מידות לנעליים    🔗

איש אחד מצ’ן ביקש לקנות לו זוג נעליים חדשות. תחילה מדד את מידות רגליו וּרשמן והניחן על מושבו. בצאתו החוצה שכח לקחתן עמו, ולאחר שנכנס לחנות נעליים אמר לנפשו: “הו, שכחתי ליטול עמי את המידות, ועלי לחזור ולהביאן”. וכך עשה. אבל כשחזר כבר היתה החנות סגורה והוא לא קנה נעליים כלל. אמר לו פלוני: “מדוע לא הנחת להם למוֹד את הנעליים על רגליך?” אמר לו: “טוב־טוב לי לבטוח במידות מלבטוח בעצמי”.

האנפייצי

הינשוף והשׂליו    🔗

פגש ינשוף בשׂליו ושאלו השׂליו: “אנה פניך?” “מזרחה פני מועדות” השיב הינשוף. “שמא תרשה לי לשאול לשם מה?” חזר השׂליו ושאלו. “יושבי הכפר שונאים את קולי הצרחני”, החזיר הינשוף. “לכן אני שׂם פני מזרחה”. אמר השׂליו: “הקול הצרחני, אותו ראוי היה לך לשנות. אם אינך יכול, שנוֹא ישנאוּך בעבורו גם אם תלך מזרחה”.

ליוּ שאנג

העגוּר והצדפה    🔗

ביקשה צ’אוֹ לפלוש לין. הלך סוּ טאי לדבר אל הוּאי מלך צ’אוֹ בעד ין. “הבוקר”, אמר סוּ טאי, ואני בדרכּי, עברתי את הנהר יי. שם ראיתי צדפה מתחממת בשמש, ועגור בא לנקר בבשרה, והצדפה הידקה את קליפתה הדק היטב על מקורו של העגור. אמר העגור: “אם היום לא ירד גשם ומחר לא ירד גשם, והיית צדפה מתה”. והצדפה גם היא אמרה: “אם היום לא תוכל לצאת ומחר לא תוכל לצאת, והיית עגור מת”. אף אחד מן השנים לא אבה להרפּות, עד שבא דייג אחד וצד את שניהם. והנה אם תצא ותתקיף את ין וניטשה המערכה ימים רבים בין שתי הארצות עד אשר ייעפו תושביהן. חושש אני שצ’ין החזק יהיה הדייג, אולי תחזור ותימלך בדעתך". “מוטב”, אמר המלך, וחדל ממחשבתו.

צ’אנקוּאוֹטסה

תרגום: י. ע. ¹