רקע
מיכאל וילנסקי

 

א. האם היה לר' יוסף דויד שם משפחה?    🔗


בספר שו"ת “בית דוד” לר' יוסף דויד הנזכר, אחד מהמצויינים שברבני שאלוניקי1, התשובה ל"ט שבחלק יו"ד שבו (כרך א') היא לר' שמואל גאון. לפני התשובה יש שם הערה, שזה לשונה וצורתה: “[את זה מצאתי מכתבי הקדש של הרב… לענין הנ”ל]“; התשובה עצמה פותחה כך: “ראיתי דברי החכם השלם ענותן כהלל עסוק בתורה תדירא כמה”ר יוסף פילוסוף נר”ו".

על יסוד הנ"ל בא מר א' טויבר לידי ההחלטה, ששם משפחתו של ר' יוסף דויד היה פילוסוף (ק"ס, שנה ח', עמ' 275; “מחקרים ביבליוגרפיים”, עמ' 64). אע"פ שלפי עדותו של ר' יצחק ן' שנג’י, מי שהיה רב בשאלוניקי סמוך לזמנו של רי"ד וידע אותו פנים אל פנים, שמר טויבר בעצמו מביא אותה שם, לא היה לרי"ד שם משפחה כלל. הוא טוען: “כי מדברי בן דורו ר' שמואל גאון יוצא כי שם משפחתו היה פילוסוף… שמו המלא של ר' יוסף דוד הוא איפוא: יוסף בן דוד פילוסוף” (מר טובר הראה שם מקודם על העובדה, שדויד היה לא שמו של רי"ד עצמו, אלא של אביו).

האמת המדעית, שבשמה דגל המנוח כל ימיו, מחייבת אותנו לומר, שכאן יצאה שגגה מלפניו. ר' שמואל גאון היה אמנם במשך זמן ידוע בן דורו של רי"ד, אבל לא באופן שהיה יכול להשיב על דבריו, ביחוד בסגנון כזה. רש"ג מת בשנת תכ"ז2, ורי"ד – בג' בכסליו לשנת תצ"ז3. רי"ד אמנם זכה לזקנה מופלגת, ובשנת פטירתו היה למעלה משמונים4, אבל את תשובתו הנזכרת, אם נניח שרש"ג השיב עליה, היה יכול לכתוב כשהיה עדיין פחות מעשרים (עיין הערה קודמת), וצעיר בן גיל כזה לא היה משבח אותו רש"ג, רב מפורסם בדורו, שהוא ענוותן כהילל; עכ"פ היה רומז בתואריו במלת “אברך” וכדומה לגילו הצעיר. מה שנוגע לההערה שלפני התשובה ל"ט, ששימשה יסוד להחלטת מר טויבר, הנה שם נאמר רק שהתשובה שייכת להענין שהתשובה הקודמת דנה בו, לא שהיא שייכת להתשובה הקודמת עצמה.

חוץ מזה, נעלם כנראה לרגע ממר טויבר, שיש לנו ר' יוסף פילוסוף וודאי, ואין ספק (אפילו אם היה) מוציא מידי וודאי. ר"י פילוסוף ידוע לנו בתור חותנו של שבתי צבי, אביה של אשתו האחרונה ושל אחיה יעקב קוירידו, שכנה את עצמו יעקב צבי ואמר שנשמת שבתי צבי נתגלגלה בו; הוא ידוע לנו גם בתור חכם יהודי, שביחד עם פלורנטין, גם כן חכם יהודי, המיר את דתו, ואחריהם נמשכו כמה מאות נפשות מישראל, ונעשה באופן זה לאחד ממיסדיה של כת הדונמים5. מדבריו של ר' ברוך מאריצו בקונטריסו “זכרון לבני ישראל” (“עניני שבתי צבי”, מהד' א' פריימאנן, עמ' 67) אנו שומעים, שהוא היה ראש ישיבה בשאלוניקי, במקום שרש"ג היה רב שם. בזמן האחרון העיר רוזאניס על העובדה, שר' ברוך אנג’יל, בן דורו ובן עירו של רש"ג, גדול ונושא ונותן בדבריו6.

ברור הוא אפוא, שגם ר' שמואל גאון מכוון לו, ושר' יוסף דויד לא היה לו שם משפחה.


 

ב. פרטים אחדים לתולדות ר' חיים יוסף בר' עזריאל הכהן ן' ארדוט    🔗


כמדומה לי שרק ר"ח ברודי הקדיש לרב זה, שהיה כנראה בעל השפעה בשעתו, מאמר מיוחד, אם גם קצר, ביוד' אנציקל' (כרך III, עמודה 305). הוא מוסר לנו פרטים אלו על אודותיו: רח"י גר בשאלוניקי כבר בסופה של המאה הי"ח – אנו מוצאים לו הסכמה משם בשנת תקנ"ח –, אבל עיקר פעולתו שם היתה בתחילת המאה הי"ט. ההסכמה האחרונה שלו היא מי"ז באדר ראשון, תקפ"א; הוא שימש בשאלוניקי במשך שלושים שנה בלא הפסק במשרת רב, ועל כל הספרים שנדפסו שם במשך אותו הזמן נמצאות הסכמותיו. הוא נפטר באלול, תקפ"ז, והרב יעקב רפאל הספידו. בתור מקורים למאמרו, מביא ברודי את הס' “עין המים”, סי' מ"ד (במקום שנדפס ההספד על רח"י) ואת הס' “מפתח ההסכמות” ללווינשטיין, מספר 188, ומעיר שחמש ההסכמות הראשונות שבו, משנות תצ"ח (באנצקל' עפ"י טה"ד “1728” במקום “1738”) – תקי"ב טעונות מחיקה.

עוד לפני זמן קצר קודם שהופיע מאמר זה, הזכיר ר"ד פיפאנו את הרב הזה בקונטריסו “שלשלת רבני שאלוניקי” הנ"ל (דף ז', אות ח') והוא מספר עליו שנתמנה לרב הכולל לאחר ר' רפאל חיים אברהם קובו, שנפטר בשנת תקנ"ב, וגם שבאמצע ימי רבנותו התפטר לזמן קצר ממשמרתו, לרגלי חיכוכים שהיו לו עם מנהיגי העיר. מקורן של ידיעותיו אלו אין פיפאנו מודיע. אלא שהעובדה שרח"י היה כבר רב הכולל בשנת תקנ"ב מתאמתת ממקום אחר. ר' חיים מודעי (הזקן) בהקדמתו לקובץ תשובות הגאונים “שערי צדק”, שכתב אותה באותה שנה עצמה, מכנה אותו כך (עיין גם הקדמת בנו שם)7.

מלבד זה היה רח"י המו"ל המדעי של הספרים “יקרא דשכבי” (תקל"ד) ו"צמח דוד" (כרך א' – תקמ"ה, והב' – תקע"א)8, שמחברם הוא ר' יוסף דויד הנ"ל ושנדפסו בשאלוניקי. אמנם גם שני הכרכים של ספרו “בית דוד” הנ"ל, שנדפס גם כן בשאלוניקי (הא' – בשנת ת"ק, והב' – תק"ו) יצאו לאור ע"י ר' יוסף הכהן ן' ארדוט (אמנם בלא “חיים”, אבל כידוע מוסיפים לפעמים שם זה לשם סגולה), אבל ברור הוא בהשקפה ראשונה, שיש לנו כאן עסק עם שני יוסף וכו', לפי שדבר שאי אפשר הוא, שאותו האיש שהוציא ספר בשנת ת"ק יוציא שוב ספר בשנת תקע"א, כלומר לאחר יותר משבעים שנה. העיון בספרים אלו מראה לנו חוץ מזה, גם שהמו"ל השני היה בן בנו של הראשון. המו"ל הראשון, שהוציא רק את הס' “בית דוד”, אומר בהקדמתו לכרך ב' של הס': “ושם השני (מאותם שסייעו לו במלאכת ההוצאה) חכם בני החכם כמהר”ר ע(ו)[ז]ריאל הכהן ן' ארדוט ה"י (=ה' ישמרהו) חתן למלך יוס"ף הרב המחבר זלה"ה" (כך גם בהקדמתו לכרך א' בשינויי לשון קלים), והמו"ל של הס' “יקרא דשכבי” אומר בשער הספר: “שמעתי באומרי' לי חבירי מעשה אבותיך אשר הם התחילו במצוה תחלה והם הביאו אל בית הדפוס ספר בית דוד”. שני בני בני בניו של רי"ד אומרים בהקדמותיהם להספר בפירוש, שהמו"ל הוא בן ר' עזריאל הכהן וכו'. לבד מזה מכנה את עצמו המו"ל השני בשערי שני הספרים שהוציא “בן בת בנו של המחבר”. לכאורה יש מזה סתירה עצומה לדברי המו"ל הראשון האומר, שבנו היה חתנו של רי"ד9, לא של בנו של רי"ד. סתירה זו מתישבת בנקל, אם נשים לב להעובדה, שבנו של רי"ד, ר' דוד (יוסף), מת עליו בחייו10, וכנראה בעודנו צעיר לימים11; בניו הקטנים12 חונכו בבית אבי אביהם והוא טיפל בהם כאדם שמטפל בבניו והשיא גם את הבת לאיש, לפיכך נקרא בעל הבת חתנו. אפשר להגביל בקירוב גם את זמן לידתו של רח"י. אמנם כבר רוזאניס כותב עליו בספרו (ח"ה, עמ' 148): “בשנת תקס”ח היה כבר בא בימים" ומראה מקום לשו"ת “ירד אברהם”, ח"א, אה"ע, סימן ט"ז (שם, בטעות, “ט”), אבל המושג “בא בימים” הוא רחב יותר מדאי, וגם מהמקור אי אפשר לעמוד בבירור על הזמן. ר' חיים אברהם אישטרושה, מחבר הספר, מכנה בתשובה זו את רח"י, כשהוא מספר על מאורע שאירע בשאלוניקי בכ"ז בניסן, תקס"ח, בעת שהוא ורח"י היו במעמד אחד, “סבא דמשפטים”, כלומר, דיין זקן (רמז לזה, שפרשת הסבא היא בזוהר דמשפטים). הכנוי סבא מורה אמנם, שהמכונה הוא לפחות בן שישים, אבל עדיין אין אנו יודעים, אם רח"י היה סבא בזמן המאורע, שזמנו ידוע (תקס"ח), או בזמן כתיבת התשובה, שזמנה בלתי ידוע לנו, אלא שמדברי רח"י בשער הספר יקד"ש הנ"ל: “כל ימי הייתי מתאוה מתי יבוא לידי כגון דא מצוה רבא” משמע שהיה אז (תקל"ד) לפחות בן כ"ה, לפי שצעיר מבן גיל זה לא ישתמש בסגנון “כל ימי” על הוצאת דבר לפועל שהיה מסוגל לו רק מבן כ' ואילך. רח"י נולד לפי זה בין שנות ת"ק ותק"ט. אמנם הטעמים הנזכרים אינם מעכבים אותנו מלהקדים זמן לידתו עד שנת תצ"ב ומעלה, אבל אין ליחס לאיש זקנה מופלגת כזו – הוא מת, כאמור, בסופה של שנת תקפ"ז – בלא טעמים מכריעים. חמש ההסכמות הראשונות שבספרו של לווינשטיין, מספר 188, הם אפוא לאבי אביו של רח"י13.

נסכם נא את ידיעותינו על רח"י. הוא נולד בשאלוניקי בין שנות ת"ק תק"ט ונפטר שם בסופה של שנת תקפ"ז. אבי אביו, ר' יוסף, ואביו של אבי אמו, ר' יוסף דוד, היו, כל אחד בשעתו, רבני הכולל של עיר מולדתו. הוא נתמנה לרב הכולל בעיר מולדתו בשנת תקנ"ב והיה שם במשרה זו, אולי בהפסקה קצרה, עד יום פטירתו. הוא הוציא לאור שני ספרי רי"ד הנזכרים ותמך בתמיכה חמרית את הוצאות הקובץ “שערי צדק”. לפי השערתו של ווכשטיין, מתה אשתו רבקה בשנת תקפ"ג ונספדה גם כן ע"י הרב יעקב רפאל14.




  1. הוא, למשל, לא הדפיס שום ספר מספריו בחייו (הדפסת ספרים ע"י מחבריהם היתה אז לפעמים מהדברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לו לעולם הבא), אין אנו מוצאים לו הסכמות, ולפי עדותו של ר"ד פיפאנו בקונטריסו: “שלשת רבני שאלוניקי”, המצורף לספרו “חגור האפוד” (סופיא, תרפ"ה, דף ז', אות ד'), היה רי"ד גם בזמנו של ר' יוסף קובו, מחבר הס' “גבעות עולם”, הרב הכולל בפועל, אעפ"י שבאופן רשמי היה קובו הכולל, והוא – רק משנהו. נחמיה חייון הידוע כותב בספרו “הקולות יחדלון”, שבשנת תע"ז נתנו לו הרבנים קובו ואמארילייו הנ"ל כתב המלצה לר' חיים קמחי בקושטא (עיין די"י לגריץ ח"י ציון ו' מספר י"ט) ואינו מזכיר רי"ד, אע"פ שכמו שראינו היה גם באופן רשמי משנה להרב הכולל; אפילו אם נניח שהמכתבים היו מזויפים, סימנא מילתא היא, שלא זייף מכתב בחתימת רי"ד, לפי שזה לא היה דרכו בכך. רחיד"א מכנהו ב"שם הגדולים" שלו בערכו – “הקדוש”, ורבני שאלוניקי בני דורו ובני הדור הסמוך, כגון ר' משה אמארילייו (בספרו “דבר משה” כרך א', או"ח, סי' ב' וט"ל), ר' יצחק ן' שנג’י (במקום שמביא מר טויבר להלן, ע"ש) חולקים לו כבוד גדול, כשהם מזכירים אותו בספריהם.  ↩︎

  2. הוא נספד בכפר ליואדי (הסמוך לשאלוניקי) בר"ח אלול לשנת תכ"ז ע"י ר' שלמה אמארילייו (עיין ווכשטיין, “מפתח ההספדים”, II עמ' 41), ולפי דברי רוזאניס בספרו “קורות היהודים בתוגרמא” וכו' (ח"ד, עמ' 14), הוא מת כבר בב' בחשון של אותה שנה. מעניין הוא שרוזאניס כותב שם, שרש"ג נולד בשנת ש"ע וביחד עם זה – שר' חיים בנבנשתי, מחבר הס' “כנסת הגדולה”, שנולד בשנת ש"ס (שם, עמ' 42, עפ"י הס' “שם הגדולים”), היה צעיר ממנו (שם, עמ' 45).  ↩︎

  3. דבר זה כתוב בהקדמת מו"ל הס' “בית דוד” הנ"ל השנוי בסוף ספרו “יקרא דשכבי”, לפני הקינה בחרוזים שחיבר עליו תלמידו ר' עמנואל בר' רפאל כלבו (בספרו הנ"ל של רוזאניס, ח"ה, עמ' 21, בטעות “שמואל”, במקום “עמנואל”). גם בלא ידיעה מפורשת זו, היה אפשר לעמוד על פטירתו בקירוב, לפי שהדרוש האחרון מספרו “יקד”ש" הנזכר הוא מכ"ג באלול, תצ"ה, ובשנת ת"ק, בשנת הדפסת בכרך הא' של ספרו “בית דוד”, לא היה כבר בחיים.  ↩︎

  4. המו"ל את הס' “בית דוד” אומר על המחבר בהקדמתו לכרך א' של הספר: “הדור בלבושו לבוש שני”ם (ר"ל, שהיה זקן שמחוייבים להדור אותו) ואם בגבורות שמונים שנה חצי גבור שנונים", ר"ל, שרי"ד גם כשהגיע לגבורות נלחם במלחמתה של תורה. מכיוון שאנו יודעים, שכשנה לפני פטירתו בוודאי היו עדיין חציו שנונים (עיין ההערה הקודמת), נראה שלא האריך ימים הרבה למעלה משמונים, עכ"פ לא עבר את גבול התשעים. רוזאניס כותב בספרו הנ"ל (ח"ה, עמ' 21), שנולד בשנת תכ"ב, ובמאמרו עליו ביוד' אנצקל' – שנולד בשנת 1667; כנראה ב' התאריכים הם רק השערות בעלמא.  ↩︎

  5. פילוסוף ומעשיו נזכרים במקורות השונים של מאורעות שבתי צבי, למשל, בספר “מעשה טוביה” לר' טוביה הרופא (מאמר ו', פרק ג'), והוא נקרא בהם בשם חכם; עיין גם “שבר פושעים” לר"מ חאגיז (דף א' ע"ב) וספרו של רוזאניס (ח"ד, עמ' 121 ועמ' 219). כהנא משער, שהוא מחברו של השיר הקטן לכבוד שבתי צבי “יהמה לבי בקרבי מבא שבתי צבי”, שסימנו יוסף (“השלח”, כרך ה, עמ' 59).  ↩︎

  6. רוזאניס מזכיר אותו בספרו כמה פעמים (ח"ד, עמ' 15, 88, 120, 432–433 ועמ' 462–464) וגם במאמרו ביוד' אנציקל' על ברוך אנג’יל. בשני המקומות הראשונים הוא מחליט, שפילוסוף היה גם תלמידו של אנג’יל; העובדה שאנג’יל אינו מכנהו “תלמידי” מראה לכאורה על ההפך.  ↩︎

  7. רוזאניס כותב בספרו (ח"ה, עמ' 148): ר' יוסף כהן ארדוט מחבר איזה תשובות קדמונים לגאונים (שתי המלים בסדר זה!) בקבץ “שערי צדק” (שלוניק תקנ"ב); להלן עמ' 292) הוא מעתיק דברי ר' חיים מודעי בקונטריסו “זכרון לראשונים” (בסוף הספר “זרע ברך” לר' משה גאלאנטי): "ובדרושי הארכתי ובס' שערי צדק לר' יוסף הכהן ן' ארדוט (תקנ"ב), תשובת הגאונים וכו'. דבריו בלתי מובנים לי, והס' “זרע ברך” אינו תחת ידי.  ↩︎

  8. רוזאניס אמנם כותב במקום הנ"ל (עמ' 149): ר' יוסף בר' דוד (השני) מחבר ס' “צמח דוד” מפסוקים וכו', אבל זוהי טעות גמורה, והוא בעצמו מונה את הספר בין ספרי רי"ד (עמ' 22).  ↩︎

  9. רוזאניס כותב באמת במקום הנ"ל (עמ' 21), שר' עזריאל היה חתנו של רי"ד (הוא אינו מביא את המקור לזה וגם אינו אומר, בנו של מי היה ר' עזריאל). על ההתחתנות שבינו ובין ר' יוסף ן' ארדוט מעיד רי"ד בעצמו בספרו “יקרא דשכבי” הנ"ל; בראש דרוש קכ"ג הוא אומר: “את זו דרשתי… על שמועה כי באה מאזמיר… מפטירת האשת החיל… היא אמו של מחותני החכם הש' כמה”ר יוסף הכהן בן ארדוט ה"י כ"ג כסליו ש' התצ"ב.  ↩︎

  10. הוא מת בשנת תע"ט, עיין ווכשטיין “מפתח ההספדים” (I עמ' 15); רוזאניס כותב רק, שבשנת תפ"ה לא היה כבר בחיים (ח"ה, עמ' 25).  ↩︎

  11. בראש דרוש מ' של הס' “יקרא דשכבי” כותב רי"ד: “את זו דרש על ידי בני דוד…. כ”ט לחדש תשרי התס"ט". מזה שבשנת תס"ט דרש דרוש של אביו, וגם מזה, שאביו מכנה אותו בשמו בלא שום תוארים (השוה התוארים שכתב אביו של ר' עזריאל עליו), נראה שהיה אז עדיין צעיר פחות מעשרים, ואם כן נפטר כשהיה פחות משלושים. ההשערה איננה רחוקה, שנולד לאחר פטירתו של אביו של רי"ד, ששמו היה גם כן דויד, וזה נפטר בסופה של שנת תנ"ב, עיין דרוש ט"ו של הספר הנזכר.  ↩︎

  12. לפי עדותו של ר' יצחק ן' שנג’י, במקום המובא על ידי טויבר (עיין למעלה), היה לדויד גם כן בן.  ↩︎

  13. לכאורה רומז לזה לווינשטיין בקו שהעביר בין חמש ההסכמות הראשונות ובין אלו שלאחריהן, אבל אינו מובן לפי זה, למה קרא לשניהם “חיים יוסף”, בשעה שהראשון היה שמו יוסף בלבד. אינו ידוע לי ג"כ שם אביו של ר"י הזקן; בכל חתימותיו שראיתי אינו נזכר שם אביו, אלא שהספרים 2–5 עם הסכמותיו, שלווינשטיין מביא אותם, לא היו למראה עיני (אם לווינשטיין לא היה לו מקור להחלטתו זאת, קרובה ההשערה, ששם אביו היה יצחק, לפי שבס' “יקד”ש" הנ"ל לרי"ד, דרוש ל"ט, יש הספד מא' באייר תס"ח “על שמועה כי באה מאיזמיר… מפטירת הנבון כה”ר יצחק הכהן ן' ארדוט", השוה דרוש קכ"ג שם). בדרך אגב, לווינשטיין כותב בטעות “ארדיט”, ארדיט וארדוט הם שמות שתי משפחות שונות, ורק בני משפחת ארדוט הם כהנים.  ↩︎

  14. בס' “עין המים” הנ"ל, דרוש ל"ו, נמצא הספד על רבקה אשת… מהרי"ך; לפי דעת יליניק (“קונטרס המספיד”, עמ' 38) מהרי"ך זהו ר' יצחק כהן, אבל ווכשטיין (IV, עמ' 27) משער שתוארים “מו”ר סבא דמשפטים מופת הדור" מתאימים יותר לרח"י. בדרך אגב, ווכשטיין מביא (III עמ' 28) הספד שני על רח"י, שהספידו ר' דוד אמאדו, הרב דאיזמיר, בתחילתה של שנת תקפ"ח.  ↩︎

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 60180 יצירות מאת 3939 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־33 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!