זֶה הַנַּעַר מִיכָה, שֶׁעָלָיו יְסֻפַּר בְּ“אַדְמַת אָבִיב”, הוּא כַּיּוֹם יְהוּדִי גָדוֹל. וְהוּא יוֹשֵׁב בָּעֵמֶק, חוֹרֵשׁ וְזוֹרֵעַ, מְזַבֵּל וְנוֹטֵעַ. זֶה יָמִים רַבִּים, בְּעוֹדֶנּוּ בָּחוּר צָעִיר, עָזַב אֶת עִיר מוֹלַדְתּוֹ הַקְטַנָּה, אֲשֶׁר חַרְבוֹנֵי קַיִץ יְיַבְּשׁוּהָ בִּימוֹת הַחַמָּה וְקוֹר וָשֶׁלֶג יַקְפִּיאוּ אֶת אַדְמָתָהּ בִּימוֹת הַחֹרֶף, וְעָלָה לְאֶרֶץ אָבוֹת. עָזֹב עָזַב אֶת הָעִיר, אֲשֶׁר אָבִיו הָיָה חוֹכֵַר שָׂדוֹת בִּסְבִיבוֹתֶיהָ וּמְגַדֵּל צֹאן בַּגְדֵרוֹת אֲשֶׁר בַּעֲמָקֵיהָ, כִּי לִבּוֹ נִכְסַף לִשְׂדּוֹת מוֹלֶדֶת, לַאֲדָמָה אֲשֶׁר בְּעֶצֶם יָדוֹ יַחֲרֹשׁ וִישַׂדֵּד אֶת רְגָבֶיהָ.

בְּלֵילוֹת הַיּוֹרֶה הָאֲרֻכִּים, כִּי יִדְפֹּק הַגֶשֶׁם הָעַלִּיז עַל גַּג בֵּיתוֹ, הוּא אוֹהֵב לְסַפֵּר לִילָדָיו הַקְטָנִים, אֵיךְ וּמָתַי נוֹלַד בְּלִבּוֹ הָרַעְיוֹן הַנִּפְלָא לַעֲזֹב אֶת הָעֲיָרָה הָעֲגוּמָה בַּנֵּכָר וּלְהֵאָחֵז בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר אוֹתָהּ עָבְדוּ וְעָלֶיהָ שָׁפְכוּ אֶת דָּמָם אֲבוֹת אֲבוֹתָיו.

אַחַד הַסִּפּוּרִים הָאֵלֶה הוּא “אַדְמַת אָבִיב”. בּוֹ יְסֻפַּר עַל נַעַר עִבְרִי בַּגּוֹלָה שֶׁהָיָה כָּל הַיּוֹם יוֹשֵׁב בַּחֶדֶר וְלֹוֹמֵד תּוֹרָה, בְּעוֹד שֶׁלִבּוֹ מָלֵא גַעְגּוּעִים עַל אַדְמַת-עֵשֶׂב, אַדְמַת חִטָּה וּשְׂעוֹרָה, אַדְמַת-אָבִיב.

בְּקָרְאֲכֶם, יְלָדִים, יַלְדֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, עַל הַנְּעָרִים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ יָמִים רַבִּים בַּגּוֹלָה, בְּמַחֲנַק עָרִים וַעֲיָרוֹת, לְלֹא צֵל גַּן וּמֶתֶק דֶּשֶׁא, וּבֵרַכְתֶּם אֶת הָאֲדָמָה הַיְרֻקָּה, אַדְמַת מוֹלֶדֶת, אֲשֶׁר שַׁבְנוּ עַתָּה אֵלֶיהָ.

א. חֹרֶף קָשֶׁה

אוֹתוֹ חֹרֶף קַר וְזוֹעֵם, שֶׁהָיָה קָשֶׁה לְכָל יוֹשְׁבֵי בֶּלְץ, הָיָה קָשֶׁה לְמִיכָה כִּפְלַיִם – קָשֶׁה הָיָה עָלָיו גַם בַּבַּיִת, גַּם בַּחֶדֶר. בַּבַּיִת – מִשׁוּם שֶׁיָרְדָה עָלָיו עַצְבוּת גְדוֹלָה, שֶׁהָיְתָה קָשָׁה מִכָּל קֹר וָקֶרַח בַּחוּץ. עוֹד בִּימֵי הַקַיִץ, שֶׁהַשָּׂדוֹת לָקוּ בְּבַצֹּרֶת וְאַבָּא יָדַע שֶׁאֵין לוֹ תִּקְוָה לְהַצִּיל מָה וְנָתַן דַעְתּוֹ לְהַפְלִיג לִמְדִינַת הַיָּם, לֹא יָכֹל מִיכָה עוֹד לָשֶׁבֶת בַּבַּיִת. הָיָה מְשַׂחֵק עִם חֲבֵרָיו עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בָּעֶרֶב וְנִכְנָס כְּמִתְגַנֵּב אֶל הַבַּיִת – כָּל־כַּךְ קָשֶׁה הָיָה לוֹ לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי אַבָּא וְאִמָּא הָעֲצוּבִים וְלִשְׁמוֹעַ אֶת אַנְחוֹת סַבְתָּא, שֶׁהָיְתָה שׁוֹאֶלֶת וְחוֹזֶרֶת וְשׁוֹאֶלֶת: מַה יִהְיֶה? בַּחֶדֶר הָיָה טוֹב הַרְבֵּה יוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי לָמְדוּ בַּחֻמָּשׁ אֶת הַסִּפּוּרִים הַנִּפְלָאִים עַל הַמַּבּוּל וְתֵבַת נֹחַ, וְעַל יַעֲקֹב וְעֵשָׂו, וְעַל מְכִירַת־יוֹסֵף, אֲבָל הָיָה קַר כָּל־כַּךְ שֶׁאֲפִילוּ כֶּלֶב לֹא הָיָה עוֹצֵר כֹּחַ לָשֶׁבֶת בּוֹ, לֹא כָּל־שֶׁכֵּן יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל הַיוֹשְׁבִים וְלוֹמְדִים גְּמָרָא מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב.

וְאֵין פֶּלֶא שֶׁהָיָה קַר כָּל־כַּךְ בַּחֶדֶר: לֵאָה הַיַּרְקָנִית, בַּעֲלַת־הַבַּיִת, שֶׁהָיְתָה אַלְמָנָה עֲנִיָּה, לֹא דַי שֶׁלֹא הֵכִינָה דֶלֶק לִימוֹת הַחֹרֶף, לֹא הִשִׂיגָה יָדָהּ גַם לְתַקֵן אֶת הַתַּנּוּר, וְגַם לְאַחַר שֶׁהֻסַּק, הָיָה נִשְׁאָר קַר כַּקֶרַח. מִיכָה וַחֲבֵרָיו עָשׂוּ כָּל מַה שֶׁהָיָה בִּיכָלְתָּם: הָיוּ סוֹחֲבִים קַלְחֵי תִּירָס יְבֵשִׁים מִמִּגְרְרוֹת הַכַּפְרִיִים שֶׁהֵבִיאוּם הָעִירָה לִמְכִירָה, הָיוּ עוֹקְרִים מִמְּקוֹמָם כָּל כְּלוֹנָס וְכָל מוֹט וְכָל קֶרֶשׁ מִתּוֹךְ הַגְדֵרוֹת שֶׁל הַשְׁכֵנִים וְהָיוּ מְטִילִים אֶת כָּל זֶה אֶל פִּי הַתַּנּוּר. אֲבָל מַה מוֹעִיל גַם בְּדֶלֶק מְרֻבֶּה, אִם כָּל הַחֹם מִתְנַדֵּף כְּרֶגַע, וּכְבוֹאוֹ כֵּן צֵאתוֹ דֶרֶךְ אֵיזוֹ פְּרָצוֹת נַעֲלָמוֹת שֶׁבַּתַּנוּר, שֶׁאִישׁ לֹא יָכֹל לְגַלוֹתָן.

מִשֶׁגָּבַר הַקֹּר עַד שֶׁהָרַגְלַיִם קָפְאוּ וְנֶהְפְכוּ כִּמְעַט לְבוּלֵי־עֵץ, הָיָה הָרַבִּי בְּעַצְמוֹ קָם וְנִמְלָט אֶל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ, כְּדֵי לְהִתְחַמֵם שָׁם מְעַט עַל יַד הַתַּנּוּר הַמֻּסָק. אוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ הַקְטָנִים מַחֲלִיקִים עַל־פְּנֵי הַקֶרַח שֶׁל הַשְׁלוּלִית הַקְפוּאָה בְּהִתְלַהֲבוּת כָּזוֹ, שֶׁהַחֲמִימוּת הָיְתָה מִתְפַּשֶׁטֶת בְּכָל אֲבָרֵיהֶם. לְאַחַר רִיצָה צוֹהֶלֶת כָּזוֹ הָיוּ שָׁבִים אֶל הַחֶדֶר בְּפָנִים אֲדֻמִים כָּאֵשׁ וְגוֹמְרִים בְּחֵשֶׁק אֶת הַשִּׁעוּר.

הִנֵּה חֹרֶף מַר כָּזֶה יָרַד אָז לָעוֹלָם. לֹא דַי שֶׁאֱלֹהִים מָנַע אֶת הַגְשָׁמִים בִּימֵי הַקַיִץ וְהַשָּׂדוֹת לָקוּ וְהָעֵשֶׂב יָבֵשׁ וְלֹא הָיָה לֶחֶם לָאָדָם וְחָצִיר לַבְּהֵמָה, גָּבַר הַשָּׁנָה הַקֹר עוֹד בְּחֶשְׁוָן, וַעֲדַיִן לֹא הִגִיעוּ יְמֵי חֲנֻכָּה וּכְבָר הִשְׂתָּרֵר הַחֹרֶף בְּכָל תָּקְפּוֹ. יוֹם־יוֹם נִתְחַדְּשׁוּ סַעֲרוֹת הַשֶׁלֶג, וְלַיְלָה לַיְלָה חָזַק הַקֹּר מִשֶׁהָיָה. אַךְ כָּל זְמַן שֶׁפִּתֵּי הַשֶּׁלֶג הָיוּ מִסְתּוֹבְבוֹת בָּאֲוִיר, לֹא הָיוּ הַיְלָדִים מַשְׁגִיחִים בַּקֹּר וְהָיוּ רָצִים וְצוֹהֲלים עִמּוֹ, – כִּי גַם הַשֶּׁלֶג הָיָה בְּעֵינֵיהֶם כְּאֶחָד שׁוֹבָב, הַחוֹמֵד לוֹ לָצוֹן עִמָּהֶם. אַךְ לְאַחַר שֶׁשִׁכְבַת שֶׁלֶג עָבָה כִּסְּתָה אֶת כָּל הָאֲדָמָה, חָדַל לָרֶדֶת, וְהַקֹּר נַעֲשָׂה יָבֵשׁ וְדוֹקֵר כִּמְחָטִים. אוֹר כֵּהֶה מִלֵּא אֶת חֲלַל הָעוֹלָם מֵאָז הַבֹּקֶר וְהַחֶדֶר נַעֲשָׂה עָצוּב כָּל־כַּךְ, שֶׁהַיְלָדִים הָיוּ בּוֹרְחִים בֶּהָמוֹן אֶל הַשְׁלוּלִית הַקְפוּאָה וְשׁוֹהִים שָׁם עַד שֶׁהָרַבִּי הָיָה אָנוּס לָצֵאת אֲלֵיהֶם, לִנְזוֹף בָּהֶם וּלְהַחֲזִירָם עַל־כָּרְחָם אֶל הַשִּׁעוּר.

ב. גַעְגּוּעִים עַל אָבִיב

כְּשֶׁגָּדַל מִיכָה וְהָיָה לְאִישׁ, זָכַר אוֹתוֹ חֹרֶף כֻּלוֹ כְּיוֹם מְעֻנָּן אֶחָד. בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, מִדֵּי צֵאתוֹ מִבֵּית אַבָּא, הָיָה נוֹפֵל לְתוֹךְ אֵד קַר כָּזֶה, שֶׁהָיָה קָשֶׁה לִנְשׁוֹם בּוֹ, וְרָץ בְּכָל כֹּחוֹ אֶל הַחֶדֶר. מִתַּחַת רַגְלָיו לֹא הִרְגִישׁ אֶלָא רֹבֶד שֶׁלֶג שֶׁנִּתְקַשָׁה וְכָהָה. כָּל פְּסִיעָה שֶׁפָּסַע הִשְׁמִיעָה הֵד כְּאִלּוּ הָיָה דּוֹרֵךְ עַל בַּרְזֶל צוֹנֵן. כַּמָּה הִתְגַּעְגַּע אָז עַל שִׁכְבַת אֲדָמָה שְׁחוֹרָה, עַל רֶגֶב קַרְקַע רַךְ, שֶׁהָרֶגֶל דְּבֵקָה בּוֹ בְּחִבָּה! אִלוּ הִצְלִיחַ לְגַלּוֹת שֶׁטַח מִצְעָר שֶׁל אֲדָמָה רַכָּה, נְקִיָּה, הָיָה נֶאֱחָז בּוֹ כֻּלוֹ וְלִבּוֹ הָיָה מִתְחַזֵק בְּבִטָחוֹן, כִּי הָאָבִיב יָשׁוּב עוֹד פַּעַם. אַךְ אוֹתָהּ אֲדָמָה חֲבִיבָה, אַדְמַת הַקַיִץ, רָבְצָה תַּחַת מִכְסֵה קֶרַח עָבֶה וּמְסֹאָב זֶה מִקְצֵה הָעוֹלָם וְעַד קָצֵהוּ. וְעָבַר כִּסְלֵו, וְגַם טֵבֵת עָבַר, וְהַקֹר לֹא רָפָה, הַשָּׁמַיִם הַכֵּהִים הָיוּ רְבוּצִים עַל גַּבֵּי הַגַּגּוֹת כְּמִקֹדֶם, וְהַתַּנּוּר בְּדִירָתָהּ שֶׁל לֵאָה הַיַרְקָנִית טֶרֶם תֻּקַן, כָּל כַּמָּה שֶׁטָרַח נַחוּם הַבַּנַאי לִסְתֹּם אֶת פִּרְצוֹתָיו, לֹא הִצְלִיחַ הַדָּבָר בְּיָדוֹ.

רַק בְּט"וּ בִּשְׁבָט, כְּשֶׁהַיְלָדִים בֵּרְכוּ עַל פֵּרוֹת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהֵיטִיבוּ אֶת לִבָּם בְּצִמּוּקִים, בִּתְאֵנִים וּבַחֲרוּבִים, וְהָרַבִּי קָרָא לָהֶם דְּרוֹר בַּצָּהֳרַיִם, זָרְחָה הַחַמָּה בְּכָל הוֹדָהּ – מַמָּשׁ כְּבָאָבִיב. כָּל הַיּוֹם נָפְלוּ טִפּוֹת זָהָב שְׁקוּפוֹת מִן הַשֶּׁלֶג הַנָּמֵס עַל הַגַּגּוֹת. כְּשֶׁיָּצָא מִיכָה אֶל חֲצֵרָם רָאָה אֶת הַתַּרְנְגוֹלוֹת רוֹבְצוֹת לְיַד הַכֹּתֶל הַדְּרוֹמִי הַמְחֻמָּם, עֵינֵיהֶן עֲצוּמוֹת לְמֶחֱצָה וְנִרְאוֹת כִּמְנַמְנְמוֹת, וַעֲרֵמַת הֶחָצִיר הוֹרִיקָה חַמָּה וְמַזְמִינָה לִשְׁכַּב עָלֶיהָ וְלִקְרוֹא סֵפֶר כְּמוֹ בַּקַיִץ, אַךְ מִשֶּׁשָׁכַב שָׁעָה קַלָּה, הִרְגִישׁ צִנָּה נוֹשֶׁבֶת וְלֹא יָדַע מֵאַיִן. וְעִם הַשְׁקִיעָה שָׁבוּ וְקָפְאוּ טִפּוֹת־הַבְּדֹלַח הַנוֹזְלוֹת וְהָיוּ לְנֵרוֹת־קֶרַח שֶׁנִּתְלוּ עֲגוּמִים בְּשׁוּלֵי הַגָּג.

לֹא, הָאָבִיב הָיָה עוֹד רָחוֹק. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁלְפִי סִפּוּרֵי־הַחֻמָּשׁ הָיָה בָּרוּר, כִּי הִנֵּה הוּא בָּא שֶׁהֲרֵי הַמֶּלֶךְ הָרָשָׁע פַּרְעֹה שָׁלַח כְּבָר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְגַם הַשֶׁמֶשׁ בָּקְעָה פַּעַם בְּפַעַם אֶת הָעֲרָפֶל וְהָיְתָה מְלַטֶפֶת בְּאֶצְבָּעוֹת חַמּוֹת אֶת הַיְלָדִים הַיּוֹשְׁבִים בַּחֶדֶר, עוֹד רָבְצָה הָאֲדָמָה תַּחַת מִכְסֵה הַשֶּׁלֶג הַכֵּהֶה. מִיכָה בִּקֵשׁ לַשָּׁוְא שֶׁטַח צַר שֶׁל אֲדָמָה רַכָּה, נְקִיָּה, אֲשֶׁר תִּדְבַּק בָּהּ בְּחִבָּה הָרֶגֶל הַדּוֹרֶכֶת עָלֶיהָ…

הָיָה מְהַלֵךְ וּמַקְשִׁיב אֶל שִׁקְשׁוּק הַמַּיִם בַּשְׁלוּלִיוֹת שֶׁבְּצִדֵּי הָרְחוֹבוֹת, מִתְבּוֹנֵן אֲרֻכּוֹת בָּאִילָנוֹת שֶׁעַנְפֵיהֶם מַשְׁחִירִים וְתוֹפְחִים, וְאוּלָם מִתַּחַת רַגְלָיו הָיָה שׁוֹמֵעַ הֵד קָשֶׁה, וּלְמַרְאֵה הַשֶּׁלֶג שֶׁנִּסְתָּאֵב, לִבּוֹ כָּלָה כִּפְלַיִם לָאֲדָמָה הַשְׁחוֹרָה, הַנְקִיָּה – אַדְמַת אָבִיב.

ג. מִשֶׁנִּכְנַס אֲדָר…

בֵּינָתַיִם נִכְנַס אֲדָר. חֹדֶשׁ שָׂמֵחַ. חֹדֶשׁ, שֶׁהוּא מֵעֵין פְּרוֹזְדוֹר לָאָבִיב. רַבִּים בּוֹ הַיָּמִים וְהַמְאֹרָעוֹת הַמְשַׂמְּחִים. לוֹמְדִים מְגִלַּת אֶסְתֵּר, מַכִּים אֶת הָמָן הָרָשָׁע. אִמָּא מְכִינָה מַאֲפֶה דְבַשׁ וּמַפְרִישָׁה לְמִיכָה מָנָה שֶׁל מְתִיקָה בְּשׁוּבוֹ מִן הַחֶדֶר. מִיכָה חָשׁ אֶת קִרְבַת הָאָבִיב גַּם בַּתַּרְנְגוֹלוֹת הַדּוֹגְרוֹת בְּכוּךְ הַתַּנּוּר. מִשֶּׁהוּא שׁוֹמֵעַ מִפִּנַת הַמִּטְבָּח אֶת הַדּוֹגֶרֶת הַמַשְׁמִיעָה: קוֹ־קוֹ! קוֹ־קוֹ! מִינֵי קוֹלוֹת שֶׁהַתַּרְנְגוֹלֶת מְמַלְמֶלֶת לְעַצְמָהּ מִתּוֹךְ הִרְהוּרִים מְתוּקִים בְּהַקְשִׁיבָהּ אֶל הַבֵּיצִים אֲשֶׁר תַּחְתֶּיהָ – הוּא מַכִּיר שֶׁאָמְנָם הָאָבִיב מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא.

עוֹד סִמָּן מֻבְהָק לָאָבִיב, שֶׁפּוֹסְקִים לִלְמֹד עַרְבִּית בַּחֶדֶר. לֵאָה הַיַרְקָנִית הוֹדִיעָה הַבֹּקֶר, שֶׁהָעֶרֶב הִיא מַתְקִינָה סְעֻדָּה, סְעֻדַּת־פְּרֵדָה מִן הַחֹרֶף הַהוֹלֵךְ לוֹ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, מִיכָה מְקַבֵּל מֵאִמּוֹ עֶשְׂרִים פְּרוּטוֹת בְּצֵרוּף בַּקְבּוּק יַיִן אָדֹם, וְהוֹלֵךְ הַחַדְרָה בְּלֵב שָׂמֵחַ. עוֹד בְּפוּרִים הִכִּיר שֶׁהַיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת בַּבַּיִת. אַבָּא יָשַׁב כָּל הַיּוֹם וְחִלֵּק בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת מָנוֹת וּצְדָקָה לָעֲנִיִּים. מִיכָה מַסִּיק מִזֶּה, שֶׁהִשְׁבִּיחוּ עֲסָקָיו שֶׁל אַבָּא, וְשֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִשְׁתַּנֶּה עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה.

וְלֵאָה הַיַּרְקָנִית, שֶׁלֹא הִצְלִיחָה כָּל יְמֵי הַחֹרֶף לְתַקֵן אֶת הַתַּנּוּר, הֶרְאֲתָה בִּסְעֻדָּה זוֹ שֶׁהִיא אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵשֶׁת־חַיִל וְיוֹדַעַת פֶּרֶק בְּחָכְמַת הַמִּטְבָּח. כָּל מַה שֶׁהֵכִינָה – וְהִיא הֵכִינָה סְעֻדַּת־חַג מַמָּשׁ: דָּגִים וְכַדּוּרֵי־בָּשָׂר וּמְרַק־עוֹפוֹת וְלִפְתָּן וּפַשְׁטִידָה – רֵיחוֹ נוֹדֵף וְטַעְמוֹ עָרֶב. וְהַשִּׂמְחָה שְׁלֵמָה. הַיְלָדִים מַרְגִישִׁים שֶׁמֵעֶרֶב זֶה וְאֵילַךְ כָּל הַדְּבָרִים מִשְׁתַּנִים עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה.

כְּשֶׁנִּפְרָד מִיכָה מֵחֲבֵרָיו וְהוֹלֵךְ הַבָּיְתָה, הוּא מַרְגִישׁ שֶׁלִבּוֹ קַל וְהוֹמֶה מֵרֹב גַעְגּוּעִים. רוּחַ נוֹשֶׁבֶת מִן הַשָּׂדוֹת הָאֲפֵלִים, בְּעָבְרוֹ אֶת מִגְרַשׁ בֵּית־הַכְּנֶסֶת, רוּחַ רְטֻבָּה זוֹ שֶׁל אֲדָר, הַמַּפְשִׁירָה אֶת שְׂרִידֵי הַשֶּׁלֶג וּמַרְנִינָה אֶת שְׁלוּלִיוֹת־הַמַּיִם. מִיכָה מַקְשִׁיב אֶל לִבּוֹ, וְתָמֵהַּ שֶׁשִׂמְחָתוֹ מְהוּלָה בִּמְעַט עֶצֶב. מִיכָה עוֹד נַעַר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ, כִּי עֶצֶב טוֹב זֶה הוּא סִמָּן לָעוֹלָם, שֶׁהוּא פּוֹרֵחַ בְּאֵין רוֹאֶה…

ד. הַפְּרִידָה מִן הַחֶדֶר

וְרוּחַ־אֲדָר דְּרוֹמִית זוֹ מִשֶׁהִתְחִילָה נוֹשֶׁבֶת, לֹא פָּסְקָה עוֹד. הִיא שֶׁעָשְׂתָה שַׁמּוֹת בַּשֶׁלֶג, שֶׁבִּלְבְּלָה אֶת הָעֲנָנִים הַתּוֹעִים בַּשַּׁחַק וְזָרְעָה בְּלֵב הַיְלָדִים כָּל־כַּךְ הַרְבֵּה חֲלוֹמוֹת וּתְשׁוּקוֹת שֶׁהָיוּ כִּמְעַט מְטֹרָפִים מֵאֹשֶׁר.

אוֹתוֹ עֶרֶב שֶׁהָרַבִּי קָרָא דְרוֹר לַיְלָדִים מִן הַחֶדֶר, גָּבְרָה הָרוּחַ בְּיוֹתֵר, וּבְלֶכֶת מִיכָה הַבַּיְתָה טִלְטְלָה אוֹתוֹ כָּל הַדֶּרֶךְ כְּעָנָף רַךְ. הוּא הִרְגִישׁ רְטִיבוּת רַעֲנָנָה עַל לְחָיָיו וְאֵיזֶה רֵיחַ מוּזָר עָלָה בְּאַפּוֹ מֵעֵמֶק הָרֵיאוּט שֶׁנִּמְלָא כֻּלוֹ הֶמְיַת סְתָרִים. “מַה מִתְחוֹלֵל שָׁם בָּאֹפֶל?” – שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ: – אֵין זֹאת כִּי אִם יִתְרַחֵשׁ מָה הַלַּיְלָה!"

וְאָמְנָם עוֹד בְּאוֹתוֹ לַיְלָה מִיכָה מֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ לְקוֹל נֶפֶץ אַדִּיר וְרַעַשׁ מַיִם רַבִּים. בָּרוּר לוֹ, שֶׁזֶּהוּ הַקֶרַח בָּרֵיאוּט שֶׁלֹא יָכֹל לַעֲמֹד בִּפְנֵי הָרוּחוֹת הַחַמּוֹת וְשֶׁטֶף הַמַּיִם שֶּגָלַשׁ מִמַּעֲלֵה הַנָּהָר וְנִבְקַע בְּבַת־אַחַת. מִיכָה מַקְשִׁיב שָׁעָה אֲרֻכָּה אֶל הָרַעַשׁ הַכָּבֵד, וְגַם כְּשֶׁהוּא שָׁב וְנִרְדָּם הוּא מַרְגִישׁ בְּכָל אֲבָרָיו אֶת מְתִיחוּת הָאָבִיב שֶׁבִּתְנוּעַת הַמַּיִם הַלֵילִית.

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, עֲדַיִן לֹא אָכַל פַּת־שַׁחֲרִית, מִיכָה כְּבָר עוֹמֵד עַל הַגֶּשֶׁר. יְמֵי בְּקִיעַת הַקֶרַח עַל הָרֵיאוּט הֵם תָּמִיד לוֹ יָמִים גְדוֹלִים. הָרֵי זֶה הָאָבִיב שֶׁבָּא בֶּאֱמֶת – אָבִיב שֶׁאֵין עוֹד לְהַרְהֵר אַחֲרָיו. שְׁאוֹן הַמַּיִם הָעַלִּיז וּבְקִיעֵי הַקֶרַח הַנִּשָּׂאִים בְּתוֹךְ הַקֶצֶף הַלָּבָן מוֹשְׁכִים אֶת הַיְלָדִים מִכָּל קַצְוֵי הָעִיר. כֻּלָם מְלֵאִים הִתְרַגְשׁוּת, מְבִיאִים כְּלוֹנְסָאוֹת וְעוֹשִׂים אוֹתָם מְשׁוֹטִים, וּמְנַסִים לְהַפְלִיג, כְּמוֹ עַל דּוֹבְרוֹת, עַל־פְּנֵי רִגְבֵי הַקֶרַח אֶל הָאֲפָר הַצוֹמֵחַ דֶשֶׁא שֶׁמֵּעֵבֶר לַמַּיִם. אֲפָר זֶה נִרְאֶה מֵרָחוֹק כְּאִי־שֶׁמֶשׁ יָרֹק. אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר כַּף־רַגְלוֹ תִּדְרֹךְ עָלָיו רִאשׁוֹנָה! אַף מִיכָה מוֹט אָרֹךְ בְּיָדוֹ. עוֹמֵד הוּא עַל שֶׁבֶר־קֶרַח וְעֵינָיו נְעוּצוֹת בִּנְקֻדָּה אַחַת: תְּלוּלִית קְטַנָּה הִיא שֶׁרַק רֹאשָׁהּ בּוֹלֵט מִתּוֹךְ הַמַּיִם. תְּלוּלִית זוֹ הִיא פִּנַּת־שַׁעֲשׁוּעָיו בָּאָבִיב וּבַקַיִץ. מִמִּדְרוֹנָהּ הוּא מִתְגַלְגֵל מִתּוֹךְ שׁוֹבְבוּת, וּבְעֵינָיו מַבְהִיקִים חֲלִיפוֹת קִרְעֵי הַתְּכֵלֶת וְיַרְקוּת הָעֲשָׂבִים. לְרַגְלָיו הוּא מִשְׁתַּטֵחַ בְּעָיְפוֹ וְקוֹרֵא אֶת הַסְפָרִים הַחֲבִיבִים עָלָיו. כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא עִם דּוֹדוֹ שׁוֹאֵל לִרְעוֹת אֶת סוּסֵיהֶם לֵילִית, הֵם שׁוֹכְבִים כָּאן עֲטוּפִים בִּגְלִימוֹת־הַכְּבָשִׂים וְנָמִים שֵּנָה מְתוּקָה לְקוֹל צִלְצוּל הָסוּסִים הַכְּבוּלִים וּלְרֵיחַ הַדֶּשֶׁא הֶחָרִיף הַמְכֻרְסָם בְּפִיהֶם…

אֶל תְּלוּלִית זוֹ חוֹתֵר מִיכָה. מַה טוֹב יִהְיֶה לַעַמֹד עָלֶיהָ, לְהַרְגִישׁ מִתַּחַת רַגְלָיו אֶת אַדְמַת הָאָבִיב הַיְרֻקָּה, הַמְתוּקָה! הוּא הוֹלֵךְ וְנִתָּק מִן הַיַּבָּשָׁה, מִתְכַּוֵּן לְהַגִיעַ אֶל אִי־הַפְּלָאִים. אַךְ הָאֲנָשִׁים הָרוֹאִים אֶת מַעֲשֵׂהוּ הַנּוֹעָז מְרִימִים עָלָיו קוֹל־זְוָעָה, מַזְהִירִים אוֹתוֹ עַל הַסַכָּנָה, וְעַל־כָּרְחוֹ הוּא שָׁב עַל עִקְבוֹתָיו.

בֵּינָתַיִם אוֹפִים בְּבֵית הַשָׁכֵן מָצוֹת, וְאַף זֶה עִנְיָן לוֹקֵחַ־לֵב. בֵּינָתַיִם נִבְקָעִים הָאֶפְרוֹחִים הָרִאשׁוֹנִים וּמְמַלְאִים אֶת פִּנַת הַמִּטְבָּח צִיוּץ, שֶׁאֵין מָתוֹק מִמֶנוּ. לְלַבְנוּנִית נוֹלַד עֵגֶל רַךְ, הַמֵּצִיץ מִתּוֹךְ הָרֶפֶת הָאֲפֵלָה בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת תִּמָּהוֹן, וּכְדַאי הַדָּבָר שֶׁיִתְעַסְּקוּ בּוֹ קְצָת. כָּל־כַּךְ מְרֻבִּים הַדְּבָרִים הַמְעַנְיְנִים בָּאָבִיב! וּמִיכָה מַסִּיחַ דַּעַת מִן הַתְּלוּלִית הַמּוּצָפָה חֶדְוָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ, כִּי בֵּינָתַיִם הַמַּיִם קָלוּ מֵעַל עֵמֶק הָרֵיאוּט וְרָאשֵׁי דְשָׁאִים נִרְאוּ עַל פְּנֵי הַתְּלוּלִית – דִשְׁאֵי אָבִיב.

כֵּן, – הָאָבִיב, כַּחֹרֶף שֶׁקָדָם לוֹ, הָיָה אַף הוּא זָרִיז וְשׁוֹקֵד עַל מְלַאכְתּוֹ. כָּל יוֹם הָיְתָה הַשֶׁמֶשׁ חַמָּה יוֹתֵר, וְהָרוּחַ – לוֹטֶפֶת יוֹתֵר מִשֶׁהָיוּ תְּמוֹל, וּשְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת נָתְנוּ יָד לְיַבֵּשׁ אֶת עֵמֶק הָרֵיאוּט בְּיָמִים מְעַטִּים. רַק שְׁלוּלִיוֹת קְטַנוֹת הִשְׁאִירוּ פֹּה וָשָׁם כְּדֵי לְשַׁקֵף בָּהֶן אֶת הַתְּכֵלֶת שֶׁבָּרָקִיעַ, וְלֵב מִיכָה הָיָה רוֹעֵד כְּמוֹהֶן מִשֶׁרָאָה אוֹתָן מֵעַל הַגֶּשֶׁר.

וְכָךְ הִגִיעַ יוֹם שֶׁל עֶרֶב־פֶּסַח, יוֹם שֶׁטִרְדוֹתָיו מְרֻבּוֹת. רַק סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה נִזְכֶּרֶת אִמּוֹ שֶׁל מִיכָה בַּחֲרָדָה שֶׁטֶרֶם טָבְלוּ בַּנָּהָר אֶת הַכֵּלִים הַחֲדָשִׁים שֶׁנִּקְנוּ לִכְבוֹד הֶחָג. וַהֲרֵי הַשָׁעָה מְאֻחֶרֶת. עוֹד מְעַט יִתְקַדֵּשׁ הֶחָג, וּמִי יֵלֵךְ עַתָּה אֶל הַנָּהָר? בָּרוּר שֶׁאֵין אַחֵר מִלְבַד מִיכָה, שֶׁהֲרֵי הוּא כְּבָר חָפוּף וְרָחוּץ וְלָבוּשׁ בִּגְדֵי הֶחָג.

מִיכָה – אוֹמֶרֶת אִמָּא לַנַּעַר: – רְצוֹנְךָ, יַלְדִּי, לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּת לְאִמָּא? קַח אֶת הַכֵּלִים הַחֲדָשִׁים וְרֵד אֶל הַנָּהָר לְטָבְלָם כַּדִּין, – כָּל כְּלִי שָׁלשׁ פְּעָמִים. אַךְ לֵךְ וְשׁוּב, כִּי הַיּוֹם נוֹטֶה לַעֲרֹב.

מִיכָה רַק חִכָּה לִשְׁלִיחוּת כָּזוֹ. בְּבִגְדֵי הֶחָג, בַּנַּעֲלַיִם הַחֲדָשׁוֹת הוּא מְהַלֵךְ קַל כַּצִּפּוֹר, נִשָׂא כְּרוּחַ אֶל הַגֶּשֶׁר. שָׁם הוּא עוֹמֵד רֶגַע וְעֵינָיו סוֹקְרוֹת אֶת מִישׁוֹר הָעֵמֶק, שֶׁבְּתוֹכוֹ זוֹרֵם הַנָּהָר הַמָּלֵא, מָהִיר אַךְ שׁוֹקֵט, לְאַחַר שֶׁנִּתְכַּנֵּס בַּאֲפִיקָיו. מִיכָה יוֹרֵד לְאִטּוֹ, כְּאִלּוּ חַס לוֹ לַעֲבֹר מַהֵר אֶת הַשֶּׁטַח הַגָלוּי עַד הַנָּהָר. פְּסִיעוֹת קְטַנּוֹת הוּא פּוֹסֵעַ עַל הָאֲדָמָה, שֶׁהִיא כֻלָּהּ רְחוּצָה, טְהוֹרָה, רַכָּה. פְּסִיעָה פְּסִיעָה וְהִרְהוּר שֶׁל שִׂמְחָה עִמָּהּ.

הִנֵּה הִיא הָאֲדָמָה, אַדְמַת אָבִיב הַנְקִיָּה שֶׁאֵלֶיהָ כָּלְתָה נַפְשׁוֹ כָּל הַחֹרֶף הַזּוֹעֵם! יָמִים רַבִּים הָיְתָה רוֹבֶצֶת תַּחַת כֹּבֶד קֶרַח. יָמִים רַבִּים הָיוּ רוֹעֲשִׁים גַלִּים עֲכוּרִים עָלֶיהָ. הַאִם לֹא מִשּׁוּם כָּךְ הִיא טְהוֹרָה, חֲדָשָׁה, מְלֵאָה עֶדְנָה עַכְשָׁו, שֶׁנִּתְנַסְתָה בְּנִסְיוֹנוֹת רַבִּים וְקָשִׁים כָּל־כַּךְ!

וְאַף שֶׁאַדְמִימוּת הָעֶרֶב כְּבָר עוֹטָה אֶת כָּל מִישׁוֹר־הָעֵמֶק בְּשׁוּבוֹ הַבַּיְתָה, מִיכָה פּוֹסֵעַ פְּסִיעוֹת קְטַנוֹת – חַס לו לַעֲבֹר מַהֵר אֶת הָאֲדָמָה הַיְקָרָה, שֶׁהָרֶגֶל דְבֵקָה בָּהּ בְּחִבָּה, כְּאִלּוּ אַף הִיא טוֹעֶמֶת אֶת כָּל מְתִיקוּתָהּ הָאֲבִיבִית.

א. מִקְצֵה שִׁבְחָהּ שֶׁל רִנָּה

כִּמְדֻמֶּה, שֶׁעַל רִנָּה לֹא נִזְדַּמֵּן לִי עוֹד לְסַפֵּר לָכֶם אַף פַּעַם. וְהִיא דַוְקָא יַלְדָּה מְיֻחָדָה בְּמִינָהּ, שֶׁכְּדַאי לְהַכִּיר אוֹתָהּ. הַמוֹרֶה כַּרְמִי אָמַר פַּעַם, שֶׁהִיא הַטוֹבָה בַתַּלְמִידוֹת שֶׁבְּכִתָּה גִמֶּל. לְשֵׁם הָאֱמֶת עָלַי לְהַגִיד, שֶׁהַמּוֹרֶה הִפְרִיז בְּשִׁבְחָהּ מְעָט. אִם תְּחַפְּשׂוּ, תִּמְצְאוּ בְּאוֹתָהּ כִּתָּה יְלָדוֹת, שֶׁאֵינָן נוֹפְלוֹת מִמֶּנָּה. וְלָמָּה הִפְלִיג הַמּוֹרֶה בְּשִׁבְחָהּ? פָּשׁוּט מְאֹד – מִשּׁוּם שֶׁהַמּוֹרֶה כַּרְמִי אוֹהֵב אֶת הַתַנַּ“ךְ יוֹתֵר מִכָּל הַלִּמּוּדִים שֶׁבָּעוֹלָם, וּלְפִי דְבָרָיו, אֵין בְּכָל הַכִּתָּה תַּלְמִידָה יוֹדַעַת תַנַּ”ךְ וּבְקִיאָה בּוֹ כְּמוֹ רִנָּה. וּבָזֶה דַוְקָא לֹא הִפְרִיז. רִנָּה זוֹ, לֹא דַי שֶׁהִיא יוֹדַעַת כָּל מַה שֶׁעָבְרָה הַכִּתָּה, כִּי אִם הִיא קוֹרֵאת בְּעַצְמָהּ תָּמִיד בְּסִפּוּרֵי הַמִּקְרָא וְיוֹדַעַת אֲפִילוּ מַה שֶׁלֹּא לָמְדוּ עֲדַיִן בְּבֵית־הָסֵּפֶר. יַלְדָּה קְטַנָּה כָּזוֹ יְכוֹלָה לְסַפֵּר לָכֶם לֹא רַק עַל יְמֵי הַמַּבּוּל וְעַל מְכִירַת יוֹסֵף וְעַל יְצִיאַת־מִצְרָיִם, כִּי אִם גַּם עַל שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר וְעַל יִפְתָּח וְעַל שָׁאוּל וְדָוִד הַמֶּלֶךְ. הִיא יוֹדַעַת כָּל נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים עַל־פֶּה מַמָּשׁ.

כֵּיוָן שֶׁסִפַּרְתִּי בְשִׁבְחָהּ שֶׁל רִנָּה, רַשַׁאי אֲנִי לְסַפֵּר מְעַט גַם בִּגְנוּתָהּ. לֹא זֶה, שֶׁהִיא יַלְדָּה רָעָה אוֹ רַשְׁלָנִית אוֹ מוֹאֶסֶת בַּעֲבוֹדָה, חָלִילָה וְחַס! הַכֹּל יוֹדְעִים, שֶׁרִנָּה הִיא טוֹבַת לֵב וּזְרִיזָה וְעוֹשָׂה כָל מְלָאכָה בַּבַּיִת מִתּוֹךְ שִׂמְחָה. רַק מִדָּה מְגֻנָּה אַחַת מְצוּיָה בָהּ – שֶׁהִיא צַעֲקָנִית מְעָט, וְשֶׁקוֹלָהּ מְצַלְצֵל מִסוֹף הַבַּיִת וְעַד סוֹפוֹ. כָּךְ מִתְאוֹנֶנֶת אִמָּא תָּמִיד. טֶבַע מְשֻנֶּה שֶׁל יַלְדָּה – לְהָרִים קוֹל כָּזֶה בִּשְׁעַת הַדִּבּוּר, שֶׁאֲפִילוּ הֶחָתוּל שֶׁבַּבַּיִת, הוּא נֹהַם, שֶׁאָזְנָיו כָּבְדוּ מִזֹּקֶן וְאֵינוֹ אֶלָּא מְנַמְנֵם כָּל הַיּוֹם בִּקְצֵה הַשָׁטִיחַ – אַף הוּא מִזְדַּעְזֵעַ כֻּלּוֹ לְקוֹלָהּ וְקָם מֵרִבְצוֹ זְקוּף־זָנָב וַאֲחוּז בֶּהָלָה כֻּלּוֹ.

כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ בְּבַת־אַחַת אֶת כָּל חֶסְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל רִנָּה, חוֹבָתִי לְגַלוֹת לָכֶם, שֶׁהִיא גַם סַרְבָּנִית לִפְעָמִים וְעוֹמֶדֶת עַל דַעְתָּהּ נֶגֶד כָּל אַנְשֵׁי הַבַּיִת. כְּשֶׁיַלְדָּה זוֹ מִתְעַקֶשֶׁת – שָׁמַעְתִּי מִפִּי אִמָּהּ בְּפֵרוּשׁ: – יְכוֹלִים לָבוֹא כָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב וְלא יָזִיזוּ אוֹתָהּ מִמְּקוֹמָהּ"…

וְכָל זֶה לָמָּה? אֲנִי מַבְטִיחַ אֶתְכֶם – רַק מִשּׁוּם שֶׁרִנָּה הִיא בַּת־זְקוּנִים, וְאַבָּא וְאִמָּא מְפַנְקִים אוֹתָהּ וּשְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת עוֹשׂוֹת מַה שֶׁלִבָּהּ חָפֵץ, וְהָאוֹרְחִים, בָּאֵי הַבַּיִת, כֻּלָּם עוֹשִׂים תָּמִיד רְצוֹנָהּ. אֵין פֶּלֶא, שֶׁכָּל זֶה אֵינוֹ מַשְׁפִּיעַ עָלֶיהָ לְטוֹבָה. וַאֲפִילוּ הַמוֹרֶה כַּרְמִי בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא, כְּיָדוּעַ לָכֶם, מְחַבֵּב מְאֹד אֶת רִנָּה, – אַף הוּא אוֹמֵר: יַלְדָּה שֶׁהַכֹּל מְפַנְקִים אוֹתָה, סוֹפָהּ שֶׁהִיא מִתְקַלְקֶלֶת מְעָט.

בְּכַוָּנָה לֹא כִסִּיתִי מִכֶּם גַּם אֶת חֶסְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל רִנָּה. אֶפְשָׁר, שֶׁזֶּה לֹא יָפֶה מִצִּדִּי, אֲבָל בָּטוּחַ אֲנִי, שֶׁבִּגְלַל זֶה לֹא תֶחְדַּל רִנָּה לִהְיוֹת בְּעֵינֵיכֶם יַלְדָּה חֲבִיבָה. כְּלָל זֶה יִהְיֶה לָכֶם: כְּשֶׁאָדָם חָבִיב, גַּם חֶסְרוֹנוֹתָיו חֲבִיבִים. וּכְלוּם יֵשׁ אָדָם בָּאָרֶץ, אֲפִילוּ גָדוֹל, שֶׁיִהְיֶה נָקִי מִכָּל פְּגָם? קַל וָחֹמֶר יַלְדָּה קְטַנָּה, שֶׁרַק בְּחֹרֶף זֶה תִּמְלֶאנָה לָהּ עֶשֶׂר שָׁנִים.

ב. רִנָּה שְׁרוּיָה בְּעֶצֶב

עַכְשָׁו שֶׁאַתֶּם מַכִּירִים אֶת רִנָּה, אֲנִי יָכוֹל לַעֲבוֹר לְעֶצֶם הַסִּפּוּר. וְעֶצֶם הַסִּפּוּר מַתְחִיל בָּזֶה, שֶׁמִּשֶׁהִגִיעוּ יְמֵי־הַחֹפֶשׁ שֶׁל הַקַּיִץ, נָחָה פִתְאֹם רוּחַ שֶׁל עֶצֶב עַל רִנָּה. פָּנֶיהָ הָעַלִּיזים נָפְלוּ, וַאֲפִילוּ קוֹלָהּ שֶׁהָיָה מְצַלְצֵל מִסוֹף הַבַּיִת וְעַד סוֹפוֹ, לֹא נִשְׁמַע עוֹד כִּמְעַט. אִישׁ לֹא יָדַע טַעְמוֹ שֶׁל עֶצֶב זֶה. אֵיךְ יְכוֹלָה יַלְדָּה קְטַנָּה לִהְיוֹת עֲצוּבָה בַּחֹפֶשׁ, כְּשֶׁהַיָּם בַּמּוֹרָד שׂוֹחֵק וְצוֹהֵל וּמְקַשְׁקֵשׁ בְּגַלָּיו כָּל הַיּוֹם וְקוֹרֵא לִרְחֹץ, לָשִׁיר, לִשְׂמוֹחַ? אִישׁ בַּבַּיִת לֹא יָדַע, לָמָּה נָפְלוּ פְנֵי רִנָּה. וְאִמָּא שֶׁהָיְתָה תָמִיד מִתְאוֹנֶנֶת עַל קוֹלָהּ הַמְצַלְצֵל שֶׁל רִנָּה, עַכְשָׁו כְּשֶׁהִיא נִכְנֶסֶת אֶל הַבַּיִת מִן הַחוּץ וְאֵינָהּ שׁוֹמַעַת אֶת הַפַּעֲמוֹן הָעַלִּיז הַזֶה, נוֹפֵל עָלֶיהָ פַּחַד כִּמְעָט. כַּמָּה רֵיק הַבַּיִת, כְּשֶׁאֵין צָהֳלַת רִנָּה עוֹלָה מִתּוֹכוֹ!

אֶת רִנָּה תִּמְצְאוּ בַּבַּיִת רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאֹד. הִיא מִתְחַבֵּאת, כְּמִנְהָגָהּ, בְּסֻכַּת־הַגָּן וְקוֹרֵאת אֶת סְפָרֶיהָ הַחֲבִיבִים. וּמַה סֵפֶר חָבִיב בָּעוֹלָם מִסֵפֶר שׁוֹפְטִים? עוֹלָם נִפְלָא זֶה וְהוּא מָלֵא כֻּלּוֹ אֲנָשִׁים עַזֵי־נֶפֶשׁ וְגִבּוֹרֵי־חָיִל. כַּמָּה הִיא אוֹהֶבֶת אוֹתָם– אֶת עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז זֶה, אֲחִי כָּלֵב הַקָּטָן, הַכּוֹבֵשׁ אֶת הָעִיר דְּבִיר וּמְקַבֵּל חֵלֶף גְבוּרָתוֹ אֶת בַּת אָחִיו עַכְסָה, – בַּחוּרָה חֲכָמָה שֶׁהִיא צוֹנַחַת מִן הַחֲמוֹר וּמוֹצִיאָה מִידֵי אַבָּא בְּחָכְמָתָה חֶלְקַת שָׂדֶה דְּשֵׁנָה; אֶת אֵהוּד בֶּן גֵּרָא, אִטֵּר זֶה, הַשּׁוֹלֵחַ לַעֲזָאזֵל אֶת הַמֶּלֶךְ עֶגְלוֹן הֶעָרִיץ וּמֵבִיא יְשׁוּעָה לְיִשְׂרָאֵל; אֶת דְּבוֹרָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת, שֶׁאֶת שִׁירָתָהּ הִיא מְבִינָה אָמְנָם בְּקשִׁי, אֲבָל אוֹתָהּ עַצְמָהּ הִיא מַעֲרִיצָה בְּכָל לִבָּהּ; אֶת גִּדְעוֹן, הַחוֹבֵט חִטִּים בַּגַּת, וְהִנֵּה אִישׁ אֱלֹהִים בָּא וְאוֹמֵר אֵלָיו: “יְיָ עִמְּךָ, גִּבּוֹר הֶחָיִל!” – וְסוֹפוֹ שֶׁהוּא וּשְׁלשׁ מֵאוֹת הַמְלַקְקִים מַכִּים שׁוֹק עַל יָרֵךְ אֶת אַנְשֵׁי מִדְיָן הַפְּרָאִים.

אֶת כָּל הַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה כְּבָר קָרְאָה מֵאָה פְעָמִים, וְהֵם עוֹד כַּחֲדָשִׁים בְּעֵינֶיהָ. רַק אֶת הַסִּפּוּר הֶעָגוּם עַל בַּת־יִפְתָּח אֵינָהּ אוֹהֶבֶת, וְגַם בְּקָרְאָהּ עַל שִׁמְשׁוֹן, הַגִּבּוֹר מִצָּרְעָה, הִיא מְדַלֶגֶת תָּמִיד עַל הַסּוֹף. רִנָּה אַמִיצַת־לֵב הִיא מִטִּבְעָה. שָׁכַחְתִּי לְסַפֵּר לָכֶם, שֶׁהִיא יוֹדַעַת כְּבָר לִשְׂחוֹת וְאֵינָהּ יְרֵאָה לָלֶכֶת לְבַדָּה בַּלָּיְלָה. כְּשֶׁהִיא מְבַקֶרֶת אֶת בֶּן־דּוֹדָהּ אַמְנוֹן, הַיוֹשֵׁב בִּכְפַר־הָעֵמֶק, הִיא רוֹכֶבֶת עַל חֲמוֹר וּמְטַפֶּסֶת עַל הַסְלָעִים וּמִתְקָרֶבֶת אֲפִילוּ אֶל הַכַּוֶּרֶת, בַּמָּקוֹם שֶׁהַדְּבוֹרִים מְזַמְזְמוֹת מְלֵאוֹת חֵמָה עַל הָאֲנָשִׁים, הַתּוֹקְעִים אֶת חָטְמָם לְמָקוֹם שֶׁאֵינָם מִתְבַּקְשִׁים. אֲבָל עִם כָּל אֹמֶץ לִבָּהּ, אֵין רִנָּה אוֹהֶבֶת סִפּוּרִים שֶׁסּוֹפָם עָצוּב, וּכְשֶׁהִיא מַגִּיעָה בְּ“אַהֲבַת צִיּוֹן” לְמָקוֹם שֶׁאַמְנוֹן נִמְכָּר לְעֶבֶד וְתָמָר בּוֹכָה עַל דּוֹדָהּ שֶׁהָלַךְ, אַף עֵינֶיהָ הַיָּפוֹת זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת. בְּעֵינַי רָאִיתִי זֹאת, כְּשֶׁבָּאתִי פַעַם אֶל הַבַּיִת, אַף כִּי רִנָּה הִתְבַּיְשָׁה מִפָּנַי וּבָרְחָה תֵכֶף הַחוּצָה. מָצָאתִי אֶת הַסֵּפֶר פָּתוּחַ בַּמָּקוֹם הֶעָצוּב הַהוּא, וַהֲבִינוֹתִי לְנַפְשָׁהּ, שֶׁכֵּן גַם אֲנִי אֵינִי אוֹהֵב סִפּוּרִים, שֶׁסּוֹפָם עָצוּב, אַף כִּי כְּבָר גָּדַלְתִּי וְזָקַנְתִּי וְהָיִיתִי רַשַּׁאי לִהְיוֹת חָכָם יוֹתֵר וּלְהָבִין, שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא מַעֲשִׂיָּה בִלְבָד!

ג. גִּדְעוֹן

אֲבָל אֲנִי נִמְשָׁךְ יוֹתֵר מִדַּי אַחַר דְּבָרִים, שֶׁאֵינָם נוֹגְעִים אֶל הָעִנְיָן, וְיָרֵא אֲנִי שֶׁבְּאֹפֶן כָּזֶה לֹא נָגִיעַ אֶל הַסִּפּוּר עַצְמוֹ לְעוֹלָם. עָלֵינוּ קֹדֶם כֹּל לָדַעַת עַל מָה לִבָּהּ שֶׁל רִנָּה רַע עָלֶיהָ. וְדַיֵנוּ שֶׁנִּקְרָא אֶת הָאִגֶּרֶת הַקְּטַנָּה, שֶׁרִנָּה קִבְּלָה לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים מִבֶּן־דּוֹדָהּ גִּדְעוֹן, כְּדֵי שֶׁנֵּדַע אֶת סוֹד יְגוֹנָהּ. מִכְתָּב זֶה אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת לִקְרֹא בֵּין פֶּרֶק לְפֶרֶק שֶׁבְּסֵפֶר שׁוֹפְטִים, אַף כִּי הִיא יוֹדַעַת גַּם אוֹתוֹ כְּבָר, כְּשֵׁם שֶׁהִיא יוֹדַעַת אֶת סִפּוּרֵי שׁוֹפְטִים, עַל פֶּה כֻּלּוֹ, אִגֶּרֶת קְצָרָה הִיא וּכְתוּבָה, כַּנִּרְאֶה, בְּחִפָּזוֹן. וְזוֹ לְשׁוֹנָהּ:

רִנָּה, יַלְדָּתִי הַחֲבִיבָה! הַיוֹם אֲנִי יוֹצֵא עִם חֲבֵרַי לִכְפַר־הַשּׁוֹמְרוֹן לַעֲבוֹדַת הַבָּצִיר, שֶׁכֵּן הַשָּׁנָה הַזֹּאת חֲסֵרִים פּוֹעֲלִים, וְרֹב בָּתֵּי־הַסֵּפֶר שׁוֹלְחִים אֶת תַּלְמִידֵיהֶם לְעֶזְרַת הָאִכָּרִים. צַר לִי מְאֹד, רִנָּה, שֶׁלֹּא נוּכַל לְבָלוֹת יַחַד אֶת יְמֵי הַחֹפֶשׁ כְּמִיָמִים יָמִימָה. אֲבָל שָׂמֵחַ אֲנִי מְאֹד לָצֵאת הַשָּׂדֶה וְלָשֶׁבֶת כַּמָּה שָׁבוּעוֹת בַּכְּפָר וְלַעֲבוֹד בַּכְּרָמִים. מֻבְטָחְנִי, שֶׁמְּלֶאכֶת הַבָּצִיר עַלִּיזָה יוֹתֵר מִכָּל הַמְלָאכוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

וְגִדְעוֹן זֶה אֵינוֹ אֶלָּא נַעַר שְׁחַרְחַר וְעַלִּיז עֵינַיִם, שׁוֹבָב כְּשֵׁד, וְהוּא שֶׁקִבֵּל הַשָּׁנָה פְּרָס בְּעַד עֲרוּגַת הַפְּרָחִים הַיּוֹתֵר נָאָה בְּגִנַּת בֵּית־הַסֵּפֶר שֶׁטִּפֵּל בָּהּ. מִשֶּׁהוּא בָּא לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵית דּוֹדוֹ, כָּל אַנְשֵׁי הַבַּיִת נִמְלָטִים עַל נַפְשָׁם מִן הָרַעַשׁ שֶׁהוּא וְרִנָּה מְקִימִים. אֲבָל אוֹתָהּ שָׁעָה אֵין אָדָם מְאֻשָּׁר בָּעוֹלָם מֵרִנָּה. גִּדְעוֹן זֶה מְמַלֵּא אֶת כָּל לִבָּהּ הַקָּטָן שֶׁל רִנָּה. הִיא, הַקְּטַנָּה מִמֶּנּוּ בְּשָׁלשׁ שָׁנִים, כְּרוּכָה אַחֲרָיו וְלוֹקַחַת חֵלֶק תָּמִיד בְּכָל הַמִּשְׂחָקִים שֶׁהוּא מַמְצִיא וּמִתְפָּעֶלֶת מִכָּל אַמְצָאוֹתָיו וְתַעֲלוּלָיו וְחָכְמוֹתָיו – מִכָּל מַה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה.

וְאֵין פֶּלֶא. רִנָּה הַמִּסְכֵּנָה אוֹהֶבֶת אֶת גִּדְעוֹן אַהֲבַת נֶפֶשׁ, וְהוּא בְּעֵינֶיהָ כְּאַחַד הַגִּבּוֹרִים אַנְשֵׁי הַשֵּׁם. פְּעָמִים הוּא נִרְאֶה לָהּ כְּאַמְנוֹן בְּ“אַהֲבַת צִיּוֹן” וְהִיא עַצְמָהּ כְּתָמָר, וּפְעָמִים – הִיא רוֹאָה אוֹתוֹ כְּעָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי־כָלֵב הַקָּטָן, שֶׁכָּבַשׁ אֶת דְּבִיר, וְאֶת עַצְמָהּ כְּעַכְסָה, הַצּוֹנַחַת מֵעַל הַחֲמוֹר וְזוֹכָה בְנַחֲלָה נוֹסֶפֶת… קִצּוּרוֹ שֶׁל דָּבָר: גִּדְעוֹן זֶה לָקַח אֶת כָּל לִבָּהּ, וְהִיא חִכְּתָה לוֹ גַם הַקַּיִץ בְּכִלְיוֹן־עֵינָיִם, וּפִתְאֹם – יְדִיעָה מַעֲצִיבָה כָזוֹ! רִנָּה יוֹדַעַת, כַּמָּה יָפֶה הַדָּבָר, שֶׁהַנְּעָרִים יוֹצְאִים בַּקַּיִץ לַעֲבוֹד בַּכְּרָמִים, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הִיא רוֹאָה סִמָּן רַע בַּדָּבָר, שֶׁגִּדְעוֹן הָלַךְ אֶל הַשּׁוֹמְרוֹן לְכָל יְמֵי־הַחֹפֶשׁ וְלֹא בָא אֶל בֵּיתָם כְּמִיָּמִים יָמִימָה – סִמָּן שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב אוֹתָהּ כְּלָל. מִשֶׁקִּבְּלָה רִנָּה מִכְתָּב זֶה, הֶחְלִיטָה שֶׁכָּל הַנְּעָרִים רָעִים וּמְקֻלְקָלִים הֵם וְאֵין לְהַאֲמִין בָּהֶם. אוֹתָהּ שָׁעָה אָבַד לַחֹפֶשׁ כָּל חִנּוֹ. וּבֶאֱמֶת – מַה טַעַם לְיָמִים אֲרֻכִּים אֵלֶּה בְּלִי גִּדְעוֹן? הוֹי, הָעוֹלָם נִרְאָה עַתָּה לְרִנָּה רֵיק כֻּלּוֹ, – עוֹלָם מְשַׁעֲמֵם, בְּלִי עִנְיָן, בְּלִי שִׂמְחָה!

ד. הנוֹסֵעַ מִירוּשָׁלַיִם

עַד שֶׁרִנָּה מִתְעַכֶּבֶת וּמִשְׁתַּעְמֶמֶת כָּאן וְלִבָּהּ מַר וְכָל הָעוֹלָם שׁוֹמֵם עָלֶיהָ – יוֹרֵד לוֹ בָּחוּר בֶּן אַחַת־עֶשְׂרֵה מִגִּבְעַת רְחַבְיָה שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם לִרְחוֹב יָפוֹ, יַלְקוּטוֹ עַל גַבּוֹ וּמַקֵל שֶׁל צוֹפִים בְּיָדוֹ, וּבִרְאוֹתוֹ כִּי הָאוֹטוֹ הַגָּדוֹל הַהוֹלֵךְ לְתֵל־אָבִיב עוֹמֵד לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ, הוּא קוֹפֵץ קְפִיצָה אַחַת וּשְׁתָּיִם, וַהֲרֵיהוּ יוֹשֵׁב כְּבָר עַל הַדְּלִי הֶהָפוּךְ – הַמָּקוֹם הָאֶחָד, שֶׁנִּשְׁאַר עוֹד פָּנוּי – וְנוֹסֵעַ לְתֵל־אָבִיב.

מִתּוֹךְ הָאַדְמוּמִית הַקַּלָּה, שֶׁנִּזְרְקָה בְּפָנָיו הַחִוְרִים וּמִתּוֹךְ עֵינָיו הַנּוֹצְצוֹת, אֶפְשָׁר לְהַכִּיר עַד כַּמָּה הוּא מְאֻשָּׁר, שֶׁעָלָה בְיָדוֹ לִתְפֹּס מָקוֹם תֵּכֶף וּמִיָּד וְשֶׁלֹא נִכְשַׁל, כְּמִנְהָגוֹ, בִּקְפִיצָתוֹ. עֻזִּי (כַּךְ שְׁמוֹ שֶׁל הַבָּחוּר) רוֹאֶה סִמָּן טוֹב בַּדָּבָר, שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ תֵכֶף וּמִיָּד אֶפְשָׁרוּת לַנְּסִיעָה – סִמָּן לְהַצְלָחָה! כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁעֻזִּי אֵינוֹ אֶלָּא נַעַר בֶּן אַחַת עֶשְׂרֵה, הוּא רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כַּחֲסַר מַזָל וְהוּא יָרֵא אֶת הַחַיִּים מְאֹד. מֵעֶצֶם יַלְדוּתוֹ הוּא נַעַר רָפֶה וְכוֹשֵׁל וַחֲסַר זְרִיזוּת וּבִטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ. בְּכָל הַלִּמּוּדִים הַקָּשִׁים עֻזִּי מִצְטַיֵּן מְאֹד, – רַק בְּהִתְעַמְלוּת הוּרַע כֹּחוֹ; וְהַמּוֹרֶה (אַל יֵחָשֵׁב לוֹ לְעָוֹן שֶׁהוּא מְצַעֵר נַעַר טוֹב כָּזֶה!) מְלַגְלֵג עָלָיו וּמִתְעַלֵּל בּוֹ מַמָּשׁ עַל חֹסֶר זְרִיזוּתוֹ, עַד שֶׁדְּמָעוֹת עוֹמְדוֹת בְּעֵינָיו. כַּנִּרְאֶה, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם שֶׁיִצְטַיֵּן בַּכֹּל.

גַּם עַכְשָׁו הוּא נוֹסֵעַ לְתֵל־אָבִיב וְלִבּוֹ מָלֵא חֲשָׁשׁוֹת רַבִּים. נוֹסֵעַ הוּא אֶל בֵּית דּוֹדוֹ, מָקוֹם שֶׁהַכֹּל אוֹהֲבִים אוֹתוֹ; אֲבָל הָאַחַת, שֶׁבִּגְלָלָהּ הוּא נוֹסֵעַ, זוֹ רִנָּה, בַּת דּוֹדוֹ הַקְּטַנָּה, אֵינָהּ נוֹתֶנֶת אֶת דַּעְתָּהּ עָלָיו כִּמְעַט. הוּא רוֹאֶה בָרוּר, שֶׁכָּל לִבָּהּ נָתוּן לְגִדְעוֹן. וְהוּא אָמְנָם מַצְדִּיק עַל עַצְמוֹ אֶת הַדִּין. גִּדְעוֹן זֶה הוּא הַהֵפֶךְ מִמֶּנּוּ: כֻּלּוֹ זְרִיזוּת, קַלוּת, עַלִּיזוּת, וְהָעִקָּר – בָּטוּחַ הוּא בְעַצְמוֹ, וּמִמֵּילָא כָּל דִּבּוּר הַיּוֹצֵא מִפִּיו מְחֻכָּם וְכָל מַעֲשֶׂה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה – מַצְלִחַ בְּיָדוֹ.

אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא נִתְיָאֵשׁ עֻזִּי, כִּי יָדַע לִפְעָמִים גַּם הוּא לָקַחַת אֶת לִבָּהּ שֶׁל רִנָּה, לֹא פָחוֹת מְגִדְעוֹן. מֻמְחֶה הוּא לְסַפֵּר סִפּוּרִים וְגַם הוּא, כְּרִנָּה, בָּקִי בְּתַנַּ"ךְ לְהַפְלִיא. כְּשֶׁאֵין גִּדְעוֹן, רִנָּה מִתְרַחֶקֶת עִמּוֹ בְּרָצוֹן לְפִנָּה בַגָּן וְשָׁם הוּא מְסַפֵּר לָהּ הֲמוֹן דְּבָרִים מְעַנְיְנִים, הַלוֹקְחִים אֶת לְבָבָהּ. בְּאֵין אִישׁ עִמָּם, עֻזִּי גַם מִתְמַלֵא אֹמֶץ לֵב וּבִטָחוֹן וְיוֹדֵעַ לְבַדֵּחַ אֶת חֲבֶרְתּוֹ לֹא פָחוֹת מְגִדְעוֹן, חֲבַל שֶׁבִּימֵי הַחֹפֶשׁ הוּא מִזְדַּמֵּן תָּמִיד בְּבֵית הַדּוֹד עִם גִּדְעוֹן, וְגִדְעוֹן (הוּא עַצְמוֹ מוֹדֶה בַדָּבָר) עוֹלֶה עָלָיו וְקָשֶׁה לְהִתְחָרוֹת בּוֹ.

ה. לְפֶתַע פִּתְאֹם

לוּלֵא אָרְכוּ הַדְּבָרִים, הָיָה כְדַאי לְצַיֵּר אֶת פְּגִישַׁת רִנָּה וְעֻזִּי בְּכָל פְּרָטֶיהָ; אֵיךְ רִנָּה יָשְׁבָה לְבַדָּהּ עֲצוּבַת־רוּחַ בְּפִנַּת הַגָּן, וְאֵיךְ הִרְגִישָׁה בוֹ, בְּעֻזִּי זֶה, שֶׁלֹּא נֶחְשַׁב בְּעֵינֶיהָ מֵעוֹלָם וּמֵעוֹלָם לֹא נָתְנָה דַעְתָּהּ עָלָיו, וְעַכְשָׁו חָרְדָה מִיָּד לִקְרָאתוֹ בְּשִׂמְחָה, וְנָשְׁקָה לַנַּעַר הַנָּבוֹךְ אַחַת וּשְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ (מֻמְחִית גְּדוֹלָה הָיְתָה רִנָּה לִמְלָאכָה זוֹ וּבִשְׁעַת הִתְלַהֲבוּתָהּ לֹא הָיָה מָנוֹס מִנְשִׁיקוֹתֶיהָ), וְהִכְנִיסָה אוֹתוֹ בִּתְרוּעוֹת־גִּיל אֶל הַבָּיִת, וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא זָזָה יָדָהּ מִתּוֹךְ יָדוֹ. כָּל הַיּוֹם הָיוּ קוֹרְאִים יַחַד וּמְשַׂחֲקִים וּמְטַיְּלִים וְרוֹחֲצִים, וְאִישׁ לֹא יָכֹל עוֹד לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם! הֱיִיתֶם רוֹאִים, אֵיךְ הַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה כְּשֶׁמִּשְׁתַּנֶּה עַל אָדָם מַזָּלוֹ: אֵיךְ הַכֹּל בָּא לוֹ בְּבַת אֶחָת, וְיוֹתֵר מִשֶּׁפִּלֵּל, יוֹתֵר מִשֶּׁקִּוָּה – וַהֲרֵי עֻזִּי הַמִּסְכֵּן לֹא פִלֵּל אֲפִילוּ לִמְעָט! מֵאוֹתוֹ יוֹם הָיָה עֻזִּי לְאִישׁ אַחֵר. לֹא הָיִיתֶם מַכִּירִים בָּחוּר בַּיְשָׁן וְרַךְ־לֵב זֶה, שֶׁלֹּא הָיָה זָז מִמְּקוֹמוֹ וְשֶׁלא יִכָּשֵׁל בְּמַשֶּׁהוּ, שֶׁלֹּא יִשְׁפֹּךְ בִּשְׁעַת הַסְּעוּדָה מָרָק עַל הַמַּפָּה, שֶׁלֹּא יַהֲפוֹךְ בְּלֶכְתּוֹ כִּסֵּא וְשֶׁלֹא יִשְׁבּוֹר כְּלִי. עַכְשָׁו, מִשֶּׁעָלָה כּוֹכָבוֹ, נַעֲשָׂה פִתְאֹם זָרִיז שֶׁבַּזְּרִיזִים, וְכָל מַה שֶּׁעָשָׂה, הָיָה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ.

שֶׁמָּא אַתֶּם חוֹשְׁבִים, שֶׁרִנָּה שָׁכְחָה בִּגְלָלוֹ אֶת גִּדְעוֹן, אֵינְכֶם אֶלָא טוֹעִים, אֲבָל לֵב רִנָּה הָיָה טוֹב לְנַעַר זֶה עַד אֵין קֵץ. “הִנֵּה הִיא הָאַהֲבָה הָאֲמִתִּית!” – חָשְׁבָה בְלִבָּהּ, בִּרְאוֹתָהּ עַד כַּמָּה עֻזִּי נֶאֱמָן לָהּ. “הוּא לֹא הָלַךְ לִכְפַר־הַשּׁוֹמְרוֹן וְלֹא הִפְקִיר אוֹתָהּ לַשִּׁעֲמוּם, כְּגִדְעוֹן!” אֲבָל אֵיךְ אֶפְשָׁר לִשְׁכֹּחַ אֶת גִּדְעוֹן? עֻזִּי יֶלֶד נֶחְמָד – בָּזֶה אֵין סָפֵק, וְהוּא יָקָר בְּעֵינֶיהָ מְאֹד; אֲבָל לִבָּהּ יִכְלֶה לְגִדְעוֹן. הוֹי, לוּ בָא גַם הוּא מִן הַשּׁוֹמְרוֹן! הַאֻמְנָם יִשְׁהֶה שָׁם בַּכְּרָמִים כָּל הַקַּיִץ וְלֹא יִפְקוֹד אֶת בֵּיתָם בְּחֹפֶשׁ זֶה!

ו. גַּם הוּא

אַתֶּם מְבִינִים כְּבָר בְּוַדַּאי מֵעַצְמְכֶם, בַּמֶּה נִגְמַר הַדָּבָר! כֵּן, מְצָאתֶם! בְּאֶחָד מִימֵי הַחֹפֶשׁ הָאַחֲרוֹנִים, בְּשָׁעָה שֶׁרִנָּה כְבָר נִתְיָאֲשָׁה לְגַמְרֵי מְגִדְעוֹן, הוֹפִיעַ גַּם הוּא.

הוֹי, כַּמָּה נִבְהֲלָה רִנָּה בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן לְמַרְאֵהוּ! הוּא הָיָה כֻּלּוֹ שָּזוּף, שָׁחוֹר כְּצוֹעֲנִי, מְלְכְלָךְ וּפָרוּעַ, וּבִבְגָדָיו לֹא הָיָה מְתֹם – כָּל זֶה עָשְׂתָה מְלֶאכֶת הַבָּצִיר, הַנִּפְלָאָה מִכָּל הַמְלָאכוֹת שֶׁבָּעוֹלָם! אֲבָל גִּדְעוֹן הָיָה עַלִּיז וּמְאֻשָּׁר כָּל־כַּךְ, שֶׁעִם בּוֹאוֹ הַבַּיִת כֻּלּוֹ הָמָה מִשִׂמְחָה. כָּל אַנְשֵׁי הַבַּיִת לֹא מָצְאוּ לָהֶם עוֹד פִּנַּת־שֶׁקֶט כָּל יְמֵי שִׁבְתּוֹ בְּתֵל־אָבִיב. אָכֵן, אִישׁ לֹא הִתְאוֹנֵן עַל הַיְלָדִים שֶׁהָיוּ כֻּלָּם מְאֻשָּׁרִים כָּל כָּךְ. כֵּן – כֻּלָם! לֹא תַאֲמִינוּ, אִם אֲסַפֵּר לָכֶם, שֶׁלֹּא רַק רִנָּה, כִּי אִם גַּם עֻזִּי שָׂמַח עַל בּוֹאוֹ שֶׁל גִּדְעוֹן בְּכָל לִבּוֹ. הוּא הָיָה כָּל־כַּךְ בָּטוּחַ עַכְשָׁו בְּרִנָּה, כִּי לִבָּהּ טוֹב לוֹ, שֶׁלֹּא קִנֵּא לָהּ כָּל־עִקָּר כְּשֶׁהֶרְאֲתָה גַם לְגִדְעוֹן סִמָּנֵי חִבָּה. וְגִדְעוֹן – עַל לִבּוֹ גַם לֹא עָלָה, שֶׁמִּי שֶׁהוּא עָלוּל, חוּץ מִמֶּנּוּ, לָקַחַת אֶת לֵב רִנָּה… חוּץ מִזֶּה, הָיָה עָסוּק יוֹתֵר מִדַּי בְּעִנְיָנִים שׁוֹנִים, שֶׁיִּתֵּן אֶת דַעְתּוֹ עַל דְּבָרִים טְפֵלִים כָּאֵלֶּה.

וְרִנָּה? הִיא לֹא יָדְעָה אֶת נַפְשָׁהּ. הִיא רַק יָדְעָה, שֶׁטּוֹב לָהּ עִם שְׁנֵי דוֹדָנֶיהָ, וְאִם יֵלֵךְ הָאֶחָד, שִׂמְחָתָהּ לֹא תִהְיֶה שְׁלֵמָה. פְּעָמִים הָיְתָה בְטוּחָה, שֶׁלִבָּהּ נָתוּן, כְּמִקֹּדֶם, רַק לְגִדְעוֹן; אֲבָל בְּלִי עֻזִּי – אֵיךְ אֶפְשָׁר בְּלִי עֻזִּי? לֹא, חָלִילָה לָהּ לְהַעֲלִיב אֶת הַנַּעַר כְּחוֹל־הָעֵינָיִם, שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ כָּל כָּךְ!

כָּךְ עָבְרוּ יַרְחֵי הַחֹפֶשׁ, יַרְחֵי פְלָאִים, כְּיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ חָג. אִישׁ לֹא חָשַׁב, כִּי יָבוֹא פַּעַם קֵץ לְאֹשֶׁר זֶה; וְאַף־עַל־פִּי־כֵן בָּא יוֹם וּשְׁנֵי הַנְּעָרִים הַנֶאֱהָבִים וְהַנְעִימִים נָסְעוּ לָהֶם אִישׁ לִמְקוֹמוֹ.

אָכֵן, עוֹד יָמִים רַבִּים הָמָה לִבָּהּ שֶׁל רִנָּה לְזֵכֶר הַיָּמִים הַטוֹבִים הָאֵלֶּה, וּבְעַרְבֵי הַסְתָו הָאַרֻכִּים, כְּשֶׁדָּפַק הַגֶּשֶׁם עַל זְגוּגִיוֹת הַחַלּוֹנוֹת וְרִנָּה יָשְׁבָה מְכֻנֶּסֶת בַּכֻּרְסָה וְקָרְאָה בְסֵפֶר הַתַנַּ"ךְ, הָיְתָה מַעֲלָה עַל לִבָּהּ, בֵּין פֶּרֶק לְפֶרֶק, אֶת זֵכֶר יְמֵי הַחֹפֶשׁ שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ כַּחֲלוֹם.

מִי שֶׁעוֹמֵד עַל הַמִּרְפֶּסֶת הַגְבוֹהָה שֶׁל הַבַּיִת וּמַבִּיט לְמַטָּה אֶל הֶחָצֵר הַקְּטַנָּה, רוֹאֶה מַשֶּׁהוּ, הַדּוֹמֶה לְפֶרַח־זָהָב גָּדוֹל, וּבֶאֱמֶת אֵין זֶה, אֶלָּא רֹאשָׁהּ הַנֶּחְמָד שֶׁל יַלְדָּה קְטַנָּה. וְאִם יוֹסִיף לְהִתְבּוֹנֵן יַבְחִין גַם שְׁתֵּי עֵינַיִם חוּמוֹת, מַזְהִירוֹת כְּעֵינֵי אַיָּלָה רַכָּה, וּפֶה קָטָן וּמָתוֹק, שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק לָשִׁיר וְאֵינוֹ פּוֹסֵק לְפַטְפֵּט מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב.

וְזֹאת הִיא זִיוָה.

זִיוָה זוֹ אֵינָהּ מְבַקֶרֶת עוֹד אֶת הַגָּן – בְּסוֹף הַקַּיִץ, כְּשֶׁתִּהְיֶה כְּבָר יַלְדָּה גְדוֹלָה, הִבְטִיחָה לָהּ אִמָּהּ לִרְשׁוֹם אוֹתָהּ בְּגַנָּהּ שֶׁל גְּאֻלָּה. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהַגָּן קָרוֹב לַבַּיִת שׁוֹמַעַת זִיוָה יוֹם־יוֹם מִדֵּי הִתְהַלְכָהּ בֶּחָצֵר אֶת הַשִּׁירִים וְהַפִּזְמוֹנוֹת שֶׁשָּׁרִים שָׁם הַתִּינוֹקוֹת. וְכַמָּה מֵהֶם שְׁגוּרִים כְּבָר בְּפִיהָ. כְּדַאי לָכֶם לִשְׁמוֹעַ אֶת הַשִּׁירִים הָאֵלֶּה, כְּשֶׁהֵם יוֹצְאִים מִפִּיהָ הַקָּטָן – אֵין כְּמוֹהֶם אָז לִמְתִיקוּת.

אֵין פֶּלֶא, שֶׁקְטַנָּה זוֹ חֲבִיבָה עַל כָּל יוֹשְׁבֵי הַבַּיִת – הַקְּטַנִים וְהַגְּדוֹלִים. אֵין זֶה בְּכֹחוֹ שֶׁל מִי שֶׁהוּא לַעֲבוֹר עַל פְּנֵי זִיוָה וְלֹא לְהַחֲלִיק עַל רֹאשָׁהּ הַנָּאֶה אוֹ עַל שְׁתֵּי לְחָיֶיהָ הַפּוֹרְחוֹת כִּשְׁנֵי תַּפּוּחוֹנִים צוֹנְנִים וְלא לִלְאוֹט לָהּ עַל אָזְנָהּ הַוְרֻדָּה כְּרַקֶפֶת נָאָה, שֶׁהִיא נֶחְמֶדֶת.

יֵשׁ מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת זִיוָה עַל חִנָּהּ וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתָהּ עַל חָכְמָתָהּ, וַאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ בְּעִקָּר עַל זֶה, שֶׁלִּבָּהּ הַקָּטָן טוֹב תָּמִיד וְרוּחָה אֵינָהּ נוֹפֶלֶת עָלֶיהָ גַם כְּשֶׁאַבָּא וְאִמָּא הוֹלְכִים לַעֲבוֹד וְהִיא נִשְׁאֶרֶת לְבַדָּהּ עַד הַצָּהֳרַיִם בֶּחָצֵר הַקְּטַנָּה. כְּצִפּוֹר קְטַנָּה הִיא מֵיטִיבָה אָז אֶת לִבָּה בְּזֶמֶר, וּכְמוֹ בְּשִׁיר הַצִּפּוֹר אֵין אִישׁ מַכִּיר בָּהּ אִם שָׁרָה הִיא מֵעֶצֶב אוֹ מִשִּׂמְחָה. יוֹדַעַת הִיא לָשִׁיר “שֶׂה וּגְדִי” וְ“הַשָּׁפָן הַקָּטָן” וְזוֹכֶרֶת גַם אֶת הַשִׁיר “טוּ בִּשְׁבָט”, אַף שֶׁהַיָּמִים יְמֵי הַקַּיִץ וְהַתִּינוֹקוֹת שֶׁבַּגַּן שָׁרִים כְּבָר פִּזְמוֹנוֹת עַל לַג־בָּעֹמֶר, עַל הֲבָאַת בִּכּוּרִים.

מַה לַּעֲשׂות? אָדָם שָׁר מַה שֶׁמְּנַגֵּן מִתּוֹךְ לִבּו, לֹא מַה שֶׁמְּחַיֶבֶת הָעוֹנָה.

לְאַחַר שֶׁיַּלְקוּט שִׁירֶיהָ הַקָּטָן שֶׁל זִיוָה מִתְרוֹקֵן, הִיא סְתָם מְפַטְפֶּטֶת – מְפַטְפֶּטֶת לְעַצְמָהּ, כֵּיוָן שֶׁכָּל הַיְלָדִים הָלְכוּ אֶל הַגַּן מֵאָז הַבֹּקֶר וְהִיא נִשְׁאֲרָה לְבַדָּהּ. אֲבָל מִי שֶׁשָּׁמַע כָּמוֹנִי פִּטְפּוּט זֶה יוֹדֵעַ, שֶׁאַף הוּא מָתוֹק כְּשִׁיר.

לֹא טוֹב לְזִיוָה הֱיוֹת לְבַדָּהּ, וּמִדֶּרֶךְ הַטֶבַע הוּא שֶׁהִיא מְחַכָּה כָּל יוֹם בְּכִלְיוֹן־עֵינַיִם לְמֹשֶׁה וְיוֹנָתָן מִן הַגָּן וּמִבֵּית־הַסֵּפֶר. אַךְ לְפִי שָׁעָה הִיא שְׂמֵחָה גַם שֶׁמִּזְדַּמֶּנֶת עַל הַגָּדֵר צִפּוֹר צִבְעוֹנִית הַמִּשְׁתַּפֶּכֶת בַּשִׁיר. אוֹהֶבֶת הִיא בְּיִחוּד אֶת הַפַּרְפָּרִים, הַמְרַחֲפִים עַל עֲרוּגַת הַפְּרָחִים. הִנֵּה יָרַד פַּרְפָּר לָבָן לִינוֹק עֲסִיס הַחַרְצִּית וְדָבַק בָּהּ עַד שֶׁהוּא נִרְאֶה כְּנִרְדָּם בְּחֵיקָהּ. אוֹתָהּ שָׁעָה רָצָה זִיוָה אֶל הַפֶּרַח, שׁוֹלַחַת אֶת יָדָהּ, לְתָפְשׂוֹ, אַךְ בּוֹ בָּרֶגַע הַפַּרְפָּר פּוֹרֵשׂ אֶת כְּנָפָיו, – וְאֵינוֹ.

וְאַף כִּי זִיוָה הִיא יַלְדָּה טוֹבַת־לֵב וְאֵינָהּ נוֹחָה לִכְעוֹס, לִבָּהּ הַקָּטָן מַר עַל הַפַּרְפָּר שֶׁרִמָּה אוֹתָהּ, וְהִיא קוֹרֵאת אַחֲרָיו:

– פַּרְפָּר רַע! זִיוָה אֵינָהּ אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ אַף טִפָּה.

אַךְ זֶה יָמִים אֲחָדִים זִמֵּן לָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּיַרְכְּתֵי הַמִּגְרָשׁ הַקָרוֹב יְצוּר מְשֻׁנֶּה, שֶׁהוּא מַעֲסִיק אוֹתָהּ לְאֵין שִׁעוּר. זֶהוּ צָב קָטָן, שֶּׁשִּׁרְיוֹן גַּבּוֹ הַמַּבְהִיק בְּרִבּוּעָיו הַחוּמִים מָשַׁךְ אֶת לִבָּהּ. סְבוּרָה הָיְתָה קֹדֶם, שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא נַרְתִּיק נוֹצֵץ, וְרַק אַחַר־כָּךְ גִּלְּתָה, כִּי דָבָר חַי הוּא וְהַנַּרְתִּיק הַמְשֻׁנֶּה הוּא בֵּיתוֹ. חָפְצָה לְהַגִיד לוֹ דְבַר־מָה, אַךְ מִשֶׁהִרְגִישׁ בָּהּ הִכְנִיס מִיָּד אֶת רֹאשׁוֹ לְתוֹךְ הַצַּוָּאר הָרַךְ וְקָלַט אֶת זְנָבוֹ – וְאִישׁ לֹא יָכוֹל לְהַכִּיר שֶׁיֵּשׁ כָּאן יְצוּר חַי. אַךְ מִשֶּׁהִכִּיר הַצָּב שֶׁזּוֹהִי זִיוָה, וְשֶׁהִיא לֹא תַּעֲשֶׂה לוֹ כָּל רָעָה, לֹא הָיָה חוֹשֵׁשׁ עוֹד לְהוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ הַחוּצָה וְלִפְשׁוֹט אֶת זְנָבוֹ הַמְכֻסֶּה קַשְׂקַשִּׂים. הוּא לֹא יָכֹל, כַּמוּבָן, לְהַחֲלִיק בְּיָדָיו הַקְצָרוֹת עַל רֹאשָׁהּ וְלִלְאוֹט עַל אָזְנָהּ הַוְּרֻדָּה שֶׁהִיא נֶחְמֶדֶת, אַךְ עֵינָיו הַקְּטַנּוֹת הִבִּיטוּ אֵלֶיהָ יָשָׁר, כְּאוֹמְרוֹת:

– מִפְּנֵי זִיוָה אֵינִי יָרֵא, וּכְדַאי שֶׁתֵּדַע, שֶׁאֲנִי גַם אוֹהֵב אוֹתָהּ קְצָת…

כִּי גַם צָב, שֶׁהוּא בִּרְיָה אִלֶּמֶת וְעַד שֶׁהוּא זָז מִמְקוֹמוֹ, כִּמְעַט שֶׁיּוֹצֵאת הַנְּשָׁמָה, יָדַע, שֶׁאֵין בְּכָל הַבַּיִת יַלְדָּה מְתוּקָה כְּזִיוָה.

וְכֵיוָן שֶׁגַּם הוּא וְגַם זִיוָה הָיוּ בּוֹדְדִים בֶּחָצֵר הַקְּטַנָּה, נַעֲשׂוּ מַהֵר יְדִידִים נֶאֱמָנִים. מֵאָז לֹא הָיָה עוֹד פִּטְפּוּטָהּ שֶׁל זִיוָה מְכֻוָּן לְעַצְמָהּ, כִּי אִם אֶל הַצָּב הַקָּטָן. וּמִי שֶׁעָמַד עַל הַמִּרְפֶּסֶת לְמַעְלָה, הָיָה שׁוֹמֵעַ אָז אֶת הַקְּטַנָּה אוֹמֶרֶת: “צָב קָטָן, רוֹצֶה אַתָּה, נְשַׂחֵק שְׁנֵינוּ בְּמַחֲבוֹאִים”. אוֹ: “צָב קָטָן, אִמָּא הָלְכָה אֶל הַשּׁוּק וְתָבִיא לָנוּ אֲבַטִּיחַ”…

כָּךְ הָיְתָה מְדַבֶּרֶת אֶל הַצָּב, – שׁוֹאֶלֶת וּמְשִׁיבָה בַּעֲדוֹ. כִּי הַצָּב אֵין כֹּחוֹ בְּדִבּוּר.

אַךְ מִשֶּׁבָּא יוֹרָם אֶל סַבָּא שֶׁלּוֹ וְיוֹרֵד אֵלֶיהָ, זִיוָה עוֹזֶבֶת אֶת יְדִידָהּ הַשַּׁתְקָן וּמְשַׂחֶקֶת עִם הַנַּעַר הַלָבוּשׁ בִּגְדֵי־מַלָּח עִם כַּפְתּוֹרִים מֻזְהָבִים וְנוֹצְצִים, מִשֶּׁיוֹרֵד יוֹרָם לְמַטָּה, זִיוָה קוֹפֶצֶת כְּנֶגְדּוֹ בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה, וּמִיָּד הֶחָצֵר מִזְדַּעְזַעַת כֻּלָּהּ מִקְּפִיצוֹתֵיהֶם וּמִצִּוְחוֹתֵיהֶם, כְּאִלּוּ עוֹבֵר בָּהּ גְדוּד חַיָּלִים.

אוֹתָהּ שָׁעָה הַצָּב מִסְתַּתֵּר כֻּלּוֹ בְּנַרְתִּיקוֹ מִפַּחַד. הוּא נֶעֱלָב מְאֹד, שֶׁחֲבֶרְתּוֹ הָאֲהוּבָה עָזְבָה אוֹתוֹ בִּגְלַל הַנַּעַר עִם הַכַּפְתּוֹרִים הַנּוֹצְצִים, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְדַבֵּר, הוּא סוֹבֵל מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה.

בֵּינָתַיִם יוֹרֵד יוֹנָתָן מִן הַקוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית – הוּא יוֹנָתָן שֶׁיוֹרָם מְחַכֶּה לוֹ כָּל הַזְּמַן, וּמִשֶּׁהוּא בָּא, שְׁנֵיהֶם פּוֹרְשִׁים לְמִשְׂחָק, בּוֹרְחִים וְעוֹזְבִים אֶת הַיַלְדָּה הַקְּטַנָּה בְּלֹא בּוּשָׁה.

זִיוָה רָצָה אַחֲרֵיהֶם, קוֹרֵאת אַחֲרֵיהֶם, מִתְחַנֶּנֶת שֶׁיְסַפְּחוּ גַם אוֹתָהּ לַמִּשְׂחָק, אֲבָל הֵם עֲסוּקִים בְּשֶׁלָּהֶם וְאֵינָם שׁוֹעִים אֵלֶיהָ. הֵם מְשַׂחֲקִים בְּחַיָּלִים, נִכְנָסִים לַמִּקְלָט וְיוֹצְאִים מִתּוֹכוֹ בִּתְרוּעוֹת־מִלְחָמָה. הֵם רוֹאִים אֶת עַצְמָם כְּבַחוּרִים גְדוֹלִים וְלֹא נָאֶה לָהֶם לְשַׂחֵק עִם פְּעוֹטָה כָּמוֹהָ. עֵינֵי זִיוָה הַזּוֹרְחוֹת מִתְמַלְאוֹת רֶגַע דְּמָעוֹת גְדוֹלוֹת. אֲבָל בְּעוֹד רֶגַע הִיא שׁוֹכַחַת אֶת עֶלְבּוֹנָהּ וְהִיא שׁוּב מְדַדָּה כְּעֶפְרוֹנִי קָטָן בֶּחָצֵר, כְּאִלּוּ לֹא קָרָה דָבָר.

וְרַק כְּשֶׁהִיא נִּגֶשֶׁת אֶל הַצָב, הִיא אוֹמֶרֶת לוֹ בְּקוֹל־בּוֹכִים:

– צָב קָטָן, אַל תֶּאֱהַב אֶת יוֹרָם! וְגַם אֶת יוֹנָתָן אַל תֶּאֱהַב – אַף טִפָּה, יְלָדִים רָעִים הֵם – אֵינָם רוֹצִים לְשַׂחֵק עִם זִיוָה…

וּבְעוֹד הַדְּמָעוֹת מַזְהִירוֹת בְּעֵינֶיהָ הַיָּפוֹת, פִּיהָ הַקָּטָן כְּבָר חוֹזֵר וּמְחַיֵּךְ וּמְפַטְפֵט עִם הַצָּב, כְּאִלּוּ לֹא קָרָה דָבָר.

א. הָרַעְיוֹן הַנִּפְלָא

אַף עַל פִּי שֶׁרַק מָחָר עֶרֶב שָׁבוּעוֹת, שָׁלַח הַמּוֹרֶה עוֹד הַיּוֹם אֶת הַיְלָדִים מִבֵּית־הַסֵּפֶר הַבַּיְתָה בִּשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה – שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי גְמַר־הַלִּמּוּדִים הָרָגִיל. הָיָה יוֹם נָאֶה, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה תָּמִיד לִפְנֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת. בְּעַד הַחַלּוֹנוֹת הַפְּתוּחִים שֶׁל חֲדַר הַכִּתָּה נִרְאָה הַיֶּרֶק הַזּוֹרֵחַ שֶׁל הָאִילָנוֹת, שֶׁאֵין רַעֲנָן מִמֶּנּוּ בַּיָּמִים שֶׁלִפְנֵי שָׁבוּעוֹת. הַצִפֳּרִים צִפְצְפוּ וְהִשְׁתַּגְעוּ, הִתְחָרוּ בִּקְפִיצָה וּבְטִיסָה. רַק יוֹנֵי־הַבָּר הִשְׁמִיעוּ אֶת הֶמְיָתָן הָעֲגוּמָה־הַמְתוּקָה, הֶמְיַת אָבִיב. בְּיוֹם כָּזֶה טוֹב, שֶׁעַל לֵב הַמּוֹרֶה עוֹלֶה פִתְאֹם רַעְיוֹן נִפְלָא כָּל־כַּךְ וְהוּא אוֹמֵר לַיְלָדִים כִּמְעַט בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב: ­ – דְּרוֹר קֹרָא לָכֶם, חַבְרַיָּא, מִן הַלִּמּוּדִים עַד לְמָחֳרַת אִסְרוּ חָג!

וְהוּא מוֹסִיף: עֲשׂוּ מַה שֶׁלִּבְּכֶם חָפֵץ, טַיְּלוּ, רַחֲצוּ, הִשְׁתּוֹבְבוּ, צְאוּ אֶל הַשָּׂדֶה לֶאֱסוֹף יֶרֶק לְשָׁבוּעוֹת…

אֶפְשָׁר, שְׁלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, לֹא נִתְכַּוֵּן הַמּוֹרֶה בִּדְבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים אֶלָּא כְדֵי לְבַדֵּחַ קְצָת אֶת הַיְלָדִים עִם הַפְּרִידָה וּלְהַשְׁרוֹת עֲלֵיהֶם רוּחַ שֶׁל חָג. הָאָדוֹן כַּרְמִי, הַמוֹרֶה שֶׁל כִּתָּה דָלֶת, הָיָה יָדוּעַ כְּאוֹהֵב מַהֲתַלּוֹת, וְעַל בְּדִיחוֹתָיו שָׂמְחוּ תַלְמִידָיו יוֹתֵר מִשֶּׁשָּׂמְחוּ עַל שִׁעוּרָיו בְּחֶשְׁבּוֹן. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מָנוֹחַ אֶת הַמּוֹרֶה מְדַבֵּר עַל יֶרֶק לְשָׁבוּעוֹת, נִכְנְסוּ הַדְּבָרִים אֶל לִבּוֹ, וּבְלֶכְתּוֹ בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה, קָלָּה רוּחוֹ, קַלּוּ רַגְלָיו, וְקַל גַם הַיַּלְקוּט עַל גַבּוֹ, כִּי כָל מַחְשְׁבוֹתָיו הָיוּ נְתוּנוֹת לְרַעְיוֹן זֶה עַל יֶרֶק לְשָׁבוּעוֹת.

לא דָבָר קָטָן הוּא לְנַעַר בֶּן עֶשֶׂר לָצֵאת אֶל הַשָּׂדֶה וְלֶאֱסוֹף יֶרֶק לְשָׁבוּעוֹת. לְשֵׁם כַּךְ צָרִיךְ קֹדֶם־כֹּל לְהַעֲלִים אֶת הַדָּבָר מִן הַגְּדוֹלִים, שֶׁכֵּן גְּדוֹלִים אֵלֶּה – תָּמִיד דַּרְכָּם לְהַפְרִיעַ. מָנוֹחַ יוֹדֵעַ זֹאת מִתּוֹךְ הַנִּסָּיוֹן הַמָּר. אֲפִילוּ אֶחָיו, יוֹחַי וְעַמִּי, מוּטָב שֶׁלא יֵדְעוּ מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ הַטוֹבָה. רַק רוּתִי הַקְּטַנָּה – הִיא תִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ בְּמַעֲשֶׂה זֶה, שֶׁכֵּן הִיא חֲכָמָה וּזְרִיזָה יוֹתֵר מִשְׁנֵי אֶחָיו הַגְּדוֹלִים יָחַד.

אַחַר הַצָהֳרַיִם רָאוּ אַנְשֵׁי הַבַּיִת, שֶׁמָּנוֹחַ פּוֹרֵשׁ הַצִּדָּה וּמִתְלַחֵשׁ אֲרֻכּוֹת עִם רוּתִי. רָאוּ, שֶׁפְּנֵי שְׁנֵיהֶם לָבְשׁוּ חֲשִׁיבוּת כְּמַסְתִּירִים סוֹד. אֲבָל מָנוֹחַ אָהַב תָּמִיד לְסַפֵּר לְרוּתִי מַעֲשִׂיוֹת שֶׁקָּרָא וְשֶׁשָּׁמַע בְּבֵית־הַסֵּפֶר, וְאִישׁ לֹא נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ עַל כָּךְ.

כְּשֶׁהַקְּטַנִּים רוֹצִים, יוֹדְעִים הֵם אֵיךְ לְהוֹלִיךְ שׁוֹלָל אֶת הַגְּדוֹלִים.

ב. יוֹצְאִים בְּהֵחָבֵא

אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים כֹּחוֹ שֶׁל סוֹד. כָּל דָּבָר גָּדוֹל, שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה, טָעוּן סוֹד. סִמָּן זֶה יִהְיֶה מָסוּר לָכֶם: מִי שֶׁמּוֹדִיעַ בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת עַל מַעֲשִׂים שֶׁהוּא עוֹמֵד לַעֲשׂוֹת, לְעוֹלָם לֹא יוֹצִיא מִתַּחַת יָדָיו דָּבָר הָגוּן.

עַל כֵּן מְשַׁבֵּחַ כּוֹתֵב הַסִפּוּר אֶת מָנוֹחַ וְאֶת רוּתִי שֶׁיָדְעוּ לְהַסְתִּיר דָּבָר. וְאִישׁ מִבְּנֵי הַבַּיִת לֹא יָדַע, כִּי מָחָר יֵצְאוּ שְׁנֵיהֶם לֶאֱסוֹף פְּרָחִים וְיֶרֶק לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת.

בְּנִסָּיוֹן גָּדוֹל עָמְדָה רוּתִי אוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁכֵּן מִמִּנְהָגָהּ שֶׁל קְטַנָּה זוֹ לְפַטְפֵט מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב, וּכְשֶׁהִיא מִשְׁתַּתֶּקֶת לִפְעָמִים, כָּל אַנְשֵׁי הַבַּיִת דּוֹאֲגִים, שֶׁמָּא אֵינָהּ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּקַו הַבְּרִיאוּת… אֲבָל גַם מָנוֹחַ רָאוּי לְשֶׁבַח, שֶׁהֲרֵי הוּא יָשֵׁן בַּחֶדֶר עִם יוֹחַי וְעַמִּי, וְהָיָה זָהִיר וּמָהִיר כָּל כָּךְ, שֶׁקָם וְהִתְלַבֵּשׁ בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם וְהֵם הָיוּ עשׁקים בְּשֵׁנָוּה¹ וְלֹא הִרְגִישׁוּ בַדָּבָר.

מָנוֹחַ יָדַע, שֶׁאִמָּא מַשְׁכִּימָה לָצֵאת אֶל הַשׁוּק, וְכִוֵּן לְשָׁעָה זוֹ בְּעוֹרְרוֹ אֶת רוּתִי. לֹא נוֹחַ הָיָה לְהָקִים קְטַנָּה זוֹ, שֶׁרֹאשָׁהּ הַמְתֻלְתָּל הָיָה כָבוּשׁ בַּכָּר וּלְחָיֵיהָ הָיוּ פוֹרְחוֹת בַּשֵּׁנָה כְּשׁוֹשַׁנִים אֲדֻמּוֹת. אֲבָל לֹא הָיָה פְנַאי לַחֲשׁוֹב הַרְבֵּה. אִם לֹא יֵצְאוּ עַתָּה, בְּאֵין אִמָּא בַּבַּיִת, הֲרֵי כָל הָעִנְיָן עוֹמֵד לְהִתְבַּטֵל.

– רוּתִי, רוּתִיתִי – לָחַשׁ מָנוֹחַ עַל אָזְנֶיהָ וְנָשַׁק לָהּ עַל לְחָיֶיהָ הָאֲדֻמּוֹת! – קוּמִי וְנֵצֵא, כָּל עוֹד אִמָּא לֹא שָׁבָה..

לֹא תַאֲמִינוּ, כַּמָּה הִזְדָּרְזָה הַקְּטַנָּה לָקוּם וּלְהִתְלַבֵּשׁ וַאֲפִילוּ לִרְחֹץ אֶת פָּנֶיהָ וְאֶת פִּיהָ! לֹא עָבְרוּ עֲשָׂרָה רְגָעִים וּמָנוֹחַ וְרוּתִי, שְׁנֵיהֶם מְזֻּיָנִים בְּסַל וּבְיַלְקוּט, הָיוּ מוּכָנִים לַדָּרֶךְ. וְלא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהָיָה סִפֵּק בְּיָדָם לָשִׂים בַּיַּלְקוּט רְקִיקֵי־מַצָּה וּמְעַט מִשְׁמֵשׁ וּפְרִי־הַשֶּׁסֶק – צֵידָה לַדָּרֶךְ.

חַיֵּיכֶם, שֶׁרַבִּים מִן הַגְּדוֹלִים הָיוּ יְכוֹלִים לִלְמוֹד פֶּרֶק בְּהִלְכוֹת טִיוּל מִמָּנוֹחַ זֶה.

ג. בְּפַרְוְרֵי הָעִיר

בּוֹאוּ וְנַחֲזִיק טוֹבָה לְבוֹנֵי הָעִיר תֵּל־אָבִיב, שֶׁהִשְׁאִירוּ מָקוֹם לְפַרְוָרִים. עִיר בְּלִי פַרְוָר – הִזָּהֲרוּ מִלָּשֶׁבֶת בָּהּ. פַּרְוָר – תָּמִיד חֵן מְיֻחָד לוֹ. כָּאן עוֹלָם אַחֵר, כָּאן חֲצֵרוֹת גְּדוֹלוֹת יוֹתֵר, גִּנּוֹת רַעֲנַנוֹת יוֹתֵר, כָּאן אֲפִילוּ הַשָּׁמַיִם רְחָבִים וּגְלוּיִים יוֹתֵר, אַתָּה מוֹצֵא כָּאן חַיוֹת וְעוֹפוֹת, פְּרָחִים וּצְמָחִים, שֶׁבָּעִיר עַצְמָהּ אֵין לָהֶם זֶה כְּבָר זֵכֶר כִּמְעַט. מָנוֹחַ תָּמִיד קִנֵּא בַאֲנָשִׁים, שָׁמַּזָלָם גָרַם לָהֶם לָשֶׁבֶת בַּפַּרְוָרִים. וְאָמְנָם צָדַק: אַשְׁרֵי מִי שֶׁיְשִׁיבָתוֹ בְּפַרְוְרֵי־הָעִיר!

מָנוֹחַ וְרוּתִי שָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל הַשְׁכוּנוֹת הַסְמוּכוֹת אֶל הַיַּרְקוֹן. לִפְנֵי הַפֶּסַח טִיֵּל כָּאן מָנוֹחַ עִם הַכִּתָּה בְּלִוְיַת מוֹרָם, הוּא הָאָדוֹן כַּרְמִי. זֶה הָיָה טִיוּל נִפְלָא. הַמִּגְרָשִׁים הָיוּ אָז כֻּלָם עֲטוּפִים דְּשָׁאִים וּפְרָחִים מִכָּל הַמִּינִים. הָאָדוֹן כַּרְמִי קָרָא אֶת כָּל הַפְּרָחִים בְּשֵׁמוֹת. מִי יוּכַל לִזְכּוֹר אֶת כֻּלָם! הֵם מָצְאוּ כָּאן אֶת מַּקוֹר־הַחֲסִידָה וְאֶת יַלְקוּט־הָרוֹעֶה, אֶת צִפָּרְנִי־הֶחָתוּל וְאֶת נִזְמֵי־הַבֶּדְוִית, אֶת צְנוֹן־הַבָּר וְאֶת שַׁלְמוֹן־הַסוּרִי – שֶׁלֹא לְדַבֵּר עוֹד עַל הַקַּחְוָן וְעַל עֵין־הַתְּכֵלֶת, עַל הַסַּבְיוֹן וְעַל הַחַמְצִיץ, שֶׁהֵם מְצוּיִים בְּיוֹתֵר וְלֵב הַיְלָדִים גָס בָּהֶם. אֲבָל מִגְרָשִׁים אֵלֶּה – עַתָּה לֹא הָיָה לָהֶם עוֹד צֶבַע הַזֹּהַר הַיָּרֹק שֶׁלִפְנֵי הַפֶּסַח, וְעֵינֵי הַפְּרָחִים כְּאִלּוּ כָּבוּ. אָכֵן, הָעוֹלָם עוֹד עָמַד בְּלִבְלוּבוֹ. בְּגִנּוֹת הַבַּיִת הֵאִירוּ עוֹד סַלְסַלֵּי־הַכֶּסֶף וּפִי־הָאַרְיֵה², פָּרְחָה כְּבָר הַצִּנִּית וְלִבְלֵב הָאַסְתָּר. אֲבָל מָנוֹחַ נִתְכַּוֵּן לְפִרְחֵי־הַשָּׂדֶה, לְאֵלֶּה שֶׁאֵין אִישׁ זוֹרֵעַ אוֹתָם וְאֵין יָד מְטַפֶּלֶת בָּהֶם, וְהֵם עוֹלִים מֵאֲלֵיהֶם וּמַזְהִירִים כְּכוֹכָבִים קְטַנִּים מִתּוֹךְ הָעֵשֶב, רַק כְּדֵי לְשָׂמֵחַ אֶת לֵב הַבּוֹדֵד וּלְהַנּוֹת אֶת הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים.

אָכֵן, הַבֹּקֶר הָיָה מְעֻנָּן וְהָאֲוִיר הָיָה צוֹנֵן, וְהָיָה טוֹב לְהִתְהַלֵּךְ בְּמִגְרָשִׁים רַחֲבֵי־יָדַיִם אֵלֶּה וְלִמְצוֹא פֹּה וָשָׁם מַה שֶׁנִּשְׁאַר עוֹד לִפְלֵטָה מִקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַלוֹהָטֶת. רֵאשִׁית הַקַיִץ כְּבָר הֵבִיאָה אֶת הָעֹלֶשׁ עִם פְּרָחָיו הַכְּחֻלִּים, וְאֶת הַפְּרָחִים הַלְבָנִים שֶׁל הַצְּלָף. אֲבָל מָנוֹחַ יָדַע מִפִּי הַמוֹרֶה כַּרְמִי, שֶׁשְּׁעַת פְּרִיחָתָם קְצָרָה, וּבְצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ נָבֹל יִבְּלוּ כֻלָם וְיָדוֹ לֹא נָגְעָה בָהֶם לְתָלְשָׁם. מַעֲלָה גְדוֹלָה הָיְתָה לְמָנוֹחַ: הוּא לֹא הָיָה נוֹחַ לְהִתְיָאֵשׁ. מִתּוֹךְ זִמְזוּם שִׁיר שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק הָיָה תָר כָּל פִּנַּת־גָדֵר, כָּל חֲרִיץ־שָׂדֶה וְתוֹלֵשׁ לְפִי שָׁעָה מַה שֶׁבָּא בְיָדוֹ: גִבְעוֹלֵי־דֶשֶׁא פְשׁוּטִים, מַרְגָּנִיוֹת בְּהִירוֹת עַיִן וְצִיצֵי חַמְצִיץ צְהֻבִּים שֶׁבְּקִרְבַת הַפַּרְדֵּסִים. פֹה וָשָׁם מָצָא עוֹד אֶת פֶּרֶג־הַבָּר מַאְדִים מִתּוֹךְ הַצֵּל, וְאֶת צְנוֹן־הַבָּר שֶׁהִלְבִּין מִתּוֹךְ גִּדּוּלֵי־פֶרֶא. רוּתִי כְּבָר נָשְׂאָה אַחֲרָיו אֶגֻדַּת יֶרֶק גְּדוֹלָה, שֶׁהִרְהִיבָה אֶת הָעַיִן, וְהָיָה כְדַאי לָשֶׁבֶת וְלִסְעוֹד אֶת הַלֵּב וְלָנוּחַ מְעָט.

תמונה 1

מִשֶּׁהִגִּיעוּ לְרֹאשׁ הַתְּלוּלִית, וּשְׂדֵה־הַיָּם הָרָחָב הִכְחִיל בְּעֵינֵי הַיְלָדִים וְהָרוּחַ הִשִּׁיבָה עֲלֵיהֶם בְּצִנָּתָהּ, יָשְׁבוּ רְעֵבִים לִסְעוּדָה, הוֹי, כַּמָּה עָרְבוּ עֲלֵיהֶם רְקִיקֵי הַמַּצָּה הַיְבֵשִׁים וְכַמָּה הֵשִׁיבוּ אֶת נַפְשָׁם מְעַט הַמִּשְׁמֵשׁ וּפְרִי־הַשֶּׁסֶק שֶׁבְּיַלְקוּטָם! אוֹתָהּ שָׁעָה בָּא גַם הַבִּטָחוֹן בְּלֵב מָנוֹחַ, שֶׁאֱלֹהִים יַצְלִיחַ אֶת דַּרְכּוֹ, וְלא יָשׁוּב רֵיקָם הַבָּיְתָה.

ד. פִּלְאֵי הַחוֹף

יָדֹעַ תֵּדְעוּ: כֵּיוָן שֶׁבָּא בִטָּחוֹן בְּלֵב אָדָם, אֵין סָפֵק עוֹד שֶׁיַצְלִיחַ. וְאָמְנָם כַּךְ הָיָה. לְאַחַר שֶׁהַיְלָדִים לִקְּטוּ אֶת פֵּרוּרֵי הָרְקִיקִים הָאַחֲרוֹנִים, הֵאִיר אֱלֹהִים פִּתְאוֹם אֶת עֵינֵי מָנוֹחַ וְרָאָה, כִּי הַמִּדְרוֹן לְצַד הַיָּם עוֹטֶה כֻלּוֹ פְּרָחִים לְבָנִים וּצְהֻבִּים, כְּחֻלִּים וּסְגֻלִּים – שְׁלַל צְבָעִים שֶׁהִצְהִילוּ אֶת כָּל הַנּוֹף. אוֹתָהּ שָׁעָה נִזְכַּר מָנוֹחַ, שֶׁרַק לִפְנֵי יָמִים מְעַטִים יָרַד עִם הַכִּתָּה הָאָדוֹן כַּרְמִי וְהֶרְאָה לָהֶם אֶת שִׁפְעַת הַצוֹמֵחַ שֶׁבְּחוֹף הַקַיִץ אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם. תָּמַהּ: אֵיךְ לֹא זָכַר אֶת הַשִּׁעוּר הַזֶה בְּצִמְחִיַּת־הַחוֹף, שֶׁכָּל הַיְלָדִים הִקְשִׁיבוּ לוֹ בְּכָל לֵב כְּשֶׁהֵם מְקֻשָּׁטִים כֻּלָּם פִּרְחֵי־הַחוֹף, שֶׁרַבִּים רָאוּ אוֹתָם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה?

חֲבַל, שֶׁהַמִּדְרוֹן הָיָה מְשֻׁפָּע בְּיוֹתֵר! רוּתִי הָיְתָה אֲנוּסָה לְהִשָּׁאֵר בְּרֹאשׁ הַתְּלוּלִית, וְרַק מָנוֹחַ לְבַדּוֹ הֵעֵז לָרֶדֶת וְלִתְלוֹשׁ בָּזֶה אַחַר זֶה אֶת הַפְּרָחִים הַצוֹמְחִים בְּעִקָּר כָּאן, בְּקִרְבַת הַחוֹף.

גַּם כָּאן הָיוּ פְּרָחִים, כְּמוֹ נֵרוֹת־הַלַּיְלָה, הַנִּפְתָּחִים עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה וְנִסְגָּרִים עִם זְרִיחָתָהּ, אֲבָל הָיָה גַם לוֹטוֹס־הַיָּם וּפֶרַח־הַצָּהֳרַיִם³ וְגֶזֶר־הַחוֹף וְהַחֲבַלְבָּל וְהַחֲלַבְלוּב וְהַפָּרָג הַצָהֹב – פְּרָחִים לְאֵין סְפוֹר שֶׁעָטְפוּ אֶת כָּל הַמִּדְרוֹן כְּשָׁטִיחַ צִבְעוֹנִי. מִכָּל צַד הֵאִירָה לַבְנוּנִית־הַחוֹף וְהַסִּילֵנָה הַשְּׁמֵנָה, וּפֹה וָשָׁם הִכְחִיל הָעַדְעַד, הַנָּקֹד לָבָן, וְהוּא דוֹמֶה לְפֶרַח־שַׁעֲשׁוּעִים, שֶׁמְּקוֹמוֹ בְּגַנֵּי־הַחֶמֶד הַנִּפְלָאִים בְּיוֹתֵר.

מָנוֹחַ נָפַל עַל הַמְּצִיאָה שֶׁלֹא פִלֵּל לָהּ וְתָלַשׁ מִן הַפְּרָחִים בִּשְׁתֵּי יָדָיו וְזָרַק אוֹתָם לְמַעְלָה אֶל רוּתִי, שֶׁחָטְפָה אוֹתָם כָּל פַּעַם בְּיָדֶיהָ הַקְטַנּוֹת, כְּשֶׁהִיא צוֹהֶלֶת כֻּלָּהּ לִקְרָאתָם.

כְּבֵדִים בְּפִרְחֵי־שָׂדֶה וּבְפִרְחֵי־חוֹף שָׁבוּ הַיְלָדִים הַבַּיְתָה, עֲיֵפִים, מְשָֻלְהָבִים, מְיֻזָּעִים, אֲבָל לִבָּם צָהַל מֵאֹשֶׁר:

הֲרֵי הֵם, הַקְּטַנִּים שֶׁבַּבַּיִת, שֶׁהֵבִיאוּ יֶרֶק לְשָׁבוּעוֹת!

ה. כְּשֶׁשָּׁבוּ הַבַּיְתָה

אִמָּא הָיְתָה מוּכָנָה “לִקְרוֹעַ כַּדָּג” אֶת הַיְלָדִים, שֶׁיָּצְאוּ בְּלִי רְשׁוּתָהּ וּבְלִי פַת שַׁחֲרִית וְאִישׁ לֹא יָדַע לְהֵיכָן נֶעֱלָמוּ. אֲבָל, מִשֶׁרָאֲתָה אֶת רוּתִי, שֶׁהָיְתָה כֻלָּהּ מְשֹֻלְהֶבֶת וּשְׁזוּפָה מִן הַשֶּׁמֶשׁ, וְשָׁמְעָה אֶת קוֹלָהּ הַמָּתוֹק: "אִמָּא’לִי, פְּרָחִים לְשָׁבוּעוֹת! – מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁמִּיָד פָּג כָּל כַּעְסָהּ. וּמוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁחָטְפָה אֶת הַקְּטַנָּה בִזְרוֹעוֹתֶיהָ וְנָשְׁקָה לָהּ פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ עַל לְחָיֶיהָ הַשְּׁזוּפוֹת, כְּאִלּוּ לֹא הָיָה בְלִבָּהּ כַּעַס עָלֶיהָ מֵעוֹלָם. עָמְדָה וְרָחֲצָה אֶת פָּנֶיהָ וְהוֹשִׁיבָה אוֹתָהּ וְאֶת מָנוֹחַ עִמָּהּ אֶל הַשֻּׁלְחָן שֶׁיֹּאכְלוּ פַת שַׁחֲרִית.

לְקוֹל הָרַעַשׁ יָצָא אַבָּא מֵחֲדַר עֲבוֹדָתוֹ, וּמִשֶּׁנּוֹדַע לוֹ, הֵיכָן הָיוּ הַיְלָדִים הָאוֹבְדִים וּמָה הֵבִיאוּ, הֵאִיר אֶת פָּנָיו אֲלֵיהֶם, וְאָמַר:

– יָפֶה עֲשִׂיתֶם, שֶׁדְּאַגְתֶּם, כִּי יִהְיֶה לָנוּ יֶרֶק לְשָׁבוּעוֹת – אַתֶּם הַקְּטַנִּים, וְלא הַגְּדוֹלִים…

אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְכַּרְכְּמוּ פְנֵיהֶם שֶׁל יוֹחַי וְעַמִּי מִבּוּשָׁה. אָמַר יוֹחַי בְּבִטּוּל:

– יֶרֶק נָאֶה הֵבִיאוּ! אֶת הַחֲבַלְבָּל וְאֶת הַחֲלַבְלוּב וּשְׁאָר עֲשָׂבִים וִירָקוֹת, שֶׁכֻּלָם אֵינָם שׁׁוִים פְּרוּטָה!

הֶחֱלִיק אַבָּא אֶת לְחָיֵי מָנוֹחַ וְאָמַר לְיוֹחַי בְּחָכְמָתוֹ:

– לֹא לְפִי שָׁוְיָם אָנוּ מַעֲרִיכִים אֶת מַעֲשֵׂינוּ, יוֹחַי – כִּי אִם לְפִי הֶעָמָל, שֶׁאָנוּ עֲמֵלִים בָּהֶם… וְאִמָּא אַף הִיא עָנְתָה אַחֲרָיו:

– גַּם לְפִי הָאַהֲבָה, שֶׁאָנוּ מַשְׁקִיעִים בָּהֶם!

א. לוּלֵא מסְפִּיק זֶה!

מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה הֶחְלִיט מָנוֹחַ לִהְיוֹת יֶלֶד טוֹב בֶּאֱמֶת וְלִשְׁקוֹד בֶּאֱמֶת עַל לִמּוּדָיו בְּבֵית־הַסֵּפֶר. – זֹאת אוֹמֶרֶת, לִשְׁקוֹד עַל כָּל לִמּוּדָיו, כִּי בְדֶרֶךְ כְּלָל אֵין מָנוֹחַ עַצְלָן כָּל עִקָּר. חַס וְשָׁלוֹם! הַכֹּל יוֹדְעִים, שֶׁמָּנוֹח תַּלְמִיד מַקְשִׁיב וְעַד כַּמָה שֶׁיָדוֹ מַגַּעַת הוּא גַם שַׁקְדָּן. רַק חֶסְרוֹן אֶחָד מָנוּ בּוֹ מוֹרָיו – שֶׁאֵינוֹ מִצְטַיֵּן בְּחֶשְׁבּוֹן. מַה לַעֲשׂוֹת? בְּעִבְרִית הוּא מְקַבֵּל תָּמִיד טוֹב־מְאֹד. בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל וּבְטֶבַע הוּא מְקַבֵּל כִּמְעַט־טוֹב־מְאֹד. וַאֲפִילוּ בְּהַנְדָּסָה, שֶׁגַּם הִיא אֵינָהּ קַלָּה עָלָיו בְּיוֹתֵר, נוֹתְנִים לוֹ כִּמְעַט־טוֹב. רַק בְּחֶשְׁבּוֹן, לְצַעֲרוֹ הָרַב, הוּא מְפַגֵּר כָּל הַשָׁנִים, וּמְקַבֵּל מַסְפִּיק.

“מַסְפִּיק” זֶה מְמָרֵר תָּמִיד אֶת חַיָּיו שֶׁל מָנוֹחַ. הַתְּעוּדָה מְנֻמֶּרֶת כֻּלָּהּ בְּצִיּוּנִים חֲמוּדִים: טוֹב־מְאד וְכִמְעַט־טוֹב־מְאֹד וְכִמְעַט־טוֹב. שִׂמְחָה לָעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַמִּלָּה טוֹב, הַמְאִירָה מִתּוֹךְ כָּל שׁוּרָה וְשׁוּרָה. וְרַק מַסְפִּיק זֶה מוּטָל בְּאֶמְצַע כְּכֶתֶם, כְּעָנָן שָׁחוֹר עַל פְּנֵי שָׁמַיִם בְּהִירִים.

מָנוֹחַ הוּא מִטִּבְעוֹ יֶלֶד שָׂמֵחַ, וְהוּא שׁוֹכֵחַ מַהֵר אֶת הַצִּיּוּן הַמַעֲלִיב הַזֶּה. אֲבָל בְּכָל שְׁלִישׁ שֶׁהוּא מֵבִיא אֶת הַתְּעוּדָה הַבַּיְתָה, וְאָבִיו חוֹבֵשׁ אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם, כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הַצִיּוּנִים שֶׁקִּבֵּל נַעֲרוֹ הֶחָבִיב, עֵינֵי מָנוֹחַ מִתְמַלְּאוֹת דְּמָעוֹת:

– הָהּ, אַבָּא, שׁוּב… שׁוּב מַסְפִּיק בְּחֶשְׁבּוֹן!

אַבָּא קָם מִשֻּׁלְחַן עֲבוֹדָתוֹ, מַחֲלִיק עַל לְחָיֵי הַנַּעַר בְּחִבָּה וּמְנַחֵם אוֹתוֹ:

– אֵין דָּבָר, יַלְדִּי! גַם אֲנִי, כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן, הָיִיתִי מְקַבֵּל מַסְפִּיק בְּחֶשְׁבּוֹן. תַּחַת זֹאת כַּמָּה טוֹב־מְאֹדִים כָּאן וְכִמְעַט־טוֹב־מְאֹדִים! רוֹאֶה אֲנִי כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן עָלִיתָ, מָנוֹחַ! אַל־נָא תִתְעַצֵּב אֵפוֹא אֶל לִבֶּךָ. הַלְוַאי שֶׁיּוֹחַי וְעַמִּי יְקַבְּלוּ צִיּוּנִים לֹא רָעִים מִשֶּׁלְךְ…

אוֹתָהּ שָׁעָה מָנוֹחַ מוּכָן לְנַשֵּׁק וּלְחַבֵּק אֶת אַבָּא הַטוֹב, וְרַק שֶׁזֶה כְּבָר שָׁכַח אוֹתוֹ וְהוּא שׁוֹקֵעַ כֻּלּוֹ שׁוּב בַּעֲבוֹדָתוֹ, כְּאִלּוּ אֵין לְגַמְרֵי תְּעוּדוֹת וּמַסְפִּיקִים בָּעוֹלָם, הַמְמָרְרִים אֶת חַיֵּיהֶם שֶׁל הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים.

כֵּן, לוּלֵא מַסְפִּיק נִבְזֶה זֶה וַדַּאי שֶׁלֹא הָיָה יֶלֶד מְאֻשָּׁר מִמָּנוֹחַ בָּעוֹלָם הַזֶּה!

ב. עוֹלִים

עוֹד בַּסְּתָו הִתְחִיל מָנוֹחַ מְבַקֵשׁ עֵצָה: מַה יַעֲשֶׂה, כְּדֵי לְקַבֵּל צִיוּן טוֹב בְּחֶשְׁבּוֹן? מָנוֹחַ לֹא הָלַךְ בִּגְדוֹלוֹת. לְטוֹב מְאֹד וַאֲפִילוּ לְכִמְעַט טוֹב מְאֹד גַם לֹא קִוָּה. לוֹ יַסְפִּיק גַּם טוֹב – צִיוּן זֶה הוּא מֻכְרָח הַשָּׁנָה לְקַבֵּל בְּחֶשְׁבּוֹן; וְאִם יוּרַע מַזָלוֹ – כִּמְעַט טוֹב! רַק לֹא מַסְפִּיק! חָלִילָה לוֹ הַשָּׁנָה לְקַבֵּל מַסְפִּיק.

מֶה עָשָׂה? עָמַד וּמָצָא לוֹ חָבֵר, הַמִּצְטַיֵּן תָּמִיד בְּחֶשְׁבּוֹן. זֶה הָיָה יִגְאָל, בֶּן כִּתָּתוֹ שֶׁל מָנוֹחַ, – יִגְאָל הַשָּׁמֵן, הַמְקַבֵּל תָּמִיד טוֹב־מְאֹד בְּחֶשְׁבּוֹן. מַזָּלוֹ שֶׁל בָּחוּר: תָּמִיד טוֹב־מְאֹד בְּחֶשְׁבּוֹן! מָנוֹחַ הָיָה בָטוּחַ, שֶׁקְסָמִים בְּיָדוֹ שֵׁל יִגְאָל. אֵיךְ אֶפְשָׁר בְּדֵרֶךְ הַטֶּבַע לְקַבֵּל תָּמִיד בְּחֶשְׁבּוֹן טוֹב־מְאֹד?

יִגְאָל שָׂמַח מְאֹד עַל הַצָּעָתוֹ שֶׁל מָנוֹחַ שֶׁיִּהְיוּ מְכִינִים תָּמִיד אֶת שִׁעוּרֵיהֶם יָחַד. מָנוֹחַ מִצְטַיֵּן תָּמִיד בְּעִבְרִית, וְדַוְקָא בָּזֶה רַע כֹּחוֹ שֶׁל יִגְאָל הַשָׁמֵן. בְּחֶשְׁבּוֹן הוּא עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת. אֵין שְׁאֵלָה שֶׁתִּכְבַּד מִמֶּנּוּ. אֲבָל עַל חִבּוּרָיו הָעִבְרִיִים הוּא מֵזִיעַ עֲרָבִים שְׁלֵמִים וְאֵינוֹ רוֹאֶה בְרָכָה בַּעֲבוֹדָתוֹ. כְּלוּם לֹא יֵצֵא. לַחֲלוּטִין. בְּעִבְרִית מְקַבֵּל יִגְאָל תָּמִיד מַסְפִּיק. וְלִפְעָמִים, אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה! – גַּם מַסְפִּיק בְּקשִׁי.

זֶה הָיָה זוּג מִן הַשָּׁמָיִם: מַה שֶׁאֶחָד חָסֵר, הָיָה מְמַלֵּא הַשֵּׁנִי. שְׁנֵי הַחֲבֵרִים הָיוּ מְסַיְּעִים זֶה לָזֶה בְּלִמּוּדֵיהֶם, וְהָיוּ שׁוֹקְדִים עַל שִׁעוּרֵיהֶם לְאוֹר הַמְּנוֹרָה עַד שָׁעָה עֶשֶׂר בָּעָרֶב. בְּאָמְנָה, מִי שֶׁלָּא רָאָה אֶת מָנוֹחַ וְיִגְאָל כְּשֶׁהֵם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, לֹא רָאָה נְעָרִים שַׁקְדָּנִים מִיָּמָיו.

וַעֲבוֹדָתָם הַיְשָׁרָה אָמְנָם נָשְׂאָה פְּרִי. בַּשְׁלִישׁ הָרִאשׁוֹן הֵבִיא מָנוֹחַ תְּעוּדָה כָזוֹ, שֶׁכָּמוֹהָ עוֹד לֹא הֵבִיא מִיָּמָיו: בִּמְקוֹם מַסְפִּיק בְּחֶשְׁבּוֹן הָיָה כָתוּב הַפַּעַם בְּאוֹתִיּוֹת מְאִירוֹת: חֶשְׁבּוֹן – טוב! לֹא יֵאָמֵן כִּי יְסֻפָּר!

וְגַם עֲמַל יִגְאָל לֹא הָיָה לְחִנָּם. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הֵבִיא יִגְאָל הַבַּיְתָה תְּעוּדָה שֶׁכָּמוֹהָ לֹא הֵבִיא עוֹד מִיָּמָיו: בִּמְקוֹם מַסְפִּיק בְּעִבְרִית, הָיָה כָּתוּב הַפַּעַם: עִבְרִית – טוֹב! מִי הָיָה מַאֲמִין, שֶׁיִּגְאָל יְקַבֵּל צִיּוּן “טוֹב” בְּעִבְרִית!

ג. וְשׁוּב יוֹרְדִים

אִלּוּ נִמְשַׁךְ הַדָּבָר כָּךְ! אֲבָל הִנֵּה בָּא הָאָבִיב, הָאָבִיב הַנִּפְלָא שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הַשְׁקֵדִים הִלְבִּינוּ וְלִבְלְבוּ תַפּוּחֵי־הַזָּהָב. הָאֲוִיר הָיָה מָלֵא עֶדְנָה וְהָרֵיחוֹת הִשְׁפִּיעוּ שִׁכָּרוֹן. אַךְ יָצְאוּ הַנְעָרִים מִן הַבַּיִת, מִיָּד שָׁטַף אוֹתָם הָאוֹר, שָׁטְפוּ אוֹתָם הָרֵיחוֹת הֶחָרִיפִים. זֶה הָיָה לְמַעְלָה מִכֹּחוֹת הַיְלָדִים: לָשֶׁבֶת בַּבַּיִת וְלִפְתּוֹר שְׁאֵלוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן וְלַעֲשׂוֹת תַּרְגִילֵי־דִקְדוּק, בְּשָׁעָה שֶׁהָאָרֶץ פּוֹרַחַת מִקָּצֶהָ וְעַד קָצֶהָ. הַיְלָדִים הִתְרַפּוּ כִמְעָט. וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יָקוּם בּוֹ רוּחַ לְהַאֲשִׁים אוֹתָם, אִם יָצְאוּ בָעֲרָבִים לְטַיֵּל וְהִסִּיחוּ אֶת דַּעְתָּם קְצָת מִן הַלִּמּוּדִים. הֲלֹא רַק נְעָרִים בְּנֵי אַחַת־עֶשְׂרֵה הָיוּ, הַלוֹמְדִים בְּכִתָּה דָלֶת!

אֲבָל שְׁלִישׁ זֶה, הַשֵׁנִי, לֹא נָתַן עוֹד פְּרִי הִלּוּלִים כַּשְׁלִישׁ הָרִאשׁוֹן. בַּתְּעוּדוֹת קִבְּלוּ שְׁנֵי הַחֲבֵרִים בִּמְקוֹם טוֹב, רַק כִּמְעַט־טוֹב. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, זֶה לֹא הָיָה כָל־כַּךְ רָע. כִּמְעַט טוֹב תִּמְצְאוּ גַם בַּתְּעוּדוֹת הַטּוֹבוֹת בְּיוֹתֵר, עַל כָּל פָּנִים אֵין לְהִתְבַּיֵּשׁ בִּתְעוּדָה, שֶׁיֵשׁ בָּהּ רַק כִּמְעַט־טוֹב אֶחָד. אֲבָל הַיְלָדִים הָיוּ עֲצוּבִים קְצָת שֶיָרְדוּ בִּשְׁלִישׁ זֶה.

הוֹי, תָּמִיד עָצוּב כְּשֶׁאָדָם יוֹרֵד!

ד. בַּשְּׁלִישׁ הָאַחֲרוֹן

מִשֶּׁעָבְרוּ יְמֵי הַחֹפֶשׁ שֶׁל פֶּסַח, נִגְּשׁוּ שְׁנֵי הַחֲבֵרִים אֶל הָעֲבוֹדָה בְּכֹחוֹת מְחֻדָּשִׁים. הַפַּעַם הֶחְלִיטוּ שְׁנֵיהֶם, עֲלֵיהֶם שׁוּב לַעֲלוֹת: לַעֲלוֹת – וִיהִי מָה!

הָיוּ הַיָּמִים הַטוֹבִים שֶׁלִפְנֵי לַ“ג בָּעֹמֶר. בָּאֲוִיר עוֹד הָיָה מִן הָרֹךְ שֶׁל פֶּסַח. הֶעָלִים עַל הָאִילָנוֹת עוֹד הָיוּ בְהִירִים־יְרֻקִּים, כְּאִלּוּ זֶה עַתָּה עָבַר עֲלֵיהֶם מִכְחוֹל שֶׁל צַיָּר. אַךְ הַיְלָדִים הָיוּ לוֹמְדִים עִבְרִית וְחֶשְׁבּוֹן, עִבְרִית וְחֶשְׁבּוֹן! הֵם הִרְגִישׁוּ שֶׁהַתּוֹרָה נִבְלַעַת בְּכָל אֶבְרֵיהֶם כַּיַּיִן הַטּוֹב. כָּל זֶה מִשּׁוּם שֶׁעָבְדוּ מֵאַהֲבָה. מָנוֹחַ אָהַב אֶת חֲבֵרוֹ יִגְאָל, אֶת הַבָּחוּר הַשָּׁמֵן וְהַמְבַדֵּחַ, שֶׁהִתְקַשָּׁה בְּדִקְדּוּק וְהָיָה חָרִיף בְּחֶשְׁבּוֹן. וְיִגְאָל הֶעֱרִיץ אֶת מָנוֹחַ שֶׁהָיָה יֶלֶד חַלָּשׁ, אֲבָל הָיָה בָקִי בְּתַנַּ”ךְ וּבִכְלָלֵי הַדִּקְדּוּק, כְּגָדוֹל. יִגְאָל לֹא הִשִּׂיג, אֵיךְ נַעַר קָטָן כָּזֶה קָלַט אֶל תּוֹכוֹ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דִקְדוּק!

כַּךְ עָבְרוּ הַיָּמִים. בֵּינָתַיִם נַעֲשָׂה חָם. לָאִילָנוֹת לֹא הָיָה עוֹד צִבְעָם הָרַעֲנָן, הָאֲבִיבִי. כַּמָּה שֶׁהִזּוּ עֲלֵיהֶם מַיִם מִן הַבְּרָזִים, רָבַץ עֲלֵיהֶם הָאָבָק הַלָּבָן. אֲפִילוּ הַצִפֳּרִים, שֶׁהָיוּ מְרַנְנוֹת וּמַרְתִּיעוֹת אֶת הָעֲנָפִים כָּל הַיּוֹם, נִרְאוּ עֲיֵפוֹת מִשֶּׁהָיוּ.

עָיְפוּ מְעַט גַם הַבַּחוּרִים שֶׁלָּנוּ. לֹא שֶׁהִתְרַשְּׁלוּ בְלִמּוּדֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם! אֲבָל, הַגִּידוּ בְּעַצְמְכֶם, כְּלוּם אֶפְשָׁר בְּחֹם מַחֲנִיק לָשֶׁבֶת עַד הָעֶרֶב עַל הַלִּמּוּדִים וְשֶׁלֹּא לָלֶכֶת אֶל שְׂפַת־הַיָּם וְשֶׁלֹא לְהִתְרַחֵץ וְשֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּטֵּחַ מְעַט בְּצֵל הַפִּקּוּס הַגָּדוֹל שֶׁבַּגִּנָה עִם קְרִיאַת “אִי הַתַּעֲלוּמוֹת”, אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר קָרְאוּ אוֹתוֹ כַּמָּה פְּעָמִים מִתְּחִלָּתוֹ עַד סוֹפוֹ?

אֲבָל הִנֵּה מִתְקָרְבִים יְמֵי הַחֹפֶשׁ. נַעֲשָׂה רֶוַח בָּעוֹלָם. אִם תִּשְׁאֲלוּ אֶת מָנוֹחַ וְיִגְאָל, יַגִּידוּ לָכֶם, שֶׁאֲפִילוּ הַחֹם אֵינוֹ מַחֲנִיק עַתָּה עוֹד כְּמִקֹּדֶם, שֶׁאֲפִילוּ הַצִפֳּרִים הֶחֱלִיפוּ כֹּחַ עַתָּה וְהֵן מַרְעִישׁוֹת אֶת הָאִילָנוֹת מַמָּשׁ כְּמוֹ בָאָבִיב.

מַה תִּהְיֶינָה הַתְּעוּדוֹת שֶׁל הַשְּׁלִישׁ הָאַחֲרוֹן? שְׁאֵלָה זוֹ הֶעֱסִיקָה אֶת שְׁנֵי הַבַּחוּרִים. מָנוֹחַ דָּאַג מְאֹד לְיִגְאָל חֲבֵרוֹ, שֶׁלֹא יָכֹל בְּשׁוּם אֹפֶן לְהַבְחִין בְּדִקְדּוּק בֵּין גִזְרַת הַ“כְּפוּלִים” וּבֵין “נָחֵי־עַיִן־וָאו”. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵי הַדָּבָר פָּשׁוּט כָּל־כַּךְ לְמָנוֹחַ. אֲבָל יִגְאָל חוֹגֵר אֶת כָּל כֹּחַ שִׂכְלוֹ, כָּל גוּפוֹ הַשָּׁמֵן מֵזִיעַ מֵהִתְאַמְּצוּת, וּבְכָל פַּעַם הוּא שָׁב וּמְעַרְבֵּב בְּתַרְגִּילֵי הַפְּעָלִים אֶת נָחֵי־עַיִן־וָאו" בַּ“כְּפוּלִים”… וּבְעַד דִּקְדּוּק הוּא מְקַבֵּל כָּל פַּעַם רַק מַסְפִּיק.

תַּחַת זֹאת הִצְלִיחַ יִגְאָל בְּחִבּוּרָיו הָאַחֲרוֹנִים וּבְעַד “הַטִּיוּל אֶל הַיַּרְקוֹן” קִבֵּל טוֹב־מְאֹד – צִיוּן טוֹב כָּזֶה הוּא מְקַבֵּל בְּעַד חִבּוּר פַּעַם ראשׁוֹנָה בְּחַיָּיו.

ה. יוֹם הַתְּעוּדוֹת

וְהִנֵּה הִגִּיעַ יוֹם מַתַּן־הַתְּעוּדוֹת. כָּל חֲדַר הַמּוֹרִים וְהַפְּרוֹזְדוֹר הוֹמֶה מִקְּטַנִּים וּמִגְּדוֹלִים, שֶׁזֶּה עַתָּה קִבְּלוּ בַלִשְׁכָּה אֶת הַתְּעוּדוֹת עִם צִיוּנֵי הַשָּׁנָה. אֶת תֹּכֶן הַתְּעוּדוֹת אַתָּה מַכִּיר עַל פְּנֵיהֶם שֶׁל מְקַבְּלֵיהֶן. כָּאן הָעֵינַיִם מְאִירוֹת מִשִּׂמְחָה, הַלָּשׁוֹן מְקַשְׁקֶשֶׁת כְּזוֹג, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲמוֹד בִּפְנֵי הָרַעַשׁ; וְשָׁם בַּפִּנָּה עוֹמֵד יֶלֶד שׁוֹתֵק, פָּנָיו חִוְרִים וְעֵינָיו מוּרָדוֹת, וְהוּא מְעַיֵּן בִּתְעוּדָתוֹ עִיּוּן חָטוּף, וּמוֹרִיד שׁוּב אֶת עֵינָיו… הִנֵּה יֶלֶד מַבִּיט מַאֲחוֹרֵי כִתְפֵי חֲבֵרוֹ בִּגְנֵבָה בִּתְעוּדָתוֹ, כְּדֵי לִרְאוֹת אִם צִיּוּנָיו שֶׁל זֶה טוֹבִים מִשֶּׁלּוֹ. לֹא תַאֲמִינוּ, שֶׁיֵּשׁ יְלָדִים כָּאֵלֶה, שֶׁאֵינָם מִצְטָעֲרִים כָּל־כַּךְ עַל זֶה שֶׁבְּעַצְמָם קִבְּלוּ צִיּוּנִים רָעִים כְּמוֹ עַל זֶה, שֶׁהָאֲחֵרִים קִבְּלוּ צִיּוּנִים טוֹבִים…

מָנוֹחַ כְּבָר קִבֵּל אֶת תְּעוּדָתוֹ, הִצְטָעֵר שֶׁלא הוֹעִילָה כָל שְׁקִידָתוֹ בַּשְּׁלִישׁ הָאַחֲרוֹן, וְשׁוּב קִבֵּל כִּמְעַט־טוֹב בְּחֶשְׁבּוֹן, אֲבָל עוֹד יוֹתֵר הָיָה לִבּוֹ מָלֵא דְאָגָה לְיִגְאָל: עִנְיַן הַ“כְּפוּלִים” וְ“נָחֵי־עַיִן־וָאו” לֹא נָתַן לוֹ מְנוּחָה. בְּלֵב חָרֵד חָשַׁב מַה יִהְיֶה אִם יִגְאָל יְקַבֵּל מַסְפִּיק בְּעִבְרִית? אֵיךְ יִשָּׂא אֶת פָּנָיו אֵלָיו?

אֲבָל הִנֵּה יִגְאָל וְהַתְּעוּדָה בְיָדוֹ. הוּא עוֹמֵד בַּפֶּתַח וַעֲדַיִן בּוֹחֵן, כַּנִּרְאֶה, אֶת צִיוּנָיו. עֵינָיו מַזְהִירוֹת וּמְחַיְכוֹת וְהוּא חוֹזֵר וּמְעַיֵּן שׁוּב בַּתְּעוּדָה – סִמָּן טוֹב!

פִּלְאֵי־פְּלָאִים! מָנוֹחַ נִגָּשׁ אֶל יִגְאָל וְרוֹאֶה, כִּי גַם הוּא קִבֵּל כָּמוֹהוּ כִּמְעַט־טוֹב בְּעִבְרִית. שְׁנֵיהֶם שָׁוִים בְּמַעֲלָה. מָנוֹחַ שָׂמֵחַ עַתָּה, שֶׁצִיּוּנוֹ בְחֶשְׁבּוֹן אֵינוֹ גָדוֹל מִזֶּה שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּעִבְרִית. רַק אֱלֹהִים עָשָׂה זֹאת!

וּשְׁנֵי הַחֲבֵרִים רָצִים הַבַּיְתָה בְּלֵב קַל וּמָלֵא שִׂמְחָה.

מְתוּקָה הַשֵּׁנָה בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר לְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן. בָּדוּק וְיָדוּעַ, שָׁעָה זוֹ שֶׁבַּחוּץ קָמוֹת הָרוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וּמְנַעְנְעוֹת גִּבְעוֹלֵי הַדֶּשֶׁא בַּשָּׂדֶה, יָפָה הִיא לַחֲלוֹמוֹת, אוֹתָהּ שָׁעָה הַיְלָדִים מִתְכַּוְּצִים תַּחַת שְׂמִיכוֹתֵיהֶם מִפְּנֵי צִנָּה נוֹשֶׁבֶת וְרוֹאִים חֲלוֹמוֹת טוֹבִים, וּפִיוֹתֵיהֶם הַקְּטַנִּים מְחַיְּכִים מֵחֲמִימוּת וּמִנַּחַת. אוֹתָהּ שָׁעָה אָסוּר לְעוֹרֵר אֶת הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים מִשְּׁנָתָם, עֲבֵרָה הִיא. מֶה עָשָׂה הַבָּחוּר יִשְׂרָאֵל, הוּא רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל־שֵׁם־טוֹב, שֶׁהֻטַּל עָלָיו לְהָבִיא אֶת הַיְלָדִים בְּכָל בֹּקֶר אֶל הַחֶדֶר לִלְמוֹד תּוֹרָה? הָיָה עוֹבֵר בַּחוּץ וּמְזַמֵּר כָּל מִינֵי נִגּוּנִים נָאִים וּלְקוֹל זִמְרָתוֹ הָיוּ הַיְלָדִים מְקִיצִים מִשְּׁנָתָם מֵאֲלֵיהֶם וּמִתְלַבְּשִׁים מַהֵר וְרָצִים אַחֲרָיו בְּחֵשֶׁק רַב. כָּל־כַּךְ נְעִימָה הָיְתָה זִמְרַת פִּיו שֶׁל אוֹתוֹ בָּחוּר, שֶׁהַתִּינוֹקוֹת הָיוּ מִצְטָרְפִים אֵלֶיהָ וְהָיוּ עוֹבְרִים מֵרְחוֹב לִרְחוֹב בְּגִילָה וּבְרִנָּה, כְּיוֹצְאִים בְּמָחוֹל, עַד שֶׁהָיוּ מַגִּיעִים אֶל הַחֶדֶר.

פַּעַם הָלַךְ הַבָּחוּר יִשְׂרָאֵל עִם תַּלְמִידָיו הַקְּטַנִּים בַּבֹּקֶר, כְּמִנְהָגוֹ, בְּשִׁירָה וְגִילָה, וְאוֹתוֹ בֹּקֶר – בֹּקֶר שֶׁל אִיָּר הָיָה, יָמִים שֶׁאִילָנוֹת מְלַבְלְבִין וְרוּחוֹת חַמוֹת מְנַשְׁבוֹת בָּעוֹלָם וַעֲשָׂבִים מַעֲלִים כָּל מִינֵי רֵיחוֹת טוֹבִים. אוֹתָהּ שָׁעָה נָחָה רוּחַ שֶׁל שִׂמְחָה גְדוֹלָה עַל הָעוֹלָם, וְהַשִׂמְחָה דָבְקָה בִּבְנֵי הַחֲבוּרָה כֻּלָּם, בַּבָּחוּר יִשְׂרָאֵל וּבַתִּינוֹקוֹת, שֶׁהוֹלִיכָם אֶל הַחֶדֶר. הָיוּ הוֹלְכִים וּמְהַלְּכִים מִרְחוֹב לִרְחוֹב, מִמָּבוֹי לְמָבוֹי, הוֹלְכִים וּמְזַמְּרִים, עַד שֶׁיָּצְאוּ כֻּלָּם מִחוּץ לָעִיר אֶל הַשָּׂדֶה, וְאִישׁ לֹא הִרְגִישׁ בַּדָּבָר.

וּמִחוּץ לָעִיר הָיָה צוֹמֵחַ יַעַר גָּדוֹל, וְהַיַּעַר נָטוּעַ בְּשִׁפּוּעוֹ שֶׁל הָר, – יַעַר נָאֶה, שֶׁאִילָנוֹתָיו צְפוּפִים וּמַשְׁחִירִים וְעַל גַבָּם חוֹפֵף אֵד־תָּמִיד. אֵד כָּחֹל וָדַק, שֶׁאֵין עָנֹג בָּעוֹלָם מִמֶּנּוּ. מִשֶׁרָאוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה אֶת הַיַּעַר, שָׁכְחוּ אֶת הָרַבִּי וְאֶת הַחֶדֶר, וְרַגְלֵיהֶם נִשְּׂאוּ אֵלָיו מֵאֲלֵיהֶן; וּכְשֶׁנָּשְׁבָה הָרוּחַ, דוֹמֶה הָיָה שֶׁכָּל אִילָנוֹתָיו מְצַלְצְלִים וּמְנַגְּנִים כְּכִנוֹרוֹת וּמַזְמִינִים לָבוֹא אֶל חֲדָרָיו.

לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד מִפְּנֵי מְתִיקוּת זוֹ שֶׁבְּקוֹלו וְנִמְשְׁכוּ אַחֲרָיו כֻּלָּם, הָעוֹזֵר וְתַלְמִידָיו הַקְּטַנִּים, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִתְחוּם הָאִילָנוֹת, הַרְחֵק מִן הָעִיר, וְאִישׁ לֹא הִרְגִישׁ בַּדָּבָר.

מִשֶׁנִּכְנְסוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה לְבֵין הָאִילָנוֹת עַזֵּי־הַגֶּזַע וּלְאָזְנָם הִגִיעָה הֶמְיַת הַיַּעַר הַנִּפְלָאָה, הֶמְיַת מַעֲמַקִים מַרְעֶדֶת אֶת הַלֵב, נָפְלָה עַל כֻּלָּם אֵימָה מְתוּקָה, וְכֻלָּם נִשְׁתַּתְּקוּ וְעָמְדוּ תַּחְתֵּיהֶם, כְּאִלּוּ נִכְנְסוּ לְהֵיכַל אֱלֹהִים, הָיוּ עוֹמְדִים כֹּה שָׁעָה אֲרֻכָּה בִּדְמָמָה, מִשְׁתָּאִים לְהוֹדוֹ שֶׁל יַעַר וּמַחֲרִישִׁים לָדַעַת, מַה יִּהְיֶה.

צִפּוֹר קְטַנָּה אַחַת, בִּקְצֵה עָנָף, שֶׁהִפְסִיקָה אֶת שִׁירָתָהּ בְּאֶמְצַע מֵרֹב תִּמְהוֹנָהּ עַל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאוּ אֶל הַיַּעַר, וְהַיוֹם יוֹם חֹל, לֹא חַג וְלֹא לַ"ג בָּעֹמֶר, – לֹא יָכְלָה עוֹד לְהִתְאַפֵּק וְצִפְצְפָה צִפְצוּף קַל, בַּיְשָׁנִי. אַךְ מִשְֶׁשָּׁמְעָה אֶת צִפְצוּפָהּ, נִתְמַלְאָה כָּל־כַּךְ הִתְפָּעֲלוּת מֵעַצְמָהּ, שֶׁנָּתְנָה אֶת קוֹלָהּ בִּרְנָנָה עַזָּה. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שְׁאָר צִפֳּרִי הַיַּעַר רְנָנָה זוֹ, מִיָּד פָּתְחוּ כֻּלָן אֶת פִּיהֶן בְּשִׁיר וְלֹא חָדְלוּ. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ הָאוֹרְחִים אֶת הַצִּפֳּרִים הַמְזַמְּרוֹת, שָׁבָה וְקָמָה גַם בָּהֶם רוּחַ לְחַדֵּשׁ אֶת זִמְרָתָם שֶׁנִּפְסְקָה. נִצְטָרְפוּ כָּל הַקוֹלוֹת לְשִׁירָה אַחַת גְדוֹלָה, לְזִמְרַת תּוֹדָה לֵאלֹהִים שֶׁבָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ בְּחֵן וְנָטַע בּוֹ יְעָרוֹת נִפְלָאִים כָּאֵלֶּה לְהַנְאוֹת בָּהֶם אֶת הַצִפֳּרִים הַקְּטַנּוֹת וְאֶת הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים.

אוֹתוֹ בֹּקֶר עָמַד הַחֶדֶר רֵיק מִתַּלְמִידָיו וְלא נִשְׁמַע בּוֹ קוֹל תִּינוֹקוֹת מְצַפְצְפִים צִפְצוּף שֶׁל תּוֹרָה. אַךְ כְּשֶׁעָלְתָה זִמְרַת הַתִּינוֹקוֹת לַמְרוֹמִים, נִתְמַלְאוּ כָּל דָּרֵי מַעְלָה נַחַת, כְּמוֹ מִן הַשִׁיר שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּים אוֹמְרִים בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ.

הַיֶּלֶד חוֹלֶה אָנוּשׁ – לִידֵי הַכָּרָה מָרָה זוֹ בָּאוּ הַהוֹרִים הַצְּעִירִים, בָּאוּ סַבָּא וְסַבְתָּא, הַמְלֻמָּדִים בְּנִסְיוֹנוֹת, עוֹד קֹדֶם. כָּל הַסַּמְמָנִים, הַנִתּוּחִים, כָּל מוֹעֲצוֹת־הָרוֹפְאִים הַתְּכוּפוֹת שֶׁבְּבֵית־הַחוֹלִים – לְלֹא הוֹעִיל. הַיּוֹם הוֹלֵךְ וְלוֹחֵךְ אֶת שְׁאֵר הַיֶּלֶד זֶה כַּמָּה שָׁבוּעוֹת. כְּמַלְתְּעוֹת חַיָּה נִסְתָּרָה נִנְעֲצָה בּוֹ הַמַּחֲלָה הַמַּמְאֶרֶת, וְלא תִּרְפֶּה מִמֶּנּוּ. מִיוֹם לְיוֹם הוּא נַעֲשֶׂה כָּחוּשׁ יוֹתֵר, וְרֹאשׁוֹ וְצַוָּארוֹ הַחֲבוּשִׁים חִתּוּלִים צְחוֹרִים, מַבְלִיטִים אֶת פָּנָיו הַצָּרִים וְהַחִוְרִים בְּרֹךְ כָּזֶה, שֶׁיָּפְיוֹ מוֹשֵׁךְ אֵלָיו אֶת כָּל רוֹאֵהוּ בְּחֵן מַכְאִיב וּמַעֲלֶה דְמָעוֹת. אֵין אִישׁ בַּבַּיִת, אֲפִילוּ מֵאֵלֶּה הַכּוֹאֲבִים בְּעַצְמָם, שֶׁמַּרְאֵה הַיֶּלֶד הַחוֹלֶה לֹא יַדְלִיק בּוֹ רַחֲמִים לוֹהֲטִים.

בִּמְקוֹם הָאֲחָיוֹת מְטַפֶּלֶת בּוֹ עַתָּה כִּמְעַט רַק הָאֵם. יוֹמָם וָלַיְלָה הִיא עַל יַד מִטָּתוֹ, שׁוֹמֶרֶת אֶת פִּיו, וְכָל פַּעַם שֶׁהִיא מַשְׁקָה אוֹתוֹ סַמֵּי־רְפוּאָה אוֹ חוֹבֶשֶׁת אֶת פִּצְעוֹ – יוֹרֶדֶת הַמְנוּחָה עָלֶיהָ רֶגַע, וְהִיא מַאֲמִינָה שֶׁהִנֵּה יִרְוַח לוֹ מֵעַתָּה. אוֹתָהּ שָׁעָה הִיא מְמַלְמֶלֶת לַיֶּלֶד, שֶׁאֵינוֹ מֵנִיחַ לְשׁוּם אִישׁ לִקְרוֹב אֶצְלוֹ חוּץ מִמֶּנָּה, דִּבְרֵי שִׁדּוּלִים:

– שְׁתֵה, יַלְדִּי, וְתַבְרִיא. מָחָר, תִּרְאֶה – נֵלֵךְ שׁוּב לְטַיֵּל בַּגֵּנָּה, נֵרֵד אֶל הַיָּם בְּמָקוֹם שֶׁהַסִּירוֹת הַיָּפוֹת מְהַלְכוֹת…

הַיֶּלֶד שֶׁהוּא סַרְבָּן בִּשְׁעַת בְּרִיאוּתוֹ, נִשְׁמָע עַתָּה לְאִמּוֹ בְּהַכְנָעָה שְׁלֵמָה. רַק לָרוֹפְאִים, שֶׁהוּא מַכִּיר אֶת אֻמָּנוּתָם עַל־פִּי אֵיזֶה חוּשׁ נֶעְלָם, הוּא שׁוֹמֵר רֶגֶשׁ לא־טוֹב, וְגַם לְמַרְאֵה הָאֲחָיוֹת, הַמְטַפְּלוֹת בּוֹ בְּרַחֲמִים רַבִּים, הוּא מִתְחַלְחֵל כֻּלּוֹ. אֲפִילוּ הָאֵם, שֶׁלָּהּ הוּא הוֹגֶה אֱמוּנָה לְאֵין גְּבוּל, וּבְיָדֶיהָ הָלוֹטְפוֹת הוּא מַבְחִין תָּמִיד גַּם בִּהְיוֹתוֹ הֲלוּם מַכְאוֹבוֹת כֻּלּוֹ, מֻכְרָחָה בְּבוֹאָהּ אֶצְלוֹ לִפְשׁוֹט אֶת הַסִּנָּר הַלָּבָן שֶׁלֹּא יִרְאֶה אוֹתָהּ כְּאָחוֹת.

כַּךְ עוֹבֵר יוֹם אַחַר יוֹם. הַיֶּלֶד הוֹלֵךְ וְנֶחְלָשׁ, הוֹלֵךְ וְנִתָּק מִכָּל הַסּוֹבֵב אוֹתוֹ. הוּא אֵינוֹ נוֹתֵן דַּעְתּוֹ עוֹד עַל שׁוּם דָּבָר. נָם־וְלֹא־נָם הוּא שׁוֹכֵב בְּמִטָּתוֹ. הַצַעֲצוּעִים, שֶׁכָּל הַבָּאִים לְבַקֵר אֶצְלוֹ אֵינָם פּוֹסְקִים מִלְּהָבִיא לוֹ, מֻטָּלִים עֲזוּבִים, מְבֻיָּשִׁים בְּיַרְכְּתֵי מִטָּתוֹ. הוּא אֵינוֹ נוֹגֵעַ עוֹד בָּהֶם. הַכְּלַבְלַב הַשָּׂעִיר בַּעַל הָעֵינַיִם הַמַזְהִירוֹת וְהָאָזְנַיִם הַמּוּרָדוֹת, חֲבִיבוֹ מֵאָז, שֶׁהָיָה חוֹבֵק אוֹתוֹ בִּשְׁעַת שֵׁנָה; הַדֻּבּוֹן הַצָּהֹב שֶׁעוֹד אֶתְמוֹל נָשַׁק אוֹתוֹ בְּחִבָּה – כֻּלָּם הָשְׁלְכוּ הַצִּדָּה. הָאֵם, הַמַּכִּירָה תָּמִיד בְּכָל שִׁנּוּי קַל שֶׁבְּמַצַּב הַיֶּלֶד, מַרְגִּישָׁה שֶׁמְּמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה עַכְשָׁו הַשָּׁעָה הַחֲמוּרָה – אוּלַי שְׁעַת הַהַכְרָעָה. בְּלֵב אוֹבֵד הִיא עוֹקֶבֶת אַחֲרֵי כָּל תְּנוּעוֹת הַיֶּלֶד, הַבּוֹעֵר בָּאֵשׁ כֻּלּוֹ. הֲמוּמַת־פַּחַד, הִיא מְחַכָּה לְאוֹת, לְפֶלֶא. הִיא רוֹאָה אֶת עַצְמָהּ וְאֶת יַלְדָּהּ עֲזוּבִים בָּעוֹלָם. הִיא יְרֵאָה לִבְכּוֹת, לָתֵת קוֹל, וִירֵאָה עוֹד יוֹתֵר אֶת הַדְּמָמָה שֶׁמִּלְאָה פִּתְאֹם אֶת הַחֶדֶר, אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. אִלּוּ מִלְמֵל מַשֶּׁהוּ, אִלּוּ בִּקֵשׁ מַשֶּׁהוּ! אִלּוּ נִכְנַס, לְפָחוֹת, מִישֶׁהוּ לְתוֹךְ הַחֶדֶר! וּבְשָׁעָה שֶׁהָרָעָה הִגִּיעָה לִמְרוֹם קִצָּהּ, וְלֵב הָאֵם חִשֵּׁב לְהִשָּׁבֵר מֵרֹב פַּחַד, נִפְתְּחָה דֶלֶת הַחֶדֶר פִּתְאֹם, וְסַבָּא, סַבָּא בַּעַל־הַבִּטָּחוֹן, הָאֶחָד שֶׁלֹּא אָמַר נוֹאָשׁ, הֵבִיא לַיֶּלֶד אַבּוּב, מִין חֲלִיל־רוֹעִים קָטָן, שֶׁגִּלָּה זֶה עַתָּה כִּשְׂכִיַּת־חֶמְדָּה בַּחֲנוּת צַעֲצוּעִים אַחַת. אֶת הַכְּלִי הַיָּקָר שָׂם תֵּכֶף בְּכַף יָדוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד שֶׁהָיְתָה פְּשׁוּטָה עַל הַכַּר בְּאֵין אוֹנִים.

– הֲרֵי חָלִיל, מַחְמַדִּי, חָלִיל נִפְלָא, שֶׁקָּנָה לְךָ סַבָּא. נַסֵּה נָא לְחַלֵּל בּוֹ וְתִרְאֶה כַּמָּה הוּא מֵיטִיב לְצַפְצֵף.

וְקָרָה מַה שֶׁאִישׁ לֹא פִּלֵּל: הַיֶּלֶד הַחוֹלֶה, שֶׁשּׁוּם צַעֲצוּעַ לֹא לָקַח עוֹד אֶת לִבּוֹ, הִגִּישׁ אֶת הֶחָלִיל אֶל פִּיו, צִפְצֵף מִתּוֹךְ שְׁכִיבָה עַל צִדּוֹ פַּעַם וְעוֹד פַּעַם, וְאֶת פָּנָיו הַכּוֹאֲבוֹת הֵאִיר חִיוּךְ רָפֶה.

קוֹלוֹת צְלוּלִים, לֹא־רְגִילִים אֵלֶּה, שֶׁנִּשְׁמְעוּ פִּתְאֹם בַּחֲדַר בֵּית־הַחוֹלִים, הִרְעִידוּ אֶת הַלְּבָבוֹת שֶׁל הָעוֹמְדִים עַל מִטַּת הַיֶּלֶד רַעַד־פְּלִיאָה. אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְמַלְאוּ כֻּלָּם אֱמוּנָה שֶׁהַיֶּלֶד יִחְיֶה מֵחָלְיוֹ.

וְאָמְנָם נִתְקַיְּמָה הַתִּקְוָה, וְאוֹתוֹ יוֹם שֶׁהָיָה קָשֶׁה כָּל־כַּךְ לַיֶּלֶד הַחוֹלֶה הָיָה יוֹם רִאשׁוֹן לְהַחְלָמָה.

וְסַבָּא, בַּעַל־הַבִּטָּחוֹן, זֶה שֶׁלֹּא אָמַר לְעוֹלָם נוֹאָשׁ, הָיָה בָּטוּחַ, שֶׁבַּחֲלִילוֹ הֵבִיא אֶת הָרְפוּאָה לַיֶּלֶד, וְיָמִים רַבִּים אַחַר־כַּךְ בְּזָכְרוֹ אֶת נֵס הֶחָלִיל, הָיָה אוֹהֵב לְהַטְעִים בְּקוֹל נִצָּחוֹן:

– כְּשֶׁהָרָעָה מַגִיעָה לִמְרוֹם קִצָּהּ, יַקִירַי, – אֶל פִּיכֶם חָלִיל! בַּאֲשֶׁר יָדֹעַ תֵּדְעוּ: אֵין כֶּחָלִיל מֵיטִיב לְרַפֵּא!

כָּל יוֹם וָיוֹם סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה יוֹצְאִים אַנְשֵׁי תֵּל־אָבִיב לְטַיֵּל קְצָת. כָּל זְמַן שֶׁהֵם מְהַלְּכִים בִּרְחוֹב אַלֶּנְבִּי מְהַלְּכִים הֵם עֲיֵפִים־מְדֻכָּאִים, אֲבָל כָּל שֶׁהֵם יוֹרְדִים אֶל שְׂפַת־הַיָּם, רַגְלֵיהֶם נַעֲשׂוֹת קָלוֹת יוֹתֵר וְאַף דַּעְתָּם נַעֲשֵׂית בְּדוּחָה עֲלֵיהֶם יוֹתֵר.

בְּקִרְבַת הַמַּיִם נוֹשֶׁבֶת צִנָּה קַלָּה. אֲפִילוּ הַשֶּׁמֶשׁ עַצְמָהּ, נִרְאֵית כָּאן פָּחוֹת לוֹהֶטֶת. יוֹשֶׁבֶת לָהּ חֲשׁוּבָה, אֲדֻמַת־פָּנִים עַל הַגַּלִּים, הִנֵּה הִיא טוֹבֶלֶת אֶת קְצֵה אַפָּהּ בַּמַּיִם, אַחַר־כַּךְ אֶת רֹאשָׁהּ – וְאֵינָהּ.

אוֹתָהּ שָׁעָה נַעֲשֶׂה נוֹחַ בָּעוֹלָם. הַכֹּל עֲיֵפִים מִן הַשֶּׁמֶשׁ, וּשְׂמֵחִים לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה. וְיוֹשְׁבִים לָהֶם אַנְשֵׁי תֵּל־אָבִיב עַל כִּסְאוֹתֵיהֶם, נֶהֱנִים מִקְּרִירוּת הָעֶרֶב, מִמַּשַּׁק הַמַּיִם, מִנֹּעַם הַדְּמָמָה, וְטוֹב וָנוֹחַ לָהֶם. נֶהֱנֶה גַם אֲנִי, אַף כִּי עָצוּב לִי מְעַט בְּלִי שֶׁמֶשׁ. הַיָּם נִרְאֶה שׁוֹמֵם, בּוֹדֵד, נִשְׁכָּח כָּל כָּךְ.

גַם לוֹ, כַּנִּרְאֶה, עָצוּב בְּלִי שֶׁמֶשׁ.

פִּתְאֹם בּוֹקְעִים וְעוֹלִים קוֹלוֹת וּצְוָחוֹת קוֹרְעֵי־לֵב מִכָּל צַד. רֶגַע אֶחָד אַתָּה מִזְדַּעְזֵעַ כֻּלְךָ וְחוֹשֵׁב: וַדַּאי קָרָה אָסוֹן! אֵין זֹאת כִּי אִם אָדָם טָבַע בַּמְצוּלוֹת, וַאֲנָשִׁים קוֹרְאִים לְעֶזְרָה. אֲבָל רֶגַע שֵׁנִי אַתָּה שָׁב לִמְנוּחָתְךָ: אַתָּה מַבְחִין מִיָּד שֶׁאֵלֶּה אֵינָם אֶלָּא קוֹלוֹתֵיהֶם שֶׁל מוֹכְרֵי־הָעִתּוֹנִים הַקְּטַנִּים. הֵם שֶׁהוֹפְכִים בְּצֵאת עִתּוֹן הָעֶרֶב אֶת כָּל הַטַּיֶּלֶת שָׁעָה קַלָּה לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים.

חֶבְרָה זְרִיזָה הִיא זֹאת, בְּחַיֵּי רֹאשִׁי, פְּעָמִים זְרִיזָה כְּבָר יוֹתֵר מִדַּי. הַבַּחוּרִים הַפְּעוֹטִים הָאֵלֶּה רָצִים כְּשֵׁדִים, עוֹבְרִים אֵלֶּה אֶת אֵלֶּה וְצוֹרְחִים הֵם בְּקוֹלוֹת כָּאֵלֶּה, שֶׁאִם אַתָּה קוֹרֵא אֶחָד מֵהֶם בְּחֶפְצְךָ לִקְנוֹת אֶת הָעִתּוֹן מִיָּדוֹ, הֲרֵי הוּא רָץ הָלְאָה וְאֵינוֹ נוֹתֵן דַּעְתּוֹ כְּלָל לִקְרִיאָתְךְ.

פְּעָמִים אַתָּה שׁוֹאֵל אֶת עַצְמְךָ: לְאָן הֵם רָצִים, אִם אֵינָם מְעֻנְיָנִים כָּל עִקָּר לִמְכֹּר אֶת הָעִתּוֹן? וְלָמָּה הֵם צוֹרְחִים כָּל־כַּךְ, אִם בִּגְלַל הַצְרִיחָה אֵינָם שׁוֹמְעִים כְּלָל אֶת קוֹל הַקוֹנֶה הַקוֹרֵא לָהֶם?

אֵין זֹאת כִּי עֵסֶק זֶה שֶׁל מְכִירַת עִתּוֹנִים הַקּוֹל יָפֶה לוֹ, וַאֲנִי אֵינִי מֻמְחֶה לוֹ כָּל־עִקָּר. עִתִּים גַּם אֲנִי מִסְתַּכֵּל מִתּוֹךְ הֲנָאָה בַּחֲבוּרָה רַעֲשָׁנִית זוֹ, שֶׁהֲרֵי הֵם כֻּלָּם בֶּאֱמֶת בַּחוּרִים מְמֻלָּחִים, הַשֵּׁדִים הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה, וְסוֹפָם לִהְיוֹת אַנְשֵׁי־חַיִל וּמַצְלִיחִים בְּכָל מִשְׁלַח יָד. אֲבָל לֹא אֲכַחֵד, שֶׁחִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת מִמֶּנִּי לֹא לָאֵלֶּה הַמִּתְרוֹצְצִים בְּלִי הֶרֶף, כִּי אִם לְצִיּוֹן הַקָּטָן, שֶׁאֶצְלוֹ אֲנִי קוֹנֶה פַּעַם בְּפַעַם אֶת עִתּוֹן־הָעֶרֶב.

צִיּוֹן זֶה הוּא תֵּימָנִי פָּעוֹט, חִוֵּר־שָׁחוּם, רָזֶה, עִם כּוֹבַע גָדוֹל שֶׁל יְהוּדִי זָקֵן, וְלוֹ פֵאוֹת מְסֻלְסָלוֹת וְעֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת, עֵינַיִם מְחַיְכוֹת וּמְאִירוֹת בְּשֶׁקֶט עָצוּב מְעַט.

לֹא תַּאֲמִינוּ אִם אַגִיד לָכֶם שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁחֲבֵרָיו אָצִים וְרָצִים וּמַכְרִיזִים בְּקוֹל: “חֲדָשׁוֹת! הַרְבֵּה חֲדָשׁוֹת!” – בָּחוּר קְטַנְטָן זֶה מְהַלֵךְ לוֹ מְתוּנוֹת עִם חֲבִילַת־הָעִתּוֹנִים תַּחַת בֵּית־שֶׁחְיוֹ וּמְצַפְצֵף לוֹ כַּצִפּוֹר: “עִתּוֹן־עֶרֶב! עִתּוֹן־עֶרֶב!” לְאַחַר כָּל קְרִיאָה הוּא חוֹזֵר עָלֶיהָ בְּלַחַשׁ, כְּמוֹ יְזַמֵּר לְנַפְשׁוֹ: “עִתּוֹן־עֶרֶב! עִתּוֹן־עֶרֶב.”

מְאֹד שָׂמַחְתִּי כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי בְּתוֹךְ כִּסְאִי עַל שְׂפַת־הַיָּם וְרָאִיתִי תֵּימָנִי קָטָן זֶה עוֹבֵר עָלַי לְאִטּוֹ וּפוֹזֵם לוֹ בְּלַחַשׁ: עִתּוֹן־עֶרֶב… וְאוֹתָהּ שָׁעָה הוּא מַבִּיט לְצַד הַיָּם וְנִרְאֶה שֶׁדַּעְתּוֹ לֹא אֶל קוֹנֵי־הָעִתּוֹן, כִּי אִם, כָּמוֹנִי, אֶל יָם הָעֶרֶב הַשׁוֹמֵם, שֶׁהִשְׁרָה עַל הָעוֹלָם נֹעַם וְעַצְבוּת שֶׁרַק יָם־עֶרֶב עָלוּל לְהַשְׁרוֹת עַל נַפְשֵׁנוּ.

אוֹתוֹ עֶרֶב הִתְוַדַּעְנוּ אִישׁ לְאָחִיו. קָרָאתִי לוֹ וְקָנִיתִי גִלָּיוֹן שֶׁל הָעִתּוֹן. בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד נוֹדַע לִי, מִפִּיו, שֶׁשְּׁמוֹ צִיוֹן – לֹא יָדַעְתִּי עַד אָז שֶׁבְּשֵׁם צִיוֹן קוֹרְאִים גַּם לַאֲנָשִׁים. צִיּוֹן זֶה סִפֵּר לִי, שֶׁהוּא מוֹכֵר חֲמִשָּׁה־עָשָׂר גִלְיוֹנוֹת כָּל עֶרֶב, וַחֲצִי מִיל לְכָל גִּלָּיוֹן – זֶה שְׂכָרוֹ. הִתְעַצַּבְתִּי לִשְׁמוֹעַ, שֶׁהוּא מַרְוִיחַ כָּל־כָּךְ מְעַט, וְחָפַצְתִּי לְהַזְמִין בִּשְׁבִילוֹ מָנָה שֶׁל גְלִידָה, כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת נַפְשׁוֹ, אַךְ בּוֹ־בְּרֶגַע קָרָא לוֹ שְׁכֵנִי שֶׁקָּנָה מִיָּדוֹ אֶת הָעִתּוֹן וּלְאַחַר שֶׁקִבֵּל אֶת שְׂכַר הַגִּלָיוֹן רְאִיתִיו מִתְרַחֵק מְתוּנוֹת כְּשֶׁהוּא מְצַיֵץ שׁוּב בְּקוֹלוֹ הַנָּעִים וְהֶעָצוּב: “עִתּוֹן־עֶרֶב!”

הַאִם הָיָה עָצוּב שֶׁאֵינוֹ מוֹכֵר אֶלָּא חֲמִשָּׁה־עָשָׂר גִלְיוֹנוֹת וּמַרְוִיחַ רַק שִׁבְעָה מִילִים וּמֶחֱצָה בְּעֶרֶב, אוֹ הָיָה זֶה מִסּוּג הָעֶצֶב שֶׁמַשְּׁרֶה עָלֵינוּ הָעֶרֶב, הַיָּם, הָאִילָן הַמַּשְׁחִיר – וַהֲרֵי זֶה בְּעֶצֶם עֶצֶב יָקָר מְאֹד: עֶצֶב שֶׁחוֹנְנוּ בּוֹ רַק אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם מִתְרוֹצְצִים וְאֵין דַּעְתָּם נֶחְלֶשֶׁת עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם שֶׁשְּׂכָרָם מוּעָט.

אֵיךְ שֶׁהוּא וְהָיְתָה לִי שִׂמְחָה אֲמִתִּית לִרְאוֹת תֵּימָנִי קָטָן זֶה שֶׁאֵינֶנּוּ מְבֹהָל וְאֵינוֹ צוֹרֵחַ וְאֵינוֹ הוֹפֵךְ אֶת הַטַּיֶּלֶת לְחֶרְדַּת־אֱלֹהִים, כִּי אִם מְהַלֵךְ לוֹ מְתוּנוֹת וּמְצַפְצֵף כַּצִּפּוֹר וְלִבּוֹ מָלֵא בִּטָּחוֹן, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים עֲתִידִים עוֹד לְהִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם.

א

מֵרָחוֹק נִרְאֵית הַמּוֹשָׁבָה הַקְּטַנָּה שְׂדֵה־כֶרֶם אֲשֶׁר בַּשֹּׁמְרוֹן בְּקֹמֶץ בָּתֶּיהָ אֲדֻמֵּי־הַגַּג, הַפְּזוּרִים עַל מִדְרוֹן הַגִּבְעָה, כַּעֲזוּבָה מִיּוֹשְׁבֶיהָ. אֲבָל הָאִישׁ, הַבָּא בִּגְבוּלָהּ, יִמְצָא כָּאן עֵדָה עוֹבֶדֶת קְטַנָּה, כִּנְחִיל־דְבוֹרִים הוֹמֶה, מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב, וּבְצֵל הַשִּׁקְמָה רַחֲבַת־הָעֲנָפִים וְרַבַּת־הַיָּמִים אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמּוֹשָׁבָה מְשַׂחֲקִים יְלָדִים וִילָדוֹת, וְקוֹל מִצְהֲלוֹתֵיהֶם יַשְׁקֶה חֶדְוָה אֶת כָּל הַכִּכָּר.

אָכֵן שִׁבְעָתַיִם יִרְבֶּה פֹּה הַגִּיל בִּימֵי הַבָּצִיר. מֵחֵיפָה וּמִירוּשָׁלַיִם, מִיָּפוֹ וּמִתֵּל־אָבִיב יָבוֹאוּ תַּלְמִידִים וְתַלְמִידוֹת בִּימֵי־הַחֹפֶשׁ לַעֲזֹר לָאִכָּרִים בִּבְצִיר הָעֲנָבִים. מִחוּץ לָמּוֹשָׁב הֵם נוֹטִים אֶת אָהֳלֵיהֶם הַלְּבָנִים וּבָעֶרֶב מַאְדִּימוֹת מְדוּרוֹתֵיהֶם עַל־פְּנֵי כָּל הַכִּכָּר. כָּל יְמֵי חֲנוֹתָם בַּמּוֹשָׁבָה הַשִּׁירָה וְהָרִקוּדִים אֵינָם פּוֹסְקִים וְהַחֶדְוָה אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה. הוֹי, כַּמָּה שְׂמֵחִים אָז יַלְדֵי הַמּוֹשָׁבָה בְּאוֹרְחֵיהֶם הָעִירוֹנִים! הָאִמָּהוֹת מִתְחַנְנוֹת אֲלֵיהֶם בִּדְמָעוֹת שֶׁיֵּלְכוּ לִישׁוֹן, וְהֵם אֵינָם עוֹזְבִים אֶת הַמַּחֲנֶה, הָאָבוֹת בָּאִים וְגוֹעֲרִים בָּהֶם בִּנְזִיפָה – וְלֹא יוֹעִילוּ. הַכַּפְרִיִּים הַקְּטַנִּים וְהַשְׁזוּפִים דְּבֵקִים בְּחַבְרֵיהֶם, יוֹשְׁבֵי הָעִיר הַיּוֹדְעִים כָּל מִינֵי מִשְׂחָקִים וְשִׁירִים נִפְלָאִים; וְהָעִירוֹנִים מִצִּדָּם, כַּמָּה הָיוּ מְאֻשָּׁרִים אִלּוּ הִרְשׁוּ לָהֶם אֲבוֹתֵיהֶם לְהִשָּׁאֵר כָּאן, בְּכַרְמֵי שֹׁמְרוֹן, לָשֶׁבֶת בְּאֹהָלִים וּלְהִתְעַנֵּג עַל הַמֶּרְחָב הַיָּרֹק, הַנִּשְׁקָף מוּל הַיָּם הַמְרַנֵּן אֲשֵׁר בָּמּוֹרַד!

ב

אָכֵן הַשָּׁנָה הָיָה הַבָּצִיר עָצוּב כָּל כָּךְ. הַיְלָדִים לֹא בָּאוּ מִן הֶעָרִים, וְעַל־פְּנֵי הַמִּגְרָשׁ הָרֵיק אֲשֶׁר מִסָּבִיב לָמוֹשָׁב לֹא הִלְבִּינוּ אָהֳלֵיהֶם בְּעִגּוּל עַלִּיז. הַשָּׁנָה הָיָה בָּצִיר אִלֵּם. יַלְדֵי הַכְּפָר חִכּוּ בְּכִלְיוֹן־עֵינַיִם לְחַבְרֵיהֶם מִן הָעִיר. אַךְ הֵם לֹא יָכְלוּ לָבוֹא, כִּי שָׁבְתוּ חַיֵי הַשָּׁלוֹם בָּאָרֶץ. שְׁמוּעוֹת לֹא טוֹבוֹת הִתְחִילוּ בָּאוֹת מִפֹּה וּמִשָּׁם, וְעַל חַיֵּי הַכְּפָר הַשַׁאֲנַנִּים נִמְתַּח חוּט שֶׁל עֶצֶב וַחֲרָדָה.

זֶה כְּבָר כָּלָה הַבָּצִיר בְּכַרְמֵי שֹׁמְרוֹן וְעַל הַגַּנִים וְעַל הַשָׂדוֹת הַמַּצְהִיבִים נִתְלְתָה דְמָמָה כְּבֵדָה. הֵלֶךְ עָיֵף לֹא יָבֹא לָנוּחַ כְּחֹם הַיּוֹם בְּמִשְׁכְּנוֹת־מִבְטָחִים אֵלֶּה, וּבְצֵל הַשִּׁקְמָה הָעַתִּיקָה אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמּוֹשָׁבָה לֹא יְשַׂחֲקוּ יְלָדִים וִילָדוֹת. זֶה יָמִים אֲחָדִים חָדְלוּ עוֹבְרֵי אֹרַח וְעַל־פְּנֵי כָּל הַכִּכָּר, בְּכָל אֲשֶׁר תָּנוּחַ הָעַיִן, לֹא יֵרָאֶה צֵל אָדָם וּבְהֵמָה.

רַק הַיָּם, הַמִּשְׁתַּטֵחַ בַּמוֹרָד עַד לָאֹפֶק הַנָּמוּךְ, מַכְחִיל כְּמוֹ תָּמִיד רַעֲנָן, מִתְעַלֵּס בְּשֶׁפַע צְבָעָיו כִּשְׂדֵה־אָבִיב בְּלִבְלוּבוֹ, וּבְהַגִיעַ צַהֲלַת מֵימָיו לְאָזְנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בַּמּוֹשָׁבָה הַקְּטַנָּה, וְהָיְתָה לָהֶם כְּקוֹל שׁוֹמֵר עֵר, כְּלַחַשׁ־רֵעִים מַרְגִיעַ.

ג

הַבֹּקֶר הֵקִיצוּ הַיְלָדִים מִצַּהֲלַת סוּסִים וּמֵרַעַשׁ אוֹרְחִים, שֶׁבָּאוּ לָמוֹשָׁבָה עִם שַׁחַר. בְּעַד הַחַלּוֹנוֹת רָאוּ קְבֻצַּת בַּחוּרִים, שֶׁעָמְדוּ עַל יַד סוּסֵיהֶם וְהִתְלַחֲשׁוּ עִם זִקְנֵי הַמּוֹשָׁבָה.

– אֵלֶּה הֵם הַחֲלוּצִים, שֶׁנָּטוּ אֶת אָהֳלֵיהֶם בָּעֵמֶק לִפְנֵי חָדְשַׁיִם – אָמַר נָדָב הַקָּטָן לְיִגְאָל אָחִיו: – הִנֵּה דָנִיֵּאל, זֶה הַשְּׁחַרְחַר, הַיוֹדֵעַ לָשִׁיר יָפֶה. הוֹי, כַּמָּה חָזָק הוּא בָּחוּר זֶה! כָּל הַבֶּדְוִים אֲשֶׁר בַּוָּדִי יְרֵאִים מִפָּנָיו יִרְאַת־מָוֶת. זוֹכֵר אַתָּה, אֵיךְ גֵּרַשׁ אוֹתָם כַּאֲשֶׁר עָלוּ עִם צֹאנָם עַל שְׂדוֹת הַמּוֹשָׁבָה?

– כֵּן, הֵם בַּחוּרֵי הָעֵמֶק – אָמַר יִגְאָל: – אֲבָל לָמָּה הִשְׁכִּימוּ כָּל כָּךְ לָבוֹא וְעַל מָה הֵם מִתְלַחֲשִׁים עִם אַבָּא וְעִם הַדּוֹד יוֹסֵף?

– נִתְלַבֵּשׁ, יִגְאָל, וְנֵצֵא אֲלֵיהֶם! – קָרָא נָדָּב – דָנִיֵּאל יְלַמֵד אוֹתָנוּ לִרְכֹּב עַל סוּס…

– טִפֵּשׁ אַתָּה, נָדָב! לֹא עֵת עַתָּה לְשַׁחֵק. כְּלוּם אֵינְךָ יוֹדֵעַ, שֶׁהַבֶּדְוִים מִן הַוָּדִי רוֹצִים לְהִתְנַפֵּל עַל הַמּוֹשָׁבָה? בַּחוּרֵי הָעֵמֶק בְּוַדַּאי בָּאוּ גַם עַתָּה לַעֲזֹר לָנוּ, אִם יאמְרוּ לְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ.

הַיְלָדִים הִתְלַבְּשׁוּ מַהֵר וְיָצְאוּ. כָּל בְּנֵי הַכְּפָר כְּבָר הָיוּ עֵרִים וְעָמְדוּ מִסָבִיב לַבַּחוּרִים. פְּנֵי כֻּלָּם הָיוּ רְצִינִים, אֲבָל פַּחַד לֹא הָיָה. הַבַּחוּרִים הָיוּ בֶּאֱמֶת בְּנֵי הַקְּבֻצָּה הַקְּרוֹבָה, שֶׁשָּׁלְחָה חֲמִשָּׁה מֵחֲבֵרֶיהָ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּהֲגָנָה עַל הַמּוֹשָׁבָה הַקְּטַנָּה, אֲשֶׁר יוֹשְׁבֶיהָ הָיוּ מְתֵי מִסְפָּר וְהַיְלָדִים הָיוּ עוֹד בְּרֻבָּם פְּעוֹטִים.

עַד מְהֵרָה נִגְּשׁוּ לְבַצֵּר אֶת הַמּוֹשָׁבָה. חָפְרוּ חֲפִירוֹת מִסָבִיב לָהּ וְהָעָמְדוּ מִשְׁמָרוֹת. גַּם יִגְאָל וַחֲבֵרָיו עָסְקוּ בַּחֲפִירָה וְהָיוּ זְרִיזִים בַּעֲבוֹדָתָם. כָּל פַּעַם מִדֵּי נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם דָּנִיֵּאל, שֶׁנִּבְחַר לִהְיוֹת הַמְפַקֵד עַל הַמּוֹשָׁבָה, וְרָאָה אוֹתָם שׁוֹקְדִים עַל הַמְלָאכָה, הֵאִיר אֶת פָּנָיו אֲלֵיהֶם וְהִגִּיד אֶת שִׁבְחָם בִּפְנֵיהֶם.

– עִם בַּחוּרִים כָּאֵלֶּה – אָמַר בִּשְׂחוֹק לַזְּקֵנִים – אֵין לִפְחֹד. יְנַסּוּ־נָא לָבוֹא הֵנָּה, הַמְנֻוָּלִים! – הוֹסִיף בְּהַצְבִּיעוֹ עַל הָאֹהָלִים הַשְּׁחוֹרִים, שֶׁנִּרְאוּ כִּנְקֻדּוֹת קְטַנּוֹת בַּוָּדִי: – הֵם יְצַוּוּ לִבְנֵיהֶם וְלִבְנֵי בְּנֵיהֶם, שֶׁלֹּא לְהִתְנַפֵּל עַל מוֹשָׁבָה עִבְרִית.

הַבָּחוּר הַגָּבֹהּ, שְׁזוּף־הַפָּנִים וְעַלִיז־הָעֵינַיִם, שֶׁעָבַר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְנָתַן אֶת פְּקֻדּוֹתָיו, בִּדַּח אֶת בְּנֵי הַמּוֹשָׁבָה הַנִּבְהָלִים. לְמַרְאֵהוּ הַשּׁוֹקֵט סָר כָּל פַּחַד. וְהַיְלָדִים הִבִּיטוּ אֵלָיו בְּאַהֲבָה וּבְהַעֲרָצָה גְלוּיָה. הֵם הָיוּ בְּטוּחִים, כִּי אִם הַבֶּדְוִים יָעֵזוּ לְהִתְנַפֵּל יַכֶּה אוֹתָם בָּחוּר זֶה שׁוֹק עַל יָרֵךְ וְיָנִיס אוֹתָם לְכָל עֵבֶר.

ד

כָּל הַיּוֹם עָבַר בִּמְנוּחָה. מֵרָחוֹק הִכִּירוּ אָמְנָם כִּי הַבֶּדְוִים מִתְקַהֲלִים וּמִכָּל צַד מִתְלַקְּטִים אֲלֵיהֶם אֲנָשִׁים חֲדָשִׁים, אֲבָל בִּתְחוּם הַמּוֹשָׁבָה לֹא נִרְאָה אַף אֶחָד מֵהֶם. הָיָה בָּרוּר, שֶׁהֵם רוֹצִים לָגֶשֶׁת, אֲבָל מְפַחֲדִים.

לִפְנוֹת עֶרֶב שָׁלְמָה מְלֶאכֶת הַבִּצוּר, בַּחֲפִירוֹת הָעָמְדוּ מִשְׁמָרוֹת, וְצוֹפִים שָׁכְבוּ עַל הַגַּגּות לִרְאוֹת מַה יֵעָשֶׂה בָּעֵמֶק. בְּנֵי הַמּוֹשָׁבָה הָעֲיֵפִים עָלוּ עַל מִטּוֹתֵיהֶם בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת וְיָשְׁנוּ לָבֶטַח.

הָיָה עֶרֶב שׁוֹקֵט. בְּאוֹר־הַלְּבָנָה הַבָּהִיר נָמוּ הַשָּׂדוֹת וְהַכְּרָמִים. אֶת הַדְּמָמָה הִפְרִיעַ רַק שְׁאוֹן־הַיָּם הַקָּצוּב, שֶׁצָּהַל מֵרָחוֹק וְהִשְׁרָה מַרְגֹּעַ, אוֹ יִלְלַת תַָּן, שֶׁתָּעָה רָעֵב וְנוֹאָשׁ בַּחוֹלוֹת לְאַחַר שֶׁתָּר כָּל הָעֶרֶב אֶת הַכְּרָמִים וְלֹא מָצָא אַף אֶשְׁכּוֹל־עֲנָבִים אֶחָד לִשְׁבּוֹר אֶת רַעֲבוֹנוֹ.

פִּתְאֹם הֻרְגְּשָׁה תְּנוּעָה חֲשׁוּדָה בָּעֵמֶק. בָּקְעוּ קוֹלוֹת, אוֹר הַלְבָנָה הוּעַם וְאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין, מַה נַעֲשֶׂה שָׁם. אֲבָל כָּרֶגַע נִתַּן אוֹת לַמִּשְׁמָרוֹת, שֶׁיִהְיוּ מוּכָנִים.

לֹא עָבְרוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְנִשְׁמְעָה יְרִיַּת־רוֹבֶה בּוֹדְדָה. אַחֲרֶיהָ שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית, הַיְרִיּוֹת נִתְקְעוּ בְּיָם הָאֲפֵלָה וְהַדְּמָמָה, כָּאֲבָנִים הַנּוֹפְלוֹת לתוֹךְ מַיִם עֲמֻקִּים. רֶגַע אֶחָד נִרְעֲשָׁה כָּל הַסְּבִיבָה. אֲבָל אַחֲרֶיהָ גָדְלָה הַדְּמָמָה מִשֶּׁהָיְתָה. וְנִדְמֶה הָיָה כְּאִלּוּ חַיָּה גְדוֹלָה מִסְתַּתֶּרֶת שָׁם בָּעֵמֶק וְאוֹרֶבֶת מִמַחֲבוֹאָהּ. הַמּוֹשָׁבָה עָמְדָה עַתָּה כֻּלָהּ עַל הַמִּשְׁמָר. גַּם הַיְלָדִים הַגְּדוֹלִים נֶאֶסְפוּ לִקְבוּצָה מִיֻחָדָה בַּחֲפִירוֹת וְחִכּוּ לָאוֹיֵב. נָדָב הַקָּטָן מָצָא מַקֵּל עָבֶה, וְעָמַד גַם הוּא מוּכָן. אִמּוֹ גָעֲרָה בּוֹ, שֶׁיֵּלֵךְ לִישׁוֹן, אֲבָל הוּא לֹא שָׁמַע בְּקוֹלָהּ, הוּא הֶחֱזִיק בְּמַקְלוֹ וְחִכָּה בְּקֹצֶר־רוּחַ לַבֶּדְוִים.

– הוֹי, מִי יִתֵּן וְיָבוֹאוּ! – הִתְפַּלֵל בְּלִבּוֹ וְעוֹפֵף בְּמַקְלוֹ נֹכַח הָאוֹיֵב הַמִּסְתּוֹרִי – אֶת רָאשֵׁיהֶם נְרוֹצֵץ. הַפַּחְדָּנִים!

הוּא הִתְלַבֵּט בֵּין הַגְּדוֹלִים וְהִפְרִיעַ. גֹּרַשׁ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְלֹא חָפַץ לָלֶכֶת לִישׁוֹן, רַק כְּשֶׁנִּגַּשׁ אֵלָיו דָּנִיֵּאל וְצִוָּה עָלָיו לָלֶכֶת לִישׁוֹן, נִכְנַע כָּרֶגַע וְהָלַךְ הַבַּיְתָה, כְּשֶׁהוּא גוֹרֵר אַחֲרָיו מְבֻיָּשׁ אֶת מַקְלוֹ הֶעָבֶה כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ.

ה

לֵיל־שִׁמּוּרִים הָיָה לַמּוֹשָׁבָה. הַמִּשְׁמָרוֹת עָמְדוּ עַל מְקוֹמוֹתֵיהֶם בְּלִי הַפְסָקָה. מֵהֶם בַּחֲפִירוֹת שֶׁמִּסָּבִיב לַכְּפָר, וּמֵהֶם עַל הַגַּגּוֹת שֶׁל הַבִּנְיָנִים הַגְּבוֹהִים, וְדָנִיֵּאל עָלָה עַל רֹאשׁ הַשִּׁקְמָה הָעַתִּיקָה וּמִשָּׁם נָעַץ אֶת מֶבָּטוֹ הַחַד בַּאֲפֵלַת הָעֵמֶק. רַחַשׁ סוֹדִי עָלָה מִשָּׁם, כָּרַחַשׁ הָעוֹלֶה מִתּוֹךְ יַעַר עָבֹת. דָּנִיֵּאל נָתַן אוֹת, וּמִכָּל רוּחוֹת הַמּוֹשָׁבָה – מֵעַל הַגַּגּוֹת וּמִתּוֹךְ הַחֲפִירוֹת – נִתַּךְ בָּרָד שֶׁל יְרִיּוֹת. הַצְלָלִים נִתְפָּרְדוּ כָּרֶגַע וְנָמוֹגוּ בְּעַרְפִלֵּי הָעֵמֶק.

בַּבֹּקֶר זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל הָרֵי שֹׁמְרוֹן וְהַיָּם הִכְחִיל עַד שׁוּלֵי הָאֹפֶק בְּשַׁלְוַת מֵימָיו. צִפֳּרִים שָׁרוּ בַּגַּנִּים וּטְלָלִים הִבְהִיקוּ עַל הָעֲשָׂבִים. כָּל־כַּךְ רַב הַשֶּׁקֶט בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁאִישׁ לֹא הֶאֱמִין בְּסַכָּנָה קְרוֹבָה.

וְכַאֲשֶׁר עָבַר דָּנִיֵּאל אֶת הַמּוֹשָׁבָה לִפְקֹד אֶת הַמִּשְׁמָרוֹת, פָּגַשׁ רַק פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת, כְּאִלּוּ לֹא אָרְבוּ בָּעֵמֶק לְקֹמֶץ־אֲנָשִׁים זֶה מֵאוֹת פִּרְאֵי־אָדָם, צְמֵאֵי דָם וָהֶרֶס.

בְּיִחוּד בִּדַּח אֶת דָּנִיֵּאל נָדָב הַקָּטָן. הוּא קָם בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, אָסַף אֶת יַלְדֵי הַמּוֹשָׁבָה הַקְּטַנִּים, שֶׁלֹּא נִתְקַבְּלוּ לַהֲגָנָה, וְסִדֵּר אוֹתָם כִּפְלֻגַּת־לוֹחֲמִים קְטַנָּה. אֶת כֻּלָּם זִיֵּן בְּמַקְלוֹת וּבְעַנְפֵי־עֵץ, הֶעֱמִיד אוֹתָם בְּשׁוּרָה, וְלִמֵּד אוֹתָם תַּכְסִיסֵי־מִלְחָמָה, כְּשֶׁהוּא מְחַקֶּה בַּכֹּל אֶת דָּנִיֵּאל שֶׁהָיָה בְּעֵינָיו סֵמֶל הַחָכְמָה וְהַגְּבוּרָה.

– נָדָב חֲבִיבִי – שָׁאַל אוֹתוֹ דָנִיֵּאל, בְּהַחֲלִיקוֹ בְּיָדוֹ אֶת הַנַּעַר מְלֵא־הַלְּחָיַיִם בְּחִבָּה: – מָה הוּא הָאִישׁ, הַבּוֹרֵחַ מִפְּנֵי הָאוֹיֵב?

– פַּחְדָּן וְטִפֵּשׁ! – עָנָה הַבָּחוּר קְצָרוֹת וְעֵינָיו הִבְרִיקוּ.

– בֶּן־חַיִל נָדָב! – קָרָא דָנִיֵּאל בִּשְׂחוֹק־רָצון: – עִם בַּחוּרִים כָּמוֹךָ אֵין לָנוּ לִפְחוֹד.

ו

אַף־עַל־פִּי־כֵן חִכּוּ כָּל הַבֹּקֶר לַצָּבָא, שֶׁעָמַד לָבוֹא מֵחֵיפָה. עוֹד לִפְנֵי יוֹמַיִם שָׁלְחוּ רָץ וְהוֹדִיעוּ, שֶׁהַמּוֹשָׁבָה צְפוּיָה לְסַכָּנָה וְשֶׁאֵין כֹּחוֹתֶיהָ מַסְפִּיקִים, כְּדֵי לְהָגֵן עַל עַצְמָהּ. אֲבָל גַּם אֶתְמוֹל גַּם הַיּוֹם חִכּוּ לַשָּׁוְא. הַכְּבִישׁ הִלְבִּין עַד מֶרְחַקֵּי הָאֹפֶק – כֻּלּוֹ רֵיק וְשׁוֹמֵם, אַף נְקֻדָּה קַלָּה לֹא הֶאֱפִילָה, שֶׁתַּטְעֶה לְרֶגַע אֶת הָעַיִן.

עוֹבֶרֶת שָׁעָה אַחַר שָׁעָה, וְהַצָּבָא אֵינוֹ בָּא. הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר עוֹמֵד בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם, הַטְּלָלִים יָבְשׁוּ זֶה כְּבָר עַל הָעֲשָׂבִים, וּבַגַּנִּים נִשְׁתַּתְּקוּ הַצִּפֳּרִים הֲלוּמֵי חֹם צָהֳרַיִם, וְעַל־פְּנֵי הָאֹפֶק אֵינוֹ נִרְאֶה צֵל אָדָם. רַק דַּיָּה צְהֻבַּת־כָּנָף חָגָה בּוֹדְדָה בָּאֲוִיר הַצָּלוּל, מִתְעַכֶּבֶת שָׁעָה אֲרֻכָּה תּוֹךְ כְּדֵי מְעוּפָהּ, כְּאִלּוּ נִרְדְּמָה פְּשׁוּטַת־כָּנָף בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ. מָה רַבָּה הַמְנוּחָה, הַשְׁפוּכָה עַל הַשֶׁטַח מִסָבִיב! אַךְ מַה הֵן הַנְקֻדּוֹת הַמִּתְנַעְנְעוֹת שָׁם בְּחַגְוֵי הֶהָרִים?

רַגְלֵי אוֹהֵב אוֹ אוֹיֵב?

עִם הַשְּׁקִיעָה הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת בַּמּוֹשָׁבָה. הָאֲנָשִׁים רָאוּ אֶת עַצְמָם פִּתְאֹם נִשְׁכָּחִים וַעֲזוּבִים. הַצּוֹפִים הוֹדִיעוּ, שֶׁבַּוָּדִי שׁוּב נִכֶּרֶת תְּנוּעָה גְּדוֹלָה, וְהַלַּיְלָה הַמְמַשְׁמֵשׁ וּבָא הִטִּיל חֲרָדָה. לֹא הֵאֱמִינוּ עוֹד, שֶׁתָּבוֹא עֶזְרָה מִן הַחוּץ. וְהַאֻמְנָם יוּכְלוּ הֵם, בְּכֹחוֹתֵיהֶם הַמְּעַטִּים, לַעֲמֹד נֶגֶד הָאוֹיֵב הַהוֹלֵךְ וָרַב?

בֵּינָתַיִם יָרַד הָעֶרֶב. הַדִּמְדּוּמִים עָטְפוּ אֶת הַמֶּרְחָק כְּמוֹ בְּסָדִין אָפוֹר. הַוָּדִי נִמְלָא, כְּנַחַל עָמוֹק, עַרְפִלֵי־סוֹד מַכְחִילִים. הַצּוֹפִים לֹא הִבְחִינוּ עוֹד דָּבָר. רַק הַיָּם נָשַׁם בִּכְבֵדוּת לְמַטָּה, וְקָשֶׁה הָיָה לָדַעַת, אִם יְעוֹדֵד בְּנַהֲמוֹ אוֹ יִנָּבֵא חֲרָדוֹת.

הוֹי, אִישׁ לֹא חִכָּה עוֹד לְשׁוּם דָּבָר. הָאֲנָשִׁים נִתְפַּזְרוּ לְכָל צַד. אָכְלוּ סְעֻדַּת־הָעֶרֶב, הִכְנִיסוּ אֶת הַבְּהֵמוֹת לְתוֹךְ הָרֶפֶת, וְהִשְׁכִּיבוּ אֶת הַקְּטַנִּים. רַק נָדָב עִם פְּלֻגָּתוֹ לֹא הָלְכוּ לִישׁוֹן. הֵם אָסְפוּ אֲבָנִים וּלְבֵנִים. גְרוּטוֹת־בַּרְזֶל מְשֻׁמָּשׁוֹת וּכְלֵי־בַּיִת שְׁבוּרִים – וְהִתְבַּצְּרוּ עַל גַּג בֵּית־הַסֵּפֶר.

הַגְּדוֹלִים גָּעֲרוּ בָּהֶם שֶׁיֵלְכוּ לִישׁוֹן, אֲבָל הַחֲבוּרָה הִתְעַקְשָׁה הַפַּעַם וְלא הָלְכָה.

– הַכֹּל מְגִנִּים עַל שְׂדֵה־כֶּרֶם, כַּגָּדוֹל כַּקָּטֹן! – הִכְרִיז וְהוֹדִיעַ מֵרֹאשׁ הַגַּג נָדָב. וְדָנִיֵּאל, שֶׁעָבַר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עַל־יָדָם, נִעֲנַע לוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְאָמַר:

־ נָכוֹן, נָדָב: הַכֹּל מְגִנִּים, כַּגָדוֹל כַּקָּטָן…

וְהַגְּדוֹלִים לֹא גָעֲרוּ בָּהֶם עוֹד. הֵם רַק נִפְנוּ הַצִּדָּה, לְבַל יִרְאֶה אִישׁ אֶת הַדְּמָעוֹת שֶׁנּוֹצְצוּ בְּעֵינֵיהֶם…

ז

בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת, כְּשֶׁבְּנֵי שְׂדֵה־כֶרֶם כְּבָר נִתְיָאֲשׁוּ מִכָּל עֶזְרָה מִן הַחוּץ, נִשְׁמְעָה פִּתְאֹם הַמֻלָּה מֵרָחוֹק, וּבְטֶרֶם נָתְנוּ אַנְשֵׁי הַמּוֹשָׁבָה אֶת דַּעְתָּם עָלֶיהָ, הִשְׁתַּפְּכוּ עַל־פְּנֵי הַדֶּרֶךְ שְׁנֵי זִרְמֵי־אוֹר לְבָנִים, שֶׁהִכּוּ אֶת הָרוֹאִים רֶגַע אֶחָד בְּסַנְוֵרִים. אִישׁ לֹא הוֹצִיא מִפִּיו מִלָּה. רַק הַלְּבָבוֹת הִתְחִילוּ דוֹפְקִים בְּחָזְקָה: הַאֻמְנָם יְשׁוּעָה קְרוֹבָה?

מִקֵץ רְגָעִים מְעַטִּים עָמַד אוֹטוֹ גָדוֹל בַּמּוֹשָׁבָה, וּבוֹ פְלֻגַּת־צָבָא קְטַנָּה עִם קָצִין בְּרֹאשָׁהּ. הַקָּצִין שָׁאַל עַל הַמַּצָּב, וְכַאֲשֶׁר הֻגַּד לוֹ, כִּי הַבֶּדְוִים אָמְרוּ לְהִתְקָרֵב בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר אֶל הַמּוֹשָׁבָה, הוֹדִיעַ כִּי עֲלֵיהֶם לַעֲזוֹב, לְפִי פְּקֻדַּת הַמֶּמְשָׁלָה, אֶת הַמָּקוֹם, כַּאֲשֶׁר אֵין לָהּ דֵי כֹּחוֹת לְהָגֵן עַל הַנְקֻדּוֹת הַקְּטַנּוֹת.

הַפְּקֻדָּה לַעֲזוֹב אֶת קִנָּם הֶחָבִיב, שֶׁעָלָה בַּעֲמַל יָמִים רַבִּים כָּל כָּךְ, לְהַפְקִיר לִפְרָאִים אֶת כָּל מַה שֶׁבָּנוּ וְנָטְעוּ בִּיסוּרִים וְאַהֲבָה, מִלְּאָה אֶת לֵב הָאֲנָשִׁים הִתְמַרְמְרוּת רַבָּה. הֵם שָׁמְעוּ אֶת פְּקֻדַּת הַקָּצִין לָקַחַת אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַיְלָדִים וְלָלֶכֶת אִתָּם כָּרֶגַע, מִבְּלִי לְהַשְׁאִיר אַף מִשְׁמָר קָטָן בַּמּוֹשָׁבָה, וְלֹא הֵשִׁיבוּ דָבָר.

– בָּאנוּ לְהַצִיל אֶת הַנֶּפֶשׁ וְלא אֶת הָרְכוּשׁ, – הוֹדִיעַ הַקָּצִין.

אָכֵן הָיְתָה זֹאת שְׁעַת־נִסָּיוֹן קָשָׁה. הָאֲנָשִׁים יָדְעוּ, כִּי אִם יַעַזְבוּ אֶת הַמָּקוֹם, יֵהָרֵס כֻּלּוֹ בִּן לַיְלָה. עֲמַל חַיִים שְׁלֵמִים עָתִיד לְהֵחָרֵב בִּידֵי הָאוֹיֵב! וַהֲרֵי אֵין זֶה רַק רְכוּשָׁם בִּלְבַד. רְכוּשׁ הָעָם הוּא, שֶׁהָפְקַד בְּיָדָם לְשָׁמְרוֹ.

– פְּקֻדַּת הַמֶּמְשָׁלָה הִיא, וְאֵין לְשַׁנּוֹתָהּ! – עָנָה הַקָּצִין קְצָרוֹת.

־ פְּקֻדַּת הַמֶּמְשָׁלָה? אַךְ מִי נָתַן לָהּ רְשׁוּת לְפַקֵּד, אִם אֵין בִּרְצוֹנָהּ לְהָגֵן? – קָרָא דָנִיֵּאל בִּמְרִירוּת: – אִם נַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם, הֲרֵי אָנוּ מַפְקִירִים לֹא רַק אֶת מוֹשַׁבְתֵּנוּ, – כִּי אִם אָנוּ פּוֹתְחִים אֶת הֶחָזִית לְכָל שִׁכְנוֹתֶיהָ!

אֲבָל נִמְצְאוּ אֲנָשִׁים וְהֵם טָעֲנוּ, כִּי בֵּין כַּךְ וְכַךְ לֹא תוּכַל הַמּוֹשָׁבָה מְעוּטַת־הָאֻכְלוֹסִין לַעֲמוֹד בִּפְנֵי הַהֲמוֹנִים הָעוֹלִים עָלֶיהָ, וְלָמָה יְסַכְּנוּ אֶת חַיֵּיהֶם וְהוֹעִיל לֹא יוֹעִילוּ?

– וְאִם הָרְשׁוּת בְּיָדֵנוּ לְחָרֵף אֶת נַפְשֵׁנוּ, מִי נָתַן לָנוּ הָרְשׁוּת לְהַעֲמִיד בְּסַכָּנָה אֶת חַיֵּי הַיְלָדִים אֲשֶׁר אִתָּנוּ?

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאַחֲרוֹנִים עָבַר רֶטֶט בַּמַּחֲנֶה, הָאָבוֹת הוֹרִידוּ אֶת עֵינֵיהֶם, וְהָאִמָּהוֹת חִבְּקוּ אֶת תִּינוֹקוֹתֵיהֶן אֶל לִבָּן, וּבְעֵינֵיהֶן עָמְדוּ דְמָעוֹת.

– בְּעוֹד עֲשָׂרָה רְגָעִים עֲלֵיכֶם לִהְיוֹת מוּכָנִים! – הוֹדִיעַ הַקָּצִין: – לֹא נוּכַל לְהוֹסִיף וּלְחַכּוֹת.

הַוַּעַד וְדָּנִיֵּאל עִם חֲבֵרָיו הִתְרַחֲקוּ מִן הַצָּבָא, כְּדֵי לְהִתְיָעֵץ וּלְהַחְלִיט מַה לַעֲשׂוֹת. לְאַחַר חֲלִיפַת־הַדֵּעוֹת הָרִאשׁוֹנָה הֻבְרַר, כִּי חֵלֶק מִן הָאֲנָשִׁים נוֹטֶה לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם, וְחֵלֶק מֵהֶם – וּבֵינֵיהֶם דָּנִיֵּאל וַחֲבֵרָיו – לְהִשָּׁאֵר וּלְהָגֵן עַל הַמּוֹשָׁבָה בְּכֹחוֹת עַצְמָם.

נְבוּכִים עָמְדוּ הָאֲנָשִׁים וְלֹא יָדְעוּ מַה לְהָשִׁיב לַקָּצִין. קְבֻצּוֹת אֲנָשִׁים בּוֹדְדוֹת עָמְדוּ וְהִתְוַכְּחוּ. אֲפִילוּ אֵלֶּה, שֶׁהָיוּ נוֹטִים לַעֲזֹב אֶת הַמּוֹשָׁבָה, לֹא מְלָאָם לְבָבָם לְהוֹדִיעַ לַצָּבָא אֶת הַחְלָטָתָם.

פִּתְאֹם הִתְרַחֵשׁ דָּבָר, אֲשֶׁר אִישׁ לֹא פִּלֵּל לוֹ. מִקְצֵה הַמּוֹשָׁבָה הִתְקָרְבָה אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם עָמְדוּ הָאֲנָשִׁים וְהִתְלַחֲשׁוּ בֵּינֵיהֶם כְּדָת מַה לַעֲשׂוֹת, חֲבוּרָה שֶׁל יַלְדֵי הַמּוֹשָׁבָה וְיִגְאָל בְּרֹאשָׁם.

– בְּשֵׁם יַלְדֵי הַמּוֹשָׁבָה – פָּנָה יִגְאָל אֶל רֹאשׁ־הַוַּעַד – הִנְנִי מוֹדִיעַ אֶת הַחְלָטָתֵנוּ לְהִשָּׁאֵר כָּאן! אֲנַחְנוּ לֹא נַעֲזֹב אֶת הַמּוֹשָׁבָה, גַם אִם אַתֶּם, הַגְּדוֹלִים, תֵּלְכוּ מִפּה!

הַנַּעַר הוֹרִיד רֶגַע אֶת עֵינָיו, כְּאִלּוּ נִתְבַּיֵּשׁ, שֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּפְנֵי גְּדוֹלִים, וְאַחַר־כָּךְ הוֹסִיף:

– אִם נִבְרַח בְּמֹרֶךְ־לֵב עַתָּה מִפְּנֵי הַבֶּדְוִים, לא נוּכַל עוֹד לָשׁוּב הֵנָּה. נִתְבַּיֵּשׁ לָשׁוּב!

דִּבְרֵי הַנַּעַר הַפְּשׁוּטִים הִכְרִיעוּ. בְּרֶגַע אֶחָד נַעֲשָׂה בָּרוּר לְכָל בְּנֵי הַמּוֹשָׁבָה, שֶׁאִם יַעַזְבוּ עַתָּה אֶת הַמּוֹשָׁבָה, הֵם מְבַטְלִים אֶת זְכוּתָם עָלֶיהָ. הָאֲדָמָה שֶׁנֶּעֶזְבָה עַל־יְדֵיהֶם בְּרִגְעֵי סַכָּנָה, תִּתְנַכֵּר לָהֶם לְעוֹלָם.

– אֲנַחְנוּ לֹא נֵלֵךְ עִמָּכֶם! – הוֹדִיעַ רֹאשׁ הַוַּעַד אֶת הַקָּצִין: – יוֹדְעִים אָנוּ כַּמָּה גְדוֹלָה הַסַכָּנָה, אֲבָל מִכָּאן לֹא נֵלֵךְ.

־ לֹא נֵלֵךְ! – עָנוּ אַחֲרָיו כָּל יוֹשְׁבֵי שְׂדֵה־כֶרֶם כְּאִישׁ אֶחָד.

– הָיִיתִי מְאֻשָּׁר – עָנָה הַקָּצִין בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ מוּל הָאֲנָשִׁים – לוּ יָכֹלְתִּי לְהִשָּׁאֵר אִתְּכֶם וּלְהָגֵן אִתְּכֶם עַל אַדְמַתְכֶם, אֲבָל חַיָּל אֲנִי וְעָלַי לְהִשָּׁמַע לִפְקֻדַּת שׁוֹלְחַי. הֱיוּ שָׁלוֹם! הַכָּבוֹד לָכֶם!

הוּא יָשַׁב בָּאוֹטוֹ, עוֹד פַּעַם הִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ לִפְנֵי הָאֲנָשִׁים, שֶׁעָמְדוּ שׁוֹקְטִים עַל מְקוֹמָם, וְהַמְּכוֹנָה זָזָה מִמְּקוֹמָהּ. בְּנֵי הַמּוֹשָׁבָה לִוּוּ אוֹתָהּ בְּעֵינֵיהֶם עַד שֶׁנִּבְלְעָה בְּחֶשְׁכַּת הָעֶרֶב.

וּכְשֶׁכָּבָה אוֹרָהּ הַקוֹפֵץ עַל־פְּנֵי הַכְּבִישׁ הָרָחוֹק, וְהָאֲפֵלָה עָטְפָה אוֹתָם מִסָבִיב, נָשְׂאוּ הָאֲנָשִׁים אֶת עֵינֵיהֶם הַשָּׁמַיְמָה, וְנִדְמֶה הָיָה לָהֶם, כִּי הַכּוֹכָבִים אֲשֶׁר עַל רָאשֵׁיהֶם הִתְלַקְּחוּ עַתָּה בְּיֶתֶר עֹז וְנַעֲשׂוּ גְדוֹלִים וּלְבָנִים מִשֶּׁהָיוּ.

וְשֶׁקֶט גָּדוֹל יָרַד עַל הַכְּפָר הַבּוֹדֵד וְיוֹשְׁבָיו, אֲשֶׁר הִתְיַצְבוּ שׁוּב אִישׁ אִישׁ עַל מִשְׁמָרוֹ.

עֵין ה' הָיְתָה עַל שְׂדֵה־כֶרֶם.

א. הַיָּם סוֹעֵר

אַרְבָּעָה הֵם שֶׁעָמְדוּ כָל אוֹתוֹ בֹקֶר בִּתְפִלָּה: עַמִּי, יוֹחַי, מָנוֹחַ וְרוּתִי, שְׁלֹשָׁה אַחִים וַאֲחוֹתָם הַקְּטַנָּה. וְעַל מַה הִתְפַּלָּלוּ? עַל הַיָּם, כִּי יַעֲמֹד מִזַּעְפּוֹ. צָרָה גְדוֹלָה הָיְתָה זֹאת. זֶה הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהַיָּם בְּתֵל־אָבִיב, הַשּׂוֹחֵק וּמִתְבַּדֵּחַ תָּמִיד, הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר עֲלֵיהֶם. אֵיךְ זֶה לֹא נִמְאַס לוֹ לִצְרֹחַ וּלְהִתְרַגֵּז יָמִים וְלֵילוֹת שְׁלֵמִים כִּמְטֹרָף וְלִמְנוֹעַ מִן הַתִּינוֹקוֹת עַתָּה, בִּימֵי־הַחֹפֶשׁ, אֶת תַּעֲנוּגָם הַיְחִידִי לְהִתְרַחֵץ בְּגַלָּיו הַצוֹנְנִים וּלְשַׂחֵק עַל שְׂפָתוֹ!

“רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! – הֵם מִתְפַּלְּלִים – עֲשֵׂה נֵס וּסְתוֹם אֶת פִּיו שֶׁל יָם רַע זֶה, וְיִשְׁתּוֹק רֶגַע מֵעָלֵינוּ!”

אֲנִי מַבְטִיחֲכֶם, כִּי בְכָל לִבָּם הִתְפַּלְלוּ הַיְלָדִים הַפָּעַם, כִּי בְלִי יָם מַה טַּעַם יַשׁ בֶּאֱמֶת לַחֹפֶשׁ בְּתֵל־אָבִיב? הַגִּידוּ בְעַצְמְכֶם, מַה יַעֲשוּ הַיְלָדִים בְּיָמִים חַמִּים וַאֲרֻכִּים אֵלֶּה? לְאָן יֵלְכוּ בְעִיר זוֹ שֶׁכֻּלָּה מִישׁוֹר, שֶׁאֵין בָּהּ לֹא הַר וְלֹא עֵמֶק, לֹא סֶלַע וְלֹא יַעַר, אִם לֹא אֶל שְׂפַת הַיָּם?

מַה שּׁוֹמֵם הוּא עַתָּה הַחוֹף, הַהוֹמֶה תָמִיד מִגְּדוֹלִים וּקְטַנִּים! אֲפִילוּ הַשַּׂחְיָנִים עַזֵּי־הַנֶּפֶשׁ לֹא יַעַרְבוּ אֶת לִבָּם לָבוֹא עַתָּה בַמָּיִם. הַגַּלִּים הִגִּיעוּ עַד הַמִּרְצֶפֶת. הַמֶּרְחֲצָאוֹת עוֹמְדִים סְחוּפֵי־מַיִם כֻּלָּם, וְהֵם נִרְאִים כִּשְׁרוּיִים בְּאֵבֶל. כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה לֹא תֵרָאֶה בִגְבוּלָם.

רַק אֱלֹהִים יוֹדֵעַ, כַּמָּה גָדוֹל הַשִּׁעְמוּם לָשֶׁבֶת בַּבַּיִת יָמִים שְׁלֵמִים בְּחֹם כָּזֶה. הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ יוֹצֵאת אֶל הַמַּיִם הַכְּחֻלִּים, לְצַנֵּן מְעַט אֶת הָרַגְלַיִם הַמְחֻמָּמוֹת בָּהֶם! לְהָרִיחַ רֶגַע אֶת רֵיחָם הָעַז, הַמָּלוּחַ! סְבוּרִים אַתֶּם, שֶׁעַמִּי וְיוֹחַי לֹא הִתְגַּנְבוּ פַּעַם לָרֶדֶת אֶל הַחוֹף בִּזְמָן שֶׁאִמָּא יָצְאָה לְבַקֵר אֶת הַדּוֹדָה הַחוֹלָה יָעֵל? אֶלָּא מָה – הֵם שָׁבוּ תֵּכֶף בְּחֶרְפָּה וּבְבֹשֶׁת־פָּנִים. הַבָּחוּר הַגָּבוֹהַּ, זֶה הַשַּׂחְיָן הַשָּׁזוּף וְעַז־הַשְּׁרִירִים שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ “הַמַּצִּיל הָרָאשִׁי”, הִרְגִישׁ תֵּכֶף בָּהֶם וְנָתַן עֲלֵיהֶם בְּקוֹלוֹ:

– הַבָּיְתָה, פִּרְחָחִים שֶּכְּמוֹתְכֶם! כְּרֶגַע! שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אֶת פְּנֵיכֶם כָּאן!

דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא, שֶׁאִישׁ לֹא יַמְרֶה אֶת פִּיו שֶׁל הַמַּצִּיל הָרָאשִׁי. נָשְׂאוּ הַבַּחוּרִים מִיָּד אֶת רַגְלֵיהֶם וּבָרְחוּ כָּל עוֹד נִשְׁמָתָם בָּם. לֹא הָיָה סִפֵּק בְּיָדָם אֲפִילוּ לָזוּן אֶת עֵינֵיהֶם בְּמַרְאֶה הַיָּם הַנֶּהְדָּר, שֶׁגַּלָּיו הָאַדִּירִים קָפְצוּ כְּסוּסִים לְבָנִים בָּזֶה אַחַר זֶה וְהִתְפּוֹרְרוּ לִרְסִיסֵי קֶצֶף רוֹתֵחַ כָּל פַּעַם בְּהַגִּיעָם אָל הַחוֹף.

ב. מָנוֹחַ וְרוּתִי

הָאֶחָד, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּעְמֵם גַּם עַתָּה, הָיָה מָנוֹחַ, הַקָּטָן שֶׁבָּאַחִים. הוּא הָיָה עוֹלֶה לוֹ עַל גַּג בֵּית־הַסֵּפֶר, וּמִשָּׁם נִתְגַּלָּה לְפָנָיו הַיָּם הָאָהוּב בְּכָל הֲדָרוֹ. שָׁעוֹת שְׁלֵמוֹת הָיָה עָשׂוּי לָשֶׁבֶת כָּאן וְלִשְׁמוֹעַ אֶת רַעַשׁ הַיָּם הַקָּצוּב, שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו מִלְּמָטָּה. כַּמָּה נִפְלָא שְׂדֵה־מַיִם יָרֹק זֶה עִם גַּלָּיו הַמַּלְבִּינִים, הַמִּתְקָרְבִים טוּרִים טוּרִים אֲרֻכִּים כְּשׁוּרוֹת יְלָדִים שְׁלוּבֵי־יָד, וְגַל יְפוֹצֵץ גַּל וּמַיִם. יְפוֹרְרוּ מָיִם! מָנוֹחַ זֶה בַּעַל נֶפֶשׁ שֶׁל פַּיְטָן הָיָה כָּזֶה יִמְצָא לוֹ חֵפֶץ וְעִנְיָן תָּמִיד – גַם בְּשָׁעָה שֶׁאֲחֵרִים מִשְׁתַּעְמְמִים עַד לְטֵרוּף הַדָּעַת.

מִן הָרָאוּי לְסַפַּר, שֶׁגַּם רוּתִי לֹא יָדְעָה שִׁעְמוּם. קְטַנָּה זוֹ הָיְתָה עוֹזֶרֶת עַל יַד אִמָּא: הָיְתָה רוֹחֶצֶת אֶת הַכּוֹסוֹת וּמְנַגֶּבֶת אֶת הָאָבָק מֵעַל הַסְּפָרִים בַּחֲדַר־עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל אַבָּא. פְּעָמִים הָיְתָה אֲפִילוּ לוֹקַחַת אֶת הַמַּטְאֲטֵא לְטַאֲטֵא אֶת הַחֲדָרִים. אָכֵן אָז הָיוּ כָל אַנְשֵׁי הַבַּיִת נִמְלָטִים עַל נַפְשָׁם מִפְּנֵי הָאָבָק הַמַּחֲנִיק שֶׁהָיְתָה מַעֲלָה. אֱמֶת הִיא, שֶׁבִּמְלָאכָה חֲשׁוּבָה זוֹ טֶרֶם קָנְתָה רוּתִי שְׁלֵמוּת.

אוֹתוֹ בֹקֶר שָׁמַע אֱלֹהִים סוֹף־סוֹף בְּקוֹל הַיְלָדִים, וְהַיָּם הָלַךְ הָלוֹךְ וְשָׁקוֹט, הָלוֹךְ וְהִתְפַּיֵּס. לְאַחַר סְעוּדַת הַצָּהֳרַיִם הִגִּיעַ הַדָּבָר לִידֵי כַךְ, שֶׁאִמָּא הִסְכִּימָה לָלֶכֶת עִם הַיְלָדִים לְהִתְרַחֵץ וְלָשֶׁבֶת אִתָּם עַל שְׂפַת הַיָּם.

ג. לְאַחַר סָעַר

זֶה הָיָה יוֹם נֶהְדָּר – לְאַחַר שֶׁשָּׁקַט הַסָּעַר. הַיָּם הָיָה רַךְ וָטוֹב, כְּאִלּוּ לֹא הִתְרַגֵז מֵעוֹלָם, וְהָיָה שָׁקוּף כָּל כַּךְ, שֶׁבְּעַד מֵימָיו הַזַּכִּים אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת כָּל קֶמֶט־חוֹל, כָּל צֶדֶף מַזְהִיר, כָּל עֵשֶׂב־מַיִם חִוֵּר. בְּעֵינֵי עַמִּי וְיוֹחַי הַיָּם נִרְאָה כְּבָר יוֹתֵר מִדַּי שָׁקֵט: לֹא יָם, כִּי אִם עֲרֵבַת־מַיִם בִּמְחִלָּה! רַק מָנוֹחַ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׂבִּיעַ אֶת עֵינָיו בְּקַרְקָעוֹ, שֶׁרְצוּעוֹת־זָהָב מְפַזְזוֹת עַל חוֹלוֹ בְּחֵן וְעֶדְנָה שֶׁאֵין לְהַבִּיעָם.

רוּתִי, שֶׁבָּאָה בַחֲלִיפַת־רַחְצָה, הִיא הָרִאשׁוֹנָה הַמַּשְׁלִיכָה אֶת עַצְמָהּ לְתוֹךְ שְׁלוּלִית הַמַּיִם הַחַמָּה, שֶׁבֵּין הַחוֹף וְלַסְּלָעִים. זֶהוּ מְקוֹמָהּ תָּמִיד. כָּאן הִיא מִשְׁתַּכְשֶׁכֶת לַהֲנָאָתָהּ כְּבַרְוָזָה קְטַנָּה, וְצֶלְצְלֵי שְׂחוֹקָהּ הַצּוֹהֵל מִתְפַּזְּרִים עַל סְבִיבָהּ יַחַד עִם רְסִיסֵי הַמַּיִם הָעַלִיזִים שֶׁהִיא מַעֲלָה אַגַּב שְׂחִיָּה. בְּקֹשִׁי אֶפְשָׁר לְהַבְחִין בְּתוֹךְ אֲבַק־מַיִם זֶה אֶת הָרֹאשׁ שְׁחוֹר־הַתַּלְתַּלִים הַנֶּחְמָד וְאֶת הָעֵינַיִם הַכְּחֻלּוֹת הַשּׂוֹחֲקוֹת.

הַבַּחוּרִים נֶעֱלָמִים תֵּכֶף מִן הָעָיִן. יְכוֹלִים אַתֶּם לְשַׁעֵר, שֶׁהָאֵם הַמִּסְכֵּנָה אֵינָהּ נֶהֱנָה הַרְבֵּה מִן הָרְחִיצָה. עֵינֶיהָ תְּלוּיוֹת בַּיְלָדִים, הַמִּתְרַחֲקִים כָּל רֶגַע מִן הַחוֹף, נֶאֱחָזִים בְּכָל סִירָה עוֹבֶרֶת אוֹ מַתִּיזִים סְתָם עַל סְבִיבָם אֶת הַמַּיִם עַד שֶׁאִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד בְּד' אַמּוֹתֵיהֶם. הָאֵם מִצְטַעֶרֶת עַל כַּךְ מְאֹד – וּלְחִנָּם! מְבְטָחְנִי, שֶׁאֵין אִישׁ אֲשֵׁר יֵרַע הַדָּבָר בְּעֵינָיו. הַגְּדוֹלִים עַצְמָם הָיוּ עוֹשִׂים כַּךְ, אִלְמָלֵא הָיוּ מִתְבַּיְשִׁים.

כְּשֶׁעוֹלִים מִן הַמַּיִם, מִיָּד נִגָּשִׁים לַמְּלָאכָה. עַמִּי חוֹשֵׁב, שֶׁאֵין דָּבָר חָשׁוּב בָּעוֹלָם מִלִּהְיוֹת מַלָּח, וּמְשׂוֹשׂ מְלַאכְתּוֹ עַל שְׂפַת הַיָּם – לִבְנוֹת צִי. עַמִּי מֻמְחֶה גָדוֹל לַדָּבָר, וְיוֹחַי אַף הוּא יוֹדֵעַ לִבְנוֹת נָמֵל וּמַעֲמָד לָאֲנִיּוֹת מֵאֵין כָּמוֹהוּ. רַק מָנוֹחַ, שֶׁאֶת חִבּוּרוֹ עַל הַיָּם וְעַל הַטִיוּל בַּשָּׁרוֹן קָרָא הַמּוֹרֶה לִפְנֵי כָל הַכִּתָּה וְהִפְלִיג בְּשִׁבְחָם – יָדָיו אֵינָן מְאֻמָּנוֹת לְשׁוּם מְלָאכָה. אַף סְפִינָה אַחַת, אַף סִירָה קַלָּה אֵינָהּ עוֹלָה בְּיָדוֹ. צַעַר רַב מִצְטַעֵר מָנוֹחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. עַל כָּל חִבּוּרָיו הַנָּאִים הָיָה מְוַתֵּר, אִלּוּ הָיָה מַצְלִיחַ פַּעַם לַעֲשׂוֹת סִירָה טוֹבָה אוֹ שׁוֹבָךְ מְתֻקָּן לְיוֹנִים, כְּעַמִּי זֶה הַמְקַבֵּל תָּמִיד בְּעַד חִבּוּרָיו “מַסְפִּיק בְּקשִׁי”.

אָכֵן הוּא, מָנוֹחַ, מַרְגִישׁ אֶת מֶתֶק הָעֲבוֹדָה וְעוֹזֵר עַל יַד אֶחָיו בְּכָל לִבּוֹ. הוּא מֵבִיא עִתּוֹנִים וְקֻפְסָאוֹת וְקִיסְמֵי־עֵץ, חוֹפֵר תְּעָלוֹת וְאַגְמֵי מַיִם בַּחוֹל, עַד שֶׁזֵּעָה מְכַסָּה אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ. וּכְשֶׁמְּשַׁלְּחִים אֶת הַסְפִינוֹת עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אִישׁ אֵינוֹ שָׂמֵחַ כָּמוֹהוּ עַל הַצְלָחַת הַמַּעֲשֶׂה.

בְּדִמְיוֹנוֹ, הַצִּי שֶׁלָּהֶם מַפְלִיג לִמְדִינוֹת הַיָּם, עוֹבֵר אָרְחוֹת־יָם רְחוֹקִים וּמְגַלֶּה אִיִּים וַאֲרָצוֹת מֻפְלָאִים. הוּא רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ בִּקְצֵה אֶרֶץ, הַרְחֵק־הַרְחֵק מִפֹּה, כְּקוֹלוֹמִבּוֹס, כְּרָבִּינְזוֹן קְרוּזוֹ, גִּבּוֹרָיו הָאֲהוּבִים. הוּא אֵינוֹ עוֹד כָּאן.

לְעַמִּי וְיוֹחַי כְּבָר נִמְאַס לְטַפֵּל בַּדָּבָר. הֵם רְעֵבִים, וּכְשֶׁאִמָּא מַזְמִינָה אוֹתָם לִסְעוּדָה, כָּל הַצִי וְהַנָּמֵל נִשְׁכָּחִים כְּרֶגַע מִלִּבָּם, וְהֵם אוֹכְלִים לְתֵאָבוֹן אֶת הַפַּת בְּחֶמְאָה וְאֶת עִנְבֵי הָעֵמֶק הַטּוֹבִים. אֲבָל מָנוֹחַ עֲדַיִן כֻּלּוֹ נָתוּן לַמִּשְׂחָק, וְכִמְעַט שֶׁאֵינוֹ טוֹעֵם טַעַם בַּאֲכִילָה. הוּא עוֹבֵר עוֹד בְּיַעֲרוֹת־הָעַד וְקַרְדֹּם שֶׁל אֶבֶן עַל כְּתֵפוֹ, שׁוֹמֵעַ רִנְנַת־צִפֳּרִים וְשַׁאֲגַת חַיּוֹת מֻפְלָאוֹת. הוֹי, הָעוֹלָם גָדוֹל יוֹתֵר וְנָאֶה יוֹתֵר אֲפִילוּ מִיָּם רְחַב־מַיִם זֶה, הַמִּשְׁתַּטֵחַ עַתָּה כֻּלּוֹ בְּקַעֲרַת זָהָב תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, הַיּוֹרֶדֶת מַעֲרָבָה!

א. בַּתִּי

הַפַּעַם מֻכְרָח אֲנִי לְסַפֵּר לָכֶם עַל בַּתִּי. הִיא בַּתִּי שֶׁעֵינֶיהָ כְּחֻלוֹת וּמְתוּקוֹת מִכָּל הָעֵינַיִם שֶׁל הַיְלָדוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְשֶׁפֶּה קָטָן לָהּ הַמְפַטְפֵּט מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב אֶת הַדְּבָרִים הַיּוֹתֵר מִחֻכָּמִים שֶׁבָּעוֹלָם. אַתֶּם תַּכִּירוּ אוֹתָה תֵּכֶף עַל פִּי הַסֶרֶט הַגָּדוֹל וְהָאָדֹם שֶׁאִמָּהּ קוֹשֶׁרֶת לָהּ תָּמִיד לְאַחַר שֶׁהִיא סוֹרֶקֶת אֶת תַּלְתַּלֶיהָ הַנִּפְלָאִים. סֶרֶט אָדֹם הוּא כְּכָל הַסְּרָטִים שֶׁקּוֹנִים אוֹתוֹ בִּפְרוּטָה בְּאַחַת הַחֲנֻיוֹת שֶׁבִּרְחוֹב נַחֲלַת בִּנְיָמִין, אֲבָל סֶרֶט זֶה בְּרֹאשָׁהּ הַנֶחְמָד שֶׁל בַּתִּי הָיָה מַזְהִיר כְּוֶרֶד נִפְלָא, וְכָל מִי שֶׁרָאָה אוֹתוֹ מֵרָחוֹק לֹא יָכֹל עוֹד לְהִתְאַפֵּק וְהָיָה מֻכְרָח לאֱחוֹז בִּקְטַנְטֹנֶת זוֹ, לְהָרִים אוֹתָהּ פַּעַם וּפַעֲמַיִם לְמַעְלָה, מֵעַל לָרֹאשׁ, וּלְנַשֵׁק אוֹתָהּ בִּשְׁתֵּי לְחָיֶיהָ הָאֲדֻמּוֹת. יְכוֹלִים אַתֶּם לְשַׁעֵר כַּמָּה הָיְתָה הַיַלְדָּה הַמִּסְכֵּנָה סוֹבֶלֶת מִן הַגְּדוֹלִים וּמִנְּשִׁיקוֹתֵיהֶם! אֲבָל לְהִשְׁתַּמֵּט מֵהֶם הָיָה קָשֶׁה מְאֹד. בְּכָל הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה מִתְהַלֶכֶת בָּהּ מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב וּמְצַיֶּצֶת כְּצִפּוֹר קְטַנָּה, לֹא הָיָה אַף מְקוֹם מַחֲבֵא בָּטוּחַ אֶחָד שֶׁתּוּכַל לְהִתְחַבֵּא מִנְּשִׁיקוֹתֵיהֶם הַמַּטְרִידוֹת שֶׁל הַדּוֹדִים וְהַדּוֹדוֹת. חָצֵר זוֹ הָיְתָה גְדוֹלָה וַעֲרֻמָּה – רַק בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים הָיְתָה מַצְמִיחָה דֶשֶׁא יָרֹק פֹּה וָשָׁם לִזְמָן קָצָר. וּבַגִּנָּה הַקְּטַנָּה שֶׁבִּשְׁתֵּי עֲרוּגוֹתֶיהָ הָיָה מְטַפֵּל מָנוֹחַ, בֶּן דּוֹדָּהּ שֶׁל בַּתִּי, יוֹם־יוֹם בְּזֵעַת אַפָּיו, לֹא גָדַל כָּל צִיץ וְכָל יֶרֶק, חוּץ מִשְׁנַיִם־שְׁלשָׁה שִׂיחִים עֲלוּבִים שֶׁל עַגְבָּנִיּוֹת, שֶׁעָמְדוּ כְּמוּשִׁים וּמְכֻסֵי אָבָק כֻּלָּם וּמֵעוֹלָם לֹא הִגִיעָה אַף עַגְבָּנִיָה אַחַת עֲלֵיהֶם לְאַדְמִימוּת, כִּי נִתְלְשָׁה בְּאֵין רוֹאֶה בִּידֵי הַיְלָדִים הַשּׁוֹבָבִים בְּעוֹדֶנָּה בֹסֶר. בִּקְצֵה הַגִּנָּה אָמְנָם עָמְדָה חַמָּנִית אַחַת, שֶׁנִּשְׁתַּמְּרָה בְּדֶרֶךְ נֵס, חַמָּנִית מַצְהֶבֶת גְּדוֹלָה, מְאִירַת־פָּנִים, שֶׁלְּמַרְאֶיהָ הָעַלִיז הָיוּ עֵינָיו שֶׁל מָנוֹחַ כִּמְעַט זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת שֶׁל גִיל, אַךְ חַמָּנִית אַחַת לֹא יָכְלָה, כְּמוּבָן, לְהַסְתִּיר בְּצִלָּהּ אֲפִילוּ יַלְדָּה קְטַנָּה כְּבַתִּי.

ב. מִיצִי

כַּמָּה טוֹב שֶׁבֶּחָצֵר הַגְּדוֹלָה וְהָעַרֻמָה הַזֹּאת הִתְהַלְכָה עוֹד בִּרְיָה אַחַת, גַּם כֵּן נֶחְמָדָה לַמַּרְאֶה וְתַאֲוָה לָעֵינַיִם, הִיא הַחֲתַלְתּוּלָה הַקְּטַנָּה מִיצִי, שֶׁלֹּא הָיָה יְצוּר זַךְ וְלָבָן מִמֶּנָּה בְּכָל הָעוֹלָם. הִיא, מִיצִי, שֶׁנִּשְׁאֲרָה יְחִידָה לְאִמָּהּ עָרְפָּה מִכָּל חֲמֵשֶׁת יְלָדֶיהָ שֶׁהָיוּ לָהּ. מִיצִי הָיְתָה הָאַחַת שֶׁלֹּא הֵצִיקָה לְבַתִּי. גַּם הִיא אָהֲבָה אוֹתָהּ מְאֹד וְהָיְתָה תָמִיד עוֹצֶמֶת אֶת עֵינֶיהָ מֵאֹשֶׁר, כַּאֲשֶׁר לָקְחָה אוֹתָהּ בַּתִּי עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ, אֲבָל נַשֵּׁק לֹא נָשְׁקָה לָהּ. לְאָֹשְׁרָהּ שֶׁל בַּתִּי, אֵין הַחֲתוּלִים יוֹדְעִים אֶת תּוֹרַת הַנְּשִׁיקָה.

אֵין פֶּלֶא שֶׁבַּתִּי וּמִיצִי הָיוּ מוֹצְאוֹת קוֹרַת רוּחַ זוֹ בְזוֹ. שְׁתֵּיהֶן הָיוּ מְלֵאוֹת חֵן, וּבִזְמָן שֶׁשְּׁתֵּיהֶן הָיוּ מְהַלְכוֹת בֶּחָצֵר לֹא הָיְתָה נִרְאֵית זוֹ רֵיקָה וְשׁוֹמֵמָה. גַּם בַּיָּמִים הַמְּעַטִים שֶׁגִּנַּת מָנוֹחַ עָמְדָה כֻלָּהּ בְּלִבְלוּבָהּ לֹא גִדְּלָה גִדוּלִים נָאִים כָּאֵלֶּה.

בְּרַם, לֹא לְחִנָּם הָיְתָה מִיצִי מְבַקֶּשֶׁת מִפְלָט בְּחֵיקָהּ שֶׁל בַּתִּי. אִם לְבַתִּי הֵצִיקוּ הַגְּדוֹלִים בִּנְשִׁיקוֹתֵיהֶם, גָּדְלָה שִׁבְעָתַיִם הָרָעָה שֶׁהִדְבִּיקָה אֶת מִיצִי בְּשֶׁל הַקְּטַנִּים, שֶׁהָיוּ נִטְפָּלִים אֵלֶיהָ תָּמִיד וְרוֹדְפִים אַחֲרֶיהָ וּמְעַנִּים אוֹתָהּ בְּלִי רַחֲמִים – וְגַם הֵם רַק מֵאַהֲבָה. אָהֹב אָהֲבוּ הַפּוֹחֲזִים הַקְּטַנִּים חֲתוּלָה נֶחְמָדָה זוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה יְצוּר זַךְ וְלָבָן מִמֶּנָּה בְּכָל הָעוֹלָם. אֲבָל מִיצִי הָיְתָה מְרֻצֶָּה יוֹתֵר לוּ הָיוּ אֵלֶּה אוֹהֲבִים אוֹתָהּ פָּחוֹת וּמְעַנִים אוֹתָהּ פָּחוֹת. יְלָדִים טִפְּשִׁים שֶׁכָּאֵלֶּה – לְהָצִיק לְבִרְיָה קְטַנָּה וְרַבַּת־חֵן כָּזוֹ, שֶׁנִּשְׁאֲרָה יְחִידָה לְאִמָּהּ מֵחֲמֵשֶׁת גוּרֶיהָ שֶׁהָיוּ לָהּ! מוּבָן, שֶׁאַךְ רָאֲתָה מִיצִי אֶת הַיְלָדִים שָׁבִים מִן הַ“גַּן” שֶׁל הַגְבֶרֶת אֱלִישֶׁבַע, מִיָּד הָיְתָה קוֹפֶצֶת עַל בִּרְכֶּיהָ שֶׁל בַּתִּי – וְהַס! אֵין מִיצִי עוֹד בָּעוֹלָם! בְּחֵיקָה שֶׁל בַּתִּי הָיְתָה מִיצִי בְּטוּחָה מִפָּחַד. יְנַסֶּה נָּא מִישֶׁהוּ לִשְׁלוֹחַ עַתָּה יָד בְּמִיצִי! בַּתִּי לֹא תִתֵּן שֶׁיִּגְּעוּ לְרָעָה בַּחֲתַלְתּוּלָה הַקְּטַנָּה, שֶׁנִּשְׁאֲרָה יְחִידָה לְאִמָּהּ מִכָּל חֲמֵשֶׁת יְלָדֶיהָ שֶׁהָיוּ לָהּ.

ג. מָנוֹחַ

כֵּיוָן שֶׁאַתֶּם מַכִּירִים כְּבָר אֶת בַּתִּי וְאֶת מִיצִי, אֲנִי מְחֻיָּב לְסַפֵּר לָכֶם מְעַט גַם עַל מָנוֹחַ. הוּא מָנוֹחַ, שֶׁיּוֹתֵר מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הָיָה אוֹהֵב לָטַעַת גַּנִּים. כִּמְדֻמֶּה, שֶׁכְּבָר סִפַּרְתִּי לָכֶם שֶׁבַּחֹרֶף שֶׁעָבַר עָמַד וּבָחַר לוֹ פִּנָּה בֶּחָצֵר וְזָרַע בָּהּ שְׁתֵּי עֲרוּגוֹת שֶׁל יְרָקוֹת וּפְרָחִים. תּוֹדוּ בְעַצְמְכֶם שֶׁזֶה הָיָה רַעְיוֹן נִפְלָא, לִזְרוֹעַ יֶרֶק בֶּחָצֵר הַגְּדוֹלָה וְהַשּׁוֹמֵמָה הַזֹּאת. יוֹדֵעַ אֱלֹהִים כַּמָּה הָיָה טוֹרֵחַ בָּחוּר מִסְכֵּן זֶה! בְּזֵעַת אַפָּיו עָבַד יוֹם יוֹם. אֲבָל אַתֶּם יוֹדְעִים כְּבָר שֶׁהִצְלִיחַ מְעַט מְאֹד, וְחוּץ מֵהַחַמָּנִית הָאַחַת שֶׁהָיְתָה בֶאֱמֶת נָאָה, לֹא צָמַח כִּמְעַט דָּבָר כָּאן. הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁמָּנוֹחַ בָּחוּר מְצֻיָּן, אֲבָל דַּוְקָא בְּגַנָּנוּת, אֵין כֹּחוֹ גָדוֹל.

אֲבָל מַעֲלָה אַחַת יֶשׁ לוֹ לְמָנוֹחַ. אֵין לִבּו נוֹפֵל עָלָיו, אִם מַשֶׁהוּ אֵינוֹ מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ. תָּמִיד הוּא מָלֵא רַעְיוֹנוֹת נִפְלָאִים. הַפַּעַם מֹחוֹ עָסוּק בְּדָבָר חָדָשׁ. חָפֵץ הוּא לִבְנוֹת סֻכָּה בֶּחָצֵר. לֹא סֻכָּה לִגְדוֹלִים. לָאֵלֶּה יֵשׁ כְּבָר סֻכָּה מִן הַמוּכָן בַּפְּרוֹזְדוֹר, שֶׁמּוֹטוֹת עֵץ דַקִים מְשַׁמְשִׁים גַג לָהּ וְשֶׁאַבָּא שֶׁל בַּתִּי כְּבָר הֵבִיא הַבֹּקֶר סְכָךְ לָהּ – עֲרֵמָה גְדוֹלָה שֶׁל כַּפּוֹת תְּמָרִים מִגַּנּוֹ שֶׁל הַדּוֹד אֲבִיעֶזֶר. מָנוֹחַ נִתְכַּוֵּן לְסֻכָּה קְטַנָּה בַּעֲדוֹ וּבְעַד בַּתִּי וּבְעַד מִיצִי – אוּלַי גַם בְּעַד חֲבֵרוֹ יִזְהָר. יִזְהָר זֶה, אַגַּב, הוּא גַם כֵּן בָּחוּר מְצֻיָּן. אִתּוֹ יַחַד חוֹלֵם מָנוֹחַ לָטַעַת יַעַר גָּדוֹל בְּהָרֵי הַגָּלִיל, יַעַר צוֹמֵחַ כָּל מִינֵי עֵצִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁאָדָם יְהֵא מְהַלֵךְ בּוֹ שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת וְלֹא יַגִּיעַ עַד קָצֵהוּ… אֲבָל אִם אָבוֹא לְסַפֵּר לָכֶם עַל כָּל הַדְּבָרִים הַנִּפְלָאִים הַמְמַלְאִים אֶת מֹחוֹ שֶׁל מָנוֹחַ, לֹא יַסְפִּיק הַמָּקוֹם כָּאן. עוֹד אֲסַפֵּר לָכֶם עַל כָּךְ בְּפַעַם אַחֶרֶת. הַפַּעַם נַעֲסוֹק רַק בְּסֻכָּה שֶׁהֵקִים מָנוֹחַ בֶּחָצֵר הַגְּדוֹלָה וְהַשׁוֹמֵמָה לְתִפְאֶרֶת.

ד. בּוֹנִים סֻכָּה

הַשָּׁעָה הָיְתָה מְשַׂחֶקֶת הַפַּעַם לְמָנוֹחַ בְּאֹפֶן יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. בַּמַּרְתֵּף גִּלָּה אוֹצָר שֶׁל חֹמֶר לְבִנְיָן: תֵּבוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת, מוֹטוֹת וּקְרָשִׁים, וַאֲפִילוּ רְעָפִים וּלְבֵנִים, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מִן הַזְּמָן שֶׁבָּנוּ אֶת הַבָּיִת. אֲפִילוּ סֻכָּה לִגְדוֹלִים אֶפְשָׁר הָיָה לְהָקִים.

אַל נָא תְדַמּוּ בְּנַפְשְׁכֶם בְּכָל זֹאת, שֶׁהַדָּבָר עָלָה לוֹ, לְמָנוֹחַ, עַל נְקַלָּה. כָּל אֵלֶּה שֶׁמֹּחָם מָלֵא תָּמִיד רַעְיוֹנוֹת נִפְלָאִים, הֵם, לְצַעֲרֵנוּ, לֹא תָמִיד גַּם בַּנָּאִים מְשֻׁבָּחִים, וּמִי יוֹדֵעַ בַּמֶּה הָיָה הָעִנְיָן נִגְמָר לוּלֵא אוֹתוֹ יִזְהָר, בָּחוּר שָׁמֵן וּכְבַד־בָּשָׂר מְעַט שֶׁלְּמַרְאִית עַיִן אֵינוֹ עָלוּל לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ, וְשֶׁבֶּאֱמֶת אֵין כָּמוֹהוּ חָרוּץ בְּכָל מְלָאכָה. יִזְהָר זֶה הוּא שֶׁעָמַד לוֹ לְמָנוֹחַ הַפָּעַם. וְלֹא רַק יִזְהָר – גַּם בַּתִּי נִצְטָרְפָה אֲלֵיהֶם וּבְיָדֶיהָ הַקְּטַנּוֹת נָשְׂאָה מִן הַמַּרְתֵּף כָּל אוֹתָם הַדְּבָרִים הַיְקָרִים שֶׁמֵּהֶם הוּקְמָה הַסֻּכָּה. רַק מִיצִי נִגְרְרָה אַחֲרֵיהֶם בְּלִי מְלָאכָה. רָצָה אַחֲרֵי בַּתִּי מִן הַמַּרְתֵּף אֶל הַסֻּכָּה וַחֲזָרָה, מִבְּלִי לְהָבִין מַה שֶׁנַּעֲשֶׂה כָּאן.

בְּחַיַּי, שֶׁהָיָה כְדַאי לָכֶם לִרְאוֹת סֻכָּה נִפְלָאָה זוֹ. בְּעֵינֵי מָנוֹחַ וּבַתִּי הָיְתָה טוֹבָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הַסֻּכָּה לַגְּדוֹלִים. גַּם הִיא הָיְתָה מְכֻסָּה עַנְפֵי תְמָרִים; גַם קִירוֹתֶיהָ הָיוּ מִקֻשָּׁטִים בְּצִיצִים וּפְרָחִים. אֲפִילוּ מִן הָרִמּוֹנִים הָאֲדֻמִּים סָחֲבוּ הַבַּחוּרִים וְתָלוּ אוֹתָם עַל קִירוֹת הַסֻּכָּה. אֲבָל הִיא הָיְתָה נִפְלָאָה בְּעֵינֵי הַיְלָדִים, מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה קְטַנָה, וּבְעִקָּר – מִשּׁוּם שֶׁנִּבְנְתָה בִידֵיהֶם, בִּידֵי עַצְמָם.

כְּשֶׁקָּרְאָה אִמָּא אֶת בַּתִּי לִרְחֹץ אוֹתָהּ וְלִסְרֹק אֶת רֹאשָׁהּ לִכְבוֹד הֶחָג, הִשְׁתּוֹמְמָה מְאֹד עַל הָאָבָק הָרַב שֶׁרָבַץ עַל רֹאשָׁהּ הַצְּהַבְהָב וְהָיְתָה טוֹרַחַת שָׁעָה אֲרֻכָּה עַד שֶׁרֹאשָׁהּ הַנֶּחְמָד הָיָה שׁוּב נָקִי מִן הַלִּכְלוּךְ, וְהַסֶּרֶט הַגָּדוֹל וְהָאָדֹם הִזְהִיר עָלָיו כְּוֶרֶד נִפְלָא.

ה. בָּעֶרֶב

בָּעֶרֶב, לְאַחַר סְעוּדַת הֶחָג, הִתְחַמְּקוּ מָנוֹחַ וּבַתִּי מִן הַסֻּכָּה לַגְּדוֹלִים אֶל סֻכָּתָם הַקְּטַנָּה. מוּבָן, שֶׁמִּיצִי נִגְרְרָה תֵכֶף אַחֲרֵי בַּתִּי. בַּסֻּכָּה הַקְּטַנָּה לֹא הָיוּ נֵרוֹת, אֲבָל כּוֹכְבֵי הַכֶּסֶף הִזְהִירוּ מִבְּעַד לַסְּכָךְ שֶׁל עַנְפֵי הַתְּמָרִים וְהָיָה טוֹב לָשֶׁבֶת כָּאן. מָנוֹחַ הָיָה חָפֵץ לָשֶׁבֶת בְּסֻכָּתוֹ תָּמִיד – כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה.

אֲבָל הַגְּדוֹלִים, כְּיָדוּעַ, תָּמִיד מַפְרִיעִים. אִמָּא בָּאָה, וּבַתִּי הָיְתָה מֻכְרַחַת תֵּכֶף לָלֶכֶת הַבַּיְתָה וְלִישׁוֹן בְּמִטָּתָהּ הַקְּטַנָּה. וַאֲפִילוּ מָנוֹחַ, שֶׁעוֹד הָיָה עֵר שָׁעָה אֲרֻכָּה לִכְבוֹד הֶחָג, הָלַךְ לְבַסּוֹף בְּלִי חֶמְדָּה לִישׁוֹן בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַנִּבְזֶה.

רַק מִיצִי, שֶׁנִּשְׁאֲרָה בַחוּץ וְצִנַּת הַלַּיְלָה פָּגְעָה בְּעוֹרָהּ הֶעָנֹג, שֶׁאֵין בָּעוֹלָם לָבָן מִמֶּנּוּ, נִמְלְכָה וְנִכְנְסָה אֶל הַסֻּכָּה הַקְּטַנָּה וְהַחַמָּה, בַּמָּקוֹם שֶׁיָּשְׁנָה שֵׁנָה מְתוּקָה עַד הַבֹּקֶר.

נִמְצָא, שֶׁכָּל הַטֹּרַח שֶׁטָּרְחוּ מָנוֹחַ וְיִזְהָר וּבַתִּי, לֹא טָרְחוּ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה סֻכָּה לְמִיצִי…

(סִפּוּרִים מֵחַיָּיו)

א. בְּבֵית הַסֵּפֶר

לְבֵית הַסֵּפֶר הָרֵיאָלִי נִכְנָס בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה נַעַר בֶּן עֶשֶׂר, הַמְעוֹרֵר מִיָּד אֶת סַקְרָנוּתָם שֶׁל כָּל בְּנֵי הַכִּתָּה. הַנַּעַר יְפֵה־הָעֵינַיִם וּשְׁחוֹר־הַשֵּׂעָר יוֹשֵׁב לוֹ עַל הַסַּפְסָל וּמַקְשִׁיב בְּשׂוֹם לֵב אֶל הַשִּׁעוּרִים. אֲבָל הוּא מַרְגִישׁ, שֶׁכָּל הָעֵינַיִם בַּמַּחְלְקָה נְתוּנוֹת בּוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לָמָּה. רֶגַע אֶחָד מִתְבַּלְבֵּל הַנַּעַר. אֶפְשָׁר, שֶׁבְּרֶגַע זֶה צַר לוֹ עַל שֶׁעָזַב אֶת בֵּית הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי הַיְּהוּדִי שֶׁלָּמַד שָׁם אֶת סִפּוּרֵי הַתּוֹרָה הַנִּפְלָאִים, שֶׁשָּׁם הַכֹּל יָדְעוּ אוֹתוֹ וְאִישׁ לֹא נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ עָלָיו, אֲבָל מְעַט מְעַט הוּא מִתְאוֹשֵׁשׁ וְשׁוּב הוּא מִתְמַלֵּא שִׂמְחָה וְגַאֲוָה, שֶׁעָזַב אֶת בֵּית הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי הַקָּטָן וְנִכְנַס לְבֵית הַסֵּפֶר הָרֵיאָלִי. כָּאן הֲרֵי מְלַמְּדִים דְּבָרִים חֲשׁוּבִים כָּל כָּךְ!

בִּשְׁעַת הַהַפְסָקָה הוּא יוֹצֵא אֶל הֶחָצֵר. בּוֹחֵן אֶת חֲבֵרָיו בְּעֵינָיו הַשְּׁחוֹרוֹת, הָעֲצוּבוֹת קְצָת: הַאֵין בֵּינֵיהֶם אֶחָד, שֶׁיִהְיֶה יְדִידוֹ? הַאֵין בֵּינֵיהֶם אֶחָד, שֶׁיוּכַל לְסַפֵּר לוֹ עַל הֲמוֹן הַדְּבָרִים הַמְבַדְחִים שֶׁבְּבֵית הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי, שֶׁזֶּה עַתָּה עָזַב אוֹתוֹ? בָּרוּר לוֹ שֶׁהוּא מַעֲסִיק אֶת הַיְלָדִים הַנּוֹצְרִים בְּיוֹתֵר, וְעַל כֵּן הוּא מִתְפַּלֵּא, שֶׁהֵם מִצְטַדְּדִים מְעַט בְּגִשְּׁתּוֹ אֲלֵיהֶם. כְּלוּם יִתָּכֵן, שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מַשֶׁהוּ שֶׁלֹּא כְשׁוּרָה?

אֵלֶּה הֵם הָרְשָׁמִים הָרִאשׁוֹנִים, רְשָׁמִים חוֹלְפִים. מְעַט מְעַט הוּא נוֹכָח, שֶׁהַנְּעָרִים הַנּוֹצְרִים נִמְשָׁכִים אַחֲרָיו דַּוְקָא מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ דוֹמֶה אֶל הָאֲחֵרִים. עַל כֵּן גַם אוֹהֲבִים אוֹתוֹ אַחֶרֶת, גַּם שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ אַחֶרֶת. כְּשֶׁהַנַּעַר יִגְדַּל, יְלַוֶּה אוֹתוֹ הַיַּחַס הַזֶּה כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְהוּא לֹא יָדַע לְעוֹלָם, אִם הוּא אָהוּב וְנַעֲרָץ וְאִם שָׂנוּא וּבָזוּי אֲפִילוּ עַל הַקְרוֹבִים לוֹ בְיוֹתֵר שֶׁבָּעוֹלָם הַנָּכְרִי.

הַחֵן הָרַב שֶׁבַּנַעַר הַיְּהוּדִי, בֶּן הַמִּשְׁפָּחָה הַמְכֻבָּדָה, שֶׁכָּל הֲלִיכוֹתָיו מְלֵאוֹת נֹעַם, קוֹנֶה לְבָבוֹת. בְּמִנְהָגוֹ עִם הַבְּרִיוֹת יֵשׁ אֵיזוֹ אֲצִילוּת דַּקָּה, אֵיזֶה כִשְׁרוֹן לְהָבִין אֶת נֶפֶשׁ הָאַחֵר, שֶׁאֵינוֹ מָצוּי אֵצֶל הָרַבִּים. הוּא שַׁקְדָן, כְּרֹב יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל בְּבָתֵּי הַסֵּפֶר שֶׁל הַגּוֹיִים, אֲבָל הוּא יוֹדֵעַ גַּם לְבַדֵּחַ אֶת הַכִּתָּה כֻלָּה. הוּא גַם כּוֹתֵב בְּסִגְנוֹן יָפֶה יוֹתֵר מִכָּל בְּנֵי הַכִּתָּה, וּכְשֶׁהַמּוֹרֶה קוֹרֵא אֵיזֶה חִבּוּר נָאֶה לִפְנֵי הַתַּלְמִידִים, הַכֹּל מַכִּירִים תֵּכֶף, שֶׁנִּכְתַּב בִּידֵי הַנַּעַר שְׁחוֹר־הָעֵינַיִם, בְּנוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר הַיְּהוּדִי הֶעָשִׁיר, הַיּוֹשֵׁב בִּרְחוֹב־טַבַּק, סָמוּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת הַיְּהוּדִי. בְּרִגְעֵי הַהַפְסָקָה נָעִים לִהְיוֹת בְּחֶבְרָתוֹ. תָּמִיד יֵשׁ לוֹ בַּמֶּה לְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ. הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁאֵין חָבִיב מִתֵּיאוֹדוֹר הַקָּטָן, שֶׁאֵין מְנֻמָּס מִמֶּנּוּ, אֵין בָּא לְעֶזְרַת חָבֵר כָּמוֹהוּ, וְאִישׁ לֹא יַגִיד, שֶׁהֶעֱלִיב פַּעַם אַף יֶלֶד מִן הַכִּתָּה.

הַנַּעַר עוֹבֵר מִמַּחְלְקָה לְמַחְלְקָה, וְהַכֹּל הוֹלֵךְ לְמֵישָׁרִים. הוּא שׁוֹקֵד עַל לִמּוּדָיו לֹא מִיִּרְאָה כִּי אִם מֵאַהֲבָה. חֲבִיבִים עָלָיו בֶּאֱמֶת הַלִּמּוּדִים הַמַּרְחִיבִים אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם. טוֹב, שֶׁכָּאן מַעֲדִּיפִים אֶת לִמּוּדֵי הַמַתֵּמָטִיקָה וְהַפִיסִיקָה עַל הַלְּשׁוֹנוֹת הָעַתִּיקוֹת הַמְשַׁעְמְמוֹת. גִּבּוֹרוֹ הַנַּעֲרָץ שֶׁל הַנַּעַר בַּיָּמִים הָהֵם הוּא לֵסֶפְּס, שֶׁחָפַר אֶת תְּעָלַת סוּאֶץ וְנִתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם. הַנַּעַר, הַיּוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ עוֹד רְצוּעַת יַבָּשָׁה בֵּין הָאוֹקְיָנוּס הַשּׁוֹקֵט וְהָאַטְלַנְטִי בַּאֲמֵרִיקָה, חוֹלֵם לַחְפּוֹר גַם שָׁם תְּעָלָה מְאַחֶדֶת־יַמִים. אֶת הַסּוֹד הַזֶּה עַל דְּבַר תְּעָלַת פָּנָמָה הוּא נוֹשֵׂא בְלִבּוֹ יָמִים רַבִּים. אֲפִילוּ לַאֲחוֹתוֹ פָּאוּלִינָה, זוֹ שֶׁאֵין נָאָה וַחֲכָמָה מִמֶּנָּה בְּעֵינֵי תֵיאוֹדוֹר, הַקָּטָן מִמֶּנָּה בְּשָׁנָה אַחַת – לֹא גִלָּה אֶת סוֹדוֹ. וּכְשֶׁסִּפֶּר לְאָבִיו, שֶׁהוּא מִתְכּוֹנֵן לִכְשֶׁיִּגְדַּל לַחְפּוֹר אֶת תְּעָלַת פָּנָמָה, בִּקֵשׁ שֶׁלֹּא יְגַלֶּה אֶת סוֹדוֹ לְאִישׁ שֶׁמָּא יַקְדִּימֶנּוּ אַחֵר… לֵב הַנַּעַר הַקָּטָן הַזֶּה, הַשּׁוֹקֵט וְהַמְסֻדָּר מִבַּחוּץ כָּל כַּךְ, יָם סוֹעֵר הוּא מֵחֲלוֹמוֹת וְדִמְיוֹנוֹת. בִּתְעָלַת־פָּנָמָה לֹא יִקַּח אָמְנָם חֵלֶק בְּגָדְלוֹ. הוּא לֹא יַחְפּוֹר תְּעָלָה מְאַחֶדֶת שְׁנֵי יַמִּים כָּאֵלֶּה שֶׁל סוּאֶץ וּפָנָמָה, כִּי אִם תְּעָלָה מְאַחֶדֶת רִבְבוֹת אֶחָיו הַמְפֻזָּרִים עַל כָּל הַיָּמִים שֶׁבָּעוֹלָם.

לְפִי שָׁעָה הוּא עוֹשֶׂה אֶת חוֹבָתוֹ כְּתַלְמִיד וְשׁוֹקֵד עַל לִמּוּדָיו. אֵין מִסֻדָּר מִמֶּנּוּ. הוּא תַלְמִיד לְמוֹפֵת, מִתְהַלֵךְ עִם חֲבֵרָיו בְּנִמּוּס וּבַחֲבִיבוּת. אֲבָל נַעַר מְנֻמָּס וְשׁוֹקֵט זֶה יוֹצֵא מִגִּדְרוֹ מִיָּד, אִם מִישֶׁהוּ אוֹמֵר לִפְגּוֹעַ בִּכְבוֹדוֹ אוֹ בִּכְבוֹד עַמּוֹ. מִיָד פָּנָיו הָעֲנֻגּוֹת מַחֲוִירוֹת, וְעֵינָיו הַשּׁוֹפְעוֹת תָּמִיד זֹהַר חַם, יוֹקְדוֹת בְּאֵשׁ זָרָה – כֻּלּוֹ נָסִיךְ קָטָן שֶׁנֶּעֱלַב. בְּבֵית הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי הַיְּהוּדִי קָלַט אָמְנָם מְעַט מְאֹד מִלִּמּוּדֵי הַיַהֲדוּת; וּפַעַם גַּם סָפַג מַלְקוֹת בַּאֲשֶׁר לֹא יָדַע לְסַפֵּר כַּהֲלָכָה בִּיצִיאַת מִצְרָיִם. אֲבָל הוּא שָׁמַע בְּבֵית אָבִיו מְסַפְּרִים עַל מוֹצָאוֹ מֵאֲנוּסִים סְפָרַדִּים, שֶׁשָּׁבוּ בִמְסִירוּת נֶפֶשׁ אֶל עַמָּם. הוּא מַרְגִישׁ בְּכָל נֵטֶף דָּמוֹ, שֶׁבֵּן הוּא לְעָם עַתִּיק וְגָדוֹל, וְשֶׁבְּזוּיֵי אָדָם אֵלֶּה, שֶׁשֵּׁם יְהוּדִי גְּנַאי לָהֶם, אֵינָם אֶלָּא מְקַנְּאִים בְּעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל אַף צוֹרְרָיו וּמְעַנָּיו שָׁמַר בְּקִרְבּוֹ כִּשְׁרוֹנוֹת רוּחַ נַעֲלִים.

עוֹדֶנּוּ נַעַר הוּא מְקַנֵּא אֶת קִנְאַת עַמּוֹ וּכְבוֹדוֹ, וּכְשֶׁקָּרָה פַּעַם שֶּמּוֹרֵה בֵית הַסֵּפֶר בֵּאֵר לְיַלְדֵי הַכִּתָּה אֶת הַמִּלָּה הַגֶרְמָנִית “הֵיידֶן”, וְאָמַר: “עִם אֵלֶּה נִמְנִים עוֹבְדֵי אֱלִילִים, מֻשְׂלְמִים וִיהוּדִים”, בָּחֲלָה נֶפֶשׁ הַנַּעַר בְּבֵית הַסֵּפֶר הָאַנְטִישֵׁמִי וְהֶחְלִיט לְהִכָּנֵס לַגִּמְנָסִיָּה.

זֹאת הָיְתָה הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהַנַּעַר הִכִּיר, שֶׁבְּכָל לִבּוֹ הִרְגִישׁ אֶת מוֹצָאוֹ, וְהֶחְלִיט שֶׁלֹּא לִמְחוֹל עַל עֶלְבּוֹן עַמוֹ לְעוֹלָם.

ב. בְּחוֹף הַמּוֹלֶדֶת

הָאֳנִיָה הָרוּסִית שֶׁהִפְלִיגָה מַאֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֵינָהּ גְּדוֹלָה וְאֵינָהּ יָפָה. בַּתָּאִים הַצָּרִים גָדוֹל הַחֹם עַד לְבִלְתִּי נְשׂוֹא, וְהַנּוֹסְעִים הַמִּזְרָחִיִּים הַמְרֻבִּים מִתְגּוֹלְלִים עַל הַמַּחֲצָלוֹת הָרְפוּדוֹת וּמְזַהֲמִים כָּל פִּנָּה עַל הַמִּכְסֶה. אֲבָל בַּלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן הַיָּם שׁוֹקֵט לְהַפְלִיא, וְהַכּוֹכָבִים מִשְׁתַּפְּכִים וְרוֹעֲדִים מִתּוֹךְ יְרִיעַת הַשָּׁמַיִם הָאֲפֵלָה בְּנֹגַהּ חַג צָחוֹר כָּזֶה, שֶׁאֵין אִישׁ מַרְגִישׁ עוֹד בַּזֻּהֲמָה שֶׁמִּתָּחַת.

בַּלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן אֵין אִישׁ מִן הַחֲבוּרָה עוֹצֵם אֶת עֵינָיו. בְּשָׁעָה שָׁלשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר יָצָא מִן הַתָּא הָאִישׁ הַנּוֹסֵעַ בַּעַל הָעֵינַיִם הַקּוֹרְנוֹת, אֲשֶׁר קומַת מֶלֶךְ לוֹ, וּמִתְהַלֵךְ שָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו עַל פְּנֵי מִכְסֵה הָאֳנִיָה, וּכְשֶׁהוּא מֵרִים אֶת עֵינָיו לְמַעְלָה, זֹהַר הַכּוֹכָבִים נִתְקָל בְּזֹהַר מַבָּטוֹ, וּכְאִלוּ חוּטֵי כֶסֶף נִמְשָׁכִים בֵּין זָהֳרֵי מַעְלָה וּבֵין זָהֳרֵי מַטָּה…

לֵב הַנּוֹסֵעַ הוֹמֶה מֵעָצְמַת רִגְשׁוֹתָיו. יָמִים רַבִּים עָבְרוּ מֵאָז לִבּוֹ נִקְשָׁר עִם זוֹ הָאָרֶץ שֶׁלֹּא רָאָה אוֹתָהּ מֵעוֹלָם, שֶׁחוֹפֶיהָ מִסְתַּמְּנִים וְהוֹלְכִים עַתָּה לְאַט לְאַט בַּעֲלָטַת הַשַּׁחַר הַחִוֶּרֶת. הַבֹּקֶר יִרְאֶה בָרִאשׁוֹנָה אֶת הַמּוֹלֶדֶת, שֶׁאֵלֶיהָ הוּא קוֹרֵא אֶת אֶחָיו לָשׁוּב בְּתִקְוָה, כִּי כָאן יְחֻדְּשׁוּ חַיֵּיהֶם, כָּאן יְחֻדַּשׁ מַזָּלָם. וּמַה תִּתֶּן לוֹ הַפְּגִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה? הַאִם לֹא תַעֲכֹר הַמְּצִיאוּת הַקָּשָׁה אֶת חֲלוֹמוֹ הַזַּךְ, חֲלוֹם הַמַּלְכוּת, שֶׁהוּא נוֹשֵׂא לְאֶחָיו הָעֲנִיִּים בֶּאֱמוּנָה עֲמֻקָּה כָל כָּךְ?

הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלֶה מֵעֵבֶר לֶהָרִים הַכְּחֻלִים, וְהָאֳנִיָה מִתְקָרֶבֶת אֶל סַלְעֵי יָפוֹ הָעַתִּיקִים. עֵינֵי הַנוֹסְעִים צְמוּדוֹת אֶל רְצוּעַת הַחוֹף. כָּל לֵב מָלֵא תִקְוָה וּמָלֵא פָחַד. הִנֵּה הָאֳנִיָה מַשְׁלִיכָה עֹגֶן. וּמִן הַנָּמֵל חָשׁוֹת, כִּדְגֵי טֶרֶף, סִירוֹת הָעַרְבִיִּים בֵּין הַגַּלִים הַמַּקְצִיפִים, הַנוֹסְעִים פּוֹנִים אִישׁ לְמַכָּרָיו, אִישׁ לַחֲפָצָיו, וְרַק הוּא שֶׁדַּאֲגוֹתָיו וְטִרְדוֹתָיו מְרֻבּוֹת אוּלַי מִשֶּׁל כֻּלָם, אֵינוֹ מַסִּיחַ לְרֶגַע אֶת דַעְתּוֹ מִיהוּדִיָּה מִסְכֵּנָה אֶחָת, הַנּוֹסַעַת אֶל בִּתָּהּ הַחוֹלָה בִּירוּשָׁלָיִם, וְהִיא יְרֵאָה, פֶּן לֹא יִתְּנוּהָ לַעֲלוֹת עַל הַחוֹף, בַּאֲשֶׁר נְתִינָה רוֹמַנִית הִיא. הַנּוֹסֵעַ אֵינוֹ נָח וְאֵינוֹ שׁוֹקֵט עַד שֶׁעוֹלֶה בְּיָדוֹ לְסַדֵּר אֶת הָאִשָּׁה עִם נוֹסַעַת צָרְפַתִּית אַחַת, וְהִיא עוֹבֶרֶת בְּשָׁלוֹם אֶת הַבְּדִיקָה. בֵּין רָשְׁמֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָרִאשׁוֹנִים הוּא מְצַיֵן אַחַר כַּךְ בְּיוֹמָנוֹ אֶת הָעֻבְדָּה הַחֲשׁוּבָה הַזֹּאת, אֵיךְ הָאִשָּׁה הַמִּסְכֵּנָה הֶחֱזִיקָה בְשִׂמְלַת הַצָרְפַתִּיָּה וְעָבְרָה אֶת הַמִּשְׁמָר – מְאֻשָׁרָה, כִּי בָאָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אָכֵן מְאֻשָּׁר גַּם הוּא, שֶׁהֵחִישׁ עֶזְרָה לְאַחַת מִבְּנוֹת עַמּוֹ הָאֻמְלָלוֹת וְהִצְלִיחַ לְהַעֲלוֹת אוֹתָהּ בְּשָׁלוֹם עַל אַדְמַת מוֹלַדְתָּהּ! הַאִם לֹא הִיא בַת יִשְׂרָאֵל הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהֶעֱלָה בְעֶצֶם יָדָיו אֶל אֶרֶץ הָאָבוֹת?…

דְּאָגָה זוֹ שֶׁדָּאַג מַנְהִיג הָאֻמָּה בְּשָׁעָה קָשָׁה וְאַחֲרָאִית לְאִשָּׁה פְשׁוּטָה בִּכְנִיסָתָהּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הִיא עֵדוּת יְקָרָה לְרַחֲמֵי הָאָדָם הַגְּדוֹלִים, שֶׁקִּנְּנוּ בְלִבּוֹ – רַחֲמֵי אָדָם אֵלֶּה שֶׁכְּנֶגְדָּם מִתְבַּטְלִים גַּם מַעֲשֵׂי הַגְּבוּרָה הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר בְּאֵין לֵב אוֹהֵב עִמָּם. נְסִיעַת הֶרְצְל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָיְתָה קְשׁוּרָה בְעִנְיָן מְדִינִי, שֶׁהַמַּנְהִיג חָלַק לוֹ חֲשִׁיבוּת רַבָּה. בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם נִפְגַשׁ עִם מֶלֶךְ גֶּרְמָנִיָּה, שֶׁהָיָה אָז אֶחָד מְמּוֹשְׁלֵי הָעוֹלָם הָאַדִּירִים בְּיוֹתֵר, וְתָבַע אֶת עֶזְרָתוֹ לְהָשִׁיב לְעַמּוֹ אֶת מוֹלַדְתּוֹ הָאֲבוּדָה. וְאוּלָם – מִי יוֹדֵעַ? אֶפְשָׁר שֶׁלֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יְקָרָה דַאֲגַת הַמַּנְהִיג לְאִשָּׁה חַסְרַת יֶשַׁע זוֹ יוֹתֵר מִכַּמָּה רַאֲיוֹנוֹת עִם מוֹשְׁלִים וְאַדִּירֵי עוֹלָם, שֶׁבִּקֵשׁ מֵהֶם סִיוּעַ לִגְאֻלַת עַמּוֹ. מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹכֵחַ גַּם בִּרְגָעִים מְדִינִיִּים גְּדוֹלִים נֶפֶשׁ אַחַת מִיִשְׂרָאֵל, רָאוּי לִהְיוֹת מַנְהִיגָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

ג. נְטִיעַת הָאֶרֶז

בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, שֶׁעָשָׂה הֶרְצְל בִּירוּשָׁלַיִם, הָיָה מֵאָז הַבֹּקֶר נִרְגָשׁ וּמָלֵא דְאָגוֹת, שֶׁהָיוּ קְשׁוּרוֹת בָּרְאָיוֹן עִם הַקֵיסָר. הֶרְצֵל הָיָה שְׂבַע נִסְיוֹנוֹת מָרִים, וְיָדַע שֶׁתָּמִיד יִמָּצֵא מִישֶׁהוּ שֶׁיַּעֲמָד לוֹ לְשָׂטָן בְּדַרְכּוֹ. אֲבָל הֲצוֹרְרִים מִבֵּין אֶחָיו הִכְאִיבוּ לוֹ בְּיוֹתֵר. וְכָאן, בִּירוּשָׁלַיִם – בְּמָקוֹם שֶׁכָּל הָאֲוִיר הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת שְׁקוּי תִּקְוָה וֶאֱמוּנָה בְּרַעְיוֹנוֹ!

יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלָיִם! הִיא מֵרְרָה אוֹתוֹ, הוֹגִיעָה אוֹתוֹ עַד לִמְאֹד. הָיוּ לוֹ בָהּ גַּם רִגְעֵי עֲלִיָּה גְדוֹלִים. לְאוֹר הַיָּרֵחַ הִיא מִתְגַּלָּה לוֹ בְּבוֹאוֹ בִּשְׁעָרֶיהָ רִאשׁוֹנָה בְּלֵיל שַׁבָּת. מֵעַל גְּזֻזְטְרָה שֶׁל בֵּית כְּנֶסֶת עַתִּיק הוּא רוֹאֶה בְזֹהַר הַבֹּקֶר אֶת מְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ, אֶת הַר הַזֵּיתִים וְאֶת כָּל הַנּוֹף רְוֵה־הָאַגָּדָה. מֵעַל הַר הַזֵּיתִים הוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ בְּעַרְפְּלֵי הָעֶרֶב כְּעִיר הֶחָזוֹן, בִּיפִי עֲתִידוֹתֶיהָ… אֲבָל הַבַּלָּשׁ הַיְּהוּדִי הָעוֹקֵב אַחֲרָיו מִטַּעַם הַמֶּמְשָׁלָה הַתֻּרְכִּית, וְרָאשֵׁי הַקְּהִלָּה, שֶׁלֹּא הֶרְאוּ לוֹ פָּנִים מַסְבִּירוֹת כָּל עִקָּר – כָּל זֶה פָּגַע בּוֹ קָשֶׁה.

וִירוּשָׁלַיִם בַּיָּמִים הָהֵם מְלֵאָה אָבָק, וְשִׁמְמָתָהּ אוֹכֶלֶת, כַּחֲלוּדָה, אֶת הַלֵּב; וְהוּא הָרֵי חוֹלֵם עַל יְרוּשָׁלַיִם מְטֹהֶרֶת כֻּלָּה – עַל עִיר צְעִירָה, כְּלִילַת תִּפְאֶרֶת, רַבַּת אֲוִיר וְרַבַּת יֶרֶק. הוּא שָׂמַח כָּל כַּךְ, שֶׁסוֹף סוֹף עָשָׂה אֶת שְׁלִיחוּתוֹ כָּאן: נִתְקַיֵּם הָרְאָיוֹן עִם הַקֵּיסָר הַגֶּרְמָנִי, וְהוּא הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו אֶת בַּקָּשַׁת עַמּוֹ. הֶרְצְל יָדַע, עַד כַּמָּה אֵין לִבְטֹחַ בְּהַבְטָחוֹת מִתּוֹךְ נִמּוּס, אֲבָל הוּא כָל כָּךְ הֶאֱמִין בְּצִדְקַת הָרַעְיוֹן שֶׁל שִׁיבַת עַם יִשְׂרָאֵל לְמוֹלַדְתּוֹ, שֶׁרָאָה בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת אֲפִילוּ רַק לְהַסְבִּיר אוֹתוֹ לַאֲנָשִׁים גְּדוֹלֵי הַשְׁפָּעָה כְּהַתְחָלָה שֶׁל גְּאֻלָּה.

אָכֵן טוֹב, שֶׁכָּל זֶה נִגְמַר, וְהוּא חָפְשִׁי עַתָּה לְנַפְשׁוֹ. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קוֹרַת רוּחַ מְעַט לְעַצְמוֹ, הוּא יוֹצֵא בְשָׁעָה שָׁלשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם עִם חֲבֵרָיו, בְּלִוְיַת הָאִכָּר בְּרוֹזָה, אֶל הַמוֹשָׁבָה הַקְטַנָּה מוֹצָא, הַסְּמוּכָה לִירוּשָׁלָיִם. רוּחַ הֶהָרִים הַצּוֹנֶנֶת נְעִימָה לַמַּנְהִיג הַיָּגֵעַ, וְסִפּוּרֵי הָאִכָּר הַיְּהוּדִי עַל כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאַתְהוּ עַד אֲשֶׁר הִכָּה שֹׁרֶשׁ בַּאֲדָמָה יְקָרָה זֹאת – מְשִׁיבִים אֶת נַפְשׁוֹ עוֹד יוֹתֵר מִן הָרוּחַ הַמְנַשֶּׁבֶת. כַּמָּה הוּא מְאֻשָׁר לָדַעַת, שֶׁיֵּשׁ כְּבָר מִי שֶׁמּוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ כָּאן עַל בִּנְיַן הַמּוֹלֶדֶת, שֶׁלֹּא הַכֹּל דּוֹמִים לְקַנָּאֵי יְרוּשָׁלַיִם וּלְחַדְלֵי הָאִישִׁים הַשׁוֹכְנִים בְּתוֹכָהּ.

וְעִם הַשְׁקִיעָה בָּא הָרֶגַע, אוּלַי הַיָּקָר בְּיוֹתֵר, שֶׁהָיָה לוֹ לַמַּנְהִיג בְּשִׁבְתּוֹ בָאָרֶץ: עַל חֶלְקַת אַדְמָתוֹ שֶׁל בְּרוֹזָה הוּא נוֹטֵעַ בְּעֶצֶם יָדָיו אֶרֶז צָעִיר – מְקַיֵּם מִצְוַת נְטִיעָה. הוּא עוֹשֶׂה זֹאת מִתּוֹךְ הַרְגָּשָׁה, שֶׁמַּעֲשֶׂה קָטָן זֶה יְשַׁמֵּשׁ סֵמֶל לְכָל מִי שֶׁיָּבוֹא אֶל הָאָרֶץ: לָטַעַת!

בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיִל שָׁב הָעִירָה. עַנְנֵי הָעֶצֶב פֻּזָּרוּ. עַל רֹאשׁוֹ סוֹכְכוּ כּוֹכְבֵי יְרוּשָׁלָיִם.

דֻּבִּי לֹא הָיָה יְלִיד טְבֶרְיָה, כִּי הֱבִיאוּהוּ הֵנָּה בְּעוֹדֶנּוּ פָּעוּט מֵחֵיפָה, עִיר הַכַּרְמֶל הַגְּדוֹלָה. הֱבִיאוּהוּ מַתָּנָה לְיוֹרָם, וְהוּא עֲדַיִן פָּעוּט אָז גַּם הוּא – פָּעוּט עִם פְּעוּטוֹת הַגָּן. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁדֻּבִּי בָּא לִטְבֶרְיָה בְּעוֹדֶנּוּ קָטָן וָרַךְ, הִכִּירוּהוּ כָּל הַיְלָדִים בְּקִרְיַת־שְׁמוּאֵל וַיֶאֱהָבוּהוּ. מִשֶּׁהָיוּ רוֹאִים אוֹתוֹ מְהַלֵךְ עִם יוֹרָם, הָיוּ קוֹרְאִים לוֹ בְּחִבָּה: דֻּבִּי קָטָן, בֹּא נָא הֵנָּה! וְאַף שֶׁדֻּבִּי אָהַב אֶת יוֹרָם אַהֲבָה עַזָּה, הָיָה שָׂמֵחַ לְכָל יֶלֶד וּמְשַׂחֵק עִמּוֹ שָׁעָה קַלָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אוֹתוֹ.

כָּל זְמַן שֶׁדֻּבִּי הָיָה קָטָן וְטִפֵּשׁ וּמַצְחִיק, הָיוּ מַחֲזִיקִים אוֹתוֹ בַּבַּיִת. אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה כָּרוּךְ אַחַר אַנְשֵׁי הַבַּיִת, לְלֹא הַבְדֵּל, מְיַלֵּל וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִכָּל אֶחָד שֶׁיִּתְעַסְּקוּ עִמּוֹ. אַחַר כָּךְ חָכַם דֻּבִּי וְהֵבִין, שֶׁיּוֹרָם הוּא הַיְצוּר הָאֶחָד עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הָאוֹהֵב אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת, וְנַפְשׁוֹ נִקְשְׁרָה בְּנַפְשׁוֹ. מִשֶּׁהָלַךְ יוֹרָם אֶל הַגָּן, נִתְרוֹקֵן הָעוֹלָם עַל דֻּבִּי וְהָיָה יוֹשֵׁב וּמִשְׁתַּעְמֵם בַּפִּנָּה, מְחַכֶּה לְשׁוּב יְדִידוֹ בְּכִלְיוֹן־עֵינַיִם. לֹא תַּאֲמִינוּ, שֶׁכַּלְבּוֹן פָּעוּט זֶה הִרְגִישׁ בְּבוֹאוֹ שֶׁל יוֹרָם אַךְ נִכְנַס אֶל הֶחָצֵר, וְהָיָה נוֹתֵן קוֹלוֹ בְּצָהֳלָה, רָץ וּמְפַזֵּז וּמְכַשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ הַקָּטָן כְּנֶגְדּוֹ, מְאֻשָּׁר מֵאֵין כָּמוֹהוּ.

אַךְ מִשֶּׁהָלַךְ דֻּבִּי וְגָדַל וְלֹא הָיָה מָקוֹם לו בַּבַּיִת, הִשְׁכִּינוּ אוֹתוֹ בַּגִּנָּה, הַגְּדוּרָה מִכָּל צַד. שָׁם הֵקִימוּ לוֹ סֻכָּה קְטַנָּה – דִירָה נָאָה שֶׁהֵגֵנָּה עָלָיו מִקֹר וּמִגֶּשֶׁם. אֲבָל – דִירָה בְּלִי שִׂמְחָה. שָׁם רָבַץ דֻּבִּי בַּפִּנָּה וְלִבּוֹ מָלֵא גַעֲגוּעִים עַל אַנְשֵׁי הַבַּיִת, שֶׁנִּנְעַל לְפָנָיו. הִתְגַּעְגַּע עַל אֲבִי יוֹרָם הָאָדוֹן פַּלְטִי שֶׁהָיָה מְשַׂחֵק וְרָץ עִמּוֹ, אַף שֶׁהָיָה גָדוֹל וְעָסוּק תָּמִיד בְּמִשְׂרָדוֹ. חִבָּה יְתֵרָה הָיְתָה נוֹדַעַת מִמֶּנּוּ גַם לְאוֹרָה, אֲחוֹתוֹ שֶׁל יוֹרָם, זו שֶׁלָּמְדָה כְּבָר בַּגִּמְנַסְיָה. אַף הִיא, שֶׁהָיְתָה שׁוֹקֶדֶת עַל לִמּוּדֶיהָ, הָיְתָה מַנִּיחָה אֶת שִׁעוּרֶיהָ וּמוֹצֵאת לָהּ רִגְעֵי מִסְפָּר כְּדֵי לְהַמְתִּיק אֶת שִׁעֲמוּמוֹ שֶׁל דֻּבִּי הַמִּסְכֵּן. וַאֲפִילוּ אִמּוֹ שֶׁל יוֹרָם, שֶׁהָיְתָה מְדַקְדְּקֶת עִם דֻּבִּי בְּעִסְקֵי נִקָּיוֹן, מִשֶּׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָהּ הָיָה מִתְחַכֵּךְ בְּרַגְלֶיהָ, קוֹפֵץ לְנַשֵּׁק וּלְלַקֵק אוֹתָהּ בְּאַהֲבָה זוֹ שֶׁרַק כְּלָבִים מְסֻגָּלִים לָהּ. חֲבַל, שֶׁמִּפְּנֵי עִסְקֵי נִּקָּיוֹן הָיְתָה מְסַלֶּקֶת אֶת דֻּבִּי בְּעֶצֶם הִתְלַהֲבוּתוֹ. וְרַק יוֹרָם, מִשֶּׁחָזַר מִבֵּית־הַסֵּפֶר (בֵּינָתַיִם כְּבָר הָיָה לְתַלְמִיד בְּכִתָּה אָלֶף), מִיָּד רָץ אֶל דֻּבִּי. אוֹתָהּ שָׁעָה הָיְתָה הַגִּנָּה נֶהְפֶּכֶת לְחֶרְדַּת־אֱלֹהִים. שְׁנֵיהֶם, יוֹרָם וְדֻּבִּי, הָיוּ מִשְׁתּוֹלְלִים וּמִתְהוֹלְלִים, רָצִים וּמִתְגַּלְגְּלִים עַל הַדֶּשֶׁא, עַד שֶׁאִמּוֹ שֶׁל יוֹרָם הָיְתָה מַכְנִיסָה אוֹתוֹ עַל כָּרְחוֹ הַבַּיְתָה לִסְעֻדַּת צָהֳרַיִם.

גַּם אַחַר הַצָּהֳרַיִם, לְאַחַר הֲכָנַת הַשִּׁעוּרִים, יֵשׁ וְיוֹרָם לוֹקֵחַ אֶת דֻּבִּי וְיוֹרֵד עִמּוֹ אֶל הַכִּנֶּרֶת – פְּעָמִים לְשֵׁם רְחִיצָה וּפְעָמִים לְשֵׁם טִיּוּל סְתָם. וְהִיא שָׁעָה שֶׁל קוֹרַת־רוּחַ גְּדוֹלָה לִשְׁנֵיהֶם, וּמִי שֶׁלֹּא רָאָה אוֹתָם מִשְׁתַּכְשְׁכִים בַּמַּיִם, שׂוֹחִים וּמַתִּיזִים רְסִיסִים לְכָל צַד, לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו.

כָּל זֶה בַּקַיִץ, שֶׁהַיָּמִים אֲרֻכִּים וְאֵין הַסְּעָרוֹת מְצוּיוֹת, אֲבָל בִּימוֹת־הַגְּשָׁמִים, שֶׁהֵם קְצָרִים וּמְעֻנָּנִים, לֹא הָיוּ הַיְדִידִים מַגִּיעִים לְטִיּוּל אֶלָא לְעִתִּים רְחוֹקוֹת. שָׁעָה קַלָּה שֶׁל מִשְׂחָק, וּמִיָּד יוֹרֵד לֵיל־הַחֹרֶף, וְהוּא אָרֹךְ וְעָצוּב כָּל כָּךְ.

בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים אֵלֶּה הָיָה יוֹרָם מִתְעוֹרֵר בַּלַּיְלָה וְשׁוֹמֵעַ אֶת יִלְלַת דֻּבִּי, הַמִּתְגַּעְגֵּעַ עָלָיו, וְלִבּוֹ מִתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ שֶׁכָּךְ עָלְתָה לוֹ. לוּלֵא הַגְּדוֹלִים שֶׁאֵינָם מְבִינִים כְּלוּם, הָיָה יוֹרָם מַכְנִיס אֶת דֻּבִּי אֶל הַבַּיִת, מְפַנֶּה לוֹ שָׁם מָקוֹם לְיַד מִטָּתוֹ, וְלֹא יִשְׁכַּב לְבַדּוֹ בַּחוּץ, בָּאֲפֵלָה הַקָּרָה.

אַךְ הִנֵּה בָּא חֹפֶשׁ־הָאָבִיב. יָמִים נָאִים שֶׁל עֶרֶב־פֶּסַח. עֲצֵי־הַגָּן עָטוּ לִבְלוּב צָחוֹר. תּוּת־הַשָּׂדֶה בָּעֲרוּגָה הִבְשִׁיל, הַדֶּשֶׁא חַם וְנוֹדֵף בְּיוֹתֵר כְּשֶׁמִּתְגַּלְגְּלִים עָלָיו מִמּוֹרַד הָהָר. יוֹרָם וְדֻּבִּי הָיוּ שִׁכּוֹרִים מִן הַבֹּשֶׂם, וְשִׂמְחָה כָּזוֹ מִלְּאָה אֶת שְׁנֵיהֶם, שֶׁהִתְרוֹצְצוּ כִּמְטֹרָפִים בֶּחָצֵר וּבַגָּן. אֶת כָּל כֹּחוֹתֶיהָ חָגְרָה אִמּוֹ שֶׁל יוֹרָם, שֶׁלֹּא יִפְרְצוּ אֶל הַבַּיִת, שֶׁלָּבַשׁ הַדְרַת חַג, וְלֹא יְלַכְלְכוּ אֶת כָּל מַה שֶׁנִקּוּ בְּעָמָל רַב לִכְבוֹד הַפֶּסַח. כָּל כַּמָּה שֶׁדֻּבִּי הִצְטַיֵּן בְּחָכְמָתוֹ, לֹא הֵבִין שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא חֹפֶשׁ־הָאָבִיב הַקָּצָר וְהֶאֱמִין שֶׁיּוֹרָם עַתָּה כֻּלּוֹ שֶׁלוֹ וְאִישׁ לֹא יַפְרִיד בֵּינֵיהֶם עַד עוֹלָם.

אַךְ הִנֵּה בָּא עֶרֶב פֶּסַח. אֶת יוֹרָם הִלְבִּישׁוּ בִּגְדֵי חַג חֲדָשִׁים, וְאִמָּא הִזְהִירָה אוֹתוֹ אַזְהָרָה חֲמוּרָה, שֶׁחָלִילָה לוֹ לְהִתְעַסֵּק עַתָּה עִם דֻּבִּי וּלְלַכְלֵךְ אֶת בְּגָדָיו הַחֲדָשִׁים. וְאַף שֶׁלֵב יוֹרָם כָּלָה אֶל יְדִידוֹ, הָיָה חוֹשֵׁשׁ גַּם הוּא לַחֲלִיפָה הַנָּאָה, וּבְצֵאתוֹ אֶל הַמִּרְפֶּסֶת, עוֹדֵד אֶת דֻּבִּי מֵרָחוֹק בִּקְרִיאוֹת חִבָּה, אַךְ לֹא יָרַד אֵלָיו לְשַׂחֵק עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. לֵב דֻּבִּי נָפַל עָלָיו. הַרְגֵּשׁ הִרְגִּישׁ, שֶׁחָל שִׁנּוּי לְרָעָה וְהַנַּעַר הַמְסֹרָק וְהַלָבוּשׁ מַחֲלָצוֹת הוּא אַחֵר – שֶׁלִּבּוֹ עַתָּה לֹא אֶל דֻּבִּי.

לִפְנוֹת עֶרֶב הָלַךְ יוֹרָם עִם אַבָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת. בְּלֶכְתּוֹ הֶחֱזִיר יוֹרָם אֶת פָּנָיו אֶל דֻּבִּי. רָאָה שֶׁהוּא עָצוּב וְקָרָא אֵלָיו: “דֻּבִּי, חֲזָק!” מַה יָכֹל יוֹרָם לַעֲשׂוֹת? הֲרֵי אֵין לָקַחַת כֶּלֶב, וַאֲפִילוּ כֶּלֶב חָבִיב כְּדֻּבִּי, לְמָקוֹם קָדושׁ!

אַךְ דֻּבִּי לֹא הֵבִין זֹאת וְיִלֵּל אֲרֻכּוֹת, כְּקוֹבֵל עַל יְדִידוֹ שֶׁלֹּא לָקַח אוֹתוֹ הַפַּעַם עִמּוֹ לְטִיּוּל. לְבַסוֹף נִשְׁתַּתֵּק וְשָׁכַב וְהִקְשִׁיב. זְמַן רַב הָיָה שֶׁקֶט גָּמוּר בַּבַּיִת. חַלוֹנוֹת הַבַּיִת הָיוּ אֲפֵלִים. וְרַק בַּמִּטְבָּח הָיָה אוֹר. מִשָּׁם עָלוּ רֵיחוֹת טוֹבִים, מוּזָרִים, שֶׁגֵּרוּ אֶת חִכּוֹ שֶׁל דֻּבִּי. אוֹתָהּ שָׁעָה הֵבִין, שֶׁיּוֹם זֶה שׁוֹנֶה מִכָּל הַיָּמִים וְהֶחֱרִישׁ לָדַעַת מַה יִהְיֶה.

לְבַסוֹף רָאָה וְהִנֵּה הוּאַר הָאוּלָם. קוֹלוֹת הִגִּיעוּ מִשָּׁם. דֻּבִּי לֹא יָדַע שֶׁעוֹרְכִים עַתָּה אֵת הַסֵּדֶר, אֲבָל כַּנִּרְאֶה לָקַח הַנִּגּוּן אֶת לִבּוֹ, כִּי שָׁכַב שָׁקֵט וְהִקְשִׁיב וְהִקְשִׁיב.

פִּתְאֹם שָׁמַע אֶת יוֹרָם מְדַבֵּר בְּקוֹל וּבִנְעִימָה. דֻּבִּי לֹא יָדַע, שֶׁיּוֹרָם שׁוֹאֵל עַתָּה אֶת אַרְבַּע הַקֻּשְׁיוֹת, אֲבָל קוֹלוֹ נִרְאָה לוֹ נָעִים כָּל כָּךְ, שֶׁזָּקַף אֶת אָזְנָיו וְשׁוּב הִקְשִׁיב וְלֹא זָע.

יִתָּכֵן, שֶׁדֻּבִּי הָיָה גֵא מְעַט עַל יְדִידוֹ, שֶׁקּוֹלוֹ צִלְצֵל יָפֶה כָּל כָּךְ. אַךְ מִשֶׁנִּשְׁתַּתֵּק, תָּקְפוּ אוֹתוֹ גַעֲגוּעִים כָּאֵלֶּה עַל יוֹרָם שֶׁלֹּא יָכֹל עוֹד לְהִתְאַפֵּק וְיִלֵּל יְלָלָה אֲרֻכָּה־מְמֻשָּׁכָה, שֶׁהִגִּיעָה לְאָזְנֵי יוֹרָם. אוֹתָהּ שָׁעָה נִזְדַּעֲזַע הַנַּעַר, וְאַךְ גָמְרוּ אֶת קְרִיאַת הַהַגָּדָה רָץ אֶל יְדִידוֹ הֶעָזוּב.

מִי יְתָאֵר אֶת שִׂמְחַת דֻּבִּי כְּשֶׁרָאָה אֶת יוֹרָם יוֹרֵד אֵלָיו! הוּא קָפַץ כְּנֶגְדּוֹ, לִקֵּק אֶת יָדָיו, אֶת פָּנָיו, וְשׁוּב קָפַץ וְלִקֵּק וְחִבֵּק אוֹתוֹ. בְּקֹשִׁי נֶחֱלַץ יוֹרָם מִמֶּנּוּ, כְּדֵי לָלֶכֶת אֶל הַמִּטְבָּח וּלְהָבִיא לוֹ מִמַּטְעַמֵּי הַחַג הָעֲרֵבִים.

הָיְתָה זֹאת הַשָּׁעָה שֶׁהַיָּרֵחַ הִזְהִיב אֶת מֵי הַכִּנֶּרֶת וְאֶת הָרֵי טְבֶרְיָה הַיָּפִים. אַךְ יָפֶה בְּיוֹתֵר הָיָה מַרְאֵה יוֹרָם שֶׁהִּגִּישׁ לְדֻּבִּי מִסְּעֻדַּת הֶחָג, כִּי הַיָּרֵחַ הִסְתַּכֵּל בָּהֶם אֲרֻכּוֹת, וְנִרְאֶה הָיָה, שֶׁאַף הוּא שָׂמֵחַ עַל הָאַהֲבָה הַנֶּאֱמָנָה שֶׁבֵּין שְׁנֵיהֶם.

(מַעֲשִׂיָּה)

א

זוּג צִפֳּרִים הָיָה בָאָרֶץ – חָסִיד וַחֲסִידָה. שְׁנֵיהֶם עוּלֵי יָמִים, שְׁנֵיהֶם חֲמוּדִים לָעָיִן. נוֹצוֹתֵיהֶם צָחוֹת מִן הַשֶּׁלֶג אֲשֶׁר בַּלְבָנוֹן וְרַגְלֵיהֶם זְקוּפוֹת מִן הַדְּקָלִים אֲשֶׁר בָּעֲרָבָה. זוּג נָאֶה וְכָשֵׁר, שֶׁהִתְחַתֵּן זֶה עַתָּה לְמַזָּל, וְהוּא הוֹלֵךְ בָּאָרֶץ לְבַקֵּשׁ מָקוֹם שָׁם יִבְנֶה לוֹ בַּיִת וְיִמְצָא מַעֲמַד פַּרְנָסָה הָגוּן. יָמִים רַבִּים עָבְרוּ עָלָיו בְּאֶרֶץ לֹא־נוֹשָׁבֶת, וְנַפְשׁוֹ כָּלְתָה לִמְקוֹם דֶשֶׁא וּמוֹצָאֵי־מָיִם.

וְהַיָּמִים יְמֵי נִיסָן, עֵת־דּוֹדִים, וַיָּבוֹאוּ לְאֶרֶץ אַחַת שׁוֹכֶנֶת עַל גְּבוּל הַמִּדְבָּר, וְהִיא כֻּלָּה יֶרֶק גָּן, כֻּלָּה מָשְׁקָה מָיִם. אוֹרוּ עֵינֵי חֲסִידוֹתֵינוּ מַמָּשׁ מִזִּיו הַמָּקוֹם וּמֵחִנּוֹ, וְרַגְלָם דָּבְקָה בוֹ.

אָמַר הֶחָסִיד לְרַעְיָתוֹ:

– כַּמָּה נָאֶה מָקוֹם זֶה! הָיִיתִי יָכוֹל לְהִשָּׁבֵעַ, כִּי כְּבָר נִזְדַּמַּנְתִּי כָאן פָּעַם. אֵין זֹאת כִּי אִם הָאָרֶץ, בָּהּ יָשַׁב לִפְנֵי יָמִים רַבִּים סַבָּא, נוּחוֹ עֵדֶן. אֲנִי מַכִּיר אוֹתָהּ עַל פִּי כָּל הַסִּמָּנִים, שֶׁמָּסַר לִי. מֻבְטָחְנִי, שֶׁכָּאן נַצְלִיחַ.

– אֵין כַּמָּקוֹם הַזֶּה בְּכָל הָעוֹלָם! הִסְכִּימָה הַחֲסִידָה תֵּכֶף לְדִבְרֵי בַעְלָהּ, כִּי מַה שֶּׁיָשַׁר בְּעֵינָיו יָשַׁר גַם בְּעֵינֶיהָ, בִּהְיוֹתָהּ בְּטוּחָה שֶׁאֵין חָכָם מִמֶּנּוּ בְּכָל הַחֲסִידִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.

– מָקוֹם זֶה הִזְמִין לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, – אָמַר הֶחָסִיד וְנָשַׁק לְרַעְיָתוֹ עַל פִּיהָ מֵרֹב הִתְלַהֲבוּת.

– פֹּה נִבְנֶה קֵן לָנוּ וּפֹה נְחַיֶּה זֶרַע – הֶחֱזִירָה לוֹ הַחֲסִידָה הַכְּשֵׁרָה מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהָ, וְהִשְׁתַּקְּעָה כֻלָּה בְּהִרְהוּרֵי אֹשֶׁר.

הֶחָסִיד וְהַחֲסִידָה אָהֲבוּ שְׁנֵיהֶם שְׁלוֹם־בַּיִת, וּמִשֶּׁהֶחְלִיט הָאֶחָד דָּבָר, לֹא סֵרַב לוֹ הַשֵּׁנִי לְעוֹלָם. עָמְדוּ וּבָנוּ לָהֶם בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל גַּג גָּבוֹהַ קֵן חָם, בּוֹ יָשְׁבוּ לָבֶטַח, בּוֹ הֶעֱמִידוּ וְלָדוֹת – כֻּלָם נָאִים, כֻּלָם שׁוֹמְעִים בְּקוֹל אַבָּא וְאִמָּא, כֻּלָם יוֹדְעִים לְנַמְנֵם עַל רֶגֶל אַחַת מִתּוֹךְ עֲמִידָה וְלֶאֱרֹב בְּעַיִן אַחַת לַצְפַרְדְּעִים הַמְנַתְּרוֹת בַּדֶשֶׁא.

ב

מָקוֹם שֶׁאָדָם רָאָה בוֹ פַּעַם אשֵׁר בַּחַיִּים, חָבִיב עָלָיו בְּיוֹתֵר וְהוּא לֹא יִשְׁכָּחֵהוּ לְעוֹלָם. אוֹתוֹ כְּפָר בֵּין הֶהָרִים, הַמֻּקָּף זֵיתֵי־כֶסֶף טוֹבֵי צֵל, נֶחֱרַת לְכָל יְמֵי חַיֵּיהֶם בְּלֵב הַזּוּג הַמְאֻשָּׁר. בַּאֲשֶׁר הָלְכוּ, שָׁמְרוּ אֶת זִכְרוֹ, וּבַאֲשֶׁר שָׁכְנוּ עָלְתָה בְאָזְנֵיהֶם זִמְרַת מַעְיְנוֹתָיו, אֲשֶׁר הִמְתִּיקָה לָהֶם אֶת לֵילוֹת אֲבִיבָם. כָּל שָׁנָה, כְּשֶׁהִגִּיעוּ יְמוֹת הַגְּשָׁמִים, הָיוּ הוֹלְכוֹת, כְּמִנְהַג הַחֲסִידוֹת, לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת, אַךְ מִשֶּׁנִּכְנָס נִיסָן לִכְפַר־הֶהָרִים וְהַתִּינוֹקוֹת שֶׁבַּכְּפָר כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים מַשַּׁק כְּנָפַיִם בָּאֲוִיר, מִיָּד הָיוּ קוֹרְאִים בְּשִׂמְחָה:

הַבִּיטוּ וּרְאוּ! מִי זֶה עָף?

זוּג חֲסִידוֹתֵינוּ הִנֵּה שָׁב.

בָּאָבִיב רַבָּה תָמִיד הַשִּׂמְחָה לַתִּינוֹקוֹת… מִשֶּׁפּוֹסְקִים הַלִּמּוּדִים בְּבֵית־הַסֵּפֶר, בְּיָדוּעַ שֶׁיָּמִים טוֹבִים מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים. מִשֶּׁעָמְדוּ לֶאֱפוֹת מַצּוֹת. בְּיָדוּעַ, שֶׁחַג הַפֶּסַח עוֹמֵד מֵאַחֲרֵי כָתְלֵנוּ. אַךְ מִשֶּׁשָּׁבוּ הַחֲסִידוֹת, אֵין עוֹד כָּל סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהִגִּיעַ הָאָבִיב בֶּאֱמֶת – הָאָבִיב עִם כָּל חֲמוּדוֹתָיו. מִשֶּׁרוֹאִים אֶת הַזּוּג שָׁב, מִיָּד הַתִּינוֹקוֹת פּוֹתְחִים פִּיהֶם וּמְקַדְּמִים אוֹתָם בְּזֶמֶר: חֲסִידוֹת, חֲסִידוֹת!

צִפֳּרִים נוֹדְדוֹת, –

מִמֶּרְחָק תְּמַהֵרְנָה!

הָאָבִיב תְּבַשֵּׂרְנָה!

כֹּה שָׁמְרוּ הַחֲסִידוֹת אֶת חֶסֶד נְעוּרֵיהֶן לִכְפַר־הַמּוֹלֶדֶת, וְשׁוּם מָקוֹם בַּדֶּרֶךְ לֹא יָכֹל לְהָסִיר אֶת לִבָּם מֵאַחֲרָיו, כִּי אֵין דָּבָר אֲשֶׁר יִמְשׁוֹךְ אֶת הָאָדָם כַּמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ עָבְרוּ יְמֵי עֲלוּמָיו הַנִּפְלָאִים. לֹא פַעַם עָמְדוּ עֲלֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ רוּחוֹת וּסְעָרוֹת, וְצַיָּדִים פָּרְשׂוּ לָהֶן פַּח וְטוֹרְפֵי טֶרֶף אָרְבוּ לָהֶם בַּמִּסְתָּרִים, אַךְ עַל כָּל מִכְשׁוֹל גָּבְרוּ, בְּהַעֲלוֹתָם עַל לִבָּם אֶת קַן־אֲבִיבָם הַמְחַכֶּה לָהֶם בִּכְפַר־הֶהָרִים, וְשָׁבוּ תָמִיד בְּשָׁלוֹם הַבָּיְתָה.

ג

פַּעַם שָׁכְחוּ צִפֳּרֵינוּ בְּצֵאתָן לְהִתְפַּלֵל תְּפִלַּת־הַדֶּרֶךְ וּלְכַוֵּן אֶת לִבָּן לִכְפַר־הַמּוֹלֶדֶת, וְאוֹתָהּ שָׁעָה גָבַר הַשָׂטָן וּמִשֶּׁעָמְדָה עֲלֵיהֶן רוּחַ גְדוֹלָה בַּדֶּרֶךְ, לֹא עָצְרוּ כֹּחַ לַעֲמוֹד בְּפָנֶיהָ וְנִסְחֲפוּ בַּסַּעַר לְאֶרֶץ רְחוֹקָה, רְחוֹקָה מֶרְחַק תַּ“ק פַּרְסָה עַל תַּ”ק פַּרְסָה מִכְּפַר־הֶהָרִים, וַיַצִּיגוּ אֶת כַּף־רַגְלָן עַל אֲדָמָה חֲדָשָׁה, לֹא יְדוּעָה לָהֶן וְלֹא לַאֲבוֹתֵיהֶן.

זֶה לֹא הָיָה עוֹד כְּפַר־הָעֲלוּמִים הַנִּפְלָא אֲשֶׁר כִּפַּת שָׁמַיִם כְּחֻלָּה פְּרוּסָה תָּמִיד כְּחֻפָּה עַל רֹאשׁוֹ וּמַעְיָנוֹת יַנְעִימוּ רֹן בַּלָּיְלָה. אַךְ הָאָרֶץ מִסָּבִיב הָיְתָה רַחֲבַת־יָדַיִם, נוֹף־יְעָרִים גְּדוֹלִים וּשְׂדֵי־תְרוּמוֹת וְאַגְמֵי־מַיִם רַבִּים, שָׁם תִּשְׁרֹץ הַדָּגָה וְהַצְפַרְדְּעִים תְּנַתֵּרְנָה בַּאֲשֶׁר תִּתֵּן עָיִן.

אָמַר הֶחָסִיד לְרַעְיָתוֹ:

– פֹּה נָנוּחַ, חֶמְדָּתִי, וְנַחֲלִיף כֹּחַ. אֵין דַּעְתֵּנוּ לְהִשְׁתַּקֵעַ, חַס וְשָׁלום, פֹּה. פֹּה נֵשֵׁב רַק עַד שֶׁיָּקוּם הָרוּחַ מִזַּעְפּוֹ וְהַשָּׁמַיִם יִטַּהֵרוּ, אוֹ אָז נָשׁוּב בְּכֹחוֹת חֲדָשִׁים לִכְפַר הַמּוֹלֶדֶת.

כֹּה אָמַר הֶחָסִיד וַיִּשַּׁק לְרַעְיָתוֹ מֵרֹב הִתְלַהֲבוּת. וְהַחֲסִידָה, אֲשֶׁר לֹא סֵרְבָה מֵעוֹלָם לְדִבְרֵי בַעְלָהּ, הִסְכִּימָה לוֹ גַם הַפַּעַם, וְהֶחֱזִירָה לוֹ מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהָ, כִּי טוֹבֵי מֶזֶג הָיוּ צִפֳּרֵינוּ וּשְׁלוֹם־בַּיִת הָיָה יָקָר לָהֶם מִכָּל חֲמוּדוֹת הָעוֹלָם.

כֵּן, זֶה לֹא הָיָה עוֹד כְּפַר־הַמּוֹלֶדֶת עִם הַשָּׁמַיִם הַנִּפְלָאִים וְהַמַּעְיָנוֹת הַמְרַנְּנִים, אַךְ הָאָרֶץ הַזָּרָה הָיְתָה טוֹבָה גַם הִיא וְהַפַּרְנָסָה מְצוּיָה בְשֶׁפַע. וַיּוֹאִילוּ הַחֲסִידוֹת לָשֶׁבֶת בָּהּ עַד בּוֹא יְמֵי־הַגְּשָׁמִים, וּלְפִי שָׁעָה בָּנוּ לָהֶן קֵן וְהֶעֱמִידוּ וְלָדוֹת – גַּם הֵם כֻּלָם יָפִים, כֻּלָם נְבוֹנִים, כֻּלָם יוֹדְעִים לַעֲמֹד עַל רֶגֶל אַחַת וְלֶאֱרֹב מִתּוֹךְ נִמְנוּם לַצְפַרְדְּעִים הַמְנַתְּרוֹת בַּדֶּשֶׁא.

וְהַצְפַרְדְּעִים שָׁרְצוּ לָרֹב בָּאָרֶץ הַנָּכְרִיָּה.

הַצִפֳּרִים לֹא שָׁכְחוּ, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת אֶרֶץ מְכוֹרָתָן. אַדְרַבָּה: עֶרֶב עֶרֶב, בְּיַשְׁנָן אֶת גּוֹזְלֵיהֶן, שָׁרוּ לָהֶן שִׁירִים מְלֵאִים כִּלְיוֹן־נֶפֶשׁ לַמּוֹלֶדֶת הָרְחוֹקָה, וַיֵּדַע גַם הַדּוֹר הַצָּעִיר, כִּי הוּא יוֹשֵׁב בנֵּכָר יְשִׁיבַת עֲרַאי, – רַק עַד יְמֵי הַגְּשָׁמִים הַבָּאִים, וְכִי הַמּוֹלֶדֶת הָאֲמִתִּית לֹא כָּאן, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר שָׁמֶיהָ עוֹטִים תָּמִיד עֲנָנִים כֵּהִים, כִּי אִם שָׁם, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ גְּדוֹלָה יוֹתֵר וּלְבָנָה יוֹתֵר, וְהַכּוֹכָבִים, כִּפְרָחִים אֲדֻמִּים, צוֹמְחִים לַיְלָה לַיְלָה חֲדָשִׁים בִּשְׂדֵה הָרָקִיעַ; וְלִבָּם כָּלָה תָמִיד לַיּוֹם שֶׁיָּשׁוּבוּ אֶל כְּפַר־הֶהָרִים, אֲשֶׁר עָלָיו שָׁרוּ לָהֶם הוֹרֵיהֶם עֶרֶב עֶרֶב אֶת שִׁירֵיהֶם הַנִּפְלָאִים.

ד

אִישׁ לֹא יָכֹל לְשַׁעֵר, כִּי יָמִים יַעַבְרוּ וְשָׁנִים תַּחֲלֹפְנָה וְצִפֳּרֵינוּ תִּשָּׁאַרְנָה בַנֵּכָר, הַרְחֵק מִכְּפַר מוֹלַדְתָּן. כָּל יוֹם, כָּל בֹּקֶר, הָיוּ מוּכָנוֹת לָשׁוּב, וְכָל שָׁנָה, בְּהַגִיעַ תּוֹר הַנְּדִידָה, כִּוְּנוּ בֶאֱמֶת אֶת דַּרְכָּן אֶל קִנָּן הֶעָזוּב וּבְכָל פַּעַם נִמְנַע מֵהֶן לְהַגִּיעַ אֶל מְחוֹז חֶפְצָן. רְחוֹקָה הָיְתָה הַדֶּרֶךְ וְנִשְׁכָּחָה, וּמִדֵּי פַעַם בְּפַעַם הִתְרַגְּשׁוּ וּבָאוּ עֲלֵיהֶן רוּחוֹת רָעוֹת, אֲשֶׁר הִטּוּ אוֹתָן מִדַּרְכָּן וְסָחֲפוּ אוֹתָן כָּל פַּעַם לְאֶרֶץ אַחֶרֶת סָחֹף וְהַרְחֵק מִן הַמּוֹלֶדֶת.

אֲבָל גַּעֲגּוּעֵיהֶן הַבַּיְתָה לֹא מֵתוּ, וּמִדֵּי פַעַם בְּפַעַם, כִּי נִמְאֲסוּ עֲלֵיהֶן הַחַיִּים בַּנֵּכָר, שָׁבוּ וַיְנַסּוּ אֶת מַזָּלָן, אוּלַי יַצְלִיחַ יְיָ אֶת דַרְכָּן. וּפַעַם אַחַת הֶחְלִיטוּ כִּי לֹא יִבְנוּ עוֹד אֶת קִנָּן בְּאֶרֶץ זָרָה, וְכִי טוֹב מוֹתָן בַּדֶּרֶךְ מִשּׁוּב עוֹד פַּעַם לַאֲרָצוֹת לֹא לָהֶן. וְהַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת רָצוֹן. הַשֶּׁמֶשׁ לֹא נִסְתַּתְּרָה בַיּוֹם וְהַכּוֹכָבִים לֹא הוּעַמּוּ בַּלָּיְלָה. רוּחוֹת טוֹבוֹת נִזְדַּוְּגוּ לָהֶן בַּדֶּרֶךְ, וְיוֹם אֶחָד, כִּי הִגִּיעַ הָאָבִיב, בִּנְטוֹת הַשֶּׁמֶשׁ מַעֲרָבָה, הִכִּירוּ הַחֲסִידוֹת תַּחְתָּן אֶת כְּפַר־הֶהָרִים וְאֶת הַגָּג אֲשֶׁר עָלָיו בָּנוּ אֶת קִנָּן.

ה

אֵין נָעִים בָּעוֹלָם מִלָּשׁוּב לְאַחַר נִדוּדִים רַבִּים הַבָּיְתָה, אֶל הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם עָבְרוּ יְמֵי הַיַּלְדוּת הַמְּתוּקִים. וְנָקֵל לְשַׁעֵר מַה גְּדוֹלָה הָיְתָה שִׂמְחַת הַחֲסִידוֹת הַנּוֹדְדוֹת בְּהַרְגִּישָׁן אֶת רֹךְ הָאֲוִיר שֶׁל כְּפַר־הֶהָרִים וּבְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶן זִמְרַת מַעְיְנוֹתָיו. אַךְ מַה נִּבְהֲלוּ בְּרִדְתָּן עַל הַגָּג וֹבִרְאוֹתָן זוּג־חֲסִידוֹת זָר יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַקֵּן אֲשֶׁר עֲזָבוּהוּ לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת.

הָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר – הָיְתָה זֹאת הַפְתָּעָה לֹא נְעִימָה בְיוֹתֵר. אַךְ הוֹאִיל וְהַזּוּג שֶׁלָּנוּ הָיָה, כְּיָדוּעַ, בַּעַל מֶזֶג טוֹב וְהִתְרַחֵק מֵעוֹדוֹ מִכָּל דִּבְרֵי־רִיב, פָּתַח מִיָּד בְּשָׁלוֹם.

– קְלַק־לַק! קְלַק־לַק! – אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם בְּנֹעַם קוֹלָם, וּבִלְשׁוֹן הַחֲסִידוֹת פֵּרוּשׁוֹ: שָׁלוֹם רַב, חֲבֵרוֹת! קֵן זֶה אֲנַחְנוּ בָנִינוּ. בּוֹ יָשַׁבְנוּ לִפְנֵי יָמִים רַבִּים. כָּאן חַגּוֹנוּ אֶת חַג כְּלוּלוֹתֵינוּ, כַּאן עָבְרוּ עָלֵינוּ יְמֵי הָעֲלוּמִים הַמְאֻשָּׁרִים.

– וְעָתָּה? – שָׁאֲלוּ אֵלֶּה קְצָרוֹת וּפְנֵיהֶן לֹא הִבִּיעוּ יְדִידוּת כָּל עִקָּר.

– עַתָּה שַׁבְנוּ לְאַחַר נְדוּדִים רַבִּים אֶל כְּפַר־הֶהָרִים, כְּפָרֵנוּ. אֵין מָתוֹק מֵאֲוִירוֹ וּמִזִּמְרַת מַעְיְנוֹתָיו, כְּפַר מוֹלַדְתֵּנוּ הוּא, וְאֵין לָנוּ אַחֵר בָּעוֹלָם!

– הַכְּפָר כְּפָרֵנוּ, וְהַקֵּן קִנֵּנוּ! – עָנוּ שׁוּב הַחֲסִידוֹת קְצָרוֹת.

– כֵּן, אֲבָל לָנוּ אֵין עוֹד פִּנָּה אַחֶרֶת בָּעוֹלָם. כְּפַר מוֹלַדְתֵּנוּ הוּא. לֹא שְׁכַחְנוּהוּ מֵעוֹלָם. יְלָדֵינוּ שָׁרִים עַד הַיּוֹם שִׁירֵי גַעֲגּוּעִים עָלָיו וּמְחַכִּים לְיוֹם בּוֹ יָשׁוּבוּ אֵלָיו.

– וַאֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בּוֹ, וְלֹא נִתֵּן לְזָרִים מִדְרַךְ־רֶגֶל בּוֹ.

– לֹא זָרִים אָנוּ פֹה! כָּאן הֶעֱמַדְנוּ דּוֹרוֹת רַבִּים. גָּלוּי וְיָדוּעַ הוּא לְכָל הָעוֹלָם.

כֹּה הִתְוַכְּחוּ חֲסִידוֹתֵינוּ עַד הַבֹּקֶר, אַךְ לֹא הִסְתַּפְּקוּ בְּוִכּוּחַ בִּלְבַד: מִשֶּׁעָמַד הַזּוּג לִבְנוֹת לוֹ קֵן חָדָשׁ, הִתְנַפְּלוּ עָלָיו בְּנוֹת הַמָּקוֹם בְּקָצֶף, וְעַד מְהֵרָה הָיָה מַקוֹר עוֹף בְּרֵעֵהוּ וְדָם נִשְׁפַּךְ וְכָל אוֹתוֹ הַיּוֹם עָבַר לְלֹא מְלָאכָה. רַק לְעֵת עֶרֶב כְּשֶׁעָיְפוּ הַנִּצִּים, שָׁקְטָה הַמִּלְחָמָה מְעָט. אוֹתָהּ שָׁעָה נִגְּשָׁה אֲלֵיהֶם שְׁכֵנָה טוֹבָה, הִיא הַדּוּכִיפַת, שֶׁדַּעְתָּהּ מְיֻשֶּׁבֶת עָלֶיהָ, וְהִיא רוֹדֶפֶת שָׁלוֹם בְּטִבְעָהּ, וְאָמְרָה לָעוֹפוֹת הָרָבִים:

– לוּ שְׁמַעְתֶּם לְקוֹלִי, שְׁכֵנַי הַחֲבִיבִים, כִּי עַתָּה חֲדַלְתֶּם מֵרִיב וְהִגַּשְׁתֶּם אֶת מִשְׁפַּטְכֶם לִפְנֵי מַלְכֵּנוּ הַנֶּשֶׁר, שֶׁדִּינוֹ דִין צֶדֶק וְכֻלָּנוּ מְצֻוִּים וְעוֹמְדִים לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹלוֹ.

וְהוֹאִיל וּשְׁנֵי הַצְּדָדִים הָיוּ עֲיֵפִים וּרְעֵבִים וְשׁוֹתְתֵי דָם, הִסְכִּימוּ לַעֲצַת הַדּוּכִיפַת הַטוֹבָה וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר נָשְׂאוּ אֶת כַּנְפֵיהֶם וְעָפוּ אֶל הָאָרֶץ הָרְחוֹקָה, מֵעֵבֶר לַיַּמִּים, בָּהּ יִנְוֶה הַנֶּשֶׁר.

ו

עָפוּ הַחֲסִידוֹת שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת וְעוֹד שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת, עַד שֶׁבָּאוּ מִמָּחֳרַת הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אֶל אַרְמוֹן הַנֶּשֶׁר, הוּא הַמֶּלֶךְ שֶׁבָּעוֹפוֹת.

וְהַנֶּשֶׁר זֶה עַתָּה קָם מִשְּׁנָתוֹ וְהוּא מִתְהַלֵךְ סַר וְזָעֵף. בַּלַּיְלָה הַהוּא רָאָה חֲלוֹם רַע, כִּי הָעוֹפוֹת שֶׁבִּמְדִינַת־הַיָּם סָרְחוּ עָלָיו, וּפָנָיו נָפָלוּ.

– מַה לָּכֶן, אֲרֻכּוֹת־חַרְטֹם, כִּי הִשְׁכַּמְתֶּן לָבוֹא וּלְהַרְגִיז אֶת מְנוּחָתִי? – קִדֵּם אֶת פְּנֵי הָאוֹרְחוֹת בְּסֵבֶר פָּנִים זוֹעֲפוֹת.

– אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם יִחְיֶה! – אָמַר הֶחָסִיד וְהוּא מֵיטִיב לְדַבֵּר: – שְׁפֹט נָא אַתָּה בֵּינֵינוּ וּבֵין חַבְרוֹתֵינוּ. בִּכְפַר־הֶהָרִים אֲשֶׁר שָׁם הַמַּעֲיָנוֹת הַנִּפְלָאִים בָּנִינוּ לִפְנֵי יָמִים רַבִּים קֵן לָנוּ – גָּלוּי וְיָדוּעַ הוּא לַאדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וּלְכָל הָעוֹלָם! שָׁם יָשַׁבְנוּ יָמִים רַבִּים, שָׁם רָאִינוּ אֹשֶׁר, שָׁם יָדַעְנוּ אֶת הָאַהֲבָה בְּתַעֲנוּגֶיהָ, וְנַפְשֵׁנוּ נִקְשְׁרָה לְעוֹלָם בְּקַן נְעוּרֵינוּ זֶה. לֹא בָנוּ הָאָשָׁם אִם בָּאָה רוּחַ גְּדוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר וְנָשְׂאָה אוֹתָנוּ הַרְחֵק, הַרְחֵק, וְלֹא מָצָאנוּ יָמִים רַבִּים אֶת הַדֶּרֶךְ לָשׁוּב. בְּכָל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר יָשַׁבְנוּ לֹא מָצָאנוּ מְנוּחָה, כִּי עַל כֵּן שַׁבְנוּ אֶל קַן מוֹלַדְתֵּנוּ. אֵין לָנוּ אַחֵר בָּעוֹלָם.

הַנֶּשֶׁר הִשְׁתַּקַּע רֶגַע בְּמַחֲשָׁבָה, אַךְ אוֹתָהּ שָׁעָה עָלָה בְאַפּוֹ רֵיחָהּ שֶׁל סְעוּדַת הַבֹּקֶר שֶׁהוּכְנָה לוֹ בַּמִּטְבָּח, וּבְקֹצֶר רוּחַ פָּנָה אֶל הַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד:

– וְאַתֶּן מַה בְּפִיכֶן?

– אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ אֱמֶת וּמִשְׁפָּטוֹ אֱמֶת – טָעֲנוּ בְנוֹת הַמָּקוֹם – מִמְּדִינָה רְחוֹקָה כִּתַּתְנוּ אֶת כְּנָפֵינוּ וַנָּבוֹא לְפָנֶיךְ. כְּפַר־הֶהָרִים לָנוּ הוּא, – רַק לָנוּ בִּלְבַד וַאֲנַחְנוּ לֹא נִתֵּן לְזָרִים חֵלֶק וְנַחֲלָה בִּגְבוּלֵנוּ!

– אֵיךְ תַּחְשְׁבוּנוּ לְזָרִים, וַהֲלא גָלוּי וְיָדוּעַ הוּא לְכָל הָעוֹלָם – קָרְאוּ הַנּוֹדְדוֹת וּדְמָעוֹת עָמְדוּ בְעֵינֵיהֶן, – כִּי קַן נְעוּרֵינוּ הוּא, בּוֹ יָשַׁבְנוּ, בּוֹ עָבְרוּ עֲלוּמֵינוּ, וְאֵין לָנוּ אַחֵר בָּעוֹלָם.

הַמֶּלֶךְ חָפֵץ לַעֲנוֹת, אַךְ בְּרֶגַע זֶה עָלָה שׁוּב רֵיחָהּ שֶׁל סְעוּדַת הַבֹּקֶר בְּאַפּוֹ, וּמִפְּנֵי חֻלְשַׁת הַלֵּב הִפְסִיק אֶת הַשִּׂיחָה עִם נְתִינָיו, וְאָמַר לַשָּׂרִים הַיוֹשְׁבִים לְפָנָיו:

– מַה דַעְתְּכֶם, שָׂרַי הַנֶאֱמָנִים?

– אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב – עָנָה הַנֵּץ, וְהוּא ראשׁ הַשָׂרִים וּמִשְׁנֶה־לַמֶּלֶךְ – יִשְׁלַח נָא אֶת הָאַיָּה וְאֶת הַדַּיָה אֶל כְּפַר־הֶהָרִים וְהֵן תַּחְקֹרְנָה אֶת הַמַּצָּב וְיָשִׁיבוּ לָנוּ דָבָר, כִּי מֵרָחוֹק לֹא נוּכַל לְהוֹצִיא מִשְׁפַּט צֶדֶק.

וְאֶת הַפֶּרֶס נִשְׁלַח, וְהוּא יַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶן! – הוֹסִיפָה הָעָזְנִיָּה, שֶׁיָּצְאוּ מוֹנִיטִין לְחָכְמָתָהּ בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ.

אוֹתָהּ שָׁעָה הִגִּישׁוּ אֶת סְעוּדַת־הַבֹּקֶר, וְהַמֶּלֶךְ רַק נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ, – אוֹת הַסְכָּמָה, כִּי יָשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינָיו, וּמִלֵּא אֶת פִּיו חֲתִיכַת בָּשָׂר שְׁמֵנָה, וְלֹא שָׂם עוֹד לֵב לְבַעֲלֵי־הַדִּין.

ז

שָׁבוּ חֲסִידוֹתֵינוּ אֶל כְּפַר־הֶהָרִים, עֲיֵפִים וִיגֵעִים, רְצוּצִים וּשְׁבוּרִים מִן הַנְּדוּדִים הָרַבִּים בַּדָּרֶךְ. זֶה כְבָר יָצָא רֹב נִיסָן וְעוֹד לֹא תִקְּנוּ אֶת קִנֵּיהֶן וְלֹא הִצִּיעוּ אוֹתָם וְלֹא הִכְשִׁירוּ אוֹתָם לִדְגִירָה. וְהַיָּמִים יְמֵי־הָאָבִיב, יָמִים נִפְלָאִים. וְהַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹפַעַת מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב זֹהַר עָדִין אֲשֶׁר לֹא הָיָה עוֹד כָּמוֹהוּ לְמֶתֶק, וּבַלֵילוֹת יָרֹנּוּ הַמַּעְיָנוֹת וִיסַפְּרוּ כְּמֵאָז וּכְמֵעוֹלָם עַל הָאשֶׁר הָרַב הַצָּפוּן בְּחַיֵּי עֲבוֹדָה וְאַהֲבָה. אַךְ בַּכְּפָר עֲדַיִן מִתְוַכְּחִים וְרָבִים:

– הִנֵּה יָבוֹאוּ שְׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ – אוֹמֵר הַצַּד הָאֶחָד – וְכָל הָעוֹלָם יִרְאֶה כִּי אִתָּנוּ הַצֶּדֶק.

וְהַצַּד הַשֵּׁנִי גַם כֵּן מְחַכֶּה בְּקֹצֶר רוּחַ לְבוֹא הַשְּׁלִיחִים.

– יָבוֹאוּ נָא הֵם, וּמִיָּד יִשְׂתָּרֵר הַשָּׁלוֹם.

וּבֵינָתַיִם הַמְלָאכָה נִשְׁבָּתָה. הַכֹּל מְחַכִּים לְבוֹא הַשְּׁלִיחִים.

ח

לְבַסוֹף הוֹאִילוּ הַשְּׁלִיחִים לָבוֹא, וּשְׁנֵי הַצְּדָדִים הֵרִיעוּ לִקְרָאתָם, בְּשִׂמְחָה וּבְתִקְוָה.

וְהַחֲקִירָה הֵחֵלָּה.

הָאַיָּה שָׁמְעָה בְּנִמּוּס רַב אֶת טַעֲנוֹת הַצַּד הָאֶחָד, וְנִעַנְעָה כָל הַזְּמָן אֶת רֹאשָׁהּ בְּחֵן כְּאוֹמֶרֶת: אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהַצֶּדֶק אִתְּכֶן, וְרַק אִתְּכֶן!

וּמִיָּד עָבְרָה הָרִנָּה בְּכְפַר־הֶהָרִים, שֶׁשְּׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ מַכִּירִים בִּזְכוּתוֹ שֶׁל הַצַּד הָאֶחָד, וְנִתְכַּרְכְּמוּ פָנָיו שֶׁל הַצַּד הַשֵּׁנִי.

לְמָחֳרָת שָׁמְעָה הַדַּיָה בְּנִמּוּס רַב אֶת טַעֲנוֹתָיו שֶׁל הַצַּד הַשֵּׁנִי, וְגַם כֵּן נִעַנְעָה כָל הַזְּמָן אֶת רֹאשָׁהּ בְּחֵן, כְּאוֹמֶרֶת: הָאֱמֶת וְהַצֶּדֶק עַל צִדְּכֶן, רַק עַל צִדְּכֶן!

וּמִיָּד עָבְרָה הָרִנָּה בִּכְפַר־הֶהָרִים, שֶׁשְּׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ מַכִּירִים בִּזְכוּתוֹ שֶׁל הַצַּד הַשֵּׁנִי, וְנִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו שֶׁל הַצַּד הָרִאשׁוֹן.

בְּרַם, לְמָחֳרַת הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כַּאֲשֶׁר חָקַר הַפֶּרֶס אֶת שְׁנֵי הַצְּדָדִים יַחַד, הֵאִיר רֶגַע אֶחָד אֶת פָּנָיו לִשְׁנֵיהֶם וְרֶגַע הִרְעִים אֶת פָּנָיו לִשְׁנֵיהֶם יָחַד, – וְאִישׁ לֹא יָכֹל עוֹד לָדַעַת מַה כַּוָּנָתו הָאֲמִתִּית וְלִזְכוּת מִי הוּא מַכְרִיעַ, – עַד שֶׁשְּׁנֵי הַצְּדָדִים כְּאֶחָד יָצְאוּ לְבַסּוֹף מִמֶּנּוּ בְּפַחֵי־נָפֶשׁ.

וּבָזֶה נִגְמְרָה הַחֲקִירָה.

ט

וּבֵינָתַיִם אֵין לַעֲסוֹק בִּמְלָאכָה, וּשְׁנֵי הַקִּנִּים כְּאֶחָד עוֹמְדִים בַּהֲרִיסָתָם, כִּי שְׁנֵי הַצְּדָדִים יוֹשְׁבִים וּמְחַכִּים, מַה יַגִּיד הַמֶּלֶךְ, לִכְשֶׁיָּבִיאוּ לְפָנָיו אֶת דֵעוֹת שְׁלִיחָיו.

וְהַמֶּלֶךְ שָׁמַע אֶת חַוַּת־דַּעְתָּהּ שֶׁל הָאַיָּה, שֶׁהָפְכָה בִזְכוּת הַצַּד הָאֶחָד, נִעֲנַע ראשׁוֹ וְאָמָר:

– רוֹאֶה אֲנִי אֶת דְּבָרַיִךְ, הָאַיָּה הַנְּבוֹנָה!

אַחַר שָׁמַע אֶת חַוַּת־דַּעְתָּהּ שֶׁל הַדַּיָה שֶׁהָפְכָה בִּזְכוּת הַצַּד הַשֵּׁנִי, וְשׁוּב נִעֲנַע רֹאשׁוֹ וְאָמַר:

– אִמְרוֹת זָהָב, הַדַּיָה הַמְחֻכָּמָה. פֶּה מֵפִיק מַרְגָּלִיוֹת!

אֲבָל לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע גַם אֶת חַוַּת־דַּעְתּוֹ שֶׁל הַפֶּרֶס, שֶׁחִיֵּב אֶת שְׁנֵי הַצְּדָדִים כְּאֶחָד וְזִכָּה אֶת שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, לֹא הֵבִין עוֹד דָּבָר. עָמַד הַנֵּץ, שַׂר־הַשָׂרִים, וְהוֹדִיעַ:

– רוֹאֶה אֲנִי שֶׁאֵין עוֹד לְהוֹצִיא מִשְׁפַּט־צֶדֶק, עַד שֶׁנִּשְׁלַח שְׁלִיחִים חֲדָשִׁים אֶל מְקוֹם הַמַּחֲלֹקֶת, וְהֵם יַכְרִיעוּ בֵין הַמְחַיְּבִים וּבֵין הַמְזַכִּים!

הַמֶּלֶךְ שָׁמַע וְאֵין לָדַעַת אִם אָמַר לִסְתֹּר אֶת דִּבְרֵי הַנֵּץ אוֹ לְהַסְכִּים לָהֶם, כִּי בְאוֹתָהּ שָׁעָה הֵבִיאוּ לְפָנָיו אֶת הַמַּטְעַמִּים אֲשֶׁר אָהֵב. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת יָדוֹ הַנְדִיבָה אֶל הַצַּלַּחַת, וְטָעַם מֵאֲשֶׁר הֻגַּשׁ לְפָנָיו, עָצַם רֶגַע אֶת עֵינָיו מֵרֹב הִתְפָּעֲלוּת, וְאַחַר אָמַר:

– מְצֻיָּן!

וְשׁוּב לֹא יָדַע אִישׁ אֶל מָה מִתְכַּוֵּן הַמֶּלֶךְ, – אִם לְדִבְרֵי הַנֵּץ וְאִם לְטַעַם הַתַּבְשִׁיל שֶׁהֻגַּשׁ לְפָנָיו.

*

וּבִכְפַר־הֶהָרִים שָׁבְתָה בֵינָתַיִם כָּל מְלָאכָה, וְהַכֹּל מְחַכִּים לָדַעַת, לִזְכוּת מִי יַכְרִיעוּ הַדַּיָנִים הַמֻּמְחִים בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ.

הַחֲמוֹר הַצָּחוֹר וִיפֵה־הָרַגְלַיִם, שֶׁנָּשָׂא עַל גַּבּוֹ אֶת רוֹכְבוֹ הַצָעִיר בַּמִּשְׁעוֹל הַצָּר, הַמִּתְעַקֵּל בֵּין הָרֵי־יְהוּדָה, בַּדֶּרֶךְ מִירוּשָׁלַיִם לְמוֹדִיעִין, נִזְדַּעְזַע פַּעַם בְּפַעַם מִדְּפִיקוֹת בְּעָלָיו הַתְּכוּפוֹת. הוּא קָפַץ נְמוּךְ־רוּחַ וּמוּרַד אָזְנַיִם מִתֵּל אֶל תֵּל וּמִסֶּלַע אֶל סֶלַע, כְּשֶׁהוּא מְהֻמָּם וּמְחֻמָּם כֻּלּוֹ מֵרֹגֶז אֲדוֹנָיו וּמֵחֹם הַיּוֹם. הַחֲמוֹר הַמְפֻנָּק לֹא הִסְכִּין, שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִים בּוֹ גַסּוּת, וְלֹא הֵבִין מַה זֶה הָיָה לוֹ לְנַעַר־חֲמוּדוֹת זֶה, שֶׁאַךְ שִׁלְשׁוֹם, בַּעֲלוֹתָם אֶל עִיר־הָאֶבֶן הַגְדוֹלָה, הַיּוֹשֶׁבֶת בֶּהָרִים, הָיְתָה רוּחוֹ טוֹבָה עָלָיו, וְהָיָה לוֹטֵף אֶת צַוָּארוֹ כָּל הַדֶּרֶךְ בְּחִבָּה, וּפִיו אֵינוֹ פוֹסֵק מֵרַנֵּן בְּקוֹל. עַל מָה וְלָמָּה הִרְגִיז עִם שַׁחַר אֶת מְנוּחָתוֹ בָּאֻרְוָה, בְּעוֹד אֲבוּסוֹ מָלֵא מִסְפּוֹא דָשֵׁן, וְיָצָא לְבַדּוֹ אֶת הָעִיר הַהוֹמָה מֵאָדָם רַב וּבְהֵמָה רַבָּה, וּמֵאָז הַבֹּקֶר הוּא דוֹפֵק וּמֵאִיץ בּוֹ בַּמַּעֲלוֹת כְּבָמוֹרָדוֹת, בְּלִי שֶׁיִּתְּנֵהוּ לְהָשִׁיב אֶת רוּחוֹ מְעַט בְּדֶרֶךְ הֶהָרִים הַמְיַגָּעַת?

אָכֵן רוּחַ אַחֶרֶת הַיוֹם עִם הָרוֹכֵב הַצָּעִיר, שֶׁיָּצָא שִׁלְשׁוֹם עִם בְּנֵי עִירוֹ אֶת הַר־מוֹדִיעִין, כְּדֵי לִרְאוֹת בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶת יְרוּשָׁלַיִם, בִּירַת יְהוּדָה, פָּנָיו הַשְׁזוּפִים, הַמְפִיקִים תָּמִיד נְדִיבוּת וָעֹז, חִוְרִים וּמְרֻכָּזִים הַפַּעַם וְעֵינָיו הַלּוֹהֲטוֹת פּוֹלְטוֹת רֹגֶז וְעֶלְבּוֹן.

– הַזֹּאת יְרוּשָׁלָיִם? הַזֹּאת הִיא עִיר־אֱלֹהִים, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ נִכְסַף מֵעִיר מוֹלַדְתּוֹ הַקְּטַנָּה כָּל הַיָּמִים? – בְּעַרְבֵי הַחֹרֶף כְּשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עִם אָבִיו מַתִּתְיָהוּ הַזָּקֵן, הוּא וְאֶחָיו הַגְדוֹלִים וְהַקְּטַנִּים, לִפְנֵי הָאָח הַמְבֹעֶרֶת, בְּעוֹד הַגֶּשֶׁם הוֹמֶה בְזַעַף וְגַלֵּי הַיָּם לְמַטָה מִתְנַפְּצִים אֶל הַסְּלָעִים, הָיָה בוֹלֵעַ אֶת דִּבְרֵי אָבִיו, הַמְסַפֵּר בְּשִׁבְחָהּ שֶׁל בִּירַת יִשְׂרָאֵל, עֵינָיו נוֹצְצוּ מִגִּיל וּבְלִבּוֹ רֻקַּם חֲלוֹם נִפְלָא עַל עִיר דָּוִד הַנֵּהְדָּרָה. בֶּן אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה וּמֵעוֹדוֹ לֹא יָצָא אֶת מוֹדִיעִין, עִיר מוֹלַדְתּוֹ הַמְקַנֶּנֶת בַּסְלָעִים, וּמַה גָּדְלָה שִׂמְחָתוֹ בִּשְׁלֹחַ אוֹתוֹ אָבִיו יְרוּשָׁלָיִמָה! יוֹם וָלַיְלָה הָיוּ כָל מַעְיָנָיו רַק בְּעִיר יְיָ, הַיוֹשֶׁבֶת מֵעֵבֶר לֶהָרִים עוֹטֵי־הַתְּכֵלֶת – הָעִיר אֲשֶׁר תִּפְאֶרֶת אֱלֹהִים וְתִפְאֶרֶת אָדָם חֻבְּרוּ לָהּ יַחְדָּו. יָדֹעַ יָדַע, כִּי הָסוּרִים, בְּנֵי עַם זָר, מוֹשְׁלִים עַתָּה בָּאָרֶץ, אֲבָל אוֹתָם הֵן יְגָרְשׁוּ יוֹם אֶחָד כִּכְלָבִים רָעִים מֵהַר צִיּוֹן. הַנַּעַר הַתָּמִים לֹא יָכֹל לְהַאֲמִין, כִּי יְרוּשָׁלַיִם, עִיר הַבִּירָה, אֲשֶׁר הֵיכַל אֱלֹהִים בָּהּ, הָיְתָה כִמְעַט לְעִיר יְוָנִית, וְכִי גַם קְרוֹבָיו, בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, מְדַבְּרִים יְוָנִית וּמְחַקִּים אֶת מִנְהֲגֵי מְשַׁעְבְּדֵיהֶם לֹא רַק מֵאֹנֶס, כִּי אִם גַּם מֵרָצוֹן – רַק כְּדֵי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הַשַּׁלִיטִים הַנָּכְרִים.

כְּהוֹלֵךְ לִקְרַאת פְּלָאִים הָלַךְ יְרוּשָׁלָיְמָה, וּבְלֵב קָרוּעַ הוּא שָׁב עַתָּה אֶל הָרוֹ הַשָּׁקֵט. רַק עַתָּה, בִּרְאוֹתוֹ בְעֵינָיו אֶת יְרוּשָׁלַיִם הַמֻּשְׁפֶּלֶת, הַמְחֻלֶּלֶת, חָשׁ אֶת חֶרְפַּת עַמּוֹ כְּמִכְוַת אֵשׁ צוֹרֶבֶת בְּלִבּוֹ. רַק יוֹם אֶחָד שָׁהָה בִּירוּשָׁלָיִם. גַּם רָאֹה לֹא רָאָה אֶת כָּל חֲמוּדוֹתֶיהָ, – לֹא חָפֵץ לִרְאוֹתָן. בְּעִיר זוֹ, אֲשֶׁר גַּם יַלְדֵי הַכֹּהֲנִים פִּטְפְּטוּ בְּלָשׁוֹן זָרָה וְנִקְרְאוּ בְשֵׁמוֹת זָרִים, רָאָה אֶת עַצְמוֹ כְּגֵר בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה. לְחִנָּם רָב אֶת רִיב עַמּוֹ וֵאלֹהָיו עִם יַלְדֵי הַכֹּהֵן הֶעָשִׁיר מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁבְּבֵיתוֹ הִתְאַכְסֵן: הֵם גַם אֶת שְׂפָתוֹ לֹא הֵבִינוּ וְלָעֹג לָעֲגוּ לְמַלְבּוּשָׁיו הַפְּשׁוּטִים וּלְמִנְהֲגֵי עִירוֹ הַקְּטַנָּה. וְאָז נִדְחַק לְקֶרֶן זָוִית, כְּגוּר־אֲרִי פָצוּעַ. וְלא פָּתַח עוֹד אֶת פִּיו לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם.

לֹא, לֹא זֹאת הִיא הָעִיר, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ נִכְסְפָה נַפְשׁוֹ יָמִים וְלֵילוֹת רַבִּים. הִיא הָיְתָה פַּעַם עִיר הַקֹּדֶשׁ, פִּנַּת הֶחָזוֹן, וְאוּלַי עוֹד תִּהְיֶה פַּעַם גְּאוֹן יִשְׂרָאֵל. אֲבָל עַתָּה אֵין זֹאת כִּי אִם חֶרְפַּת עָם. עִיר חֲנֵפִים וּבוֹגְדִים, אֲשֶׁר אוֹתָם תִּעֵב יוֹתֵר מִשֶּׁשָּׂנֵא אֶת הַיְּוָנִים הֶעָרִיצִים.

כָּל הַלַּיְלָה לֹא נָתַן הַנַּעַר שֵׁנָה לְעֵינָיו. כָּל הַלַּיְלָה הִתְהַפֵּךְ עַל מִשְׁכָּבוֹ מִכְּאֵב וּמֵחֶרְפָּה. וּבַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם קָם וְעָלָה לְבַדּוֹ עַל הַר־הַבָּיִת. שָׁם עָמַד בִּתְפִלָּה שָׁעָה אֲרֻכָּה וְשָׁפַךְ בִּדְמָעוֹת חַמּוֹת אֶת יְגוֹנוֹ וְאֶת עֶלְבּוֹנוֹ. אַחַר קָם וְעָזַב בְּלֵב מַר אֶת הָעִיר. לְבַדּוֹ יָצָא אֶת יְרוּשָׁלָיִם, וְלֹא נִפְרַד מֵאִישׁ וְלֹא אָמַר שָׁלוֹם גַּם לִבְנֵי־עִירוֹ אֲשֶׁר אִתָּם בָּא הֵנָּה לִפְנֵי יוֹמַיִם לִרְאוֹת אֶת עִיר יְיָ.

כַּמָּה רָוַח לְלִבּוֹ בְּרִדְתּוֹ אֶת הָרֵי־יְהוּדָה וּבְנָשְׁמוֹ אֶת אֲוִירָם שֶׁל שְׂדוֹת מוֹדִיעִין! כְּכֹל אֲשֶׁר קָרַב אֶל עִירוֹ הַקְּטַנָּה, כֵּן הוּקַל מֵעַל לִבּוֹ. לֹא, לֹא שָׁם, בְּהֵיכְלֵי רוֹזְנִים וְשׁוֹעִים, כִּי אִם פֹּה, בָּעִיר הַקְּטַנָּה וְהָעֲנָוָה, עוֹד שָׁמוּר הָאֵמוּן בֵּאֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וּבְקָדָשָׁיו. מִכָּאן, רַק מִכָּאן, מֵאַדְמַת יְשָׁרִים זוֹ, תִּצְמַח הָרוּחַ אֲשֶׁר תֹּאכַל כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת אֶת הָעַבְדוּת אֲשֶׁר בָּהּ שָׁקְעוּ עַד צַוָּאר הַכֹּהֲנִים וְהַשָּׂרִים אֲשֶׁר בְּעִיר הַבִּירָה.

יָדוֹ רָפְתָה עַתָּה מִן הַחֲמוֹר אֲשֶׁר עָלָה לְאִטּוֹ אֶל הַר־מוֹדִיעִין. בָּאֲוִיר כְּבָר הֻרְגְּשָׁה לַחֲלוּחִית־יָם חֲרִיפָה. שְׂדֵי־קָמָה הִתְנוֹפְפוּ מִימִין הַדֶּרֶךְ וּמִשְׂמֹאלָהּ, וְכַרְמֵי גֶפֶן וָזַיִת לִבְלְבוּ עַל כָּל הַמִּדְרוֹנוֹת. הַלֵב שָׁקַט פִּתְאֹם וְהַכְּאֵב כְּמוֹ חָדַל.

הִנֵּה כֵן – זֹאת הָיְתָה הַמּוֹלֶדֶת!

כְּשֶׁעָלָה עַל הָהָר, אֲשֶׁר עָלָיו יוֹשֶׁבֶת מוֹדִיעִין, הִבְהִיק בְּעֵינָיו הַיָּם עִם גַּלָּיו הַמַּקְצִיפִים. רוּחַ עַזָּה טִלְטְלָה אֶת עֲצֵי הַגַּנִּים טִלְטוּל אֲבִיבִי עַלִּיז, וְגַם הוּא, כְּאִילָן רַךְ, טֻלְטַל רֶגַע אֶחָד טִלְטוּל אֲבִיבִי עֲלִּיז זֶה. הוּא חָשׁ תַּחַת כַּף רַגְלוֹ אֶת אַדְמַת עִירוֹ, אַדְמַת סְלָעִים עַזָּה וִיקָרָה מִפָּז. מֵרָחוֹק הִשְׂתָּרְעָה הַשְׁפֵלָה בְּאוֹר הָעַרְבַּיִם הָאֲדַמְדָּם. אִכָּרִים שְׁזוּפֵי־פָנִים שָׁבוּ מִן הַשָּׂדֶה עֲיֵפִים וְשׁוֹקְטֵי־עָיִן. וְהָיָה נוֹחַ כָּאן לְאַחַר הָרַעַשׁ שֶׁל הַמֶּטְרוֹפּוֹלִין; וְקַל הָיָה לִנְשׁוֹם אֲוִיר־יָם זֶה, שֶׁעוֹדֵד אֶת הַלֵּב וְהִרְגִיעוֹ.

הִנֵּה כֵן – זֹאת הָיְתָה הַמּוֹלֶדֶת!

א. מַשֶׁהוּ עַל יוֹסִי

מֵאָז סִפַּרְתִּי לָכֶם עַל הַנַּעַר יוֹסִי כְּבָר עָבְרוּ כַּמָּה שָׁנִים. אָז, כְּשֶׁעָלָה עִם אָבִיו וְאִמּוֹ וַאֲחוֹתוֹ הַקְּטַנָּה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָיָה עֲדַיִן פִּרְחָח קָטָן שֶׁלֹא מָלְאוּ לוֹ עֶשֶׂר שָׁנִים. כָּל מַה שֶּׁרָאָה בָּאָרֶץ עוֹרֵר בּוֹ הִתְפָּעֲלוּת אֵין קֵץ: הַרְדּוֹף יְפֵה־צִיץ שֶׁגִּלָּה בִּרְחוֹב יוֹנָה הַנָּבִיא, כַּת כַּלָּנִיּוֹת מַאְדִּימוֹת, שֶׁמָּצָא בְּטַיְּלוֹ עִם אָחִיו הַגָּדוֹל, שֶׁבָּא מִן הָעֵמֶק, בִּשְׂדוֹת הַיַּרְקוֹן, וְלֹא כָּל־שֶׁכֵּן – קְבוּצַת הַשִּׁקְמִים הָעֲנָקִיּוֹת שֶׁבִּרְחוֹב הַכַּרְמֶל (עַכְשָׁו: רְחוֹב הַמֶּלֶךְ ג׳וֹרְג'). אהֹב אָהַב מֵאָז, גַּם בִּהְיוֹתוֹ בְּחוּץ לָאָרֶץ, אִילָנוֹת, שָׂדוֹת, פְּרָחִים וְכָל מִינֵי חַיּוֹת וְעוֹפוֹת. אָכֵן כָּאן, בָּאָרֶץ, הָיָה לוֹ כָּל צֶמַח חָדָשׁ, כָּל צִפּוֹר חֲדָשָׁה כְּפֶלֶא מַרְעִישׁ. מְסֻגָּל הָיָה לַעֲמֹד שָׁעָה אֲרֻכָּה וּלְהִסְתַּכֵּל בְּנַחֲלִיאֵלִי, לַעֲקֹב אַחַר כָּל קְפִיצָה שֶׁלוֹ בְּמִשְׁעוֹל־הַגָּן, וְכַמָּה הָיָה מְבַדֵּחַ אוֹתוֹ הַפָּשׁוֹשׁ הַקָּטָן וּגְדָל־הַזְנָב בְּהִתְנַעְנְעוֹ עַל הַגָּדֵר כְּשֶׁהוּא מְסַלְסֵל בְּקוֹל “צִ’ירִי צִ’ירִי” בְּלִי קֵץ וּבְלִי סוֹף.

לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, אֵין בְּכָל זֶה מִן הַחִדּוּשׁ. כְּלוּם יֵשׁ נַעַר, שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב אִילָנוֹת, פְּרָחִים וְצִפֳּרִים? אֶלָא שֶׁיּוֹסִי הָיָה לָהוּט אַחֲרֵיהֶם תָּמִיד, הָגָה בָּהֶם תָּמִיד, כָּתַב עֲלֵיהֶם בְּבֵית־הַסֵּפֶר וּבַבַּיִת חִבּוּרִים רַבִּים. גַּם צִיֵּר אוֹתָם בְּמַחְבְּרוֹתָיו בִּצְבָעִים מְלַבְּבִים. אֱמֶת הִיא, שֶׁבְּחִבּוּרִים אֵלֶה נָפְלוּ שְׁגִיאוֹת בְּמִסְפָּר לֹא־קָטָן. אֲבָל תַּחַת זֹאת הִצְטַיְּנוּ בְּסִגְנוֹנָם הַנָּאֶה. לֹא לְחִנָּם קָרָא אוֹתָם הַמּוֹרֶה כַּרְמִי בַּכִּתָּה לִפְנֵי הַתַּלְמִידִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת. וְלֹא בְּשֶׁל הָעִבְרִית הַטוֹבָה בִּלְבַד הִצִּיג אוֹתָם הַמּוֹרֶה תָּמִיד לְמוֹפַת. בַּכִּתָּה הָיוּ תַּלְמִידִים שֶׁלֹא הָיוּ נוֹפְלִים מִיּוֹסִי בְּסִגְנוֹנָם הָעִבְרִי. אֲבָל בְּחִבּוּרָיו שֶׁל יוֹסִי הָיָה מְפַעֵם לִבּוֹ הַטּוֹב וְהַמָּלֵא אַהֲבָה לַחַי וְלָצוֹמֵחַ שֶׁבַּמּוֹלֶדֶת, וְיָדֹעַ תֵּדְעוּ, חִבּוּר שֶׁמְּפַעֵם בּוֹ לֵב וְרֶגֶשׁ נֶאֱמָן, הַסִּגְנוֹן מִמֵּילָא יָפֶה. דַּוְקָא מִשּׁוּם שֶׁיוֹסִי לֹא בָּחַר מִלִּים יָפוֹת בְּחִבּוּרָיו, כִּי אִם הִתְאַמֵּץ לְהַבִּיעַ בְּדִיוּק מַה שֶׁרָאָה וּמַה שֶׁהִרְגִּישׁ, נִרְאוּ גַם הַמִּלִּים וְהַבִּטּוּיִים יָפִים בְּיוֹתֵר, פָּשׁוּט, מִשּׁוּם שֶׁהִתְאִימוּ אֶל מַה שֶּׁחָפַץ לְסַפֵּר.

בְּשֶׁל מַעֲלוֹתָיו אֵלֶּה נִתְחַבֵּב עָלַי יוֹסִי מִיוֹם שֶׁהִכַּרְתִּי אוֹתוֹ. אוּלַי מִשּׁוּם שֶׁהָיָה דוֹמֶה קְצָת אֵלַי בְּעוֹדֶנִּי נַעַר. כָּמוֹהוּ הָיִיתִי מְסֻגָּל אָז לִשְׁכֹּחַ עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ וּלְהִסְתַּכֵּל בְּאִילָן הַצּוֹמֵחַ וּבְעוֹף הַפּוֹרֵחַ. עַכְשָׁו, שֶׁאֲנִי עָסוּק בִּכְתִיבַת שִׁירִים וְסִפּוּרִים, אֵינִי פָנוּי עוֹד, לְצַעֲרִי, כְּמוֹ בַּיָּמִים הָהֵם, לְעִנְיָנִים חֲשׁוּבִים אֵלֶּה, כְּיוֹסִי, שֶׁהָיָה יוֹצֵא בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי עִם חֲבֵרוֹ חָנָן לְשׁוֹטֵט בָּעִיר וּמִחוּץ לָעִיר, לִרְאוֹת אֶת פִּלְאֵי הַגָּן וְהַשָּׂדֶה. שְׁנֵי בַּחוּרִים אֵלֶּה אַמִּיצֵי־לֵב הֵם וּמַפְלִיגִים בְּטִיּוּלֵיהֶם עַד לַיַּרְקוֹן וְעַד הַחֻרְשָׁה שֶׁעִם “שֶׁבַע הַטְּחָנוֹת” יַגִּיעוּ, מָקוֹם נִפְלָא שֶׁשִּׁירַת הַצִּפֳּרִים עוֹלָה שָׁם יַחַד עִם נְגִינַת הַמַּיִם שֶׁל אַשְׁדוֹת הַיַּרְקוֹן, וְהָאֹזֶן לֹא תִּשְׂבַּע מִשְּׁמֹעַ.

נְהִירִים לוֹ לְיוֹסִי שְׁבִילֵי הַשָּׁרוֹן, כִּרְחוֹבוֹת תֵּל־אָבִיב, וְאֵין תֵּל וְאֵין עֵמֶק קָטָן שֶׁלא הִתְבּוֹדֵד שָׁם. אָכֵן עֵינָיו לֹא שָׂבְעוּ אֶת מַרְאוֹת הָאָרֶץ, וּמִדֵּי בּוֹא אֶצְלָם אָחִיו הַגָּדוֹל מִן הָעֵמֶק, הָיָה מֻכְרָח לָקַחַת אוֹתוֹ עִמּוֹ אֶל הַקִּבּוּץ לְכַמָּה יָמִים.

בְּשׁוּבוֹ הוּא כּוֹתֵב כָּל פַּעַם חִבּוּרִים עַל אוֹתָם הֶהָרִים וְאוֹתָם הַשָׂדוֹת וְהַפְּרָחִים, וּרְאֵה זֶה פֶלֶא: כָּל פַּעַם הֵם נִרְאִים כַּחֲדָשִׁים. וְצָדַק מְאֹד הַמוֹרֶה כַּרְמִי בְּאָמְרוֹ; עָלוּל אָדָם לִכְתֹּב חִבּוּר נָאֶה גַם עַל דְּבָרִים שֶׁכָּתַב כְּבָר, אִם רַק רָאָה אוֹתָם מֵחָדָשׁ וְלִבּוֹ מָלֵא אוֹתָם מֵחָדָשׁ, אֲבָל אֱמֶת הִיא, שֶׁיּוֹסִי הָיָה צָמֵא יוֹם יוֹם לְמַרְאוֹת חֲדָשִׁים, וְהָיָה חוֹלֵם תָּמִיד עִם חֲבֵרוֹ חָנָן עַל הַזְּמַן, שֶׁיִּהְיוּ גְדוֹלִים וְיוּכְלוּ לַעֲבֹר בְּרֶגֶל אֶת כָּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע. בְּיִחוּד הָיָה יוֹסִי מִשְׁתּוֹקֵק לִרְאוֹת אֶת הַגָּלִיל, שֶׁעָלָיו סִפֵּר לו אָחִיו הֲמוֹן דְּבָרִים מְעַנְיְנִים.

– הוֹי, מָתַי נִזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת הַגָּלִיל! – הָיָה יוֹסִי אוֹמֵר בְּהִתְלַחֲשׁוֹ עִם חָנָן וְאֵין אִישׁ אִתָּם, וְלֹא פַּעם אַחַת עָלָה עַל לִבָּם הָרַעְיוֹן לָקוּם יוֹם אֶחָד וְלַעֲלוֹת אֶל הַגָּלִיל, בְּלִי שֶׁיֵּדַע אִישׁ, אֲבָל יוֹסִי חָס עַל אִמּוֹ, שֶׁהָיְתָה יְדוּעַת חֹלִי, וְלֹא חָפֵץ לְצַעֵר גַם אֶת אָבִיו. קַוֵּה קִוָּה שֶׁיּוֹם אֶחָד יִתְרַחֵשׁ נֵס וַחֲלוֹמוֹ לִרְאוֹת אֶת הַגָּלִיל קוֹם יָקוּם.

וְהַיוֹם הַזֶּה אָמְנָם בָּא.

ב. הַנֵּס נִתְרַחֵשׁ

הָיוּ הַיָּמִים שֶׁל עֶרֶב חַג הַשָּׁבוּעוֹת, יָמִים שֶׁיָּקְרוּ לְיוֹסִי אַף מִימֵי הַחַג עַצְמָם. יָמִים אֵלֶּה שֶׁבֵּין לַ"ג בָּעֹמֶר לְשָׁבוּעוֹת הֵם תָּמִיד נִפְלָאִים בְּחִנָּם. הִנֵּה עָבְרוּ יְמֵי הַשָּׁרָב. רוּחוֹת טְהוֹרוֹת נוֹשְׁבוֹת מִצַּד הַיָּם, וְעִם זֶה – הַיָּמִים חַמִּים, הַשָּׁמַיִם כְּחֻלִים. עֲנָנִים קַלִּים תְּלוּיִים בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם, – רַק כְּדֵי לְהָטִיל צְלָלִים צוֹנְנִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. יָמִים שֶׁבַּשָׂדוֹת מַבְשִׁילָה הַקָּמָה וְהַלִּילָךְ בַּגַּנִּים נוֹתֵן רֵיחוֹ הַמָּתוֹק – מְמַלְאִים אֶת לֵב הַיְלָדִים תִּקְוָה, שֶׁמַּשֶּׁהוּ טוֹב הוֹלֵךְ וּבָא וְקָרוֹב לְהִתְרַחֵשׁ.

יוֹסִי זוֹכֵר, שֶׁבְּיָמִים אֵלֶּה גַם שָׁם בַּגּוֹלָה, בָּעֲיָרָה דַלַּת־הַיֶּרֶק, שֶׁהַגַּנִּים אֵינָם צוֹמְחִים שָׁם אֶלָּא בְּפַרְוְרֵי הַגּוֹיִים, מֻרְגָּשׁ תָּמִיד עִם נִגּוּן “אַקְדָּמוּת”, עִם לִמּוּד מְגִלַּת רוּת הַחֲמוּדָה, כְּאִלוּ רֵיחַ דֶּשֶׁא רַעֲנָן עוֹלֶה מִן הָאֲפָר שֶׁבַּמּוֹרָד וּמִתְפַּשֵׁט בֵּין כָּתְלֵי הַ“חֶדֶר”. קַל וָחֹמֶר בְּתֵל־אָבִיב, שֶׁמִּצְוָה לִיהוּדִי לָטַעַת עֵצִים וְלִשְׁתּל פְּרָחִים לְיַד הַבַּיִת; שׁוֹלֵחַ לָהּ מֵהַיָּם שׁאָז הַבֹּקֶר רוּחוֹת קְרִירוֹת, רֵיחָנִיוֹת, מְשִׁיבוֹת נֶפֶשׁ, וְהַמּוֹרִים יוֹצְאִים עִם תַּלְמִידֵיהֶם כִּתּוֹת־כִּתּוֹת לְכָל מָקוֹם שֶׁהָאֲדָמָה מוֹרִיקָה וּפְתוּחָה לָשֶׁמֶשׁ.

יוֹסִי הַלּוֹמֵד כְּבָר בַּכִּתָּה הַגְבוֹהָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר, כָּתַב חִבּוּר עַל מְגִלַּת רוּת, שֶׁהַמּוֹרֶה כַּרְמִי הִטִּיל עַל תַּלְמִידָיו. יוֹסִי אוֹהֵב מְאֹד אֶת הַמְגִלָּה הַקְּטַנָּה הַזֹּאת. נִפְלְאוּ בְּעֵינָיו רוּת וְנָעֳמִי, כַּלָּה וַחֲמוֹתָה, הָאוֹהֲבוֹת זֹה אֶת זֹה אַהֲבַת־נֶפֶשׁ וְלֹא תִּפָּרֵדְנָה עוֹד כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶן, אֲבָל נִתְחַבֵּב עָלָיו סֵפֶר “רוּת” בְּיוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁמִּתּוֹךְ פְּרָקָיו עוֹלֶה רֵיחַ שָׂדֶה בִּימֵי הַקָּצִיר – שְׂדֵה בֹּעַז זֶה, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ זָהָב. דּוֹמֶה שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת צִלְצְלֵי הַמַּגָּלִים הַמְעוֹדְדִים. וְרוֹאֶה אֶת נַעֲרֵי בֹּעַז, הַקּוֹצְרִים וּמְאַלְּמִים אֲלֻמּוֹת. חֲבוּרָה עַלִּיזָה הִיא זֹאת, וְיוֹסִי רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאֶחָד מֵהֶם. הֲלֹא זֶה חֲלוֹמוֹ מֵאָז בּוֹאוֹ לָאָרֶץ: לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ וְלִקְצֹר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה'. כְּשֶׁקָרָא הַמוֹרֶה כַּרְמִי אֶת חִבּוּרוֹ שֶׁל יוֹסִי עַל רוּת, לֹא הָיוּ מִלִּים בְּפִיו מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת.

וּבְאוֹתוֹ יוֹם אַחַר הַצָּהֳרַיִם קָרָה הַדָּבָר. יוֹסִי הִשְׁקָה אֶת הָעֲרוּגָה הַקְּטַנָּה שֶׁבֵּין כֹּתֶל דִירָתָם וּבֵין הַגָּדֵר, וְהִנֵּה קוֹל מִירִי מְנַסֵּר בְּצָהֳלָה:

– יִצְחָק בָּא! בִּמְכוֹנִית! הִנֵּה הוּא הוֹלֵךְ! הִנֵּה הוּא בָּא!

לִקְטַנָּה זוֹ קוֹל צַלְצְלָנִי כָּל־כָּךְ, שֶׁהוּא מַסְעִיר כְּרֶגַע אֶת כָּל הַבָּיִת. הָאֵם מְמַהֶרֶת מִן הַמִּטְבָּח לִקְרַאת בְּנָהּ הַגָּדוֹל, שֶׁבָּא מִן הָעֵמֶק, וְיוֹסִי עוֹזֵב אֶת עֲרוּגָתוֹ וּמְמַהֵר הַחוּצָה.

בּוֹאוֹ שֶׁל יִצְחָק הוּא תָּמִיד חַג לְכָל בְּנֵי הַבַּיִת. הוּא, וּשְׁלֹמֹה הַצָּעִיר מִמֶּנּוּ, חֲבֵרִים בַּקִּבּוּץ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בָּעֵמֶק, הִקְדִּימוּ לַעֲלוֹת לָאָרֶץ, הָיוּ הַחֲלוּצִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁעָזְבוּ אֶת הָעֲיָרָה, וְיוֹסִי גֵא עַל שְׁנֵי אֶחָיו אֵלֶּה: לִהְיוֹת דּוֹמֶה לָהֶם בַּעֲבוֹדָה, בְּאֹמֶץ־לֵב, בִּמְסִירוּת לַמּוֹלֶדֶת – כָּל חֶפְצוֹ בַּחַיִּים. אָכֵן חִידָה הִיא בְּעֵינָיו, שֶׁיִּצְחָק בָּא הַפַּעַם בִּמְכוֹנִית מְיֻחָדָה, וְהַיָּמִים יְמֵי עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה וּבַכֶּרֶם.

הוּא מֵבִין, שֶׁאֵין הַדָּבָר פָּשׁוּט, אֲבָל הוּא מִתְאַפֵּק בְּכָל כֹּחוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹאֵל. קֹדֶם כֹּל עָלָיו לְהוֹרִיד אֶת כָּל מַה שֶׁהֵבִיא אָחִיו בַּסַּלִים מִזִּמְרַת הָעֵמֶק: שָׁם חֶמְאָה וּגְבִינָה לְשָׁבוּעוֹת, בֵּיצִים וּצְנוֹנִיוֹת וּמְלָפְפוֹנוֹת וּשְׁאָר יְרָקוֹת. לְמִירִי נָתַן יִצְחָק צְרוֹר פְּרָחִים רַבֵּי־צְבָעִים – יֶרֶק לְשָׁבוּעוֹת. וְאִלוּ לְיוֹסִי הוֹצִיא מִתּוֹךְ הַמְּכוֹנִית אֶגֻדַּת שִׁבֳּלִים בְּשֵׁלוֹת, מַזְהִיבוֹת, שֶׁרֵיחַ שֶׁמֶשׁ לָהֶן, וְאָמָר:

– שִׁבֳּלִים אֵלֶּה, יוֹסִי, קָטַפְתִּי לְךָ לְמִנְחָה. צַיֵּר אוֹתָן כְּיַד הָאֳמָן הַטּוֹבָה עָלֶיךָ. נָאוֹת הֵן מִכָּל הַפְּרָחִים שֶׁהֵבֵאתִי. בִּרְכַּת שָׁמַיִם הֵן חֵלֶף עֲמָלֵנוּ.

אֵלֶּה הָיוּ שִׁבֳּלִים נִפְלָאוֹת: גְּדוֹלות, מְלֵאוֹת, כִּבְדוֹת גַּרְעִינִים. יוֹסִי לָקַח אוֹתָן בְּיָדוֹ, לִטֵּף אוֹתָן בְּאֶצְבְּעוֹתָיו כִּיצוּרִים חַיִּים. זֹאת הָיְתָה בִּרְכַּת שָׁלוֹם עַלִּיזָה מִשְּׂדֵי הָעֵמֶק, וְהִיא בֶּאֱמֶת יָקְרָה בְּעֵינָיו מִכָּל הַפְּרָחִים שֶׁבָּעוֹלָם.

רוּחַ חַג הִתְפַּשְּׁטָה בַּבַּיִת אֲשֶׁר נִתְמַלֵא כֻּלּוֹ פְּרָחִים וָיֶרֶק. וְאוּלָם הַשִׂמְחָה הָאֲמִתִּית נָחָה עַל יוֹסִי כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר, שֶׁיִּצְחָק שָׁלוּחַ אֶל הַגָּלִיל לְסַיֵּר אֵילוּ קַרְקָעוֹת הָעוֹמְדוֹת לִקְנִיָּה, וְכִי הוּא מוּכָן לָקַחַת עִמּוֹ אֶת יוֹסִי, אִם הַמּוֹרֶה כַּרְמִי יַסְכִּים לִפְטֹר אוֹתוֹ יוֹמַיִם קֹדֶם חֹפֶשׁ הַחַג מִן הַלִּמוּדִים.

בַּמּוֹרֶה כַּרְמִי בָּטַח לֵב יוֹסִי. יוֹדֵע הוּא בּוֹ, שֶׁאֵינוֹ מַחֲמִיר בִּדְבָרִים כָּאֵלֶה, וּבְוַדַּאי יַסְכִּים, אֲבָל יוֹסִי גַם יָדַע בַּמֶּה לָקַחַת אֶת לֵב הַמּוֹרֶה כַּרְמִי. כָּל אוֹתוֹ אַחַר־הַצָהֳרַיִם יָשַׁב וְכָתַב וְצִיֵּר – כָּתַב חִבּוּר עַל הַשִּׁבֳּלִים, שֶׁהוּבְאוּ מִן הָעֵמֶק, אַף צִיֵּר אוֹתָן כְּמוֹ שֶׁהֵן – גְּדוֹלוֹת, מַזְהִיבוֹת, עַלִּיזוֹת, רַק אֶת הָרֵיחַ הַנִּפְלָא, רֵיחַ הַשֶּׁמֶשׁ הַחַם וְהֶחָרִיף שֶׁהֵפִיצוּ, לֹא הָיָה בְּכֹחוֹ לִמְסֹר בִּצְבָעִים. אָכֵן עַל כָּךְ סִפֵּר בְּחִבּוּרוֹ. סִפֵּר עַל הַיּוֹרֶה וְהֶחָרִישׁ, וְעַל הַזְּרִיעָה וְהַמַּלְקוֹשׁ: כָּל מַה שֶּׁעָבַר עַל הַשִּׁבֳּלִים סִפֵּר בְּחֵן רַב כָּזֶה, בְּאַהֲבָה כָּזוֹ לְאַדְמַת הָעֵמֶק וְלַעֲמַל אֶחָיו, שֶׁבִּקְרֹא הַמּוֹרֶה כַּרְמִי לַמָּחֳרָת אֶת הַחִבּוּר, כִּמְעַט שֶׁהִתְנוֹצְצוּ דְמָעוֹת בְּעֵינָיו.

וּמוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁשִׁחְרֵר אֶת יוֹסִי יוֹמַיִּם קֹדֶם מִן הַלִּמּוּדִים, כְּדֵי שֶׁיְּסַיֵּר עִם אָחִיו אֶת הַגָּלִיל.

ג. בְּשַׁעֲרֵי הַגָּלִיל

הַדֶּרֶךְ מִתֵּל־אָבִיב אֶל הַגָּלִיל (וּסְתָם גָּלִיל הוּא גָלִיל הָעֶלְיוֹן) אֲרֻכָּה, אֲרְכָּה. בְּחֹפֶשׁ הָאָבִיב, כְּשֶׁיּוֹסִי וְחָנָן עָרְכוּ אֶת סֵדֶר־מַסָּעָם הַמְשֹׁעָר אֶל הַגָּלִיל לְאַחַר שֶׁיִּגְמְרוּ אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר, רָשְׁמוּ לְתַכְלִית זוֹ מַפָּה מְפֹרֶטֶת מְיֻחָדָה, שֶׁעָלֶיהָ הָיָה כָּתוּב בְּאוֹתִיּוֹת גְדוֹלוֹת: מַסַּע הַגָּלִיל. הַרְבֵּה יָגְעוּ הַחֲבֵרִים עָלֶיהָ וְיוֹסִי שֶׁאָהַב לְצַיֵּן כָּל דָּבָר בִּצְבָעִים, עָשָׂה אוֹתָהּ מַעֲשֶׂה־צַעֲצוּעִים. כָּל הַדֶּרֶךְ מִן הַשָּׁרוֹן עַד מְרוֹמֵי הַגָּלִיל נִרְשְׁמָה בְּקַוִּים כְּפוּלִים וְהֶחָלָק בֵּינֵיהֶם כָּחֹל, כְּפֶלֶג־תְּכֵלֶת בָּהִיר, בְּעוֹד שֶׁכָּל חֲנָיָה – אִם לִסְעֻדָּה וְאִם לְלִינָה, וַאֲפִילוּ לִמְנוּחָה קְצָרָה – הָיְתָה מְסֻמָּנָה בְּכוֹכָבִים אֲדֻמִּים, כֵּיוָן שֶׁזֶּה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת טִיּוּל בָּרֶגֶל (וּבֶאֱמֶת: מַה טַעַם לְטַיֵּל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּכְלֵי־מַסָּע?), הָיוּ הַכּוֹכָבִים הָאֲדֻמִּים, צִיוּנֵי הַחֲנָיוֹת, מְרֻבִּים. בַּמְכֻוָּן הָיָה לִרְשׁוֹם אֶת כָּל פָּרָשַׁת הַמַּסָּע לְזִכָּרוֹן בַּמַּחְבֶּרֶת וּלְכָל חֲנָיָה הָיָה צָרִיךְ לְהַקְדִּישׁ פֶּרֶק מְיֻחָד בְּסֵפֶר־מַסָּע זֶה לִכְשֶׁיִּכָּתֵב.

יוֹסִי גַם חָלַם לְצַיֵּר אֶת הַדְּבָרִים הַמֻּפְלָאִים שֶׁיִּרְאוּ בַּדֶּרֶךְ, כְּמוֹ, לְמָשָׁל: אֶת הַתְּאוֹ אֲשֶׁר בְּבִצוֹת הַחוּלָה, וְאֶת חֲזִיר־הַבָּר וְאֶת אַיֶּלֶת־הַשָּׂדֶה, שֶׁבְּוַדַּאי יִקָּרוּ לִפְנֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ. יוֹסִי הָיָה בָּטוּחַ שֶׁהוּא וְחָנָן יִמְצְאוּ עוֹד אֶת הַחֲרוּב שֶׁמִּפִּרְיוֹ נִזּוֹנוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וֶאֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ, כְּשֶׁהִסְתַּתְּרוּ מִן הָרוֹמָאִים הָרְשָׁעִים, וְאַף אוֹתוֹ, אֶת הַחֲרוּב הָעֲנָקִי הַזֶה, אָמַר לְצַיֵּר בַּמַּחְבֶּרֶת. אַתֶּם יוֹדְעִים, שֶׁיּוֹסִי הָיָה בַּעַל דִּמְיוֹן קְצָת, וְאֶת הַגָּלִיל רָאָה כְּעוֹלָם מָלֵא פְּלָאִים.

וְהִנֵּה בָּא הַמַּסָּע, כְּכָל הַדְּבָרִים הַטוֹבִים, לְפֶתַע פִּתְאֹם. וְאַף שֶׁיּוֹסִי רָאָה אֶת הַגָּלִיל אַחֵר מִשֶׁהָיָה בַּמְצִיאוּת, הָיָה בְּכָל זֹאת לִפְעָמִים יָפֵה יוֹתֵר גַּם מִשֶּׁרָאָה אוֹתוֹ בְּדִמְיוֹנוֹ. רַק עַל אַחַת הִצְטַעֵר יוֹסִי, – שֶׁחָנָן לֹא יָכֹל לִנְסוֹעַ עִמָּהֶם. אֵיךְ יִסַּע בְּלִי חָנָן חֲבֵרוֹ, אֲשֶׁר יַחַד עִמּוֹ עָרַךְ אֶת סֵדֶר הַנְּסִיעָה וְעִמּוֹ עָמַל עַל הַמַּפָּה הַצִּּבְעוֹנִית – “מַסַּע הַגָּלִיל”?

בְּכָל זֹאת לָקַח יוֹסִי עִמּוֹ אֶת מַפַּת הַצְּבָעִים הָעַלִּיזָה, גַם אֶת הַמַּחְבֶּרֶת שֶׁנּוֹעֲדָה לְצִיּוּר הַתְּאוֹ וְהַחֲרוּב וְאַיֶּלֶת־הַשָּׂדֶה. וְכֹה יָצָא עִם אָחִיו בְּדִמְדוּמֵי שַׁחַר בַּמְכוֹנִית הַקְּטַנָּה שֶׁנָּשְׂאָה אוֹתָם, קַלָּה וְשׁוֹקְטָה דֶרֶךְ הַשָּׁרוֹן, הָלֹךְ וְהַרְחֵק מִתֵּל־אָבִיב בִּמְהִירוּת מַפְלִיאָה.

לֹא הָיְתָה זֹאת דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה לְיוֹסִי כָּל־עִקָּר. אָכֵן, מַה טּוֹבוּ גַנֵּי הַשָּׁרוֹן וּשְׂדוֹתָיו, שְׂדוֹת־יִשְׂרָאֵל וַעֲמַל־יִשְׂרָאֵל! מַה מְאֹד הִרְהִיבוּ אֶת עֵינֵי הַנַּעַר שְׂדֵי הַקָּמָה שֶׁהִלְבִּינוּ לְאַחַר הַקָּצִיר! בְּאַפּוֹ עָלָה רֵיחַ הַשִּׁבֳּלִים הַבְּשֵׁלוֹת – רֵיחַ מָתוֹק זֶה שֶׁרָמַז שָׁלוֹם וָשׂבַע, בִּטָּחוֹן וְשִׂמְחָה לָעוֹבֵד. וְשׁוּב הִתְחַזֵּק יוֹסִי בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ מֵאָז: לְהַכְשִׁיר אֶת עַצְמוֹ, לְאַחַר שֶׁיִּגְמֹר אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר, לַעֲבוֹדוֹת שָׂדֶה וָכֶרֶם – הוּא הָרַעְיוֹן שֶׁהָגָה בּוֹ מִיוֹם בּוֹאוֹ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

טוֹב הָיָה לוּ יָכֹל לָרֶדֶת מִן הַמְּכוֹנִית, לִדְרוֹךְ בְּרַגְלָיו עַל הָאֲדָמָה הָרַכָּה וְלִשְהוֹת שָׁעָה קַלָּה לְיַד הָעֲרֵמָה שֶׁהִזְהִיבָה, לְלַטֵּף בְּאֶצְבְּעוֹתָיו אֶת הַשִּׁבֳּלִים הַחַמוֹת וּלְהָרִיחַ אֶת רֵיחָן מִקָּרוֹב. אַךְ הַמְּכוֹנִית הֶחֱלִיקָה מַהֵר, עָבְרָה בְּלִי רַעַשׁ. רִחֲפָה כְּצֵל עַל פְּנֵי הַשָּׁרוֹן, וְלֹא נִתְעַכְּבָה אַף רֶגַע. זֶה כְּבָר עָבְרוּ אֶת פֶּתַח־תִּקְוָה, אֶת מִבְצָר אַנְטִיפַּטְרוּס, שֶׁלְּיַד חָרְבוֹתָיו הָיוּ צְרִיכִים לָנוּחַ, כְּפִי שֶׁהֶרְאָה הַכּוֹכָב הָאָדֹם שֶׁבַּמַּפָּה. הִנֵּה עָבְרוּ אֶת יַרְקוֹנָה, אֶת רָמָתַיִם, אֶת הַשְּׂדֵרָה שֶׁל כְּפַר מַלַ"ל. גַּם לְיַד כְּפָר זֶה הָיָה רָשׁוּם כּוֹכָב אָדֹם. עַל לִילְיֶנְבְּלוּם, שֶׁעַל שְׁמוֹ נִקְרָא הַמָּקוֹם, הִרְבָּה לְסַפֵּר לָהֶם הַמּוֹרֶה כַּרְמִי, וְיוֹסִי גַם קָרָא הַשָּׁנָה אֶת סִפְרוֹ הֶעָצוּב “חַטֹּאת נְעוּרִים”. יוֹסִי זָכַר אֶת חַיָּיו שֶׁל סוֹפֵר יְשַׁר־לֵב זֶה, שֶׁעָבְרוּ בְּלֹא חֶמְדָּה; זָכַר שֶׁעָבַד שְׁלשִׁים שְׁנוֹת חַיָּיו הָאַחֲרוֹנוֹת לִתְקוּמַת הָאָרֶץ וְלֹא זָכָה לְלַטֵף בְּאֶצְבְּעוֹתָיו אַף שִׁבֹּלֶת חַמָּה אַחַת שֶׁצָּמְחָה בַּמּוֹלֶדֶת – וְלִבּוֹ הָמָה לוֹ מְאֹד.

רַק בְּמָקוֹם אֶחָד, שֶׁצֻּיַּן עַל הַמַּפָּה בְּכוֹכָב אָדֹם גָּדוֹל, עָמְדוּ רְגָעִים מְעַטִים. זֹאת הָיְתָה חֲדֵרָה, שֶׁאֶת קוֹרוֹתֶיהָ יָדַע יוֹסִי הֵיטֵב, וְכָל פַּעַם שֶׁעָבַר מָקוֹם זֶה זָכַר בְּלֵב מָלֵא רַחֲשֵׁי קֹדֶשׁ אֶת בּוֹנֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים, אֵלֶּה שֶׁמָּסְרוּ אֶת נַפְשָׁם בְּאַהֲבָה עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִתְנַחֲלוּ עָלֶיהָ. עֵינֵי יוֹסִי לֹא שָׂבְעוּ מֵרְאוֹת אֶת הַמּוֹשָׁבָה, שֶׁכֻּלָּהּ גַּן וְאֶרֶץ זְרוּעָה. נִפְלְאוּ בְּעֵינָיו הָעֵצִים הַגְבוֹהִים, שֶׁאַלְפֵי צִפֳּרִים שָׁרוּ בֵּין עַנְפֵיהֶם מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן, כְּאִלּוּ לֹא שָׁלְטָה כָּאן לִפְנֵי עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים קַדַּחַת מַמְאֶרֶת שֶׁהִפִּילָה מִשְׁפָּחוֹת שְׁלֵמוֹת, צְעִירִים וּזְקֵנִים, נְעָרִים וָטַף, וְזָכַר אֶת דִּבְרֵי הַמוֹרֶה כַּרְמִי שֶׁאָמַר לָהֶם עִם הַשִּׁעוּר בְּתוֹלְדוֹת חֲדֵרָה: רַק עָם אֲשֶׁר בָּנָיו יִתְּנוּ בְּשִׂמְחָה אֶת נַפְשָׁם עַל אַדְמַת אֲבוֹתָם, תָּקוּם לוֹ לְנַחֲלַת־עוֹלָם.

כָּל פַּעַם שֶׁיּוֹסִי בָּא לְמָקוֹם חָדָשׁ בָּאָרֶץ הָיָה מִתְעוֹרֵר בּוֹ שֶׁלֹא מִדַּעַת הָרַעְיוֹן, שֶׁפָּעַם בּוֹ כִּמְעַט תָּמִיד לְמַרְאֵה נוֹף נָאֶה: הַאִם לֹא זֶהוּ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוֹכִיחַ לוֹ אֱלֹהִים לָשֶׁבֶת בּוֹ, לַעֲבוֹד, לִדְבֹּק בּוֹ לְכָל יְמֵי חַיָּיו? אַךְ כְּשֶׁיָּשַׁב בַּחֹרֶשׁ וְרָאָה אֶת הַגַּנִים הָעוֹטִים צֵל וָשֶׁמֶשׁ, אֶת בָּתֵּי הַשֶּׁקֶט הַמְעֻטָּרִים פְּרָחִים וָיֶּרֶק, לֹא הִתְעוֹרֵר בּוֹ הָרֶגֶשׁ, שֶׁלִּוָּה אוֹתוֹ תָּמִיד: אוּלַי כָּאן? זֶה כְּבָר נִקְבַּע בּוֹ הָרַעֲיוֹן, שֶׁעַל בְּנֵי הַנְעוּרִים הֻטַּל לְיַשֵּׁב מְקוֹמוֹת חֲדָשִׁים, וְלֹא לָלֶכֶת בַּדְּרָכִים שֶׁאֲחֵרִים כְּבָשׁוּם. עַל כֵּן חָלַם עַל הַגָּלִיל, שֶׁרָמוֹתָיו טֶרֶם נִתְיַשְּׁבוּ. אֲבָל מַרְאֵה חֲדֵרָה הָיָה לוֹ לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ. כָּל גַן נָאֶה, כָּל אִילָן רָם וִיפֵה־עָנָף רָאָה כְּמַצֵּבָה לְנִשְׁמַת אַחַד הַקְדוֹשִׁים, אֲשֶׁר הִפְרָה בְּחֶלְבּוֹ וּבְדָמוֹ אֶת הָאֲדָמָה הַפּוֹרַחַת הַזֹּאת. וְיֵשׁ שֶׁנִּדְמָה לוֹ, כִּי בְּזֹהַר הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁנָּח עַל הַדֶּשֶׁא וְעַל הָעֵצִים הוּא רוֹאֶה אֶת הַנְּשָׁמוֹת הָאֵלֶּה מְרַחֲפוֹת בִּדְמָמָה וּמְבָרְכוֹת אֶת כָּל שִׂיחַ יָרֹק, אֶת כָּל עֲרוּגָה נָאָה שֶׁצָּמְחָה לִבְרָכָה.

כְּשֶׁיָּצְאוּ מֵחֲדֵרָה נִמְשְׁכָה דֶּרֶךְ־הַגַּנִּים לְלֹא שִׁנּוּי. הַמְּכוֹנִית שׁוּב הֶחֱלִיקָה עַל הַכְּבִישׁ כִּיצוּר־קֶסֶם סוֹדִי – לְלֹא קוֹל, לְלֹא זִיעַ. מִלֵּב יוֹסִי לֹא נִמְחָה עֲדַיִן הָרֹשֶׁם שֶׁל חֲדֵרָה וְיָשַׁב כָּל הַזְּמַן שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת. פִּתְאֹם הִרְגִישׁ שְׁמַּשֶּׁהוּ נִשְׁתַּנָה בָּאֲוִיר, בָּאוֹר, בְּכָל חֲלַל הַמֶּרְחָב שֶׁמִּסָּבִיב. אוֹתָהּ שָׁעָה נֶעֱקַר מִמַּרְאוֹת חֲדֵרָה שֶׁהָיוּ עֲדַיִן מְרַחֲפִים לְפָנָיו וּלְעֵינָיו נִצְנֵץ אוֹר הַיָּם, שֶׁגַּלָיו הִקְצִיפו וְהִלְבִּינוּ לִשְׂמֹאלָם, מֵעֵבֶר לִרְצוּעַת הַשָּׂדוֹת. מִימִינָם הִתְחִילוּ מִזְדַּקְּרוֹת שְׁלוּחוֹת הַכַּרְמֶל, וְהַשֶּׁטַח בֵּין הָהָר וּבֵין הַמַּיִם הָלַךְ וָצַר.

אַף שֶׁיּוֹסִי הִכִּיר הֵיטֵב אֶת הַיָּם בְּתֵל־אָבִיב וְכִמְעַט לֹא הָיָה יוֹם שֶׁלֹּא יָרַד לְהַקְבִּיל אֶת פָּנָיו, נִרְאָה לוֹ כָּאן אַחֵר: רָחָב יוֹתֵר, קַדְמוֹן יוֹתֵר. אוּלַי מִשּׁוּם שֶׁלְּמוּלוֹ הִתְרוֹמֵם אֵיתָן, כָּבֵד וּרְצִינִי הַר הַכַּרְמֶל. כַּרְמֶל זֶה שֶׁרֹאשׁוֹ בַּיָּם יָבוֹא, הֶעֱסִיק מְאֹד אֶת דִּמְיוֹנוֹ שֶׁל יוֹסִי. כָּל פַּעַם שֶׁהִסְתַּכֵּל בּוֹ מִלְּמַטָּה נִרְאָה לוֹ, שֶׁהִנֵּה עוֹד מְעַט יְזַנֵּק מִבֵּין נַעֲצוּצָיו הַכֵּהִים צֵל אֵלִיָּהוּ הַזּוֹעֵם, זֶה הָאִישׁ הַנִּפְלָא שֶׁעָמַד לִפְנֵי אַחְאָב הַמֶּלֶךְ לְאַחַר שֶׁסִּלֵּק בַּעֲצַת אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ אֶת נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי בְּאֹפֶן נִבְזֶה כָּל־כָּךְ, וְהִרְעִים בְּאָזְנָיו: הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ!

לא יִפָּלֵא, כִּי גַם הַכַּרְמֶל צֻיַּן עַל מַפַּת הַמַּסָּע אֶל הַגָּלִיל בְּאוֹת אָדֹם נִכָּר. הָהָר הַגָּדוֹל הַזֶּה מָשַׁךְ בְּקֶסֶם סוֹדוֹ אֶת יוֹסִי. שָׁם, לְמַעְלָה – חָשַׁב תָּמִיד – הָעוֹלָם אַחֵר, לֹא כְּמוֹ כָּאן בַּשֶּׁפֶל. וְאַף שֶׁיוֹסִי אָהַב גַם אֶת הָעוֹלָם כָּאן, בְּתַחְתִּית הָהָר, הֶאֱמִין שֶׁשָּׁם, בַּמָּקוֹם שֶׁעֲנָנִים כְּחֻלִים עוֹטְפִים אֶת רָמַת הָהָר, פְּלָאִים גְּדוֹלִים מִתְרַחֲשִׁים, וּלְפֶלֶא עָרַג תָּמִיד לִבּוֹ, כִּי בַּמֶּה נֶחְשָׁב הָעוֹלָם בְּלִי פֶּלֶא!…

אָכֵן גַם יִצְחָק שֶׁחָפֵץ בְּכָל לִבּוֹ לִגְרוֹם קוֹרַת־רוּחַ לְיוֹסִי, לֹא הֶעֱלָה אוֹתוֹ אֶלָּא עַד מַחֲצִית הָהָר. עַד שֶׁיִּגְמֹר עִנְיָנָיו בְּחֵיפָה הֵבִיא אוֹתוֹ אֶל חֲצַר הַתֶּכְנִיּוֹן. מִשָּׁם נִגְלָה לְיוֹסִי הַמִפְרָץ בְּצֶבַע כָּחֹל וְעָנֹג כָּל־כָּךְ, שֶׁכָּל שְׂדֵה הַיָּם עִם סְפִינוֹתָיו וְעִם סִירוֹתָיו צְחוֹרוֹת־הַמִּפְרָשִׂים נִרְאָה כַּחֲלוֹם, כְּעוֹלָם שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ. מֵעֵבֶר לַמַּיִם, בַּחוֹף שֶׁמִּנֶּגֶד, נִסְתַּמְנָה עַכּוֹ, כַּאֲרִי רָבוּץ, שְׁכַּפּוֹתָיו טוֹבְלוֹת בְּתוֹךְ הַגַּלִים… בְּיִחוּד הִפְתִּיעוּ אֶת יוֹסִי שִׂרְטוּטֵי הַחֶרְמוֹן שֶׁהִלְבִּינוּ בְּעֹמֶק הָאֹפֶק צָפוֹנָה־מִזְרָחָה. רֶגַע אֶחָד נִרְאָה הָהָר הַמְכֻסֶּה שֶׁלֶג קָרוֹב, מוּחָשׁ כֻּלּוֹ – בִּקְפִיצָה אַחַת תַּשִּׂיגֵהוּ; וְרֶגַע שֵׁנִי נִרְאָה כִּמְרַחֵף בְּלֵב הָעוֹלָם הַרְחֵק־הַרְחֵק, שֶׁאִישׁ לֹא יַשִּׂיגֵהוּ לְעוֹלָם…

אַחַר־כָּךְ שׁוּב הֶחֱלִיקָה הַמְכוֹנִית בֵּין שְׂדֵי־תְּרוּמוֹת. הָעֵמֶק נִפְתַּח לִפְנֵיהֶם, וְזֹהַר מְנוּחוֹת עָלָיו. יוֹסִי הִכִּיר אֶת הָעֵמֶק. זֹאת הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר קָלְטָה אַלְפֵי בַּחוּרִים מִיִּשְׂרָאֵל, יָדַיִם עוֹבְדוֹת עַלִּיזוֹת, וּבֵינֵיהֶן יְדֵי אֶחָיו הָאֲהוּבִים: יִצְחָק וּשְׁלֹמֹה. אֲבָל כָּל מַעְיָנָיו הָיוּ עַתָּה בַּגָּלִיל, וְרַק בְּהַגִיעָם לִשְׂדֵי עֵין חֲרוֹד, דָּבְקוּ עֵינֵי הַנַּעַר בְּהָרֵי הַגִּלְבֹּעַ, וּפָנָיו נַעֲשׂוּ מְרֻכָּזוֹת, עֲצוּבוֹת. תָּמִיד, מִדֵּי עָבְרָם אֶת הֶהָרִים הָאֵלֶּה, עָלְתָה בְּאָזְנָיו קִינַת דָּוִד עַל שָׁאוּל: הָרֵי בַּגִּלְבֹּעַ! אַל־טַל וְאַל־מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמוֹת!…" יוֹסִי הֶעֶרִיץ אֶת דָּוִד, שֶׁהָיָה גִבּוֹר וּמְשׁוֹרֵר, אֲבָל לִבּוֹ הָמָה לְשָׁאוּל יְרִיבוֹ, שֶׁכָּךְ עָלְתָה לוֹ. עַל מָה זָעַם אוֹתוֹ שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא כָּל־כָּךְ, הוּא שֶׁבְּעֶצֶם יָדוֹ מְשָׁחוֹ לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל? לָמָּה הִתְאַכְזֵר לוֹ גוֹרָלוֹ כָּל־כָּך? מִדֵּי עָבְרָם אֶת הָרֵי הַגִּלְבֹּעַ הָיָה יוֹסִי מִסְתַּכֵּל בָּהֶם אֲרֻכּוֹת. נִדְמָה לוֹ, שֶׁהוּא מַבְחִין בְּדִיּוּק בִּנְקֻדָּה אַחַת, שֶׁשָּׁם הִדְבִּיקָה הָרָעָה אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הָאֻמְלָל, וְשׁוּב זָכַר אֶת הַמְסֻפָּר בַּפֶּרֶק הָאַחֲרוֹן שֶׁל שְׁמוּאֵל־אָלֶף – אֵיךְ נָפַל וּשְׁלשֶׁת בָּנָיו עִמּוֹ, וְאֵיךְ שָׁאוּל מִתְחַנֵּן לְנוֹשֵׂא כֵּלָיו: שְׁלָף־חַרְבְּךָ וְדָקְרֵנִי בָהּ פֶּן־יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה וּדְקָרוּנִי וְהִתְעַלְּלוּ בִי…" כָּל הַפֶּרֶק הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַיֵי שָׁאוּל קָם לְפָנָיו בְּכָל מוֹרָאָיו, וְרֶגַע אֶחָד נִדְמָה לוֹ, שֶׁאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ רָעַד עַל הַגִּלְבֹּעַ וְכָהָה כָּלְשֶׁהוּ…

הַמְּכוֹנִית הֶחֱלִיקָה הָלְאָה, וְהַשָׂדוֹת הַמְנֻמָּרִים, שֶׁנִּמְשְׁכוּ בְּלִי סוֹף, הִרְגִיעוּ אֶת רוּחַ הַנַּעַר הַמְסֹעֶרֶת. בַּעֲפוּלָה עָמְדוּ שָׁעָה קַלָּה וְסַעֲדוּ אֶת לִבָּם בַּמִּסְעָדָה שֶׁלְיַד הַדֶּרֶךְ, גַּם הִצְטַיְדוּ בְּבֶּנְזִין. הָעִיר, הָעוֹמֶדֶת בְּאֶמְצַע הַמִּישׁוֹר הַגָּדוֹל, לֹא־ גְמוּרָה, לֹא־מְסֻדֶּרֶת, עִם בָּתֶּיהָ הַפְּזוּרִים בֵּין עִשְׂבוֹת הַבָּר, דַּוְקָא מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי יוֹסִי בְּמַרְאֶהָ הַמּוּזָר, בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ הַפְּתוּחִים מִכָּל צַד לְעֵבֶר הַשָּׂדוֹת. הוּא הִפְלִיג לָלֶכֶת בְּאַחַד הַמִּשְׁעוֹלִים הַצָּרִים, כְּדֵי לִרְאוֹת לְאָן יָבִיא אוֹתוֹ, עַד שֶׁשָּׁמַע אֶת קוֹל יִצְחָק הַקּוֹרֵא לוֹ לָשׁוּב.

– מַה לָקַח אֶת לִבְּךָ כָּאן – תָּמַהּ אָחִיו – עִיר שֶׁבִּנְיָנָהּ נִפְסַק בָּאֶמְצַע אֵינָהּ מַרְאֶה מְשַׁעֲשֵׁעַ.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְעֵמֶק הַיַּרְדֵּן, כְּבָר נָטָה הַיּוֹם לַעֲרוֹב. בְּאוֹר הַשְּׁקִיעָה נִרְאוּ הַשָּׂדוֹת, שֶׁהִשְׂתָּרְעוּ בָּמּוֹרָד לְצַד הַיַּרְדֵּן, כִּמְהַרְהֲרִים הִרְהוּרִים, כִּשְׁקוּעִים בְּזִכְרוֹנוֹת מִימֵי קֶדֶם. הָרֵי הַגִּלְעָד עָטוּ אַרְגְּמַן עֶרֶב וְנִרְאוּ קְרוֹבִים מְאֹד. כֵּן, זֹאת הָיְתָה כְּבָר “אֶרֶץ יַרְדֵּן”, אַךְ הַנָּהָר עַצְמוֹ הִסְתַּתֵּר שָׁם בֵּין שִׂיחִים וַעֲשָׂבִים – מֵעֵבֶר לַשָּׂדוֹת וְעֶדְרֵי הַצֹּאן, וְיוֹסִי הִצְטַעֵר שֶׁכָּל כַּמָּה שֶׁאִמֵּץ אֶת כֹּחַ רְאִיָּתוֹ, לֹא יָכֹל לְגַלּוֹתוֹ.

אוּלָם הֵם הָלְכוּ הָלֹךְ וְקָרֹב אֵלָיו, וּבְטֶרֶם תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ הִבְהִיקוּ הַמַּיִם מִקָרוֹב – הַיַּרְדֵּן בְּצֵאתוֹ מִן הַכִּנֶּרֶת.

לֵב יוֹסִי פָּעַם מִגִיל: מַיִם, מַיִם! מֵי הַכִּנֶּרֶת! נוֹף הַגָּלִיל!

ד. בַּגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן

הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן אֵינוֹ בְּשׁוּם פָּנִים נוֹף שֶׁיֵּשׁ לְזַלְזֵל בּוֹ – בָּזֶה נוֹכַח יוֹסִי מִשֶּׁיָּרְדוּ לְעֵמֶק הַיַּרְדֵּן, בַּדֶּרֶךְ לִטְבֶרְיָה. אוּלָם הָעִקָּר הָיָה הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן: לְעֻמָּתוֹ נִרְאָה הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן כִּפְרוֹזְדוֹר לִטְרַקְלִין.

הָעִיר טְבֶרְיָה עַצְמָהּ, וְלֹא כָּל־שֶׁכֵּן יָם כִּנֶּרֶת, מָשְׁכוּ מֵאָז אֶת לֵב יוֹסִי. בְּמַפַּת־הַמַּסָּע הָיָה מְסֻמָּן בְּכוֹכָב עֲנָקִי בְּאֶמְצַע יָם כִּנֶּרֶת שֶׁהָיָה מְצֻבָּע כֻּלּוֹ כָּחֹל – סִמָּן שֶׁבְּסֵדֶר־הַמַּסָּע נִכְלַל גַם טִיּוּל בְּסִירָה עַל פְּנֵי הַכִּנֶּרֶת. מִשֶּׁקָּרְבוּ אֶל הַכִּנֶרֶת, הֶעֱסִיק אֶת יוֹסִי הָרַעְיוֹן, אִם אָחִיו יַסְכִּים לְהַפְסִיק אֶת הַנְּסִיעָה וּלְטַיֵּל עִמּוֹ שָׁעָה קַלָּה עַל פְּנֵי הַיָּם הַנִּפְלָא, שֶׁיָּדַע כָּל־כַָּךְ הַרְבֵּה שִׁירִים עַל אוֹדוֹתָיו וְשֶׁאָהַב לְשַׂרְטֵט אֶת הַמַּפָּה שֶׁלוֹ לְכָל עִקּוּלֶיהָ. יוֹסִי אָהַב אֶת לִמּוּד יְדִיעַת־הָאָרֶץ מִכָּל הַלִּמּוּדִים שֶׁבְּבֵית־הַסֵּפֶר. אֵין פֶּלֶא, שֶׁיָּדַע כָּל הַר וְכָל כְּפָר בִּסְבִיבוֹת טְבֶרְיָה, אֲבָל כָּל עוֹד לֹא דָרְכוּ רַגְלָיו בְּאֵיזוֹ נְקֻדָּה, לֹא הָיְתָה קַיֶּמֶת בִּשְׁבִילוֹ קִיּוּם מַמָּשׁ.

כַּמָּה שָׂמַח כְּשֶׁאָמַר לוֹ אָחִיו:

– הִנֵּה, סוֹף־סוֹף, אֲנַחְנוּ בִּדְגָנִיָּה. כָּאן נָלוּן וּבַבֹּקֶר נְסַיֵּר אֶת טְבֶרְיָה.

דְּגָנִיָּה הָיְתָה הַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן בַּגָלִיל, שֶׁעַל אַדְמָתָה דָּרְכָה כַּף רַגְלוֹ. עַל דְּגָנִיָּה זוֹ כָּתַב יוֹסִי, לְאַחַר שׁוּבוֹ הַבַּיְתָה, חִבּוּר גָּדוֹל וּמְצֻיָּן – לְפִי הַעֲרָכַת הַמּוֹרֶה כַּרְמִי. וְאָמְנָם הַבִּקּוּר בַּדְגָנִיָּה נֶחֱרַת עָמֹק בְּלֵב הַנַּעַר, וְאוֹתָה זָכַר אַחַר־כָּךְ בְּגַעֲגוּעִים יָמִים רַבִּים.

מִפְּנֵי קִלְקוּל שֶׁנָּפַל בַּמְּכוֹנִית, הִתְמַהְמְהוּ בְּעֵמֶק הַיַּרְדֵּן וּבָאוּ לִדְגָנִיָּה־אָלֶף בְּדִמְדּוּמֵי הָעֶרֶב. יוֹסִי זָכַר אַחַר־כָּךְ אֶת טוּר הַבְּרוֹשִׁים הָאֲפֵלִים, שֶׁבֵּינֵיהֶם עָבְרוּ עִם הַכְּנִיסָה. מִסָּבִיב לֹא הִבְחִין דָּבָר – חוּץ מֵאִילָנוֹת וְשָׂדוֹת. רַעַשׁ הָעֵצִים וְהַמַּיִם הַקְּרוֹבִים עָלָה כִּמְעַט עָצוּב בְּכֵהוּת הָעֶרֶב. אֲבָל כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לַחֲדַר־הָאֹכֶל הַמוּאָר, קִדְּמוּ אוֹתָם קוֹלוֹת עֲלִּיזִים, חֲבִיבִים – קוֹלוֹתֵיהֶם שֶׁל אַנְשֵׁי דְגָנִיָּה הַמְפֻרְסָמִים בַּחֲבִיבוּתָם בְּכָל הָאָרֶץ. יוֹסִי הִתְגָּאָה, שֶׁוְּתִיקֵי דְגָנִיָּה הָיוּ יְדִידָיו שֶׁל אָחִיו. אֵין זֶה דָבָר קַל וּפָשׁוּט כָּל־כָּךְ לִזְכּוֹת בִּידִידוּתָם שֶׁל אַנְשֵׁי דְגָנִיָּה־אָלֶף.

מִתּוֹךְ חֲבוּרָה זוֹ הִכִּיר יוֹסִי אֶת שְׁנֵי יְדִידָיו שֶׁל יִצְחָק – אֶת יוֹסֵף וְאֶת יְהוֹשֻׁעַ, וּמוּבָן, שֶׁעֲלֵיהֶם שָׂמַח בְּיוֹתֵר. יוֹסֵף זֶה הָיָה מַצְחִיק מְעַט בַּסִּנָּר הַלָּבָן שֶׁחָבַשׁ, כִּי תּוֹרוֹ הָיָה אוֹתוֹ עֶרֶב לְהַגִישׁ אֶת הָאֹכֶל לַמְסֻבִּים, אַךְ הָיָה מְצֻיָּן גַם בְּתַפְקִיד זֶה, וְהִרְבִּיץ בָּהֶם מָנוֹת בְּזוֹ אַחַר זוֹ, עַד שֶׁיִּצְחָק קָם מִמְּקוֹמוֹ וְאָמַר בִּצְּחוֹק:

– אִם לֹא נַקְדִּים לִבְרוֹחַ מִכָּאן, לֹא נוּכַל לַעֲמוֹד עַל רַגְלֵינוּ הָעֶרֶב מֵרֹב שֶׁאַתָּה מְפַטֵּם אוֹתָנוּ, יוֹסֵף! מוּטָב שֶׁנֵּצֵא מְעַט לִנְשׁוֹם אֶת אֲוִיר הַלַּיְלָה הַצּוֹנֵן. מָחָר יֵחַם לָנוּ בִּטְבֶרְיָה, כְּפִי שֶׁיֵּשׁ לְקַוּוֹת.

אוֹתָהּ שָׁעָה נִטְפַּל אֲלֵיהֶם הֶחָבֵר יְהוֹשֻׁעַ וְיָצָא לְלַוּוֹתָם. הוּא שֶׁסִּפֵּר אַגַּב טִיּוּל בְּמִשְׁעוֹלֵי הַלַּיְלָה הָאֲפֵלִים עַל הָאִישׁ אַהֲרֹן־דָּוִד גָּרְדּוֹן הֲמוֹן דְּבָרִים מְעַנְיְנִים. הַמּוֹרֶה כַּרְמִי אַף הוּא הָיָה מִמַּעֲרִיצָיו הַגְּדוֹלִים שֶׁל הָאָדָם הַנִּפְלָא הַזֶה, אַךְ אָהַב אוֹתוֹ כְּאַהֲבַת בֵּן אֶת אָבִיו, וְהִתְלַהֲבוּתו נָבְעָה גַם מִתּוֹךְ שֶׁהִכִּיר אוֹתוֹ מִקָּרוֹב. בְּעָבְרָם לְיַד הַבַּיִת הַיָּשָׁן הֶרְאָה עַל הַחֶדֶר, שֶׁבּוֹ יָשַׁב הַזָּקֵן, גַּם אֶת הַחַלּוֹן שֶׁבַּעֲדוֹ הִבִּיט עַל שְׂדוֹת דְגָנִיָּה, עַל הַיַּרְדֵּן וְעַל הַכִּנֶּרֶת כְּשֶׁחָלָה אֶת חָלְיוֹ וְהִגִּיעָה שַׁעְתּוֹ לְהִפָּרֵד מִן הָעוֹלָם.

לְלֵב יוֹסִי הָיָה קָרוֹב מְאֹד הָאִישׁ אַהֲרֹן־דָּוִד גָּרְדּוֹן. מִזְּמָן הֶחְלִיט, כִּי יֵלֵךְ בִּדְרָכָיו וְיִדְבַּק בַּטֶּבַע וְיַעֲבוֹד בְּעֶצֶם יָדָיו עֲבוֹדַת שָׂדֶה וָגַן, וְלֹא יִהְיֶה סָמוּךְ לְעוֹלָם עַל כִּתְפֵי אֲחֵרִים. אֲבָל הָאִישׁ נַעֲשָׂה קָרוֹב לוֹ עוֹד יוֹתֵר בְּשָׁמְעוֹ מִפִּי הֶחָבֵר מִדְּגָנִיָּה, עַד כַּמָּה אָהַב בִּרְגָעִים שֶׁל עֲלִיַּת הָרוּחַ לָשִׁיר, וַאֲפִילוּ לִרְקוֹד, וְעַד כַּמָּה אָהַב לְשָׂמֵחַ אֶת חֲבֵרָיו. יוֹסִי הָיָה, כַּיָּדוּעַ לָכֶם, נַעַר רְצִינִי מְאֹד. אֲבָל אֶת הָעֶצֶב שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ. הוּא הֶאֱמִין, כְּגָרְדּוֹן הַזָקֵן, שֶׁשִּׂמְחַת חַיִּים אֲמִתִּית אֵינָהּ בָּאָה עַל הָאָדָם אֶלָא מִתּוֹךְ הָעֲבוֹדָה, וְשָׂמַח מְאֹד עַל הַחֲבוּרָה הָעַלִּיזָה שֶׁמָּצָא בִּדְגָנִיָּה־אָלֶף. כְּשֶׁשָּׁבוּ לַחֲדַר־הָאֹכֶל, הֵסִיר הֶחָבֵר יוֹסֵף לְבַסוֹף אֶת סִנָּרוֹ וְהָיָה כְּאַחַד הָאָדָם. אַף־עַל־פִּי־כֵן הִגִּישׁ לָהֶם שׁוּב מַשֶּׁהוּ לִשְׁתּוֹת בְּטֶרֶם יִשְׁכְּבוּ לִישׁוֹן, לְלַמֶּדְךָ, כִּי אַנְשֵׁי דְגָנִיָּה הֵם מַכְנִיסֵי־אוֹרְחִים מֵאֵין כְּמוֹהֶם. בְּהִפָּרְדָם, שָׁאַל אֶת יוֹסִי, אִם הָיָה חָפֵץ לְהִשָּׁאֵר עִמָּהֶם בִּדְגָנִיָּה. יוֹסִי הָיָה מוּכָן לְהָשִׁיב: “הֵן!” דְגָנִיָּה זוֹ הֲרֵי הִיא בֶּאֱמֶת מָקוֹם שֶׁאֵין דוֹמֶה לוֹ, – וּבְעִקָּר: מָקוֹם בּוֹ חַי וְעָבַד אַהֲרֹן־דָּוִד גָּרְדּוֹן בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. אֲבָל סוֹף־סוֹף אֵין זֶה אֶלָּא הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן, בְּעוֹד שֶׁנַּפְשׁוֹ נִכְסְפָה לַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן, לְנוֹף־הֶהָרִים שֶׁל גוּשׁ־חָלָב וְתֵל־חַי, לִמְקוֹם מוֹצָאֵי הַיַּרְדֵּן. וּדְגַנְיָּה, אַדְמַת הַדָּגָן וְהַיָּרָק, שֶׁעוֹבְדֶיהָ הָפְכוּ אוֹתָה לְגַן־פְּלָאִים, – כְּלוּם הִיא זְקוּקָה לוֹ?

אָכֵן יוֹסִי לֹא יָכֹל לְהֵרָדֵם מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת. הוּא הִבְחִין אֶת הֶמְיַת הַמַּיִם לְמַטָּה, וְצִפָּה בְּקֹצֶר־רוּחַ לְאוֹר הַבֹּקֶר. וְאַךְ הִלְבִּין עַמוּד הַשַּׁחַר, בְּעוֹד הַיַּרְדֵּן זָרַם יָרֹק וּרְצִינִי לְיַד חֶלְקַת הַקְּבָרִים שֶׁל דְגָנִיָּה, עָמַד יוֹסִי לְיַד קִבְרוֹ שֶׁל גָּרְדּוֹן. אִישׁ לֹא הָיָה מִסָבִיב, וּמָלֵא רַחֲשֵׁי קֹדֶשׁ נָדַר הַנַּעַר בְּלִבּוֹ לְקַיֵּם אֶת תּוֹרַת הַמּוֹרֶה – לַעֲבוֹד בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב וְלִהְיוֹת נֶאֶמָן עִם הָאָדָם וְעִם הַטֶּבַע. לִפְנֵי לֶכְתּוֹ הוֹצִיא אֶת מַחְבַּרְתּוֹ וְרָשַׁם בָּהּ אֶת הַכְּתֹבֶת שֶׁעַל קֶבֶר הַזָּקֵן הַנִּפְלָא: “עוֹבֵד הָאָדָם וְהַטֶּבַע”, שֶׁבָּהּ נִרְמְזָה כָּל תּוֹרָתוֹ.

בְּפַאֲתֵי שַׁחַק שֶׁעַל הָרֵי הַגּוֹלָן, מֵעֵבֶר לַכִּנְּרֶת, כְּבָר פָּרַח אֹדֶם הַזְּרִיחָה, אַךְ הָאֲוִיר הָיָה עוֹד טָלוּל וְצּוֹנֵן, כְּשֶׁעָבְרוּ אֶת גֶּשֶׁר־הַיַּרְדֵן, וּבָתֵּי כִּנֶּרֶת וְגַנֶּיהָ נִתְגַּלּוּ לָהֶם בְּזֹהַר הַבֹּקֶר. אִלּוּ חָפֵץ יִצְחָק לִשְׁהוֹת רַק שָׁעָה קַלָּה בְּמָקוֹם זֶה, שֶׁבּוֹ קְשׁוּרִים זִכְרוֹנוֹת יְקָרִים עַל הָעוֹבְדִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבָּאוּ לְהַחֲיוֹת אֶת חוֹפֵי כִּנֶּרֶת, – הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עָבְדָה רָחֵל, זוֹ שְׁשָּרָה עַל אֲבִיבֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים, אֲבִיבֵי כִּנֶּרֶת, בִּצְּלִילֵי־לֵב יָפִים כָּל־כָּךְ. אַךְ יִצְחָק מִהֵר לִטְבֶרְיָה. בִּטְבֶרְיָה הָיוּ לוֹ בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר כַּמָּה עִנְיָנִים חֲשׁוּבִים בְּקֶשֶׁר עִם קְנִיַּת הַקַּרְקַע. תַּחַת זֹאת הִבְטִיחַ לוֹ מַשֶּׁהוּ בִּטְבֶרְיָה, אֲשֶׁר לֹא צִפָּה לוֹ. אֶת הַסּוֹד לֹא חָפֵץ לְגַלוֹת לוֹ. אַךְ יוֹסִי נִחֵשׁ: בְּוַדַּאי טִיּוּל עַל הַכִּנֶּרֶת… וְלִבּוֹ רָקַד בּוֹ מִצִּפִּיָּה…

לֹא, הֵם לֹא שָׁהוּ בְּשׁוּם מָקוֹם, אֲפִילוּ בְּגַן רָחֵל, שֶׁנִּטַּע בְּמָקוֹם זֶה לְזֵכֶר הַמְשׁוֹרֶרֶת. אָכֵן טוֹב הָיָה לְהִתְגַּלְגֵּל בַּמְכוֹנִית הַקַּלָּה עַל־פְּנֵי הַדֶּרֶךְ שֶׁבֵּין דְּגָנִיָּה לִטְבֶרְיָה. מִשְׂמֹאל הֶאֱפִילוּ הָרֵי טְבֶרְיָה עִם סַלְעֵי הַבַּזֶּלֶת הַשְּׁחוֹרָה לְרַגְלֵיהֶם, שֶׁהִטְבִּיעוּ חוֹתָם שֶׁל קַדְמוּת אַגָדִית עַל הַנּוֹף. וּמִיָּמִין הִלְבִּינָה הַכִּנֶּרֶת בְּאֵדֵי שַׁחֲרִית, רָבְצָה שׁוֹקֶטֶת וּמְהֻרְהֶרֶת בְּתוֹךְ חוֹפֶיהָ הַנְּמוּכִים – רַק מִזְּמָן לִזְּמָן שִׁכְשְׁכוּ חֶרֶשׁ גַּלִים קְטַנִּים בַּעֲלוֹתָם עַל חֲלּוּקֵי הָאֶבֶן שֶׁל הַחוֹף. מִשֶּׁהִבְהִיקָה בְּעֵינָיו הַכִּנֶּרֶת, לֹא רָאָה עוֹד יוֹסִי שׁוּם דָּבָר – לֹא אֶת קֶבֶר הָרַמְבַּ"ם וְלֹא אֶת קֶבֶר מֵאִיר בַּעַל־נֵס וְלֹא אֶת חַמֵי טְבֶרְיָה הַמְפֻרְסָמִים. מֶבָּטוֹ הַצָּמֵא שֶׁל הַנַּעַר נִתְקַע בְּתוֹךְ הָאֵד, כְּאִלּוּ חָפֵץ לַחְדּוֹר אֶל לֵב הַיָּם הַמָּתוֹק, שֶׁעַל יָפְיוֹ שָׁרוּ מְשׁוֹרְרִים אֶת שִׁירֵיהֶם וְשֶׁעָלָיו סִפֵּר הַמּוֹרֶה כַּרְמִי אַגָּדוֹת נֶחְמָדוֹת כָּל־כָּךְ.

“כִּנֶּרֶת, כִּנֶרת”! – הָמָה לְבַב הַנַּעַר – וְאוֹתָהּ שָׁעָה הִרְגִישׁ, שֶׁכָּאן לֵב הַגָּלִיל, שֶׁלֹא לְחִנָּם צָמְאָה לָהּ נַפְשׁוֹ תָּמִיד בְּחָלְמוֹ עַל פִּלְאֵי הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה.

טְבֶרְיָה מָשְׁכָה תָּמִיד אֶת לִבּוֹ שֶׁל יוֹסִי. יָדֹעַ יָדַע, כִּי הָיְתָה גַם בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים עִיר הַתּוֹרָה וְעִיר הַקַּבָּלָה: הָיְתָה עִיר, שֶׁסּוֹד לָהּ, וְעִיר שֶׁסּוֹד לָהּ מוֹשֶכֶת תָּמִיד אֶת הַלֵּב. מְשֶּׁנִּפְנָה יִצְחָק לְעִנְיָנָיו בַּמִּשְׂרָד, יָרַד יוֹסִי אֶל טְבֶרְיָה הַיְשָׁנָה וְהָיָה מְהַלֵךְ אֲרֻכּוֹת בִּמְבוֹאוֹתֶיהָ הַצָּרִים, כִּמְבַקֵשׁ לְגַלוֹת אֶת הַסּוֹד הַזֶּה, הָיָה שׁוֹהֶה לְיַד שְׂרִידֵי הַמְּצוּדָה הָעַתִּיקָה, הַבְּנוּיָה אוֹתָן אַבְנֵי הַבַּזֶּלֶת הַשְׁחוֹרָה, שֶׁבָּהֶן נִבְנוּ גַּם רַבִּים מִן הַבָּתִּים הַחֲדָשִׁים. נִכְנַס לְבָתֵּי־הַכְּנֶסֶת הָעַתִּיקִים, תָּר וּמְחַפֵּשׂ אֶת עִקְּבוֹת הַפְּלָאִים, אֲבָל כָּל פַּעַם שֶׁהִבְהֲבָה לוֹ בִּקְצֵה הָרְחוֹב חֶלְקַת הַכִּנֶּרֶת, שָׁב וְנִמְשַׁךְ אֵלֶיהָ, וְסוֹף־סוֹף הִרְגִישׁ, שֶׁהִיא הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל שֶׁל הַמָּקוֹם.

אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא בְּרָצוֹן עָזַב אֶת הַסִּמְטָאוֹת הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה. וְאַף שֶׁקִּרְיַת־שְׁמוּאֵל הַבְּנוּיָה עַל הָהָר נִרְאֲתָה לוֹ נֶחְמָדָה בְּיוֹתֵר בְּבָתֶּיהָ הַנָּאִים, שֶׁרֶוַח וְאוֹר וְדֶשֶׁא צוֹמֵחַ בֵּינֵיהֶם, הִרְגִישׁ שֶׁשָּׁם בְּמוֹרַד הָעִיר צָפוּן הַסּוֹד שֶׁל טְבֶרְיָה וְלֹא פֹּה. וּמִשֶּׁהִבִּיט לְמַטָּה נִגְלְתָה לוֹ הָעִיר בַּחֵן הַמְיֻחָד רַק לָהּ. אוֹתָהּ שָׁעָה הֵבִין אֶת גַּעְגוּעֵי הַדּוֹרוֹת עַל הָעִיר הַזֹּאת, וּמֵאֲלֵיהֶם עָלוּ בְּזִכְרוֹנוֹ הַחֲרוּזִים עַל טְבֶרְיָה הַמְּלֵאִים כִּלְיוֹן־נֶפֶשׁ רָב:

אֶעְבְּרָה נָא וְאֶרְאֶה

אֶת הָעִיר טְבֶרְיָה,

טוֹבָה רְאִיָּתָהּ…

וְאָמְנָם טוֹבָה הָיְתָה רְאִיָּתָהּ, כְּשֶׁהִיא שְׁטוּחָה בְּבָתֶּיהָ וְגַנֶּיהָ בֵּין הָרִים וְיָם, כְּאִלּוּ הִיא מְצַפָּה שֶׁיִּתְקַיְמוּ בָּהּ דִּבְרֵי הַקַּדְמוֹנִים שֶׁמִּמֶּנָּה עֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לְהִגָּאֵל…

אַחַר־כָּךְ נָסְעוּ בַּכְּבִישׁ הָעוֹבֵר לְאֹרֶךְ הַכִּנֶּרֶת, וְיוֹסִי מַחֲרִישׁ לָדַעַת מַה יִּהְיֶה עַל הַדָּבָר שֶׁהִבְטִיחַ לוֹ אָחִיו בִּטְבֶרְיָה. יָדַע, כִּי יִצְחָק לֹא אִישׁ וְיוֹלִיךְ אוֹתוֹ שׁוֹלָל. וְהָיָה בָּטוּחַ בּוֹ, כִּי מַה שֶּׁהִבְטִיחַ, יְקַיֵּם.

וְעַד מְהֵרָה אָמְנָם נוֹכַח יוֹסִי לָדַעַת, כִּי יִצְחָק הֵכִין לוֹ עוֹד הַפְתָּעָה נְעִימָה מְאֹד.

ה. עַל פְּנֵי הַכִּנֶּרֶת

וְאָמְנָם הָיְתָה זֹאת הַפְתָּעָה, שֶׁהִרְעִישָׁה אֶת לֵב יוֹסִי: הַמְּכוֹנִית עָמְדָה פִּתְאֹם מִלֶּכֶת, וּלְמַטָה בְּקִרְבַת “סֶלַע־הַנְּמָלִים” הַבּוֹלֵט מִתּוֹךְ מֵי הַכִּנֶּרֶת, לֹא רָחוֹק מִן הַחוֹף, הִתְנַעְנְעָה עַל פְּנֵי הַגַּלִים סִירַת־מָנוֹעַ לְבָנָה, כְּמַזְמִינָה אֶת הַנּוֹסְעִים לָרֶדֶת בָּהּ וְלָשׁוּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם הַכְּחֻלִים שֶׁהִזְהִירוּ בַּשֶּׁמֶש.

אָכֵן רַק יִצְחָק הַנֶּחְמָד הֻכְשַׁר לְסַדֵּר דָּבָר נִפְלָא כָּזֶה! – חָשַׁב יוֹסִי, וְקָפַץ מִתּוֹךְ הַמְּכוֹנִית, רָץ כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת אֶל הַסִירָה.

בַּסִּירָה עָמַד אָדָם גָּבֹהּ, עֲנָק רְחַב־כְּתֵפַיִם, כֻּלּוֹ מְשֻׁמָּן וּמַבְרִיק, שֶׁנִּרְאָה לְיוֹסִי מֵרָחוֹק כְּשֵׁד שָׁחוֹר. עֲנָק זֶה תָּפַס בּוֹ כְּשֶׁחָפֵץ לִקְפֹּץ אֶל הַסִירָה, הֵרִים אוֹתוֹ בְּיָדוֹ הָאַמִּיצָה כְּאֶפְרוֹחַ, וְהוֹרִיד אוֹתוֹ בִּזְּהִירוּת. אוֹתָהּ שָׁעָה נָתַן בּוֹ אֶת שְׁתֵּי עֵינָיו, שֶׁהָיוּ כְּחֻלוֹת, כְּמֵי הַכִּנֶּרֶת, כְּשֶׁהוּא מְחַיֵּךְ בִּמְלֹא פָּנָיו, וְיוֹסִי הִכִּיר מִיָּד, שֶׁלַּעֲנָק

אַדִּיר זֶה לֵב רַךְ וָטוֹב. מֵאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְחַבֵּב עַל הַנַּעַר, שֶׁלֹא גָרַע מִמֶּנּוּ אֶת עֵינָיו הַמִּתְפָּעֲלוֹת כָּל זְמַן הַטִּיּוּל.

– אַל פַּחַד, חֲבִיבִי – אָמַר לְיוֹסִי – וְיוֹסִי תָּמַהּ שֶׁלָּעֲנָק קוֹל נָעִים כָּל־כָּךְ.

זֶה הָיָה יִגְאָל – שׁוֹמֵר, דַּיָּג, מְכוֹנַאי, בָּחוּר שֶׁלֹּא רַבִּים כָּמוֹהוּ בָּאָרֶץ. מִטִּבְעוֹ לֹא הָיָה דַבְּרָן, אֲבָל הוּא שִׁעֲשַׁע אֶת הָעַיִן בְּמַרְאֵהוּ בִּלְבַד. עֵינָיו חִיְּכוּ מִזְּמָן לִזְּמָן לַנַּעַר, כִּמְעוֹדְדוֹת, וּלְיוֹסִי נִדְמָה שֶׁיִּגְאָל מְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ בְּלִי מִלִּים.

הֵם שָׁטוּ שְׁנֵיהֶם. יִצְחָק נָסַע בִּמְכוֹנִית לְמִגְדָּל, וּמִשָּׁם לְטַבְּחָה, וְהָחְלַט שֶׁהַסִּירָה תְּחַכֶּה לוֹ שָׁם. מִטַּבְּחָה יָשׁוּטוּ לִכְפַר־נַחוּם, וּמִשָּׁם כְּבָר לֹא רָחוֹק מְקוֹם שֶׁפֶךְ הַיַּרְדֵּן אֶל הַכִּנֶּרֶת וְשָׁם אַדְמַת בְּטַיְחָה, שֶׁהִיא הַתַּכְלִית וְהָעִקָּר. אִם יִצְחָק הִסְכִּים לְטִיּוּל זֶה עַל פְּנֵי הַכִּנֶּרֶת, לֹא הָיָה זֶה אֶלָא מִשּׁוּם שֶׁגַּם הוּא חָפֵץ לָתוּר אֶת הָאֲדָמָה הַנִּפְלָאָה הַזֹּאת, שֶׁיְּהוּדִים מִצְּפָת נֹאחֲזוּ בָּהּ לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת. וְאַף שֶׁהֻכְרְחוּ לְעָזְבָהּ, מָשַׁךְ הַמָּקוֹם אֶת לֵב כָּל מִי שֶׁתָּר אֶת חוֹפָהּ הַצְּפוֹנִי־מִזְרָחִי שֶׁל הַכִּנֶּרֶת.

אֲפִילוּ יוֹסִי, שֶׁהָיָה מְבֻלְבָּל מִשִּׂמְחָה עַל טִיּוּל לֹא־צָפוּי זֶה, נָתַן אֶת עֵינָיו בַּנְּקֻדָּה הָרְחוֹקָה שֶׁמֵּעֵבֶר לַכִּנֶּרֶת מִזְרָחָה.

– מָקוֹם שֶׁיְהוּדִים יִשְּׁבוּהוּ, שֶׁמַּחְרֵשָׁה יְהוּדִית נִנְעֲצָה פַּעַם בְּאַדְמָתוֹ, מָקוֹם קָדוֹשׁ לָנוּ – אָמַר לוֹ יִצְחָק בְּהַסְבִּירוֹ לוֹ אֶת עֵרֶךְ בְּטַיְחָה, שֶׁיוֹסִי שָׁמַע רִאשׁוֹנָה עַל אוֹדוֹתֶיהָ – עָלֵינוּ לָשׁוּב וְלִכְבּוֹשׁ אוֹתָהּ. מַה שֶׁלֹא הִצְלִיחַ בִּידֵי מִשְׁמֶרֶת רִאשׁוֹנָה, יַצְלִיחַ בִּידֵי זוֹ שֶׁתָּבוֹא אַחֲרֶיהָ.

מִשֶּׁנֻּתְקָה הַסִּירָה מִן הַחוֹף, מִלְאָה הַכִּנֶּרֶת אֶת עֵינָיו, אֶת לִבּוֹ, אֶת כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל יוֹסִי.

כָּל־כַּךְ מְתוּקָה הָיְתָה בְּמֵימֶיהָ הַזּוֹרְחִים, בְּשִׁכְשׁוּךְ גַּלֶּיהָ הַזַּמְרָנִי. רוּחַ קַלָּה, בְּיָד עֲדִינָה, לָטְפָה אֶת הַמַּיִם, אֶת פָּנָיו, אֶת שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַנַּעַר, וְיֵשׁ שֶׁנִּדְמָה לוֹ, כִּי הִיא לוֹטֶפֶת אֶת כָּל הָעוֹלָם מִסָּבִיב.

יוֹסִי הָיָה מְאֻשָּׁר. “כִּנֶּרֶת, כִּנֶרֶת!” שׁוּב הָמָה לִבּוֹ בְּחָזְקָה, וְלֹא הָיוּ מִלִּים, לֹא הָיְתָה שָׂפָה שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחָן לְהַבִּיעַ אֶת כָּל מַה שֶׁלִּבּוֹ הִרְגִישׁ בְּשָׁעָה זוֹ. וְעַל כֵּן שָׂמַח כְּשֶׁפָּנָה אֵלָיו יִגְאָל וְאָמַר לוֹ, כְּאִלוּ רָאָה לִלְבָבוֹ:

– רוֹאֶה אֲנִי, יוֹסִי, שֶׁהַכִּנֶּרֶת בָּלְעָה אֶת כָּל לִבְּךְ. זֶה טִבְעָהּ, שֶׁאֵין לִשְׂבֹּעַ אֶת יָפְיָהּ, וּמִי שֶׁרָאָה אוֹתָהּ פַּעַם, יִתְגַּעְגַּע עָלֶיהָ תָּמִיד, וְעַל כָּרְחוֹ יָשׁוּב אֵלֶיהָ.

– יָם כָּזֶה אֵין בְּכָל הָעוֹלָם – הוֹסִיף כִּמְדַבֵּר לְנַפְשׁוֹ – כְּמוֹ לֵב נוֹגֵן מִתּוֹךְ הַמַּיִם הָאֵלֶּה, וְאֵין אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲמוֹד כְּנֶגֶד הַנִּגּוּן הַזֶּה.

יוֹסִי הִבִּיט עַל יִגְאָל בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת. הוּא לֹא יָדַע, שֶׁיִּגְאָל מְסַפֵּר עַל נַפְשׁוֹ. וְעַל כֵּן יָדַע לִמְצא נִיב לְרִגְשׁוֹתָיו.

– בִּהְיוֹתִי שׁוֹמֵר בְּאַחַת מִמּוֹשְׁבוֹת יְהוּדָה הָיִיתִי מַקְשִׁיב בַּלֵילוֹת פִּתְאֹם אֶל הֶמְיַת הַכִּנֶּרֶת, כְּאִלּוּ הִיא קוֹרֵאת לִי לָשׁוּב. וְאָמְנָם הֻכְרַחְתִּי פַּעַם בְּפַעַם לָשׁוּב אֵלֶיהָ. גַּם אַתָּה, נַעֲרִי, לֹא תִּשְׁכַּח לְעוֹלָם אֶת הַכִּנֶּרֶת – אוֹתָהּ אֵין לִשְׁכֹּחַ.

יוֹסִי יָדַע, כִּי כִּנֶּרֶת זוֹ, שֶׁהִיא טוֹבַת־מֶזֶג מֵאֵין כָּמוֹהָ, עֲשׂוּיָה כָּל רֶגַע לְהִתְרַגֵּז וּלְהִסְתָּעֵר וְלַהֲפוֹךְ אֶת הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ. בְּעֹמֶק לִבּוֹ אוּלַי גַּם חָפַץ, שֶׁתֵּצֵא קְצָת מִגִּדְרָה לְמַעַן יִרְאֶה גַם אֶת פָּנֶיהָ הָאֲחֵרוֹת. אַף שֶׁיּוֹסִי שֶׁלָּנוּ הָיָה, כַּיָּדוּעַ לָכֶם, בָּחוּר נוֹטֶה לַחֲלוֹמוֹת, אָהַב לִרְאוֹת אֶת הַטֶּבַע בִּגְבוּרָתוֹ, אָהַב רוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת וּמִטְרוֹת־עֹז וְהָיָה יוֹרֵד אֶל יַמָּהּ שֶׁל תֵּל־אָבִיב דַּוְקָא בִּהְיוֹתוֹ סוֹעֵר וְדוֹהֵר כְּסוּס מְטֹרָף. לִרְאוֹת כִּנֶּרֶת זוֹ, הַמִּתְפַּנֶקֶת בַּשֶּׁמֶשׁ, סוֹעֶרֶת וּמְשַׁחֶרֶת – הָיָה כְּדַאי לוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ חָנָן, כְּשֶׁיָּשׁוּב לְתֵל־אָבִיב, עַל הַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו בְּשׁוּטוֹ עַל פְּנֵי הַכִּנֶרֶת. אֲבָל הַיָּם הוֹסִיף לִהְיוֹת מָתוֹק, כְּיֶלֶד נִרְדָּם בְּחֵיק אִמּוֹ. רַק מִשֶּׁהִגִיעוּ לְמִפְרַץ טַבְּחָה הִתְעוֹרֵר קְצָת. מִסָּבִיב נִרְאוּ סִירוֹת דַּיָּגִים, שֶׁמִּפְרְשֵׂיהֶן פִּרְפְּרוּ בָּרוּחַ. הָיָה בָּזֶה מִשּׁוּם שִּנּוּי קַל בָּאֲוִיר, אֲבָל לִכְלָל סַעַר לֹא הִגִּיעָה רוּחַ צָהֳרַיִם נוֹחָה זוֹ. לְדַאֲבוֹן הַלֵּב, לֹא הָיוּ כָּל סִכּוּיִים לְהַרְפַּתְקָאוֹת־יָם.

יוֹסִי נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ עַל הַדִּיוּג, שֶׁהָיָה מוֹשֵׁךְ אֶת לִבּוֹ תָּמִיד. מִשִּׁעוּרָיו בִּידִיעוֹת הָאָרֶץ יָדַע, כִּי בְּיָם קָטָן זֶה יִדְגּוּ דָגִים מַפְלִיאִים מִמִּינִים לְאֵין מִסְפָּר. וְהָיָה מִסְתַּכֵּל אֲרֻכּוֹת בַּמַּיִם, שֶׁמָּא יִזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת צֵל־צִלּוֹ שֶׁל הַדָּג הַמְצַפְצֵף. חַמְסָן זֶה הַמְיַלֵּל כְּחָתוּל שֶׁאֵין דָּג אַחֵר יָכוֹל לַעֲמוֹד בְּדָלֶת אַמּוֹת שֶׁלוֹ וְלֹא יִבָּלַע כְּרֶגַע. שָׁמֹעַ שָׁמַע גַם עַל הַדָּג, הַדּוֹמֶה לְמַסְרֵק, מִין דָּג מְעוֹפֵף כִּבְיָכוֹל, שֶׁסְּנַפִּירָיו כְּכַנְפֵי עוֹף וְשׁוּם רֶשֶׁת עָלָיו לֹא תִּצְלַח – כָּל־כַּךְ מָהִיר הוּא לִקְפּוֹץ מִתּוֹכָהּ גַּם לְאַחַר שֶׁנָּצוֹד. אֲבָל גַּם יָם טַבְּחָה, הֶעָשִׁיר בְּדָגִים כָּל־כַּךְ, לֹא גִלָּה אַף כָּלְשֶׁהוּ מִפִּלְאֵי תְּהוֹמוֹ.

תַּחַת זֹאת הִפְלִיא הַחוֹף הָעוֹטֵף שִׂיחֵי חֹרֶשׁ נָאִים, הַשְּׁתוּלִים עַל הַמַּיִם מַמָּשׁ. קֶסֶם הָיָה לְצֵרוּף שֶׁל מַיִם, עֵצִים וּסְלָעִים יָחַד. וְקָשֶׁה הָיָה לְיוֹסִי לְהִפָּרֵד מִפִּנַּת חֶמֶד זוֹ, אֲבָל יִצְחָק כְּבָר חִכָּה לָהֶם בְּקֹצֶר רוּחַ. הַזְּמָן הָיָה קָצָר, וְאַךְ הִצְטַיְדוּ בְּמַיִם קָרִים, מִהֲרוּ לְהַפְלִיג לִכְפַר־נַחוּם.

עַל כְּפַר נַחוּם לֹא יָדַע יוֹסִי כִּמְעַט כְּלוּם, וְיִצְחָק הֻכְרַח לְסַפֵּר לוֹ, כִּי הַמָּקוֹם נִתְפַּרְסֵם בְּשֶׁל שְׂרִידֵי בֵּית־כְּנֶסֶת קַדְמוֹן שֶׁמָּצְאוּ בּו וּמֵעִיֵּי חָרְבוֹתָיו הֵקִימוּ אֶת רֹב חֶלְקֵי הַבִּנְיָן. כָּל זֶה לֹא עִנְיֵן הַרְבֵּה אֶת יוֹסִי, וְרַק כְּשֶׁרָאָה בַּאֲבָנָיו מְחֻטָּבִים צִיּוּרֵי פְּרָחִים, רִמּוֹנִים, אַשְׁכְּלוֹת עֲנָבִים – שִׁבַּח בְּלִבּוֹ אֶת יוֹשְׁבֵי הַמָּקוֹם הַקַּדְמוֹנִים, שֶׁכַּנִּרְאֶה הָיוּ מְחַבְּבִים אֶת פְּרִי הָאָרֶץ וּצְמָחֶיהָ הַנָּאִים. לְאַחַר שֶׁהֶרְאוּ לוֹ לְבַסּוֹף אֶת צִיוּר הַפְּסִפָּס שֶׁל טַוָּס הַפּוֹרֵשׂ אֶת זְנָבוֹ בְּכָל שְׁלַל צְבָעָיו – מָצָא שֶׁהָאֲנָשִׁים הָהֵם לֹא הָיוּ פְּרָאִים כָּל עִקָּר, וְשֶׁהָיוּ מְחֻנָּנִים גַּם בְּטַעַם־אֳמָן. הוּא הוֹצִיא אֶת מַחְבַּרְתּוֹ וְחָפֵץ לְצַיֵּר בָּהּ אֶת הַטַוָּס בְּכָל הֲדַר זְנָבוֹ, אַךְ יִצְחָק הֵאִיץ בּוֹ לָרֶדֶת אֶל הַסִירָה, וְאָמַר מִתּוֹךְ בְּדִיחוּת־הַדַּעַת:

– כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַטַּוָּס יְפֵה־הַזָּנָב בִּמְקוֹמוֹ מֻנָּח, אֲבָל עֵת לָנוּ לָשׁוּט אֶל שֶׁפֶךְ הַיַּרְדֵּן וְאֶל אַדְמַת בְּטַיְחָה. מְקַוֶה אֲנִי, שֶׁתִּמְצָא בָּהֶם עִנְיָן יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּעוֹף זֶה, שֶׁגַּאֲוָתוֹ עַל זְנָבוֹ הַנָּאֶה.

אֵלֶּה הָיוּ דְבָרִים שֶׁל טַעַם, וְאָמְנָם אַף אֶת יוֹסִי הֶעֱסִיקוּ שֶׁפֶךְ הַיַּרְדֵּן אֶל הַכִּנֶּרֶת וּשְׂדוֹת בְּטַיִחָה יוֹתֵר מִשֶׁהֶעֱסִיקוּ אוֹתוֹ עַתִּיקוֹת כְּפַר־נַחוּם – נַחוּם זֶה שֶׁאִישׁ בָּעוֹלָם, גַּם אֶחָיו יִצְחָק וְיִגְאָל, אֵינָם יוֹדְעִים מִי וּמֶה הָיָה בִּימֵי קֶדֶם.

לא, אֶת יוֹסִי וְגַם לֹא אֶת יִצְחָק אָחִיו לֹא הֶעֱסִיקוּ הַרְבֵּה אַבְנֵי חֳרָבוֹת, כִּי אִם אֲדָמָה יְרֻקָּה, אַדְמַת חָרִישׁ, שְׁקוּיָה מֵי מַעְיָנוֹת וּנְחָלִים – אַדְמַת בְּטַיִחָה אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה. אַךְ בְּעִנְיָן רַב הִתְבּוֹנֵן הַנַּעַר לַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם נִשְׁפַּךְ הַיַּרְדֵּן לְתוֹךְ הַכִּנֶּרֶת. תָּמוּהַ הָיָה הַדָּבָר, שֶׁהַנָּהָר מְהִיר הַמַּיִם הַהוֹלֵךְ בְּמִדְרוֹן, הִתְחִיל מֵאֵט בְּקָרְבוֹ אֶל הַכִּנֶּרֶת, וַיְהִי כִּמְהַסֵּס וְתוֹהֶה, אִם כְּדַאי לוֹ לַעֲזוֹב אֶת הָאֲפִיקִים, שֶׁחָפַר בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ, וּלְהִתְבַּטֵל בְּמֵי הָאַגָּן הָרָחָב וְעָמֹק מִמֶּנּוּ לְאֵין עֲרֹךְ. אָכֵן בִּהְיוֹתוֹ פּוֹסֵחַ עַל שְׁתֵּי הַשְּׂעִפִּים, הִשְׁתַּפְּכוּ מֵימָיו לְכָל צַד, וּנְחָלִים רַבִּים יָצְאוּ מִמֶּנּוּ וַיַּהַפְכוּ אָמְנָם אֶת הַמָּקוֹם לְאַדְמַת מִרְעֶה, אֲשֶׁר עֲשָׂבָיו לֹא יִבְּלוּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית הַשָּׁנָה, אַךְ גַּם לְמָקוֹם מְגַדֵּל יַתּוּשִׁים נושְׂאֵי מְאֵרַת הַקַּדַּחַת לְיוֹשְׁבָיו.

נִפְלָאָה הָיְתָה אַדְמַת בְּטַיְחָה. כֻּלָּהּ אַדְמַת דֶּשֶׁא וּמַטָּעֵי יֶרֶק. אֶרֶץ נוֹשֵׂאת תְּנוּבָה וָגִיל לְכָל יָד עֲמֵלָה. קָשֶׁה הָיָה לְיוֹסִי לַעֲזוֹב אֶת פִּנַּת הַבְּרָכָה הַזֹּאת. לְאַחַר שֶׁפָּשַׁט אֶת נְעָלָיו בּוֹסֵס בְּרַגְלָיו הַיְּחֵפוֹת בַּדֶּשֶׁא הַצוֹנֵן, וְלֹא שָׂבַע אֶת נֹעַם הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר הָיְתָה לִפְנֵי כַמָּה שָׁנִים יִשּוּב יְהוּדִי.

בְּעִיּוּן רַב שָׁמַע מִפִּי יִצְחָק אֶת קוֹרוֹת הַמָּקוֹם הָעֲצוּבוֹת, וְאַף שֶׁיָּדַע כִּי כָּאן צָפוּי הַמִּתְנַחֵל לִפְגָעִים קָשִׁים גַּם מִצַּד הַטֶּבַע וְגַם מִצַּד הָאָדָם, וְכִי לֹא בְּאֶפֶס יָד תִּכָּבֵשׁ אֲדָמָה פּוֹרִיָּה זֹאת לִפְנֵי חֲלוּצֶיהָ, אָמַר לְנַפְשׁוֹ בְּסַקְרוֹ בְּעֵינַיִם חוֹלְמוֹת אֶת בִּקְעַת בְּטַיְחָה מִן הַסִּירָה, שֶׁהָלְכָה הָלֹךְ וְהַרְחֵק מִן הַמָּקוֹם:

– פֹּה הָיָה כְּדַאי לִי לְהִתְיַשֵּׁב!

שְׂבַע רְשָׁמִים וּמַּרְאוֹת יָשַׁב יוֹסִי אַחַר־כָּךְ בַּסִּירָה. הָיָה זֶה יוֹם גָּדוֹל בְּחַיָּיו. עֵינָיו רָאוּ הַרְבֵּה, וְלִבּוֹ הָיָה מָלֵא רֶגֶשׁ. אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לֹא יִשְׁכַּח יוֹסִי לְעוֹלָם.

גַּם כִּי הִרְחִיקָה הַסִּירָה מִן הַחוֹף, הָיוּ עֵינָיו נְעוּצוֹת בְּאַדְמַת הָאַגָּדָה, אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה. הַנּוֹף שֶׁהִתְחִיל מִתְעַטֵּף בְּאֵד כָּחֹל קָסַם לְעֵינָיו. וּכְמוֹ מִלִּבּוֹ הוֹצִיא יִצְחָק מִלִּים בְּאָמְרוֹ לְיִגְאָל:

– אַדְמַת־פְּלָאִים! מֶרְחָב וְדֶשֶׁא וּמַיִם. אַדְמַת חֲלוּצִים הִיא מִימֵי קֶדֶם, וַחֲלוּצֵי דוֹר קָם יִנְחֲלוּהָ!

קָשָׁה הָיְתָה לְיוֹסִי הַפְּרִידָה מִיִּגְאָל הֶחָבִיב. בְּעֵינָיו הָיָה אִישׁ־הַכִּנֶּרֶת, חֵלֶק מִנּוֹפָה, שָׁקוּי אוֹר וְרַעֲנַנוּת כָּמוֹהָ. עֶצֶב מִלֵּא אֶת לִבּוֹ כְּשֶׁיָּשְׁבוּ בַּמְּכוֹנִית וְיִגְאָל אֵין אִתָּם.

אָכֵן לְפָנָיו נָגֹלָּה אַדְמַת גִּנּוֹסָר הַיְרְֻקָּה, שֶׁחֲלוּצִים צְעִירִים זֶה עַתָּה יִשְּׁבוּהָ. טוֹבָה הָיְתָה הָאָרֶץ פֹּה, וְהָעַיִן נָחָה בְּחֶמְדָּה עַל שְׂדוֹתֶיהָ. רַק כְּשֶׁהִתְחִילוּ עוֹלִים בִּכְבִישׁ־צְפָת, וְרוּחַ הָרִים הִתְחִילָה מְנַשֶּׁבֶת בְּחָזְקָה, שׁוּב נִפְעַם לֵב הַנַּעַר מִגִּיל, כִּי הִנֵּה הָיָה זֶה כְּבָר נוֹף הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן, אֲשֶׁר אֵלָיו כָּלְתָה נַפְשׁוֹ.

אָכֵן הַמַּסָּע בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן הוּא עִנְיָן לְסִפּוּר מִיֻחָד, וְאוֹתוֹ נָבִיא בְּאַחַד הַסְפָרִים הַבָּאִים.