א. בַּתִּי    🔗

הַפַּעַם מֻכְרָח אֲנִי לְסַפֵּר לָכֶם עַל בַּתִּי. הִיא בַּתִּי שֶׁעֵינֶיהָ כְּחֻלוֹת וּמְתוּקוֹת מִכָּל הָעֵינַיִם שֶׁל הַיְלָדוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְשֶׁפֶּה קָטָן לָהּ הַמְפַטְפֵּט מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב אֶת הַדְּבָרִים הַיּוֹתֵר מִחֻכָּמִים שֶׁבָּעוֹלָם. אַתֶּם תַּכִּירוּ אוֹתָה תֵּכֶף עַל פִּי הַסֶרֶט הַגָּדוֹל וְהָאָדֹם שֶׁאִמָּהּ קוֹשֶׁרֶת לָהּ תָּמִיד לְאַחַר שֶׁהִיא סוֹרֶקֶת אֶת תַּלְתַּלֶיהָ הַנִּפְלָאִים. סֶרֶט אָדֹם הוּא כְּכָל הַסְּרָטִים שֶׁקּוֹנִים אוֹתוֹ בִּפְרוּטָה בְּאַחַת הַחֲנֻיוֹת שֶׁבִּרְחוֹב נַחֲלַת בִּנְיָמִין, אֲבָל סֶרֶט זֶה בְּרֹאשָׁהּ הַנֶחְמָד שֶׁל בַּתִּי הָיָה מַזְהִיר כְּוֶרֶד נִפְלָא, וְכָל מִי שֶׁרָאָה אוֹתוֹ מֵרָחוֹק לֹא יָכֹל עוֹד לְהִתְאַפֵּק וְהָיָה מֻכְרָח לאֱחוֹז בִּקְטַנְטֹנֶת זוֹ, לְהָרִים אוֹתָהּ פַּעַם וּפַעֲמַיִם לְמַעְלָה, מֵעַל לָרֹאשׁ, וּלְנַשֵׁק אוֹתָהּ בִּשְׁתֵּי לְחָיֶיהָ הָאֲדֻמּוֹת. יְכוֹלִים אַתֶּם לְשַׁעֵר כַּמָּה הָיְתָה הַיַלְדָּה הַמִּסְכֵּנָה סוֹבֶלֶת מִן הַגְּדוֹלִים וּמִנְּשִׁיקוֹתֵיהֶם! אֲבָל לְהִשְׁתַּמֵּט מֵהֶם הָיָה קָשֶׁה מְאֹד. בְּכָל הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה מִתְהַלֶכֶת בָּהּ מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב וּמְצַיֶּצֶת כְּצִפּוֹר קְטַנָּה, לֹא הָיָה אַף מְקוֹם מַחֲבֵא בָּטוּחַ אֶחָד שֶׁתּוּכַל לְהִתְחַבֵּא מִנְּשִׁיקוֹתֵיהֶם הַמַּטְרִידוֹת שֶׁל הַדּוֹדִים וְהַדּוֹדוֹת. חָצֵר זוֹ הָיְתָה גְדוֹלָה וַעֲרֻמָּה – רַק בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים הָיְתָה מַצְמִיחָה דֶשֶׁא יָרֹק פֹּה וָשָׁם לִזְמָן קָצָר. וּבַגִּנָּה הַקְּטַנָּה שֶׁבִּשְׁתֵּי עֲרוּגוֹתֶיהָ הָיָה מְטַפֵּל מָנוֹחַ, בֶּן דּוֹדָּהּ שֶׁל בַּתִּי, יוֹם־יוֹם בְּזֵעַת אַפָּיו, לֹא גָדַל כָּל צִיץ וְכָל יֶרֶק, חוּץ מִשְׁנַיִם־שְׁלשָׁה שִׂיחִים עֲלוּבִים שֶׁל עַגְבָּנִיּוֹת, שֶׁעָמְדוּ כְּמוּשִׁים וּמְכֻסֵי אָבָק כֻּלָּם וּמֵעוֹלָם לֹא הִגִיעָה אַף עַגְבָּנִיָה אַחַת עֲלֵיהֶם לְאַדְמִימוּת, כִּי נִתְלְשָׁה בְּאֵין רוֹאֶה בִּידֵי הַיְלָדִים הַשּׁוֹבָבִים בְּעוֹדֶנָּה בֹסֶר. בִּקְצֵה הַגִּנָּה אָמְנָם עָמְדָה חַמָּנִית אַחַת, שֶׁנִּשְׁתַּמְּרָה בְּדֶרֶךְ נֵס, חַמָּנִית מַצְהֶבֶת גְּדוֹלָה, מְאִירַת־פָּנִים, שֶׁלְּמַרְאֶיהָ הָעַלִיז הָיוּ עֵינָיו שֶׁל מָנוֹחַ כִּמְעַט זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת שֶׁל גִיל, אַךְ חַמָּנִית אַחַת לֹא יָכְלָה, כְּמוּבָן, לְהַסְתִּיר בְּצִלָּהּ אֲפִילוּ יַלְדָּה קְטַנָּה כְּבַתִּי.

ב. מִיצִי    🔗

כַּמָּה טוֹב שֶׁבֶּחָצֵר הַגְּדוֹלָה וְהָעַרֻמָה הַזֹּאת הִתְהַלְכָה עוֹד בִּרְיָה אַחַת, גַּם כֵּן נֶחְמָדָה לַמַּרְאֶה וְתַאֲוָה לָעֵינַיִם, הִיא הַחֲתַלְתּוּלָה הַקְּטַנָּה מִיצִי, שֶׁלֹּא הָיָה יְצוּר זַךְ וְלָבָן מִמֶּנָּה בְּכָל הָעוֹלָם. הִיא, מִיצִי, שֶׁנִּשְׁאֲרָה יְחִידָה לְאִמָּהּ עָרְפָּה מִכָּל חֲמֵשֶׁת יְלָדֶיהָ שֶׁהָיוּ לָהּ. מִיצִי הָיְתָה הָאַחַת שֶׁלֹּא הֵצִיקָה לְבַתִּי. גַּם הִיא אָהֲבָה אוֹתָהּ מְאֹד וְהָיְתָה תָמִיד עוֹצֶמֶת אֶת עֵינֶיהָ מֵאֹשֶׁר, כַּאֲשֶׁר לָקְחָה אוֹתָהּ בַּתִּי עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ, אֲבָל נַשֵּׁק לֹא נָשְׁקָה לָהּ. לְאָֹשְׁרָהּ שֶׁל בַּתִּי, אֵין הַחֲתוּלִים יוֹדְעִים אֶת תּוֹרַת הַנְּשִׁיקָה.

אֵין פֶּלֶא שֶׁבַּתִּי וּמִיצִי הָיוּ מוֹצְאוֹת קוֹרַת רוּחַ זוֹ בְזוֹ. שְׁתֵּיהֶן הָיוּ מְלֵאוֹת חֵן, וּבִזְמָן שֶׁשְּׁתֵּיהֶן הָיוּ מְהַלְכוֹת בֶּחָצֵר לֹא הָיְתָה נִרְאֵית זוֹ רֵיקָה וְשׁוֹמֵמָה. גַּם בַּיָּמִים הַמְּעַטִים שֶׁגִּנַּת מָנוֹחַ עָמְדָה כֻלָּהּ בְּלִבְלוּבָהּ לֹא גִדְּלָה גִדוּלִים נָאִים כָּאֵלֶּה.

בְּרַם, לֹא לְחִנָּם הָיְתָה מִיצִי מְבַקֶּשֶׁת מִפְלָט בְּחֵיקָהּ שֶׁל בַּתִּי. אִם לְבַתִּי הֵצִיקוּ הַגְּדוֹלִים בִּנְשִׁיקוֹתֵיהֶם, גָּדְלָה שִׁבְעָתַיִם הָרָעָה שֶׁהִדְבִּיקָה אֶת מִיצִי בְּשֶׁל הַקְּטַנִּים, שֶׁהָיוּ נִטְפָּלִים אֵלֶיהָ תָּמִיד וְרוֹדְפִים אַחֲרֶיהָ וּמְעַנִּים אוֹתָהּ בְּלִי רַחֲמִים – וְגַם הֵם רַק מֵאַהֲבָה. אָהֹב אָהֲבוּ הַפּוֹחֲזִים הַקְּטַנִּים חֲתוּלָה נֶחְמָדָה זוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה יְצוּר זַךְ וְלָבָן מִמֶּנָּה בְּכָל הָעוֹלָם. אֲבָל מִיצִי הָיְתָה מְרֻצֶָּה יוֹתֵר לוּ הָיוּ אֵלֶּה אוֹהֲבִים אוֹתָהּ פָּחוֹת וּמְעַנִים אוֹתָהּ פָּחוֹת. יְלָדִים טִפְּשִׁים שֶׁכָּאֵלֶּה – לְהָצִיק לְבִרְיָה קְטַנָּה וְרַבַּת־חֵן כָּזוֹ, שֶׁנִּשְׁאֲרָה יְחִידָה לְאִמָּהּ מֵחֲמֵשֶׁת גוּרֶיהָ שֶׁהָיוּ לָהּ! מוּבָן, שֶׁאַךְ רָאֲתָה מִיצִי אֶת הַיְלָדִים שָׁבִים מִן הַ“גַּן” שֶׁל הַגְבֶרֶת אֱלִישֶׁבַע, מִיָּד הָיְתָה קוֹפֶצֶת עַל בִּרְכֶּיהָ שֶׁל בַּתִּי – וְהַס! אֵין מִיצִי עוֹד בָּעוֹלָם! בְּחֵיקָה שֶׁל בַּתִּי הָיְתָה מִיצִי בְּטוּחָה מִפָּחַד. יְנַסֶּה נָּא מִישֶׁהוּ לִשְׁלוֹחַ עַתָּה יָד בְּמִיצִי! בַּתִּי לֹא תִתֵּן שֶׁיִּגְּעוּ לְרָעָה בַּחֲתַלְתּוּלָה הַקְּטַנָּה, שֶׁנִּשְׁאֲרָה יְחִידָה לְאִמָּהּ מִכָּל חֲמֵשֶׁת יְלָדֶיהָ שֶׁהָיוּ לָהּ.

ג. מָנוֹחַ    🔗

כֵּיוָן שֶׁאַתֶּם מַכִּירִים כְּבָר אֶת בַּתִּי וְאֶת מִיצִי, אֲנִי מְחֻיָּב לְסַפֵּר לָכֶם מְעַט גַם עַל מָנוֹחַ. הוּא מָנוֹחַ, שֶׁיּוֹתֵר מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הָיָה אוֹהֵב לָטַעַת גַּנִּים. כִּמְדֻמֶּה, שֶׁכְּבָר סִפַּרְתִּי לָכֶם שֶׁבַּחֹרֶף שֶׁעָבַר עָמַד וּבָחַר לוֹ פִּנָּה בֶּחָצֵר וְזָרַע בָּהּ שְׁתֵּי עֲרוּגוֹת שֶׁל יְרָקוֹת וּפְרָחִים. תּוֹדוּ בְעַצְמְכֶם שֶׁזֶה הָיָה רַעְיוֹן נִפְלָא, לִזְרוֹעַ יֶרֶק בֶּחָצֵר הַגְּדוֹלָה וְהַשּׁוֹמֵמָה הַזֹּאת. יוֹדֵעַ אֱלֹהִים כַּמָּה הָיָה טוֹרֵחַ בָּחוּר מִסְכֵּן זֶה! בְּזֵעַת אַפָּיו עָבַד יוֹם יוֹם. אֲבָל אַתֶּם יוֹדְעִים כְּבָר שֶׁהִצְלִיחַ מְעַט מְאֹד, וְחוּץ מֵהַחַמָּנִית הָאַחַת שֶׁהָיְתָה בֶאֱמֶת נָאָה, לֹא צָמַח כִּמְעַט דָּבָר כָּאן. הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁמָּנוֹחַ בָּחוּר מְצֻיָּן, אֲבָל דַּוְקָא בְּגַנָּנוּת, אֵין כֹּחוֹ גָדוֹל.

אֲבָל מַעֲלָה אַחַת יֶשׁ לוֹ לְמָנוֹחַ. אֵין לִבּו נוֹפֵל עָלָיו, אִם מַשֶׁהוּ אֵינוֹ מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ. תָּמִיד הוּא מָלֵא רַעְיוֹנוֹת נִפְלָאִים. הַפַּעַם מֹחוֹ עָסוּק בְּדָבָר חָדָשׁ. חָפֵץ הוּא לִבְנוֹת סֻכָּה בֶּחָצֵר. לֹא סֻכָּה לִגְדוֹלִים. לָאֵלֶּה יֵשׁ כְּבָר סֻכָּה מִן הַמוּכָן בַּפְּרוֹזְדוֹר, שֶׁמּוֹטוֹת עֵץ דַקִים מְשַׁמְשִׁים גַג לָהּ וְשֶׁאַבָּא שֶׁל בַּתִּי כְּבָר הֵבִיא הַבֹּקֶר סְכָךְ לָהּ – עֲרֵמָה גְדוֹלָה שֶׁל כַּפּוֹת תְּמָרִים מִגַּנּוֹ שֶׁל הַדּוֹד אֲבִיעֶזֶר. מָנוֹחַ נִתְכַּוֵּן לְסֻכָּה קְטַנָּה בַּעֲדוֹ וּבְעַד בַּתִּי וּבְעַד מִיצִי – אוּלַי גַם בְּעַד חֲבֵרוֹ יִזְהָר. יִזְהָר זֶה, אַגַּב, הוּא גַם כֵּן בָּחוּר מְצֻיָּן. אִתּוֹ יַחַד חוֹלֵם מָנוֹחַ לָטַעַת יַעַר גָּדוֹל בְּהָרֵי הַגָּלִיל, יַעַר צוֹמֵחַ כָּל מִינֵי עֵצִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁאָדָם יְהֵא מְהַלֵךְ בּוֹ שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת וְלֹא יַגִּיעַ עַד קָצֵהוּ… אֲבָל אִם אָבוֹא לְסַפֵּר לָכֶם עַל כָּל הַדְּבָרִים הַנִּפְלָאִים הַמְמַלְאִים אֶת מֹחוֹ שֶׁל מָנוֹחַ, לֹא יַסְפִּיק הַמָּקוֹם כָּאן. עוֹד אֲסַפֵּר לָכֶם עַל כָּךְ בְּפַעַם אַחֶרֶת. הַפַּעַם נַעֲסוֹק רַק בְּסֻכָּה שֶׁהֵקִים מָנוֹחַ בֶּחָצֵר הַגְּדוֹלָה וְהַשׁוֹמֵמָה לְתִפְאֶרֶת.

ד. בּוֹנִים סֻכָּה    🔗

הַשָּׁעָה הָיְתָה מְשַׂחֶקֶת הַפַּעַם לְמָנוֹחַ בְּאֹפֶן יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. בַּמַּרְתֵּף גִּלָּה אוֹצָר שֶׁל חֹמֶר לְבִנְיָן: תֵּבוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת, מוֹטוֹת וּקְרָשִׁים, וַאֲפִילוּ רְעָפִים וּלְבֵנִים, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מִן הַזְּמָן שֶׁבָּנוּ אֶת הַבָּיִת. אֲפִילוּ סֻכָּה לִגְדוֹלִים אֶפְשָׁר הָיָה לְהָקִים.

אַל נָא תְדַמּוּ בְּנַפְשְׁכֶם בְּכָל זֹאת, שֶׁהַדָּבָר עָלָה לוֹ, לְמָנוֹחַ, עַל נְקַלָּה. כָּל אֵלֶּה שֶׁמֹּחָם מָלֵא תָּמִיד רַעְיוֹנוֹת נִפְלָאִים, הֵם, לְצַעֲרֵנוּ, לֹא תָמִיד גַּם בַּנָּאִים מְשֻׁבָּחִים, וּמִי יוֹדֵעַ בַּמֶּה הָיָה הָעִנְיָן נִגְמָר לוּלֵא אוֹתוֹ יִזְהָר, בָּחוּר שָׁמֵן וּכְבַד־בָּשָׂר מְעַט שֶׁלְּמַרְאִית עַיִן אֵינוֹ עָלוּל לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ, וְשֶׁבֶּאֱמֶת אֵין כָּמוֹהוּ חָרוּץ בְּכָל מְלָאכָה. יִזְהָר זֶה הוּא שֶׁעָמַד לוֹ לְמָנוֹחַ הַפָּעַם. וְלֹא רַק יִזְהָר – גַּם בַּתִּי נִצְטָרְפָה אֲלֵיהֶם וּבְיָדֶיהָ הַקְּטַנּוֹת נָשְׂאָה מִן הַמַּרְתֵּף כָּל אוֹתָם הַדְּבָרִים הַיְקָרִים שֶׁמֵּהֶם הוּקְמָה הַסֻּכָּה. רַק מִיצִי נִגְרְרָה אַחֲרֵיהֶם בְּלִי מְלָאכָה. רָצָה אַחֲרֵי בַּתִּי מִן הַמַּרְתֵּף אֶל הַסֻּכָּה וַחֲזָרָה, מִבְּלִי לְהָבִין מַה שֶׁנַּעֲשֶׂה כָּאן.

בְּחַיַּי, שֶׁהָיָה כְדַאי לָכֶם לִרְאוֹת סֻכָּה נִפְלָאָה זוֹ. בְּעֵינֵי מָנוֹחַ וּבַתִּי הָיְתָה טוֹבָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הַסֻּכָּה לַגְּדוֹלִים. גַּם הִיא הָיְתָה מְכֻסָּה עַנְפֵי תְמָרִים; גַם קִירוֹתֶיהָ הָיוּ מִקֻשָּׁטִים בְּצִיצִים וּפְרָחִים. אֲפִילוּ מִן הָרִמּוֹנִים הָאֲדֻמִּים סָחֲבוּ הַבַּחוּרִים וְתָלוּ אוֹתָם עַל קִירוֹת הַסֻּכָּה. אֲבָל הִיא הָיְתָה נִפְלָאָה בְּעֵינֵי הַיְלָדִים, מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה קְטַנָה, וּבְעִקָּר – מִשּׁוּם שֶׁנִּבְנְתָה בִידֵיהֶם, בִּידֵי עַצְמָם.

כְּשֶׁקָּרְאָה אִמָּא אֶת בַּתִּי לִרְחֹץ אוֹתָהּ וְלִסְרֹק אֶת רֹאשָׁהּ לִכְבוֹד הֶחָג, הִשְׁתּוֹמְמָה מְאֹד עַל הָאָבָק הָרַב שֶׁרָבַץ עַל רֹאשָׁהּ הַצְּהַבְהָב וְהָיְתָה טוֹרַחַת שָׁעָה אֲרֻכָּה עַד שֶׁרֹאשָׁהּ הַנֶּחְמָד הָיָה שׁוּב נָקִי מִן הַלִּכְלוּךְ, וְהַסֶּרֶט הַגָּדוֹל וְהָאָדֹם הִזְהִיר עָלָיו כְּוֶרֶד נִפְלָא.

ה. בָּעֶרֶב    🔗

בָּעֶרֶב, לְאַחַר סְעוּדַת הֶחָג, הִתְחַמְּקוּ מָנוֹחַ וּבַתִּי מִן הַסֻּכָּה לַגְּדוֹלִים אֶל סֻכָּתָם הַקְּטַנָּה. מוּבָן, שֶׁמִּיצִי נִגְרְרָה תֵכֶף אַחֲרֵי בַּתִּי. בַּסֻּכָּה הַקְּטַנָּה לֹא הָיוּ נֵרוֹת, אֲבָל כּוֹכְבֵי הַכֶּסֶף הִזְהִירוּ מִבְּעַד לַסְּכָךְ שֶׁל עַנְפֵי הַתְּמָרִים וְהָיָה טוֹב לָשֶׁבֶת כָּאן. מָנוֹחַ הָיָה חָפֵץ לָשֶׁבֶת בְּסֻכָּתוֹ תָּמִיד – כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה.

אֲבָל הַגְּדוֹלִים, כְּיָדוּעַ, תָּמִיד מַפְרִיעִים. אִמָּא בָּאָה, וּבַתִּי הָיְתָה מֻכְרַחַת תֵּכֶף לָלֶכֶת הַבַּיְתָה וְלִישׁוֹן בְּמִטָּתָהּ הַקְּטַנָּה. וַאֲפִילוּ מָנוֹחַ, שֶׁעוֹד הָיָה עֵר שָׁעָה אֲרֻכָּה לִכְבוֹד הֶחָג, הָלַךְ לְבַסּוֹף בְּלִי חֶמְדָּה לִישׁוֹן בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַנִּבְזֶה.

רַק מִיצִי, שֶׁנִּשְׁאֲרָה בַחוּץ וְצִנַּת הַלַּיְלָה פָּגְעָה בְּעוֹרָהּ הֶעָנֹג, שֶׁאֵין בָּעוֹלָם לָבָן מִמֶּנּוּ, נִמְלְכָה וְנִכְנְסָה אֶל הַסֻּכָּה הַקְּטַנָּה וְהַחַמָּה, בַּמָּקוֹם שֶׁיָּשְׁנָה שֵׁנָה מְתוּקָה עַד הַבֹּקֶר.

נִמְצָא, שֶׁכָּל הַטֹּרַח שֶׁטָּרְחוּ מָנוֹחַ וְיִזְהָר וּבַתִּי, לֹא טָרְחוּ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה סֻכָּה לְמִיצִי…