1.    🔗

"אִלּוּ הָיָה הַמִּיזַנְטְרוֹפּ חַי כַּיּוֹם, הָיָה נוֹסֵעַ בְּמַחְלָקָה

רִאשׁוֹנָה". שְׁכֵנִי מְעַשֵּׁן הָבָנָה. הָרֶמִי־מַרְטֶן שֶׁלּוֹ מְהַבְהֵב

כְּזָהָב. אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁתַּחְלְמִי עָלַי, שֶׁיַּעֲבֹר אוֹתָךְ רַעַד,

לִפְנֵי שֶׁתָּרִימִי אֶת הַטֶּלֶפוֹן וְתָשִׁיבִי, טָעוּת.

בֵּין קַוֵּי הָרֹחַב שֶׁלָּנוּ אֵין יוֹתֵר כְּלוּם. אַתְּ נֶאֱמָנָה לִיסוֹדֵךְ,

שׁוֹר קָטָן, וַאֲנִי לְשֶׁלִּי. מַסְלוּלֵנוּ דּוֹמֶה לְהַדְהִים

לְקַו הַלֵּב. בְּדִיחָה תְּפֵלָה שֶׁל חֶבְרַת תְּעוּפָה.

“אֲנִי אַף פַּעַם לֹא שׁוֹתֶה תֵּה. הַסִּיגָר מַפְרִיעַ לְךָ?”

בְּרַאוּנִינְג הָאֻמְלָל! הָיָה וַדַּאי מַחֲלִיף כְּבָר מָקוֹם.

אַתְּ יוֹדַעַת, זוֹ שָׁנָה מְשֻׁנָּה, שְׁנַת הַדְּרָקוֹן.

2.    🔗

חֲזִיר הַבָּר, הַחֻלְדָּה, הַתְּאוֹ, הַנָּמֵר,

אֲנִי מוֹנֶה בְּקַפְּדָנוּת אֶת הַבֵּיבָר הַשְּׁמֵימִי

הַמּוֹבִיל עַד אֵלַיִךְ.

וְלַחְשֹׁב שֶׁמִּקְּמוּ אוֹתָךְ בְּמַזַּל הֶחָתוּל! אַתְּ שֶׁאֲפִלּוּ אָדוֹן

קְרַפְּף קוֹרֵא לָךְ “מַאוּסְשֶׁן”, עַכְבָּרֹנֶת קְטַנָּה.

אֶלֶף תְּשַׁע מְאוֹת שִׁשִּׁים וְשָׁלֹש. הֶמִינְגוּוֵי מֵת זֶה שְׁנָתַיִם,

נ. כְּבָר עָבַר לְפַּאלַאס.

בְּשִׁלְגֵי אִינְטֶרְלָקֶן, בַּלָּשֵׁךְ הָאָהוּב חִפֵּשׂ רְמָזִים

בְּחֻדּוֹ שֶׁל מַקֵּל מְטַפְּסִים.

3.    🔗

רְחוֹב הָאַסְטְרוֹנוֹם, הַטֶּלֶפוֹן נֻתַּק

וְהָעוֹלָם מִצְטַמְצֵם לַזּוֹנָה הַמְחַכָּה

בְּצֵל שַׁעַר סוֹכְנוּת הַדִּירוֹת לְלָקוֹחַ רִאשׁוֹן לָעֶרֶב.

סִכּוֹת שֶׁמּוֹצְאִים בֵּין נִסְרֵי הָרִצְפָּה נוֹשְׂאוֹת אשֶׁר. אֲנִי אוֹסֵף אוֹתָן

לְקוּפְסָה וַאֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים עַל דּוֹדֵךְ.

הוּא כּוֹתֵב לָךְ אִגְּרוֹת בִּדְמוּת חֲלוֹמוֹת שֶׁאַתְּ מְסַפֶּרֶת לִי בַּאֲרוּחַת

הַבֹּקֶר. בָּאֲרוֹן, בַּמָּקוֹם בּוֹ נָהַג לִתְלוֹת אֶת הַמִּטְרִיָּה

יֵשׁ עַכְשָׁו עֲנָנִים עַזֵּי בֹּהַק. אִשְׁתּוֹ הַצְּעִירָה מְגִיחָה מֵעָמְקֵי

צַלַּחַת. הִיא יָרְדָה זֶה עַתָּה מֵרַכֶּבֶת הַמֵּתִים הַצְּהֻבָּה.

לֹא יָדַעְנוּ מַה שְּׁמָהּ, אָז קָרָאנוּ לָהּ דוֹרִיקָה, וְנָתַתְּ לָהּ

צָעִיף צִבְעוֹנִי.

4.    🔗

חֲבֵרִים בָּאִים מֵרָחוֹק לְבַקֵּשׁ עֲצָתֵךְ.

אַתְּ מַקְשִׁיבָה לָהֶם לְלֹא נִיעַ, דּוֹחָה אֶת הַמַּעֲנֶה לְאַחַר כָּךְ.

יִעוּצִים טֶלֶפוֹנִיִּים הוֹלְמִים לָךְ יוֹתֵר כַּנִּרְאֶה.

פּוֹמָאר, הַקַּצָּב, מְנַהֵל אִתָּךְ שִׂיחוֹת חֲשָׁאִיּוֹת, וּמוֹכֵר הַפֵּרוֹת

מְמַלְמֵל אֶת הַמִּסְפָּר שֶׁלָּנוּ כְּנֻסְחַת מְחִילָה.

אַתְּ מְקַבֶּלֶת אֲלֻמּוֹת שׁוֹשַׁנִּים, אַחַת בִּשְׁבִיל כָּל פִּתְרוֹן. לַמְרוֹת שֶׁאָבִיךְ

לֹא תָּפַר לָךְ כְּתֹנֶת פַּסִּים. ״כְּדַאי לִי לִנְסֹעַ?"

אַתְּ מוֹשֶׁכֶת כְּתֵפַיִם, וּמוֹזֶגֶת לְעַצְמֵךְ עוֹד כּוֹסִית מָרָאסְקִינוֹ.

5.    🔗

“אִימְבּ” בְּאִירְלַנְדִית, “אַמָאן” בִּבְּרֶטוֹנִית. הַחֶמְאָה לִדְבָרָיו הִיא "טַבּוּר

הָאַלְמָוֶת". הוּס מִתְנַצֵּל שֶׁהִגִּיעַ מִבְּלִי לְהוֹדִיעַ וּמַנִּיחַ לָאָרֶץ

אֶת הַמִּזְוָדָה. אֲנִי חוֹשֵׁב עַל חִידְר, הַכֹּחַ הַנִּסְתָּר; הוּא מְדַקְלֵם פְּסוּקֵי

קוּרְאָן בְּקוֹל שֶׁל כֹּמֶר כַּפְרִי. אַתְּ אוֹהֶבֶת דְּבַשׁ, מְזוֹנָם שֶׁל

אֵיתֶנָה וּפִּיתָגוֹרַס. הוּא בְּכָל מִקְרֶה בְּדִיאֶטָה, וְנוֹשֵׂא בְּשִׁבְחֵי

הַמַּרְגָרִינָה. כְּמוֹ הִתְקַמֵּט בַּנְּסִיעָה. יוֹדְעִים מַה מְּחַכֶּה לָנוּ:

סֶרֶט נָע שֶׁל סְבָבִים וּרְחִיפוֹת. עִם חִתּוּךְ הַסִּיגָר הוּא מַזְכִּיר

אֶת חִירָאם, דֶמֶטֶר, קוּצ’וֹלַיין. כְּבָר מִתְגַּעְגֵּעַ לְהַמְבּוּרְג, עִיר וְרֻדָּה

כְּאִלְתִּית עַל גְּדוֹת נָהָר שַׁמְנוּנִי.

הָעֶרֶב נִמְתָּח… עוֹד אֶחָד מֵאוֹתָם הַקֵּיצִים בָּהֶם הַחֲלוֹמוֹת צוֹחֲקִים עָלֵינוּ.

6.    🔗

שְׁשְׁשׁ. הַמֵּתִים מִסְתַּכְּלִים בָּנוּ בְּעֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת וּלְבָנוֹת. מְשׁוֹטְטִים

כְּמוֹ נַוָּדִים, כְּמוֹ יָרֵחַ.

הַדְלִיקִי אֶת כָּל הָאוֹרוֹת, שֵׁד קָטָן, חִלְצִי אֶת פְּקַק הַמְשֻׁבָּח

בַּיֵּינוֹת, אוּלַי בָּעֲרָפֶל הֵם יִמּוֹגוּ.

בְּבֵית קְבָרוֹת טִיַּלְתִּי עַל אוֹפַנַּיִם. קָטַפְתִּי כּוֹכָבִיּוֹת

וְחָשַׁבְתִּי עָלַיִךְ. הַשָּׁמַיִם נִפְרְשׂוּ כְּחֻלִּים, וְהָאָרֶץ הָיְתָה כְּבָר סְתָוִית, בְּבֵית

קְבָרוֹת יָשָׁן, וּמֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר, הַבְּרִיּוֹת שׁוּב חָבְשׁוּ

כּוֹבָעִים.

7.    🔗

מֹשֶׁה שְׁפִּיצֶר, בֶּן פְּרַאג. בְּאֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה, הוּא מְמַלֵּא

אֶת בֶּרְלִין בִּסְפָרִים קְטַנִּים כְּתֻמִּים וּמַמְשִׁיךְ בְּחִזּוּרָיו

אַחֲרֵי נָשִׁים יָפוֹת, שֶׁלְּכָל הַדֵּעוֹת, יְמֵיהֶן סְפוּרִים

עַל אַדְמַת הַיִּסּוּרִים. הַבִּיטִי בַּצִּלּוּם שֶׁלּוֹ. הָיָה

מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַיִךְ. בִּמְיֻחָד שֶׁגַּם הוּא הִשְׁתַּגֵּעַ עַל שׁוֹקוֹלָד. בַּשְּׁלשִׁים

יָצְאוּ לִכְבוֹדוֹ הַמֵּתִים מֵהָאָרֶץ, כְּמוֹ פְּרָחִים,

וְהַחֶבְרָא קַדִּישָׁא הִכְרִיזוּ

עַל נֵס. “הוּא בֶּטַח הָיָה קָדוֹשׁ, הַדּוֹקְטוֹר הַזֶּה”.

מִי יוֹדֵעַ? בְּמוּבָן מְסֻיָּם, בֶּרְלִין שֶׁל אוֹתָם יָמִים

אִכְלְסָה רַק חַיּוֹת וּקְדוֹשִׁים. וּבְיַחַס לִפְּרַאג, הֲלֹא

מִתָּמִיד כֻּנְּתָה “יְרוּשָׁלַיִם דֶבּוֹהֶמְיָה”?

אֲבָל לֹא חָשׁוּב שֶׁאַתְּ נִמְצֵאת עַל גְּדוֹת הַסֵּיין הַכֵּהוֹת, וְהוּא

טָמוּן בַּמְּעִיל הַצָּהֹב שֶׁל הָהָר. בְּאַחַד הַלֵּילוֹת הוּא מְסֻגָּל עֲדַיִן

לַעֲשׂוֹת אֶת הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן.