מֶלֶךְ הָיָה בָאָרֶץ וַיֵּצֵא הוּא וַאֲנָשָׁיו הַיַּעְרָה לָצוּד צַיִד, וְהַיַּעַר גָּדוֹל מְאֹד, וַיִּרְדֹּף הַמֶּלֶךְ אַחֲרֵי צֵידוֹ כָּל הַיּוֹם וַיַּרְחֵק מְאֹד, וְלֹא יָכֹל אִישׁ מֵאֲנָשָׁיו לְהַשִּׂיגוֹ. וַיְהִי כִּי קָרַב הַלַּיְלַה, וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ וַיַּבֵּט כֹּה וָכֹה וַיַּרְא וְהִנֵּה סָר מִן הַדֶּרֶךְ וְהוּא תֹעֶה בַיָּעַר. וַיְבַקֵּשׁ מוֹצָא מִן הַיַּעַר פַּעַם בְּכֹה וּפַעַם בְּכֹה וְלֹא מָצָא. עוֹד הוּא מְבַקֵּשׁ וְאִשָּׁה זְקֵנָה בָאָה לִקְרָאתוֹ וְהִיא מְכַשֵׁפָה. וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַמֶּלֶךְ: “אִשָּׁה טוֹבַת־לֵב! הֲתוּכְלִי לְהַרְאוֹתֵנִי אֶת הַדֶּרֶךְ לָצֵאת מִן הַיָּעַר?” וְהָאִשָּׁה עָנְתָה: “כֵּן, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, יָכֹל אוּכַל לְהַרְאוֹתְךָ אֶת הַדֶּרֶךְ, וְאוּלָם דָּבָר אֶחָד אָנֹכִי שׁוֹאֶלֶת מֵעִמְּךָ בִּשְׂכָרִי, וְהָיָה אִם לֹא תַעֲשֶׂנּוּ לִי, לֹא תֵצֵא מִן הַיַּעַר עַד הָעוֹלָם, כִּי אִם פֹּה תָמוּת בְּרָעָב”. וְהַמֶּלֶךְ אָמַר: “מַה הַדָּבָר אֲשֶׁר תִּשְׁאָלִי?” וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: “הִנֵּה בַת לִי, נַעֲרָה יָפָה מֵאֵין כָּמוֹהָ בְּכָל הָאַרָצוֹת וּבְכָל הַמְּדִינוֹת, אֲשֶׁר נָאוֶה לְרֹאשָׁהּ כֶּתֶר מַלְכוּת, לָכֵן זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁאֶלֶת מֵעִמָּךְ: הִשָּׁבְעָה לִי כִי לָקֹחַ תִּקַּח אוֹתָהּ לְךָ לְאִשָּׁה, כִּי רַק בְּזֹאת אַרְאֲךָ אֶת הַדֶּרֶךְ לָצֵאת מִן הַיָּעַר”. וְהַמֶּלֶךְ רָאָה כִי אֵין מִפְלָט וַיִּירָא מְאֹד וַיֵּאוֹת לָהּ, וַתֵּלֶךְ הַזְּקֵנָה וַתְּבִיאֵהוּ אֶל בֵּיתָהּ, וּבִתָּהּ יוֹשֶׁבֶת שָׁם עַל יַד הַחַלּוֹן. וְהַנַּעֲרָה קִדְּמָה אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וַתְּהִי כִּמְחַכָּה לוֹ וּכְיוֹדַעַת כִּי בוֹא יָבוֹא. וַיַּרְא הַמֶּלֶךְ וְהִנֵּה אֱמֶת הַדָּבָר, יָפָה הַנַּעֲרָה מְאֹד מְאֹד וְרַק לִבּוֹ לֹא הָיָה עִמּוֹ וְלֹא יָשְׁרָה בְעֵינָיו, כִּי בְהַבִּיטוֹ אֵלֶיהָ וַיִּמָּלֵא לִבּוֹ חֲרָדוֹת וְהוּא לֹא יָדַע מָה. וּבְכָל זֶה מִלֵּא הַמֶּלֶך אַחֲרֵי דְבָרָיו וַיּוֹשִׁיבֶנָּה עַל סוּסוֹ וְהַזְּקֵנָה הֶרְאֲתָה אוֹתוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ, וַיִּרְכַּב וַיָּבוֹא אֶל הֵיכַל מַלְכוּתוֹ, וַיָּחֹג שָׁם אֶת חַג חֲתֻנָּתוֹ.

וְהַמֶּלֶךְ הָיָה לְפָנִים בַּעַל לְאִשָּׁה, וַתֵּלֶד לוֹ אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה שִׁבְעַת יְלָדִים, שִׁשָּׁה נְעָרִים וּבַת אַחַת, וַיֶּאֱהַב אוֹתָם הַמֶּלֶךְ כְּנַפְשׁוֹ. וַיְהִי בְּיָרְאוֹ כִּי הָאֵם־הַחוֹרֶגֶת¹ תְּעַנֶּה אוֹתָם אוֹ תִשְׁלַח בָּם יָד, וַיֵּלֵךְ וַיָּבֵא אוֹתָם אֶל הֵיכָל בּוֹדֵד אֲשֶׁר בַּעֲבִי² אַחַד הַיְעָרוֹת. וְהַהֵיכָל נֶחְבָּא בֵּין הַסְּבָכִים הַרְחֵק מִן הַמְּסִלָּה אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא אוֹתוֹ אִישׁ, וְגַם הוּא לֹא יָדַע לִמְצוֹא אוֹתוֹ, לוּלֵא פַּקַּעַת־הַחוּטִים ³ אֲשֶׁר נָתְנָה לוֹ אִשָּׁה חֲכָמָה, וּלְפַקַּעַת הַחוּטִים סְגֻלָּה נִפְלָאָה מְאֹד, כִּי בְהַשְׁלִיךְ אוֹתָהּ אִישׁ עַל הָאָרֶץ, וְהִתְגוֹלְלָה מֵאֵלֶיהָ הָלוֹךְ וְהִתְגוֹלֵל עַד כִּי הִגִּיעָה אֶל הַהֵיכָל הַנִּסְתָּר. וְהַמֶּלֶך הוֹלֵךְ אֶל יְלָדָיו הַנֶּחְמָדִים יוֹם יוֹם, וְהַמַּלְכָּה לֹא יָדְעָה אֶת אֲשֶׁר עִמּוֹ וּלְאָן הוּא הוֹלֵךְ. וַתִּבְעַר בָּהּ תַּאֲוָתָהּ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה יוֹם יוֹם בַּיַּעַר, וַתַּט אֶת לֵב מְשָׁרְתָיו בְּשֹׁחַד וַיְגַלּוּ לָהּ אֶת סוֹד הַמֶּלֶךְ, וְגַם אֶת דְּבַר הַפַּקַּעַת הִגִּידּו לָהּ הַמּוֹרָה⁴ אֶת הַדֶּרֶךְ. וְהַמַּלְכָּה לֹא שָׁקְטָה עַד אִם יָדְעָה אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם מַסְתִּיר הַמֶּלֶךְ אֶת הַפַּקַּעַת, וַתֵּלֶךְ וַתַּעַשׂ כֻּתָּנוֹת קְטַנּוֹת, כֻּלָּן מֶשִׁי לָבָן, וַיְהִי כִי לָמְדָה אִמָּהּ אוֹתָהּ גַּם אֶת מַעֲשֵׂה הַכְּשָׁפִים, לָכֵן שָׂמָה בַּכֻּתָּנוֹת מִדֵּי תָפְרָהּ אוֹתָן גַּם כְּשָׁפִים שׁוֹנִים. וַיְהִי הַיּוֹם וְהַמֶּלֶךְ יָצָא לָצוּד, וַתָּקָּם הַמַּלְכָּה וַתִּקַּח אֶת הַכֻּתָּנוֹת וַתֵּלֶךְ הַיַּעְרָה, וּפַקַּעַת הַחוּטִים מִתְגוֹלֶלֶת לְפָנֶיהָ לְהוֹרוֹתָהּ אֶת הַדָּרֶךְ. וְהַיְלָדִים רָאוּ מֵרָחוֹק וְהִנֵּה כִדְמוּת אִישׁ בָּא, וַיַּחְשְׁבוּ כִי אֲבִיהֶם הוּא, וַיִּשְׂמְחוּ מְאֹד וַיֶּחְרְדוּ לִקְרָאתוֹ, וַתְּמַהֵר הַמַּלְכָּה וַתַּשְׁלֵךְ עֲלֵיהֶם אֶת הַכֻּתָּנוֹת, כֻּתֹּנֶת לְאִישׁ, כֻּתֹּנֶת לְאִישׁ, וַיֵּהָפְכוּ כֻלָּם בִּן־רֶגַע ⁵ אֶחָד וַיִּהְיוּ לְאַוְזֵי־שָׂדֶה, וַיִּתְעוֹפְפוּ פִתְאֹם עַל פְּנֵי הַיַּעַר וַיֵּעָלֵמוּ. וְהַמַּלְכָּה שָׁבָה לְבֵיתָהּ שְׂמֵחָה וְטוֹבַת־לֵב, כִּי הֶאֱמִינָה כִּי נִקְּתָה הַפַּעַם מִן הַיְלָדִים הַחוֹרְגִים, וְהִיא לֹא יָדְעָה כִי לָכְדָה רַק אֶת שֵׁשֶׁת הַנְּעָרִים וְכִי הַנַּעֲרָה נִשְׁאֲרָה מֵאַחֶיהָ בְּתוֹךְ הַהֵיכָל אֲשֶׁר בַּיַּעַר, כִּי לֹא הָיְתָה עִם אַחֶיהָ בְּרוּצָם לִקְרַאת הַמַּלְכָּה. וַיְהִי מִמָּחֳרָת הַיּוֹם וְהַמֶּלֶךְ בָּא כְפַעַם בְּפַעַם אֶל הַהֵיכָל לִרְאוֹת אֶת בָּנָיו, וְלֹא מָצָא בִלְתִּי אֶת הַנַּעֲרָה לְבַדָּהּ. וַיִּשְׁאַל אוֹתָהּ: “אַיֵּה אַחַיִךְ?” וְהַנַּעֲרָה עָנְתָה: “לֹא יָדַעְתִּי, אָבִי, גָּזוּ⁶ וְאֵינָם וְאוֹתִי הִשְאִירוּ”. וַתְּסַפֵּר לוֹ אֶת אֲשֶׁר רָאֲתָה בְעַד הַחַלּוֹן וְכִי נֶהֶפְכוּ הַנְּעָרִים פִּתְאֹם לְאַוְזֵי־שָׂדֶה וַיִּתְעוֹפְפוּ מִן הַיַּעַר וָהָלְאָה. וְגַם מַפְּלֵי־נוֹצָה ⁷ הֶרְאֳתָה לוֹ מֵאֲשֶׁר לִקְּטָה מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, כִּי הִפִּילוּ אוֹתָם אַוְזֵי־הַשָּׂדֶה בְעוּפָם. וְהַמֶּלֶךְ הִתְאַבֵּל עַל בָּנָיו, וְעַל לִבּוֹ לֹא עָלְתָה הַמַּחֲשָׁבָה כִּי הַמַּלְכָּה הִיא הָעוֹשָׂה אֶת הַתּוֹעֵבָה, וַיְהִי כִּי יָרֵא פֶּן תִּגָּזֵל מִמֶנּוּ גַם בִּתּוֹ, וַיַּחֲרֹץ בְּלִבּוֹ לָקַחַת אוֹתָהּ מִזֶּה עִמּוֹ. אַךְ הַנַּעֲרָה יָרְאָה מִפְּנֵי הָאֵם הַחוֹרֶגֶת, וַתִּתְחַנֵּן אֵלָיו לַעֲשׂוֹת עִמָּהּ אֶת הַחֶסֶד וּלְהַשְׁאִיר אוֹתָה לָלוּן רַק עוֹד לַיְלָה אֶחָד בַּהֵיכָל אֲשֶׁר בַּיָּעַר.

וְהַנַּעֲרָה אָמְרָה אֶל לִבָּהּ: “הֵן לאֹ אוּכַל עוֹד לָשֶׁבֶת פֹּה, אֵלְכָה נָא וַאֲבַקְּשָׁה אֶת אַחַי”, וַתָּקָם בְּבֹא הַלַּיְלָה וַתִּבְרַח וַתָּבוֹא אֶל תּוֹךְ הַיָּעַר. וַתֵּלֶךְ הַנַּעֲרָה כָּל הַלַּיְלַה וְכָל יוֹם הַמָּחֳרָת וַתִּיעָף מְאֹד וְלֹא יָכְלָה עוֹד לָלֶכֶת. וַתַּרְא מֵרָחוֹק וְהִנֵּה סֻכָּה בְּתוֹךְ הַיַּעַר, וַתָּבוֹא בָּהּ וַתִּמְצָא שָׁם חֶדֶר, וּבַחֶדֶר שֵׁשׁ מִטּוֹת קְטַנּוֹת וְלֹא מְלָאָהּ לִבָּהּ לִשְׁכַּב עַל אַחַת הַמִּטּוֹת, כִּי אִם זָחֲלָה אֶל מִתַּחַת לְאַחַת מֵהֵנָּה וַתִּשְׁכַּב שָׁם עַל הָאָרֶץ וַתֹּאמֶר לָלוּן שָׁם הַלָּיְלָה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הָיָה הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וַתִּשְׁמַע הַנַּעֲרָה וְהִנֵּה קוֹל כְּקוֹל מַשַּׁק ⁸ כְּנָפַיִם, וְשִׁשָּׁה אַוְזֵי־שָׂדֶה עָפוּ וַיָּבוֹאוּ הַבַּיְתָה בְעַד הַחַלּוֹן. וְהָאַוָּזִים יָשְׁבוּ עַל הָאָרֶץ וַיִפְּחוּ בְּפִיהֶם אִישׁ עַל אָחִיו וַיַּשִּׁיבוּ בְרוּחָם אִישׁ מֵעַל אָחִיו אֶת כָּל הַנּוֹצָה אֲשֶׁר עָלָיו, וַיִּפֹּל עוֹר־הָאַוָּזִים מֵעֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר תִּפֹּל כֻּתֹנֶת אִישֹ אַחֲרֵי הִתְפַּשְׁטוֹ אוֹתָהּ. וְהַנַּעֲרָה רָאַתָה אוֹתָם וַתַּכִּירֵם וְהִנֵּה אַחֶיהָ הֵמָּה, וַתִּשְׂמַח מְאֹד מְאֹד וַתִּזְחַל וַתֵּצֵא מִתַּחַת לַמִּטָּה. וְהַנְּעָרִים שָׂמְחוּ גַם הֵם מְאֹד בִּרְאוֹתָם אֶת אֲחוֹתָם, אַךְ שִׂמְחָתָם הָיְתָה רַק רָגַע. וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ: “נִבְצְרָה ⁹ מִמֵּךְ לָשֶׁבֶת פֹּה, כִּי הַבַּיִת הַזֶּה מָלוֹן לְשׁוֹדְדִים, וְהָיָה בְּבֹאָם וְרָאוּ אוֹתֵךְ, וְקָמוּ עָלַיִךְ וַהֲרָגוּךְ”. וְהַנַּעֲרָה שָׁאֲלָה: “הֲתִקְצַר יֶדְכֶם מִהְיוֹת מָגֵן לִי?” “לֹא”, עָנוּ, “אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לֹא נוּכַל לַעֲשׂוֹת, כִּי רַק עֲשֶׂרֶת רְגָעִים נְתוּנִים לָנוּ מִדֵּי יוֹם בָּעֶרֶב לְהַפְשִׁיט מֵעָלֵינוּ אֶת עוֹר הָאַוָּזִים וְלִלְבּוֹשׁ דְּמוּת אָדָם, וְאַחַר כֵּן נָשׁוּב וְנֶהְפַּכְנוּ לַאַוְזֵי־שָׂדֶה”. וְהַנַּעֲרָה בָכְתָה וַתֹּאמַר: “הַאֵין גְאֻלָּה לָכֶם כִּי תִגָּאֵלוּ?” "לֹא,, אָמְרוּ, “כִּי תִכְבַּד מִמֵּךְ לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר יוּשַׁת בִּשְׂכַר גְּאֻלָּתֵנוּ. כִּי הִנֵּה שׂוּמַה עָלַיִךְ לְבִלְתִּי דַבֵּר וּלְבִלְתִּי שַׂחֵק שֵׁשׁ שָׁנִים תְּמִימוֹת וּבְקֶרֶב הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה תִּתְפְּרִי לָנוּ שֵׁשׁ כֻּתָּנוֹת עֲשׂוּיוֹת פִּרְחֵי־כֹכָבִים. אַךְ אִם תֵּצֵא מִפִּיךְ מִלָּה אַחַת, וְהָיְתָה כָל עֲבוֹדָתֵךְ חִנָּם”. וּבִכְלוֹת אַחֶיהָ לְדַבֵּר, וְהִנֵּה תַמּוּ עֲשֶׂרֶת הָרְגָעִים, וַיֵּהָפְכוּ הַנְּעָרִים לְאַוְזֵי־שָׂדֶה וַיִּתְעוֹפְפוּ בְעַד הַחַלּוֹן.

וְהַנַּעֲרָה חָרְצָה בְּלִבָּהּ לִגְאוֹל אֶת אַחֶיהָ וִיהִי מָה, וַתַּעֲזֹב אֶת הַסֻּכָּה וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא עַד מַעֲבֵה הַיַּעַר וַתֵּשֶׁב עַל עֵץ וַתָּלֶן שָׁם הַלַּיְלָה. וּבִהְיוֹת הַבֹּקֶר יָרְדָה, וַתֵּלֶךְ לִלְקוֹט פִּרְחֵי־כֹכָבִים וַתָּחֶל לִתְפּוֹר. דָּבָר לֹא דִבְּרָה, כִּי לֹא הָיָה אִישׁ לְדַבֵּר אֵלָיו, וּשְׂחוֹק לֹא עָבַר עַל פִּיהָ, כִּי לֹא הָיְתָה לָהּ עֵת לִשְׂחוֹק, וַתֵּשֶׁב וַתַּעַשׂ אֶת מְלַאכְתָּהּ. וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים, וְהַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בַּמְּדִינָה בָּא הַיַּעֲרָה לָצוּד, וְצַיָּדָיו הִגִּיעוּ עַד הָעֵץ אֲשֶׁר שָׁם הַנַּעֲרָה יוֹשֶׁבֶת. וַיִּקְרְאוּ אֵלֶיהָ וַיֹּאמְרוּ: “בַּת מִי אַתְּ?” וְהַנַּעֲרָה לֹא עָנְתָה אוֹתָם דָּבָר. וַיּוֹסִיפוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ: “רְדִי אֵלֵינוּ מִן הָעֵץ, כִּי לֹא נַעֲשֶׂה עִמָּךְ רָעָה”, וְלֹא עָנְתָה הַנַּעֲרָה גַם הַפַּעַם וַתָּנָד בְּרֹאשָׁהּ. וַיְהִי כִּי הוֹסִיפוּ לִפְצוֹר¹⁰ בָּהּ, וַתַּשְׁלֵךְ לָהֶם אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַזָּהָב אֲשֶׁר עַל צַוָּארָהּ כִּי אָמְרָה: יִקְּחוּ לָהֶם אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת וְיִרְפּוּ מִמֶּנָּה. אַךְ הָאֲנָשִׁים לֹא הִרְפּוּ מִמֶּנָּה, וַתּוֹסֶף וַתַּשְׁלֵךְ לָהֶם אֶת חֲגוֹרָתָהּ. וְהָאֲנָשִׁים לֹא הִרְפּוּ מִמֶּנָּה גַם הַפַּעַם, וַתַּשְלֵךְ לָהֶם אֶת הַקִּשּׁוּרִים אֲשֶׁר בְרַגְלֶיהָ. כָּכָה הִשְׁלִיכָה לָהֶם אֶת כָּל אֲשֶׁר הָיָה עָלֶיהָ, לֹא הוֹתִירָה לְנַפְשָׁהּ בִּלְתִּי אִם אֶת הַכֻּתֹּנֶת אֲשֶׁר עַל בְּשָׂרָהּ. אַךְ הַצַּיָּדִים לֹא חָדְלוּ מִמֶּנָּה, וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ עַל הָעֵץ וַיּוֹרִידוּהָ וַיְבִיאוּהָ אֶל הַמֶּלֶךְ. וְהַמֶּלֶךְ רָאָה אוֹתָהּ וַיִּשְּׁאָלֶהָ: “בַּת מִי אַתְּ? וּמַה מַעֲשַׂיִךְ עַל הָעֵץ?” וְלֹא עָנְתָה הַנַּעֲרָה דָבָר. וַיִּשְׁאָלֶהָ בְּכָל הַשָּׂפוֹת אֲשֶׁר יָדַע, וַתְּהִי הַנַּעֲרָה נֶאֱלָמָה כְדָג. וְהַמֶּלֶךְ הִבִּיט אֶת יָפְיָהּ הָרַב, וַיָּנָּד בּוֹ לִבּוֹ וַיֶּאֱהָבֶהָ. וַיַּעַט ¹¹ אוֹתָהּ אֶת אַדַּרְתּוֹ ¹² וַיּוֹשִׁיבֶנָּה עַל סוּסוֹ מִלְּפָנָיו וַיְבִיאֶהָ אֶל הֵיכָלוֹ. וַיַּעַשׂ לָהּ הַמֶּלֶךְ שְׂמָלוֹת יְקָרוֹת, וַתְּהִי הַנַּעֲרָה מַזְהִירָה בְּיָפְיָהּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, וְרַק דָּבָר לֹא דִבֵּרָה. וַיּוֹשֶׁב הַמֶּלֶךְ אוֹתָהּ עַל שֻׁלְחָנוֹ לִימִינוֹ, וְהַנַּעֲרָה צְנוּעָה בְשִׁבְתָּהּ וַעֲנָוָה בְכָל אֲשֶׁר הִיא עוֹשָׂה, וַתִּיטַב בְּעֵינָיו הָלוֹךְ וְטוֹב מִיּוֹם אֶל יוֹם וַיֹּאמַר: “אֶת הַנַּעֲרָה הַזֹּאת אֶקַּח לִי לְאִשָּׁה, כִּי אֵין כָּמוֹהָ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ”. וּמִקֵּץ יָמִים אֲחָדִים חָגְגוּ אֶת חַג חֲתֻנָּתָם.

וְלַמֶּלֶךְ אֵם, וְהִיא אִשָּׁה רָעָה מְאֹד, וְלֹא יָשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֶיהָ, כִּי לָקַח הַמֶּלֶךְ אֶת הַנַּעֲרָה לְאִשָּׁה, וַתְּדַבֵּר בָּהּ רָע תָּמִיד וַתֹּאמַר: “מִי יוֹדֵעַ אֵי מִזֶּה בָאָה אֲסוּפַת־חוּץ ¹³ זֹאת, אֲשֶׁר פֶּה לָהּ וְלֹא תְדַבֵּר; לֹא נָאוָה לַמֶּלֶךְ אִשָּׁה כָזֹאת”. וַיְהִי לִתְקוּפַת־הַשָּׁנָה ¹⁴ וַתֵּלֶד הַמַּלְכָּה הַצְּעִירָה בֵן, וַתָּבוֹא הַזְּקֵנָה בַסֵּתֶר וַתִּקַּח מֵעִמָּהּ אֶת בְּנָהּ וַתִּמְשַׁח בְּדָם אֶת שִׂפְתֵי הַמַּלְכָּה מִדֵּי יָשְנָה אֶת שְׁנָתָהּ, וְאַחַר־כֵּן בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ וַתְּדַבֵּר שִׂטְנָה עַל הַמַּלְכָּה כִּי הָרְגָה אֶת בְּנָהּ וְהִיא אוֹכֶלֶת בְּשַׂר אָדָם. וְהַמֶּלֶךְ לֹא אָבָה לְהַאֲמִין וְלֹא נָתַן לִנְגֹעַ בָּהּ לְרָעָה. וְהַמַּלְכָּה יָשְׁבָה כָּל הַיָּמִים וַתִּתְפֹּר אֶת הַכֻּתָּנוֹת וְלֹא שָׂמָה לֵב אֶל כָּל דָּבָר. וַיְהִי בְּלִדְתָּה בַּפַּעַם הַשֵּׁנִית, וַתַּעַשׂ הַזְּקֵנָה בְעָרְמָה גַם הַפַּעַם כְּכָל אֲשֶׁר עָשְתָּה בָרִאשׁוֹנָה, וְלֹא הֶאֱמִין הַמֶּלֶךְ לִדְבָרֶיהָ וַיֹּאמַר: “רַק יִשְׁרַת לֵב הִיא וִירֵאַת אֱלֹהִים מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה. לוּלֵא הִיא אִלֶּמֶת, אֲשֶׁר נִבְצְרָה מִמֶּנָּה לְהִצְטַדֵּק, כִּי עַתָּה נִגְלְתָה כַשַּׁחַר צִדְקָתָהּ”. אַךְ בְּלֶדֶת הַמַּלְכָּה בַּשְּׁלִישִׁית וְהַזְּקֵנָה גָזְלָה אֶת הַבֵּן הַיִּלּוֹד וַתָּבוֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְשִׂטְנָה, וְלֹא יָכֹל עוֹד הַמֶּלֶךְ לַעֲצוֹר בְּעַד הָרָעָה, וַיַּסְגֵּר¹⁵ אֶת הַמַּלְכָּה בְּיַד הַשּׁוֹפְטִים, וְהַשּׁוֹפְטִים שָׁפְטוּ אוֹתָהּ לְהִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ עַל הַמּוֹקֵד.

וַיְהִי בְּבֹא הַיּוֹם אֲשֶׁר תּוּצָא הַמַּלְכָּה לְהִשָּׂרֵף, וַיִּקָּר מִקְרֶה כִּי בְעֶצֶם הַיּוֹם הַהוּא מָלְאוּ גַם שֵׁשׁ הַשָּׁנִים אֲשֶׁר נִשְׁבְּעָה לְנַפְשָׁהּ לְבִלְתִּי דַבֵּר וּלְבִלְתִּי שָׂחוֹק, וּבָזֹאת גָּאֲלָה אֶת אַחֶיהָ הָאֲהוּבִים מִיַּד הַכְּשָׁפִים אֲשֶׁר הָיְתָה עֲלֵיהֶם. וְגַם שֵׁשׁ הַכֻּתָּנוֹת הָיוּ נְכוֹנוֹת וּשְׁלֵמוֹת, וְרַק הַכְּתֹנֶת הָאַחֲרוֹנָה חָסְרָה עוֹד אֶת הַשַּׁרְווּל ¹⁶ הַשְּׂמָאלִי. וַיְהִי כִּי הוֹצִיאוּ אוֹתָהּ אֶל הַמְּדוּרָה, וַתָּשֶׂם אֶת הַכֻּתָּנוֹת עַל זְרוֹעָהּ, וַתַּעֲמֹד עַל הַבָּמָה, וְהָעֲבָדִים עוֹשִׂים כֹּה וָכֹה לְהַצִּית ¹⁷ אֶת הָאֵשׁ, וַתִּשָּׂא אֶת עֵינֶיהָ וַתַּרְא וְהִנֵּה שִׁשָּׁה אַוְזֵי־שָׂדֶה מְעוֹפְפִים תַּחַת הַשָּׁמָיִם. אָז יָדְעָה כִי גְאֻלָּתָהּ בָאָה, וַיִּמָּלֵא לִבָּה שִׂמְחָה. וְשֵׁשֶׁת אַוְזֵי־הַשָּׂדֶה רָעֲשׁוּ מִמַּעַל לָהּ וַיֵּרְדוּ אֵלֶיהָ, וַתְּמַהֵר וַתַּשְׁלֵךְ עֲלֵיהֶם אֶת הַכֻּתָּנוֹת, וַיְהִי רַק נָגְעוּ הַכֻּתָּנוֹת עַל בְּשָׂרָם, וַיִּפְּלוּ מֵעֲלֵיהֶם עוֹרוֹת אַוְזֵי־הַשָּׂדֶה, וַיַּעַמְדוּ פִתְאֹם לְפָנֶיהָ שֵׁשֶׁת אַחֶיהָ חַיִּים וּשְׁלֵמִים. וְכֻלָּם נֶחְמָדִים לְמַרְאֶה, וְרַק הַצָּעִיר בָּהֶם חָסֵר אֶת זְרוֹעוֹ הַשְּׂמָאלִית, וַתְּהִי לוֹ כְנַף אַוַּז־שָׂדֶה עַל כְּתֵפוֹ. וַיְחַבְּקוּ וַיִּשְּׁקוּ אִישׁ־אִישׁ לַאֲחוֹתָם, וְהַמַּלְכָּה בָאָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהוּא עוֹמֵד נִבְהָל כֻּלּוֹ, וַתָּחֶל לְדַבֵּר וַתֹּאמֶר אֵלַיו: “דַּע לְךָ, בַּעֲלִי, כִּי בָרֶגַע הַזֶּה עָבַר הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר לְנִדְרִי וַאֲנִי אוּכַל לְדַבֵּר וּלְגַלּוֹת לְךָ סוֹדִי כִי נְקִיָּה אֲנִי מִכָּל פֶּשַׁע וְכִי רַק עֲלִילוֹת דְּבָרִים שָׂמוּ לִי”, וַתְּסַפֵּר לוֹ אֶת כָּל הַנְּבָלָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה הַזְּקֵנָה וְכִי גָזְלָה מֵעִמָּה אֶת יְלָדֶיהָ וַתַּחְבִּיאֵם. וְהַיְלָדִים הוּבְאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׂמַח עֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וְאֶת הַזְּקֵנָה אָסְרוּ וַיַּעֲלוּהָ עַל הַמְּדוּרָה ¹⁸ וַתִּשָּׁרֵף וַתְּהִי לְאֵפֶר. וְהַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה וְשֵׁשֶת אֲחֶיהָ הֶאֱרִיכוּ יָמִים עַל הָאָרֶץ וַיִּתְעַנְּגוּ עֶל כָּל טוֹב וְשָׁלוֹם.