עֶדְנַת פְּרָחִים וָזֶמֶר מְשַׁכֶּרֶת

הִיא מִשְׁאָלָה אֲשֶׁר עָבַר זְמַנָּהּ.

שֵׁמוֹת הַנִּשְׁמָעִים לָרִאשׁוֹנָה –

רַק יִפְעָתָם לַמְּשׁוֹרֵר מֻתֶּרֶת.


אַךְ בַּמָּלוֹן עוֹדוֹ מֻנָּח הַוֶּרֶד

אֲשֶׁר נִשְׁכַּח, וַדַּאי בְּכַוָּנָה,

עַל הוֹצָאַת רוּדֶל הַנּוֹשָׁנָה

בְּמַהֲלַךְ אוֹתָהּ פְּרֵדָה נִמְהֶרֶת –


וַעֲבוּרוֹ אַרְהִיב לִכְתֹב סוֹנֶט.

סִפְרִי יֹאמַר: הָאַהֲבָה עֲדַיִן

מָרָה מִמָּוֶת וּכְבֵדָה מִיַּיִן,


כְּמוֹ בַּמֵּאָה הַשְּׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה – כָּעֵת.

וּכְשֶׁאַגִּישׁ אוֹתוֹ אֶל הַשְּׂפָתַיִם,

אוּלַי לֹא תַּחֲשֹׁב לִי זֹאת לְחֵטְא?


טור 7: ז’ופרֶה רוּדֶל (Rudel, ‏1125–1148) – טרובדור צרפתי, ממציאו של נושא ה“אהבה מרחוק” בשירה האירופית. שמו יצא לתהילה לא מעט בזכות מחזהו של אדמונד רוסטָן, “הנסיכה הרחוקה”.


ניקולאי גומילוב (1886–1921), בעלה של המשוררת אנה אחמטובה, נמנה עם מייסדי הזרם האקמֶאיסטי הרוסי, שיצא נגד סבך הסמלים של הסימבוליזם. האקמֶאיסטים שאפו לחזור לשמות הבתוליים, “הנשמעים לראשונה”, המנותקים מן ההקשרים התרבותיים. בהקשר זה ידועה במיוחד אמירתו של סרגיי גורודצקי: “אצל האקמֶאיסטים שב הוורֶד ונעשה טוב כשלעצמו.” בסונטה שלעיל מתמודד גומילוב עם השאלה: כיצד אפשר לכתוב סונטה בעידן האקמֶאיסטי, ובמיוחד – סונטה על ורד?

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!