אִישׁ הָיָה בִּימֵי קֶדֶם, עָנִי וְדַל מְאֹד, וַיִּהְיוּ לוֹ שְׁנֵים־עָשָׂר יְלָדִים, וְהָאִישׁ עָמֵל יוֹם וָלַיְלָה, יוֹם וָלַיְלָה, לְבַעֲבוּר הָבִיא לָהֶם אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֵם אוֹכְלִים. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נוֹלַד לוֹ הַבֵּן הַשְּׁלשָׁה־עָשָׂר וְלֹא יָדַע הָאִישׁ מַה־לַּעֲשׂוֹת בְּצָרָתוֹ, וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה וַיֵּתַע בַּשָּׂדֶה. וַיִּמְצָאֵהוּ מַלְאַךְ אֱלֹהִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו וַיֹּאמַר: “אֻמְלָל אַתָּה וְצָרָתְךָ נָגְעָה אֶל לִבִּי. אָנֹכִי אֶהְיֶה לְסִנְדָּק לְבִנְךָ וְאֶדְאַג לוֹ כָל יְמֵי חַיָּיו וְהָיָה מַצְלִיחַ בְּכֹל אֲשֶׁר יִפְנֶה”. וְהָאִישׁ שָׁאַל: “מִי אָתָּה?” וְהַמַּלְאָךְ עָנָה: “אָנֹכִי גַבְרִיאֵל הַמַּלְאָךְ וּמֵעִם אֱלֹהִים אָנֹכִי שָׁלוּחַ”. וְהָאִישׁ הִקְשָׁה אֶת לִבּוֹ וַיֹּאמַר: “לֹא חָפַצְתִּי בְךָ כִּי תִהְיֶה לִי לְסִנְדָּק. הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּשְׁמוֹ תְדַבֵּר נוֹתֵן לָעֲשִׁירִים אֶת כֹּל וְאֶת הָעֲנִיִּים יַרְעִיב”. וְהָאִישׁ דִּבֶּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִבִּלְתִּי הֲבִינוֹ אֶת מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים וְכִי בְחָכְמָה יְחַלֵּק עשֶׁר וָעֹנִי, וַיִּפֶן מֵעִם הַמַּלְאָךְ וַיֵּלַךְ. וַיִּמְצָאֵהוּ הַשָּׂטָן וַיְדַבֵּר אֵלָיו וַיֹּאמַר: “מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? אָנֹכִי אֶהְיֶה לְסִנְדָּק לְבִנְךָ וְאֶתֵּן לוֹ מְלוֹא בֵיתוֹ זָהָב וָכֶסֶף וְכָל תַּעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם”. וְהָאִישׁ שָׁאַל: “מִי אָתָּה?” וְהַשָּׂטָן עָנָה: “אָנֹכִי הַשָּׂטָן”. וַיַּעַן הָאִישׁ: “לֹא חָפַצְתִּי בְךָ לְקַחְתְּךָ לְסִנְדָּק לִבְנִי. בְּמִרְמָה אַתָּה עוֹשֶׂה עִם בְּנֵי הָאָדָם וְאַתָּה מַתְעֶה אוֹתָם כָּל הַיָּמִים”. וַיִּפֶן מִמֶּנּוּ וַיֵּלַךְ. וַיִּמְצָאֵהוּ מַלְאְך־הַמָּוֶת דַּק־הָעֲצָמוֹת וּרְזֵה־הָרַגְלַיִם וַיֹּאמֶר אֵלָיו: “קַח־נָא אוֹתִי לְסִנְדָּק לִבְנֶךָ”. וְהָאִישׁ שָׁאָל: “מִי אָתָּה?” וַיַּעֲנֵהוּ וַיֹּאמֶר: “אָנֹכִי מַלְאַךְ־הַמָּוֶת הַמַּשְׁוֶה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם יָחַד”. וַיֹּאמַר הָאִישׁ: “אַתָּה הָאִישׁ אֲשֶׁר בִּקָּשְׁתִּי. אֶת הֶעָשִׁיר וְאֶת הֶעָנִי תִּקַּח גַּם יָחַד, אַתָּה תִּהְיֶה לִי לְסִנְדָּק”. וַיּוֹסֶף מַלְאַךְ־הַמָּוֶת וַיֹּאמַר: “אֶת בִּנְךָ אַעֲשִׁיר וְאֶעֱשֶׂה לוֹ שֵׁם תִּפְאֶרֶת עַל־פְּנֵי כָל הָאֲדָמָה, כִּי מִי אֲשֶׁר יִבְטַח בִּי לֹא יֵבוֹשׁ לָנֶצַח”. וְהָאִישׁ אָמַר: “בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יִמּוֹל הַיֶּלֶד וְאַתָּה בֹא לַמּוֹעֵד הַנָּכוֹן”. וּמַלְאַךְ־הַמָּוֶת בָּא לְעֵת מוֹעֵד וַיְהִי לְסִנְדָּק לַנַּעַר לְכָל מִשְׁפָּטָיו וְחֻקּוֹתָיו.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר גָּדַל הַנַּעַר וַיָּבוֹא אֵלָיו סִנְדָּקוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: לֵךְ עִמִּי. וַיֵּלֶךְ עִמּוֹ וַיְבִיאֵהוּ הַיַּעֲרָה וַיַּרְאֵהוּ עֵשֶׂב צוֹמֵחַ מִן הָאֲדָמָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו: “הִנֵּה אָנֹכִי נוֹתֵן לְךָ פֹה אֶת הַמַּתָּנָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאָבִיךָ לָתֶת־לְךָ וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְרוֹפֵא מְהֻלָּל בְּכָל הָאָרֶץ. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּבוֹא אֶל בֵּית חוֹלֶה וְאִקָּרֶה גַם אָנֹכִי שָׁמָּה כְּפַעַם־בְּפַעַם, וְעָמַדְתָּ וְרָאִיתָ, וְהָיָה אִם מְרַאֲשֹׁתָיו אֶעֱמֹד, וְאָמַרְתָּ בְגֹדֶל־לֵבָב כִּי רַפֵּא תְרַפֵּא אוֹתוֹ אֶל־נָכוֹן, וְנָתַתָּ לוֹ מִן הָעֵשֶׂב, וְשָׁב וְחָיָה; אַךְ אִם מַרְגְּלֹתָיו אֶעֱמֹד, וְיָדַעְתָּ כִּי לֹא יִמָּלֵט עוֹד מִיָּדִי וְכִי כָל תְּשׁוּעָה לָרִיק, כִּי אֵין רוֹפֵא אֲשֶׁר יַצִּילֵהוּ. רַק הִשָּׁמֵר לְנַפְשֶׁךָ מִתֵּת אֶת הָעֵשֶׂב לְאִישׁ אֲשֶׁר נִצַּבְתִּי מַרְגְּלֹתָיו, פֶּן רָעָה תִהְיֶה אַחֲרִיתֶךָ”.

וְהַיָּמִים לֹא אָרְכוּ וַיְהִי הָעֶלֶם לַמְהֻלָּל בְּכָל הָרוֹפְאִים אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה וַיֹּאמְרוּ עָלָיו לֵאמֹר: “אִם רַק הַבֵּט יַבִּיט אֶל־פְּנֵי חוֹלֶה, וְיָדַע כְּרֶגַע אִם יָשׁוּב וָחַי וְאִם מוֹת יָמוּת”. וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק וַיְבִיאוּהוּ אֶל חוֹלֵיהֶם, וַיִּשְׁקְלוּ עַל כַּפּוֹ כֶסֶף וְזָהָב לָרֹב, וַיֶּעֱשַר הָאִישׁ מְאֹד־מְאֹד. וַיְהִי הַיּוֹם וְהַמֶּלֶךְ נָפַל לְמִשְׁכָּב וַיֶחֱלֶה, וַיִּקְרְאוּ אֶל־הָרוֹפֵא לְמַעַן יַגִּיד הֲיֵשׁ מַרְפֵּא אִם לֹא. הוּא עוֹדוֹ בְּפֶתַח הַדֶּלֶת, וַיַּרְא וְהִנֵּה מַלְאַךְ־הַמָּוֶת נִצָּב עַל הַחוֹלֶה מַרְגְּלֹתָיו, וַיֵּדַע כִּי אֵין עֵשֶׂב לַחוֹלֶה הַזֶּה לִגְאֹל אוֹתוֹ מִמָּוֶת. וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: “הֲתִקְצַר יָדִי מֵהוֹנוֹת אֶת מַלְאַךְ־הַמָּוֶת רַק זֹאת הַפָּעַם? יָדַעְתִּי כִּי יֵרַע הַדָּבָר בְּעֵינָיו, אֲבָל סִנְדָּקִי הוּא וְיִשָּׂא לִי וְלָכֵן אָשִׂים נָא נַפְשִׁי בְכַפִּי וַאֲנַסֶּה”. וַיֶּחֱזַק בְּיַד הַחוֹלֶה וַיַּשְׁכִּיבֵהוּ לְהֶפֶךְ, רֹאשׁוֹ מִזֶּה וְרַגְלָיו מִזֶּה, וְלֹא עָמַד עוֹד מַלְאַךְ־הַמָּוֶת מַרְגְּלֹתָיו כִּי־אִם מְרַאֲשֹׁתָיו, וְאַחַר־כֵּן נָתַן לוֹ מִן הָעֵשֶׂב, וַיִּתְחַזֵּק הַמֶּלֶךְ וַיֵּרָפֵא וַיָּשָב וַיֶּחִי. וּמַלְאַךְ־הַמָּוֶת בָּא אֶל הָרוֹפֵא וּפָנָיו לֹא הָיוּ עוֹד כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, כִּי־אִם זֹעֲפִים וְקֹדְרִים, וַיַּזְהֵר אוֹתוֹ בְאֶצְבָּעוֹ וַיֹּאמַר: “הִנֵּה עָקֹב עֲקַבְתַּנִי וְזֹאת הַפַּעַם אֶשָּׂא לְךָ, כִּי סִנְדָּקְךָ אֲנִי, אַךְ דַּע לְךָ כִּי אִם יִמְלָאֲךָ לִבְּךָ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה שֵׁנִית אֶת נַפְשְׁךָ אַתָּה קוֹבֵעַ, כִּי לָקֹחַ אֶקַּח גַּם אוֹתָךְ”.

וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַתֶּחֱלֶה בַת־הַמֶּלֶךְ מַחֲלָה עַזָּה מְאֹד וְהִיא יְחִידָה לַמֶּלֶךְ, אֵין לוֹ בִלְתָּהּ בֵּן אוֹ בַת, וַיֵּבְךְּ הַמֶּלֶךְ יוֹם וָלַיְלָה וַתֻּכֶּינָה עֵינָיו בַּסַּנְוֵרִים, וַיַּעֲבֵר קוֹל בָּאָרֶץ לֵאמֹר: “מִי אֲשֶׁר יַצִּיל אֶת בִּתִּי מִמָּוֶת, וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְעַל כִּסְאִי יֵשֵׁב אַחֲרָי”. וַיָּבוֹא הָרוֹפֵא, וַיַּרְא וְהִנֵּה מַלְאַךְ־הַמָּוֶת נִצָּב עַל הַחוֹלָה מַרְגְּלֹתֶיהָ. וִיפִי הַנַּעֲרָה לָקַח אֶת כָּל לִבּוֹ וְתִקְוָתוֹ לִהְיוֹת לָהּ לְבַעַל עִוְּרָה אֶת עֵינָיו, וַיִּשְׁכַּח אֶת כָּל אֲשֶׁר הִזְהִיר אוֹתוֹ מַלְאַךְ־הַמָּוֶת וְלֹא שָׂם לֵב. וּמַלְאַךְ־הַמָּוֶת עוֹמֵד וּמַזְהִיר אוֹתוֹ בְּאֶצְבָּעוֹ הָרָזָה וּמְהַלֵּךְ עָלָיו אֵימָה בְּאֶגְרוֹפוֹ הַצָּנוּם וְאֶת עֵינָיו יִלְטשׁ לוֹ בְזַעַם, אַךְ הָעֶלֶם לֹא יִרְאֶה וְלֹא יַבִּיט, וַיֵּלֶךְ וַיָּרֶם אֶת הַחוֹלָה וַיַּשְׁכִּיבֶנָּה וְהָיָה רֹאשָׁהּ בַּאֲשֶׁר הָיוּ רַגְלֶיהָ לְפָנִים, וְאַחַר־כֵּן נָתַן לָהּ מִן הָעֵשֶׂב, וַתִּתְאַדַּמְנָה לְחָיֶיהָ וַתִּתְעוֹרֵר וַתָּשָׁב לְחַיִּים חֲדָשִים.

וּמַלְאַךְ־הַמָּוֶת רָאָה כִּי הוֹנָה אוֹתוֹ הָעֶלֶם מֵאֲשֶׁר לוֹ זֶה פַעֲמַיִם, וַיְמַהֵר וַיִּצְעַד אֵלָיו בְּחִפָּזוֹן וַיֹּאמַר: “עַתָּה בָא קִצְּךָ גַּם אָתָּה, הִנֵּה הִגִּיעַ הַתֹּר אֵלֶיךָ!” וַיֹּאחֶז בּוֹ בְחָזְקָה בְּיָדוֹ הַקָּרָה, וְלֹא יָכֹל עוֹד הָעֶלֶם לְהִתְיַצֵּב בְּפָנָיו, וַיִּקָּחֵהוּ עִמּוֹ וַיְבִיאֵהוּ לִמְעָרָה גְדוֹלָה אֲשֶׁר מִתַּחַת לָאֲדָמָה. וַיַּרְא וְהִנֵּה אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים נֵרוֹת בּוֹעֲרִים, וְיֵשׁ בָּהֶם גְּדוֹלִים, וְיֵשׁ עַד הַחֵצִי, וְיֵשׁ קְטַנִּים. וּמִן הַנֵּרוֹת יִכְבּוּ בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע אֲחָדִים וְעָלוּ תַחְתֵּיהֶם אֲחֵרִים פִּתְאֹם, וְהָיוּ חֲלִיפוֹת לַלַּבּוֹת הַאֵלֶּה, אֲשֶׁר לֹא יַחְדְּלוּ רָגַע. וּמַלְאַךְ־הַמָּוֶת אָמָר: “אֵלֶּה הֵמָּה נֵרוֹת־הַחַיִּים אֲשֶׁר לִבְנֵי־הָאָדָם. הַנֵּרוֹת הַגְּדוֹלִים נֵרוֹת הַיְלָדִים הֵם, הַנֵּרוֹת עַד הַחֵצִי נֵרוֹת הָאֲנָשִׁים הֵם אֲשֶׁר הִגִּיעוּ לַחֲצִי יְמֵיהֶם וְהַנֵּרוֹת הַקְּטַנִּים נֵרוֹת הַזְּקֵנִים הֵמָּה. אוּלָם יֵשׁ גַּם בֵּין הַיְלָדִים וּבֵין בְּנֵי־הַנְּעוּרִים אֲשֶׁר נֵרוֹתֵיהֶם קְטַנִּים”. וְהָרוֹפֵא הִתְחַנֵּן אֵלָיו וַיֹּאמַר: “הַרְאֵנִי נָא אֶת נֵרִי”, כִּי חָשַׁב: עוֹד גָּדוֹל נֵר־חַיָּיו. וּמַלְאַךְ־הַמָּוֶת הוֹרָה אוֹתוֹ בְאֶצְבָּעוֹ נֵר קָטָן וָדַל, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט יִדְעַךְ, וַיֹּאמַר: שָׂא עֵינֶיךָ וּרְאֵה: הִנֵּה זֶה נֵרֶךָ". וְהָרוֹפֵא נִבְהַל מְאֹד וַיִּקְרָא: “הוֹי, סִנְדָּקִי הַטּוֹב! הַעֲלֵה נָא לִי נֵר חָדָשׁ, עֲשֵׂה נָא עִמִּי אֶת הַחֶסֶד הַזֶּה, לְבַעֲבוּר אוּכַל לְהִתְעַנֵג עַל חַיַּי, לִהְיוֹת לְמֶלֶךְ וְלִהְיוֹת לְבַעַל לְבַת־הַמֶּלֶךְ הַיָּפָה”. וּמַלְאַך־הַמָּוֶת עָנָה: “אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת. רַק בָּזֹאת יִבְעַר נֵר חָדָשׁ, אִם כָּבֹה יִכְבֶּה בָרִאשׁוֹנָה נֵר יָשָׁן”. וְהָרוֹפֵא הוֹסִיף וַיִּתְחַנַן אֵלָיו וַיֹּאמַר: “שִׂים־נָא אֶת שְׁאֵרִית הַיָּשָׁן עַל־פְּנֵי חָדָשׁ, וְהוֹסִיף וּבָעַר בְּלִי־מַעְצוֹר בְּבֹא הַיָּשָׁן אֶל קִצּוֹ”.

וּמַלְאַך־הַמָּוֶת עָשָׂה כֹה וָכֹה, וַיְהִי כְּאוֹמֵר לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁאֱלָתוֹ, לִשְׁלֹחַ אֶת יָדוֹ וְלָקַחַת נֵר חָדָשׁ וְגָדוֹל, אַךְ לִבּוֹ לֹא הָיָה עִמּוֹ בַּעֲשׂוֹתוֹ, כִּי חָפֵץ לְהִנָּקֵם מִן הָרוֹפֵא עַל מַעֲשֵׂהוּ אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ, וַיְשַׂכֵּל אֶת יָדוֹ וַיִּתְפֹּשׂ בִּשְׁאֵרִית הַנֵּר הַקָּטָן, וַתִּפֹּל הַשְּאֵרִית לָאָרֶץ וַתִּכְבֶּה. בָּרֶגַע הַזֶּה וְגַם הָרוֹפֵא נָפַל לָאָרֶץ וַיְהִי נָתוּן בְּיַד מַלְאַךְ־הַמָּוֶת גַּם הוּא.