I דברי ר' יוחנן על בבל.    🔗

איכא סבי בבבל וכו' (ברכ' ח'.)

עצים של בבל א"צ רוב (שבת כ':)

למה נקראה שמה מצולה (שבת קי"ג).

רייק מכותהא דבבלאי (שבת קמ"ה:)

עופות שבבבל שמנים מפני שלא גלו (שם).

מועדים שבבבל שמחים מפני וכו' (שבת קמ"ה:)

א“ל לר”יוח: אתו חברי לבבל וכו' (יבמ' ס"ג:)

א“ריוח מפ”מ אין מצורעין בבבל וכו' (כתוב ע"ז:)

זעירי ארכבי' לר“יוח וכו' א”ל אורייתן כשרה בנתן לא כשרן (קדושין ע"א:)

– דבריו על גבולי בבל ליוחסין – (שם ע' – ע"ב:) סברי כתי‘: ונתן ה’ לך שם לב רגז – דבר' כ“ח, ס”ה – בבבל (נדר' כ"ב.) דילכון אמרי דלהון היא (ב“ק קי”ז:) חנופה וגסות שירדה לבבכל (סנהד' כ"ד.) – אבל נראה שעל האומה הבבלית יכַוֵן –

אחות לנו קטנה וגו' זו עילם שזכתה ללמוד ולא זכתה ללמד (שם)

בבל: בלולה במקרא, בלולה במשנה, בלולה בתלמוד (שם)

לא בבליין היו וכו' (מנחות ק')

עד דאכלת כפנייתא בבבל (בכורות י"ח:)

רבותינו שבגולה היו מפרישין תומ"ע עד וכו' (ירש' חלה ב' ט')

דאר"יוח: מן בבל לבבל (ירש' שביעית ו' ו'.).

II עוללות למאמרי ר' יוחנן    🔗

לזכרונות בית המדרש מימי ילדותו: אר"יוח: אנא לאו טבחא אנא ולאו בר טבתא ונהירנא דהכי הוו אמרי בי מדרשא וכו' (חולין צ"ג.). – וע' בגוף הספר 65 הערה 13. –

לידיעת המקומות: באפס דמים – ש“א י”ז, א' – אר“יוח: בתקל סמוקתא (ירש' סנהד' ב' ה'). אר”יוח: ג' נשתיירו מהם: בלועה דגדר וחמי טברי' ועינא רבתא דבירם (סנהד' ק"ח.).

אר"יוח: למה נקרא שמה שנער וכו' (זבח' קי"ג:) – וע' גוף הספר 66 הערה 1. –

למאמריו בשם התנאים: דאר"יוח משום ר' יוסי בן קוצרתא (שבת קנ“א: ע' תנא זה הי”ו 328).

אר"יוח משום ר' אליעזר בר יעקב (סוט' מ“ג: [ו”פ])– וע' בגוף הספר סוף עד 66 וראש עד 67. –

לשיטתו לצדק את הבריות: ולקחתי אתכם א' מעיר ושנים ממשפחה – ירמ' י“ג, ד' – אר”ל: דברים ככתבן. א“ל ר”יוח: לא ניחא לי' למרייהו דאמרת להו הכי, אלא א' מעיר מזכה כל העיר כולה וב' ממשפחה מזכין כל המשפחה כולה (סנהד' קי"א.) מנין שמחל לו הקב"ה – לשאול – על אותו עון (ערובין נ"ג:)

“עוזא בא לעה”ב (סוט' ל"ה.) – ע' גוף הספר 72 – 75. –

להלכות גוים באסורים: חפצי גוי קונין שביתה גזרה בעלי גוים אמו בעלים דישראל (ערובין מ"ז:) – וע' בגוף הספר 75 הערה 12 ושלאחריה. –

לחשיבות הבגדים: אר“יוח: תחת כבודו – ישע' י', ט”ז – ולא כבודו ממש (שבת קי"ד:) – ע“ש ותראה שהוא קורא לבגדים”כבוד" – וע' בגוף הספר 69 הערה 11. –

III עוללות לתולדות ריש לקיש ולמאמריו.    🔗

תשלום להערה 10 צד 78.

ועל מעשי ילדותו יחשב גם המסופר עליו:

רשב"ל קרי יתי' חד מגר וכו' קם ורקד חסר ויהבין לי'

חד גרב דהמר עת"ק וקרא עלוי לשחוק עושים

לחם ויין ישמח חיים (קהל' רב' י' י"ט).

ענְוָתו.

אמרו עליו – – שמימיו לא מלא שחוק פיו בעה“ז מכי שמעה מרי”וח רבי' (ברכ' ל"א.)

ר"ל אומר כל אדם שכועס אם ח' הוא חכמתו מסתלקת ממנו וכו' (פסח' ס"ו:)

א"ל פסלת לך ד' טורי וטענת בר לקישא? שדי בר לקישא במיא (מגל' כ"ח:).

על התורה, קדמותה, אחדותה ושקידתה.

ב' אלפים שנה קדמה התו' לברייתו של עולם,

מ“ט ואהי' אצלו אמון ואהי' שעשועים יום יום – משלי ה' ט' – (שה“ש רב' ה', י”א). מ”ד: ואתנה לך את לוחות האבן והתורה

והמצוה אשר כתבתי להורותם – שמות כ“ד, י”ב – לוחות אלו עשה"ד;

תורה: זה מקרא; והמצוה: זו משנה; אשר כתבתי: אלו

נביאים וכתובים; להורותם: זו גמרא, מלמד שכולם נתנו למשה מסיני (ברכ' ה'.) (ריוח"א: אין גרנה של תו' אלא בלילה וכו') ר"ש [ב"ל] א' ביום ובלילה (שה"ש רב' שם)

ארשב"ל כד הוינא לעי באורייתא ביממא הווה מנהרא לי בליליא (שם).

אהבת ישראל.

והנה ה' נצב עליו – ברא' כח, י"ג –

כאדם שמניף על בנו (חולין צ"א:)

אין הקב“ה מכה את ישראל אא”כ בורא להם רפואה תחלה (מגל' י"ג:)

גלוי וידוע לפני משו"הע שעתיד המן לשקול שקלים

על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו (שם).

על אחדות האומה.

לא תתגודדו – דבר' י"ד, א' – לא תעשו אגודות אגודות (יבמ' י"ג:)

אומה זו כגפן נמשלה, זמורות שבת אלו בעה"ב, אשכולות שבה אלו

ת"ח, עלין שבה אלו עמי הארץ, קנוקנות שבת אלו ריקנין שבישראל,

היינו דשלחו מתם ליבעו אתכליא רחמי על עליא

דאילמלא עליא לא מתקימי אתכליא (חולין צ"ב.).

עיר הגרים.

המטה דינו של גר וכו' (חגיג' ה'.)

שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפה כל עובר ושב (סוט' י':)

קתני לוקחין מהם עבדים ושפחות וכו' מסתברא עבד ישראל וכו'

ארשב"ל אפי' עבד גוי מפני שמכניסו תחת כנפי השכינה (ע“ז י”ג:).

חקרי קדמוניות.

לא שלום שמו ולא צדקיהו שמו אלא מתניה שמו (ירש' שקל' ו' ה')

ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען – ברא' י' ו' – היינו סבורים שנתבלעה משפחתו של פוט, בא יחזק' ופירשה: כוש ופוט ולוד – יחזק' ל‘, ה’ – (ב“ר ל”ז)