כֶּלֶב הָיָה לְאִכָּר, נֶאֱמָן וְטוֹב, וּשְׁמוֹ שׁוּלְטָן, וַיִּזְקַן הַכֶּלֶב וַתִּפֹּלְנָה כָל שִׁנָּיו, וְלֹא יָכֹל עוָד לִתְפֹּשׂ בְּפִיו דָּבָר. וַיְהִי הַיּוֹם וְהָאִכָּר וְאִשְתּוֹ נִצָּבִים פֶּתַח בִּיָתם וַיְדַבֵּר הָאִישׁ וַיֹּאמַר: "מָחָר וְאוֹר ¹ אֶת שׁוּלְטָן וַאֲמִיתֵהוּ, כִּי זָקֵן הוּא וְאֵין בּוֹ מוֹעִיל עוֹד. וְהָאִשָּׁה חָמְלָה בְּלִבָּהּ עַל הַחַיָּה הַנֶּאֱמָנָה וַתַּעַן: “הֵן עֲבָדָנוּ הַכֶּלֶב יִמים וְשָׁנִים וַיְהִי נֶאֱמָן עִמָּנוּ תָּמִיד, הַעַל זֹאת נָחוּס עַתָּה עַל מְעַט הַלֶּחֶם וְלֹא נִתֵּן לוֹ אֶת אָכְלוֹ חִנָּם?” אוּלָם הַאִישׁ הִתְעַבָּר² בה וַיּאמַר: “רַק כִּפְתַיָּה תְדַבֵּרִי! שֵׁן אֵין בְּפִיו וְגַנָּב לֹא יִירָא עוֹד אוֹתוֹ, וְלָכֵן יוֹמוֹ הִנֵּה זֶה בָא. אִם עֲבָדָנוּ בֶאֱמוּנָה הִנֵּה גַם לַחְמוֹ נָתַנּוּ לוֹ בֶאֲמוּנָה”.

וְהַכֶּלֶב שׁוֹכֵב בַּחוּץ שָׁטוּחַ לְעֵין הַשֶּׁמֶשׁ לְמַעַן הִתְחַמֵּם, וְהוּא קָרוֹב אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם אֲדוֹנוֹ וְאִשְׁתּוֹ, וַיִּשְׁמַע אֶת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבְּרוּ וַיִּתְעַצֵב מְאֹד אֶל לִבּוֹ, כִּי שָׁמַע כִּי מָחָר יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן בָּא. וְלַכֶּלֶב רֵעַ קָרוֹב, הוּא הַזְּאֵב, וַיִּתְגַּנֵּב הַכֶּלֶב בָּעֶרֶב וַיֵּצֵא אֵלָיו הַיַּעֲרָה וַיֵּבְךְּ לְפָנָיו וַיְסַפֵּר לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר שֻמָעַ וְכִי הָרָעָה קְרוֹבָה לָבוֹא. וַיֹּאמֶר הַזְּאֵב: "שְׁמַע נָא רֵעַ! אַל יִפֹּל עָלֶיךָ לִבֶּךָ, כִּי אָנֹכִי אֲחַלֶּצְךָ מן הרעה. הִנֵּה זֹאת חָקַרְתִּי וְאַתָּה שְׁמַע. מָחָר בַּבֹּקֶר יֵצֵא אֲדוֹנְךָ הַשָּׂדֶה, הוּא וְאִשְׁתּוֹ, וְגַם אֶת הַיֶּלֶד אֲשֶׁר לָהֶם הֵם לוֹקְחִים עִמָּם, כִּי אֵין אִישׁ בַּבַּיִת לְנָטְשׁוֹ ³ עָלָיו. וְאַתָּה הַלֹא יָדַעְתָּ כּי מִדֵּי יַעֲשׂוּ אֶת עֲבוֹדָתָם בַּשָּׂדֶה וְלָקְחוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִשְׁכִּיבוּ אוֹתוֹ בַּצֵּל מֵאַחֲרֵי הַגָּדֵר, לָכֵן לֵךְ וּשְכַב שָׁם גַּם אַתָּה וְהָיִיתָ כְּשׁוֹמֵר לְרֹאשׁוֹ. וַאֲנִי הִנֵּה אֵצֵא מִן הַיַּעַר וְאֶגְזֹל אֶת הַיֶּלֶד מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא שָׁם, וְאַתָּה תָקוּם וְאָזַרְתָּ אֶת שְׁאֵרִית כֹּחַךָ וְרָדַפְתַּ אַחֲרַי לְבַעֲבוּר מַלֵּט אֶת שְׁלָלִי מִפִּי, וְהָיָה בִּרְאוֹתִי כִּי רוֹדֵף אַתָּה אַחֲרַי, וְאַפִּיל אֶת הַיֶּלֶד אָרְצָה וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ מַהֵר וְהֵבֵאתָ אוֹתוֹ אֶל אֲבוֹתָיו, וְחָשְׁבוּ הָאֲנָשִׁים הַתְּמִימִים כִּי אַתָּה הוּא הַמַּצִּיל, אָז יִמָּלֵא לִבָּם בְּרָכָה אֵלֶיךָ וְלֹא יוֹסִיפוּ עוֹד לְהָרַע לְךָ, וְהָיָה לְהֶפֶךְ, כִּי הֵיטִיב יֵיטִיבוּ עִמְּךָ וְגָדַל הַחֶסֶד אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ עִמְּךָ מִכָּל הַטּוֹב אֲשֶׁר עָשׂוּ לְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

וְהָעֵצָה מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הַּכֶלֶב, וּכְכָל אֲשֶׁר חָשְבוּ כֵּן הָיָה. מִמָּחֳרָת הַבֹּקֶר וַיַּרְא הָאִכָּר וְהִנֵּה הַזְּאֵב נוֹשֵׂא מִסִּבְכֵי הַגָּדֵר אֶת הַיֶּלֶד וְרָץ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, וַיֶּחֱרַד מְאֹד וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדוָלה. הוּא עוֹדוֹ צוֹעֵק, וְשׁוּלְטָן הַזָּקֵן עָלָה פִתְאֹם וַיִּדְלֹק ⁴ אַחֲרָיו וַיַּדְבִּיקֵהוּ ⁵ וּבְעוֹד רֶגַע שָׁב וְהַיֶלֶד עִמּוֹ. וְהָאִכָּר הִתְרַפֵּק עַל הַכֶּלֶב וַיְאַמְּצֵהוּ אֵלָיו וַיַּחֲלֵק בְּיָדוֹ אֶת צַוָּארוֹ וַיֹּאמַר: “חַי אָנִי אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשׁךָ אָרְצָה! עִמָּנוּ תֵּשֵׁב כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְלַחְמְךָ יִנָּתֵן לְךָ בְּכָבוֹד”. וְאֶל אִשְׁתּוֹ אָמַר: “מַהֲרִי לְכִי הַבַּיְתָה וּבַשְּׁלִי לְשׁוּלְטָן זְקֵנֵנוּ בִרְיָה ⁶ בְחֶמְאָה, וְהָיָה לוֹ מַאֲכָל רַךְ אֲשֶׁר לֹא יֻשַּׁךְ בַּשִּׁנַּיִם, וְאֶת הַכַּר אֲשֶׁר לְרֹאשִׁי קְחִי מִן הַמִּטָּה, כִּי אוֹתוֹ נָתַתִּי לוֹ מַתָּנָה לְבַעֲבוּר יִשְׁכַּב עָלָיו”. וְשׁוּלְטָן הַזָּקֵן הִתְעַנֵּג עַל כָּל טוּב לְמִן הַיּוֹם וְהָלְאָה, לֹא נִגְרַע מִמֶּנּוּ דָבָר מִכָּל אֳשֶׁר שָׁאֲלָה נַפְשׁוֹ. וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבוֹא אֵלָיו הַזְּאֵב מִן הַיַּעַר לִרְאוֹת אֶת שְׁלוֹמוֹ, וַיִּשְמַח מְאֹד בִּרְאוֹתוֹ כִּי כָל אֲשֶׁר עָשׂוּ הִצְלִיחוּ, וַיְדַבֵּר אֶל הַכֶּלֶב וַיֹּאמַר: “וְאַתָּה, רֵעִי, הֲלֹא תַעֲצֹם אֶת עֵינֶיךָ וְהָיִיתָ כְלֹא־רֹאֶה בִהְיוֹת מִקְרֶה וַאֲנִי אָבוֹא לַחֲתוֹף ⁷ לִי שֶׂה שְׁמֵנָה מִן הַצֹּאן אֶׁשר לַאדוֹנֶיךָ. הֵן יָדַעְתָּ גַם אַתָּה כִּי הַיָּמִים יָמִים רָעִים וְכָבֵד עַתָּה עַל כָּל יְשַׁר־לֵב לִמְצוֹא אֶת לַחְמוֹ בִרְחָבָה”. אוּלָם הַכֶּלֶב עָנָהוּ: “אִם לָזֹאת אַל נָא תְקַוֶּה אֵלַי. נֶאֱמָן הָיִיתִי לַאדוֹנִי וְנֶאֱמָן אֶהְיֶה לוֹ כָל הַיָּמִים וְלֹא אֶתֵּן לִנְגוֹעַ בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ אִם רַב וְאִם מְעָט”. וְהַזְּאֵב חָשַׁב כִי רַק הֲתֻלִּים יְדַבֵּר, וַיִּתְגַנֵּב וַיָּבוֹא בַלָּאט בַּלַּיְלָה וַיֹּאמֶר לָקַחַת לוֹ אֶת הַשֶּׂה אֲשֶׁר רָאָה לוֹ. אַךְ שׁוּלְטָן הַנֶּאֱמָן גָּלָה אֶת אֹזֶן אֲדוֹנָיו, וַיַּעֲמֹד הָאִכָּר כָּל הָעֶרֶב וַיְצַפֶּה אֶל בּוֹא הַזְּאֵב, וַיְהִי בְּבֹאוֹ וַיִּתְנַפֵּל עָלָיו בְּמַטֵּה הַחוֹבְטִים⁸ אֲשֶׁר לוֹ וַיָּדָשׁ אֶת בְּשָׂרוֹ עַד זוֹב דָּמוֹ. וְהַזְּאֵב נִמְלָט עַל נַפְשׁוֹ וַיָּנָס, וְאֶל הַכֶּלֶב קָרָא בְנוּסוֹ: “חַכֵּה נָא, בוֹגֵד, כִּי שַׁלֵּם אֲשַׁלֵּם לְךָ פָּעֳלֶךָ”.

וַיְהִי מִמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר וַיִּשְׁלַח הַזְּאֵב אֶת הַחֲזִיר וַיָּשֶׂם בְּפִיו דְּבָרִים לִפְקוֹד עַל הַכֶּלֶב לָצֵאת אֵלָיו הַיַּעֲרָה לְכַלֵּה אֶת דְּבַר הָרִיב אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם. וְהַכֶּלֶב לֹא מָצָא לוֹ עֵזֶר בְּמִלְחַמְתּוֹ בִלְתִּי אִם חָתוּל זַקֵן, אֲשֶׁר לוֹ רַק שָׁלשׁ רַגְלַיִם, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. וְהֶחָתוּל צֹלֵעַ הָלוֹךְ וְצָלֹעַ כָּל הַדֶּרֶךְ, וַיִּזְקֹף⁹ אֶת זְנָבוֹ מֵרֹב מַכְאוֹב. בָּעֵת הַהִיא וְהַזְּאֵב וְעֶזְרוֹ בָּאוּ גַם הֵם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָעֲדוּ¹⁰, וַיְּהִי בִרְאוֹתָם אֶת בַּעַל רִיבָם בָּא, וַיַּחְשְבוּ כִּי חֶרֶב הוּא מֵבִיא עִמּוֹ, כִּי אֶת זְנַב הֶחָתוּל הַזָּקוּף רָאוּ כִרְאוֹת חֶרֶב. וְהֶחָתוּל הוֹלֵךְ וּמְנַתֵּר¹¹ עַל שָׁלשׁ רַגְלָיו, וַיַּחְשְׁבוּ מֵרָחוֹק כִּי אֲבָנִים הוּא מְלַקֵּט מִן הָאֲדָמָה כְפַעַם בְּפַעַם לִהְיוֹת לוֹ לִירוֹת בָּהֶם, וַיִּירְאוּ פִתְאֹם מְאֹד, וַיִּתְחַבֵּא הַחֲזִיר בֵּין הַסְּבָכִים¹² וְהַזְּאֵב קָפַץ וַיַּעַל עַל אַחַד הָעֵצִים. בָּרֶגַע הַהוּא וְהֶחָתוּל וְהַכֶּלֶב בָּאוּ, וַיִּפָּלֵא בְעֵינֵיהֶם כִּי אֵין עוֹד אִישׁ. אַךְ הַחֲזִיר לֹא יָכֹל לְהִסְתַּתֵּר הֵיטֵב וַתִּהְיֶינָה אָזְנָיו בּוֹלְטוֹת¹³ הַחוּצָה, וַיְהִי כַאֲשֶׁר הִבִּיט הֶחָתוּל כֹּה וָכֹה וְהַחֲזִיר הֵנִיעַ בְּאָזְנָיו, וַיַּחְשֹׁב הֶחָתוּל כִּי עַכְבָּר הוּא, וַיִּקְפֹּץ וַיָּגַח¹⁴ עָלָיו וַיִּשְׁלַח בּוֹ אֶת שִנָּיו וַיִּשָּׁכֵהוּ בַכֹּחַ. וְהַחֲזִיר צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וַיִּבְרַח וַיִּמָּלֵט, וּבְהִמָּלְטוֹ קָרָא: “מַה לָּכֶם תִּפְגְּעוּ¹⁵ בִי? הַלֹּא עַל הָעֵץ שָׁם יוֹשֵׁב הַחוֹטֵא!” וְהַכֶּלֶב וְהֶחָתוּל נָשְאוּ אֶת עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֱמֶת הַדָּבָר, יוֹשֵׁב הַזְּאֵב עַל הָעֵץ. וְהַזְּאֵב נִכְלָם מְאֹד עַל מֹרֶךְ לִבּוֹ וְעַל פַּחְדּוֹ, וַיְהִי בֶּאֱמֹר לוֹ הַכֶּלֶב כִּי לְשָׁלוֹם בָּא וַיְמַהֵר וַיּוֹשֶׁט אֶת רַגְלוֹ וַיִּכְרֹת עִמּוֹ בְרִית שָׁלוֹם.