למן גירוש ספרד והתיישבותם של הגולים בארץ־ישראל שימשה איטליה מרכז לפעולותיהם של השליחים מארץ־ישראל באירופה. ראשית דרכם היתה חוף ויניציאה או ליוורנו, ומכאן פירשו מצודתם על הקהילות. אף משהועמדה פעולת השלוחים על בסיס אירגוני רחב ישבו “פקידי ארץ־ישראל” בשתי ערים אלו, הללו סייעו לשלוחים בעריכת המגביות, ציידו אותם במכתבי־המלצה, פנו בשמם לקהילות קרובות ורחוקות וקבלו לידם חלק מן התרומות. בדרך זו חסכו מן השלוחים עמל וטורח רב, לכתת רגלם בדרכים ולבקר בקהילות. שלוחים שיצאו אל הקהילות שמעבר להרי האלפים חזרו בדרך כלל ממסעותיהם דרך איטליה, ויש שערכו מגביות בקהילות איטליה בצאתם ובבואם.
קהילת מנטובה היתה, מן המאה השש־עשרה ואילך, מן הגדולות והעשירות שבקהילות איטליה, וחלקה בסיוע ליהודי ארץ־ישראל הוא גדול וחשוב1. בארכיון הקהילה נמצא מספר רב של אגרות וכתבי שליחות מארץ־ישראל ומן המרכזים באיטליה ובקושטא, ומן השלוחים יש שאינם ידועים ממקור אחר. האגרות והכתבים הם מירושלים. חברון, טבריה וצפת, ויש בהם כדי להפיץ אור על כמה פרשיות נעלמות בתולדותיהן של ארבע “ערי הקודש”. מן התקופה שלפני המאה הי"ז אין החומר רצוף, מה שאין כן במאה זו ובמאה הי"ח. אין לך כמעט שליח במאתיים השנים הללו שלא היה לו קשר עם קהילת מנטובה. בדרך כלל נענתה הקהילה בעין יפה לבקשות הישוב היהודי בארץ־ישראל. אחדים מבניה עלו לארץ־ישראל בתקופה זו, ובשל כך נהדקו קשריה עם הישוב2. להלן ידובר על הקשרים בין צפת ומנטובה, ותפורסמנה תעודות שטרם ראו אור מן הארכיון של הקהילה.
א 🔗
הידיעות הראשונות על צפת בתעודות הארכיון הן מהמחצית השנייה של המאה הט"ז. בשנת של"ז (1577) פנה ר' שלמה בן יוסף קארו למנטובה לתמוך בישיבתו, ובפרט ב"הסגר" שיסד בצפת. כמנהגה הטוב בעבר3. מכאן שמנטובה שלחה תרומות לצפת כבר לפני המועד הזה. אלא שזכרון הדברים לא נשתמר. ברשימת הוצאות של הקהילה משנת שמ"ג (1583) נרשמו שש לירות (מנטובניות) “לעני א' עם בני ביתו שבא מצפת תוב”ב, כדי שילכו לדרכם לקרימונה"4. ר' יצחק גרשון, מרבני צפת שהתיישב בויניציאה, פנה בשנת שנ"ז (1597) למנטובה להרים תרומה לקהילת צפת האגרת לא נשתמרה והיא נזכרת בהחלטת וועד הקהילה להיענות לבקשה5.
אותה תקופה הורע מצבו של היישוב היהודי בגליל. לחצם של השלטונות עליו גבר והמצב הבטחוני התערער. היישוב בצפת התמעט וניתדלדל6. מכאן והלאה גברה תלותה של קהילת צפת בתרומותיהם של יהודי הגולה, ומציאותם של יורדים מצפת בחוץ לארץ היא סימן מובהק לתמורה שחלה במצבה של צפת. בשנת שס"ח (1608) הופיע שלוחה הראשון של צפת במנטובה, הוא ר' יוסף חיים, שבא מטעמו של ק"ק איטליאני בצפת. באגרת שמסרו בידו ראשי בקהל תינו מקצת הצרות שבאו עליהם, ובראשן נטל המסים והחובות שחבו בשל כך. קהילת מנטובה החליטה לערוך מגבית מיוחדת וכן למסור לשליח את המעות שנצטברו בקופות ארץ־ישראל בבתי־הכנסת, שעלו לסך מאה דוקאטי. אף השליח נטל מידם שמונה דוקאטי “צידה לדרך”7.
במחצית הראשונה של המאה הי"ז כמעט שפסק היישוב לגמרי ובפרק זמן קצר לא הוסיפה הקהילה להתקיים8. מעטות הן הידיעות שהגיעו לידינו אודות צפת בתקופה זו. בשנת שצ"ז (1637) יצאו לאיטליה ווג השלוחים ר' יהוסף מלריאה ור' יוסף ן' ארויו ובידם אנרות מרבני צפת: חיים אפרים פינטו אליא פאלכו מאיר ברזילי שלמה אשכנזי ברוך ברזילי יהונתן גאלנטי חייא שלום יאודה ן' קרישפין ומרדכי הכהן9. מסופר בה על העזובה הרבה בארץ ועל רעב שנמשך שנתיים, דהיינו בשנים שצ"ו–שצ"ז (1636/7). יהודי צפת הוצרכו לפרוע 12.000 גרושוש מיסים וארנוניות תוך תקופה של ארבעה־עשר חודש. כן נמסר על התעללות באחד מבתי־הכנסת ובספרי התורה שבו. קהילת צפת שקעה בחובות וראשי העדה היו אובדי עצות כיצד לעמוד בהתחייבויות הכספיות. תמונה עגומה זו מצטיירת גם ממקורות אחרים10. לא נמצאת בארכיון כל תעודה על עזרתה של קהילת מנטובה לשלוחים אלו.
משחודש הישוב בצפת מוצאים אנו עולים יהודים ממנטובה שהתיישבו בצפת, והצטרפו לק"ק איטאליאני שהוסיף להתקיים באותה תקופה11. בשנת ת"ז (1647) הקציבה מנטובה עשרה ריאלי בשנה לתקופה של עשר שנים לבית־המדרש של האיטליאני בצפת12. בשנת תכ"ה (1665) קיבל השליח ר' יוסף מאטארון ארבעים דוקאטי13.
לא יצאו עשר שנים וזוג שלוחים אחר, ר' חייא גבריאל ור' יוסף שליט ריקיטי, עשה באיטליה והיה גם במנטובה, בין השנים תל"ד–תל"ו. כתב שליחותם לא נשתמר וכן אין זכר לשליחותם בפנקס הקהילה. באגרת השליחות של השליח שיצא אחריהם נזכרת תרומת מנטובה לר' חייא גבריאל. חברו ביקר אף הוא במנטובה, שכן הדפיס בעיר זאת בשנת תל"ו את שני חבוריו “חכמת המשכן” ו"אגרת מספרת יחוסתא דצדיקי דארעא דישראל". כן הוא חתום על פרעון שטר במנטובה באותה שנה ביחד עם ר' יצחק ארובאש, תימתם אושרה בידי הרמ"ז14.
בשנת תמ"ו (1686) שלחו רבני צפת: יצחק שלום, שבתי מלכה, שמעון גוייוזו, חייא גבריאל ואוריאל אלאג’ים, איגרת לרמ"ז בענין שליחותו של ר' יוסף עאטוד15. מאז יצא השליח הקודם לא זכרה מנטובה את צפת. סבורים שהיו שמנטובה תרים תרומה שנתית ותחסוך לצפת הוצאות השליחות, ותקוותם נכזבה. באגרת תואר מצבה העגום של קהילת צפת. שבעת בתי־הכנסת ובית־הקברות מושכנו למלווים כדי לספק את צורכיה של הקהילה ולפרוע את המיסים. יחד עם זאת ביקשו מקהילת מנטובה להתרים את הקהילות הסמוכות לה. מה היה שיעור התרומות לא נרשם בפנקס, ואין אנו יודעים על כך דבר.
שנתיים לאחר מכן, בשנת תמ"ח (1688), שיגרה צפת שליח נוסף לאיטליה, והזמן הקצר שעבר בין שליח לחבירו מעידה על התנאים הקשים ששררו או בקהילה. השליח היה הפעם ר' שלמה אאילייון והחותמים על כתב־השליחות הם אלה שהיו בשנת תמ"ו בתוספת ר' יוסף ביואש ור' יוסף נאגאר16. תיאור המצב בצפת זהה כמעט עם הדברים שנאמרו באגרת תפ"ו. הכותבים מציינים את תלותה של הקהילה בתרומות התפוצות ובעיקר קהילות תורכיה. שבע שנים היה הקשר בין צפת ותורכית מנותק “מחמת המלחמה”, כנראה מלחמתה של תורכיה באירופה והמלחמות המקומיות באימפריה. המושלים היו מתחלפים בצפת שנה בשנה ובאגרת נאמר “השרים צוררים מושל על מושל ספו שנה על שנה”. וכל אחד בא בתביעותיו. המס השנתי עלה לשלושת אלפים גרושוש. הקהילה שקעה בחובות ומשכנה את רכושה ואת בתי־הכנסת ובית־הקברות. השליח לא כיתת רגליו למנטובה, כי אם קבע את מרכזו בויניציאה. מנטובה שלחה את תרומתה לויניציאה לידי האחים יוסף ודוד אבוהב17. אליהם העבירה מנטובה בשנת תנ"ד (1694) 306 לירות מנטובגיות למען השליח ר' שמעון בר יעקב18. שליח זה קיבל ממנטובה בשנת תס"ה (1705), בהיותו בשליחות ירושלים, שמונים דוקאטי, חמישים עבור ירושלים ושלושים עבור צפת. כן התחייבה הקהילה להעביר לידי פקידי ארץ־ישראל בויניציאה, דוד אבוהב ומשה וולטירה. שלושים דוקאטי בשנה לתקופה של ארבע שנים לשם חלוקה בין ירושלים, צפת וחברון על־פי המפתח שנקבע ביניהן19.
שליחה האחרון של צפת למנטובה במאה הי"ו היה ר' יוסף שאלתיאל קנפנטון. הוא יצא מצפת כנראה בשנת תנ"ח (1698) ועל אגרת שליחותו (תנ"ז) חתומים הרבנים שמעון גוייוזו, יעקב..?, יוסף ביואש, יצחק נעאמיאש, יצחק עלמני, מנחם גוייוזו ואוריאל אלאג’ים20. מדברי השולחים יוצא שקהילת צפת לא התאוששה ממצוקתה הכספית. הנושים גבו ריבית בשיעור של עשרה למאה בחודש. אותה שנה היתה שנת בצורת ובצפת שרר רעב. בתי־הכנסת ובית־הקברות היו עדיין ממושכנים בידי נושיה הנכרים של הקהילה. אין אנו יודעים מה היתה תרומתה של מנטובה לשליח זה.
ב 🔗
במאה הי"ה לא זו בלבד שלא חל שינוי לטובה במצבם של יהודי צפת. אלא אדרבה הורע. חולשת השלטון העותומאני המרכזי, הזעזועים המדיניים, המרידות והסיכסוכים בין השייכים, האמירים ויתר בעלי הזרוע המקומיים נתנו אותותיהם במצבה של האוכלוסיה בארץ־ישראל בכלל ושל היהודים בפרט. הללו היו תמיד קרבן ראשון לסחיטה ולהתעללות. תלותו של היישוב היהודי בתרומות הגולה גברה. השליחויות לחו"ל נעשו תכופות יותר ויותר. אסונות הטבע פקדו את צפת ושוב אנו שומעים על מגיפות ורעש. גם גידולו של היישוב בתקופה זו הירבה את המצוקה21.
תרומתה הראשונה של מנטובה לצפת במאה הי"ח היתה זו שנמסרה לר' שמעון בר יעקב בשנת תס"ה בשנת תע"ג (1713) נשלח ר' שמואל בן עובדיה הלוי לאיטליה. על אגרת שליחותו חתמו חכמי צפת: חיים משה חייון, יוסף ביואש, אברהם מוצרי, אהרן בן יאודה ן' שושן וחייא גבריאל22. הם מודים על התרומה שנמסרה לידי ר' שמעון בר יעקב. הוא עצמו נזכר בברכת המתים, ומכאן שנפטר סמוך אחרי גמר שליחותו. שלוחים שיצאו מאז נאלצו לחזור לצפת בלא שיגיעו למקומות שנשלחו כיוון שהדרכים היו משובשות. בשנתיים שקדמו לזמן כתיבתה של האגרת נלחם שר דמשק עם בני הכפרים, הם הפלחים המתמרדים באיזור צפת. שלוש פעמים הטיל מצור על העיר וסופו שכבש אותה, כנראה. הפעולות המלחמתיות היו מלוות סחיטה כספית, עד שלא זו בלבד שלא נשאר עודף כספי קטן “למשמרת לשנה הבאה”, כבעבר, אלא שעתה “הקומץ הבא מצדקת אחינו אינו מספיק לשליש ולרביע מהמסים והחקים רבים אשר נתחדשו עלינו”. מנטובה מסרה לשליח מאה דוקאטי23.
שלוחים של צפת שביקרו אחריו ידועים. ראשון שבהם היה ר' דניאל קאפסוטו24. בשנת תפ"ד (1724) קיבל השליח במנטובה מאתיים וארבעים דוקאטי25. אחריו בא למנטובה השליח ר' רפאל ישראל קמחי26 ובשנת תפ"ט (1729) קיבל ארבע מאות ריאלי27. זוג־השלוחים ר' חיים יעקב ור' מאיר די סיגורא28 קיבל בשנת תצ"ז (1737) שלוש מאות דוקאטי29. כתב־השליחות של גזוג ר' יום טוב סבאן ור' יוסף ן' גוייא לא נשתמר בארכיון הקהילה. בשנת תק"ד (1744) קיבלו מאה ושמונים ציקיני30. בשנת תקי"ב (1752) פנו שוב לקהילת מנטובה ושלחו מכתב המלצה מפקידי צפת בקושטא דוד קמחי, עזרא באסן, יצחק בכ"ר שמואל אנג’יל, ישעיה אג’ימאן, ברוך זונאנה ואהרן דניאל(?)31. דברי ההמלצה הם סתמיים ואינם מפרשים את תוכנה של אגרת השליחות מצפת. אשר השלוחים מסרו בודאי לקהילה. על מצבה המדולדל של צפת בימים ההם ידוע ממקורות אחרים32. מנטובה הקציבה מאה ושמונים דוקאטי והעבירה את התרומה לידי ר' יעקב בליליוס בויניציאה33. גם “שליח לעצמו” מצפת ביקר בימים ההם במנטובה. היה זה ר' שמשון קליר שסיבב בקהילות איטליה. קהילת מנטובה העתיקה את רשימת המקומות שביקר בהם וסכומי הכסף שקיבל34.
ג 🔗
שני גלי הרעש בשנת תק"כ (1759) הפילו חללים והרסו בתים רבים בצפת. אלה שנותרו בחיים נמלטו על נפשם וברחו למקומות אחרים. המאורעות תוארו במקורות שונים ויש ביניהם הבדלים בפרטים35. פקידי צפת בקושטא דחו את פעולת הסייוע עד שנתברר להם שהפליטים יחזרו וישקמו את ההריסות36, ולא מינו שליח לצפת אלא משיצאו שנתיים. השליח הוא ר' חיים מודעי. שהיה לפני כן רב בצפת ובעת שליחותו שימש רב בקושטא ומכתבי־המלצה מסרו לו ה"פקידים" בקושטא ובליוורנו37. פקידי קושטא היו אז יעקב בונפיל, יוסף יהודה, משה בכ"ר יעקב אשכנזי, אברהם (צ"ל ברוך) זוננה ויעקב זוננה38, ומכתבם כתוב איטלקית ואין לדעת אם מעיקרו נכתב בלשון זו או שתורגם בליוורנו. באגרת תוארו המאורעות כדלהלן39: לפני שנתיים פקדו גלי רעש את ארץ־ישראל. מרכז הרעש והנזק העיקרי היו בצפת. הרעש הגיע לשיאו בליל ט בחשון תק"כ. הכותבים מתארים את התמוטטות הבנינים, גורל הקרבנות. החיפושים אחרי הגופות והנותרים בחיים וכו'. גם מוסדות הציבור נפגעו. חמשה בתי־כנסת, בית־מדרש והקדש נהרסו. מספר ההרוגים הגיע למאה ושישים. גם במצב זה לא ויתר מושל צפת על המס השנתי (6000 ליאוני). לא הספיקה להם מצוקתם ועליהם היה לפרוע חובותיהם, קרן וריבית קצוצה בסך 25.000 ליאוני. כיוון שלא היה להם לשלם, נתמשכנו לחובות ולא הורשו לעזוב את המקום. פקידי קושטא עיכבו את שליחת השליח, עד שתתקבל הסכמת מושל צפת לחידוש הקהילה ושיקום ההריסות. היהודים התחייבו להוסיף ולשלם את המס השנתי ולפרוע לנושים את החובות הנזכרים בשעורים שנתיים תוך שלוש שנים. המושל הרשה להם לשקם את בתי־הכנסת והבטיח להגן על יהודי צפת. ה"פקידים" בליוורנו הוסיפו המלצה שנכתבה באפריל 1763 ועליה חתום יעקב בן מרדכי בסאן. מכאן שהשליח לא הגיע לאיטליה אלא סמוך לפסח תקכ"ג. מנטובה השיבה לליוורנו והבטיחה לסייע לצפת40. השליח בא למנטובה בחודש אוגוסט 1763 וקיבל אלף לירות (מנטובניות) ומאת ג’יליאוטי41.
שלושה שליחים מצפת הגיעו למנטובה עד סוף המאה הי"ח. בשנת תקל"ג (1773) בא ר' מסעוד בונאן, הוא שימש רבה של צפת בתקופה שלאחר הרעש ובעת שיצא בשליחות הקהילה כבר היה בא בימים וחולה. נקודת המוצא לשליחותו באירופה היתה ליוורנו, שתפשה את מקומה של וויניציאה כמרכז לאיסוף התרומות באיטליה42. אגרת שליחותו לא נמצאה לפי שעה. תוכנה נמסר במכתב ההמלצה של פקידי א"י בליוורנו משנת תקל"ה (1775)43. תאנו בה צרותיה הרגילות של הקהילה, דהיינו לחץ המיסים של מושל העיר ונטל החובות הכבד, ונזכרו צרות השנים שעברו, “דבר חרב ורעב”. שלוש־עשרה שנה לא שלחה צפת שלוחים לאירופה וגם משום כך הוחמר מצבה הכספי. תרומות יהודי תורכיה לא הגיעו לצפת, מחמת מלחמת תורכיה ורוסיה44. בפנים הארץ השתוללו מלחמות “עלי ביי הידוע” השליט הממלוכי של מצרים, ונזכרו גם מעשי השוד שלו45. מושלה של צפת התיר לשליח לצאת לדרכו משנמסרה לו ערבות קפיטן צרפתי לסכום הגדול שנתחייבה לתת לו קהילת צפת. ואף הוא קיבל מהם ערבויות. בעת שהותו של בונאן בליוורנו הגיע לעיר ר' אברהם ריוח, שחור משליחות ירושלים בצפון אפריקה, והוא ליווה את שליח צפת במסעותיו בשל זקנתו וחולשתו. בונאן נתן לריוח שטר הרשאה. שאושר בבתי־הדין של ליוורנו ולונדון46. לאחר זמן נפלו חילוקי דעות בין שני השלוחים. ריוח הקדים את בונאן בקהילות ונטל את חלק הארי של התרומות. בונאן הלך בעקבותיו וניסה לאסוף את ה"שיריים"47. כן אירע גם במנטובה. ריוח בא וקיבל 3075 לירות (מנטובניות). אחריו בא בונאן וקיבל סכום נוסף של 450 לירות (מנטובניות). הראשון קיבל גם 502.10.0 לירות (מנטובניות) להוצאות שהותו במנטובה וצידה לדרך עד גואסטלה. והשני קיבל עבורו ועבור משרתו 89 לירות48.
אגרת ראשונה
במועד זה ערכה קהילת מנטובה מעין מאזן של תרומותיה לצפת בשנים תצ"ז–תקל"ז וחישבה את תרומתה השנתית הממוצעת49:
44–1737 – שבע שנים. 2232 לירות. 320 לירות לשנה.
52–1744 – שמונה שנים, כנ"ל, 280 לירות לשנה.
63–1752 – אחת־עשרה שנה, 4500 לירות. 410 לירות לשנה.
77–1763 – ארבע־עשרה שנה, 3075 לירות, 220 לירות לשנה.
אגרת שלישית
השליח השני היה ר' שלמה חסאן. הוא עשה במנטובה בשנת תקמ"ד. השלישי היה ר' חיים ברוך סאפורטה, בשנת תקנ"ד (1794). שליחויותיהם כבר תוארו ואגרותיהם נדפסו50. האחד קיבל 650 לירות (מנטובניות) ו־50 לירות להוצאות. השני קיבל 130 פייסאס (בערך שמונה ריאלי האחד)51.
פעולה רצופה למען צפת תוארה למעלה וממנה ניתן להשלים את התמונה על תולדות שליחות ארץ־ישראל לאיטליה ולתולדות היחסים בין קהלת צפת והגולה.
א 🔗
מצדיקי הרבים ונכבדים השרידים אשר ה' קורא לשם ותהלה בארץ המה הגבורים הרמים והנשאים אשר בק"ק מאנטובא יע"א52 ועטרותיהם בראשיהם המאורות הגדולים רבנן קדישי ה' עליהם יחיו מעתה ועד עולם ויהי שלום בחילם אכי"ר53.
קדשו צום קראו עצרה כי עת צרה היא ליעקב ושבט יאודה בדוחק ובצער מסערת תגרת משאות תלאות נפלאו' הבאות בכל יום שקללתו מרובה ורבה העזובה בקרב הארץ הלזו העניה היתה כאניה בלב ים חשבה להשבר בשבר רעבון ודאבון נפש נכאבה דאבה מני עוני ודלות וידל ישראל מאד על עסקי תבואה נקראו דלים אמללים עוללים שאלו לחם ואין פורס להם מפני זלעפות רעב כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ומסים וארנוניות וחובות רבות לאלפים ולרבבות כי בתוך ארבעה עשר חדש הוצרכו לפרוע שנים עשר אלף גרושוש ובכל זאת לא שב אפם וחמתם כי ברצונם עקרו שור חומה נשגבה בית הכנסת אחד קדוש ונורא באו בו פריצים וחללוהו והרסוהו ויפרצו בו פרצות הרבה ויעשו נאצות גדולות בכמה ספרי תורה הקדושה ויתנום למשיסה ולבושה כי השליכום באשפה וידרכום באפם וירמסום בחמתם ועוד צרות רבות ורעות עד אין מספר.
כדבר האמור מפי שלוחי מצוה אשר הכרחנו אותם ללכת בלא כסף ובלא מחיר הוא הראש החכם השלם הדיין המצויין החסיד ועניו כמה"ר יהוסף מלריאה נר"ו והנבון ונעלה ירא את ה' וחרד על דברו כה"ר יוסף ן' ארויו נר"ו כי ברוב חמלתם נדבה רוחם אותם לעשות את שאלתנו ובקשתנו אשר התחננו לפניהם יחוסו על עם ה' אלה וכן עשו בראותם תקף הצרות כאשר תשמעו מפיהם ומפי כתבם אגרת אמריה ממררת את האזן שומעת שועת דמעת העשוקים הנאנחים והנאנקים מרוב עשוקים יזעקו כי הם עמוסי התלאות והחובות והם כעבדים בידי אדונים קשים הנושים בם ויש חשש סכנה נפשות בדבר כי בהגיע זמן פרעון הסך הגדול הזה ובא הנושה לקחת את ילדיהם לעבדים כי לא נשאר בלתי אם גויתם על אדמתם.
לכן אתם כהני ה' אחינו אנשי גאולתנו חוסו וחמולו על עם עני ומדולדל לעשות נדבה באהבה רבה לפדות עם דל המיחלים לישועה כי עיני כל ישראל תלויות עד עת בא פדיון נפשם ע"י שלוחי מצוה ואנחנו נערוך תחנה למען יריק לכם ה' ברכת עד בלי די ואל שדי יתן לכם רחמים וארך ימים ושנות חיים ושלום ככל אות נפשכם הרמה וכחפץ נפש המעתירים בעד שלומכם תמיד החותמים פה צפת ת"ו טו"ב למנחם שנת השצ"ז ליצירה.
חיים אפרים פינטו אליא פאלכו מאיר ברזילי שלמה אשכנזי ברוך ברזילי יהונתן גאלנטי חייא שלום יאודה ן' קרישפין מרדכי הכהן
ב 🔗
חמדת עדת אבירים כלם ברורים כלם גבורים כלם קדושים כלם עושים באימה רצון קוניהם פועלי אמת שפעולתם אמת וצדק צדקות אהבו ורבו יתירה השתכחת בהון כל הון יקר ונעים נדיבים ושועים אהובים ורעים עושים מאהבה ה"ה ק"ק מנטובה יע"א ועילא מנהון סהדין ואפרכין גבורי אבירי כשרי רומה ופרנסי קודשי ראשי עם קדש ועל ראשיהם מלמעלה החכם השלם הכולל הרב המובהק המקובל האלהי איש אלהים קדוש הוא כמה"ר משה זאכות נר"ו זכות אבותינו הקדושים תהיה מסייעתם וצדקתם עומדת לעד קרנם תרום בכבוד ובני מלכי ואפרכי וחיי אריכי ומזוני רויחי אכי"ר.
אילו פינו מלא שיחה כים ולשוננו קינה כהמון גליו ושפתותנו צווה כמרחבי רקיע אין אנו מספיקין54 לספוד לצרה ולבכותה כי בצרה גדולה אנחנו ועירנו סוערה עניה היתה כאניה חשבה להשבר כי שבר על שבר נקרא עליה כל רודפיה השיגוה היו צריה לראש השקונו מי רוש ספו שנה על שנה השביעונו במרורים הרוונו לענה עד כי ירדנו למדרגה התחתונה ונגע המסים במקומו עומד הפרוץ מרובה על העומד והצבור עני חשוב כמת אינו יכול לעמוד בהם.
שאלו נא לימים ראשונים היו הולכים שלוחים לכל גלילות איטליא יע"א ובכלל למחנה שכינתם וצדקתם היתה עומדת כתריס בפני הפורענות והנה זה ימים רבים של צער סגר עלינו השער של צדקתם מחמת שאין הולך לפניהם שליח להודיע צערנו לרבים כי מיום שהלך לפניהם שלוחנו ציר אמונים גזע האיתנים החכם הנעלה לתהלה כהה"ר חייא גבריאל נר"ו לא ראינו שום פרוטה ממעותם סבורים היינו שמעלתם הם מעצמם ונפשם ורצונם וחפצם יעירו ויעוררו אהבתם וחמלתם לשלוח פרי צדקתם מדי שנה בשנה שלא להטריח שילך לפניהם שליח להרויח הוצאות הדרכים.
ועתה בראותנו כי עבר קציר וזרע צדקתם לפי חסד זה ימים רבים עזבתם את אחיכם אשר ע"כ ההכנסה מעוטה וההוצאה כפלי כפלים לתושיה להתיש את כחנו אוי לעם שכלם רשים וחלשים מהשיג ידי כפר נפשם מידי שונא כי נעתרות נשיכות שונא55 לכן שנה בשנה אנו מוכרחים להתמשכן לגוים בריבית שהוא פרה ורבה ופורץ פרץ עד שעלה הפורץ לסך גדול כי נעבור בס"ך56 תדר שינה מעינינו והגוים ארורים חשים קשים קנו אותנו ואת אדמתנו אדמת קדש היא בית החיים ושבעה בתי כנסיות ממושכנים ביד גוים ואילו לעבדים נמכרנו החרשנו על גופנו אבל על אלה חשכו עינינו על משכונות משכנות יעקב הבתי כנסיות אשר בהם כל חיי רוחנו כמה ספרי תורה לאין מספר פן ח"ו ישלטו בהם שונאי הדת ויעשו בהם נאצות ופן תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות57 והבית החיים יחרשו חורשים במחרישות אשר בו נפשות יותר מששים רבוא58 ובהם כמה חכמים ורבנים וגאונים.
לכן קמנו ונתעודד והברחנו לאיש הלזה איש חכם ונבון ירא אלהים כהה"ר יוסף עאטוד יצ"ו שילך בשליחותנו זה לבקש מלפניהם על גאולתנו ועל פדיון שבויי חרב ופדיון הבתי כנסיות ובית החיים הנז' שהם ממושכנים מסוכנים לכן בבוא השליח הנז' לפני מעלתם יקבלוהו בסבר פנים יפות וירבו עליו מהר ומתן בעין יפה ויעשו לו נדבה באהבה רבה לפי רוב השנים שלא הלך לפניהם שליח ולפי גודל השד"ה אשר שודדנו59 ולפי רוב העניים שיש כאן ולפי רוב הענוה שבכם גם זו לטוב יעשו יהיו עושין ומעשין לאחרים יכתבו למדינות אשר סביבותיהם והיו מליצי טוב בעד עיר קדשנו זאת ירימו גם הם תרומה לרומם בתי כנסיות הנז' ובית החיים שלא יפלו ביד גוים וימהרו ויחישו פדות לחיים ולמתים ובשכר זאת האל פודה ומציל יצילם מכל צרה וצוקה וצדקה תרומם כסא תפארתם עליון על כל הארץ ויזכו לראות בבנות הארץ60 ויהי ביתם כבית פרץ כה מעתירים נאמני אהבתם על אדמת הקדש צפת תוב"ב החותמים בסדר ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום61 שנת מושיעיך62 ה'.
החכם השלם הכולל נר"ו יען ידו כתה ה' ירפא ידו אכי"ר צ"ל63 יצחק שלום שבתי מלכו שמעון גוייוזו חייא גבריאל אוריאל אלאג’ים
ג 🔗
שרי קדש הלולים ורב פעלים השרידים אשר ה' קורא עם זו יצרת לי תהילתי יספרו המה הגבורים עדת אבירים זרע אברהם תולדות יצחק עדת יעקב הרחמנים בני רחמנים גומלי חסדים בני גומלי חסדים הזלים זהב מכיס לחונן דלים אומללים העניים והאביונים הנה הנם ק"ק מנטובה יע"א ועטרותיהם בראשיהם החכמים השלמים הדיינים המצויינים הרבנים האיתנים מוסדי ארץ ואחריהם כל ישרי לב גבירים הרמים והנשאים מלאים זיו ומפיקים נוגה באור צדקתם פרנסים קדושים עושים באמונה שוכן מעונה אלהי קדם יקדמם ברכת טוב את הברכה אשר בירך משה והיה מעשה הצדקה שלום אכי"ר.
אילו פינו מלא שיחה בים ולשוננו קינה כהמון גליו ושפתותנו צווח כמרחבי רקיע אין אנו מספיקים לספוד לצרה ולבכותה כי אין צרה כיוצא בה כי בצרה גדולה אנחנו כאשר כתבנו באגרת הגדולה אגרת ב"ת מחל"ת לב64 השומע ישמע בקול קריאת המגילה קריאתה זו הוא היללה קא תני מילי מילי גנה גנוח וילולי65 כלל העולה כי מחמת השרים צוררים מושל על מושל ספו שנה על שנה השביענו במרורים הרונו לענה אשר ע"כ קריה נאמנה ירדה פלאים הפלא ופלא ויושביה קצרי יד אסורים בבית הכלא כי אוי לעם שכלם רשים נחלשים מהשיג ידי כפר נפשם מיד שונא והמה מוכים מכת אויב אכזרי שאין אנו משיגים לתת בכל שנה קרוב לשלשת אלפים גורושוש אשר ע"כ להצלת נפשות הוכרחנו להתמשכן לגוים ברבית דרבית דחוייה ועולה במעלה עקרבים.
והנה העיר הזאת עניה סוערה מיום הוסרה מחיתה תלויה בצדקת אחינו שבגולה ובפרט מאחינו אנשי גאולתינו שבערי טורקיאה יע"א ועל סמך צדקתם היינו מתמשכנים לגוים והנה זה שבע שנים אשר אין חריש וקציר ואין בר סגר עלינו המדבר מאחינו שבטורקיאה יע"א מחמת המלחמות ועליהם תלאות ואימות ה' צבאות יגן עליהם ועליכם ועלינו אין לנו לישען כי אם על אבינו שבשמים ועל רחמי צדקתכם הן אמת שממכון שבתם משגיחים עלינו חמלתם בכל שנה ושנה אבל אין הקומץ משביע את האריות המושלים אשר עלינו בכל שנה ושנה ואין הבור מתמלא מחוליי עניי העיר מהמס אשר הם נותנים לכן הוכרחנו למשכן שבעה בתי כנסיות ובית החיים ביד הגוים כי לא רצו להלוות אלא על המשכונות הללו כי נתנו עיניהם במחמודנו על זה דוה לבנו ועל אלה חשכו עינינו.
לכן בחמלת ה' עלינו העיר את רוח אלדין קדושין החכם הנעלה כמה"ר שלמה אאילייון נר"ו ללכת בשליחותנו ולהשתטח לפני מחנה שכינתם ולבקש מלפניהם על גאולתנו ועל פדיון נפשנו ובפרט פדיון המשכונות החמודות הנז' לכן אנא בכח גדולת ימין צדקתם כי בבא לפני מחנה שכינתם החכם השליח הנז' יקבלהו בסבר פנים יפות ויעשו לו נדבה חשובה לשם פדיון שבויי חרב ופדיון המשכונות החמודות הנז' וחושו ועשו משום יקרא דחיי היא התורה שיש בשבעה בתי כנסיות כמה ספרי תורה איך יבאו זרים ארורים על מקדש בית ה' משונאי הדת ישלחו יד בספרי תורה ויעשו בהם נאצות ויגררו אותם בראש כל חוצות ח"ו גם יעשו משום יקרא דשכבי לקדושים אשר בארץ המה דחיישינן לחטוטי שכבי ח"ו ועשו למען הצדיקים הקבורים בבית החיים ובפרט למען מרנא ורבנא התנא האלהי רבי שמעון בן יוחאי זלה"ה לכן איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד עיר אלהנו ובשכר זה ה' הגדול יגדיל ויאדיר כסא תפארת גדולתם עליון על כל הארץ ויזכו לראות בבנות הארץ כה מעתירים נאמני אהבתם דורשי שלומם וטובתם הנאנחים ונאנקים מרוב מצוקים החותמים בדמעה פה צפת תובב"א בסדר כלנו בני איש אחד נחנו66 משנת וממתנה נחליאל ומנחליאל במות67 לפ"ק.
החכם השלם הכולל נר"ו ה' ירפא ידו אכי"ר צ"ל יצחק שלום שבתי מלכו שמעון גוייוזו יוסף ביואש יוסף נאגאר חייא גבריאל אוריאל אלאג’ים
ד 🔗
אנשי קדש כלם נבונים כלם קדושים משרתי עליון עיניהם ישיתו לחוס על עם דל ואביון אנשי אמת האמונים עלי הטוב והישר מבטן ומהריון אנשי חסד הזלים זהב מכיס להחיות רוח שפלים התלוים ברפיון אנשי אמת צדק לבשו וילבשם לובשים צדקה כשריון אנשי חיל יראי אלהים וכל כונתם להשכיל להטיב בדבור ובמעשה וברעיון ה"ה הגבירים הרמים והנשאים פרנסים גזברים ממונים שרים וישרים זקנים ויועצים אשר בק"ק מאנטובה יע"א ועל צבא תהלתם החכם השלם הדיין המצויין ורוב טוב לבית ישראל ה' עליהם יהיו דשנים ורעננים יהיו אכי"ר.
אחרי כא הרבתה נפשנו בתפלות ליושב תהלות באהלי צדיקים קדושים אשר בארץ המה יעמדו לברך יתרון ברכות רבות על כל החסדים אשר תמיד הם עושים עם עיר אלהים עז לנו לפוקדה בפקודת ישועה ורחמים משנה לשנה ישלם ה' משכורתם ופעלם להאריך ימיהם בטוב ושנותיהם בנעימים אמן זאת בקצרה ולעתות בצרה אחר צרה שאינה פוטרת חברתה מחימת הבעלי חובות צרי מאות צרי אלפים וצרי עצרות68 עשרת אלפים בחדש חליפות עוברות ושבות ופרים שרף מעופף עשרה למאה מידי חדש בחדשו מחדשים עלינו גזירות קשות ורעות ולבנים אומרים לנו עשו ונוספה נחלתנו נחלה מכתנו על עולת התמיד העשויה פזור לרשעים הנאה להם69 והנאה להשרים צוררים חדשים לבקרים משקים לנו מי המרים המאררים במוספין שלא כהלכתן ויאכלו את ישראל בכל פה ונמוגים ארץ וכל יושביה70 ספו תמו מן בלהות בשנת זו שהיתה רשה מתחילתה ועד סופה כי כבד הרעב בארץ אשר לא היה כמוהו ועל פת לחם יפצ"ע גבר71 פצע וחבורה עוללים שאלו לחם פורש אין להם ומבני ציון היקרים המשיג לחם שעורים לו שם בגבורים ויהי המה מריקים שקיהם עד שיצאו נקיים מנכסיהם.
ולא נאריך לספור ולספוד לצרה ולבכותה כי יכלו ימיה ולילות ולא יבילון מגילות קינות מהצרות אשר בשמלותנו צרורות כאשר עיניהם תחזנה מצרים72 באגרת בת מחלת לב אשר ביד שלוחנו ציר אמונים החכם המרומם המקובל כמה"ר יוסף שאלתיאל ק'73 נר"ו שהוא יוסף בצדקו מתחלתו ועד סופו בראותו את אחיו רועים בשכם הצרות והבתי כנסיות ובתי מדרשות והס"ת אשר הם ממושכנים ביד גוים נדבה רוחו אותו ללכת בשליחות מצוה לשם שמים בלא כסף ובלא מחיר להודיע צערנו בשער בת רבים שרי יאודה רוגמתן74.
לכן אתאנו לחלות פני מעכ"ת75 איש ואיש לפי מעלתו עיניהם ישיתו לנטות בארץ להצילנו מחרב פרע"ה ויתנו שר הראוי לכסף כסף ישים לאיש בפי אמתחתו וילקט יוסף את כל הכסף ושר הראוי לזהב יהי נא פי שרים לפדות נפשנו משחת מחמת התנינים מינים ממינים שונים וכה תאמרו את יוסף אנא שא נא כספנו נתונים נתונים להציל הב"כ וב"מ והס"ת מיד הגוים שלא יעשו בהם הגוים בתי שוקים ובין תנור וכירים ועוצר אהדדי משום יקרא דשכבי לקדושים אשר בארץ המה שלא יחרשו חורשים על גביהם ח"ו לכן יאחזו צדיקים דרכם העשיר לו ירבה והדל לא ימעיט מתת את תרומת ה' להחזיק במצות התלויות בארץ ועשר קדושותיהם אשר עלה זכרונם על ספר בכתב הכוללת ולשליח הנז' תרבו עליו מאד מהר ומתן למהר לשלחו מן הארץ מלא ברכת ה' שיציאתו מן המקום לשם שמים ואנחנו נשלמה פרים שפתינו בברכות רבות והצלחות ושובע שמחות וגילות ורננות וזכות כל הצדיקים יגן בעדכם כנפשם הרמה והנשאת וכנפש נאמני אהבתם ד"ש76 וטובתם החותמים פה צפת תוב"ב בס' זאת חקת התורה77 שנת בתיה"ם78 שלום מפחד לפ"ק.
שמעון גוייוזו יעקב….? יוסף ביואש יצחק נעאמיאש יצחק עלמני מנחם גוייוזו יען ידי כהה צ"ל אוריאל אלאג’ים
ה 🔗
פנות צבאות קדושים אל ה' ואל עבודתו נגשים קדמו שרים ישרים להחזיק ידי רשים נחלשים ה"ה אחינו אנשי גאולתנו שבק"ק מאנטובה יע"א ראשיהם זקניהם פרנסיהם ויועציהם ועטרותיהם בראשיהם החכמים השלמים הדיינים המצויינים יצ"ו בשלום יחדיו יחיו ויתענגו על רוב עז ושלום אכי"ר.
מאחר עלות קול שיח רנה ותחנה לשוכן מעונה אלהי קדם יקדמם ברכות טוב וזכות אדוננו דא הרשב"י זלה"ה וסיעת מרחמותי בית הלל ובית שמאי יהי עליהם סתרה בכל משלח ידיהם ברכות הטובה על כל הטובה אשר הם עושים עם עיר קדשנו עניה סוערה לפקדה בפרי צדקתם וערבה לה' מנחתם השלוחה על יד שלוחנו ציר אמונים ברוך מבנים החכם השלם הדיין המצויין כמה"ר שמעון בר יעקב זלה"ה מזה זמן רב להחיות את נפשנו מכה ונאנחה ביגון ואנחה ולא איסתיעא מילתא מאותו זמן עד היום לשלוח שליח לדפוק דלתי צדקתם כמנהג וכמה פעמים השתדלנו להזמין איש מיוחד ילך בשליחותנו להודיע צערנו לרבים ואחרי כתבנו כתבים ובצאתו מן העיר השליח למקום קרוב היה חוזר לאחוריו כי לא לאדם דרכו אם לא בחמלת ה' עליו ועלינו.
ובעונותנו שרבו מזל עיר קדשנו עומד בשפל המדרגות וה' שכחנו מלעשות לנו נסים ונפלאות כימי קדם שנה אחר שנה תכבד העבודה עלינו ממשא מלך ושרים צוררים המחדשים עלינו גזרותיהם מיום ליום ומחדש לחדש בתבערה ובמשא כבד אשר לא נוכל שאתו והלואי תהא יציאה כביאה על זה היה דוה לבנו ועל אלה חשכו עינינו כי מימי עולם כנחלים נטיו צדקות פרזון אחינו שבגולה באופן שבכל שנה ושנה מתעשרת בסופה ואחר פרעון כל מין הוצאות ומסים וארנוניות המוטלות על העיר היה נשאר בידם סך מה למשמרת לשנה הבאה אשר לא כן עתה בעונותנו שהקומץ הבא מצדקת אחינו אינו מספיק לשליש ולרביע מהמסים והחקים רבים אשר נתחדשו עלינו.
ובפרט זה שנתים בא עלינו שבר על שבר בביאת שר דמשק האדיר בחיל כבד מאד להלחם עם בני הכפרים זה שלש פעמים נטה קו על עיר קדשנו ויאכל גם אכול את כספנו לצורך הוצאותיו והוצאות חיילותיו האוכלים למעדנים משוד עניים מאנקת אביונים מוכים ומעונים באכזריות גדול עד כי שחה לעפר נפשנו לא נשאר בלתי אם גוייתנו ואדמתנו זרים אוכלים אותה וכל ביתנו וכלי הקדש אשר בבתי כנסיות ובבתי מדרשות הכל כאשר לכל ממושכנים ביד הגוים בריבית עצום חמשה עשר למאה בחדש.
וכאלה רעות רבות מצאנו כאשר עיני מכת"ר תחזנה מישרים בכתב הכולל שביד שלוחנו ציר אמונים החכם השלם בנן של קדושים כמה"ר שמואל נר"ו בכמה"ר עובדיה הלוי נ"ע אשר הקרה ה' אלהנו לפנינו ונדבה רוחו ללכת בשליחותנו זה להודיע צערנו בשער בת רבים ובכן אתאנו לחלות פני מכת"ר יהמו נא רחמיהם עלינו להחיות את נפשנו בפרי צדקתם וימהרו לשלוח את השליח שבע רצון ומלא ברכת ה' לפי רוב השנים לתת כבוד לאלהנו שלא תחרב עיר ואם בישראל ולכבוד התורה אשר בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ספרים אין קץ ולקדושים אשר בארץ המה שלא יחרשו חורשים על גביהם ובשכר זאת אל שדי יריק להם ברכה והצלחה עד בלי די כתאות נפשם הרמה והנשאה ונפש נאמני אהבתם החותמים פעה"ק צפת ת"ו בס' ונחיה ולא נמות79 שנת כנחלים נטיו כגנ"ת80 עלי נהר לפ"ק ליצירה.
חיים משה חייון יוסף ביואש אברהם מוצרי אהרן בכ"ר יאודה ן' שושן חייא גבריאל
ו 🔗
העוסקים בבנינו של עולם שבהיכל בונין מבחוץ ומפתחות העזרה בידיהם, הכהנים המשוחים לחסד ולרחמים עד האלקים יבא דבר שניהם, המשפיעין במדה גסה תרומה הפרשה וכל אחיהם על פיהם, ה"ה קצינים רוזנים שרים טפסרים פרנסים אשר בק"ק מאנטובה יע"א וכתר תורה הרבנים המופלאים אתה ה' אור נוגה האר פניהם.
שלמא עלייכו מלכי עלמא עלייכו אפרכי כל פקודי המחנות לצבאותיהם. כי האי צריך לאודועי כי בהסכמה עלינו עם רבני עה"ק צפת ת"ו ונשלח למ"ק81 בשליחות מצות להחכם שלם דיין מצויין סיני בקדש מהר"ר יום טוב סאבן נר"ו ואתו להח' שלם כה"ר מאיר די סיגורא נר"ו כמבואר בכולליות. ועתה אליכם המצוה הכהנים הסברת פנים אל צידי אמונים בהגיעם למ"ק כבוד חכמים ינחלו מדור ואכסניה ראויה כלל ופרט הענק יעניקו מיקבי ברכה ככל הנשאל ממעלתם בכולליות ובפרט מצות מחצית השקל לשנה כי הוא יסוד וקיום עמידת עה"ק צפת יכול ושאינו יכול יוסף להתאפק ונדבות ישמיעו להחיות עם קדש שומרתן אומנותן על אדמת הקדש מעוני ומרב עבודה על לחם צר ומים לחץ ועם היותם עניים מרודים מדוכאין ומנוגעין ממשא מלך ושרים מאריות גברו ובלימוד תורה וקיום מצות ומפני חיבת קדושת א"י סובלים מכות הארץ כי רצו עבדי ה' את אבניה והתפללו דרך ארצם לחיי כל ישראל כל רואיהם יתנו עדיהן ויצדקו ובהם עולם חסד יבנה בטחנו על שלמותם יובילו מלכים שי מנה ראויה ונדבה חדשה לפי דוחק השעה עד יצאו כנוגה ובכי טוב החכמים שלמים שלוחי דרחמנא טעונין ברכה הלוך וברך ילכו בשמם הטוב וערבה לה' מנחת יאודה והיה מעשה הצדקה תמיד לרצון להם להניח ברכה במעשה ידיהם ורב שיהיו אחיהם וימי בניהם כנפשם הרמה והחכמה וכנפש נאמני אהבתם פקידי צפת החותמים בקושטנדינה בשלום.
דוד קמחי עזרא באסאן יצחק בכ"ר שמואל אנג’יל ישעיה אג’ימאן ברוך זונאנה אהרן דניאל(?)
ז 🔗
Estratto dal Libro dell’Ecc.mo S.r R.82
צפת תוב"ב di שמשון קליר נר"ו
בויניציאה כתב של שלושים זהובים על סי' מנחם קלאוה של קוסטאנטינא
בפאדובה נתנו זהוב אחד
ברוויגו פיליפו אחד
בפירארה תשעה זהובים
בלוגו שני זהובים
בפיסארו זהוב אחד
בסיניגאליה זהוב אחד וחצי
באנקונה כתב של עשרים זהובים על סי' יאודה ליאון של סלוניקי
בסיינא חמשה זהובים
באליסנדריאה עשרה זהובים
בקאסאלי ששה זהובים
בטורינו ארבעה עשר זהובים
בוירצילי ששה זהובים
בריגייו שבעה זהובים
במודינא תשעה זהובים
בפינאלי83 זהוב אחד וחצי
ח 🔗
(Copia) Il contenuto della p.nte84 ci riesce si sensibile e doloroso che ben volontieri ci avremmo dispensati dal parteciparle alle SS.ri loro m.t Ill.i85 se non fossimo sicuri l’esser Loro SS.ri interessati in tutto quel che riguarda l’aflizione de' nostri Ieudim che abitano nella Santa Terra d’Israel. E ben notorio al mondo tutto i terribili Teremoti che già due anni sono86 infestarono tutta la Costa della Palestina con indicibile danno de di lei abitanti, ma ove più fulminato e severa mostrosi l’Omnipotente Divina Mano fù nella Santa Città o villaggio di Saffet, nel cui luogo pare abbia voluto scaricarsi con terribil flagello lo Sdegno Divino furore, mentre le varie scosse di Teremoti tanti giorni si fatalmente l’affissero, che cangiando natura il Tereo Elemento parea che scordato si fosse dell’antica sua Immobilità, e che presaggir doveasi da un si fatto cangiamento di Natura sennonse rovine e desolazioni, come di fatti segui nella sera di 9 di Hesvan dell’anno 5520 alla creazione, in cui talmente si scosse la Terra con replicate Undulazioni e moti di Succussione in pochi momenti si ridusse il Santo villaggio in un ammasso di rovine, riducendosi le più superbe abitazioni in sepolcri, di chi puoche ore inanzi si aggiatamente in esse respiravano, e qui non fa di bisogno di studiati vaggiri de vantati eloquenza o di formule mendicate da dialetici per dipingere al vivo alle SS.rie loro m.t Ill.mi la confusione di quella terribile sera, dacche è ben da credersi da quella povera gente tormentata da vari affetti dell’umana fragilità che l’un l’altro incontrandosi volendo ognuno la prefferenza, rendevano il cuore si fatamente sorpreso ed aggitato de restare in una imobile stupidità mentre il timore insinuava una precepitosa fuga dal periglio che sovrastava, la compassione et umanità verso i congiunti sepolti tra le rovine dimandava un pronto soccorso personale per scavarli dalle rovine e ristorarli se vivi o celebrargli l’esequii se morti. L’avaro piangeva i perduti beni ed il liberale gli aggi e le comodità, il discreto tormentavasi per la propria casa rovinata, ed il zelante per le cinque Sante Keilod col famoso Bed Amedras non meno che l’ekdes de' poveri ridoti in minuta polve. Oh misera condizion di mortali. Chi cercava i propri figli smariti pe campi e chi domandava la propria consorte che l’oror della notte faceva non ravvisare, e finalmente tutti confusi astratti afflitti e dolorosi attendevano il chiaror del luminoso astro, acciocche con i benigni influsi de' suoi celesti raggi apportar volesse qualche conforto agli afliti cuori, rischiarando col resplendente suo aspetto la quantità de' pericolati sotto alle rovine. Ma ahi vista lagrimente. Che allo scavar che faceasi per entro a rovinati edifici scorgevasi qua e la frammenti e membra umane troncato da busti, contandosi fino al numero di 160 tra le due sessi I morti sotto alle rovine, e qual vista più dolorosa e qual spettacolo più terribile? S’impiegò adunque tutto quel giorno memorabile e funisto nel dar onorifica sepoltura a que' poveri corpi et a celebrare i lor funerali. Dopo di si lugubri cerimonie pensò ognuno a ritirarsi ne' campi cironvicini, e ricoverandosi sotto a tende e capane di miseri pastori si trattennero cosi per alquanti giorni esposti all’intemperie dell’aria vernale, invidiando la condizion di quei che sepolti per disgrazia sotto a una Città rovinata, sepolti per esse pure rimanevano le miserie e travagli di questa laboriosa e misera vale; mentre il Deii o sia il comandante del vilaggio di Saffet per non perdere l’annual tributo della capitatione ascendante alla somma di Leoni 6000 oltre ad altri 25000 Leoni che devono a vari SS.ri del Paese sopra de quali pagavano una esorbitante usura, non permetendo a chi che sia l’escir del Paese, ma obligò a tutti non solo a fabbricare le dirrocate case, ma eziandio a pagar l’annual tributo non meno che i già contrati debiti co' SS.ri del Paese. Ed ecco nuovi tumulti all’aflito cuore di quella misera gente, che in suo debito tempo ci diede contezza con sua lettera di tutto cio che accadeva la quale tanto d’impressione ci fece, che ci eravamo sin d’allora risoluti ad inviare uno de' n.ri87 Pequidim per Saliach alle Keillod dell’Europa per implorarne da essse un pronto soccorso per quella povera Università, che colle lagrime alle occhi ad una tal risoluzione ci spronava; ma facendo più sensate rifflesioni sopra la materia, ci è paruto che tornava meglio per sospendere per allora il Sellichud in attenzione de' Tratatti che sarebbono per stabilire i SS.ri di Saffet con il Deii o comandante del Paese. E cosi doppo aver raccolto una Generale Nedabà da tutti i Iechidim di q.to K.K.88 i quali mostravano il loro animo e generosità a misura dell’importanza del caso, l’inviammo a Saffet in sollievo di quella povera Keilà, a cui scrivemmo che procurassero di trattare col Deii nella miglior forma possibile, e che a tal loro avviso inviaremmo all’Europa il mentovato S. Paquid per Saliach come bramavano. Avendo ora ricevuto le.ra89 da quella Keilà che ci apporta aver contratato col Deii, il quale gli permise a fabbricare le Keilod e più Luoghi Sacri, con che paghino il solito annual tributo di Capitazione, e per i contratti debiti co' SS.ri del Paese, che debbano estinguorli nel termine di tre anni pagando ogni anno la ratta, assicurandoli con cio della sua protezione, col non permetere le siano usate violenze od estorzioni come praticavasi per li passato, si fatte notizie recentemente ricevute sono motivo che determiniamo ad inviare alle SS.rie 1.1. m.t Ill.ri90 per Saliach uno de' nri Pequidim l’Ecc.mo S.r Rab H.H.91 Haijim Mudahi, soggetto dotato di tali e tanti insigne qualità, che mancandoci i termini per poter esprimer al vivo le apprezzabili sue doti ci attenghiamo al silenzio, essendo noi ben sicuri che il medemo si farà luogo da esser ammirato sin nelle più remoti reggioni, dicendoli solo che il detto S. Rab fece nella puerile sua età i primi suoi studi in Saffet, di cui è egli oriundo, ed essendosi qui portato per alcune sue premure e conosciute da noi le ammirabili sue qualità, lo tratenemmo, facendolo uno de' SS.ri rappresentanti il Grande Bet Din di questo K.K., dichiarandolo altresi uno de' Pequidim di Terra Santa, per la qual cosa l’abbiamo stimulato pregandoli umilmente a volerci onorare col voler intraprendere questra Selichud per la Città di Saffet, giacchè la gravità ed importanza della materia non richiedea un minor soggetto come giovaci sperare esprimenteranno le SS.rie 1.1. m.ti Ill.ri coll’effetto.
Per tanto colla p.nte preghiamo l’innata bontà delle SS.rie 1.1. m.t Ill.ri a voler accogliere il sud.to92 S.r Saliach con quelle dimostrazioni di stima ed ossequio che meritano le sue qualificate virtù, onorandolo altresi colle generose sue offerte per quella povera Università di Saffet accio ristabilir possano il domicilio nel Santo Luogo, sul giusto rifflesso che mancando a' trattati convenuti col Deii saranno con aspra crudeltà tiranezzati e ridotti secondo l’uso tiranno di quel Governo ad una perpetua Schiavitù. Deh mostrino la magnanimità de' loro ben composti animi, e la generosità de loro compassionevoli cuori verso una gente che la nimica sorte ha reso infelici, e che antiosi di continuar la lor dimora nella Santa Terra d’Israel genuflessi implorano dalle SS.ri 11. m.t Ill.mi sono connaturali, e molto ben sappiam noi non aver le SS.rie loro mit Ill.mi bisogno de' stimoli per fare risplendere la generosità de' loro cuori verso una gente che per tanti rispetti siamo obbligati a soccorrere; fia dunque meglio il tacere; ed in atenzione delle loro pie e liberali Deliberazioni implorandogli dal Cielo il colmo delle più doviziose felicità e contentezze, ci diamo il vanto di protestarci per sempre dichiarandoci della SS.rie l.l. m.t Ill.tri,
Constantinopoli a 15 Sivan 5522
Um.i ed obblig.mi93 ecc.
יעקב בונפיל יוסף יהודה משה בכ"ר יעקב אשכנזי אברהם זוננה94 יעקב זוננה
ט 🔗
L’Ecco e Dottis.o95 Sig.r
חכם חיים מודעי שליח ופקיד של צפת תוב"ב
per mezzo delle Sue Credenziali ci diede distinta notizia dello stato deplorabile che lasciono gli ultimi Terremoti la prefata Sita Città di res ridotta in un monte di sassi, e questi monumenti compassionevoli di tanti Eccel.ti Soggetti rimasti sotto le sue rovine; a tanto Flagello mosso il n.ro Publico da un debito religioso, ha stimato bene somministrare a d.o96 Ecc.o Sig.r חכם un conveniente ausilio, al di cui esempio non meno i particolari con generosa mano concorsero per l’effetto di esser partecipi in un opera di tanta pietà, e che sembra che il nro Grande Iddio per mezzo di suoi iniprescrutabili Giudici destinato abbia che nella nuova erezione di d.a. S.ta97 Città e redificazione delle Sante
Scuole guoda la n.ra cattività, ben che assenta il merito della concorrenza per la loro stabilità; questi, e più elevati sentimenti non ignoriamo, che sieno i primi fondamenti della loro esemplare religione, non meno che di tutti gli altri S.ri che compongono quella Statuttavia per l’effetto di più meritare siemo preso la libertà di queste righe che supplichiamo le SS.rie 1. Molt. Ill.e benignamente compatirle, assicurandoli inoltre che la loro Saviezza sarà per riconoscere in d.o Ecc.o Sig.r חכם שליח un Epilogo di Virtù, che La constituiscono ammirabile. Ecc.
Jacob di Marco Bassani
Livorno li 6 Aprile 1763
י 🔗
Molt. Ill.ri SS.ri Parnassim e Capi delle Sante Kehilot98 di Mantova
Livorno 16 Ilul 5535
La presente gli sarà resa בע"ה per le Rev.te99 Mani dell’Ecc.mo Sig.r H.H.m Massaod Bonhaim שליח ורב della Religiosa Università delle ת"ח della Santa Citta di Zaffett in.א"י תוב"ב Il quale passa costi in esecuzione e prosseguim, to100 del suo Selihut. Il medemo avrà l’onore di renderl’Inform.e101 a viva voce più difusamente di cio che noi potremo fare colla presente il deplorabile stato in cui si trova presentemente la detta Università unite alle loro povere famiglie mediante l’impossibilità di poter adempire alle grosse somme che forzatamente furono costretti a contratt.e102 tanto col Sek o sia Governatore della medema per le stupendiose imposizioni e tasse gravatoli, come pure con particolari Turchi (In anni che passarono le magg.ri103 angstie et afflizioni (דבר חרב ורעב ב"מ104 ad un eccedente usura di 20 a 30 pero per anno solito a praticarsi da quella Natione et alla quale le medemi ת"ח li convenne abass.e105 il capo per non perire ne vedere perire avanti gl’occhii le loro povere famiglie et innocenti, m.re106 altro impiego non hanno che una continua meditazione nella nostra Santa תורה e di sopra più che nel corso di 13 anni che la medema Università non mando Saliah per l’Europa li mancarono anche per lo più le solite subsidii che solevano ricevere dalle Kehilot della Turchia mediante il corso della Guerra fra la l’ort' Ottomana e la Moscovia e le grand' Depradazioni fatte in quelle Parti dal ben noto Ally Bey. Di tutto cio n’abbiamo pien' informazione per autentiche Kibuzim che ci presentò e che avrà l’onore di presentare a loro SS.ri come pure che in effetti detto Sig.r H.H.m fu costretto d’ordine del Sek o sia Governatore d’abbandonare tutta la sua Kehila e famiglia e portarsi per queste parti sotto la Guarantia di sua propria persona (e di tutta quella Università) con un Cap.no107 Francese possessore d’un obligazione per una somma esorbitante fatta del do Siger Rab in favore del sud.o Governatore per aquietarlo in parte, oltre a quello che tuttavia restano dovendo colà si per le somme principali comme per li stravaganti interessi corsi e che vanno correndo sopra di esse. Di tutto cio se ne risulta essere un caso veramente degno di Pietà e compassione d’ogni cuore tenero di Jehudi, in tali circonstanze critici, vedendo il n.ro K.K. un soggetto (che veramente come riconoscieranno è meritevole d’ogni venerazione e stima si per la sua sublimità nelle studii di n.ra Santa תורה come per il suo Hasidut e devozione nelle sue opere) in una delle maggior afflizione che possa trovarsi l’uomo in questo Mondo, nor.e108 era in proce.nto109 di חס ושלום essere privato di sua libertà per tutta la sua Kehila mediante la gran Prottezione con quale il Capno veniva munito per il recupero del sudo credito, oltre il gran precipizio che poteva causare a tutta quella università, mosso di tali religiosi refflessioni fece immediamente redunare tutti i capi della n.ra Santa Kehila quale non ostante trovarsi in c.pi110 pur troppo alquanto ristretti con un religioso zelo votarono unanime et accordarono una generosa somma in soccorso di sgravare una parte della detta oblig.ne111 con avere li SS.ri del Goberno imbenzato noi comme Dep.ti112 di Terra Santa di procurare colla medema aquietare per ora il do Cap.no possessore di essa accioche il do Sig.re H.H.m potesse proseguire il suo Selihut per li restanti,קהילות ישראל il che con qualche riguardevole somma pagata al medemo in contanti et altri cauzioni datoli di suplire il restante al suo ritorno, mediante l’assistenza Divina ci è riuscito di conseguire, assicurandoli che tutto q.sto K.K. si fece un merito a Gloria d’Id.oב"ה 113 per vedere veram.te114 che il d.o Saliah non ostante sua avanzata Età, e che non gode la più perfetta salute, si spose ad un viaggio di tal natura per vedere di liberare sua Kehila dalle catene di schiavitù ne' quali si puol dire si trovano. Speriamo dunque che la fama del religioso zelo che trionfe in colla Kehila ב"י si degnerà a gloria enorme d’Id.o ב"ה esercitare i soliti generosi atti della loro indicibili carità per il che ne conseguiranno della Clemenza Divina quella ricompensa relativa ad un’opera che certamente equivale al maggior olocausto che s’offriva nel בית המקדש תוב"ב al tempo del n.ro Regno. Supplicando Le SS.rie Loro Molt, Ill.re del loro benigno compatimento per questa n.ra ardire soggiungendoli per loro governo che siccome il d.o Sig.re H.H.m Bonham med.e115 sua avanzata età non parse conveniente d’intraprendere questo suo viag.o116 solo, e trovandosi qui l’Ecc.mo Sig.r H.H.m Abram Reba, che fù Saliah di Jerusalaim per le Barbería ritornato dal suo Selihut, lo pregó d’accompagnarlo con esso per sua comp.a117, e puo darsi l’occorrera nel corso del medemo farlo proseguire in quei luoghi ove non fosse premesso al do Sig.re H.H.m Bonham portarsi in persona, che in tal caso li preghiamo della loro buona prottezione per esso come pregatoli per il medemo Sig.re H.H.m Bonham, e dispostissimi all’ubbidienza dei Loro Preggiatissimi Commandi, con la più perfetta Stima e rispettoso Ossequio ci diamo l’Onore di dirci di Loro SS.rie Molt. Ill.ri,
Dev.mi et obblig.mi Serv.ri118
Li Depi di Terra Santa in questo K.K.
Jacob di Samuel Ergas
Gherson Isach Worms119
יא 🔗
מעה"ק צפת את"ל120
אל מקדשי אל אצילי בני ישראל הנה הנם הגבורים הרמים והנשאים פרנסים גזברים ממונים שרים וטפסרים עדת אבירים וממעלת לחשב החכמים השלמים הדיינים המצויינים הרבנים המובהקים המאורות הגדולים אשר אור להם בק"ק מנטובה יע"א אתה ה' תשמרם עד כי יבא שילה ובא לציון גואל אכי"ר.
מודה אני הח"מ פקיד ומשגיח ומנהיג עה"ק צפת ת"ו הודאה גמורה שרירה וקימת כמודה בב"ד חשוב חיות דבר אמת וצדק שככח המסור בידי מכו121 ק"ק צפת ת"ו אני מקנה ארבע אמות קרקע מאחוזתי לדין הוא הדר החכם השלם והכולל סיני בקדש שד"ר כמה"ר אברהם ריוח נר"ו ואגבן אני ממנה אותו בעד ובשם כוללות עה"ק צפת ת"ו מורשה גמור ושלם ככל תוקף כתחז"ל122 לתור ולחפש ולפשפש ולאסוף ולקבץ כל מין זכות שימצא לכוללות עה"ק צפת ת"ו בערי האורופא וכל סביבותיהן ובערי אשכנז ובכל סביבותיהן אינהו ואביזרייהו ובכלל כל כסף ושוה כסף מקרקעי ומטלטלי וכל מידי דמתקרי נכסי הקדשות עזבונות וצוואות פקדונות וקצבות נהוג ובלתי נהוג נדרים ונדבות חדשות גם ישנות ומחצית השקל וקופות של צדקה אשר ביד כל איש ואשה קטון וגדול יהיה מי שיהיה הכל כאשר לכל יגבה ויקבץ מע' שד"ר המורשה הנז' הן ממה שהוא מפורש לשם עה"ק צפת ת"ו והן לגבות חלק השייך לנו עה"ק צפת ת"ו מהקדשות וכיוצא העשויין סתם לארץ ישראל ת"ו כפי ההסכמה הידועה.
ועל הכל מעתה ומעכשיו שמתי יד מע' השליח המורשה הנז' כידי ופיו כפי ודיבורו כדיבורי ותביעתו כתביעתי והעמדתו לדין בין בדיני ישראל ובין בעש"ג123 כהעמדתי וטענתו כטענתי וקבלתו כקבלתי וגבייתו כגבייתי ופשרתו כפשרתי ומחילתו כמחילתי ושוברו כשוברי והרשאתו שירשה את אחרים אפי' עד מאה בכח הרשאה זו כהרשאתי באופן שכל מה שיעשה ויגמור מע' שד"ר המורשה הנז' הרי הוא עשוי רצוי ומקובל עלי ועל כו' עה"ק צפת ת"ו כאלו נעשה ונגמר על ידי ממש מבלי שאוכל לומר לו לתקוני שדרתיך ולא לעוותי אלא כך אני אומר למע' שד"ר המורשה הנז' זיל דון וזכי וסב לעצמך ואנפק לגרמך וחולקך וכל מאי דמתעני לך מן דינא על כוללות עה"ק צפת ת"ו ליהדר והכל נגמר מידי כקגו"ש124 שקנו אחרים מידי במדל"ב125 באופן היותר מועיל ומספיק לפ"ד126 כהוגן וכתחז"ל דלא וכו' ודלא וכו' כביטול וכו' ובפיסול וכו' לדעת הרשב"א זלה"ה וחמר וחזק שטר הרשאה זה כחמר וחזק כל שטרי הרשאות הכשרים דנהיגי בישראל העשויין לפ"ד כהוגן וכתחז"ל ולא יבטל וכו' ולא יפסל וכו' אלא הכל יהיה נדון לזכות וליפוי כח מעלת שד"ר המורשה הנז' וב"כ127 באופן היותר מועיל ומספיק לפ"ד כתחז"ל ולעולם תהיה ידו על העליונה ויד המערערים כנגדו על התחתונה ולהיות האמת נהדרת חתמתי שמי פה ליוורנו יע"א בשליש אמצעי לח' מנחם ש' התקל"ה וקים הלא כ"ד128 פקיד ומנהיג עה"ק צפת תוב"ב הצעיר מסעוד בונאן.
במותב תלתא כחדא הוינא נחנא בי דינא דחתומי לתתא כד אתא קדמנא החכם השלם והכולל הרב המובהק כמהר"ר מסעוד בונאן נר"ו ואסתיד אחתימת ידיה דהיא היא ואשרנוה וקימנות כדחזי והכל שריר וברור וקים
מדאתברר לנא על דא חתימתא דלעיל דהיא חתימת ידיה של הרב המובהק כמהר"ר מסעוד בונאן נר"ו עם אתברר לנא חתימות חכמי ליוורנו דאינון חתימות ידייהו דהני דייני דלעיל אישרנום וקיימנום בבי דינא במותב תלתא כחדא פה לונדריש יע"א כדחזי וחתימתא הכא תרי מגו תלת והכל שריר וברור ואתקיים
העומד לשרת לעדת ק"ק ספרדים יע"א הצעיר משה הכהן די אזיוידו ס"ט הצעיר בנימן דיאס לורינסו130 ס"ט
יב 🔗
מודה אני החו"מ שקבלתי מאת מעלת הממונים הי"ו סך שנים ושבעים ציקינוש ויניציאנוש לשם עה"ק צפת תוב"ב מאת ה' תהיה משכורתם שלמה וישרה ברכה והצלחה במעשה ידיהם ויזכו לראות בנחמת ציון אכי"ר ולראיה ח"ש131 פה קק"י מנטובה יע"א היום ר"ח אייר שנת התקל"ז איש צעיר שליח מעה"ק צפת תוב"ב
מסעוד בונאן
-
ראה מה שכתבתי בס' “תולדות היהודים בדוכסות מנטובה” (שנמסר לדפוס) במאמר זה אין הכוונה למצות את כל החומר על עזרתה של קהלת מנטובה לצפת, אלא להוסיף על הידוע מתוך התעודות הגנוזות בארכיון של קהילת מנטובה. ↩︎
-
שם, במאה הי"ז עלו קבוצות שלמות לא"י והתיישבו בין היתר גם בצפת. ↩︎
-
ארכיון קהילת מנטובה תיק 1 תעודה 41 תעודה זו מסרתי לידידי מר מ' בניהו והוא יפרסמנה במאמרו “ר' יוסף קארו ובתי מדרשיו בצפת”. ↩︎
-
תיק 28 תעודה 22(2). ↩︎
-
פנקס הקהילה ב נג ע"א, 15.6.1597, על ר' יצחק גרשון ראה מש"כ במבוא לשו"ת “זקני יהודה” לר' יהודה אריה ממודינה, ירושלים תשט"ז, עמ' 37; א' יערי, שלוחי ארץ־ישראל, ירושלים תשי"א, עמ' 251. ↩︎
-
עיין יערי, שם, עמ' 223 ואילך; י' בן־צבי, ארץ־ישראל וישובה בימי השלטון העותמאני, ירושלים תשט"ו, עמ' 169 ואילך, 205 ואילך. מ' בניהו, שלוחיה של צפת בזמן שקיעתה, אוצר יהודי ספרד, ספר ב, ירושלים תשי"ט, עמ' 77–81; הנ"ל, אניות טעונות צמר וכסף שנשלחו מקושטא לעזרתה של צפת, שם, ספר ה, תשכ"ב, עמ' 101–108. ↩︎
-
פנקס ג לב ע"ב, 29.6.1608. על שליחות זו ראה יערי, שם, עמ' 249–250; בניהו, שלוחיה של צפת בזמן שקיעתה, שם, עמ' 77 ואילך. ↩︎
-
יערי, שם, עמ' 408 ואילך; בן־צבי, שם, עמ' 211 ואילך; בניהו, תעודות מאיטליה מזמן חורבנה של קהילת צפת, ארץ־ישראל ג, תשי"ד, עמ' 244 ואילך. ↩︎
-
תיק 23 תעודה 9 (להלן א), זוהי אגרת ראשונה משליחותם שנתגלתה עד עתה. שליחותו של יהוסף מלריאה ידועה זה כבר. ראה יערי, שם, עמ' 250. ברם, השתתפותו של יוסף ן' ארויו בשליחות לא נודעה. על רבני צפת החתומים על האגרת ראה מ' בניהו, ידיעות על צפת מזמן חידוש יישובה, סיני, כרך מג, תשי"ח, עמ' צה ואילך; אגרות ר' שמואל אבוהב לחכמי א"י שנישבו במאלטה ובמסינה, ספר זכרון למאיר, עמ' 17 ואילך. בניהו משער שר' שלמה אשכנזי ור' יהודה קרישפין נמנו בעצמם על שלוחי צפת (שם, עמ' 31). פנקס ה ע ע"ב נרשמה החלטת הקהילה לתת 50 סקודי ל"שלמה אלימאן אשכנזי מירושלים". על שליחות ירושלים שלו ראה בניהו, שם, עמ' 32. אליה פאלכו היה כנראה גם הוא שליח צפת בקושטא (1634). גם ברוך ברזילי ויהונתן גאלנטי יצאו בשליחות צפת (1655/9). ↩︎
-
יערי, שם, עמ' 408. בניהו, סיני, שם; ארץ־ישראל, שם. ↩︎
-
ראה מש"כ בס' תולדות היהודים בדוכסות מנטובה. ↩︎
-
פנקס ה לו ע"ב, 2.6.1647. ↩︎
-
שם פ ע"ב, 5.4.1665. איגרתו של שליח זה לא נשתמרה בארכיון הקהילה. הוא יצא בשליחות עם ר' יהודה ליב אשכנזי. כתב השליחות שלהם פורסם על־ידי בניהו, שם, אגרת ג, והמלצת רבני ויניציאה, אגרת ד. ↩︎
-
תיק 41 תעודה 21. ארובאש היה מרבני טיטואן ועשה זמן מה באיטליה. בשנת תכ"ז הדפיס בויניציאה את חיבוריו “אמת ואמונה” ו"זבחי צדק". עליו ועל ריקיטי ראה מ' מורטארה, מזכרת חכמי איטליה עמ' 4, 54. על ריקיטי ראה ניפי־גירונדי, תולדות גדולי ישראל עמ' 213; יערי, שם עמ' 414. שלא כיערי הראה בניהו שריקיטי חזר לאיטליה בשנת ת"ו או לפניה ולא שב לצפת, אלא הצטרף לר' חייא גבריאל באיטליה. מ' בניהו, לקוטות לתולדות קשריהם של חכמי ארץ־ישראל עם חכמי איטליה, סיני, כרך לה, תשי"ד, עמ' נו–נז. ↩︎
-
תיק 48 תעודה (1) 1. (להלן ב). על הרבנים החותמים ראה בניהו, סיני, כרך מג, עמ' צח. על הרמ"ז ראה מש"כ בס' תולדות היהודים בדוכסות מנטובה. השליח היה בביתו של ר' אברהם רוויגו במודינה בניסן תמ"ז. ראה י' זנה, עוברים ושבים בביתו של ר' אברהם רוויגו, ספונות ה (תשכ"א), עמ' רפג. ↩︎
-
תיק 49 תעודה (16) 1 (להלן ג), על שליחותו של אאילייון ראה יערי, שם, עמ' 417; על החותמים בניהו, סיני, שם. וראה יעל נדב, ר' שלמה אאיליון וקונטריסו בקבלה שבתאית, ספר היובל לשזר, ירושלים תש"כ, עמ' שג–שי; ומאמרו הנ"ל של זנה, ספונות, שם, עמ' רפד ואילך. ↩︎
-
תיק 49 תעודה (12) 1, ח אלול תמ"ח, אישור שניתן לשליח בויניציאה בחתימת יוסף אבוהב בשם אחיו דוד על קבלת התרומה. ↩︎
-
תיק 53 תעודה (42) 1, 9.10.1694, אישור כנ"ל. ראה יערי, שם, עמ' 418; זנה, שם, עמ' רצג. ↩︎
-
פנקס ו ג ע"ב, יח טבת תס"ה. ↩︎
-
תיק 56 תעודה (10)1 (להלן ד). ראה עליהם במאמרו הנ"ל של בניהו, סיני, שם, עמ' צח. הוא מציין תעודה מצפת משנת תנ"א שהשליח חתום עליה. אין מסתבר שכבר חזר משליחותו, אלא נראה שיצא באותה שנה. וראה זנה, שם, עמ' רצד. ↩︎
-
י' בן־צבי, ארץ־ישראל, עמ' 315–334; הנ"ל, ארבע אגרות שדרים מחברון ומצפת לפיסה, סיני, כרך כז, תשי"א, עמ' פ ואילך; הנ"ל, שלוחי ארץ ישראל באיטליה, סיני – ספר היובל, תשי"ח, עמ' יג ואילך; הנ"ל, תעודות לקורות הישוב היהודי בצפת במאה הי"ח, רשומות, ה, תשי"ג, עמ' 51 ואילך. ↩︎
-
תיק 69 תעודה (25)1 (להלן ה). ראה עליהם ועל השליח, יערי, שם, עמ' 425–426; י' זנה, אבני בנין לתולדות היהודים באיטליה, חורב, ספר ו, 1941. עמ' 77; מ' בניהו במאמרו הנ"ל בסיני. מסתבר שהחתום הוא ר' אברהם מוצירי שחתימתו בתעודה זו היא ברורה. ↩︎
-
פנקס ו כא ע"א, י טבת תע"ה. ↩︎
-
יערי, שם, עמ' 428. בן־צבי, רשומות, שם (וצריך לתקן בהערה 14: תפ"ב – 1722. התאריך הוא לפ"ג ולא לפ"ק). בתיק 81 תעודה (2)22, אגרת מצפת למנטובה בלשון האגרת לרווינו, ובתיק הנ"ל תעודה (4)22, אגרת כנ"ל בנוסח האגרת לפיסה. שינויי הנוסח הם קלי ערך ועל־כן לא ראינו מקום להדפיסן. ↩︎
-
פנקס ו סד ע"ב. ד חה"מ סוכות תפ"ה. תיק 81 תעודה (5)22, קבלת השליח על חלק מהתרומה בסך 130 דוקאטי. ↩︎
-
יערי, שם, עמ' 433 ואילך, בן־צבי, סיני, שם; סיני – ספר היובל, שם, תיק 86 תעודה (2) 1, אגרת השליחות של קמחי למנטובה. ↩︎
-
פנקס ו פז ע"א, כ אלול תפ"ט, הקצבת הקהילה לשליח. ↩︎
-
יערי, שם, עמ' 30 ואילך (צילום האגרת לפיסה, בעמ' 431); רשומות, שם, עמ' 56–57. בתיק 119 תעודה (2)1, אגרת השליחות למנטובה. ↩︎
-
פנקס ו קיד ע"ב, כו אור ב תצ"ז, הקצבת הקהילה לשלוחים. הם קיבלו גם שלושים דוקאטי “צידה לדרך”. תיק 176 תעודה (4)31. ↩︎
-
תיק ותעודה הנ"ל. הם נקראים בשם “שלוחי צפת” סתם ושמם אינו נזכר. ברם השנה תק"ד, שבה ניתנה התרומה, מוכיחה ששלוחים אלה היו הנ"ל. הם קבלו שישה ציקיני הוצאות הדרך. על זוג זה ראה יערי, שם, עמ' 437–438. ↩︎
-
תיק 129 תעודה (1)7, (להלן ו). בלי תאריך, הגיע למנטובה ביום 15.10.1752. על שליחות זו ראה יערי, שם עמ' 444. ↩︎
-
ראה מאמריו הנ"ל של בן־צבי וכן ספרו ארץ־ישראל, עמ' 316. ↩︎
-
פנקס ו קמ ע"ב, 15.10.1752, החלטת הקהילה. תיק 129 תעודה (2)7, אישורו של בליליוס 11.11.1752. ראה עליו מורטארה, מזכרת חכמי איטליה, עמ' 7. ניפי־גירונדי, תג"י, עמ' 203. ↩︎
-
תיק 140 תעודה (1)1, בתיק 1758 (להלן ו). ואולי אינו אלא ההרפתקן שמעון די גילדיר (ראה יערי, שם, עמ' 446 ואילך). ↩︎
-
יערי, שם, עמ' 450: הנ"ל, “רעש צפת בשנת תק”ך", סיני כרך כח, תשי"א, עמ' שמט ואילך. ↩︎
-
יערי, שם. תמוה מאוד יחסם זה של ה"פקידים" בקושטא לפליטי הרעש. באותו זמן מתח ד"ר יצחק די־בילאסקו, מן הפרנסים בירושלים, ביקורת חריפה על פקידי ארץ־ישראל בקושטא, הוא האשימם בכך שניהלו בלא סדר את ענייני הכספים הנועדים לארץ־ישראל. בתשובת מנטובה למכתב דרשו מנהיגי הקהילה למצות את הדין בסכסוך עם ה"פקידים", תיק 149 תעודה 31, 1762. על די־בילאסקו והמחלוקת בירושלים בזמנו, עיין מ' בניהו, ר' חיים יוסף דוד אוזולאי, חלק ב, ירושלים תשי"ט, עמ' שפב–שפג. ↩︎
-
תיק 150 תעודות (1–2)28 (להלן ח, ט). ↩︎
-
אגרות אחרות שלהם בעברית, ראה יערי, שם. ועיין גם מ' בניהו, ר' חיים יוסף דוד אזולאי, עמ' שפ, שצ ועוד. ↩︎
-
הבאנו את תוכן האגרות מבלי לדון בנוסחאות, איזה מהן עדיפה. ↩︎
-
תיק 150 תעודה (3)28, 19.8.1763. ↩︎
-
פנקס ז עמ' לא, 17.8.1763, החלטת הקהילה. ↩︎
-
על שליחותו ראה יערי, שם, עמ' 460. ↩︎
-
תיק 176 תעודה (5)31, (להלן י), חתומים יעקב בן שמואל אירגס וגרשון יצחק וורמס. ↩︎
-
מלחמה זו נסתיימה בחוזה השלום של קוצ’וק קיינרג’י (1774). ↩︎
-
ראה י' בן־צבי, ארץ־ישראל, עמ' 26 ואילך. J Parkes, History of Palestine, לונדון 1949, עמ' 160. ↩︎
-
תיק 176 תעודה (1)31 (להלן יא). ↩︎
-
יערי, שם. וראה הערתו של החיד"א על בונאן, “מעגל טוב”, עמ' 88. ↩︎
-
תיק 176 תעודה (2)31. שם תעודה (3)31, קבלת בונאן בר"ח אייר תקל"ז (להלן יב). תיק 177 תעודה 26, פרטיכול (איטלקי) מישיבות הוועד, 30.4.1777, החלטה בדבר ההקצבה לריוח. גם בשלב זה הופיע כממלא מקומו של בונאן. ↩︎
-
תיק 176 תעודה (4) 31. הרובריקה האחרונה אינה כוללת את התרומה לבונאן, וכן אין הרשימה כוללת את התשלומים להוצאות ולצידה לדרך. ↩︎
-
יערי שם עמ' 662–663. ריבקינד, דפים בודדים, ציון, מאסף, ספר ה, עמ' קמח ואילך. הנ"ל, ירושלים (לזכר לונץ), תרפ"ה, עמ' קיא ואילך. טפסים של האגרות למנטובה: תיק 199 תעודה 33, מכתב (כ"י) מירושלים למנטובה מכתב (כ"י – איטלקי) מפקידי א"י בליוורנו יעקב בן שאול בונפיל וגבריאל בן יהודה (ליאון) פיריירה 30.6.1784. טופס מהאגרות בדפוס ליוורנו. תיק 239 תעודה (21) 12. אגרת צפת בדפוס ותוספות מר' חיים מודעי באיזמיר ופקידי א"י בקושטא. ↩︎
-
תיק 199 תעודה (4) 33, הקצבה לחסאן. תיק 196 תעודה 30, החלטת הקהילה 14.10.1784. תיק 239 תעודה (1)12, קבלת סאפורטה, כה אב תקנ"ד (1794). ↩︎
-
יכוננה עליון אמן. ↩︎
-
אמן כן יהי רצון. ↩︎
-
פרפרזה של תפילת “נשמת כל חי”. ↩︎
-
על־דרך נעתרות נשיקות שונא. ↩︎
-
על דרך תהילים מב ה. ↩︎
-
איכה ד, א. ↩︎
-
דרך הגוזמה. ↩︎
-
על־דרך קהלת ב, ט וירמיהו ד, יג. ↩︎
-
בראשית לד א. ↩︎
-
פרשת ואתחנן. ↩︎
-
תמ"ו – 1686. ↩︎
-
ציווה לחתום. ↩︎
-
על דרך משלי יג, יב ו"אגרת בת מחלת" השירה (במדבר רבה יב, ג; פסחים קיב, ב). ↩︎
-
ראש השנה לד, א. ↩︎
-
פרשת מקץ. ↩︎
-
תמ"ח – 1688. ↩︎
-
על דרך שמות יח, כא, כה ועוד. ↩︎
-
משנה סנהדרין ח, ה. ↩︎
-
תהלים עה, ד. ↩︎
-
על־דרך משלי כח, כא. ↩︎
-
על־דרך תהלים יז, ב. ↩︎
-
קופנטון. סיבת הקיצור אינה ברורה. ↩︎
-
תהלים סח, כח. ↩︎
-
מעלת כבוד תורתכם. ↩︎
-
דורשי שלומם. ↩︎
-
פרשת חקת. ↩︎
-
תנ"ז – 1697. ↩︎
-
פרשת מקץ. ↩︎
-
תע"ג – 1713. ↩︎
-
למקום קודשכם. ↩︎
-
Eccellentissimo Signor Rabbino ↩︎
-
Venezia, Padova, Rovigo, Ferrara, Lugo, Pesaro, Senigallia, Ancona, Siena, Allesandria, Casale, Torino, Vercelli, Reggio, Modena, Finale ↩︎
-
presente ↩︎
-
Signori loro molto Illustrissimi ↩︎
-
צ"ל or sono ↩︎
-
nostri ↩︎
-
questo Kahal Kados ↩︎
-
lettera ↩︎
-
Signorie loro molto Illustri ↩︎
-
L’Eccellentissimo Signor Rab Haham ↩︎
-
suddetto ↩︎
-
umili ed obbligatissimi ↩︎
-
צ"ל ברוך. ↩︎
-
L’Eccellentissimo e Dottimimo ↩︎
-
detto ↩︎
-
detta Santa ↩︎
-
לשון רבים כאן אינו במקומו. ↩︎
-
Reverente ↩︎
-
proseguimento ↩︎
-
informazione ↩︎
-
contrattare ↩︎
-
maggiori ↩︎
-
בר מינן. ↩︎
-
abassare ↩︎
-
mentre ↩︎
-
capitano ↩︎
-
sic ↩︎
-
procedimento ↩︎
-
capi ↩︎
-
obligazione ↩︎
-
Deputati ↩︎
-
d’Iddio ברוך הוא. ↩︎
-
veramente ↩︎
-
mediante ↩︎
-
viaggio ↩︎
-
compagnia ↩︎
-
Devotissimi et obligatissimi Servitori ↩︎
-
בשנת 1775 מונו פקידי ארץ־ישראל בליוורנו. ראה ארכיון הקהילה בליוורנו, Elezioni e Uffizi (85–1713) (צילום מיקרופילם בארכיון הכללי לתולדות ישראל, (HM 2805. Em março foras publicados ecc. Jacob de Samuel “Ergas e Gherson Worms em Deputados de Terra (!) Santa”. שם אשכנזי מובהק, גרשון וורמס, הוא בחינת יוצא דופן בין מנהיגי הקהילה הספרדית בליוורנו. ↩︎
-
אמת תיכון לעד. ↩︎
-
מכוללות. ↩︎
-
כתיקון חז"ל. ↩︎
-
בערכאות של גויים. ↩︎
-
בקנין גמור ושלם. ↩︎
-
במנה דעבידי למקניה ביה. ↩︎
-
לפום דינא. ↩︎
-
ובאי כחו. ↩︎
-
כה דברי. ↩︎
-
ראה עליהם מורטארה, מזכרת חכמי איטליה, עמ' 16, 37, 59; ניפי – גירונדי, תולדות גדולי ישראל, עמ' 16; בניהו, חיד"א, עמ' ס ואילך, נח ואילך.A. Lattes – A. Toaff, Gli studi ebraici Livorno nel secolo XVIII, Livorno 1909, p. 16 f ↩︎
-
ראה עליהם M. Gaster, History of the Ancient Synagogue of the Spanish and Portuguese Jews, London 1901, p. 129 f ↩︎
-
חתמתי שמי. ↩︎
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות