א    🔗

הַקוֹלְנוֹעַ עָמַד בִּקְצֵה הַשְׁכוּנָה הַיְהוּדִית, חֲזִיתו צוֹפָה אֶל רְחוֹבוֹת־הַנוֹצְרִים וְכָל־כֻּלוֹ כְּגֶשֶׁר מָתוּחַ בֵּין שְׁנֵי רָבְעִי הָעִיר. אֶחָד וְיָחִיד הָיָה שֶׁהִצִיג הַצָגוֹת יוֹמִיוֹת וּמְבַקְרָיו – רֻבָּם יְלָדִים. בַּחֲזִיתוֹ הִתְנוֹסְסוּ מוֹדָעוֹת־פִּרְסֹמֶת עֲנָקִיוֹת: וִינֶטוּ, רֹאשׁ שֵׁבֶט־הָאַפַּשִׁים הָאִינְדְיַאנִי, מֵנִיף מֵעַל ראשׁוֹ לַסְסוֹ (פַּלְצוּר); שֶׁרִיף מִן הַמַעֲרָב יוֹרֶה מִן הַמֹתֶן מִשְׁנֵי אֶקְדָחִים; טַרְזָן מְזַנֵק עַל נָמֵר וְלוֹפְתוֹ בְּ"נֶלְסוֹן כָּפוּל". הַסְרָטִים הֻחְלְפוּ פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ. לְמִן הַשָּׁעָה שָׁלשׁ הִזְדַנֵב לְיַד הַקֻפָּה תּוֹר אָרֹךְ שֶׁל יְלָדִים יְהוּדִים וְנוֹצְרִים וּבָרְחָבָה שֶׁבַּחֲזִית הַקוֹלְנוֹעַ הִצְטוֹפֵף הָמוֹן רַב הַמַרְעִישׁ בְּקוֹל. בְּאַרְבַּע בְּדִיוּק נִפְתְּחוּ לִרְוָחָה הַדְלָתוֹת הַכְּפוּלוֹת, הַקָהָל הָרוֹגֵשׁ וְהַנִסְעָר נִבְלַע בָּאוּלָם וְהָרְחוֹב הַהוֹמֶה נִתְרוֹקֵן וְהִדְמִים.

אָנוּ, יַלְדֵי הֶחָצֵר, הָיִינוּ בָּאִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת אֶל רַחֲבַת הַקוֹלְנוֹעַ, מִתְפָּעֲלִים מִמוֹדָעוֹת־הַפִּרְסֹמֶת הַסַסְגוֹנִיוֹת. כָּלְתָה נַפְשֵׁנוּ לְהִכָּנֵס וּלְהָזִין עֵינֵינוּ בַּפְּלָאִים הַמֻצָגִים שָׁם, שֶׁעֲלֵיהֶם יָדַעְנוּ מִפִּי הַשְׁמוּעָה בִּלְבַד, אַךְ לֹא הָיָה לָנוּ כָּל סִכּוּי לָבוֹא פְּנִימָה. מְחִיר הַכַּרְטִיס – אַרְבָּעִים פְּרוּטוֹת – לא הָיָה בְּהֶשֵׂג־יָדֵנוּ. יוֹם אֶחָד קָם סֶבֶק, אָזַר עֹז וְהִתְפַלֵּחַ עִם זֶרֶם הַיְלָדִים הַנּוֹהֲרִים לָקוֹלְנוֹעַ, אוּלָם הַסַדְרָן הִשְׁגִיחַ בּוֹ, כִּבְּדוֹ בְּסְטִירוֹת וְהֵעִיפוֹ הַחוּצָה בִּבְעִיטָה.

חָזַרְנוּ לֶחָצֵר שֶׁלָנוּ, מַפְסִיעִים לְיַד סֶבֶק, שֶׁלְחָיָיו לָהֲטוּ מְאד. יָשַׁבְנוּ מִתַּחַת לְעֵץ־הָעַרְמוֹן קוֹדְרִים וּמַחֲרִישִׁים. פָּתַח שִׁימֶק וְאָמַר:

– חֶבְרֶ’ה, יֵשׁ לִי הַצָעָה.

וּמִבְּלִי לְהַמְתִּין לְעִדוּד, גוֹלֵל לְפָנֵינוּ אֶת תָּכְנִיתוֹ:

– תִּרְאוּ, מְחִיר הַכַּרְטִיס הוּא אַרְבָּעִים פְּרוּטוֹת וְאָנוּ חֲמִשָּׁה. אֲנִי מַצִּיעַ שֶׁאַרְבָּעָה יַשִׂיגוּ כָּל אֶחָד עֶשֶׂר פְּרוּטוֹת. נִקְנֶה כַּרְטִיס וְהַחֲמִישִׁי יֵלֵךְ לַהַצָגָה.

– אֵיזוֹ טוֹבָה תִּצְמַח לַתּוֹרְמִים הַנְדִיבִים? – הִקְשָׁה קוּבָּה.

הֵשִׁיב לוֹ שִׁימֶק:

– הַמְאֻשָׁר, שֶׁיִזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת הַסֶרֶט, יְסַפֵּר אֶת תָּכְנוֹ וְכָךְ “יְשַׁלֵם” בְּעַד הַכַּרְטִיס.

– וּמִי יִהְיֶה הַמְאֻשָׁר? – שָׁאַלְתִּי.

– נַפִּיל גוֹרָל! – הִצִיעַ שִׁימֶק.

– נְבַקֵר בַּהַצָגוֹת לְפִי הַתּוֹר! – טָעַן קוּבָּה.

אֶדֶק, שֶׁהָיָה נוֹשֵׂא כֵּלָיו שֶׁל סֶבֶק רֹאשׁ־הַחֲבוּרָה, הִכְרִיז:

– אֲנִי מַצִיעַ שֶׁנְוַתֵּר עַל הַגְרָלָה וְתוֹר. סֶבֶק הוּא הַמְבֻגָר בֵּינֵינוּ וְאֵין סָפֵק שֶׁהוּא יֵדַע יוֹתֵר טוֹב מִכֻּלָנוּ לִמְסֹר אֶת תֹּכֶן הַסֶרֶט. הֲרֵי מֵאָז וּמִתָּמִיד הוא מִתְעַנְיֵן בְּקוֹלְנוֹעַ.

בָּרֶגַע הָרִאשוֹן נִרְאָה לָנוּ שֶׁהַצָעָתוֹ שֶׁל אֶדֶק עֲלוּלָה לְקַפֵּחַ אוֹתָנוּ, אַךְ לְאַחַר עִיוּן נוֹסָף אֲנוּסִים הָיִינוּ לְהוֹדוֹת שֶׁיֵש הִגָיוֹן בִּדְבָרָיו. אָכֵן, סֶבֶק מֵיטִיב לְסַפֵּר סִפּוּרִים. גַם הָרֶמֶז עַל הַקֶשֶׁר שֶׁלוֹ לְקוֹלְנוֹעַ לֹא הָיָה מְשֻׁלָל יְסוֹד. שֶׁכֵּן, כָּל־אֵימַת שֶׁגִלְגַלְנוּ שִׂיחָה עַל הַמִקְצוֹעַ שֶׁבּוֹ נִבְחַר בֶּעָתִיד, הָיָה שִׁימֶק אֵיתָן בְּדַעְתּוֹ: כְּשֶׁיִגְדַל, יִהְיֶה רַכָּב וְיִסַע כָּל הַיוֹם בְּכִרְכָּרָה! קוּבָּה גָמוּר הָיָה עִמוֹ לִהְיוֹת מוֹכֵר גְלִידָה. וְכִי יֵש לְךָ תַּעֲנוּג גָדוֹל מְזֶה? אַתָּה מְהַלֵךְ לְךָ בָּרְחוֹבוֹת, חֶבְיֹנֶת שֶׁל גְלִידָה עַל גַבְּךָ, וְכָל־אֵימַת שֶׁמִתְחַשֵׁק לְךָ, אַתָּה פּוֹתְחָהּ וְזוֹלֵל כְּאַוַת־נַפְשְׁךָ! אֶדֶק נָשָׂא נַפְשׁוֹ לִהְיוֹת כַּבַּאי: הוּא יִרְכַּב עַל סוּס לָבָן לִפְנֵי הַמְכוֹנִית שֶׁל מְכַבֵּי־אֵשׁ וְקוֹבַע־נְחשֶׁת מַבְרִיק לְראשׁוֹ! אֲנִי, שֶׁבִּלִיתִי רֹב זְמַנִי בִּקְרִיאָה, חָלַמְתִּי לְחַבֵּר סִפְרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת וּמַסָעוֹת. וְאִלוּ סֶבֶק הָיָה טוֹעֵן תָּמִיד: – כְּשֶׁאֶגְדַל, אֶהְיֶה בַּמַאי־סְרָטִים!

כָּךְ נִתְגַלְגְלוּ הַדְבָרִים, שֶׁסֶבֶק זָכָה בַּזְכִיָה הַגְדוֹלָה. בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד, פֶּה אֶחָד, הֻחְלַט לְמַנוֹתוֹ כְּשַׁגְרִירֵנוּ הַנֶאֱמָן בְּאוּלָם הַקוֹלְנוֹעַ. וּמֵאָז צוֹבְרִים הָיִינוּ פְּרוּטָה לִפְרוּטָה – כָּל אֶחָד עֶשְׂרִים פְּרוּטוֹת לְשָׁבוּעַ. מִדֵי שָׁבוּעַ בְּשָׁבוּעַ בִּקֵר סֶבֶק בִּשְׁנֵי סְרָטִים, בְּיוֹם ג' וּבְיוֹם ו'. כְּחֹם הַסֶרֶט הָיִינוּ מַמְתִּינִים לוֹ בְּקֹצֶר רוּחַ מִתַּחַת לְעֵץ־הָעַרְמוֹן.

ב    🔗

נִתְנָה הָאֱמֶת לְהֵאָמֵר: סֶבֶק לא הִכְזִיב אֶת הַצִפִּיָה וְאֶת הָאֵמוּן שֶׁנָּתַנוּ בּוֹ. הוּא הָיָה מְתָאֵר אֶת הַסֶרֶט שְׁרָאָה בְּנֶאֱמָנוּת יְתֵרָה מִבְּלִי לִפְסֹחַ עַל פִּרְטֵי־פְּרָטָיו. עִתִּים, בְּרִגְעֵי מֶתַח, הֵרִים אֶת קוֹלוֹ. וְיֵשׁ שֶׁהָיָה מִתְלַהֵב וּמְשַׂחֵק מַמָשׁ, מְגַלֵם בְּכִשָׁרוֹן רַב אֶת דְמֻיוֹת הַסֶרֶט, וְאָנוּ מַקְשִׁיבִים בְּפֶה פָּעוּר וּמִתְפַּלְלִים בְּלִבֵּנוּ שֶׁהַסִפּוּר יִמָשֵׁךְ עוֹד וְעוֹד – שֶׁלֹא יִפָּסֵק לְעוֹלָם!

סֶבֶק נִחַן בְּשָׂפָה עֲשִׁירָה וּבְכֹחַ תֵּאוּר רַב. לְשֵׁמַע סִפּוּרָיו רָאִינוּ מַמָשׁ לְנֶגֶד עֵינֵינוּ אֶת הָאַפַּשִׁים וְהַסְיוּקְסִים דוֹהֲרִים עַל הַמוּסְטַנְגִים שֶׁלָהֶם בַּפְּרֶרְיוֹת, אֶת וִינְטוּ, רֹאשׁ־הַשֵׁבֶט הָאָצִיל, הַמַטְמִין אֶת הַטוֹמְהוֹק – קַרְדֹם־הַמִלְחָמָה – בָּאֲדָמָה וְכוֹרֵת שָׁלוֹם עִם אוֹיְבָיו. פַּעַם נִתְלַוִינוּ אֶל יַלְדֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט בְּמַסְעוֹתֵיהֶם וּפַעַם עָקַבְנוּ אַחֲרֵי הַפָּרָשׁ בְּלִי־רֹאשׁ. הַשֶׁרִיפִים שֶׁל הַמַעֲרָב הַפָּרוּעַ הָיוּ מְיֻדָעֵינוּ הַטוֹבִים – אֶת כֻּלָם הִכַּרְנוּ, עַד אֶחָד!

שֶׁעַל כֵּן, אִם כִּרְסְמוּ תְּחִלָה בְּלִבֵּנוּ רִגְשׁוֹת־קִפּוּחַ וְהִרְהוּרִים עַל הַגְרָלָה אוֹ תּוֹר – נִשְׁכְּחוּ הַלָלוּ כָּלִיל בִּמְרוּצַת הַיָּמִים. סֶבֶק גָמַל לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ בְּיָד נְדִיבָה עַל עֶשְׂרִים הַפְּרוּטוֹת שֶׁקִבֵּל. הַיְשִׁיבָה בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב בִּימֵי שְׁלִישִׁי וְשִׁשִׁי בַּשָּׁבוּעַ מִתַּחַת לְעֵץ־הָעַרְמוֹן הִרְנִינָה אֶת לִבֵּנוּ.

ג    🔗

אוּלָם עַל מְשׂוֹשׂ־לִבֵּנוּ הֵעִיבָה דְאָגָה מַתְמֶדֶת: כִּיצַד נַעֲמֹד בַּהִתְחַיְבוּת? שֶׁכֵּן הַשָׂגָתָן שֶׁל עֶשְׂרִים פְּרוּטוֹת כְּרוּכָה הָיְתָה בִּקְשָׁיִים עֲצוּמִים.

יְלָדִים עֲנִיִים הָיִינו. אָמְנָם, לֹא רָעַבְנוּ. בְּבֵיתֵנוּ מְצוּיָה הָיְתָה תָּמִיד פַּת־לֶחֶם וּלְעִתִּים אַף מְרוּחָה בְּחֶמְאָה. אֶלָא שֶׁאָבוֹתֵינוּ נִתְקַשׁוּ מְאֹד לְפַרְנֵס אֶת בֵּיתָם. בָּשָׂר הָיָה עוֹלֶה עַל שֻׁלְחָנֵנוּ בְּשַׁבָּתוֹת בִּלְבַד. לְעִתִּים רְחוֹקוֹת נִתַּן לָנוּ לִשְׂמֹחַ בִּימֵי חַג עַל בֶּגֶד חָדָשׁ. לֹא פֻּנַקְנוּ בְּמוֹתָרוֹת, קוֹלְנוֹעַ אוֹ קַיְטָנָה הָיוּ לְגַבֵּינוּ בְּגֶדֶר חֲלוֹם.

כֵּיצַד בְּכָל זֹאת, הִשַׂגְנוּ אֶת עֶשְׂרִים הַפְּרוּטוֹת?

שִׁימֶק פִּשְׁפֵּשׁ וּמָצָא עִתּוֹנִים יְשָׁנִים וְסִפְקָם תְּמוּרַת פְּרוּטוֹת לְבַעַל חֲנוּת־הַסִדְקִית. קוּבָּה אָסַף בַּקְבּוּקִים מְשֻׁמָשִׁים וְהָיָה מוֹכְרָם בַּחֲנוּת־שֶׁל־יַיִן. אֶדֶק הָלַךְ בִּשְׁלִיחֻיוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי־חֲנֻיוֹת. אֲנִי הָיִיתִי מוֹכֵר לְעִתִּים סֵפֶר מְשֻׁמָשׁ. כָּל אֶחָד הִתְמַחָה בַּתְּחוּם שֶׁלוֹ, אַךְ יֵשׁ שֶׁגַם לְאַחַר כָּל הַמַאֲמָצִים הָאֵלֶה עֲדַיִן לא הָיוּ בְּיָדֵנוּ עֶשְׂרִים הַפְּרוּטוֹת הַמְבֻקָשׁוֹת, וְאָז, מִשֶׁכָּלוּ כָּל הַקִצִים, הָיִינוּ מְשַׁלְשְׁלִים אֶל כִּיסֵנוּ עֹדֶף קָטָן, כְּשֶׁנִשְׁלַחְנוּ עַל יְדֵי אִמָא לַחֲנוּת הַמַכֹּלֶת.

עֲנִיִים הָיִינוּ, אַךְ גַם הָעֲנִיוּת סֻלַם־דְרָגוֹת לָהּ מִשֶׁלָהּ. סֶבֶק וּמִשְׁפַּחְתּוֹ עָמְדוּ בְּתַחְתִּית הַסֻלָם מַמָשׁ. אָבִיו, נְכֵה־מִלְחָמָה, הָיָה יוֹשֵׁב לְיַד שַׁעַר בֵּיתֵנוּ, רַגְלוֹ הַתּוֹתֶבֶת, רֶגֶל עֵץ, פְּשׁוּטָה לְפָנָיו, וְהוּא נִשְׁעָן אֶל דוּכָן קָטָן וְעָלָיו סִיגָרִיוֹת, שֶׁהָיָה מוֹכְרָן בַּחֲפִיסוֹת וְגַם לַאֲחָדִים. פָּנָיו חִוְרוֹת הָיוּ תָּמִיד וְעֵינָיו עֲצוּבוֹת. יָדַעְנוּ: בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ, וְהַלֶחֶם – לֶחֶם צַר.

הָיָה חֹרֶף מְשֻׁפָּע בִּשְׁלָגִים, כֵּיוָן שֶׁגַם בִּימוֹת הַקָרָה יָשַׁב אָבִיו שֶׁל סֶבֶק יוֹם תָּמִים בַּחוּץ, לָקָה בְּהִצְטַנְנוּת וּמְרֻתָק הָיָה לְמִטָתוֹ. הַהִצְטַנְנוּת הִתְפַּתְחָה לְדַלֶקֶת־רֵאוֹת וּמַצָבוֹ הֶחְמִיר.

בְּאֶחָד מִימֵי ג' יָשַׁבְנוּ מִתַּחַת לְעֵץ־הָעַרְמוֹן וְסֶבֶק גוֹלֵל לְפָנֵינוּ אֶת עֲלִילַת הַסֶרֶט שֶׁרָאָה. כְּדַרְכּוֹ סִפֵּר בַּאֲרִיכוּת עַל הַשֶׁרִיף וּמִלְחַמְתּוֹ בִּכְנֻפִיַת הַפּוֹשְׁעִים, וְאָנוּ עוֹקְבִים בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה אַחֲרֵי הָעֲלִילָה. הִנֵה מִזְדַקֵף הַשֶרִיף בְּאֻכָּפוֹ, תּוֹפֵס אֶת רוֹבֵהוּ, וְתוֹךְ כְּדֵי דְהִירָה מְכַוְנוֹ אֶל הַשׁוֹדֵד הָאוֹרֵב לוֹ מֵאֲחוֹרֵי צוּק־סֶלַע תָּלוּל, וְסֶבֶק, הַמְסַפֵּר זֹאת, מִזְדַקֵף בִּמְקוֹם שִׁבְתּוֹ וּמְכַוֵן, כִּבְיָכוֹל, בְּיָדָיו אֶת הָרוֹבֶה… אֶלָא שֶׁלְפֶתַע פִּתְאֹם קָטַע שִׁימֶק אֶת הַסִפּוּר:

– מַה פִּתְאֹם? הָרֵי סִפַּרְתָּ לִפְנֵי רֶגַע שֶׁהַשֶׁרִיף נִפְצַע פֶּצַע אָנוּש בְּרֹאשׁוֹ וְנִלְקַח עַל־יְדֵי הַבּוֹקְרִים לַחֲוָה! סֶבֶק נָבוֹךְ רֶגַע וְנִשְׁתַּתֵּק. אַךְ עַד־מְהֵרָה הִתְאוֹשֵׁשׁ וְהֵטִיחַ בְּרָגְזָה:

– גֹלֶם שֶׁכְּמוֹתְךָ! תַּקְשִׁיב יָפֶה, אָז לא תְּבַלְבֵּל אֶת הַיוֹצְרוֹת! סִפַּרְתִּי שֶׁעוֹזְרוֹ וְיַד־יְמִינוֹ שֶׁל הַשֶׁרִיף הוּא שֶׁנִפְצַע וְלֹא הַשֶׁרִיף!

וְהוּא הִמְשִׁיךְ בְּסִפּוּר הַמַעֲשֶׂה, אַךְ כֻּלָנוּ יָדַעְנוּ שֶׁהֶעָרָתוֹ שֶׁל שִׁימֶק נְכוֹנָה וְכִי סֶבֶק הוּא שֶׁבִּלְבֵּל אֶת הַיוֹצְרוֹת. וּבִכְלָל – כְּכָל שֶׁהוֹסִיף סֶבֶק לִטְווֹת אֶת חוּט־הָעֲלִילָה, נִתְחַוֵר לָנוּ, כִּי כְּבָר שָׁמַעְנוּ סִפּוּר זֶה עַל הַשֶׁרִיף וְהַפּוֹשְׁעִים. הֲרֵי לִפְנֵי כְּחֹדֶשׁ סִפֵּר לָנוּ סֶבֶק אוֹתוֹ סִפּוּר מַמָּשׁ!

חָלְפוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים. בְּיוֹם ו' אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם הוֹדִיעַ לָנוּ שִׁימֶק:

– הָעֶרֶב לֹא נֵשֵׁב עִם סֶבֶק!

– מַה קָרָה? – תָּמַהְנוּ – הֲרֵי נָתַנוּ לוֹ אַרְבָּעִים פְּרוּטוֹת!

סִפֵּר שִׁימֶק:

– בְּשָׁעָה חָמֵשׁ הֵצַצְתִּי בְּמִקְרֶה מֵחַלוֹן בֵּיתִי וְרָאִיתִי אֶת סֶבֶק יוֹצֵא מִבֵּית־הַמִרְקַחַת. וַהֲרֵי הַסֶרֶט נִמְשָׁךְ מֵאַרְבַּע עַד שֵׁשׁ!

– יִתָּכֵן שֶׁסֶבֶק אָנוּס הָיָה לְהִשָּׁאֵר לְיַד אָבִיו – הִבִּיעַ אֶדֶק סְבָרָה – הוּא הָלַךְ וַדַאי לְהָבִיא תְּרוּפָה.

בְּדַאֲבוֹן־לֵב וִתַרְנוּ עַל הַחֲוָיָה הַמְזֻמֶנֶת לָנוּ – עַל סִפּוּרוֹ שֶׁל סֶבֶק. אוּלָם לִפְנוֹת עֶרֶב הוֹפִיעַ סֶבֶק בֶּחָצֵר וְשָׁרַק אֶת שְׁרִיקָתֵנוּ הַמֻסְכֶּמֶת. מִיָד הָיִינוּ שָׁם כֻּלָנוּ לְיַד עֵץ הָעַרְמוֹן: שִׁימֶק וְקוּבָּה, אֶדֶק וַאֲנִי. נְבוֹכִים חִכִּינוּ לְמוֹצָא פִּיו.

– חֶבְרֶ’ה – אָמַר סֶבֶק – שְׁבוּ וַאֲסַפֵּר לָכֶם אֶת הַסֶרֶט שֶׁרָאִיתִי הַיוֹם, אֶת “הָאוֹצָר בַּאֲגַם־הַכֶּסֶף” מֵאֵת קַרְל מַאי.

– שַׁקְרָן! – הִתְפָּרֶץ שִׁימֶק, שֶׁמֵאָז וּמִתָּמִיד הָיָה יְרִיבוֹ שֶׁל סֶבֶק וְטָעַן לְכֶתֶר מַנְהִיגוּתוֹ – אַתָּה לֹא הָיִיתָ בִּכְלָל בַּקוֹלְנוֹעַ! בְּמוֹ עֵינַי רְאִיתִיךָ יוֹצֵא בְּשָׁעָה חָמֵשׁ מִבֵּית־הַמִרְקַחַת!

פָּנָיו שֶׁל סֶבֶק הִסְמִיקוּ כַּסֶלֶק. רֶגַע נִצַב תַּחְתָּיו, זְרוֹעוֹתָיו פְּשׁוּטוֹת לְפָנָיו בִּתְנוּעָה שֶׁל חֹסֶר יֶשַׁע, אַךְ מִיָד הִתְנַעֵר וְגָעַר בּוֹ, בְּשִׁימֶק:

– שְׁתֹק! רָאִיתָ מִישֶׁהוּ אַחֵר וְהוּא נִתְחַלֵף לְךְ בִּי.

וּמִבְּלִי לָתֵת לָנוּ שָׁהוּת לְהַרְהֵר, פָּתַח סֶבֶק בְּסִפּוּר “הָאוֹצָר בַּאֲגַם־הַכֶּסֶף”.

כֻּלָנוּ קָרָאנוּ אֶת הַסֵפֶר וַעֲלִילָתוֹ הָיְתָה מֻכֶּרֶת לָנוּ. סֶבֶק נֶאֱמָן הָיָה לָעֲלִילָה, אַךְ מִדֶרֶךְ סִפּוּרוֹ נִכָּר הָיָה שֶׁהוּא מַרְצֶה אֶת הַכָּתוּב וְלֹא אֶת מַרְאוֹת הַסֶרֶט.

שָׁתַקְנוּ. יָדַעְנוּ שֶׁשִימֶק צוֹדֵק. סֶבֶק לֹא רָאָה אֶת הַסֶרֶט וְהוּא מְתַעְתֵּעַ בָּנוּ. אַךְ לֹא הֵעַזְנוּ לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּינוּ. לֹא עָמַד בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְמָרֵד נֶגֶד הַמָרוּת שֶׁסֶבֶק הֵטִיל עָלֵינוּ מִזֶה שָׁנִים.

סֶבֶק קִצֵר הַפַּעַם. לְאַחַר כְּרֶבַע שָׁעָה סִיֵם אֶת סִפּוּרוֹ וּמִיָד קָם וְהִסְתַּלֵּק בְּחִפָּזוֹן לְבֵיתוֹ. נִשְׁאַרְנוּ יוֹשְׁבִים תַּחַת עֵץ־הָעַרְמוֹן, שׁוֹתְקִים וְנִמְנָעִים מִלְהַבִּיט אִישׁ בְּעֵינֵי רֵעֵהוּ. לְבַסוֹף הֵטִיחַ שִׁימֶק בִּמְרִירוּת:

– שַׁקְרָן עָלוּב! רַמַאי נִבְזֶה! זֶה מִזְמַן אֲנִי חוֹשֵׁד בּוֹ. עַתָּה בָּרוּר לִי מֵעַל לְכָל סָפֵק: סֶבֶק אֵינוֹ מְבַקֵר כְּלָל בַּקוֹלְנוֹעַ. הוּא גוֹנֵב אֶת כַּסְפֵּנוּ. לא נִשְׁתֹּק לוֹ!

– שֶׁיַחֲזִיר אֶת הַכֶּסֶף! – קָרָא קוּבָּה.

– מִי יָכוֹל הָיָה לְהַעֲלוֹת עַל הַדַעַת? – גִמְגֵם אֶדֶק.

וְשִׁימֶק חָזַר וְהִכְרִיז בְּקוֹל גָדוֹל:

– סֶבֶק גַנָב! סֶבָק גַנָב!

ד    🔗

עִם שֶׁאָנוּ מְטַכְּסִים עֵצָה כֵּיצַד נִפָּרַע מִסֶבֶק, שָׁמַעְנוּ פִּתְאֹם קוֹל בְּכִי דַק. הִפְנֵינוּ אֶת רָאשֵׁינוּ. בַּחֲשֵׁכָה, בְּפִנַּת הֶחָצֵר, עָמְדָה אֶסְתּוּשָׁה, אֲחוֹתוֹ הַצְעִירָה שֶׁל סֶבֶק. וְהִנֵה קָרְבָה לְעֵץ הָעַרְמוֹן שֶׁלָנוּ וְנִצְבָה בֵּינֵינוּ מִתְיַפַּחַת בְּקוֹל.

קָפַצְתִּי מִמְקוֹמִי וְאָחַזְתִּי בִּכְתֵפֶיהָ. הֵן רָעֲדוּ.

– מַדוּעַ אַתְּ בּוֹכָה, אֶסְתּוּשָׁה? – שָׁאַלְתִּי.

– סֶבֶק אֵינוֹ גַנָב! – קָרְאָה אֶסְתּוּשָׁה וְהֵלִיטָה אֶת פָּנֶיהָ בְּכַפּוֹת יָדֶיהָ.

וּמִשְׁנִּרְגְעָה מְעַט, אָמְרָה:

– סֶבֶק לא רִמָה אֶתְכֶם מֵעוֹלָם. תָּמִיד סִפֵּר לָכֶם אֶת הַסֶרֶט! אַךְ מִזֶה שְׁבוּעַיִם הוּא לֹא הָיָה בַּקוֹלְנוֹעַ. אִמָא הוֹלֶכֶת לְכַבֵּס בְּבָתֵּי הַשְׁכֵנִים, אֲנִי מַשְׁגִיחָה על הַתִּינֹקֶת וְסֶבֶק יוֹשֵׁב לְיַד אַבָּא. אַבָּא חוֹלֶה מְאֹד וְסֶבֶק קוֹנֶה תְּרוּפוֹת בְּבֵית־הַמִרְקַחַת. הִשְׁתּוֹמַמְתִּי: מֵאַיִן לוֹ הַכֶּסֶף? סִפֵּר לִי, שֶׁהוּא עוֹזֵר בִּפְרִיקַת עֶגְלוֹת־הַמַשָׂא הַמַגִיעוֹת לַמַחְסָנִים אֲשֶׁר בֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית, וַעֲדַיִן תָּמַהְתִּי: הֲרֵי בַּמִקְרֶה הַטוֹב בְּיוֹתֵר הוּא מִשְׂתַּכֵּר פְּרוּטוֹת בִּלְבַד! עַתָּה, לְאַחַר שְׁשָׁמַעְתִּי אֶתְכֶם, הֵבַנְתִּי: סֶבֶק צֵרַף לְפְרוּטוֹתָיו אֶת הַכֶּסֶף שֶׁלָכֶם וְקָנָה תְּרוּפוֹת לְאַבָּא. אֲבָל אֵין הוּא גַנָב! – פָּרְצָה שׁוּב אֶסְתּוּשָׁה בִּבְכִי, שֶׁטִלְטֵל אֶת גוּפָה.

שִׁימֶק קָם מִמְקוֹמוֹ וְקָרַב אֶל אֶסְתּוּשָׁה. פָּתַח פִּיו, כְּרוֹצֶה לוֹמַר מַשֶׁהוּ, אַךְ הַמִלִים גָוְעוּ עַל שְׂפָתָיו. וּפִתְאֹם הִרְכִּין רֹאשׁוֹ וּפָרַץ אַף הוּא בִּבְכִי, שָׁעָה קַלָה עָמַד תַּחְתָּיו אוֹבֵד־עֵצוֹת, לִבְסוֹף אָמַר אֶל אָסְתּוּשָׁה בְּקוֹל חָנוּק:

– אֶסְתּוּשָׁה! אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אוֹתָךְ: אַל תְּגַלִי לְסֶבֶק מָה הִתְרַחֵשׁ כָּאן. וְאַל תְּסַפְּרִי לוֹ שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים אֶת הָאֱמֶת. מַבְטִיחָה?

אֶסְתּוּשָׁה הֵנִיעָה רֹאשָׁהּ וּלְאַחַר רֶגַע הִתְרַחֲקָה מֵאִתָּנוּ בְּרִיצָה.

ה    🔗

הוֹסַפְנוּ לִמְסֹר לְסֶבֶק אֶת הַפְּרוּטוֹת שֶׁצָבַרְנוּ בְּמֶשֶׁךְ הַשָׁבוּעַ. סֶבֶק נָטַל אֶת הַכֶּסֶף וּבְכָל יוֹם שְׁלִישִׁי וְשִׁשִׁי, בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב, יָשַׁבְנוּ מִתַּחַת לְעֵץ הָעַרְמוֹן וְשָׁמַעְנוּ אֶת סִפּוּרוֹ עַל הַסֶרֶט – אִם כִּי יָדַעְנוּ שֶׁרַגְלוֹ לא דָרְכָה עַל סַף הַקוֹלְנוֹעַ.

לְאַחַר שְׁבוּעַיִם הֶחֱלִים אָבִיו וּרְאִינוּהוּ יוֹשֵׁב לְיַד הַחַלוֹן. כְּתֹם שָׁבוּעַ נוֹסָף הִבְחֲנוּ בּוֹ לְיַד שַׁעַר בֵּיתֵנוּ. רַגְלוֹ הַתּוֹתֶבֶת, רֶגֶל עֵץ, פְּשׁוּטָה לְפָנָיו, וְהוּא נִשְׁעָן אֶל דוּכָנוֹ וּמוֹכֵר סִיגָרִיוֹתָיו.

עֶרֶב אֶחָד יָשַׁבְנוּ כֻּלָנוּ בֶּחָצֵר, לְמַרְגְלוֹת עֵץ הָעַרְמוֹן. פָּתַח סֶבֶק וְאָמַר:

– חֶבְרֶ’ה, לא פַּעַם סִפַּרְתִּי לָכֶם שֶׁאֲנִי חוֹלֵם לִהְיוֹת בַּמַאי סְרָטִים. וְהִנֵה חִבַּרְתִּי תַּסְרִיט, אֶת הַתַּסְרִיט הָרִאשׁוֹן שֶׁלִי. אֲנִי מוּכָן לְסַפְּרוֹ לָכֶם, רוֹצִים לִשְׁמֹעַ?

– אַדְרַבָּא, סַפֵּר! – קָרָאנוּ בְּקוֹל.

– אֵין זֶה סֶרֶט עַל וִינְטוּ – אָמַר סֶבֶק – גַם לֹא עַל שֶׁרְלוֹק הוֹלְמְס וְאַרְסֶן לוּפִּין אוֹ שֶׁרִיפִים וְשׁוֹדְדִים. עֲלִילַת הַסֶרֶט אֵינָה מַסְעִירָה וּמוֹתַחַת, לְעֻמַת זֹאת הִיא מְרַגֶשֶׁת מְאֹד. וְזֶהוּ תֹּכֶן הַסֶרֶט בְּקִצוּר: מַעֲשֶׂה בַּחֲבוּרַת יְלָדִים, שֶׁיָדָם לֹא הִשִׂיגָה לִקְנוֹת כַּרְטִיס־קוֹלְנוֹעַ. מֶה עָשׂוּ? בָּחֲרוּ אֶחָד מִן הַחֲבוּרָה, צָבְרוּ פְּרוּטָה לִפְרוּטָה וְנָתְנוּ לוֹ אֶת הַכֶּסֶף לִרְכִישַׁת כַּרְטִיס. תְּמוּרַת זֹאת סִפֵּר לָהֶם הַיֶלֶד אֶת תֹּכֶן הַסְרָטִים וְלא הֶחְסִיר אֲפִילוּ פְּרָט קָטָן. יוֹם אֶחָד חָלָה אָבִיו שֶׁל הַיֶלֶד וּבַבַּיִת לא הָיְתָה פְּרוּטָה. נִסָה הַיֶלֶד לְהִשְׂתַּכֵּר בִּפְרִיקַת עֶגְלוֹת־מַשָׂא, אַךְ הַפְּרוּטוֹת הַמְעַטוֹת לֹא הִסְפִּיקוּ. הוּא הִתְלַבֵּט מְאֹד וּלְבַסוֹף עָשָׂה מַעֲשֶׂה: שָׁלַח יָד בַּכֶּסֶף שֶׁקִבֵּל מַחֲבֵרָיו וְקָנָה תְּרוּפוֹת לְאָבִיו. הוּא לֹא בִּקֵר עוֹד בַּקוֹלְנוֹעַ אַךְ בַּמִפְגָשִׁים עִם חֲבֵרָיו הָיָה בּוֹדֶה מִלִבּוֹ כָּל מִינֵי עֲלִילוֹת. בְּסֵתֶר לִבּוֹ הִרְגִישׁ שֶׁחֲבֵרָיו מְבִינִים אֶת הַתַּרְמִית, אַךְ מַעֲמִידִים פָּנִים שֶׁאֵין הֵם מַבְחִינִים בָּהּ. וְעַל כָּךְ הָיָה אֲסִיר תּוֹדָה מִקֶרֶב לֵב, אַךְ לֹא יָדַע כֵּיצַד לְהוֹדוֹת לָהֶם. לְבַסוֹף הֶחְלִיט: הוּא יְסַפַּר אֶת הָאֱמֶת, הוּא יְגַלֶה לָהֶם אֶת הַכֹּל.

סֶבֶק הִפְסִיק רֶגַע, כְּזָקוּק לִנְשִׁימָה, וְאָז הִמְשִׁיךְ:

– וְאָמְנָם כָּךְ עָשָׂה. וְזֶה, בְּעֵרֶךְ, יִהְיֶה סוֹף הַסֶרֶט. תֹּאמְרוּ: אָנוּ אוֹהֲבִים סְרָטִים מִסוּג אַחֵר, מַעֲשֵׂי־גְבוּרָה נוֹעָזִים, גִּבּוֹרִים אֲצִילֵי־נֶפֶשׁ הַמַשְׁלִיכִים נַפְשָׁם מִנֶגֶד! חָשַׁבְתִּי עַל כָּךְ הַרְבֵּה, אַךְ שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי: הַאֻמְנָם רַק הַיוֹרֶה מֵאֶקְדָח הוּא גִבּוֹר וְהַמַשְׁלִיךְ נַפְשׁוֹ מִנְגֶד הוּא אֲצִיל נֶפֶשׁ? וְאוּלַי גִבּוֹר הוּא גַם הַיֶלֶד שֶׁרָצָה לְהַצִיל אֶת חַיֵי אָבִיו וּבְאֵין־בְּרֵרָה עָשָׂה מַעֲשִׂים, שֶׁלִבּוֹ הִתְקוֹמֵם נֶגְדָם? הַמְשַׁעֲרִים אַתֶּם בְּנַפְשְׁכֶם מָה הִרְגִישׁ אוֹתוֹ יֶלֶד, בְּשׁוּבוֹ מִן הַמִפְגָשִׁים עִם חָבֵרָיו, שֶׁבָּהֶם הוֹלִיךְ אוֹתָם שׁוֹלָל וְהִלְעִיטָם בְּפִטְפּוּטִים חַסְרֵי־שַׁחַר? הַשְׁמַעְתֶּם אֶת בִּכְיוֹ בַּלֵילוֹת? וַחֲבֵרָיו, שֶׁיָדְעוּ הַכֹּל וְהֶחֱרִישׁוּ וְהוֹסִיפוּ לִמְסֹר אֶת פְּרוּטוֹתֵיהֶם שֶׁצָבְרוּ בְּעָמָל רַב כָּל כָּךְ – כְּלוּם לֹא הָיוּ אֲצִילֵי־נֶפֶשׁ? כְּשֶׁחָשַׁבְתִּי עַל כָּךְ, הֲבִינוֹתִי שֶׁהָעֲלִילוֹת הַמַסְעִירוֹת אֵינָן מִתְרַחֲשׁוֹת דַוְקָא בַּפְּרֶרְיוֹת הַגְדוֹלוֹת. גַם הֶחָצֵר שֶלָנוּ עֲשׂוּיָה לְשַׁמֵשׁ זִירָה לְמַעֲשִׂים גְדוֹלִים.

סֶבֶק סִיֵם וְנִשְׁתַּתֵּק.

עָמְדָה בֵּינֵינוּ דְמָמָה דְחוּסָה. חַשְׁנוּ מַחֲנָק בִּגְרוֹנֵנוּ. וְאָז אָמַר שִׁימֶק:

– זֶה יִהְיֶה סֶרֶט יָפֶה מְאֹד! כְּשֶׁתִּגְדַל, וַדַאי יַצִיגוּ אוֹתוֹ בַּקוֹלְנוֹעַ. וַאֲנִי, שֶׁאֶהְיֶה רַכָּב, אוֹבִיל שָׁמָה אֲנָשִׁים בַּכִּרְכָּרָה שֶׁלִי. אַתָּה מְתָאֵר לְךָ? כָּל הַזְמַן אֶסַע בַּכִּרְכָּרָה!

– וַאֲנִי – אָמַר קוּבָּה – אֶעֱבֹר שָׁם, בָּאוּלָם, בֵּין הַמוֹשָׁבִים עִם הַחֶבְיֹנֶת שֶׁלִי וְאֶמְכֹּר גְלִידָה. יִתְחַשֵׁק לִי – אֶזְלֹל גְלִידָה כְּאַוַת נַפְשִׁי!

– וְאִם תִּפְרֹץ דְלֵקָה בַּקוֹלְנוֹעַ – אָמַר אֶדֶק – אֶדְהַר עַל סוּס לָבָן לִפְנֵי מְכוֹנִית הַכַּבָּאִים וְקוֹבַע נְחֹשֶׁת מַבְרִיק לְרֹאשִׁי!

– וַאֲנִי – אָמַרְתִּי – אֲסַפַּר כָּל זֹאת בְּסֵפֶר.

שָׁנִים רַבּוֹת חָלְפוּ מֵאָז. גָדַלְנוּ וּדְרָכֵינוּ נִפְרְדוּ. אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הִגְשִׁימוּ חֲבֵרַי אֶת חֲלוֹמָם, אֲשֶׁר לִי – הִנֵה קִיַמְתִּי אֶת הַבְטָחָתִי.