אַגָּדָה

הַקְדָּמָה    🔗

אָמַר הַמְחַבֵּר: סֵפֶר זֶה שֶׁאַתֶּם קוֹרְאִים בּוֹ בְשָׁעָה זוֹ, תְּחִלָּתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא גַרְעִינִים קְטַנִּים, גַּרְעִינִים שְׁחֻמִּים וַחֲלַקְלַקִּים. וְהַרְבֵּה מַעֲשִׂים נַעֲשׂוּ בָהֶם, וְהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת וְעָרִים עָבְרוּ בַּתֵּבֵל, וְהַרְבֵּה תְלָאוֹת וְעִנּוּיִים עָבְרוּ עֲלֵיהֶם, וְהַרְבֵּה יָמִים וְשָׁנִים עָבְרוּ עֲלֵיהֶם; נִזְדַּקְּנוּ, בָּלוּ וְחָזְרוּ וְנִתְחַדָּשׁוּ, נִתְגַּלְגְּלוּ בִדְבָרִים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים, פָּשְׁטוּ צוּרָה וְלָבְשׁוּ צוּרָה, עַד שֶׁנִּתְגַּלְגְּלוּ וְהִגִּיעוּ לִידֵיכֶם בִּדְמוּת סֵפֶר זֶה.

כָּל זֶה כֵיצָד? – הֲרֵי הַסֵּפֶר וִיהֵא הוּא עַצְמוֹ מְסַפֵּר לָכֶם!

א    🔗

אָמַר הַסֵּפֶר:

גַּרְעִינִים הָיִינוּ, וְקָרְאוּ לָנוּ: זֶרַע פִּשְׁתָּן, וְהָיִינוּ צְבוּרִים כֶּרִי תּוֹךְ אֲסָמוֹ שֶׁל אִכָּר אֶחָד. הָאָסָם אַפְלוּלִי הָיָה, שׁוּם בְּרִיָה לֹא נִכְנְסָה בוֹ, רַק עַכְבָּרִים הָיוּ יוֹצְאִים אֵלֵינוּ מֵחוֹרֵיהֶם וּבָאִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ, וְחָתוּל אֶחָד שָׁחוֹר בַּעַל עֵינַיִם בּוֹעֲרוֹת, הָיָה נִכְנַס אֵלֵינוּ דֶּרֶךְ הַחוֹר הֶעָשׂוּי לוֹ בַדֶּלֶת, לֶאֱרֹב לָעַכְבָּרִים וּלְצוּדָם. – כָּךְ הָיִינוּ מוּטָלִים שָׁם בְּאוֹתוֹ אָסָם כַּמָּה וְכַמָּה יָמִים וּמְנַמְנְמִים מִתּוֹךְ בַּטָּלָה.

פַּעַם נִכְנַס הָאִכָּר וְהִתְחִיל מְמַלֵּא בָנוּ שַׂקִּים גְּדוֹלִים. תִּשְׁעָה שַׂקִּים נָטַל וּטְעָנָם בְּקָרוֹן, וְאֶת הָעֲשִׂירִי הִשְׁאִיר בְּתוֹךְ הָאָסָם. עַל שַׂקִּים אֵלּוּ אָמְרוּ, שֶׁמּוֹלִיכִים אוֹתָם אֶל הָעִיר. וַאֲנַחְנוּ, שֶׁנִּשְׁאַרְנוּ בָאָסָם, נִתְקַנֵּאנוּ מְאֹד בְּאַחֵינוּ שֶׁמּוֹלִיכִים אוֹתָם לִרְאוֹת אֶת הַמְּדִינָה, וְחָלְשָׁה דַעְתֵּנוּ שֶׁלֹּא זָכִינוּ גַם אָנוּ לָצֵאת מִתּוֹךְ הָאֲפֵלָה. נִשְׁאַרְנוּ בִמְעַט מֵהַרְבֵּה וְכֵן שָׁכַבְנוּ שָׁם וְשָׁתַקְנוּ בְּבָשְׁתֵּנוּ.

לְמָחָר שָׁב הָאִכָּר וּבָא מִדַּרְכּוֹ, פָּתַח אֶת הָאָסָם וְהֵטִיל לְתוֹכוֹ אֶת הַשַׂקִּים כְּשֶׁהֵם רֵיקִים. נִזְרְקוּ אֵלֵינוּ מִתּוֹךְ שַׂק אֶחָד שְׁלֹשָׁה גַרְגְּרִים. מִיָּד הִתְחַלְנוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתָם עַל אֲחֵיהֶם, וּמָה רָאוּ בָעוֹלָם? נֶאֶנְחוּ הֲלָלוּ וְהִתְחִילוּ מְסַפְּרִים בְּזֶה הַלָּשׁוֹן:

„הֵבִיאוּ אוֹתָנוּ לַחֲצֵרָהּ שֶׁל פַבְּרִיקָא אֶחָת. רָאִינוּ שָׁם מְכוֹנוֹת גְּדוֹלוֹת: זוֹ רוֹתַחַת, נוֹשֶׁבֶת עָשָׁן וְשׁוֹרֶקֶת בְּקוֹל, זוֹ מְנַעְנַעַת וְדוֹפֶקֶת בְּאֶבְרֵי בַרְזֶל גְּדוֹלִים שֶׁלָּהּ וּמְגַלְגֶּלֶת אוֹפַנִּים אַדִּירִים וְכַבִּירִים, וְעַל כֻּלָם אֲנָשִׁים מְפַקְּדִים וְשׁוֹלְטִים, – וְלֹא יָדַעְנוּ מַה כָּאן. הֵצַצְנוּ בֶחָצֵר וְרָאִינוּ גַל שֶׁל לְבֵנִים שְׁחוֹרוֹת. כְּשֶׁנִּסְתַּכַּלְנוּ בָהֶן, הִכַּרְנוּ שֶׁאֵינָן אֶלָּא גַּרְעִינֵי פִשְׁתָּן שֶׁנִּתְמַעֲכוּ וְנִסְחָטוּ. שָׁאַלְנוּ אוֹתָם, מֶה עָשׂוּ לָהֶם כָּאן? אָמְרוּ: „סָחֲטוּ מִמֶּנּוּ בְמִכְבְּשֵׁי בַרְזֶל אֶת כָּל שַׁמְנֵנוּ, וְעַכְשָׁיו אֵין אָנוּ אֶלָּא גֶּפֶת לְהַסָּקָה בְתַנּוּר, אוֹ מַאֲכָל לִבְהֵמָה גַסָּה. וְגַם אַתֶּם סוֹפְכֶם בְּכָךְ, וּלְשׁוּם זֶה בָאתֶם". – בְּתוֹךְ כָּךְ, נִפְתְּחָה לְפָנֵינוּ דַלְתּוֹ שֶׁל אָסָם אֶחָד גָּדוֹל, וּבַעֲלֵנוּ הָאִכָּר הִתְחִיל פּוֹרֵק אֶת הַשַּׂקִּים וְשׁוֹפְכָם אֶל הָאָסָם. כָּךְ נִעֵר אֶת כָּל הַשַּׂקִּים, וְכָל אַחֵינוּ נָפְלוּ שָׁם לְאוֹתוֹ אָסָם. רַק אֲנַחְנוּ שְׁלֹשָׁה נִשְׁאַרְנוּ בְנֵס, שֶׁנִּדְחַקְנוּ לְתוֹךְ הַתְּפָר וְלֹא יָצָאנוּ מִשָּׁם…"

אֲנַחְנוּ, שְׁאֵרִית הַפְּלֵטָה שֶׁבַּשַּׂק הָעֲשִׂירִי, שָׁמַעְנוּ וְנִתְאַבַּלְנוּ עַל מַעֲשֶׂה נוֹרָא זֶה: מִי יוֹדֵעַ – אָמַרְנוּ – אַחֲרִיתֵנוּ אָנוּ מָה הִיא…

ב    🔗

לֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים וְנִכְנַס בַּעֲלֵנוּ וְהוֹצִיא גַם אֶת שַׂקֵּנוּ. הֱטִילוֹ בַעֲגָלָה וְהִתְחִיל מוֹבִיל אוֹתָנוּ. לְאָן? לֹא יָדַעְנוּ.

חָשַׁבְנוּ, וַדַּאי לְפַבְּרִיקָא אֲנַחְנוּ, – מָקוֹם שֶׁיִּכְבְּשׁוּ אוֹתָנוּ בְמִכְבְּשֵׁי בַרְזֶל, שֶׁהֲרֵי גַם בָּנוּ יֵשׁ שָׁמֶן. – וְהִנֵּה עָמַדְנוּ פִתְאֹם עַל גַּבֵּי נִיר אֶחָד שֶׁאַדְמָתוֹ שְׁחוֹרָה וַחֲרוּשָׁה יָפֶה… אָז זָכַרְנוּ יְמֵי יַלְדוּתֵנוּ הַטּוֹבִים, כְּשֶׁהָיִינוּ עֲדַיִן רַכִּים וְהָיִינוּ מִתְנַדְנְדִים כָּאן עַל רָאשֵׁי קָנִים יְרוֹקִים וּבְתוֹךְ תַּרְמִילִים רַכִּים, וְאָמַרְנוּ: סִמָּן יָפֶה הוּא לָנוּ שֶׁהֱבִיאוּנוּ לַשָּׂדֶה. וּמִיָּד נִפְתַּח הַשַּׂק וּבַעֲלֵנוּ מִלֵּא מִמֶּנּוּ חָצְנוֹ, עָלָה עַל הַנִּיר, וְהִנֵּה – הֶאָח! – זוֹרֵעַ הוּא אוֹתָנוּ בַשָּׂדֶה!

רוֹקְדִים וּמִזְדַּקְרִים הִתְחַלְּנוּ מִתְנַפְּלִים בְּשִׂמְחָה בֵין רִגְבֵי הֶעָפָר, וּבַעֲלֵנוּ גַם הוּא שָׂמֵחַ, וּבְטוּב לִבּוֹ יְרַנֵּן:

פִּשְׁתָּן, פִּשְׁתָּנִי!

צְמַח־נָא וּגְדָל –

צְמַח לִי, אַל תָּנִיא,

וְשַׂמַּח לֶב דָּל!

אַחַר זֶה הֶעֱבִיר עָלֵינוּ אֶת הַמַּשְׂדֵּדָה וְנִטְמַנּוּ כֻלָּנוּ בְעָפָר תָּחוּחַ וָרָךְ, – וְחַם לָנוּ.

הָלַךְ הָאִכָּר – וּמִיָּד הִתְחִיל גֶּשֶׁם מְטַפְטֵף וְיוֹרֵד עָלֵינוּ.

אֲנַחְנוּ, שֶׁזֶּה כַמָּה חֳדָשִׁים לֹא אָכַלְנוּ וְלֹא שָׁתִינוּ כְלוּם, הִתְחַלְנוּ סוֹבְאִים בַּצָּמָא אֶת הַמַּיִם, עַד שֶׁנִּתְנַפַּחְנוּ – וְנִתְבַּקְּעָה כְרֵסֵנוּ וְיָצְאוּ בְנֵי־מֵעֵינוּ. יָדַעְנוּ שֶׁחַבְלֵי הַגִּדּוּל הֵם בְּכָךְ, תּוֹר הַצְּמִיחָה הִגִּיעַ לָנוּ – וְשָׁתִינוּ עוֹד וְעוֹד.

נִתְחַלְּקוּ בְנֵי־מֵעֵינוּ מִקִּרְבֵּינוּ: אֵלֶּה נִשְׁקְעוּ שֹׁרֶשׁ לְמָטָּה וְאֵלֶּה פָרְצוּ וְיָצְאוּ כְּחוּטִים, נִשְׁקְפוּ לְמַעְלָה – וְהוֹרִיקוּ.

לַשֶּׁמֶשׁ נִגְלֵינוּ וְעֵשֶׂב הָיִינוּ!

הַשֶּׁמֶשׁ קִבְּלָה אוֹתָנוּ בְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, כְּדַרְכָּהּ, וְהִתְחִילָה מְעוֹרֶרֶת אוֹתָנוּ וּמְדַגְדֶּגֶת אוֹתָנוּ כָל הַיּוֹם בְּקַרְנֶיהָ הָעֲנֻגּוֹת, בִּכְדֵי שֶׁנִּזְדַּקֵּף וְנִתְמַתֵּחַ לְמַעְלָה וּלְמָעְלָה – וְהַיָּמִים יָמִים טוֹבִים לָנוּ. הָאֲדָמָה, מֵינִיקָה, הַחַמָּה מְפַנֶּקֶת, הָרוּחַ מְסַלְסֶלֶת, וְצִפֳּרִים עָפוֹת וְעוֹבְרוֹת עָלֵינוּ בִזְמִירוֹת – וְטוֹב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְרָוֶה וָחָם!

יָצָא אֵלֵינוּ הָאִכָּר וְרָאָנוּ בְכָךְ, הִתְחִיל גַּם הוּא מְזַמֵּר בַּזֶּמֶר שֶׁלּוֹ:

פִּשְׁתָּן, פִּשְׁתָּנִי!

צְמַח־נָא וּגְדָל –

צְמַח לִי, אַל תָּנִיא,

וְשַׂמַּח לֶב דָּל!

וַאֲנַחְנוּ, אָמְנָם לֹא הוֹבַשְׁנוּ תִקְוָתוֹ. צָמַחְנוּ וְגָדַלְנוּ מִיּוֹם לְיוֹם וּמִשָּׁעָה עַד שֶׁנַּעֲשֵׂינוּ גִבְעוֹלִים, קָנִים עֲנֵפִים נֶחְמָדִים לְמַרְאֶה.

אָז צִפֳּרִים חָשְׁקוּ בָנוּ וּבָאוּ וּבָנוּ לָהֶן קִנֵּיהֶן בְּצִלֵּנוּ, וּרְמָשִׂים יָפִים בָּאוּ לְטַיֵּל בֵּינֵינוּ. רָאֲתָה הַחַמָּה הַנְּעִימָה וַתִּשְׂמַח עָלֵינוּ וְשָׁלְחָה לָנוּ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת, פִּרְחֵי חֵן בִּדְמוּת קַעֲרוּרִיּוֹת קְטַנּוֹת וְקַלִּילוֹת שֶׁל תְּכֵלֶת־הָרָקִיעַ וְהֵן מְלֵאוֹת מַן־פָּז מִדְּגַן־שָׁמָיִם. נָתַנּוּ אֶת אֵלֶּה זֵר לְרֹאשֵׁינוּ – וַתְּהִי חֶלְקָתֵנוּ הַיָּפֶה שֶׁבְּכָל תַּלְמֵי הַשָּׂדֶה! כֻּלָּהּ נֶחְמָדָה לַמַּרְאֶה בִּירַקְרַק וּתְכֵלֶת, וְרֵיחָהּ הַנָּעִים יָצָא לְמֵרָחוֹק.

רָאוּנוּ כָל שֶׁרֶץ־הָעוֹף שֶׁבַּשָּׂדֶה – וְחָמְדוּ יָפְיֵנוּ. כָּל הַיּוֹם הָיוּ הַפּוֹחֲזִים הֲלָלוּ מְרַפְרְפִים עָלֵינוּ בְאַהֲבָה וְנוֹפְלִים וּמְנַשְּׁקִים אוֹתָנוּ עַל נִזְרֵי רָאשֵׁינוּ הַתְּכֻלִּים וּזְהוּבִים. לַקְקָנִים אֵלּוּ אָהֲבוּ מְאֹד אֶת מַנֵּנוּ הַמָּתוֹק, שֶׁהָיִינוּ מְכַבְּדִים אוֹתָם בּוֹ – וְכָל הַיּוֹם הָיָה אֶצְלֵנוּ מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה כְבִשְׁעַת חֲתֻנָּה! – קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים וְכַלּוֹת בְּמִשְׁתֵּה נְגִינָתָם; זְבוּבִים וּדְבוֹרִים יַחַד מְזַמְזְמִים, חַרְגֹּל וְצַרְצֹר בִּשְׁרִיקוֹת יַחַד מְרַקְּדִים, פַּרְפָּרִים בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים יִסְתּוֹבְבוּ, וְצִפֳּרִים עֲלֵיהֶם מְנַצְּחִים – וְכֻלָּם יַחַד עוֹנִים וְאוֹמְרִים שִׁבְעִים וְשֶׁבַע בְּרָכוֹת לַמְשַׂמֵּחַ שָׂדֶה בְּבָנֶיהָ!

וּמִתְרַבִּים הֵם הַקְּרוּאִים מִשָּׁעָה לְשָׁעָה, – אִישׁ קוֹרֵא לְאִשְׁתּוֹ, וְאִשָּׁה לְבַעְלָהּ, וְאָבוֹת עַל בָּנִים יָבֹאוּ הֲמוֹנִים, מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים; כֻּלָם לְבוּשִׁים בִּגְדֵי צִבְעוֹנִים, וַעֲלֵיהֶם כָּל אֶבֶן יְקָרָה מַבְהֶקֶת, אֹדֶם, פִּטְדָּה וּבָרֶקֶת; בָּהֶם מְחֻתָּנִים עֲשִׁירִים, בָּהֶם כַּלּוֹת וַחֲתָנִים צְעִירִים, בָּהֶם גַּם שַׁדְכָנִים וּבַדְחָנִים, וְכָל בַּעֲלֵי שִׁיר וּרְנָנִים – וְכֻלָּם יַחַד מַרְבִּים שִׂמְחָה בִמְעוֹנֵנוּ, נֶהֱנִים וּשְׂמֵחִים בְּצִלֵּנוּ, וְקוֹלֵי קוֹלוֹת יַעֲנוּ בְרָכָה לְעֻמָּתֵנוּ: „זַרְעָא, חַיָּא וְקַיָּמָא – וּמְלֵאתֶם פְּנֵי הָאֲדָמָה!"…

וַאֲנַחְנוּ – רוּחַ נְדִיבָה, רוּחַ טוֹבָה וְעַלִּיזָה תִשְׁטְפֵנוּ: „אָמֵן! גַּם אַתֶּם! וְכֵן לַשָּׁנָה הַבָּאָה!“ – כָּךְ אָנוּ עוֹנִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים בִּכְפִיפַת רֹאשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. וְכָל רֶמֶשׂ וְזִיז־שָׂדַי בְּרַעַשׁ גָּדוֹל יִתְנַשְּׂאוּ, וְצִפֳּרִים לְעֻמַּת פַּרְפָּרִים יִפְרָחוּ, וְ„הֵידָד, הֵידָד” בְּקוֹל גָּדוֹל יִצְוָחוּ, וּבְנֵי־יֶלֶק וְחַרְגֹּל סָבִיב יְנַתֵּרוּ, וְזֶה לָזֶה יַעֲנוּ וְיֹאמֵרוּ: „אָמֵן וְאָמֵן! נֶצַח, סֶלָה, וָעֶד! אָמֵן וְאָמֵן לְדוֹרֵי דוֹרוֹת – וּבָרוּךְ יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת!"

ג    🔗

וְהִנֵּה יוֹם אֶחָד עִם הַעֲרֵב־שֶׁמֶשׁ, כְּשֶׁגָּדְלוּ הַצְּלָלִים מִסָּבִיב, נִזְדַּמְּנָה אֶצְלֵנוּ עוֹרְבָה אַחַת זְקֵנָה, וְעָמְדָה בְרֹאשׁ עֲרָבָה אַחַת עֲקֻמָּה וּנְבוּבָה שֶׁבָּאֲגָם הַקָּרוֹב. שָׁמְעָה אֶת הַבְּרָכוֹת – וְהִתְחִילָה שׂוֹחֶקֶת וּמְלַגְלֶגֶת וְצֹוַחַת רַק „רַע" עַל כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה, עַד שֶׁשָּׁבְתָה הַשִּׂמְחָה בְקִרְבֵּנוּ. כָּעַס הַשְּׂלָיו, שֶׁקִּנֵּן אֶצְלֵנוּ, וְקָרָא: „לַצְּחוֹק מַה זוֹ עוֹשָׂה? מְכַשֵּׁפָה זְקֵנָה!" שָׂחֲקָה הָעוֹרְבָה בְקוֹל נוֹרָא וְאָמָרָה: „עַד שֶׁאַתֶּם שְׂמֵחִים עַל פִּשְׁתָּה זוֹ, בַּקְּשׁוּ עָלֶיהָ רַחֲמִים שֶׁיַּכֶּנָהּ הַבָּרָד בְּעוֹד זְמָן! – פִּשְׁתָּה זוֹ לֹא נִזְרְעָה לְשׁוּם זַרְעָהּ, אֶלָּא לְשׁוּם גִּידֶיהָ, וַעֲתִידָהּ הִיא שֶׁתֵּעָקֵר לִפְנֵי גָמְלָהּ זֶרַע, וְיַעֲשׂוּ מִמֶּנָּה רְשָׁתוֹת וּמִכְמָרוֹת לְכָל אֵלֶּה בַעֲלֵי הַשִּׁיר שֶׁלָּכֶם!"…

„שַׁקְּרָנִית, כַּזְבָּנִית!“ – קָרְאוּ הַשְּׂלָו וְהַשַּׂלְוָה: „אֵין זֶה אֶלָּא דִבָּה רָעָה עַל פִּשְׁתָּה טוֹבָה זוֹ, וּמוֹצִיא דִבָּה – כְּסִיל.”

„אִם לֹא תַאֲמִינוּ לִנְבוּאָתִי" – עָנְתָה הָעוֹרְבָה: „הֲרֵינִי לָתֵת לָכֶם אוֹת וּמוֹפֵת, – וְזֶה לָכֶם הָאוֹת!" – וּבוֹ בָרֶגַע תָּפְשָׂה הַמְכַשֵּׁפָה הַשְּׁחוֹרָה אֶפְרוֹחַ אֶחָד מִן הַשַּׂלְוִים וַתִּטְרְפֵהוּ לְעֵינֵי הַהוֹרִים הָאֻמְלָלִים…

לֵיל צָרָה וַחֲשֵׁכָה הָיָה לָנוּ הַלַּיְלָה הַהוּא. בָּכֹה בָכוּ עָלֵינוּ הַהוֹרִים הָאֻמְלָלִים, לִילִית עָנְתָה לָהֶם בִּילָלָה וְהֵטִילָה אֵימָה עַל הַכֹּל, וַאֲנַחְנוּ – חֲלוֹמוֹת רָעִים הָיוּ מְבַעֲתִים אוֹתָנוּ וְהָיִינוּ מְקִיצִים כְּפַעַם בְּפַעַם מִתּוֹךְ בֶּהָלָה, וְאִישׁ אֶל אָחִיו נֶאֱנַח בִּלְחִישָׁה: „אוֹי לָנוּ וַאֲבוֹי, בּוֹשְׁנוּ מִצְּמִיחָתֵנוּ, וּלְוַאי שֶׁלֹא גֻדַּלְנוּ לְכָךְ!"

וּמֵרֹב צַעַר גָּזוּ גִבְעוֹלֵינוּ אֶת נֵזֶר רֹאשָׁם, הִשְׁלִיכוּ אֶת פִּרְחֵי הַתְּכֵלֶת – וְקָדְרוּ פָנֵינוּ לְאוֹר הַיּוֹם…

 

ד    🔗

חָזוּת קָשָׁה הֻגַּד לָנוּ, וְדִבְרֵי הַמְכַשֵּׁפָה אָמְנָם הִתְחִילוּ מִתְקַיָּמִים בָּנוּ. רַק הַמְּעַט מִמֶּנּוּ נִשְׁאֲרוּ עוֹמְדִים בִּפְאַת הַשָּׂדֶה לְזָרַע. וַאֲנַחְנוּ – עוֹד לֹא גָמַל זַרְעֵנוּ, וּבָא עָלֵינוּ הָאִכָּר עִם בְּנֵי בֵיתוֹ וְהִתְחִילוּ עוֹקְרִים אוֹתָנוּ מִשְּׁרָשֵׁינוּ. עוֹקְרִים וְקוֹשְׁרִים אוֹתָנוּ אֲלֻמּוֹת דַּקּוֹת וּמַעֲמִידִים אוֹתָן שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת לְהִתְיַבֵּשׁ בַּחַמָּה. – וְחַמָּה זוֹ שֶׁהָיְתָה מְפַנֶּקֶת אוֹתָנוּ כְאֵם רַחֲמָנִיָּה, עַכְשָׁו, בְּאֵין שׁוּם יְנִיקָה מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה – הָיְתָה לָנוּ כְאֵם חוֹרֶגֶת אַכְזְרִיָּה. כָּל הַיּוֹם הִכְּתָה עָלֵינוּ בְחוּמָהּ – עַד שֶׁנִּתְעַלַּפְנוּ בַצָּמָא…

נִתְעוֹרַרְנוּ כְּשֶׁהִתְחִילוּ מַשְׁלִיכִים וּמַשְׁקִיעִים אוֹתָנוּ בְמֵימָיו שֶׁל הָאֲגָם הַקָּרוֹב. אָמַרְנוּ: אֶפְשָׁר רוֹצֶה הוּא בַעֲלֵנוּ לְהַחֲיוֹת נַפְשֵׁנוּ בַמָּיִם. אֲבָל לְאַחַר שֶׁנָּתַן עָלֵינוּ אֲבָנִים כְּבֵדוֹת וְכָבַשׁ אוֹתָנוּ בְקַרְקָעוֹ שֶׁל הָאֲגָם וְהָלַךְ לוֹ – רָאִינוּ, שֶׁלֹּא לְטוֹבָתֵנוּ הוּא מִתְכַּוֵּן.

שְׁרוּיִים וּכְבוּשִׁים נִשְׁאַרְנוּ בְתוֹךְ הַמַּיִם כַּמָּה יָמִים, עַד שֶׁנִּתְנַפַּח עָלֵינוּ עוֹרֵנוּ. הַזֵּרְעוֹנִים, יַלְדֵינוּ הָרַכִּים, מֵתוּ וְרָקְבוּ בְתוֹכֵנוּ. הָרָקָב בָּא גַם בַּעֲצָמֵינוּ וַיֹּאכְלֵן… גַּם מִכְשׁוֹל לְרַבִּים הָיִינוּ בְּבָשְׁתֵּנוּ: צְפַרְדְּעִים וּשְׁאָר בְּרִיּוֹת הָרְקָק נִסְתַּבְּכוּ בָנוּ, וְהַחַמְסָנִים שֶׁבְּעוֹפוֹת־הַבִּצָּה בָאִים וְעוֹמְדִים עָלֵינוּ וְצָדִים אֶת הַבְּרִיּוֹת הֲלָלוּ מִבֵּינֵינוּ – וְכָךְ הָיִינוּ שְׁרוּיִים בְּטֻמְאָתֵנוּ וּבְנַוְּלוּתֵנוּ, וּמַר לָנוּ מָר.

לְיָמִים, חָזַר אֵלֵינוּ בַעֲלֵנוּ וְהוֹצִיאֵנוּ מִן הַמִּשְׁרָה וְשׁוּב פִּזֵר אוֹתָנוּ לַשֶּׁמֶשׁ, לְהִתְיַבֵּשׁ. וְאוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה וּכְלִמָּה! אֵיזֶה רֵיחַּ רַע הֶעֱלֵנוּ אָז עַל שָׂדֶה זֶה שֶׁבּוֹ גֻדַּלְנוּ לְתִפְאָרֶת!… תַּחַת פֶּרַח – עִפּוּשׁ, וְתַחַת רֵיחַ נִיחּוֹחַ – סִרְחוֹן. וּשְׁכוּלִים וּרְקוּבִים הָיִינוּ מוּטָלִים בְּחֶלְקַת שָׂדֵנוּ לְדִרְאוֹן־עוֹלָם, וְכָל חַי נָדְדוּ מִמֶּנּוּ. שָׁמַעְנוּ שֶׁקּוֹרִין אוֹתָנוּ עַכְשָׁיו: „פִּשְׁתֵּי־עֵץ", – אֲבָל מַה לָנוּ בְשִׁנּוּי־הַשֵּׁם, וּמַזָּלֵנוּ לֹא נִשְׁתַּנֶּה לְטוֹבָה…

שָׁכַבְנוּ לְמַעֲצֵבָה וְיָבַשְׁנוּ עַד שֶׁפָּקַע הָעוֹר מֵעָלֵינוּ וְגִידֵינוּ הִתְפָּרְדוּ מֵעַל עֲצָמֵינוּ – וְשׁוּב הִכְּתָה עָלֵינוּ הַשֶּׁמֶשׁ מִבְּלִי חֶמְלָה, – וַנִּתְעַלֵּף…

חָזַרְנוּ וְנֵעוֹרְנוּ כְּשֶׁאָנוּ בְיָדֶיהָ שֶׁל אֵשֶׁת הָאִכָּר, וְהִיא עוֹמֶדֶת עַל הַמַּפֵּץ שֶׁבִּקְצֵה הֶחָצֵר, נוֹתֶנֶת אֶת גִּבְעוֹלֵינוּ בְתוֹךְ מַפֵּץ זֶה, מַכָּה עָלֵינוּ וּמְרַצֶּצֶת אוֹתָנוּ, כָּתוֹת וְנַפֵּץ. מְנַעֶרֶת – וּרְסִיסֵי עַצְמוֹתֵינוּ נִזְרָקִים מִתּוֹךְ גִּידֵינוּ לְכָל רוּחַ.

מַה פִּשְׁעֵנוּ וּמֶה חֲטָאתֵנוּ שֶׁאָנוּ נֶעֱנָשִׁים כָּךְ? – אֲבָל הָאִשָּׁה אֵין לָהּ פְּנַאי לָבֹא בְטַעֲנוֹת וּמַעֲנוֹת, הַפִּשְׁתָּה רַבָּה, וְרַבָּה עָלֶיהָ הָעֲבוֹדָה לְנַפֵּץ וּלְנַעֵר בְּלִי סוֹף. וְלֹא נִתְקָרְרָה דַעְתָּהּ עַד שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְיָדָהּ מִפִּשְׁתֵּי הָעֵץ רַק הַגִּידִים בִּלְבָד, שֶׁקָּרְאָה לָהֶם: „לֶכֶשׁ".

וּמִשֶּׁנַּעֲשִׂינוּ גַל שֶׁל לֶכֶשׁ הוּטַלְנוּ שׁוּב לְאוֹתוֹ הָאָסָם הָאָפֵל. וְכָךְ הָיִינוּ מוּטָלִים שָׁם, לֶכֶשׁ מְסֻבָּךְ וּפָרוּעַ שֶׁאֵין בּוֹ לֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ וְלֹא מַרְאֶה נָאֶה. וּמִי זֶה הָיָה יָכֹל לוֹמַר, כִּי לֶכֶשׁ זֶה הוּא אוֹתָהּ הַפִּשְׁתָּה הַיְפֵהְפִיָּה, הָרֵיחָנִית וְהַנַּדְבָנִית שֶׁגָּדְלָה שָׁם בְּמֶרְחֲבֵי הַשָּׂדֶה וַתְּהִי אָז בַּיָּמִים הַטּוֹבִים הָהֵם לְהוֹד וּלְתִפְאֶרֶת וּשְׂשׂוֹן כָּל חָי? –

רַק זֹאת הָיְתָה נֶחָמָתֵנוּ, שֶׁאָנוּ מוּטָלִים בְּפִנָּה סְתוּרָה וּצְנוּעָה וְאֵין אִישׁ רוֹאֶה בְּבָשְׁתֵּנוּ…

 

ה    🔗

לְאַחַר יָמִים, יִסּוּרִים חֲדָשִׁים בָּאוּ עָלֵינוּ: אֵשֶׁת הָאִכָּר הִתְחִילָה מוֹרֶטֶת וְסוֹרֶקֶת אוֹתָנוּ בְמַסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל. לוֹקַחַת הִיא מְלֹא כַפָּהּ לֶכֶשׁ, נוֹתֶנֶת עַל הַמַּסְרֵק וְתוֹלֶשֶׁת בְּיָד חֲזָקָה. הָרָעִים וְהַחַלָּשִׁים נִתָּקִים וְנַעֲשִׂים „נְעֹרֶת", וְהַגִּידִים הַחֲזָקִים חוֹזְרִים לִהְיוֹת נִמְרָטִים וְנִסְרָקִים, עַד שֶׁהֵם נַעֲשִׂים בְּיָדָהּ כִּלְשׁוֹן־מֶשִׁי רַכָּה, חֲלָקָה וְנוֹצֶצֶת – וַהֲרֵי אָנוּ „אֲנִיצֵי פִשְׁתָּן".

בָּאוּ לֵילֵי חֹרֶף הָאֲרֻכִּים – וְהִכְנִיסוּנוּ לַבָּיִת. לְשׁוּם מָה? לא יָדְעְנוּ.

נִסְתַּכַּלְנוּ וְרָאִינוּ שָׁם בְּבֵית הָאִכָּר כַּמָּה וְכַמָּה כֵלִים שֶׁל בַּד, שֶׁהִכַּרְנוּ בָהֶם כִּי מֵאַחֵינוּ הֵם, פִּשְׁתָּן כְּמוֹתֵנוּ, אֶלָּא שֶׁהֵם לְבָנִים. שָׁאַלְנוּ אוֹתָם: „כֵּיצַד נַעֲשֵׂיתֶם כָּךְ?" הִתְחִילוּ מְסַפְּרִים לָנוּ בְהָעִנּוּיִים הַקָּשִׁים שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם. תְּחִלָּה שְׁזָרוּם וְטָווּם וְנַעֲשׂוּ חוּטִים, אַחַד כָּךְ אֲרָגוּם וְנַעֲשׂוּ בָּד. בַּד זֶה לֹא הָיָה לָבָן, וְהָיוּ שׁוֹרִים אוֹתוֹ בְמַיִם וּפוֹרְשִׂים אוֹתוֹ בַחוּץ, בִּימוֹת הַחֹרֶף – שֶׁתְּצַפְּדֵהוּ הַצִּנָּה, וּבִימוֹת הַקַּיִץ – שֶׁתְּלַהֲטֵהוּ הַחַמָּה. שָׁנָה שְׁלֵמָה הָיוּ מְכַבְּסִים וּפוֹרְשִׂים אוֹתוֹ כָךְ, עַד שֶׁסּוֹף־סוֹף נַעֲשָׂה לָבָן:

„וְאַחַר כָּךְ מָה?“ – אַחַר כָּךְ הָיוּ גוֹזְרִים אוֹתוֹ הַבַּד בְּמִסְפָּרַיִם, דּוֹקְרִים בִּמְחָטִים וּמַשְׁחִילִים בּוֹ חוּטִים, עַד שֶׁנַעֲשָׂה לְכֵלִים שׁוֹנִים; מֵהֶם סְדִינִים, מֵהֶם מַפּוֹת וַאֲלוּנְטִיּוֹת, וּמֵהֶם כֻּתָּנוֹת וּמִכְנָסָיִם וּכְדוֹמֵיהֶן. „עַכְשָׁו” – אָמְרוּ הַבְּגָדִים: „יָצָאנוּ כְבָר מִידֵי כָל הָעִנּוּיִים; אֶלָּא, כְּשֶׁאָנוּ מִתְפַּחְמִים – מְכַבְּסִים אוֹתָנוּ בְרוֹתְחִין וּבְבוֹרִית. כְּבִיסָה זוֹ, אָמְנָם, אֵינָהּ נְעִימָה בְיוֹתֵר, אֲבָל כְּדַאי לָנוּ בְכָךְ וּבִלְבָד שֶׁנְּהֵא טְהוֹרִים, כִּי מֵעֵת שֶׁנַּעֲשִׂינוּ לְבָנִים חֲבִיבָה עָלֵינוּ הַטָּהֳרָה."

אֲנַחְנוּ, אֲנִיצֵי הַפִּשְׁתָּן, שָׂמַחְנוּ לַשְּׁמוּעָה, כִּי לֹא רְשָׁתוֹת וּמִכְמָרוֹת עוֹשִׂים כָּאן מִן הַפִּשְׁתָּן, אֶלָּא בְגָדִים לְבָנִים, וּלְכַתְּחִלָּה קִבַּלְנוּ עַל עַצְמֵנוּ שֶׁנְּהֵא סוֹבְלִים כָּל הַיְסוּרִים הֲלָלוּ בְאַהֲבָה – וּבִלְבָד שֶׁנֵּעָשֶׂה גַם אָנוּ כֵלִים.

וְהִנֵּה זֶה הִתְחִילָה בַעֲלַת־הַבַּיִת לוֹקַחַת מִמֶּנּוּ וְקוֹשֶׁרֶת עַל הַפֶּלֶךְ, מוֹרֶטֶת וְשׁוֹזֶרֶת מִן הַפֶּלֶךְ בִּימִין, וְהַכִּישׁוֹר סוֹבֵב הוֹלֵךְ בִּשְׂמֹאלָהּ וְכוֹרֵךְ עַל עַצְמוֹ חוּט מִשְׁלָּנוּ – הֶאָח, הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁנֵּעָשֶׂה חוּטִים!

לַיְלָה, וּבַעֲלַת הַבַּיִת מִתְיַחֶדֶת עִמָּנוּ לְאוֹר הַנֵּר, הַכֹּל יְשֵׁנִים וְהִיא עֲדַיִן טֹוָה, טֹוָה וּמְזַמֶּרֶת חֶרֶשׁ זֶמֶר נָאֶה הַמּוֹשֵךְ אֶת הַלֵּב… וְאוֹתוֹ בַּדְחָן, הַכִּישׁוֹר, סוֹבֵב הוֹלֵךְ כְּנֶגְדָּהּ בִמְחוֹל מְשַׂחֲקִים עַל רֶגֶל אַחַת, מְזַמְזֵם וּמְצַרְצֵר כִּדְבוֹרָה וּכְצַרְצוֹר כְּאֶחָת: „זוֹרְרְרְזְז־וְזוּרְרְזְז!" – הוּא מְזָרֵז אוֹתָהּ בַּעֲבוֹדָה – וְהַחוּט, הַיּוֹצֵא מִן הַפֶּלֶךְ, הוֹלֵךְ וְנִכְרָךְ עַל לֵיצָן זֶה וְעוֹשֵׂהוּ בַעַל־כֶּרֶס עָבֶה וּמְשֻׁנֶּה. וַאֲנַחְנוּ אֲנִיצֵי הַפִּשְׁתָּן, מִסְתַּכְּלִים אָנוּ בְמַחֲזֶה זֶה מִתּוֹךְ קֶרֶן־זָוִית שֶׁלָּנוּ וְשׂוֹחֲקִים לְעַצְמֵנוּ כָל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה – אַךְ, שְׂחוֹקֵנוּ אֵינוֹ מַפְרִיעַ, חָלִילָה, שְׁנָתָם שֶׁל בְּנֵי הַבָּיִת…

וַחֲבָל! לֹא רַבִּים הָיוּ הַלֵּילוֹת הֲלָלוּ. רַק אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה אֲנִיצִים מִשֶׁלָּנוּ הִסְפִּיקָה בַעֲלַת הַבַּיִת לִטְוֹת, וְאַחַר כָּךְ חָלְתָה, – וְאַחַר כָּךְ גַּם מֵתָה…

כִּיתוֹמִים נִשְׁאַרְנוּ בְּבֵית הָאָבֵל. אָמַרְנוּ: כָּאן נִהְיֶה מוּטָלִים עַד שֶׁיֹּאכְלֵם סָס וְעָשׁ…

אַךְ הִנֵּה בָא תַּגָּר אֶחָד, וְנִמְכַּרְנוּ וְנִמְסַרְנוּ לְיָדוֹ, וְנִפְרַדְנוּ בְיָגוֹן מִבֵּית הָאִכָּר הָאַלְמָן.

ו    🔗

אוֹתוֹ תַגָּר הֱבִיאָנוּ לַעֲיָרָה אֶחָת. שָׁם מְכָרָנוּ זֶה לְסוֹחֵר פִּשְׁתָּן אֶחָד. זֶה כָבַשׁ אוֹתָנוּ בְתוֹךְ שַׂקִּים גְּדוֹלִים עִם שְׁאָר אֲנִיצִים שֶׁכְּמוֹתֵנוּ, וּמִלְּאוּ בָנוּ קָרוֹן אֶחָד שֶׁבָּרַכֶּבֶת — וְנִשְׁלַחְנוּ לַמְּדִינָה.

בָּאנוּ לִפְנוֹת בֹּקֶר אֶחָד לִכְרָךְ גָּדוֹל שֶׁל פַבְּרִיקָאוֹת. הִתְחִילוּ פוֹרְקִים אוֹתָנוּ מִן הָרַכֶּבֶת, טוֹעֲנִים בְּעֶגְלוֹת־סוּסִים וּמוֹלִיכִים בְּתוֹךְ הָעִיר. הִתְחִילוּ כָל הַפַבְּרִיקָאוֹת שׁוֹרְקוֹת בְּקוֹל אַדִּיר, שׁוֹרְקוֹת זוֹ לְעֻמַּת זוֹ, וְזוֹ לְאַחַר זוֹ, כְּאוֹתָם הַתַּרְנְגֹלִים שֶׁבַּכְּפָר בִּקְרִיאָתָם עִם עַמּוּד־הַשַּׁחַר, — וְהַבָּתִּים מִסָּבִיב הִתְחִילוּ פוֹלְטִים מִקִּרְבָּם אֲנָשִׁים פּוֹעֲלִים, הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים.

עֶדְרֵי אָדָם הוֹלְכִים וּמְמַלְּאִים אֶת הָרְחוֹבוֹת לַאֲלָפִים וְגַם לִרְבָבוֹת — וְכֻלָּם נוֹהֲרִים אֶל שַׁעֲרֵי הַפַבְּרִיקָאוֹת.

וּבִנְיְנֵי הַפַבְּרִיקָאוֹת רוֹבְצִים כְּעִנְקֵי־חַיּוֹת בְּגֹדֶל גּוּפָן הֶעָצוּם, וְאַלְפֵי עֵינֵיהֶם, הַחַלּוֹנוֹת, נִדְלָקוֹת בָּאֵשׁ… וּסְבִיב כָּל פַבְּרִיקָה שֶׁכָּזוּ גַּם שְׁאָר בִּנְיָנִים רוֹבְצִים שָׁם בַּחֲצֵרָהּ כְּגוּרִים הֲלָלוּ שֶׁאֵצֶל אִמָּם. וְיַעַר שֶׁל מַעֲשֵׁנוֹת גְּבוֹהוֹת עוֹלֶה מֵהֶם לַשָּׁמָיִם. יַעַר שָׁחוֹר, יַעַר אֲבָנִים מְשֻׁנֶּה… וְשׁוּרוֹת שׁוּרוֹת שֶׁל פּוֹעֲלִים קוֹדְרִים הוֹלְכִים וְנִבְלָעִים בְּפִיּוֹתֵיהֶן שֶׁל הַחַיּוֹת הֲלָלוּ, בְּשַׁעֲרֵי חַצְרוֹתֵיהֶן. וּמִיָּד הִתְחִילוּ כָל הַמַּעֲשֵׁנוֹת כֻּלָּן מַעֲלוֹת עָשָׁן. נְשִׁימַת אַדִּירִים נוֹפַחַת בָּאֲוִיר — וְיַעַר הָאֲבָנִים נִתְכַּסֶּה בַעֲרָפֶל אֶחָד.

זָזוּ מֵעֵי הַבַּרְזֶל שֶׁבְּתוֹךְ הָעֲנָקִים הֲלָלוּ, וְגוּפוֹתֵיהֶם הִתְחִילוּ מַרְעִידוֹת וְרוֹתְתוֹת…

מַה נוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה וּמֶה אָיֹם הוּא בַעֲבוֹדָתוֹ הַמְשֻׁנָּה בְכֹחָהּ וּבִגְבוּרָתָהּ!

וּמַה שֶׁנַּעֲשָׂה אִתָּנוּ בַמָּקוֹם הַהוּא, בַּפַבְּרִיקָה שֶׁבָּאנוּ לְתוֹכָהּ — אֲנַחְנוּ אֲנִיצֵי פִשְׁתָּן, שֶׁלֹּא הָיִינוּ אֶלָּא בְנֵי־כְפָר — לֹא יָדָעְנוּ. שָׁם הַרְבֵּה מִן הַפּוֹעֲלִים גּוּפָם עוֹבְדִים כָּל הַיּוֹם בַּעֲבוֹדָתָם וְאֵינָם יוֹדְעִים לְשׁוּם מָה נַעֲשֵׂית עֲבוֹדָה זוֹ… אֶבְרֵי בַרְזֶל מְשֻׁנִּים: מוֹטוֹת, גַּלְגִּלִּים, כַּדּוּרִים, שִׁנַּיִם — חָבְטוּ, מָרְטוּ, תָּלְשׁוּ, שָׁזְרוּ, קָלְעוּ וּמָתְחוּ אוֹתָנוּ מִבַּרְזֶל לְבַרְזֶל, מֶחֶדֶר לְחֶדֶר, עַד שֶׁנִּמְתַּחְנוּ חוּט אֶחָד, סְבִיב נוּל אֶחָד גָּדוֹל, לִהְיוֹת עֵרֶב לַשֶּׁתִי שֶׁבָּאֶרֶג — וַיְהִי לָיְלָה.

נִשְׁתַּתְּקָה אוֹתָהּ הַחַיָּה, חַיַּת הַבַּרְזֶל הַנּוֹרָאָה הָעוֹמֶדֶת לָהּ בִּכְלוּב מְיֻחָד, זוֹ הַחַיָּה הָאוֹכֶלֶת אֵשׁ, שׁוֹתָה רוֹתְחִין וּנְשִׁימָתָהּ עָשָׁן וּרְשָׁפִים — הֲלֹא הוּא הַקַּטָּר — וְנִשְׁתַּתֵּק הַכֹּל בְּתוֹךְ הַבִּנְיָנִים מִסָּבִיב.

נָדַמּוּ הַמְּכוֹנוֹת, נִתְרוֹקְנוּ הָאוּלָמִים וּמִסָּבִיב הָשְׁלַךְ הָס…

ז    🔗

עִם דִּמְדּוּמֵי הָאוֹרָה הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַבֹּקֶר, נִסְתַּכַּלְנוּ בְאוּלָם רָחָב זֶה שֶׁאָנוּ מְתוּחִים בּוֹ, — וְהִנֵּה כִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת נוּלִים בּוֹ, וְכֻלָּם, גַּלְגַּל הַמֵּנִיעַ שֶׁלְּצִדָּם מְחֻבָּר בִּרְצוּעַת־עוֹר רְחָבָה לְגַלְגַּל שֵׁנִי שֶׁבִּמְרוֹמֵי הַתִּקְרָה. וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת גַּלְגִּלִּים כָּאֵלּוּ שֶׁבַּמָּרוֹם, כֻּלָּם יַחַד נְתוּנִים בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה עַל גַּבֵּי קוֹרַת בַּרְזֶל אַחַת גְּדוֹלָה וַאֲרֻכָּה מִקְּצֵה הָאוּלָם וְעַד קָצֵהוּ, — צִיר אֶחָד לִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת גַּלְגִּלִּים!

וּפִתְאֹם שָׁרַק אוֹתוֹ הַקַּטָּר הַנּוֹרָא — וְכִנְחִיל־דְּבוֹרִים הִתְחִיל הוֹמֶה בֶחָצֵר.

שְׁרִיקָה שְׁנִיָּה — וְאוּלָמֵנוּ נִתְמַלֵּא פוֹעֲלִים, אִישׁ עַל מְקוֹמוֹ וְאִישׁ עַל נוּלוֹ.

שְׁרִיקָה שְׁלִישִׁית — וְקוֹרַת־הַבַּרְזֶל שֶׁלְּמַעְלָה סַבָּה, וְסַבּוּ עִמָּהּ בְּבַת אַחַת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הַגַּלְגִּלִּים שֶׁלְּמַעְלָה, וְהֵסַבּוּ הֵם בִּרְצוּעוֹתֵיהֶם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הַגַּלְגִּלִּים שֶׁלְּמַטָּה — וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת נוּלִים הִתְחִילוּ עוֹבְדִים בְּהֶרֶף־עַיִן אֶחָת!

רַעַשׁ, קִשְׁקוּשׁ, סִבּוּב — וּמְעוֹפֵף הַכּוֹכִיָּר הַנִּזְרָק בֵּין הַחוּטִים, הָעוֹלִים וְיוֹרְדִים בְּסֵירוּגִין עַל כָּל נוּל וְנוּל בְּשָׁוֶה. הוּא נִזְרַק וְעוֹבֵר מֵאָה וַחֲמִשִּׁים פַּעַם בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע, וּמוֹתֵחַ חוּט הַשֶּׁתִי מִימִין לִשְׂמֹאל וּמִשְּׂמֹאל לִימִין, — חוּט שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק! — וַאֲנַחְנוּ הוֹלְכִים וְנַעֲשִׂים יְרִיעָה גְדוֹלָה.

יְרִיעָה זוֹ לָמָּה? לִבְגָדִים אוֹ לְתַכְרִיכִים? — אַחַת הִיא, וּבִלְבָד שֶׁיְּהֵא רָצוֹן שֶׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתֵּנוּ בִמְהֵרָה וְנֵצֵא מִתּוֹךְ הֲמוֹנוֹ שֶׁל גֵּיהִנֹּם הַבַּרְזֶל הַלָּזֶה!

יָרַדְנוּ מִן הַנּוּל — וַעֲדַיִן לֹא תָמוּ יִסּוּרֵי הַגֵּיהִנֹּם: נִשְׁלַקְנוּ, נִכְבַּסְנוּ, גֹּהַצְנוּ, גֻּזַּרְנוּ, נִקְפַּלְנוּ וְנִכְבַּשְׁנוּ – וְלִבְסוֹף נֶחְתַּמְנוּ בְחוֹתְמוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ גֵיהִנֹּם — וַנֵּצֵא יַחַד, גַּלֵּי גַלִּים שֶׁל סְחוֹרָה, — וּבְעַצְמֵנוּ לֹא יָדַעְנוּ, מֶה אָנוּ וּלְאָן אָנוּ?

יָצָאנוּ, עָבַרְנוּ בַיַּבָּשָׁה וּבַיָּם, נֶחֱלַקְנוּ בֵין הֶעָרִים, אֵלּוּ לְכָאן וְאֵלּוּ לְכָאן, וּשְׁאֵרִית פְּלֵיטָה בָאנוּ בַחֲבוּרָה אַחַת קְטַנָּה לְתוֹךְ חָנוּת שֶׁל אֲרָגִים שֶׁבַּעֲיָרָה אַחַת קְטַנָּה.

שָׁם נָתְנוּ לָנוּ מָקוֹם מְכֻבָּד בְּדַפֵּי הַמַּעֲרָכָה — וַנְּהִי שָׁם.

ח    🔗

לְיָמִים, בָּאָה אִשָּׁה אַחַת לִקְנוֹת מַפָּה לְשֻׁלְחָן. וּכְשֶׁהוֹצִיאוּ אֵלֶיהָ מַפּוֹת שׁוֹנוֹת לִבְחִירָה, מָצָאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ, אֶת חוּטֵינוּ, נְתוּנִים בְּתוֹךְ מַפָּה אֶחָת. — מַפָּה מְגֹהָצָהּ אֲנַחְנוּ, מַפָּה הַלְּבָנָה כַשֶּׁלֶג וּרְקוּמָה כֻלָּהּ שׁוֹשַׁנִּים לְבָנוֹת מְצֻחְצָחוֹת, וּפִיף שֶׁל אָדֹם וּמְלָל שֶׁל צִיצִיּוֹת סְבִיבָהּ…

מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֵי הָאִשָּׁה וְגַם בְּעֵינֵי עַצְמֵנוּ, וְחוּט אֶל חוּט שָׂחַק לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ וְאָמָר: “רוֹאֶה אַתָּה מַה פַבְּרִיקָה עוֹשָׂה!”…

אָמְנָם חָסְרוּ כָאן הַרְבֵּה מֵאֲחֵינוּ, כִּי לֹא כָל בְּנֵי־חֶלְקָתֵנוּ אָנוּ, שֶׁל אוֹתוֹ שָׂדֶה, לֹא כֻלָּם נִכְנְסוּ לְתוֹךְ מַפָּה זוֹ. אֲבָל דָאֹג לֹא דָאַגְנוּ לָהֶם. יָדַעְנוּ כִּי גַם הֵם לֹא אָבְדוּ, וּבְלִי סָפֵק נִכְנְסוּ גַם הֵם בְּתוֹךְ כְּלֵי פִשְׁתָּן מְגֹהָצִים. וְחֶבְרָתָם שֶׁל הַחֲדָשִׁים שֶׁנֶּאֶרְגוּ עִמָּנוּ בְתוֹךְ הַמַּפָּה, נָעֲמָה לָנוּ: כֻּלָּם בְּנֵי מִינֵנוּ הָיוּ, כֻּלָּם בְּנֵי־כְפָר שֶׁכְּמוֹתֵנוּ, וְכֻלָּם — מַה שֶׁאֵרַע לָנוּ אֵרַע גַּם לָהֶם. וּבְכֵן, הֲלֹא אַחִים אֲנָחְנוּ — וּמַה טוֹב וּמַה נָעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד!

וְאָמְנָם יָמִים טוֹבִים וּנְעִימִים וּשְׁנוֹת־מְנוּחָה וְכָבוֹד הִגִּיעוּ לָנוּ.

מַפָּה זוֹ נִשְׁתַּלְּחָה מַתָּנָה לְפוּרִים אֶל הָרַב דְּמָתָא, וְהָרַבָּנִית קִבְּלָה פָנֵינוּ בְסֵבֶר פָּנִים שְׂמֵחוֹת, — מַפָּה עֶלְיוֹנָה הָיִינוּ אֶצְלָהּ, לְכַבֵּד בָּנוּ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים־טוֹבִים…

בָּרוּךְ שֶׁהִמְצִיא לָנוּ מְנוּחָה לְאַחַר יְמֵי הַפַבְּרִיקָה הַנּוֹרָאִים בַּעֲבוֹדוֹתֵיהֶם הַמְשֻׁנּוֹת! — כָּל יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הָיְתָה מַפָּתֵנוּ מְקֻפָּלָה וּמֻנַּחַת בָּאָרוֹן; אַךְ בְּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי בָעֶרֶב, לְאַחַר שֶׁטִּהֲרוּ וְכִוְּנוּ הַכֹּל בַּבַּיִת וְעָרְכוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן לִכְבוֹד שַׁבָּת — הוֹצִיאָה הָרַבָּנִית וּפֵרְשָׂה מַפָּתֵנוּ עַל שֻׁלְחַן הַמַּעֲרָכָה, וְכָל כְּבוֹדוֹ — הַחַלּוֹת הַקְּלוּעוֹת, הַדָּגִים הַמְפֻטָּמִים וְכָל הַכֵּלִים הַנָּאִים הַמְנוֹצְצִים בְּטָהֳרָה — הֻצְנְעוּ יַחַד בְּצִלֵּנוּ… כְּנֶגְדֵּנוּ מְנוֹרוֹת הַשַּׁבָּת מַבְהִיקוֹת כְּזָהָב טָהוֹר, עָלֵינוּ, צְלוֹחִית הַיַּיִן הַטּוֹב שֶׁלָּקְחָה עֶמְדָתָהּ בְּאֶמְצַע, וּכְנֶגְדָּהּ, גְּבִיעַ הַכֶּסֶף עוֹמֵד וּמַזְהִיר בְּפִתּוּחֵי חוֹתַם הַקֹּדֶשׁ, לֵאמֹר:

“זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ”…

עָלֵינוּ מְבָרֶכֶת הָרַבָּנִית עַל הַנֵּרוֹת בְּלַחַשׁ קֹדֶשׁ, עָלֵינוּ מְקַדֵּשׁ הָרַב בִּנְעִימָה וּבְכָבוֹד, וּמִשֶּׁבָּאָה שְׁעַת הָאֲכִילָה, מִיָּד מַפְרִישָׁה הָרַבָּנִית אֶת מַפָּתֵנוּ אֶל הַצַּד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְלַכְלֵךְ חָלִילָה אֶחָד מֵחוּטֵינוּ בַמֶּה שֶׁהוּא…

רַק בִּימֵי מוֹעֵד וָרֶגֶל, כְּשֶׁבָּאוּ טוּבֵי הָעִיר לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבָּם, חָיְתָה הָרַבָּנִית מַצִּיגָה לִפְנֵיהֶם עַל מַפָּתֵנוּ אֶת הַקַּעֲרוּרִיּוֹת עִם מַעֲדַנֵּי הַכִּבּוּד. אַךְ כַּמּוּבָן, אֲנָשִׁים מְכֻבָּדִים כָּאֵלֶּה הָיוּ זְהִירִים בְּנִקָּיוֹן מֵאֲלֵיהֶם, וַאֲנַחְנוּ, לֹא רַק שֶׁנִּשְׁמַרְנוּ לִפְנֵיהֶם בְּטָהֳרָה, אֶלָּא שֶׁהָיִינוּ גַם שׁוֹמְעִים מִפִּיהֶם כַּמָּה שִׂיחוֹת נָאוֹת בְּעִנְיְנֵי הָעִיר וְעִנְיְנֵי הַמְּדִינָה, דִּבְרֵי מְלָכִים וְרוֹזְנֵי־אֶרֶץ, סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים, וְדִבְרֵי תוֹרָה וְחָכְמָה שֶׁל גְּאוֹנֵי עוֹלָם — עַד שֶׁקָּנִינוּ הַרְבֵּה חָכְמָה, כְּאַחַד “הַגְּבִירִים” לְמָשָׁל, — אֶלָּא שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא הָיִינוּ תוֹקְפִים אֶת הַבְּרִיּוֹת שֶׁיִּשְׁמְעוּ חָכְמָתֵנוּ, כְּדֶרֶךְ הַתַּקִּיפִים הֲלָלוּ שֶׁבַּקְּהִלָּה…

ט    🔗

כָּךְ שִׁמַּשְׁנוּ בַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, וְזָחָה עָלֵינוּ דַעְתֵּנוּ. כִּכְלִי־קֹדֶשׁ הָיִינוּ בְעֵינֵינוּ וְלֹא כְלִי פִשְׁתָּן סְתָם, — כִּי כְלוּם דָּבָר קַל הוּא לִהְיוֹת נִשְׁמָר בְּטָהֳרָה עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה כִבְיוֹם צֵאתֵנוּ מִן הֶחָנוּת? לֹא כִבּוּס וְלֹא גֵהוּץ – וַאֲנַחְנוּ בְלַבְנוּנוּתֵנוּ אָנוּ עוֹמְדִים כַּשֶּׁלֶג בְּרֹאשׁ הַלְּבָנוֹן! יָדַעְנוּ בְמַאֲמָר הֶחָכָם, כִּי “גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם” — וְאַף־עַל־פִּי־כֵן סְבוּרִים הָיִינוּ שֶׁנִּשְׁתַּמֵּר בְּכָךְ לְדוֹר דּוֹר.

אֲבָל בֶּאֱמֶת רַק זְכוּתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ צַדֶּקֶת, הָרַבָּנִית, נִשְׁמָתָהּ עֵדֶן, הִיא שֶׁהֵגִינָה עָלֵינוּ.

נִפְטַר הָרַב — וְנִפְטְרָה גַם הָרַבָּנִית… חָזַר הַגַּלְגַּל — וְהִנֵּה עֶלְיוֹנִים לְמָטָּה! עָבַרְנוּ בִירֻשָּׁה לְבִתָּהּ שֶׁל הָרַבָּנִית.

בַּת זוֹ אֵשֶׁת סוֹחֵר הָיְתָה, וְהִיא — מַפָּה עֶלְיוֹנָה שֶׁעַל שֻׁלְחָנָהּ שֶׁל צֶמֶר וּמֶשִׁי הָיְתָה, וּבְטַעְמוֹ שֶׁל “הָעוֹלָם הֶחָדָשׁ” הָיְתָה עֲשׂוּיָה, — וּמִפְּנֵי כְבוֹדָהּ שֶׁל זוֹ נֶעֶשְׂתָה מַפָּתֵנוּ תַּחְתּוֹנָה…

אֵי, כְּבוֹד־זִקְנָה, אֵי, כְּבוֹד־יִחוּס! חוּלִּין הָיִינוּ: עָלֵינוּ אוֹכְלִים, עָלֵינוּ שׁוֹתִים גַּם בִּימוֹת הַחוֹל. וְהַקְּטַנִּים, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים לְהִזָּהֵר, נוֹטְלִים כַּף מָרָק מִן הַקְּעָרָה, וְעַד שֶׁהִיא מַגִּיעָה לְתוֹךְ פִּיהֶם — חֶצְיָהּ נִשְׁפֶּכֶת עַל פָּנֵינוּ. נוֹתְנִים לָהֶם פַּרְפֶּרֶת מְטֻגָּנָה, וְהֵם מַטְעִימִים גַּם אוֹתָנוּ מִמֶּנָּה, בְּעַל־כָּרְחֵנוּ…

וְכָךְ, בִּשְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה יָמִים, פָּנֵינוּ לֹא הָיוּ עוֹד — וְנָתְנוּ אוֹתָנוּ בֵּין הַכֵּלִים הַמְפֻחָמִים…

מַה לָנוּ וּלְכָתְנוֹת יְלָדִים, סְדִינֵי־לַיְלָה וְתַחְתּוֹנִים, בִּמְחִילָה? וְלָכֵן בְּחֵפֶץ לֵב קָפְצָה מַפָּתֵנוּ לְתוֹךְ הַיּוֹרָה הָרוֹתַחַת, וּבִלְבַד שֶׁתִּטָּהֵר וְתֵצֵא מִתּוֹךְ חֶבְרָה זוֹ וְתַעֲלֶה שׁוּב עַל הַשֻּׁלְחָן.

עָלִינוּ — וּבְעוֹד שָׁבוּעַ שׁוּב יָרָדְנוּ…

כָּךְ הָיִינוּ עוֹלִים וְיוֹרְדִים כִּשְׁנָתַיִם, אוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, נִרְתָּחִים וְנִכְבָּשִׁים, נִמְרָטִים וְנִסְחָטִים, נֶאֱכָלִים לַבּוֹרִית וְלַסַּבּוֹן עַד שֶׁנִּתְמַרְטְטוּ חוּטֵינוּ, וּמַפָּתֵנוּ — נְקָבִים נְקָבִים, חֲלוּלִים חֲלוּלִים… וּפַעַם אַחַת, כְּשָׁבָּדְקָה בַעֲלַת הַבַּיִת אֶת הַלְּבָנִים שֶׁלָּהּ, נָתְנָה עֵינֶיהָ בְמַפָּתֵנוּ, וּמִיָּד הִפְרִישָׁהּ אוֹתָהּ, קָרְאָה לַשִּׁפְחָה וְאָמָרָה: “אֶת זוֹ תִּקְרְעִי חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה קְרָעִים וְהָיוּ לְךָ לְקִנּוּחַ הַכֵּלִים שֶׁבַּמִּטְבָּח.”

אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁהּ! אוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה שֶׁבָּאָה עָלֵינוּ לְעֵת זִקְנָה! מַפָּתֵנוּ יָרְדָה לַמִּטְבָּח בְּקִינָה: “רְאֵה יְיָ, כִּי הָיִיתִי זוֹלֵלָה”…

שִׁמַּשְׁנוּ בַמִּטְבָּח, כַּמָּה שֶׁשִּׁמַּשְׁנוּ — וּמְלַאכְתֵּנוּ לֹא הָיְתָה קַלָּה וְלֹא הָיְתָה נְקִיָּה — עַד שֶׁהִשְׁלִיכוּ אוֹתָנוּ לְגַל שֶׁל סְמַרְטוּטִין מְסֹאָבִים.

בְּלוּיֵי סְחָבוֹת הָיִינוּ וְלֹא הִצְלַחְנוּ עוֹד לְשׁוּם דָּבָר. אָמַרְנוּ: אָבַדְנוּ, לְעוֹלָם אָבָדְנוּ!…