I – בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם    🔗

וְרַבִּי אֶלְיָקִים הַשּׁוֹחֵט קָם מִמּוֹשָׁבוֹ לְאִטּוֹ,

קִפֵּל גִלְיוֹנוֹת “הַצְּפִירָה” וַיַּעֲבֵר עֲלֵיהֶם אֶת כַפּוֹ,

מַחֲלִיק וּמְגַהֵץ שׁוּלֵיהֶם. חֲבִיבָה עַל רַבִּי אֶלְיָקִים

הָיְתָה “הַצְּפִירָה” מְאֹד וְהָיָה קוֹרֵא בָהּ בְּעִיּוּן.

אַחַר כַּלּוֹתוֹ אֶת מְלַאכְתוֹ: לְקַפֵּל, לְשַׁפּוֹת, וּלְשַלֵּק,

עָמַד עַל כִּסֵּא-הָעֵץ וְעַל גַּב אָרוֹן שָׂם הַגִּלָּיוֹן,

אַחַר נִגַּשׁ עַד חַלּוֹן-הַחֶדֶר וְנִשְׁקַף הַחוּצָה,

יַעַן הִגִּיעָה הַעֵת, לְפִי דַעְתּוֹ, לָלֶכֶת לְהִתְפַּלֵּל

תְּפִלַּת-הַמִּנְחָה בִּקְהַל עֲדָתוֹ הַקְּטַנָּה וְהַיְרֵאָה.

דּוּמָם הִשְׁגִּיחַ מֵחַלּוֹן-הַחֶדֶר עַל פְּנֵי כָל הֶחָצֵר

וְהִנֵּה תַּרְנְגֹלוֹתָיו נֶחְפָּזוֹת אֶל אֲרֻבּוֹתֵיהֶן

תַּחַת פִּנַת-הַגָּג וְעוֹלוֹת בִּשְׁלַבָּיו שֶׁל סֻלָּם

נִשְׁעָן אֶל כָּתְלֵי-הָרֶפֶת, – לְאִטָּם עָלוּ הָעוֹפוֹת,

מְכַרְכְּרִים מִשָּׁלָב לְשָׁלָב וְעוֹמְדִים מַבִּיטִים לְאָחוֹר:

נִדְמוּ כְּמִתְיַשְּׁבִים בְּדַעְתָּם, הֲלַעֲלוֹת בַּסֻּלָּם אוֹ לַחְדֹּל? –

וְתַרְנְגֹל אֶחָד בֵּינֵיהֶם, אֲהוּבוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְיָקִים,

אַדִּיר וְחָסֹן מְאֹד, וְכַרְבָּלְתּוֹ וּזְקָנוֹ מַאְדִּימִים,

צוֹעֵד בְּצַעֲדֵי-אוֹן וְחָזֵהוּ בּוֹלֵט בְּלֶכְתּוֹ,

נוֹצוֹת אֲרֻכּוֹת לוֹ כְּעֵין זְהַב-תֻּרְכִּיָה מְעֻנָּן וְחִוֵּר.

עָמַד הַתַּרְנְגֹל וְהִתְחִיל קוֹרֵא מִזְמוֹרוֹ, וּפִתְאֹם

הִפְסִיק בְּאֶמְצַע הַשִּׁיר וַיִּפְשׁוֹט אֶת גְּרוֹנוֹ וַיָּנֹס,

פּוֹרֵשׂ אֶת כְּנָפָיו, – וְזֹאת הֵעִיר אֶת רַבִּי אֶלְיָקִים

לְהָצִיץ בְּתַרְנְגֹל זֶה וְלָדַעַת, מָה רָאָה עַל כָּכָה.

פִּתְאֹם שָׁמַע קוֹל שׁוֹט וְקוֹל אוֹפָן, וְאַחֲרֵי הָרַעַשׁ

רָאָה שְׁנֵי סוּסִים אַמִּיצִים, וְאַחֲרֵי הַסּוּסִים עֲגָלָה.

עָמְדוּ הַסּוּסִים מֵרוּץ, וְיָרַד מֵעַל הָעֲגָלָה

אִכָּר חָסֹן וָשָׂב, וַיְפַתַּח הַסּוּסִים, וַיִּקַּח

מִסְפֹּא – שְׂעוֹרִים וּבְלִיל לִבְהֶמְתּוֹ עָשָׂה בַּשֹּׁקֶת.

מַחֲרִישׁ מִתְבּוֹנֵן בַּ“גּוֹי” אֶלְיָקִים, לָדַעַת מַה-יָּבֹא.

רָאָה כוֹבָעוֹ – מִיָּד גָּזַר אֹמֶר, כִּי הוּא “בִּילִיבִרְקִי”

(וּ“בִּילִיבִרְקָה” הִיא כְּפָר, זֶה שְׁמוֹ וְזֶה זִכְרוֹ לְעוֹלָמִים,

וְאוּלָם הַיְּהוּדִים כִּנּוּהוּ “מִצְרַיִם הַקְּטַנָּה” בֵּינֵיהֶם).

רָאָה הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֶת בְּרוּאָיו, שֶׁהֵמָּה עֲתִידִים

לְעַרְבֵּב מִין בְּמִי שֶׁאֵינוֹ בֶן-מִינוֹ; מֶה עָשָׂה?

נָתַן סִמָּנִים בָּהֶם: הַקֶּרֶן, הַשֵּׁן וְהָרַעֲמָה;

זָנָב לִלְטָאָה, לַחֲמוֹר אָזְנַיִם אֲרֻכּוֹת וִישָׁרוֹת,

שֶׁתִי וָעֵרֶב בְּרֹאשׁ זְאֵבֵי-הַמַּיִם, וְקַרְנַיִם

רָמוֹת, עֲנֵפוֹת לָרְאֵם, וְכַרְבֹּלֶת מַאֲדִימָה לַגֶּבֶר,

זָקָן מְסֻבָּךְ לַתַּיִשׁ, וְלִבְנֵי בִּילִבִרְקָה – כּוֹבָעִים.

תְּמוּנַת הַקְּדֵרָה לַכּוֹבַע, אֶלָּא שֶׁהוּא יוֹתֵר אָרֹךְ.

שִׁבְעָה טְפָחִים זֶה אָרְכּוֹ, וְהַמְּהַדֵּר מוֹסִיף עוֹד זֶרֶת.

וְזֶהוּ מַעֲשֶׂה הַכּוֹבַע לִפְרָטָיו וּלְכָל הַדִּקְדּוּקִים:

אִכָּר כִּי יִרְצֶה בַּכּוֹבַע, וְנִכְנַס אֶל תּוֹךְ הַמִּכְלָאָה,

נוֹתֵן עֵינָיו בְּכֶבֶשׂ בֶּן-שְּנָתוֹ, שֶׁצַּמְרוֹ תַּלְתַּלִּים,

שָׁחוֹר, אוֹ אָמֹץ אוֹ חוּם, וְשָׁחַט הַכֶּבֶשׂ בַּבָּיִת,

בַּשֵּׁל הַבָּשָׂר בַּסִּיר וְאָכֹל אוֹתוֹ בַּמָּרָק

(וְאוּלָם יֵשׁ צוֹלִים בְּדַיְסָה שֶׁל גֶּרֶשׁ, אוֹ רִיפוֹת, וְכַדּוֹמֶה)

וְנָתֹן אוֹתוֹ הָעוֹר אֶל יַד בֻּרְסִי מֻמְחֶה לְדָבָר.

וְהָיָה בַּחַג וְיוֹם-הַשּׁוּק לְ“מִיכַיְלוֹבְקָה” יִסַּע, וְשָׁם

יָבֹא לַחֲנוּתוֹ שֶׁל שְׁרַגָּא וְיַמְתִּין. מְפַטְפֵּט שָׁם שָׁעָה,

וְיָבֹא לַחֲנוּתוֹ שֶׁל שְׁלוֹמְ’קֶה, וְחָזַר אֶל שְׁרַגָּא פַּעֲמָיִם;

אַחַר יִתְרַצֶּה עִם בֶּרְל, – וּבֶרְל – הוּא יַעֲשֶׂה הַכּוֹבַע.

וְעָלָה הַכּוֹבַע הָאֶחָד בַּחֲמִשִּׁים אֲגוֹרָה, אֵין גּוֹרְעִים

פְּרוּטָה מִזֶּה: הַמּחִיר קָבוּעַ מֵאָז מֵעוֹלָם.

וְזָכוּ לְשֵׁם הַכּוֹבָעִים וּבְנֵי-הַכְּפָר בְּאִפַּרְכִיָּה

מִנִּי אוֹרַחוֹב הָעִיר עַד לְבֹא סֵבַסְטוֹפּוֹל לְחוֹף-יַמִּים.

וְאִישׁ אִישׁ כִּי יִפְגֹּשׁ בַּדֶּרֶךְ מִבְּנֵי “בִּילִיבִרְקָה” נוֹסֵעַ,

וְדָרַשׁ בִּשְׁלוֹמוֹ וְאָמַר: “מִכְרָה כַּיּוֹם לִי כּוֹבָעֶךָ!”–

חֹק לִבְנֵי-טַבְרִיָּה הוּא, חָק-עוֹלָם, וְלֹא יַעֲבְרוּהוּ.

וְהִיא שֶׁעָמְדָה לוֹ אָז לְאֶלְיָקִים לְהַכִּיר הָאִכָּר,

וְאוּלָם נֶעְלַם מִמֶּנּוּ, מַדּוּעַ זֶה יִדְרֹש לְשִׁכְנוֹ.

הִתְחִיל אֶלְיָקִים מְחַשֵּׁב עִם נַפְשׁוֹ: זוֹ בִּילִיבִרְקָה

עִנְיָן חָדָשׁ מַה יֵּשׁ בָּהּ – וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי?

עוֹדוֹ מִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ וַיָּבֹא הָאִכָּר הַבָּיְתָה,

מַבִּיט עַל סְבִיבָיו, כִּמְחַפֵּשׂ אִיקוֹנִין, וּמְגַלֶּה אֶת רֹאשׁוֹ:

– "שָׁלוֹם! הֵן אַתָּה הַשֹּוחֵט? מִבִּילִיבִרְקָה אָנֹכִי,

פֶּסַח שְׁלָחַנִי לְקַחְתָּךְ: בֵּן יָלְדָה לוֹ מִרְקָ’ה, וּמָחָר

תָּמוּל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ; וְהִנֵּה הַמִּכְתָּב אֵלֶיךָ!".

– "טוֹב! – יַעֲנֶנּוּ אֶלְיָקִים – אֶתְפַּלֵּל וְאַחַר נִסָּעָה;

שָׁעָה תְּחַכֶּה לִי וְיָנוּחוּ הַסּוּסִים – סוּסֶיךָ".

אָמַר, וַיָּרֶם מַטֵּהוּ, וַיִּשָּׂא אֶת רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ;

הוֹלֵךְ לְאִטּוֹ בָּרְחוֹב וְחִבְטֵי סַנְדַּלָּיו מַבְרִיקִים,

מוֹהֵל מְפֻרְסָם מְאֹד הָיָה אֶלְיָקִים בַּסְּבִיבָה,

וְשָׁלְחוּ וְקָרְאוּ לוֹ גַּם מִכְּפָרִים הַיּוֹתֵר רְחוֹקִים,

יַעַן זָכָה לְשֵׁם. – וּמִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה וַיֵּצֵא

רַבִּי אֶלְיָקִים וּכְבָר מְעִילוֹ עָלָיו וּמַעֲטָפָה

גְּדוֹלָה וְחַמָּה, כִּי אֶלְקָה, הִיא אִשְׁתּוֹ, הִיא בֵיתוֹ, צִוָּתּוּ

לֵאמֹר: "קַח הַמַּעֲטָפָה וְחָבַשְׁתָּ בָּהּ אֶת צַוָּארֶךָ,

אָכֵן הַיּוֹם הוּא יוֹם חַם, וְאוּלָם יֵשׁ לָחוּשׁ לְצִנָּה.

קַח, כִּי מָה אִכְפַּת לָךְ? וְלֹא תִתְחָרֵט בְּוַדָּאי".

יָצָא אֶלְיָקִים מִבֵּיתוֹ וַיָּבֹא עֲדֵי הָעֲגָלָה –

וְהִנֵּה הִיא מְלֵאָה צֹאן-אָדָם: שְׁלֹשׁ בְּנוֹתָיו הַקְּטַנּוֹת, הַשְּׁזוּפוֹת.

שָׂרְה’קָה וּדְבוֹרְה’קָה וּטְשַׁרְנָה, וְחָסֵר אַךְ בְּנוֹ, הוּא הַנָּעַר.

וְהָיָה הַנַּעַר אָז מוּטָל בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם עַל זְרוֹעוֹת

בַּעַל-הַסּוּסִים הַ“גּוֹי”, שֶׁחָשַׁב לְהוֹשִׁיב גַּם אוֹתוֹ.

נָהֲרוּ פְּנֵי זֶה הַ“גּוֹי” בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע, וְחָנָא

(חָנָא קֹרָא לוֹ כְּשֵׁם בֶּן-דּוֹדוֹ, שֶׁמֵּת בְּכוֹלִירָה.

וְאוּלָם הַ“גּוֹיִם” קָנְדְּרַט לוֹ קָרְאוּ, וְטַעְמָם וְנִמּוּקָם

לֵאמֹר: אִם גָּדְל – דָּנִילָה, הֵן חָנָא קָנְדְּרַט מִדְּאוֹרַיְתָא).

פָּנָיו מְאִירִים מִגִּיל וּמְשֻׁנִּים מְאֹד, יַעַן כְּתָמִים

עָלוּ עֲלֵיהֶם מִפְּרִי עֵץ-הַתּוּת, שֶׁאָכַל לְתֵאָבוֹן,

וְנִשְׁאֲרוּ כְּחֻלִּים גַּם שִׁנָּיו, קְצֵה חָטְמוֹ וְרֹחַב סַנְטֵרוֹ;

וְהָיְתָה לוֹ שָׁעָה זוֹ שְׁעַת גִּילָה וְחֶדְוָה יְתֵרָה,

וְהָיָה בוֹעֵט בְּרַגְלָיו כְּשֶׁהֵנִיפוֹ מִיכַיְלָה הֶעָרֵל.

חוֹמֵד לוֹ לָצוֹן מִיכַיְלָה עִם יַלְדֵי הָעִבְרִים, מְהָתֵל:

“הִנְנִי אֲלֵיכֶם הַזִּ’ידְקִים!” וּמֵרִים אֶת שׁוֹטוֹ כְּמַצְלִיף.

קוֹלָן, קוֹל גָּדוֹל, תִּשֶּׂאנָה שָׂרְה’קָה וּדְבוֹרְה’קָה וּטְשַׁרְנָה,

וְאוּלָם חָנָא לֹא חַת וְלֹא זָע מִמְּקוֹמוֹ וְהֵרִים

אֶגְרוֹף עַל אוֹתוֹ הַ“גּוֹי”, כְּעָרוּךְ לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה.

מַחֲרִישׁ מִשְׁתָּאֶה לַנַּעַר יַעֲמֹד מִיכַיְלָה עַל עָמְדוֹ,

אַחַר נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ, מְדַבֵּר אֶל לִבּוֹ, וְכֹה אָמָר:

– “אוֹיָה, מֶה הָיָה כְּבָר לָנוּ, אִם יְהוּדִים עוֹמְדִים נֶגְדֵּנוּ?”

– "גִבּוֹר הוּא לִי – יַעֲנֶנּוּ אֶלְיָקִים בְּמֶתֶק שְׂפָתָיִם –

הֶרֶף מִמֶּנּוּ וְסַע, וְיִיטַב בְּעֶגְלָתְךָ לַיְלָדִים.

שֵׁנִית תִּקְרֶאנָה בְּקוֹל שָׂרְה’קָה וּדְבוֹרְה’קָה וּטְשַׁרְנָה

וְחָנָא עִמָּהֶן אַף הוּא, וְהַסּוּסִים זָזוּ מִמְּקוֹמָם.

– “שָׁלוֹם, אֶלְיָקִים!” אָז תִּקְרָא אִשְׁתּוֹ –“שָׁלוֹם לָךְ, אֶלְקָה!”

– “לְאַט לִי עִם חָנָא הַנָּעַר! אַתְּ, שָׂרְה’קָה, תַּעַרְבִי אוֹתוֹ!”

עָבְרוּ כַּחֲמִשָּׁה רְגָעִים וַיִּשָּׂא אֶלְיָקִים אֶת קוֹלוֹ:

– “בָּנַי, הִגִּיעַ כְּבָר זְמָן וּמוֹעֵד לָשׁוּב הַבָּיְתָה”.

מְמָאֲנוֹת קָמוּ הַנְּעָרוֹת וְלֹא מָרוּ פִי אַבָּא הַמְּצַוֶּה.

וְאוּלָם חָנָא הִתְעַקֵּשׁ וַיֹּאחַז בְּשׁוּלֵי מִיכַיְלָה,

פּוֹעֵר אֶת פִּיו לִבְלִי חֹק וּבוֹעֵט בּרַגְלָיו בְּחָזְקָה.

אַךְ לֹא עָמַד לוֹ קוֹלוֹ וְלֹא עָמְדוּ לוֹ רַגְלָיו בְּיוֹם צָרָה:

גְּזֵרָה יָצְאָה מִלִּפְנֵי אֶלְיָקִים – וְהוּרַד הַנָּעַר.

מִהֲרוּ טְשַרְנָה וּדְבוֹרְה’קָה לֶאֱחֹז-בּוֹ וַתִּשֶּׂאנָה

אֶת רַגְלֵיהֶן הַמְּהִירוֹת לָרוּץ הַבָּיְתָה וְנִסְחַב

חָנָא אַחֲרֵיהֶן, וְהוּא גוֹעֶה וּמַפְנֶה אֶת רֹאשׁוֹ לַאֲחוֹרָיו.

פַּעֲמֵי רַגְלָיו מַבְרִיקוֹת, וְשׁוּלֵי כֻתָּנְתּוֹ נִשְׁקָפִים,

סְרוּחִים בְּעַד פֶּתַח מִכְנָסָיו בַּחוֹר הַמָּפְנֶה לַאֲחוֹרָיו,

יַעַן כַּפְתּוֹרָיו לֹא רֻכְּסוּ כָּרָאוּי, וּלְמָה הָיָה דוֹמֶה

חָנָא בָּרֶגַע הַהוּא? לְכֶבֶשׂ בֶּן-שְׁנָתוֹ, הַיֹּוצֵא

בְּעִקְבוֹת אִמּוֹ, לְמוֹעֵד צֵאת הָעֲדָרִים הַשָּׂדֶה:

דּוֹפֵק הָרוֹעֶה אֶת צֹאנוֹ, וְהַכְּבָשִׂים הַקְּטַנִּים נֶחְשָׁלִים,

אָצִים וְגוֹעִים בְּקוֹל רָם וּסְרוּחִים עַל זַנְבוֹתָם, – מְכַרְכְּרִים,

קוֹפְצִים עַל יָרֵךְ וְעַל שׁוֹק…

וְהַסּוּסִים מְפַזְּזִים, רָצִים,

רֶגַע – וַיַּעַבְרוּ הָרְחוֹב הָאַחֲרוֹן וַיִהְיוּ בַשָּׂדֶה,

יָרְדוּ בַמּוֹרָד – וְנֶעֶלְמוּ כָל בָּתֵּי הַכְּפָר. אַךְ הַטַּחֲנָה

נִרְאָה עַל רֹאשׁ גִּבְעָה רָמָה מוֹרִידָה וּמַעֲלָה כְנָפֶיהָ,

זְרוֹעוֹת עֲנָקִים: מִשָּׁם שׁוֹלַחַת אֶת בִּרְכַּת פְּרִידָתָהּ.

וְרַחֲבֵי עֲרָבוֹת וְכָרִים סַבּוּ עֲלֵיהֶם מִסָּבִיב,

מֶרְחָב בֶּן חוֹרִים וְאֵין גְּבוּל וְיִפְעַת פְּרָאִים וְאַדִּירִים.

וְרוּחַ שֶׁל תּוּגָה חֲרִישִׁית מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הָעֲרָבָה,

שִׁירַת יְגוֹן הָעוֹלָמִים, עֲמֻקָּה, אִלֶּמֶת וּמָרָה,

שִׂיחוֹת עוֹלָמוֹת שֶׁהָיוּ, תַּעֲלוּמוֹת עֲתִידוֹת הַיָּמִים,

יָמִים יָבֹאוּ. וּבָאָה הַשִּׁירָה הַנּוּגָה, וּמִלְּאָה

חַדְרֵי לֵב אָדָם בִּיגוֹן פְּלָאִים, לֹא יָדַע גַּם שַׁחֲרוֹ,

לַקְדִּיר וּלְהַעֲנִין הַכֹּל וְלַשְׁבִּית שִׁירָתוֹ עַלִּיזָה,

לִהְיוֹת לִבָּתוֹ מִתְכַּוְּצָה, דְּמָעָיו מִתְכַּנְּסִים לְתוֹךְ עֵינָיו.

נוֹדְעָה מְאֹד הָעֲרָבָה, וּבְלוּחוֹת-תּוֹלְדוֹת-הָאָדָם,

הַרְחֵק מְאֹד, שָׁם, עַל קְצֵה גְּבוּל הָאֱמֶת וְהָאַגָּדָה,

מְעֻלָּף שְׁמָהּ בֶּעָנָן שֶׁל פִּלְאֵי-פְלָאוֹת וּנְצוּרוֹת.

פַּרְסִים פֹּה נִלְחֲמוּ עִם הַסְּקִתִּים, אַחֲרֵיהֶם יִדּוֹדוּ

מִשְׁפְּחוֹת הַפֶּטְשֶׁנֵּגִים וּבְנֵי הַפּוֹלוֹבְצִים לְשִׁבְטֵיהֶם,

אַחַר נִשְׁפְּכוּ פֹּה דְמֵי קוֹזַקִּים וְטָטָרִים.

חָלְפוּ, נָגוֹזוּ הַיָּמִים עֵת יִגְאוּ נְאוֹת הָעֲרָבָה,

יָם שֶׁל עֲשָׂבִים וּדְשָׁאִים מַבְרִיקִים וּמְפִיצִים נִיחוֹחָם,

מִנִּי גְבוּלוֹת בּוּדְזַ’ק עַד לְבוֹא יָם-הַכַּסְפִּי הַגָּדוֹל,

וְעַמִּים קָשִׁים מַאֲהִילִים עַל שְׂפוֹת הַנְּחָלִים בָּעֲרָבָה,

בּוֹלְמִים סוּסֵיהֶם הַפְּרָאִים עֲלֵי מֶרְחַבְיַת-הַשְּׂדֵמוֹת.

נִשְאֲרוּ אַךְ קִבְרוֹתֵיהֶם; הַבָּמוֹת הַבּוֹדְדוֹת, הָרָמוֹת!

דּוּמָם יַבִּיטוּ מֵעַל פְּנֵי הַבָּמוֹת הַפְּסִילִים הַנּוּגִים,

חִידוֹת הָאֶבֶן הַקָּרָה. אֲפִיקֵי-הָאָבִיב הַפְּזִיזִים

גָּרְפוּ כָּל רֹשֶׁם וְכָל צֵל שֶׁל הַסְּקִתִּים מֵיטִיבֵי-הָרֶכֶב.

רוּחַ נָשְׁבָה בָּרְשָׁמִים שֶׁל בְּנֵי הַפּוֹלוֹבְצִים – וַתְּפִיצֵם,

שָׁקְטָה לְעוֹלָמִים הַ“סֵּטְש”¹ וְנֶאֶלְמוּ הַתֻּפִּים בִּמְסִבּוֹת

גַּנֵּי גֵיא-בַּחְטְשִׁיסָרַי, וְנִמְלְאוּ נְאוֹת-הָעֲרָבָה

מֶגֶד שָׁמַיִם וְטָל, וַעֲדִי קָמוֹת-זָהָב לְבוּשָׁן.

יָנוּם הֶעָבָר אֶת שְׁנָתוֹ בְּקִבְרוֹת עֲנָקִים לוֹ חָצָב.

אַךְ בְּלֵילוֹת שְׁחוֹרִים וְנוּגִים, עֵת גִּזְרֵי הֶעָבִים נֶחְפָּזִים,

אָצִים דְּחוּפִים בָּרוֹם, וְשִׁבְרֵי-עֲנָנִים יִסָּעוּ,

וְחָפְרוּ פְּנֵי הַיָּרֵחַ, וְהָיָה מַרְאֵהוּ כִּנְחֹשֶׁת-

קָלָל, וְהוּא נֶחְבָּא לִפְרָקִים – נִדְמֶה: אַגָּדוֹת-הַקְּדוּמִים

מַעֲלוֹת בָּשָׂר וָדָם וְהִנָּן מִתְעוֹרְרוֹת לִתְחִיָּה.

וְקָמוּ אֲנָשִׁים חֲסֻנִּים מִתַּחְתִּית הַבָּמוֹת הַנּוּגוֹת

לִרְאוֹת בְּעוֹלָם הֶחָי, וְעֵינֵיהֶם גְּדוֹלוֹת וּתְמֵהוֹת,

וְהֵמָּה מְסַפְּרִים בְּקוֹל, כְּקוֹל הָעֲשָׂבִים בְּנוּעָם,

וְשָׁמְעוּ הַנּוֹסְעִים הַשִּׂיחַ, וּפָקְחוּ לִרְוָחָה עֵינֵיהֶם,

וְרָאוּ אֶת פְּנֵי הַשָּׁמַיִם, הֶעָבִים הַקּוֹדְרִים, הַזְּעוּמִים,

אַפְסֵי מֶרְחַקִּים, הָאִלְּמִים כְּסוֹד הָעֲתִידֹות, יַשְׁגִּיחוּ –

וְלִבָּם יִתְכַּוֵּץ מִכְּאֵב! וְגֻנַּב אֶל לִבָּם זֶה חִשְׁקָם

לַעֲלוֹת וְלִרְכֹּב עַל סוּס וְלִמְחוֹץ צַלְעוֹתָיו בַּדָּרְבָן,

לַחֲלוֹף עַל פְּנֵי הָעֲרָבָה בְּאֵין דֶּרֶךְ, מְקוֹם אָבַד מִשְׁעוֹל,

וְלַחְדּוֹר אֶל תּוֹךְ הָעֲרָפֶל… וְאָמַר הָאִישׁ הַנּוֹסֵעַ

לָשֵׂאת אֶת קוֹלוֹ, קוֹל עָז, וְהָלַךְ מִיָּם וְעַד יָם זֶה,

לְמַלֵּא חֲלַל הָאֲוִיר בַּקּוֹלוֹת הַפְּרָאִים, הַבּוֹדְדִים, –

וְשָׁמְעוּ בַּרְבּוּרִים בַּסּוּף וּבְנַחֲלֵי-הַבַּתּוֹת הַזְּאֵבִים,

וְעָנוּ מִשְּׂפַת הָאֲגָם, וְיֵילִילוּ מִמְּחִלּוֹת עֲפָרָם, –

וְרוּחַ לַקּוֹרֵא, בְּשַׁגָּם אוֹת-חַיִּים יָחוּשׁ בַּמֶּרְחָק.

חֶרֶשׁ אָז יִתֵּן בַּשִּׁיר מִיכַיְלָה אֶת קוֹלוֹ, וּנְכָאִים

הָגְתָה שִׁירָתוֹ הַפְּשׁוּטָה, הַתְּמִימָה, הֲרַת-הַגַּעְגּוּעִים.

פָּשׁוּט נִגּוּנָהּ מְאֹד, כֹּה תָּמִים וְכֹה מוֹנוֹטוֹנִי.

כָּכָה יְתַנֶּה הַשַּׁחַף עַל גְּדוֹת הַיָּם-הַשָּחוֹר, וּבְסֵתֶר

קָנֶה, אַגְמוֹן וָסוּף, וְעַל אַשְׁדּוֹת הַדְּנִפֶּר עַל שִׂרְטוֹן:

קְרִיאָה וּקְרִיאָה לְבָד, קוֹל עַרְעָר, קוֹל-בּוֹכִים וְנוּגֶה, –

כָּכָה גַּם יָשִׁיר מִיכַיְלָה; וַתִּגַּע שִׁירָתוֹ הַנּוּגָה

עַד לֵב אֶלְיָקִים הָרַךְ. וּבְשִׁירַת הָאִכָּר גַּם יִשְׁמָע:

מָרָה יִבְכֶּה בָהּ לֵב, לֵב רַעֲנָן, שֶׁמָּלֵא אוֹן וָאֹמֶץ,

אֶפֶס הַמָּקוֹם לוֹ צָר, וְהוּא חָפֵץ בְּמַעֲשִׂים וַעֲלִילוֹת,

וְרוֹצֶה בְּצִנּוֹר, שֶׁבּוֹ יִזְרְמוּ כָּל כֹּחוֹת עֲלוּמָיו,

וְרָוַח לוֹ מְעַט, בַּאֲבוֹד כֹּחוֹתָיו הַיְתֵרִים מִמֶּנּוּ…

שִׁירַת קוֹזַקִּים אָז שָׁר מִיכַיְלָה, וְקָמוּ מַחֲנוֹתָם

לִפְנֵי אֶלְיָקִים, וְצָר בְּדִמְיוֹנוֹ עוֹלָם לוֹ מוּזָר:

הֶרֶג, וְחֶנֶק וָאֵשׁ… וְעֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת הָלְאָה – – –

הָלְאָה בַּחֲלִיפוֹת הַדּוֹרוֹת, שֶׁצָּצוּ וְכָלוּ כֶּעָשָׁן

פֹּה, בָּעֲרָבָה הַזֹּאת… וַיִּזְכֹּר יְמֵי הַכּוּזָרִים:

וְהִנֵּה מַמְלָכָה יְהוּדִית, וְאִישִׁים חֲסֻנִּים וְקָשִׁים,

סוּסֵי עֲרָבוֹת, חֲנִית וָקֶשֶׁת, וְצִנָּה וּרְמָחִים – – –

זָר לוֹ וּמְשֻׁנֶּה הַכֹּל, אֶפֶס בּוֹ לִבּוֹ הִתְכַּוֵּץ…

קְשָׁתוֹת, וּרְמָחִים, וּכְלֵי-הַתּוֹתָח, וְגַם בַּלִּיסְטְרָאוֹת – – –

וְאוּלָם הַפָּנִים כְּבָר הָיוּ אֲחֵרִים – וְאֶלְיָקִים הִכִּירָם:

הַרְאֵל, יוֹם תִּשְׁעָה-בְּאָב!… וְלִבּוֹ הִתְכַּוֵּץ עוֹד יוֹתֵר.

וְאוּלָם הַנֶּשֶׁק הַלָּז!… וּמְנַחֵשׁ אֶלְיָקִים בְּנַפְשׁוֹ:

אִלּוּ הָיָה שָׁם הוּא, הֶהָיָה בֵּין “הָנֵי בִרְיוֹנֵי?”

וְעוֹדוֹ מְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, וְנִגְלְתָה לוֹ מִבְּלִי מֵשִׂים

תְּמוּנַת חָנָא, זֶה בְּנוֹ, וּכְלַפֵּי מִיכַיְלָה אֶגְרוֹפוֹ

נָטוּי, וְשָׁאַל אֶלְיָקִים: וְכַאֲשֶׁר הָיִיתִי אָנֹכִי

רַךְ וְקָטָן כִּבְנִי, הֶעָמַדְתִּי בִּפְנֵי זֶה הָאִכָּר?

אָמְנָם, רוּחַ חֲדָשָׁה, צוֹרֶרֶת הַכֹּל בִּכְנָפֶיהָ,

עָבְרָה בְּמַחֲנֶה הַיְּהוּדִים וְדוֹר חָדָשׁ יָקוּם בָּאָרֶץ:

צִיּוֹן, מוֹשָׁבוֹת וְחוֹבְבִים… וּמְלֵאִים יוֹם יוֹם הָעִתּוֹנִים

דְּרָשׁוֹת, קוֹנְגְרֵסִים וּבַנְק… וּלְבַב רַב אֶלְיָקִים יָנוּעַ,

רוֹחֵב וּפוֹחֵד מְאֹד – וּרְמָזִים, וְתִקְווֹת, וּנְצוּרוֹת…

דָּבָר נַעֲשֶׂה בָּעוֹלָם מְרוֹמָם, וְנִשְׂגָּב, וְאַדִּיר,

קָדוֹשׁ וְחָבִיב מְאֹד; אַךְ חָדָשׁ, חָדָשׁ לְגַמְרֵי.

וְנוֹרָא הֶחָדָשׁ הַלָּז: מִי יֵדַע מַה כָּרוּךְ בַּעֲקֵבוֹ?

זָרִים הַדְּבָרִים מְאֹד, וְאֵין מַגִּיד מֵרֹאשׁ הָעֲתִידוֹת – – –

“צְעִירִים”, “אַחַד-הָעָם”, הַשָּׂגוֹת וּשְׁאִיפוֹת נִפְלָאוֹת…

וְיָשָׁן – הַיָּשָׁן, אֲהָהּ, מָט לִנְפֹּל לִפְנֵי הֶחָדָשׁ!

עוֹדוֹ מִתְקַיֵּם מְעַט-קָט… וְהוֹלְכוֹת הַחֲתִירוֹת וּרְחָבוֹת

תַּחַת הֶעָבָר הַמָּט, וְרַבִּים הַבְּקִיעִים וְהַפְּרָצִים.

לְמַרְאֶה-עֵינַיִם הַכֹּל כַּאֲשֶׁר הָיָה לְעוֹלָמִים.

כְּמִקְרֵה הַקֶּרַח בָּאָבִיב יִקְרֵהוּ: רַק תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ

וְעָלוּ קַרְנַיִם בַּכֹּל – פְּנֵי קֶרַח כִּתְמוֹל וּכְמוֹ שִׁלְשֹׁם,

אוּלָם בִּדְרֹךְ עָלָיו רֶגֶל – וְנָמֵס וְהָיָה כְלֹא הָיָה…

יִשְׂמַח לִבֵּנוּ לַבָּא, וְיִדְוֶה לַהוֹלֵךְ – וְחוֹלֵף – – –

פִּתְאֹם הִתְחִילוּ הַסּוּסִים לָרוּץ מֵעַצְמָם נֶחְפָּזִים;

הִפְסִיק מִיכַיְלָה אֶת שִׁירוֹ, וְאוֹפַנֵּי עֲגָלָה מִשְׁתַּקְּשְׁקִים

שִׁקְשׁוּק עָלֵז וָחַי, כִּי בָאוּ עַד קְצֵה בִּילִיבִרְקָה.

וְאוֹרוֹת הַבָּתִּים מְלַבְּבִים, נִשְׁקָפִים מִתּוֹךְ שְׁמָשׁוֹת קְטַנּוֹת,

קוֹרְצִים עֵינַיִם לַבָּא בְּחִבָּה יְתֵרָה וּבְרֵעוּת.

וְכַלְבֵי הָרְחוֹבוֹת מְנַבְּחִים וְרָצִים לִפְנֵיהֶם וְאַחֲרֵיהֶם,

מְמַלְּאִים חֲלַל הָאֲוִיר בִּנְבִיחוֹת עַלִּיזוֹת וְקוֹל שָׂשׂוֹן.

 

II – הַ“בְּרִית”    🔗

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי בִּילִיבִרְקָה, הַיּוֹשְׁבִים עִם פֶּסַח בְּ“מִצְרָיִם”.

אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ בָּאוּ אֶל הַ“בְּרִית” וְהֵם יָשְׁבוּ רִאשׁוֹנָה בַּסְּעֻדָּה:

בֶּרֶלֶה דֶזְ’ס, וּשְׁמוּאֵל בּוּץ, וּבֶרְל הַגָּדוֹל וְהַקָּטָן,

גָּדְ’ל פַּלַּנְט וְזַלְמָן-דֹב, וּשְמֶרְל הַמְּלַמֵּד מִלִּיטָא,

רִבְלִין הַסּוֹכֵן מִלּוֹדְז וְאַלֶּכְּסַנְדֵּר מַטְוֵאִיטְש שְׁלִימַזְלִין,

יוֹסְקִין הַחוֹבֵשׁ בַּכְּפָר, מַתִּתְיָהוּ סֶמֶן הָרוֹקֵחַ

וְחַיִּים בְּרַב סִנְדֶּר הָרַב, כַּרְסָנִי וּרְחַב-הַכְּתֵפָיִם,

בֶּן-בִּילִיבִרְקָה גַּם הוּא, וְעָלֶיהָ כְּבוֹדוֹ וַהֲדָרוֹ,

“סְיָח זֶה הוּא בֶּן עֶדְרֵנוּ!” – כָּךְ הָיוּ מִתְיַמְּרִים בּוֹ שָׁם

נִלְוָה לוֹ רַבִּי לֵיבּ, הַשּׁוֹחֵט וְהַחַזָּן בְּ“מִצְרָיִם”,

קָטָן וְדַל כִּשְׁחִיף-עֵץ, וְצוֹלֵעַ מְעַט עַל יְרֵכוֹ,

וְלֵיזֶר הַשַּׁמָּשׁ דְּקַ"ק. וְלָאֵלֶּה הַשְּׁלֹשָׁה עוֹד נִסְפַּח

רַבִּי עַזְרִיאֵל מוֹרוֹנְט, אַדְמוֹנִי וּזְקָנוֹ צִמֵּחַ,

וְהָיָה בִּצְבָא נִיקוֹלַי הָרִאשׁוֹן, וּזְמָן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה

עָבַד הַמֶּלֶךְ וְעָמַד בְּנִסְיוֹנוֹת רַבִּים וְקָשִׁים;

עַתָּה כְּבָר שָׁב אֶל הַתּוֹרָה, שָׁב לַעֲבוֹדַת-הַבּוֹרֵא.

וְאֵלֶּה אַרְבַּעַת הַנְּקוּבִים בִּשְׁמוֹתָם: עַזְרִיאֵל וְלֵיזֶר –

לֵיזֶר הַשַּׁמָּשׁ – וְהָרַב וְרַב לֵיבּ – בִּגְדֵיהֶם אֲרֻכִּים,

וְהָיוּ מְכֻבָּדִים עַל פְּנֵי הָעָם וְקוֹלָם נִשְׁמַע בַּקָּהָל.

אֵלֶּה הָיוּ כָּל “כְּלֵי-הַקֹּדֶשׁ” בְּקַ"ק בִּילִיבִרְקָה.

וְהָיוּ עוֹד שְׁנַיִם עֲלֵיהֶם, וְעַד אֵלֶּה לֹא בָּאוּ הַשְּׁנַיִם,

וְהֵמָּה: חֲוֵדִיר פַּסְקָה, וְחִוְרָה מְטֹרֶפֶת-הַדָּעַת.

חֲוֵדִיר – אִישׁ רָזֶה וָרָם, וְאַפּוֹ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן

כַּאֲשֶׁר אַחֲזָה בוֹ אֵשׁ, וְעֵינָיו חַכְלִילוֹת מִיַּיִן.

מָתוּן הָיָה בְּמִדּוֹתָיו, וְשׁוֹמֵר אֶת חַצְרוֹת הַיְּהוּדִים

(לְיֶתֶר הַחֲצֵרוֹת אֵין שׁוֹמֵר…) בִּרְחוֹב הַיְּהוּדִים, הַמָּלֵא

רֶפֶשׁ, מַדְמֵנָה וְטִיט, אֶת כְּלָבָיו הִתְהַלֵּךְ חֲוֵדִיר.

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת כְּלָבָיו: סִרְקָה, זוּזוּלְקָה, קַדּוֹשְׁקָה וְדַמְקָה.

אִתּוֹ אָז הָיָה סִרְקָה (וְיֶתֶר הַכְּלָבִים בְּבֵיתוֹ)

יוֹשֵׁב בְּאוֹתָה הַשָּׁעָה בְּזָוִית וְעוֹצֵם אֶת עֵינָיו,

וְצָד אֶת הַזְּבוּבִים בְּמוֹ פִּיו, כִּי שָׁתוּ עַל אָזְנוֹ הַצְּרוּמָה,

וְסֵבֶר פָּנִים לוֹ יָפוֹת, מְנַעֲנֵעַ בִּזְנָבוֹ לִפְרָקִים.

וְנוֹסָף עַל מַה שֶׁהוּא שׁוֹמֵר, עוֹד הָיָה פַּסְקָה “גוֹי-שֶׁל-שַׁבָּת”:

מְכַבֶּה הַמְּנוֹרוֹת שֶׁל נֵפְטְ וְעוֹרֵךְ הַמֵּחָם בְּשַׁבָּת,

בּוֹנֶה הַסֻּכּוֹת, וְיֵשׁ שֶׁהָיָה גַּם מַסִּיק תַּנּוּרִים.

וְאוּלָם פֹּה הָיְתָה יָדָהּ שֶׁל חִוְרָה עַל הָעֶלְיוֹנָה.

וְעוֹד הָיְתָה דוֹלָה מֵי-בְּאֵר, וּשְׂכָרָהּ אֲגוֹרָה אוֹ שְׁתַּיִם

וְחַלָּה. וְהָיָה בַיּוֹם שֶׁבּוֹ הָיוּ מְחַמְּמִים הַמֶּרְחָץ,

הָיְתָה עוֹבֶרֶת בִּרְחוֹב הַיְּהוּדִים וּזְמוֹרָה בְּיָדֶיהָ,

הָלוֹךְ וְקָרֹא בְּקוֹל, וְכָךְ הָיְתָה חִוְרָה מַכְרֶזֶת:

“יְהוּדִים, לְכוּ אֶל הַמֶּרְחָץ, רְדוּ לְבֵי-בַאנֵי, מְצֹרָעִים!” –

שְׁנֵיהֶם נִזְדַּמְּנוּ הַפַּעַם לְפֻנְדָּק אֶחָד וְלִסְעֻדַּת-

פֶּסַח בְּהִמּוֹל לוֹ בְּנוֹ וּלְרֵיחַ-הַיַּיִן גַּם בָּאוּ.

קָהָל עָלֵז מְאֹד, מִתְוַכְּחִים וּמְשׂוֹחֲחִים כֻּלָּם,

בּאוּ הַקְּרוּאִים לְבֵית רַב פֶּסַח אֶל אוּלַם-הַבָּיִת,

חֶדֶר מְרֻוָּח וָרָם, וַחַלּוֹנָיו נִשְׁקָפִים הַגַּנָּה,

גַּן זֶה נָטַע אֲבִי רַב פֶּסַח דֻּבְדְּבָנִים וְתַפּוּחִים;

וְכָתְלֵי הַחֶדֶר מְשׁוּחִים בְּנֶתֶר, וּבְאֶמְצַע הַסִּפּוּן

עִגּוּל מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב, וְיָתֵד בָּעִגּוּל, בָּהּ תְּלוּיָה

מְנוֹרָה שֶׁל בְּרוֹנְזָה לְנֵפְטְ. וְעַל כָּתְלֵי הַחֶדֶר גַּם תְּמוּנוֹת

מוֹנְטֶפְיוֹרִי וְהִירְשׁ, וְכָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וְרַבָּנָיו.

וְעָמְדוּ כִּסְאוֹת שֶׁל וִינָא וְעִטְּרוּ לְשֻלְחָנוֹת אֲרֻכִּים.

וְאוּלָם קְרוּאֵי הָעֵדָה לֹא מִהֲרוּ שֶׁבֶת עַל מְקוֹמָם.

וְעָמְדוּ מִתְוַכְּחִים בְּקוֹל, מַחֲזִיקִים בְּכַפְתּוֹרֵי שִׁכְנֵיהֶם,

עַד שֶׁשָּׁאַל הָרַב אֶת בַּעַל-הַשִּׂמְחָה, וְכֹה אָמַר:

– “נוּ, רַב פֶּסַח, עַד אָן?” – “נוּ, נוּ” – יַעֲנֶּנוּ רַב פֶּסַח.

–“כִּסֵּא לַסַּנְדָּק הֲלוֹם!” – וּמְשָׁרְתָיו הֵבִיאוּ הַכִּסֵּא.

וְהָיוּ מְאִירִים כָּל פְּנֵי עַזְרִיאֵל בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע;

בְּגַאֲוָה הִבִּיט עַל כֹּל וְרוֹמְמוּת-קֵיסָרִים עַל פָּנָיו,

וַרְדִּיִּים פָּנָיו כִּפְנֵי עוּל-יָמִים הַמָּלֵא עֲלוּמִים,

זְקָנוֹ אָרֹךְ וָשָׂב, וְשַׂעֲרוֹתָיו כֻּלָּן מַכְסִיפוֹת,

יוֹרֵד תַּלְתַּלִּים עַל פִּי מִדּוֹתָיו וְחָזֵהוּ הַבּוֹלֵט;

גַּבּוֹת עֵינָיו גַּם הֵן מַכְסִיפוֹת, שְׂעִירוֹת וְעָבוֹת,

נְטוּיוֹת כִּקְשָׁתוֹת, נִצְמָדוֹת, מַגְבִּילוֹת אֶת מִצְחוֹ הֶעָדִין.

חָזוּ הַמְּסֻבִּים אָז בּוֹ וְנֶהֱנוּ מֵהַדְרַת שֵׂיבָתוֹ.

וְכָךְ הָיָה יוֹשֵׁב וּמְחַכֶּה לִקְרָאת בּוֹא הַ“קְּוַטֶר” וְהַיֶּלֶד.

וְעֵינָיו נְטוּיוֹת לְנֹכַח הַפֶּתַח לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי,

מְקוֹם שָׁם יוֹשְׁבוֹת הַנָּשִׁים וְשָׁם הַיּוֹלֶדֶת וְהַיְלוּד.

חֶרֶשׁ אָז תִּסּוֹב עַל צִירָהּ דֶּלֶת הַחֶדֶר, וַתָּבֹא

נַעֲרָה נָאָה, וְהִיא בַּת שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לֹא יוֹתֵר,

בִּתּוֹ הַבְּכִירָה שֶׁל פֶּסַח, וְהִיא גַם הַ“קְּוַטֵרִין” עָתָּה.

זְקוּפָה גִזְרָתָהּ, אַךְ עוֹד טַל-יַלְדוּת יָנוּחַ עָלֶיהָ.

הִנֵּה כְּתֵפֶיהָ זֶה כְּבָר נָכוֹנוּ – חֲטוּבוֹת, עֲגֻלּוֹת,

אוּלָם צַוָּארָהּ עוֹד דַּק וּקְצוֹת-זְרוֹעוֹתֶיהָ עוֹד חַדִּים,

וְתָאֳמֵי-גַלִּים מִבַּעַד כֻּתָּנְתָּהּ שֶׁלָהּ יִתָּאֵרוּ;

שְׂעָרָהּ עָשׂוֹי שְׁתֵּי קְוֻצּוֹת, שְׁחוֹרוֹת, מַבְרִיקוֹת, עֲבֻתּוֹת,

נוֹפְלוֹת כִּנְחָשִׁים, כִּמְעַט בְּכַף רַגְלֶיהָ נָגָעוּ,

נְחָשִׁים כְּבֵדִים וְעָבִים, כְּאֶגְרוֹף אַדִּירִים הַקְּוֻצָּה.

נָאֲוָה הַנַּעֲרָה מְאֹד! וְזֶה מַה שֶׁהוֹסִיף עַל חִנָּהּ:

נִדְמֶה, נֶאֱבָקוֹת בָּהּ הָאִשָּׁה וְהַיַּלְדָּה, וַחֲלִיפוֹת

תָּרוּם יַד אַחַת מֵהֶן. – וְדָמְתָה לְאַלּוֹן מְאֹד רַעֲנָן,

זָקוּף, גָּבוֹהַּ וְדַק, אַךְ שֶׁכְּבָר יֶשׁ בּוֹ לְהַכִּיר

חָסְנוֹ וְיָפְיוֹ בְּיוֹם יוֹפִיעַ כָּלִיל בַּהֲדָרוֹ.

גְּדוֹלוֹת עֵינֶיהָ וְהֵן אֲפוֹרוֹת וּמְלֵאוֹת אוֹר צוֹהֵל,

וְרִיסֵי-הָעַיִן אֲרֻכִּים וּשְׁחוֹרִים, מַאֲפִילִים הַחוֹרִים.

וְהָיָה בַּהֲרִימָהּ הָעַפְעָף וְחָדַר לִלְבַב הַמִּתְבּוֹנֵן

מַבַּט-עֵינֶיהָ וְהָאוֹר בְּשָׂשׂוֹן חֲרִישִׁי וּמְלַבֵּב.

פְּרוּשׂוֹת יָדֶיהָ, וְעַל פְּנֵי כַפֶּיהָ הַיֶּלֶד עַל מַצַּע-

שָׁנִים לָבָן וָצַח, וְהִיא כְפוּפָה מְעַט אֲחוֹרַנִּית,

יַעַן כָּבֵד מִנְּשׂוֹא אָחִיהָ הַקָּטָן הַנּוֹלָד.

צָעֲדָה לְאִטָּהּ. וְעוֹר לְחָיֶיהָ אָדַם מִבֹּשֶׁת,

אוּלָם רַק רֶגַע, כִּי שָׁבוּ פָנֶיהָ וְהָיוּ כְקֶדֶם;

וַדַּאי הִבִּיטָה בִּפְנֵי הַ“קְּוַטֶר” הַצּוֹעֵד כְּנֶגְדָּהּ.

וְאֵין זֶה כִּי אִם רֶגַע הָרָז נָסַךְ עָלֶיהָ מִקָּדְשׁוֹ:

“שְׁכִינָה שְׁרוּיָה, רְאוּ, הַשְּׁכִינָה כָּעֵת עַל פָּנֶיהָ!”–

אָמַר בֶּרֶלֶה דֶזְ’ס, אַַף יֶתֶר הַקְּרוּאִים מִשְׁתָּאִים:

“עַיִן-רָעָה אַל תְּשְׁלַט בָּהּ!” – וַיִּקַח הַ“קְּוַטֶר” הַיֶּלֶד

וְנָתוֹן אוֹתוֹ אֶל יַד עַזְרִיאֵל הַיּוֹשֵׁב בַּכִּסֵּא.

גָּדוֹל הַיֶּלֶד וּכְעֵין הַוֶּרֶד הָרַעֲנָן כָּל בְּשָׂרוֹ,

שָׁלֵו יָנוּחַ עַל סְדִין-הַשָּׁנִי, הַלָּבָן, הַמַּבְרִיק.

כָּכָה תוֹפִיעַ בַּסְּתָו לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת הַחַמָּה,

תַּעֲרִיב כִּי נָטָה הַיּוֹם, וְעַל שַׁדְמוֹת הַשֶּׁלֶג הַכְּחַלְחַל

תֵּרֵד, וְנָגְעָה בִּכְנַף הַשָּׂדֶה וְלוֹחֲשׁוֹת פָּנֶיהָ.

עָמַד הַקָּהָל הָרַב וּצְפוּפִים כִּתְּרוּ הַכִּסֵּא,

עָמְדוּ מְחַכִּים וְעַל פְּנֵי כֻלָּמוֹ חוֹפֶפֶת כְּעֵין קְדֻשָּׁה,

וְדִמְמַת-קֹדֶשׁ בְּבֵית רַב פֶּסַח בָּאוּלָם שׂוֹרֶרֶת…

 

III – “הַמִּשְׁתֶּה”    🔗

בְּחָפְזָה הוּבָא לַחֲדַר הַמִּטּוֹת אֶל אִמּוֹ הַיֶּלֶד,

וְקוֹלוֹ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הַבַּיִת עַד סוֹפוֹ. – "חֵי נַפְשִׁי,

חָכַם הַבֵּן, כִּי עַל כֵּן חָמָס הוּא קוֹרֵא, וּבְצֶדֶק,

נָקִי יָצָא מִכָּל זְכֻיּוֹתָיו הַפְּרָטִיּוֹת כְּאֶחָת!" –

לָחַשׁ עַל אֹזֶן שְׁמוּאֵל-בּוּץ מַתִּתְיָה סֶמֶן הָרוֹקֵחַ.

בְּשָׁאוֹן, הֲמֻלָּה וּבְקוֹל יָשׁוּבוּ לְשִׂיחָתָם הַמְּדַבְּרִים,

וְנִמְלָא הָאוּלָם מִפֶּה לְפֶה וִכּוּחִים עַלִּיזִים.

דְּחוּפוֹת, נִדְחָקוֹת בֵּין קְהַל-הַקְּרוּאִים תֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים,

קְרוֹבוֹת-מִרְיָם וְכָל רֵעוֹתֶיהָ וּבָאוֹת-הַבָּיִת,

עָרְכוּ שֻׁלְחָנוֹת וְשָׂמוּ סְדִינִים צַחִים עָלֵימוֹ.

בְּצִלְצֵל עָלֵז וָחַי נִכְנְסוּ צִנְצָנוֹת וְקַנְקַנִּים

וְעָמְדוּ בְמַעֲרָכָה עַל-גַבֵּי הַשֻּלְחָן לְאַרְבַּע פִּנּוֹתָיו.

הָרִים גַּבְנוּנִים בְּקִרְבָתָם: סַלִּים שֶׁל בְּדֹלַח וְאַגְּנוֹת-

כֶּסֶף עֲמוּסֵי לֶחֶם לָבָן, מִגְדָּנוֹת וּרְקִיקִים.

אוֹרוּ עֵינֵי הָעָם לְמַרְאֶה קַנְקַנִּים וּרְקִיקִים,

וְלִבָּם, לֵב נָדִיב, אָז חָשׁ מֵעֵין מוּעָקָה. וַיִּשָּׂא

פֶּסַח אֶת מְשָׁלוֹ, וְכֹה אָמַר אֶל קְרוּאָיו בְּחִבָּה:

–"רַחֲצוּ יְדֵיכֶם וּשְׁבוּ, רַבּוֹתַי, אֶל שֻׁלְחַן הַסְּעֻדָּה,

סַעֲדוּ לִבְּכֶם מִכֹּל אֲשֶׁר חַנַּנִי צוּר-יִשְׁעִי.

הִנֵּה אֲלוּנְטִית, וְכַד הַמַּיִם בִּפְרוֹזְדוֹר הַבָּיִת!"

אָמַר – וַיִּמְצְאוּ חֵן הַדְּבָרִים בְּעֵינֵי הַבָּאִים,

וְנִדְחֲקוּ סָבִיב לַכַּד, וַיְבָרְכוּ “עַל נְטִילַת יָדָיִם”.

נִכְנְסוּ שֵׁנִית לְתוֹךְ הָאוּלָם, וַיֵּשְׁבוּ וַיְחַכּוּ.

פָּתַח רַב חַיִּים הָרַב וּבֵרַךְ עֲלֵי “מוֹנוֹפּוֹלְקָה”²,

פָּרַס רְקִיקֵי-הַדְּבָשׁ, וְאַחֲרָיו הֶחֱרָה הֶחֱזִיק

יֶתֶר הַקָּהָל גַּם הוּא, כַּיְרֵאִים וְכָאֶפִּיקוֹרְסִים,

וְאָמְנָם רָעֵב הָעָם, וּמֵאָז הַבֹּקֶר לֹא אָכָל.

וְקוֹלוֹת הָאוֹרְחִים עַלִּיזִים: – "לְחַיִּים, רַב פֶּסַח, לְחַיִּים!

נִזְכֶּה וְנִרְאֶה בַטּוֹב, בִּישׁוּעוֹת טוֹבוֹת וְנֶחָמוֹת!"

– אָמֵן, עָלֵינוּ וְעַל כְּלָל יִשְׂרָאֵל, רִבּוֹנוֹ-שֶׁל-עוֹלָם!–

מַהֵר חִישׁ הוּרַק כָּל סַל הַלֶּחֶם וְאַגְּנוֹת הָרְקִיקִים,

וְאוּלָם תְּמוּרָתָם כְּבָר בָּא חֵיל קַעֲרוֹת זְכוּכִית וְהֵן מְלֵאוֹת –

כָּבֵד כָּתוּת שֶׁל עוֹף, עַל שֶׁמֶן בַּרְבּוּרִים עָשׂוּהוּ.

צָלוּי וּבָא מִן הָאֵשׁ בִּזְמַנּוֹ, וּמֶלַח וּפִלְפְּלִין,

עֵרֶב חֲתִיכוֹת שֶׁל בְּצָלִים, לֹא הוֹסִיף וְלֹא גָּרַע הַמְּבַשֵּׁל;

רַךְ הוּא וָּמֵלא לְשַׁד, וּמַרְאֵה-הַפִּטְדָּה מַרְאֵהוּ.

וְעָמַד מִדַּבֵּר הָעָם, וְלֹא בָּטְלוּ הַטּוֹחֲנוֹת וְלֹא שָׁבָתוּ,

וְנִשְׁמַע מִסָּבִיב אַךְ קוֹל מִזְלָגוֹת נְעוּצִים וְשַׂכִּינִים.

אַחַר הִגִּיעַ תּוֹר חֲזֶרֶת גְּזוּרָה וּכְתוּתָה,

בְּלוּלָה בַחֲתִיכוֹת שֶׁל שׁוּם, וּבְצָלִים עַל שֻׁמַּן תַּרְנְגֹלוֹת.

וְעָרְבָה הַבְּלִילָה לַחֵךְ, וְלֹא הוֹתִיר לָהּ שָׂרִיד הַקָּהָל.

אָז אַךְ יוֹפִיעוּ בְּסֵפֶל-אַדִּירִים דָּגִים מְמֻלָּאִים:

אָקוּנוּס צָהֹב וּזְאֵב-הַמַּיִם הַמַּפְלִיא בְגָדְלוֹ.

יֶתֶר הַדָּגִים דְּגֵי-רֶקֶק נֶחְמָדִים וְרַכִּים לְמִינֵיהֶם,

יֵשׁ מֵהֶם צְלוּיִים עַל אֵשׁ, מֵהֶם מְמֻלָּאִים, וּבִשְּׁלוּם

הֵיטֵב, וְטִפֵּי-הַשֶּׁמֶן – טִלְלֵי-זָהָב לְגַבָּם,

“בְּפִלְפְּלִין חֲרִיפִים”, וּצְנוֹן וּבְצָלִים וְצִמּוּקִים מֵאִזְמִיר,

זָכְתָה מִרְיָם לְשֵׁם בְּדָגִים מְמֻלָּאִים, וְעָלָה

בְּיָדָהּ בִּשּׁוּל הַדָּג, וְלֹא הָיָה קֵץ לְשִׂמְחָתָהּ.

נִדְמֶה, כִּי נָמֵס הַדָּג בַּפֶּה וְנִדְחָק מֵעַצְמוֹ

לְתוֹךְ גְּרוֹן אוֹכְלֵהוּ וָבָא, וְאִדְרוֹתָיו מִנֹּפֶת מְתוּקוֹת.

וְיַחַד עִם אֵלֶּה הַדָּגִים בָּאוּ בַקְבּוּקֵי הַיָּיִן,

יַיִן יָשָׁן מִקְּרִים, בַּקְבּוּקִים אֲחָדִים “יֵין-כַּרְמֶל”,

וְכִבְּדוּ בּוֹ אֶת הָרַב, וְגַם יֶתֶר הַקְּרוּאִים טָעָמוּ,

וְהִלְּלוּ אוֹתוֹ. וּכְשֹׁךְ הָרָעָב וְנִכְנָס הַיַּיִן

שָׁבוּ לְדַבֵּר בְּקוֹל רָם, לְהִתְלוֹצֵץ וְלִשְׂחוֹק מִטּוּב-לֵב.

וְהָיוּ מְדַבְּרִים עַל-דְּבַר שׁוּק-הַתְּבוּאָה וְעַל-דְּבַר הַבַּצֹּרֶת

(וְהַשָּׁאוֹן הוֹלֵךְ וָרָב: בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ אִישׁ וְשִׁיטָתוֹ),

וְנָשְׂאוּ-וְנָתְנוּ בִּדְבַר הַמְּדִינוֹת וּמַחֲלַת-וִיקְטוֹרִיָּה,

עַד שֶׁבָּאוּ לִבְסוֹף לְמַשָּא-וּמַתָּן בְּעִנְיָן

עִזְבוֹן רוֹטְשִׁילְדְ וְהִירְשׁ, וּבְמַצַּב הַפּוֹעֲלִים כֻּלּוֹ.

קוֹלוֹ אָז יִשָּׂא, קוֹל רָם, הַמְּלַמֵּד שְׁמֶרְל וְכֹה אָמָר

(הָיָה לִיטָאִי וְעַל כֵּן בֶּן-תּוֹרָה, וְאִם הֵצִיץ וְנִפְגָּע):

–“שִׁמְעוּ, רַבּוֹתַי, מַה שָּׂח הַמְּלַמֵּד מִלִּיטָא, מַה יֹּאמַר!”

פָּתַח שְׁמֶרְל בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן וְסִפֵּר בִּקְצָרָה

תְּלָאוֹת הַפּוֹעֲלִים וְכָל מַה שֶׁעָבַר עַל נַפְשָׁם עַד הֵנָּה:

מְצוּקוֹת, וְרָעָב וּמְרִי הַלַּחַץ בְּאֵין תִּקְוָה לֶעָתִיד,

וְהֵמָּה קָשִׁים מִצּוּר, וְעָמְדוּ בְּנִסְיוֹנוֹת מְאֹד רַבִּים,

נְטוּיוֹת עֵינֵיהֶם אֶל כְּלָל יִשְׂרָאֵל: יִדְאַג-נָא לָמוֹ,

–וְיַיִן מַאְדִּים זֶה מָה הוּא, אִם לֹא דַּם פּוֹעֲלֵינוּ,

שָׁפְכוּ וְשׁוֹפְכִים עַל שְׂדוֹת בַּת-צִיּוֹן וְהָרֵי-יְהוּדָה?

דָּמָם יְבֻקַּשׁ מִיֶּדְכֶם אִם אַתֶּם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישׁוּ

טֶרֶם יַחֲרִימוּ הַכֹּל בְּנֵי יִקַ"א הַלּוֹחֲצִים אוֹתָם.

הִנֵּה כֵּן יֹאמַר הַ“גּוֹי”: "אִישׁ אִישׁ יִתֵּן חוּט וְלֹא יוֹתֵר –

וְנִמְצְאָה כְּתֹנֶת לַדָּל!" – כֵּן כִּלָּה אִמְרָתוֹ הַמְּלַמֵּד,

חָוְרוּ כָּל פָּנָיו כְּכַלּוֹתוֹ, וְעֵינָיו מִתְנוֹצְצוֹת וְיָפוֹת.

חֶרֶשׁ הֶאֱזִינוּ הָעָם וְנִעַנְעוּ בְּרֹאשָׁם בְּדַבְּרוֹ,

וְנָשִׁים מַעֲבִירוֹת עַל שְׁתֵּי עֵינֵיהֶן אֶת קְצוֹת הַמִּטְפָּחוֹת.

כִּלָּה הַמְּלַמֵּד, וְהָעָם עוֹדֶנּוּ מַחֲרִישׁ, וּפִתְאֹם

קְעָרָה נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ הַמְּסֻבִּים, וְצִלְצַל מַטְבֵּעוֹת

נִשְׁמַע בְּאוּלָם הָרָם, וְהַקְּעָרָה הוֹלֶכֶת וּכְבֵדָה.

וְשָׂמַח הַקָּהָל מְאֹד, כִּי לֶב אִישׁ אִישׁ יִחַדְּ בַּעֲשׂוֹתוֹ

טוֹבָה לַעֲמִיתוֹ, וּפְנֵי הַמְלַמֵּד מְזִיעִים מִשִּׂמְחָה.

–"הִנֵּה כִּי כֵן, – יֹאמַר אָז שֶׁבְּתִי’לִי, מוֹשֵׁךְ בִּזְקָנוֹ

(זֶה אַךְ מִפּוֹלִין הוּא בָּא וְקָרְאוּ לוֹ “תַּחְמָס פּוֹלָנִי”,

כַּאֲשֶׁר יִקְרְאוּ לְכָל פּוֹלָנִי “תַּחְמָס” אוֹ “גַּנָּב”): –

הִנֵּה כִּי כֵן שְׁמֶרְל זֶה – אִישׁ הָיָה, אִלְמָלֵא לִיטָאִי,

רֹאשׁ שֶׁל שֶׁתִי-וָעֵרֶב, – מְסֻפְּקָנִי, אִם הֵם יִשְׂרְאֵלִים".

שָׁמְעוּ הַיּוֹשְׁבִים וְהִבִּיטוּ בִּפְנֵי הַלִּיטָאִי מַה יַּעֲנֶה,

חִכּוּ לִדְבָרָיו, כִּי אִישׁ מְאֹד נָבוֹן הָיָה, וְאִם מְלַמֵּד.

עֵינָיו אָז יַעֲצוֹם שְׁמֶרְל וְיַעֲנֶה כְּשׁוֹאֵל לְתֻּמּוֹ:

–“וְאִלּוּ אַבְרָהָם אָבִינוּ לִיטָאִי לֹא הָיָה, רַב שֶׁבְּתִי’ל?”

–“מָה? – יְשִׁיבֶנּוּ הַלָּז – אַבְרָהָם אָבִינוּ! מִנָּלָן?”

עָנָה שְׁמֶרְל: – "הֵן כָּתוּב ‘וַיִּקְרָא אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית’

וְאִלּוּ לֹא הָיָה לִיטָאִי, שֵׁינְדְלְס הָיָה אוֹמֵר וְלֹא שֵׁנִי’ס".

מָצְאוּ הַדְּבָרִים אָז חֵן בְּעֵינֵי הַמְּסֻבִּים וְצָחֲקוּ

הַרְבֵּה, וְנֶהֱנוּ מְאֹד מֵחָכְמַת הַמְּלַמֵּד וְאָמְרוּ:

-“שֶׁבְּתִי’לִי! שְׁתִיקָה זוֹ מָה הִיא? עֲנֵה לוֹ לַמְּלַמֵּד גַּם אָתָּה!”

–“אֶט – עָנָה שֶׁבְּתִי’לִי – פְּפֶה! יֹאמַר הַ”לֶּטְבִיק"! מַאי אִכְפַּת?

וְאוּלָם נִפְלָאת הִיא בְּעֵינַי וְנֶעְלָם מִמֶּנִּי הַפִּתְרוֹן:

שֶׁמָּא רְאִיתֶם עַד כֹּה לִיטָאִי, שֶׁאֵין לוֹ שְׁנֵי שֵׁמוֹת,

וְאִם שְׁנֵי שֵׁמוֹת אֵין לוֹ, שְׁנֵי זוּגוֹת שֶׁל תְּפִילִין לוֹ בְּוַדַּאי,

אוֹ, לְכָל-הַפָּחוֹת, לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים עֲגוּנוֹת בְּלִיטָא".

מָצְאוּ הַדְּבָרִים אָז חֵן בְּעֵינֵי הַמְּסֻבִּים וְצָחֲקוּ

הַרְבֵּה, וְנֶהֱנוּ מְאֹד מֵחָכְמַת שֶׁבְּתִי’ל מִפּוֹלִין.

חָוְרוּ פְּנֵי שְׁמֶרְל מְאֹד, כִּי זָכַר מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה:

וְאוּלָם הִבְלִיג עַל כַּעֲסוֹ, וְעָנָה לְשֶׁבְּתִי’ל וְאָמָר:

–"שֶבְּתִי’לִי, הַסְכֵּת וּשְׁמָע: מִסְּתָמָא נְהִירִין לְךָ דִבְרֵי

קְדוֹשִׁים בְּהַגָּדַת-הַפֶּסַח: מָה רָאָה רִבּוֹנוֹ-שֶׁל-עוֹלָם

לִשְׁחוֹט אֶת מַלְאַךְ-הַמָּוֶת, שֶׁצָּדַק בְּרִיבוֹ, רַבּוֹתָי?

שֶׁבְּתִי’לִי, צֵא וַחֲשׁוֹב!" – “צָדַק מַלְאַךְ-הַמָּוֶת” –

עָנָה הַקָּהָל קוֹל רָם – “וְהַתֵּרוּץ, שְׁמֶרְל, הַתֵּרוּץ!”

עָנָה שְׁמֶרְל וְכֹה אֶת מְשָׁלוֹ נָשָׂא וַיֹּאמַר:

-"צָדַק הַבּוֹרֵא אַף הוּא, וְהַכֶּלֶב אָשֵׁם בַּדָּבָר:

צַדִּיק אַתָּה, אֲבָל מִי בִקֵּשׁ מִיָּדְךָ, הַכֶּלֶב,

לָדוּן – וְהַמִּשְׁפָּט לֹא לָךְ!" – וְלֹא עָמְדוּ מִצְחוֹקָם הַמְּסֻבִּים,

וְשֶׁבְּתִי’לִי פָּנָיו כִּפְנֵי הַכְּרוּם מַאְדִּימִים, מַכְסִיפִים,

חוֹשֵׁב לְהָשִׁיב אַף הוּא אֶת חוֹרְפוֹ דָבָר – וּבְאוֹתוֹ

רֶגַע נִתַּן לוֹ מְרַק לְבִיבוֹת חֲמִימוֹת מְמֻלָּאוֹת;

וְהָיָה לְמָרָק זֶה עֵין הַזָּהָב הַמְּזֻקָּק הַנִּתָּךְ,

וְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר מִשְׁתַּבְּרוֹת בַּבּוּעוֹת, בַּשֻּׁמָּן,

כְּחֻלּוֹת, אֲדֻמּוֹת וּצְהֻבּוֹת. וּמָצָא שֶׁבְּתִי’לִי לְנָכוֹן

לְמָלֵא אֶת פִּיהוּ, שֶׁכְּבָר פָּעַר לַעֲנוֹת לַמְּלַמֵּד,

בְּשָׁלֹשׁ לְבִיבוֹת וְכַף שֶׁל מָרָק הֵצִיף עָלֵימוֹ,

וְנִפְסַק בָּאֶמְצַע הָרִיב.

וְכֹה הָיוּ יוֹשְׁבִים וְאוֹכְלִים

מָרָק וּבָשָׂר, צְלִי אֵשׁ: תַּרְנְגֹלוֹת, בַּרְבּוּרִים אֲבוּסִים,

נֶהֱנִים מִיֵּינוֹת שֶׁל קְרִים, מִתְוַכְּחִים, מִתְלוֹצְצִים וְצוֹחֲקִים.

וְיָרַד הַשֶּׁמֶש זֶה כְּבָר, כְּשֶׁיָּשַׁב בָּעֲגָלָה אֶלְיָקִים

וְזָזוּ הַסּוּסִים; אַךְ לֹא מִהֲרוּ בְּדַרְכָּם הַפָּעַם,

יַעַן כִּי רָפוּ יְדֵי מִיכַיְלָה מִשְּׁתוֹתוֹ הַיָּיִן,

וְהָלְכוּ הַסּוּסִים כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחָם, בְּאֵין דֶּרֶךְ.

נִכְחָם, וְעַל כָּל גּוּשׁ וָגוּשׁ אֶלְיָקִים נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ.

הידלברג