זֶה הַנַּעַר מִיכָה, שֶׁעָלָיו יְסֻפַּר בְּ“אַדְמַת אָבִיב”, הוּא כַּיּוֹם יְהוּדִי גָדוֹל. וְהוּא יוֹשֵׁב בָּעֵמֶק, חוֹרֵשׁ וְזוֹרֵעַ, מְזַבֵּל וְנוֹטֵעַ. זֶה יָמִים רַבִּים, בְּעוֹדֶנּוּ בָּחוּר צָעִיר, עָזַב אֶת עִיר מוֹלַדְתּוֹ הַקְטַנָּה, אֲשֶׁר חַרְבוֹנֵי קַיִץ יְיַבְּשׁוּהָ בִּימוֹת הַחַמָּה וְקוֹר וָשֶׁלֶג יַקְפִּיאוּ אֶת אַדְמָתָהּ בִּימוֹת הַחֹרֶף, וְעָלָה לְאֶרֶץ אָבוֹת. עָזֹב עָזַב אֶת הָעִיר, אֲשֶׁר אָבִיו הָיָה חוֹכֵַר שָׂדוֹת בִּסְבִיבוֹתֶיהָ וּמְגַדֵּל צֹאן בַּגְדֵרוֹת אֲשֶׁר בַּעֲמָקֵיהָ, כִּי לִבּוֹ נִכְסַף לִשְׂדּוֹת מוֹלֶדֶת, לַאֲדָמָה אֲשֶׁר בְּעֶצֶם יָדוֹ יַחֲרֹשׁ וִישַׂדֵּד אֶת רְגָבֶיהָ.

בְּלֵילוֹת הַיּוֹרֶה הָאֲרֻכִּים, כִּי יִדְפֹּק הַגֶשֶׁם הָעַלִּיז עַל גַּג בֵּיתוֹ, הוּא אוֹהֵב לְסַפֵּר לִילָדָיו הַקְטָנִים, אֵיךְ וּמָתַי נוֹלַד בְּלִבּוֹ הָרַעְיוֹן הַנִּפְלָא לַעֲזֹב אֶת הָעֲיָרָה הָעֲגוּמָה בַּנֵּכָר וּלְהֵאָחֵז בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר אוֹתָהּ עָבְדוּ וְעָלֶיהָ שָׁפְכוּ אֶת דָּמָם אֲבוֹת אֲבוֹתָיו.

אַחַד הַסִּפּוּרִים הָאֵלֶה הוּא “אַדְמַת אָבִיב”. בּוֹ יְסֻפַּר עַל נַעַר עִבְרִי בַּגּוֹלָה שֶׁהָיָה כָּל הַיּוֹם יוֹשֵׁב בַּחֶדֶר וְלֹוֹמֵד תּוֹרָה, בְּעוֹד שֶׁלִבּוֹ מָלֵא גַעְגּוּעִים עַל אַדְמַת-עֵשֶׂב, אַדְמַת חִטָּה וּשְׂעוֹרָה, אַדְמַת-אָבִיב.

בְּקָרְאֲכֶם, יְלָדִים, יַלְדֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, עַל הַנְּעָרִים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ יָמִים רַבִּים בַּגּוֹלָה, בְּמַחֲנַק עָרִים וַעֲיָרוֹת, לְלֹא צֵל גַּן וּמֶתֶק דֶּשֶׁא, וּבֵרַכְתֶּם אֶת הָאֲדָמָה הַיְרֻקָּה, אַדְמַת מוֹלֶדֶת, אֲשֶׁר שַׁבְנוּ עַתָּה אֵלֶיהָ.

א. חֹרֶף קָשֶׁה

אוֹתוֹ חֹרֶף קַר וְזוֹעֵם, שֶׁהָיָה קָשֶׁה לְכָל יוֹשְׁבֵי בֶּלְץ, הָיָה קָשֶׁה לְמִיכָה כִּפְלַיִם – קָשֶׁה הָיָה עָלָיו גַם בַּבַּיִת, גַּם בַּחֶדֶר. בַּבַּיִת – מִשׁוּם שֶׁיָרְדָה עָלָיו עַצְבוּת גְדוֹלָה, שֶׁהָיְתָה קָשָׁה מִכָּל קֹר וָקֶרַח בַּחוּץ. עוֹד בִּימֵי הַקַיִץ, שֶׁהַשָּׂדוֹת לָקוּ בְּבַצֹּרֶת וְאַבָּא יָדַע שֶׁאֵין לוֹ תִּקְוָה לְהַצִּיל מָה וְנָתַן דַעְתּוֹ לְהַפְלִיג לִמְדִינַת הַיָּם, לֹא יָכֹל מִיכָה עוֹד לָשֶׁבֶת בַּבַּיִת. הָיָה מְשַׂחֵק עִם חֲבֵרָיו עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בָּעֶרֶב וְנִכְנָס כְּמִתְגַנֵּב אֶל הַבַּיִת – כָּל־כַּךְ קָשֶׁה הָיָה לוֹ לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי אַבָּא וְאִמָּא הָעֲצוּבִים וְלִשְׁמוֹעַ אֶת אַנְחוֹת סַבְתָּא, שֶׁהָיְתָה שׁוֹאֶלֶת וְחוֹזֶרֶת וְשׁוֹאֶלֶת: מַה יִהְיֶה? בַּחֶדֶר הָיָה טוֹב הַרְבֵּה יוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי לָמְדוּ בַּחֻמָּשׁ אֶת הַסִּפּוּרִים הַנִּפְלָאִים עַל הַמַּבּוּל וְתֵבַת נֹחַ, וְעַל יַעֲקֹב וְעֵשָׂו, וְעַל מְכִירַת־יוֹסֵף, אֲבָל הָיָה קַר כָּל־כַּךְ שֶׁאֲפִילוּ כֶּלֶב לֹא הָיָה עוֹצֵר כֹּחַ לָשֶׁבֶת בּוֹ, לֹא כָּל־שֶׁכֵּן יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל הַיוֹשְׁבִים וְלוֹמְדִים גְּמָרָא מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב.

וְאֵין פֶּלֶא שֶׁהָיָה קַר כָּל־כַּךְ בַּחֶדֶר: לֵאָה הַיַּרְקָנִית, בַּעֲלַת־הַבַּיִת, שֶׁהָיְתָה אַלְמָנָה עֲנִיָּה, לֹא דַי שֶׁלֹא הֵכִינָה דֶלֶק לִימוֹת הַחֹרֶף, לֹא הִשִׂיגָה יָדָהּ גַם לְתַקֵן אֶת הַתַּנּוּר, וְגַם לְאַחַר שֶׁהֻסַּק, הָיָה נִשְׁאָר קַר כַּקֶרַח. מִיכָה וַחֲבֵרָיו עָשׂוּ כָּל מַה שֶׁהָיָה בִּיכָלְתָּם: הָיוּ סוֹחֲבִים קַלְחֵי תִּירָס יְבֵשִׁים מִמִּגְרְרוֹת הַכַּפְרִיִים שֶׁהֵבִיאוּם הָעִירָה לִמְכִירָה, הָיוּ עוֹקְרִים מִמְּקוֹמָם כָּל כְּלוֹנָס וְכָל מוֹט וְכָל קֶרֶשׁ מִתּוֹךְ הַגְדֵרוֹת שֶׁל הַשְׁכֵנִים וְהָיוּ מְטִילִים אֶת כָּל זֶה אֶל פִּי הַתַּנּוּר. אֲבָל מַה מוֹעִיל גַם בְּדֶלֶק מְרֻבֶּה, אִם כָּל הַחֹם מִתְנַדֵּף כְּרֶגַע, וּכְבוֹאוֹ כֵּן צֵאתוֹ דֶרֶךְ אֵיזוֹ פְּרָצוֹת נַעֲלָמוֹת שֶׁבַּתַּנוּר, שֶׁאִישׁ לֹא יָכֹל לְגַלוֹתָן.

מִשֶׁגָּבַר הַקֹּר עַד שֶׁהָרַגְלַיִם קָפְאוּ וְנֶהְפְכוּ כִּמְעַט לְבוּלֵי־עֵץ, הָיָה הָרַבִּי בְּעַצְמוֹ קָם וְנִמְלָט אֶל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ, כְּדֵי לְהִתְחַמֵם שָׁם מְעַט עַל יַד הַתַּנּוּר הַמֻּסָק. אוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ הַקְטָנִים מַחֲלִיקִים עַל־פְּנֵי הַקֶרַח שֶׁל הַשְׁלוּלִית הַקְפוּאָה בְּהִתְלַהֲבוּת כָּזוֹ, שֶׁהַחֲמִימוּת הָיְתָה מִתְפַּשֶׁטֶת בְּכָל אֲבָרֵיהֶם. לְאַחַר רִיצָה צוֹהֶלֶת כָּזוֹ הָיוּ שָׁבִים אֶל הַחֶדֶר בְּפָנִים אֲדֻמִים כָּאֵשׁ וְגוֹמְרִים בְּחֵשֶׁק אֶת הַשִּׁעוּר.

הִנֵּה חֹרֶף מַר כָּזֶה יָרַד אָז לָעוֹלָם. לֹא דַי שֶׁאֱלֹהִים מָנַע אֶת הַגְשָׁמִים בִּימֵי הַקַיִץ וְהַשָּׂדוֹת לָקוּ וְהָעֵשֶׂב יָבֵשׁ וְלֹא הָיָה לֶחֶם לָאָדָם וְחָצִיר לַבְּהֵמָה, גָּבַר הַשָּׁנָה הַקֹר עוֹד בְּחֶשְׁוָן, וַעֲדַיִן לֹא הִגִיעוּ יְמֵי חֲנֻכָּה וּכְבָר הִשְׂתָּרֵר הַחֹרֶף בְּכָל תָּקְפּוֹ. יוֹם־יוֹם נִתְחַדְּשׁוּ סַעֲרוֹת הַשֶׁלֶג, וְלַיְלָה לַיְלָה חָזַק הַקֹּר מִשֶׁהָיָה. אַךְ כָּל זְמַן שֶׁפִּתֵּי הַשֶּׁלֶג הָיוּ מִסְתּוֹבְבוֹת בָּאֲוִיר, לֹא הָיוּ הַיְלָדִים מַשְׁגִיחִים בַּקֹּר וְהָיוּ רָצִים וְצוֹהֲלים עִמּוֹ, – כִּי גַם הַשֶּׁלֶג הָיָה בְּעֵינֵיהֶם כְּאֶחָד שׁוֹבָב, הַחוֹמֵד לוֹ לָצוֹן עִמָּהֶם. אַךְ לְאַחַר שֶׁשִׁכְבַת שֶׁלֶג עָבָה כִּסְּתָה אֶת כָּל הָאֲדָמָה, חָדַל לָרֶדֶת, וְהַקֹּר נַעֲשָׂה יָבֵשׁ וְדוֹקֵר כִּמְחָטִים. אוֹר כֵּהֶה מִלֵּא אֶת חֲלַל הָעוֹלָם מֵאָז הַבֹּקֶר וְהַחֶדֶר נַעֲשָׂה עָצוּב כָּל־כַּךְ, שֶׁהַיְלָדִים הָיוּ בּוֹרְחִים בֶּהָמוֹן אֶל הַשְׁלוּלִית הַקְפוּאָה וְשׁוֹהִים שָׁם עַד שֶׁהָרַבִּי הָיָה אָנוּס לָצֵאת אֲלֵיהֶם, לִנְזוֹף בָּהֶם וּלְהַחֲזִירָם עַל־כָּרְחָם אֶל הַשִּׁעוּר.

ב. גַעְגּוּעִים עַל אָבִיב

כְּשֶׁגָּדַל מִיכָה וְהָיָה לְאִישׁ, זָכַר אוֹתוֹ חֹרֶף כֻּלוֹ כְּיוֹם מְעֻנָּן אֶחָד. בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, מִדֵּי צֵאתוֹ מִבֵּית אַבָּא, הָיָה נוֹפֵל לְתוֹךְ אֵד קַר כָּזֶה, שֶׁהָיָה קָשֶׁה לִנְשׁוֹם בּוֹ, וְרָץ בְּכָל כֹּחוֹ אֶל הַחֶדֶר. מִתַּחַת רַגְלָיו לֹא הִרְגִישׁ אֶלָא רֹבֶד שֶׁלֶג שֶׁנִּתְקַשָׁה וְכָהָה. כָּל פְּסִיעָה שֶׁפָּסַע הִשְׁמִיעָה הֵד כְּאִלּוּ הָיָה דּוֹרֵךְ עַל בַּרְזֶל צוֹנֵן. כַּמָּה הִתְגַּעְגַּע אָז עַל שִׁכְבַת אֲדָמָה שְׁחוֹרָה, עַל רֶגֶב קַרְקַע רַךְ, שֶׁהָרֶגֶל דְּבֵקָה בּוֹ בְּחִבָּה! אִלוּ הִצְלִיחַ לְגַלּוֹת שֶׁטַח מִצְעָר שֶׁל אֲדָמָה רַכָּה, נְקִיָּה, הָיָה נֶאֱחָז בּוֹ כֻּלוֹ וְלִבּוֹ הָיָה מִתְחַזֵק בְּבִטָחוֹן, כִּי הָאָבִיב יָשׁוּב עוֹד פַּעַם. אַךְ אוֹתָהּ אֲדָמָה חֲבִיבָה, אַדְמַת הַקַיִץ, רָבְצָה תַּחַת מִכְסֵה קֶרַח עָבֶה וּמְסֹאָב זֶה מִקְצֵה הָעוֹלָם וְעַד קָצֵהוּ. וְעָבַר כִּסְלֵו, וְגַם טֵבֵת עָבַר, וְהַקֹר לֹא רָפָה, הַשָּׁמַיִם הַכֵּהִים הָיוּ רְבוּצִים עַל גַּבֵּי הַגַּגּוֹת כְּמִקֹדֶם, וְהַתַּנּוּר בְּדִירָתָהּ שֶׁל לֵאָה הַיַרְקָנִית טֶרֶם תֻּקַן, כָּל כַּמָּה שֶׁטָרַח נַחוּם הַבַּנַאי לִסְתֹּם אֶת פִּרְצוֹתָיו, לֹא הִצְלִיחַ הַדָּבָר בְּיָדוֹ.

רַק בְּט"וּ בִּשְׁבָט, כְּשֶׁהַיְלָדִים בֵּרְכוּ עַל פֵּרוֹת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהֵיטִיבוּ אֶת לִבָּם בְּצִמּוּקִים, בִּתְאֵנִים וּבַחֲרוּבִים, וְהָרַבִּי קָרָא לָהֶם דְּרוֹר בַּצָּהֳרַיִם, זָרְחָה הַחַמָּה בְּכָל הוֹדָהּ – מַמָּשׁ כְּבָאָבִיב. כָּל הַיּוֹם נָפְלוּ טִפּוֹת זָהָב שְׁקוּפוֹת מִן הַשֶּׁלֶג הַנָּמֵס עַל הַגַּגּוֹת. כְּשֶׁיָּצָא מִיכָה אֶל חֲצֵרָם רָאָה אֶת הַתַּרְנְגוֹלוֹת רוֹבְצוֹת לְיַד הַכֹּתֶל הַדְּרוֹמִי הַמְחֻמָּם, עֵינֵיהֶן עֲצוּמוֹת לְמֶחֱצָה וְנִרְאוֹת כִּמְנַמְנְמוֹת, וַעֲרֵמַת הֶחָצִיר הוֹרִיקָה חַמָּה וְמַזְמִינָה לִשְׁכַּב עָלֶיהָ וְלִקְרוֹא סֵפֶר כְּמוֹ בַּקַיִץ, אַךְ מִשֶּׁשָׁכַב שָׁעָה קַלָּה, הִרְגִישׁ צִנָּה נוֹשֶׁבֶת וְלֹא יָדַע מֵאַיִן. וְעִם הַשְׁקִיעָה שָׁבוּ וְקָפְאוּ טִפּוֹת־הַבְּדֹלַח הַנוֹזְלוֹת וְהָיוּ לְנֵרוֹת־קֶרַח שֶׁנִּתְלוּ עֲגוּמִים בְּשׁוּלֵי הַגָּג.

לֹא, הָאָבִיב הָיָה עוֹד רָחוֹק. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁלְפִי סִפּוּרֵי־הַחֻמָּשׁ הָיָה בָּרוּר, כִּי הִנֵּה הוּא בָּא שֶׁהֲרֵי הַמֶּלֶךְ הָרָשָׁע פַּרְעֹה שָׁלַח כְּבָר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְגַם הַשֶׁמֶשׁ בָּקְעָה פַּעַם בְּפַעַם אֶת הָעֲרָפֶל וְהָיְתָה מְלַטֶפֶת בְּאֶצְבָּעוֹת חַמּוֹת אֶת הַיְלָדִים הַיּוֹשְׁבִים בַּחֶדֶר, עוֹד רָבְצָה הָאֲדָמָה תַּחַת מִכְסֵה הַשֶּׁלֶג הַכֵּהֶה. מִיכָה בִּקֵשׁ לַשָּׁוְא שֶׁטַח צַר שֶׁל אֲדָמָה רַכָּה, נְקִיָּה, אֲשֶׁר תִּדְבַּק בָּהּ בְּחִבָּה הָרֶגֶל הַדּוֹרֶכֶת עָלֶיהָ…

הָיָה מְהַלֵךְ וּמַקְשִׁיב אֶל שִׁקְשׁוּק הַמַּיִם בַּשְׁלוּלִיוֹת שֶׁבְּצִדֵּי הָרְחוֹבוֹת, מִתְבּוֹנֵן אֲרֻכּוֹת בָּאִילָנוֹת שֶׁעַנְפֵיהֶם מַשְׁחִירִים וְתוֹפְחִים, וְאוּלָם מִתַּחַת רַגְלָיו הָיָה שׁוֹמֵעַ הֵד קָשֶׁה, וּלְמַרְאֵה הַשֶּׁלֶג שֶׁנִּסְתָּאֵב, לִבּוֹ כָּלָה כִּפְלַיִם לָאֲדָמָה הַשְׁחוֹרָה, הַנְקִיָּה – אַדְמַת אָבִיב.

ג. מִשֶׁנִּכְנַס אֲדָר…

בֵּינָתַיִם נִכְנַס אֲדָר. חֹדֶשׁ שָׂמֵחַ. חֹדֶשׁ, שֶׁהוּא מֵעֵין פְּרוֹזְדוֹר לָאָבִיב. רַבִּים בּוֹ הַיָּמִים וְהַמְאֹרָעוֹת הַמְשַׂמְּחִים. לוֹמְדִים מְגִלַּת אֶסְתֵּר, מַכִּים אֶת הָמָן הָרָשָׁע. אִמָּא מְכִינָה מַאֲפֶה דְבַשׁ וּמַפְרִישָׁה לְמִיכָה מָנָה שֶׁל מְתִיקָה בְּשׁוּבוֹ מִן הַחֶדֶר. מִיכָה חָשׁ אֶת קִרְבַת הָאָבִיב גַּם בַּתַּרְנְגוֹלוֹת הַדּוֹגְרוֹת בְּכוּךְ הַתַּנּוּר. מִשֶּׁהוּא שׁוֹמֵעַ מִפִּנַת הַמִּטְבָּח אֶת הַדּוֹגֶרֶת הַמַשְׁמִיעָה: קוֹ־קוֹ! קוֹ־קוֹ! מִינֵי קוֹלוֹת שֶׁהַתַּרְנְגוֹלֶת מְמַלְמֶלֶת לְעַצְמָהּ מִתּוֹךְ הִרְהוּרִים מְתוּקִים בְּהַקְשִׁיבָהּ אֶל הַבֵּיצִים אֲשֶׁר תַּחְתֶּיהָ – הוּא מַכִּיר שֶׁאָמְנָם הָאָבִיב מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא.

עוֹד סִמָּן מֻבְהָק לָאָבִיב, שֶׁפּוֹסְקִים לִלְמֹד עַרְבִּית בַּחֶדֶר. לֵאָה הַיַרְקָנִית הוֹדִיעָה הַבֹּקֶר, שֶׁהָעֶרֶב הִיא מַתְקִינָה סְעֻדָּה, סְעֻדַּת־פְּרֵדָה מִן הַחֹרֶף הַהוֹלֵךְ לוֹ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, מִיכָה מְקַבֵּל מֵאִמּוֹ עֶשְׂרִים פְּרוּטוֹת בְּצֵרוּף בַּקְבּוּק יַיִן אָדֹם, וְהוֹלֵךְ הַחַדְרָה בְּלֵב שָׂמֵחַ. עוֹד בְּפוּרִים הִכִּיר שֶׁהַיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת בַּבַּיִת. אַבָּא יָשַׁב כָּל הַיּוֹם וְחִלֵּק בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת מָנוֹת וּצְדָקָה לָעֲנִיִּים. מִיכָה מַסִּיק מִזֶּה, שֶׁהִשְׁבִּיחוּ עֲסָקָיו שֶׁל אַבָּא, וְשֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִשְׁתַּנֶּה עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה.

וְלֵאָה הַיַּרְקָנִית, שֶׁלֹא הִצְלִיחָה כָּל יְמֵי הַחֹרֶף לְתַקֵן אֶת הַתַּנּוּר, הֶרְאֲתָה בִּסְעֻדָּה זוֹ שֶׁהִיא אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵשֶׁת־חַיִל וְיוֹדַעַת פֶּרֶק בְּחָכְמַת הַמִּטְבָּח. כָּל מַה שֶׁהֵכִינָה – וְהִיא הֵכִינָה סְעֻדַּת־חַג מַמָּשׁ: דָּגִים וְכַדּוּרֵי־בָּשָׂר וּמְרַק־עוֹפוֹת וְלִפְתָּן וּפַשְׁטִידָה – רֵיחוֹ נוֹדֵף וְטַעְמוֹ עָרֶב. וְהַשִּׂמְחָה שְׁלֵמָה. הַיְלָדִים מַרְגִישִׁים שֶׁמֵעֶרֶב זֶה וְאֵילַךְ כָּל הַדְּבָרִים מִשְׁתַּנִים עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה.

כְּשֶׁנִּפְרָד מִיכָה מֵחֲבֵרָיו וְהוֹלֵךְ הַבָּיְתָה, הוּא מַרְגִישׁ שֶׁלִבּוֹ קַל וְהוֹמֶה מֵרֹב גַעְגּוּעִים. רוּחַ נוֹשֶׁבֶת מִן הַשָּׂדוֹת הָאֲפֵלִים, בְּעָבְרוֹ אֶת מִגְרַשׁ בֵּית־הַכְּנֶסֶת, רוּחַ רְטֻבָּה זוֹ שֶׁל אֲדָר, הַמַּפְשִׁירָה אֶת שְׂרִידֵי הַשֶּׁלֶג וּמַרְנִינָה אֶת שְׁלוּלִיוֹת־הַמַּיִם. מִיכָה מַקְשִׁיב אֶל לִבּוֹ, וְתָמֵהַּ שֶׁשִׂמְחָתוֹ מְהוּלָה בִּמְעַט עֶצֶב. מִיכָה עוֹד נַעַר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ, כִּי עֶצֶב טוֹב זֶה הוּא סִמָּן לָעוֹלָם, שֶׁהוּא פּוֹרֵחַ בְּאֵין רוֹאֶה…

ד. הַפְּרִידָה מִן הַחֶדֶר

וְרוּחַ־אֲדָר דְּרוֹמִית זוֹ מִשֶׁהִתְחִילָה נוֹשֶׁבֶת, לֹא פָּסְקָה עוֹד. הִיא שֶׁעָשְׂתָה שַׁמּוֹת בַּשֶׁלֶג, שֶׁבִּלְבְּלָה אֶת הָעֲנָנִים הַתּוֹעִים בַּשַּׁחַק וְזָרְעָה בְּלֵב הַיְלָדִים כָּל־כַּךְ הַרְבֵּה חֲלוֹמוֹת וּתְשׁוּקוֹת שֶׁהָיוּ כִּמְעַט מְטֹרָפִים מֵאֹשֶׁר.

אוֹתוֹ עֶרֶב שֶׁהָרַבִּי קָרָא דְרוֹר לַיְלָדִים מִן הַחֶדֶר, גָּבְרָה הָרוּחַ בְּיוֹתֵר, וּבְלֶכֶת מִיכָה הַבַּיְתָה טִלְטְלָה אוֹתוֹ כָּל הַדֶּרֶךְ כְּעָנָף רַךְ. הוּא הִרְגִישׁ רְטִיבוּת רַעֲנָנָה עַל לְחָיָיו וְאֵיזֶה רֵיחַ מוּזָר עָלָה בְּאַפּוֹ מֵעֵמֶק הָרֵיאוּט שֶׁנִּמְלָא כֻּלוֹ הֶמְיַת סְתָרִים. “מַה מִתְחוֹלֵל שָׁם בָּאֹפֶל?” – שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ: – אֵין זֹאת כִּי אִם יִתְרַחֵשׁ מָה הַלַּיְלָה!"

וְאָמְנָם עוֹד בְּאוֹתוֹ לַיְלָה מִיכָה מֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ לְקוֹל נֶפֶץ אַדִּיר וְרַעַשׁ מַיִם רַבִּים. בָּרוּר לוֹ, שֶׁזֶּהוּ הַקֶרַח בָּרֵיאוּט שֶׁלֹא יָכֹל לַעֲמֹד בִּפְנֵי הָרוּחוֹת הַחַמּוֹת וְשֶׁטֶף הַמַּיִם שֶּגָלַשׁ מִמַּעֲלֵה הַנָּהָר וְנִבְקַע בְּבַת־אַחַת. מִיכָה מַקְשִׁיב שָׁעָה אֲרֻכָּה אֶל הָרַעַשׁ הַכָּבֵד, וְגַם כְּשֶׁהוּא שָׁב וְנִרְדָּם הוּא מַרְגִישׁ בְּכָל אֲבָרָיו אֶת מְתִיחוּת הָאָבִיב שֶׁבִּתְנוּעַת הַמַּיִם הַלֵילִית.

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, עֲדַיִן לֹא אָכַל פַּת־שַׁחֲרִית, מִיכָה כְּבָר עוֹמֵד עַל הַגֶּשֶׁר. יְמֵי בְּקִיעַת הַקֶרַח עַל הָרֵיאוּט הֵם תָּמִיד לוֹ יָמִים גְדוֹלִים. הָרֵי זֶה הָאָבִיב שֶׁבָּא בֶּאֱמֶת – אָבִיב שֶׁאֵין עוֹד לְהַרְהֵר אַחֲרָיו. שְׁאוֹן הַמַּיִם הָעַלִּיז וּבְקִיעֵי הַקֶרַח הַנִּשָּׂאִים בְּתוֹךְ הַקֶצֶף הַלָּבָן מוֹשְׁכִים אֶת הַיְלָדִים מִכָּל קַצְוֵי הָעִיר. כֻּלָם מְלֵאִים הִתְרַגְשׁוּת, מְבִיאִים כְּלוֹנְסָאוֹת וְעוֹשִׂים אוֹתָם מְשׁוֹטִים, וּמְנַסִים לְהַפְלִיג, כְּמוֹ עַל דּוֹבְרוֹת, עַל־פְּנֵי רִגְבֵי הַקֶרַח אֶל הָאֲפָר הַצוֹמֵחַ דֶשֶׁא שֶׁמֵּעֵבֶר לַמַּיִם. אֲפָר זֶה נִרְאֶה מֵרָחוֹק כְּאִי־שֶׁמֶשׁ יָרֹק. אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר כַּף־רַגְלוֹ תִּדְרֹךְ עָלָיו רִאשׁוֹנָה! אַף מִיכָה מוֹט אָרֹךְ בְּיָדוֹ. עוֹמֵד הוּא עַל שֶׁבֶר־קֶרַח וְעֵינָיו נְעוּצוֹת בִּנְקֻדָּה אַחַת: תְּלוּלִית קְטַנָּה הִיא שֶׁרַק רֹאשָׁהּ בּוֹלֵט מִתּוֹךְ הַמַּיִם. תְּלוּלִית זוֹ הִיא פִּנַּת־שַׁעֲשׁוּעָיו בָּאָבִיב וּבַקַיִץ. מִמִּדְרוֹנָהּ הוּא מִתְגַלְגֵל מִתּוֹךְ שׁוֹבְבוּת, וּבְעֵינָיו מַבְהִיקִים חֲלִיפוֹת קִרְעֵי הַתְּכֵלֶת וְיַרְקוּת הָעֲשָׂבִים. לְרַגְלָיו הוּא מִשְׁתַּטֵחַ בְּעָיְפוֹ וְקוֹרֵא אֶת הַסְפָרִים הַחֲבִיבִים עָלָיו. כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא עִם דּוֹדוֹ שׁוֹאֵל לִרְעוֹת אֶת סוּסֵיהֶם לֵילִית, הֵם שׁוֹכְבִים כָּאן עֲטוּפִים בִּגְלִימוֹת־הַכְּבָשִׂים וְנָמִים שֵּנָה מְתוּקָה לְקוֹל צִלְצוּל הָסוּסִים הַכְּבוּלִים וּלְרֵיחַ הַדֶּשֶׁא הֶחָרִיף הַמְכֻרְסָם בְּפִיהֶם…

אֶל תְּלוּלִית זוֹ חוֹתֵר מִיכָה. מַה טוֹב יִהְיֶה לַעַמֹד עָלֶיהָ, לְהַרְגִישׁ מִתַּחַת רַגְלָיו אֶת אַדְמַת הָאָבִיב הַיְרֻקָּה, הַמְתוּקָה! הוּא הוֹלֵךְ וְנִתָּק מִן הַיַּבָּשָׁה, מִתְכַּוֵּן לְהַגִיעַ אֶל אִי־הַפְּלָאִים. אַךְ הָאֲנָשִׁים הָרוֹאִים אֶת מַעֲשֵׂהוּ הַנּוֹעָז מְרִימִים עָלָיו קוֹל־זְוָעָה, מַזְהִירִים אוֹתוֹ עַל הַסַכָּנָה, וְעַל־כָּרְחוֹ הוּא שָׁב עַל עִקְבוֹתָיו.

בֵּינָתַיִם אוֹפִים בְּבֵית הַשָׁכֵן מָצוֹת, וְאַף זֶה עִנְיָן לוֹקֵחַ־לֵב. בֵּינָתַיִם נִבְקָעִים הָאֶפְרוֹחִים הָרִאשׁוֹנִים וּמְמַלְאִים אֶת פִּנַת הַמִּטְבָּח צִיוּץ, שֶׁאֵין מָתוֹק מִמֶנוּ. לְלַבְנוּנִית נוֹלַד עֵגֶל רַךְ, הַמֵּצִיץ מִתּוֹךְ הָרֶפֶת הָאֲפֵלָה בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת תִּמָּהוֹן, וּכְדַאי הַדָּבָר שֶׁיִתְעַסְּקוּ בּוֹ קְצָת. כָּל־כַּךְ מְרֻבִּים הַדְּבָרִים הַמְעַנְיְנִים בָּאָבִיב! וּמִיכָה מַסִּיחַ דַּעַת מִן הַתְּלוּלִית הַמּוּצָפָה חֶדְוָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ, כִּי בֵּינָתַיִם הַמַּיִם קָלוּ מֵעַל עֵמֶק הָרֵיאוּט וְרָאשֵׁי דְשָׁאִים נִרְאוּ עַל פְּנֵי הַתְּלוּלִית – דִשְׁאֵי אָבִיב.

כֵּן, – הָאָבִיב, כַּחֹרֶף שֶׁקָדָם לוֹ, הָיָה אַף הוּא זָרִיז וְשׁוֹקֵד עַל מְלַאכְתּוֹ. כָּל יוֹם הָיְתָה הַשֶׁמֶשׁ חַמָּה יוֹתֵר, וְהָרוּחַ – לוֹטֶפֶת יוֹתֵר מִשֶׁהָיוּ תְּמוֹל, וּשְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת נָתְנוּ יָד לְיַבֵּשׁ אֶת עֵמֶק הָרֵיאוּט בְּיָמִים מְעַטִּים. רַק שְׁלוּלִיוֹת קְטַנוֹת הִשְׁאִירוּ פֹּה וָשָׁם כְּדֵי לְשַׁקֵף בָּהֶן אֶת הַתְּכֵלֶת שֶׁבָּרָקִיעַ, וְלֵב מִיכָה הָיָה רוֹעֵד כְּמוֹהֶן מִשֶׁרָאָה אוֹתָן מֵעַל הַגֶּשֶׁר.

וְכָךְ הִגִיעַ יוֹם שֶׁל עֶרֶב־פֶּסַח, יוֹם שֶׁטִרְדוֹתָיו מְרֻבּוֹת. רַק סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה נִזְכֶּרֶת אִמּוֹ שֶׁל מִיכָה בַּחֲרָדָה שֶׁטֶרֶם טָבְלוּ בַּנָּהָר אֶת הַכֵּלִים הַחֲדָשִׁים שֶׁנִּקְנוּ לִכְבוֹד הֶחָג. וַהֲרֵי הַשָׁעָה מְאֻחֶרֶת. עוֹד מְעַט יִתְקַדֵּשׁ הֶחָג, וּמִי יֵלֵךְ עַתָּה אֶל הַנָּהָר? בָּרוּר שֶׁאֵין אַחֵר מִלְבַד מִיכָה, שֶׁהֲרֵי הוּא כְּבָר חָפוּף וְרָחוּץ וְלָבוּשׁ בִּגְדֵי הֶחָג.

מִיכָה – אוֹמֶרֶת אִמָּא לַנַּעַר: – רְצוֹנְךָ, יַלְדִּי, לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּת לְאִמָּא? קַח אֶת הַכֵּלִים הַחֲדָשִׁים וְרֵד אֶל הַנָּהָר לְטָבְלָם כַּדִּין, – כָּל כְּלִי שָׁלשׁ פְּעָמִים. אַךְ לֵךְ וְשׁוּב, כִּי הַיּוֹם נוֹטֶה לַעֲרֹב.

מִיכָה רַק חִכָּה לִשְׁלִיחוּת כָּזוֹ. בְּבִגְדֵי הֶחָג, בַּנַּעֲלַיִם הַחֲדָשׁוֹת הוּא מְהַלֵךְ קַל כַּצִּפּוֹר, נִשָׂא כְּרוּחַ אֶל הַגֶּשֶׁר. שָׁם הוּא עוֹמֵד רֶגַע וְעֵינָיו סוֹקְרוֹת אֶת מִישׁוֹר הָעֵמֶק, שֶׁבְּתוֹכוֹ זוֹרֵם הַנָּהָר הַמָּלֵא, מָהִיר אַךְ שׁוֹקֵט, לְאַחַר שֶׁנִּתְכַּנֵּס בַּאֲפִיקָיו. מִיכָה יוֹרֵד לְאִטּוֹ, כְּאִלּוּ חַס לוֹ לַעֲבֹר מַהֵר אֶת הַשֶּׁטַח הַגָלוּי עַד הַנָּהָר. פְּסִיעוֹת קְטַנּוֹת הוּא פּוֹסֵעַ עַל הָאֲדָמָה, שֶׁהִיא כֻלָּהּ רְחוּצָה, טְהוֹרָה, רַכָּה. פְּסִיעָה פְּסִיעָה וְהִרְהוּר שֶׁל שִׂמְחָה עִמָּהּ.

הִנֵּה הִיא הָאֲדָמָה, אַדְמַת אָבִיב הַנְקִיָּה שֶׁאֵלֶיהָ כָּלְתָה נַפְשׁוֹ כָּל הַחֹרֶף הַזּוֹעֵם! יָמִים רַבִּים הָיְתָה רוֹבֶצֶת תַּחַת כֹּבֶד קֶרַח. יָמִים רַבִּים הָיוּ רוֹעֲשִׁים גַלִּים עֲכוּרִים עָלֶיהָ. הַאִם לֹא מִשּׁוּם כָּךְ הִיא טְהוֹרָה, חֲדָשָׁה, מְלֵאָה עֶדְנָה עַכְשָׁו, שֶׁנִּתְנַסְתָה בְּנִסְיוֹנוֹת רַבִּים וְקָשִׁים כָּל־כַּךְ!

וְאַף שֶׁאַדְמִימוּת הָעֶרֶב כְּבָר עוֹטָה אֶת כָּל מִישׁוֹר־הָעֵמֶק בְּשׁוּבוֹ הַבַּיְתָה, מִיכָה פּוֹסֵעַ פְּסִיעוֹת קְטַנוֹת – חַס לו לַעֲבֹר מַהֵר אֶת הָאֲדָמָה הַיְקָרָה, שֶׁהָרֶגֶל דְבֵקָה בָּהּ בְּחִבָּה, כְּאִלּוּ אַף הִיא טוֹעֶמֶת אֶת כָּל מְתִיקוּתָהּ הָאֲבִיבִית.

• שרון פרמינגר
• עדנה הדר
• צחה וקנין-כרמל
• שלי אוקמן