א    🔗

הַכֹּל הִתְחִיל בִּקְרִיאַת סְפָרִים.

הֶחָצֵר שֶׁלָנוּ הָיְתָה קוֹדֶרֶת, חֲסוּמָה מִכָּל עֲבָרֶיהָ בְּבָתִּים אֲפֹרִים, דְהוּיִים. הָיִינוּ בָּהּ מְסֻגָרִים כִּבְתּוֹךְ קוֹנְכִיָה. בָּאוּ הַסְפָרִים וּפָתְחוּ לְפָנֵינוּ אֶשְׁנָב אֶל הָעוֹלָם הַגָּדוֹל. הֵם שֶׁקָרְאוּ דְרוֹר לְדִמְיוֹנֵנוּ. הֵם שֶׁאִפְשְׁרוּ לָנוּ לְהַפְלִיג לְמַסָעוֹת רְחוֹקִים, לַחֲצוֹת מִדְבָּרִיוֹת, לִדְהֹר בַּעֲרָבוֹת, לְהִשְׁתַּתֵּף בַּעֲלִילוֹת גְבוּרָה. לֹא יִפָּלֵא שֶׁהַקְרִיאָה הָיְתָה חֲבִיבָה עָלֵינוּ.

לְכָל אֶחָד מִן הַחֲבוּרָה הָיוּ סְפָרִים אֲחָדִים שֶׁעָבְרוּ מִיָד לְיָד עַד שֶׁהִכַּרְנוּ אֶת כֻּלָם. סֶבֶק הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁנִרְשָׁם לַסִפְרִיָה וְאַחֲרָיו שִׁימֶק, קוּבָּה וְאֶדֶק. תְּמוּרַת 50 פְּרוּטוֹת לְחֹדֶשׁ רַשָׁאִים הָיוּ לְהַחֲלִיף סֵפֶר מִדֵי יוֹם בְּיוֹמוֹ. הִתְקָנֵאתִי בָּהֶם. בְּאַחַד הַיָמִים אָמַרְתִּי לְאַבָּא:

– דְרוּשׁוֹת לִי 50 פְּרוּטוֹת.

– לְשֵׁם מָה?

– אֲנִי רוֹצֶה לְהֵרָשֵׁם לַסִפְרִיָה. אֲנִי רוֹצֶה לִקְרֹא – עָנִיתִי.

– כְּלוּם חֲסֵרִים שְׁלָטִים בָּרְחוֹב, מֵעַל לַחֲנֻיוֹת? – שָׁאַל אַבָּא – לֵךְ וְתִקְרָא אוֹתָם! לְשֵׁם כָּךְ אֵינְךָ צָרִיךְ לְבַזְבֵּז 50 פְּרוּטוֹת.

תְּשׁוּבָתוֹ לֹא הִנִיחָה אֶת דַעְתִּי. הִפְצַרְתִּי בּוֹ וּלְבַסוֹף הִצְלַחְתִּי לְשַׁכְנְעוֹ. קִבַּלְתִּי 50 פְּרוּטוֹת וְנִרְשַׁמְתִּי לַסִפְרִיָה. וּמֵאָז הָיִיתִי רָץ יוֹם־יוֹם לְדִירַת־הַמַרְתֵּף אֲשֶׁר בָּרְחוֹב הַסָמוּךְ וְשָׁם הָיָה הַסַפְרָן, בָּחוּר מִגֻבָּן וּמְמֻשְׁקָף, מַגִישׁ לִי אֶת מְבֻקָשִׁי – סִפְרֵיהֶם שֶׁל זִ’יל וֶרְן וְקָארְל מַאי.

בָּעֲרָבִים הָיִיתִי שׁוֹקֵעַ בִּקְרִיאָה. לֹא יָכֹלְתִּי לְהִנָתֵק מִן הַסֵפֶר. אָמַר אַבָּא: “חֲבָל עַל הַנֵפְט” – וְכִבָּה אֶת הַמְנוֹרָה. אַךְ אֲנִי חִכִּיתִי עַד שֶׁנִּרְדְמוּ הוֹרַי וְחָזַרְתִּי וְהֶעֱלֵיתִי אֶת הָאוֹר וְלֹא־פַּעַם נִרְדַמְתִּי כְּשֶׁפָּנַי כְּבוּשִׁים בַּסֵפֶר וְהַמְנוֹרָה דוֹלֶקֶת – וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר סָפַגְתִּי מָנָה מִידֵי אָבִי.

– דִבּוּק נִכְנַס בְּךָ! – הָיָה אַבָּא מוֹכִיחֵנִי עַל פָּנַי – אַדְרַבָּא, סַפֵּר לִי: מַה מוֹצֵא הִנְךָ בִּסְפָרִים אֵלֶה? הֲרֵי הֵם דִבְרֵי הֶבֶל וּשְׁטֻיוֹת!

אַךְ תּוֹכַחְתּוֹ שֶׁל אַבָּא לא צִנְנָה אֶת הִתְלַהֲבוּתִי. כְּכָל שֶׁהוֹסַפְתִּי לִקְרֹא, כֵּן נִמְשַׁכְתִּי יוֹתֵר לַסְפָרִים.

אָכֵן, דִבּוּק נִכְנַס בִּי.

ב    🔗

לא הִסְתַּפַּקְנוּ בִּקְרִיאָה. הַדְמֻיוֹת שֶׁל הַסְפָרִים קָסְמוּ לָנוּ. רָצִינוּ לְחֲקוֹתָן וּלְהִדָמוֹת לָהֶן. הַאֻמְנָם רַק הָאִינְדְיַאנִים שֶׁל קַארְל מַאי יוֹדְעִים לִירוֹת בְּקֶשֶׁת וּלְהַשְׁלִיךְ פַּלְצוּר, וְהַגַשָׁשִׁים – גִבּוֹרָיו שֶׁל קוּפֶּר – לְגַלוֹת עֲקֵבוֹת? לֹא הָיָה סָפֵק בְּלִבֵּנוּ, שֶׁאִם נִתְאַמֵן, נַפְלִיא לַעֲשׂוֹת כְּמוֹהֶם.

וְאָכֵן, שָׁעוֹת רַבּוֹת הִקְדַשְׁנוּ לְאִמוּנִים.

בַּגַן הַצִבּוּרִי הָיִינוּ עוֹקְבִים אַחֲרֵי טְבִיעוֹת־רַגְלַיִם בֶּעָפָר הָרַךְ שֶׁל הַשְׁבִילִים. לְכָל נַעַל – צוּרָה מִשֶׁלָהּ: זוֹ חַרְטֻמָה גָדוֹל וּמְחֻדָד, זוֹ – עֲקֵבָהּ צַר, זוֹ – סֻלְיַת־גוּמִי לָהּ, שֶׁחֲרִיצֶיהָ בּוֹלְטִים בֶּעָפָר כְּצִיוּר מְסֻלְסָל. וּכְשֶׁעָלָה בְּיָדֵינוּ לְהַדְבִּיק בֶּן־אָדָם שֶׁהִתְחַקִינוּ אַחֲרֵי עִקְבוֹתָיו, לֹא הָיָה גְבוּל לְאָשְׁרֵנוּ. הִנֵה כִּי כֵן הָיִינוּ גַשָׁשִׁים.

וְגַם קַשָׁתִים מְעֻלִים. כֵּיצַד?

הָיִינוּ סוֹחֲבִים חִשׁוּקֵי־עֵץ מֵחָבִיוֹת שֶׁהִגִיעוּ לַמַחְסָנִים אֲשֶׁר בֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית.

כָּל חִשׁוּק נֶחְתַּךְ לִשְׁנַיִם – וְהִנֵּה קֶשֶׁת. אֶת הַיֶתֶר עָשִׂינוּ מֵחֶבֶל וְאֶת הַחֵץ – מִחוּט־בַּרְזֶל עָבֶה, מְחֻדָד בְּקָצֵהוּ. חֲמוּשִׁים בִּקְשָׁתוֹת וְחִצִים, הָיִינוּ יוֹצְאִים לֶחָצֵר, תּוֹלִים עַל גֶזַע עֵץ־הָעַרְמוֹן לוּחַ־עֵץ וְעָלָיו עִגוּל שָׁחוֹר וּמִתְאַמְנִים בִּקְלִיעָה לַמַטָרָה.

סֶבֶק הָיָה אַלוּף הַגַשָשִׁים בַּחֲבוּרָה. שִׁימֶק – אַלוּף הַקַלָעִים, וְאִלוּ אֲנִי הִתְמַחֵיתִי בִּזְרִיקַת לַסְסוֹ, כְּלוֹמַר פַּלְצוּר. הִשַׂגְתִּי חֶבֶל אָרֹךְ, עָנַבְתִּי בְּקָצֵהוּ לוּלָאָה וְהָיִיתִי כּוֹרֵךְ אֶת הַחֶבֶל עַל זְרוֹעִי וּמַשְׁלִיכוֹ בְּהֶנֶף־יָד. כְּמַטָרָה שִׁמְשׁוּ לִי מִסְעָד שֶׁל כִּסֵא אוֹ כַּרְכֹּב־הָאָרוֹן. לְיָמִים חָמַדְתִּי בְּלִבִּי מַטָרָה חַיָה וְהֶעֱבַרְתִּי אֶת פְּעִילוּתִי עַל אֲחוֹתִי שָׂרֶנְקָה הַצְעִירָה מִמֶנִי בְּשָׁלשׁ שָׁנִים. הָיִיתִי אוֹרֵב לָהּ מֵאֲחוֹרֵי הַדֶלֶת וּכְשֶׁנִכְנְסָה לַחֶדֶר, הֵעַפְתִּי אֶת הַפַּלְצוּר וְהַלוּלָאָה נִתְהַדְקָה עַל צַוָארָהּ.

שָׂרֶנְקָה הָיְתָה מוֹחָה בְּקוֹל וּלְעִתִּים פָּרְצָה בִּבְכִי וְאִיְמָה עָלַי שֶׁתְּסַפֵּר הַכֹּל לְאַבָּא. וַאֲנִי, שֶׁחָשַׁשְׁתִּי מִתְּגוּבָתוֹ, אָנוּס הָיִיתִי לְפַיְסָה וּלְהָנִיחַ לָהּ לְשַׂחֵק בַּפַּלְצוּר, אִם כִּי לֹא יָדְעָה אֲפִילוּ לִכְרֹךְ אוֹתוֹ כָּרָאוּי.

אוּלָם עַל הַפַּלְצוּר שֶׁלִי הֵקִיץ הַקֵץ.

יוֹם אֶחָד אָרַבְתִּי, כְּדַרְכִּי, לְשָׂרֶנְקָה. כְּשֶׁנִפְתְּחָה הַדֶלֶת, הִשְׁלַכְתִּי אֶת הַפַּלְצוּר וְהַלוּלָאָה נִתְהַדְקָה עַל צַוָארוֹ שֶׁל… אֵלִי, בְּנוֹ הַגָדוֹל שֶׁל דוֹדִי נַחוּם. תְּחִלָה פָּלַט אֵלִי מִגְרוֹנוֹ זַעֲקַת פַּחַד, אַךְ מִשֶׁהִבְחִין בִּי וּבְקְצֵה הַחֶבֶל אֲשֶׁר בְּיָדִי, כִּבְּדַנִי בִּשְׁתֵּי סְטִירוֹת מְצַלְצְלוֹת, שִׁחְרֵר צַוָארוֹ מִן הַלוּלָאָה וְהִתְגוֹלֵל עָלַי בִּזְעָקָה:

– רוֹצֵחַ שֶׁכְּמוֹתְךָ! נִתְחַשֵׁק לְךְ לַחֲנֹק בְּנֵי אָדָם? אִם אֶרְאֶה עוֹד פַּעַם חֶבֶל בְּיָדְךָ, אֲרַסֵק אֶת עַצְמוֹתֶיךָ!

הָיְתָה זוֹ אַזְהָרָה שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּמַעַת לִשְׁתֵּי פָּנִים.

אֵלִי הֶחֱרִים אֶת הַפַּלְצוּר. תֹּאמְרוּ: הִתְקַנְתִּי לִי חָדָשׁ. וְלֹא הִיא! אֵלִי, בָּחוּר מְהִיר־חֵמָה, הָיָה אוֹרֵחַ תָּדִיר בְּבֵיתֵנוּ וְלֹא פַּעַם הֶרְאָה לִי אֶת נַחַת זְרוֹעוֹ. אִיוּמוֹ פָּעַל עַל הַצַד הַטוֹב בְּיוֹתֵר: מֵאָז אוֹתָהּ תַּקְרִית נִזְהַרְתִּי לְנַפְשִׁי וְלא נָגַעְתִּי בְּחֶבֶל.

ג    🔗

וִתַּרְתִּי עַל הַפַּלְצוּר, אַךְ לֹא הִסַחְתִּי דַעְתִּי מֵעֲלִילוֹת־הַסְפָרִים הַמֻפְלָאוֹת. רַבּוֹת הָגִיתִי בָּהֶן וּבַלֵילוֹת חוֹלֵם הָיִיתִי עַל גִבּוֹרֵיהֶן. נִתְלַוֵיתִי לָאִינְדְיַאנים הָאַמִיצִים בְּמַסְעוֹת־הַצַיִד, לִמְגַלֵי־אֲרָצוֹת בְּהַפְלַגוֹתֵיהֶם הַנוֹעָזוֹת. הוֹי, מָה רָצִיתִי לִגְדֹל וּלְהִתְבַּגֵר! אֲנִי לֹא אֶשָׁאֵר בְּחָצֵר הָעֲלוּבָה שֶׁלָנוּ. הָעוֹלָם גָדוֹל וְרָחָב. אָמְנָם, הוּא כְּבָר מְאֻכְלָס גִבּוֹרִים לָרֹב, אַךְ עוֹד יִמָצֵא בּוֹ מָקוֹם גַם בִּשְׁבִילִי!

וּבֵינְתַיִם, כֵּיוָן שֶׁטֶרֶם הִתְבַּגַרְנוּ, אֲנוּסִים הָיִינוּ לְהִסְתַּפֵּק בַּחֲלוֹמוֹת וּבְמִשְׂחָקִים בִּלְבַד. בְּמִשְׂחָקֵינוּ הָיִינוּ אִינְדְיַאנִים בַּפְּרֶרְיוֹת הָאֵין־סוֹפִיוֹת אוֹ יַלְדֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, מְפַקְדֵי צוֹלְלוֹת אוֹ מְעוֹפְפִים בְּכַדוּרִים פּוֹרְחִים. גַם שֵׁמוֹת אִמַצְנוּ לָנוּ, כְּגוֹן: וִינְטוּ, אוֹלְד שַׁטֶרְהֶנְד, שֶׁרְלוֹק הוֹלְמְס וְכִיוֹצֵא בָּאֵלֶה.

יוֹם אֶחָד בָּא אֵלַי סֶבֶק וְהַכָּרַת פָּנָיו עָנְתָה בּוֹ שֶׁאוֹמֵר הוּא לְשַׁתְּפֵנִי בְּסוֹד חָשׁוּב. וְאָכֵן, הוּא קָרָא לִי לֶחָצֵר, וּלְאַחַר שֶׁיָשַׁבְנוּ בְּצֵל הָעַרְמוֹן, נִגַשׁ יָשָׁר לָעִנְיָן.

– שְׁמַע – אָמַר – נִמְאֲסוּ עָלַי הַמִשְׂחָקִים. הֶחְלַטְתִּי לִהְיוֹת רוֹבִּינְזוֹן קְרוּזוֹ אֲמִתִּי. וְאַתָּה, בֶּנִי, תִּהְיֶה שֵׁשֶׁת.

קָפָאתִי בִּמְקוֹמִי מֵרֹב פְּלִיאָה.

– הֵיכָן תִּקַח סְפִינָה? – שָׁאַלְתִּי – וְכֵיצַד תַּפְלִיג בָּהּ? וְאֵיפֹה תִּמְצָא אִי שׁוֹמֵם?

– עַל הַכֹּל חָשַׁבְתִּי – אָמַר סֶבֶק וְהוֹסִיף מִשְׁפָּט אֶחָד וְיָחִיד:

– הָאֲגַם בַּגַן.

מִשְׁפָּט זֶה כָּלַל שְׁתֵּי מִלִים בִּלְבָד, אַךְ דַי הָיָה בּוֹ כְּדֵי לִפְקֹחַ אֶת עֵינַי.

בִּקְצֵה הָרֹבַע הַיְהוּדִי הִשְׂתָּרֵעַ גַן צִבּוּרִי – פִּנַת־יֶרֶק־וְצֵל יְחִידָה בֵּין חוֹמוֹת הַבָּתִּים. בְּמֶרְכַּז הַגַן הָיָה אֲגַם־מַיִם, שֶׁבּוֹ שָׁטוּ שְׁנֵי בַּרְבּוּרִים לְבָנִים וּבְאֶמְצָעִיתוֹ מָצוּי הָיָה אִי קָטָן, זַעֲרוּרִי, וְעָלָיו שִׂיחִים אֲחָדִים וְעַרְבַת־בָּכוּת הָרְכוּנָה עַל פְּנֵי הַמַיִם. לֹא פַּעַם עָקַבְנוּ בְּמַבָּטֵינוּ אַחֲרֵי הַבַּרְבּוּרִים, שֶׁיָצְאוּ מִן הַמַיִם וְעָלוּ אֶל חוֹפוֹ שֶׁל הָאִי וְשָׁם עָמְדוּ, זוֹקְרִים צַוָארָם הָאָרֹךְ וּמְנַפְנְפִים בְּכַנְפֵיהֶם הַלְבָנוֹת כְּבִמְנִיפוֹת עֲנָקִיוֹת.

נִרְמַזְתִּי. סוֹף־סוֹף נָפַל גַם בְּחֶלְקֵנוּ אִי שׁוֹמֵם. הוּא בְּהֶשֵׂג־יָדֵנוּ מַמָשׁ! אַךְ כֵּיצַד נַגִיעַ אֵלָיו?

– יֵשׁ לְךָ סְפִינָה? – שָׁאַלְתִּי.

סִפֵּר לִי סֶבֶק:

– הַכֹּל הִתְחִיל בְּגִיגִית־עֵץ יְשָׁנָה שֶׁמָצָאתִי בֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית. מִזְמַן הֶחְלַטְתִּי לְהַגִיעַ לָאִי אֲשֶׁר בָּאֲגַם וְלִחְיוֹת בּוֹ כְּמוֹ רוֹבִּינְזוֹן קְרוּזוֹ. אַךְ לֹא יָדַעְתִּי כֵּיצַד לִצְלחַ אֶת הָאֲגָם. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הַגִיגִית, הֶחְלַטְתִּי: הִנֵה הַסְפִינָה שֶׁבָּהּ אַפְלִיג אֶל הָאִי!

אוֹתוֹ רֶגַע הִצְטַיְרָה לְנֶגֶד עֵינַי דְמוּתוֹ שֶׁל שׁוֹמֵר הַגַן, גוֹי מְרֻשָׁע שֶׁצִלוֹ בִּלְבַד הִפִּיל עָלֵינוּ אֵימָה.

– נוּ, וְהַשׁוֹמֵר? – שָׁאַלְתִּי.

– מִי אָמַר לְךְ שְׁנַפְלִיג בִּשְׁעוֹת הַיוֹם? – הֵשִׁיב סֶבֶק – הֲרֵי בְּשָׁעָה עֶשֶׂר בָּעֶרֶב שׁוֹרֵק הַשׁוֹמֵר בְּמַשְׁרוֹקִית וּלְאַחַר שֶׁמִסְתַּלֵק הַקָהָל הוּא נוֹעֵל אֶת הַשְׁעָרִים. אָנוּ נִסְתַּתֵּר בֵּין הַשִׂיחִים, וּכְשֶׁיֵלֵךְ לוֹ הַשוֹמֵר, נַפְלִיג אֶל הָאִי.

– וְכֵיצַד נַחְזֹר הַבַּיְתָה? הֲרֵי שַׁעֲרֵי הַגַן נְעוּלִים בַּלַיְלָה!

– נְטַפֵּס עַל סֹרֶג־הַבַּרְזֶל הַגוֹדֵר אֶת הַגַּן.

סֶבֶק חָשַׁב עַל הַכֹּל וְתִכְנֵן אֶת הַמִבְצַע לִפְרָטֵי־פְּרָטָיו. לֹא נִשְׁאַר לִי אֶלָא לְהִתְפַּעֵל מִתּוּשִׁיָתוֹ.

וַעֲדַיִן כִּרְסְמוּ בְּלִבִּי סְפֵקוֹת.

– סִפַּרְתָּ לַחֶבְרֶ’ה? – שָׁאַלְתִּי.

– לֹא – הֵשִׁיב סֶבֶק – הֶחְלַטְתִּי לְהַכְנִיס בַּסוֹד רַק אוֹתְךָ בִּלְבַד. כְּכָל שֶׁיִמְעַט מִסְפַּר הַמִשְׁתַּתְּפִים בַּמִבְצָע, כֵּן יִגְדְלוּ סִכּוּיָיו.

– וְאִם תִּתְהַפֵּךְ הַגִיגִית? – שָׁאַלְתִּי – הֲרֵי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים לִשְׂחוֹת!

– קַח אִתְּךָ חֲבִילַת־קַש – פָּסַק סֶבֶק בְּרוּחַ בְּדוּחָה.

– מָה פִּתְאֹם?

– כְּלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ אֶת הָאִמְרָה: “הַטוֹבֵעַ נֶאֱחָז בְּקַשׁ”? – אָמַר סֶבֶק וּפָרַץ בִּצְחוֹק.

בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד קָבַעְנוּ אֶת הַמוֹעֵד – יוֹם ג' הַקָרוֹב. וַעֲדַיִן נוֹתְרָה בְּעָיָה קָשָׁה: כֵּיצַד נֵעָדֵר מִן הַבַּיִת לַיְלָה תָּמִים? אֶלָא שֶׁסֶבֶק חָשַׁב גַם עַל כָּךְ: שְׁנֵינוּ נְסַפֵּר בַּבַּיִת שֶׁבֵּית־הַסֵפֶר עוֹרֵךְ טִיוּל. הַכִּתָּה שֶׁלָנוּ מַפְלִיגָה בַּנָהָר אֶל עִיר־הַקַיט הַסְמוּכָה וְחוֹזֶרֶת לְמָחֳרָת־הַיוֹם.

וְאָמְנָם, כָּךְ עָשִׂיתִי. שִׁקַרְתִּי לְהוֹרַי. יֶלֶד בֶּן עֶשֶׂר הָיִיתִי – וְכֵיצַד יָכֹלְתִּי לְהַשִׂיג אֶת מְבֻקָשִׁי בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת?

ד    🔗

מוֹעֵד הַהַפְלָגָה קָרַב וּבָא. שָׁרוּי הָיִיתִי בִּמְתִיחוּת גְדוֹלָה. בַּיָמִים שֶׁקָדְמוּ לַמַסָע שָׁאַלְתִּי מֵחֲבֵרַי אֵילוּ חֲפָצִים אִישִׁיִים שֶׁעֲשׂוּיִים לְשַׁמֵשׁ לִי כְּצִיוּד. מְשִׁימֶק לָקַחְתִּי אֶת אוֹלָרוֹ הֶחָלוּד וּמֵאֶדֶק אֶת מִשְׁקַפְתּוֹ, מִשְׁקֶפֶת שְׁבוּרָה לְלֹא עֲדָשׁוֹת. וּבְעַרְבּוֹ שֶׁל יוֹם ג', כְּשֶׁשָרַק לִי סֶבֶק, אָמַרְתִּי “שָׁלוֹם” חָפוּז לְהוֹרַי וּפָרַצְתִּי בְּרִיצָה לֶחָצֵר.

חִכִּינוּ עַד שֶׁיַחְשִׁיךְ וְאָז חָמַקְנוּ לֶחָצֵר הָאֲחוֹרִית. בְּקֶרֶן זָוִית, בֵּין שְׁנֵי מַחְסָנִים, עָמְדָה סְפִינָתֵנוּ – כְּלוֹמַר גִיגִית־הָעֵץ. אָחַזְנוּ בָּהּ מִזֶה וּמִזֶה וְשַׂמְנוּ פְּעָמֵינוּ לַגַן. בַּשַׁעַר נֶעֱצַרְנוּ רֶגַע וְעֵינֵינוּ תָּרוֹת אַחֲרֵי הַשׁוֹמֵר. כֵּיוָן שֶׁלֹא נִמְצָא בִּטְוָח רְאִיָתֵנוּ, נִכְנַסְנוּ פְּנִימָה וְהִסְתַּתַּרְנוּ בִּסְבַךְ הַשִׂיחִים. שָׁם רָבַצְנוּ, מְצַפִּים.

שָׁכַחְתִּי לְסַפַּר, שֶׁהֶחְלַטְתִּי לְהַפְתִּיעַ אֶת סֶבֶק. בְּטֶרֶם צֵאתִי מִן הַבַּיִת הִטְמַנְתִּי בְּכִיסִי חֲתִיכוֹת פֶּחָם שָׂרוּף. עַתָּה, בְּרָבְצִי בֵּין הַשִׂיחִים בַּחֲשֵׁכָה, שָׁלַפְתִּי אֶת הַפֶּחָם וְהִשְׁחַרְתִּי הֵיטֵב אֶת פָּנַי.

סוֹף־סוֹף נִשְׁמַע קוֹל הַמַשְׁרוֹקִית. הַשוֹמֵר עָבַר בַּגַן וְאָסַף אֶת הַמְבַקְרִים בּוֹ כְּהַזְעֵק רוֹעֶה עֶדְרוֹ. שָׁמַעְנוּ קוֹלוֹת עֲמוּמִים, צְחוֹק קוֹלָנִי, בִּכְיוֹ שֶׁל יֶלֶד. וּלְאַחַר־מִכֵּן נִשְׁתַּתֵּק הַכֹּל. הַשׁוֹמֵר נָעַל אֶת הַשְׁעָרִים וְהִסְתַּלֵּק.

הֵצַצְנוּ הַחוּצָה. פַּנָסֵי הַגַן כָּבוּ, אַךְ הַיָּרֵחַ, שֶׁעָלָה בַּשָּׁמַיִם, זָרַע אֶת אוֹרוֹ הַחִוֵר עַל פְּנֵי הַגַּן. הֵגַחְנוּ מִמַחֲבוֹאֵנוּ, סוֹחֲבִים אֶת הַגִיגִית. אוֹתוֹ רֶגַע הֵצִיץ בִּי סֶבֶק וּלְמַרְאֵה פָּנַי הַשְׁחוֹרִים הֻפְתַע כָּל כָּךְ, שֶׁהִרְפָּה מִן הַגִיגִית וְזוֹ נִשְׁמְטָה וְנָחֲתָה עַל אֶצְבְּעוֹת רַגְלִי. שְׁנֵינוּ הוֹצֵאנוּ קוֹל צְעָקָה: סֶבֶק – שֶׁל תִּמָהוֹן, אֲנִי – שֶׁל כְּאֵב.

– מַה זֶה? – שָׁאַל סֶבֶק.

– שֵׁשֶׁת לִהְיוֹת כּוּשִׁי, אָדוֹן – עָנִיתִי – שֵׁשֶׁת לִהְיוֹת שָׁחוֹר, אָדוֹן.

סֶבֶק פָּרַץ בִּצְחוֹק גָדוֹל. אֲנִי שִׁפְשַפְתִּי אֶת רַגְלִי הַחֲבוּלָה וְגָנַחְתִּי בְּקוֹל.

– נוּ, שֵׁשֶׁת, תַּפְסִיק לְיַלֵל! – פָּקַד עָלַי סֶבֶק.

קָרַבְנוּ לָאֲגַם. הַיָּרֵחַ הַמָלֵא הִשְׁתַּקֵף בּוֹ כְּדִסְקִית שֶׁל כֶּסֶף. עַרְבַת־הַבָּכוּת שֶׁעַל הָאִי הַשׁוֹמֵם שֶׁלָנוּ דוֹמֶה שֶׁהוֹשִׁיטָה אֵלֵינוּ זְרוֹעוֹת. סָמוּךְ לַגָדָה מִמוּלֵנוּ רָאִינוּ שְׁנֵי כְּתָמִים לְבָנִים – זוּג הַבַּרְבּוּרִים שָׁט לוֹ עַל פְּנֵי הַמְצוּלָה.

אַט־אַט הוֹרַדְנוּ אֶת הַגִיגִית לְתוֹךְ הַמַיִם. סֶבֶק נִכְנַס רִאשׁוֹן וְהוֹשִׁיט לִי יָדוֹ. הַגִיגִית הִתְנוֹדְדָה תַּחְתַּי וְלִבִּי הָלַם. אַךְ אַחֲרֵי רֶגַע הִפְלַגְנוּ אֶל הָאִי, חוֹתְרִים בְּכַפּוֹת יָדֵינוּ כְּמוֹ בִּמְשׁוֹטִים.

סוֹף־סוֹף נִצְבוּ רַגְלֵינוּ עַל הָאִי. עֶשְׂרִים פְּסִיעוֹת אָרְכּוֹ וַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה פְסִיעוֹת רָחְבּו. הִנֵה פִּסַת־הָאֲדָמָה, שֶׁעָלֶיהָ חָלַמְנוּ – וְאָנוּ אֲדוֹנֶיהָ הַיְחִידִים!

סֶבֶק מָשַׁךְ וְהֵעֱלָה אֶת הַגִיגִית בְּשִׁפּוּעַ הַחוֹף. לְמִן אוֹתוֹ רֶגַע לֹא הָיָה עוֹד סֶבֶק חֲבֵרִי וִידִידִי, כִּי אִם רוֹבִּינְזוֹן קְרוּזוֹ – אֲדוֹנִי.

– שֵׁשֶׁת – פָּקַד עָלַי – הַבְעֵר מְדוּרָה!

– שֵׁשֶׁת לִשְׁכֹּחַ גַפְרוּרִים, אָדוֹן – עָנִיתִי.

– טִפֵּשׁ מְטֻפָּשׁ! הֵיכָן רָאִיתָ רוֹבִּינְזוֹן קְרוּזוֹ הַמִשְׁתַּמֵשׁ בְּגַפְרוּרִים? קַח שְׁתֵּי אֲבָנִים וְשַׁפְשֵׁף אוֹתָן זוֹ בְּזוֹ עַד שֶׁיַעֲלֶה נִיצוֹץ!

– שֵׁשֶׁת לַעֲשׂוֹת, אָדוֹן – עָנִיתִי.

נָטַלְתִּי שְׁתֵּי אֲבָנִים וְשָׁעָה אֲרֻכָּה שִׁפְשַׁפְתִּי אוֹתָן זוֹ בְּזוֹ, אַךְ לַשָּׁוְא: לֹא עָלָה מֵהֶן כָּל נִיצוֹץ.

– נִצְטָרֵךְ לְוַתֵּר – אָמַר סֶבֶק – שָׁכַחְתִּי שֶׁאוֹכְלֵי־אָדָם, הַמַפְלִיגִים בְּסִירוֹתֵיהֶם בַּיָם, עֲלוּלִים לְהַבְחִין בַּמְדוּרָה. הָאֵשׁ תַּסְגִיר אוֹתָנוּ. מוּטָב שֶׁנָקִים לָנוּ סְכָכָה.

– אֵיפה, אָדוֹן?

– בְּצֵל הָעֲרָבָה – אָמַר סֶבֶק.

לְאַחַר שָׁעָה קַלָה יָשַׁבְנוּ מִתַּחַת לְעַרְבַת־הַבָּכוּת. עֲנָפֶיהָ הָרְכוּנִים סָגְרוּ עָלֵינוּ כְּסֻכָּה. מִבַּעַד לֶעָלִים רָאִינוּ אֶת מִשְׁטַח הָאֲגַם וּבָאֹפֶק – בֵּין גִזְעֵי הָעֵצִים אֲשֶׁר בַּגַן – אֶת הָאוֹרוֹת הַמְנַצְנְצִים בְּחַלוֹנוֹת הַבָּתִּים. מִן הַמַיִם נִתְמַשְׁכָה צִנָה וּמֵאַדְמַת הָאִי – רֵיחַ שֶׁל טַחַב.

הַשָׁמַיִם הִתְקַשְׁרוּ בְּעָבִים, שֶׁהִסְתִּירוּ אֶת הַיָּרֵחַ. לְאַחַר רֶגַע הִבְרִיק בָּרָק וְהִרְעִים רַעַם. כָּרַעְתִּי עַל בִּרְכַּי, מֵטִיחַ מִצְחִי אֶל הַקַרְקַע.

– מַה קָרָה לְךָ, שֵׁשֶׁת? – שָׁאַל סֶבֶק.

– שֵׁשֶׁת לִפְחֹד, אָדוֹן – עָנִיתִי – שֵׁשֶׁת לְבַקֵשׁ רַחֲמִים מֵאֵל הַבָּרָק וּמֵאֵל הָרַעַם.

– פֶּרֶא הָיִיתָ וּפֶרֶא נִשְׁאַרְתָּ, שֵׁשֶׁת – גָעַר בִּי סֶבֶק – כַּמָה פְּעָמִים הִסְבַּרְתִּי לְךָ שֶׁאֵין אֱלִילִים! יֵשׁ אֵל אֶחָד וְיָחִיד בַּשָּׁמַיִם וְרַק אֵלָיו חַיָבִים אָנוּ לְהִתְפַּלֵל. אַךְ רֹאשְׁךָ אֵינוֹ תּוֹפֵס כְּלוּם, מְטֻמְטָם!

– שֵׁשֶׁת לָדַעַת תֹּף טַם־טָם – אָמַרְתִּי – אַךְ מַה זֶה מְטֻמְטָם, אָדוֹן?

סֶבֶק לֹא הִסְפִּיק לַעֲנוֹת לִי, שֶׁכֵּן אוֹתוֹ רֶגַע נִפְתְּחוּ אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וְגֶשֶׁם עַז נִתַּךְ אַרְצָה.

– אֲנַחְנוּ לִבְרֹחַ, אָדוֹן! – צָעַקְתִּי.

– לְאָן נִבְרַח, שֵׁשֶׁת? –עָנָה סֶבֶק – הֲרֵי טֶרֶם הֵקַמְנוּ לָנוּ בַּיִת־שֶׁל־קֶבַע.

רֶגַע עָמַד סֶבֶק אוֹבֵד עֵצוֹת. וּפִתְאֹם קָרָא:

– בּוֹא נִקַח אֶת הַגִיגִית וְנַחֲזִיקָהּ מֵעַל רָאשֵׁינוּ כְּמִטְרִיָה!

– אָדוֹן לָדַעַת הַכֹּל – אָמַרְתִּי וּפָרַצְתִּי מִבֵּין עֲנָפֶיהָ שֶׁל הָעֲרָבָה אֶל הַחוֹף.

אוּלָם מִשֶׁהִגַעְתִּי שָׁמָה, נִתְכַּוֵץ לִבִּי בְּקִרְבִּי:

הַגִיגִית נֶעֶלְמָה!

אֵין זֹאת וְגָלְשָׁה בָּמוֹרַד הָרָטֹב וְהֶחֱלִיקָה לְתוֹךְ הַמַיִם. אִמַצְתִּי אֶת עֵינַי. לְאוֹרוֹ שֶׁל בָּרָק, שֶׁקָרַע אֶת מַעֲטֶה הָעֲנָנִים וְהֵאִיר לְהֶרֶף עַיִן אֶת הַסְבִיבָה, הִבְחַנְתִּי בַּגִיגִית, שֶׁצָפָה הַרְחֵק בְּמֵימֵי הָאֲגַם.

– הַסְפִינָה לִבְרֹחַ, אָדוֹן! – צָעַקְתִּי.

סֶבֶק עָמַד לְיָדִי נָבוֹךְ.

– לא אִכְפַּת לִי שֶׁנֵרָטֵב בַּגֶשֶׁם – אָמַר – אַךְ כֵּיצַד נַעֲזֹב אֶת הָאִי?

הוֹצֵאתִי מִכִּיסִי אֶת מִשְׁקַפְתּוֹ שֶׁל אֶדֶק וּבָחַנְתִּי אֶת מִשְׁטַח הַמַיִם מִסָבִיב.

– מַה זֶה? – הֻפְתַע סֶבֶק.

– שֵׁשֶׁת לְהַבִּיט עַל הַיָּם, אָדוֹן – אָמַרְתִּי – אוּלַי לָבוֹא סְפִינָה?

– חָכָם בַּלַיְלָה! – הִתְרַגֵז סֶבֶק – רוֹבִּינְזוֹן קְרוּזוֹ שָׁהָה עַל הָאִי שֶׁלוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים עַד שֶׁהִגִיעָה הַסְפִינָה שֶׁהֶחְזִירָה אוֹתוֹ לְבֵיתוֹ. וְאַתָּה, שֵׁשֶׁת, לְאַחַר שָׁעָה אַחַת, מְצַפֶּה לִישוּעָה!

הַגֶשֶׁם הוֹסִיף לָרֶדֶת קִלוּחִים־קִלוּחִים. נִרְטַבְנוּ עַד לְשַד עַצְמוֹתֵינוּ. וַעֲדַיִן עָמְדוּ רַגְלֵינוּ עַל הַחוֹף וּמַבָּטֵינוּ בּוֹהִים עַל פְּנֵי הָאֲגַם. הַגִיגִית נָעָה קַלוֹת עַל הַמַיִם. יֵשׁ שֶׁקָרְבָה מְעַט, יַשׁ שֶׁהִתְרַחֲקָה.

– אִם לֹא יִפָּסֵק הַגֶשֶׁם, תִּתְמַלֵא הַסְפִינָה שֶׁלָנוּ מַיִם וְתִטְבַּע – אָמַר סֶבֶק.

– וַאֲנַחְנוּ לֹא לַחֲזֹר הַבַּיְתָה, אָדוֹן! – קוֹנַנְתִּי בְּקוֹל.

לְמַזָלֵנוּ נִפְסַק הַגֶשֶׁם. הַשָּׁמַיִם נִתְבַּהֲרוּ. מִבֵּין קִרְעֵי הָעֲנָנִים הִפְצִיעַ הַיָּרֵחַ וְהָאֲגַם קָרַץ לָנוּ בְּחֶלְקַת מֵימָיו הַמַכְסִיפִים. הָאוֹרוֹת בַּחַלוֹנוֹת הָרְחוֹקִים כָּבוּ בְּזֶה אַחַר זֶה. הָיְתָה שְׁעַת־לַיְלָה מְאֻחֶרֶת.

יָשַׁבְנוּ עַל חוֹף הָאִי וְעֵינֵינוּ עוֹקְבוֹת אַחֲרֵי הַגִיגִית.

רָעַדְתִּי כֻּלִי. שִׁנַי נָקְשׁוּ מִקֹר. הַלַיְלָה סָגַר עָלֵינוּ מִסָבִיב כְּחוֹמָה. מִתּוֹךְ הָאֲגַם נִשְׁמַע קוֹל קִרְקוּרָן שֶׁל צְפַרְדְּעִים. אֵי־שָׁם, רָחוֹק, פָּתַח כֶּלֶב בִּנְבִיחָה מְמֻשֶׁכֶת. מִבֵּין צַמְרוֹת הָעֵצִים, שֶׁעָמְדוּ כִּזְקִיפִים מִסָבִיב לָאֲגַם עָלוּ צְרִיחוֹת מְשֻׁנוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי־כָּנָף, שֶׁהֵטִילוּ עָלֵינוּ מוֹרָא.

יָשַׁבְנוּ תַּחְתֵּינוּ, מַקְשִׁיבִים לְרַחֲשֵׁי הַלַיְלָה. הַיָּרֵחַ נִבְלַע שׁוּב בְּמַעֲטֵה עֲנָנִים וְהָאֲפֵלָה נִתְעַבְּרָה. לִבִּי נִצְבַּט בְּפַחַד. קָרַבְתִּי אֶל סֶבֶק, מְבַקֵשׁ מַחֲסֶה וּמִפְלָט וְהִרְגַשְׁתִּי שֶׁגַם הוּא רוֹעֵד כֻּלוֹ.

אוֹתוֹ רֶגַע נִשְׁמַע מֵאֲחוֹרֵינוּ קוֹל חֲבָטָה. הִתְחַלְחַלְנוּ. עוֹדֶנוּ מַטִים אֹזֶן וּבְשָׂרֵנוּ סוֹמַר מֵאֵימָה, נִשְׁנָה הַקוֹל. עַתָּה שָׁמַעְנוּ חֲבָטוֹת מִשֻׁנוֹת, קְצוּבוֹת.

תָּפַסְתִּי בְּיָדוֹ שֶׁל סֶבֶק וְלֹא הִרְפֵּיתִי. שָׁעָה קַלָה יָשַׁבְנוּ מַחֲרִישִׁים, שׁוֹמְעִים כָּל אֶחָד אֶת הַלְמוּת לִבּוֹ שֶׁל רֵעֵהוּ. אַךְ פִּתְאֹם הִפְנָה סֶבֶק אֶת רֹאשׁוֹ, פָּרַץ בִּצְחוֹק אַדִיר וְהִצְבִּיעַ בְּיָדוֹ.

– הַבֵּט! – קָרָא.

הֵצַצְתִּי. עַל רֶקַע הַשִׂיחִים, שֶׁהִשְׁחִירוּ מוּלֵנוּ כְּכֶתֶם אָפֵל, הִבְחַנְתִּי בְּזוּג הַבַּרְבּוּרִים. הֵם עָמְדוּ סְמוּכִים זֶה לָזֶה, טוֹפְחִים בְּעֹז בְּכַנְפֵיהֶם.

– לַעֲזָאזֵל! – גִדֵף סֶבֶק – שְׁנֵי בַּרְבּוּרִים עֲלוּבִים הֵטִילוּ פַּחַד עַל רוֹבִּינְזוֹן קְרוּזוֹ!

וְהוּא נִרְכַּן, לִקֵט חַלוּקֵי־אֲבָנִים וְיִדָה אוֹתָם בַּבַּרְבּוּרִים. הִצְטָרַפְתִּי אֵלָיו. יִדִיתִי אֲבָנִים בַּחֲמַת־זַעַם, נוֹקֵם עַל רַגְעֵי־הַחֲרָדָה שֶׁעָבְרוּ עָלַי. הַבַּרְבּוּרִים הַמֻפְתָּעִים גָלְשוּ בְּמוֹרַד הַחוֹף וְנִמְלְטוּ עַל נַפְשָׁם לְתוֹךְ מֵי הָאֲגַם.

וְשׁוּב יָשַׁבְנוּ עַל הַחוֹף, מִתַּחַת לְעַרְבַת־הַבָּכוּת, וְהַצִנָה מַרְעִידָה אֶת גוּפֵנוּ.

– עֲבֹר בָּאִי, שֵׁשֶׁת – אָמַר סֶבֶק – וּבְדֹק יָפֶה. אוּלַי תְּגַלֶה בַּחוֹל עִקְבוֹתֵיהֶם שֶׁל אוֹכְלֵי־אָדָם?

אַךְ אֲנִי לֹא זַזְתִּי מִמְקוֹמִי.

– שֵׁשֶׁת לִקְפֹּא מִקֹר – אָמַרְתִּי – שֵׁשֶׁת לְפַחֵד בַּחשֶׁךְ, אָדוֹן.

סֶבֶק לֹא הֵגִיב.

הָרְגָעִים זָחֲלוּ בַּעֲצַלְתַּיִם וְנִתְמַשְׁכוּ כְּשָׁעוֹת. אֵימָתַי יָאִיר הַשַׁחַר? הֲיָבוֹא פַּעַם קֵץ לַלַיְלָה הַזֶה? נִזְכַּרְתִּי בְּחֶדְרִי הַחַם, בְּמִטָתִי הָרַכָּה, וַאֲנָחָה פָּרְצָה מִפִּי.

– קָשֶׁה לִהְיוֹת רוֹבִּינְזון קְרוּזוֹ – נַעֲנָה לִי סֶבֶק בַּאֲנָחָה – קָשֶׁה יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁשִׁעַרְתִּי.

רָצִיתִי לַעֲנוֹת לוֹ, אַךְ עֵינַי נֶעֶצְמוּ. לְאַחַר רֶגַע, בְּטֶרֶם נִרְדַמְתִּי, שָׁמַעְתִּי אֶת נְחִירָתוֹ שֶׁל סֶבֶק.

ה    🔗

שְׁקוּעִים בְּתַרְדֵמָה יָשַׁבְנוּ כָּל אוֹתוֹ לַיְלָה, שְׁעוּנִים בְּגַבֵּנוּ אֶל הַגֶזַע שֶׁל עַרְבַת־הַבָּכוּת. וּלְפֶתַע הִקִיצוֹנוּ.

רוּחַ קְרִירָה חָדְרָה אֶל עַצְמוֹתֵינוּ. בְּגָדֵינוּ רְטֻבִּים הָיוּ כְּאִלוּ טָבַלְנוּ בָּאֲגַם. רָעַדְנוּ. אֵיבְרֵי גוּפֵנוּ כָּאֲבוּ. רֶגַע יָשַׁבְנוּ וּמַבָּטֵינוּ בּוֹהִים מִסָבִיב. הָעֲנָנוֹת, שֶׁרַחֲפוּ בְּפַאֲתֵי הַמִזְרָח, הִוְרִידוּ. הָיְתָה שְׁעַת זְרִיחָה.

קָפַצְנוּ עַל רַגְלֵינוּ. הֵיכָן הַגִיגִית שֶׁלָנוּ? הָאֲגַם הִשְׂתָּרֵעַ לְפָנֵינוּ וְעַל מִשְׁטָח מֵימָיו רָאִינוּ אֶת הַבַּרְבּוּרִים בִּלְבַד, בַּרְבּוּרִים לְבָנִים, זוֹקְפִים צַוָאר אָרֹךְ וּמַבִּיטִים אֵלֵינוּ בְּזַעַם. כְּלוּם זָכְרוּ אֶת מְטָר הָאֲבָנִים, שֶׁבָּהֶן קִבַּלְנוּ אֶת פְּנֵיהֶם בְּבוֹאָם לֶאֱרֹחַ לָנוּ לְחֶבְרָה בָּאִי הַשׁוֹמֵם?

– הַגִיגִית טָבְעָה, סֶבֶק! – צָעַקְתִּי. מֵרֹב פַּחַד שָׁכַחְתִּי שֶׁאֲדוֹנִי הוּא וְעָלַי לִפְנוֹת אֵלָיו בִּלְשׁוֹן “אָדוֹן”.

אוּלָם סֶבֶק לא אִבֵּד אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו וּפָרַץ אֶל עֶבְרוֹ הַשֵׁנִי שֶׁל הָאִי. רַצְתִי בְּעִקְבוֹתָיו, וּלְפֶתַע אוֹרוּ עֵינַי:

הַגִיגִית תְּקוּעָה הָיְתָה בְּאַדְמַת הַחוֹף. רוּחַ־שַׁחֲרִית הִרְטִיטָה אַדְווֹת קַלוֹת עַל פְּנֵי הַמַיִם, שְׁמִלְאוּהָ עַד לְמַחֲצִיתָה.

זִנֵק סֶבֶק וְנֶאֱחַז בְּדֹפֶן הַגִיגִית כְּחוֹשֵׁשׁ פֶּן תָּשׁוּב וְתַחֲמֹק מִיָדָיו. לְאַחַר שָׁעָה קַלָה רְכוּנִים הָיִינוּ עָלֶיהָ, שׁוֹאֲבִים אֶת הַמַיִם בְּפַחִיוֹת חֲלוּדוֹת שְׁמָצָאנוּ עַל הָאִי.

– עָלֵינוּ לְהִזְדָרֵז – אָמַר סֶבֶק – הַשׁוֹמֵר עָלוּל לָבוֹא לַגַּן.

עַתָּה, כְּשֶׁהַגִיגִית הַיְתָה שׁוּב בַּרְשׁוּתֵנוּ, חָזַרְתִּי לְדַבֵּר בְּרוּחַ בְּדוּחָה:

– שֵׁשֶׁת לֹא לְפַחֵד, אָדוֹן. אֲנַחְנוּ לְהַסְפִּיק.

וְאָכֵן, הִסְפַּקְנוּ.

הִפְלַגְנוּ לָדֶרֶךְ, מַשְׁאִירִים מַאֲחוֹרֵינוּ אֶת הָאִי הַשׁוֹמֵם. חָתַרְנוּ בְּעֹז בְּכַפּוֹת־יָדֵינוּ. מִשֶׁהִגַעְנוּ לַחוֹף, הִסְתַּתַּרְנוּ בְּתוֹךְ סְבַךְ הַשִׂיחִים. לְאַחַר שָׁעָה קַלָה הִגִיעָה לְאָזְנֵינוּ חֲרִיקַת הַשַׁעַר שֶׁל הַגַן. מִתּוֹךְ מַחֲבוֹאֵנוּ רָאִינוּ אֶת הַשׁוֹמֵר, שֶׁהֵחֵל עוֹבֵר בַּשְׁבִילִים, אוֹסֵף נְיָרוֹת בְּמַקְלוֹ, שֶׁמַסְמֵר תָּקוּעַ בְּקָצֵהוּ. הִמְתַּנוּ עוֹד מְעַט, עַד שֶׁהוֹפִיעוּ רִאשׁוֹנֵי הַמְבַקְרִים בַּגַן, וְאָז חָמַקְנוּ מִתּוֹךְ הַסְבָךְ וְיָצָאנוּ לַדֶרֶךְ, אֶל בֵּיתֵנוּ.

– אֲנַחְנוּ לְסַפַּר לַחֶבְרֶ’ה, אָדוֹן? – שָׁאַלְתִּי.

– לא, שֵׁשֶׁת – הֵשִׁיב סֶבֶק – יִתָּכֵן שֶׁבְּאַחַד הַיָּמִים יְתַכְנְנוּ גַם הֵם מִבְצָע כָּזֶה. מוּטָב שֶׁיִלְמְדוּ מִנִסְיוֹנָם שֶׁקָשֶׁה לִהְיוֹת רוֹבִּינְזוֹן קְרוּזוֹ, קָשֶׁה יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁמְשַׁעֲרִים.