א. הַיָּם סוֹעֵר    🔗

אַרְבָּעָה הֵם שֶׁעָמְדוּ כָל אוֹתוֹ בֹקֶר בִּתְפִלָּה: עַמִּי, יוֹחַי, מָנוֹחַ וְרוּתִי, שְׁלֹשָׁה אַחִים וַאֲחוֹתָם הַקְּטַנָּה. וְעַל מַה הִתְפַּלָּלוּ? עַל הַיָּם, כִּי יַעֲמֹד מִזַּעְפּוֹ. צָרָה גְדוֹלָה הָיְתָה זֹאת. זֶה הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהַיָּם בְּתֵל־אָבִיב, הַשּׂוֹחֵק וּמִתְבַּדֵּחַ תָּמִיד, הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר עֲלֵיהֶם. אֵיךְ זֶה לֹא נִמְאַס לוֹ לִצְרֹחַ וּלְהִתְרַגֵּז יָמִים וְלֵילוֹת שְׁלֵמִים כִּמְטֹרָף וְלִמְנוֹעַ מִן הַתִּינוֹקוֹת עַתָּה, בִּימֵי־הַחֹפֶשׁ, אֶת תַּעֲנוּגָם הַיְחִידִי לְהִתְרַחֵץ בְּגַלָּיו הַצוֹנְנִים וּלְשַׂחֵק עַל שְׂפָתוֹ!

“רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! – הֵם מִתְפַּלְּלִים – עֲשֵׂה נֵס וּסְתוֹם אֶת פִּיו שֶׁל יָם רַע זֶה, וְיִשְׁתּוֹק רֶגַע מֵעָלֵינוּ!”

אֲנִי מַבְטִיחֲכֶם, כִּי בְכָל לִבָּם הִתְפַּלְלוּ הַיְלָדִים הַפָּעַם, כִּי בְלִי יָם מַה טַּעַם יַשׁ בֶּאֱמֶת לַחֹפֶשׁ בְּתֵל־אָבִיב? הַגִּידוּ בְעַצְמְכֶם, מַה יַעֲשוּ הַיְלָדִים בְּיָמִים חַמִּים וַאֲרֻכִּים אֵלֶּה? לְאָן יֵלְכוּ בְעִיר זוֹ שֶׁכֻּלָּה מִישׁוֹר, שֶׁאֵין בָּהּ לֹא הַר וְלֹא עֵמֶק, לֹא סֶלַע וְלֹא יַעַר, אִם לֹא אֶל שְׂפַת הַיָּם?

מַה שּׁוֹמֵם הוּא עַתָּה הַחוֹף, הַהוֹמֶה תָמִיד מִגְּדוֹלִים וּקְטַנִּים! אֲפִילוּ הַשַּׂחְיָנִים עַזֵּי־הַנֶּפֶשׁ לֹא יַעַרְבוּ אֶת לִבָּם לָבוֹא עַתָּה בַמָּיִם. הַגַּלִּים הִגִּיעוּ עַד הַמִּרְצֶפֶת. הַמֶּרְחֲצָאוֹת עוֹמְדִים סְחוּפֵי־מַיִם כֻּלָּם, וְהֵם נִרְאִים כִּשְׁרוּיִים בְּאֵבֶל. כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה לֹא תֵרָאֶה בִגְבוּלָם.

רַק אֱלֹהִים יוֹדֵעַ, כַּמָּה גָדוֹל הַשִּׁעְמוּם לָשֶׁבֶת בַּבַּיִת יָמִים שְׁלֵמִים בְּחֹם כָּזֶה. הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ יוֹצֵאת אֶל הַמַּיִם הַכְּחֻלִּים, לְצַנֵּן מְעַט אֶת הָרַגְלַיִם הַמְחֻמָּמוֹת בָּהֶם! לְהָרִיחַ רֶגַע אֶת רֵיחָם הָעַז, הַמָּלוּחַ! סְבוּרִים אַתֶּם, שֶׁעַמִּי וְיוֹחַי לֹא הִתְגַּנְבוּ פַּעַם לָרֶדֶת אֶל הַחוֹף בִּזְמָן שֶׁאִמָּא יָצְאָה לְבַקֵר אֶת הַדּוֹדָה הַחוֹלָה יָעֵל? אֶלָּא מָה – הֵם שָׁבוּ תֵּכֶף בְּחֶרְפָּה וּבְבֹשֶׁת־פָּנִים. הַבָּחוּר הַגָּבוֹהַּ, זֶה הַשַּׂחְיָן הַשָּׁזוּף וְעַז־הַשְּׁרִירִים שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ “הַמַּצִּיל הָרָאשִׁי”, הִרְגִישׁ תֵּכֶף בָּהֶם וְנָתַן עֲלֵיהֶם בְּקוֹלוֹ:

– הַבָּיְתָה, פִּרְחָחִים שֶּכְּמוֹתְכֶם! כְּרֶגַע! שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אֶת פְּנֵיכֶם כָּאן!

דָּבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו הוּא, שֶׁאִישׁ לֹא יַמְרֶה אֶת פִּיו שֶׁל הַמַּצִּיל הָרָאשִׁי. נָשְׂאוּ הַבַּחוּרִים מִיָּד אֶת רַגְלֵיהֶם וּבָרְחוּ כָּל עוֹד נִשְׁמָתָם בָּם. לֹא הָיָה סִפֵּק בְּיָדָם אֲפִילוּ לָזוּן אֶת עֵינֵיהֶם בְּמַרְאֶה הַיָּם הַנֶּהְדָּר, שֶׁגַּלָּיו הָאַדִּירִים קָפְצוּ כְּסוּסִים לְבָנִים בָּזֶה אַחַר זֶה וְהִתְפּוֹרְרוּ לִרְסִיסֵי קֶצֶף רוֹתֵחַ כָּל פַּעַם בְּהַגִּיעָם אָל הַחוֹף.

ב. מָנוֹחַ וְרוּתִי    🔗

הָאֶחָד, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּעְמֵם גַּם עַתָּה, הָיָה מָנוֹחַ, הַקָּטָן שֶׁבָּאַחִים. הוּא הָיָה עוֹלֶה לוֹ עַל גַּג בֵּית־הַסֵּפֶר, וּמִשָּׁם נִתְגַּלָּה לְפָנָיו הַיָּם הָאָהוּב בְּכָל הֲדָרוֹ. שָׁעוֹת שְׁלֵמוֹת הָיָה עָשׂוּי לָשֶׁבֶת כָּאן וְלִשְׁמוֹעַ אֶת רַעַשׁ הַיָּם הַקָּצוּב, שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו מִלְּמָטָּה. כַּמָּה נִפְלָא שְׂדֵה־מַיִם יָרֹק זֶה עִם גַּלָּיו הַמַּלְבִּינִים, הַמִּתְקָרְבִים טוּרִים טוּרִים אֲרֻכִּים כְּשׁוּרוֹת יְלָדִים שְׁלוּבֵי־יָד, וְגַל יְפוֹצֵץ גַּל וּמַיִם. יְפוֹרְרוּ מָיִם! מָנוֹחַ זֶה בַּעַל נֶפֶשׁ שֶׁל פַּיְטָן הָיָה כָּזֶה יִמְצָא לוֹ חֵפֶץ וְעִנְיָן תָּמִיד – גַם בְּשָׁעָה שֶׁאֲחֵרִים מִשְׁתַּעְמְמִים עַד לְטֵרוּף הַדָּעַת.

מִן הָרָאוּי לְסַפַּר, שֶׁגַּם רוּתִי לֹא יָדְעָה שִׁעְמוּם. קְטַנָּה זוֹ הָיְתָה עוֹזֶרֶת עַל יַד אִמָּא: הָיְתָה רוֹחֶצֶת אֶת הַכּוֹסוֹת וּמְנַגֶּבֶת אֶת הָאָבָק מֵעַל הַסְּפָרִים בַּחֲדַר־עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל אַבָּא. פְּעָמִים הָיְתָה אֲפִילוּ לוֹקַחַת אֶת הַמַּטְאֲטֵא לְטַאֲטֵא אֶת הַחֲדָרִים. אָכֵן אָז הָיוּ כָל אַנְשֵׁי הַבַּיִת נִמְלָטִים עַל נַפְשָׁם מִפְּנֵי הָאָבָק הַמַּחֲנִיק שֶׁהָיְתָה מַעֲלָה. אֱמֶת הִיא, שֶׁבִּמְלָאכָה חֲשׁוּבָה זוֹ טֶרֶם קָנְתָה רוּתִי שְׁלֵמוּת.

אוֹתוֹ בֹקֶר שָׁמַע אֱלֹהִים סוֹף־סוֹף בְּקוֹל הַיְלָדִים, וְהַיָּם הָלַךְ הָלוֹךְ וְשָׁקוֹט, הָלוֹךְ וְהִתְפַּיֵּס. לְאַחַר סְעוּדַת הַצָּהֳרַיִם הִגִּיעַ הַדָּבָר לִידֵי כַךְ, שֶׁאִמָּא הִסְכִּימָה לָלֶכֶת עִם הַיְלָדִים לְהִתְרַחֵץ וְלָשֶׁבֶת אִתָּם עַל שְׂפַת הַיָּם.

ג. לְאַחַר סָעַר    🔗

זֶה הָיָה יוֹם נֶהְדָּר – לְאַחַר שֶׁשָּׁקַט הַסָּעַר. הַיָּם הָיָה רַךְ וָטוֹב, כְּאִלּוּ לֹא הִתְרַגֵז מֵעוֹלָם, וְהָיָה שָׁקוּף כָּל כַּךְ, שֶׁבְּעַד מֵימָיו הַזַּכִּים אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת כָּל קֶמֶט־חוֹל, כָּל צֶדֶף מַזְהִיר, כָּל עֵשֶׂב־מַיִם חִוֵּר. בְּעֵינֵי עַמִּי וְיוֹחַי הַיָּם נִרְאָה כְּבָר יוֹתֵר מִדַּי שָׁקֵט: לֹא יָם, כִּי אִם עֲרֵבַת־מַיִם בִּמְחִלָּה! רַק מָנוֹחַ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׂבִּיעַ אֶת עֵינָיו בְּקַרְקָעוֹ, שֶׁרְצוּעוֹת־זָהָב מְפַזְזוֹת עַל חוֹלוֹ בְּחֵן וְעֶדְנָה שֶׁאֵין לְהַבִּיעָם.

רוּתִי, שֶׁבָּאָה בַחֲלִיפַת־רַחְצָה, הִיא הָרִאשׁוֹנָה הַמַּשְׁלִיכָה אֶת עַצְמָהּ לְתוֹךְ שְׁלוּלִית הַמַּיִם הַחַמָּה, שֶׁבֵּין הַחוֹף וְלַסְּלָעִים. זֶהוּ מְקוֹמָהּ תָּמִיד. כָּאן הִיא מִשְׁתַּכְשֶׁכֶת לַהֲנָאָתָהּ כְּבַרְוָזָה קְטַנָּה, וְצֶלְצְלֵי שְׂחוֹקָהּ הַצּוֹהֵל מִתְפַּזְּרִים עַל סְבִיבָהּ יַחַד עִם רְסִיסֵי הַמַּיִם הָעַלִיזִים שֶׁהִיא מַעֲלָה אַגַּב שְׂחִיָּה. בְּקֹשִׁי אֶפְשָׁר לְהַבְחִין בְּתוֹךְ אֲבַק־מַיִם זֶה אֶת הָרֹאשׁ שְׁחוֹר־הַתַּלְתַּלִים הַנֶּחְמָד וְאֶת הָעֵינַיִם הַכְּחֻלּוֹת הַשּׂוֹחֲקוֹת.

הַבַּחוּרִים נֶעֱלָמִים תֵּכֶף מִן הָעָיִן. יְכוֹלִים אַתֶּם לְשַׁעֵר, שֶׁהָאֵם הַמִּסְכֵּנָה אֵינָהּ נֶהֱנָה הַרְבֵּה מִן הָרְחִיצָה. עֵינֶיהָ תְּלוּיוֹת בַּיְלָדִים, הַמִּתְרַחֲקִים כָּל רֶגַע מִן הַחוֹף, נֶאֱחָזִים בְּכָל סִירָה עוֹבֶרֶת אוֹ מַתִּיזִים סְתָם עַל סְבִיבָם אֶת הַמַּיִם עַד שֶׁאִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד בְּד' אַמּוֹתֵיהֶם. הָאֵם מִצְטַעֶרֶת עַל כַּךְ מְאֹד – וּלְחִנָּם! מְבְטָחְנִי, שֶׁאֵין אִישׁ אֲשֵׁר יֵרַע הַדָּבָר בְּעֵינָיו. הַגְּדוֹלִים עַצְמָם הָיוּ עוֹשִׂים כַּךְ, אִלְמָלֵא הָיוּ מִתְבַּיְשִׁים.

כְּשֶׁעוֹלִים מִן הַמַּיִם, מִיָּד נִגָּשִׁים לַמְּלָאכָה. עַמִּי חוֹשֵׁב, שֶׁאֵין דָּבָר חָשׁוּב בָּעוֹלָם מִלִּהְיוֹת מַלָּח, וּמְשׂוֹשׂ מְלַאכְתּוֹ עַל שְׂפַת הַיָּם – לִבְנוֹת צִי. עַמִּי מֻמְחֶה גָדוֹל לַדָּבָר, וְיוֹחַי אַף הוּא יוֹדֵעַ לִבְנוֹת נָמֵל וּמַעֲמָד לָאֲנִיּוֹת מֵאֵין כָּמוֹהוּ. רַק מָנוֹחַ, שֶׁאֶת חִבּוּרוֹ עַל הַיָּם וְעַל הַטִיוּל בַּשָּׁרוֹן קָרָא הַמּוֹרֶה לִפְנֵי כָל הַכִּתָּה וְהִפְלִיג בְּשִׁבְחָם – יָדָיו אֵינָן מְאֻמָּנוֹת לְשׁוּם מְלָאכָה. אַף סְפִינָה אַחַת, אַף סִירָה קַלָּה אֵינָהּ עוֹלָה בְּיָדוֹ. צַעַר רַב מִצְטַעֵר מָנוֹחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. עַל כָּל חִבּוּרָיו הַנָּאִים הָיָה מְוַתֵּר, אִלּוּ הָיָה מַצְלִיחַ פַּעַם לַעֲשׂוֹת סִירָה טוֹבָה אוֹ שׁוֹבָךְ מְתֻקָּן לְיוֹנִים, כְּעַמִּי זֶה הַמְקַבֵּל תָּמִיד בְּעַד חִבּוּרָיו “מַסְפִּיק בְּקשִׁי”.

אָכֵן הוּא, מָנוֹחַ, מַרְגִישׁ אֶת מֶתֶק הָעֲבוֹדָה וְעוֹזֵר עַל יַד אֶחָיו בְּכָל לִבּוֹ. הוּא מֵבִיא עִתּוֹנִים וְקֻפְסָאוֹת וְקִיסְמֵי־עֵץ, חוֹפֵר תְּעָלוֹת וְאַגְמֵי מַיִם בַּחוֹל, עַד שֶׁזֵּעָה מְכַסָּה אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ. וּכְשֶׁמְּשַׁלְּחִים אֶת הַסְפִינוֹת עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אִישׁ אֵינוֹ שָׂמֵחַ כָּמוֹהוּ עַל הַצְלָחַת הַמַּעֲשֶׂה.

בְּדִמְיוֹנוֹ, הַצִּי שֶׁלָּהֶם מַפְלִיג לִמְדִינוֹת הַיָּם, עוֹבֵר אָרְחוֹת־יָם רְחוֹקִים וּמְגַלֶּה אִיִּים וַאֲרָצוֹת מֻפְלָאִים. הוּא רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ בִּקְצֵה אֶרֶץ, הַרְחֵק־הַרְחֵק מִפֹּה, כְּקוֹלוֹמִבּוֹס, כְּרָבִּינְזוֹן קְרוּזוֹ, גִּבּוֹרָיו הָאֲהוּבִים. הוּא אֵינוֹ עוֹד כָּאן.

לְעַמִּי וְיוֹחַי כְּבָר נִמְאַס לְטַפֵּל בַּדָּבָר. הֵם רְעֵבִים, וּכְשֶׁאִמָּא מַזְמִינָה אוֹתָם לִסְעוּדָה, כָּל הַצִי וְהַנָּמֵל נִשְׁכָּחִים כְּרֶגַע מִלִּבָּם, וְהֵם אוֹכְלִים לְתֵאָבוֹן אֶת הַפַּת בְּחֶמְאָה וְאֶת עִנְבֵי הָעֵמֶק הַטּוֹבִים. אֲבָל מָנוֹחַ עֲדַיִן כֻּלּוֹ נָתוּן לַמִּשְׂחָק, וְכִמְעַט שֶׁאֵינוֹ טוֹעֵם טַעַם בַּאֲכִילָה. הוּא עוֹבֵר עוֹד בְּיַעֲרוֹת־הָעַד וְקַרְדֹּם שֶׁל אֶבֶן עַל כְּתֵפוֹ, שׁוֹמֵעַ רִנְנַת־צִפֳּרִים וְשַׁאֲגַת חַיּוֹת מֻפְלָאוֹת. הוֹי, הָעוֹלָם גָדוֹל יוֹתֵר וְנָאֶה יוֹתֵר אֲפִילוּ מִיָּם רְחַב־מַיִם זֶה, הַמִּשְׁתַּטֵחַ עַתָּה כֻּלּוֹ בְּקַעֲרַת זָהָב תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, הַיּוֹרֶדֶת מַעֲרָבָה!