ג: א. אוסקוטסקי1
הוא עבד בויטבסק בשנות 1905 – 1901 בימי־החושך ברוסיה הצריסטית. האספות היו אסורות, על כל צעד הונחו מכשולים. ובכל זאת, הודות להשפעתו גם בחוגים הממשלתיים היתה האפשרות לעבוד ולפעול.
לנו, לדור הצעיר, היה המנוח למופת ולמנהיג. וכמה מאושרים היינו שיכולנו לעבוד בהשגחתו ובהנהלתו.
מענין היה חדושו זה. הוא סדר שבכל יום ששי תהיינה אספות לוכוחים בשאלות הזמן. מובן, שבין ראש הדברנים היה הוא בעצמו. אספות אלה משכו אליהן קהל מכל הסוגים והשפיעו הרבה על הקהל, ושמשו מוסד לתעמולה. במשך הזמן רבו כל כך המבקרים שלא הועילה גם השפעת הד"ר ברוק בחוגי הממשלה והאספות נאסרו.
על כל צרה שלא תבוא היו פונים אל “הרבי שלנו”, והוא היה עוזר לכל. הוא קבל מן העם את התואר “שונא בצע”.
בימי מלחמת רוסיה ויפן נקרא הד"ר ברוק להיות רופא צבאי ונשלח לוילנא.
שם עסק גם בעבודה עתונאית ועמד זמן מה בראש העתון סבֶרו זפדני גולוס. בזמנים שונים השתתף הד"ר ברוק בעתונים גם בשבתו בויטבסק.
-
כותב השורות האלה, מהעוזרים על יד ברוק בגולה, טבע בימה של יפו. יהי גם זכרו ברוך. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.