מעשה נורא – נורא יפה, נורא שמח, נורא מצחיק, ועוד כמה וכמה יישומים של תארים אפשריים למושג ‘נורא’ בעברית מודרנית – שהשיח לי ידידי חיים פרוז’ינסקי – פקיד בכיר לשעבר באחד ממשרדי הממשלה הכלכליים ועתה גימלאי הסבור שעדיין כוחו במותניו.
ואכן, כוחו במותניו לפחות במשחק השח. לא ייפלא, אפוא, שבאחת השבתות, שעה שנשותינו הלכו למוזאון ישראל, נשארנו, פרוז’ינסקי ואני בבית כדי ללגום ויסקי ולשחק שח, ועד מהרה היה מצבי ללא נשוא. מלכי נדחק לפינה ורק נס יכול היה לצילו ממט.
‘אתה נכנע?’ שאל ידידי.
ואילו אני, תוך שאני מגרד את פדחתי במאמץ שכלי נואש, סיפרתי לו בדיחה ידועה על המלחמה שפרצה בין רוסיה וסין, ובמהלכה כבר ביום הראשון נהרגו עשרה מיליון סינים, ביום השני עשרים מיליון וביום השלישי ארבעים מיליון, ביום הרביעי טילפן נשיא סין לנשיא רוסיה ושאל: התם נכנעים או מוכנים להמשיך.
על כך הגיב רעי: 'זוהי בדיחה שהצלחתה תלויה בטעמו של השומע אותה. ואילו אני אספר לך על מקרה שקרה לי בחיים. בשנת 1951 נשלחתי לפריס לנהל משא ומתן על עסקה מסחרית רבת היקף עם פירמה צרפתית. הפגישה עם נציג הפירמה נערכה באחד המלונות המפוארים, בסוויטה מיוחדת, שנועדה לישיבות. אמורים היינו לסעוד פת צהריים בצוותא.
'הנציב היה מאוד נוקשה – במראהו, בדיבורו ובגישתו לנושא. וכיוון שלא הגענו להסכמה, הוחלט שנדווח להנהלותינו על העמדות השונות ונקבע פגישה נוספת. בינתיים הוגשה הארוחה, שכללה את מיטב מטעמי המטבח הצרפתי. המתח שהייתי שרוי בו רפה במקצת, וכבר יכולתי לא רק להביט בפניו של מארחי אלא גם לקלוט את קלסתרו בעיני. שמתי לב לשערו העבות והשחור שבלט בניגודו החריף לפנים היגעים וחרושי הקמטים. המלצר מזג יין משובח בגביעינו. ציפיתי שהצרפתי הנוקשה והקפדן ירים את הכוסית.
'פתאום התחייך – בפעם הראשונה במשך כל הפגישה – הסיר עטרת הבלורית שעל גולגלתו ותוך שגירד את קרחתו פלט ביידיש במבטא אוקראיני עסיסי: “מיר ביידע זיינען דאך אידן (שנינו יהודים)”, והמשיך בצרפתית רהוטה: “וכי יש יהודי בעולם שיתבייש בפני אחיו בן־עמו בקורטוב של גירוד מהנה ומשיב נפש?”
‘יותר משנדהמתי ממעשהו, בושתי בכך שעד כה לא עלה על דעתי ששערו המרשים אינו אלא קפלט’.
עד כאן ידידי חיים פרוז’ינסקי, ואני שאלתי:
‘מה הוא מוסר ההשכל?’
‘מוסר ההשכל’, השיב לי, ‘תלוי כולו במקצועו של מי שסיפור זה מגיע לאזנו: סוציולוג, אנתרופולוג, היסטוריון, פסיכולוג, רופא עור, או חוקר דגול באחד ממדעי היהדות’.
1986
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.