30 ינואר 1976

תמונה

ארכילוכוס    🔗

ליקוי־חמה    🔗

לֹא עוֹד תִּהְיֶינָה הַפְתָּעוֹת, לֹא יַדְהִימֵנוּ עוֹד דָבָר.

אֵין פֶּלֶא שֶׁיוּכַל לְהַפְלִיאֵנוּ לְמִן אוֹתוֹ הָרֶגַע

בּוֹ זֶאוּס אֲבִי הָאֵלִים אֶת הַיוֹם הָפַךְ לְלַיְלָה

כְּשֶׁכִּסָה אֶת אוֹר הַשֶׁמֶשׁ הַבָּהִיר. עַל פְּנֵי כָּל אִישׁ פַּחַד חִוֵר.

וּמֵעַתָּה יָכוֹל לִקְרוֹת הַכֹּל וּמֵעַתָּה בָּכֹּל צָרִיךְ לְהַאֲמִין –

אִישׁ מֵאִתָּנוּ אַל יִתְמַהּ גַם אִם יִקְרֶה לוֹ לִרְאוֹת פַּעַם

שֶׁבְּמַעֲמַקֵי־הַיָם שׁוֹכֶנֶת בִּמְקוֹם דוֹלְפִין חַיַת־הַיַעַר,

אֲשֶׁר הִתְאַהֲבָה לְפֶתַע בְּגַלִים מְלוּחִים שֶׁל יָם

בְּעוֹד הַדוֹלְפִין מָאַס בַּיָם וּבָחַר לִשְׁכֹּן בֶּהָר.

כמו מכלל הליריקה היוונית הקדומה ביותר גם משיריו של ארכילוכוס בן האי פארוס נשתמרו קטעים בלבד, לעתים טור אחד, לעתים מלים ספורות. רק לגבי שירים בודדים יש יסוד להניח שהם מצויים בידינו בשלמותם. אך די היה במספר המצומצם הזה כדי להבטיח לארכילוכוס את אחד המקומות הבולטים ביותר בין משוררי יוון. הוא חי בעת פריחתה הגדולה הראשונה של השירה הלירית ביוון – בימי המשוררים הלסביים, סאפפו ואלקיוס – אשר קדם לו תור־הזהב האפי שהעמיד את הומרוס ואת הסיודוס, בעל הפואמה הדידקטית “עבודות וימים”.

ואולם יש להזהר מאוד בקביעת הזמנים של התקופה הזאת. היא לוטה בערפילים ושום תאריך שהעלו המלומדים אינו ודאי. איננו יודעים בוודאות מתי חי הסיודוס כשם שאיננו יודעים מתי בדיוק חיתה סאפפו.

והנה ארכילוכוס הוא אחד המעטים בין המשוררים הקדומים הללו, ואף בין אלה של המאות שבאו אחריו המוכרות לנו מטבע הדברים טוב יותר, שידוע לנו בוודאות גמורה תאריך אחד בחייו, ותאריך זה מאפשר לקבוע את זמני־חייו ואת שלבי־התפתחותו במידת סבירות גבוהה. התאריך ידוע לנו הודות לשיר ליקוי החמה, אחד הקטעים הארוכים יותר שנשתמרו משירת ארכילוכוס. האסטרונומים חישבו שליקוי חמה שעליו מדבר השיר התרחש בשישה ליוני שנת 648 לפני הספירה. אמנם, בסביבת האי פארוס היה ליקוי חמה גם בשנת 711 לפני הספירה, אך מכל הבחינות האחרות ודאי כמעט שהחושך שכיסה את הארץ בצהרי יום וכה הפחיד את המשורר הוא ליקוי החמה של שנת 648. באותו ים של אי־ודאות והשערות רופפות המכסה את תקופת הבראשית של הספרות היוונית ניגלה אפוא תאריך מדוייק. כל מי שנתפס אי־פעם לחקר קדמוניות באגף כלשהו שלו יכול להבין את ההתפעמות שבגילוי כזה.

על אף מעוט שיריו השמורים של ארכילוכוס אנו יודעים לא מעט על תולדותיו, דווקא מתוך השירים הללו שכולם אוטוביוגרפיים וישירים למדי. כמו כן הילכו על פני כל מאות הקדמוניות הקלאסית, היוונית והרומית כאחד, מסורות ואנקדוטות רבות על חיי ארכילוכוס. ידוע שהמשורר היה מאורס לנערה בשם נאוֹבוּלה, בתם של ליקמבס ושל אמפימדו, וידוע שהאירוסין בוטלו לאחר שאבי הנערה חזר בו מהסכמתו לנשואי הבת, אולי בגלל מוצאו הנחות של ארכילוכוס, שאמו היתה שפחה. נאובולה המשיכה לאהוב את ארכילוכוס, על כך מעיד שירו שנתגלה אך לפני כשנתיים (ר' להלן), אך זה נעלב קשות מהחלטת האב ודחה את אהבתה. ארכילוכוס חיבר שירי־לעג ארסיים על האב, ליקמבס, עד שזה התאבד מבושה, לפי המסורת. יש גם המוסיפים שנאובולה התאבדה.

לאחר הפרשה העגומה הזאת עזב ארכילוכוס את פארוס, אי מולדתו, ויצא לנדודים על פני איי הים האגאי. הוא היה חייל שכיר. באחד הקטעים השמורים הוא מספר איך הציל את נפשו בקרב: זרק את המגן אל השיחים וברח כל עוד נפשו בו. “העיקר שניצלתי ממוות” – הוא כותב בדיווח זה על גבורתו הצבאית. עוד אומרת המסורת שארכילוכוס ניספה במלחמה בין האי נקסוס לאי־מולדתו פארוס, מלחמה שבה הוא נלחם לצד נקסוס.

בין שירי ארכילוכוס המצויים בידינו יש שירי־אהבה, שירי־לעג ותאורי־טבע. רוב שיריו הגיעו אלינו על פפירוסים פגומים ביותר. כמה טורים בודדים נשתמרו בציטטות אצל סופרי קדמוניות אחרים. טור אחד כזה של ארכילוכוס – “השועל יודע הרבה, אך הקיפוד (יודע) דבר אחד גדול” – שימש כנקודת־מוצא לישעיהו ברלין במסתו הנודעת על ההיסטוריוסופיה של טולסטוי “הקיפוד והשועל”.

ארכילוכוס היה חדשן גדול בצורות השיר שלו, הוא בין ראשוניה של שירת האלגיה היוונית כמו גם של השירה היאמבית. אביר הליריקה הרומית, הורטיוס, הקדיש לארכילוכוס שיר־הוקרה מיוחד )ספר ג', שיר ט"ו) ובו הוא משתבח שהיה הראשון אשר גילה לרומאים את היאמבים של ארכילוכוס, חיקה בנאמנות את מקצביו ולא העז לשנותם.

מן הראוי לציין שבארכילוכוס קשור אחד הגילויים הגדולים בתחום הפילולוגיה הקלאסית בשנים האחרונות. שיר בלתי־מוכר עד כה של המשורר פוענח מתוך פפירוס שנמצא זה מקרוב במצרים. השיר שהתגלה הוא הארוך בין כל שירי ארכילוכוס המוכרים לנו והוא פורסם לראשונה בשנת 1974 ב"כתב העת לפפירולוגיה ולאפיגרפיקה" ואשתקד כינס אותו הפילולוג הבריטי סר דניס פייג' בכרך “נספחות לליריקה היוונית” (אוקספורד יוניברסיטי פרס). שיר ארוך זה מוסיף לנו מידע בלתי־רגיל על חיי־האהבה הסוערים של ארכילוכוס, אך יתר על כן: הוא אחת הפנינים של מכלול השירה הקלאסית. וזאת לעדות עד כמה מעט אנו יודעים, בעצם, על התחלות הליריקה ביוון, אך גם עד כמה אין להתייאש שאפילו בימים אלה יכולים אנו להתוודע לפתע לעושר עתיק זה שנדמה היה כי אם לא התגלה עד עתה הרי שירד כולו לטמיון הזמנים.