רקע
שאול טשרניחובסקי
mנחלת הכלל [?]
tשירה

כְּבָר הִנְּךָ, רֵעִי, שָׁם בָּעִיר

עַל מִפְרְצֵי הַיָּם.

מָה רַבּוּ גַעְגּוּעַי לָהּ:

אֲנִי אָהַבְתִּי שָׁם.

אֲנִי צִיץ-בָּר, וּנְשִׁיקוֹת-חֹם

מַרְעִיפוֹת עָלַי טָל,

חֲלוֹמוֹת-זָהָב פָּרְחוּ לִי

בַּגִּיל וּבְנֹגַהּ-גָּל.

וּבְהַכּוֹת לִבִּי גַּלֵּי-דָם

הָיִיתִי מַעְיָן-שִׁיר

בָּעִיר עַל מִפְרְצֵי הַיָּם

בֵּין חוֹפֵי אַבְנֵי-גִיר.

רָחַקְתְּ כְּבָר מִמֶּנִּי, אַךְ

אֲנִי מַעְיָנַי בָּךְ,

וּבְטֶרֶם אֶשַּׁק לָךְ, זֹאת

חָפַצְתִּי הַגִּיד לָךְ.

רַק מִלָּה אַחַת יֶשְׁנָהּ לִי,

וְאוֹתָהּ תּוֹבִיל שַׁי

לִרְחוֹב פַּלְמוֹנִי שֶׁבָּעִיר –

הָעִיר בָּהּ אַתָּה חָי.

שָׁם יֶשְׁנָהּ יַלְדָּה נִפְלֵאת-לֵב,

וְעֵינֶיהָ עֵינֵי-תוֹם,

וְאִם שְׁזוּפַת-עוֹר – מִמַּבָּט לָהּ

פִּי-שִׁבְעָה יִיף הַיּוֹם.

כִּי תִשְׁאַל לָהּ בֵּין רִבְבוֹת עָם

זֶה יִהְיֶה לְךָ הָאוֹת:

תַּלְתַּלִּים מַמְרִים, גַּל אֶל גַּל,

לְרֹאשׁ יַלְדָּתִי זֹאת.

אֲבִיב שֵׁש-עֶשְׂרֵה שָׁנָה לָהּ,

צָנוּעַ הוּא וָצָח,

וּכְלִיל שׁוֹשַנִּים צִוָּה לָהּ

אֶל פְּנֵי אֲפַרְסֵק רָךְ.

וּבְשָׁעָה נוּגָה זֹה, שֶׁבָּהּ

יֵשׁ יוּסַר צְעִיף הַחוֹל,

וְעוֹלֶה קוֹל תַּעֲלוּמוֹת-סוֹד –

הוּא הֵד חַיֵּי הַכֹּל:

בְּשָׁעָה מְלֵאָה הָגוּת זֹה,

בָּהּ יוֹתֵר רַךְ הַלֵּב,

בָּהּ חֵשֶׁק עַז יַרְתִּיחַ דָּם,

וְיַעֲמִיק הַכְּאֵב, –

אָז אוֹתָהּ מִלָּה מִן הַפֶּה

אֶל אָזְנָהּ תִּלְחַש דּוֹם

בְּשָׁעָה חֲרִישִׁית זֹה, שֶׁהִיא

לֹא לַיְלָה וְלֹא יוֹם.

וְחֶרֶשׁ חֶרֶשׁ תִּלְחַשׁ, - עַד

בְּדֵי-עָמָל תַּבְחִין בָּהּ,

אַךְ לִבָּהּ, לִבָּהּ יַגִּיד לָהּ,

עַל מַה זֶּה אַתָּה בָא.

כִּי נֶפֶשׁ אִישׁ יוֹדַעַת אֵת

אֲחוֹתָהּ דְּבֵקָה בָהּ;

וְאִם תִּרְחַק נְדֹד לִכְרַכֵּי-יָם,

הֵן קְרוֹבָה תִּהְיֶה לָהּ.

 

הילדברג

המלצות קוראים
תגיות