מוקדש לוו.אי. (ככל הנראה: וְיַצֶ’סְלַאב אִיוָאנוֹב)
התרגום מוקדש ללִירוֹן נִירְגָד
הוֹ, גַּן! גַּן!
שָׁם יִדְמֶה הַבַּרְזֶל לָאָב, הַמַּזְכִּיר לָאַחִים כִּי אַחִים הֵם, וְעוֹצֵר בְּעַד תִּגְרָה עֲקֻבָּה מִדָּם.
שָׁם יֵלְכוּ הַגֶּרְמָנִים לִשְׁתּוֹת בִּירָה.
וְאִלּוּ הַיְפֵהפִיּוֹת – לִסְחֹר בְּגוּפָן.
שָׁם יוֹשְׁבִים הַנְּשָׁרִים שֶׁכְּמוֹהֶם כַּנֵּצַח שֶׁקִּצּוֹ בָּא הַיּוֹם, יוֹם נְטוּל עֶרֶב עֲדַיִן.
שָׁם יוֹדֵעַ הַגָּמָל אֶת פֵּשֶׁר תּוֹרַת־בּוּדְהָא, וְהִקְפִּיא עַל פָּנָיו אֶת טְמוּרוֹת־סִין.
שָׁם אֵין הַצְּבִי אֶלָּא רֶטֶט בֶּהָלָה הַמְלַבְלֶבֶת בְּאֶבֶן רְחָבָה.
שָׁם בִּגְדֵי הָאֲנָשִׁים מְגֻנְדָרִים.
וְאִלּוּ הַגֶּרְמָנִים מְלַבְלְבִים בִּבְרִיאוּתָם.
שָׁם מַבָּטוֹ הַשָּׁחֹר שֶׁל הַבַּרְבּוּר, שֶׁכֻּלּוֹ כַּחֹרֶף וּמַקּוֹרוֹ חֻרְשָׁה סְתָוִית, זָהִיר קְצָת אַף לְגַבָּיו עַצְמוֹ.
שָׁם אוֹתוֹ הַכָּחֹל, כְּלִיל־הַיֹּפִי, שֶׁשּׁוֹמֵט מַטָּה אֶת זְנָבוֹ, הַדּוֹמֶה לְסִיבִּיר הַנִּשְׁקֶפֶת מֵאֶבֶן פּאבְדִינְסְק, שָׁעָה שֶׁרֶשֶׁת כְּחֻלָּה, מַטְוֵה־עֲנָנִים, נָפְלָה עַל הַזָּהָב, הוּטְלָה עַל יֶרֶק־הַיַּעַר – – וְהַגְּוָנִים אֲשֶׁר לְכָל זֶה מִשְׁתַּנִּים לְפִי גַבְנוּנִיּוֹת הַקַּרְקַע.
שָׁם רוֹגְזִים הַקּוֹפִים בִּדְרָכִים שוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת וְזוֹקְרִים לְרַאֲוָה אֶת זָוִיּוֹת גּוּפָם.
שָׁם מְבַקְשִׁים הַפִּילִים מִיֶּלֶד קָטָן כִּי יַאֲכִילֵם, מִתְעַוְּתִים כַּאֲשֶׁר יִתְעַוְּתוּ הֶהָרִים לְעֵת רַעַשׁ־אֲדָמָה, וּמַכְנִיסִים מַשְׁמָעוּת קַמָּאִית בָּאֶמֶת: – לֶאֱכֹל! חוֹאוּאָה! לוּ יֻתַּן לָנוּ לֶאֱכֹל! – וְאַחַר יִכְרְעוּ וְיֵשְׁבוּ, כִּמְבַקְשִׁים נְדָבָה.
שָׁם מְטַפְּסִים הַדֻּבִּים בְּקַלִּילוּת מַעְלָה וּמַבִּיטִים מַטָּה, מְצַפִּים לִפְקֻדַּת הַשּׁוֹמֵר.
שָׁם תְּלוּיִים הָעֲטַלֵּפִים כְּלֵב הָרוּסִי בֶּן־זְמַנֵּנוּ.
שָׁם יַזְכִּיר חֲזֵה הַבַּז עַנְנֵי־נוֹצָה שֶׁבְּטֶרֶם סַעַר.
שָׁם צִפּוֹר מַשְׁפִּילַת־טוּס מוֹשֶׁכֶת אַחֲרֶיהָ אֶת הַשְּׁקִיעָה, עַל כָּל פַּחֲמֵי שְׂרֵפָתָהּ.
שָׁם הַנָּמֵר שֶׁפָּנָיו מְעֻטָּרִים זָקָן לָבָן, עֵינָיו עֵינֵי מֻסְלְמִי בָּא בַּיָּמִים, – וּבִדְמוּתוֹ מוֹקִירִים אָנוּ אֶת הָרִאשוֹן לְמַאֲמִינֵי מֻחַמַד וְקוֹרְאִים אֶת עֶצֶם מַהוּת הָאִסְלַאם.
שָׁם מַתְחִילִים אָנוּ לַחְשֹׁב כִּי הָאֱמוּנוֹת אֵינָן אֶלָּא זִרְמֵי גַלִּים בִּרְגִיעָתָם, שֶׁשִּׁטְפָּם – הַסּוּגִים. וְכִי כֹּה רַבּוּ הַחַיּוֹת עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, מִפְּנֵי שֶׁרוֹאוֹת הֵן אֶת אֱלֹהִים כָּל אַחַת עַל־פִּי דַּרְכָּהּ.
שָׁם קָמוֹת הַחַיּוֹת, שֶׁנִּלְאוּ מִנְּהֹם, וּמִסְתַּכְּלוֹת בַּשָּׁמַיִם.
שָׁם כֶּלֶב יָם הַמִּתְרוֹצֵץ בַּכְּלוּב בִּיבָבָה שֶׁלֹא תִּיעַף, מַזְכִּיר עַד מְאֹד אֶת עִנּוּיֵי הַחוֹטְאִים.
שָׁם דְּגֵיכְּנָפַיִם מַצְחִיקִים טוֹרְחִים זֶה בָּזֶה בְּאֹרַח הַנּוֹגֵעַ עַד הַלֵּב, כְּבַעֲלֵי הָאֲחֻזָּה מִן הַדּוֹר הַיָּשָׁן שֶׁלְּגוֹגוֹל.
גַּן, גַּן. שָׁם מַבָּטָהּ שֶׁל חַיָּה רַבָּה מַשְׁמָעוּתוֹ מִתִּלֵּי סְפָרִים שֶׁקְּרָאוּם.
גַּן.
שָׁם מִתְלוֹנֵן הַנֶּשֶׁר עַל מַשֶּׁהוּ, כְּיֶלֶד שֶׁנִּלְאָה מֵרֹב תְּלוּנָה.
שָׁם כֶּלֶב־הַקֹּטֶב מוֹצִיא לָרִיק אֶת לַהֲטוֹ הַסִּיבִּירִי, וְעוֹרֵךְ פֻּלְחָן עַתִּיק־יוֹמִין שֶׁל אֵיבָה מִבֶּטֶן לְמַרְאֵה חָתוּל מִתְלַקֵּק.
שָׁם מִתְחַנְּנִים הַתְּיָשִׁים וּמוֹשִׁיטִים מִבַּעַד לַשְּׂבָכָה אֶת פַּרְסָתָם הַשְּׁסוּעָה, מְנוֹפְפִים בָּהּ וּמְשַׁוִּים לְעֵינֵיהֶם מַבָּע שֶׁל שִׂמְחָה אוֹ שְׂבִיעוּת־רָצוֹן־עַצְמִית, בְּקַבְּלָם אֶת מַה שֶׁבִּקְשׁוּ.
שָׁם מַטַּח הַתּוֹתָח בְּצָהֳרֵי־הַיּוֹם מַכְרִיחַ אֶת הַנְּשָׁרִים לְהִסְתַּכֵּל בַּשָּׁמַיִם כִּמְצַפִּים לִסְעָרָה.
שָׁם נִשְׁמָטִים הַנְּשָׁרִים מֵעַנְפֵי מוֹשָׁבָם הָרָם, כִּפְסִילִים שֶׁנִּשְׁמָטִים מִן הַמִּקְדָּשִׁים וּמִגַּגּוֹת הַבָּתִּים לְעֵת רַעַשׁ־אֲדָמָה.
שָׁם הַנֶּשֶׁר, עַתִּיר־שֵׂעָר כְּנַעֲרָה, מַבִּיט בַּשָּׁמַיִם וְאַחַר־כָּךְ בְּרַגְלוֹ.
שָׁם נִרְאֶה עֵץ־חַיָּה בִּדְמוּת צְבִי נָטוּעַ בִּמְקוֹמוֹ לְלֹא־זִיעַ.
שָׁם יוֹשֵׁב הַנֶּשֶׁר, מַפְנֶה צַוָּארוֹ אֶל הָאֲנָשִׁים, וּמִסְתַּכֵּל בַּקִּיר, כְּשֶׁכְּנָפָיו שְׁמוּטוֹת לוֹ בְּאֹרַח מְשֻׁנֶּה. כְּלוּם לֹא נִדְמֶה לוֹ כִּי יִדְאֶה גָּבוֹהַ מֵעַל לֶהָרִים? וְאוּלַי מִתְפַּלֵּל הוּא?
שָׁם נוֹשֵׁק הָאֶלְקוֹן לַתְּאוֹ שְׁטוּחַ־הַקֶּרֶן מִבַּעַד לַגָּדֵר.
שָׁם מְקַפֵּץ כֶּלֶב הַיָּם הַשָּׁחֹר עַל הָרִצְפָּה, נִתְמָךְ עַל סְנַפִּירָיו הָאֲרֻכִּים, וּתְנוּעוֹתָיו כִּתְנוּעוֹת אָדָם קָשׁוּר בְּשַׁק, וְהוּא דוֹמֶה לְאַנְדַּרְטַת־עֶשֶׁת שֶׁמָּצְאָה בְּעַצְמָהּ לְפֶתַע פִּרְצֵי עֲלִיצוּת לְאֵין־מַעְצוֹר.
שָׁם יְזַנֵּק “אִיוָאנוֹב” פְּרוּעַ הַשֵּׂעָר וְיַכֶּה עַל הַבַּרְזֶל בְּכַפּוֹ כְּשֶׁהַשּׁוֹמֵר יִקְרָאֶנּוּ “חָבֵר”.
שָׁם מְנַקְּשִׁים הַצְּבָאִים בְּקַרְנֵיהֶם מִבַּעַד לַשְׂבָכָה.
שָׁם מְרִימִים אַוָּזִים אַחִים־לְגֶזַע קוֹל צְעָקָה גָּרוֹן־אֶחָד לְאַחַר גֶשֶׁם־רֶגַע, כְּמוֹ יִשְׂאוּ תְּפִלַּת הוֹדָיָה לֶאֱלִיל – הַאִם יֵשׁ לוֹ רַגְלַיִם וּמַקּוֹר? – שֶׁל אַוָּזִים.
שָׁם תַּרְנְגוֹלוֹת־הַמֶּלֶךְ, שֶׁגּוֹנָן אֲפַרְפַּר־כָּסוּף, נִרְאוֹת כְּסוֹחֲטוֹת־חֶמְלָה.
שָׁם מְסָרֵב אֲנִי לְהַכִּיר אֶת אִישׁ הַצָּפוֹן שֶׁבַּדֹּב הַמַּלָּאִי וּמְגַלֶּה אֶת הַמּוֹנְגוֹלִי הַמִּסְתַּתֵּר.
שָׁם מַבִּיעִים הַזְּאֵבִים נְכוֹנוּת וְנֶאֱמָנוּת.
שָׁם – בְּהִכָּנְסִי אֶל מִשְׁכַּן הַתֻּכִּים הַמַּחֲנִיק, מוּצָף אֲנִי בִּבְרָכָה, פֶּה־אֶחָד: “טִיוּפֵּשׁ!”
שָׁם סוּס הַיָּם הַשָּׁמֵן וְהַמַּבְרִיק מְנוֹפֵף בְּרַגְלוֹ הַשְּׁחֹרָה הַחֲלַקְלֶקֶת דְּמוּיַת הַמְּנִיפָה, מַעֲשֵׂה יְפֵהפִיָּה לֵאָה – וְקוֹפֵץ אַחַר־כָּךְ לַמַּיִם. וְאִלּוּ כְּשֶׁיִּתְגַּלְגֵּל וְיַעֲלֶה שׁוּב עַל הָרָצִיף, מִצְטַיֵּר עַל גּוּפוֹ הַכָּבֵד וְהַשַּׁמְנוּנִי ראשׁוֹ שֶׁל נִיטְשֶׁה, עַל זִיפָיו הַדּוֹקְרָנִיִּים וּמִצְחוֹ הֶחָלָק.
שָׁם תָּנוּעַ מַעֲדַנּוֹת, יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, לִסְתָּהּ שֶׁל הַלַּאמָה הַלְּבָנָה שְׁחֹרַת־הָעַיִן וְהַנִּשְׂגֶּבֶת, וְלִסְתּוֹ שֶׁל הַתְּאוֹ שְׁטוּחַ־הַקֶּרֶן – כִּתְנוּעַת חַיֶּיהָ שֶׁל מְדִינָה שֶׁנְּצִיגוּת עֲמָמִית לָהּ, וּמֶמְשָׁלָה הָאַחֲרָאִית לְפָנֶיהָ – גַּן־הָעֵדֶן שֶׁאֵלָיו נִכְסָפִים רַבִּים כָּל־כָּךְ!
שָׁם נוֹשֵׂא הַקַּרְנַף בְּעֵינָיו הַלְּבָנוֹת־אֲדֻמּוֹת חָרוֹן שֶׁאֵין לְכַבּוֹתוֹ, חֲרוֹן מֶלֶךְ שֶׁמִּגְּרוּהוּ, וְהוּא לְבַדּוֹ מִכָּל הַחַיּוֹת אֵינוֹ מַסְתִּיר אֶת הַבּוּז שֶׁהוּא רוֹחֵשׁ לָאֲנָשִׁים, כִּלְמֶרֶד עֲבָדִים. וּבוֹ צָפוּן אִיוָאן הָאָיֹם.שָׁם הַשְּׁחָפִים, שֶׁמַּקּוֹרָם אָרֹךְ וְעֵינָם קָרָה וּכְחֻלָּה וּכְמוֹ מֻקֶּפֶת מִשְׁקָפַיִם – דוֹמִים בַּכֹּל לְאַנְשֵׁי־עֲסָקִים בֵּינְלְאֻמִּיִּים; וְאִשּׁוּר נִמְצָא לָזֶה בָּאֹפֶן שֶׁבּוֹ יַחְטְפוּ, מַעֲשֵׂה־אָמָּן, אֶת הַמַּאֲכָל הַמֻּשְׁלָךְ לְכַלְבֵי־הַיָּם.
שָׁם, כְּשֶׁנִּזָּכֵר כִּי הָרוּסִים הֶאֱדִירוּ אֶת הַמְעֻלִּים שֶׁבְּמַצְבִּיאֵיהֶם בַּתֹּאַר ‘בַּז’, – וּכְשֶׁנִּזָּכֵר כִּי עֵין הַצִפּוֹר הַזּוֹ וְעֵין הַקַּזָק חַד הֵן, – נַתְחִיל לָדַעַת מִי הוֹרָה לָרוּסִים אֶת תּוֹרַת הַמִּלְחָמָה.
שָׁם נִשְׁתַּכְּחָה מִן הַפִּילִים תְּרוּעָתָם, וּפוֹצְחִים הֵם בִּצְעָקָה, כְּמִתְלוֹנְנִים עַל כִּי חֲמַרְמְרוּ מְעֵיהֶם. אֶפְשָׁר וּבִרְאוֹתָם מָה רַבָּה אַפְסוּתֵנוּ, נִפְתִּים הֵם לַחְשֹׁב כִּי הַשְׁמָעַת צְעָקוֹת אַפְסִיּוֹת אוֹת הוּא לְטוּב טַעַם? אֵינִי יוֹדֵעַ.
שָׁם גּוֹוְעוֹת וְכַלּוֹת בַּחַיּוֹת אֶפְשָׁרֻיּוֹת נִפְלָאוֹת לְמִינֵיהֶן, כְּדֶרֶךְ שֶׁנְטְמַע מַשָּׂא מִלְחֶמֶת אִיגוֹר בְּסֵפֶר צַ’סֶסְלוֹב.1
בגן החיות המוסקבאי, 1909.
-
ספר צ'ססלוב – ספר מעשיות עממיות. משא מלחמת איגור – אפוס רוסי קדום מן המאה השתים־עשרה. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.