¹

כְּדַבֵּר אֶל הָאֶבֶן, כְּמוֹ

שֶׁאַתְּ,

שֶׁמֶן הַתְּהוֹם, מִ

מּוֹלֶדֶת הָיִית לִי

לְאָחוֹת, שֶׁהוּטַחַתְּ

אֵלַי, אַתְּ,

אַתְּ שֶׁמִּקֶּדֶם,

אַתְּ שֶׁבְּאַיִן הַלַּיְלָה,

בְּשׁוּב וָשׁוּב לַיְלָה נִגְלֵית לִי,

אַתְּ שֶׁשּׁוּב וָשׁוּב

אַתְּ:

אָז, כְּשֶׁלֹּא הָיִיתִי שָׁם,

אָז, כְּשֶׁהָלַכְתְּ

לְבַדֵּךְ בַּשָּׂדֶה:

מִי,

מִי זֶה הָיָה, אוֹתוֹ

שֵׁבֶט, הֶהָרוּג,

הַנִּצָּב שָׁחוֹר בַּשָּׁמַיִם –

גִּיד וְאֶשֶׁךְ?

(שֹׁרֶשׁ.

שֹׁרֶשׁ אַבְרָהָם. שֹׁרֶשׁ יִשַׁי. שֹׁרֶשׁ

אַף אֶחָד – הוֹ שָׁרְשֵׁנוּ

אָנוּ.)

כֵּן, כְּדַבֵּר אֶל הָאֶבֶן, כְּמוֹ

שֶׁאַתְּ

בְּיָדַי שֶׁלִּי לְשָׁם

וְלָאַיִן מְגַשֶּׁשֶׁת, הִנֵּה זֶה

מַה שֶּׁכָּאן:

גַּם הָאָסָם

הַזֶּה פּוֹעֵר אֶת פִּיו,

הַלְּמַטָּה

הַזֶּה

הוּא אַחַד הַכְּתָרִים

הַפּוֹרְחִים פֶּרֶא.