דור דור ומתפלליו, דור דור ותפלותיו. ואין זו השתפכות הנפש ביצירה מקורית בלבד הראוייה להיקרא תפילתו של דור. כל תפילה וכל תחינה, כל ברכה וכל הודייה אשר היתה לכל האדם לכל עם ישראל, נתגלגלה בגלגוליה על־פי מזלה שלה: נוסדה ונשכחה, חזרה וניעורה, בטלה במקום זה ונתקבלה במקום אחר, הכל לפי מקורה העליון ולפי שורשה בנשמת האומה. גדולים שבין משיבי קנאה ומזכירי אהבה ומסדרי דעות יש שגם הגדילו במידת האקלקטיות. דורות שהתעצמו בתפילתם לא הצטיינו בהכרח במקוריות יצירתם. מי לנו גדול בתפילה בדורות האחרונים מהרב חיד"א, וכגודל תפילתו כך לקטנותו הסגנונית והתוכנית. ומהרב חיד"א מובילה דרך ישרה לס' חמדת ימים ולתפילותיו, ומס' חמדת ימים לתפילותיהם של מקובלי צפת.

ברם, כשם שתקופת צפת אינה מקשה אחת, כך גם תפילותיה שונות ומשונות. לא הרי תפילתם של ראשונים כהרי תפילת האחרונים. האחרונים מרבים בכוונות מפורשות ותפילותיהם מלאות רמיזות לתורות הסוד שלהם, מה שאין כן אצל הראשונים. מפליאה במיוחד העובדה ששיטות הקבלה ההולכות ומתגבשות כמעט שאינן משתקפות בתפילותיהם. החידוש שבלהט ושבהתכוונות מסתתר מאחורי הבעה קונבנציונאלית שרובה חיקוי של דפוסים מקובלים. הוצא כמה פיוטים על סדר הספירות וכיוצא בהם, ותמצא שרוב הבקשות והתשבחות שייכות מבחינת הצורה, ואף הענין, למסורת ספרותית לא־קבלית. תפילות שלא על דרך הנגלה, רובן אינן יצירות של בני הדור אלא ליקוטים מתוך אוצר התפילה המיסטית הקדומה, כגון הימנוני ההיכלות, כתבי חסידי אשכנז ותפילות מאגיות עתיקות.

הצורה הספרותית ההולמת את ההתעוררות החדשה לתפילה נמצאה ב"תיקון" הדיבוציונאלי. המתפלל (או הרוצה לזכות את הרבים בהרגלי תפילה) עורך ומסדר את סדר המערכה הנראה לו: תפילות חדשות ומקוריות, פיוטים קלאסיים – מהם ידועים פחות ומהם ידועים יותר, קטעים מתוך האוספים המקובלים בציבור (כגון המחזור לימים נוראים) או מתוך קובצי תפילות מיוחדים. יש שתפילות לימים מסויימים (כגון וידויים ליוה"כ) נתלשו ממקומן והפכו חלק של דיבוציה יומית או שבועית. כנגדן יש חיבורים שלא היתה להם מלכתחילה זיקה למחזור השנה, שנעשו קבועים למועדים ולזמנים (כגון “תוכחות” שניתנו אחר־כך ענין לעשרת ימי תשובה1.

בין המקובלים שבדור הראשון אחרי גירוש ספרד היה ר' שלמה הלוי ן' אלקבץ אחד הפעילים ביותר. על אישיותו הכאריסמאטית, על כוחו לעורר לבבות ולהביא לידי תסיסות מיסטיות, ועל דרכו לחדש מנהגי חסידות ותיקונים ליטורגיים כבר דנתי במקום אחר2. לא ייפלא איפוא אם נמצא שגם הוא תיקן, היינו חיבר ליקט וערך, תיקון תפילה. ואמנם נזכרה “תפילה על המזונות” שתיקן מהר"ש אלקבץ “לאומרה בכל יום” בס' בראשית חכמה של בן דורו ר' אליהו די־וידאש, תלמיד הרמ"ק3. בין החיבורים הרבים של הר"ש אלקבץ שאבדו נזכר גם ס' לחם שלמה “על תיקוני הסעודה”, וכן נמצאו ממנו תפילות “לומר על קברי הצדיקים”4, ואולי כללו גם תפילות שבאוסף שלנו. נתגלגלה זכות על־ידי זכאי ותיקון תפילה כזה בשלימותו מצא מר מאיר בניהו בין כתבי־היד שבאוסף גינצבורג במוסקבה, כ"ע 694, ותצלומו במכון בן־צבי (מס' 66)5. למעשה השם “תפילה על המזונות” אינו הולם אלא את התפילה הראשונה שבו, ואמנם תפילה זאת נמצאת לעצמה בקובץ אחר6. אוסף התפילות שבכה"י שלפנינו כולל נוסף על הבקשות גם וידויים, תוכחות, דברי שבח הן על דרך ההימנון הן על דרך המדיטאציה (לפי הדוגמה של “כתר מלכות”), תפילות מאגיות, הן ושכמותן. הבקשות תוכנן רב־גוני כצרכיו של אדם: תפילה למזונות, לחן וחסד, להכנעת הלב, לסייעתא דשמייא במלחמה נגד יצר הרע ועוד כהנה וכהנה. אף מקורות הקובץ הם מרובים ורבי־גוניים ואציין אותם על־ידי כל קטע לחוד, כאשר תשיג ידי.

כה"י כולל 141 דפים כתובים בידי סופר הדיוט בכתב מצרי קריא וברור. שם הסופר נמצא בקולופון (141ב): “הינם (?) 22 אלול שנת 5522 לואקאבי (?) די איסק רביר הצעיר דניאל ג’לימ דילמה”. ליד התאריך העברי ניתן גם תאריך ערבי “ספר 1176”, התואם את שנת תקכ"ב. טעויות סופר אינן נדירות, ובמקום שהטעות גלוייה לא חששתי לנוסח אלא תיקנתי את הטכסט וציינתי את התיקון בהערות. לפני תיקון התפילות שהוא עיקר כה"י, ולאחריו באות תפילות בערבית בשבח הקב"ה (1ב, 144ב־146ב) ולא העתקתי אותן.

להלן ניתן תיאור אנאליטי של תוכן כה"י והטכסט. קטעים שיש בהם משום חידוש או ענין מיוחד מובאים בשלימותם. במקום שהמחבר העתיק תפילות ופיוטים הידועים ממקום אחר הסתפקתי בציון המקור ובמראה מקומות. ההערות לתפילה הראשונה, שהר"ש אלקבץ חיברה, מפורטות. בשאר התפילות העירותי על ההכרחי בלבד.


 

תוכן כתב־היד    🔗


לשון השער (2א) מעוררת שאלה. המחבר כותב: “אני שלמה אלקבץ בכמהר”ר משה הלוי זצוק"ל תיקנתי את התפילה הזאת לשבעת ימים מיום השבת ליום השישי". אין שום סיבה להטיל ספק בייחוס ה"תיקון" הזה להר"ש אלקבץ. ברם, חלק השבת (כרביעתו של כה"י), אינו עולה בקנה אחד עם מה שקבעו ההלכה והמסורת לגבי תפילה ביום זה שבו צעקה אסורה, גם אין מפילים בו תחינה ואין מתאבלים על החורבן. בסוף חלוקת יום א באה התוכחה לר' בחיי ן' פקודה (“נפשי עוז תדרכי”) וכן ה"בקשה" הידועה שלו. אולם רק הסעיפים הראשונים של ה"בקשה" כלולים עם תפילת יום א; ההמשך פותח התפילה ליום שני. החלוקה נראית מלאכותית מאד ומתעורר ספק, שמא אינה מקורית. גם בעל ס' ראשית חכמה כנראה לא ידע על סדר תפילות לכל ימות השבוע, שכן הוא מצטט מתוך ה"תפילה על המזונות… לאומרה בכל יום שתיקן מהר"ר שלמה אלקבץ הלוי נר"ו", והיא היא התפילה הראשונה המיוחסת ליום השבת בקובץ שלפנינו. מסתבר שאלקבץ חיבר תפילות על המזונות ועל צרכים אחרים כשם שחיבר פיוטים. בתקופה מאוחרת סידר תיקון תפילות שבו כלל בקשות ופיוטים משלו ומשל קדמונים. אחר־כך הוא (או אחר?) חילק את תיקון התפילות לשבעת ימי השבוע. ועדיין הדברים צריכים לפנים.


 

תפילה על הפרנסה ועל הגאולה    🔗


א. תפילה זו, המופיעה בכה"י כחטיבה אחת (2ב־14א), מורכבת משתי תפילות. הראשונה (2ב־5ב) היא התפילה על המזונות שכבר נזכרה; כמה שורות מתוכה מובאות בס' ראשית חכמה והיא גם נמצאה בשלימותה, בשינוי־נוסחא, בכ"י בניהו. ההמשך (6א־14א) הוא תפילה לגאולה וישועה והיא ללא ספק אחת התפילות היפות והמעניינות ביותר בקובץ זה. לכאורה אין לפנינו אלא קינה על צרות ישראל ועל חורבן הארץ, וידוי על העוונות שגרמו לחורבן ולגלות, ותפילה לסליחה וכפרה וישועה. ברם, אין המקונן מסתפק בוידוי, הוא גם מלמד זכות על ישראל. מצירוף זה של קיטרוג וסניגוריה, של סיפור גנות החטא והצרות יחד עם שבח הגדולה הרוחנית, נארגת מסכת הדראמה של תולדות ישראל. התפילה היא מעין סקירה היסטורית, על דרך התפילה המדיטאטיבית, החל מאבות האומה וכלה בשיא האימים של גירוש ספרד ופורטוגאל. התיאור רצוף “היסטוריוסופיה” ההולמת יפה את הלך־הרוחות בחוגים שונים של גולי ספרד ושל מקובלי תורכיה וארץ־ישראל: הדגשת מעמדו וייעודו המיוחד של ישראל, תפיסה קיצונית של אחריותו ההיסטורית של הפרט לגבי הכלל (“ואותר אני לבדי בזמת אולת חטאתי… אין נפשך אל העם הזה מפני רוע מעללי”; האנאלוגיה עם עכן בן זרח; אסון הדור “מידי היתה זאת להם” וכו', עמ' 7א־7ב), והערכה מאד מאופקת למשמעות המשיחית של מאורעות התקופה7.

התפילה פותחת בהזכרת צרות ישראל, ומכאן עוברת לצידוק הדין ולוידוי על עוונות הפרט. על אף תודעת חטאו, חייב כל יחיד ויחיד לאחוז במידתו של משה ולהתפלל על הדור, ולשאת למרום עיניו כשם שעשה גדעון בתקופת ייאוש כאשר “נשבה עדר ה'”, שכן ה' מתאווה לשמוע סניגוריה על ישראל ו"אתה חפצת במזכירי תהלות בניך ומעשיהם הטובים". אחרי פתיחה זו באה הסקירה ההיסטורית שכל חלק מחלקיה פותח במלה “זכור”: אברהם, שפירסם אלהותו של הקב"ה – “זרח בחושך אור לכל בני העולם”; יצחק שפשט את צווארו לשחיטה; יעקב, הלוחם לבחירת ישראל, שמסר את נפשו על הצלת הייעוד ההיסטורי האלהי מידי עשיו הרשע; נאמנות ישראל בגלות מצרים שלא שינו את שמם ואת לשונם; מסירותם של משה ואהרן, ואהבת הנעורים של דור המדבר. דבקותו של ישראל באלהיו באה לידי גילוי עילאי בהר סיני, אחרי שאומות העולם סירבו לקבל את התורה. אמנם דחייה זו של מתנת אלהים “מאת ה' צבאות יצאה, ואתה הסיבות את לבם אחורנית”. אף־על־פי־כן אין תפיסה “קלוויניסטית” זו גורעת מאשמת הגויים ומזכותם של ישראל. גם בתקופת השופטים והמלכים רואה המחבר את זכותם של ישראל ותולה את חטא העם במנהיגיו: “ואם הרבו לחטוא לא להם האשם כי השופט או המלך אשר הקימות עליהם תעו ויתעום בכזביהם” (10א). מתקופת בית שני בולטת בעיקר נאמנותם ומסירות־נפשם של החסידים בימי חשמונאי, אלה הם “תופשי התורה ועוסקים בה במצור ובמצוק, נרדפים ונענים לפני אויביהם ובאו במערות צורים ובנקיקי הסלעים… ומהם הערו למות נפשם לתת כבוד לשמך” (10א). אחרי החסידים באו חכמים ותלמידיהם העוסקים בתורה בעירום ובחוסר כל. בכל גלותו המרה והארוכה לא שינה ישראל את טעמו. שלא כאומות העולם קיבל על עצמו דין שמים ובירך על הרעה כשם שבירך על הטובה.

ייסורי הגלות והסתרת פני השכינה הגיעו לידי שיא של אימה וחשיכה בגזירות ספרד ופורטוגאל. משעובר המחבר למאורעות הקרובים ללבו וללב בני דורו, התיאור נעשה מפורט ורגיש יותר. אף־על־פי שהר"ש אלקבץ נולד אחרי הגירוש8, בודאי שמע סיפורים רבים מעידי המאורעות, מפיהם ולא רק מפי כתבם. ראוייה תפילתו להיחשב כמקור היסטורי נכבד על־יד התעודות הספרותיות האחרות שנשתיירו, כגון שתי הקינות על הגירוש9.

“גם כל חולי וכן מכה אשר לא כתוב בתורת משה עבדך הבאת עליהם” (10ב). משפט זה מהווה מעין מעבר ופתיחה לתיאור השמד הגדול, שכן דברי התוכחה (דברים כח, סא) נחשבו בעיני המגורשים כנבואה שנתקיימה בהם דווקא. כך פירש את הכתוב דון יצחק אברבאנאל ופירושו נתקבל על־ידי פרשנים, דרשני וכותבי דברי הימים10. גם הפסוק המובא סמוך לו בתפילתנו (עובדיה כ) נתפרש פירוש אקטואלי. דברי הנביא על ה"גלות החל הזה לבני ישראל אשר בצרפת וגלות ירושלים אשר בספרד", שימשו תמיד “יתד לתלות בו תיאור התפוצות”11, אולם כעת נכנסו תולדות בני ישראל אשר בספרד לשלב חדש12: “הורישם הגוים הקמים13 ויגרשום… ויאכלו את ישראל בכל פה לאמר לכו עבדו את אלהי הארץ אשר אתם בקרבם”.

תיאור זוועות האונס ואכזריות הגויים, אם כי יש בו הרבה מן המליצה השאובה מפסוקים כגון מלכים ב, יח, ב וכו', הרי בעיקרו משקף מעשים שהיו בספרד ויותר מזה בפורטוגאל ששם נהגו הנוצרים ביהודים “כקצבים ממש”14. התפילה מעלה את זכרון חטיפת הבנים והולכתם לשמד ולשבי (“בני ציון היקרים שבו וישליכום אל מעונות אריות אל הררי נמרים בארץ… לא עבר בה איש” – רמז ברור לסיפור הידוע על הגליית ילדים וילדות אנוסים לאי שומם)15, אינוס הבנים להמיר דתם ומכירת הבנות לזנות (“כל חילם וכל טפם ואת נשיהם שבו ויבוזו בנותיהם ובניהם נתונים לעם אחר”, עמ' 11א), אימות ההפלגה בים, החרב והרעב (“וכמה מהם באו בלב ים ושבולת שטפתם וכמה מהם נעו ונדו מים עד ים… וכמה מהם היי חללי חרב ותתעלפנה הבחורות היפות והבחורים בצמא”) ומיתת הילדים מתלאות הדרך (“ידי נשים רחמניות כרו לפניהם שוחה ויעזבום במקום תנים”). אלקבץ נמנה עם מקרבי האנוסים, ומגלה בגורלם פנים של נאמנות דווקא ולא פנים של בגידה16 (“ואם יש בהם אשר המירו את כבודם ביום מר ויפרשו כפיהם לאל זר, אתה לבדך ידעת את לב בני האדם וידעת… מכאוב לבבו על זאת ולפניך ישפוך שיחו”). היו גם מקדשי השם17 “וכמה היו משרפות אש על קדושת שמך וכמה וכמה בחרו מחנק לנפשם ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לבלתי חלל את שם כבודך”. ורבים מבין אלה שהתנצרו ולא מסרו את עצמם למיתה היו משתדלים לברוח ממלכות הרשעה “ואשר העבירו עליו המים הזדונים… אך אם יום או יומיים יעמוד מפניהם ברוח יברח עשה יעשה לו כנפים… ירחיק נדוד לשם כבודך”. פרט מענין שלא נזכר במפורש במקורות הכרוניסטיים ובספרות הפרשנות והדרוש הוא ענין פירוד משפחות מחמת חילוקי דעות בשאלת קבלת האונס18 או בחירת הגירוש. הדבר נזכר אמנם בספרות ההלכה19, אולם שם מדובר בעיקר על נשים (ולא על גברים) שברחו מן השמד. אין להביא הוכחה נוספת לחסידותם היתרה של הנשים20 מדיוני הלכה אלה, שכן האנשים שנמלטו מספרד יכלו בנקל לשאת אשה על אשתם, בעוד שהנשים עוגנו על־ידי בעליהם האנוסים או שנזקקו ליבם אנוס ובבעייתן של אלו עסקו הפוסקים. התפילה שלנו מספרת על נשים שעזבו את בעליהן ובניהן והצטרפו לגולים: “האשה הרכה והענוגה… תתנגענה רגליה בסעיפי הסלעים ותרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה ותעזבם למען בא לבקש את ה'”. היו גם מקרים ש"האיש הרך והענוג מאד תרע עיניו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר הותיר שמה, וידאה כאשר ידאה הנשר להחיות את נפשו והיתה לו נפשו לשלל". אך כל הצרות והתלאות לא היה בהן כדי לערער את מעמד התורה ולומדיה. “אין מלה בלשוני לספר כל הקורות את בניך ואת התלאה אשר מצאתם מגוי אל גוי וממלכה אל עם אחר”, ובכל זאת גם במקומות מושבותיהם החדשים צמחו מרכזי תורה ו"החזיקו את תורתך ולא עזבוה… זלים זהב מכיס לרומם אותה ולכוננה ולסעדה"21.

אחת מתוצאות הגירוש היתה תנועת העלייה לארץ־ישראל – אותה תנועה שהר"ש אלקבץ היה אחד מתעמלניה הראשיים22. לא היו אלא פליטי־אונס ערומים ומחוסרי־כל שבקישו לעלות לארץ־ישראל, אלא מגורשים ובני מגורשים שמעמדם התבסס יפה במקום מגוריהם החדש. “ועתה נדבה רוחם לעלות אל הר ציון הר ה' לרצות אבניו ולכונן עפר רגבי חרבותיו כלם נקבצים באים לך, שמו נפשם בכפם נותנים בים דרך מנשרים קלו מאריות גברו לעלות ולהשתחוות לפניך על הארץ הזאת ויעזבו את כל רכושם ובית תענוגיהם, כסף לא יחשובו וזהב לא יחפצו בו לבא אל הארץ”. העולים לא השתעשעו בתקוות־שוא, לבוא אל המנוחה ואל הנחלה בארץ חפצם. לא נעלם מהם יחס האוכלוסיה והפקידות המקומית אליהם: “והארץ הנה היא עזובה חרבה ושממה לפניהם ויושביה הגוים המושלים בה כי כן רעים וחטאים, ובכל יום ויום עבדיך מוכים”, ואף־על־פי־כן “עבדיך עולים אליה”. הם מרגישים עצמם “עבדים” לאדמה הזאת (13א), מצפים לישועה ולנחמה ולבואם של אחיהם האנוסים אשר בשבי אדום, “כל בני הגולה אשר בארץ אויביהם אשר נשבו שם והנה שבים ומתחננים לפניך בארץ שוביהם… תהיינה אזניך קשובות לשמוע אליהם… והעלם הנה גאולים”. ואם חטאו ועוונו של המתפלל מעכבים, הנה הוא שב ומתוודה ומפיל תחינה שייסורי הדור ייחשבו ככופר לפשעיו. וכפרה מביאה לידי גאולה.

ב. מרגניתא דבי רב23. מדרש אפוקריפי זה של דברי כבושין ניתן בכה"י שלפנינו ללא כותרת (14א־16א), אולם הטכסט זהה עם זה המובא בשם “מרגניתא דר' מאיר” בס' ראשית חכמה (שער היראה, פרק יב) ובשם “מרגניתא דבי רב” בס' אור קדמון (ויניציאה תס"ג) ושוב בס' שבט מוסר לר' אליהו הכהן (קושטא תע"ח). מדרש זה היה מקובל מאד על בעלי המוסר והסוד של הדור. הבאתו בס' ראשית חכמה וכן ב"מילי דשמייא" בכתב־ידו של ר' אלעזר אזכרי24 בעל ס' חרדים, מעידה על כך; גם הר' יוסף קארו נהג לקרוא את המרגניתא בכל יום25.

ג. תפילה לר' יהודה אלחריזי. התפילה (16א־20א) פותחת במילים “אנא אדון עולם ובורא הברואים כולם”, ולקוחה מס' תחכמוני השער הי"ד (“בסדר תפילה יקרה, לא ישקול כסף מחירה”). גם תפילה זו היתה, כנראה, מקובלת מאד על אנשי צפת והיא מובאת בכ"י “מילי דשמייא” הנ"ל לר"א אזכרי.

ד. “כתר מלכות” להר"ש אלקבץ (?). תפילה זו (20א־31א) אין לה כותרת, אולם השם “כתר מלכות” שנתייחד לחיבורים מסוג זה על־פי יצירת המופת של הרשב"ג נאה גם לה. פיוטו של הרשב"ג שימש, כידוע, דוגמה ומופת לפייטנים אחריו26 והשפעתו ניכרת גם בתפילות שאינן עשויות במתכונת “כתר מלכות” שלם27. אולם גם הרשב"ג לא המציא את תבניתה של תפילת “כתר מלכות” יש מאין, ולפניו היו דוגמאות משל פייטנים קדומים יותר שקבעו דפוס ומתכונת28. מתכונת יסודית זו ניכרת גם בתפילות שאין השם “כתר מלכות” נקרא עליהן, כגון בבקשה לר' בחיי ן' פקודה “ה' שפתי תפתח… ולשוני תצחצח”29. המתכונת כוללת שבח האל בלשון נוכח ובדרך התפילה המדיטאטיבית המביעה את הדעות הקוסמולוגיות, האנתרופולוגיות והתיאולוגיות של המחבר; מעבר מתהלת גדולתו של הבורא להתבוננות בשפלותו של האדם; וידוי על חטאו ופשעו; תחינה לסייעתא דשמייא במאבק עם היצר האכזרי; בקשה לסליחה וכפרה – ולפעמים גם לגאולה ולבנין בית המקדש. בעוד שרישומי הפילוסופיה מפורשים ובולטים בפיוטים הקדומים, הרי הדי הקבלה סתומים ועקיפים בפיוט שלפנינו30. לעומת זה גלויים לעין ההשאלות מהרשב"ג ואין צורך להעיר עליהן במיוחד. “כתר מלכות” שלפנינו כתוב בלשון “אתה” (אתה אחד, אתה ברוך וכו') ולא בלשון “מי”, ויש שהשבח בא על דרך האלף בית.

ה. “ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו. נפשי עוז תדרכי וחין לפניו ערכי” (31א־33ב), היא התוכחה הידועה לר' בחיי ן' פקודה.

ו. בקשה לר' בחיי ן' פקודה (33ב־44ב). התפלה באה ללא שום הפסק וללא כותרת. הטכסט זהה עם הנדפס באוצר התפלות, דף כב־כו.

ז. “בקשה ותפלה טובה ונאה כל האומר אותה בכל יום ויום31 בכונה לא יהיה (לו) ניזוק” (44ב־54ב). זוהי תפילה מאגית עתיקה. נוסח שונה במקצת של אותה תפילה נמצא בסדר ליום ה' וליום ו' בס' שערי ירושלים. התפילה ליום ששי בס' שערי ירושלים מיוחסת לר' ישמעאל כהן גדול, וכן היא נמצאת גם בליקוטי תפילה אחרים, כגון בסידור שערי רחמים לר' חיים הכהן (שאלוניקי תק"א, דף סד, א: “תפילה נוראה מר' ישמעאל כה”ג"), בס' אמתחת בנימין ועוד. מסתבר שהתפילה באה במקורה כהמשך ל"משנה" משיעור קומה “אמר ר' ישמעאל כל מי ששונה הרז הזה וכו'” (סי' יד בכה"י שלנו) ומכאן ייחוסה לר"י כה"ג. התפילה נמצאת גם בכ"י “אוצר כלי חמדה” (אוסף זנה במכון בן־צבי) שנכתב בפירארא, בשנת תנ"ג, ושהיה בידיו של ר' עמנואל חי ריקי. בכ"י זה נרשם בשולי הגליון, ליד התחלת התפילה (דף ג, א): “אמר ר' ישמעאל כל האומר הרז הזה וכו'”. ראה גם להלן, סי' יא.

ח. תפילה לעצירת המגפה (47ב־54ב). מורכבת מפסוקים מתוך פרשיות הקרבנות בס' שמות ובס' ויקרא, בצירוף כמה תחינות ובקשות.

ט. תפילה שמחציתה שבח והודייה ומחיצתה וידוי (55א־57ב).

י. “תפלה משובחת לרב הגדול כמהר”ר דוד ן' אבי [זמרא] זלה"ה" (58א־68א). הוא “כתר מלכות” של הרדב"ז, נדפס בס' אור קדמון. נוסח מתוקן במחזור “אהלי יעקב” ליוה"כ לר' יעקב יצחקי מדרבנד (ירושלים תר"ע, דף סה, ב־סח, ב).

יא. “תחנה נכונה. ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים, נורא בעליונים ושליט בתחתונים” (68ב־70א). אין הפסק בינה לבין כתר מלכות של הרדב"ז, אולם ברור שאינה שייכת לו. היא תפילה מאגית קדומה הדומה מאד לסי' ז, אם כי אינה זהה בכל הפרטים. מחמת הדמיון הרב בין שתי התפילות לא ראיתי צורך להדפיס כאן את הנוסח השני.

יב. תפילה לחן ולחסד (70א־70ב).

יג. תפילה לפרנסה (71א־73א).

יד. (מאמר מ"שיעור קומה" ואחריו פסוקים (73א־73ב).

טו. “אלהים בישראל גדול יחודך וכו'” (אבגית"ץ), (73ב־74ב). נוסחאות רבות לתפילה זאת, מהן ארוכות ומהן קצרות. השווה הנוסח הנדפס בסוף הפירוש על ס' יצירה להר"א מגרמייזא32 (פרעמישלא תרכ"ג, דף כב, א), עם זה שבס' שערי ציון (ליוורנו תק"ס, דף סו, ב ואילך) ובס' אשמורת הבוקר להר' אהרן ברכיה ממודינא (ויניציאה ת"ח, דף קז, א־קח, א). הפיוטים השונים המסומנים אצל דוידזון במספרים 4682–4 הינם, כנראה, כולם נוסחאות של אותו פיוט. לא ראיתי צורך להדפיס כאן את הנוסח שבכה"י שלפנינו.

טז. תפילה (75א־77ב). בסוף התפילה, אשר בה הרמזים לתורות הקבלה שכיחים וגלויים יותר, באים שני קטעים על־דרך אבגית"ץ ועל־דרך אנקת"ם פסת"ם. הקטעים דומים מאד לתפילות שבס' שערי ציון, דף לח, ב ודף מב, א.

יז. י"ג העיקרים, אני מאמין באמונה שלמה וכו' (78א־79א).

יח. פיוט הרס"ג “תתברך אלהי האלהים” (79א־81א). הנוסח שבכה"י דומה לזה שבסידור שער השמים (אמשטרדם, דף קכה) ושונה מזה שבס' אמרי נועם (אמשטרדם ש"צ, דף נב־נו).

יט. ע"ב פסוקים להרמב"ן ז"ל (81א־83א). יש הבדלים בין הנוסחאות השונות של ע"ב פסוקים אלה, אף־על־פי־כן לא ראיתי צורך להדפיס כאן את הנוסח של כה"י.

כ. תפילות להצלחה, לחן וחסד, למזונות, להפרת עצת אויבים, לכיבוש היצר, לסליחה וכפרה ועוד (83ב־101ב). דומות באופיין לתפילות הידועות מתקופת צפת ואילך וכדוגמתן מובאות בס' שערי ציון ובליקוטים אחרים. יש ביניהן הידועות ממקומות אחרים שבכתבי־יד ודפוס (כגון ספר רזיאל, מחזור רומנייא). בהערות ציינתי את המקורות שעלה בידי לזהותן.

כא. תפילות, פיוטים ובקשות (102א־114ב). מובאות לפי סדר זה גם במחזור רומנייא (ויניציאה רפ"ג) בחלק לעשרת ימי תשובה, דף רפב־רפו. פיוטים ותפילות אלה, ששה עשר במספר, באים גם בכ"י אוכספורד, ועיין דוידזון, אוצר השירה והפיוט, אות א, מס' 354 (כרך א, עמ' 18), ושם כותרת לכל תפילה. כותרות כאלו נמצאות גם בכ"י שלפנינו, בעוד שהן חסרות במחזור רומנייא. ה"בקשה" הראשונה (דוידזון 1), היא הבקשה הידועה לר' יהודה הלוי “אברך את ה' אשר יעצני”, חסרה במקום זה ובאה, בכ"י שלנו, בעמ' 135ב. סדרת התפילות כאן מתחילה, איפוא, במס' 2 של דוידזון (ה"אזהרה" לריה"ל). כה"י שלנו, בדומה לכ"י אוכספורד, נוקט לשון יחיד בכל מקום, מה שאין כן הנוסח הנדפס במחזור רומנייא הנוקט לשון רבים. הן בכ"י אוכספורד הן במחזור רומנייא מטבע התפילה הקבוע הוא “יהי רצון מלפניך”. כנגד זה כה"י שלנו גורס בכל מקום “יהי רצון ורחמים מלפניך”. כיוון שצירוף זה תדיר באוסף שלנו, גם במקומות שהמקורות המקבילים גורסים “יהי רצון מלפניך”, יש להניח שידו של עורך חלה כאן, והוא שינה בכל מקום למטבע שהתחבב עליו. הצירוף “יהי רצון ורחמים” הוא, כמובן, ידוע גם אם אינו שכיח ביותר. הוא מופיע בתפילה של אלחריזי (שהיא מס' 3 בסדר התפילות שבכה"י) וכן בתפילה העתיקה שנאמרה על קבר שמואל הנביא (להלן, סי' כג). בסוף סידרת תפילות זו באים פסוקים שונים.

כב. תפילה על הפרנסה (114ב־116א).

כג. “תפילה לשמואל הרמתי” (116ב־128 א). אין הכוונה לתפילה המיוחסת לנביא אלא לתפילה שנאמרת על קבר שמואל. תפילות ופיוטים לכב' שמואל הנביא ידועים ונמצאים בליקוטים שונים. גם התפילה שבכה"י שלפנינו אינה בבחינת חידוש גמור, שכן קטעים מקוטעים מתוכה כבר פירסמו ש' אסף ז"ל (בקובץ ירושלים, שנה א, תש"ח, עמ' עא־עג) ומנחם זולאי ז"ל (“תפילות שנאמרו על קברו של שמואל הנביא”, שם, שנה ב/ה, תשט"ו, עמ' מב־נג). החלק האחרון שבתפילה זו (התפילה “שתחון על שאריתנו”) נמצא גם בסידור הקראים, בסוף חלק ד, בפרק “תפילות בירושלים”. הנוסח שבכה"י שלפנינו אינו מקוטע, אך העורך השמיט ממנו את כל מה שאינו ענין אלא למערת שמואל בלבד. מסתבר שהתפילה נערכה לשם אמירה על קברי הצדיקים (כגון בצפת)33 ולאו דווקא על קבר הנביא, סמוך לירושלים. התפילה המקורית היא ארוכה בהרבה מהנוסח שבכה"י. נוסח שלם נמצא בכ"י מהמאה הי"ט שבאוסף בניהו, ובס"ד אדון בתפילה זו ואפרסם את הטכסט השלם במקום אחר.

כד. פסוקים (126ב־129א).

כה. תפילה לפרנסה והצלחה (129א־131ב).

כו. מ"ב פסוקים ע"ד אנא בכח (132א־133א).

כז. תפילה (133א־134ב).

כח. תפילה מאגית (134ב־135ב), פותחת בתפילת “אנא נורא קדוש תרבה מחילתך (אנקת"ם) וכו'” וממשיכה בשמות.

כט. “תפילה ובקשה לר' יהודה הלוי ז”ל" (135ב־140ב). היא הבקשה “אברך את ה' אשר יעצני”, הפותחת את סידרת התפילות שנזכרה לעיל סי' כא.

ל. פסוקים (140ב־141א).


[השער]

[2א] בשם ה' אל עולם

ס' התפילות לבקש אדם על מזונותיו

כתוב בספר הזוהר פרשת בשלח34 חייב אדם להתפלל על מזונותיו בכל יום ויום ואפילו יש לו מה יאכל35. לכן אני שלמה אלקבץ בכמהר"ר משה הלוי זצוק"ל תקנתי את התפילה לשבעת ימים מיום השבת ליום השישי.


יום שבת

[תפילה על המזונות]

[2ב] רבון העולמים36 אדון37 האדונים טוב ומטיב לכל38 ונתת מהודך עליהם לנצח39 ובגבורתך אזרתם ובכתר תורתך הכתרתם ובחסדך נהלתם ובינה וחכמה חננתם אשר ממנה ילמדו פלאיך וחכמתך ולכן הוצאתם לחרות מעבדות מצרים40 למען יספרו את גדלך41 אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך42 והאכלתם לחם מן השמים למספר נפשות43 כדכתיב44 ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא וכתיב45 ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבק דק [3א] מחספס דק ככפר על הארץ… ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט46 לא החסיר איש לפי אכלו לקטו. וכתיב47 ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען. והמה מרו אל ועצבו את רוח קדשך48 ואתה ברחמיך הרבים חמלת עליהם49 לנצח הוד והדר עטרתם.

אתה הוא האל הזן והמכלכל50 לכול בריותיך מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אב[ותי] כי עליך נסמכתי מבטן51 ושם כלכלתני [3ב] והפכת דם הנדות52 למזון53 ועל שדי אמי הבטחתני ונתת אותי54 לחן ולחסד ולרחמים בעיני אבי ואמי ולבל יקוצו בי55 ואח"כ ברעב זנתני ובשבע כלכלתני ובהיותי על ערש דוי סמכתני מבלי טובה שהקדמתיך56 רק בחסדך הגדול.

אתה הוא האל הזן לאליהו שלוחך בנחל כרית57 על ידי העורבים והזמנת לו אשה אלמנה לכלכלו כדכתיב58 ויהיה דבר א' אליו59 לאמר… ואת הערבים צויתי [4א] לכלכלך שם… אשר דבר (דבר) אליה.

אתה60 הוא האל הזן מקרני ראמים ועד ביצי כנים61 ואין ביד שום מלאך [4ב] ושר יכולת לזון ולפרנס ולכלכל בלתך62 ככתוב63 על יד דוד עבדך עיני כל אליך… לכל חי רצון64 וכתיב65 נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו ומפתח זה66 הוא בידך לצרף וללבן בני אדם שיבטחו בך וידעו כי מושיע א[י]ן בלתך.

אתה הוא ה' אלהי67 הטרפני לחם חוקי ותן לי לחם לאכל ובגד ללבוש שאם אתה לא תרחם עלי מי ירחם עלי כי עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה68. יאמן נא דברך69 אשר על ידי חסידך70 השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך לא יתן לעולם מוט לצדיק וכתיב71 מזמור לדוד… [5א] בגיא צלמות… לאורך ימים72.

אנא ה' המצא לי מזונותי בנחת ולא בצער בהיתר ולא באיסור73 ואל אטרח בהם יותר מדי כדי שאוכל לעסוק בתורותיך ולקיים מצות חוקי רצונך ואל תצריכני לידי מתנות בשר ודם ולא לידי הלואתם אלא לידך המלאה והרחבה העשירה והפתוחה74.

אנא הבט בעד האשה והבנים אשר חננת75 את עבדך ותן לי במה76 שאפרנס77 כי עיני ועיניהם תלויות אליך ואנחנו עם קדשך וקראת אותנו צדיקים שנאמר78 ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר. יאמן נא דברי79 נעים זמירותיך80 [5ב] נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם ומה שנאכל יתברך במיעינו כאשר נתברך81 במיעי אליהו שלוחך כדכתיב82 והוא הלך… עד הר האלהים חורב. ויהיה שולחן אשר עליו נאכל טרף שתתן לנו קרוי מזבח ויכפר על כל83 עונותינו84 ויתקיים בו מקרא שכתוב85 וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה'86.


[תפילה על הגאולה]

[6א] אנא87 ה' האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד88 לאלף דור שומע אל אביונים ה' ואל אסיריו לא בזה89 כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אלי שמע90. שמע נא בקול עבדך אשר לפניך ישפוך שיחו וידבר במר רוחו כי יראה כי אזלת יד ואפס עזוב ועצור91 עם בזוי ושסוי92 גזוז וחלוב93 משל בגוים מנוד ראש בלאמים והם עמך ונחלתך אשר פדית בכחך הגדול ובזרועך הנטויה94 ובשצף קצף הסתרת פנים ממנו והיה לאכל שסהו כל עוברי דרך95 היה חרפה לשכניו העיר אשר נקרא שמך עליה לשמה לחרפה ולחרב ולקללה את הדבר הזה תרדנה [עיני] דמעה לילה ויומם ואל תדמינה כי שבר גדול נשברה96 בת עמי97 והעיר… לת98 קרית משושי [6ב] אבלה נבלה הארץ אומללה נבלה99 ושעריה אומללו קדרו לארץ וצוחת ירושלים עלתה100.

בי אדוני מה אומר אחרי אשר הפך ישראל עורף לפני אויביהם ואתמול עמי לאויב יקומם101 אחד מהם ירדוף אלף ושנים יניסו רבבה102 שמעו עמים ירגזון ולא קמה עוד רוח באיש לעמוד לפניו. ועתה כהיום הזה זנחת ותמאס פרצת כל גדרותיו שמת מבצריו מחתה הרמות ימין צריו השמחת כל אויביו103 ורדף אותו קול עלה נדף104 מך (!) תשוב (!) צור חרבו ולא הקמותו במלחמה השבת מטהרו וכסאו לארץ מגרת105 ידעתי ה' כי צדק משפטיך106 חסד ואמת אורחותיך107 עונותינו הטו אלה וחטאתינו מנעו הטוב ממנו108 ידעתי ה' רשענו עון אבותינו כי חטאנו לך. ואתה אלהינו השבת למטה מעונינו כי עונותינו רבו למעלה ראש ואשמתינו גדלה עד לשמים מימי אבותינו אנחנו באשמה גדולה עד [7א] היום הזה109 בחטאתינו ירושלים ועמך לחרפה לכל סביבותינו. ולולי נמצא בעמך פורץ גדר ואפס עריץ כלה לץ ואשר העמיקו שיחתו צרה ושבו ושיחרו אל.

ואותר אני לבדי בזמת אולת חטאתי110 וטומאת גילולי פשעי וזדוני אם יעמוד משה ושמואל לפניך אין נפשך אל העם הזה111 אשר אנכי בקרבו מפני רוע מעללי הלא עכן בן זרח מעל בחרם ועל כל עדת ישראל היה קצף112 אף כי אמנם113 אנכי חטאתי אל אלהי ישראל וכזאת הרבתי לחטוא אנכי חטאתי ואנכי העותי והסכלתי ואשגה הרבה מאוד. רבו פשעי משערותי עד כי לא ידעתי ספורות אספרם מחול ירבון וחטאתי ועונותי כמעותי (?) אנכי זכותי (?) כנפש עמי בהנגף114 עמך ישראל לפני אויב בהעצר שמים כי יגרע נטפי מים115 כי יהיה בארץ שדפון וירקון [7ב] ארבה חסיל כי יהיה דבר כי יהיה עברה וזעם משלחת מלאכי רעים מידי היתה זאת להם בשלי הצער הגדול הזה להם116 כי עיני על כל דרכי ולא נסתרו מלפני ולא נצפן עוני מנגד עיני וידעתי כי אין לעמוד על זאת האמנה שמתי פני כחלמיש ואשר לא כדת עמדתי לפניך117 כי אזכרה מקדם בעמוד משה נביאך נאמן ביתך להתפלל בעת אפך עליהם וישם נפשו בכפו חרף נפשו למות נחמת(י) על הרעה לעמך ברית עולם כרת לו ברית שלום.

ותשב חרון אפך מהם וכגמול ידיו עשית לו כי קרן עור פניו. ויצמת לבעל פעור ויאכלו מזבחי מתים ותפרוץ בם מגפה ויעמוד פנחס ויפלל ותעצר המגפה ותחשב לו לצדקה118 והגיתי בכל פעלך מה רב טובך אשר צפנת ליריאך פעלת [8א] לגדעון בן יואש בהצר לו על עדר ה' כי נשבה119 ביד מדין וישא מרום עיניו לאמר120 ויש ה' עמו ולמה מצאתנו כל זאת וישא משאת מאת פניך ותלבישהו רוחך טובה בגדי נקם תלבושת ויעט כמעיל121 קנאה ופנית אליו ותברכהו לאמר לך בכחך זה והושעת את ישראל מיד מדין על כן מצא עבדך את לבו להתפלל ולשפוך את נפשו כי אתה ה' חפצת במזכירי תהלות בניך ומעשיהם הטובים.

זכור כזרוח אור אברהם אוהביך זרח בחשך אור לכל בני העולם וישב לבב מורדיך לעבוד עבודתיך ולברך בשמך השומרים הבלי שוא חסדם יעזובו122 ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל123 נסיתו במסות גדולות ויעזוב ארצו ובית אביו ומולדתו [8ב] לעלות אל המקום אשר בחרת בו ולעת זקנתו אמרת לו להעלות בנו יחידו ובשכל ובטוב לב השכים בבקר ולא איחר הנער לעשות את הדבר כי חפץ באשר חפצת וילכו שניהם יחדיו זה לעקוד וזה ליעקד124 זה לבנות וזה לחתות אש מיוקד.

זכור ה' תמימות איש תם אשר שם נפשו (נפשו) מנגד להסב את הבכורה מעשו אשר שנאת ביען לא תהיה תפארתך בעבוד125 עבודתך אשר בו מום אדם בליעל איש און וברח מפניו וילך אל ארץ אחרת לבית לבן הארמי יום ולילה לא ישבות מעבוד עבודתו לרדות יערת הדבש מגוית האריה126 להוליד שנים עשר עבדיך שבטי י"ה אשר נקרא שמך עליהם והם עמך ונחלתך.

[9א] זכור ה' בבא ישראל מצרימה ועבדום וענום בעבודת פרך לא שנו את שמם ולא שנו את לשונם127 ולא פרצו תורות חלפו חק128 ובעבודתם לא עזבו את ה' ויצעקו אל ה' בצר להם.

זכור ה' זכות משה נביאך בראות איש מצרי מכה איש עברי מאחיו ותחל רוח ה' לפעמו ויך את המצרי ונפשו נבהלה מאד בסבלות אחיו לסבול עמהם וכאשר נגלית עליו מתוך הסנה ויסתר129 פניו כי ירא מהביט אל האלהים והוא ואהרן אחיו הקדוש אשר בחרת בו שמו במצרים אותותיך ככל אשר צוית אותם. בצאת ישראל ממצרים משה ואהרון הרועים אותם מוליך לימין משה זרוע תפארתו130 ואהרון בחירו.

זכור ה' לכת עמך ישראל אחריך במדבר כאשר אמרת כה אמר ה' [9ב] זכרתי לך… לא זרועה131 ותקריבם להר סיני ובקולות וברקים השמעתם קולך ודברך שמת בפיהם ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע וכל הגוים אשר סביבותיהם נסו לקולם נסוגו אחור ולא בחרו (בחרו) בתורתך ובחלו במצותך132. ואם ידענו זאת מאת ה' צבאות יצאה ואתה הסיבות את לבם אחורנית133 למען עשה כיום הזה להחיות עמך ונחלתך בכל זאת לא תשיב אפך מהם בעת אפך עשה בהם134 כי המה ראו מעשה ה' שמעו עמים ירגזון את אשר קרעת מי ים סוף מפני בניך ומנך אשר המטרת להם מן השמים גם המה ראו ואותות מצרים שמעו ולא אמרו בלבבם נלכה נא אחרי ה' אלה"י ישראל ויורנו מדרכיו ונלכה135 באורחותיו והמה ידעו [10א] אשר החיו עמך את רחב הזונה ואת כל משפחותיה ביען באה לשמע ה' אלהינו.

זכור ה' את אשר התהלכו לפניך באמת כל ימי השופטים הרועים אותם דעה והשכל ואם הרבו לחטוא לא להם האשם כי השופט או המלך אשר הקימות עליהם תעו ויתעום בכזביהם ובבא דבר ה' על ידי עבדיך הנביאים נחמו ושבו מדרכם הרעה ובחרו באשר חפצת.

זכור ה' בקום אחריהם תופשי התורה ועוסקים בה במצור ובמצוק נרדפים ונענים לפני אויב[י]הם ובאו במערות צורים ובנקיקי הסלעים אשר שמרו אמרתך ובריתך ינצורו ומהם הערו למות נפשם לתת כבוד לשמך ובעירום ובחוסר כל זכרך בפיהם לא ימוש136 וברית תורתך לא תמוט מתכסים שבעה בטלית אחת ועוסקים בתורה137. ומי גוי גדול אשר שבעה ברעות [10ב] נפשו כעמך ישראל אשר עמד נפשו בו. היש בהבלי הגוים אשר עמדו רגליו במישור באמונתו בבא עליהם צרה וצוקה בהיות שמן חלקו ומאכלו בריאה יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו138 והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאליו ופנה למעלה139. ועמך ישראל דרך הגוים לא למדו בעשותך עמהם דרך הגדולות ואת הנפלאות וביום שמחתם ומועדם קול אחד להלל ולהודות לה', אז זנחת ותכלימם ולא תצא בצבאותם. תתנם כצאן מאכל ובגוים זריתם. כי דכיתם במקום תנים ותכס עליהם בצלמות140. גם כל חולי וכל מה אשר לא כתוב בתורת משה עבדך הבאת עליהם141 לא נסוג אחור לבם ותט אשורם מני ארחך142. ה' בצר פקדוך צקון לחש מוסרך למו143 וגלות החל הזה לבני ישראל אשר בצרפת וגלות ירושלים אשר בספרד144 הורישם הגוים [11א] הקמים ויגרשום ויהיה כצבי מודח וכצאן ואין מקבץ145 ויאכלו את ישראל בכל פה לאמר לכו עבדו את אלהי הארץ אשר אתם בקרבם ויכו את ישראל מכה בלתי סרה מכת אויב מוסר אכזרי146 בחוריהם בחרב [נהרגו] עולליהם רוטשו והריותיו בוקעו ונשיהם תשכבנה147.

בני ציון היקרים שבו וישליכום אל מעונות אריות אל הררי נמרים בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות ארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם148 קאת וקיפוד וינשוף ועורב ישכנו בה נוה תנים ובנות יענה ופגשו ציים את איים ושעיר על רעהו יקרא. שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח שמה קננה קפוז149 שם נקבצו דיות150. כל חילם וכל טפם ואת נשיהם שבו ויבוזו. בנותיהם ובניהם נתונים לעם אחר ועיניהם רואות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידם151. [11ב] דרשו מעל ספר ה' וקראו כל אלות הברית אשר כתב משה עבד ה' אחת מהנה לא נעדרה אשר לא באה על עמי. ואמנם זאת ע[י]ניהם תמיד אל ה' לאמר152 הלא אתה הוא אלהינו ונקוה לך.

ואם יש בם אשר המירו כבודם ביום מר153 ויפרשו כפיהם לאל זר אתה לבדך ידעת את לבב בני האדם וידעתה נגעו ומכאוב לבבו154 על זאת ולפניך ישפוך שיחו ויוריד כנחל [דמעה?] על כל זאת אתה ידעת לבבי לא לבם155 הלך אחרי צו156 ומן [המצר?] קראוך וכמה היו משרפות אש על קדושת שמך וכמה וכמה בחרו מחנק לנפשם ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לבלתי חלל את שם כבודך157 ואשר העבירו עליו המים הזדונים158 במסתרים תבכה159 נפשי אך אם יום או יומים יעמוד מפניהם ברוח יברח עשה יעשה לו כנפים כנשר יעטה לו בשמים ירחיק נדוד לשם כבודך מזי רעב [12א] ולחומי רשף וכמה באו מהם בלב ים160 ושבולת שטפתם וכמה מהם נעו ונדו מים עד ים ומצפון ועד מזרח וכמה מהם היו חללי חרב ותתעלפנה הבחורות היפות והבחורים בצמא. ידי נשים רחמניות כרו161 לפניהם שוחה ויעזבום במקום תנים לבא לשם ה'. האשה הרכה והענוגה… ומרוך תתנגענה רגליה בסעיפי הסלעים ותרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה162 ותעזבם למען בא לבקש את ה'. והאיש הרך והענוג מאד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר הותיר163 שמה וידאה164 כאשר ידאה76 הנשר להחיות את נפשו והיתה לו נפשו לשלל.

אין מלה בלשוני לספר כל הקורות את בניך ואת התלאה אשר מצאתם מגוי אל גוי וממלכה אל עם אחר. ובכל זאת החזיקו את תורתך ולא עזבוה ולא נטשוה. [12ב] זלים זהב מכיס165 לרומם אותה ולכוננה ולסעדה. עוד היום מתאמצים ומתעלצים בה ששים ושמחים לעשות מצותיך ביישנים גומלי חסדים.

ועתה נדבה רוחם לעלות אל הר ציון הר ה' לרצות אבניו ולכונן עפר רגבי חרבותיו כלם נקבצים באים לך. שמו נפשם בכפם. נותנים בים דרך. מנשרים קלו מאריות גברו לעלות ולהשתחוות לפניך על הארץ הזאת. ויעזבו כל רכושם ובית תענוגיהם כסף לא יחשובו וזהב לא יחפצו בו לבא אל הארץ. והארץ הנה היא עזובה חרבה ושממה לפניהם ויושביה הגוים מושלים בה כי כן רעים וחטאים. ובכל יום ויום עבדיך מוכים ועבדיך עולים אליה. העל אלה לא תפקוד ותושיע ה'. המאוס מאסת אותם אם בגוי כזה געלה נפשך166. חלילה לך. כי עמך ונחלתך הם אשר הוצאת [13א] מארץ מצרים כור הברזל.

זכור ה' את כל הגדולות אשר עשית עמהם וראה ועשה כתבניתם אשר הראתם צרות רבות ורעות תשוב תחיים ומתהומות הארץ תשוב תעלם. תכין לבם תקשיב אזנך ושמעת השמים מכון שבתך את תפילתם ואת תחינתם ועשית משפטם ותן אותם לרחמים לפני כל שוביהם. וראה ה' כי הנם עבדים על הארץ אשר אמרת לתת אותה לנחלה. עשה למען שמך וקנא לארצך וחמול על עמך השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו167 והננו עבדים אליה168. והכן לבב עמך אליך לבל תשוב תאנף בהם. ושלח ברכה מכל משלח ידיהם וברך אותם בפרי בטנם זרע טהור וקדוש לא תהיה משכלה ועקרה בארצם למען יחלצון ידידיך ישמו ויעלצו [13ב] על האדמה ישישו וישמחו בתורתך ובעבודתך.

וגם על כל בני הגולה אשר בארץ אויביהם אשר נשבו שם169 והנם שבים ומתחננים לפניך בארץ שוביהם ומתפללים אליך תהיינה אזניך קשובות לשמוע אליהם בכל קראם אליך. והעלם הנה גאול[י]ם. ואם חטאתי ועוני ופשעי מעכבים הנני שב אליך בשברון מתניים ובלב נמס ומתודה את עוני וחטאת[י] אשמתי בגדתי170 גזלתי למען שמך ה' וסלחת לעוני כי רב הוא הסתר פניך מחטאי וכל עונותי מחה. ואם עון עמך ישראל מעכב אני מדבר ומתפלל ומתודה חטאתי וחטאת עמך ישראל ומפיל תחנתי לפני ה' עליהם: אנא חטאנו עוינו פשענו אני ועמך ישראל כי עמך הסליחה למען תורא וראה עוניינו כופר עונינו [14א] וגלותינו כופר חטאתינו171 ואבלינו כופר פשענו וקיים בנו מה שהבטחתנו על ידי נביאיך172 אנכ"י אנכ"י הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכור. ונאמר173 מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך שובה אלי כי גאלתיך. ונאמר174 בימים ההם יבוקש את עון ישראל ואיננו ואת חטאת יהודה ולא תמצאנה. ובנה ערי קדשך ותפארתך אמן ואמן. תושלב"ע.


[כתר מלכות]

ליום ראשון

[20א] תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו. ואביון לעליון175 יתן קולו וישיב אליו נשמתו ורוחו. ואשר מחומר קורץ. רץ לאל נערץ. להריק מזבחו דם לבבו חלבו ונתחו. ויזה לנצח נצחו176. וישפיל למזיחו177 מצחו. יכרע וכרעיו בדם עינים ירחץ178. יגיע להקריב קרבו כי נלחץ. ונלחץ עווניו על עניו. ולבו כיקד יקוד יקד על אפיו. וכפיו פרושות השמים בוש על מעשיו. כי ישיב אמריו לעושיו. ומה יאמר חומר ליוצרו179. או מה ימריץ ויענה כביר180 אסיר תאותו [20ב] ויצרו. איך יפול פניו וישא עיניו. אל רחמי אדוניו. אולי ישא פניו. אלוה מעוניו181.

ואתה אלוה סליחות אל חנון ורחום כי יבוא מאחד שעריך182. נו[פ]ל כורע ומשתחווה מפחדיך. ברכיו תלכנה מים183. הבט ממעון קדשיך מן השמים. ופתח שמים לתפילתי. ושמע בשוועי אליך קול תחינתי. ואני תפילתי לך ה' עת רצון אלהים ברוב חסדך. ענני באמת ישעך. בנושאי ידי אל דביר קדשך ותפארתך. ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך. לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ה' הממלכה והמתנשא לכל ראש ואתה מושל בכל. ובידך כוח וגבורה ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך. כי גדול אתה ועושה נפלאות אתה אלהים לבדך. ה' אלהים צבאות יושב הכרובים. [20א] ממך הכל והכל אל רצונ[י]ך שווים. עתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה. לנטוע שמים וליסוד ארץ בחכמה בתבונה ובדעת עמוקה. כי לא נפלאת ממך ולא רחוקה. אל עליון עשית לך אפריון מעצי הלבנון184. על כן אליך תכרע כל ברך תשבע כל לשון. חכם לב ואמיץ כוח, בחכמה. בנית בית, ובתבונה. יתכונן185 מקדש מלך ובית ממלכה. הוא הה[י]כל לפני ה' כי שם צוה ה' את הברכה.

אתה אחד ולא כאחדות. אתה אחד מיוחד בספירותיך אחדות יחידות. אתה אחד ומי ידמה לך בכל האחדים. אתה אחדותך ולא ישיגהו שינוי ורבוי פרוד וחסור באיברים המתפרדים.

[21ב] אתה אחד אל מי נשוה186 ותשוה ואין דומה לך. כי מי בשחק יערוך וידמה לך. אתה אחד וסוד אחדותך נלאו כל חכמי לב להשיג. אתה אחד ובסוד אחדותך הכל נמצא. עליון ותחתון ברצונך נרצה. ונמצא מקום לזהב ולכסף מוצא. אתה אחד ובסוד אחדותך סובל הכל והם לא יסבלוך. מתהלך בקרב מחנהו מכלכל כל והם לא יכלכלוך. אתה מקום הכל187 ואיך מקומות יגדלוך. קרוב אתה בפיהם. ונמצא בכליותיהם. ונעלם מעיניהם188. אתה גלית עמוקות מני חשך כל חושך לא יחשיך ממך. ותעלומה תוציא לאור וחתמת בחותמך189. אתה בקעת מעיין ונחל ונהרות איתן. להשקות מקום גינת ביתן. אתה העמדת רום ותחת על בלימה190. כי לא יבצר ממך מזימה. וכלם אליך ישברון. גמול שמת בל [22א] יעבורון191. ומבכי נהרות חבשת192. ה' אלהים גדלת מאד הוד והדר לבשת.

אתה הצבת כל גבולות. ארץ, אתה האל עושה פלא הודעת בעמים הגדולות והנפלאות. אתה האל התולה עולם כאשכול193 והכל תלוי במאמרך המקודש. ההר חמד אלהים לשבתו ההראל והמקדש. והכל בכבודך נקדש. ומהכל ברכה תשא והכל תהילתך ישמיע. ואב לבנים גדולתך יודיע. כי הכל בזרועך תלוי194 כקמיע195. הכל העמדתה בזרועך הנטויה. אשר צוית ועמד, דיברת והיה. אתה המלביש את האין. אתה הנוטע אוזן והיוצר עין. אתה הנותן שפלים למרום הנותן רוזנים לאין. אתה הבורא שמים ונוטיהם ומתחת זרועות. אתה העמדת הררי עוז וגבעות. אתה הפועל בקרב הארץ ישועות. אתה בראת עולמים עליוי [?] ועליון ותיכן וחיצון. וכאשר חפצת עשית בהם לשבתך מכון [22ב] לרצון. ואולם אין בית ואולם למדורך. ואיזהו מקומך. ואתה מקום עולמך196.

אתה ה'197 גזרת אומר וקם. כי לא ישוב ריקם. אתה ברוך ומבורך בפי כל. ומחיה את הכל. אתה גאה על חיות הקודש ונאדר על המרכבה. אתה דגול מרבבה. אתה האל הגדול והנורא. אתה ותיק [ו]עתיק מן גערתך ינוסון כל נאזר בגבורה. אתה זוהר כל הנשמות. אתה חי העולמות. אתה טהור ומשרתיך טהורים. אתה ידך מחצבת רהב מחוללת תנין ואמיץ לבו בגיבורים. אתה כתר לכל הממלכות. אתה כסאך לדור ודור ברכת ברכות. מלך יחיד באחדותך מעמיד הכל וסועד. ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד.

אתה ה' לעולם תשב. קדוש תהילות יושב. אתה מחכ[י]ם בנתיבות חכמתיך. פתאים, ומי חכם ידע דרכיך. הן בקדושיו לא תאמין ותשים תהלה במלאכיך. אתה [23א] מלך עולם. נסתר בסתר עליון נגלה ונעלם. חי חי לא ייראך198 ומי לא ייראך מלך עולם ואתה אור נעלם. (אתה גדול.) אתה נורא ומהולל מאד מלך עולם. אתה נאמן ועדיך נאמנו מאד ומי מקדושים199 יעמודו בסודך. אתה סומך בגדולתך לכל הנופלים בנפול מגדלים200. אתה עוזר בגדולתך כל כושל. ומי ימנעך קצין שוטר ומושל. אתה פודה נפש עבדיך כי תפארת עוזמו אתה. להציל נפש חסידך ואליך תאתה. כל הממשלה, ועיניך תחזינה משרים. ואתה פודה ומציל מעני וברזל אסירים. על כן עמים יהודוך ופארוך זקנים ונערים. אתה צבא רחמיך ובהדר גאוניך שבע רצוניך ילין כל חי שבע הנדודים. ואם תפתח ידך תושיב ביתה יחידים. וכבוד הודך עבדך ישאו הוד, ונפזרים ונפרדים. יחד יבואו גדודים. ולנעלמים תפתח אזן לשמוע כלמודים201. אתה צדיק וצדיקים יודו לשמך. אל אמת הן אמת חפצת ואמת חותמך. [23ב] אתה קרוב לכל קוראיך ועדת חסידך בגאות ממלכתיך ירשו ארץ. ומברכתך יבורך את ביתם וזרעם ישכנו ארץ. אתה רמת ידך וכל רמי הקומה תחתיך שפלים. אתה שפע ימים ונהר פלגים תדרוך בנעלים. אתה תומך גורל כול היצור כי אתה צור מעון202 לבית מצודות. ואתה ברחמיך הרבים תדבר בחזיוניך לחסידך ותגלה לעבדיך את הסודות.

אתה הכרת אנוש מראש ויבדל להקדישו203. ועל ברואי מטה שמת כתר מלכות בראשו. ולהיות מלאכותיך בתוך מלאכותיו הפקדתו פקיד נגיד בביתך ובאוצרותיו. אתה עוזר כל נעזר, לעזרו בנית בית מצלעותיו. כי בחרת לקחת מזרעו לשרת בשם ה' בדורותיו. ומי יבין סודך והוא פלאי. כי ממנו הוא כמעשהו להוציא למעשהו כלי204. גודל מעשך תקטין כל דעת לדעת. [24א] אשר יראה הרואה ילאה ותקצר לשמוע אוזן שומעת. ומי יאמר אחשבה לדעת זאת. כי מאיש לוקחה זאת. אתה הממציא הנקרא בשם, להלל בשם קודשך. להשתבח בתהילתך לפאר מקום מקדשך. ולא לצרכך המצאתם ולא חסרת דברי כי בראתם. כי ימינך וזרועך ואור [פניך] כי רציתם. להתענג מזיו כבודך בחסדיך. יודעי שמך קהל חס[י]דיך. ואת מי נועצת ויבינך205. מי הקדמת להשלים רצוניך. ואתה ראשון לכל ראשון קדמון לכל קדמון. עד לא ארץ ותבל הר ציון תבור וחרמון. וברצונך206 רצית עמך ה' והעלה חן בעיניך עולמך. להתעדן בנעימות ימינך עם נאמניך. את הכל עשית יפה [ב]עתו. והמצאתו בעת רציתו. וברצונך תשים גבול לאחריתו. ומי יאמר מה זה למצוא מהר207. או איך ולמה נתאחר. ומי ערב לבו ישים ויאמר. [24ב] למה זה בעשרה ובששה ובמאמר208.

אתה הוא ה' אשר חפצת עשית בעשרה מאמרות. שמים וארץ, ואת שבעת הנרות209. בששה ספרים210 וצוית את הברכה בשביעי לימים. ויחל עוד שבעת ימים אחרים211. והשביעי מנוחה לחיי העולמים212. כי לך הכל וכל ימי צבאם לצבאותם פקודם ישמורו. ועת פקודם תחליפם ויעבורו. שמים כעשן נמלחו וארץ כבגד תבלה. להודיע שהכל כלה והכל ברצונך תעביר ותכלה. דור הולך ודור בא ברצונך תסדור. ואתה ה' לעולם תשב וכסאך לדור ודור. לך הנצח וההוד. והכל בלעדיך יאבדו ואתה תעמוד. המה יעברו כי תתקפהו לנצח213. ואתה חי לעד וקים לנצח. על כן אברכך בחיי ואיחדך אלוהי ישעי [ו]מאויי. ואליך אשא כפי. כי אתה אלוהים תהילתי ולפניך אקוד על אפי214. מה רב טובך215 אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך לדורות יאתיון. מה יקר חסדך אלהים ובני [25א] אדם בצל כנפיך יחסיון. כי אתה הוא אלהים מלכי אמרת עולם חסד יבנה. כל פה וכל לשון תענה. כי לא להגמול את כל תענה216. ואיך בגמול ברואי מטה גמולים. ואתה פועלם והמה פעולים. ומי ישלם לך כעל גמולך217. וממך הכל ומידך נתנו לך. יתגדל ויתקדש שמך לעולם בפי כל אמן ואמן כי אתה תחילה לכל תחילה. ואתה תכלה לכל תכלה. ומרומם על כל ברכה ותהילה.

ברוך אתה בפי קדושים עליונים כי אתה בוראם. ומבורך בפי השמים וכל צבאם. ברוך אתה בפי כל ימים ונהרות ומרומם בפי כל רומש בהם. ובפי כל אשר מתחת מים ושוכניהם. ברוך אתה בפי כל קהל קדושים ומבורך בפי תבל ויושבי בה. ובפי כל אשר בקרבה. יחד כל218 לך יזמרו כי אתה אדונינו. ויאמרו ברוך אתה ה' אלוהינו. הכל ירוממוך וימליכוך יגדלוך ויעריצוך. [25ב] יפארוך יהדרוך יהודוך ויקדישוך. ויעטירו את שמך מלכנו כי לך הגדולה עושה גדולות. עד אין חקר, ונפלאות. ולהלל שמך יאות. כי גדול מעל שמך219 חסדך. גדול אתה ועושה נפלאות אתה אלהים לבדך. לך ה' הגבורה שמעתי שמעך יראתי. סמר מפחדך בשרי ונהייתי ונחלתי220. מי לא ייראך מלך הגויים. ואם מפניך לא יחילו יושבי קצוות והאיים. ואתה כל אפסי ארץ מקים ועוזך בשחקים. נאזר בגבורה. הגדול והנורא. מי בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשך וכגבורותיך. ועזוז נוראותיך. מי לא ייראך שוכן [עד] המביט לארץ ותרעד. יגע בהרים וימושו לעד. מי זולתך גוער בים ויבשהו. יך ויחבשהו. היש סבה ביד גלגל ומסבה. ואוחז בכנפות הקובה. ומתהלך בארץ לארכה ולרחבה. היצלח הימלך ובתבונתו מעט או רבה. כי אתה עשית את כל אלה נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה. אם רגע באפך תאחז [26א] במשפט ידך יגועשו עם ויעבורו221. ויום רצונך יולד גוי ובריתך ינצורו. ויום תגרע נטפי מים ועל עבים תצוה מהמטיר. מי ימטיר ליתן אוכל למכביר. מי הוא המשביר. יום תקדיר לאמור אל השמש ידום וירח. ימי222 שואף וזורח. אם צוית בקר מי יחשכנו. ולילה כיום יאיר מי יחשבנו. תמשיל ומי יעבירנו. תוריד רדיד ומי יצרפנו223. תטרוף זרוע ומי יחבשנו. תישא רוח נכאה ומי יחליאנו. ה' יעץ ומי יפר והוא באחד ומי ישיבנו. איה סופר איה שוקל אל עולם. מי הקשה אליו וישלם. עת חרונך בעד כוכבים תחתום224. וברצונך ליושבי חושך מרכבות ישועה225 תרתום226.

אתה גבור ובגבורתך227 תדין לאומים במישרים. אתה ידך צינה וסוחרה. אתה נמצא לעזרה לעיתות בצרה. מאין כמוך ה' גדול אתה וגדול שמך בגבורה. לך התפארת תפארת ישראל. בך יתפאר ישראל. ומקום מקדשך יפארו כל היצורים. כי כלול הוא בהדורים. וכבוד הדר מלכותך228. [26ב] וכל לשון תעידך. וכל פה וכל לשון יגידו לשמך כבודך. היש מספר לגדודך. הנקרא כל נברא לבא לחקור כבודיך ומעשיך. ומי יבוא בסודך וכולם מעשה ידיך. סודך נעלם מי ידענו עמוק עמוק מי ימצאנו229.

אתה אור נעלם לעיני חכמים. גלוי לכל העמים. אל אמת ראש דברך אמת ואתה הנסת[ר] בחביון עוזך. ולב חכם לב לא יקחך. ועין רואים לא תחזך. ואיש לא יכיחש אלהותך כי הכל עדיך230. ומי יעבוד לבלעדיך והכל עבדיך231. יגידו שמים פלאיך. לא יפארו מלכי רום משרתי פניך ועושי רצוניך. לא יהללו השמים ושמי השמים וכל אשר בם. לא יהדרו גלגלי מסבה והמה יעידו במסבם כי ה' בם. הינועו בלתי אם תניעם. היסובו בלכתם בלתי אם תצוה ותשמיעם. וצבא השמים לך משתחוים. ולעמוד על פקודת משמרתך יום ויום ידרשו ומתאוים. ולשרת בשמך רצים ושבים. [27א] תצום ויאמרו לך הננו שלחנו. שמש ירח וכל כוכבי אור. על פיך יצאו ועל פיך יבאו, ובבקר אור. ויום תצוה תלביש שמים קדרות וירדו אותם וכל צבאותם232. להודיע לבני האדם גבורותם. כי לא מידם אך מאתם כבודם. יהללוך כל מעשיך אש מתלקחת. רוח סערה זרם מים ויבשת מתחת. יודוך ה' כל מלכי ארץ. זקנים עם נערים שרים וכל שופטי ארץ. ורמש וצפור כנף וחיתו ארץ. עץ עושה פרי וכל ארזים מן הארץ אשר בלבנון עד האזוב אשר בקיר233. אלהותך יכיר ואחדותך יקיר [?]. והכל למלכותך יתנו הדר. איש לא נעדר. ימים ונהרות. עזוז נוראותיך יאמרו ודבר גבורות. אדיר במרום יאדירוך אדירים. משברי ים כי תשבור עליהם חוקיך יום תשאו נהרות רבים. יהללוך נחלי מים עיינות ותהומות. ויספרו דגי הים חיות גדולות וקטנות. כי אתה אלוהינו אדון העולמות. הכל ישבחוך והכל יאמרו אין [27ב]. קדוש כה'. תנו כבוד לה'. וכן אמר משיח ה'234 בהלל ה'. ברכו ה' מלאכיו גיבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו. ברכו ה' הנוראים חייבים כל הנבראים לפאר לרומם ולהדר את שמך. כי הגדלת על כל שמך אמרתך בעולמך. נפאר ונקדש כבוד אלוהינו. נכבד נכונן עפר מקדשנו ותפארתינו. מקום אשר הללוך אבותינו. כי תפארת עוזמו אתה וברצונך תרום קרנינו.

לך הנצח נצח ישראל ואשרי תבחר ותקרב לנצח על מלאכת קדשך. להתקדש עם קדשך ותפארתך. בגאון ה' יחד ירונו ישאו קולם ייחדוך ותחד כבודם בקהלם. המה הגיבורים אשר מעולם. כי מי אשר יחובר לעבודתיך. לעמוד לשרת בשם ה' בעדת עבדיך. מעדתיך יזמרו לשמך כי נעים. אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים. ואשר תחת כנפיך יחסה מה יעשה אדם לו ועדת מרעים. ולא מעט מזער [28א] ולא כביר גביר ואביר הרועים. כעבור סופה לא יירא. ואם תעבור על ראשו תער השכירה235. מורה לא יעלה על ראשו236. כי אתה עמו כי יעבור במים וילך באשו. ויום אנוש עברו פתאים ונענשו עצמותם ברצח237. לא יירא בימי רע ויחי עוד לנצח. כי מרוחמיך הם מרוחמים ודורשיך דרושים. לא יעריצו עריצים בקהל קדושים. ואשר אחזה בדרכיך רגלם. אתה תומך גורלם. לא ימוטו לעד ולא תכלים לנצח כל החוסים בך. אשרי אנוש עם קדושים יתעכב. להקדיש להדר לנצח להדיר בנעים זמירות בבקר וערב. כי אתה אל חי וקיים נעימות בימינך נצח.

לך ההוד אלוה נורא הוד. ה' גדול מהולל מאוד. הדר כבוד הודך238 ודברי נפלאותיך מי ימלל. ואתה כל מחולל. מי ישמיע קול תהילתך. מי יבוא אל תכונותיך239 יאזין עד תבונתך240. מי חכם וישמעם נבון וידעם. ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים. יודוך ה' כל [28ב] מעשיך ארץ ושמים. אלהים בשמך הושיעני. צדיק ה' בצדקתך לעבד קנני. כי אתה יסדת ארץ על מבועה. אתה הצבת כל גבולותיה. ולכבוד שמך הוטבעו אדניה. לעבדך שכם אחד כל יושבי תבל ושוכניה.

אתה יסדת בציון. אבן הר ציון משכני עליון. בית אלוהי יעקב. משכנות לאדיר יעקב. כי המקום אדמת קדש. ובעציר [?]241 קדושות עצרה קדש. שם יתנו צדקות ה'. שם יעמדו על הברכה לברך בשם ה'. שם ארון קדשך ותפארתך. שם כרובים פורשי כנפים למרכבות242. משם ישאגו נביאיך וקדושיך. את רוח קדשך. שם ההיכל לפני. שם יעברו בניך את פני האדון ה'. שם נגלו אלהים שם יתנו הדר למלכותיך. ומהללים לשם תפארתך. שם ישימו קטורה באפיך וכליל על מזבחיך. איש חסידך וכהן משיחך. כהניך ילבשו צדק. רודפים צדק צדק. עוטי מעיל ולבושי מכלול ומתעטפים. לכבוד ולתפארת להדמות לשרפים. [29א] ולעמוד ולשרת בשם ה' כמלאכים נכספים. ישאו ידיהם קדש ולברך את עמך במעגלי ידיהם. ואתה ברחמיך תציץ מבין קשרי אצבעותיהם. (ו)על עם קדשך במידת טובך לגמור ולברך אותם בברכתך. ולשמור אל נורא בתפארת עוזך. תכין ותאיר פניך לבניך. לעולם נאתה מלך אדון השלו'. תישא פניך אליהם ולשים להם לשלום. שיר המעלות. ולעשות לך שם תפארת עם עשר כנגד עשר243 נוראות גדולות. אל אחד בפי כל מיוחד. שם ייחד לעבדו שכם אחד. בנו העובד אותו ישראל גוי אחד. ונשיא אחד הכהן הגדול. לשרת אחת בשנה לפנים ולפני לפני המלך הגדול. ושם שנים כרובים כשני עופרים תאומי צביה. ושנים עדרים סודרים שבחך עדר כהונה ועדר לויה. שם ילוו עליך וישרתוך ולמלכותך יקר יתנו. כהניך [29ב] ילבשו צדק וחסידיך ירננו. אל אלהים האל הגדול נקדש בצדק בהמוני מעלה בכתות שלושה. עמך ישראל להדמות אליהם לשלש לך קדושה. ילוו הכהנים הלויים ובסוד שלשתם לך ישלשו. את אלוהי ישראל יעריצו ואת קדוש יעקב ישלשו244. הנהדר בכבוד על המרכבה במחנות עליונים. המתגאה על חיות הקדש ארבעה כנפים לאחד וארבעה פנים. נציב אחד בארץ יכהן פאר ארבעה לאחד245 לשרת בחצריך בחוץ ובפנים.

אתה הראית לשלומי אמוניך. מראות ימינך. בהגלותך מלכינו על עם קדשיך246 עם רבבות דברותיך247. ללמד לעמך תורת אמת וענוה צדק248 בעשותך נוראות בלוחות בריתך. לתת להם עשרת דברותיך. חמש כנגד חמש249. יקרים מירח יקרא מאור השמש. בהם הודעת לעמך טוב טעם ודעת ליודעי שמך. ולשלמה עבדך בהיכל קדשך. עשרת מנורות הכין והזמין. חמש משמאל וחמש מימין250. האחד ואין שני המעמיד באחדותו [30א] ששה קצוות251. המרומם בכל הלשונות. הראוי בכל הלבבות. אשר לו נאוו תהילות ואליו תכל[י]נה כל התאוות. האחד הנקדש בסוד שרפים שש כנפים לאחד. נתן שני לוחות הברית ששה על ששה בארון אחד252. ואיש חסידך בקרב מועדיך. ישא על כתפיו לזכרון את שמות עבדיך. ששה משמותם על אבן אחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדותם253.

אתה המכונן שבעת ה(מ)נרות במכון המערכה. להגיד גדולתך ולהעיר על הממלכה. אף קדושך יעלו לפניך שבעה מהנרות בהיכל ההראל. עדות לישראל. ומשרתיך הנצבים למשמרתך כל הימים. בתוף וכנור יזמרו לך בכנור שבעת מינים254. כי יבואו בניך מעונך. לראות שובע שמחות את פניך. עוד יהללוך בכנור עמים שמנה255.

אדון הכל יסוד אתה כל בנין. ותכלית כל ענין. ומשלים כל [30ב] מנין256. וארון קדשך והיכל הקדש פנימה אמה וחצי בקומה. ימלא את החכמה257. ועליו כפרת להשלים עוד בכתר ועטרה258. עוד עם סגולה עם נחלה בתוך ההיכל בנבל עשור259 יזמרו לך ככתוב טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון להגיד בבקר חסדיך ואמונתך בלילות עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור. צדיק אתה ה' וצדיקים יודו לשמך. וישבו ישרים את פניך. וירוממוך בפיהם ותחת לשונם. כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו.

ברוך בפי כל. אתה הכל יודוך וממך הכל. כי כל בשמים ובארץ260 ברצנוך נהיה ונשלם. ואתה מחייה את כולם. וצדיק יסוד עולם. לך ה' הממלכה ומלכותך מלכות כל עולמים. מברכותיך תברך ותזון שפלים ורמים. מביצי קנים ועד קרני ראמים. אתה מלביש ערומים. אתה נותן חכמה לחכמים. אתה המשים פתאים ערומים. על כן יודו את שמך לעולם. כי אתה אלהים לבדך מן העולם ועד העולם. [31א] בך מלכים ימלוכו ונכשלים אזרו חיל, אתה שובר ארזים261 ורמי הקומה. ורצונך את רצונך חיל וחומה. אתה גבה עינים תשפיל ורחב262 לב תכניע. ושח עינים תושיע. ועני משוע מרוח סופה מצער263 תציל. כי אתה עשית את אשר חפצת ואין מידך מציל. ומי בכל חכמי הגויים ומלכותם בלעדיך יפרסו נס וישימו דגליהם. או ירימו ידיהם ואת רגליהם. ואתה ההוה להם למלך ומוראך נטוי על ראשיהם. אתה מסיר ראשי עם הארץ. ותחתם תקים אביוני בני אדם ועניי ארץ. כי לך שמים אף לך ארץ. תצו שחקים ויאמרו עבדיך יעשו. בדבריך נעשו. תשלח ברקים וירוצו. תצוה את הברכה ומעיינותיך יפוצו. על זאת כל העמים תקעו כף ולשמך יזמרו. כבוד מלכותך יאמרו.


[בקשה להינצל מכל רע]

[44ב] בקשה ותפלה טובה ונאה כל האומר אותה בכל יום ויום בכונה לא יהיה (לו) ניזוק264

אלוהי הצבאות יושב הכרובים נורא בעליונים ומושל בתחתונים265 קרוב לכל קוראיו באמת מציל עני ואביון מגוזלו שומע אל תפלת עבדך ואל תחנוניו כי עני ואביון אני ולבי חלל בקרבי ותשליך אימה ופחד ורעד ורתת וחלחלה ובהלה לכל איש ואישה ומזיקים ולילין ושדין וכל בריה רעה ותקבל תפלתי ותחינתי ותענה את בקשתי ותמחול ותסלח לכל חטאתי שעויתי ופשעתי וכל הקמים עלי לרעה תאבד אותם [45א] ויגדל נא חסדיך להחיות אותי בכל אשר לי ובגודל זרועך ומיראתך אל יזיקוני. ויהיה נא עורון בעיניהם וסתום וחתום פיהם שלא יגיעוני ושלא יזיקוני ושלא יאניסוני ולא יאמרו רעה לי ולא לכל מה שיש לי ויהיה שמך עמי. הם יבושו ואני לא אבוש. יחתו ולא אחתה אני כדכתיב קומה ה' ויפוצו אויבך וינוסו משנאיך מפניך.

בבקשה מכם266 מלאכי השרת מטטרו"ן שר הפנים וסודיא"ל ועוזיא"ל ורפא"ל וגבריא"ל ואוריא"ל ומיכא"ל טביא"ל כפופיא"ל ברכיא"ל שתעמדו בבקשה למלך ה' צבאות שישמע תפילתי ויקבל תחינתי וימחול ויסלח חטאתי לפניו בין בשוגג בין במזיד בין ברצון בין באונס בין בהירהור בין במתכון בין שלא במיתכון בטלם מעלי אני פלוני ב"פ. משביע אני עליכם בשם ה' אל שדי י"ה י"הוה אכתריא"ל י"ה צבאות שמו ובשבעים [45ב] ושתיים שמותיו המקודשים והטהורים והמפוארים בנקיות וטהרה שתיקחו המפתחות ותפתחו לי שערי חן וחסד ורחמים וברכה ודעת וחכמה והשכל ותהיו עמי לטובה בכל מקום שם בוראי אני פב"פ בכל מקום שאהיה בין בבית בין בשדה ובכל אשר אעשה אצליח ובכל אשר אפנה אשכיל ויהיו דברי ואמרי מתוקים מדבש ונופת צופים.

ומשביע אני אליכם אהביא"ל הגדול הממונה על האהבה הטובה שתתנני לחן וחסד ולרחמים בעיני בוראי ובעיני כל רואי בין מעל השמים ובין מתחת לשמים ותהא השעה והיום הזה עת רצון ויום סליחה וכפרה.

וכן יהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי שתשלח לי חסדיא"ל להטיף עלי חן וחסד ורחמים בעיניך ובעיני כל רואי וירום קרני ויחון טובי ויזקוף מזלי ולעשות רצוני אכי"ר. ורפא"ל יעמוד על ימני ומיכא"ל על שמאלי וגבריא"ל מלפני וצוריא"ל מאחורי ועוזיא"ל על ראשי. תהילותי [46א] ותפילותי עם ברקיא"ל רבה ועם שמעיא"ל רבה ותצליני מכף כל אויב ואורב בדרך ובכל מקום אשר אלך ואעמוד. והכל ילכו עמי וישמרוני מכל גזירות קשות ורעות בהשבעת המלאכים הקדושים והטהורים אלה שמעיא"ל ומתפא"ל אמן סלה. אתה סתר לי מצר267… לא יתיצב איש… כאשר דבר לכם268. הנה אנכי שולח מלאך לפניך… כי שמי בקרבו269.

בזה הפסוק של וימהר אברהם270 יש בו סוד גדול ויש בו ארבע עשרה תיבות והסימן לא יגע בו יד271. וצריך כוונה גדולה ואל תבקש יותר מדאי. וימה"ר אברה"ם האהל"ה א"ל שר"ה ויאמ"ר מהר"י של"ש סאי"ם קמ"ח סל"ת לוש"י [46ב] ועש"י עוגות. והשם הוא זה אל השר המופלא הנסתר והנגלה.

וכן יהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי שתשלח לי יוה"ך כל"ך הממונים על כל הדרכים שיצילוני מכל אויב ואורב בדרך מכל מה שלבי ירא וחרד בשם ה' אלוהי ישראל. וה' אלוהים אמת הוא אלוהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ וירעשו כל יושבי תבל וירעשו כל אויבי ואורבי וכל מבקשי רעתי ולא יוכלו לי אפב"פ אדניא"ל אדניא"ל אדניא"ל גדניא"ל גדניא"ל גדניא"ל סרניא"ל סרניא"ל סרניא"ל תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן. ולהפך272.

אנא ה' אלוהי ואלוהי אבותי שמע לתפילת עבדך בן אמתך אני פלני ב"פ ואת תחנונותי ותשמרני ביום ובלילה עם שמך הגדול הגבור והנורא שהוא שם אגלא היוצא מן התיבות הקדושים מאת"ה גיבו"ר לעול"ם ה' [47א] שהוא שם רחמן. לכן אני אתפלל אגל"א שתרחמני ותשמרני מאדם רע וממזיקים ומפגעים רעים ומכל גזירות רעות וקשות המתרגשות ויוצאות ביום ובלילה. אנא ה' אלוהי ואלוהי אבותי אברהם יצחק ויעקב אהיה אשר אהיה אשר נגלית למשה בן עמרם מתוך הסנה שא נא חטאתי אך הפעם. יעצתי רע סררתי חמסתי קלקלתי בדבריך ובעזות מצח שמתי פני נעויתי אמרתיך. חייב אני במעשי. אנא273 ראשון בלי ראשית אחרון בלי אחרית. הסר ממני דרכי המכוערים ודרכי הרעים שאין בי כח לגלותם. אנא סלח נא לעוני כגודל חסדך. ויאמר ה' סלחתי כדברך. ה' שמעה ה' הקשיבה ועשה אל תאחר למענך אלוהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך כי עמך הסליחה למען תורא…


תפילה לעצירת המגפה

[47ב. פסוקים ויקרא ו, א־ו]. אלהינו שבשמים, יהי רצון ורחמים מלפניך למען שמך הגדול הגבור והנורא אהי"ה אשר אהי"ה שיהיה זה חשוב ומקובל ומרוצה לפניך כאלו הקרבנו קרבן העולה בזמנה אכי"ר.

[48א. בראשית מג, יא]. ואומר אותו ששה פעמים ויעמד פנחס ויפלל ותעצר המגפה274. פנחס מגפה עצר פנחס מגפה עצר. ג"פ275.

פרשת המנחה (ויקרא ב, א־ג).

פרשת החטאת (ויקרא ו, יז־כג). ואומר אלהינו שבשמים דלעיל.

[48ב] פרשת האשם (ויקרא ז, א־י) ואומר…

[49א] פרשת המילואים (שמות כט, א־לז).

[51ב] פרשת השלמים (ויקרא ג, א־יז). ואומר אלהינו שבשמים ואומר פיטום הקטורת עד סוף מפני הכבוד.

[52ב] רבונו של עולם בזמן שבית המקדש היה קיים היה כוהן גדול מקטיר לפניך את קטורת הסמים ומכפר על עמך ישראל והיית עוצר המגפה ככתוב בתורתך [53א] (במדבר יז, יא־יב) ג"פ. (שם, פסוק יג) ג"פ. ועתה בעונותינו חרב בית המקדש ובטלה העבודה ואין לנו לא כהן…


ליום שלישי

[55א] תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו276

יסוד הסודות ועילת כל העלות אל עליון אלאה"יה אלוהים קדמון לכל נמצא וכל עין תעיד כי הוא אחד ואין שני ברא כל העולם מאין ברא שמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים ובכל אשר בהם וכלל עולמו בימים ששה. בראשון המציא האורים. בשני הרקיע הרקיע להבדיל בין מים למים. בשלישי נראית היבשה והוטבעו המים. ברביעי נבראו המאורות להיותם על הארץ מאירים. בחמישי צוה וגזר שישרצו המים דגים וכל שרץ ובעל כנפים לעופף. ובכח הריבו[י] ברך אותם. בששי נברא האדם וקדם לו כל השפלים והיה האחרון לכל מעשיו277. ואם הוא סוף כל המעשים הוא תחילת המחשבה כדי [55ב] לדעת את בוראו ולברך בשמו, והוא סרח וגורש מגן עדן. ובחר מכל מין האדם את ישראל להיות לו לעם סגולה ועם האבות כרת עמם ברית ושבועה לתת להם ולזרעם אחריהם את ארץ הכנעני והוציא אותם מארץ מצרים בשפטים גדולים וראו כל העם את גודל נפלאותיו ומופתיו וקריעת ים סוף. ובהר סיני נגלה להם בתתו להם את התורה והמצוה על יד איש נאמן ביתו מבחר האנושי משה בקולות ובברקים ובענן כבד על ההר. וההר עשן מפני אשר ירד עליו ה' ונראה לכל העם שכינתו עם ארבע חיות מרכבה שהם ארבע מחנות השכינה. ועם כל הנסים והמראות הללו תעו במדבר, והכניסם לארץ אשר נשבע לאבותם. ועל ידי שלמה [56א] בנה בית עולמים לשכן שמו עליו לזכותם להקריב קרבנותיהם להיות כפרה על נפשם.

ועם כל אלה האותות וגלוי278 השכינה להם, לא אבו שמוע והלכו בשרירות לבם הרע וילכו אחרי ההבל ויהבלו וענשם גדול וגמולם להשמידם ולא יזכרו עוד והיו מתכפרים כל הטובה אשר גמלם ברוב רחמיו וחסדיו ונשא עונם ועבר על פשעם והוא רחום וחנון ונחם על הרעה וזכר את הברית והשאיר לנו שארית לבלתי כלותינו מעל פני האדמה. ואני עני בן אוני יצאתי לשוח ויעתר יצחק אל ה' לנוכח אשתו. חטאתי ולרוב עונותי [56ב] שנאחזו בי כדגה במצודה זה במזיד וזה בפשיעה קברי ביתי לעולם279 ולא ראיתי יום נסיעה280 ונפשי לכודה בפחי ועונשי נרשם. ואנכי תולעה באושה לעמוד ולהתודות לפני קוני כי מפחדו פחדתי וזחלתי ואירא לנפשי אבל נשענתי וסמכתי על רב רחמיו וחסדיו וחפץ לשבים בלב תמים. ואומר:

אבל281 חטאתי אשמתי אבדה וארבה נפשי אויה לי. באשתי בריתך מלבי בושה כסתני מפני גאותי וזדוני. דאגתי על חטאתי דיברתי שקר. הות נפשי התלתי. ודברתי מהתלות. זהמתי והייתי לזרא. חבלי רשעים עודוני282 חבלתי283 שבזיתי [57א] לדבריך. טבעתי בבוץ284 רגלי טרפי תיבשו285. יבשו עצמותי מרוע מעללי יוצעו שק ואפר. כהו עיני מראות כהתה רוחי בתוך קרבי. לבי בוער באש לבב עקש ופתלתל. מאסתי תורת ה' וזנחתי פקודיו. נאץ לבי תוכחתו. נדו עלי כל סביבי. סוגרו דלתותיו בעדי. סורו טמא קראו לי. עברתי עבירה נוכריה. עברתי בין בתריו. פגשתי בעשו אחי לפגוע286 בכהני ה' שמתני למפגע לו287. צר לי מאד כי לא נצרתי תעודה. צירים אחזוני כצירי יולדה. קדח אש באפי קדמוני ימי עוני על אשר לא קדמתי את קוני בלחם ובמים. רוגז ודאגה אשתה. רבו עונותי [57ב] משערות ראשי רואי שמוני. שבץ אחזתני ונשברה רוחי. שובבתי היא רעיתי שבתי ורפא לי. שובה ה' את שבותי. תשוב תעלני מתהומות הארץ. תוכן רוחות ה' וסלחת לעוני ואפיל תחינתי לפני המאמץ נכשל. והעוזר כל נחשל. ולתת לי. רפואה למכאובי. ומאשפות דלות תרימני. ומעפר עניי תקימני. לאמר לצרותי די ויהא תפילתי זאת מקובלת מרוצה כקרבן עוף שלא השיג יד הדל להקריב בהמה גסה או דקה והנני כעוף המנקר באשפה שהוא מלוכלך ומוטבע ביון288 העון ומתודה ואומר חטאתי עויתי פשעתי ואתה צדיק על כל הבא עלי כי אמת עשית ואני הרשעתי. תם.

[58א] תפלה משובחת לרב הגדול כמהר"ר דוד ן' אבי זלה"ה289. תפלה יקרה. לצור רם290 ונורא. באימה ומורא. לדוד ן' זמרא זצ"ל…

[68ב] תחנה נכונה. ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים נורא בעליונים ושליט בתחתונים291


[בקשה כוללת]

[70ב]… ובכן יהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי292 שתפתח לי היום הזה ובכל יום שערי תשובה שערי גן עדן שערי חכמה ושערי תפילה שערי פרנסה טובה וכלכלה ורווח וחן וחסד ורחמים שערי צדקה ושמע תפילתי כתפלת אבותינו על ים סוף293 וכתפלת יעקב בבית אל וכתפילת יעקב נעקד על מזבח וכתפילת אברהם אבינו בהר המוריה [71א] ואלישע ביריחו ועזרא בגולה ודניאל בגוב האריות וחנניה מישאל ועזריה בתוך כבשן האש וכתפילת כל הצדיקים והתמימים והישרים.

ישר אוהב ישרים. תם אוהב תמימים. צדיק אוהב צדקות. הסר ממני לב(ן) האבן ויצר הרע ותן בלבי יראתך ותזכני למעשים טובים ולמצוות ולתורת אמת ולחיי עולם הבא. ותנני היום הזה לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ושומעי ויודעי. ותגמלני חסדים טובים אכי"ר.

ויהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי אלוהי הצבאות מלך רחמן שתהא פרנסתי ומזונותי תחת ידיך ולא תחת ידי בשר ודם מפני שמתנתם מעוטה וחרפתם מרובה294 ופרנסני בכבוד ולא [71ב] בביזוי ואברכך ואודה שמך כל ימי חיי אכי"ר.

יהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי שכל חלומות שחלמתי אני לעצמי ושחלמו לי אחרים בין בלילה הזה בין בשאר הלילות, אם טובים הם חזקם ואמצם295 ואם רעים הם רפאם כמי מרה על ידי משה וכמימי יריחו על ידי אלישע. ויהיו עלי לחיים ולשלום ולמחה ותנחילני חיים טובים. תטה עלינו חן וחסד ורחמים. תחזק גופי ותענני. תשמע בקוראי אליך ותצילני מכל גזירות רעות וקשות ומכל מני פורענות המתרגשות לבוא לעולם.

רבון העולמים ואדוני האדונים רחמן מלא רחמים המלא רחמים עלי ורחמני שאני עבדך בן אמתך אני מעשה ידך אני בשר רימה ותולעה. מה אני ומה חיי. מה כחי ומה גבורתי. מה אומר ומה אדבר ומה אצטדק כי העויתי [72א] והרשעתי פשעתי ומרדתי ואין כהן גדול לכפר על חטאתי ולא מזבח להקריב עליו קרבן ולא בית קדשי הקדשים להתפלל שם.

וכן יהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלוהי אהי"ה אשר אהי"ה י"ה יהו"ה צבאות מלך מלא רחמים יודע כל נסתרות רואה כל סתר ככתוב296 והוא גלי עמיקתה ומסתרתה ידע מה בחשוכה ונהורא עמיה שרי.

יהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי שתהא תפלתי שאני מתפלל לפניך לרצון ותחשב לפניך כעולות אלים פרים וכבשים כאלו הקרבתי אותם על גבי המזבח ותרצני אכי"ר.

רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוני לעשות רצוניך [72ב] אבל יצר הרע שבי מעכב297 ולבי הקשה והבער. לכן יהי רצון ורחמים ה' אלוהי שתסיר יצר הרע ממני ותרחיקהו מגופי מרמ"ח איברים שבי ואל יכשילוני מדרכיך הטובים ותן לי יצר הטוב ולב טוב298 ונפש שפלה ורוח נמוכה ככתוב299 והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר ואת רוחי אתן בקרבכם נאום ה' לשמור חוקיך באמת ולעבדך בלב שלם.

ויהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי שתתן לי שם טוב וחלק טוב לעשות רצונך ואל יתחלל שמך על ידי ולא על ידי זרעי ואל תעשני שיחה בפי הבריות300 ותשמרני מכל רע ותשמחני באוהבי והם ישמחו בי ותן לי אחרית טוב ותקוה טובה ופרנסני בכבוד [73א] ולא בביזוי ושמרני מאדם רע ומפגע רע ומדבר רע ומכל מיני פורענות המתרגשות ובאות לעולם ותן חלקי עם עושי רצונך. ויהי רצון אמרי פי… ה' צורי וגואלי. ה' הושיעה המלך יעננו ביום קוראינו.

[73א] אמר רבי ישמעאל301 כל מי ששונה הרז הזה פניו מצה[י]בות וקומתו נאה ואימתו מוטלת על הבריות ושמו הולך בכל מקומות ישראל וחלומותיו מיושבין ותורתו משתמרת בקרבו ואינו משכח דברי תורה כל ימי חייו וטוב לו302 בעה"ז ונוח לו303 לעה"ב ואפילו עונות נעוריו304 מחולי' לו ויצר הרע אין שולט בו וניצול מן כל דבר רע [73ב] ומן החיות הרעות ומן השדים ומן הלסטים ומן נחש שרף ועקרב וממזיקין. ואמר רבי עקיבה כיון שלמדנו שבח של יוצרנו305 טוב לנו בעה"ז ונוח לנו לעה"ב.

………………..306

ואח"כ יאמר אלהים בישראל גדול יחודך תשגבנו צדקתך אבגית"ץ …307


[75א]… יהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי שאהיה בטוב ועמלי בטובה ואהיה נוח לפניך לדעת ולשקוד על דלתותיך לנצור תורתך בלבי ונגד עיני תהי יראתך ושמור פי מכל רע וטהרני וקדשני מכל עון ואשמה ותהיה עמי בכל מקום ובכל שעה ובכל רגע ואהיה ערום308 ביראה ובמענה ומשיב ומדבר שלום לכל אחי ולכל רעי ואהיה אהוב למעלה ונחמד למטה ומתקבל עם הבריות ותזכיני בחכמה ובמעשים טובים ואפטר בשם טוב מן העולם ותזכני לחיי העולם הבא309 ותקותי לדור דורים פי ידבר חכמות ושפתותי יביעו דעת ולשוני ירחיש310 רננות ולבי יהגה [75ב] בינה. כליותי תעלוזנה311 מישרים. עיני יאירו במאור תורה ועפעפי יישרו נגדך ורגלי ירוצו לדבר מצוה…

ברוך אברם אל עליון312. נשגב מכל מחשבה ונעלה מכל רעיון. כי אל דעות ה'. רופא ישראל רואה ואינו נראה יוצר הכל יודע הנסתרות ואלוהי הרוחות. אלוהי האלוהים. יושב הכרובים. אלוהי דוד נצח ישראל אשר הפליא והשגיא מחשבתו. ושם סביבותיו אמונתו. הכין תבל בחכמתו. ואין חקר לתבונתו. גדול העצה לו זרוע עם גבורה. טוב וסלח הכל סביבותיו נורא. נצח [76א] ישראל כסה השמים הודו. צדיקו של עולם ויסודו. האל הנאמן ומרומם על כל ברכה ותהלה. ומלכותו בכל משלה.

אנא למען כתרך העליון313 שבו שש [מאות]314 ועשרים עמודי אור שהם ראשי מלולך ולמען מחשבתך הזכה הפנימית315 כונן מחשבתי לעבוד עבודתך ותמוך אשורי במעגלותיך ובכח אותה חכמה קדומה מפוארת חכמני לשמור מצותך ומבינתך אשר אין לה חקר הבינני ואלמדה מצוותיך הישר לפני דרכך הטובה. השיבני אליך ואשובה. ובגודל חסדך תטה כלפי חסד אם במאזנים תעלני. ה' אל באפך תוכיחני. ובגבורתך אל תדינני. ולמען רחמיך הרבים תשוב תחייני ותרחמני. הוריני ה' דרכך למצוא סליחה ומי כמוך מורה. [76ב] כי עמך הסליחה למען תורא.

אנא ביסוד עולמך העליון316 שמשם הנשמות פורחות317 המצא לנפשי מרגוע ונופש כי לשמך ולזכרך תאות נפשי ולמען נעימות בימינך נצח לנצח לפניך תושיבני אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני ולמען הודך הנמשך מזרוע עוזך מכל צרה הצילני ולמען שמך תנחני ותנהלני.

ה' אלוהי אתה הוא האלוהים דברת ועשית ישועות נפלאותיך היום הזה יראו אנא שומע תפלה שמע תפלתי ולמען שמותיך אלו הנוראים שהם שבטי יה עדות לישראל צוה למלאכיך הקדושים והטהורים הממונים על תפלת עמך ישראל שיקבלו תפלתי בקראי אליך ויביאוה לפני ולפנים עד שתגיע עד כסא הכבוד אשר שם חביון עוד כבודך318 ושמך זכרתי [77א] ובך בטחתי מרום וקדוש כי סבבוני זדים כתרוני והדריכוני זכרני והצילני.

אנא אביר יעקב319 אל אחד למען שמך המיוחד הזה שבו נודע(ה) שם ה' אל עבדיו יחד לבבי ליראה את שמך למען לא אחטא לך. אליך נשאתי קולי תשמע משמים. אנקת"ם. פתחי סליחה תפתח מהרה פסת"ם. פודה שא פשע סעדני יוצרי מבטן. פשפסי"ם. דרך יושר ואמת נחני שונאי יבושו משברם דיונסי"ם.

אנא למען שמך הגדול והקדוש הזה שבו מתברכים עמך. אנא בכח גבורת ידך תלהט צרי320 קדוש ראה עינותי שגבני טהרני נא נעימות גדולתך דרשתי ייחוד כבוד שמך ברך טיפיה רחמיך צדקתך תמיד גומלהו חסדיך קויתי ברב טובך נשענתי [77ב] עליך ישועתך נאותי להג פני זכר קדושתך שועתי קבל ושמע צעקתי יושב תהילות. ואתה קדוש יושב תהילות ישראל מעונה אל חי קדם הרוכב בשמי שמי קדם למען שמותיך אלו הקדושים אשר ה' בם סיני בקדש. עשה עמי אות לטובה (אות) תהי ידך תמיד לעזרתי אל תתנני בנפש צרי ואל תשלך בי אויבי ואתה אלוה סליחות שא נא חטאתי ושמע תפילתי כי אליך גליתי לבי אלוהי ולא בצדקתי ובישר לבי אני מפיל תחנוני לפני כסא מלכותך כי אם בזכרי שלוש עשרה מידותיך בכונה שהפקדת על שערי תפלה. ועתה ה' [יאמן] נא דברך על ידי משה עבדך שאינם חוזרות ריקם. ואומר ויעבור וגו' ואומר תפלה לעני כי יעטוף וגו'.

[83ב]… יהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי שתעשה למענך ולמען פסוקי תורתך אלו321 ולמען שמך הגדול הגיבור והנורא שם בן ע"ב שמות אשר הם כחות רחמיך היוצאים מאלו הפסוקים כסדרן שתרחם עלי ותצליח את דרכי ותהיה בעזרי ובעזר כל [84א] אשר לי ותגן בעדי ובעד בתי ובעדם ותניח לי ממגורי ואל תאסוף עם חטאים נפשי ועם אנשי דמים חיי ותצילני מכף כל אויב ואורב וגונב ולסטים ומעול וחמס ומצער ומצר ואי(ן)[ש] און מחשבותי ותשמרני מכל נגע ומדוה וחולי וציר וכאב ומכל מיני פורענות רעות וקשות המתרגשות לבא בעולם ופרנסני בכבוד ולא בבזוי בהיתר ולא באיסור בנחת ולא בצער ברוח ולא בצמצום ומלא ידי מבירכותיך מעשר מתנות ידיך ושלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידי ונכסי וקניני ועסקי ושעה קולי וחנני ונדבות פי רצה נא ה' וענני אלוהי ישעי וקבל את תפילתי כזבחי צדק וכריח נחוח. ועתה ה' אלוהי [84ב] שמע אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והעתר לי והאר פניך אלי ונתת מהודך עלי ועזרני על דבר כבוד שמך והצליני מכל רע וכפר על חטאתי וחטאת עמך ישראל. למען שמך הצליני והדרכני באמתך ולמדני את חוקך והשכילני שכל טוב ולמדני חכמה ובינה ודעת ונחני באורח מישור למען צדקתך וקרבני לעבודתך וייחד לבבי לאהבה וליראה את שמך ולדבקה בך למען אשכיל בכל אשר אעשה ובכל אשר אפנה שם. וחזקני במצותיך ואמצא חן וחסד בעיניך ובעיני כל רואי ויחפרו ויבושו כל שונאי ומבקשי רעתי וגומלני חסדים אכי"ר. ואומר מזמור לדוד הודו לה' ג"פ. ואתה סתר לי. בטחו בה'. ה' עוז לעמו יתן. [85א] כל אחד בסדר ולמפרע ג"פ. ה' צבאות עמנו וכו'. ה' צבאות אשרי אדם וכו'. ה' הושיעה וכו'. כל אחד ושלשתן יחד ג"פ. ואח"כ אומר:

רבון העולמים ואדוני האדונים מושל בעליונים ושליט בתחתונים322 בעל הסליחות והרחמים האל הגדול הגיבור והנורא רחם עלי כי אני עבדך ומעשה ידיך. מה אני ומה חיי ומה מעלתי ומה יתרוני. מה חסדי ומה צדקתי. אני עפר ואפר רמה ותוליעה. מה נאמר לפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי הלא הגיבורים כאין לפניך וגו'. ועוד מה נאמר לפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי ואני העויתי והרשעת ואין לי כח לעשות חובותי ולא כהן שיכפר חטאתי. לכן נסמכתי על [85ב] רחמך ונשענתי על חסדיך כי שומע תפילות אתה כן תשמע תפלתי ותקבל תחינתי ותקשיב שועתי ותאזין רנתי ותרצה נדבות פי בעת הטיפי.

רבון העולמים גלוי וידוע לפני כסא כבודך. שרצוני לעשות רצונך לכן יהי רצון ורחמים לפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי שתכניע ותשמיד ותאבד ותרחיק מימיני יצרי האכזרי העומד תמיד לנגדי לשוטני ותכוף אותו ותשפילהו תחת ידי לעשות רצונך ואל יכשילני בעמדי לפניך ושקדי על דלתות ביתיך ללמוד וללמד ולשמור ולעשות פקודיך ומצותיך ודרכיך הטובים. ותן בלבי יצר טוב ורוח נכון חדש בקרבי לקיים את דברי תלמוד תורתך ותרגילני לדבר מצוה ואל תרגילני [86א] לדבר עברה. וכוף את יצרי להשתעבד לך323 ולא נוציא מפי רק הישר בעיניך. ותשכילני שכל טוב מלפניך ליראה ולאהבה את שמך ולעבדך בלבב שלם ונפש חפיצה.

ויהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי שתקבל ברחמים וברצון את תפילתי שהתפללתי לפניך ותחפוץ ותרצה ותחשוב נדבות פי כפרים וכבשים ושלמים ולבונה זכה וקטרת סמים כדכתיב קחו עמכם דברים ושובו אל ה'.

יהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי שתהא תורתך אומנותי ומל[א]כתי וחלקי מכל עמלי ואשתעשע בה בכל יום ותמיד אהגה בה לדעת ולהבין ולהשכיל ללמוד וללמד לשמור ולעשות את [86ב] כול דברי תורתיך ומצוותיך. ולא אכשל בה ולא יתחלל שמך בי ולא תשימני שיחה בפי הבריות324 ואל תצריכני לידי מתנות בשר ודם ולא לידי הלואתם ושבעני בבקי חסדך וארננה שמך לעולם ואשמחה כל ימי חיי. הראני ה' חסדך וישעך תתן לי. יהיו לרצון אמרי פי.

ועוד יהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי שיכבשו רחמך… ורחם עלנו ועל כל אשר לנו ועל גופי ונשמתי כי הנשמה לך והגוף פעלך ואל תאסוף עם חטאים [87א] נפשי ועם אנשי דמים חיי. ושים חסדך לנגד עיני ותן בלבי לשנוא את שונאיך ולאהוב את אוהבך כי בידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק הכל ותחשכני מזדונות325 ותנקני משגיאות ותהיה יראתך עם לבבי בעת מחשבי ועם פי בעת הטפי ועם ידי בעת מעבדי ועם רגלי באחוז בשבילי. ואל אומר לפני המלאך דבר שלא כרצוניך וגעור בשטן ואל ישטינני ויצר הרע ואל יבהילני. והאר פניך אלי ונתת מהודך עלי ועזרני על דבר כבוד שמך והסר כעס ממני והצילני מעזי פנים ומעזות פנים [87ב] ומכל גזירות קשות ורעות המתרגשות לבוא לעולם. ואל תביאני לידי חטא והרחיקני מגסות הרוח ומשטות ומכל מדה רעה ותן בי כח לאטום אזני משמוע לשון הרע ורכילות ולעצום עני מראות ברע. ותן בלבי לאהוב טוב ותדריך את כל אברי ללכת לעסוק בכל מצוה. וזכור לי זכות אבותי הקדושים אברהם יצחק וישראל עבדיך. שמרני326 כאשון בת עין ושמור איברי שלא אזיק בהם לשום אדם ולא אצערו מעתה ועד עולם.

וכין יהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי שתדריכני בדרך ישרה ותודעני אורח חיים השמעני בבקר חסדך כי בך בטחתי ומלא כל משאלותי לטובה [88א] ותן לי ולאנשי ביתי רווח והצלה והצלחה ורפואה שלימה וגאולה קרובה עם כל ישראל עמך. ותשמיעני שמועות ובשורות טובות ממעונך ותבשרני כי רציתני ותנני לראש ולא לזנב ותנחילני חיים טובים. אומר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך ואל תבישני משברי ואל תהי לאכזר לי ואל תלבין פני בפני כל אדם כי סלעי ומצודתי אתה… ופתח לי היום ובכל יום ויום שערי אורה שערי אהבה וכו'… ותצילני מדינה של גהינם ותן חלקי בג"ע [88ב] ושבעני מטובך הצפון לצדיקים לעתיד לבא. כדכתיב מה רב טובך… ותוציאני מן הגלות המר הזה וממשא מלך ושרים. כדכתיב ושב ה' אלוהיך את שבותך וכו'.

וכין יהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי שתמחול ותכפר לי על כל חטאתי ועוונותי ופשעי שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך מיום היותי עד היום הזה. זכרני ה' [89א] ברצון עמך ולראות בטובות בחירך ובני בית קדשנו ותפארתינו במהרה בימינו. ואזכה להתפלל בבית דבירך… יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי.

אבא בגבורות ה'… (פסוקים).

[92א]… אנא ה' אלוהי ואלוהי אבותי שמע לקולי וקבל תחינתי אלוהי בך בטחתי [92ב] אל אבושה אל יעלצו אויבי בי שהבוטח בך לא יבוש לעולם. לכן אשפוך את לבי לפניך לחוס ולרחם עלי להושיעני כי אתה אל צדיק ומושיע מלך שליט ומושל על כל מלכים בעבור כבוד שמך הגבור והנורא הצלני כשם שהצלת את אברהם אוהבך כן תצלני מכל הקמים עלי לרעה ועזרני ובצל כנפי רחמיך תסתירני ואל תתנני בנפש צרי ואל יאמרו בלענוהו והשב חרפתם על ראשם והשיבה נפשי משואיהם כי אתה ה' מציל אני מחזק ממנו לא אירע רע כי אתה עמדי שבתך ומשענתך המה ינחוני וינחמוני והצליחני בכל דרכי ומעשי ידי בכל מקום שאהיה והצילני מדין קשה ומבעל דין קשה [93א] ומן הרמאין ומן שודדי יום ולילה ומכף כל אויב ואורב בדרך. וסתום וחתום פי דוברי רע. והצילני מעין רעה ומידי בושה וקלון וחרפה ומחטא ועון ומדבר וחרב ורעב ושבי ובזה ומשחית ומגיפה ושטן ויצר הרע ומחלאים רעים ומייסורים קשים ומכל גזירות רעות ומאורעות קשות המתרגשות לבא בעולם. ותן לי אורך ימים ושנות חיים ואל תצריכני לידי מתנות בשר ודם והצילני מעוני ודלדול וחסרון כיס. והטריפני לחם חקי ללחמי ולחם בתי בכבוד ולא בבזוי. וזכני ללמוד תורתך תורה קדושה לראות בטובות בחירך. ואהיה באגודות עמך ישראל וחס(י)דך ואמיתך תמיד [93ב] יצרוני…

וכין יהיה רצון ורחמים מלפני ה' אלוהי ואלוהי אבותי שתרחם עלי ותעזרני ותסמיכני ותושיעני ותשמרני מכל פגע רע ומבני אדם הרעים והזדים ומדברי תהפוכות ומשנאת חינם. שמרני כאישון בת עין בצל כנפיך תסתירני וסכל וקלקל עצת כל היועצים עלי רעה. ישוב עמלם בראשם ועל קדקדם חמסם ישוב ואל תתן להם רשות ולא פנאי ולא שהות להרע לי ולכל אשר לי לא במעשה ולא בדבור ובלא אופן בעולם. סכל עצתם וקלקל מחשבותם. יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע.

אנא ה' [94א] עשה למען שמך הגדול הגבור והנורא ועזוז אכתירא"ל י"ה יהו"ה צבאו"ת י"ה אדירירו"ן. כי אתה שומע תפלת כל פה.

רבונו של עולם327 חננתני רצון חונני רצונך בהוע"ז ובעוה"ב. ואהיה מהכת אשר בצל כנפיך יחסיון ותהיה רוח הבריות נוחה המני ואל תיט לבי לדבר רע. אל תתעני מדרכך הטובים. ואל תקשיח לבי מיראתך שלח אורך ואמתך המה ינחוני. שבטך ומשענתך המה ינחמוני. ואהיה שמח בחלקי וכאשר משכתני חסד מנעורי כן לעולם תמשכני וגם עד זיקנה ושיבה אלוהים אל תעזבני. ואל בלעדך [94ב] אל תצריכני ואחר כבוד תקחני ותשוב תחייני מתהומות הארץ תשוב תעלני. ואתעדן בג"ע עם כל חסידך התממים ואבות הקדושים הקדומים הנאהבים והנעמים אשר בחייהם בסודך עמדו ובמותם ממך לא נפרדו כי משכת חסדיך עליהם ועננך עומד עליהם. ועת אליך תאספני במנוחתם תנחני ותצעדני מזיו שכינתך ואשבעה בהקיץ תמונתך. תודיעני אורח חים שובע שמחות את פניך נעימות בימיניך נצח.

זאת שאלתי מאת ה' אלוהים חי העולמים ואדיר האדירים. זאת היא בקשתי מלפניך ואם הקשיתי לשאול ואיני כדאי לגעת עד הלום לא על צדקותי אני מפיל תחינתי לפניך…

[95א] יהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי. להשוות לבי ופי בה'. בהתחנני אליך תכין לבי תקשיב אזני פלטני וחלצני ה' מיד צר. כי לא יפלא ממך כל דבר. ומהושיע ידך לא תקצר. גדול אתה אדונינו ורב כוח. לתת ליעף כח. ולאין אונים עצמה. לנער דעת ומזימה.

יהי רצון ורחמים ה' אלוהי ואלוהי אבותי. שתתן בי כח וגבורת לב להתנפל על יצרי הרע השולט על כל איברי מימי נעורי. ידוע לכל מי שיש לו עינים לראות. אזנים לשמוע ולב להבין ולהורות. שאין אה חפץ לחייב כל בריה. ובא ליטהר אתה מסייעו במדת טובך ובצדקתך הגדולה. לעין כל גלויה.

[95ב] אתה האל הגדול הגבור והנורא אהיה אשר אהיה ה' צבאות עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר. יהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי לבל ימעטו לפניך תלאותי אשר מצאוני והכאיבוני כל ימי הבלי בסבת עונותי ומהר יקדמוני רחמיך בעת צרותי ותהיינה אזניך קשובות.

יהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי בעל הרחמים הגדולים [96א] והעצומים אדון הסליחות ובוחן לבבות שתשים מחשך פני לאור ומעקשים למישור. חנני ה' חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך ואל באפך תוכיחני ואל בחמתך תייסרני. ולחם חקי הטריפני. ולידי מתנות בשר ודם אל תצריכני. השיבה לי ששון ורוח נדיבה תסמכני. יהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי שתעמידני בקרן אורה ואל תעמידני בקרן חשיכה. לא למעני תרחמני עושני כי אם למען שם כבודך. עזרני אלוהי ישעי על דבר כבוד שמך. ותן לרעיוני הצמאים למי ישעך משאלם. ואל ישוב מלפניך דם נכלם. ודבקם תמיד ביראתך הדרכני בנתיב מצותך הט לבי אל עדותך וייחד [96ב] לבבנו ליראה ולאהבה את שמך ולעבוד בלב שלם ובנפש חפצה. ותנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ושומעי אמן סלה.

יתברך שם כבוד מלכותך328 מרומם על כל ברכה ותהלה כי שמך בך329 ולפני כל נכון שמך לעולמי עד ומשמך ירעדו גדודי אש ויפארו לשמך ושמך לא חזו ומשמך ינוס הים ומשבריו וגליו מהדרים לשמך. והארץ בהביטך בה תרעד ועמודיה יתפלצון מיראת כבוד שמך. וכל דרי מעלה שבכול מעון מאימתך ירעדון ויפחדון. ארץ ודריה תהום ואבדון ציה וצלמות משמך ירופפון ג"ע וכל חסידך330 לשמך ירננו וכל אשר נשמת רוח חיים באפיו בנעימות לשון ישים [97א] כבוד לשמך. וגם אני עבדך בן אמתך עפר ואפר רמה ותולעה צל עובר וציץ השדה באתי להפיל תחינה לפניך ולבקש רחמים מלפני כסא כבודך שתענני ותחנני ותרחמני ותקיימני ותחייני ותברכני בברכותיך ותכתבני בספר חים טובים בכלל הצדיקים והחסידים ועמם תנה גורלי בעוה"ב ותעד(נ)ני מטובך הצפון לצדיקים לעתיד לבוא. ותטיב ותצליח את דרכי ומעשי ידי ופתח לי היום שערי רחמים והט עלי חן וחסד ורחמים וכבוד למען אמצא חן וחסד בעיניך ובעיני כל רואי כי אתה תקותי ואתה קרוב לכל קוראיך באמת והאר עיני והושיעני ורחמני ואשמרה עדותיך ועשה [97ב] שאלתי ובקשתי ברחמים למען שמך הגדול כי אליך נשאתי עיני

רבון העולמים אלוה"י האלי"ם ואדוני האדונים בעל הסליחות והרחמים. לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים על כל הטובות והחסדים שעשית עמי מיום היותי ועד היום הזה לא כגמול השיבותי לך אבל חטאתי לפניך והרע בעיניך עשיתי והרביתי לפשוע ולהכעיסך נתכונתי…

יהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלוה"י ואלוה"י אבותי שתמחול ותסלח לי על כל חטאתי ותכפר כל עונותי ותעביר כל [98א] פשעי שחטאתי ושעויתי לפני בין באונס בין ברצון בין בשוגג בין במזיד בין בסתר בין בגלוי331 בין במתכון בין שלא במתכון בין בהרהור בין במחשבה מיום היותי על האדמה עד היום הזה הכל תעביר ותסלח.

ובהגיע קצי להפטר מן העולם הזה ולהשיב אליך רוח קדשך אל תקח ממני במדת פורענות כי אם במדת טובך הגדולה והרחבה להיות מיתתי בזמנה, מיתה שיש בה חיבה, מיתה שיש בה תשובה מקובלת לפניך וחביבה, מיתה שיש בה תקומה לתחיית המתים להעה"ב, מיתה מתוקה וערבה. ותקבל נשמתי בחמלה כאשר תקחנה [98ב] ממני ותושיבני תחת כסא כבודך אשר משם נטעתה שכן דרכך בכל יום תמיד לטול נשמתי על משכבי בלילות ומחזירה לי בבקר באהבה במדת טובך הרחבה ובאמונתך אשר אין לה גבול וקצבה. בערב היא באה ובבקר שבה ואיני מרגיש בלכתה ושובה.

ויהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שכל הייסורים שעברו עלי והמקרים הקשים והרעים הנוגעים בי מידי יום ויום מפני רוע מעללי שתצרף אותם לנטלת נפש בשעתה להיות כפרת חטאתי ועונותי ופשעי ואשמותי וקיים בי מקרא שכתוב ראה עוניי ועמלי ושא לכל חטאתי. ה' אלוהים צבאות השיבנו וגומר.

אנא ה' אלוהי ואלוהי אבותי שעה [99א] שועתי ופנה עתירתי שמע תפילתי הרב כבסני מעוני וכו' וזכני משגיאות ומנסתרות נקני ואהיה מבני אדם אשר בצל כנפיך יחסיון תודיעני…332

יהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי בעבור שם כבודך הגדול אשר בו המצאת עולמך ברצונך בלב נתיבות חכמה ובחרת באדם להודות לך ולפארך ולרוממך ולהתקדש בתעצומך לתת לי מהלכים בין העומדים לפניך תישרני אני וכל זרעי ליראה ולאהבה את שמך ולעבדך בלבב שלם ובנפש חפצה והדריכני באמתך ולמדני וכו'. הדריכני בנתיב מצותך וכו' והכתירני בכתר תורתך הטהורה [99ב] אני וכל זרעי הדריכני באמתך וכו'. תהי ידך לעזרני וכו' ותקנני בעצה טובה מלפניך ואל יהי לי ולזרעי שום מונע ומעכב מלקיים תורתך ומצותיך מלהתקדש בקדושתך והאר עיני ועיני כל זרעי במאור תורתך והדריך את צאיצאי וציאצי עמך ישראל בנתיבותיך הנעימים. ולמדני דרך זו אלך למען לא אחטא לך והשיבה רגלי אל עדותך והחזירני בתשובה שלימה מלפניך. ואל יהי פסול בזרעי ובמטתי ואל יצא ממני ומזרעי מי שיכעיסך מעתה ועד עולם אלא הכל שיהנה לך ויערב לפניך כריח נחוח וחפצך בידינו יצלח ותסתירני בסתר פניך ומרכסי איש333 וכו'. ורחמיך יסובבוני תמיד ונהיה למרכבתך ולא למרכבת אחרים.

[100א] ועשה למען שמך הגדול הגיבור והנורא ורפאני רפואה שלימה רפואת הנפש ורפואת הגוף ברחמיך הרבים ותבשרנו כי רציתנו ואל יעכב לפניך שום חטא ועון ואשמה לתפלתי זו ולהעלותה דרך שער השמים לפני כסא כבודך ואתה תשמע השמים וסלחתה לעוננו וכו'. אלהי עד שלא נוצרתי וכו'. ועתה נשאני לבי ונדבה רוחי אותי לשוב אליך בתשובה שלימה באמת בלב שלם ונפש חפצה בכל מאודי להיותי מודה ועוזב ומשליך כל חטאתי ועונותי ופשעי ואשמותי ולעשות לי לב חדש ורוח חדשה ואהיה זהיר וזריז במצותיך ובתורתך וביראתך ועזרני נגד השטן הנלחם334 בי בכל יום בתחבולה ומבקש לו את נפשי להמיתני ועזרני לבל ימשול בי להחטיאני [100ב] והרחיקהו מרמ"ח אברי והשליכהו במצולות ים מעלי וגעור בו ואל יבהילני ואל יעמוד על ימיני לשטני ועשית את אשר אלך בחקך ותסיר לב האבן מקרבי ונתת לי לב בשר.

ואתה ה' אלהי הפותח ידך בתשובה ומסייע הבא ליטהר פתח ידך וקבלני בתשובה שלימה לפניך. אנא ה' אלהי ואלהי אבותי שמע לתפלת עבדך ואל תחנוניו וקבל תפלתי ותשובתי ואל יעכבם לפניך שום חטא ועון ואשמה ויהיו לפני כסא כבודיך מליצי יושר ומלמדי זכות ומזכירי אהבה להמליץ בעדי להכניס תפלתי לפני כסא כבודך ואם בחטאי הרב והעצום אין לי מליץ יושר בעדי חתור לי חתירה מתחת כסא כבודיך וקבל תפילתי ותשובתי שלא אשוב ריקם מלפניך כי אתה שומע תפלה.

יהי רצון ורחמים [101א] מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתהא כל כונת מעשי אליך וכל מחשבותי לך וכל פעולותי לשמך וכל חפצי לכבודך וכל תשוקתי אליך וכל מבטחי עליך וכל גדולותי להכנע לפניך וכל הנאתי להתנאות בעבודתך ואל תשים חלקי עם רודפי תאות העה"ז וטובותיו ומתענגים מתענוגותיו וחושבים עבודתך עול ברזל על צוארם ותורתך כדברי לעג להם וכשיר עגבים מפיהם כי טח מראות עיניהם.

אנא ה' אלהי ואלהי אבותי הצילני מאמונתם הרעה ומכונתם [ה]סכלה והטה רעיוני לעבודתך ולבי ליראתך ותראה בעוני עמך ישראל335 הנפוצים ותקנא לשם קדשך המחולל בגויים ובחורבות ירושלים אשר היתה שממה ומקדשך אשר משולח ונעזב [101ב] כמדבר ותקנא לשם קדשך המחולל בגוים ותקנא [ל]שארית צאנך מכל המקומות אשר נפוצו שמה והשב ישראל לנוהו וארמון על משפטו ישב ובאה הממשלה הראשונה ממלכת לבית336 ירושלים ועמד ורעה בע337 ה' בגאון שם ה' אלהיו ונקוו כל הגוים לקרא כלם בשם ה' ולעובדו שכם אחד כי לך אנחנו מחכים ולישועתך אנו מצפים ולהמון רחמיך וחסדיך אנו מייחלים נא על תבישנו משברנו ואל תפח לנו338 מלכנו את תקותינו. הראני ה' חסדך וישעך תתן לנו וקיים לנו הבטחותיך ונחמותיך הושיעה את עמך ישראל. יהיו לרצון אמרי פי והגיוני אכי"ר. תושלב"ע.

ליום חמישי339

[102א] אזהרה340. ברכי נפשי… זכרי שממקום קדוש הוציאך…

[103א] יהי רצון ורחמים [103ב] מלפניך341 ה' אלהי ואלהי אבותי. לטהר מערכי רעיוני. ולכונן מעני342 לשוני. ותחשכני מזדונות. ותנקני משגיאות. ותהיה יראתך343 עם לבבי בעת מחשבתי344. ועם פי בעת הטיפי. ועם ידי בעת מעבדי. ועם רגלי בעת אחוז שבילי. ולא אוציא345 מפי רק הישר בעיניך. ואל אומר דבר לפני המלאך שלא כרצוניך. וגעור בשטן ואל יבהילני. ויצר הרע ואל יכשילני. והאר פניך אלי. ונתת מהודך עלי. וקבל תחנוני. ושעה בקול הגיוני. ורצה השתחויתי ועמדי לפניך. ועזרני על דבר כבוד שמך. בזאת אדע כי עשית עמי חסד וכי חפצת בי ותיצבני346 לפניך לעולם וכו'.

עמידה. ה' שמעתי שמעך יראתי347

[105א] מלאכים יקדישוהו. ושרפים יעריצוהו…

השתחויה. בורא נשמות. ויודע תעלומות348

[105ב] עמידה349. שמי השמים לא יכלכלהו. אף כי הלבבות יכילוהו…

[106ב] השתחויה. מבטן אמי350 נשאתני. ומשדים עמסתני…

[107א] וידוי. ואולם שמעתי ומוסר351 פרעתי… [108ב]… וקרבני לברית ולחוק. ואליך352 אשתחוה למרחוק.

כריעה. הנני כורע ומשתחוה…

[109א] עמידה. אתה נורא אתה… [109ב]… ואל תשיבנו ריקם מלפניך.

נפילת אפים. ובכן אקוד ואשתחוה…

[110ב] לחש353 חננתני נפש חנני דעה. חננתני תורה חנני לימודה. חננתני אברים חנני מעשים טובים354. חננתני מזון חנני355 לחון דלים. חננתני רצון356 חונני רצונך בהע"ז ובעה"ב. אל תט לבי לדבר רע וכו' אל תתעני ה' מדרכיך תקשיח לבי מיראתיך וכו'. אורך ואמתך ינחוני [111א] שבטך ומשענתך המה ינחמוני. ותנני שמח בחלקי וכאשר משכתני חסד מנעורי כן לעולם תמשכני ולעת זקנה ושבה אל תשליכני ואחר כבוד תקחני ותן חלקי עם חסידך התמימים ואבות הקדומים הנאהבים והנעימים אשר בחייהם בסודך עמדו ובמותם ממך לא נפרדו כי משכת חסדיך אליהם ועננך עומד עליהם. אליהם תאספני ובמנוחתם תנחני ותעדנני מזיו שכינתך ואשבעה בהקיץ תמונתך. זאת שאלתי מאת ה' אותה אבקש. ואם הקשיתי לשאול ואיני כדאי לגעת עד הלום לא על צדקותי [111ב] אני מפיל תחנוני לפניך כי אם על רחמיך הרבים. ובכן מצא עבדך את לבו לבקש נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי ואערוך רנה ואשפוך תחנה לפני שוכן מעונה בעד השארית הנמצאה שה פזורה ונהלאה עם בזוי ושסוי עדר חלוב וגזוז עם שרידי חרב ופליטי זאבי ערב…


[114א] יהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי. שתשלח ברכה והצלחה והרוחה בכל עסקי357. והצילני מכל לוחצי ודוחקי. והיה והחיה ברצון נפשי ובכל משא ומתן וסחורה וחליפין ותמורה ועסק שאעשה והטריפני לחם חוקי בנחת ולא בצער בבטח ולא בפחד ובכל אשר אני עמל. תהי עלי חומל. להשקיט לי מימי רע. וחסדיך ממני אל תגרע. וריוח תשים בכל מה שאני עושה ובני ביתי וחברי עושים ויהיה משאי ומתני בשל[ו]ם עם בריותך בכל יום ויום ובכל שעה ובאמונה. ובכל רגע ועונה. ויתרחק לבי מכל ממון איסור ויהי פרקי נאה בעיני כל רואי וחכמה ותבונה [115א] תשכילני. ומדת גבורתך תאזרני. וממעלה אל מעלה תרוממני. ופקודתך תשמרני. ומכל חולאים רעים תצילני.

אנא אל עולם. אל תשיבני נכלם. ומברכותך יבורך בית עבדך המתחנן לפניך לעולם. ומלא ידי מברכותיך. ומעושר מתנות ידיך. כי העושר והכבוד מלפניך. לתת לאשר ייטב לפניך ובעיניך. אנא ברחמים הרבים שופטני. אל באפך פן תמעיטני. ואמצא חן וחסד לפניך. ואפיק רצוניך. כי אתה שומע תפלת כל פה.

רבון העולמים הזן את העולם כולו במדת טובך בחן בחסד וברחמים וכלכלת את דור המדבר בחסדיך הגדולים [115ב] כן ברחמיך הרבים פרנסני אני ובני ביתי בהיתר ולא באיסור שכן דרכך לעשות חסד חינם בכל דור ודור. רבון העולמים ואדוני האדונים מתחנן אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי למען קדושת שמך הגדול הגבור והנורא שתמציאני פרנסתי היום ובכל יום ויום ואל תצריכני לידי מתנות בשר ודם אל תעזבני ה' אלהי והטרפני לחם חוקי כי בך בטחתי ועליך נסמכתי והשלכתי יהבי כדכתיב השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך ואל יחסר מזוני ומזון אנשי ביתי בכל יום ויום ובכל עת כדכתיב עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון.

[116א] אנא אל עליון המשפיע במדת טובך על כלל יצוריך358 השביעני359 מרצונך כי כן נתחנן דוד נעים זמירות ישראל לפניך כדכתיב פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון. מלא ידי מברכותיך עטרה ומעושר גבורה מתנות חסד ידיך חכמה ואל תצריכני לידי בשם ודם אלא לידך המלאה והרחבה והפתוחה והפק שאלתי ובקשתי ושמע תפלתי כי אתה ה' טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך ואתה ה' אל רחום וחנון ורב חסד ומרבה להטיב. פני שואליך ריקם אל תשיב. תכין לבם תקשיב אזנך ורחמיך על יצוריך ואתה שומע כל פה ברוך שומע תפלה.


[116ב] תפלה לשמואל הרמתי360

[129א] יהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי למען שמך הגדול הגיבור והקדוש אב הרחמן חנון ורחום ארך אפים ורב חסד שתחון ותחוס ותחמול ותרחם עלי ועל כל אשר יש לי וראה עוניי ודלותי361 ומלא חסרוני והצילני מכל פגעים [129ב] רעים ומכל צער ונזק ומכל מיני פורענויות רעות וקשות המתרגשות לבא בעולם ותמחל ותסלח ותכפר חטאתי ועונותי ופשעי שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך ה' אלהי מנעורי ועד עתה ואל ישלוט בי יצר הרע ואל יתחלל שמך בי362 ובזרעי מעתה ועד עולם ואל תשימני שיחה בפי הבריות ואל תביא תקלה לשום אדם על ידי ושמרני מעבירה ומהרהור עבירה שלא יכשילני יצה"ר לא ביום ולא בלילה. גלוי ידוע לפניך ה' אלהי שרצוני לעשות רצונך אבל מה אעשה ששאור שבעיסה מעכב. לכן יהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתשמיד [130א] ותשפיל ותכניע יצרי הרע ותרחיקהו מרמ"ח האברים שבי ותשליך במצולות ים על חטאתי וכל עונותי ופשעי שחטאתי ושעויתי ושפשעתי מיום היותי עד היום הזה ובמקום שלא יזכרו ולא יפקדו וסתום וחתום פי דוברי רעתי ותשפיל ותכניע כל אויבי וכל שונאי וכל היועצים עלי רעה הפר עצתם וקלקל מחשבותם ישוב עמלם בראשם ועל קדקדם חמסם ישוב יחוגו וינעו כשכור וכל חכמתם תתבלע וקיים בהם מקרא דכתיב עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל ועוזרני וסייעני וחזקני בפרנסתי אני ובני ביתי והטריפני לחם חוקי בכבוד ולא בבזוי וכו' והושעני וענני בקראי [130ב] אליך כי לא על צדקותי אני מפיל תחינתי לפניך ה' שמעה ה' סלחה וכו'.

אנא ה' אלהי ואלהי אבותי למענך ולמען תורתך ולמען עבדיך הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה ושמואל הרמתי ואליהו התשבי ואלישע בן שפט וכל הנביאים וכל הצדיקים והחסידים שתציל ותושיע ותמלט אותי ואת כל אשר לי מכל דבר רע ומכל פגע רע ומחולאים רעים ומדבר ומגפה וממיתה משונה וממיתה חטופה ומחיבוט הקבר ומדינה של גהינם ומן השוד והשבר והרעב והחרב ומחבלי המשיח וממלחמת גוג ומגוג ומשעבוד מלכיות ומשעבוד גליות [131א] ומבני אדם הרעים והזדים ומעדות שקר ומדין קשה ומבעל דין קשה ושמרני מיצר הרע ומעין הרע ומכל שעות רעות ומאורעות רעות וקשות המתרגשות ובאות לעולם ומן המזיקים בין ביום בין בלילה בין בים בין ביבשה והפר ובטל מעלי ומכל אנשי ביתי כל גזרות קשות ורעות וגזור עלי גזירות טובות וחדש מזלי בכל יום לטובה ופתח לי שערי רחמנים ותן לי אורך ימים ושנות חיים ושלום ושלוה והשקט והבטחה מעתה ועד עולם ותנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל ראי וגמלני חסדים טובים ותן חלקי בתורתך עם יראי שמך ועושי רצונך בלבב שלם ובנפש [131ב] חפצה ושבעני מטובך ושמח נפשי בישועותך וטהר לבי לעבדך באמת. תכון תפלתי קטורת לפניך ולשועתי הט אזניך תבו[א] תפלתי לפניך הט אזניך לרינתי תכון תפלתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב וכו'. ואני תפלתי לך ה' עת רצון אלהים ברוב חסדך ענני באמת ישעך. תודיעני אורח חיים שובע שמחות את פניך בימינך נעימות נצח. יהיו לרצון אמרי פי והגיוני לפניך ה' צורי וגואלי. תושלבע.

[133א] רבון העולמים אלהי האלהים ואדוני האדונים בעל הרחמים והסליחות מתפלל אני לפניך בשמך הגדול הגבור והנורא הקדוש והטהור העזוז והאמיץ האביר והחזק363 הרמוז בראשי פסוקים אלו שזכרתים לפניך364 שתעשה שאלתי ותמלא [133ב] בקשתי ויעמוד לפניך בעדי מליצי יושר ומלמדי זכות ומז[כ]ירי אהבה ותהיינה אזנך קשובות לקול תחנוני. עשה עמי אות לטובה יהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שיכבשו רחמך את כעסך וכו' וקום מכסא דין ושב בכסא רחמים והתכסא בחסידותך והתעטף בצדקתך ומליצי יושר תקרב ומלמדי זכות תאזין ומזכירי אהבה תישע ומזמות תשובה תקבל כמעשה ומעשה תרצה ובא ליטהר תסייע חפץ צדקך תזכה ותבחר ותקרב ורוח נכאה תיישר ותלבן ודמעות עין תשים בנאדך כדכתיב שימה דמעתי בנאדך וכו'. אנא ה' צבאות אלהי ישראל האל הגדול הגבור והנורא אהיה אשר אהיה אל ימעטו לפניך [134א] תלאותי וצרותי אשר מצאוני וקראוני מיום היותי ויהיו כפרה על חטאתי ועונותי ופשעי שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך.

ומתודה ואומר: אנא ה' ואתה צדיק על כל וכו'. ועתה אתה קדוש יושב תהלות ישראל תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני ושמע תפלתי וענה עתירתי כי עם ה' החסד והרבה עמו פדות פדני מעוני ומחטאתי ופשעי וחלצני מצרותי והחישה מפלט וכו' ואל תער נפשי וקרבה אל נפשי גאלה וכו' כי כאיל תערוג וכו' הראיני בנעימך זכרני ה' ברצון עמך וכו' לראות בטובות בחירך וכו'. אנא ה' הושיעה לבן אמתך אשר קורא. כי365 עמך הסליחה למען תורא. אל תשליכני מלפניך ואל תשליכני לעת [134ב] זקנה וגם עד זקנה ושיבה וכו' כי עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה כי אתה תקותי וכו'.

אנא נורא קדוש תרבה מחילתך אנקת"ם366


  1. 1 תהליך זה תחילתו בתקופה קדומה (“תקיעתא דבי רב”, ה"וידוי דרב המנונא זוטא ביומא דכפורי" שרבא נהג לאומרו “בתר צלותיה” וכיו"ב). עיין ברכות טז, ב־יז, א.  ↩︎

  2. 2 Joseph Karo, אוכספורד, 1962, עמ' 51, 99 ואילך, 104, 108 ואילך.  ↩︎

  3. 3 ראשית חכמה, ויניציאה של"ט, דף צט, ב.  ↩︎
  4. 4 גירונדי, תולדות גדולי ישראל באיטליה, טריאסטי 1853, עמ' 320. ור' להלן הע' 33.  ↩︎

  5. 5 תודתי נתונה למר מ' בניהו שהעמיד את הצילום לרשותי ושלא חסך ממני את זמנו ואת חוכמתו כדי לסייעני בעיבוד הטכסט ובניתוחו. כמו כן יעמדו על הברכה חבריי ד"ר ח"ה בן־ששון, ד"ר א' מירסקי ופרופ' ח' שירמן שהניאוני בעצה ותושיה.  ↩︎

  6. 6 כ"י בניהו, ועיין להלן עמ' קמד. מעל לעמ' 3א ו־4א של כה"י כתוב בכתיבה אחרת “מאיר נועם”, בידי מי שכתב גם את תוכן הספר בשער. וכנראה אין זה השם המקורי של התיקון שקבע המחבר.  ↩︎

  7. 7 גם מקובלים שחיו במה שנחשב בדרך כלל ל"מתח משיחי־אסכאטולוגי", היו לפעמים רחוקים ממשיחיות מידית. עיין בספרי (הנז' בהע' 2), עמ' 128, 282, וכן בדברי ח"ה בן־ששון, גלות וגאולה בעיניו של דור גולי ספרד, ספר־יובל ליצחק בער, תשכ"א, עמ' 222.  ↩︎

  8. 8 רחוק לשער שיצא מספרד בהיותו ילד קטן, כמורו וידידו הר"י קארו, כי אז אנו חייבים להניח שהאריך ימים הרבה, וחי כתשעים שנה. בעל “ראשית חכמה” שכתב את ההקדמה לספרו בשנת של"ה, מזכיר את הר"ש אלקבץ בכל מקום בברכת החיים דווקא. ויש לזכור שאחותו נישאה להרמ"ק שנולד בשנת רפ"ב בערך.  ↩︎

  9. 9 האחת נתפרסמה על־ידי א' פריימאנן, ס' הזכרון לר' צ"פ חיות, וינא תרצ"ג, עמ' רלו־רמז; השניה על־ידי ח"ה בן־ששון, תרביץ, כרך לא, תשכ"ב, עמ' 71–59.  ↩︎

  10. 10 כגון שלמה ן' וירגא, שבט יהודה, פרק נ.  ↩︎
  11. 11 בן־ששון, במאמרו הנ"ל בספר בער, עמ' 226.  ↩︎

  12. 12 ועיין בדברי דון יצחק אברבאנאל, המפרש את הפסוק על הגאולה שתבוא אחרי גירוש ספרד. משמיע ישועה, אופנבך תקכ"ז, דף יח, ב.  ↩︎

  13. 13 האם יש כאן רמז לאיחוד שתי הממלכות, שהיה סיבת הגירוש?  ↩︎

  14. 14 כדברי המקובל ר' אברהם ב"ר אליעזר הלוי, בפירושו לנבואת הילד, שפורסמו ע"י ג' שלום, קרית ספר, שנה ב, תרפ"ו, עמ' 137.  ↩︎

  15. 15 ראה בפירושו של אברבאנאל לפ' וארא ז, כו; ב"צרור המור" לר' אברהם סבע, פ' בחוקותי ופ' כי תבוא (על הפסוק “בניך ובנותיך נתונים לעם אחר”); בשבט יהודה לשלמה ן' וירגא, פרק נח ועוד.  ↩︎

  16. 16 לכל השאלה ראה עכשיו בן־ששון, דור גולי ספרד על עצמו, ציון, שנה כו, תשכ"א, עמ' 43–34. השווה גם דברי ר' אברהם סבע ב"צרור המור" (פ' בחוקותיו): “ונתחברו יותר ממ' אנוסים צדיקים מהאנוסים שהמירו דתם בעל כרחם”.  ↩︎

  17. 17 היינו לא רק אנוסים שנתפסו על ידי החקירה, אלא יהודים שעמדו באמונתם על אף כל האיומים והעינויים כגון ר' שמעון מימי ומשפחתו “שקדשו שם שמים בפהאסייא ומסרו עצמם על קדוש השם”. ר' אברהם סבע, צרור המור, פ' בחוקותי.  ↩︎

  18. 18 תעודה מס' 441 מסוף המאה הי"ד אצל יצחק בער (Die Juden im christlichen Spanien, I עמ' 696–694), מספרת על אשה שנשארה נאמנה ליהדות, אך לא נפרדה מבעלה המומר.  ↩︎

  19. 19 עיין ש' אסף, אנוסי ספרד ופורטוגאל בספרות התשובות, באהלי יעקב, תש"ג, עמ' 180–145 (על פירוד משפחות כשהצד האחד נמלט מן השמד שם, עמ' 157 ו־177) ו־H. J. Zimmels, Die Marranen in der rabbinischen Literatur, 1932 בעיקר עמ' 53.  ↩︎

  20. 20 ראה במאמרו הנ"ל של אסף.  ↩︎
  21. 21 דונה גראסיה מנדס היתה בוודאי הדגולה והמפורסמת ביותר, אך לא היחידה שהחזיקה בידי לומדי התורה ובנתה בתי כנסיות וכיו"ב (ראה דברי המבוא של הר"י ן' לב לתשובותיו, וכן בשו"ת מהרשד"ם, חלק יו"ד, שאלה צז “על בית כנסת שבנתה הגברת מרת גראשייה נשיא”).  ↩︎

  22. 22 ראה בספרי הנז' בהע' 2, עמ' 100, 110.  ↩︎
  23. 23 ראה ילינק, בית המדרש, חדר שני, עמ' 122–120.  ↩︎

  24. 24 ראה מאמרו של מ' בניהן בקובץ הבא של ספונות.  ↩︎

  25. 25 ראה בספרי הנ"ל בהע' 2, עמ' 277.  ↩︎
  26. 26 כגון ר' שלמה שרביט הזהב, הרדב"ז ועוד. “כתר מלכות” של הרדב"ז מפיע בכה"י שלפנינו בתיקון התפילה ליום ג, וראה להלן סי' י. לענין זיקתו של “כתר מלכות” של הרשב"ג ליצירות קדומות ומאוחרות, ראה דברי י' רצהבי ב"אורלוגין", שנה יב, 1956, עמ' 178–160.  ↩︎

  27. 27 כגון אלחריזי. ראה גם במאמרו הנ"ל של רצהבי.  ↩︎

  28. 28 כגון “תפלת השחר” לר' סעדיה גאון (אוצר התפלות מו־מח) ועוד.  ↩︎

  29. 29 להלן, סי' כז. ראוי לציין שכה"י שלנו מכיל הרבה דברים המובאים גם באוספים ובספרים מאוחרים יותר, כגון בס' אור קדמון ובס' שבט מוסר (שהשתמש כבר, כמובן, בס' אור קדמון). הבאות אלו יכולות ללמדנו על מידת הפופולאריות של תפילות ופיוטים מסויימים.  ↩︎

  30. 30 מחוץ למשפט “אתה אחד מיוחד בספירותיך אחדות יחידות”, אין רמז טרמינולוגי מפורש לענייני קבלה – שלא כ"כתר מלכות" של הרדב"ז שכולו על דרך הסוד. את הרמיזות הקבליות ציינתי בהערות.  ↩︎

  31. 31 כותרת זו יכולה לשמש אישור נוסף להשערתנו (לעיל, עמ' 2) שעורך הקובץ סידר לעצמו תיקון תפילות מן הקיים, ואח"כ חילק את הילקוט לימות השבוע.  ↩︎

  32. 32 על הידיעה וההתענינות בכתבי חסידי אשכנז אצל מקובלי צפת, ראה מ' בניהו במאמר הנ"ל בהע' 24.  ↩︎

  33. 33 גירונדי, תולדות גדולי ישראל, עמ' 320, מציין “ועוד חתומים באוצרותי תפלות ותחנות רבות עד”ה (= על דרך הסוד) שתקן [הר"ש אלקבץ] לומר על קברי הצדיקים". ואולי תפילות ותחינות אלו כללו גם את “תפילת שמואל הרמתי” שבקובץ שלנו.  ↩︎

  34. 1 זוהר, ח"ב, סב, א: “כל אינון בני מהימנותא בעאן בכל יומא ויומא לשאלא מזונייהו מקב”ה ולצלאה צלותהון עליה".  ↩︎

  35. 2 בכה"י מהיא כל.  ↩︎
  36. 3 כאן מתחילה התפילה על המזונות. הטכסט עפ"י כ"י גינצבורג 694 (=ג). חילופי נוסחאות עפ"י כ"י בניהו (=ב).  ↩︎

  37. 4 ב אדוני.  ↩︎
  38. 5 ב ולעמך ישראל.  ↩︎
  39. 6 ב בתפארתך פארתם ובגבורתך הזהרתם (!) ובחסדך נהלתם ובינה וחכמה חננתם ובכתר תורתך הכתרתם.  ↩︎

  40. 7 ב ממצרים.  ↩︎
  41. 8 ב ואת ידך החזקה.  ↩︎
  42. 9 עפ"י דברים ג, כד.  ↩︎
  43. 10 ב נפשותיהם.  ↩︎
  44. 11 שמות טז, ד.  ↩︎
  45. 12 שם, פסוקים יג־יד.  ↩︎
  46. 13 כאן השמיט המעתיק כמה מילים מן הכתוב.  ↩︎
  47. 14 שמות טז, לה.  ↩︎
  48. 15 עפיה"כ ישעיה סג, י.  ↩︎
  49. 16 ב ומנך לא מענת מפיהם.  ↩︎
  50. 17 ב הזן ומפרנס.  ↩︎
  51. 18 תהלים עא, ח.  ↩︎
  52. 19 ב הנדות ל'.  ↩︎
  53. 20 עפ"י בכורות ו, ב, נדה ט, א: “הדם נעכר ונעשה חלב”.  ↩︎

  54. 21 ב אותם.  ↩︎
  55. 22 סדר הרעיונות מיוסד על ס' חובות הלבבות, שער הבחינה, פרק ה, אם כי בשינוי ובקיצור לשון.  ↩︎

  56. 23 עפ"י איוב מא, ג. מליצה דומה בכתר מלכות להרשב"ג: “הליצו עליהם מעשים טובים אשר הקדימו”.  ↩︎

  57. 24 עפ"י לשון הכתוב. ג בנחל ברית, ב מלאך הברית.  ↩︎

  58. 25 מלכים א יז, ב־טז.  ↩︎
  59. 26 ג אלי.  ↩︎
  60. 27 מכאן ועד “כי מושיע אין בלתך” המובאה בס' ראשית חכמה, שער האהבה, פרק ו, ויניציאה של"ט, דף צט, א. ועיין מבוא והע' 3.  ↩︎

  61. 28 ע"ד לשון התלמוד עבודה זרה ג, ב.  ↩︎
  62. 29 בדפוסים של ס' ראשית חכמה הנוסח השתבש “ולכלכל כלכלתך”. בס' אמרי נועם (אמשטרדם ש"צ, דף קב, ב) “ולכלכל כל בלתך”.  ↩︎

  63. 30 תהילים קמה, טו. ב כדכתיב עיני כל אליך.  ↩︎

  64. 31 ב מסמן את ראשי וסופי התיבות כדי להבליט את השמות היוצאים מן הפסוקים ומוסיף: ויכוון ר"ת פא"י יאהדונהי וס"ת חת"ך עוד יכוין חת"ך בחילוף אתבש סא"ל גי' יאהדונהאי ויכוין לשם הל"י שעולה ג' מ"ה.  ↩︎

  65. 32 תהילים קלו, כה.  ↩︎
  66. 33 עפ"י תענית ב, א.  ↩︎
  67. 34 ב לשון רבים: הטריפנו לחם חוקנו וכו', וכן גם להלן.  ↩︎

  68. 35 תהילים כב, יא.  ↩︎
  69. 36 שם, נה, כג. ב דבריך.  ↩︎
  70. 37 ג חסדיך.  ↩︎
  71. 38 תהילים כג.  ↩︎
  72. 39 ב מוסיף כוונות שיש לכוון במזמור זה.  ↩︎

  73. 40 ב בכבוד ולא בביזוי, עפ"י נוסח ספרד של ברכת המזון.  ↩︎

  74. 41 לשון ברכת המזון.  ↩︎
  75. 42 ב האשה והילדים שנתת.  ↩︎
  76. 43 ג במא. הסופר רגיל להחליף ה' בא' ואני תיקנתי בלי להעיר על כך בכל מקרה.  ↩︎

  77. 44 ב לזונם ולפרנסם.  ↩︎
  78. 45 ישעיה ס, כא.  ↩︎
  79. 46 ב דבר.  ↩︎
  80. 47 תהילים לז, כה.  ↩︎
  81. 48 ב כמו שנתברך.  ↩︎
  82. 49 מלכים א יט, ד־ח.  ↩︎
  83. 50 ב ל'.  ↩︎
  84. 51 הרעיון ששולחנו של אדם דומה למזבח ומכפר עליו נמצא לראשונה בתלמוד (ברכות נה, א) ובעל ראשית חכמה פיתחו בהרחבה בשער הקדושה פרק טו. אולם הן בתלמוד הן בס' ראשית חכמה האסוציאציה קשורה במוטיב של האכלת עניים שהיא היא ההופכת את שולחנו של אדם למזבח ולא האופי ה"סקרמנטאלי" כביכול של שולחן טהור ושל אכילה בקדושה. (השווה גם את דברי הר' יוסף יעבץ המובאים בס' ראשית חכמה, שם). הזוהר (ח"ב, דף קנג, ב־קנד, א), ובעקבותיו גם בעל ראשית חכמה, מוסיף לענין האכלת עניים עוד מוטיב שני: דברי תורה מעלים את שולחנו של אדם למדרגת “זה השולחן אשר לפני ה'”. כדאי לציין אגב אורחא את העובדה שהזוהר קושר את הדיון בנושא זה לשולחן אשר במקדש. עובדה זו מונעת מבעל הזוהר את אפשרות של זיהוי פשוט את שולחנו של אדם עם המזבח. אפילו הבאת דברי הגמרא (בלשון הזוהר: “שלחן דבר נש קיימא לדכאה ליה לבר נש מכל חובוי”) אין בה כדי לקיים את הזיהוי. מוטיב שלישי הוא הצד האסקטי: על ידי פרישות מתאוות האכיל וע"י מיעוט הנאה על שולחנו, אדם זובח את יצרו ובזה הופך את שולחנו למזבח מכפר (השווה, למשל, דברי המגיד למרן, מגיד משרים, פ' משפטים). תפיסה מיסטית יותר קיצונית נמצאת בס' מסילת ישרים, פרק כו (בביאור מידת הקדושה), אלא שם האיש הקדוש הוא המזבח ולא השולחן.  ↩︎

  85. 52 יחזקאל מא, כב. הפסוק משמש יסוד הדרוש הן בגמרא ברכות הן בזוהר.  ↩︎

  86. 53 כאן מסתיימת התפילה על המזונות בב יש עוד תוספת משפט לסיום התפילה: “אנא זכה לנו ולכל ישראל עמך לאכול פת אשר תוציא מן הארץ בלי עמל ובלי טורח והאכילנו מסעודתו של לויתן והנחילנו עולם שאין בו אכילה ושתייה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה אכי”ר ונאמר אמן".  ↩︎

  87. 1 כאן מתחילה המדיטאציה ההיסטורית המדברת בשבחם של ישראל, מקוננת על ייסוריהם ומתפללת לגאולתם.  ↩︎

  88. 2 נחמיה ט, לב.  ↩︎
  89. 3 תהילים סט, לד.  ↩︎
  90. 4 שם כב, כה.  ↩︎
  91. 5 בדברים לב, לו “עצור ועזוב”.  ↩︎
  92. 6 עפ"י ישעיה מב, כב “עם בזוז ושסוס”.  ↩︎
  93. 7 הצירוף “בזוי ושסוי גזוז וחלוב” לקוח מתפילה המצויה במחזור רומנייא (286ב) והמובאת כולה בקובץ שלפנינו 112ב.  ↩︎

  94. 8 תערובת מליצית עפ"י דברים ט, כו־כט.  ↩︎
  95. 9 עפ"י תהילים פט, מב. הגירסה בכה"י שוסהו.  ↩︎

  96. 10 בכה"י נשרבה.  ↩︎
  97. 11 עפ"י ירמיה יד, יז.  ↩︎
  98. 12 תהלת?  ↩︎
  99. 13 ישעיה כד, ד.  ↩︎
  100. 14 ירמיה יד, ב.  ↩︎
  101. 15 מיכה ב, ח.  ↩︎
  102. 16 עדה"כ דברים לב, ל.  ↩︎
  103. 17 עפ"י תהילים פט פסוקים לט, מא, מג.  ↩︎
  104. 18 עפ"י ויקרא כו, לו.  ↩︎
  105. 19 תהילים פט, מד־מה.  ↩︎
  106. 20 שם קיט, עה.  ↩︎
  107. 21 שם כה, י.  ↩︎
  108. 22 ירמיה ה, כה.  ↩︎
  109. 23 עזרא ט, ו־ז.  ↩︎
  110. 24 צירוף קטעי פסוקים עפ"י תהילים קו, כג; ישעיה כט, כ; הושע ט, ט; תהילים עח, לד; משלי כד, ט.  ↩︎

  111. 25 ירמיה טו, א.  ↩︎
  112. 26 יהושע כב, כ.  ↩︎
  113. 27 בכה"י אמנה.  ↩︎
  114. 28 מכאן עד “מלאכי רעים” צירוף לשונות מהכתוב מלכים א, ח פסוקים לג, לה, לד, ולשון ההגדה.  ↩︎

  115. 29 עפ"י איוב לו, כז.  ↩︎
  116. *29 ישעיה נו, יא; יונה א, יב: “בשלי הסער הגדול הזה עליכם”.  ↩︎

  117. 30 תודעת החטא הכללית (“מימי אבותינו אנחנו באשמה גדולה”) מתחזקת ומצטמצמת לתודעת חטא פרטית. הפרט הוא גורם לאסון הדור ועליו גם להפיל תחינה ולבקש רחמים על עמו. אחריות זו רובצת עליו גם כחוטא, ואין חובת התפילה בעד הכלל מוטלת על צדיקי הדור דווקא.  ↩︎

  118. 31 עפ"י תהילים קו, כח־לא.  ↩︎
  119. 32 המליצה עפ"י ירמיה יג, יז.  ↩︎
  120. 33 מכאן ואילך עפ"י שופטים ו.  ↩︎
  121. 34 עפ"י ישעיה נט, יז. בכה"י במעיל.  ↩︎
  122. 35 עפ"י יונה ב, ט.  ↩︎
  123. 36 ירמיה טז, יט.  ↩︎
  124. 37 עפ"י בראשית רבה נו, ג: “… יחדיו, זה לעקוד וזה ליעקד, זה לשחוט וזה לישחט”.  ↩︎

  125. 38 בכה"י בעבור.  ↩︎
  126. 39 עפ"י שופטים יד, ט.  ↩︎
  127. 40 ויקרא רבה לב, ה ומקבילות רבות.  ↩︎
  128. 41 עפ"י ישעיה כד, ה.  ↩︎
  129. 42 עפ"י שמות ג, ז. בכה"י ויסתור.  ↩︎
  130. 43 ישעיה סג, יב.  ↩︎
  131. 44 ירמיה ב, ב.  ↩︎
  132. 45 עפ"י דברי הגמרא עבודה זרה, ב, ב והמדרש.  ↩︎

  133. 46 עפ"י מלכים א יח, לז.  ↩︎
  134. 47 ירמיה יח, כג.  ↩︎
  135. 48 עפ"י ישעיה ב, ג. בכה"י ונלכו.  ↩︎
  136. 49 בכה"י ימוט. המליצה עפ"י ישעיה נד, י.  ↩︎
  137. 50 המספר שבעה כנראה ע"י ערבוב לשון הכתוב ישעיה ד, א: “והחזיקו שבע נשים באיש אחד”, עם לשון הגמרא סנהדרין כ, א: “אמרו עליו על ר' יהודה בר' אילעאי שהיו ששה תלמידים מתכסין בטלית אחת ועוסקין בתורה”.  ↩︎

  138. 51 עפ"י חבקוק א. טז.  ↩︎
  139. 52 ישעיה ח, כא.  ↩︎
  140. 53 עפ"י תהילים מד פסוקים י, יב, כ.  ↩︎
  141. 54 עפ"י דברים כח, סא. על השימוש בפסוק זה, ראה מבוא והע' 10.  ↩︎

  142. 55 עפ"י תהילים מד, יט.  ↩︎
  143. 56 ישעיה כו, טו.  ↩︎
  144. 57 עפ"י עובדיה כ. על השימוש בפסוק זה, עיין מבוא והע' 11.  ↩︎

  145. 58 ישעיה יג, יד.  ↩︎
  146. 59 עפ"י ישעיה יד, ו, וירמיה ל, יד.  ↩︎
  147. 60 עפ"י מלכים ב ח, יב.  ↩︎
  148. 61 ירמיה ב, ו. למשמעות הדברים, עיין מבוא והע' 15.  ↩︎

  149. 62 בכה"י קפוד.  ↩︎
  150. 63 כל הקטע עפ"י ישעיה לד, פסוקים יא, יד, טו.  ↩︎

  151. 64 עפ"י דברים כח, לב.  ↩︎
  152. 65 ירמיה יד, כב.  ↩︎
  153. *65 שימוש במליצה זו מצוי גם בספרו של ר' יוסף יעבץ, אור החיים, פירארה שי"ד, דף י, ב.  ↩︎

  154. 66 עפ"י דברי הימים ב, פרק ו פסוקים ל וכט. סניגוריה דומה על האנוסים, אגב שימוש בתהילים מד, כא־כב, גם להלן (עמ' 112א של כה"י בתפילה הלקוחה ממחזור רומנייא 28ב).  ↩︎

  155. 67 בכה"י לכם.  ↩︎
  156. 68 עפ"י הושע ה, יא.  ↩︎
  157. 69 המליצה מזכירה את התיאורים הידועים של מקדשי השם בזמן מסעי הצלב, ששחטו את משפחותיהם ואת עצמם “לבלתי חלל את שם כבודך”. ייתכן שהתיאור כאן רומז לזוועות השמד בפורטוגאל, וראה מבוא והע' 17.  ↩︎

  158. 70 רמז לטבילה לשם נצרות.  ↩︎
  159. 71 בכה"י תכבה.  ↩︎
  160. 72 בכה"י כלבים.  ↩︎
  161. 73 בכה"י כדו.  ↩︎
  162. 74 עפ"י דברים כח, נו.  ↩︎
  163. 75 שם פסוק נד.  ↩︎
  164. 76 בכה"י יראה.  ↩︎
  165. 77 עפ"י ישעיה מו, ו.  ↩︎
  166. 78 צירוף עפ"י ירמיה ה, כט, ויד, יט.  ↩︎
  167. 79 דברים כו, טו.  ↩︎
  168. 80 אם אין כאן טעות סופר, הרי יש כאן לשון נופל על לשון: “הננו עבדים עליה… הננו עבדים אליה”.  ↩︎

  169. 81 הכוונה לאנוסים אשר בארץ שוביהם הנוצרים. לשימוש זה בביטוי המקראי השווה גם דברי ר' אברהם סבע (צרור המור, פ' בחוקותי) “בארץ אוביהם… שהם היהודים שנשארו בארץ אויביהם בלישבונה בעונות אבותם”.  ↩︎

  170. 82 בכה"י כגדלתי. התיקון עפ"י לשון הוידוי.  ↩︎

  171. 83 בכה"י: “כופר עונינו כופר חטאינו וגלותינו”. לשון דומה בתפילה במחזור רומנייא 300א: “… ושים נא צרותינו כפר חטאתנו ומצוקתנו תחת אשמתנו ועלבדון הנפש תחת עון הנפש”.  ↩︎

  172. 84 ישעיה מג, כה.  ↩︎
  173. 85 שם, מד, כב.  ↩︎
  174. 86 ירמיה נ, כ.  ↩︎
  175. 1 לשון נופל על לשון, והפייטנים הרבו להשתמש בו – כגון בפיוט הידוע לימים נוראים “מלך עליון – מלך אביון”, והרשב"ג בבקשה “שמע עליון קול אביון” ועוד.  ↩︎

  176. 2 עפ"י ישעיה סג, ג. כאן לנצח – להקב"ה שהוא נצחי.  ↩︎

  177. 3 הכוונה להקב"ה. השווה איוב יב, כא. המפרשים פירשו לשון חוזק ותוקף.  ↩︎

  178. 4 עפ"י הביטוי המקראי השכיח “וקרבו וכרעיו ירחץ במים” (למשל ויקרא א, ט). המליצה “דם עינים” (דמעות) שכיחה בשירת ספרד.  ↩︎

  179. *4 השווה “ואיך יאמר יציר חומר אלי יוצרו מה תעשה” בפיוטו של ר' יהודה הלוי, יה שמך ארוממך.  ↩︎

  180. 5 כמו “למכביר”. עי' איוב טז, ג.  ↩︎
  181. 6 עפ"י דברים לג, כז.  ↩︎
  182. 7 בכה"י שעריו.  ↩︎
  183. 8 יחזקאל ז, יז.  ↩︎
  184. 9 שיר השירים ג, ט. המלך שלמה = מלך שהשלום שלו. “אפריון עשה לו – זה אהל מועד” (ילקוט שמעוני, עפ"י פסיקתא. ועי' גם זוהר, חלק ב, דף קכז, א).  ↩︎

  185. 10 בכה"י יתכנן. התיקון עפ"י משלי כד, ג. הרמזים, כאן ובסעיף הבא, לתורת הספירות, ברורים.  ↩︎

  186. 11 ושיעורו: אל מי נשוה אותך.  ↩︎
  187. 12 עפ"י מאמרם ז"ל: הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו.  ↩︎

  188. 13 האלוהות נוכחת נכיחה סובסטאנציאלית בנבראים, אם כי אינה ניתנת להשגה ולראייה. או יש לפרש שלכל נברא יש ידיעה פנימית (“בכליותיו”) על בוראו, וע"י מציאותו בלבד כל נמצא מעיד על ממציאו. ועיין להלן, עמ' 26ב של כה"י.  ↩︎

  189. 14 עפ"י מלכים א כא, ח.  ↩︎
  190. 15 עפ"י לשון ס' יצירה, א, א.  ↩︎
  191. 16 עפ"י תהילים קד, ט. הגירסא בודאי נכונה ואין לתקן, וכוונת הפייטן לומר שפחד הגמול הוא שמציל את האדם מן העבירה. הלשון המפורש (גמול) הנופל כאן על הלשון הסתום (גבול) מושפע מלשון הרשב"ג בכתר מלכות “לך שני העולמים אשר נתת ביניהם גבול, הראשון למעשים והשני לגמול”.  ↩︎

  192. 17 עפ"י איוב כח, יא, אלא שהחרוז מחייב את הקריאה בבנין קל ולא בפיעל.  ↩︎

  193. 18 ראה להלן, הע' 20.  ↩︎
  194. 19 בכה"י הכתיב כמעט תמיד “תליו” ואני תיקנתי.  ↩︎

  195. 20 מליצות עתיקות ושכיחות, וראה ל' צונץ Die Synagogale Poesis des Mittelalters, נספח כו (מהדורת פריימאן, 1920, עמ' 510). מן הפיוטים עברו המליצות לתפילות. השווה למשל בס' שערי ציון, דף מד, א.  ↩︎

  196. 21 ראה לעיל, הע' 12.  ↩︎
  197. 22 מכאן השבח ע"ס האל"ף בי"ת. שם שמים נחשב לאל"ף.  ↩︎

  198. 23 על משקל “חי חי הוא יודך” ישעיה לח, יט. הלשון “חי לא ייראך – ומי לא ייראך” (מלשון ראה) ע"ד הפאראדוכס הידוע “אנה אמצאך – ואנה לא אמצאך” (ריה"ל).  ↩︎

  199. 24 בכה"י מקודשים.  ↩︎
  200. 25 ישעיה ל, כה.  ↩︎
  201. 26 עפ"י ישעיה, נ, ד.  ↩︎
  202. 27 תהילים לא, ג. הגירסא “מעון” (במקום “מעוז”) מושפעת מתהילים עא, ג.  ↩︎

  203. 28 עפ"י לשון התוספת לעמידת הנעילה של יוה"כ בהיפוך המילות.  ↩︎

  204. 29 עפ"י ישעיה נד, טז.  ↩︎
  205. 30 עפ"י ישעיה מ, יד. בכה"י ויכינך.  ↩︎
  206. 31 בכה"י וברצונם.  ↩︎
  207. 32 ושיעורו: אין לשאול למה המציא הנמצאים ברגע זה דווקא ולא לפני כן או אחרי כן.  ↩︎

  208. 33 בעשרה מאמרות ובששה ימים.  ↩︎
  209. 34 הכוונה לעשר ספירות (“עשרה מאמרות”). שמים וארץ = חכמה ובינה, שבעה הנרות = ז' ספירות הבנין.  ↩︎

  210. 35 לפי ס' יצירה א, א: “ברא את עולמו בשלשה ספרים”, אולם כאן “ספרים” פירושו ספירות. המשפט כולו מעין פירוש לביטוי “שבעה הנרות”: ז' ספירות הבנין הן שש הקצוות ויום השבת.  ↩︎

  211. 36 עפ"י בראשית ח, י. נראה שאין הכוונה לאצילויות תחתונות (כגון שבעת ההיכלות) אלא לתורת השמיטות. אחרי ימי בראשית הקוסמוגוניים־תיאוגוניים של אצילות הספירות, בא מחזור השמיטות הקוסמי־היסטורי עפ"י סדר ספירות הבנין, היינו שבע תקופות על סדר ששת ימי המעשה ויום השבת (ועיין סנהדרין צז, א־ב). אבל ראה להלן עמ' קסא.  ↩︎

  212. 37 בגמרא סנהדרין, שם, מובאת ראייה לדעת ר' קטינא מן המזמור “מזמור שיר ליום השבת – יום שכולו שבת”.  ↩︎

  213. 38 עפ"י איוב יד, כ.  ↩︎
  214. 39 בכה"י כפי. התיקון עפ"י המליצה השגורה בשירת ספרד “אקוד על אפי – אפרוש (או אשא) כפי”.  ↩︎

  215. *39 מכאן ואילך משולבות מליצות “כתר מלכות” המסורתיות עם רמיזות לסדר הספירות: חסד (“מה רב טובך… מה יקר חסדך”), דין (“לך ה' הגבורה… מי לא ייראך… אתה גיבור”), תפארת (“לך התפארת תפארת ישראל”), נצח והוד (“לך הנצח… לך ההוד”), יסוד (“אתה יסדת בציון אבן הר ציון”), מלכות (“אדמת קדש… ארון קדשך… מלך אדון השלום”).  ↩︎

  216. 40 עפ"י איוב לג, יג.  ↩︎
  217. 41 עפ"י ישעיה נט, יח.  ↩︎
  218. 42 ואולי צ"ל “כולם”, ע"ד לשון הקדושה.  ↩︎
  219. 43 ואולי צ"ל שמיך. הגירסה כנראה עירבוב מלשון הכתובים תהילים קלח, ב (“כי הגדלת על כל שמך אמרתך”) ושם קח, ה (“כי גדול מעל שמים חסדך”).  ↩︎

  220. 44 עפ"י דניאל ח, כז.  ↩︎
  221. 45 עפ"י איוב לד, כ.  ↩︎
  222. 46 ואולי שיעורו: בימים שתפקידם להיות שואפים וזורחים. ועיין גם להלן עמ' קנט.  ↩︎

  223. 47 המליצה “הורד… צרף” עפ"י שופטים ז', ד. “רדיד” (השווה שה"ש ה, ז) קשה, ואולי שיעורו: אם הוא מסיר בגדי פאר, מי יחזירם.  ↩︎

  224. 48 עפ"י איוב ט, ז.  ↩︎
  225. 49 עפ"י חבקוק ג, ח.  ↩︎
  226. 50 בכה"י תחתום. התיקון עפ"י מיכה א, יג.  ↩︎
  227. 51 בכה"י וכגבורתך. התיקון עפ"י תהילים נד, ג.  ↩︎

  228. 52 לתוכנו ולסגנונו של הקטע הזה השווה גם ה"קדושה" ליום הכיפורים לריה"ל “אלהים אל מי אמשילך”.  ↩︎

  229. 53 קוהלת ז, כד. פסוק זה מובא כמעט בכל הפיוטים מסוג “כתר מלכות”.  ↩︎

  230. 54 מוטיב מצוי לרוב בפיוטים מסוג “כתר מלכות”: כל מצוי מעיד על ממציאו ע"י עצם מציאותו. השווה לשון רס"ג ב"תפילת השחר": “והכל עדיך. בליבותם ישכילוך כל מבקשיך. ובמחשבותם ימצאונך כל דורשיך. ואליהם קרוב אתה בחדרי רוחם. כי נפשותינו לך עלינו עדים נאמנים וגויותינו תענינה בנו עדות אמת…”, וכן בכתר מלכות של הרשב"ג.  ↩︎

  231. 55 בכתר מלכות להרשב"ג: וכל היצורים עבדיך ועובדיך וכו'.  ↩︎

  232. 56 כוונתנו כדלעיל עמ' קנט וראה הע' 46.  ↩︎
  233. 57 בכה"י בביר.  ↩︎
  234. 58 דוד המלך ע"ה במזמור קג, כ־כב.  ↩︎
  235. 59 ישעיה ז, כ.  ↩︎
  236. 60 שופטים יג, ה.  ↩︎
  237. 61 צירוף איוב י, ה; משלי כז, יב; תהילים מב, יא.  ↩︎

  238. 62 בכה"י הדר כבוד כבודיך. התיקון עפ"י תהילים קמה, ה.  ↩︎

  239. 63 עפ"י איוב כג, ג.  ↩︎
  240. 64 איוב לב, יא. בכה"י עם תבונתך.  ↩︎
  241. 65 ובעשר?  ↩︎
  242. *65 השווה דברי הימים א כח, יח. מכאן ואילך הפייטן מפתח את ההקבלה בין בית המקדש של מטה וסדר עבודתו לבין העולמות העליונים – היינו הספירות ועולם השכינה. לוחות הברית (המסמלות את ספירת תפארת, או את יסוד, או את שש הקצוות) בתוך הארון (המסמל את השכינה) מהווים ביטוי לזיווג העליון. ייחוד עליון זה נעזר על־ידי עבודת הכהנים ובמיוחד על־ידי עבודת הכוהן הגדול ביוה"כ. כהנים לויים וישראל הם כנגד ג כיתות המלאכים. ג כיתות אלו שבד' מחנות שכינה – היינו י"ב קבוצות – מקבילות לי"ב שבטי ישראל. בנשיאת כפיים, חמש כנגד חמש, מאחדים ומחברים הכהנים את הניגודים של ימין ושמאל הרמוזים גם ב"חמש כנגד חמש" של עשרת הדיברות ושל עשרת המנורות שבמקדש שלמה. משלל המוטיבים המסורתיים בחר הפייטן מה שבחר, מבלי שיהיה הכרח לחפש אחרי תורה שיטתית בשימוש הסמלים שלו. נמנעתי מלהציע קורילאציות מדוייקות בין סדר הסעיפים כאן ל"מקדשים" השונים של תורת הסוד (כגון משכנו של מטטרון, בית המקדש העליון שבבינה, ההיכל השביעי הנקרא “קודש הקדשים” וכיו"ב).  ↩︎

  243. 66 אצבעות הכהנים כנגד י' ספירות.  ↩︎
  244. 67 ואולי צ"ל יקדישו.  ↩︎
  245. 68 ביוה"כ הכה"ג משמש בפנים בד' בגדים בלבד.  ↩︎

  246. 69 צירופי המליצות וקטעי הפסוקים מושפעים מלשון השופרות שבעמידת מוסף של ר"ה.  ↩︎

  247. 70 ואולי הכוונה לסודות ההוויה הגנוזים באותיות התורה ואם כן פירש הפייטן על סודות התורה את דברי המדרש “ואתה מרבבות קודש (דברים לג, ב) – שלא כמדת בשר ודם מדת הקב”ה. מדת בשר ודם… מראה לו כל גנזיו… אבל [הקב"ה]… מרבבות קודש ולא כל רבבות". מענין ש"אטימולוגיה" מדרשית הנמצאת בתלמוד (חגיגה טז, ב) “ואתה מרבבות קודש – אות הוא מרבבות קודש”, חוזרת אצל המקובלים במשמעות מיסטית. ר' יצחק סגי נהור מפרש את ה"אותיות" של ס' יצירה מלשון “אתה” – האותיות הנראות אינן אלא גילוייהן של האותיות הפנימיות שהן ה"דברים" ו"הדיבורים" האלוהיים. ועיין ג' שלום, ראשית הקבלה, תש"ח, עמ' 109 והע' 1.  ↩︎

  248. 71 עפ"י תהילים מה, ה.  ↩︎
  249. 72 הביטוי עפ"י ס' יצירה א, ג.  ↩︎
  250. 73 ראה מלכים א ז, מט.  ↩︎
  251. 74 אולי כפשוטו: חלל העולם (ולא הספירות).  ↩︎

  252. 75 “הלוחות ארכן ששה ורחבן ששה”. נדרים לח, א; ב"ב יד, ב.  ↩︎

  253. 76 בכה"י בתולדותם. עפ"י שמות כח, י.  ↩︎
  254. 77 ולי נראה לתקן “נימים” עפ"י הגמרא ערכין יד, ב: תניא ר' יהודה אמר כנור של מקדש של שבע נימין שנא' [תהילים טז, יא] שבע שמחות את פניך, אל תקרי שובע אלא שבע. ושל ימות המשיח ח' שנא' למנצח על השמינית – על נימא שמינית. ושל עולם הבא עשר שנאמר [תהילים צב, ד] עלי עשור, ואומר [שם לו, ב] הודו לה' בכנור בנבל עשור זמרו לו.  ↩︎

  255. 78 ושיעורו: עוד יהללוך עמים בכנור. ול"נ שצ"ל “עוד יהללוך בכנור [של] שמנה נימים”. ועיין במאמר ר' יהודה בהע' הקודמת.  ↩︎

  256. 79 השווה לשון הרשב"ג בכתר מלכות: “אתה אחד ראש כל מנין ויסוד כל בנין”.  ↩︎

  257. 80 צירוף קטעי פסוקים מויקרא י, יח; שמות כה, י; מלכים א ז, יד ושיעור המשפט: וארון הקודש שבתוך ההיכל גבהו אמה וחצי ובתוכו החכמה שהיא התורה. ואולי הכוונה לא רק ללוחות אלא גם לספר תורה שהיה מונח בארון (ועיין בבא בתרא, יד). ברם הלשון תמוהה, שכן בדרך כלל הלוחות בארון מסמלים את ספירת תפארת המתאחדת ומתחברת בשכינה (היא ארון הברית) בסוד הזיווג. ועיין בזוהר, חלק ב, דף ריד, א.  ↩︎

  258. 81 גם כאן הלשון תמוהה. הכפורת מסמלת בדרך כלל את היסוד (עיין בס' פרדס רמונים, שער ערכי הכינויים), אם כי יש גם “והכפורת חופף על הכלל היא בינה” (שם, ערך ארון), ועיין גם בתוספות לזוהר שמות, דף רעז. עטרה היא כינוי למלכות “ולא נקראת כן אלא בהיותה עולה עד הכתר” (פרדס רמונים, שם, ערך עטרה). ארון הברית עם הכפורת מסמל איפוא את אחדות כל הספירות.  ↩︎

  259. 82 הלשון בהקבלה ללשון דלעיל: “עוד יהללוך בכינור נימים שמונה”. ואם כן נזכרים בזה אחר זה השיר שבמקדש, השיר של ימות המשיח והשיר שלעולם הבא. ועיין במאמר ר' יהודה לעיל, הע' 77.  ↩︎

  260. 83 בכה"י כי בכל השמים והארץ.  ↩︎
  261. 84 בכה"י הרזים.  ↩︎
  262. 85 בכה"י רהב לב. התיקון עפ"י תהילים קא, ה.  ↩︎

  263. 86 צ"ל סער. והשווה לעיל עמ' קמט הערה 29*.  ↩︎

  264. 1 צירוף תפילות מאגיות קדומות המופיעות כתפילות נפרדות בס' שערי ירושלים. ר' מבוא והע' 31.  ↩︎

  265. 2 הסעיף הראשון בנוסח כה"י שלפנינו הוא הסעיף השני של תפילת ר' ישמעאל כה"ג הנדפסת, אולם שם הקטע פותח “אנא ה' אלהי ישראל שליט בעליונים ובתחתונים”. המליצה האחרונה שכיחה מאד (ראה למשל להלן בכה"י דף 85א, וכן בתפילות שונות בס' שערי ציון) ומופיעה בשינויים רבים (נורא בעליונים ומושל בתחתונים, מושל בעליונים ושליט בתחתונים וכו').  ↩︎

  266. 3 הסעיף הזה דומה לפתיחת התפילה של ר"י כה"ג (“מבקש אני מכם מטטרון סוריאל שרי הפנים שתעמדו בעדי וכו'”), אולם למעשה הוא זהה (אם כי בשינויי־נוסח) עם הפתיחה לתפילת יום חמישי “לר”תם זצ"ל" בס' שערי ירושלים.  ↩︎

  267. 4 תהילים לב, ז.  ↩︎
  268. 5 דברים יא, כה.  ↩︎
  269. 6 שמות כג, כ־כא.  ↩︎
  270. 7 בראשית יח, ו.  ↩︎
  271. 8 שמות יט, יג.  ↩︎
  272. 9 קריאת הפסוק מסופו אל תחילתו, כדרך אמירתו בברכת הלבנה.  ↩︎

  273. 10 בכה"י אני. השיבוש עפ"י ישעיה מד, ו.  ↩︎
  274. 1 תהילים קו, ל.  ↩︎
  275. 2 שלוש פעמים.  ↩︎
  276. 1 תפילה מעין “כתר מלכות” קצר, חציו שבח וחציו וידוי. ברם השבח כאן אינו פילוסופי־קוסמולוגי אלא היסטורי בעיקרו.  ↩︎

  277. 2 השווה סנהדרין לח, א: “יתוש קדמך במעשה בראשית”.  ↩︎

  278. 3 בכה"י גליו, ואני תיקנתי בכל מקום.  ↩︎
  279. 4 מליצה ידועה שמקורה, כנראה, בתפילה שהתפלל הכהן הגדול במקדש ביוה"כ על אנשי השרון “שלא יהיו בתיהם קבריהם”.  ↩︎

  280. 5 יום המיתה. השווה גם רשב"ג, כתר מלכות: “עד אכין… צדתי ליום נסיעתי”.  ↩︎

  281. 6 כאן מתחיל וידוי ע"ס האל"ף בי"ת.  ↩︎
  282. 7 תהילים קיט, סא.  ↩︎
  283. 8 בכה"י הבלתי. התיקון עפ"י נחמיה א, ז (“חבל חבלנו לך”).  ↩︎

  284. 9 בכה"י כביץ.  ↩︎
  285. 10 עפ"י יחזקאל יז, ט.  ↩︎
  286. 11 בכה"י לרגוע. התיקון עפ"י שמואל א כב, יז.  ↩︎

  287. 12 בכה"י למגע לך. התיקון עפ"י איוב ז, כ.  ↩︎

  288. 13 בכה"י כיון.  ↩︎
  289. 1 הרדב"ז נזכר כאן בברכת המתים. אם כל הקובץ שלפנינו נערך ע"י הר"ש אלקבץ והועתק בידי המעתיקים כמות שיצא מתחת ידיו, הרי עלינו להניח שרק בסוף ימיו קיבץ וליקט את התיקון הזה. אולם נראה שברכת המתים תוספת היא משל המעתיקים, שכן בודאי אינה מקורית בחרוז שבשורה הבאה.  ↩︎

  290. 2 בכה"י וכן בדפוסים “צורכם”, והשיבוש גלוי. ונ"ל שגם הגירסא שבדפוסים הטובים (אור קדמון, מחזור אהלי יעקב ליוה"כ) “לצום רם” היא כבר תיקון שנתאפשר ע"י המנהג לומר פיוטי כתר מלכות בליל כיפור. ברם אין זה מן הנמנע שהרדב"ז חיבר את הפיוט מלכתחילה לשם יוה"כ; השווה את הפיסקה “כי ידו פשוטה לקבל שבים. וזה סוד יום הכיפורים בלשון רבים” (מחזור אהלי יעקב, דף סח, א).  ↩︎

  291. 3 התפילה כמעט זהה עם זו שבדף 44ב, וראה לעיל עמ' קסג וכן במבוא (מס' ז). וכל שהיא שונה מהתפילה שבסי' ז, היא קרובה יותר לנוסח שבס' שערי ירושלים.  ↩︎

  292. 1 התפילות הבאות הן מסוג התפילות לחן וחסד, לפרנסה, להצלה מיצה"ר וכו' שהתפשטו מאד מתקופת צפת ואילך והמצויות לרוב בתיקונים ובקבצים כגון ס' שערי ציון. עיקרן מיוסד על תפילות קדומות, כגון אלו המובאות במס' ברכות טז־יז ובסידור התפילות.  ↩︎

  293. 2 כאן התפילה מושפעת מלשון הליטאניה הידועה “מי שענה… הוא יעננו”.  ↩︎

  294. 3 עפ"י ברכת המזון נוסח ספרד.  ↩︎
  295. 4 עפ"י התפילה המקובלת להטבת חלום, שמקורה בגמרא ברכות נה, ב.  ↩︎

  296. 5 דניאל ב, כב.  ↩︎
  297. 6 בברכות יז, א: “שאור שבעיסה… מעכב”.  ↩︎
  298. 7 תפילה דומה, שנקראת “תפלה מדברי התנאים והאמוראים”, מובאת בס' מעבר יבק (דפוס אמשטרדם תצ"ב, דף מט): “יה”מ שתתן לנו לב טוב חלק טוב יצר טוב חבר טוב שם טוב עין טובה נפש שפלה רוח נמוכה… אל יתחלל שמך בנו ואל תעשנו שיחה בפי הבריות ולא תהיה אחריתנו להכרית ולא תקותנו למפח נפש…".  ↩︎

  299. 8 יחזקאל לו, כו־כז.  ↩︎
  300. 9 לשון זו נמצאת בכמה מקומות וחוזרת גם בכה"י שלפנינו, ועיין להלן 86ב, 129ב. ועיין גם בס' שערי ירושלים בתפילת יום חמישי לר"תם זצ"ל: “ואל יתחלל שמך על ידי ואל תעשני שיחה בפי הבריות”.  ↩︎

  301. 1 “משנה” משיעור קומה, קיימת בנוסחאות שונות. מובאת בסוף ס' רזיאל, ונוסח אחר מכ"י פארמה פירסם ג' שלום במאמרו “הכרת פנים וסדרי שרטוטין”, ספר אסף (ירושלים תשי"ג, עמ' 469). תוכן ה"משנה" גם עובד ונערך בצורת תפילה (ראה המשך הטכסט המובא ע"י שלום, שם), ותפילות אלו היו ידועות ונפוצות; השווה, למשל, את הקטע הבא, מתוך תפילה אחת בס' שערי ציון (ליוורנו תק"ס), דף מא, א: “ויהיו פני מצהיבות וקומתי נאה ואימתי מוטלת על הבריות, ואהיה אהוב למעלה ונחמד למטה, ושמי הטוב ילך בכל הארצות ובכל המדינות, ויהיו חלומותי מיושבים עלי לטובה בכח המאור הגדול המתפשט מן המרכבה העליונה…”. נוסח דומה באוסף תפילות בכ"י בניהו. ועיין עוד במבוא והע' 31.  ↩︎

  302. 2 בכה"י לא.  ↩︎
  303. 3 בכה"י לא.  ↩︎
  304. 4 בכה"י עונותיו נעורים.  ↩︎
  305. 5 השוואה של הנוסח שלפנינו (“שבח של יוצרנו”) עם זה שבכ"י פארמה (“שיעורו של יוצרנו”) יכולה לשמש הוכחה נוספת לדעתו של שלום (ראה בספרו האנגלי Major Trends, עמ' 66) שהמונח “שבח” שבספרות המרכבה = doxa = שיעור קומה. הגירסה שבס' רזיאל מצרפת את שני הביטויים “שיעור זה של יוצרנו ושבחו של הקב”ה" (הנוסח הזה הוא המובא אצל שלום, שם, עמ' 64).  ↩︎

  306. 6 פסוקים שונים.  ↩︎
  307. 7 עיין במבוא. סי' טו.  ↩︎
  308. 1 בכה"י עמם. התיקון עפ"י מאמר אביי, ברכות יז, א.  ↩︎

  309. 2 חלק זה של התפילה עפ"י ברכות יז, א.  ↩︎
  310. *2 בכה"י יחדש.  ↩︎
  311. **2 בכה"י תעלוז.  ↩︎
  312. 3 עפ"י בראשית יד, יט. כאן, כמובן, “אב רם” כינוי להקב"ה. המליצה ידועה גם ממקומות אחרים (השווה התפילה בס' אשמורת הבוקר, ויניציאה ת"פ, דף עד, א). הכינויים והמליצות שבסעיף זה הם על סדר הספירות (מחשבה, חכמה, תבונה, גדולה, גבורה, סליחה, נצח, הוד, יסוד, מלכות).  ↩︎

  313. 4 תפילה זו מזכירה במקצת את “תפילת הייחוד לר' נחוניה בן הקנה” (ס' שושן סודות, קארעץ תקמ"ד, דף לד): “… אהדרך בספירה הראשונה שהיא כתר עליון… בתר”ך עמודי אור שהם ראש (מליצתך) [מלולך]". מקורות התפילה בודאי עתיקים כמוכח מלשונה ומתוכנה.  ↩︎

  314. 5 מספר עמודי האור שבכתר הוא תר"ך (כמנין כתר).  ↩︎

  315. 6 מלשון התפילה אין הכרע לפירוש “המחשבה… הפנימית”. ברם, אין ספק שהתפילה משקפת שלב קדום מאד של התפתחות הקבלה (כגון יסוד כספירה שביעית! וראה להלן). כיוון שכך, אפשר שהכוונה כאן לספירת כתר ולא לחכמה, ואם כן יסודות התפילה מקורם בבית מדרשו של ר' יצחק סגי נהור או בחוג העיון. סדר הספירות (בלשון התפילה) הוא: כתרך העליון (=מחשבתך הזכה הפנימית?), חכמה קדומה, בינתך, חסדך, גבורתך, רחמיך, יסוד עולמך העליון, נצח, הודך, שמך (=מלכות).  ↩︎

  316. 7 ראוי לציין שבתפילה הנ"ל מס' שושן סודות (לעיל, הע' 4), יסוד כבר מופיע כספירה תשיעית.  ↩︎

  317. 8 ראה בס' הבהיר סי' כב (מהדורת מרגליות).  ↩︎

  318. 9 ממלת “כבודך” ואילך ר"ת כוז"ו במוכס"ז כוז"ו (והשווה בס' שערי ציון, דף לט, א, מב, א).  ↩︎

  319. 10 תפילה דומה בס' שערי ציון, דף לט, ב ודף מב, ב, אלא שהתפילה “אנא אביר יעקב”, באה אחרי תפילת אבגית"ץ וכאן היא קודמת לה.  ↩︎

  320. 11 נוסח התפילה בס' שערי ציון (לח, ב; מב, א) “אנא באש גבורתך וכו'”.  ↩︎

  321. 12 הכוונה לע"ב פסוקים שקדמו (81א־83ב).  ↩︎
  322. 13 עיין לעיל עמ' קסג, הע' 2.  ↩︎
  323. 14 ללשונות תפילה אלו ראה הגמרא בברכות ס, ב ובברכות השחר (נוסח הרמב"ם ונוסחאות אחרות) המיוסדות עליהץ  ↩︎

  324. 15 ראה לעיל עמ' קסח, הע' 7.  ↩︎
  325. 16 חלק זה של התפילה זהה עם לשון ה"כונה" שבסדרת התפילות במחזור רומנייא 282–286 ולהלן בכה"י שלנו 102א־114ב. ה"כונה" הזאת (מס' 3 במיספור של דוידזון) באה במחזור רומנייא בעמ' 284ב ובכה"י שלנו בעמ' 103ב (וראה מבוא סי' כא). הדי לשון של תפילה זו מצויים גם במקומות אחרים (והשווה ס' שערי ציון, דף מא, א: “ותהא עם פי בעת הטיפי ועם ידי בעת מעבדי”).  ↩︎

  326. *16 בכה"י שמתי. התיקון עפ"י תהילים יז, ח.  ↩︎

  327. 17 תפילה זו – מ"חוננתני נפש" ועד “זאת שאלתי וכו'” – היא ה"לחש" מתוך סדרת התפילות סי' כא (ראה מבוא סי' כא) והיא באה במחזור רומנייא בעמ' 286א ובכה"י שלנו בעמ' 110ב ועיין שם. הערות לנוסח להלן, עמ' קעט.  ↩︎

  328. 19 תפילה ידועה זו נמצאת בחילופי נוסחאות בליקוטים שונים (כגון בס' אמרי נועם, אמשטרדם ש"צ, דף קנב, א; בס' שערי ירושלים בתפילה “ליום שלישי לאליהו הז”ל", ובסידור השל"ה שער השמים, אמשטרדם תע"ז, דף קכו, א, ושם הפתיחה “בשם ה'… אלהי מערכות ישראל”. התפילה היא מהימנוני המרכבה והיא מובאת פעמיים ובשתי נוסחאות בס' רזיאל, פעם בין ההימנונים שבסוף הספר ועוד פעם בין ההשבעות שבאות אחרי ההימנונים (וראה גם בס' מרכבה שלמה, ירושלים תרפ"א, דף מב, א).  ↩︎

  329. 20 הלשון כאן ובכל הנוסחאות המאוחרות משובשת. הגירסה הנכונה בס' רזיאל “כי שמך בך ובך שמך”. פורמולה קדומה ומיסטורית זו של יורדי המרכבה מצוטטת במקורות שונים: ב"תפילת ר"ש בר יוחאי" (ילינק, בית המדרש, חדר ד, עמ' 118), בפיוט אחד מן הפיוטים שאבן עזרא מתרעם עליהם בפירושו לקהלת א, א, בס' הבהיר (מהדורת מרגליות) סי' עא.  ↩︎

  330. 21 בס' רזיאל “גן עדן וכל חסידיה”. בס' אמרי נועם “ירופפו וירעדו וכל חסידך וכו'”.  ↩︎

  331. 1 עיין לעיל עמ' קסו, הע' 3.  ↩︎
  332. 2 תהילים טז, יא.  ↩︎
  333. 3 שם לא, כא.  ↩︎
  334. 4 בכה"י הצלחם.  ↩︎
  335. 5 התפילה “שתראה בעני עמך ישראל וכו'” היא סיומה של “תפילת השחר” להרס"ג (ראה אוצר התפלות, דף מח, ב). השתמשו בקטע זה כדי לסיים תפילות מתפילות שונות, וראה למשל בס' שערי ציון, דף לד, ב־לה, א.  ↩︎

  336. 6 בתפילת הרס"ג הגירסה “לבת ירושלים”.  ↩︎
  337. 7 יש להשלים “בעם” או “בעדר”. הגירסה בתפילת הרס"ג “בשם”.  ↩︎

  338. 8 בתפילת הרס"ג הגירסה “נא”.  ↩︎
  339. 1 מכאן ואילך סדרה של תפילות הנדפסות (אמנם בלי כותרות) במחזור רומנייא, ועיין מבוא, סי' כא.  ↩︎

  340. 2 ה"בקשה" הראשונה (מס' 1 בסדר של דוידזון, א 354) של הסידרה, היא הפיוט “אברך את ה' אשר יעצני” לריה"ל, חסרה כאן ובאה, בכה"י שלנו, בדף 135ב. סדר התפילות כאן פותח ב"אזהרה" של ריה"ל (מס' 2 בסדר של דוידזון).  ↩︎

  341. 3 לפי דוידזון כותרת הפיסקה הזאת בכ"י אוכספורד היא “כונה”, אולם בכה"י שלנו היא חסרה. הנוסח כאן, כמו בכ"י אוכספורד, הוא בלשון יחיד, בעוד שבדפוס הוא בלשון רבים. כה"י שלנו גורס “יהי רצון ורחמים” במקום “יהי רצון” שבשאר כל הנוסחאות. חלק מהתפילה כבר הובא פעם בכה"י שלנו (דף 87א).  ↩︎

  342. 4 מחזור רומנייא: מענה.  ↩︎
  343. 5 בדפוס ליתא.  ↩︎
  344. 6 הנוסחאות האחרות: מחשבי.  ↩︎
  345. 7 בכה"י נוציא. אם אין זו טעות סופר, הרי נשארה כאן צורת רבים המקורית של התפילה. הפיסקה הזאת איננה במחזור רומנייא.  ↩︎

  346. 8 צ"ל ותציבני, וכן הוא במחזור רומנייא.  ↩︎
  347. 9 תפילה ע"ד הרשויות לחזרת הש"צ בשחרית של ראש השנה ויוה"כ.  ↩︎

  348. 10 בדפוס: “אל בורא נשמות ובורא מרומות”.  ↩︎
  349. 11 לפי דוידזון כותרת קטע זה בכ"י אוכספורד היא כריעה.  ↩︎

  350. 12 בדפוס ליתא.  ↩︎
  351. 13 בדפוס ליתא.  ↩︎
  352. 14 בדפוס “ואל נשתחוה מרחוק”.  ↩︎
  353. 15 תפילה דומה בדף 194א של כה"י. וראה לעיל עמ' קעד.  ↩︎

  354. 16 בדפוס “חננתני אברים, הרגילם למעשים טובים”; לעיל (דף 94א) הגירסה “הרגילם לעבודתך”. בדפוס באות עוד המילים “חוננתנו לב חננהו בינה”.  ↩︎

  355. 17 בדפוס: חנני ועזרני.  ↩︎
  356. 18 בדפוס: חוננתנו רצון אדם בעה"ז, חננו רצונך בעולם הבא.  ↩︎

  357. 1 עיקר תפילה זו, בשינויי נוסח, גם בס' שערי ירושלים ב"תפילה ליום הרביעי להרמב"ן" (דף לז, א).  ↩︎

  358. 2 בכה"י כללי צוריך.  ↩︎
  359. 3 בכה"י השפעני.  ↩︎
  360. 4 ראה מבוא, סי' כג.  ↩︎
  361. 5 בכה"י ודולתי.  ↩︎
  362. 6 עיין לעיל עמ' קסח, הע' 7.  ↩︎
  363. 7 פתיחה ידועה. השווה מחזור רומנייא 5ב.  ↩︎
  364. 8 הכוונה למ"ב פסוקים ע"ד אנא בכח שקדמו לתפילה זו.  ↩︎

  365. 9 בכה"י קוראני.  ↩︎
  366. 10 ראה מבוא, סי' כח.  ↩︎

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 61739 יצירות מאת 4026 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־34 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!