א. מַשֶׁהוּ עַל יוֹסִי    🔗

מֵאָז סִפַּרְתִּי לָכֶם עַל הַנַּעַר יוֹסִי כְּבָר עָבְרוּ כַּמָּה שָׁנִים. אָז, כְּשֶׁעָלָה עִם אָבִיו וְאִמּוֹ וַאֲחוֹתוֹ הַקְּטַנָּה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָיָה עֲדַיִן פִּרְחָח קָטָן שֶׁלֹא מָלְאוּ לוֹ עֶשֶׂר שָׁנִים. כָּל מַה שֶּׁרָאָה בָּאָרֶץ עוֹרֵר בּוֹ הִתְפָּעֲלוּת אֵין קֵץ: הַרְדּוֹף יְפֵה־צִיץ שֶׁגִּלָּה בִּרְחוֹב יוֹנָה הַנָּבִיא, כַּת כַּלָּנִיּוֹת מַאְדִּימוֹת, שֶׁמָּצָא בְּטַיְּלוֹ עִם אָחִיו הַגָּדוֹל, שֶׁבָּא מִן הָעֵמֶק, בִּשְׂדוֹת הַיַּרְקוֹן, וְלֹא כָּל־שֶׁכֵּן – קְבוּצַת הַשִּׁקְמִים הָעֲנָקִיּוֹת שֶׁבִּרְחוֹב הַכַּרְמֶל (עַכְשָׁו: רְחוֹב הַמֶּלֶךְ ג׳וֹרְג'). אהֹב אָהַב מֵאָז, גַּם בִּהְיוֹתוֹ בְּחוּץ לָאָרֶץ, אִילָנוֹת, שָׂדוֹת, פְּרָחִים וְכָל מִינֵי חַיּוֹת וְעוֹפוֹת. אָכֵן כָּאן, בָּאָרֶץ, הָיָה לוֹ כָּל צֶמַח חָדָשׁ, כָּל צִפּוֹר חֲדָשָׁה כְּפֶלֶא מַרְעִישׁ. מְסֻגָּל הָיָה לַעֲמֹד שָׁעָה אֲרֻכָּה וּלְהִסְתַּכֵּל בְּנַחֲלִיאֵלִי, לַעֲקֹב אַחַר כָּל קְפִיצָה שֶׁלוֹ בְּמִשְׁעוֹל־הַגָּן, וְכַמָּה הָיָה מְבַדֵּחַ אוֹתוֹ הַפָּשׁוֹשׁ הַקָּטָן וּגְדָל־הַזְנָב בְּהִתְנַעְנְעוֹ עַל הַגָּדֵר כְּשֶׁהוּא מְסַלְסֵל בְּקוֹל “צִ’ירִי צִ’ירִי” בְּלִי קֵץ וּבְלִי סוֹף.

לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, אֵין בְּכָל זֶה מִן הַחִדּוּשׁ. כְּלוּם יֵשׁ נַעַר, שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב אִילָנוֹת, פְּרָחִים וְצִפֳּרִים? אֶלָא שֶׁיּוֹסִי הָיָה לָהוּט אַחֲרֵיהֶם תָּמִיד, הָגָה בָּהֶם תָּמִיד, כָּתַב עֲלֵיהֶם בְּבֵית־הַסֵּפֶר וּבַבַּיִת חִבּוּרִים רַבִּים. גַּם צִיֵּר אוֹתָם בְּמַחְבְּרוֹתָיו בִּצְבָעִים מְלַבְּבִים. אֱמֶת הִיא, שֶׁבְּחִבּוּרִים אֵלֶה נָפְלוּ שְׁגִיאוֹת בְּמִסְפָּר לֹא־קָטָן. אֲבָל תַּחַת זֹאת הִצְטַיְּנוּ בְּסִגְנוֹנָם הַנָּאֶה. לֹא לְחִנָּם קָרָא אוֹתָם הַמּוֹרֶה כַּרְמִי בַּכִּתָּה לִפְנֵי הַתַּלְמִידִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת. וְלֹא בְּשֶׁל הָעִבְרִית הַטוֹבָה בִּלְבַד הִצִּיג אוֹתָם הַמּוֹרֶה תָּמִיד לְמוֹפַת. בַּכִּתָּה הָיוּ תַּלְמִידִים שֶׁלֹא הָיוּ נוֹפְלִים מִיּוֹסִי בְּסִגְנוֹנָם הָעִבְרִי. אֲבָל בְּחִבּוּרָיו שֶׁל יוֹסִי הָיָה מְפַעֵם לִבּוֹ הַטּוֹב וְהַמָּלֵא אַהֲבָה לַחַי וְלָצוֹמֵחַ שֶׁבַּמּוֹלֶדֶת, וְיָדֹעַ תֵּדְעוּ, חִבּוּר שֶׁמְּפַעֵם בּוֹ לֵב וְרֶגֶשׁ נֶאֱמָן, הַסִּגְנוֹן מִמֵּילָא יָפֶה. דַּוְקָא מִשּׁוּם שֶׁיוֹסִי לֹא בָּחַר מִלִּים יָפוֹת בְּחִבּוּרָיו, כִּי אִם הִתְאַמֵּץ לְהַבִּיעַ בְּדִיוּק מַה שֶׁרָאָה וּמַה שֶׁהִרְגִּישׁ, נִרְאוּ גַם הַמִּלִּים וְהַבִּטּוּיִים יָפִים בְּיוֹתֵר, פָּשׁוּט, מִשּׁוּם שֶׁהִתְאִימוּ אֶל מַה שֶּׁחָפַץ לְסַפֵּר.

בְּשֶׁל מַעֲלוֹתָיו אֵלֶּה נִתְחַבֵּב עָלַי יוֹסִי מִיוֹם שֶׁהִכַּרְתִּי אוֹתוֹ. אוּלַי מִשּׁוּם שֶׁהָיָה דוֹמֶה קְצָת אֵלַי בְּעוֹדֶנִּי נַעַר. כָּמוֹהוּ הָיִיתִי מְסֻגָּל אָז לִשְׁכֹּחַ עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ וּלְהִסְתַּכֵּל בְּאִילָן הַצּוֹמֵחַ וּבְעוֹף הַפּוֹרֵחַ. עַכְשָׁו, שֶׁאֲנִי עָסוּק בִּכְתִיבַת שִׁירִים וְסִפּוּרִים, אֵינִי פָנוּי עוֹד, לְצַעֲרִי, כְּמוֹ בַּיָּמִים הָהֵם, לְעִנְיָנִים חֲשׁוּבִים אֵלֶּה, כְּיוֹסִי, שֶׁהָיָה יוֹצֵא בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי עִם חֲבֵרוֹ חָנָן לְשׁוֹטֵט בָּעִיר וּמִחוּץ לָעִיר, לִרְאוֹת אֶת פִּלְאֵי הַגָּן וְהַשָּׂדֶה. שְׁנֵי בַּחוּרִים אֵלֶּה אַמִּיצֵי־לֵב הֵם וּמַפְלִיגִים בְּטִיּוּלֵיהֶם עַד לַיַּרְקוֹן וְעַד הַחֻרְשָׁה שֶׁעִם “שֶׁבַע הַטְּחָנוֹת” יַגִּיעוּ, מָקוֹם נִפְלָא שֶׁשִּׁירַת הַצִּפֳּרִים עוֹלָה שָׁם יַחַד עִם נְגִינַת הַמַּיִם שֶׁל אַשְׁדוֹת הַיַּרְקוֹן, וְהָאֹזֶן לֹא תִּשְׂבַּע מִשְּׁמֹעַ.

נְהִירִים לוֹ לְיוֹסִי שְׁבִילֵי הַשָּׁרוֹן, כִּרְחוֹבוֹת תֵּל־אָבִיב, וְאֵין תֵּל וְאֵין עֵמֶק קָטָן שֶׁלא הִתְבּוֹדֵד שָׁם. אָכֵן עֵינָיו לֹא שָׂבְעוּ אֶת מַרְאוֹת הָאָרֶץ, וּמִדֵּי בּוֹא אֶצְלָם אָחִיו הַגָּדוֹל מִן הָעֵמֶק, הָיָה מֻכְרָח לָקַחַת אוֹתוֹ עִמּוֹ אֶל הַקִּבּוּץ לְכַמָּה יָמִים.

בְּשׁוּבוֹ הוּא כּוֹתֵב כָּל פַּעַם חִבּוּרִים עַל אוֹתָם הֶהָרִים וְאוֹתָם הַשָׂדוֹת וְהַפְּרָחִים, וּרְאֵה זֶה פֶלֶא: כָּל פַּעַם הֵם נִרְאִים כַּחֲדָשִׁים. וְצָדַק מְאֹד הַמוֹרֶה כַּרְמִי בְּאָמְרוֹ; עָלוּל אָדָם לִכְתֹּב חִבּוּר נָאֶה גַם עַל דְּבָרִים שֶׁכָּתַב כְּבָר, אִם רַק רָאָה אוֹתָם מֵחָדָשׁ וְלִבּוֹ מָלֵא אוֹתָם מֵחָדָשׁ, אֲבָל אֱמֶת הִיא, שֶׁיּוֹסִי הָיָה צָמֵא יוֹם יוֹם לְמַרְאוֹת חֲדָשִׁים, וְהָיָה חוֹלֵם תָּמִיד עִם חֲבֵרוֹ חָנָן עַל הַזְּמַן, שֶׁיִּהְיוּ גְדוֹלִים וְיוּכְלוּ לַעֲבֹר בְּרֶגֶל אֶת כָּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע. בְּיִחוּד הָיָה יוֹסִי מִשְׁתּוֹקֵק לִרְאוֹת אֶת הַגָּלִיל, שֶׁעָלָיו סִפֵּר לו אָחִיו הֲמוֹן דְּבָרִים מְעַנְיְנִים.

– הוֹי, מָתַי נִזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת הַגָּלִיל! – הָיָה יוֹסִי אוֹמֵר בְּהִתְלַחֲשׁוֹ עִם חָנָן וְאֵין אִישׁ אִתָּם, וְלֹא פַּעם אַחַת עָלָה עַל לִבָּם הָרַעְיוֹן לָקוּם יוֹם אֶחָד וְלַעֲלוֹת אֶל הַגָּלִיל, בְּלִי שֶׁיֵּדַע אִישׁ, אֲבָל יוֹסִי חָס עַל אִמּוֹ, שֶׁהָיְתָה יְדוּעַת חֹלִי, וְלֹא חָפֵץ לְצַעֵר גַם אֶת אָבִיו. קַוֵּה קִוָּה שֶׁיּוֹם אֶחָד יִתְרַחֵשׁ נֵס וַחֲלוֹמוֹ לִרְאוֹת אֶת הַגָּלִיל קוֹם יָקוּם.

וְהַיוֹם הַזֶּה אָמְנָם בָּא.

ב. הַנֵּס נִתְרַחֵשׁ    🔗

הָיוּ הַיָּמִים שֶׁל עֶרֶב חַג הַשָּׁבוּעוֹת, יָמִים שֶׁיָּקְרוּ לְיוֹסִי אַף מִימֵי הַחַג עַצְמָם. יָמִים אֵלֶּה שֶׁבֵּין לַ"ג בָּעֹמֶר לְשָׁבוּעוֹת הֵם תָּמִיד נִפְלָאִים בְּחִנָּם. הִנֵּה עָבְרוּ יְמֵי הַשָּׁרָב. רוּחוֹת טְהוֹרוֹת נוֹשְׁבוֹת מִצַּד הַיָּם, וְעִם זֶה – הַיָּמִים חַמִּים, הַשָּׁמַיִם כְּחֻלִים. עֲנָנִים קַלִּים תְּלוּיִים בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם, – רַק כְּדֵי לְהָטִיל צְלָלִים צוֹנְנִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. יָמִים שֶׁבַּשָׂדוֹת מַבְשִׁילָה הַקָּמָה וְהַלִּילָךְ בַּגַּנִּים נוֹתֵן רֵיחוֹ הַמָּתוֹק – מְמַלְאִים אֶת לֵב הַיְלָדִים תִּקְוָה, שֶׁמַּשֶּׁהוּ טוֹב הוֹלֵךְ וּבָא וְקָרוֹב לְהִתְרַחֵשׁ.

יוֹסִי זוֹכֵר, שֶׁבְּיָמִים אֵלֶּה גַם שָׁם בַּגּוֹלָה, בָּעֲיָרָה דַלַּת־הַיֶּרֶק, שֶׁהַגַּנִּים אֵינָם צוֹמְחִים שָׁם אֶלָּא בְּפַרְוְרֵי הַגּוֹיִים, מֻרְגָּשׁ תָּמִיד עִם נִגּוּן “אַקְדָּמוּת”, עִם לִמּוּד מְגִלַּת רוּת הַחֲמוּדָה, כְּאִלוּ רֵיחַ דֶּשֶׁא רַעֲנָן עוֹלֶה מִן הָאֲפָר שֶׁבַּמּוֹרָד וּמִתְפַּשֵׁט בֵּין כָּתְלֵי הַ“חֶדֶר”. קַל וָחֹמֶר בְּתֵל־אָבִיב, שֶׁמִּצְוָה לִיהוּדִי לָטַעַת עֵצִים וְלִשְׁתּל פְּרָחִים לְיַד הַבַּיִת; שׁוֹלֵחַ לָהּ מֵהַיָּם שׁאָז הַבֹּקֶר רוּחוֹת קְרִירוֹת, רֵיחָנִיוֹת, מְשִׁיבוֹת נֶפֶשׁ, וְהַמּוֹרִים יוֹצְאִים עִם תַּלְמִידֵיהֶם כִּתּוֹת־כִּתּוֹת לְכָל מָקוֹם שֶׁהָאֲדָמָה מוֹרִיקָה וּפְתוּחָה לָשֶׁמֶשׁ.

יוֹסִי הַלּוֹמֵד כְּבָר בַּכִּתָּה הַגְבוֹהָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר, כָּתַב חִבּוּר עַל מְגִלַּת רוּת, שֶׁהַמּוֹרֶה כַּרְמִי הִטִּיל עַל תַּלְמִידָיו. יוֹסִי אוֹהֵב מְאֹד אֶת הַמְגִלָּה הַקְּטַנָּה הַזֹּאת. נִפְלְאוּ בְּעֵינָיו רוּת וְנָעֳמִי, כַּלָּה וַחֲמוֹתָה, הָאוֹהֲבוֹת זֹה אֶת זֹה אַהֲבַת־נֶפֶשׁ וְלֹא תִּפָּרֵדְנָה עוֹד כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶן, אֲבָל נִתְחַבֵּב עָלָיו סֵפֶר “רוּת” בְּיוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁמִּתּוֹךְ פְּרָקָיו עוֹלֶה רֵיחַ שָׂדֶה בִּימֵי הַקָּצִיר – שְׂדֵה בֹּעַז זֶה, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ זָהָב. דּוֹמֶה שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת צִלְצְלֵי הַמַּגָּלִים הַמְעוֹדְדִים. וְרוֹאֶה אֶת נַעֲרֵי בֹּעַז, הַקּוֹצְרִים וּמְאַלְּמִים אֲלֻמּוֹת. חֲבוּרָה עַלִּיזָה הִיא זֹאת, וְיוֹסִי רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאֶחָד מֵהֶם. הֲלֹא זֶה חֲלוֹמוֹ מֵאָז בּוֹאוֹ לָאָרֶץ: לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ וְלִקְצֹר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה'. כְּשֶׁקָרָא הַמוֹרֶה כַּרְמִי אֶת חִבּוּרוֹ שֶׁל יוֹסִי עַל רוּת, לֹא הָיוּ מִלִּים בְּפִיו מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת.

וּבְאוֹתוֹ יוֹם אַחַר הַצָּהֳרַיִם קָרָה הַדָּבָר. יוֹסִי הִשְׁקָה אֶת הָעֲרוּגָה הַקְּטַנָּה שֶׁבֵּין כֹּתֶל דִירָתָם וּבֵין הַגָּדֵר, וְהִנֵּה קוֹל מִירִי מְנַסֵּר בְּצָהֳלָה:

– יִצְחָק בָּא! בִּמְכוֹנִית! הִנֵּה הוּא הוֹלֵךְ! הִנֵּה הוּא בָּא!

לִקְטַנָּה זוֹ קוֹל צַלְצְלָנִי כָּל־כָּךְ, שֶׁהוּא מַסְעִיר כְּרֶגַע אֶת כָּל הַבָּיִת. הָאֵם מְמַהֶרֶת מִן הַמִּטְבָּח לִקְרַאת בְּנָהּ הַגָּדוֹל, שֶׁבָּא מִן הָעֵמֶק, וְיוֹסִי עוֹזֵב אֶת עֲרוּגָתוֹ וּמְמַהֵר הַחוּצָה.

בּוֹאוֹ שֶׁל יִצְחָק הוּא תָּמִיד חַג לְכָל בְּנֵי הַבַּיִת. הוּא, וּשְׁלֹמֹה הַצָּעִיר מִמֶּנּוּ, חֲבֵרִים בַּקִּבּוּץ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בָּעֵמֶק, הִקְדִּימוּ לַעֲלוֹת לָאָרֶץ, הָיוּ הַחֲלוּצִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁעָזְבוּ אֶת הָעֲיָרָה, וְיוֹסִי גֵא עַל שְׁנֵי אֶחָיו אֵלֶּה: לִהְיוֹת דּוֹמֶה לָהֶם בַּעֲבוֹדָה, בְּאֹמֶץ־לֵב, בִּמְסִירוּת לַמּוֹלֶדֶת – כָּל חֶפְצוֹ בַּחַיִּים. אָכֵן חִידָה הִיא בְּעֵינָיו, שֶׁיִּצְחָק בָּא הַפַּעַם בִּמְכוֹנִית מְיֻחָדָה, וְהַיָּמִים יְמֵי עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה וּבַכֶּרֶם.

הוּא מֵבִין, שֶׁאֵין הַדָּבָר פָּשׁוּט, אֲבָל הוּא מִתְאַפֵּק בְּכָל כֹּחוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹאֵל. קֹדֶם כֹּל עָלָיו לְהוֹרִיד אֶת כָּל מַה שֶׁהֵבִיא אָחִיו בַּסַּלִים מִזִּמְרַת הָעֵמֶק: שָׁם חֶמְאָה וּגְבִינָה לְשָׁבוּעוֹת, בֵּיצִים וּצְנוֹנִיוֹת וּמְלָפְפוֹנוֹת וּשְׁאָר יְרָקוֹת. לְמִירִי נָתַן יִצְחָק צְרוֹר פְּרָחִים רַבֵּי־צְבָעִים – יֶרֶק לְשָׁבוּעוֹת. וְאִלוּ לְיוֹסִי הוֹצִיא מִתּוֹךְ הַמְּכוֹנִית אֶגֻדַּת שִׁבֳּלִים בְּשֵׁלוֹת, מַזְהִיבוֹת, שֶׁרֵיחַ שֶׁמֶשׁ לָהֶן, וְאָמָר:

– שִׁבֳּלִים אֵלֶּה, יוֹסִי, קָטַפְתִּי לְךָ לְמִנְחָה. צַיֵּר אוֹתָן כְּיַד הָאֳמָן הַטּוֹבָה עָלֶיךָ. נָאוֹת הֵן מִכָּל הַפְּרָחִים שֶׁהֵבֵאתִי. בִּרְכַּת שָׁמַיִם הֵן חֵלֶף עֲמָלֵנוּ.

אֵלֶּה הָיוּ שִׁבֳּלִים נִפְלָאוֹת: גְּדוֹלות, מְלֵאוֹת, כִּבְדוֹת גַּרְעִינִים. יוֹסִי לָקַח אוֹתָן בְּיָדוֹ, לִטֵּף אוֹתָן בְּאֶצְבְּעוֹתָיו כִּיצוּרִים חַיִּים. זֹאת הָיְתָה בִּרְכַּת שָׁלוֹם עַלִּיזָה מִשְּׂדֵי הָעֵמֶק, וְהִיא בֶּאֱמֶת יָקְרָה בְּעֵינָיו מִכָּל הַפְּרָחִים שֶׁבָּעוֹלָם.

רוּחַ חַג הִתְפַּשְּׁטָה בַּבַּיִת אֲשֶׁר נִתְמַלֵא כֻּלּוֹ פְּרָחִים וָיֶרֶק. וְאוּלָם הַשִׂמְחָה הָאֲמִתִּית נָחָה עַל יוֹסִי כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר, שֶׁיִּצְחָק שָׁלוּחַ אֶל הַגָּלִיל לְסַיֵּר אֵילוּ קַרְקָעוֹת הָעוֹמְדוֹת לִקְנִיָּה, וְכִי הוּא מוּכָן לָקַחַת עִמּוֹ אֶת יוֹסִי, אִם הַמּוֹרֶה כַּרְמִי יַסְכִּים לִפְטֹר אוֹתוֹ יוֹמַיִם קֹדֶם חֹפֶשׁ הַחַג מִן הַלִּמוּדִים.

בַּמּוֹרֶה כַּרְמִי בָּטַח לֵב יוֹסִי. יוֹדֵע הוּא בּוֹ, שֶׁאֵינוֹ מַחֲמִיר בִּדְבָרִים כָּאֵלֶה, וּבְוַדַּאי יַסְכִּים, אֲבָל יוֹסִי גַם יָדַע בַּמֶּה לָקַחַת אֶת לֵב הַמּוֹרֶה כַּרְמִי. כָּל אוֹתוֹ אַחַר־הַצָהֳרַיִם יָשַׁב וְכָתַב וְצִיֵּר – כָּתַב חִבּוּר עַל הַשִּׁבֳּלִים, שֶׁהוּבְאוּ מִן הָעֵמֶק, אַף צִיֵּר אוֹתָן כְּמוֹ שֶׁהֵן – גְּדוֹלוֹת, מַזְהִיבוֹת, עַלִּיזוֹת, רַק אֶת הָרֵיחַ הַנִּפְלָא, רֵיחַ הַשֶּׁמֶשׁ הַחַם וְהֶחָרִיף שֶׁהֵפִיצוּ, לֹא הָיָה בְּכֹחוֹ לִמְסֹר בִּצְבָעִים. אָכֵן עַל כָּךְ סִפֵּר בְּחִבּוּרוֹ. סִפֵּר עַל הַיּוֹרֶה וְהֶחָרִישׁ, וְעַל הַזְּרִיעָה וְהַמַּלְקוֹשׁ: כָּל מַה שֶּׁעָבַר עַל הַשִּׁבֳּלִים סִפֵּר בְּחֵן רַב כָּזֶה, בְּאַהֲבָה כָּזוֹ לְאַדְמַת הָעֵמֶק וְלַעֲמַל אֶחָיו, שֶׁבִּקְרֹא הַמּוֹרֶה כַּרְמִי לַמָּחֳרָת אֶת הַחִבּוּר, כִּמְעַט שֶׁהִתְנוֹצְצוּ דְמָעוֹת בְּעֵינָיו.

וּמוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁשִׁחְרֵר אֶת יוֹסִי יוֹמַיִּם קֹדֶם מִן הַלִּמּוּדִים, כְּדֵי שֶׁיְּסַיֵּר עִם אָחִיו אֶת הַגָּלִיל.

ג. בְּשַׁעֲרֵי הַגָּלִיל    🔗

הַדֶּרֶךְ מִתֵּל־אָבִיב אֶל הַגָּלִיל (וּסְתָם גָּלִיל הוּא גָלִיל הָעֶלְיוֹן) אֲרֻכָּה, אֲרְכָּה. בְּחֹפֶשׁ הָאָבִיב, כְּשֶׁיּוֹסִי וְחָנָן עָרְכוּ אֶת סֵדֶר־מַסָּעָם הַמְשֹׁעָר אֶל הַגָּלִיל לְאַחַר שֶׁיִּגְמְרוּ אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר, רָשְׁמוּ לְתַכְלִית זוֹ מַפָּה מְפֹרֶטֶת מְיֻחָדָה, שֶׁעָלֶיהָ הָיָה כָּתוּב בְּאוֹתִיּוֹת גְדוֹלוֹת: מַסַּע הַגָּלִיל. הַרְבֵּה יָגְעוּ הַחֲבֵרִים עָלֶיהָ וְיוֹסִי שֶׁאָהַב לְצַיֵּן כָּל דָּבָר בִּצְבָעִים, עָשָׂה אוֹתָהּ מַעֲשֶׂה־צַעֲצוּעִים. כָּל הַדֶּרֶךְ מִן הַשָּׁרוֹן עַד מְרוֹמֵי הַגָּלִיל נִרְשְׁמָה בְּקַוִּים כְּפוּלִים וְהֶחָלָק בֵּינֵיהֶם כָּחֹל, כְּפֶלֶג־תְּכֵלֶת בָּהִיר, בְּעוֹד שֶׁכָּל חֲנָיָה – אִם לִסְעֻדָּה וְאִם לְלִינָה, וַאֲפִילוּ לִמְנוּחָה קְצָרָה – הָיְתָה מְסֻמָּנָה בְּכוֹכָבִים אֲדֻמִּים, כֵּיוָן שֶׁזֶּה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת טִיּוּל בָּרֶגֶל (וּבֶאֱמֶת: מַה טַעַם לְטַיֵּל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּכְלֵי־מַסָּע?), הָיוּ הַכּוֹכָבִים הָאֲדֻמִּים, צִיוּנֵי הַחֲנָיוֹת, מְרֻבִּים. בַּמְכֻוָּן הָיָה לִרְשׁוֹם אֶת כָּל פָּרָשַׁת הַמַּסָּע לְזִכָּרוֹן בַּמַּחְבֶּרֶת וּלְכָל חֲנָיָה הָיָה צָרִיךְ לְהַקְדִּישׁ פֶּרֶק מְיֻחָד בְּסֵפֶר־מַסָּע זֶה לִכְשֶׁיִּכָּתֵב.

יוֹסִי גַם חָלַם לְצַיֵּר אֶת הַדְּבָרִים הַמֻּפְלָאִים שֶׁיִּרְאוּ בַּדֶּרֶךְ, כְּמוֹ, לְמָשָׁל: אֶת הַתְּאוֹ אֲשֶׁר בְּבִצוֹת הַחוּלָה, וְאֶת חֲזִיר־הַבָּר וְאֶת אַיֶּלֶת־הַשָּׂדֶה, שֶׁבְּוַדַּאי יִקָּרוּ לִפְנֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ. יוֹסִי הָיָה בָּטוּחַ שֶׁהוּא וְחָנָן יִמְצְאוּ עוֹד אֶת הַחֲרוּב שֶׁמִּפִּרְיוֹ נִזּוֹנוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וֶאֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ, כְּשֶׁהִסְתַּתְּרוּ מִן הָרוֹמָאִים הָרְשָׁעִים, וְאַף אוֹתוֹ, אֶת הַחֲרוּב הָעֲנָקִי הַזֶה, אָמַר לְצַיֵּר בַּמַּחְבֶּרֶת. אַתֶּם יוֹדְעִים, שֶׁיּוֹסִי הָיָה בַּעַל דִּמְיוֹן קְצָת, וְאֶת הַגָּלִיל רָאָה כְּעוֹלָם מָלֵא פְּלָאִים.

וְהִנֵּה בָּא הַמַּסָּע, כְּכָל הַדְּבָרִים הַטוֹבִים, לְפֶתַע פִּתְאֹם. וְאַף שֶׁיּוֹסִי רָאָה אֶת הַגָּלִיל אַחֵר מִשֶׁהָיָה בַּמְצִיאוּת, הָיָה בְּכָל זֹאת לִפְעָמִים יָפֵה יוֹתֵר גַּם מִשֶּׁרָאָה אוֹתוֹ בְּדִמְיוֹנוֹ. רַק עַל אַחַת הִצְטַעֵר יוֹסִי, – שֶׁחָנָן לֹא יָכֹל לִנְסוֹעַ עִמָּהֶם. אֵיךְ יִסַּע בְּלִי חָנָן חֲבֵרוֹ, אֲשֶׁר יַחַד עִמּוֹ עָרַךְ אֶת סֵדֶר הַנְּסִיעָה וְעִמּוֹ עָמַל עַל הַמַּפָּה הַצִּּבְעוֹנִית – “מַסַּע הַגָּלִיל”?

בְּכָל זֹאת לָקַח יוֹסִי עִמּוֹ אֶת מַפַּת הַצְּבָעִים הָעַלִּיזָה, גַם אֶת הַמַּחְבֶּרֶת שֶׁנּוֹעֲדָה לְצִיּוּר הַתְּאוֹ וְהַחֲרוּב וְאַיֶּלֶת־הַשָּׂדֶה. וְכֹה יָצָא עִם אָחִיו בְּדִמְדוּמֵי שַׁחַר בַּמְכוֹנִית הַקְּטַנָּה שֶׁנָּשְׂאָה אוֹתָם, קַלָּה וְשׁוֹקְטָה דֶרֶךְ הַשָּׁרוֹן, הָלֹךְ וְהַרְחֵק מִתֵּל־אָבִיב בִּמְהִירוּת מַפְלִיאָה.

לֹא הָיְתָה זֹאת דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה לְיוֹסִי כָּל־עִקָּר. אָכֵן, מַה טּוֹבוּ גַנֵּי הַשָּׁרוֹן וּשְׂדוֹתָיו, שְׂדוֹת־יִשְׂרָאֵל וַעֲמַל־יִשְׂרָאֵל! מַה מְאֹד הִרְהִיבוּ אֶת עֵינֵי הַנַּעַר שְׂדֵי הַקָּמָה שֶׁהִלְבִּינוּ לְאַחַר הַקָּצִיר! בְּאַפּוֹ עָלָה רֵיחַ הַשִּׁבֳּלִים הַבְּשֵׁלוֹת – רֵיחַ מָתוֹק זֶה שֶׁרָמַז שָׁלוֹם וָשׂבַע, בִּטָּחוֹן וְשִׂמְחָה לָעוֹבֵד. וְשׁוּב הִתְחַזֵּק יוֹסִי בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ מֵאָז: לְהַכְשִׁיר אֶת עַצְמוֹ, לְאַחַר שֶׁיִּגְמֹר אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר, לַעֲבוֹדוֹת שָׂדֶה וָכֶרֶם – הוּא הָרַעְיוֹן שֶׁהָגָה בּוֹ מִיוֹם בּוֹאוֹ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

טוֹב הָיָה לוּ יָכֹל לָרֶדֶת מִן הַמְּכוֹנִית, לִדְרוֹךְ בְּרַגְלָיו עַל הָאֲדָמָה הָרַכָּה וְלִשְהוֹת שָׁעָה קַלָּה לְיַד הָעֲרֵמָה שֶׁהִזְהִיבָה, לְלַטֵּף בְּאֶצְבְּעוֹתָיו אֶת הַשִּׁבֳּלִים הַחַמוֹת וּלְהָרִיחַ אֶת רֵיחָן מִקָּרוֹב. אַךְ הַמְּכוֹנִית הֶחֱלִיקָה מַהֵר, עָבְרָה בְּלִי רַעַשׁ. רִחֲפָה כְּצֵל עַל פְּנֵי הַשָּׁרוֹן, וְלֹא נִתְעַכְּבָה אַף רֶגַע. זֶה כְּבָר עָבְרוּ אֶת פֶּתַח־תִּקְוָה, אֶת מִבְצָר אַנְטִיפַּטְרוּס, שֶׁלְּיַד חָרְבוֹתָיו הָיוּ צְרִיכִים לָנוּחַ, כְּפִי שֶׁהֶרְאָה הַכּוֹכָב הָאָדֹם שֶׁבַּמַּפָּה. הִנֵּה עָבְרוּ אֶת יַרְקוֹנָה, אֶת רָמָתַיִם, אֶת הַשְּׂדֵרָה שֶׁל כְּפַר מַלַ"ל. גַּם לְיַד כְּפָר זֶה הָיָה רָשׁוּם כּוֹכָב אָדֹם. עַל לִילְיֶנְבְּלוּם, שֶׁעַל שְׁמוֹ נִקְרָא הַמָּקוֹם, הִרְבָּה לְסַפֵּר לָהֶם הַמּוֹרֶה כַּרְמִי, וְיוֹסִי גַם קָרָא הַשָּׁנָה אֶת סִפְרוֹ הֶעָצוּב “חַטֹּאת נְעוּרִים”. יוֹסִי זָכַר אֶת חַיָּיו שֶׁל סוֹפֵר יְשַׁר־לֵב זֶה, שֶׁעָבְרוּ בְּלֹא חֶמְדָּה; זָכַר שֶׁעָבַד שְׁלשִׁים שְׁנוֹת חַיָּיו הָאַחֲרוֹנוֹת לִתְקוּמַת הָאָרֶץ וְלֹא זָכָה לְלַטֵף בְּאֶצְבְּעוֹתָיו אַף שִׁבֹּלֶת חַמָּה אַחַת שֶׁצָּמְחָה בַּמּוֹלֶדֶת – וְלִבּוֹ הָמָה לוֹ מְאֹד.

רַק בְּמָקוֹם אֶחָד, שֶׁצֻּיַּן עַל הַמַּפָּה בְּכוֹכָב אָדֹם גָּדוֹל, עָמְדוּ רְגָעִים מְעַטִים. זֹאת הָיְתָה חֲדֵרָה, שֶׁאֶת קוֹרוֹתֶיהָ יָדַע יוֹסִי הֵיטֵב, וְכָל פַּעַם שֶׁעָבַר מָקוֹם זֶה זָכַר בְּלֵב מָלֵא רַחֲשֵׁי קֹדֶשׁ אֶת בּוֹנֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים, אֵלֶּה שֶׁמָּסְרוּ אֶת נַפְשָׁם בְּאַהֲבָה עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִתְנַחֲלוּ עָלֶיהָ. עֵינֵי יוֹסִי לֹא שָׂבְעוּ מֵרְאוֹת אֶת הַמּוֹשָׁבָה, שֶׁכֻּלָּהּ גַּן וְאֶרֶץ זְרוּעָה. נִפְלְאוּ בְּעֵינָיו הָעֵצִים הַגְבוֹהִים, שֶׁאַלְפֵי צִפֳּרִים שָׁרוּ בֵּין עַנְפֵיהֶם מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן, כְּאִלּוּ לֹא שָׁלְטָה כָּאן לִפְנֵי עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים קַדַּחַת מַמְאֶרֶת שֶׁהִפִּילָה מִשְׁפָּחוֹת שְׁלֵמוֹת, צְעִירִים וּזְקֵנִים, נְעָרִים וָטַף, וְזָכַר אֶת דִּבְרֵי הַמוֹרֶה כַּרְמִי שֶׁאָמַר לָהֶם עִם הַשִּׁעוּר בְּתוֹלְדוֹת חֲדֵרָה: רַק עָם אֲשֶׁר בָּנָיו יִתְּנוּ בְּשִׂמְחָה אֶת נַפְשָׁם עַל אַדְמַת אֲבוֹתָם, תָּקוּם לוֹ לְנַחֲלַת־עוֹלָם.

כָּל פַּעַם שֶׁיּוֹסִי בָּא לְמָקוֹם חָדָשׁ בָּאָרֶץ הָיָה מִתְעוֹרֵר בּוֹ שֶׁלֹא מִדַּעַת הָרַעְיוֹן, שֶׁפָּעַם בּוֹ כִּמְעַט תָּמִיד לְמַרְאֵה נוֹף נָאֶה: הַאִם לֹא זֶהוּ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוֹכִיחַ לוֹ אֱלֹהִים לָשֶׁבֶת בּוֹ, לַעֲבוֹד, לִדְבֹּק בּוֹ לְכָל יְמֵי חַיָּיו? אַךְ כְּשֶׁיָּשַׁב בַּחֹרֶשׁ וְרָאָה אֶת הַגַּנִים הָעוֹטִים צֵל וָשֶׁמֶשׁ, אֶת בָּתֵּי הַשֶּׁקֶט הַמְעֻטָּרִים פְּרָחִים וָיֶּרֶק, לֹא הִתְעוֹרֵר בּוֹ הָרֶגֶשׁ, שֶׁלִּוָּה אוֹתוֹ תָּמִיד: אוּלַי כָּאן? זֶה כְּבָר נִקְבַּע בּוֹ הָרַעֲיוֹן, שֶׁעַל בְּנֵי הַנְעוּרִים הֻטַּל לְיַשֵּׁב מְקוֹמוֹת חֲדָשִׁים, וְלֹא לָלֶכֶת בַּדְּרָכִים שֶׁאֲחֵרִים כְּבָשׁוּם. עַל כֵּן חָלַם עַל הַגָּלִיל, שֶׁרָמוֹתָיו טֶרֶם נִתְיַשְּׁבוּ. אֲבָל מַרְאֵה חֲדֵרָה הָיָה לוֹ לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ. כָּל גַן נָאֶה, כָּל אִילָן רָם וִיפֵה־עָנָף רָאָה כְּמַצֵּבָה לְנִשְׁמַת אַחַד הַקְדוֹשִׁים, אֲשֶׁר הִפְרָה בְּחֶלְבּוֹ וּבְדָמוֹ אֶת הָאֲדָמָה הַפּוֹרַחַת הַזֹּאת. וְיֵשׁ שֶׁנִּדְמָה לוֹ, כִּי בְּזֹהַר הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁנָּח עַל הַדֶּשֶׁא וְעַל הָעֵצִים הוּא רוֹאֶה אֶת הַנְּשָׁמוֹת הָאֵלֶּה מְרַחֲפוֹת בִּדְמָמָה וּמְבָרְכוֹת אֶת כָּל שִׂיחַ יָרֹק, אֶת כָּל עֲרוּגָה נָאָה שֶׁצָּמְחָה לִבְרָכָה.

כְּשֶׁיָּצְאוּ מֵחֲדֵרָה נִמְשְׁכָה דֶּרֶךְ־הַגַּנִּים לְלֹא שִׁנּוּי. הַמְּכוֹנִית שׁוּב הֶחֱלִיקָה עַל הַכְּבִישׁ כִּיצוּר־קֶסֶם סוֹדִי – לְלֹא קוֹל, לְלֹא זִיעַ. מִלֵּב יוֹסִי לֹא נִמְחָה עֲדַיִן הָרֹשֶׁם שֶׁל חֲדֵרָה וְיָשַׁב כָּל הַזְּמַן שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת. פִּתְאֹם הִרְגִישׁ שְׁמַּשֶּׁהוּ נִשְׁתַּנָה בָּאֲוִיר, בָּאוֹר, בְּכָל חֲלַל הַמֶּרְחָב שֶׁמִּסָּבִיב. אוֹתָהּ שָׁעָה נֶעֱקַר מִמַּרְאוֹת חֲדֵרָה שֶׁהָיוּ עֲדַיִן מְרַחֲפִים לְפָנָיו וּלְעֵינָיו נִצְנֵץ אוֹר הַיָּם, שֶׁגַּלָיו הִקְצִיפו וְהִלְבִּינוּ לִשְׂמֹאלָם, מֵעֵבֶר לִרְצוּעַת הַשָּׂדוֹת. מִימִינָם הִתְחִילוּ מִזְדַּקְּרוֹת שְׁלוּחוֹת הַכַּרְמֶל, וְהַשֶּׁטַח בֵּין הָהָר וּבֵין הַמַּיִם הָלַךְ וָצַר.

אַף שֶׁיּוֹסִי הִכִּיר הֵיטֵב אֶת הַיָּם בְּתֵל־אָבִיב וְכִמְעַט לֹא הָיָה יוֹם שֶׁלֹּא יָרַד לְהַקְבִּיל אֶת פָּנָיו, נִרְאָה לוֹ כָּאן אַחֵר: רָחָב יוֹתֵר, קַדְמוֹן יוֹתֵר. אוּלַי מִשּׁוּם שֶׁלְּמוּלוֹ הִתְרוֹמֵם אֵיתָן, כָּבֵד וּרְצִינִי הַר הַכַּרְמֶל. כַּרְמֶל זֶה שֶׁרֹאשׁוֹ בַּיָּם יָבוֹא, הֶעֱסִיק מְאֹד אֶת דִּמְיוֹנוֹ שֶׁל יוֹסִי. כָּל פַּעַם שֶׁהִסְתַּכֵּל בּוֹ מִלְּמַטָּה נִרְאָה לוֹ, שֶׁהִנֵּה עוֹד מְעַט יְזַנֵּק מִבֵּין נַעֲצוּצָיו הַכֵּהִים צֵל אֵלִיָּהוּ הַזּוֹעֵם, זֶה הָאִישׁ הַנִּפְלָא שֶׁעָמַד לִפְנֵי אַחְאָב הַמֶּלֶךְ לְאַחַר שֶׁסִּלֵּק בַּעֲצַת אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ אֶת נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי בְּאֹפֶן נִבְזֶה כָּל־כָּךְ, וְהִרְעִים בְּאָזְנָיו: הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ!

לא יִפָּלֵא, כִּי גַם הַכַּרְמֶל צֻיַּן עַל מַפַּת הַמַּסָּע אֶל הַגָּלִיל בְּאוֹת אָדֹם נִכָּר. הָהָר הַגָּדוֹל הַזֶּה מָשַׁךְ בְּקֶסֶם סוֹדוֹ אֶת יוֹסִי. שָׁם, לְמַעְלָה – חָשַׁב תָּמִיד – הָעוֹלָם אַחֵר, לֹא כְּמוֹ כָּאן בַּשֶּׁפֶל. וְאַף שֶׁיוֹסִי אָהַב גַם אֶת הָעוֹלָם כָּאן, בְּתַחְתִּית הָהָר, הֶאֱמִין שֶׁשָּׁם, בַּמָּקוֹם שֶׁעֲנָנִים כְּחֻלִים עוֹטְפִים אֶת רָמַת הָהָר, פְּלָאִים גְּדוֹלִים מִתְרַחֲשִׁים, וּלְפֶלֶא עָרַג תָּמִיד לִבּוֹ, כִּי בַּמֶּה נֶחְשָׁב הָעוֹלָם בְּלִי פֶּלֶא!…

אָכֵן גַם יִצְחָק שֶׁחָפֵץ בְּכָל לִבּוֹ לִגְרוֹם קוֹרַת־רוּחַ לְיוֹסִי, לֹא הֶעֱלָה אוֹתוֹ אֶלָּא עַד מַחֲצִית הָהָר. עַד שֶׁיִּגְמֹר עִנְיָנָיו בְּחֵיפָה הֵבִיא אוֹתוֹ אֶל חֲצַר הַתֶּכְנִיּוֹן. מִשָּׁם נִגְלָה לְיוֹסִי הַמִפְרָץ בְּצֶבַע כָּחֹל וְעָנֹג כָּל־כָּךְ, שֶׁכָּל שְׂדֵה הַיָּם עִם סְפִינוֹתָיו וְעִם סִירוֹתָיו צְחוֹרוֹת־הַמִּפְרָשִׂים נִרְאָה כַּחֲלוֹם, כְּעוֹלָם שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ. מֵעֵבֶר לַמַּיִם, בַּחוֹף שֶׁמִּנֶּגֶד, נִסְתַּמְנָה עַכּוֹ, כַּאֲרִי רָבוּץ, שְׁכַּפּוֹתָיו טוֹבְלוֹת בְּתוֹךְ הַגַּלִים… בְּיִחוּד הִפְתִּיעוּ אֶת יוֹסִי שִׂרְטוּטֵי הַחֶרְמוֹן שֶׁהִלְבִּינוּ בְּעֹמֶק הָאֹפֶק צָפוֹנָה־מִזְרָחָה. רֶגַע אֶחָד נִרְאָה הָהָר הַמְכֻסֶּה שֶׁלֶג קָרוֹב, מוּחָשׁ כֻּלּוֹ – בִּקְפִיצָה אַחַת תַּשִּׂיגֵהוּ; וְרֶגַע שֵׁנִי נִרְאָה כִּמְרַחֵף בְּלֵב הָעוֹלָם הַרְחֵק־הַרְחֵק, שֶׁאִישׁ לֹא יַשִּׂיגֵהוּ לְעוֹלָם…

אַחַר־כָּךְ שׁוּב הֶחֱלִיקָה הַמְכוֹנִית בֵּין שְׂדֵי־תְּרוּמוֹת. הָעֵמֶק נִפְתַּח לִפְנֵיהֶם, וְזֹהַר מְנוּחוֹת עָלָיו. יוֹסִי הִכִּיר אֶת הָעֵמֶק. זֹאת הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר קָלְטָה אַלְפֵי בַּחוּרִים מִיִּשְׂרָאֵל, יָדַיִם עוֹבְדוֹת עַלִּיזוֹת, וּבֵינֵיהֶן יְדֵי אֶחָיו הָאֲהוּבִים: יִצְחָק וּשְׁלֹמֹה. אֲבָל כָּל מַעְיָנָיו הָיוּ עַתָּה בַּגָּלִיל, וְרַק בְּהַגִיעָם לִשְׂדֵי עֵין חֲרוֹד, דָּבְקוּ עֵינֵי הַנַּעַר בְּהָרֵי הַגִּלְבֹּעַ, וּפָנָיו נַעֲשׂוּ מְרֻכָּזוֹת, עֲצוּבוֹת. תָּמִיד, מִדֵּי עָבְרָם אֶת הֶהָרִים הָאֵלֶּה, עָלְתָה בְּאָזְנָיו קִינַת דָּוִד עַל שָׁאוּל: הָרֵי בַּגִּלְבֹּעַ! אַל־טַל וְאַל־מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמוֹת!…" יוֹסִי הֶעֶרִיץ אֶת דָּוִד, שֶׁהָיָה גִבּוֹר וּמְשׁוֹרֵר, אֲבָל לִבּוֹ הָמָה לְשָׁאוּל יְרִיבוֹ, שֶׁכָּךְ עָלְתָה לוֹ. עַל מָה זָעַם אוֹתוֹ שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא כָּל־כָּךְ, הוּא שֶׁבְּעֶצֶם יָדוֹ מְשָׁחוֹ לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל? לָמָּה הִתְאַכְזֵר לוֹ גוֹרָלוֹ כָּל־כָּך? מִדֵּי עָבְרָם אֶת הָרֵי הַגִּלְבֹּעַ הָיָה יוֹסִי מִסְתַּכֵּל בָּהֶם אֲרֻכּוֹת. נִדְמָה לוֹ, שֶׁהוּא מַבְחִין בְּדִיּוּק בִּנְקֻדָּה אַחַת, שֶׁשָּׁם הִדְבִּיקָה הָרָעָה אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הָאֻמְלָל, וְשׁוּב זָכַר אֶת הַמְסֻפָּר בַּפֶּרֶק הָאַחֲרוֹן שֶׁל שְׁמוּאֵל־אָלֶף – אֵיךְ נָפַל וּשְׁלשֶׁת בָּנָיו עִמּוֹ, וְאֵיךְ שָׁאוּל מִתְחַנֵּן לְנוֹשֵׂא כֵּלָיו: שְׁלָף־חַרְבְּךָ וְדָקְרֵנִי בָהּ פֶּן־יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה וּדְקָרוּנִי וְהִתְעַלְּלוּ בִי…" כָּל הַפֶּרֶק הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַיֵי שָׁאוּל קָם לְפָנָיו בְּכָל מוֹרָאָיו, וְרֶגַע אֶחָד נִדְמָה לוֹ, שֶׁאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ רָעַד עַל הַגִּלְבֹּעַ וְכָהָה כָּלְשֶׁהוּ…

הַמְּכוֹנִית הֶחֱלִיקָה הָלְאָה, וְהַשָׂדוֹת הַמְנֻמָּרִים, שֶׁנִּמְשְׁכוּ בְּלִי סוֹף, הִרְגִיעוּ אֶת רוּחַ הַנַּעַר הַמְסֹעֶרֶת. בַּעֲפוּלָה עָמְדוּ שָׁעָה קַלָּה וְסַעֲדוּ אֶת לִבָּם בַּמִּסְעָדָה שֶׁלְיַד הַדֶּרֶךְ, גַּם הִצְטַיְדוּ בְּבֶּנְזִין. הָעִיר, הָעוֹמֶדֶת בְּאֶמְצַע הַמִּישׁוֹר הַגָּדוֹל, לֹא־ גְמוּרָה, לֹא־מְסֻדֶּרֶת, עִם בָּתֶּיהָ הַפְּזוּרִים בֵּין עִשְׂבוֹת הַבָּר, דַּוְקָא מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי יוֹסִי בְּמַרְאֶהָ הַמּוּזָר, בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ הַפְּתוּחִים מִכָּל צַד לְעֵבֶר הַשָּׂדוֹת. הוּא הִפְלִיג לָלֶכֶת בְּאַחַד הַמִּשְׁעוֹלִים הַצָּרִים, כְּדֵי לִרְאוֹת לְאָן יָבִיא אוֹתוֹ, עַד שֶׁשָּׁמַע אֶת קוֹל יִצְחָק הַקּוֹרֵא לוֹ לָשׁוּב.

– מַה לָקַח אֶת לִבְּךָ כָּאן – תָּמַהּ אָחִיו – עִיר שֶׁבִּנְיָנָהּ נִפְסַק בָּאֶמְצַע אֵינָהּ מַרְאֶה מְשַׁעֲשֵׁעַ.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְעֵמֶק הַיַּרְדֵּן, כְּבָר נָטָה הַיּוֹם לַעֲרוֹב. בְּאוֹר הַשְּׁקִיעָה נִרְאוּ הַשָּׂדוֹת, שֶׁהִשְׂתָּרְעוּ בָּמּוֹרָד לְצַד הַיַּרְדֵּן, כִּמְהַרְהֲרִים הִרְהוּרִים, כִּשְׁקוּעִים בְּזִכְרוֹנוֹת מִימֵי קֶדֶם. הָרֵי הַגִּלְעָד עָטוּ אַרְגְּמַן עֶרֶב וְנִרְאוּ קְרוֹבִים מְאֹד. כֵּן, זֹאת הָיְתָה כְּבָר “אֶרֶץ יַרְדֵּן”, אַךְ הַנָּהָר עַצְמוֹ הִסְתַּתֵּר שָׁם בֵּין שִׂיחִים וַעֲשָׂבִים – מֵעֵבֶר לַשָּׂדוֹת וְעֶדְרֵי הַצֹּאן, וְיוֹסִי הִצְטַעֵר שֶׁכָּל כַּמָּה שֶׁאִמֵּץ אֶת כֹּחַ רְאִיָּתוֹ, לֹא יָכֹל לְגַלּוֹתוֹ.

אוּלָם הֵם הָלְכוּ הָלֹךְ וְקָרֹב אֵלָיו, וּבְטֶרֶם תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ הִבְהִיקוּ הַמַּיִם מִקָרוֹב – הַיַּרְדֵּן בְּצֵאתוֹ מִן הַכִּנֶּרֶת.

לֵב יוֹסִי פָּעַם מִגִיל: מַיִם, מַיִם! מֵי הַכִּנֶּרֶת! נוֹף הַגָּלִיל!

ד. בַּגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן    🔗

הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן אֵינוֹ בְּשׁוּם פָּנִים נוֹף שֶׁיֵּשׁ לְזַלְזֵל בּוֹ – בָּזֶה נוֹכַח יוֹסִי מִשֶּׁיָּרְדוּ לְעֵמֶק הַיַּרְדֵּן, בַּדֶּרֶךְ לִטְבֶרְיָה. אוּלָם הָעִקָּר הָיָה הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן: לְעֻמָּתוֹ נִרְאָה הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן כִּפְרוֹזְדוֹר לִטְרַקְלִין.

הָעִיר טְבֶרְיָה עַצְמָהּ, וְלֹא כָּל־שֶׁכֵּן יָם כִּנֶּרֶת, מָשְׁכוּ מֵאָז אֶת לֵב יוֹסִי. בְּמַפַּת־הַמַּסָּע הָיָה מְסֻמָּן בְּכוֹכָב עֲנָקִי בְּאֶמְצַע יָם כִּנֶּרֶת שֶׁהָיָה מְצֻבָּע כֻּלּוֹ כָּחֹל – סִמָּן שֶׁבְּסֵדֶר־הַמַּסָּע נִכְלַל גַם טִיּוּל בְּסִירָה עַל פְּנֵי הַכִּנֶּרֶת. מִשֶּׁקָּרְבוּ אֶל הַכִּנֶרֶת, הֶעֱסִיק אֶת יוֹסִי הָרַעְיוֹן, אִם אָחִיו יַסְכִּים לְהַפְסִיק אֶת הַנְּסִיעָה וּלְטַיֵּל עִמּוֹ שָׁעָה קַלָּה עַל פְּנֵי הַיָּם הַנִּפְלָא, שֶׁיָּדַע כָּל־כַָּךְ הַרְבֵּה שִׁירִים עַל אוֹדוֹתָיו וְשֶׁאָהַב לְשַׂרְטֵט אֶת הַמַּפָּה שֶׁלוֹ לְכָל עִקּוּלֶיהָ. יוֹסִי אָהַב אֶת לִמּוּד יְדִיעַת־הָאָרֶץ מִכָּל הַלִּמּוּדִים שֶׁבְּבֵית־הַסֵּפֶר. אֵין פֶּלֶא, שֶׁיָּדַע כָּל הַר וְכָל כְּפָר בִּסְבִיבוֹת טְבֶרְיָה, אֲבָל כָּל עוֹד לֹא דָרְכוּ רַגְלָיו בְּאֵיזוֹ נְקֻדָּה, לֹא הָיְתָה קַיֶּמֶת בִּשְׁבִילוֹ קִיּוּם מַמָּשׁ.

כַּמָּה שָׂמַח כְּשֶׁאָמַר לוֹ אָחִיו:

– הִנֵּה, סוֹף־סוֹף, אֲנַחְנוּ בִּדְגָנִיָּה. כָּאן נָלוּן וּבַבֹּקֶר נְסַיֵּר אֶת טְבֶרְיָה.

דְּגָנִיָּה הָיְתָה הַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן בַּגָלִיל, שֶׁעַל אַדְמָתָה דָּרְכָה כַּף רַגְלוֹ. עַל דְּגָנִיָּה זוֹ כָּתַב יוֹסִי, לְאַחַר שׁוּבוֹ הַבַּיְתָה, חִבּוּר גָּדוֹל וּמְצֻיָּן – לְפִי הַעֲרָכַת הַמּוֹרֶה כַּרְמִי. וְאָמְנָם הַבִּקּוּר בַּדְגָנִיָּה נֶחֱרַת עָמֹק בְּלֵב הַנַּעַר, וְאוֹתָה זָכַר אַחַר־כָּךְ בְּגַעֲגוּעִים יָמִים רַבִּים.

מִפְּנֵי קִלְקוּל שֶׁנָּפַל בַּמְּכוֹנִית, הִתְמַהְמְהוּ בְּעֵמֶק הַיַּרְדֵּן וּבָאוּ לִדְגָנִיָּה־אָלֶף בְּדִמְדּוּמֵי הָעֶרֶב. יוֹסִי זָכַר אַחַר־כָּךְ אֶת טוּר הַבְּרוֹשִׁים הָאֲפֵלִים, שֶׁבֵּינֵיהֶם עָבְרוּ עִם הַכְּנִיסָה. מִסָּבִיב לֹא הִבְחִין דָּבָר – חוּץ מֵאִילָנוֹת וְשָׂדוֹת. רַעַשׁ הָעֵצִים וְהַמַּיִם הַקְּרוֹבִים עָלָה כִּמְעַט עָצוּב בְּכֵהוּת הָעֶרֶב. אֲבָל כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לַחֲדַר־הָאֹכֶל הַמוּאָר, קִדְּמוּ אוֹתָם קוֹלוֹת עֲלִּיזִים, חֲבִיבִים – קוֹלוֹתֵיהֶם שֶׁל אַנְשֵׁי דְגָנִיָּה הַמְפֻרְסָמִים בַּחֲבִיבוּתָם בְּכָל הָאָרֶץ. יוֹסִי הִתְגָּאָה, שֶׁוְּתִיקֵי דְגָנִיָּה הָיוּ יְדִידָיו שֶׁל אָחִיו. אֵין זֶה דָבָר קַל וּפָשׁוּט כָּל־כָּךְ לִזְכּוֹת בִּידִידוּתָם שֶׁל אַנְשֵׁי דְגָנִיָּה־אָלֶף.

מִתּוֹךְ חֲבוּרָה זוֹ הִכִּיר יוֹסִי אֶת שְׁנֵי יְדִידָיו שֶׁל יִצְחָק – אֶת יוֹסֵף וְאֶת יְהוֹשֻׁעַ, וּמוּבָן, שֶׁעֲלֵיהֶם שָׂמַח בְּיוֹתֵר. יוֹסֵף זֶה הָיָה מַצְחִיק מְעַט בַּסִּנָּר הַלָּבָן שֶׁחָבַשׁ, כִּי תּוֹרוֹ הָיָה אוֹתוֹ עֶרֶב לְהַגִישׁ אֶת הָאֹכֶל לַמְסֻבִּים, אַךְ הָיָה מְצֻיָּן גַם בְּתַפְקִיד זֶה, וְהִרְבִּיץ בָּהֶם מָנוֹת בְּזוֹ אַחַר זוֹ, עַד שֶׁיִּצְחָק קָם מִמְּקוֹמוֹ וְאָמַר בִּצְּחוֹק:

– אִם לֹא נַקְדִּים לִבְרוֹחַ מִכָּאן, לֹא נוּכַל לַעֲמוֹד עַל רַגְלֵינוּ הָעֶרֶב מֵרֹב שֶׁאַתָּה מְפַטֵּם אוֹתָנוּ, יוֹסֵף! מוּטָב שֶׁנֵּצֵא מְעַט לִנְשׁוֹם אֶת אֲוִיר הַלַּיְלָה הַצּוֹנֵן. מָחָר יֵחַם לָנוּ בִּטְבֶרְיָה, כְּפִי שֶׁיֵּשׁ לְקַוּוֹת.

אוֹתָהּ שָׁעָה נִטְפַּל אֲלֵיהֶם הֶחָבֵר יְהוֹשֻׁעַ וְיָצָא לְלַוּוֹתָם. הוּא שֶׁסִּפֵּר אַגַּב טִיּוּל בְּמִשְׁעוֹלֵי הַלַּיְלָה הָאֲפֵלִים עַל הָאִישׁ אַהֲרֹן־דָּוִד גָּרְדּוֹן הֲמוֹן דְּבָרִים מְעַנְיְנִים. הַמּוֹרֶה כַּרְמִי אַף הוּא הָיָה מִמַּעֲרִיצָיו הַגְּדוֹלִים שֶׁל הָאָדָם הַנִּפְלָא הַזֶה, אַךְ אָהַב אוֹתוֹ כְּאַהֲבַת בֵּן אֶת אָבִיו, וְהִתְלַהֲבוּתו נָבְעָה גַם מִתּוֹךְ שֶׁהִכִּיר אוֹתוֹ מִקָּרוֹב. בְּעָבְרָם לְיַד הַבַּיִת הַיָּשָׁן הֶרְאָה עַל הַחֶדֶר, שֶׁבּוֹ יָשַׁב הַזָּקֵן, גַּם אֶת הַחַלּוֹן שֶׁבַּעֲדוֹ הִבִּיט עַל שְׂדוֹת דְגָנִיָּה, עַל הַיַּרְדֵּן וְעַל הַכִּנֶּרֶת כְּשֶׁחָלָה אֶת חָלְיוֹ וְהִגִּיעָה שַׁעְתּוֹ לְהִפָּרֵד מִן הָעוֹלָם.

לְלֵב יוֹסִי הָיָה קָרוֹב מְאֹד הָאִישׁ אַהֲרֹן־דָּוִד גָּרְדּוֹן. מִזְּמָן הֶחְלִיט, כִּי יֵלֵךְ בִּדְרָכָיו וְיִדְבַּק בַּטֶּבַע וְיַעֲבוֹד בְּעֶצֶם יָדָיו עֲבוֹדַת שָׂדֶה וָגַן, וְלֹא יִהְיֶה סָמוּךְ לְעוֹלָם עַל כִּתְפֵי אֲחֵרִים. אֲבָל הָאִישׁ נַעֲשָׂה קָרוֹב לוֹ עוֹד יוֹתֵר בְּשָׁמְעוֹ מִפִּי הֶחָבֵר מִדְּגָנִיָּה, עַד כַּמָּה אָהַב בִּרְגָעִים שֶׁל עֲלִיַּת הָרוּחַ לָשִׁיר, וַאֲפִילוּ לִרְקוֹד, וְעַד כַּמָּה אָהַב לְשָׂמֵחַ אֶת חֲבֵרָיו. יוֹסִי הָיָה, כַּיָּדוּעַ לָכֶם, נַעַר רְצִינִי מְאֹד. אֲבָל אֶת הָעֶצֶב שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ. הוּא הֶאֱמִין, כְּגָרְדּוֹן הַזָקֵן, שֶׁשִּׂמְחַת חַיִּים אֲמִתִּית אֵינָהּ בָּאָה עַל הָאָדָם אֶלָא מִתּוֹךְ הָעֲבוֹדָה, וְשָׂמַח מְאֹד עַל הַחֲבוּרָה הָעַלִּיזָה שֶׁמָּצָא בִּדְגָנִיָּה־אָלֶף. כְּשֶׁשָּׁבוּ לַחֲדַר־הָאֹכֶל, הֵסִיר הֶחָבֵר יוֹסֵף לְבַסוֹף אֶת סִנָּרוֹ וְהָיָה כְּאַחַד הָאָדָם. אַף־עַל־פִּי־כֵן הִגִּישׁ לָהֶם שׁוּב מַשֶּׁהוּ לִשְׁתּוֹת בְּטֶרֶם יִשְׁכְּבוּ לִישׁוֹן, לְלַמֶּדְךָ, כִּי אַנְשֵׁי דְגָנִיָּה הֵם מַכְנִיסֵי־אוֹרְחִים מֵאֵין כְּמוֹהֶם. בְּהִפָּרְדָם, שָׁאַל אֶת יוֹסִי, אִם הָיָה חָפֵץ לְהִשָּׁאֵר עִמָּהֶם בִּדְגָנִיָּה. יוֹסִי הָיָה מוּכָן לְהָשִׁיב: “הֵן!” דְגָנִיָּה זוֹ הֲרֵי הִיא בֶּאֱמֶת מָקוֹם שֶׁאֵין דוֹמֶה לוֹ, – וּבְעִקָּר: מָקוֹם בּוֹ חַי וְעָבַד אַהֲרֹן־דָּוִד גָּרְדּוֹן בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. אֲבָל סוֹף־סוֹף אֵין זֶה אֶלָּא הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן, בְּעוֹד שֶׁנַּפְשׁוֹ נִכְסְפָה לַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן, לְנוֹף־הֶהָרִים שֶׁל גוּשׁ־חָלָב וְתֵל־חַי, לִמְקוֹם מוֹצָאֵי הַיַּרְדֵּן. וּדְגַנְיָּה, אַדְמַת הַדָּגָן וְהַיָּרָק, שֶׁעוֹבְדֶיהָ הָפְכוּ אוֹתָה לְגַן־פְּלָאִים, – כְּלוּם הִיא זְקוּקָה לוֹ?

אָכֵן יוֹסִי לֹא יָכֹל לְהֵרָדֵם מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת. הוּא הִבְחִין אֶת הֶמְיַת הַמַּיִם לְמַטָּה, וְצִפָּה בְּקֹצֶר־רוּחַ לְאוֹר הַבֹּקֶר. וְאַךְ הִלְבִּין עַמוּד הַשַּׁחַר, בְּעוֹד הַיַּרְדֵּן זָרַם יָרֹק וּרְצִינִי לְיַד חֶלְקַת הַקְּבָרִים שֶׁל דְגָנִיָּה, עָמַד יוֹסִי לְיַד קִבְרוֹ שֶׁל גָּרְדּוֹן. אִישׁ לֹא הָיָה מִסָבִיב, וּמָלֵא רַחֲשֵׁי קֹדֶשׁ נָדַר הַנַּעַר בְּלִבּוֹ לְקַיֵּם אֶת תּוֹרַת הַמּוֹרֶה – לַעֲבוֹד בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב וְלִהְיוֹת נֶאֶמָן עִם הָאָדָם וְעִם הַטֶּבַע. לִפְנֵי לֶכְתּוֹ הוֹצִיא אֶת מַחְבַּרְתּוֹ וְרָשַׁם בָּהּ אֶת הַכְּתֹבֶת שֶׁעַל קֶבֶר הַזָּקֵן הַנִּפְלָא: “עוֹבֵד הָאָדָם וְהַטֶּבַע”, שֶׁבָּהּ נִרְמְזָה כָּל תּוֹרָתוֹ.

בְּפַאֲתֵי שַׁחַק שֶׁעַל הָרֵי הַגּוֹלָן, מֵעֵבֶר לַכִּנְּרֶת, כְּבָר פָּרַח אֹדֶם הַזְּרִיחָה, אַךְ הָאֲוִיר הָיָה עוֹד טָלוּל וְצּוֹנֵן, כְּשֶׁעָבְרוּ אֶת גֶּשֶׁר־הַיַּרְדֵן, וּבָתֵּי כִּנֶּרֶת וְגַנֶּיהָ נִתְגַּלּוּ לָהֶם בְּזֹהַר הַבֹּקֶר. אִלּוּ חָפֵץ יִצְחָק לִשְׁהוֹת רַק שָׁעָה קַלָּה בְּמָקוֹם זֶה, שֶׁבּוֹ קְשׁוּרִים זִכְרוֹנוֹת יְקָרִים עַל הָעוֹבְדִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבָּאוּ לְהַחֲיוֹת אֶת חוֹפֵי כִּנֶּרֶת, – הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עָבְדָה רָחֵל, זוֹ שְׁשָּרָה עַל אֲבִיבֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים, אֲבִיבֵי כִּנֶּרֶת, בִּצְּלִילֵי־לֵב יָפִים כָּל־כָּךְ. אַךְ יִצְחָק מִהֵר לִטְבֶרְיָה. בִּטְבֶרְיָה הָיוּ לוֹ בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר כַּמָּה עִנְיָנִים חֲשׁוּבִים בְּקֶשֶׁר עִם קְנִיַּת הַקַּרְקַע. תַּחַת זֹאת הִבְטִיחַ לוֹ מַשֶּׁהוּ בִּטְבֶרְיָה, אֲשֶׁר לֹא צִפָּה לוֹ. אֶת הַסּוֹד לֹא חָפֵץ לְגַלוֹת לוֹ. אַךְ יוֹסִי נִחֵשׁ: בְּוַדַּאי טִיּוּל עַל הַכִּנֶּרֶת… וְלִבּוֹ רָקַד בּוֹ מִצִּפִּיָּה…

לֹא, הֵם לֹא שָׁהוּ בְּשׁוּם מָקוֹם, אֲפִילוּ בְּגַן רָחֵל, שֶׁנִּטַּע בְּמָקוֹם זֶה לְזֵכֶר הַמְשׁוֹרֶרֶת. אָכֵן טוֹב הָיָה לְהִתְגַּלְגֵּל בַּמְכוֹנִית הַקַּלָּה עַל־פְּנֵי הַדֶּרֶךְ שֶׁבֵּין דְּגָנִיָּה לִטְבֶרְיָה. מִשְׂמֹאל הֶאֱפִילוּ הָרֵי טְבֶרְיָה עִם סַלְעֵי הַבַּזֶּלֶת הַשְּׁחוֹרָה לְרַגְלֵיהֶם, שֶׁהִטְבִּיעוּ חוֹתָם שֶׁל קַדְמוּת אַגָדִית עַל הַנּוֹף. וּמִיָּמִין הִלְבִּינָה הַכִּנֶּרֶת בְּאֵדֵי שַׁחֲרִית, רָבְצָה שׁוֹקֶטֶת וּמְהֻרְהֶרֶת בְּתוֹךְ חוֹפֶיהָ הַנְּמוּכִים – רַק מִזְּמָן לִזְּמָן שִׁכְשְׁכוּ חֶרֶשׁ גַּלִים קְטַנִּים בַּעֲלוֹתָם עַל חֲלּוּקֵי הָאֶבֶן שֶׁל הַחוֹף. מִשֶּׁהִבְהִיקָה בְּעֵינָיו הַכִּנֶּרֶת, לֹא רָאָה עוֹד יוֹסִי שׁוּם דָּבָר – לֹא אֶת קֶבֶר הָרַמְבַּ"ם וְלֹא אֶת קֶבֶר מֵאִיר בַּעַל־נֵס וְלֹא אֶת חַמֵי טְבֶרְיָה הַמְפֻרְסָמִים. מֶבָּטוֹ הַצָּמֵא שֶׁל הַנַּעַר נִתְקַע בְּתוֹךְ הָאֵד, כְּאִלּוּ חָפֵץ לַחְדּוֹר אֶל לֵב הַיָּם הַמָּתוֹק, שֶׁעַל יָפְיוֹ שָׁרוּ מְשׁוֹרְרִים אֶת שִׁירֵיהֶם וְשֶׁעָלָיו סִפֵּר הַמּוֹרֶה כַּרְמִי אַגָּדוֹת נֶחְמָדוֹת כָּל־כָּךְ.

“כִּנֶּרֶת, כִּנֶרת”! – הָמָה לְבַב הַנַּעַר – וְאוֹתָהּ שָׁעָה הִרְגִישׁ, שֶׁכָּאן לֵב הַגָּלִיל, שֶׁלֹא לְחִנָּם צָמְאָה לָהּ נַפְשׁוֹ תָּמִיד בְּחָלְמוֹ עַל פִּלְאֵי הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה.

טְבֶרְיָה מָשְׁכָה תָּמִיד אֶת לִבּוֹ שֶׁל יוֹסִי. יָדֹעַ יָדַע, כִּי הָיְתָה גַם בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים עִיר הַתּוֹרָה וְעִיר הַקַּבָּלָה: הָיְתָה עִיר, שֶׁסּוֹד לָהּ, וְעִיר שֶׁסּוֹד לָהּ מוֹשֶכֶת תָּמִיד אֶת הַלֵּב. מְשֶּׁנִּפְנָה יִצְחָק לְעִנְיָנָיו בַּמִּשְׂרָד, יָרַד יוֹסִי אֶל טְבֶרְיָה הַיְשָׁנָה וְהָיָה מְהַלֵךְ אֲרֻכּוֹת בִּמְבוֹאוֹתֶיהָ הַצָּרִים, כִּמְבַקֵשׁ לְגַלוֹת אֶת הַסּוֹד הַזֶּה, הָיָה שׁוֹהֶה לְיַד שְׂרִידֵי הַמְּצוּדָה הָעַתִּיקָה, הַבְּנוּיָה אוֹתָן אַבְנֵי הַבַּזֶּלֶת הַשְׁחוֹרָה, שֶׁבָּהֶן נִבְנוּ גַּם רַבִּים מִן הַבָּתִּים הַחֲדָשִׁים. נִכְנַס לְבָתֵּי־הַכְּנֶסֶת הָעַתִּיקִים, תָּר וּמְחַפֵּשׂ אֶת עִקְּבוֹת הַפְּלָאִים, אֲבָל כָּל פַּעַם שֶׁהִבְהֲבָה לוֹ בִּקְצֵה הָרְחוֹב חֶלְקַת הַכִּנֶּרֶת, שָׁב וְנִמְשַׁךְ אֵלֶיהָ, וְסוֹף־סוֹף הִרְגִישׁ, שֶׁהִיא הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל שֶׁל הַמָּקוֹם.

אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא בְּרָצוֹן עָזַב אֶת הַסִּמְטָאוֹת הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה. וְאַף שֶׁקִּרְיַת־שְׁמוּאֵל הַבְּנוּיָה עַל הָהָר נִרְאֲתָה לוֹ נֶחְמָדָה בְּיוֹתֵר בְּבָתֶּיהָ הַנָּאִים, שֶׁרֶוַח וְאוֹר וְדֶשֶׁא צוֹמֵחַ בֵּינֵיהֶם, הִרְגִישׁ שֶׁשָּׁם בְּמוֹרַד הָעִיר צָפוּן הַסּוֹד שֶׁל טְבֶרְיָה וְלֹא פֹּה. וּמִשֶּׁהִבִּיט לְמַטָּה נִגְלְתָה לוֹ הָעִיר בַּחֵן הַמְיֻחָד רַק לָהּ. אוֹתָהּ שָׁעָה הֵבִין אֶת גַּעְגוּעֵי הַדּוֹרוֹת עַל הָעִיר הַזֹּאת, וּמֵאֲלֵיהֶם עָלוּ בְּזִכְרוֹנוֹ הַחֲרוּזִים עַל טְבֶרְיָה הַמְּלֵאִים כִּלְיוֹן־נֶפֶשׁ רָב:

אֶעְבְּרָה נָא וְאֶרְאֶה

אֶת הָעִיר טְבֶרְיָה,

טוֹבָה רְאִיָּתָהּ…

וְאָמְנָם טוֹבָה הָיְתָה רְאִיָּתָהּ, כְּשֶׁהִיא שְׁטוּחָה בְּבָתֶּיהָ וְגַנֶּיהָ בֵּין הָרִים וְיָם, כְּאִלּוּ הִיא מְצַפָּה שֶׁיִּתְקַיְמוּ בָּהּ דִּבְרֵי הַקַּדְמוֹנִים שֶׁמִּמֶּנָּה עֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לְהִגָּאֵל…

אַחַר־כָּךְ נָסְעוּ בַּכְּבִישׁ הָעוֹבֵר לְאֹרֶךְ הַכִּנֶּרֶת, וְיוֹסִי מַחֲרִישׁ לָדַעַת מַה יִּהְיֶה עַל הַדָּבָר שֶׁהִבְטִיחַ לוֹ אָחִיו בִּטְבֶרְיָה. יָדַע, כִּי יִצְחָק לֹא אִישׁ וְיוֹלִיךְ אוֹתוֹ שׁוֹלָל. וְהָיָה בָּטוּחַ בּוֹ, כִּי מַה שֶּׁהִבְטִיחַ, יְקַיֵּם.

וְעַד מְהֵרָה אָמְנָם נוֹכַח יוֹסִי לָדַעַת, כִּי יִצְחָק הֵכִין לוֹ עוֹד הַפְתָּעָה נְעִימָה מְאֹד.

ה. עַל פְּנֵי הַכִּנֶּרֶת    🔗

וְאָמְנָם הָיְתָה זֹאת הַפְתָּעָה, שֶׁהִרְעִישָׁה אֶת לֵב יוֹסִי: הַמְּכוֹנִית עָמְדָה פִּתְאֹם מִלֶּכֶת, וּלְמַטָה בְּקִרְבַת “סֶלַע־הַנְּמָלִים” הַבּוֹלֵט מִתּוֹךְ מֵי הַכִּנֶּרֶת, לֹא רָחוֹק מִן הַחוֹף, הִתְנַעְנְעָה עַל פְּנֵי הַגַּלִים סִירַת־מָנוֹעַ לְבָנָה, כְּמַזְמִינָה אֶת הַנּוֹסְעִים לָרֶדֶת בָּהּ וְלָשׁוּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם הַכְּחֻלִים שֶׁהִזְהִירוּ בַּשֶּׁמֶש.

אָכֵן רַק יִצְחָק הַנֶּחְמָד הֻכְשַׁר לְסַדֵּר דָּבָר נִפְלָא כָּזֶה! – חָשַׁב יוֹסִי, וְקָפַץ מִתּוֹךְ הַמְּכוֹנִית, רָץ כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת אֶל הַסִירָה.

בַּסִּירָה עָמַד אָדָם גָּבֹהּ, עֲנָק רְחַב־כְּתֵפַיִם, כֻּלּוֹ מְשֻׁמָּן וּמַבְרִיק, שֶׁנִּרְאָה לְיוֹסִי מֵרָחוֹק כְּשֵׁד שָׁחוֹר. עֲנָק זֶה תָּפַס בּוֹ כְּשֶׁחָפֵץ לִקְפֹּץ אֶל הַסִירָה, הֵרִים אוֹתוֹ בְּיָדוֹ הָאַמִּיצָה כְּאֶפְרוֹחַ, וְהוֹרִיד אוֹתוֹ בִּזְּהִירוּת. אוֹתָהּ שָׁעָה נָתַן בּוֹ אֶת שְׁתֵּי עֵינָיו, שֶׁהָיוּ כְּחֻלוֹת, כְּמֵי הַכִּנֶּרֶת, כְּשֶׁהוּא מְחַיֵּךְ בִּמְלֹא פָּנָיו, וְיוֹסִי הִכִּיר מִיָּד, שֶׁלַּעֲנָק

אַדִּיר זֶה לֵב רַךְ וָטוֹב. מֵאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְחַבֵּב עַל הַנַּעַר, שֶׁלֹא גָרַע מִמֶּנּוּ אֶת עֵינָיו הַמִּתְפָּעֲלוֹת כָּל זְמַן הַטִּיּוּל.

– אַל פַּחַד, חֲבִיבִי – אָמַר לְיוֹסִי – וְיוֹסִי תָּמַהּ שֶׁלָּעֲנָק קוֹל נָעִים כָּל־כָּךְ.

זֶה הָיָה יִגְאָל – שׁוֹמֵר, דַּיָּג, מְכוֹנַאי, בָּחוּר שֶׁלֹּא רַבִּים כָּמוֹהוּ בָּאָרֶץ. מִטִּבְעוֹ לֹא הָיָה דַבְּרָן, אֲבָל הוּא שִׁעֲשַׁע אֶת הָעַיִן בְּמַרְאֵהוּ בִּלְבַד. עֵינָיו חִיְּכוּ מִזְּמָן לִזְּמָן לַנַּעַר, כִּמְעוֹדְדוֹת, וּלְיוֹסִי נִדְמָה שֶׁיִּגְאָל מְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ בְּלִי מִלִּים.

הֵם שָׁטוּ שְׁנֵיהֶם. יִצְחָק נָסַע בִּמְכוֹנִית לְמִגְדָּל, וּמִשָּׁם לְטַבְּחָה, וְהָחְלַט שֶׁהַסִּירָה תְּחַכֶּה לוֹ שָׁם. מִטַּבְּחָה יָשׁוּטוּ לִכְפַר־נַחוּם, וּמִשָּׁם כְּבָר לֹא רָחוֹק מְקוֹם שֶׁפֶךְ הַיַּרְדֵּן אֶל הַכִּנֶּרֶת וְשָׁם אַדְמַת בְּטַיְחָה, שֶׁהִיא הַתַּכְלִית וְהָעִקָּר. אִם יִצְחָק הִסְכִּים לְטִיּוּל זֶה עַל פְּנֵי הַכִּנֶּרֶת, לֹא הָיָה זֶה אֶלָא מִשּׁוּם שֶׁגַּם הוּא חָפֵץ לָתוּר אֶת הָאֲדָמָה הַנִּפְלָאָה הַזֹּאת, שֶׁיְּהוּדִים מִצְּפָת נֹאחֲזוּ בָּהּ לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת. וְאַף שֶׁהֻכְרְחוּ לְעָזְבָהּ, מָשַׁךְ הַמָּקוֹם אֶת לֵב כָּל מִי שֶׁתָּר אֶת חוֹפָהּ הַצְּפוֹנִי־מִזְרָחִי שֶׁל הַכִּנֶּרֶת.

אֲפִילוּ יוֹסִי, שֶׁהָיָה מְבֻלְבָּל מִשִּׂמְחָה עַל טִיּוּל לֹא־צָפוּי זֶה, נָתַן אֶת עֵינָיו בַּנְּקֻדָּה הָרְחוֹקָה שֶׁמֵּעֵבֶר לַכִּנֶּרֶת מִזְרָחָה.

– מָקוֹם שֶׁיְהוּדִים יִשְּׁבוּהוּ, שֶׁמַּחְרֵשָׁה יְהוּדִית נִנְעֲצָה פַּעַם בְּאַדְמָתוֹ, מָקוֹם קָדוֹשׁ לָנוּ – אָמַר לוֹ יִצְחָק בְּהַסְבִּירוֹ לוֹ אֶת עֵרֶךְ בְּטַיְחָה, שֶׁיוֹסִי שָׁמַע רִאשׁוֹנָה עַל אוֹדוֹתֶיהָ – עָלֵינוּ לָשׁוּב וְלִכְבּוֹשׁ אוֹתָהּ. מַה שֶׁלֹא הִצְלִיחַ בִּידֵי מִשְׁמֶרֶת רִאשׁוֹנָה, יַצְלִיחַ בִּידֵי זוֹ שֶׁתָּבוֹא אַחֲרֶיהָ.

מִשֶּׁנֻּתְקָה הַסִּירָה מִן הַחוֹף, מִלְאָה הַכִּנֶּרֶת אֶת עֵינָיו, אֶת לִבּוֹ, אֶת כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל יוֹסִי.

כָּל־כַּךְ מְתוּקָה הָיְתָה בְּמֵימֶיהָ הַזּוֹרְחִים, בְּשִׁכְשׁוּךְ גַּלֶּיהָ הַזַּמְרָנִי. רוּחַ קַלָּה, בְּיָד עֲדִינָה, לָטְפָה אֶת הַמַּיִם, אֶת פָּנָיו, אֶת שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַנַּעַר, וְיֵשׁ שֶׁנִּדְמָה לוֹ, כִּי הִיא לוֹטֶפֶת אֶת כָּל הָעוֹלָם מִסָּבִיב.

יוֹסִי הָיָה מְאֻשָּׁר. “כִּנֶּרֶת, כִּנֶרֶת!” שׁוּב הָמָה לִבּוֹ בְּחָזְקָה, וְלֹא הָיוּ מִלִּים, לֹא הָיְתָה שָׂפָה שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחָן לְהַבִּיעַ אֶת כָּל מַה שֶׁלִּבּוֹ הִרְגִישׁ בְּשָׁעָה זוֹ. וְעַל כֵּן שָׂמַח כְּשֶׁפָּנָה אֵלָיו יִגְאָל וְאָמַר לוֹ, כְּאִלוּ רָאָה לִלְבָבוֹ:

– רוֹאֶה אֲנִי, יוֹסִי, שֶׁהַכִּנֶּרֶת בָּלְעָה אֶת כָּל לִבְּךְ. זֶה טִבְעָהּ, שֶׁאֵין לִשְׂבֹּעַ אֶת יָפְיָהּ, וּמִי שֶׁרָאָה אוֹתָהּ פַּעַם, יִתְגַּעְגַּע עָלֶיהָ תָּמִיד, וְעַל כָּרְחוֹ יָשׁוּב אֵלֶיהָ.

– יָם כָּזֶה אֵין בְּכָל הָעוֹלָם – הוֹסִיף כִּמְדַבֵּר לְנַפְשׁוֹ – כְּמוֹ לֵב נוֹגֵן מִתּוֹךְ הַמַּיִם הָאֵלֶּה, וְאֵין אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲמוֹד כְּנֶגֶד הַנִּגּוּן הַזֶּה.

יוֹסִי הִבִּיט עַל יִגְאָל בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת. הוּא לֹא יָדַע, שֶׁיִּגְאָל מְסַפֵּר עַל נַפְשׁוֹ. וְעַל כֵּן יָדַע לִמְצא נִיב לְרִגְשׁוֹתָיו.

– בִּהְיוֹתִי שׁוֹמֵר בְּאַחַת מִמּוֹשְׁבוֹת יְהוּדָה הָיִיתִי מַקְשִׁיב בַּלֵילוֹת פִּתְאֹם אֶל הֶמְיַת הַכִּנֶּרֶת, כְּאִלּוּ הִיא קוֹרֵאת לִי לָשׁוּב. וְאָמְנָם הֻכְרַחְתִּי פַּעַם בְּפַעַם לָשׁוּב אֵלֶיהָ. גַּם אַתָּה, נַעֲרִי, לֹא תִּשְׁכַּח לְעוֹלָם אֶת הַכִּנֶּרֶת – אוֹתָהּ אֵין לִשְׁכֹּחַ.

יוֹסִי יָדַע, כִּי כִּנֶּרֶת זוֹ, שֶׁהִיא טוֹבַת־מֶזֶג מֵאֵין כָּמוֹהָ, עֲשׂוּיָה כָּל רֶגַע לְהִתְרַגֵּז וּלְהִסְתָּעֵר וְלַהֲפוֹךְ אֶת הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ. בְּעֹמֶק לִבּוֹ אוּלַי גַּם חָפַץ, שֶׁתֵּצֵא קְצָת מִגִּדְרָה לְמַעַן יִרְאֶה גַם אֶת פָּנֶיהָ הָאֲחֵרוֹת. אַף שֶׁיּוֹסִי שֶׁלָּנוּ הָיָה, כַּיָּדוּעַ לָכֶם, בָּחוּר נוֹטֶה לַחֲלוֹמוֹת, אָהַב לִרְאוֹת אֶת הַטֶּבַע בִּגְבוּרָתוֹ, אָהַב רוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת וּמִטְרוֹת־עֹז וְהָיָה יוֹרֵד אֶל יַמָּהּ שֶׁל תֵּל־אָבִיב דַּוְקָא בִּהְיוֹתוֹ סוֹעֵר וְדוֹהֵר כְּסוּס מְטֹרָף. לִרְאוֹת כִּנֶּרֶת זוֹ, הַמִּתְפַּנֶקֶת בַּשֶּׁמֶשׁ, סוֹעֶרֶת וּמְשַׁחֶרֶת – הָיָה כְּדַאי לוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ חָנָן, כְּשֶׁיָּשׁוּב לְתֵל־אָבִיב, עַל הַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו בְּשׁוּטוֹ עַל פְּנֵי הַכִּנֶרֶת. אֲבָל הַיָּם הוֹסִיף לִהְיוֹת מָתוֹק, כְּיֶלֶד נִרְדָּם בְּחֵיק אִמּוֹ. רַק מִשֶּׁהִגִיעוּ לְמִפְרַץ טַבְּחָה הִתְעוֹרֵר קְצָת. מִסָּבִיב נִרְאוּ סִירוֹת דַּיָּגִים, שֶׁמִּפְרְשֵׂיהֶן פִּרְפְּרוּ בָּרוּחַ. הָיָה בָּזֶה מִשּׁוּם שִּנּוּי קַל בָּאֲוִיר, אֲבָל לִכְלָל סַעַר לֹא הִגִּיעָה רוּחַ צָהֳרַיִם נוֹחָה זוֹ. לְדַאֲבוֹן הַלֵּב, לֹא הָיוּ כָּל סִכּוּיִים לְהַרְפַּתְקָאוֹת־יָם.

יוֹסִי נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ עַל הַדִּיוּג, שֶׁהָיָה מוֹשֵׁךְ אֶת לִבּוֹ תָּמִיד. מִשִּׁעוּרָיו בִּידִיעוֹת הָאָרֶץ יָדַע, כִּי בְּיָם קָטָן זֶה יִדְגּוּ דָגִים מַפְלִיאִים מִמִּינִים לְאֵין מִסְפָּר. וְהָיָה מִסְתַּכֵּל אֲרֻכּוֹת בַּמַּיִם, שֶׁמָּא יִזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת צֵל־צִלּוֹ שֶׁל הַדָּג הַמְצַפְצֵף. חַמְסָן זֶה הַמְיַלֵּל כְּחָתוּל שֶׁאֵין דָּג אַחֵר יָכוֹל לַעֲמוֹד בְּדָלֶת אַמּוֹת שֶׁלוֹ וְלֹא יִבָּלַע כְּרֶגַע. שָׁמֹעַ שָׁמַע גַם עַל הַדָּג, הַדּוֹמֶה לְמַסְרֵק, מִין דָּג מְעוֹפֵף כִּבְיָכוֹל, שֶׁסְּנַפִּירָיו כְּכַנְפֵי עוֹף וְשׁוּם רֶשֶׁת עָלָיו לֹא תִּצְלַח – כָּל־כַּךְ מָהִיר הוּא לִקְפּוֹץ מִתּוֹכָהּ גַּם לְאַחַר שֶׁנָּצוֹד. אֲבָל גַּם יָם טַבְּחָה, הֶעָשִׁיר בְּדָגִים כָּל־כַּךְ, לֹא גִלָּה אַף כָּלְשֶׁהוּ מִפִּלְאֵי תְּהוֹמוֹ.

תַּחַת זֹאת הִפְלִיא הַחוֹף הָעוֹטֵף שִׂיחֵי חֹרֶשׁ נָאִים, הַשְּׁתוּלִים עַל הַמַּיִם מַמָּשׁ. קֶסֶם הָיָה לְצֵרוּף שֶׁל מַיִם, עֵצִים וּסְלָעִים יָחַד. וְקָשֶׁה הָיָה לְיוֹסִי לְהִפָּרֵד מִפִּנַּת חֶמֶד זוֹ, אֲבָל יִצְחָק כְּבָר חִכָּה לָהֶם בְּקֹצֶר רוּחַ. הַזְּמָן הָיָה קָצָר, וְאַךְ הִצְטַיְדוּ בְּמַיִם קָרִים, מִהֲרוּ לְהַפְלִיג לִכְפַר־נַחוּם.

עַל כְּפַר נַחוּם לֹא יָדַע יוֹסִי כִּמְעַט כְּלוּם, וְיִצְחָק הֻכְרַח לְסַפֵּר לוֹ, כִּי הַמָּקוֹם נִתְפַּרְסֵם בְּשֶׁל שְׂרִידֵי בֵּית־כְּנֶסֶת קַדְמוֹן שֶׁמָּצְאוּ בּו וּמֵעִיֵּי חָרְבוֹתָיו הֵקִימוּ אֶת רֹב חֶלְקֵי הַבִּנְיָן. כָּל זֶה לֹא עִנְיֵן הַרְבֵּה אֶת יוֹסִי, וְרַק כְּשֶׁרָאָה בַּאֲבָנָיו מְחֻטָּבִים צִיּוּרֵי פְּרָחִים, רִמּוֹנִים, אַשְׁכְּלוֹת עֲנָבִים – שִׁבַּח בְּלִבּוֹ אֶת יוֹשְׁבֵי הַמָּקוֹם הַקַּדְמוֹנִים, שֶׁכַּנִּרְאֶה הָיוּ מְחַבְּבִים אֶת פְּרִי הָאָרֶץ וּצְמָחֶיהָ הַנָּאִים. לְאַחַר שֶׁהֶרְאוּ לוֹ לְבַסּוֹף אֶת צִיוּר הַפְּסִפָּס שֶׁל טַוָּס הַפּוֹרֵשׂ אֶת זְנָבוֹ בְּכָל שְׁלַל צְבָעָיו – מָצָא שֶׁהָאֲנָשִׁים הָהֵם לֹא הָיוּ פְּרָאִים כָּל עִקָּר, וְשֶׁהָיוּ מְחֻנָּנִים גַּם בְּטַעַם־אֳמָן. הוּא הוֹצִיא אֶת מַחְבַּרְתּוֹ וְחָפֵץ לְצַיֵּר בָּהּ אֶת הַטַוָּס בְּכָל הֲדַר זְנָבוֹ, אַךְ יִצְחָק הֵאִיץ בּוֹ לָרֶדֶת אֶל הַסִירָה, וְאָמַר מִתּוֹךְ בְּדִיחוּת־הַדַּעַת:

– כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַטַּוָּס יְפֵה־הַזָּנָב בִּמְקוֹמוֹ מֻנָּח, אֲבָל עֵת לָנוּ לָשׁוּט אֶל שֶׁפֶךְ הַיַּרְדֵּן וְאֶל אַדְמַת בְּטַיְחָה. מְקַוֶה אֲנִי, שֶׁתִּמְצָא בָּהֶם עִנְיָן יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּעוֹף זֶה, שֶׁגַּאֲוָתוֹ עַל זְנָבוֹ הַנָּאֶה.

אֵלֶּה הָיוּ דְבָרִים שֶׁל טַעַם, וְאָמְנָם אַף אֶת יוֹסִי הֶעֱסִיקוּ שֶׁפֶךְ הַיַּרְדֵּן אֶל הַכִּנֶּרֶת וּשְׂדוֹת בְּטַיִחָה יוֹתֵר מִשֶׁהֶעֱסִיקוּ אוֹתוֹ עַתִּיקוֹת כְּפַר־נַחוּם – נַחוּם זֶה שֶׁאִישׁ בָּעוֹלָם, גַּם אֶחָיו יִצְחָק וְיִגְאָל, אֵינָם יוֹדְעִים מִי וּמֶה הָיָה בִּימֵי קֶדֶם.

לא, אֶת יוֹסִי וְגַם לֹא אֶת יִצְחָק אָחִיו לֹא הֶעֱסִיקוּ הַרְבֵּה אַבְנֵי חֳרָבוֹת, כִּי אִם אֲדָמָה יְרֻקָּה, אַדְמַת חָרִישׁ, שְׁקוּיָה מֵי מַעְיָנוֹת וּנְחָלִים – אַדְמַת בְּטַיִחָה אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה. אַךְ בְּעִנְיָן רַב הִתְבּוֹנֵן הַנַּעַר לַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם נִשְׁפַּךְ הַיַּרְדֵּן לְתוֹךְ הַכִּנֶּרֶת. תָּמוּהַ הָיָה הַדָּבָר, שֶׁהַנָּהָר מְהִיר הַמַּיִם הַהוֹלֵךְ בְּמִדְרוֹן, הִתְחִיל מֵאֵט בְּקָרְבוֹ אֶל הַכִּנֶּרֶת, וַיְהִי כִּמְהַסֵּס וְתוֹהֶה, אִם כְּדַאי לוֹ לַעֲזוֹב אֶת הָאֲפִיקִים, שֶׁחָפַר בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ, וּלְהִתְבַּטֵל בְּמֵי הָאַגָּן הָרָחָב וְעָמֹק מִמֶּנּוּ לְאֵין עֲרֹךְ. אָכֵן בִּהְיוֹתוֹ פּוֹסֵחַ עַל שְׁתֵּי הַשְּׂעִפִּים, הִשְׁתַּפְּכוּ מֵימָיו לְכָל צַד, וּנְחָלִים רַבִּים יָצְאוּ מִמֶּנּוּ וַיַּהַפְכוּ אָמְנָם אֶת הַמָּקוֹם לְאַדְמַת מִרְעֶה, אֲשֶׁר עֲשָׂבָיו לֹא יִבְּלוּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית הַשָּׁנָה, אַךְ גַּם לְמָקוֹם מְגַדֵּל יַתּוּשִׁים נושְׂאֵי מְאֵרַת הַקַּדַּחַת לְיוֹשְׁבָיו.

נִפְלָאָה הָיְתָה אַדְמַת בְּטַיְחָה. כֻּלָּהּ אַדְמַת דֶּשֶׁא וּמַטָּעֵי יֶרֶק. אֶרֶץ נוֹשֵׂאת תְּנוּבָה וָגִיל לְכָל יָד עֲמֵלָה. קָשֶׁה הָיָה לְיוֹסִי לַעֲזוֹב אֶת פִּנַּת הַבְּרָכָה הַזֹּאת. לְאַחַר שֶׁפָּשַׁט אֶת נְעָלָיו בּוֹסֵס בְּרַגְלָיו הַיְּחֵפוֹת בַּדֶּשֶׁא הַצוֹנֵן, וְלֹא שָׂבַע אֶת נֹעַם הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר הָיְתָה לִפְנֵי כַמָּה שָׁנִים יִשּוּב יְהוּדִי.

בְּעִיּוּן רַב שָׁמַע מִפִּי יִצְחָק אֶת קוֹרוֹת הַמָּקוֹם הָעֲצוּבוֹת, וְאַף שֶׁיָּדַע כִּי כָּאן צָפוּי הַמִּתְנַחֵל לִפְגָעִים קָשִׁים גַּם מִצַּד הַטֶּבַע וְגַם מִצַּד הָאָדָם, וְכִי לֹא בְּאֶפֶס יָד תִּכָּבֵשׁ אֲדָמָה פּוֹרִיָּה זֹאת לִפְנֵי חֲלוּצֶיהָ, אָמַר לְנַפְשׁוֹ בְּסַקְרוֹ בְּעֵינַיִם חוֹלְמוֹת אֶת בִּקְעַת בְּטַיְחָה מִן הַסִּירָה, שֶׁהָלְכָה הָלֹךְ וְהַרְחֵק מִן הַמָּקוֹם:

– פֹּה הָיָה כְּדַאי לִי לְהִתְיַשֵּׁב!

שְׂבַע רְשָׁמִים וּמַּרְאוֹת יָשַׁב יוֹסִי אַחַר־כָּךְ בַּסִּירָה. הָיָה זֶה יוֹם גָּדוֹל בְּחַיָּיו. עֵינָיו רָאוּ הַרְבֵּה, וְלִבּוֹ הָיָה מָלֵא רֶגֶשׁ. אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לֹא יִשְׁכַּח יוֹסִי לְעוֹלָם.

גַּם כִּי הִרְחִיקָה הַסִּירָה מִן הַחוֹף, הָיוּ עֵינָיו נְעוּצוֹת בְּאַדְמַת הָאַגָּדָה, אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה. הַנּוֹף שֶׁהִתְחִיל מִתְעַטֵּף בְּאֵד כָּחֹל קָסַם לְעֵינָיו. וּכְמוֹ מִלִּבּוֹ הוֹצִיא יִצְחָק מִלִּים בְּאָמְרוֹ לְיִגְאָל:

– אַדְמַת־פְּלָאִים! מֶרְחָב וְדֶשֶׁא וּמַיִם. אַדְמַת חֲלוּצִים הִיא מִימֵי קֶדֶם, וַחֲלוּצֵי דוֹר קָם יִנְחֲלוּהָ!

קָשָׁה הָיְתָה לְיוֹסִי הַפְּרִידָה מִיִּגְאָל הֶחָבִיב. בְּעֵינָיו הָיָה אִישׁ־הַכִּנֶּרֶת, חֵלֶק מִנּוֹפָה, שָׁקוּי אוֹר וְרַעֲנַנוּת כָּמוֹהָ. עֶצֶב מִלֵּא אֶת לִבּוֹ כְּשֶׁיָּשְׁבוּ בַּמְּכוֹנִית וְיִגְאָל אֵין אִתָּם.

אָכֵן לְפָנָיו נָגֹלָּה אַדְמַת גִּנּוֹסָר הַיְרְֻקָּה, שֶׁחֲלוּצִים צְעִירִים זֶה עַתָּה יִשְּׁבוּהָ. טוֹבָה הָיְתָה הָאָרֶץ פֹּה, וְהָעַיִן נָחָה בְּחֶמְדָּה עַל שְׂדוֹתֶיהָ. רַק כְּשֶׁהִתְחִילוּ עוֹלִים בִּכְבִישׁ־צְפָת, וְרוּחַ הָרִים הִתְחִילָה מְנַשֶּׁבֶת בְּחָזְקָה, שׁוּב נִפְעַם לֵב הַנַּעַר מִגִּיל, כִּי הִנֵּה הָיָה זֶה כְּבָר נוֹף הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן, אֲשֶׁר אֵלָיו כָּלְתָה נַפְשׁוֹ.

אָכֵן הַמַּסָּע בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן הוּא עִנְיָן לְסִפּוּר מִיֻחָד, וְאוֹתוֹ נָבִיא בְּאַחַד הַסְפָרִים הַבָּאִים.