(מַעֲשִׂיָּה)

א    🔗

זוּג צִפֳּרִים הָיָה בָאָרֶץ – חָסִיד וַחֲסִידָה. שְׁנֵיהֶם עוּלֵי יָמִים, שְׁנֵיהֶם חֲמוּדִים לָעָיִן. נוֹצוֹתֵיהֶם צָחוֹת מִן הַשֶּׁלֶג אֲשֶׁר בַּלְבָנוֹן וְרַגְלֵיהֶם זְקוּפוֹת מִן הַדְּקָלִים אֲשֶׁר בָּעֲרָבָה. זוּג נָאֶה וְכָשֵׁר, שֶׁהִתְחַתֵּן זֶה עַתָּה לְמַזָּל, וְהוּא הוֹלֵךְ בָּאָרֶץ לְבַקֵּשׁ מָקוֹם שָׁם יִבְנֶה לוֹ בַּיִת וְיִמְצָא מַעֲמַד פַּרְנָסָה הָגוּן. יָמִים רַבִּים עָבְרוּ עָלָיו בְּאֶרֶץ לֹא־נוֹשָׁבֶת, וְנַפְשׁוֹ כָּלְתָה לִמְקוֹם דֶשֶׁא וּמוֹצָאֵי־מָיִם.

וְהַיָּמִים יְמֵי נִיסָן, עֵת־דּוֹדִים, וַיָּבוֹאוּ לְאֶרֶץ אַחַת שׁוֹכֶנֶת עַל גְּבוּל הַמִּדְבָּר, וְהִיא כֻּלָּה יֶרֶק גָּן, כֻּלָּה מָשְׁקָה מָיִם. אוֹרוּ עֵינֵי חֲסִידוֹתֵינוּ מַמָּשׁ מִזִּיו הַמָּקוֹם וּמֵחִנּוֹ, וְרַגְלָם דָּבְקָה בוֹ.

אָמַר הֶחָסִיד לְרַעְיָתוֹ:

– כַּמָּה נָאֶה מָקוֹם זֶה! הָיִיתִי יָכוֹל לְהִשָּׁבֵעַ, כִּי כְּבָר נִזְדַּמַּנְתִּי כָאן פָּעַם. אֵין זֹאת כִּי אִם הָאָרֶץ, בָּהּ יָשַׁב לִפְנֵי יָמִים רַבִּים סַבָּא, נוּחוֹ עֵדֶן. אֲנִי מַכִּיר אוֹתָהּ עַל פִּי כָּל הַסִּמָּנִים, שֶׁמָּסַר לִי. מֻבְטָחְנִי, שֶׁכָּאן נַצְלִיחַ.

– אֵין כַּמָּקוֹם הַזֶּה בְּכָל הָעוֹלָם! הִסְכִּימָה הַחֲסִידָה תֵּכֶף לְדִבְרֵי בַעְלָהּ, כִּי מַה שֶּׁיָשַׁר בְּעֵינָיו יָשַׁר גַם בְּעֵינֶיהָ, בִּהְיוֹתָהּ בְּטוּחָה שֶׁאֵין חָכָם מִמֶּנּוּ בְּכָל הַחֲסִידִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.

– מָקוֹם זֶה הִזְמִין לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, – אָמַר הֶחָסִיד וְנָשַׁק לְרַעְיָתוֹ עַל פִּיהָ מֵרֹב הִתְלַהֲבוּת.

– פֹּה נִבְנֶה קֵן לָנוּ וּפֹה נְחַיֶּה זֶרַע – הֶחֱזִירָה לוֹ הַחֲסִידָה הַכְּשֵׁרָה מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהָ, וְהִשְׁתַּקְּעָה כֻלָּה בְּהִרְהוּרֵי אֹשֶׁר.

הֶחָסִיד וְהַחֲסִידָה אָהֲבוּ שְׁנֵיהֶם שְׁלוֹם־בַּיִת, וּמִשֶּׁהֶחְלִיט הָאֶחָד דָּבָר, לֹא סֵרַב לוֹ הַשֵּׁנִי לְעוֹלָם. עָמְדוּ וּבָנוּ לָהֶם בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל גַּג גָּבוֹהַ קֵן חָם, בּוֹ יָשְׁבוּ לָבֶטַח, בּוֹ הֶעֱמִידוּ וְלָדוֹת – כֻּלָם נָאִים, כֻּלָם שׁוֹמְעִים בְּקוֹל אַבָּא וְאִמָּא, כֻּלָם יוֹדְעִים לְנַמְנֵם עַל רֶגֶל אַחַת מִתּוֹךְ עֲמִידָה וְלֶאֱרֹב בְּעַיִן אַחַת לַצְפַרְדְּעִים הַמְנַתְּרוֹת בַּדֶשֶׁא.

ב    🔗

מָקוֹם שֶׁאָדָם רָאָה בוֹ פַּעַם אשֵׁר בַּחַיִּים, חָבִיב עָלָיו בְּיוֹתֵר וְהוּא לֹא יִשְׁכָּחֵהוּ לְעוֹלָם. אוֹתוֹ כְּפָר בֵּין הֶהָרִים, הַמֻּקָּף זֵיתֵי־כֶסֶף טוֹבֵי צֵל, נֶחֱרַת לְכָל יְמֵי חַיֵּיהֶם בְּלֵב הַזּוּג הַמְאֻשָּׁר. בַּאֲשֶׁר הָלְכוּ, שָׁמְרוּ אֶת זִכְרוֹ, וּבַאֲשֶׁר שָׁכְנוּ עָלְתָה בְאָזְנֵיהֶם זִמְרַת מַעְיְנוֹתָיו, אֲשֶׁר הִמְתִּיקָה לָהֶם אֶת לֵילוֹת אֲבִיבָם. כָּל שָׁנָה, כְּשֶׁהִגִּיעוּ יְמוֹת הַגְּשָׁמִים, הָיוּ הוֹלְכוֹת, כְּמִנְהַג הַחֲסִידוֹת, לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת, אַךְ מִשֶּׁנִּכְנָס נִיסָן לִכְפַר־הֶהָרִים וְהַתִּינוֹקוֹת שֶׁבַּכְּפָר כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים מַשַּׁק כְּנָפַיִם בָּאֲוִיר, מִיָּד הָיוּ קוֹרְאִים בְּשִׂמְחָה:

הַבִּיטוּ וּרְאוּ! מִי זֶה עָף?

זוּג חֲסִידוֹתֵינוּ הִנֵּה שָׁב.

בָּאָבִיב רַבָּה תָמִיד הַשִּׂמְחָה לַתִּינוֹקוֹת… מִשֶּׁפּוֹסְקִים הַלִּמּוּדִים בְּבֵית־הַסֵּפֶר, בְּיָדוּעַ שֶׁיָּמִים טוֹבִים מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים. מִשֶּׁעָמְדוּ לֶאֱפוֹת מַצּוֹת. בְּיָדוּעַ, שֶׁחַג הַפֶּסַח עוֹמֵד מֵאַחֲרֵי כָתְלֵנוּ. אַךְ מִשֶּׁשָּׁבוּ הַחֲסִידוֹת, אֵין עוֹד כָּל סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהִגִּיעַ הָאָבִיב בֶּאֱמֶת – הָאָבִיב עִם כָּל חֲמוּדוֹתָיו. מִשֶּׁרוֹאִים אֶת הַזּוּג שָׁב, מִיָּד הַתִּינוֹקוֹת פּוֹתְחִים פִּיהֶם וּמְקַדְּמִים אוֹתָם בְּזֶמֶר: חֲסִידוֹת, חֲסִידוֹת!

צִפֳּרִים נוֹדְדוֹת, –

מִמֶּרְחָק תְּמַהֵרְנָה!

הָאָבִיב תְּבַשֵּׂרְנָה!

כֹּה שָׁמְרוּ הַחֲסִידוֹת אֶת חֶסֶד נְעוּרֵיהֶן לִכְפַר־הַמּוֹלֶדֶת, וְשׁוּם מָקוֹם בַּדֶּרֶךְ לֹא יָכֹל לְהָסִיר אֶת לִבָּם מֵאַחֲרָיו, כִּי אֵין דָּבָר אֲשֶׁר יִמְשׁוֹךְ אֶת הָאָדָם כַּמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ עָבְרוּ יְמֵי עֲלוּמָיו הַנִּפְלָאִים. לֹא פַעַם עָמְדוּ עֲלֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ רוּחוֹת וּסְעָרוֹת, וְצַיָּדִים פָּרְשׂוּ לָהֶן פַּח וְטוֹרְפֵי טֶרֶף אָרְבוּ לָהֶם בַּמִּסְתָּרִים, אַךְ עַל כָּל מִכְשׁוֹל גָּבְרוּ, בְּהַעֲלוֹתָם עַל לִבָּם אֶת קַן־אֲבִיבָם הַמְחַכֶּה לָהֶם בִּכְפַר־הֶהָרִים, וְשָׁבוּ תָמִיד בְּשָׁלוֹם הַבָּיְתָה.

ג    🔗

פַּעַם שָׁכְחוּ צִפֳּרֵינוּ בְּצֵאתָן לְהִתְפַּלֵל תְּפִלַּת־הַדֶּרֶךְ וּלְכַוֵּן אֶת לִבָּן לִכְפַר־הַמּוֹלֶדֶת, וְאוֹתָהּ שָׁעָה גָבַר הַשָׂטָן וּמִשֶּׁעָמְדָה עֲלֵיהֶן רוּחַ גְדוֹלָה בַּדֶּרֶךְ, לֹא עָצְרוּ כֹּחַ לַעֲמוֹד בְּפָנֶיהָ וְנִסְחֲפוּ בַּסַּעַר לְאֶרֶץ רְחוֹקָה, רְחוֹקָה מֶרְחַק תַּ“ק פַּרְסָה עַל תַּ”ק פַּרְסָה מִכְּפַר־הֶהָרִים, וַיַצִּיגוּ אֶת כַּף־רַגְלָן עַל אֲדָמָה חֲדָשָׁה, לֹא יְדוּעָה לָהֶן וְלֹא לַאֲבוֹתֵיהֶן.

זֶה לֹא הָיָה עוֹד כְּפַר־הָעֲלוּמִים הַנִּפְלָא אֲשֶׁר כִּפַּת שָׁמַיִם כְּחֻלָּה פְּרוּסָה תָּמִיד כְּחֻפָּה עַל רֹאשׁוֹ וּמַעְיָנוֹת יַנְעִימוּ רֹן בַּלָּיְלָה. אַךְ הָאָרֶץ מִסָּבִיב הָיְתָה רַחֲבַת־יָדַיִם, נוֹף־יְעָרִים גְּדוֹלִים וּשְׂדֵי־תְרוּמוֹת וְאַגְמֵי־מַיִם רַבִּים, שָׁם תִּשְׁרֹץ הַדָּגָה וְהַצְפַרְדְּעִים תְּנַתֵּרְנָה בַּאֲשֶׁר תִּתֵּן עָיִן.

אָמַר הֶחָסִיד לְרַעְיָתוֹ:

– פֹּה נָנוּחַ, חֶמְדָּתִי, וְנַחֲלִיף כֹּחַ. אֵין דַּעְתֵּנוּ לְהִשְׁתַּקֵעַ, חַס וְשָׁלום, פֹּה. פֹּה נֵשֵׁב רַק עַד שֶׁיָּקוּם הָרוּחַ מִזַּעְפּוֹ וְהַשָּׁמַיִם יִטַּהֵרוּ, אוֹ אָז נָשׁוּב בְּכֹחוֹת חֲדָשִׁים לִכְפַר הַמּוֹלֶדֶת.

כֹּה אָמַר הֶחָסִיד וַיִּשַּׁק לְרַעְיָתוֹ מֵרֹב הִתְלַהֲבוּת. וְהַחֲסִידָה, אֲשֶׁר לֹא סֵרְבָה מֵעוֹלָם לְדִבְרֵי בַעְלָהּ, הִסְכִּימָה לוֹ גַם הַפַּעַם, וְהֶחֱזִירָה לוֹ מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהָ, כִּי טוֹבֵי מֶזֶג הָיוּ צִפֳּרֵינוּ וּשְׁלוֹם־בַּיִת הָיָה יָקָר לָהֶם מִכָּל חֲמוּדוֹת הָעוֹלָם.

כֵּן, זֶה לֹא הָיָה עוֹד כְּפַר־הַמּוֹלֶדֶת עִם הַשָּׁמַיִם הַנִּפְלָאִים וְהַמַּעְיָנוֹת הַמְרַנְּנִים, אַךְ הָאָרֶץ הַזָּרָה הָיְתָה טוֹבָה גַם הִיא וְהַפַּרְנָסָה מְצוּיָה בְשֶׁפַע. וַיּוֹאִילוּ הַחֲסִידוֹת לָשֶׁבֶת בָּהּ עַד בּוֹא יְמֵי־הַגְּשָׁמִים, וּלְפִי שָׁעָה בָּנוּ לָהֶן קֵן וְהֶעֱמִידוּ וְלָדוֹת – גַּם הֵם כֻּלָם יָפִים, כֻּלָם נְבוֹנִים, כֻּלָם יוֹדְעִים לַעֲמֹד עַל רֶגֶל אַחַת וְלֶאֱרֹב מִתּוֹךְ נִמְנוּם לַצְפַרְדְּעִים הַמְנַתְּרוֹת בַּדֶּשֶׁא.

וְהַצְפַרְדְּעִים שָׁרְצוּ לָרֹב בָּאָרֶץ הַנָּכְרִיָּה.

הַצִפֳּרִים לֹא שָׁכְחוּ, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת אֶרֶץ מְכוֹרָתָן. אַדְרַבָּה: עֶרֶב עֶרֶב, בְּיַשְׁנָן אֶת גּוֹזְלֵיהֶן, שָׁרוּ לָהֶן שִׁירִים מְלֵאִים כִּלְיוֹן־נֶפֶשׁ לַמּוֹלֶדֶת הָרְחוֹקָה, וַיֵּדַע גַם הַדּוֹר הַצָּעִיר, כִּי הוּא יוֹשֵׁב בנֵּכָר יְשִׁיבַת עֲרַאי, – רַק עַד יְמֵי הַגְּשָׁמִים הַבָּאִים, וְכִי הַמּוֹלֶדֶת הָאֲמִתִּית לֹא כָּאן, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר שָׁמֶיהָ עוֹטִים תָּמִיד עֲנָנִים כֵּהִים, כִּי אִם שָׁם, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ גְּדוֹלָה יוֹתֵר וּלְבָנָה יוֹתֵר, וְהַכּוֹכָבִים, כִּפְרָחִים אֲדֻמִּים, צוֹמְחִים לַיְלָה לַיְלָה חֲדָשִׁים בִּשְׂדֵה הָרָקִיעַ; וְלִבָּם כָּלָה תָמִיד לַיּוֹם שֶׁיָּשׁוּבוּ אֶל כְּפַר־הֶהָרִים, אֲשֶׁר עָלָיו שָׁרוּ לָהֶם הוֹרֵיהֶם עֶרֶב עֶרֶב אֶת שִׁירֵיהֶם הַנִּפְלָאִים.

ד    🔗

אִישׁ לֹא יָכֹל לְשַׁעֵר, כִּי יָמִים יַעַבְרוּ וְשָׁנִים תַּחֲלֹפְנָה וְצִפֳּרֵינוּ תִּשָּׁאַרְנָה בַנֵּכָר, הַרְחֵק מִכְּפַר מוֹלַדְתָּן. כָּל יוֹם, כָּל בֹּקֶר, הָיוּ מוּכָנוֹת לָשׁוּב, וְכָל שָׁנָה, בְּהַגִיעַ תּוֹר הַנְּדִידָה, כִּוְּנוּ בֶאֱמֶת אֶת דַּרְכָּן אֶל קִנָּן הֶעָזוּב וּבְכָל פַּעַם נִמְנַע מֵהֶן לְהַגִּיעַ אֶל מְחוֹז חֶפְצָן. רְחוֹקָה הָיְתָה הַדֶּרֶךְ וְנִשְׁכָּחָה, וּמִדֵּי פַעַם בְּפַעַם הִתְרַגְּשׁוּ וּבָאוּ עֲלֵיהֶן רוּחוֹת רָעוֹת, אֲשֶׁר הִטּוּ אוֹתָן מִדַּרְכָּן וְסָחֲפוּ אוֹתָן כָּל פַּעַם לְאֶרֶץ אַחֶרֶת סָחֹף וְהַרְחֵק מִן הַמּוֹלֶדֶת.

אֲבָל גַּעֲגּוּעֵיהֶן הַבַּיְתָה לֹא מֵתוּ, וּמִדֵּי פַעַם בְּפַעַם, כִּי נִמְאֲסוּ עֲלֵיהֶן הַחַיִּים בַּנֵּכָר, שָׁבוּ וַיְנַסּוּ אֶת מַזָּלָן, אוּלַי יַצְלִיחַ יְיָ אֶת דַרְכָּן. וּפַעַם אַחַת הֶחְלִיטוּ כִּי לֹא יִבְנוּ עוֹד אֶת קִנָּן בְּאֶרֶץ זָרָה, וְכִי טוֹב מוֹתָן בַּדֶּרֶךְ מִשּׁוּב עוֹד פַּעַם לַאֲרָצוֹת לֹא לָהֶן. וְהַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת רָצוֹן. הַשֶּׁמֶשׁ לֹא נִסְתַּתְּרָה בַיּוֹם וְהַכּוֹכָבִים לֹא הוּעַמּוּ בַּלָּיְלָה. רוּחוֹת טוֹבוֹת נִזְדַּוְּגוּ לָהֶן בַּדֶּרֶךְ, וְיוֹם אֶחָד, כִּי הִגִּיעַ הָאָבִיב, בִּנְטוֹת הַשֶּׁמֶשׁ מַעֲרָבָה, הִכִּירוּ הַחֲסִידוֹת תַּחְתָּן אֶת כְּפַר־הֶהָרִים וְאֶת הַגָּג אֲשֶׁר עָלָיו בָּנוּ אֶת קִנָּן.

ה    🔗

אֵין נָעִים בָּעוֹלָם מִלָּשׁוּב לְאַחַר נִדוּדִים רַבִּים הַבָּיְתָה, אֶל הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם עָבְרוּ יְמֵי הַיַּלְדוּת הַמְּתוּקִים. וְנָקֵל לְשַׁעֵר מַה גְּדוֹלָה הָיְתָה שִׂמְחַת הַחֲסִידוֹת הַנּוֹדְדוֹת בְּהַרְגִּישָׁן אֶת רֹךְ הָאֲוִיר שֶׁל כְּפַר־הֶהָרִים וּבְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶן זִמְרַת מַעְיְנוֹתָיו. אַךְ מַה נִּבְהֲלוּ בְּרִדְתָּן עַל הַגָּג וֹבִרְאוֹתָן זוּג־חֲסִידוֹת זָר יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַקֵּן אֲשֶׁר עֲזָבוּהוּ לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת.

הָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר – הָיְתָה זֹאת הַפְתָּעָה לֹא נְעִימָה בְיוֹתֵר. אַךְ הוֹאִיל וְהַזּוּג שֶׁלָּנוּ הָיָה, כְּיָדוּעַ, בַּעַל מֶזֶג טוֹב וְהִתְרַחֵק מֵעוֹדוֹ מִכָּל דִּבְרֵי־רִיב, פָּתַח מִיָּד בְּשָׁלוֹם.

– קְלַק־לַק! קְלַק־לַק! – אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם בְּנֹעַם קוֹלָם, וּבִלְשׁוֹן הַחֲסִידוֹת פֵּרוּשׁוֹ: שָׁלוֹם רַב, חֲבֵרוֹת! קֵן זֶה אֲנַחְנוּ בָנִינוּ. בּוֹ יָשַׁבְנוּ לִפְנֵי יָמִים רַבִּים. כָּאן חַגּוֹנוּ אֶת חַג כְּלוּלוֹתֵינוּ, כַּאן עָבְרוּ עָלֵינוּ יְמֵי הָעֲלוּמִים הַמְאֻשָּׁרִים.

– וְעָתָּה? – שָׁאֲלוּ אֵלֶּה קְצָרוֹת וּפְנֵיהֶן לֹא הִבִּיעוּ יְדִידוּת כָּל עִקָּר.

– עַתָּה שַׁבְנוּ לְאַחַר נְדוּדִים רַבִּים אֶל כְּפַר־הֶהָרִים, כְּפָרֵנוּ. אֵין מָתוֹק מֵאֲוִירוֹ וּמִזִּמְרַת מַעְיְנוֹתָיו, כְּפַר מוֹלַדְתֵּנוּ הוּא, וְאֵין לָנוּ אַחֵר בָּעוֹלָם!

– הַכְּפָר כְּפָרֵנוּ, וְהַקֵּן קִנֵּנוּ! – עָנוּ שׁוּב הַחֲסִידוֹת קְצָרוֹת.

– כֵּן, אֲבָל לָנוּ אֵין עוֹד פִּנָּה אַחֶרֶת בָּעוֹלָם. כְּפַר מוֹלַדְתֵּנוּ הוּא. לֹא שְׁכַחְנוּהוּ מֵעוֹלָם. יְלָדֵינוּ שָׁרִים עַד הַיּוֹם שִׁירֵי גַעֲגּוּעִים עָלָיו וּמְחַכִּים לְיוֹם בּוֹ יָשׁוּבוּ אֵלָיו.

– וַאֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בּוֹ, וְלֹא נִתֵּן לְזָרִים מִדְרַךְ־רֶגֶל בּוֹ.

– לֹא זָרִים אָנוּ פֹה! כָּאן הֶעֱמַדְנוּ דּוֹרוֹת רַבִּים. גָּלוּי וְיָדוּעַ הוּא לְכָל הָעוֹלָם.

כֹּה הִתְוַכְּחוּ חֲסִידוֹתֵינוּ עַד הַבֹּקֶר, אַךְ לֹא הִסְתַּפְּקוּ בְּוִכּוּחַ בִּלְבַד: מִשֶּׁעָמַד הַזּוּג לִבְנוֹת לוֹ קֵן חָדָשׁ, הִתְנַפְּלוּ עָלָיו בְּנוֹת הַמָּקוֹם בְּקָצֶף, וְעַד מְהֵרָה הָיָה מַקוֹר עוֹף בְּרֵעֵהוּ וְדָם נִשְׁפַּךְ וְכָל אוֹתוֹ הַיּוֹם עָבַר לְלֹא מְלָאכָה. רַק לְעֵת עֶרֶב כְּשֶׁעָיְפוּ הַנִּצִּים, שָׁקְטָה הַמִּלְחָמָה מְעָט. אוֹתָהּ שָׁעָה נִגְּשָׁה אֲלֵיהֶם שְׁכֵנָה טוֹבָה, הִיא הַדּוּכִיפַת, שֶׁדַּעְתָּהּ מְיֻשֶּׁבֶת עָלֶיהָ, וְהִיא רוֹדֶפֶת שָׁלוֹם בְּטִבְעָהּ, וְאָמְרָה לָעוֹפוֹת הָרָבִים:

– לוּ שְׁמַעְתֶּם לְקוֹלִי, שְׁכֵנַי הַחֲבִיבִים, כִּי עַתָּה חֲדַלְתֶּם מֵרִיב וְהִגַּשְׁתֶּם אֶת מִשְׁפַּטְכֶם לִפְנֵי מַלְכֵּנוּ הַנֶּשֶׁר, שֶׁדִּינוֹ דִין צֶדֶק וְכֻלָּנוּ מְצֻוִּים וְעוֹמְדִים לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹלוֹ.

וְהוֹאִיל וּשְׁנֵי הַצְּדָדִים הָיוּ עֲיֵפִים וּרְעֵבִים וְשׁוֹתְתֵי דָם, הִסְכִּימוּ לַעֲצַת הַדּוּכִיפַת הַטוֹבָה וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר נָשְׂאוּ אֶת כַּנְפֵיהֶם וְעָפוּ אֶל הָאָרֶץ הָרְחוֹקָה, מֵעֵבֶר לַיַּמִּים, בָּהּ יִנְוֶה הַנֶּשֶׁר.

ו    🔗

עָפוּ הַחֲסִידוֹת שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת וְעוֹד שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת, עַד שֶׁבָּאוּ מִמָּחֳרַת הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אֶל אַרְמוֹן הַנֶּשֶׁר, הוּא הַמֶּלֶךְ שֶׁבָּעוֹפוֹת.

וְהַנֶּשֶׁר זֶה עַתָּה קָם מִשְּׁנָתוֹ וְהוּא מִתְהַלֵךְ סַר וְזָעֵף. בַּלַּיְלָה הַהוּא רָאָה חֲלוֹם רַע, כִּי הָעוֹפוֹת שֶׁבִּמְדִינַת־הַיָּם סָרְחוּ עָלָיו, וּפָנָיו נָפָלוּ.

– מַה לָּכֶן, אֲרֻכּוֹת־חַרְטֹם, כִּי הִשְׁכַּמְתֶּן לָבוֹא וּלְהַרְגִיז אֶת מְנוּחָתִי? – קִדֵּם אֶת פְּנֵי הָאוֹרְחוֹת בְּסֵבֶר פָּנִים זוֹעֲפוֹת.

– אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם יִחְיֶה! – אָמַר הֶחָסִיד וְהוּא מֵיטִיב לְדַבֵּר: – שְׁפֹט נָא אַתָּה בֵּינֵינוּ וּבֵין חַבְרוֹתֵינוּ. בִּכְפַר־הֶהָרִים אֲשֶׁר שָׁם הַמַּעֲיָנוֹת הַנִּפְלָאִים בָּנִינוּ לִפְנֵי יָמִים רַבִּים קֵן לָנוּ – גָּלוּי וְיָדוּעַ הוּא לַאדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וּלְכָל הָעוֹלָם! שָׁם יָשַׁבְנוּ יָמִים רַבִּים, שָׁם רָאִינוּ אֹשֶׁר, שָׁם יָדַעְנוּ אֶת הָאַהֲבָה בְּתַעֲנוּגֶיהָ, וְנַפְשֵׁנוּ נִקְשְׁרָה לְעוֹלָם בְּקַן נְעוּרֵינוּ זֶה. לֹא בָנוּ הָאָשָׁם אִם בָּאָה רוּחַ גְּדוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר וְנָשְׂאָה אוֹתָנוּ הַרְחֵק, הַרְחֵק, וְלֹא מָצָאנוּ יָמִים רַבִּים אֶת הַדֶּרֶךְ לָשׁוּב. בְּכָל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר יָשַׁבְנוּ לֹא מָצָאנוּ מְנוּחָה, כִּי עַל כֵּן שַׁבְנוּ אֶל קַן מוֹלַדְתֵּנוּ. אֵין לָנוּ אַחֵר בָּעוֹלָם.

הַנֶּשֶׁר הִשְׁתַּקַּע רֶגַע בְּמַחֲשָׁבָה, אַךְ אוֹתָהּ שָׁעָה עָלָה בְאַפּוֹ רֵיחָהּ שֶׁל סְעוּדַת הַבֹּקֶר שֶׁהוּכְנָה לוֹ בַּמִּטְבָּח, וּבְקֹצֶר רוּחַ פָּנָה אֶל הַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד:

– וְאַתֶּן מַה בְּפִיכֶן?

– אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ אֱמֶת וּמִשְׁפָּטוֹ אֱמֶת – טָעֲנוּ בְנוֹת הַמָּקוֹם – מִמְּדִינָה רְחוֹקָה כִּתַּתְנוּ אֶת כְּנָפֵינוּ וַנָּבוֹא לְפָנֶיךְ. כְּפַר־הֶהָרִים לָנוּ הוּא, – רַק לָנוּ בִּלְבַד וַאֲנַחְנוּ לֹא נִתֵּן לְזָרִים חֵלֶק וְנַחֲלָה בִּגְבוּלֵנוּ!

– אֵיךְ תַּחְשְׁבוּנוּ לְזָרִים, וַהֲלא גָלוּי וְיָדוּעַ הוּא לְכָל הָעוֹלָם – קָרְאוּ הַנּוֹדְדוֹת וּדְמָעוֹת עָמְדוּ בְעֵינֵיהֶן, – כִּי קַן נְעוּרֵינוּ הוּא, בּוֹ יָשַׁבְנוּ, בּוֹ עָבְרוּ עֲלוּמֵינוּ, וְאֵין לָנוּ אַחֵר בָּעוֹלָם.

הַמֶּלֶךְ חָפֵץ לַעֲנוֹת, אַךְ בְּרֶגַע זֶה עָלָה שׁוּב רֵיחָהּ שֶׁל סְעוּדַת הַבֹּקֶר בְּאַפּוֹ, וּמִפְּנֵי חֻלְשַׁת הַלֵּב הִפְסִיק אֶת הַשִּׂיחָה עִם נְתִינָיו, וְאָמַר לַשָּׂרִים הַיוֹשְׁבִים לְפָנָיו:

– מַה דַעְתְּכֶם, שָׂרַי הַנֶאֱמָנִים?

– אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב – עָנָה הַנֵּץ, וְהוּא ראשׁ הַשָׂרִים וּמִשְׁנֶה־לַמֶּלֶךְ – יִשְׁלַח נָא אֶת הָאַיָּה וְאֶת הַדַּיָה אֶל כְּפַר־הֶהָרִים וְהֵן תַּחְקֹרְנָה אֶת הַמַּצָּב וְיָשִׁיבוּ לָנוּ דָבָר, כִּי מֵרָחוֹק לֹא נוּכַל לְהוֹצִיא מִשְׁפַּט צֶדֶק.

וְאֶת הַפֶּרֶס נִשְׁלַח, וְהוּא יַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶן! – הוֹסִיפָה הָעָזְנִיָּה, שֶׁיָּצְאוּ מוֹנִיטִין לְחָכְמָתָהּ בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ.

אוֹתָהּ שָׁעָה הִגִּישׁוּ אֶת סְעוּדַת־הַבֹּקֶר, וְהַמֶּלֶךְ רַק נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ, – אוֹת הַסְכָּמָה, כִּי יָשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינָיו, וּמִלֵּא אֶת פִּיו חֲתִיכַת בָּשָׂר שְׁמֵנָה, וְלֹא שָׂם עוֹד לֵב לְבַעֲלֵי־הַדִּין.

ז    🔗

שָׁבוּ חֲסִידוֹתֵינוּ אֶל כְּפַר־הֶהָרִים, עֲיֵפִים וִיגֵעִים, רְצוּצִים וּשְׁבוּרִים מִן הַנְּדוּדִים הָרַבִּים בַּדָּרֶךְ. זֶה כְבָר יָצָא רֹב נִיסָן וְעוֹד לֹא תִקְּנוּ אֶת קִנֵּיהֶן וְלֹא הִצִּיעוּ אוֹתָם וְלֹא הִכְשִׁירוּ אוֹתָם לִדְגִירָה. וְהַיָּמִים יְמֵי־הָאָבִיב, יָמִים נִפְלָאִים. וְהַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹפַעַת מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב זֹהַר עָדִין אֲשֶׁר לֹא הָיָה עוֹד כָּמוֹהוּ לְמֶתֶק, וּבַלֵילוֹת יָרֹנּוּ הַמַּעְיָנוֹת וִיסַפְּרוּ כְּמֵאָז וּכְמֵעוֹלָם עַל הָאשֶׁר הָרַב הַצָּפוּן בְּחַיֵּי עֲבוֹדָה וְאַהֲבָה. אַךְ בַּכְּפָר עֲדַיִן מִתְוַכְּחִים וְרָבִים:

– הִנֵּה יָבוֹאוּ שְׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ – אוֹמֵר הַצַּד הָאֶחָד – וְכָל הָעוֹלָם יִרְאֶה כִּי אִתָּנוּ הַצֶּדֶק.

וְהַצַּד הַשֵּׁנִי גַם כֵּן מְחַכֶּה בְּקֹצֶר רוּחַ לְבוֹא הַשְּׁלִיחִים.

– יָבוֹאוּ נָא הֵם, וּמִיָּד יִשְׂתָּרֵר הַשָּׁלוֹם.

וּבֵינָתַיִם הַמְלָאכָה נִשְׁבָּתָה. הַכֹּל מְחַכִּים לְבוֹא הַשְּׁלִיחִים.

ח    🔗

לְבַסוֹף הוֹאִילוּ הַשְּׁלִיחִים לָבוֹא, וּשְׁנֵי הַצְּדָדִים הֵרִיעוּ לִקְרָאתָם, בְּשִׂמְחָה וּבְתִקְוָה.

וְהַחֲקִירָה הֵחֵלָּה.

הָאַיָּה שָׁמְעָה בְּנִמּוּס רַב אֶת טַעֲנוֹת הַצַּד הָאֶחָד, וְנִעַנְעָה כָל הַזְּמָן אֶת רֹאשָׁהּ בְּחֵן כְּאוֹמֶרֶת: אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהַצֶּדֶק אִתְּכֶן, וְרַק אִתְּכֶן!

וּמִיָּד עָבְרָה הָרִנָּה בְּכְפַר־הֶהָרִים, שֶׁשְּׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ מַכִּירִים בִּזְכוּתוֹ שֶׁל הַצַּד הָאֶחָד, וְנִתְכַּרְכְּמוּ פָנָיו שֶׁל הַצַּד הַשֵּׁנִי.

לְמָחֳרָת שָׁמְעָה הַדַּיָה בְּנִמּוּס רַב אֶת טַעֲנוֹתָיו שֶׁל הַצַּד הַשֵּׁנִי, וְגַם כֵּן נִעַנְעָה כָל הַזְּמָן אֶת רֹאשָׁהּ בְּחֵן, כְּאוֹמֶרֶת: הָאֱמֶת וְהַצֶּדֶק עַל צִדְּכֶן, רַק עַל צִדְּכֶן!

וּמִיָּד עָבְרָה הָרִנָּה בִּכְפַר־הֶהָרִים, שֶׁשְּׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ מַכִּירִים בִּזְכוּתוֹ שֶׁל הַצַּד הַשֵּׁנִי, וְנִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו שֶׁל הַצַּד הָרִאשׁוֹן.

בְּרַם, לְמָחֳרַת הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כַּאֲשֶׁר חָקַר הַפֶּרֶס אֶת שְׁנֵי הַצְּדָדִים יַחַד, הֵאִיר רֶגַע אֶחָד אֶת פָּנָיו לִשְׁנֵיהֶם וְרֶגַע הִרְעִים אֶת פָּנָיו לִשְׁנֵיהֶם יָחַד, – וְאִישׁ לֹא יָכֹל עוֹד לָדַעַת מַה כַּוָּנָתו הָאֲמִתִּית וְלִזְכוּת מִי הוּא מַכְרִיעַ, – עַד שֶׁשְּׁנֵי הַצְּדָדִים כְּאֶחָד יָצְאוּ לְבַסּוֹף מִמֶּנּוּ בְּפַחֵי־נָפֶשׁ.

וּבָזֶה נִגְמְרָה הַחֲקִירָה.

ט    🔗

וּבֵינָתַיִם אֵין לַעֲסוֹק בִּמְלָאכָה, וּשְׁנֵי הַקִּנִּים כְּאֶחָד עוֹמְדִים בַּהֲרִיסָתָם, כִּי שְׁנֵי הַצְּדָדִים יוֹשְׁבִים וּמְחַכִּים, מַה יַגִּיד הַמֶּלֶךְ, לִכְשֶׁיָּבִיאוּ לְפָנָיו אֶת דֵעוֹת שְׁלִיחָיו.

וְהַמֶּלֶךְ שָׁמַע אֶת חַוַּת־דַּעְתָּהּ שֶׁל הָאַיָּה, שֶׁהָפְכָה בִזְכוּת הַצַּד הָאֶחָד, נִעֲנַע ראשׁוֹ וְאָמָר:

– רוֹאֶה אֲנִי אֶת דְּבָרַיִךְ, הָאַיָּה הַנְּבוֹנָה!

אַחַר שָׁמַע אֶת חַוַּת־דַּעְתָּהּ שֶׁל הַדַּיָה שֶׁהָפְכָה בִּזְכוּת הַצַּד הַשֵּׁנִי, וְשׁוּב נִעֲנַע רֹאשׁוֹ וְאָמַר:

– אִמְרוֹת זָהָב, הַדַּיָה הַמְחֻכָּמָה. פֶּה מֵפִיק מַרְגָּלִיוֹת!

אֲבָל לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע גַם אֶת חַוַּת־דַּעְתּוֹ שֶׁל הַפֶּרֶס, שֶׁחִיֵּב אֶת שְׁנֵי הַצְּדָדִים כְּאֶחָד וְזִכָּה אֶת שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, לֹא הֵבִין עוֹד דָּבָר. עָמַד הַנֵּץ, שַׂר־הַשָׂרִים, וְהוֹדִיעַ:

– רוֹאֶה אֲנִי שֶׁאֵין עוֹד לְהוֹצִיא מִשְׁפַּט־צֶדֶק, עַד שֶׁנִּשְׁלַח שְׁלִיחִים חֲדָשִׁים אֶל מְקוֹם הַמַּחֲלֹקֶת, וְהֵם יַכְרִיעוּ בֵין הַמְחַיְּבִים וּבֵין הַמְזַכִּים!

הַמֶּלֶךְ שָׁמַע וְאֵין לָדַעַת אִם אָמַר לִסְתֹּר אֶת דִּבְרֵי הַנֵּץ אוֹ לְהַסְכִּים לָהֶם, כִּי בְאוֹתָהּ שָׁעָה הֵבִיאוּ לְפָנָיו אֶת הַמַּטְעַמִּים אֲשֶׁר אָהֵב. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת יָדוֹ הַנְדִיבָה אֶל הַצַּלַּחַת, וְטָעַם מֵאֲשֶׁר הֻגַּשׁ לְפָנָיו, עָצַם רֶגַע אֶת עֵינָיו מֵרֹב הִתְפָּעֲלוּת, וְאַחַר אָמַר:

– מְצֻיָּן!

וְשׁוּב לֹא יָדַע אִישׁ אֶל מָה מִתְכַּוֵּן הַמֶּלֶךְ, – אִם לְדִבְרֵי הַנֵּץ וְאִם לְטַעַם הַתַּבְשִׁיל שֶׁהֻגַּשׁ לְפָנָיו.

*

וּבִכְפַר־הֶהָרִים שָׁבְתָה בֵינָתַיִם כָּל מְלָאכָה, וְהַכֹּל מְחַכִּים לָדַעַת, לִזְכוּת מִי יַכְרִיעוּ הַדַּיָנִים הַמֻּמְחִים בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ.