בשלב זה אין לומר במדויק מתי חדל נאצר מתכניותיו לשיפור מנת־חלקם של המצרים המרוּששים והמירן במדיניות של התגדלות אישית, גם לא נתבררו כל הגורמים שהשפיעו על החלטה זו. אך אין כל מקום לספק בדבר כוונותיו באפריקה.

הוא העיד עליהן בבירור כאשר כתב בספרו, “פילוסופיה של המהפכה”: “כלום נוכל להתעלם ממציאותה של יבשת אפריקאית שהגורל נטענו בתוכה – אותו גורל עצמו הגוזר מאבק־אימים על עתידה של היבּשת. מאבק שבו נהיה נתונים בין אם נאבה ובין אם נמאן…” ולאחר מכן: "בלי גוזמה אומַר כי בשום־פנים אין אנו יכולים לעמוד מן הצד אפילו נרצה בכך, לעמוד מנגד למאבק־הדמים האיום המשתולל עתה בלבּה של אפריקה בין חמישה מיליוני לבנים ומאתיים מיליון אפריקאים. זאת לא נוכל לעשות מסיבּה אחת עיקרית וברורה – שהרי באפריקה אנו נמצאים.

“יושבי אפריקה יוסיפו לשאת עיניהם אלינו, אל השומרים על השער הצפוני של היבשת והמחברים אותם אל העולם החיצון. בשום־פנים־ואופן לא נוכל להתכחש לאחריוּתנו המחייבת אותנו לסייע בכל הדרכים האפשריות בהחדרת האור והתרבּות אל פינותיו הנידחות ביותר של יער־הבּראשית”.

הנה כך הכשיר נאצר את הקרקע לקראת התערבותה של מצרים באפריקה.

התכנית היתה מפורטת ומקיפה. ראשית, הקמת רשת של שירותים קונסולריים באפריקה שעובדיהם אנשים הבקיאים בסבכי חייהם של האפריקאים הילידים. אחרי־כן – שיפור שירותי התעמולה, אגב הבלטתם של שידורי ראדיו על הבעיות המקומיות, בניבים אזוריים. העתונות המצרית נצטוותה להביע בכל הזדמנות נאותה את תמיכתה בשאיפות הלאומיות האפריקאיות. קונטרסים ועלונים, פשוטים בלשונם ונאים בהדפסתם, הוכנו להפצה בכמה וכמה לשונות, לקלס ולשבּח את מצרים ואת מדיניותה הפּרוֹ־אפריקאית.

קבוצות נבחרות של מומחים במדע, בדת, בפוליטיקה, בכלכלה, במסחר ובשירותים סוציאליים נשלחו, בחינת “מעשה־אחוה”, לארצות שבּהן ישובים מוסלמים חשובים. מצרים פתחה את שעריה לרווחה לפני מאות תלמידים אפריקאיים והעניקה להם השכלה חינם ועזרה כספית. לא רק חכמה ודעת סיפקו לתלמידים הללו כי אם גם קורסים מיוחדים, שהוכנו בפיקחוּת ובקפידה, המדגישים את היקף הקשרים המקשרים את ארצותיהם אל מצרים מבחינת הלאומיות, הלשון, הדת, החברה, הכלכלה, השאיפות הלאומיות או המטרות המדיניות.

זמן וכסף למכבּיר הושקעו בסטודנטים מוסלמים מארצות אפריקה הלומדים באוניברסיטה אל־אזהר, מבוע האסלאם המודרני. ההוראה ניתנת חינם וכל סטודנט מקבל קיצבה חדשית במזומנים. למרכז הזה באים במספר הולך ורב תלמידים מכל קצות העולם המוסלמי. ב־1952 היו שם רק 105 תלמיד מאפריקה התיכונה. כעבור שנתיים היו כבר 400 תלמידים מן האיזור הזה בלבד. בוגרי אל־אזהר מנהלים 160 “משלחות” בחלקים שונים של העולם המוסלמי. כפי שהעיד עליהם סופר מצרי אחד, הריהם “מלמדים, מטיפים, נותנים שיעורים בעיקרי־הדת, כדי שבדרך כך יוכלו לעשות נפשות לפוליטיקה המצרית…”

המצרים גם הקדישו מחשבה הרבה לחדירה הכלכלית לאפריקה, ותוצאות שקידתם זו עתידות להתגלות יותר ויותר. הם ניגשו לסקר מדוקדק של השווקים האפריקאים כדי לעמוד על צרכיהם וטעמם של הצרכנים המקומיים. יש תכנית להקמת תערוכות ושווקים מסחריים ברחבי אפריקה ה“שחורה”.

 

אב־דוגמה: סומאליה    🔗

כל החפץ לראות יכול להבחין בבירור במתכּוֹנת ההתערבות. התכנית הנסיונית עומדת כבר בגישוּמה בסומאליה, הנתונה עתה תחת חסות האו"ם ותחת השגחה איטלקית מתמעטת והולכת, עד לשעה שתושג “עצמאות” מלאה ב־1960.

כדאי לעיין בפירוט בהתפתחות של הזמן האחרון בשטח זה של 750,000 קמ“ר בחוף אפריקה המזרחית, שהמוּזים הם תוצרתו העיקרית. עד למלחמת העולם השניה היתה סומאליה מושבה איטלקית, ולאחר המלחמה הוחזרה לאיטליה כשטח־נאמנות תחת פיקוח האו”ם, מתוך הסכמה שעד ל־1960 תוענק עצמאות מלאה לעממיה, שרובם המכריע הם מוסלמים נוודים. בהמרצתם של משלחות או"ם ופקידים איטלקים הוקם מנגנון משטרתי ופקידותי כל־ארצי. הדרכת מומחים ניתנה ברוחב־יד, וב־1953 כבר דומה היה כי צפויה סומאליה לקום כמדינה אפריקאית יציבה, הנתונה לפיקוח דמוקרטי.

לסומאלים יש מסורת ארוכה של לאומנות עזה, וזו נשתקפה במנהיגוּת של המפלגה המדינית העיקרית, ליגת־הנוער־־הסומאלית. ואולם מנהיגיה של זו הכירו היטב בעובדה שארצם עתידה להזדקק לסיוע־חוץ בקנה־מידה גדול, אם אין רצונה לפשוט את הרגל בשנים הראשונות לעצמאותה. הבנה זו עוררה מעין נטיה אל המערב, שממנו קיוו לזרם מבורך של כספים.

אך המנהיגים האלה לא נתנו דעתם על שאיפותיו של נאצר. עד־מהרה נעץ ראדיו קאהיר את אצבעותיו המשורבּבות במוחותיהם של הסומאלים, בהכריזו על אחוות אינטרסים מוסלמיים הכוללת לא רק את הסומאלים עצמם אלא גם את המוסלמים אחיהם בשטח־החסות הבריטי הסמוך, סומאלילנד, בחבלי־הספר של חבּש, בשטחי קניה ומעבר להם. המטרה וההבטחה זהות היו: לפטור את הארצות בהן הם חיים מן הכּופר הארור (על הרוב: הבריטי) ולהבטיח את נצחון האסלאם. הקול שהביא את הבּשורה הזאת למאהלים, לעיירות ולבתי־הקפה של סומאליה ושאר גלילות אפריקה המזרחית היה קולו של מוחמד חוסיין, בן סומאליה, שיצא לקאהיר ב־1950, ולאחר שקיבל שם הכשרה מתאימה נעשה התעמלן־הכּוכב של שידורי קאהיר לאפריקה המזרחית.

כשחזר לסומאליה באביב אשתקד היה קולו הקול המוכּר ביותר ברחבי הארץ ובלי קשיים הרבה זכה בתמיכתם של היסודות הצעירים והנוחים יותר להתלקח בליגת־הנוער־הסומאלית, עד שניתנה הנהגת המפלגה בידיו. לא ארכו הימים ונתחוורו כוונותיו: סומאליה העצמאית תהיה בשר מבּשרה של הקיסרות הנאצרית, מוּצב שממנו תתפשט בשׂורתו של האסלאם הלאומני ברחבי אפריקה כולה.

המון חסידיו סמכו ידיהם בלי היסוס על התכנית הזאת, אבל ראשיה הקשישים והחכמים יותר של ליגת־הנוער לא שׂשׂו לראות את מאבקיהם המוצלחים מסתיימים בהכתרתו של נאצר, כשם שלא שׂשׂו לסכן את מעמדם ואת זכויות־היתר שלהם עצמם. התוצאה היתה שבּיוּני שנה זו הודח חוסיין מהנהגתה של ליגת־הנוער, אך לא נידח מן התמונה הפוליטית של סומאליה. שכּן בתוך שבועות מספר הקים מפלגה חדשה, הליגה של־סומאליה־רבה, ולשורותיה נכנסו רוב תומכיו בליגת־הנוער.

כפי שמתרמז מתוך שמה, חותרת המפלגה החדשה לאחדות כל ארצות סומאליה, שטח־הנאמנות, סומאלי הבריטית וסומאלי הצרפתית. מאחריה עומדים מלוא כוחו של ראדיו קאהיר, ההשפעה החזקה של המדרשה־ללימודים־מושלמיים במוגאדישוֹ הבירה, הנתמכת על־ידי מצרים, וששת בתי־הספר שנוסדו על־ידי ממשלת מצרים, אחד בכל אחד מגלילות סומאליה, שבּמקרים רבים הם מוסדות־החינוך היחידים במקומם. קרוב ל־300 סומאלים לומדים במצרים בעזרתה הכספית של הרפובּליקה הערבית המאוחדת, ובחזירתם לארצם, לפני השׂגת העצמאות המלאה ב־1960, ישמשו חיזוק מבורך לכוחותיו של מוחמד חוסיין.

המצרים אינם מפקפקים בכך שסומאליה בשלה להיקטף, ומשקיף אופטימי יהיה זה שיבקש לכפור בכך. אכן, כה בטוחים הם המצרים בעצמם עד שעתה הגבירו את פעולת הריכּוך שלהם בסומאלי הבריטית. השיפורים המפורשים בסומאליה, – שבּאו בזכות המפקחים אנשי האו"ם והאיטלקים – מועמדים בניגוד להתקדמות האיטית של הפיתוח החברתי והכלכלי בשטח הבריטי הסמוך. מבליטים את אי־רצונם של המושלים הבריטים להעניק לעממים המקומיים מידה ניכּרת של שלטון־עצמי. “אין אפילו חצי מיניסטר סומאלי”, מעיר ראדיו קאהיר. יכול היה הפרשן להרחיק לכת עוד יותר. ב־16 ביוני הודיע מזכיר־המושבות הבריטי בבית־הנבחרים בגילוי־לב כי אין שום סומאלי לא במזכירות אף לא במחלקות המשפטיות של ממשלת שטח־החסות. יש רק סומאלי אחד באוצר ושנים במחלקת־העבודות־הציבוריות. סומאלים אחדים נבחרו לשם הכשרה נוספת “ובהזדמנות הראשונה יוכנסו למוסדות השכלה גבוהה מחוץ לשטח־החסות”.

 

זהב שחור בארץ שחורה    🔗

כל זה הוא שמן על גלגלי התעמולה של קאהיר. חסרונות אלה ואחרים בחיים החברתיים של שטח־החסות מועמדים בפקחוּת בניגוד לאפשרויות ההתקדמות המצויות בסומאליה, משל כאילו לזכותה של מצרים יש לזקפן. מוסר־ההשכל לא נתעלם מתושבי סומאלי הבריטית ואי־השקט גובר והולך. על כך מעידים בבירור הסיכומים הבריטיים הרשמיים של מספרי הנדונים בבית־הדין העליון ובבתי־הדין המחוזיים של שטח־החסות בשנים 1954 ו־1955. ב־1954 הושמו 54 איש במאסר על הפרת “הסדר הציבורי”. ב־1955, השנה בה גילתה קאהיר לראשונה עניין של ממש במוסלמים של סומאלי הבריטית, נאסרו 125 איש על עבירות מאותו סוג. אין בידינו מספרים מתקופה מאוחרת יותר, אך יש יסוד להאמין כי הם עולים בתמידוּת.

המשדרים של קאהיר עמלו להסביר כי האינטרס שלהם בארצות סומאלי יש לו רק מטרה אחת: לקדם את טובת העממים שם. מעולם לא צוינה העובדה המעניינת שחיפושי נפט מתנהלים עתה לאורך חוֹפה של אפריקה המזרחית.

בסומאלי הבריטית יש לקבוצת “קוֹנוראדה”, שבה מיוצגות החברות האמריקאיות “קונטיננטל”, “אוהאיו” ו“אמראדה”, שטח־זכיון של 90,000 קמ“ר, המנוצל על־ידי “אמראדה”, שביצעה עד כה שלושה קידוחים. “סטנדרד־ואקום” יש לה זכּיון המקיף שטח של 28,000 קמ”ר, שבו ביצעה עבודות גיאולוגיות וגיאופיזיות ובו היא מתכוננת לקדוח בהמשך שנה זו. “ב. פ.” גם היא ביצעה סקר גיאולוגי וגיאופיזי בשטח הזכּיון שלה, המקיף 15,000 קמ"ר בצפון־מערב, אך עד כה לא בחרה אתר קידוח.

בסומאליה קדחה חברת “סינקלר־סומאל” שני קידוחי־סרק בשטח־זכיון גדול מאד, שהשתרע בתחילה על 250,000 קמ“ר, ועתה היא עומדת לבצע קידוח שלישי. דומה שהחברה משוכנעת כי הנפט מצוי כאן בכמויות ניכּרות, עד כדי כך שהיא משקיעה מדי שנה במשק הסומאלי סכום שעלה מ־50,000 £ עד 500,000 £. “מינראריה סומאליה” (עסק איטלקי), אשר לה שטח־זכיון של 28,000 קמ”ר בצפון הארץ, נטשה את קידוח־הנסיון הראשון שלה ועתה היא קודחת באר שניה. “סטאנוואק” קיבלה לא מכבר זכּיון על שטח 26,000 קמ“ר לאורך 300 ק”מ מן הגבול הסומאלי־החבשי. רשיונות לחיפושים מוקדמים בסומאליה נמצאים גם בידי “פרובישר אוֹילז”, קונצרן שבפיקוח קנדי, ובידי אוֹר, איש־נפט עצמאי מטקסאס.

אכן, היקף החיפושים בכל האיזור של אפריקה המזרחית ומספר הבּארות שנקדחו, לאורך 5,000 ק"מ בקירוב, יש בהם כדי לעשות רושם באמת. במקומות אחרים באפריקה באה ההתמדה על שכרה, והעניין הגובר בחיפושים בשטחים שבּהם לא הוּכחה עדיין מציאותו של נפט מעיד בעליל שמחפשי־הנפט הנוכחיים אינם נואשים על־נקלה, דבר שבּלי ספק עורר תשומת־לב בקאהיר.

 

על הסוס המוסלמי    🔗

אבל שאיפותיו מרקיעות־השחקים של גמאל עבד אל־נאצר אינן מסתיימות ב“קרן הזהב”, כפי שקוראים לעתים קרובות לחצי־האי הזה שבחוֹפי אפריקה. סומאליה ארבעה גבולות לה: סומאלי הבריטית, חבש, האוקינוס ההודי – וקניה. קניה, המושבה הבריטית טרופת־המלחמות, היא שטח מבטיח רבות לתככנים המצרים. הרבה סומאלים נוודים כבר עברו את קו־הגבול הסלעי בין שתי הארצות והביאו לשבטים המקומיים את אמונת האסלאם, העושה נפשות בתמידוּת, ואם גם בלי רעש, בקרב הילידים שאינם נוצרים. כאן וברחבי הארץ כולה יש ישובים סומאליים ותיקים, השואלים מאחיהם בסומאליה הדרכה רוחנית ומתוך כך גם פוליטית. ראדיו קאהיר הנברני לא איחר לאמץ לו את מלחמתם של אותם אפריקאים המתנגדים לשלטון הבריטי, ובכך חיבּב את מצרים על הרבה מנהיגים אפריקאיים בלתי־מוסלמים בקניה.

ראדיו קאהיר ותעמלנים נודדים שקדו גם ללבּות מהומות בקרב התושבים הערבים של רצוּעת־החוף של קניה, שרחבה 15 ק“מ והיא נתונה לשלטון החסות של בריטניה. רצועה זו כוללת את הנמל האפריקאי החשוב מוֹמבּאסה. בריטניה מחזיקה ברצועה זו על פי הסכם מלפני 60 שנה עם השולטנוּת של זנזיבּאר. עתה מתארת קאהיר את ההסכם כ”חוזה מרמה" וממריצה את האוכלוסיה המקומית לתבוע אוטונומיה. זאת הפעם השיבו הבריטים מידה כנגד מידה והקימו משדר רב־עצמה משלהם המשיב לראדיו קאהיר בניבים המקומיים. התוצאות הראשונות של פעילות ראדיופונית זו היו “מעודדות”.

בקניה עצמה רבה תפוצתם של פירסומי התעמולה המצריים, המוגנבים לארץ בדרך סומאליה וסומאלי הבריטית. הרבה מהם כתובים בלשון קיקוּיוּ. עתה מכינים תרגום של הקוראן ללשון קיקוּיוּ.

קרנה של קאהיר עלתה עד מאד בעיני הלאומנים המקומיים לאחר שניתן במצרים מחסה לאפריקאים שהוגלו מקניה על־ידי הבריטים מטעמים מדיניים. דרך־אגב, מומבּאסה עצמה נעשית אף היא מרכז להשכלה מוסלמית. בתמיכה בריטית מפתחים “מכון־לחינוך־מוסלמי”. התלמידים נבחרים מהרבה שטחים אפריקאיים על־ידי ועדה נודדת של מחנכים מוסלמים, רובּם בוגרי אל־אזהר השומרים על מגע הדוק עם בית־מדרשם, אם אין הם מקבלים ממנו הוראות במישרים…

גם בטנגאניקה האסלאם עושה חיל במידה ראויה לציון. המיסיונרים הנוצרים באפריקה המזרחית נאלצים להודות כי במקום שהם מתחרים במישרים עם האמונה המוסלמית על נפשותיהם של אפריקאים, יהיה הנצחון למושלמים. אין בכך כדי להפתיע. האסלאם מכיר בפוליגמיה, שהיא קשר־נישואים טבעי בקרב הרבה שבטים אפריקאים אלא שהתורה הנוצרית אוסרת עליו. האסלאם אינו יודע שום מחיצה של גזע או צבע, אינו מעמיד בעיות תיאולוגיות קשות ואינו תובע תפילה בציבור. המבקש להתאסלם אינו מוצא שום התנגשות בין כנסיות שונות, כדרך שהוא מוצאן שעה שניטל עליו לבוֹר בין מיסיונרים פרוטסטנטים וקתולים. ההתאסלמוּת אינה מחייבת את בן השבט האפריקאי לוותר על אמונות־הבל מסורתיות כדרך שדורשת ממנו הנצרות. ומכּוח ההשפעה הגוברת של ראדיו קאהיר ותעמלנים נודדים, נפתה הוא להאמין כי בקבּלו עליו את דת האסלאם הוא נעשה אבר מאבריה של קיסרות אדירה, שבה מוּרם הוא, האפריקאי הצבעוני, המדוכּא והמנוצל, למעמד של תוקף ושׂררה בארצו שלו. שכּן, אחרי הכל, כמו שמזכּירה קאהיר תדיר למאזיניה, כלום אין מצרים חלק מאפריקה?

 

לא בחיל ולא בכוח…    🔗

עם זאת אין קאהיר מוכנה להסתבך בסיכסוך מזוין כדי להשיג את מטרותיה. מסיבּה זו מוותר נאצר לפי שעה על סודאן וחבש. אף כי היו באביב שנה זו ידיעות על נסיונות מצד הנספח הצבאי המצרי לבצע פעולות חתירה בחוגי הצבא בסודאן, הרי רוב פעולות החתירה המצריות בעבר נוהלו באמצעות אנשי־עסקים ובעלי אומנויות חפשיות מצריים המתגוררים בארץ. באוגוסט אשתקד גירשה ממשלת סודאן רופא מצרי חשוב ואיש־עסקים ידוע, ששניהם גרו בארץ שנים רבות, בשל התערבות בפוליטיקה המקומית. זמן קצר אחרי־כן אמר ראש ממשלת סודאן, בביקורו בבריטניה, שאם גם היחסים עם מצרים טובים בהחלט, הרי מצרים משפיעה השפעה חזקה על ענייני־פנים בסודאן ובלי ספק תשמח לראות בהקמת ממשלת־בּובּות סודאנית הכפופה לקאהיר.

המרץ בו הגיבו הסודאנים על הלחץ המצרי בתחילת 1958, ונכונותם של המיניסטרים הסודאנים להזעיק את העולם למראה כל סימן של פעולות־זדון מצריות, עשו רושם על נשיאה של מצרים. כמו כן ידוע לו היטב האינטרס המערבי, והנוצרי, בשמירת קיומה של חבש, שהוברר לו מאז גירשה ממשלת חבש בנובמבר 1956 את הנספח הצבאי המצרי, לט.־קול. חילמי, שעשה בארץ שלוש שנים.

ארצות נוספות היכולות להעיד על ההתערבות הלא־קרואה של ראדיו קאהיר והתעמלנים המצרים הן לוּב, מארוקו ותוניסיה, שלא מכבר קנו להן את עצמאותן. לוב, שכנתה של מצרים, היא לפי־שעה אחת הארצות הנוחות פחות לשמוע לקולה המסית של קאהיר. תקופה של שיגשוג עוברת עתה על הארץ כתוצאה מנוכחותם של זרים, אנשי־צבא כאזרחים, והודות לסכומים הגדולים שמוציאים החברות והמוסדות הזרים המרובּים. מצב זה לא די ששׂם קץ לאבטלה אלא אף העלה את המשכּרות ויצר מחסור בידיים עובדות בחקלאות. בתנאים אלה, ומדעתם היטב למדי את תנאי החיים במצרים, אין הלוּבים אצים לוותר על מעמדם המאושר. אבל המצרים לא אמרו נואש. השגרירות המצרית בטריפולי היא חממה לפעולות חתירה. לפני שנה נתפס הנספח הצבאי המצרי ומטען של רובים אוטומטיים ותחמושת בארגז מכוניתו. על אף גירושו נמשכות פעולות מסוג זה.

רק עכשיו עמדו הלובים על הסכנה הצפויה לעתידם מן המספר העצום של מורים מצריים המועסקים בבתי־הספר של הארץ. עד לא מכבר היו כמעט כל המורים בבתי־הספר ובבתי־האולפן מצרים, אך הממשלה החלה לשקוד על הכשרת מורים מקומיים והיא משתדלת להביא מורים שאינם מצרים. גם מספרם של הלוּבים הצעירים הלומדים באוניברסיטאות מצריות, שבּחזירתם מהן הם מטיפים לנאצריות, מעורר דאגה.

במארוקו ובתוניסיה הקרקע מוכשרת יותר, לכאורה, לחרישו זה של נאצר. שתי הארצות מתחבטות באבטלה חמורה, ושתיהן גלויות להתערבות מצד מצרים. שליחי הפ. ל. נ. יוצאים ובאים תדיר בין שתי הארצות לקאהיר, בענייני המרידה באלז’יריה, והסטודנטים בשתי הארצות תומכים עד מאד בנאצר. אם לא ניסתה מצרים ליטול במישרים את המושכות לידיה, הרי מסתבר שהסיבה היא שאין מצרים משתוקקת כלל לרשת את צרותיהן של שתי הארצות, וברגע זה גם אינה מעוניינת לבוא בהתנגשות ישרה עם צרפת, שבּלי ספק תגיב תגובה צבאית על פעולה מצרית גלויה יותר. מארוקו ותוניסיה יש להן גם מנהיגים לאומנים חזקים, שאם גם אינם מתנגדים בגלוי לנאצר הם מעדיפים לנהל את העניינים על פי דרכם. בורגיבה ודאי לא במהרה ישכח את פרשת צאלח בן־יוסף אף לא את ההתקפות התכופות מקאהיר על עמדתו הפרו־מערבית.

באפריקה המערבית הצרפתית נראו אך ניצניה הראשונים של לאומנות. המרכז העיקרי לפעילות מוסלמית הוא אוּאָלאטה בסודאן הצרפתית, אבל רוב התושבים המקומיים הם בוּרים ואינם נותנים דעתם על העולם החיצון. מכל־מקום יש סיכוי לצרות לעתיד־לבוא. כמה צעירים מקומיים נבחרו על־ידי האוניברסיטה אל־אזהר לתקופת “לימודים”, ואפשר להניח כי בשוּבם הביתה ישאו אתם את בשורת הלאומנות המוסלמית.

שונה עד מאד המצב בניגריה. השטח הפדרטיבי חצוּי מבחינה אתנית לשני חצאים, ניגריה הדרומית, שתושביה רובּם עובדי־כוכבים ומיעוטם נוצרים, והצפונית, שכמעט כולה מוסלמים (14 מיליון). אך לגבי הניגרים הצפוניים לא מצרים היא הכּוכב המדריכם כי אם סודאן. קיימת התעניינות גדולה ביותר בהתקדמותה של סודאן בשלטון־העצמי ויש רצון גובר לכונן מדינה מוסלמית עצמאית לפי קווים דומים. המצרים מתחילים רק עכשיו לגשש את דרכם במבוך של עסקי הפוליטיקה הניגריים. הבעיות הכרוכות בהם עשויות להרתיע אפילו אותם. אבל במקרה של התנגשות בין האוכלוסיה המקומית לבריטים תזומן להם שעת־כושר גדולה מאין כמוה.

 

הכוח הנגדי    🔗

לפי האומדן, המוסלמים הם כיום כשליש מכּלל 189,000,000 תושביה של אפריקה. כל אחד מ־66,000,000 המוסלמים האלה הוא בעל־ברית־בכוח לנאצריוּת. רק מכשול אחד עיקרי עומד לשטן על דרך התכנית המדהימה להתגדלות, שעלתה בחלומו של פילוסוף המהפכה המצרית בקאהיר. הרי זה מכשול אדיר לא פחות מן הנשק שהוא נועץ בלבּה של אפריקה, אם גם אינו רב־דברים כמותו. זאת היא הלאומנות האפריקאית המקומית.

הרי זה כוח חדש, אך כוח גובר ועולה. במידה ידועה בא לעולם בזכות מנהגם של הבריטים והצרפתים – מחוץ לשטח החסות של סומאלי – להכשיר אפריקאים למידה של שלטון־עצמי, להעמיד לרשותם בתי־ספר מצוינים ולטפח את המשך חינוכם באוניברסיטאות ובמוסדות אחרים של חינוך גבוה בבריטניה ובצרפת. כיום יש ציבור גדל והולך של צעירים מוכשרים, בקיאים בנהלים הדמוקרטיים המסורתיים ובהלכה המדינית, המוכנים להחיש את יציאת המושלים הזרים מארצותיהם, אך לא לקדם בברכה תחתיהם את ההשפעות של הנאצריוּת, הזרה להם. הצלחתה וכשלונה של הלאומנות המוסלמית נוסח מצרים תלויים במידה רבה במהירות בה יכשירו אלה את עמיהם לשלטון־עצמי מלא ובמהירות בה תהיה ממשלת בריטניה, למשל, מוכנה להעניקו להם. מקום שקיים סיכסוך בין העממים המקומיים לשלטון הבריטי, ברור שקאהיר מתכוונת להתערב לצרכיה־היא. מקום שאין חיכוך, אין שום יסוד שעליו יכולה קהיר לכונן את המסגרת של מורת־רוח לאומית. עדיין אין כל סימן לכך שנאצר מוכן לקרוא תגר על המושלים האפריקאים החדשים בארצותיהם הם.

אך תבוא השעה בה יהיה עליו לעמוד בפני הפופולאריוּת הגוברת של אנשים כדוגמת קוואמה נקרוּמה, ראש ממשלת גאנה, ביבשת אפריקה. חזון נקרומה על פדרציה של מדינות אפריקאיות עומד לשטן לחלומו של נאצר על שליטה באפריקה. לפי־שעה מוכן המנהיג המצרי לעשות יד אחת עם נקרוּמה ושאר מנהיגים לאומיים באפריקה המערבית, ולוּ אך משום שהוא זקוק לתמיכתם המוסרית במאבקו בזירה הבינלאומית. באישיותו של נקרוּמה גם מתיצבת הנצרות כנגד האסלאם. המנהיג הגאנאי נתגדל כקתולי, ועתה הוא מגדיר עצמו כ“נוצרי בלתי־כיתתי”. בחוף הזהב יש רק 120,000 מוסלמים. רשת בתי־הספר הנוצרים מאורגנת יפה. האדמה שייכת ברובּה לאיכּרים. אכן, זוהי קריאת־תגר שעדיין עתידה הלאומנות המוסלמית, הנאצרית, להתמודד אתה.