קטו אָמַר רַ' חַמָּא בַּר חֲנִינָא: כְּשֶהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ, אֵין מַשְׁרֶה אֶלָּא עַל מִשְׁפָּחוֹת מְיֻחָסוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “בָּעֵת הַהִיא נְאֻם ה' אֶהְיֶה לֵאלֹהִים לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת יִשְׂרָאֵל” (ירמיה ל, כה) – “לְכָל יִשְׂרָאֵל” לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת יִשְׂרָאֵל" (קידושין ע ע"ב).
מִשְׁפָּחוֹת מְיֻחָסוֹת – שאין בהן כל פסול (כגון ממזרים או נישואי תערובת), ורק הן ראויות להיקרא “משפחות”.
*
קטז אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: לֹא עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל עַד שֶׁעֲשָׂאָהּ כְּסֹלֶת נְקִיָּה וְעָלָה (קידושין סט ע"ב).
כְּסֹלֶת נְקִיָּה – כקמח משובח שאין בו שום תערובת (שכן עזרא טיהר את משפחות העם מן הפסולים שבהם, ואת אלה העלה עמו לארץ).
*
קיז אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אִם רָאִיתָ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁמִּתְגָּרִים זֶה בָּזֶה – שֶׁמֶץ פְּסוּל יֵשׁ בְּאֶחָד מֵהֶם, וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתָם לִדַּבֵּק אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ.
אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אִם רָאִיתָ שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת שֶׁמִּתְגָּרוֹת זוֹ בָּזוֹ – שֶׁמֶץ פְּסוּל יֵשׁ בְּאַחַת מֵהֶן, וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתָהּ לִדַּבֵּק בַּחֲבֶרְתָּהּ (קידושין עא ע"ב).
מִתְגָּרִים – מתקוטטים.
שֶׁמֶץ פְּסוּל וגו’ – פגם כלשהו יש בו או במשפחתו (ראו קטע קטו).
אֵין מַנִּיחִין וגו’ – לא מאפשרים למשפחותיהם להתחתן זו עם זו, מחשש שידבק פסול במשפחה כשרה.
*
קיח “וְזִקֵּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף וְהָיוּ לַה' מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה” (מלאכי ג, ג) – אָמַר רַ' יִצְחָק: צְדָקָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה נִטְמְעָה.
מִשְפַּחַת בֵּית הַצְּרִיפָה הָיְתָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְרִחֲקָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ. עוֹד אַחֶרֶת הָיְתָה וְקֵרְבָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ. עוֹד אַחֶרֶת הָיְתָה וְלֹא רָצוּ חֲכָמִים לְגַלּוֹתָהּ, אֲבָל חֲכָמִים מוֹסְרִים אוֹתָהּ לִבְנֵיהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ (קידושין עא ע"א).
מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה נִטְמְעָה – משפחה שיש בה פסול, אך שכבר נתקבלה בתוך העם ואין איש יודע על הפסול, נחשבת כישראל.
בֵּית הַצְּרִיפָה – שם של משפחה כשרה.
רִחֲקָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ – אדם אלים הכריז עליה שהיא פסולה וכך דחה אותה מכלל ישראל.
אַחֶרֶת – משפחה אחרת, פסולה.
קֵרְבָהּ – הכריז עליה שהיא כשרה.
מוֹסְרִים אוֹתָהּ – מגלים את זהותה בחשאי.
שָׁבוּעַ – שבע שנים.
*
קיט אָמַר מָרִי בַּר רַב יוּדָא: מִיּוֹם שֶׁנִּגְנַז סֵפֶר יֻחֲסִין תָּשַׁשׁ כּוֹחָם שֶׁל חֲכָמִים וְכָהָה מְאוֹר עֵינֵיהֶם (פסחים סב ע"ב).
נִגְנַז סֵפֶר יֻחֲסִין – נעלם הספר שבו נרשמו תולדותיהן של משפחות בישראל וייחוסיהן.
תָּשַׁשׁ כּוֹחָם – נחלשו.
*
קכ רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹנִים עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ מַכִּירִים אֶת יִחוּסֵיהֶם הָיוּ מוֹצִיאִים שְׁמָם לְשֵׁם הַמְּאֹרָע, אֲבָל אָנוּ שֶאֵין אָנוּ מַכִּירִים אֶת יִחוּסֵינוּ אָנוּ מוֹצִיאִים לְשֵׁם אֲבוֹתֵינוּ. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹנִים עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הָיוּ מוֹצִיאִים לְשֵׁם הַמְּאֹרָע, אֲבָל אָנוּ שֶאֵין אָנוּ מִשְתַּמְשִׁים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אָנוּ מוֹצִיאִים לְשֵם אֲבוֹתֵינוּ (בר"ר לז, ז).
הָרִאשׁוֹנִים – בני הדורות הקודמים.
מַכִּירִים אֶת יִחוּסֵיהֶם – יודעים את מוצא משפחתם ואת שמות כל קודמיהם.
הָיוּ מוֹצִיאִים וגו’ – היו קוראים לילדיהם על שם מאורעות בחייהם.
לְשֵׁם אֲבוֹתֵינוּ – כדי לזכור אותם (משום שאין בידינו ספרי יוחסין שבהם הם נרשמו [ראו בקטע הקודם]).
מִשְׁתַּמְשִׁים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ – בעלי כוח נבואה.
לְשֵׁם הַמְּאֹרָע – על שם מאורעות שיתרחשו בעתיד (כגון שלמה שנקרא כך על שם השלום שיהיה בימיו).
*
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.