א. האם היה לר' יוסף דויד שם משפחה?    🔗

בספר שו"ת “בית דוד” לר' יוסף דויד הנזכר, אחד מהמצויינים שברבני שאלוניקי¹, התשובה ל"ט שבחלק יו"ד שבו (כרך א') היא לר' שמואל גאון. לפני התשובה יש שם הערה, שזה לשונה וצורתה: “[את זה מצאתי מכתבי הקדש של הרב… לענין הנ”ל]“; התשובה עצמה פותחה כך: “ראיתי דברי החכם השלם ענותן כהלל עסוק בתורה תדירא כמה”ר יוסף פילוסוף נר”ו".

על יסוד הנ"ל בא מר א' טויבר לידי ההחלטה, ששם משפחתו של ר' יוסף דויד היה פילוסוף (ק"ס, שנה ח', עמ' 275; “מחקרים ביבליוגרפיים”, עמ' 64). אע"פ שלפי עדותו של ר' יצחק ן' שנג’י, מי שהיה רב בשאלוניקי סמוך לזמנו של רי"ד וידע אותו פנים אל פנים, שמר טויבר בעצמו מביא אותה שם, לא היה לרי"ד שם משפחה כלל. הוא טוען: “כי מדברי בן דורו ר' שמואל גאון יוצא כי שם משפחתו היה פילוסוף… שמו המלא של ר' יוסף דוד הוא איפוא: יוסף בן דוד פילוסוף” (מר טובר הראה שם מקודם על העובדה, שדויד היה לא שמו של רי"ד עצמו, אלא של אביו).

האמת המדעית, שבשמה דגל המנוח כל ימיו, מחייבת אותנו לומר, שכאן יצאה שגגה מלפניו. ר' שמואל גאון היה אמנם במשך זמן ידוע בן דורו של רי"ד, אבל לא באופן שהיה יכול להשיב על דבריו, ביחוד בסגנון כזה. רש"ג מת בשנת תכ"ז², ורי"ד – בג' בכסליו לשנת תצ"ז³. רי"ד אמנם זכה לזקנה מופלגת, ובשנת פטירתו היה למעלה משמונים⁴, אבל את תשובתו הנזכרת, אם נניח שרש"ג השיב עליה, היה יכול לכתוב כשהיה עדיין פחות מעשרים (עיין הערה קודמת), וצעיר בן גיל כזה לא היה משבח אותו רש"ג, רב מפורסם בדורו, שהוא ענוותן כהילל; עכ"פ היה רומז בתואריו במלת “אברך” וכדומה לגילו הצעיר. מה שנוגע לההערה שלפני התשובה ל"ט, ששימשה יסוד להחלטת מר טויבר, הנה שם נאמר רק שהתשובה שייכת להענין שהתשובה הקודמת דנה בו, לא שהיא שייכת להתשובה הקודמת עצמה.

חוץ מזה, נעלם כנראה לרגע ממר טויבר, שיש לנו ר' יוסף פילוסוף וודאי, ואין ספק (אפילו אם היה) מוציא מידי וודאי. ר"י פילוסוף ידוע לנו בתור חותנו של שבתי צבי, אביה של אשתו האחרונה ושל אחיה יעקב קוירידו, שכנה את עצמו יעקב צבי ואמר שנשמת שבתי צבי נתגלגלה בו; הוא ידוע לנו גם בתור חכם יהודי, שביחד עם פלורנטין, גם כן חכם יהודי, המיר את דתו, ואחריהם נמשכו כמה מאות נפשות מישראל, ונעשה באופן זה לאחד ממיסדיה של כת הדונמים⁵. מדבריו של ר' ברוך מאריצו בקונטריסו “זכרון לבני ישראל” (“עניני שבתי צבי”, מהד' א' פריימאנן, עמ' 67) אנו שומעים, שהוא היה ראש ישיבה בשאלוניקי, במקום שרש"ג היה רב שם. בזמן האחרון העיר רוזאניס על העובדה, שר' ברוך אנג’יל, בן דורו ובן עירו של רש"ג, גדול ונושא ונותן בדבריו⁶.

ברור הוא אפוא, שגם ר' שמואל גאון מכוון לו, ושר' יוסף דויד לא היה לו שם משפחה.

ב. פרטים אחדים לתולדות ר' חיים יוסף בר' עזריאל הכהן ן' ארדוט    🔗

כמדומה לי שרק ר"ח ברודי הקדיש לרב זה, שהיה כנראה בעל השפעה בשעתו, מאמר מיוחד, אם גם קצר, ביוד' אנציקל' (כרך III, עמודה 305). הוא מוסר לנו פרטים אלו על אודותיו: רח"י גר בשאלוניקי כבר בסופה של המאה הי"ח – אנו מוצאים לו הסכמה משם בשנת תקנ"ח –, אבל עיקר פעולתו שם היתה בתחילת המאה הי"ט. ההסכמה האחרונה שלו היא מי"ז באדר ראשון, תקפ"א; הוא שימש בשאלוניקי במשך שלושים שנה בלא הפסק במשרת רב, ועל כל הספרים שנדפסו שם במשך אותו הזמן נמצאות הסכמותיו. הוא נפטר באלול, תקפ"ז, והרב יעקב רפאל הספידו. בתור מקורים למאמרו, מביא ברודי את הס' “עין המים”, סי' מ"ד (במקום שנדפס ההספד על רח"י) ואת הס' “מפתח ההסכמות” ללווינשטיין, מספר 188, ומעיר שחמש ההסכמות הראשונות שבו, משנות תצ"ח (באנצקל' עפ"י טה"ד “1728” במקום “1738”) – תקי"ב טעונות מחיקה.

עוד לפני זמן קצר קודם שהופיע מאמר זה, הזכיר ר"ד פיפאנו את הרב הזה בקונטריסו “שלשלת רבני שאלוניקי” הנ"ל (דף ז', אות ח') והוא מספר עליו שנתמנה לרב הכולל לאחר ר' רפאל חיים אברהם קובו, שנפטר בשנת תקנ"ב, וגם שבאמצע ימי רבנותו התפטר לזמן קצר ממשמרתו, לרגלי חיכוכים שהיו לו עם מנהיגי העיר. מקורן של ידיעותיו אלו אין פיפאנו מודיע. אלא שהעובדה שרח"י היה כבר רב הכולל בשנת תקנ"ב מתאמתת ממקום אחר. ר' חיים מודעי (הזקן) בהקדמתו לקובץ תשובות הגאונים “שערי צדק”, שכתב אותה באותה שנה עצמה, מכנה אותו כך (עיין גם הקדמת בנו שם)⁷.

מלבד זה היה רח"י המו"ל המדעי של הספרים “יקרא דשכבי” (תקל"ד) ו"צמח דוד" (כרך א' – תקמ"ה, והב' – תקע"א)⁸, שמחברם הוא ר' יוסף דויד הנ"ל ושנדפסו בשאלוניקי. אמנם גם שני הכרכים של ספרו “בית דוד” הנ"ל, שנדפס גם כן בשאלוניקי (הא' – בשנת ת"ק, והב' – תק"ו) יצאו לאור ע"י ר' יוסף הכהן ן' ארדוט (אמנם בלא “חיים”, אבל כידוע מוסיפים לפעמים שם זה לשם סגולה), אבל ברור הוא בהשקפה ראשונה, שיש לנו כאן עסק עם שני יוסף וכו', לפי שדבר שאי אפשר הוא, שאותו האיש שהוציא ספר בשנת ת"ק יוציא שוב ספר בשנת תקע"א, כלומר לאחר יותר משבעים שנה. העיון בספרים אלו מראה לנו חוץ מזה, גם שהמו"ל השני היה בן בנו של הראשון. המו"ל הראשון, שהוציא רק את הס' “בית דוד”, אומר בהקדמתו לכרך ב' של הס': “ושם השני (מאותם שסייעו לו במלאכת ההוצאה) חכם בני החכם כמהר”ר ע(ו)[ז]ריאל הכהן ן' ארדוט ה"י (=ה' ישמרהו) חתן למלך יוס"ף הרב המחבר זלה"ה" (כך גם בהקדמתו לכרך א' בשינויי לשון קלים), והמו"ל של הס' “יקרא דשכבי” אומר בשער הספר: “שמעתי באומרי' לי חבירי מעשה אבותיך אשר הם התחילו במצוה תחלה והם הביאו אל בית הדפוס ספר בית דוד”. שני בני בני בניו של רי"ד אומרים בהקדמותיהם להספר בפירוש, שהמו"ל הוא בן ר' עזריאל הכהן וכו'. לבד מזה מכנה את עצמו המו"ל השני בשערי שני הספרים שהוציא “בן בת בנו של המחבר”. לכאורה יש מזה סתירה עצומה לדברי המו"ל הראשון האומר, שבנו היה חתנו של רי"ד⁹, לא של בנו של רי"ד. סתירה זו מתישבת בנקל, אם נשים לב להעובדה, שבנו של רי"ד, ר' דוד (יוסף), מת עליו בחייו¹⁰, וכנראה בעודנו צעיר לימים¹¹; בניו הקטנים¹² חונכו בבית אבי אביהם והוא טיפל בהם כאדם שמטפל בבניו והשיא גם את הבת לאיש, לפיכך נקרא בעל הבת חתנו. אפשר להגביל בקירוב גם את זמן לידתו של רח"י. אמנם כבר רוזאניס כותב עליו בספרו (ח"ה, עמ' 148): “בשנת תקס”ח היה כבר בא בימים" ומראה מקום לשו"ת “ירד אברהם”, ח"א, אה"ע, סימן ט"ז (שם, בטעות, “ט”), אבל המושג “בא בימים” הוא רחב יותר מדאי, וגם מהמקור אי אפשר לעמוד בבירור על הזמן. ר' חיים אברהם אישטרושה, מחבר הספר, מכנה בתשובה זו את רח"י, כשהוא מספר על מאורע שאירע בשאלוניקי בכ"ז בניסן, תקס"ח, בעת שהוא ורח"י היו במעמד אחד, “סבא דמשפטים”, כלומר, דיין זקן (רמז לזה, שפרשת הסבא היא בזוהר דמשפטים). הכנוי סבא מורה אמנם, שהמכונה הוא לפחות בן שישים, אבל עדיין אין אנו יודעים, אם רח"י היה סבא בזמן המאורע, שזמנו ידוע (תקס"ח), או בזמן כתיבת התשובה, שזמנה בלתי ידוע לנו, אלא שמדברי רח"י בשער הספר יקד"ש הנ"ל: “כל ימי הייתי מתאוה מתי יבוא לידי כגון דא מצוה רבא” משמע שהיה אז (תקל"ד) לפחות בן כ"ה, לפי שצעיר מבן גיל זה לא ישתמש בסגנון “כל ימי” על הוצאת דבר לפועל שהיה מסוגל לו רק מבן כ' ואילך. רח"י נולד לפי זה בין שנות ת"ק ותק"ט. אמנם הטעמים הנזכרים אינם מעכבים אותנו מלהקדים זמן לידתו עד שנת תצ"ב ומעלה, אבל אין ליחס לאיש זקנה מופלגת כזו – הוא מת, כאמור, בסופה של שנת תקפ"ז – בלא טעמים מכריעים. חמש ההסכמות הראשונות שבספרו של לווינשטיין, מספר 188, הם אפוא לאבי אביו של רח"י¹³.

נסכם נא את ידיעותינו על רח"י. הוא נולד בשאלוניקי בין שנות ת"ק תק"ט ונפטר שם בסופה של שנת תקפ"ז. אבי אביו, ר' יוסף, ואביו של אבי אמו, ר' יוסף דוד, היו, כל אחד בשעתו, רבני הכולל של עיר מולדתו. הוא נתמנה לרב הכולל בעיר מולדתו בשנת תקנ"ב והיה שם במשרה זו, אולי בהפסקה קצרה, עד יום פטירתו. הוא הוציא לאור שני ספרי רי"ד הנזכרים ותמך בתמיכה חמרית את הוצאות הקובץ “שערי צדק”. לפי השערתו של ווכשטיין, מתה אשתו רבקה בשנת תקפ"ג ונספדה גם כן ע"י הרב יעקב רפאל¹⁴.