א. תאריכים בחיי מיכה יוסף ברדיצ’בסקי    🔗

¹

1865 – נולד בּמדז’יבּוֹז' שבּפוֹדוֹליה. העיירה – ערש החסידות; משפחת ברדיצ’בסקי היא משפחת רבנים ולמדנים מדורות רבים.

1870 – אביו מתמנה לרב בּדוּבּוֹבה; בעיירה זו מבלה מי"ב את רוב שנות ילדותו וּנעוריו.

1876 – האם נפטרת אחר מחלה ממושכת.

1882 – מי“ב בן הי”ז, שנתפרסם בינתים כ“עילוי”, נלקח כחתן לבית גביר בעיירה טפּליק. כאן הוא מתחיל להימשך לעולמה של ההשכלה. מתגלע קרע בינו לבין חותנו. הוא נאלץ לגרש את אשתו שנתחבבה עליו ולחזור אל בית אביו.

1885 – בישיבת ווֹלוֹז’ין שבליטא. מי"ב חי חיי דחקות, מרחיב את השכלתו התורנית והכללית.

1886 – מאמרו הראשון של מי“ב, “תולדות ישיבת עץ־חיים” (על הישיבה בּווֹלוֹז’ין) נדפס ב”האסיף" שבעריכת נחום סוקולוב.

1888/9 – נישואין בשניה. מי"ב יושב בבית חותנו החדש בבּרשאד; אשתו וחותנו דוחקים בו שיקדיש את זמנו לעסקי חנות, ואילו הוא עסוק בהדפסת מאמרים בעניני תורה; מפרסם את סיפורו הראשון, “הציץ ונפגע” (ב“המליץ”). גם הנישואין השניים מסתיימים בגירושין.

1890 – מחליט לצאת ללימודים בגרמניה. שהות קצרה באודיסה. מדפיס סיפור אוטו־ביוגרפי גדול בשם “גרשיים”.

1890/92 – בגרמניה. אחר שהות קצרה בפראנקפורט על נהר מיין לומד פילוסופיה באוניברסיטאות ברסלאוּ וּברלין. מתידד עם דויד פרישמאן. ממעט לפרסם, אך מאמרו “רשות היחיד בעד הרבים” מעורר פולמוס חריף.

1896/97 – עבר בינתים לברן שבשוייץ; סיים את לימודיו והוכתר בתואר דוקטור לפילוסופיה. עבר לברלין, וּבה פגש את אחד־העם, שהזמינו להשתתף בקביעות ב“השילוח”, שעמד להיוסד על־ידיו. עם הופעת “השילוח” פורץ פולמוס בין מי“ב לעורך על דבר תחומיה וּמגמותיה של הספרות העברית. תוך הפולמוס מוּכּר מי”ב כמנהיגה של קבוצת סופרים “צעירים” וּ“מערביים” בספרותנו. השפעתו הולכת וגדלה.

1899/1900 – נושא לאשה את רחל ראמבּרג, שותפתו הנאמנה לחיים וּלמפעלים ספרותיים רבים. מפרסם בזה אחר זה כ־10 ספרים וקונטרסים (בהם: “מבית וּמחוץ”, “מחניים”, “עורבא פרח”, “מעירי הקטנה”). השפעתו על צעירי הסופרים העברים עצומה.

1902/1911 – אחר ביקור ברוסיה משתקעים מי“ב ואשתו בבּרסלאוּ, הרחק ממרכזי הספרות, למשך שמונה שנים. חיי דחקות ובדידות, אך בשנים אלה כותב מי”ב את רוב יצירתו הסיפורית והפובליציסטית. לאט־לאט משתלט עליו הלך־רוח של יאוש מן הספרות העברית.

1911/1914 – משפחת ברדיצ’בסקי עוקרת לברלין. המגמה העיקרית: יצירת תנאים לעבודת חקר נרחבת בהיסטוריה של עם ישראל וּבאיסוף האגדה היהודית. את פעולתו בספרות רואה מי"ב כאילו נסתיימה, והוא מכין את כתביו לפירסום מכונס. בשנת 1914 מופיעים שני הכרכים הראשונים. על ספרים אלה חותם ברדיצ’בסקי לראשונה בשמו החדש: מיכה יוסף בן־גריון. המלחמה מקפיאה את המשך הפירסום. בינתיים (ב־1913) פורסם כרך ראשון של אוסף אגדות בגרמנית Die Sagen der Juden zur Bibel. פירסום האוסף בשלמותו יימשך עד 1926.

1914/1918, שנות המלחמה – התרחקות נוספת מן הספרות; השתקעות בחקר ראשיות הדתות היהודית והנוצרית. ב־1916 מופיע כרך ראשון של אוסף אגדות נוסף, גם הוא בגרמנית (Der Born Judas), שפירסומו עתיד להסתיים בשנת.1923

1919/1921 – א. י. שטיבּל, המו“ל, המצינאט ומעריצו של מי”ב, מקבל עליו את התמיכה בסופר ואת פירסום כתביו, בתנאי שיחזור ליצירה בעברית. מתפרסמים “הרומנים הקצרים” וּ“מרים”. ב־1920 נודע למי"ב על רצח אביו ובני משפחתו בפוגרומים באוקראינה, וידיעה זו מקצרת את ימיו. נפטר ממחלת־לב ב־18 בנובמבר 1921.

1922/1925 – בהוצאת שטיבּל מופיעים כתביו העבריים (20 כרכים) והיִידיים (6 כרכים).

1926 – מופיע (בגרמנית) חיבורו המחקרי והעיקרי על דבר מקורותיה של דת ישראל, בשם “סיני וגריזים”. כתבים נוספים מעזבונו המחקרי של מי"ב ממשיכים להופיע עד היום.

כתבי ברדיצ’בסקי    🔗

רשימה ביבליוגרפית מקיפה ביותר של חיבורי ברדיצ’בסקי בעברית ושל דברי הביקורת העבריים שנכתבו עליהם (בתוספת רשימות של מבחרי החיבורים הגרמניים והיידיים וּרשימת מבחר מאמרי הביקורת על ברדיצ’בסקי בלועזית) הוכנה בידי דן אלמגור ושמואל פישמן ויצאה לאור (בסטנסיל) על־ידי המכון לחקר הספרות העברית ע"ש בנציון כץ של אוניברסיטת תל־אביב, 1970.

כתבי ברדיצ’בסקי העבריים כונסו פעמיים: לראשונה, ב־20 ספרים, על־ידי הוצאת שטיבּל (ליפסיה 1921–1925 ), וּבשנייה, בשלושה כרכים, על־ידי הוצאת “עם עובד” (תשי“א–תשט”ז). לאחר מכן שולבו שני כרכים (“סיפורים”, “מאמרים”) בסידרת כתבי הקלאסיקונים העברים של הוצאת “דביר”.

לכתבים העבריים יש להוסיף את ספר האגדות והמעשיות “ממקור ישראל”, שהופיע בתחילה בחלקו בגרמנית. מהדורה ראשונה של הנוסח העברי, בשישה כרכים, יצאה לאור על־ידי הוצאות “דביר” ו“מוסד ביאליק” בשנים תרצ“ט–תש”ח. מהדורה שנייה, בת כרך אחד, הופיעה בהוצאת “דביר” בתשכ"ו.

הכתבים היידיים של ברדיצ’בסקי (“יידישע כתבים פון א ווייטן קרוב”) כונסו פעמיים. לראשונה, בשישה ספרים, על־ידי הוצאת שטיבּל (ברלין תרפ"ד), וּבשנייה, בשני כרכים, על־ידי הוצאת איקוף (ניו־יורק תש"ח). מבחר מכּתבים אלה תורגם לעברית בידי מ. ז. ולפובסקי (“כתבים יהודיים מאת קרוב רחוק”), ויצא לאור על־ידי הוצאת הקיבוץ המאוחד (תל־אביב תשכ"ד).

הכתבים הגרמניים של ברדיצ’בסקי לא כונסו. מבחר קטן מהם תורגם לעברית בידי אשר ברש ושמואל הרברג (“על אדמת נכר”) ויצא לאור על־ידי הוצאת שטיבל (תל־ אביב תרצ"ו).

מכּתביו המדעיים של ברדיצ’בסקי הופיעו עד כה בעברית: “ישו בן חנן” (ההדיר ע. בן־גריון, הוצאת “מורשת מיכה יוסף”, תל־אביב תשי"ט), “חיי משה איש האלוהים”, (כנ“ל, תשכ”א), “סיני וּגריזים” (כנ“ל, תשכ”ב–כ"ג), “יהודה וישראל” (כנ“ל, תשכ”ה); “שאול ופאול” (“כנ”ל, תשל"א).

איגרות רבות של ברדיצ’בסקי נדפסו בכתבי־עת שונים (ראה הביבליוגראפיה של אלמגור־פישמן, עמ' 19). בידי שלמה ברטונוב כונסה חליפת האיגרות בין ברדיצ’בסקי לברנר (הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל־אביב תשכ"ב).

 

ב. מבחר מאמרים על יצירתו    🔗

², ³

*1. אבן, יוסף. “‘מחברם הבדוי’ של סיפורי ברדיצ’בסקי”, ‘מאזנים’, כרך כ"א, (אלול תשכ“ה–תשרי תשכ”ו), חוב' ד’–ה‘, עמ’ 376–380.

2. אלדד ומידד. [ראה: שלום עליכם וי. ח. רבניצקי.]

*3. אלמגור, דן. “דמויות־אב וסיטואציות מפתח בסיפורי ברדיצ’בסקי”, תקציר של ארבעה פרקים מתוך עבודת הדוקטור “אספקטים באמנות הסיפור של מ”י ברדיצ’בסקי", שנכתבה בהדרכת פרופ' א' באנד (אוניברסיטת קליפורניה, לוס־ אנג’לס, 1968. בשכפול. 480 עמ'). [ראה ה' 1].

*4. אלשטיין, יואב א. “המתח בין ישראל ו’אדום' על פי יצירותיו המאוחרות של מיכה יוסף ברדיצ’בסקי”, ‘בצרון’, ניו־יורק, כרך כ"ח (מרץ 1967), גל' ד‘, עמ’ 212–217.

5.– – – “סמלים וסמלים סוריאליסטיים ביצירת ברדיצ’בסקי, גילגולו של מיתוס: עיון בסיפור “פרה אדומה' “. פרקים שביעי ושמיני בספר ‘עיגולים ויושר. על הצורה המחזורית בסיפור’, הוצ' אל”ף, ת”א תש”ל, עמ' 131–147; 148–169. הפרק “סמלים וסמלים” נדפס לראשונה ב’אגוז, כתב־עת לספרות ולעיון‘, חוב’ 2 (תשכ"ט), עמ' 123–136.

*6. אפשטיין, אברהם. “על דרך הסיפור של ברדיצ’בסקי”, ‘מקרוב ומרחוק. פרקי מסה וביקורת’, הוצ' אוהל. ניו־יורק תש“ד, עמ' 119–125. נדפס לראשונה ב’ספר השנה ליהודי אמריקה', ניו־יורק, תרצ”ח, עמ' 326–330. תגובה על מאמר זה: יבי"א. “על ברדיצ’בסקי המספר”, "גליונות‘, כרך ז’ חוב' ג' (סיון תרצ"ח), עמ' 245–246.

7. ביאליק, ח.נ. ‘אגרות חיים נחמן ביאליק’ בחמישה כרכים, הוצ' דביר, ת“א תרצ”ח–תרצ"ט. על “מעירי הקטנה” (כרך א‘, מס’ ס“ג, עמ' קל”ה); “קיץ וחורף” (שם, מס' ק“ב עמ' רי”א–רי"ב); “אגדת המתה” (כרך ב' מס' רי“ב עמ' ל”ט); “הזר” (שם, מס' רי“ח עמ' מ”ג). ועוד שם, לפי מפתח השמות.

8. בן־אור, אהרן [אורינובסקי]. “האינדיבידואליזם העברי בתקופת התחיה, ד”ר מיכה יוסף ברדיצ’בסקי“, “תולדות הספרות העברית החדשה‘, כרך שני, הוצ’ יזרעאל, ת”א, תשי”ט, עמ' 177–205. כולל רשימה ביבליוגראפית חלקית.

9. בן־גריון, עמנואל. “נחלת מי”ב“, ‘הפועל הצעיר’, שנה 38, כרך ט”ז (ו' תמוז תש"ה), גל' 34–35, עמ' 15–16.

10. – – –. “שלוש מידות בסיפורי ברדיצ’בסקי”, ‘בצרון’, שנה ח‘, כרך ט“ו–ט”ז (חשון תש"ז), חוב’ ב‘, עמ’ 130–131.

*11. " ‘מרים’: שיא יצירתו של מי“ב ותכליתה”, ‘על־המשמר, דף לספרות ולאמנות’, י“ז חשון תשל”ב (5.11.1971).

12. בן־שמואל, שלמה. " ‘הצדיק’ של ברדיצ’בסקי“, ‘חרות, מוסף לספרות’, י”ז חשון תשי“ב (16.11.1951). [השוואה בין תיאור דמות הצדיק בסיפורי החסידות של י.ל. פרץ ושל מי”ב.]

13. בר־עד, חיים. " ‘ההפסקה’ למ. י. ברדיצ’בסקי", ‘קטיף. ילקוט לדברי ספרות, הגות ואמנות’, כרך ג' (תשכ"ה), עמ' 138–142.

14. ברנר, י. ח. ברנר הירבה לכתוב על ברדיצ’בסקי ודבריו חזרו ונדפסו בכרכים ב' וג' של ‘כל כתביו’. קל למצוא אותם באמצעות מפתח השמות בסוף כרך ג'. כאן נרשמו כמה מדבריו על סיפורי מי"ב.

15. – – –, “מהרהורי סופר”, ‘כתבים’ כרך ב‘, עמ’ 241–246. נדפס לראשונה ב’רביבים‘, קובץ ב’ סוף אלול תרס“ח–תרס”ט. [על “מחניים”].

*16. – – –. “מצרור כתבים ישנים (הרהורי קורא)”, ‘כתבים’, כרך ב‘, עמ’ 251–253. נדפס לראשונה ב’הפועל הצעיר‘, כרך ד’ (תרע"א), גל' 16, עמ' 7–9. [על “מהעבר הקרוב”.]

17. – – –. “מיכה יוסף ברדיצ’בסקי. דברים אחדים על אישיותו הספרותית”, ‘כתבים’, כרך ג‘, עמ’ 35–54. נדפס לראשונה ב’הפועל הצעיר‘, כרך ו’ (תרע"ג), גל' 1–9.

18. – – –. “נתיבות, במה חפשית לעניני החיים והספרות. ספר ראשון, וארשה, תרע”ג, הוצ' חברת ‘אחיספר’, וארשה־ברלין“. ‘כתבים’, כרך ב‘, עמ’ 394–395. נדפס לראשונה ב’האחדות' תרע”ד. [על המאמר: “בקיעי הספרות”; הסיפורים “בתחומה של עיר” ועל רשימתו של פ. לחובר על מי"ב.]

19. – – –. “בבואתם של עולי־ציון בספרותנו”, ‘כתבים’, כרך ב' עמ' 366–373. נדפס לראשונה ב’הפועל הצעיר‘, כרך י"ב (תרע"ט), גל’ 1, עמ' 10–11. [על “לארץ אבות”. נקרא לאחר מכן: “היציאה”.]

20. בקר, יעקב. “השקפות עולם אמנותיות בספרותנו (ד. פרישמן, מ. י. ברדיצ’בסקי וח. נ. ביאליק)”, ‘גזית’, כרך ה' (תמוז–אב תש"ג), חוב' י“א–י”ב, עמ' 3–8.3

21. גורן, נתן [גרינבלאט]. “מיכה יוסף ברדיצ’בסקי”, “דמויות בספרותנו. שירטוטים ורשמים‘, הוצ’ טברסקי, ת”א, תשי“ג, עמ' 32–36. נדפס לראשונה ב’העולם', כרך כ”ט (תש"א), עמ' 31 תחת הכותרת: “דמות היגון”.

22. גורפין, רבקה. “המורד באות המסורה. קווים לדמותו של מ. י. ברדיצ’בסקי”, אורלוגין, במה לדברי ספרות בעריכת א. שלונסקי‘, חוברת 5 (מארס 1952), עמ’ 211–223.

23. גיל, משה. “מיכה יוסף ברדיצ’בסקי המספר. כ”ה שנה לפטירתו“, ‘כתבים נבחרים’, עריכה, מבוא וביבליוגרפיה מוערה על־ידי גדליה אלקושי, הוצ' אגודת שלם, ע”י הוצ' ראובן מס, ירושלים, תש"ל, עמ' 29–35. נדפס לראשונה ב’גליונות‘, כרך כ’ (כסלו–טבת תש"ז), חוב' ח‘, עמ’ 58–62. [תגובה על מאמר זה: יצחק למדן (חתום: – דן) באותה חוברת עמ' 100.]

24. גלעד, זרובבל. “וידויו של משורר. (על ‘מרים’ למיכה יוסף ברדיצ’בסקי)”, ‘מבפנים’, כרך י"ח (חשון תשט"ז), חוב' ב’–ג‘, עמ’ 395–403.

25. גמזו, יהודה ליב. “תשובה כהלכה. (לביקורת ה' ירובעל ב’אוצר הספרות' שנה רביעית)”, ‘תלפיות (מאסף ספרותי)’, העורכים: יהודה הלוי לעוויק ודובעריש ירוחמזאן, ברדיטשוב, תרנ“ה. במדור: חזות הכל, עמ' 26–36. [תגובה על התוכן והצורה של מאמרו של מי”ב “רשות היחיד בעד הרבים”.]

26. גנסין, אורי ניסן. “אגרת לא. ש. ניבילוב” מוארשה, שנת 1900 ט"ז יולי [קטע]. ‘כתבי אורי ניסן גנסין’, כרך ג' הוצ' ספרית פועלים, מרחביה, 1946, עמ' 17–18. [על ‘מחניים’.]

27. הלפרן, יחיאל. “מאבק יהודי עם כפירה ויאוש. מ. י. ברדיצ’בסקי”, ‘המהפכה היהודית, מאבקים רוחניים בעת החדשה’, הוצ' עם עובד, ת“א, 1961, כרך ב‘, עמ’ 381–401. [על: הרקע הכללי, מאמריו של מי”ב, השפעת ניצשה, שופנהאואר והסיפורים: “מחיצה”, “היציאה” ועוד.]

28. הלקין, שמעון. ‘מבוא לסיפורת העברית’, רשימות לפי הרצאותיו של פרופ' ש. הלקין בשנת תשי“ב, הוצ' מפעל השכפול, ירושלים תשי”ח, עמ' 379–407. ועוד שם. [המרצה אינו אחראי לתוכן הרשימות או לניסוחן.] [על “מחניים”, דמות ‘התלוש’, מקומו של ברדיצ’בסקי בספרות העברית.]

29. וויסלבסקי, צבי. “מיכה יוסף ברדיצ’בסקי”, ‘יחידים ברשות הרבים. מסות על אישים’, הוצ' קרית־ספר, ירושלים, 1956, עמ' 22–38. נדפס קודם במהדורה הראשונה של ספר זה, הוצ' “ספרים”, ניו־יורק, 1943, עמ' 18–42. נאספו כאן 2 מאמרים שנדפסו לראשונה ב’העולם‘: א) “בית־היוצר”, ‘העולם’, שנה י"ג (י“א תמוז תרפ”ה), גל’ כ“ז, עמ' 518–519. ב) “מיכה יוסף ברדיצ’בסקי. (במלאות עשר שנים למותו)”, ‘העולם’, שנה י”ט [4 המשכים], גל' מ“ו, מ”ח, מ"ט, נ' (כסלו–טבת תרצ"ב). [ראה גם מס' 72.]

30. ורסס, שמואל [וילנאי]. “בעיות הספרות במשנתו של מ. י. ברדיצ’בסקי. (שמונים שנה להולדתו)”, ‘גליונות’, כרך י"ח (אב–אלול תש"ה), חוב' ח‘, עמ’ 76–79.

31. – – –. “החסידות בעולמו של ברדיצ’בסקי”, ‘סיפור ושורשו’, הוצ' אגודת הסופרים ליד הוצ' מסדה, רמת־גן, 1971, עמ' 104–118. נדפס לראשונה ב’מולד‘, כרך א’ (שבט–אדר תשכ"ח), חוב' 4, עמ' 465–475.

*32. – – –, “על תפיסת הזמן בסיפורי מי”ב“, ‘מאזנים’, כרך ל”ד (ניסן–אייר תשל"ב), חוב' 5–6, עמ' 355–361.

*33. זילברבוש, דוד ישעיהו. “ד”ר ברדיצ’בסקי בתור מספר“, ‘המגיד’, שנה ט' [5 המשכים]. א) גל' ו‘, ט’ אדר תר”ס (8.2.1900), עמ' 69–70. ב) גל' ז‘, ט“ז אדר תר”ס (15.2.1900), עמ’ 81–82. ג) גל' ח‘, כ“ג אדר תר”ס (22.2.1900), עמ’ 95. ד) גל' ט‘, א’ דר“ח אד”ב תר“ס (1.3.1900), עמ' 107–108. ה) גל' י‘, ז’ אדר ב' תר”ס (8.3.1900), עמ' 118–119. [נדפס בקובץ בהשמטה אחת.]

34. טוכנר, משולם. “יצירתו של ש”י עגנון“, ‘פשר עגנון’, הוצ' אגודת הסופרים ליד מסדה, תשכ”ח, עמ' 235–284. [השוואה בין הווית הילדות ביצירותיהם של פייארברג, ברדיצ’בסקי, ש. בן ציון, ברנר ואחרים לבין זו שביצירתו של עגנון].

35. ייבין, ה. “ברדיצ’בסקי (למלאות שנתיים לפטירתו)”, ‘העולם’, שנה י“א (כ“ב כסלו תרפ”ד), גל' מ”ה, עמ' 836.

36. – – –, “ברדיצ’בסקי (למלאות חמש שנים למותו)”, ‘העולם’, שנה ט“ו (י“ד אדר ב' תרפ”ז), גל' י”א, עמ' 218–219.

37. יפה, א. ב. “השואל לנתיבות עולם”, ‘מאזנים’, כרך כ"א (אלול תשכ“ה–תשרי תשכ”ו), חוב' ד’–ה‘, עמ’ 372–376.

38. כגן, צפורה. “השואל הגדול”, ‘ידיעות אחרונות’, י“ז חשון תשל”ב (5.11.1971 ).

39. – – –. “מאגדה לנובלה: מטאמורפוזה ספרותית ביצירתו של מ. י. ברדיצ’בסקי”, ‘הספרות’, כרך ג' (נובמבר 1971), מס' 2, עמ' 242–254.

*40. כצנלסון־שזר, רחל. “מיכה יוסף ברדיצ’בסקי”, (תרצ"ח) ‘על אדמת העברית. פרקי סופרים. דפים מן הפנקס’, הוצ' עם עובד, ת“א תשכ”ו, עמ' 11–57. נדפס קודם ב’מסות ורשימות‘, תש"ו, עמ’ 73–83. נדפס לראשונה ב’בכּוּר. מאסף בן־זמנו‘, ת“א, תש”א, עמ’ 251–280. [המאמר שנכלל בקובץ זה נערך מחדש ע"י המחברת.]

41. לחובר, פ. “מיכה יוסף ברדיצ’בסקי, מאמר א'. (תמוז, תרע"ב)”. “מאמר ב' (תרפ"ג)”, ‘ראשונים ואחרונים. מסות ומאמרים’, ספר שני, הוצ' דביר, ת“א, תרצ”ה, עמ' 31–52; 53–69. “מאמר ראשון” נדפס במלואו לראשונה ב’נתיבות. בימה חפשית לענייני החיים והספרות‘, ספר ראשון, וארשה, תרע"ג עמ’ 138–161. “מאמר שני” נדפס לראשונה במלואו ב’התקופה' [3 המשכים] ללא סיום. א) כרך י“ד–ט”ו (טבת–סיון תרפ"ב), עמ' 607–617. ב) כרך ט“ז (תמוז–אלול תרפ"ב), עמ' 426–432. ג) כרך י”ח (טבת–אדר תרפ"ג), עמ' 432–438.

*42. – – – “מיכה יוסף ברדיצ’בסקי”, ‘תולדות הספרות העברית החדשה’, ספר שלישי, חלק ראשון, הוצ' דביר ת“א, מהדורה ראשונה תרצ”א, עמ' 71–139. ביבליוגראפיה, עמ' 217–219. [בקובץ נכללו פרקים נבחרים.]

43. ליכטנבום, יוסף. “מ. י. ברדיצ’בסקי”, ‘סופרי ישראל. מסות’, הוצ' ניב, ת“א, תשי”ט, עמ' 63–69.

44. ליפשיץ, איתמר. “מוטיבים דתיים וחסידיים ביצירותיו של מיכה יוסף ברדיצ’בסקי”, ‘בצרון’, שנה ח‘, כרך ט"ו (שבט תש"ז), חוב’ ד‘, עמ’ 314–320.

45. למדן, יצחק. “מיכה יוסף ברדיצ’בסקי. (ציונים אחדים לדמותו במלאות שבעים שנה להולדתו)”, ‘גליונות’, כרך ג' (אב–אלול תרצ"ה), חוב' ד‘, עמ’ 291–299. [הערה למאמר זה באותה חוברת עמ' 355.] [ראה גם מס' 23.]

46. מייזל, נ. “י. ל. פרץ ומ. י. ברדיצ’בסקי", ‘י. ל. פרץ וסופרי דורו’, תרגם מיידיש מרדכי חלמיש, הוצ' ספרית פועלים בשיתוף קרן ויפר־מורגנשטרן, מרחביה, 1960, עמ' 379–386. [עוד שם לפי מפתח השמות.] [מיבחר מדברי הביקורת על היחס לחסידות ועל סיפורי החסידות של סופרים אלה.]

*47. מירון, דן. “ראשיתו של ברדיצ’בסקי המספר”, ‘מאזנים’, כרך י"ט (אב–אלול תשכ"ד), חוב' ג–ד, עמ' 248–258.

48. – – –, “מבוא ל’מרים. רומן מחיי שתי עיירות'. א. השאיפה אל הרומן ביצירת ברדיצ’בסקי. ב. מחוץ לתחום הרומן”. בפתח ‘מרים’, הוצ' יחדיו ואגודת הסופרים, כסלו תשל“ב, עמ' 7–93. ביבליוגראפיה נבחרת על ברדיצ’בסקי המספר ועל “מרים” בעמ' 296–298. הפרק הראשון נדפס לראשונה בשני המשכים ב’משא' (30.9.1970) ובגליון ערב חג הסוכות תשל”א.

49. סופר מערבי. “המהפך החדש”, ‘המגיד’ [החדש], שנה 9 [2 המשכים]. א) גל' י“ט–כ', י”ח אייר תר“ס (17.5.1900), עמ' 221–223. ב) גל' כ”ה, כ“ד סיון תר”ס (21.6.1900), עמ' 292–293. [על ארבעת ספריו בהוצאת “צעירים” ועל “מעירי הקטנה”.]

50. סירוטקין, אברהם אבא. [חתום: בר־יומא]. “בינה בספרים. משני עולמות. סיפורים וציורים מאת מ. י. ברדיצ’בסקי. וארשה, תרס”ב“, ‘המליץ’, שנה 42 [2 המשכים]. א) גל' 226, כ”ט תשרי תרס“ג (30.10.1902), עמ' 3–4. ב) גל' 227, ל' תשרי תרס”ג (31.10.1902), עמ' 3–4.

*51. פאפירנא, אברהם יעקב. “הספרות והחיים. מבית ומחוץ. תמונות וציורים מאת מ. י. ברדיצ’בסקי”, ‘הצפירה’, שנה 27 [8 המשכים]. א) גל' 224, א' חשון תרס“א (11.10.1900), עמ' 904. ב) גל' 225, ב' חשון תרס”א (12.10.1900), עמ' 908. ג) גל' 226, ג' חשון תרס“א (13.10.1900), עמ' 912. ד) גל' 27, ה' חשון תרס”א (15.10.1900), עמ' 916. ה) גל' 228, ו' חשון תרס“א (16.10.1900), עמ' 920. ו) גל' 29, ז' חשון תרס”א (17.10.1900), עמ' 924–925. ז) גל' 232, י' חשון תרס“א (20.10.1900), עמ' 936. ח) גל' 233, י”ב חשון תרס"א (22.10.1900), עמ' 940. [נדפס בקובץ בהשמטות אחדות.]

52. פודלס, נעמי. “האלוהות ביצירת ברדיצ’בסקי”, ‘ניב־הקבוצה’, כרך ה' (חשון תשי"ז), חוב' ד‘, עמ’ 715–723.

*53. פייטלסון, מ. מ. “מיכה יוסף ברדיצ’בסקי. מספר לירי”, ‘בחינות והערכות. מבחר כתבים’, הוצ' אגודת הסופרים ליד מסדה, ת“א 1970, עמ' 117–128. נדפס לראשונה ב’השילוח', כרך כ”א (תרס"ט), עמ' 363–370. [על ‘מהעבר הקרוב’. עוד באותו ספר על ברדיצ’בסקי עמ' 200; 212–213; 225–226.]

54. פיכמן, יעקב. “שרטוטים. (ב). מיכה יוסף ברדיצ’בסקי, (קוים אחדים)”. ‘העולם’, שנה ג‘, (ג' תמוז תרס"ט), גל’ כ“ב, עמ' 8–9. [המאמר הראשון של י. פיכמן על מי”ב. לא נכלל ב’רוחות מנגנות'.]

55. – – – “שרטוטים. ו. ברדיצ’בסקי המבקר. (א. בערב. טפוסים ספרותיים. – ב. בשירה ובלשון. – ג. פרי ספר. עניני בקורת. – ‘ביבליותיקה גדולה’)”, ‘העולם’, שנה 6 [2 המשכים]. א) גל' י“ב, י”ח ניסן תרע“ב (6.4.1912) עמ' 16–17 (וילנה). ב) גל' ה‘, ה’ סיון תרע”ב (21.5.1912), עמ' 13–15. (אודיסה).

*56. – – –. “מיכה יוסף ברדיצ’בסקי”, ‘רוחות מנגנות. סופרי פולין’, הוצ' מוסד ביאליק, ירושלים, תשי“ג, עמ' 177–276. [המסה מצורפת ממספר פרקים שנתפרסמו קודם בהזדמנויות שונות ובמקומות שונים.] הפרק: “ברדיצ’בסקי כמספר” (עמ' 177–225) נדפס לראשונה בפתח ‘כתבי מיכה יוסף בן־גריון (ברדיצ’בסקי), סיפורים’, הוצ' עם עובד תשי”א, עמ' 13–28 בשינויים קלים. [בקובץ נכלל פרק מתוך מסה זו. (עמ' 201–208 ב’רוחות מנגנות').]

57. פנואלי, ש“י. “ברדיצ’בסקי מספר”, “חוליות בספרות העברית החדשה‘, הוצ’ דביר, ת”א, תשי”ג, עמ' 103–112. נדפס לראשונה בשינויים קלים ב’גליונות‘, כרך כ"ה (אדר ב' תשי"א), חוב’ ט‘, עמ’ 139–143.

58. – – –. ‘יצירתו של ש"י עגנון. מסת מחקר’, הוצ' תרבות וחינוך, ת"א 1960, 194 עמ'. לפי מפתח השמות. [הערות־השוואה בין סיפורי ברדיצ’בסקי ועגנון.]

59. – – –. “בראשית. על יצירתו של מיכה יוסף ברדיצ’בסקי”. ‘ספרות כפשוטה’, הוצ' אגודת הסופרים ליד דביר ת“א, תשכ”ג, עמ' 265–270.

[עוד באותו ספר ביקורת על המונוגרפיה של י. קשת, עמ' 352–362.]

60. – – –. ‘ברנר וגנסין בסיפור העברי של ראשית המאה העשרים’, הוצ' אוניברסיטת ת“א, מפעל השכפול של הסתדרות הסטודנטים, ת”א, תשכ"ה, 206 עמ'. לפי מפתח השמות. [הערות־השוואה בין סיפורי ברנר וברדיצ’בסקי.]

*61. – – –. “העלילה שבסיפורי ברדיצ’בסקי”, ‘כרמלית. שנתון ספרותי’, כרך י“א–י”ב, חיפה, תשכ"ו, עמ' 34–45.

62. פרנס, אברהם. " ‘המתמיד’ של ח. נ. ביאליק. מ. י. ברדיצ’בסקי לפני ‘שינוי ערכין’ “, ‘מבין למערכות. עיונים בדברי שירה ומחשבה’, הוצ' מחברות לספרות, ת”א, תשי"א, עמ' 9–34. נדפס לראשונה ב’כנסת‘, ב’ (תרצ"ו), עמ' 121–147. על מאמריו של ברדיצ’בסקי על ישיבת וולוז’ין והשפעתם על חיי ח. נ. ביאליק ועל שירתו.]

63. צמח, שלמה. “מיכה יוסף ברדיצ’בסקי. (למותו)”, ‘בארצות נוד’, תרפ"ה, עמ' 32–34.

*64. קבק, א. א. “ברדיצ’בסקי המספר (רשימה של ביקורת)”, ‘השילוח’, כרך כ"ט (תרע"ג), עמ' 75–84 [על “מעמק החיים”.]

65. קולדוני, רות. “מסיפורי ברדיצ’בסקי”, ‘הוראת יצירות שונות מן הספרות העברית’, חוב' ג‘, הוצ’ ביה“ס לחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים (סטנסיל), תשכ”ב, עמ' 86–99. [הסיפורים: “ההפסקה”; “הקדיש או שני רחוקים”; “הנסתר”; “הבן האובד”; “מחניים”; “הזר” ומאמרים.]

66. קורצווייל, ברוך. ‘ספרותנו החדשה – המשך או מהפכה?’, הוצ' שוקן, ירושלים ת“א, תשכ”ה, ביחוד בעמ' 241–250. ועוד שם.

*67. קלוזנר, יוסף. “ספורים חדשים. (מעין ביקורת)”, ‘ספר השנה. ספר מוקדש לתורה ולחכמה, למחקר ולביקורת, לעניני הדת ולעניני העם, להליכות עולם ולנימוס החברה’, בעריכת נחום סוקולוב, שנה שניה, ורשה, תרס"א, עמ' 114–121; 126–127. [על “מבית ומחוץ”.]

68. – – –, “ספרותנו היפה בשנת תר”ס. (סקירה ביקורתית)", שם, עמ' 240–256. [על “מעבר לנהר”; “מעירי הקטנה”; “מחניים”; “עורבא פרח”; “ספר חסידים”.]

69. – – –. “ספרותנו. י.”, ‘השילוח’, כרך ט' (אדר–ניסן תרס"ב), עמ' 246–249; 250–251. [על מאמרו “דור דור” ב’לוח אחיאסף' ועל סיפורו: “שתי שנים ומחצה”.]

70. – – –“יער בציר. (ביקורת)”, ‘השילוח’, כרך כ“ד (שבט–תמוז תרע"א), עמ' 369–370. [על הסיפור “איבת־עולם” בקובץ שלכת' בעריכתו של ג. שופמן, לבוב, תרע”א.]

71. קליינמן, משה. “מיכה יוסף ברדיצ’בסקי. (נסוי של ציור דמות)”, ‘גזית’, כרך 10 [4 המשכים]. א) שנה 16, חוב' א’–ב' (תשרי–חשון תש"ח), עמ' 8–12. ב) שנה 17, חוב' ג’–ד' (כסלו–טבת תש"ח), עמ' 8–12. ג) שנה 17, חוב' ה’–ו' (שבט–אדר תש"ח), עמ' 14–17. ד) שנה 17, חוב' ז’–ח' (ניסן–אייר תש"ח), עמ' 21–23.

72. קלצקין, יעקב. “צער נפלים” (תרפ"א), ‘תחומים. מאמרים’, הוצ' דביר ירושלים־ברלין, תרפ“ה, עמ' רכ”ה–רל“א. נדפס לראשונה בעת ובעונה אחת בשני מקומות: ב’העולם', שנה י”ב (כ' ניסן תרפ"ד) גל' 17, עמ' 336–337 תחת הכותרת “רשם שקדן. (קטע)”. תגובה על מאמר זה: צבי וויסלבסקי, “טיפולוגיה שלא הצליחה”, ‘העולם’, שנה י“ב (ב' תמוז תרפ"ד), גל' כ”ז, עמ' 537–539. נדפס גם ב’הארץ‘, גל’ חג הפסח, י“ד ניסן תרפ”ד (18.4.1924), עמ' 2. תחת הכותרת: “צער נפלים”. תגובה על מאמר זה: י. לביא, " ‘קצף’ “, ‘הפועל הצעיר’, כרך י”ז (ד' אייר תרפ"ד), גל' 28, עמ' 13.

73. רבידוביץ, שמעון. “לנפשו. (רמזי דברים)”, ‘העולם’, שנה י“א (כ“ב כסלו תרפ”ד), גל' מ”ה, עמ' 836–838.

74. רבינוביץ, יעקב. “מיכה יוסף ברדיצ’בסקי”, ‘מסלולי ספרות’, כרך א' הוצ' מ. ניומן ואגודת הסופרים, ירושלים 1971, עמ' 198–215. נדפס לראשונה ב’התקופה‘, כרך י"ג (תשרי–כסלו תרפ"ב), עמ’ 429–445. קטעים ממאמר זה נדפסו בגליון־ברדיצ’בסקי של ‘הפועל הצעיר’, כרך ט"ו (כ“ב כסלו תרפ”ב), גל' ז‘, עמ’ 9–10. תחת הכותרת: “ליחיד”.

75. – – –. " ‘מרים’ ", ‘הדים. חוברות לספרות’, כרך א' (סיון תרפ"ב), חוב' ב‘, עמ’ 56. במדור: “הערות וציונים”. חתום: רף־רף.

76. רבינוביץ, ישעיה. “על פתחו של גנוז: מ. י. ברדיצ’בסקי”, “יצר ויצירה‘, הוצ’ מוסד ביאליק, ירושלים, תשי”ב, עמ' 223–242. חזר ונדפס בשינויים תחת הכותרת: “מיכה יוסף ברדיצ’בסקי – על שפתה של תהום”, ב’הסיפורת העברית מחפשת גיבור. כיוונים בהתפתחות האמנותית של הסיפורת העברית המודרנית‘, הוצ’ אגודת הסופרים ליד מסדה, רמת־גן, 1967, עמ' 101–115.

77. – – –, “בנפתולי הלכה ואגדה”, ‘שרשים ומגמות. לבחינת מקורותיה של הביקורת החדשה ועיונים בדרכה של הספרות העברית’, הוצ' מוסד ביאליק, ירושלים, תשכ“ז, עמ' 219–226. [ביקורתו של מי”ב על ‘מגילת האש’ לביאליק, כמפתח להבנת דרכו באגדה ובסיפוריו.]

78. ריבולוב, מנחם. “רשימות ביבליוגרפיות”, ‘התקופה’, ספר עשירי, טבת–אדר תרפ“א”, התורן‘, שנה ח’ (אלול תרפ"א), חוב' 4, עמ' 49–52. [על החלק הראשון של “מרים”.]

79. – – –. “ברדיצ’בסקי המספר”, ‘כתבים ומגילות’, הוצ' עוגן, ניו־יורק, 1942, עמ' 138–164. נדפס לראשונה ב’מאזנים, כרך ז' (ניסן–אלול תרצ"ח), עמ' 487–495. וב’מאזנים' כרך ט' (אייר תרצ“ט–חשון ת”ש), 324–331.

80. רפופורט, יוסף. “מיכה יוסף בן־גריון [ברדיצ’בסקי]”, ‘מספרים עברים. ילקוט סיפורים ונובילות’, הוצ' ניומן, ת“א תשט”ז, עמ' 54–58. [על דרכו בסיפוריו, הרקע, דמות התלוש, והסיפורים: “אהבת נעורים”; “מדרך אל דרך”; “ההפסקה”.]

81. שאנן, אברהם. “פולחן היחיד ופולחן הכלל (פרק ט"ו). הסעיפים: דרכו של ברדיצ’בסקי; מרד היחיד ביהדות ההיסטורית; ‘יבנה’ או ‘ירושלים’?; המיתוס והאלילות; היסוד ה’דיוניסי' בסיפורי ברדיצ’בסקי; ‘מחוץ לתחום’; היסוד המסתורי כממשות החיים; הכוח הבודד והאנטי־אלהי; מקורות הפסימיות של ברדיצ’בסקי”, ‘הספרות העברית החדשה לזרמיה’, כרך שלישי: ‘הספר והחיים’, הוצ' מסדה, ת"א, 1962, עמ' 74–109.

82. שוהם, חיים. “החיפוש אחר ה’אני'. עיון בסיפור ‘מעבר לנהר’ “, ‘הבוקר, טורי ספרות’, כ”ב אב תשכ”ה (20.8.1965 ), עמ' 5.

83. שמואלי, [ש]. “רשימות ביקורת. מרים. רומן למיכה יוסף בן גריון (ברדיצ’בסקי), מערכה ב‘, חלק ג’, הוצ' שטיבל”. ‘הפועל הצעיר’, שנה י"ז (כ“ז טבת תרפ”ד), גל' 12–13, עמ' 12–13.

84. שלום עליכם וי. ח. רבניצקי [חתום: אלדד ומידד]. “קבורת סופרים. פוליטון”. ‘המליץ’ [3 המשכים]. א) גל' 22, כ“א שבט תרנ”ג (26.1.1893), עמ' 2–3. ב) גל' 25, כ“ד שבט תרנ”ג (29.1.1893 ), עמ' 2–3. ג) גל' 27, כ“ז שבט תרנ”ג (1.2.1893), עמ' 2–3. [על “רשות היחיד בעד הרבים”. פארודיה על דעותיו ועל דרך כתיבתו.]

85. שקד, גרשון. “עולם בפני עצמו. 40 שנה למותו של מיכה יוסף ברדיצ’בסקי. (הערות לרומן הקצר בסתר רעם' מאת מ. י. ב.)”, משא, לספרות, אמנות וביקורת‘, שנה 11, (ב' בכסלו תשכ"ב), גל’ 44, עמ' א’–ב'.

86. – – –. “מ. י. ברדיצ’בסקי – קלונימוס ונעמי”, ‘על ארבעה סיפורים, פרקים ביסודות הסיפור’, הוצ' הסוכנות היהודית, המחלקה לעליית ילדים ונוער, סידרת עיונים, חוב' ל“ג, ירושלים, תשכ”ג, עמ' ס“ו–צ”ז.

*87. – – – “עיונים ב’בסתר רעם' “, ‘מאסף לדברי ספרות, ביקורת והגות’, כרך ז' (תשכ"ז), יו”ל ע”י אגודת הסופרים. הוצ' תרבות וחינוך, עמ' 290–340.

88. שרפשטיין, נ. “סערה בצלוחית של מים”, ‘המגיד’, שנה ו' (ט“ו תמוז תרנ”ז), גל' 28, עמ' 228–229. [על הסיפור “ארבעה אבות” בחוברת ג' של ‘ספרי שעשועים’ בעריכת א. פרנהוף.] עוד על סיפור זה: א. פרנהוף, “גילוי דעת”, שם, (כ“ד סיון תרנ”ז), גל' כ“ה, עמ' 206. וכן: י. קלוזנר, שם, (כ“ג חשון תרנ”ח), גל' מ”ה, עמ' 364.

89. רבינזון, מ. “מה אנו יוצרים. ד”ר מיכה יוסף ברדיצ’בסקי“, ‘הד הזמן’, שנה ב', גליון 285, ט”ז טבת תרס“ט (9.1.1909), עמ' 2–3. תגובה על מאמר זה: שופמן, ג. [חתום: ה. סנפיר], “מה אנו יוצרים?”, ‘הבוקר’ (עתון יומי) בעריכת דוד פרישמן, וארשה, שנה א‘, גל’ 98, כ”א אייר תרס"ט (29.4.1909), עמ' 1.

 

ג. על חייו ואישויותו (מבחר)    🔗

1. אונגרפלד, מ. [המלביה“ד]. “ממכתבי מי”ב לד. פרישמן”, ‘דבר’, 27.8.1965. [4 מכתבים מהתקופה בה ישב מי"ב בברלין והכיר את אחד העם שהכין את הכרך הראשון של "השילוח'.]

2. – – –. “בין מיכה יוסף ברדיצ’בסקי לבין דוד פרישמן. (צרור אגרות)”, ‘מאסף, לדברי ספרות, ביקורת והגות’, כרך ה’–ו‘, תשכ“ה–תשכ”ו, עמ’ 619–636. [30 אגרות של מי"ב לדוד פרישמן בשנים 1894–1908.] [ראה גם מס' 30.]

3. – – –, " ‘הזקנים שלנו שימשו כל צרכם’. ברדיצ’בסקי והוצאת ‘תחייה’ " ‘ידיעות אחרונות’, י“ז בחשון תשל”ב (5.11.1971).

4. – – –, “בין ברדיצ’בסקי לביאליק”, ‘משא’, י“ז חשון תשל”ב (5.11.1971).

5. אלישוב, ישראל [בעל מחשבות. חתום: גר־צדק]. “נשמות. מיכה יוסף ברדיצ’בסקי”, ‘הדור’, כרך א‘, גל’ ח' (תרס"ד), עמ' 1–5.

6. אשכל. “ברדיצ’בסקי וז’ולבסקי”, ‘כתובים’, גל' כ“א, י”א שבט תרפ“ז (4.1.1927), עמ' 4. [על ידידותם של מי”ב והסופר הפולני ירז’י ז’ולבסקי בשוויצריה, בשעה שהאחרון כתב את מחזהו על שבתי צבי. תרנ"ד (1893/4).]

7. בן־גריון, עמנואל. “לאור הנר (ימי חייו האחרונים של מיכה יוסף בן־גריון. למלאות כ"ה למותו)”, ‘שנתון דבר’ (תש"ה), עמ' 166–176. בהערה: מתוך ספר אשר אתי בכ"י: ‘רשות היחיד. דרך מ. י. ב. בחיים ובספרות’.

8. – – –, “ביום זכרון (ליום הולדתו ה־90)”, ‘ניב־הקבוצה’, כרך ד‘, חוב’ ד' (16), אלול תשט“ו), עמ' 766–767. למאמר זה נוספו: “אגרות אל חבר ללימודים” משנת 1894. [7 אגרות של מי”ב בחתימת: יוסי הגלילי], עמ' 768–771.

9. בן־דוד (דוידוביץ'), י. ל. [קטע ממכתבו לראובן בריינין על ברדיצ’בסקי באודיסה“) [המכתב ללא תאריך, כנראה בתרמ”ט (1889)], ‘כתבים נבחרים’ של ראובן בריינין, הוצ' ספרית פועלים, בשיתוף עם קרן ויפר־מורגנשטרן, מרחביה, תשכ"ה, עמ' 501.

10. בס, שמואל. “מיכה יוסף ברדיצ’בסקי (ט"ו שנה למותו)”, ‘גליונות’, כרך ד' חוב' י“א–י”ב, (תשרי–כסלו תרצ"ז), עמ' 321–322.

11. ברוידס, אברהם. “ימיו האחרונים של מי”ב“, ‘משא’, י”ז בחשון תשל"ב (5.11.1971).

12. בריינין, ראובן. “בני־דורי (מפנקסי)”, ‘התורן’, שנה 10, חוב' א' (ניסן תרפ"ג), עמ' 63–80. [זכרונות על פרישמן וברדיצ’בסקי ועל יחסיהם בברלין בשנת 1898.]

13. – – –. “מיכה יוסף ברדיצ’בסקי, מרינבד, 22 ביוני 1907 (מתוך היומן)”, ‘כל כתבי בריינין’, כרך שלישי: ‘רשימות וזכרונות’, הוצ' הועד להוצאת כתבי בריינין, ניו־יורק, ת"ש, עמ' 123–125. חזר ונדפס ב’כתבים נבחרים‘, עמ’ 132–134. [ראה מס' 9.]

14. גינצבורג, חיים. “הד”ר טהון על ברדיצ’בסקי“, “העולם‘, שנה 19, גל’ 50 (י“ב טבת תרצ”ב), עמ' 1002. [זכרונות שסיפר ד”ר י. טהון על מי”ב בברלין, בשנת.[1894/5

15. הוברמן, נ. “הבודד. (שרטוטים להולדתו של מ. י. ב.)”, ‘העולם’, שנה 12, גל' 43 (כ“ו תשרי תרפ”ה), עמ' 862–863. [על חייו בעיר ברשד בשנים 1886–1887.]

16. הורודצקי, שמואל אבא. “לצורתו הרוחנית של מ. י. בן־גריון”, “זכרונות‘, הוצ’ דביר, ת”א, 1957, עמ' 171–198. נדפס לראשונה ב’התקופה‘, כרך י"ג (תשרי–כסלו תרפ"ב), עמ’ 458–475, הדברים חזרו ונתפרסמו בשינויים גם ב’שנתון דבר' (תשי"ב), עמ' 294–303. ב’מאזנים' (שבועון), שנה ג' גל' כ“ה, (י“ח חשון תרצ”ב), עמ' 2–3. ב’זכרונות‘, הוצ’ דביר לעם, ת”א, תשי"ז, עמ' 171–198.

17. וורבה, ז. “לזכר מיכה יוסף בן־גריון (ברדיצ’בסקי) בשנה העשירית לפטירתו”, ‘העולם’, שנה 19, גל' 47 (כ“א כסלו תרצ”ב), עמ' 938–939. [דברי שמעון רבידוביץ וצבי וויסלבסקי על מי"ב, בחגיגת זכרון לזכרו מטעם חבורת הסופרים בברלין].

18. ורסס, שמואל. קשת, ישורון. “מ. י. ברדיצ’בסקי; חייו ופעלו”, ‘קרית־ספר’, כרך ל"ד חוב' ב' (אדר ב' תשי"ט), עמ' 154–158. [הערות מילואים למונוגראפיה.]

19. טשרנוביץ, חיים [רב צעיר]. “מיכה יוסף ברדיצ’בסקי. מאמר ראשון: האדם באהל. מאמר שני: הפורץ. על הקבר הפתוח”, ‘מסכת זכרונות. פרצופים והערכות’, הוצ' ועד היובל, ניו־יורק תש"ה, עמ' 217–229.

20. כשדאי, צבי. “קטעי־זכרונות”, ‘רשומות. מאסף לדברי זכרונות, לאתנוגרפיה ולפולקלור בישראל’, כרך ד' (תרפ"ו), עמ' 216–230. נדפס לראשונה תחת הכותרת: “זכרונות על מ. י. ברדיצ’בסקי (במלאות עשר שנים למותו)”, ב’הארץ‘, שנה י“ד, כ”ו חשון תרצ"ב (6.11.1931), עמ’ 5. [זכרונות על דובובה עיירת מולדתם של הכותב ושל מי“ב, על אווירת החסידות והמחלוקות שבה ועל יחסי החיבה שנהפכו ליחסי איבה עם מי”ב בילדותו. רקע לכמה מסיפורי החסידות של מי"ב.]

21. לחובר, פ. “ימי ברדיצ’בסקי האחרונים”, ‘ראשונים ואחרונים. מסות ומאמרים’ (תר"ץ), ספר שני, הוצ' דביר, ת“א, תרצ”ה, עמ' 70–77. נדפס לראשונה ב’מאזנים' (שבועון), כרך א' גל' ל"א (י“ב חשון תר”ץ), עמ' 1–3.

22. – – –. “מיכה יוסף ברדיצ’בסקי. פרקי זכרונות” (ת"ש), ‘שירה ומחשבה. מסות ומאמרים’, הוצ' דביר, ת“א תשי”ג, עמ' 94–100. [כולל זכרונות על “מרים”.]

23. מדרשי, יעקב. “בעקבותיו של מיכה יוסף ברדיצ’בסקי”, ‘הפועל הצעיר’, שנת 48, כרך כ"ו גל' 10, (י“ב כסלו תשט”ו), עמ' 13–14. [זכרונות בן העיר ברשד, מתקופת שהותו של מ. י. ב. בעיר זו.]

24. מירון, דן. “מ. י. ברדיצ’בסקי וי. ח. ברנר באגרותיהם”, ‘הארץ, תרבות וספרות’, 30.3.1962, עמ' 18; 23. [עם הופעת ‘מ. י. ב.–י. ח. ברנר, חליפת אגרות’, הוצ' הקיבוץ המאוחד, ת“א תשכ”ב.]

25. מלאכי, א. ר. “ברדיצ’בסקי וחובבי ציון באמריקה. (פרק מעבודה ‘ברדיצ’בסקי והעיתונות העברית באמריקה’)”, ‘בצרון’, ניו־יורק [2 המשכים]. 1) פברואר 1966, עמ' 106–113. 2) מרץ 1966, עמ' 185–189. [על רצונו של מ. י. ב לנסוע לאמריקה בשנת 1892 ועל התגובות בעתונות אמריקה על מאמרו: “רשות היחיד בעד הרבים”]. [ראה גם נספח ו‘, מס’ 6.]

26. – – –. “הרב קוק וחבריו בישיבת ווֹלוז’ין”, “מאסף, לדברי ביקורת והגות‘, כרך ב’ (תשכ"א), עמ' 617–620. [על מי”ב בישיבת וולוז’ין, על יחסיו עם הרב קוק ועל מאמריו מאותה תקופה (תרמ"ז).]

27. מקסימון, ש. ב. “בעד הערפל. (לדמות־דיוקנו של מ. י. ברדיצ’בסקי)” (דייטון, טבת תרפ"ב), ‘גוילים. קובץ מאמרים’, הוצ' אביגדור ש. ליברמן, ניו־יורק, תרפ“ה, עמ' נ”ד–ס“ד. נדפס לראשונה ב’התקופה', כרך י”ג (תשרי–כסלו תרפ"ב), עמ' 446–452.

28. נומברג, ה. ד. “מיכה יוסף ברדיצ’בסקי. (מספר הפיליטונים של ה. ד. נומברג)”, ‘דבר, מוסף לספרות’, גל' י"ח (תרפ"ח), עמ' 2–3. תרגם: מ. ז. ו. [מ. ז. ולפובסקי].

29. פיכמן, יעקב. “ברדיצ’בסקי”, ‘סופרים בחייהם. ספר הפגישות’, ספריית רמון, הוצ' מסדה בסיוע מוסד ביאליק, ת“א, סיון תש”ב, עמ' 161–170. חזר ונדפס ב’רוחות מנגנות. סופרי פולין‘, הוצ’ מוסד ביאליק, ירושלים, תשי"ג, עמ' 269–276, תחת הכותרת: “יום אחד עם ברדיצ’בסקי”. [ראה גם מס' 30; 31].

30. פרישמן, דוד. “מכתבים למיכה יוסף ברדיצ’בסקי”, "מאזנים' כרך ז' (ניסן–אלול תרצ"ח), עמ' 231–239; 322–331; 469–478; 554–561 מכתבים מן השנים 1893–1901. למכתבים נוספו הערותיו של י. פיכמן, עמ' 228–231.] [ראה גם מס' 1; 2.]

31. פרץ, י. ל. “מכתבים למיכה יוסף ברדיצ’בסקי”, ‘מאזנים’, כרך ח' חוב' א' (תשרי–חשון תרצ"ט), עמ' 93–95. [3 מכתבים ללא תאריך, כנראה, משנת תרנ"ד. למכתבים נוספו הערותיו של י. פיכמן, עמ' 67–97.]

32. סוקולוב, נחום. “מאלבומי הארץ־ישראלי”, ‘במראות הקשת’, הוצ' הספריה הציונית, ירושלים, תש“ך, עמ' 318–319. נדפס לראשונה ב’העולם‘, שנה 14, גל’ 46 (כ“ח חשון תרפ”ז), עמ' 855–856. [על שיחה בין סוקולוב למי”ב בענין תמונתו של האחרון ואביו הרב.]

33. ציטרון, ש. ל. “רשימות לתולדות העיתונות העברית. פרק 4, ‘המליץ’ (המשך)”, ‘העולם’, שנה ח‘, גל’ 18 (כ“ה אייר תרע”ד), עמ' 10–12. [על ראשיתו של מי"ב ב’המליץ' בשנת 1888.]

34. צייטלין, הלל. “ממכתבי אחד הצעירים”, ‘הדור’, שנה א' גל' 33 (ז' אלול תרס"א), עמ' 12–14. [סידרת רשימות ב’הדור' גל' 24, 32, 33. וויכוח עם מי"ב תוך הבעת הערצה גדולה אליו.]

35. צמח, שלמה. “אדם עם אחרים. זימון שלא נצטרף”, ‘אדם עם אחרים’, הוצ' ניומן, ת“א, תשי”ד, עמ' 8–14. [על יחסי ביאליק וברדיצ’בסקי כפי שהם מצטיירים מאגרות ביאליק.]

36. רוטברג, י. “מ. י. ברדיצ’בסקי (זכרונות – למלאות שלש שנים למותו)”, ‘הדואר’, שנה ד‘, גל’ ג' (כ“ד חשון תרפ”ה), עמ' 4–5. [על שנת תרמ“ט בשדה־לבן, עיר מולדתו של הכותב, בה שהה מי”ב 3 שבועות. כמה מן הדמויות מעיר זו נכללו בסיפורי מי"ב.]

37. שופמן, ג. “פגישתי עם מ. י. ברדיצ’בסקי, לצאת סיפוריו בכרך אחד ב’עם עובד' “; “שפינוזה וברדיצ’בסקי”, ‘כל כתבי ג. שופמן’, כרך רביעי, הוצ' עם עובד, ת”א, תשי”ב, עמ' 182–132; 223.

38. – – –. “מ. י. ברדיצ’בסקי ושלמה מימון”; “מופאסאן ומי”ב“, שם, כרך ה‘, הוצ’ דביר ועם עובד, תש”ך, עמ' 98; 197.

39. שזר, זלמן. “מול מיכה יוסף ברדיצ’בסקי. (התוודעות אילמת)” (כסלו תש"י), ‘אור אישים, דברי מסה וזכרון על פגישות שתמו’, הוצ' עם עובד, ת“א, תשט”ו, עמ' 165–171. [על “הזר”. זכרונות מברלין משנת 1915]. במהדורה החדשה בהוצ' הספריה הציונית, תשכ“ד, 163–167. נדפס לראשונה ב’ספר ארגנטינה. קובץ מוקדש לעניני הישוב היהודי הארצי, דברי ביקרות וספרות יפה‘, הוצ’ קבוצת עובדים ליד “דרום” בואנוס איירס, תשט”ו, עמ' 218–220.

40. שטיינמן, אליעזר. “מיכה יוסף ברדיצ’בסקי. (עשרים וחמש שנים לפטירתו)”, ‘דבר’, י“ד חשון תש”ו (8.11.1946).

41. שטרייט, שלום. “מיכה יוסף ברדיצ’בסקי. קוים אחדים לדמות דיוקנו”, ‘פני הספרות. מסות’, כרך ב‘, הוצ’ דביר, ת“א תרצ”ט, עמ' 9–14. נדפס לראשונה ב’התקופה‘, כרך י"ג (תשרי–כסלו תרפ"ב), עמ’ 453–457.

 

ד. עתונים וכתבי עת שהקדישו גליונות מיוחדים למ. י. ברדיצ’בסקי (מבחר)    🔗

עם פטירתו

1. ‘הפועל הצעיר’, שנה 15, גל' 7, כ“ב כסלו תרפ”ב (23.12.1921). (ד. שמעונוביץ [שמעוני] (שיר), אשר ברש (שיר), מתולדות חייו, קטעים מסיפוריו ומרשימותיו, יעקב פיכמן, יעקב רבינוביץ, י. ח. ברנר, מ. גליקסון, ש. צ’רנוביץ [ספוג], ש. צמח, נ. ביסטריצקי [אגמון], י. אהרונוביץ.)

2. ‘התקופה’, שנה י“ג, תשרי–כסלו תרפ”ב. מדור הביקורת, עמ' 427–475. (ד“ר חיים טשרנוביץ, יעקב רבינוביץ, ש. ב. מקסימון, שלום שטרייט, ד”ר ש. א. הורודצקי.)

חמש שנים למותו

3. ‘כתובים’, גל' י“ז, י”ב טבת תרפ"ז (17.12.1926), עמ' 3. (ליקוטים מספריו, יצחק למדן, ש. בס.)

עשר שנים למותו

4. “מאזנים‘, שנה ג’, גל' כ”ה, י“ח חשון תרצ”ב. (י. פיכמן, ש. א. הורודצקי, 6 ממכתבי מי"ב לברנר.)

עשרים וחמש שנים למותו

5. ‘דבר’, י“ז חשון תש”ו (8.11.1946). (א. שטיינמן, נתן רוטנשטרייך, מוריץ היימאן [תרגום מגרמנית: רחל בן־גריון].)

שלושים שנה למותו

6. ‘חרות, מוסף לספרות’, י“ז חשון תשי”ב (16.11.1951). (ש. אלידן, שלמה בן־שמואל.)

מאה שנה להולדתו

7. ‘על המשמר, דף לספרות ולאמנות’, 27.8.1965. (יעקב רבי, אברהם אדר, אגרת של מ. י. ב משנת 1905 עם הערות מאת ע. בן־גריון, לוח תאריכים ורשימת פעולות ב’עשור האחרון'.)

8. ‘משא, לספרות, אמנות וביקורת’, מס' 37, י“ג אלול תשכ”ה (10.9.1965). (יוסף אורן, שמעון תודר.)

9. ‘מאזנים’, כרך כ“א, חוב' ד’–ה', אלול תשכ”ה–תשרי תשכ"ו (ספטמבר–אוקטובר 1965), עמ' 370–386. (ישראל כהן, א. ב. יפה, יוסף אבן, עמנואל בן־גריון.)

חמישים שנה למותו

10. ‘משא, לספרות, אמנות וביקורת’, י“ז חשון תשל”ב (5.11.1971), (א. שאנן, מ. אונגרפלד, אברהם ברוידס.)

11. ‘ידיעות אחרונות’, י“ז חשון תשל”ב (5.11.1971). (צפורה כגן, מ. אונגרפלד.)

12. ‘על המשמר. דף לספרות ולאמנות’, י“ז חשון תשל”ב (5.11.1971), (דניאל בן־נחום, ע. בן־גריון.)

13. ‘ידיעות גנזים’, מס' 76, שבט תשל"ב, כרך ה' שנה 10. תמונות, צילומי מכתבים לשמואל יוסף פין, לשלמה בובר, לא. דרויאנוב, לאברהם גוטלובר, להוריו, צילומי כתבי־יד שטרם פורסמו, לש. בן־ציון, לאהרן קמינקא, לחיים טשרנוביץ.)

 

ה. ספרים על ברדיצ’בסקי    🔗

1. אלמגור, דן. ‘אספקטים באמנות הסיפור של ברדיצ’בסקי’ [עבודת דוקטור]. שני חלקים, 472 עמ‘, עם ביבליוגראפיה. אוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג’לס, 1968. (במכונת כתיבה). (ראה ב’ 3].

2. קלוזנר־אשכול, עליזה. השפעת ניצשה ושופנהאור על מ. י. בן־גריון (ברדיצ’בסקי), בצירוף הקדמה מאת יוסף קלוזנר, הוצ' דביר, ת"א, 1954. 149 עמ'.

3. קשת, ישורון. ‘מ. י. ברדיצ’בסקי (בן־גריון) חייו ופעלו’, הוצ' מאגנס, ירושלים, תשי"ח, 304 עמ'. כולל רשימה ביבליוגראפית נבחרת.

 

ו. ביבליוגראפיה של כתבי מי"ב ועליו (מבחר)    🔗

1. אלמגור, דן. פישמן, שמואל. “מיכה יוסף ברדיצ’בסקי (בן־גריון) – ביבליוגראפיה”, הוצ' המכון לחקר הספרות העברית ע“ש בנציון כץ, באוניברסיטת תל־אביב, (טיוטה ראשונה) (סטנסיל), מרחשון, תשל”א. [כולל: חיבוריו של ברדיצ’בסקי; מאמרים וכתבי־ביקורת על ב' ויצירתו.]

2. בן־אור, אהרן (א. אורינובסקי). “האינדיבידואליזם העברי בתקופת התחיה, ד”ר מיכה יוסף ברדיצ’בסקי“, ‘תולדות הספרות העברית החדשה’, כרך שני, הוצ' יזרעאל, ת”א, תשי"ט, עמ' 204–205.

3. בן־גריון, עמנואל. “חיי מי”ב ויצירתו“, ‘מאזנים’, כרך כ”א, (אלול תשכ“ה–תשרי תשכ”ו), חוב' ד’–ה‘, עמ’ 385–386.

4. לחובר, פ. “מיכה יוסף ברדיצ’בסקי”, ‘תולדות הספרות העברית החדשה’, ספר שלישי, חלק ראשון, הוצ' דביר ת“א, מהדורה ראשונה תרצ”א, עמ 217–219.

5. מירון, דן. “ביבליוגראפיה” [על מי“ב המספר ועל “מרים”] ב’מרים. רומן מחיי שתי עיירות‘, הוצ’ יחדיו ואגודת הסופרים, כסלו תשל”ב, עמ' 268–298.

6. פישמן, ז. “מיכה יוסף ברדיצ’בסקי. א. ביאוגרפיה. ב. ביבליאוגרפיה.” [לא נגמר], ‘הישוב’, שנה א' (2 המשכים]. 1) גל' ו‘, ט“ז חשון תרפ”ה, עמ’ 13–15. 2) גל' ח‘, ל’ חשון תרפ“ה, עמ' 14–15. בגל' ט”ו, י“ט טבת תרפ”ה, עמ' 14 פורסם מכתבו של מי“ב לא. ב. דובזעביץ מיום 14.8.1892, בדבר רצונו לנסוע לארה”ב. [ראה גם נספח ג' מס' 25].

7. קרסל, ג. ערך “ברדיצ’בסקי, מיכה יוסף”, “לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים‘, כרך א’, הוצ' ספרית פועלים, תשכ”ח. [רשימת מאמרי ביקורת על מי"ב בספרים.]

8. קשת, ישורון. ‘מ. י. ברדיצ’בסקי (בן־גריון) חייו ופעלו’, הוצ' מאגנס, ירושלים, תשי“ח, עמ' 302–304. [ביבליוגראפיה מקוצרת של כתבי מי”ב ומבחר הערכות עליו.]

 

ז. המשתתפים בקובץ    🔗

יוסף אבן

נולד במינכן ב־1922 ועלה ארצה ב־1939. מפרסם מאמרים ומחקרים בעניני ספרות עברית וכללית. מרצה לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו על יצירתו של י.ח. ברנר עומד לצאת לאור בהוצאת מוסד ביאליק.

דן אלמגור

נולד ברמת־גן ב־1935. למד באוניברסיטאות ת"א וירושלים. בשנים 1938–1968 לימד באוניברסיטה למדעי היהדות ובאוניברסיטת קליפורניה בלוס־אנג’לס. פירסם מסות על הדרמה העברית בימי־הביניים, על ספרות עברית חדשה ועל שקספיר בעברית. מוכר גם כפזמונאי וסאטיריקן. כתב, עיבד ותירגם לבמה העברית למעלה מ־50 מחזות והצגות רביו. ספריו העומדים להופיע בקרוב: שירי ר' יוסף בן שמואל צרפתי, שקספיר בעברית ושתי אנתולוגיות של הומור וסאטירה בחרוזים מן הספרות העברית: מושב ליצים ומשכב ליצים.

יואב אלשטיין

נולד בירושלים ב־1932. פירסם שירים ומאמרים בעתונות הארץ וחו“ל. ב־1965 זכה בפרס על מאמרו “מערכת ההלכה והחברה בת־ימינו” שנדפס ב”האומה“. בשנים 1965–1967 שהה בארה”ב והורה ספרות עברית באוניברסיטאות שם. ספר שיריו מסכות עץ (1967). מאמרי הביקורת שלו כונסו בספרו: עגולים ויושר (1970). עוסק בהוראת ספרות ומקצועות היהדות.

אברהם אפשטיין

נולד בשנת 1880 בסלוצק. נפטר ב־1952 בניו־יורק. עסק בהוראה ביקטרינוסלב, בוארשה, באודיסה ובבסרביה. משנת 1924 בארה"ב בבית־המדרש למורים “הרצליה” בניו־יורק. הירבה לפרסם דברי ביקורת בכתבי־העת של התקופה ובעתונות העברית באמריקה. ספריו: סופרים (1935), מקרוב ומרחוק (1944), סופרים עברים באמריקה (א–ב 1953).

עמנואל בן־גריון

נולד בברסלאו בשנת 1903 לאביו מיכה יוסף ברדיצ’בסקי. עלה ארצה ב־1936. פירסם בגרמנית ובעברית מסות ודברי ביקורת וכן מחקרי פולקלור. שוקד על הוצאת עזבונו הספרותי של אביו בגרמנית ובעברית. פירסם מאמרים רבים על תחומי יצירתו של אביו. בין ספריו: שבילי האגדה (1950).

יוסף חיים ברנר

נולד בנובייה־מליני, אוקראינה, בשנת 1881, עלה לארץ ב־1909, נרצח בשכונת אבו־כביר ביפו במאורעות מאי 1921. פירסם סיפורים משנת 1900. ספרי סיפוריו העיקריים הם: מעמק עכור (1901), בחורף (1904), לא כלום (1907), כתבים (1910), בין מים למים (1910), מכאן ומכאן (1911), סיפורים (1918), שכול וכשלון (1920). סיפוריו כונסו במהדורת כתביו בת 9 הכרכים, שיצאה בשנים 1924–1928, ושבו וכונסו במהדורת כתביו בת 3 הכרכים, שיצאה בשנים 1955–1967. במאמרי ההערכה והביקורת שלו הגיב בהתמדה כמעט על כל המתרחש בחיים ובספרות באותו זמן.

נורית גוברין

נולדה בתל־אביב בשנת 1935. מרצה לספרות עברית באוניברסיטת ת"א. פירסמה מחקרים ועיונים על יצירתם של ג. שופמן, דבורה בארון, אנדה עמיר, משולם זלמן גולדבוים, ראובן פאהן ואחרים. ערכה את קובץ יעקב פיכמן בסידרה זו.

שמואל ורסס

נולד בוילנה (פולין) בשנת 1915. עלה לארץ ב־1935. פרופיסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. מפרסם משנת 1938 מאמרים ומחקרים על הספרות העברית בכתבי העת הספרותיים והמדעיים. (בשנים 1938–1955 בחתימת “שמואל וילנאי”. בין מחקריו: – על ש"י ביק, י. סאטנוב, י. פרל, מנדלי, ביאליק. ספריו: יוסף פרל, מעשיות ואגרות (מהדורת החלק העברי) (1970), סיפור ושורשו – עיונים בהתפתחות הפרוזה העברית (1971).

דוד ישעיהו זילברבוש

נולד בגליציה בשנת 1854. עלה לארץ ב־1934 ונפטר בתל־אביב ב־1936. פירסם את סיפורו הראשון ב’המביט' של פ. סמולנסקין (1878). כתב סיפורים מהווי חיי ישראל בגליציה וברומניה. פירסם רשימות בעניני יום־יום, מאמרי ביקורת וזכרונות. מספריו: מוציא אסורים (1882), זכרונות (1885), נפש אחת מישראל (1894), מחזות ושברי מחזות (1900), מחזות וספורים (1905), כתבים נבחרים (1920), מעשה באשה אחת (1923), מפנקס זכרונותי (1936).

רחל כצנלסון־שז"ר

נולדה בבוברויסק ב־1888. עלתה ארצה ב־1912. מראשי הפעילות בתנועת הפועלות ועורכת “דבר הפועלת” מיסודו (1934) במשך עשרים וחמש שנים. רעית זלמן שז"ר. מפרסמת רשימות ומסות בעניני ספרות מ־1918. מסות הביקורת שלה כונסו ב: מסות ורשימות (1946) ובעל אדמת העברית (1966).

י. פ. לחובר

נולד בחורז’ל, פולין, ב־1883. עלה לארץ ב־1927. נפטר בתל־אביב ב־1947. במשך עשרות שנים מראשי העושים בביקורת העברית ובחקר תולדות הספרות העברית. ספריו העיקריים: מחקרים ונסיונות (1925), ראשונים ואחרונים (1934–1935), תולדות הספרות העברית החדשה (1938–1948), חיים נחמן ביאליק – חייו ויצירתו (1937–1948), על גבול הישן והחדש (1951), שירה ומחשבה (1953), מחוץ לתחום (1953).

דן מירון

נולד ב־1934 בתל־אביב. פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל־אביב. מפרסם מאמרי ביקורת ומחקרים בספרות העברית מ־1954. ספריו: חיים הזז (1959), ארבע פנים בספרות העברית בת־ימינו (1962), מהדורה ביקורתית של למדו היטב לאברמוביץ. בתוספת מבוא על ראשית הרומן העברי (1969), שלום־עליכם (1970), מבוא למרים מאת מ. י. ברדיצ’בסקי (1972).

אברהם יעקב פאפירנא

נולד בקאפולי שברוסיה הלבנה בשנת 1840 ונפטר באודיסה ב־1919. החל לפרסם משנת 1861 ב’המליץ' ו’הכרמל'. מראשוני המבקרים בספרות העברית, שמתח ביקורת חריפה על דרכה של הספרות העברית בדור פריחתה של ספרות ההשכלה. ביקורתו על אמת ואמונה של אד“ם הכהן עוררה תגובות נזעמות והביאה אותו לפרישה משדה הביקורת העברית (1869), אליה חזר רק עם ראשית המאה במאמרי הביקורת שלו על ברדיצ’בסקי וטשרניחובסקי. שני ספריו לרבות שיריו וזכרונותיו כונסו ב”כל כתבי" (1952) בעריכת י. זמורה.

מ. מ. פייטלסון

נולד במיכאילובקה, בקרים בשנת 1870 ואיבד עצמו לדעת ביקאטרינוסלאב שברוסיה, ב־1912. היה מחלוצי המבקרים החדשים במאה שעברה ובראשית המאה הזאת. החל לכתוב בגיל צעיר ומשנת 1887 ב’הצפירה', ובכתבי־העת של התקופה. פירסם סידרת מסות על סופרי הדור: פ. סמולנסקין, שלום אש, שניאור, מנדלי, ברדיצ’בסקי ועוד ועל עניני ספרות. כמה ממאמריו כונסו לאחר מותו ע"י פ. לחובר בספר כתבים (1914). ספרו בחינות והערכות כולל את מבחר כתביו בתוספת מבוא וביבליוגראפיה מאת א. ב. יפה (1970).

יעקב פיכמן

נולד בבלצי, ביסרביה ב־1881. עלה לארץ ב־1911 והשתקע בה ב־1919. נפטר בתל־אביב ב־1958. מגדולי המשוררים הליריים העבריים ומן הפורים והשקודים שבמבקרים ובמסאים העברים. מסות הביקורת שלו מקיפות כמעט את כל היוצרים העברים החשובים מרמח"ל ועד לבני דורו ואף צעירים מהם. ספריו העיקריים בביקורת הם: בבואות (1919), אנשי בשורה (1938), שירת ביאליק (1946), אמת הבנין (1951), בבית היוצר (1951), בני דור (1952), אלופי ההשכלה (1953), רוחות מנגנות (1953), בטרם אביב (1959).

שמואל ישעיהו פנואלי (פינלס)

נולד בגליציה בשנת 1904, עלה לארץ ב־1935 ונפטר בחולון ב־1965. מ־1954 מרצה לספרות באוניברסיטת ת"א ואחר־כך ראש החוג לספרות עברית. פירסם תחילה בפולין ולאחר־מכן בארץ מאמרים ומסות בעניני ספרות וחינוך. ספריו: דמויות בספרותנו החדשה (1946), חוליות בספרות העברית החדשה (1953), ספרות בבתי־ הספר (1953), חיים הזז (1954), יצירתו של ש"י עגנון (1960), ספרות כפשוטה (1963), מסה על היפה שבאמנות הספרות (1965), ברנר וגנסין בסיפור העברי של ראשית המאה העשרים (1965).

אהרון אברהם קבק

נולד בסמורגון פלך וילנה ב־1883, עלה לארץ ב־1911 והשתקע בה ב־1921. נפטר בירושלים ב־1944. לימד ספרות בגימנסיה רחביה והיה מפעילי אגודת הסופרים והסתדרות המורים. החל לכתוב ב’הצפירה' ב־1899. כתב סיפורים קצרים ורומנים רחבי יריעה על רקע התנועה הלאומית־ציונית בארץ ובחו"ל. פירסם מסות ומאמרים. שלא כונסו, על ספרות עברית וכללית וכן הירבה לתרגם מספרות העולם. מספריו: לבדה (1905), דניאל שפרנוב (1912), נצחון (1923), בין ים ובין מדבר (א’–ג' 1933), אהבה (1926), ננו וסיפורים אחרים (1927), בהימוט ממלכה (מחזה. 1929), שלמה מולכו (1927–1929), במשעול הצר (1937), ומתוך מחזור הרומנים תולדות משפחה אחת שחשב לכתוב הופיעו: בחלל הריק (א’–ב'. 1943), בצל עץ התליה (1944), סיפור בלי גיבורים (1945).

יוסף קלוזנר

נולד באולקניקי, פלך וילנה, בשנת 1874, עלה לארץ ב־1919 ונפטר בתל־אביב ב־1958. במשך עשרות שנים מראשי העושים בביקורת העברית ובחקר תולדות הספרות העברית וההיסטוריה הישראלית. עסק בפעילות ציבורית ענפה ופירסם מאמרים רבים בפובליציסטיקה ובעניני הלשון העברית. היקף כתיבתו בתחומים השונים עצום ורב. ב־1926 נתמנה לפרופסור לספרות העברית החדשה באוניברסיטה העברית וב־1943 גם פרופסור לתולדות ישראל בימי בית שני. מאמרו העברי הראשון בשאלות השפה העברית ב’המליץ' 1893. משנת 1903 היה מעורכי ‘השילוח’ עד 1927, וערך כתבי־עת וספרים רבים אחרים. מספריו בביקורת הספרות העברית ובמחקרה: רוחות מנשבות (1896), תולדות הספרות העברית החדשה (1920), יוצרים ובונים (א’–ג'. 1925–1930), היסטוריה של הספרות העברית החדשה (א’–ו'. 1930–1950), ש. טשרניחובסקי – האדם והמשורר (1947), זלמן שניאור (1947), דוד שמעוני (1951), ח. נ. ביאליק ושירת חייו (1951), מגדולי הספרות העולמית (1954), יוצרי תקופה וממשיכי תקופה (1956), משוררי דורנו (1956), ועוד הרבה.

גרשון שקד

נולד בונה ב־1929. עלה ארצה ב־1939. פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. מפרסם מאמרים ומחקרים על ספרות ובעניני תיאטרון. ספריו בביקורת הספרות ובמחקרה: על ארבעה סיפורים (1963), בין שחוק לדמע (1965), מבוא והערות לסיפורי יעקב שטיינברג (1966), על שלושה מחזות (1968), מלכות שאול (מבוא והערות. 1969), המחזה העברי ההיסטורי בתקופת התחיה (1970), גל חדש בסיפורת העברית (1971), אם תשכח אי פעם (1972), אמנות הסיפור של עגנון (1973).