הַחֲמוֹר הַצָּחוֹר וִיפֵה־הָרַגְלַיִם, שֶׁנָּשָׂא עַל גַּבּוֹ אֶת רוֹכְבוֹ הַצָעִיר בַּמִּשְׁעוֹל הַצָּר, הַמִּתְעַקֵּל בֵּין הָרֵי־יְהוּדָה, בַּדֶּרֶךְ מִירוּשָׁלַיִם לְמוֹדִיעִין, נִזְדַּעְזַע פַּעַם בְּפַעַם מִדְּפִיקוֹת בְּעָלָיו הַתְּכוּפוֹת. הוּא קָפַץ נְמוּךְ־רוּחַ וּמוּרַד אָזְנַיִם מִתֵּל אֶל תֵּל וּמִסֶּלַע אֶל סֶלַע, כְּשֶׁהוּא מְהֻמָּם וּמְחֻמָּם כֻּלּוֹ מֵרֹגֶז אֲדוֹנָיו וּמֵחֹם הַיּוֹם. הַחֲמוֹר הַמְפֻנָּק לֹא הִסְכִּין, שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִים בּוֹ גַסּוּת, וְלֹא הֵבִין מַה זֶה הָיָה לוֹ לְנַעַר־חֲמוּדוֹת זֶה, שֶׁאַךְ שִׁלְשׁוֹם, בַּעֲלוֹתָם אֶל עִיר־הָאֶבֶן הַגְדוֹלָה, הַיּוֹשֶׁבֶת בֶּהָרִים, הָיְתָה רוּחוֹ טוֹבָה עָלָיו, וְהָיָה לוֹטֵף אֶת צַוָּארוֹ כָּל הַדֶּרֶךְ בְּחִבָּה, וּפִיו אֵינוֹ פוֹסֵק מֵרַנֵּן בְּקוֹל. עַל מָה וְלָמָּה הִרְגִיז עִם שַׁחַר אֶת מְנוּחָתוֹ בָּאֻרְוָה, בְּעוֹד אֲבוּסוֹ מָלֵא מִסְפּוֹא דָשֵׁן, וְיָצָא לְבַדּוֹ אֶת הָעִיר הַהוֹמָה מֵאָדָם רַב וּבְהֵמָה רַבָּה, וּמֵאָז הַבֹּקֶר הוּא דוֹפֵק וּמֵאִיץ בּוֹ בַּמַּעֲלוֹת כְּבָמוֹרָדוֹת, בְּלִי שֶׁיִּתְּנֵהוּ לְהָשִׁיב אֶת רוּחוֹ מְעַט בְּדֶרֶךְ הֶהָרִים הַמְיַגָּעַת?

אָכֵן רוּחַ אַחֶרֶת הַיוֹם עִם הָרוֹכֵב הַצָּעִיר, שֶׁיָּצָא שִׁלְשׁוֹם עִם בְּנֵי עִירוֹ אֶת הַר־מוֹדִיעִין, כְּדֵי לִרְאוֹת בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶת יְרוּשָׁלַיִם, בִּירַת יְהוּדָה, פָּנָיו הַשְׁזוּפִים, הַמְפִיקִים תָּמִיד נְדִיבוּת וָעֹז, חִוְרִים וּמְרֻכָּזִים הַפַּעַם וְעֵינָיו הַלּוֹהֲטוֹת פּוֹלְטוֹת רֹגֶז וְעֶלְבּוֹן.

– הַזֹּאת יְרוּשָׁלָיִם? הַזֹּאת הִיא עִיר־אֱלֹהִים, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ נִכְסַף מֵעִיר מוֹלַדְתּוֹ הַקְּטַנָּה כָּל הַיָּמִים? – בְּעַרְבֵי הַחֹרֶף כְּשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עִם אָבִיו מַתִּתְיָהוּ הַזָּקֵן, הוּא וְאֶחָיו הַגְדוֹלִים וְהַקְּטַנִּים, לִפְנֵי הָאָח הַמְבֹעֶרֶת, בְּעוֹד הַגֶּשֶׁם הוֹמֶה בְזַעַף וְגַלֵּי הַיָּם לְמַטָה מִתְנַפְּצִים אֶל הַסְּלָעִים, הָיָה בוֹלֵעַ אֶת דִּבְרֵי אָבִיו, הַמְסַפֵּר בְּשִׁבְחָהּ שֶׁל בִּירַת יִשְׂרָאֵל, עֵינָיו נוֹצְצוּ מִגִּיל וּבְלִבּוֹ רֻקַּם חֲלוֹם נִפְלָא עַל עִיר דָּוִד הַנֵּהְדָּרָה. בֶּן אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה וּמֵעוֹדוֹ לֹא יָצָא אֶת מוֹדִיעִין, עִיר מוֹלַדְתּוֹ הַמְקַנֶּנֶת בַּסְלָעִים, וּמַה גָּדְלָה שִׂמְחָתוֹ בִּשְׁלֹחַ אוֹתוֹ אָבִיו יְרוּשָׁלָיִמָה! יוֹם וָלַיְלָה הָיוּ כָל מַעְיָנָיו רַק בְּעִיר יְיָ, הַיוֹשֶׁבֶת מֵעֵבֶר לֶהָרִים עוֹטֵי־הַתְּכֵלֶת – הָעִיר אֲשֶׁר תִּפְאֶרֶת אֱלֹהִים וְתִפְאֶרֶת אָדָם חֻבְּרוּ לָהּ יַחְדָּו. יָדֹעַ יָדַע, כִּי הָסוּרִים, בְּנֵי עַם זָר, מוֹשְׁלִים עַתָּה בָּאָרֶץ, אֲבָל אוֹתָם הֵן יְגָרְשׁוּ יוֹם אֶחָד כִּכְלָבִים רָעִים מֵהַר צִיּוֹן. הַנַּעַר הַתָּמִים לֹא יָכֹל לְהַאֲמִין, כִּי יְרוּשָׁלַיִם, עִיר הַבִּירָה, אֲשֶׁר הֵיכַל אֱלֹהִים בָּהּ, הָיְתָה כִמְעַט לְעִיר יְוָנִית, וְכִי גַם קְרוֹבָיו, בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, מְדַבְּרִים יְוָנִית וּמְחַקִּים אֶת מִנְהֲגֵי מְשַׁעְבְּדֵיהֶם לֹא רַק מֵאֹנֶס, כִּי אִם גַּם מֵרָצוֹן – רַק כְּדֵי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הַשַּׁלִיטִים הַנָּכְרִים.

כְּהוֹלֵךְ לִקְרַאת פְּלָאִים הָלַךְ יְרוּשָׁלָיְמָה, וּבְלֵב קָרוּעַ הוּא שָׁב עַתָּה אֶל הָרוֹ הַשָּׁקֵט. רַק עַתָּה, בִּרְאוֹתוֹ בְעֵינָיו אֶת יְרוּשָׁלַיִם הַמֻּשְׁפֶּלֶת, הַמְחֻלֶּלֶת, חָשׁ אֶת חֶרְפַּת עַמּוֹ כְּמִכְוַת אֵשׁ צוֹרֶבֶת בְּלִבּוֹ. רַק יוֹם אֶחָד שָׁהָה בִּירוּשָׁלָיִם. גַּם רָאֹה לֹא רָאָה אֶת כָּל חֲמוּדוֹתֶיהָ, – לֹא חָפֵץ לִרְאוֹתָן. בְּעִיר זוֹ, אֲשֶׁר גַּם יַלְדֵי הַכֹּהֲנִים פִּטְפְּטוּ בְּלָשׁוֹן זָרָה וְנִקְרְאוּ בְשֵׁמוֹת זָרִים, רָאָה אֶת עַצְמוֹ כְּגֵר בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה. לְחִנָּם רָב אֶת רִיב עַמּוֹ וֵאלֹהָיו עִם יַלְדֵי הַכֹּהֵן הֶעָשִׁיר מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁבְּבֵיתוֹ הִתְאַכְסֵן: הֵם גַם אֶת שְׂפָתוֹ לֹא הֵבִינוּ וְלָעֹג לָעֲגוּ לְמַלְבּוּשָׁיו הַפְּשׁוּטִים וּלְמִנְהֲגֵי עִירוֹ הַקְּטַנָּה. וְאָז נִדְחַק לְקֶרֶן זָוִית, כְּגוּר־אֲרִי פָצוּעַ. וְלא פָּתַח עוֹד אֶת פִּיו לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם.

לֹא, לֹא זֹאת הִיא הָעִיר, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ נִכְסְפָה נַפְשׁוֹ יָמִים וְלֵילוֹת רַבִּים. הִיא הָיְתָה פַּעַם עִיר הַקֹּדֶשׁ, פִּנַּת הֶחָזוֹן, וְאוּלַי עוֹד תִּהְיֶה פַּעַם גְּאוֹן יִשְׂרָאֵל. אֲבָל עַתָּה אֵין זֹאת כִּי אִם חֶרְפַּת עָם. עִיר חֲנֵפִים וּבוֹגְדִים, אֲשֶׁר אוֹתָם תִּעֵב יוֹתֵר מִשֶּׁשָּׂנֵא אֶת הַיְּוָנִים הֶעָרִיצִים.

כָּל הַלַּיְלָה לֹא נָתַן הַנַּעַר שֵׁנָה לְעֵינָיו. כָּל הַלַּיְלָה הִתְהַפֵּךְ עַל מִשְׁכָּבוֹ מִכְּאֵב וּמֵחֶרְפָּה. וּבַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם קָם וְעָלָה לְבַדּוֹ עַל הַר־הַבָּיִת. שָׁם עָמַד בִּתְפִלָּה שָׁעָה אֲרֻכָּה וְשָׁפַךְ בִּדְמָעוֹת חַמּוֹת אֶת יְגוֹנוֹ וְאֶת עֶלְבּוֹנוֹ. אַחַר קָם וְעָזַב בְּלֵב מַר אֶת הָעִיר. לְבַדּוֹ יָצָא אֶת יְרוּשָׁלָיִם, וְלֹא נִפְרַד מֵאִישׁ וְלֹא אָמַר שָׁלוֹם גַּם לִבְנֵי־עִירוֹ אֲשֶׁר אִתָּם בָּא הֵנָּה לִפְנֵי יוֹמַיִם לִרְאוֹת אֶת עִיר יְיָ.

כַּמָּה רָוַח לְלִבּוֹ בְּרִדְתּוֹ אֶת הָרֵי־יְהוּדָה וּבְנָשְׁמוֹ אֶת אֲוִירָם שֶׁל שְׂדוֹת מוֹדִיעִין! כְּכֹל אֲשֶׁר קָרַב אֶל עִירוֹ הַקְּטַנָּה, כֵּן הוּקַל מֵעַל לִבּוֹ. לֹא, לֹא שָׁם, בְּהֵיכְלֵי רוֹזְנִים וְשׁוֹעִים, כִּי אִם פֹּה, בָּעִיר הַקְּטַנָּה וְהָעֲנָוָה, עוֹד שָׁמוּר הָאֵמוּן בֵּאֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וּבְקָדָשָׁיו. מִכָּאן, רַק מִכָּאן, מֵאַדְמַת יְשָׁרִים זוֹ, תִּצְמַח הָרוּחַ אֲשֶׁר תֹּאכַל כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת אֶת הָעַבְדוּת אֲשֶׁר בָּהּ שָׁקְעוּ עַד צַוָּאר הַכֹּהֲנִים וְהַשָּׂרִים אֲשֶׁר בְּעִיר הַבִּירָה.

יָדוֹ רָפְתָה עַתָּה מִן הַחֲמוֹר אֲשֶׁר עָלָה לְאִטּוֹ אֶל הַר־מוֹדִיעִין. בָּאֲוִיר כְּבָר הֻרְגְּשָׁה לַחֲלוּחִית־יָם חֲרִיפָה. שְׂדֵי־קָמָה הִתְנוֹפְפוּ מִימִין הַדֶּרֶךְ וּמִשְׂמֹאלָהּ, וְכַרְמֵי גֶפֶן וָזַיִת לִבְלְבוּ עַל כָּל הַמִּדְרוֹנוֹת. הַלֵב שָׁקַט פִּתְאֹם וְהַכְּאֵב כְּמוֹ חָדַל.

הִנֵּה כֵן – זֹאת הָיְתָה הַמּוֹלֶדֶת!

כְּשֶׁעָלָה עַל הָהָר, אֲשֶׁר עָלָיו יוֹשֶׁבֶת מוֹדִיעִין, הִבְהִיק בְּעֵינָיו הַיָּם עִם גַּלָּיו הַמַּקְצִיפִים. רוּחַ עַזָּה טִלְטְלָה אֶת עֲצֵי הַגַּנִּים טִלְטוּל אֲבִיבִי עַלִּיז, וְגַם הוּא, כְּאִילָן רַךְ, טֻלְטַל רֶגַע אֶחָד טִלְטוּל אֲבִיבִי עֲלִּיז זֶה. הוּא חָשׁ תַּחַת כַּף רַגְלוֹ אֶת אַדְמַת עִירוֹ, אַדְמַת סְלָעִים עַזָּה וִיקָרָה מִפָּז. מֵרָחוֹק הִשְׂתָּרְעָה הַשְׁפֵלָה בְּאוֹר הָעַרְבַּיִם הָאֲדַמְדָּם. אִכָּרִים שְׁזוּפֵי־פָנִים שָׁבוּ מִן הַשָּׂדֶה עֲיֵפִים וְשׁוֹקְטֵי־עָיִן. וְהָיָה נוֹחַ כָּאן לְאַחַר הָרַעַשׁ שֶׁל הַמֶּטְרוֹפּוֹלִין; וְקַל הָיָה לִנְשׁוֹם אֲוִיר־יָם זֶה, שֶׁעוֹדֵד אֶת הַלֵּב וְהִרְגִיעוֹ.

הִנֵּה כֵן – זֹאת הָיְתָה הַמּוֹלֶדֶת!