על פי: אליס קריידל

קְלִינְט דִילִינְג הָיָה בַּעַל מֹחַ חָרִיף וְנִמְרָץ, שֶמַּמְצִיא בְּלִי־הֶרֶף כָּל מִינֵי הַמְצָאוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת. לְכָל דָּבָר שֶעֵינָיו רָאוּ, מִיָד הִמְצִיא לוֹ הַמְצָאָה כְָּלְשֶׁהִי.

לְאַחַר שֶסִּיֵם אֶת בֵּית־הַסֵפֶר הָעֲמָמִי בַּכְּפָר, שְׁלָחוּהוּ הוֹרָיו לַמִּכְלָלָה אֲשֶׁר בָּעִיר הַסְּמוּכָה. לְאַחַר אַרְבַּע שָׁנִים סִיֵם אֶת חֹק לִמּוּדָיו בַּמִּכְלָלָה וְחֶָזַר הַבַּיְתָה – חֲרִיף שֵׂכֶל מִשֶּׁהָיָה, חָכָם וּמְחֻכָּם מִשֶּׁהָיָה, רוֹחֵש הַמְצָאוֹת יוֹתֵר מִשֶּׁהָיָה.

הוּא חָזַר הַבַּיְתָה וּמִיָּד הִתְחִיל לְהַשִׂיא עֵצוֹת לְָאֲנָשִים: כֵּיצַד לַעֲבוֹד פָּחוֹת, יוֹתֵר קַל, אוֹ לֹא לַעֲבוֹד בִּכְלָל.

פַּעַם אַחַת רָאָה אֶת אִמּוֹ עוֹמֶדֶת וְחוֹבֶצֶת חֶמְאָה. הָיְתָה עוֹמֶדֶת וּמִתְיַגַּעַת וְחוֹבֶצֶת הֵנָּה וְחָזוֹר, הֵנָּה וְחָזוֹר.

– הוֹי, אִמָּא – קָרָא קְלִינְט דִילִינְג לְאַחַר שֶהִסְתַּכֵּל בָּה שָׁעָה קַלָּה – וְכִי אִי אַתְּ יְכוֹלָה לִמְצוֹא דֶּרֶך אַחֶרֶת לַחֲבוֹץ חֶמְאֶָה, מֵאַשֶׁר לְהִתְיַגֵּע יוֹם־יוֹם שָׁעָה אֲרֻכָּה עַל מַעֲשֶׂה הַחֲבִיצָה הֵנָּה וְחָזוֹר הֵנָּה וְחָזוֹר?!

– וְכִי מְצוּיָה דֶרֶך אַחֶרֶת, בְּנִי? – הִתְפַּלְאָה אִמּוֹ – אֲנִי מְסִירָה אֶת הַשַּׁמֶּנֶת מֵהֶחָלָב, אוֹסֶפֶת אוֹתָה בְּתוֹךְ הַמַּחְבֵּצָה וְחוֹבֶצֶת הֵנָּה וְחָזוֹר הֵנָּה וְחָזוֹר – עַד שֶׁהַשַּׁמֶּנֶת נֶהְפֶּכֶת לְחֶמְאָה. כֵּן עָשְׂתָה אִמִי וְסָבָתִי לָפָנַי, וְאֵינִי סְבוּרָה כִּי יֶשְׁנָה דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לַחֲבוֹץ חֶמְאָה.

– הָא כֵּן, יֶשְׁנָה! – קָרָא קְלִינְט – עָלַיִךְ רַק לְאַמֵּץ אֶת מֹחֵךְ כְּדֵי לְגַלּוֹתָהּ.

– לֹא לָמַדְתִּי בְּשוּם מִכְלָלָה וְאֵינֶנִּי יוֹדַעַת כֵּיצַד מְאַמְצִים אֶת הַמֹּחַ – הֵשִיבָה הָאֵם בְּרֻגְזָה – אֲבָל אִם אַתָּה חָכָם מְחֻכָּם שֶׁכָּזֶה, אַדְרַבָּא וְאַדְרַבָּא – חֲשֹׁב וּמְצָא!

– וְכֵן אֶעֱשֶׂה! אִסְפִי מָחָר אֶת שַׁמֶּנֶת־הֶחָלָב לְתוֹךְ הַמַּחְבֵּצָה וְכָל הַשְּׁאָר – עָלַי וְעַל צַוָּארִי!

וְכָךְ אָמְנָם עָשְׂתָה הָאֵם לְמָחֳרַת הַיּוֹם. הִיא אָסְפָה אֶת שַׁמֶּנֶת־הֶחָלָב בַּמַחְבֵּצָה וְהָלְכָה לִקְטֹף עַגְבָּנִיּוֹת בְּגַן־הַיָּרָק.

מִשֶׁחָזְרָה כַּעֲבוֹר שָׁעָה אֲרֻכָּה וְסִנָּרָהּ מָלֵא עַגְבָּנִיּות וּמְלָפְפוֹנִים – רָאֲתָה וְהִנָּה הַמַּחְבֵּצָה עוֹמֶדֶת לָהּ בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר, מִתְנַדְנֶדֶת וּמְכַרְכֶּרֶת וּמְפַרְפֶּרֶת מִכֹּחַ עַצְמָהּ. הָאֵם הִתְפַּלְאֶָה מְאֹד וְהִתְקָרְבָה בִּמְרוּצָה וּבִקְשָׁה לְהָסִיר אֶת הַמִּכְסֶה מְהַמַּחְבֵּצָה, כְּדֵי לִרְאוֹת מַהוּ הַדָּבָר הַמְנַעְנֵעַ אוֹתָהּ.

– לֹא, לֹא! – קָרָא קְלִינְט – חָלִילָה לָךְ לִנְגּוֹעַ בָּהּ! אַתְּ רוֹאָה? עַתָּה נַעֲשֵׂית מְלֶאכֶת הַחַבִיצָה מֵעַצְמָהּ. כַּאֲשֶׁר הַמַּחְבֵּצָה תֶּחְדַּל לְכַרְכֵּר וּלְהִתְנוֹעֵע – יִהְיֶה לָךְ סִימָן, כִּי הַשַּׁמֶּנֶת נֶהֶפְכָה לְחֶמְאָה. אָז תִקְרְאִי לִי וַאֲנִי אָסִיר מִמֶּנָּה אֶת הַמִּכְסֶה.

כֹּה אָמַר קְלִינְט וְיָצָא בְּנַחַת אֶת הַבַּיִת. אִמּוֹ פָּנְתָה לַעֲסָקֶיהָ – רָחֲצָה אֶת הַכֵּלִים, כִּבְּדָה אֶת הָרִצְפָּה, קִלְּפָה תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה וְכָל הָעֵת הַהִיא לֹא חָדְלָה הַמַּחְבֵּצָה לְהִתְנוֹעֵע וּלְהִתְנַדְנֵד וּלְרַטֵּט. וְכָל הָעֵת הַהִיא הָלְכָה סַקְרָנוּתָה שֶל הָאִשָּׁה וְגָבְרָה מִרֶגַע לְרֶגַע. “מַה מְּנַדְנֵד אֶת הַמַּחְבֵּצָה? – הִתְפַּלְּאָה – וְכִי מָה־רַע יָכוֹל לִהְיוֹת אִם אָרִים אֶת הַמִכְסֶה, רַק קְצַָת, רַק טִפּ־טִפָּה, רַק כְּדֵי לִרְאוֹת מָה רוֹחֵש שָׁם בִּפְנִים!”

וְעַל קְצֶה אֶצְבְּעוֹתֶיהָ קָרְבָה אֶל הַמַּחְבֵּצָה וּבִזְהִירוּת־בִּזְהִירוּת הֵסִירָה אֶת הַמִּכְסֶה.

וְאָז – – –

אָז נִתְמַלְּטָה מִפִּיהָ צַעֲקַת אֵימִים וְהִיא נָפְלָה אַחוֹרַנִּית בְּבֶהָלָה גְּדוֹלָה.

כָּל־כָּךְ לָמָּה? כִּי אַךְ הֵסִירָה אֶת הַמִכְסֶה, קָפְצוּ מִתּוֹךְ הַמַּחְבֵּצָה – וְיָשָׁר אֶל תּוֹךְ פָּנֶיהָ – שָׁלֹשׁ צְפַרְדְּעִים עֲנָקִיוֹת. מְכֻסוֹת וּטְבוּלוֹת הָיוּ בְּשַׁמֶּנֶת וְכַאֱשֶׁר הֵחֵלּוּ לְקַפֵּץ בַּחֶדֶר כֹּה וָכֹה, טִנְּפוּ בְּשַׁמֶּנֶת לְבָנָה אֶת הַשָּׁטִיח וְאֶת הַכֻּרְסָה וְאֶת הַסַּפָּה.

– הַצִילוּ! הַצִילוּ! – צָעֲקָה הָאִשָּׁה בְּקוֹל גָדוֹל.

לְשֵׁמַע צַעֲקָתָהּ מִהֲרוּ וּבָאוּ בִּמְרוּצָה אָבִיו שֶׁל קְלִינְט וְאַף קְלִינְט עַצְמוֹ. הוֹי, שֹׁד וָשֶׁבֶר – אֵיזֶה מַרְאֶה נָאֶה נִתְגַלָּה לְעֵינֵיהֶם: שָׁלֹש הַצְפַרְדְּעִים הַלְבָנוֹת הָיוּ מְקַפְּצוֹת כֹּה וָכֹה, מַשְׁאִירוֹת בְּכָל מָקוֹם עֲקֵבוֹת שֶׁל שַׁמֶּנֶת.

קְלִינְט וְאָבִיו שֶׁל קְלִינְט הֵחֵלּוּ לִרְדוֹף אַחַר הַצְפַרְדְּעִים לְתָפְסָן. אוּלָם הַלָּלוּ – חַמְקָנִיוֹת שֶּכְּמוֹתָן! – הָיוּ נִשְׁמָטוֹת מִיְדֵיהֶם וּמוֹסִיפוֹת לְקַפֵּץ וּלְכַרְכֵּר בְּבֶהָלָה גְּדוֹלָה. הִנֵּה־הִנֵּה עָלָה בְּיָדוֹ שֶׁל הָאָב לִתְפּוֹס אַחַת, אֲבָל – הוֹפּ! – כְּבָר הִתְחַלְּקָה מִיָדוֹ וְנִתְחַבְּאָה מִתַּחַת לַמִּטָּה.

לְבַסּוֹף, כַּעֲבוֹר שָׁעָה אֲרֻכָּה, עָלוּ בְּיָדָם לִתְפֹּס אֶת כָּל שְׁלֹש הַצְפַרְדְּעִים וּלְהָטִילָן הַחוּצָה.

– אַתָּה וְרַעְיוֹנוֹתֶיךָ הַגְּאוֹנִיִּים, הֲרֵי לְךָ! – כָּעֲסָה הָאֵם – הַחֶדֶר נִרְאֶה עַכְשָׁו כְּמוֹ אַחֲרֵי רְעִידַת־אֲדָמָה!

– אֲבָל אִמָּא, אֵין זוֹ אַשְׁמָתִי כִּי אִם אַשְׁמָתֵךְ! – הִתְגּוֹנֵן קְלִינְט – כְּלוּם לֹא בִּקַּשְׁתִּי מִמֵּךְ לֹא לְהָסִיר אֶת הַמִּכְסֶה מֵהַמַּחְבֵּצָה? הָיָה בְּדַעְתִּי לְהָבִיא אֶת הַמַּחְבֵּצָה אֶל שְׂפַת הַנָּהָר וּלְשַחְרֵר שָׁם אֶת הַצְּפַרְדֵּעִים, לְאַחַר שֶׁתְּסַיֵּמְנָה אֶת מְלֶאכֶת הַחֲבִיצָה!

– אֲפִלוּ כָּךְ – לֹא נִרְגְעָה הָאֵם – מִי הָיָה טוֹעֵם מִן הַחֶמְאָה, לְאַחַר שֶׁנֶּחְבְּצָה עַל־יְדֵי שָׁלֹש צְפַרְדְּעִים מְלֻכְלָכוֹת?!

– מַדּוּע מְלֻכְלָכוֹת? – הִתְפַּלֵא קְלִינְט – מֵאַחַר שְהַצְפַרְדֵּעִים מִתְרַחֲצוֹת כָּל הַיּוֹם בְּמֵי־הַנָּהָר, כֵּיצַד הַן יְכוֹלוֹת לִהְיוֹת מְלֻכְלָכוֹת?!

בְּלֹא לְזַכּוֹתוֹ בִּתְשׁוּבָה, הִפְשִילָה הָאֵם אֶת שַׁרְווּלֶיהָ וְהֵחֵלָּה בִּשְׁקִידָה רַבָּה לְנַקּוֹת אֶת אֲשֶׁר טִנְּפוּ הַצְפַרְדֵּעִים. וְאִלּוּ קְלִינְט וְאָבִיו פָּנוּ אֶל הָרֶפֶת לַחֲלוֹב אֶת הַפָּרָה. אָבִיו שֶׁל קְלִינְט יָשַׁב לוֹ עַל שְׁרַפְרַף קָטָן וְסָחַט אֶת חֲלֵב־הַפָּרָה אֶל תּוֹךְ הַדְּלִי, וּקְלִינְט עָמַד לְיָדוֹ כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ וּלְהַשִּׂיא לוֹ עֵצוֹת.

וּמֶה עָשְׂתָה הַפָּרָה? הַפָּרָה הַנִיפָה מִדֵּי פַּעַם אֶת זְנָבָהּ כְּדֵי לְגָרֵשׁ אֶת הַזְּבוּבִים הַטַּרְדָנִים. וְכָל פַּעַם כַּאֲשֶׁר עָשְׂתָה כֵּן, פָּגְעָה צְלִיפַת זְנָבָהּ בִּפְנֵי אָבִיו שֶׁל קְלִינְט. אָבִיו שֶל קְלִינְט גָּעַר בָּהּ, צָעַק עָלֶיהָ, חֵרֵף וְגִדֵּף אוֹתָהּ – אַךְ לְלֹא הוֹעִיל. הַזְבוּבִים הָיוּ עוֹקְצִים אוֹתָהּ וְהִיא הָיְתָה מְנִיפָה אֶת זְנָבָהּ כְּדֵי לְגָרַשָׁם, וְהַזָּנָב הָיָה חוֹזֵר וּפוֹגֵע בִּפְנֵי אָבִיו שֶׁל קְלִינְט.

– הוֹי, אַבָּא – קָרָא קְלִינְט – מַדּוּעַ אֵינְךָ מְאַמֵּץ אֶת מֹחֲךָ כְּדֵי לְהַמְצִיא מַשֶּהוּ מוֹעִיל נֶגֶד זְנָבָהּ שֶׁל הַפָּרָה?!

– תַּמְצִיא מַשֶׁהוּ בְּעַצְמְךָ, אִם אַתָּה חָכָם וּמְחֻכָּם כָּל־כָּך – הֵשִיב לוֹ אָבִיו בְּכַעַס.

– כְּבָר מָצָאתִי – הֵשִׁיב קְלִינְט – קְשֹׁר אֶת זְנָבָהּ‏ שֶׁל הַפָּרָה אֶל הָרֶגֶל שֶׁלְךָ. אוֹ אָז שׁוּב לֹא תּוּכַל לְהָנִיפוּ וּלְהַצְלִיף בּוֹ עַל פָּנֶיךָ!

הָאָב הוֹסִיף לַחֲלֹב בִּשְׁקִידָה וְלֹא הִקְדִּיש לַעֲצָתוֹ שֶׁל בְּנוֹ תְּשׂוּמֶת־לֵב כָּלְשֶׁהִי. אֲבָל צְלִיפַת הַזָּנָב חָזְרָה וּפָגְעָה בְּפָנָיו שׁוּב וָשׁוּב, עַד כִּי קָפַץ מִמְקוֹמוֹ וְקָרָא:

– טוֹב, אֶקְשֹׁר אֶת הַזָּנָב לְרַגְלִי כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ!

אָמַר וְעָשָׂה. עַתָּה, מֵאַחַר שֶׁהַזָּנָב נִקְשַׁר לְרַגְלוֹ שֶׁל הָאָב, הָיוּ הַזְּבוּבִים חָפְשִׁים לַעֲקוֹץ אֶת הַפָּרָה בְּלִי מוֹרָא. בִּקְּשָׁה הַפָּרָה לְהַנִיסָם בִּזְנָבָהּ, אֲבָל הַזָּנָב קָשׁוּר הָיָה לְרַגְּלוֹ שֶׁל הָאָב. וְהַזְּבוּבִים הוֹסִיפוּ וְעָקְצוּ בְּלִי רַחְמָנוּת. אוֹ־אָז קִרְטְעָה הַפָּרָה תַּחְתֶּיהָ לְכָאן וּלְכָאן, אֲבָל הַזְּבוּבִים הַחֲצוּפִים לֹא נִתְבַּהֲלוּ כְּלָל וְהוֹסִיפוּ לַעֲקוֹץ.

אָז מַה יָּכְלָה הַפָּרָה הִַמִסְכֵּנָה לַעֲשׂוֹת? מֵאַחַר שֶׁזְּנָבָהּ קָשׁוּר הָיָה, הֵנִיפָה אֶת רַגְלָהּ כְּדֵי לְהָנִיס אֶת הַזְּבוּבִים. אֲבָל לְרֹעַ הַמַּזָּל לֹא פָּגְעָה הָרֶגֶל הַגְּדוֹלָה בַּזְּבוּבִים הַקְּטַנִים, כִּי אִם… בְּגוּפוֹ שֶׁל הָאָב! נִתְּכַּעֵס הָאָב וְהָלַם בָּהּ, בַּפָּרָה, בְּאֶגְרוֹפוֹ. זִנְּקָה הַפָּרָה מִמְּקוֹמָה וּבִקְּשָׁה לְהִמָּלֵט. דְּלִי הֶחָלָב נִתְּהַפֵּךְ וְנִשְׁפַּךְ וְהָאָב הַמִּסְכֵּן, שֶׁרַגְלוֹ קְשּׁוּרָה הָיְתָה לִזְּנָבָהּ שֶׁל הַפָּרָה הַמִשְׁתּוֹלֶלֶת, הֻפַּל אַרְצָה וְנִגְרַר הַחוּצָה!

אוֹ־אָז פָּנָה מַשִׂיא־הָעֵצוֹת וְקָרָא לְאִמּוֹ וּשְׁנֵיהֶם פָּנוּ בִּמְרוּצָה גְּדוֹלָה וּבְדֵי עָמָל עָלָה בְּיָדָם לַעֲצוֹר, כַּעֲבוֹר שָׁעָה אֲרֻכָּה, אֶת הַפָּרָה הַמִשְׁתּוֹלֶלֶת.

– מַה זֶה עָלָה בְּדַעְתְּךָ לִקְשׁוֹר אֶת זְנָבָהּ שֶׁל הַפָּרָה אֶל רַגְלְךּ?! – הִתְפַּלְּאָה הָאֵם.

– הָיָה זֶה רַעְיוֹנוֹ הֶחָכָם הַמְחֻכָּם שֶׁל הַבֵּן הֶחָכָם הַמְחֻכָּם שֶׁלָּךְ! קָרָא הָאָב בְּכַעַס וְקָם עַל רַגְלָיו – רָאוּי אֲנִי כִּי אַלְקֶה אֶת עַצְמִי עַל שׁוּם שֶׁשָּׁלַחְתִּי אוֹתוֹ אֶל הַמִּכְלָלָה!

– וַאֲנִי רְאוּיָה כִּי אַלְקֶה אֶת עַצְמִי עַל שׁוּם שֶׁנָּתַתִּי אֶת הַסְכָּמָתִי לְכָךְ! – קָרְאָה אִמּוֹ שֶׁל קְלִינְט.

– הַא הַא הַא – קָרָא קְלִינְט מַשִׂיא־הָעֵצוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת – הַהַלְקָאָה הָעַצְמִית שֶׁלָּכֶם הוֹלִידָה בִּי רַעְיוֹן כַּבִּיר!

– אֵינֶנִּי מִתְעַנְיֵן עוֹד בְּאַף רַעְיוֹן מְהָרַעְיוֹנוֹת הַכַּבִּירִים שֶׁלְךָ! קָרָא אָבִיו.

– אַף לֹא אֲנִי – אָמְרָה הָאֵם.

– אַין דָּבָר – אָמַר קְלִינְט מַשִיא־הָעֵצוֹת בְּנַחַת – אֲנִי הָגִיתִי אֶת הָרַעְיוֹן וַאֲנִי אַגְשִׁים אוֹתוֹ בְּמוֹ יָדַי.

וּקְלִינְט הִשְׁאִירָם לְבַדָּם וְנָטַל פַּטִּיש וּמַסְמְרִים וּמַסּוֹר וְהִתְחִיל לַעֲבוֹד.

– מַהוּ שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה, קְלִינְט? – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ אִמּוֹ.

– בְּבוֹא הַזְּמַן תֵּדְעִי, אִמָּא – הֵשִיב לָהּ סְתוּמוֹת.

אוֹתוֹ יוֹם אַחַר־הַצָּהֳרַיִם, מִשֶּׁסִיֵּם אֶת מְלַאכְתוֹ, קָרָא קְלִינְט לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ. מִשֶּׁבָּאוּ, רָאוּ בְּחָצֵר בּוּל־עֵץ וְלוּחַ מוּטָל עָלָיו, כְּמוֹ נַדְנֵדָה־שֶׁל־יְלָדִים בְּמִגְרַשׁ הַמִּשְׂחָקִים. אֶלָּא שֶׁלְּקָצֵהוּ הָאֶחָד שֶׁל הַלּוּחַ מְחֻבֶּרֶת הָיְתָה רֶגֶל שֶׁל עֵץ – נְעוּלָה נַעַל גְּדוֹלָה וִישָׁנָה.

– מַה זֶּה? – שְׁאָלוּהוּ.

מַעֲבַר הַהַלְקָאָה־הָעַצְמִית! – הִכְרִיז מַשִׂיא־הָעֵצוֹת בַּעַל הַהַמְצָאוֹת הַמְחֻכָּם – נַסֵּה־נָא, אַבָּא, לַעֲבוֹר עַל פְּנֵי הַלּוּחַ, כְּמוֹ שֶׁעוֹבְרִים עַל פְּנֵי גֶּשֶׁר צַר.

הָאָב דָּרַךְ עַל רֶגֶל־הָעֵץ, וְהִפְסִיע וְעָלָה עַל הַלּוּחַ. כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת מַחֲצִיתוֹ, נָטָה הַלּוּחַ, מִכֹּבֶד שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל, אֶל הַצַּד הַשֵּנִי וְאִתּוֹ יַחַד – רֶגֶל הָעֵץ הַנְעוּלָה, שֶׁהִתְהַפְּכָה וּבָעֲטָה – אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָּׁה! – יָשָׁר בְּגוּפוֹ שֶׁל אָבִיו.

– זֶה בּוֹעֵט בִּי! – קָרָא הָאָב בְּכַעַס.

– לֹא, אָבִי, אַתָּה עַצְמְךָ בָּעַטְתָּ בְּעַצְמְךָ! – הֵשִׁיב לוֹ קְלִינְט.

– צָדַקְתָּ, בְּנִי – הוֹדָה הָאָב וּפָרַץ בִּצְחוֹק.

גַם אִמּוֹ עָבְרָה עַל פְּנֵי־מַעֲבַר־הַהַלְקָאָה – מוּטָב, אוּלַי לִקְרוֹא לוֹ מַעֲבַר הַבְּעִיטוֹת – וְגַם הִיא פָּרְצָה בִּצְחוֹק. אַחֲרֶיהָ בָּאוּ הַשְּׁכֵנִים, אַחֲרֵיהֶם בָּאוּ כָּל תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר. כֻּלָּם עָבְרוּ עַל פְּנֵי מַעֲבָר־הַבְּעִיטוֹת וְכֻלָּם צָחֲקוּ מֵרֹב הֲנָאָה וְעַלִיזוּת וְכֻלָּם שִׁבְּחוּ אֶת חָכְמָתוֹ וְאֶת כֹּחַ הַמְצָאָתוֹ שֶׁל קְלִינְט הֶחָכָם הַמְחֻכָּם.

הַדַּעַת וְהַחָכְמָה שֶׁקָּנָה בַּמִּכְלָלָה שֶׁל הָעִיר, לֹא הָיוּ, כִּכְלוֹת הַכֹּל, לַשָׁוְא..