כשם שברית כרותה לארץ, כך ב"כ ליסורין (מכיל' שמות ב', כ"ג)

כל המקים את התו' מעוני וכו' (אבות ד‘, ט’)

בחותם הדברים (ספרי במד' כ'. ל"ח)

בב"ס שאני נגלה עליך תהא מזכיר את שמי ואיכן וכו' בבית הבחירה (ל’ט).

כשהקב“ה מדבר בקול גדול ומלה”ש בקול נמוך שנא' וכו' (נ"ח).

אף זו בשמחה (קי“ט – וע' קי”ז).

אף זו קנאה הקב"ה ונתנה ללוים (קי"ט).

לבאי הארץ נתחלקה הארץ (קל"ה).

מעוט הגבול בדרכי הדרשה ובחיובי ההלכה.

אינו צריך (מכיל' שמ' כ“ג, י”א)

א"צ וכו' ללמדה מרד שבועה (ספרי במד' י"ב, וע' ירש' סוט' ז‘. א’).

א“צ וכו'. הא מה ת”ל? לענין שאמרנו (שם)

א“צ שהרי כבר נאמר, וכו' הא מת”ל וכו' ללמדה סדר שבועה (י"ב וע' ירש' ו‘. א’)

א“צ שהרי כבר נאמר וכו' אלא מה ת”ל וכו' ללמדך (ספרי במד' ע"ג)

א“צ שהרי כבר נאמר וכו' ומה ת”ל? – – לפי שהוא אומ' – – שאם אמר – – שומע אני – – ת"ל – וכו' (ק"ז)

א"צ שהרי כבר נאמר (קב"ה)

א"צ שהרי כבר נאמר (קנ"ג).

כלכלת הלשון.

בכושרות – תהל' מ"ה. ז' – אלו בוכים ואלו שוחקים (מכיל' שמות י"ג, ד') – מל': “בכי ושירות” (וע' סנהד' כ"ב.) –

לא תתעמר בה – דבר' כ“א, י”ד – לא ישתמש בה כדברי ריו"ג (ספרי דבר' רי"ב) בפתע: זה שוגג, פתאום: זה אונס (מ' במד' כ"ח)

II ר' יאשיה    🔗

הוצאת המקרא מידי פשטו לצרך הדרשה.

ועונתה: זו ד“א שנא' וישכב אותה ויענה – ברא' ל”ד. ב' – (מכילתא שמות כ"א, י'). וע' גוף הספר 17 הערה 12.

הוצאת ההלכה מן המקרא.

מליצת“הכתוב מדבר” תמצא לר' יאשי' הרבה (מכילתא שמות י“ב, פ”נ [כ“ט], כ”א, י“א; כ”ג. ה‘; ספרי במדבר ל“ד. ק”י. קכ“א, קכ”ו [ב"ס]; ספרי דבר’ ק"נ ועוד הרבה).

III תלמידי רב הונא קמי ריש גלותא    🔗

אחרי התברר הדבר, כי בימי ר“מ וחבריו ובימי ר' יהודה הנשיא וחבריו היו גם בבבל תנאים. נוטה הדעה לחשוב על תנאי בבל את כל חכמי התורה הגדולים שקמו בדורם בארץ ההיא. והנה על רב הונא קמא ריש גלותא, שהובאו עצמותיו לא”י בעוד רבנו הקדוש חי. הוכחנו כי היה חכם גדול בתורה (28 הערה 1) וביראה (הערה 5). ודבר זה מתחזק יותר ויותר, בראותנו כי גדולי בבל, אשר היו לתפארת לעמם, הלא הם: אבא בר אבא אבוה דשמואל ושמואל בנו, תלמידיו היו. כי כן מצאנו “מתיב אבוה דשמואל לרב הונא” (מעילה ט'.). “דבעא מני שמואל מרב הונא: שנים וכו' צריכין שיאמרו וכו' או א”צ? א“ל א”צ" (גטין ה'.). והנה סתם רב הונא היה תלמידו של שמואל, אולם דבר שאי אפשר הוא ששמואל הרב ישאל את תלמידו ושתלמידו יפסוק הלכה לרבו, ועאו"כ אי אפשר דבר זה שאבוה דשמואל ישב לפני רב הונא זה תלמיד בנו. אלא על כרחנו היה רב הונא זה. רב הונא קמא שמת בחיי רבי קודם לשנת 3953, ושבין מיתתו למיתת סתם רב הונא שחלה להיות בשנת 4957, עברו יותר ממאה וארבע שנים. ובכן מגדולת שני התלמידים נדע להוכיח על גדולת הרב, ריש גלותא זה. ואולי אפשר לשער, כי גם ר' אבא אבוה דר' שמלאי (21 הערה 8) תלמיד רב הונא קמא היה. כי יש גורסין “מתיב אבוה דשמואל ור' אבין לרב הונא” (מעילה שם). ולא רחוקה היא, כי תחת ר' אבין יש לגרוס “ר' אבא” וכי הוא ר' אבא אבוה דר' שמלאי הידוע לנו. אולם אם דבר זה מוטל בספק, הלא ודאי ברור הוא, כי אבוה דשמואל ושמואל בנו, תלמידי ריש גלותא זה היו. ואם כן לא נשנה אם נשער, כי היה רב הונא זה דומה בכבוד תורתו לתנאי בבל.