אֲנִי בַחֲלוֹמִי רָאִיתִי הַיָּם

הַנֶּהְדָּר וּרְחַב הַיָּדַיִם,

וְהַמֶּרְחָק הַנִּפְלָא בְּלִי גְבוּל וּבְאֵין-סוֹף,

הָעוֹטֶה חֲשֵׁכִים וַעֲרָפֵל,

מִדַּבֵּר לַנֶפֶשׁ וּמוֹשֵׁךְ הַלֵּב

בְּרָזִים מַאֲלִיפִים וָפֶלִי.

וְהַיָּם יָם-עוֹפֶרֶת, וְהוּא אָפוֹר, וְהוּא נָם

בִּשְׁנַת שַׁאֲנַנִּים וְאַדִּירִים,

בִּגְאוֹן-צְבִי, יִשְׂתָּרַע- כֵּן שְׁנַת הָעֲנָק –

וּלְאִטּוֹ יָנוּעַ חָזֵהוּ

שְׁחַרְחֹר וְשָׁזוּף מִסַּעֲרוֹת-אוֹן;

וּנְפוּצוֹת-הַקֶּצֶף עַל גַבּוֹ

כִּקְוֻצּוֹת-הַשֵּׂיבָה הַנָּעוֹת, בִּנְשָׁב

בָּהֶן רוּחַ עוֹבֵר וְחוֹלֵף.

וּכְסוֹד שִׂיחַ רֵעִים עַל מָעוֹז הַחוֹף

הִתְנַגְּשׁוּ דוּגִיּוֹת וּסְפִינוֹת,

וְעוֹלִים וְיוֹרְדִים אֲנָשִׁים, הֲמוֹן

מַלָּחִים וְטוֹעֲנֵי מִטְעָן,

וּכְפוּפֵי גֵו תַּחַת הַנֵּטֶל הָרָב,

חֲשׂוּפִים עַד מַפְּלֵי מָתְנֵיהֶם,

וּדְרוּכִים שְׁרִירֵימוֹ, וַיֵּתַע הָאוֹר

עַל גֵּוָם, גֵּו בְּרוֹנְזָה פְלוֹרֶנְטִית,

עַל חָזָם הַבּוֹלֵט וְעַל רַחֲבֵי-הַגָּב,

וַיְצַפֵּם נְגֹהוֹת נְגֹהוֹת…

וּבְמִשְׁקַע-אַצִּילוּת יִכָּנֵף הַצֵּל

לְהַגְבִּיל גַּבְנוּנֵי-שְׁרִירֵימוֹ.

וְרוּחַ צַח מַבְרִיא, רָטֹב וְלַח

בָּא נוֹשֵׁב מֵרַחֲבֵי-הַמַּים

וּמֵבִיא בִּכְנָפָיו רַכְרוּכִית, וְחֹם

וְרֵיחוֹת חֲרִיפִים לַדָּגָה.

וַיִּמְחֲאוּ הַרְרֵי-מִשְׁבָּרָיו.

הֲיֶחֱרַד בְּגִילוֹ, אִם יֶהְגֶּה הַיָּם,

וְאַנְחוֹתָיו מַרְתִּיחוֹת תְּהוֹם רַבָּה.

וְשׁוֹקְקִים הַדְּכָיִים? מַה יָּמֵר הַיָּם?

מַה שִּׁירוֹ, שִׁיר אֵין לוֹ פִּתְרוֹנִים?

הַאִם תַּאֲנִיָּה הִיא, בָּאָה בִּשְׁאוֹן

מִשְׁבָּרִים וּמֶרְחַב-אֲפִיקִים?

הֲצָרוּ לוֹ גְּבוּלוֹת אֲבָנִים וָצוּר

בַּעֲרִיסַת-הַסְּלָעִים? הֲיֹאמַר

לְהַשְׁלִיךְ מֵעָלָיו אֲזִקֵּי-הַחוֹף?

אוֹ בְּכַנְפֵי-הַסּוּפָה הוּא מְקַנֵּא?

אוֹ, יוּכַל הֱיוֹת, יִדְאַב לִבּוֹ מְאֹד

לְהַרְרֵי-מִשְׁבָּרָיו נֻפָּצוּ

אֶל רַגְלֵי הַסְּלָעִים, עַל רֻכְסֵי הַצּוּר,

וּרְסִיסֵי הַקֶּצֶף גַּם הָיוּ

בְּסַעֲרוֹת חֵשֶׁק לְחֹפֶשׁ וּדְרוֹר, –

וַעֲלֵיהֶם הוּא קוֹרֵא לְאֵבֶל?…

וּתְהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא, וַיַּעַל הַקּוֹל,

וַיִּתְכַּס הַיָּם בָּעֲרָפֶל – – –

גִּבּוֹרִים בָּעֲרָפֶל!

שָׁם נִגְלוּ לִי פְּנֵי-

הַשֵּׁנִי הַנֶּאְדָּר, הֶחָסוֹן…

מִי תִּכֵּן רוּחֲךָ, הַגֶּד-נָא? מִי בָּא

עַד חֵקֶר נַפְשְׁךָ הַנַּעֲלָה?…

מַשְׂטֵמַת הָאוֹיֵב וּמְאֵרַת הָעָם,

שֶׁעָלָיו הֹרַגְתָּ – חֶלְקֶךָ.

בְּעַב-עָנָן נִגְלֵיתָ וּכְגֵאוּת-הַיָּם,

וּכְשִׁירוֹ, שֶׁאֵין לוֹ פִּתְרוֹנִים,

נִגְלֵיתָ, וַתַּעַל וַתִּתֶּן גַּם קוֹל, –

בִּן-רֶגַע נֶאֱלַמְתָּ, חָלָפְתָּ.

וּבְמֶרְחַק-הֶעָבָר בְּעַרְפִלֵּי דוֹר-דּוֹר

גָּז שִׁמְךָ, כְּאוֹר מַתְעֶה בַּלָּיִל,

שֶׁיֶּחֱוַר וְיִדְעַךְ בַּחֹשֶׁךְ, וּכְהֵד

קוֹל נָמֵס. קוֹל גּוֹסֵס בַּיָּעַר.

לַשְּׁנִינָה, לַבּוּז יִירָשֶׁנּוּ הַבֵּן

מֵאָבוֹת תּוֹלָעִים נִרְמָסוֹת,

מִמְּאַשְּׁרִים לַהֶבֶל, מִמּוֹרִים וְלֹא-אוֹר,

זֶה שִׁמְךָ, הַשֵּׁם “בַּר-כּוֹזִיבָא”.

וְאַתָּה בֶּן-כּוֹכָב!

וּבְקוּמְךָ, עֲנָק,

וַתֶּחֱרַד הָאָרֶץ וַתָּנַע,

וַתָּחֵל מְלֹא-אַסְיָה עַד אִיֵּי-הַיָּם;

גַּם רוֹמָה עַל שִׁבְעַת שְׁפָיֶיהָ.

שָׂרָתִי בַגּוֹיִים – אֲחָזָהּ הַחִיל,

רוֹפֶפֶת עֲלֵי עַמּוּדֶיהָ.

וַיִּהְיוּ בְךָ מַעְיָנוֹת הַחַיִל וְהָעֹז,

כָּל זִרְמֵי בְּנֵי-עַמְּךָ הַגֵּאִים,

אֲשֶׁר אֲבוֹתֵיהֶם עֹוד שָׂרוּ עִם אֵל

וּבְחֶזְקַת-יָד לָקְחוּ בִרְכָתוֹ;

וַיִּהְיוּ בְךָ מַעְיָנוֹת הַחַיִּים וְהָאוֹר,

לֵחֵנוּ, עֻזֵּנוּ, עֹז-אֻמָּה,

בְּטֶרֶם עוֹד הָיְתָה גַּם נָגְעָה בָהּ יַד-

שׁוֹמְרֵינוּ – חוֹנְטֵינוּ לַדּוֹרוֹת.

אַךְ אַתָּה נָפַלְתָּ – וַתִּהְיֶה לָבוּז!

הַהֵם יוֹקִירוּךָ? אִם הֵמָּה,

עֲדַת הַנַּנָּסִים הַנְּמִבְזִים, אֲשֶׁר

יַקְטִירוּ לֵאלֹהִים מַרְעִימִים

וּבֶרֶךְ יִכְרְעוּ אַךְ לְשָׁב מִן הַקְּרָב

בַּעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן עַל מִצְחוֹ?

אִם הֵם יַעֲרִיצוּךָ – עַם שָׁפָל וְלֹא עָז?…

כִּי יִתֹּם הַדּוֹר, דּוֹר-הַמִּדְבָּר,

וְאַחֲרוֹן מִמֶּנּוּ הַנִּשְׁבַּע לָעֹל

בִּכְבָלִים עַצְמוֹתָיו תִּרְקַבְנָה;

וּבְאַחֲרִית הַיָּמִים, כִּי יָקוּם הָעָם,

עָם נִקָּה מֵחֶלְאַת-הַגָּלוּת,

שֶׁעֵינוֹ לֹא כָהֲתָה עוֹד מֵאֲבַק-

סִפְרוּת-שָׁוְא וּמַדּוּחֵי-הַמַּתְעִים,

וְיִפְעָה לָהּ, יִפְעַת-שַׁדְמוֹת-הַבָּר, –

לְךָ יֶחֱרַד, יָגִיל בִּרְעָדָה

לֵב-כָּל-מַעֲרִיצֶיךָ, הַנְּדִיבִים בָּעָם,

בְּנֵי-חוֹרִים עַל אַדְמַת מַטָּעָם.

לִי סִפֵּר הַמַּעְיָן וַיְסַפֵּר הַגָּל…

וְאֶת אֲשֶׁר לִי סִפְּרוּ אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי.

אַךְ נַפְשִׁי הִרְגִּישָׁה, אַךְ נַפְשִׁי הִבְחִינָה

בְּרֶטֶט הַנְּגִינָה

וּבְזַעֲזוּעֶיהָ,

וּמְלֵאָה הִיא אוֹתָם.

וְנִדְמוּ לִי אוֹתָם

הַקּוֹלוֹת הַתּוֹבְעִים

דְּבַר-מָה וְהַקּוֹבְלִים,

כִּשְׁיָרֵי בִיב הוֹלֵךְ הָלֹךְ וְחָרֹב,

כְּאִלּוּ הֵם נוֹבְעִים

מִנֶּפֶשׁ לִי יְקָרָה, מִלֵּב לִי מְאֹד קָרוֹב,

כִּי עַל-כֵּן יֵשׁ בָּמוֹ נִיחוֹחוֹת, שֶׁהֵמָּה

זִכְרוֹנוֹת שֶׁל יַלְדוּת עַל מֶרְחֲבֵי שְׁדֵמָה,

עַלִּיזִים כְּמֵי-אָבִיב מִגְּבָעוֹת גָּלָשׁוּ;

כִּי עַל-כֵּן יֵשׁ בָּמוֹ דֵי אוֹן וְדֵי כֹחַ

לְהָעִיר חֶזְיוֹנוֹת, שֶׁכְּבָר-כְּבָר טֻשְׁטָשׁוּ,

מִי יֵדַע מָתַי,

וְשֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ…

*

וְהַיַּעַר שָׂח, וְהַיַּעַר שָׂח…

עוֹדֶנּוּ רָטֹב וּכְמוֹ עֵר

אֶל בּוֹא חֲלוֹם-אוֹר וּמָלֵא פְאֵר,

בְּעוֹד חֶצְיוֹ שָׁקוּף וְחֶצְיוֹ מְלַבְלֵב;

וְשֶׁמֶשׁ-יָם מְהַבְהֵב

וְיוֹרֶה בּוֹ רְסִיסִים שֶׁל אוֹרוֹת נֶחְפָּזִים.

וּמָלֵא הוּא רָזִים;

וְשָׂח הוּא, וְשָׂח הוּא… בְּכָל אַלְפֵי גְזָעָיו,

בַּעֲנָפָיו, בְּיוֹנְקוֹתָיו וְצֶאֱצָאָיו

וּבַעֲלֵי-תִפְאַרְתּוֹ.

וְגַלֵּי הֶמְיָתוֹ הַטְּמִירָה וְהַנָּאוָה

מִשְׁתַּפְּכִים בְּגָאוֹן, מִשְׁתַּפְּכִים בִּרְחָבָה

מְלֹא רֹחַב צַמַּרְתּוֹ.

וַעֲדִינָה שִׁירָתוֹ לְלֹא-סוֹף, לְלֹא פִּתְרוֹנִים

מְרַפְרֶפֶת וְנִתְלָה בְּרָאשֵׁי אַלּוֹנִים

חֲסוֹנִים וּזְקוּפִים.

*

וּבְרֶטֶט הַחַיִּים הַמְּפַכִּים עַל סְבִיבַי

הִרְגַּשְׁתִּי וָאָבִין נְאוּמָם,

וּבְסַפְּרָם לְתֻמָּם,

כְּפִטְפּוּט תִּינוֹקוֹת,

הִכַּרְתִּי בַשִּׂיחוֹת, שֶׁבַּעֲנָוָה הֵן בּוֹקְעוֹת

וְעוֹלוֹת,

הִכַּרְתִּי קוֹל אַחַי, אַחַי הַקְּטַנִּים,

שֶׁאוֹתָם עָזַבְתִּי זֶה רַבּוֹת בַּשָּׁנִים,

בְּהַפְרִיד אֱלֹהִים בָּאָרֶץ אֵיתָנִים,

וְנִשְׁאֲרוּ דְווּיִם וְנַעֲנִים

עַד בְּלִי-לְהַכִּיר אָח אֶת אָח…

וְהַיַּעַר שָׂח, וְהַיַּעַר שָׂח – – –

Klingenteich

שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי תוּבַל-קַיִן / שאול טשרניחובסקי

תובל קין לוטש כל חורש נחושת וברזל. (בראשית ד' כ"ב)

קוֹל בַּיַּעַר, יַעַר-קְדוּמִים –

אַרְזֵי-בְרֵאשִׁית תְּמֵהִים…

לַהַב-מוֹקֵד לוֹחֵךְ, מַאְדִּים

רִגְבֵי-סֶלַע כֵּהִים;

רֶגֶב-סֶלַע עַל גַּב סֶלַע:

פַּטִּישׁ רֶגֶב הוֹלֵם…

שְׁגַר-שֶׁנְהַבִּים, עִנְקֵי בְרִיאָה,

מַאֲזִין בֵּין סוּף חוֹלֵם…

קוֹל בַּיַּעַר, יַעַר-קְדוּמִים –

אַרְזֵי-בְּרֵאשִׁית תְּמֵהִים…

– גִּבּוֹר צַיִד, מַה-זֶּה תִלְטוֹשׁ

עַל-גַּב רְגָבִים כֵּהִים?

– "חֶרֶב!

חֶרֶב לוֹכְדֵי עוֹלָם!

קוֹל בַּמְּעָרָה, מְעָרַת-גֵּבִים –

הַלְמוּת פַּטִּישׁ-אֵימָה…

חוֹלְפִים בְּעַד הַפֶּתַח, עוֹבְרִים

רַחֲבֵי כָר וּשְׁדֵמָה…

וְאֹרֶז גֻּדַּל פֶּרֶא

תְּמֵהִים כּוֹרְעִים, כְּאִלּוּ אוֹמְרִים

נָא אֶתְחַכְּמָה וְאֶרְאֶה.

קוֹל בַּמְּעָרָה, מְעָרַת גֵבִים –

הַלְמוּת פַּטִּישׁ אֵימָה…

– גִּבּוֹר חָרָשׁ, מַה-זֶּה תַעֲשֶׂה

בְּלֶב מֶרְחַב הַשְּׁדֵמָה?

– "אֵת לִי

אֵת כּוֹבְשֵׁי-אֲדָמָה

קוֹל בַּסִּמְטָה, סִמְטָה חֲשֵׁכָה,

שֶׁכְּתָלֶיהָ מָטִים…

מִתּוֹךְ הַלְמוּת פַּטִּישׁ אַדִּיר

זִקֵּי-אֵשׁ נִמְלָטִים…

לְשׁוֹן הָאֵשׁ תִּתְפָּרֵץ – רֶגַע

תּוּעַם וּמַשְׁחִירָה…

בָּא הַקּוֹל וְנִבְלַע יָתוֹם

בְּתוֹךְ שְׁאוֹן הַבִּירָה.

קוֹל בַּסִּמְטָה, סִמְטָה חֲשֵׁכָה,

שֶׁכְּתָלֶיהָ מָטִים…

– נַפָּח זָרִיז, מַה-זֶּה תַעֲשֶׂה

וְזִקֵּי-אֵשׁ נִמְלָטִים?

– "כְּבָלִים!

כְּבָלִים לִי לְעַצְמִי

קוֹל מִבֵּית-חֲרֹשֶׁת עוֹלֶה –

אַלְפֵי-אוֹפָן שׁוֹרְקִים…

גָּלְמֵי אֵשׁ לְבָנָה מַזִּים,

רוֹתְחִים, נֶחֱרִים, חוֹרְקִים…

נְהַר-מַתֶּכֶת עוֹלֶה זוֹעֵף:

צָרוּ לוֹ הַשְּבִילִים!

הַשָּׁמַיִם תַּמּוּ בְעָבֵי-

פִּיחַ מַאֲפִילִים…

קוֹל מִבֵּית-חֲרֹשֶׁת עוֹלֶה –

אַלְפֵי אוֹפָן שׁוֹרְקִים…

– פּוֹעֵל צָעִיר, מַה-זֶּה תִפְעַל

בֵּין אוֹפַנִּים חוֹרְקִים?

– "תּוֹרָה!

אֱמֶת לִי חֲדָשָׁה

הידלברג

הֲיָבוֹא הַסַּעַר – וְאָנֹכִי קְרָאתִיו?

וְעֵת פָּשַׁט הֶעָנָן הַמְּפַלֵּס לוֹ נָתִיב

עַל פְּנֵי שָׁרְשֵי הָרִים, עַל צוּרֵי-אֲבָנִים,

הִתְאַבְּנוּ וַיִּקְפְּאוּ בָמוֹת אֳרָנִים

כִּקְסוּם-עֵינֵי-תַנִּין, הַמְּחַכֶּה לְמוֹתוֹ

בִּבְלִי הָנֵד גֵּווֹ, בִּבְלִי הָשֵׁב אוֹתוֹ.

וּכְזֶרֶם הַנֶּצַח, הַצָּף וְעַל אֲפִיקָיו

הוּא עוֹלֶה וּמַכְבִּיד עַל הַכֹּל אֲזִקָּיו,

שֶׁאֵין אַף זִיק רַחֲמִים וַחֲנִינָה לְפָנָיו, –

הִתְגַּלְגֵּל הֶעָנָן בָּהָר וּבַאֲדָנָיו,

מִתְפַּלֵּשׁ לְאִטּוֹ וּכְמוֹ בַעֲצַלְתַּיִם,

מִתְקַפֵּל, כִּמְעַט שֶׁלֹּא נִרְאֶה לְעֵינַיִם,

לֹא יִיגַע, לֹא יַעֲמֹד בְּלֶכְתּוֹ אַף רָגַע,

וּמַעְצוֹר לוֹ אֵין וּבְשָׂטָן לֹא פָּגַע.

מִתְנַהֵל בִּכְבֵדוּת

וַיָּצֵף וַיָּרָם,

מְחַבֵּק וּמְחַנֵּק הַיַּעַר הֶעָרֹם,

מַשְׁקִיעוֹ, מַטְבִּיעוֹ, מַבְלִיעוֹ בִּנְשָׁפָיו

וּבְלֵיל חֲסַר-תְּמוּנָה עַל נְצָרָיו וַעֲנָפָיו,

עַל בַּדָּיו חֲרֵדִים וּגְזָעָיו מוּצָקִים.

עוֹד רֶגַע הִתְרוֹמְמוּ רָאשֵׁימוֹ אֶל שְׁחָקִים

וּכְמוֹ טֻבְּעוּ פִּתְאֹם לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם

בִּדְמִי הָעֲנָנָה, שֶׁחִישׁ עֲנָקָתָם,

וַתָּצָף, וַתַּעֲבֹר וַתַּחֲלֹף מֵהָתָם

כְּמִפְלֶצֶת-זֵדוֹנִים הֲרַת הַוּוֹת-עוֹלָם,

וַתִּחַן עָלַי וַתְּצוּדֵנִי בִּרְשָׁתוֹת

נֶעְלָמוֹת, עֲצוּמוֹת וּמְלֵאוֹת-בְּעָתוֹת.

עוֹד פַּעַם הִתְגַּבְּרה בְּכֹחָהּ הָאוֹרָה,

וַתִּקְרַע וַתַּחַץ הָאֹפֶל הַנּוֹרָא.

וַיְהִי בְּהִבָּקַע הֶעָנָן – וָאֶרְאֶה

הַנָּהָר הַיּוֹרֵד בִּמְשׁוּבָה שֶׁל פֶּרֶא,

וּמֵימָיו עֲכוּרִים וּכְעֵין הַמַּתֶּכֶת

בִּהְיוֹתָה רוֹתַחַת בְּצִנּוֹר נִתֶּכֶת,

גַּל שָׁחוֹר וְכָבֵד, וּשְׁבִיבִים וּרְשָׁפִים

יִדּוֹדוּ בַגַּלִּים, נִשְׁקָעִים וְצָפִים.

הֶהָיְתָה יַד מַזָּר בַּמַּזָּר לְרָעָה

וּתְעָלַת-הַשֶּׁטֶף מְכִתּוֹתָם נִמְלָאָה,

אוֹ יַד אֵל מִסְתַּתֵּר שָׁם שִׂדְּדָה, כַּעֲמָקִים,

רְקִיעַ הַמַּיִם וַתִּזְרְעוֹ בְּרָקִים

וְשִׁבְרֵי-הַבָּזָק?

וְאוּלָם עַד רָגַע

הִתְכַּסְּתָה הַכִּכָּר, וְהָר בְּהָר פָּגַע.

וּמִשְׁבְּרֵי הֶעָנָן עָלַי כִּי סָגְרוּ

כָּל אַפְסֵי הַמֶּרְחָב וִיעָרִים נִשְׂעָרוּ,

וַיְהִי הָס בַּיַּעַר הָרָם מְלֵא-הַשִּׁירָה,

נֶאֶלְמָה הַשְּׁלוּלִית הָרָנָה הַמְּהִירָה,

וַיִּדְּמוּ הַחַיִּים, וְדִמְמַת-בְּעָתָה

מִמּוֹסְדוֹת-הָאָרֶץ עַד שְׁחָקִים הָיָתָה,

כְּמוֹ בְּמַאֲמָר כְּרוּב שַׁלִּיט: רְדִי לָךְ, הַדְּמָמָה,

עַל פְּנֵי גֵיא-הַנְּתִיבוֹת, הַשְּׁפֵלָה וְהָרָמָה!

וַחֲשַׁכָה מַה לֶּחָה, אֲפֵלָה-לַחֲצָאִין,

נֶעְדֶּרֶת כָּל גָּוֶן וְזָרָה לָעָיִן,

כְּמִשְׁבָּר מֵעַפְרוֹת-בְּרֵאשִׁית יִקָּרֵץ

בְּטֶרֶם אֵל צָר בְּמַאֲמַר: הֱוִי אָרֶץ! –

צְרָרַתְנוּ וַתִּתְקְפֵנוּ כַּשִּׁרְיָה

וּכִקְלִפַּת הָאֱגוֹז הַמְּכַסָּה לְפִרְיָהּ.

וּבְאַלְפֵי רִבּוֹאוֹת עֵינַיִם נַעֲלָמוֹת,

הַחוֹדְרוֹת מַשְׂכִּיּוֹת לַב-גֶּבֶר וּנְשָׁמוֹת,

כִּתְרַתְנוּ וַתָּסֵךְ עָלֵינוּ - וּלְרַאֲוָה

הָיִינוּ לְעֵינֶיהָ עַלִּיזוֹת-הַגַּאֲוָה.

וּבְמֶרְחַב אַשְׁמַנִּים וְדִמְדּוּם חִזָּיוֹן,

בְּמַלְכוּת תַּעְתּוּעֵי הַדִּמְיוֹן וְהָעָיִן,

וּבְשׁוֹרֵר הָרָעָם שִׁירָתוֹ הַקָּשָׁה,

בִּי לִבִּי, לֵב-גֶּבֶר, אָנֹכִי אֶרְגָּשָׁה.

הִנֵּנִי! מִי קוֹרֵא לַקְּרָב בֵּין עַרְפִלִּים?

בֶּן-תְּמוּתָה כָמוֹנִי אוֹ מְצוּקִים, אֶרְאֶלִּים?

אִם תָּפְתֶּה טִפְּחֶךָ, אוֹ נַחְשׁוֹל שֶׁל סוּפוֹת?

קוּם, עַיִן אֶל עָיִן! זְרוֹעוֹתַי חֲשׂוּפוֹת,

כָּל שְׁרִירַי שׂרָגוּ, כָּל גִּידַי חֲסוֹנִים,

כִּמְטִילֵי הָעֶשֶׁת וּכְשָׁרְשֵׁי אַלּונִים.

וּבְרֶגַע הַפְּלָאוֹת הַלָּז עַל שִׂיא הָרִים

אֲנִי אָח לַסְּעָרָה, לַסְּלָעִים וְלַיְּעָרִים,

אָח גָּדוֹל, אָח נֶאְדָּר, שְׁכַן-עַנְנֵי-תֹהוּ,

הַגָּר עִם הָרַעַם וְנַעֲרָץ כָּמוֹהוּ,

וַהֲדוֹם רַגְלַי דְּמוּת זוֹ עֲלוּבָה נַנֶּסֶת –

הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ דּוֹר-דּוֹרִים גּוֹסֶסֶת.

וִיהִי זֶה הַחֹשֶׁךְ פִּי שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה,

וַיִּשְׁלַח בִּי צְבָא כָּל אֵימוֹתָיו הַטֶּבַע,

וְאִם שִׁמְמוֹת עוֹלָמוֹת בְּחֵיקוֹ גַם הֶעָרָה, -

אֲנִי אֶת הַדֶּרֶךְ אֶמְצָאָה - אַךְ הֶרָה!

וָמַעְלָה וָמַעְלָה! בֵּין צוּרִים וְכֵפִים,

עַל פַּחַת וּתְהוֹם, יָד אֶל יָד, הָעֲיֵפִים!

וּזְרֵה מֵעָלֶיךָ כָּל פַּחֲדֵי מוֹרָא:

מַלָּךְ וּלְאֵשׁ זָרָה וּבְלִבְּךָ הָאוֹרָה?

וּבְבוֹא יְמֵי-יֵאוּשׁ לַמֵּאָה הַנְּבוֹכָה,

שֶׁרָקְבָה עַד גִּזְעָהּ וְנִתְרוֹקְנָה מִתּוֹכָהּ,

וְשָׁפַךְ הֶעָנָן הַפָּרוּשׂ אוֹר מַתְעֶה

עַל חֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם וְעַל פְּנֵי כָל הַנַּעֲשֶׂה, –

אֲזַי הֱוֶה אַתָּה הָאוֹר לָךְ בַּדֶּרֶךְ!

לֵךְ נִכְחֲךָ, בֶּן-חוֹרִין! וְהָעוֹבְדִים בַּפֶּרֶךְ

מִתַּחַת סֻבֳּלָם – יְרֵשַׁת כִּלָּיוֹן

וְתַעְתּוּעֵי דוֹר-דּוֹרִים, יְכֻסּוּ בְמַשָּׁאוֹן;

וּבְקוּרֵי עַכָּבִישׁ, הֵם טָווּ לְמוֹסֵרוֹת,

לִיצוּרֵי דִמְיוֹנָם גַּם יִהְיוּ לְבָרוֹת.

לֵךְ נִכְחֲךָ אַתָּה, אִם עַטְרוֹת-קֵיסָרִים

מְנַת חֶבְלְךָ, אוֹ יַלְקוּט שֶׁל רוֹעֵה-עֲדָרִים,

אַל תֵּפֶן אֶל אֵלֶּה אֲשֶׁר יִשְׂאוּ קוֹלָם:

אֱוִיל אִישׁ הָרוּחַ! הוֹי מֵפֵר חָק-עוֹלָם.

“וְהַדֶּרֶךְ מַה-לָּךְ:” – אִישׁ כִּי יִשְׁאַל – עֲנֵהוּ:

הֵן אֶת אֱלֹהַי אֲנִי מְבַקֵּשׁ אַיֵּּהוּ…"

הידלברג 1902

הַקָּפוֹת / שאול טשרניחובסקי

וּבְבֵית-הַמִּדְרָשׁ רַב הַדְּחָק,

הַחֹם מָה רַב וְהַנְּהָרָה!

וּמָלֵא הוּא מִפֶּה אֶל פֶּה,

וּמְלֵאָה הָעֲזָרָה.

הַשָּׁאוֹן הוֹלֵךְ הָלֹךְ וָרָב:

בַּנַעַר נִדְחַק זָקֵן שָׂב,

לֹא נִקָּה גַם הַ“מִּזְרָח”.

וּפַלְגֵי אוֹר נִשְׁפָּכִים עַל

כָּל פִּנָּה, וְאִם עֲזוּבָה,

מִפַּנַּס-נְיָר, מִמְּנוֹרַת-בְּדִיל,

מִתּוֹךְ כָּל חַרְסִית נְקוּבָה.

וְקוֹל אוֹמֵר: “קוּם הַחַזָּן, קְרָא!”

וּגְדוּד הַנְּעָרִים הִנֵּה בָּא –

יְהוּדִים קְטַנִּים, נָאִים.

הֵם הוֹלְכִים חֶרֶשׁ, הוֹלְכִים לְאַט –

הַחֲלוּצִים הָרִאשׁוֹנִים;

בִּיְדֵיהֶם דְּגָלִים: נֵס וָנֵס

וְתַפּוּחָיו הָאַדְמוֹנִים.

מִזִּיו הַנֵּר עַל רֹאשׁ הַנֵּס,

הַשַּׁח, הַנָּע מֵעֵת אֶל עֵת,

גַּם קָרַן עוֹר פָּנֵימוֹ.

וְהַחַזָּן בָּא, הַחַזָּן שָׁר,

הָ“עוֹזְרִים” נָשְׂאוּ קוֹלָם;

הַגַּבַּאי שָׁר, וְהַגִּזְבָּר שָׁר,

אַחֲרֵיהֶם – כָּל הָ“עוֹלָם”:

“טַ-רַהּ-רַ-רַהּ וּבִם-בָּם בָּם!”

כָּל חַיָּט וְרַצְעָן בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם,

אֲפִילוּ הָ“רַב מִטָּעַם”.

וְעִם סִפְרֵי-תוֹרָה הִנֵּה קְהַל

הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּים

בְּכָתְנוֹת שֵׁשׁ וּבְכָתְנוֹת זִיו,

בִּגְוָנִים מְאֹד מַפְלִיאִים.

וְעַל עַטְרוֹת כֶּסֶף וְעַטְרוֹת פָּז

בְּצִלְצוּל עָלֵז, בְּצִלְצוּל עָז

יָרִיעוּ הָרִמּוֹנִים.

הַנּוֹשְׂאִים הוֹלְכִים חֶרֶשׁ, לְאַט,

מַפְלִיגִים בְּזִרְמֵי אָדָם,

שֶׁאוֹחֲזִים בָּם וְנוֹשְׁקִים בְּחֹם

לְסִפְרֵי-תוֹרָה בְּיָדָם

– “תִּזְכּוּ לְשָׁנָה בְּשׁוּבָה!”

– “גַּם אַתֶּם תִּרְאוּ בַּטּוֹבָה!”

אַף קוֹל הַבְּתוּלוֹת עוֹלֶה.

הֵן עוֹמְדוֹת צְפוּפוֹת זוֹ אֶל זוֹ,

הַבְּרִיּוֹת אֵל הַנָּאוֹת,

עַל עַמּוּד שַׁח, עַל סַפְסָל נָע,

וְהַבַּיִת אַךְ גַּן פְּלָאוֹת:

עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת, עֵינֵי-שְׁחוֹר,

וּכְעֵין הָאֵפֶר, רַבּוֹת-אוֹר,

וּלְחִי – תַּפּוּחַ רַעֲנָן.

הַבַּיִת מָלֵא אוֹר וָחֹם,

וְגִיל וּצְחוֹק וּרְנָנִים:

זֶה שָׂח, זֶה שָׁר, זֶה מַכֶּה: הָס!

וְצוֹהֲלִים כָּל פָּנִים.

וְהַחַזָּן בָּא, הַחַזָּן שָׁר:

"הוֹי, עוֹזֵר דַּלִּים הוֹשִׁיעָה נָא!

וְהָעָם הַמְּבֻסָּם עוֹנֶה.

הידלברג 1901

I

אָכֵן בֹּקֶר, שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ רַבִּים, אָז הָיָה

וְרִאשׁוֹן בְּחָדְשֵׁי הָאָבִיב, הַנָּאוֶה עַל שַׁדְמוֹת אוּקְרַיְנָה,

שְׁדֵמוֹת וַעֲרָבוֹת נִרְחָבוֹת כַּיָּם! – וּמִי זֶה הָרִאשׁוֹן,

רִאשׁוֹן לַכֹּל, אֲשֶׁר רָאָה אֶת חֶמְדַּת הַבֹּקֶר הָרַעֲנָן,

עוֹדוֹ רוֹחֵץ בַּטָּל וְהֵילֵל בֶּן-שַׁחַר עוֹד מַבְהִיק,

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה? – עֶפְרוֹנִי – הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן

וְעָלָה עַל כְּנָפָיו אֶל עָל וְהִמְטִיר מִשָּׁם מַנְגִּינוֹתָיו,

מֵעִיר הַדְּרוֹרִים בַּגָּג, וְעַל פֹּארוֹת הַסְּבָךְ הָאַנְקוֹרִים. –

שְׁנִיָּה אָז תִּיקַץ מִשְּׁנָתָהּ הַחַמָּה וְלוֹהֲטִים פָּנֶיהָ:

בּוֹשָׁה כִּי אֵחֲרָה קוּם, נֶחְפָּזָה הִיא אֶל עֲבוֹדָתָהּ

לַעֲבִיר מַכְחוֹל עַל צִיץ וְלָשִׂים בַּפּוּךְ כְּנַף צִפֹּרֶת,

לְסַלְסֵל בְּרַצֵּי גַל נִדַּח, קַשְׂקַשּׂוֹת הָאָקוּנוּס לְהָפֵז,

לְהָחֵם בֵּיצֵי הַצְּפַרְדְּעִים בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.

שָלְחָה קַו מֵקִיץ לַדְּבוֹרִים: “הָקִיצוּ, יְשֵׁנִים” וּמְזָרְזָה

בְּגַרְגֵּר שֶׁל דָּגָן שֶׁפִּגֵּר. – וּשְׁלִישִׁית נֵעוֹרָה הַזְּקֵנָה

גִּיטְל, אַלְמָנַת הָרַב, וַתִּפְקַח עֵינֶיהָ הַמְּאִירוֹת.

צַחִים וּכְלִילֵי-הַתְּכֵלֶת, בְּאֵין זֵכֶר לְעָב קַל בַּמָּרוֹם,

הֶאֱהִילוּ שָׁמַיִם, וַעֲטוּפֵי עֲשָׂבִים רַעֲנַנִּים,

פָּקְחוּ זֶה עַתָּה עֵינֵיהֶם, הִבְרִיקוּ הַמִּגְרָשׁ וְהַשְּׁדֵמָה;

וְשַׁלְוָה חוֹלֶמֶת בַּכֹּל, דּוּמִיַּת בֵּית-מִקְדָּשׁ שֶׁשָּׁמֵם,

כְּאִלּוּ שָׁמַיִם בָּרוֹם וְהָאָרֶץ מִתַּחַת בְּתִמָּהוֹן

הֻכּוּ לְמַרְאֶה הַזִּיו וּתְמֵהִים בְּעַצְמָם עַל יָפְיָם.

מִהֲרָה גִיטְל וַתָּקָם מֵעַל מִטָּתָהּ הַחַמָּה

(הָיְתָה מִתְכַּסָּה בַּשְּׂמִיכָה וְאִם עָבְרוּ כְּבָר יְמֵי צִנָּה),

נָטְלָה יָדֶיהָ בְּסֵפֶל נְחשֶׁת בֶּן-יְדוֹתָיִם.

עַתִּיק הָיָה הַסֵּפֶל מְאֹד, כֶּבֶד מִשְׁקָל וּמוּצָק,

מַבְרִיק וּמַזְהִיר, כְּבָא מִמֵּרוּק בִּלְבֵנָה כְתוּתָה

(דּוֹרוֹן לָהּ הָיָה מֵאֵת דּוֹדָתָהּ, עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם,

וְנָתְנָה לָהּ אוֹתוֹ בְּיוֹם חַג כְּלוּלוֹתֶיהָ לְזִכָּרוֹן,

כְּלִי מְאֹד יָקָר – וּבְדִיל מֵאָז אַךְ פַּעֲמַיִם צִפּוּהוּ),

לַחַשׁ לְשִׂפְתֵי הַזְּקֵנָה, כִּי אֶת תְּפִלּוֹתֶיהָ הִתְפַּלְּלָה

חֶרֶשׁ וּכְדַרְכָּהּ יוֹם יוֹם, וְעֵינֶיהָ צוֹחֲקוֹת וּמְאִירוֹת;

נִדְמָה לָהּ, כְּאִלּוּ הַיְקוּם בִּצְחוֹק-חֵן יְקַדְּמֶנָּה הַפָּעַם,

וְהַכֹּל שָׁמֵחַ וְשָׂשׂ עַל שִׁפְעַת-הַחַיִּים וְיָפְיָם.

וְטֶרֶם תְּפִלָּתָהּ תְּכַלֶּה כְּבָר הִרְגִּישׁ בָּהּ חֲתוּלָהּ הַבָּרֹד,

נָח לְרַגְלֶיהָ וּמְיַלֵּל בְּתַחֲנוּנִים וּמְלַקֵּק שִׂמְלָתָהּ;

בְּשָׂרוֹ כָּחַשׁ מִשֶּׁמֶן וּשְׂעָרוֹ הוֹלֵךְ וְנוֹשֵׁר

(וְהַיָּמִים יְמֵי הַחֲתוּלִים וְילֵלָם נִשְׁמַע בַּלֵּילוֹת).

“אִי לְךָ, זָקֵן מִשְׁתַּטֶּה!” – תִּתְרָעֵם עָלָיו הַזְּקֵנָה, –

וְחֶרֶשׂ שֶׁל דּוּד מִלְאָה חָלָב וַתִּתֵּן לַחֲתוּלָהּ הַבָּרֹד,

וְלָקְקָה הַחַיָּה בְּתֵאָבוֹן, כִּי רָעֲבָה מִלֵּיל נְדוּדֶיהָ.

רָאֲתָה גִיטְל חֲתוּלָהּ הַלּוֹקֵק הֶחָלָב וְהִרְגִּישָׁה

פִּתְאֹם בְּנַפְשָׁה גַם הִיא תַּאֲוַת-הָאֹכֶל, וּבְאַפָּהּ

רֵיחַ שֶׁל לְבִיבוֹת מְמֻלָּאוֹת בִּגְבִינָה עֲשׂוּיָה

וְרוֹחֲצוֹת בְּזִבְדָּה – וְהָאֵד עוֹלֶה בַסִּיר מִן הָרוֹתְחִים.

בַּת-צְחוֹק עַל שִׂפְתֵי הַזְּקֵנָה, כִּי צָחֲקָה בְלִבָּהּ עַל עַצְמָהּ.

אוֹתוֹ הַחֵשֶׁק מִנָּיִן? – וַתָּשֶׂם פְּעָמֶיהָ לַמַּרְתֵּף,

כֶּבֶד הַצִּנָּה, כִּי שָׁם הַגְּבִינָה וְכַדֵּי הַזִּבְדָּה.

הִיא עוֹד בַּמַּרְתֵּף הֶעָמֹק – וּפִתְאֹם קוֹל נִבְחַת הַכֶּלֶב

צוֹרֵם הָאֹזֶן מְאֹד, וְעוֹד קוֹלוֹ שֶׁל אָדָם בְּדַבְּרוֹ:

“סוּר לְךָ, סוּר בְּכוֹר-שָׂטָן” – וְהַקּוֹל קוֹל דּוֹמָחָה בְּבוֹאָהּ,

אֶפֶס לֹא עָמַד סִרְקָה מִנְּבוֹחַ; אָז תָּרִים דּוֹמָחָה

מַקְלָהּ, גֶּזַע לוּז רַךְ, עַל גַבּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַכֶּלֶב,

וְהָיְתָה פְּגִיעָתָהּ מְאֹד רָעָה בְּאַרְכֻּבָּתוֹ הַצְּנוּמָה;

הִתְחִיל בּוֹכֶה מְאֹד מֵעָצְמַת מַכְאוֹבוֹ – וַיָּנוֹס,

תָּחוּב זְנָבוֹ הַמְּדֻלְדָּל בֵּין רַגְלָיו, וְהוּא מְדַדֶּה עַל שָׁלֹשׁ.

וְיָצְאָה כְּרֶגַע גַּם גִּיטְל לְקַדֵּם פְּנֵי אוֹתָהּ הַ“גּוֹיָה”.

-“צַפְרָא טָבָא לָךְ, גִּיטְלִי!” – "סִמָּן טוֹב לָךְ, רְאִי נָא:

הִנֵּה בְּיָדִי כְּלִי מָלֵא וְכָכָה פְּגַשְׁתִּיךְ, דּוֹמָחָה!"

– “שָׁלוֹם לָךְ, גִּיטְלִי יוֹנָתִי!” – וַתַּעֲמֵד דּוֹמָחָה אֶת מַקְלָהּ

בְּפִנַת הַחֶדֶר הַקָּט, שֶׁהָיָה גַּם חֶדֶר-לְבִשּׁוּל, –

– “הַיְנוּ הַךְ. וּבְרִיאוּתֵךְ?” – "עֵינַיִךְ הָרוֹאוֹת, דּוֹמָחָה:

בְּחַסְדֵי רִבּוֹנוֹ-שֶׁל-עוֹלָם אֲשָׂרֵךְ דַּרְכִּי לְאִטִּי.

לְאָן יִשָּׂאוּךְ רַגְלָיִךְ?" – "אֶל בֵּית-הַתְּפִלָּה אָנֹכִי,

וְהִנֵּה גַּם חָלָב בַּכַּד וְכִכַּר-הַלֶּחֶם, הֵבֵאתִי

לְאַבָּא בַסִּילִי בֶּחָג". – “הוֹי, הוֹי, דּוֹמָחָה, מַה חַג זֶה?” –

– "הַיְנוּ הַךְ, גִּיטְל, אָטוּ מִלְּתָא זוּטְרְתָא הַיּוֹם?

הַיּוֹם “מִיקוֹלַהּ הַקָּטָן”! שָׁכַחַתְּ? וְאוּלָם גַּם מִשֶּׁלָּנוּ

רַבִּים וְכֵן שְׁלֵמִים כַּיּוֹם הַשָּׂדֶה הֵם יוֹצְאִים בַּחַגִּים.

אָפְסָה אֱמוּנָה מֵעָם. מִי בָּא אֶל עֲבוֹדַת הַמִּנְזָר?

יְשִׁישִׁים שְׁנַיִם וְשָׁלֹשׁ זְקֵנוֹת, כָּל עוֹדָם בַּחַיִּים;

כֹּחַ כְּבָר אַיִן לְהִתְגָּרוֹת בְּעוּלֵי-הַיָּמִים הַחֲצוּפִים.

אֵלֶּה הַקְּטַנִּים – כָּל כְּלַבְלֵב, כִּי תֹאמְרוּ לוֹ: – לֵךְ אֶל הַתְּפִלָּה –

חוֹרֵץ לְשׁוֹנוֹ מִיָּד: – סוּרִי! מַה יּוֹם מִיָּמִים?

הוֹלֵךְ וּפוֹחֵת הַדּוֹר, גַּם כָּתְלֵי הַמִּנְזָר מַה-נּוּגִים!

בְּבוֹאִי בֶּחָצֵר – מִי שָׁם? עִוֵּר, פִּסֵּחַ וְעוֹד דַּלְפוֹן,

כָּתְלֵי-הַבַּיִת הַנּוּגִים וְאַבָּא בַסִּילִי בַּתָּוֶך.

וְנוּגֶה גַּם קוֹל הַפַּעֲמוֹנִים, כִּמְבַכִּים עֲזוּבַת-הַקֹּדֶשׁ.

וְהִנֵּה גַּם מִשֶּׁלָּכֶם מִינִים הֵם וְאֶפִּיקוֹרְסִים,

אוֹכְלִים כָּל טְרֵפָה וַחֲזִיר וּמַעֲלִים עָשָׁן בְּשַׁבָּת.

יַלְדָּה הָיִיתִי, זְכוּרַתְנִי: שַׁבָּת – וּמֵתוּ הַחַיִּים,

שַׁלְוָה וָשֶקֶט בַּשּׁוּק, כִּמְעַט אֲחָזוּנִי חֲרָדוֹת.

עַתָּה – חֶרְפָּה הִיא, כְּלוּם לֹא? שַׁבָּת – וְסָחֹר וּמָכֹר.

בּוֹשָׁה אָנֹכִי – אֲנִי, חֵי רֹאשִׁי, מִלָּבוֹא בַשַּׁבָּת

לִקְנוֹת דָּבָר בַּחֲנוּת-יְהוּדִית, הַיְנוּ הַךְ, גִּיטְלִי.

וְזַלְמָן הַסּוֹחֵר בַּצֹּאן, אַךְ שִׁלְשׁם הָיָה אֶצְלֵנוּ,

קוֹנֶה וּמוֹכֵר בֶּחָג. – זַלְמָן! – אָמַרְתִּי – הָאֻמְנָם

מַשְׁלֶה אֶת נַפְשְׁךָ אַתָּה, לְעוֹלָם תִּחְיֶה וְלֹא תָּמוּת?

וֵאלֹהֵיכֶם מַה יֹּאמַר? הַאֵינְךָ יָרֵא אֶת דִּינוֹ? –

שַׁבָּת הַיּוֹם! – וּמַה שָּׂח? אֶל בְּנִי אֲזַי יִפְנֶה זֶה זַלְמָן

וְאוֹמֵר לוֹ: גְּרִיצָה! הֲיֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָתֵת אֶת אִמְּךָ,

וְהָיְתָה הִיא לָנוּ לְרַב? – חֵי רֹאשִׁי, כֹּה אָמַר הֶחָצוּף.

הַיְנוּ הַךְ, וּמָה אַתְּ? וּמַה לָּךְ הַגְּבִינָה וְהַזִּבְדָּה?"

בּוֹשָׁה גִיטְל עָנַתָּהּ: "נַפְשִׁי בַּל אֵדַע… בָּא רֵיחַ

לְבִיבוֹת בְּאַפִּי, וְכָךְ לֹא יָכֹלְתִּי לִמְשׁוֹל בְּרוּחִי;

הַיְנוּ דְאָמְרֵי אִינָשֵׁי: דּוֹמֶה זָקֵן לְיֶלֶד.

רַבּוֹת יִחְיֶה הָאָדָם וְנִבְעָר-מִדַּעַת לַקֶּבֶר

יוּבָל…" – וּבְאוֹתוֹ הָרֶגַע בָּא צִלְצוּל פַּעֲמוֹנֵי הַמִּנְזָר,

אָחֲזָה דוֹמָחָה בַּמַּקֵּל, בַּכַּד וּבְכִכָּר-הַלֶּחֶם.

– “שָׁלוֹם לָךְ!” – “לְשָׁלוֹם לֵכִי!” – וַתְּמַהֵר לַעֲזוֹב הַבָּיִת.

“צָדְקוּ דִבְרֵי הַ”גּוֹיָה" – כֵּן גָּמְרָה בְּלִבָּהּ הַזְּקֵנָה, –

הוֹלֵךְ וּפוֹחֵת הַדּוֹר; מָה אָנוּ, וְכָל שֶׁכֵּן בָּנֵינוּ.

זַלְמָן הַסּוֹחֵר… וּבְנִי? וְנֶכְדָּתִי רֵיזֶלֶ’ה תִּחְיֶה?

אוֹי וַאֲבוֹי! הֲכֵן הָיִינוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ?"

בָּאָה וְנָטְלָה מֵעַל הַקִּיר הַמַּעֲרוֹךְ הַגָּדוֹל:

לוּחוֹת עֲצֵי-הָאוֹג, אַדִּירִים וּוְרֻדִּים עָשׂוּהוּ,

וְרִקְמָה אֲמֻצָּה שֶׁל גִּידִים מְבַצְבֶּצֶת וְעוֹלָה עַל גַּבּוֹ.

שָׂמָה הַמַּעֲרוֹךְ עַל פְּנֵי הַשֻּׁלְחָן וַתִּקַּח הַנָּפָה,

נָתְנָה בַּנָּפָה הַהִיא קֶמַח-סֹלֶת מְאֹד דַּקָּה,

נִפְּתָה וְזָרְתָה מִיָּד וַתַּרְקֵד בְּיָדֶיהָ הַמְּהִירוֹת.

כְּאַבְקוֹת הַשֶּלֶג הַצַּח נִתְחֲבוּ בְנִקְבֵי הַנָּפָה

גַּרְגְּרֵי הַקֶּמַח וְכֹה נָחוּ עַל פְּנֵי כָל הַמַּעֲרוֹךְ,

גַּרְגֵּר שֶׁל אָבָק עַל גַּרְגֵּר. וְהָלַךְ הַמַּצָּע וְגָדַל,

מַבְרִיק וּמַבְהִיק וְצַח, כַּשֶּׁלֶג הָרִאשׁוֹן, הַיּוֹרֵד

וְנוֹשֵׁק אֶת אַדְמַת הַסְּתָו: שְׂאִי שָׁלוֹם מֵאֵת שַׂר שֶׁל חֹרֶף!

מַמָּשׁ כְּגַרְגְּרֵי הָאָבָק, הַנּוֹפֵל, הַיּוֹרֵד לְאִטּוֹ,

גַּרְגֵּר וְגַרְגֵּר לְבָד, נֶאֶחְזוּ, חָלְפוּ בַמַּחֲזֶה

יַרְחֵי גִיטְל וְכָל שֶׁעָבַר עָלֶיהָ – לְפָנֶיהָ,

טוֹבָה וְרָעָה, שָׁנִים שֶׁל עָמָל וְדַקּוֹת שֶׁל אֹשֶׁר: –

יַלְדָּה הִיא… כַּלָּה… כְּבָר אֵם.. וּפַעַם נֵעוֹרָה – וְהִנֵּה

זְקֵנָה כְּבָר, וְהִיא סַבְתָּא וְנֶכְדָה לָהּ, רֵיזֶ’לֶה תִּחְיֶה.

כְּאַבְקוֹת הַשֶּׁלֶג הַצַּח נִתְחֲבוּ בְּנִקְבֵי הַנָּפָה

גַּרְגֵּר וְגַרְגֵּר לְבָד, נוֹפְלִים וְיוֹרְדִים לְאִטָּם;

בְּיָדָהּ אָז תֶּאֱסוֹף גִּיטְל הַקֶּמַח, וְתַעַשׂ מִמֶּנּוּ

סוֹלְלָה הוֹלֶכֶת בְּעִגּוּל וְחוֹר בַּסּוֹלְלָה בַּתָּוֶךְ.

דּוּמָם אָסְפָה הַקֶּמַח, וְרַכּוֹת יָדֶיהָ בְּאָסְפָהּ,

וְנֶגֶד עֵינֶיהָ מְצַחֶקֶת נֶכְדָּתָהּ רֵיזֶ’לֶה תִּחְיֶה.

II

נָקִי, וְטָהוֹר וְרַךְ – כֵּן יִפְקַח עֵינֵיהוּ הַיֶּלֶד,

כֻּלּוֹ כְּמַתְכֻּנְתּוֹ שֶׁלּוֹ, וְאֵין לְזָר חֵלֶק בְּנַפְשׁוֹ.

נָמִים הַטּוֹב וְהָרָע, כָּל כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ בְּקִרְבּוֹ.

הוֹלֵךְ וְגָדֵל הַיֶּלֶד בְּצֵל כַּנְפֵי הוֹרִים וּבְסִתְרָם,

נַפְשׁוֹ דוֹמָה לְנַפְשָׁם וְהוּא סוֹפֵג אֶל תּוֹכוֹ יֵשׁוּתָם.

וְיָמִים יַחֲלוֹפוּ; וְיֶשׁ יוֹם (וְגִיטְל לָקְחָה שֵׁש בֵּיצִים,

טָרְפָה וְשָׂמָה הַחֶלְבּוֹן וְהַחֶלְמוֹן בְּקֶמַח-הַסֹּלֶת,

לָשָׁה הַקֶּמַח כַּחֹק, לִישָׁה וְלִישָׁה חֲזָקָה,

וְהָפַךְ עֵינוֹ חִישׁ קַל וַיְהִי כְּעֵין הָעִנְבָּר הַשָּׁקוּף)

וְעָמַד הַיֶּלֶד מִחוּץ לְקַן אֲבוֹתָיו בָּם יֶחֱסֶה,

וְהָיְתָה בוֹ יָדָם שֶׁל כָּל הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים עַל פָּנָיו,

וְנָתְנָה בוֹ מִזָּהֳמָתָהּ, וְשָׂרְטָה עַל גַּבּוֹ שָׁרֶטֶת,

וְנִחֲתָה בְּכֹחַ וָעֹז, לְעֻמַּת יַד-אָבוֹת הָרַכָּה.

רֵיזֶ’לֶה גָּדְלָה וַתִּיף, וַתְּמַלֵּא הַבַּיִת עֲלִיצוּת.

הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר בְּשִׁיר תְּקַדֵּם פְּנֵי שֶׁמֶשׁ כְּעֶפְרוֹנִי,

וְנָטְתָה הַשֶּׁמֶשׁ לַעֲרוֹב וְסָגְרָה עֵינֶיהָ, עֲיֵפָה

מֵעֲמָלָהּ בַּיּוֹם, מִצַּפְצֵף, מִכַּרְכֵּר, מֵרַנֵּן

וּמֵהִתְפַּלֵּשׁ בַּחוֹל, מִלַּמֵּד בֻּבָּתָהּ הִתְפַּלֵּל

“מוֹדֶה אֲנִי”. אַךְ אָז יַעֲזוֹב בְּנָהּ הָעֲיָרָה –

יָצָא וַיָּגָר בִּכְרָךְ. וּמִקֵּץ חָמֵשׁ שָׁנִים אֲרֻכּוֹת

רָאֲתָה שֵׁנִית אָז גִּיטְל נֶכְדָּתָהּ, שֶׁיָּצְאָה אֶת קִנָהּ,

רָאֲתָה אוֹתָהּ, אַךְ לֹא הִכִּירָה נֶכְדָּתָהּ-אֶפְרוֹחָהּ;

רֶגַע עוֹד נָפְלָה אֶל חֵיק הָאֵם-הַזְּקֵנָה הַיַּלְדָּה:

נַפְשָׁהּ נִכְנְעָה לְקוֹל הֶעָבָר הַחַי עוֹד בְּלִבָּהּ;

וְאוּלָם הָרֶגַע כִּי חָלַף – פָּקְחָה עֵינֶיהָ הַיָּפוֹת,

שׁוֹאֲלוֹת וְחוֹדְרוֹת לְלֵב הַזְּקֵנָה, לָדַעַת מָה אִתָּהּ,

לָתוּר וְלִדְרֹשׁ הַכֹּל, כִּי זָרָה כְּבָר הָיְתָה לָהּ בְּרוּחָהּ.

אָמְנָם, רָאֲתָה גִיטְל, כִּי רַבּוֹת הַחֲדָשׁוֹת צָמְחוּ

וְאַחֵר הָיָה גַם בְּנָהּ, אֲבָל הֶעְלִימָה עֵינֶיהָ,

מְמָאֲנָה לִרְאֹות הַכֹּל, כִּירֵאָה מִפְּנֵי הַמַּרְאֶה.

כְּפִטְדַּת-הֹדוּ אֲמֻצָּה כֵּן נַעֲשָׂה מַרְאֶה הַבָּצֵק.

לָקְחָה אָז גִיטְל בַּכַּף אֶת הַמַּעֲגִילָה הַחֲלָקָה,

אוֹתָהּ הֶעֱבִירָה עַל פְּנֵי הַבָּצֵק אֶל אַרְבַּע פִּנּוֹתָיו,

הַעֲבֵר וְהַחֲלֵק בְּעֹז לְהַיְשִׁירוֹ, לַעֲשׂוֹתוֹ לִשְׁכָבָה

אַחַת, וּמִדָּה וְקֶצֶב אֶחָד לְכָל הַחֲלָקִים;

וְשָׂמָה אֶת לִבָּהּ לְבַל יֵצְאוּ בוֹ פְּרָצִים וְחַדּוּדִים.

עָגֹל הָיָה וְדַק, כְּעָשׂוּי בְּמַשּׂוֹר וּבְמַעֲצָד.

וְנִדְמֶה לִרְגָעִים כְּאִלּוּ עוֹמֵד עַל נַפְשׁוֹ הַבָּצֵק,

אוֹחֵז בְּחֶלְקַת הָעֵץ, וְנֶאֱחַז בְּרֹב קַשְׁיוּת-עֹרֶף,

דָּבֵק בְּחָזְקָה וּבְעֹז, מִתְרַפֵּק עַל פְּנֵי הַמַּעֲגִילָה…

וְטִפְּלָה בוֹ גִיטְל מְאֹד וּזְרִיזָה הָיְתָה בְמַעֲשֶׂיהָ.

… וְעוֹד הַפַּעַם אַךְ כַּעֲבוֹר שְׁנָתַיִם, אוֹתָהּ רָאֲתָה:

רֵיזֶ’לֶה בָּאָה מִבֵּית-הַגִּמְנַסְיוֹן, כִּי הָיְתָה “תַּלְמִידָה”.

בְּגָדִים אֲמֻצִּים כַּחֹק עַל פְּנֵי גִזְרָתָהּ הַדַּקָּה,

אוֹסְרִים וְמְכַוְּצִים בְּכַף אַדִּירִים הַגְּוִיָּה הַקְּטַנָּה.

מִדָּה וּמְשׂוּרָה לַכֹּל, וְסֵדֶר וּמִשְׁטָר קָבוּעַ.

יָדָהּ הֵנִיעָה כִּדְבַר מוֹרָתָהּ וּגְזֵרַת רָאשֶׁיהָ,

עוֹשָׁה הַקִּדָּה כַּדָּת, וּבְמִשְׁפָּט כִּלְכְּלָה דְבָרֶיהָ.

תְּשׁוּרָה הֵבִיאָה אָז אִתָּהּ: שִׁירֵי פּוּשְׁקִין בִּכְרִיכָה

יָפָה וְנֶהְדָּרָה מִבַּד אַרְגָּמָן, וְזָהָב צִפּוּיָהּ,

“עֵקֶב הַנְהָגָה כַּדָּת וְכַדִּין וְהַתְמָדָה בְלִמּוּדִים”.

כָּל הַיּוֹם אֶל הַסֵּפֶר יָשְׁבָה הַנַּעֲרָה וַתִּקְרָא

שִׁירָה וְשִׁירָה בְּקוֹל רָם וּבְנִגּוּן, כִּמְזַמֵּר בִּרְנָנִים,

וְהָיוּ עֵינֶיהָ כָּאֵשׁ וְעַל פְּנֵי לְחָיֶיהָ הַלָּהַב.

יָקָר הָיָה הַסֵּפֶר בְּעֵינֵי הַזְּקֵנָה וְהַנַּעֲרָה:

יוֹם-יוֹם בּוֹ קָרְאָה הַנֶּכְדָה, וּבְנוּחָהּ בָּעֶרֶב הֶעֱמִידָה

אוֹתוֹ הַזְּקֵנָה בַּאֲרוֹן-הַסְּפָרִים בֵּין יֶתֶר סְפָרֶיהָ:

“צְאֶינָה וּרְאֶינָה” וְהַתְּחִנּוֹת הַחֲבִיבוֹת שֶׁל “שָׂרָה בַּת-טוֹבִים”.

אָמְנָם, נוֹקְפָהּ מִתְחִלָּה הָיָה לִבָּהּ בַּעֲשׂוֹתָהּ,

אוּלָם הִיא לִמְּדָה זְכוּת עַל אוֹתָהּ הַ“טְּרֵפָה-וְהַפְּסוּלָה”,

יַעַן לֹא הָיְתָה כִּשְׁאָר הַסְּפָרִים הֵבִיאָה נֶכְדָּתָהּ,

לְהַעֲמִיד בְּפִנַת-הַחֶדֶר… (וַתִּקַּח הַזְּקֵנָה צִנְצֶנֶת-

זְכוּכִית דַקָּה עֲגֻלָּה וַתִּתֵּן בַּבָּצֵק הַמּוּכָן,

נָטְלָה וְלָחֲצָה אֶת פִּי הַצְּלוֹחִית – וַיֵּצְאוּ עִגּוּלִים.

נִכְנְסָה הַזְּכוּכִית בַּבָּצֵק וּפִיהָ בָּא חוֹתֵךְ כַּשַּׂכִּין.

מִדָּה אַחַת לְכָל הָעִגּוּלִים הָרַבִּים עָשָׂתָה.

תּוֹאֲמִים יָצְאוּ, כְּכֵלִים בְּבָתֵי-הַחֲרשֶׁת יוּצָקוּ).

צְבַת הַמִּשְׁמַעַת וְהַחֹק, הַמְּעִיקָה עַל נֶפֶשׁ הַתַּלְמִיד,

תִּגְזוֹר וְתִלְחַץ וְתָצוּר יֵשׁוּתוֹ בַּצּוּרָה, שֶׁמָּצְאָה

טוֹבָה וִישָׁרָה, שֶׁאֵין לְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ לְשַׁנּוֹתָהּ.

וְנֶפֶשׁ הַקָּטָן תִּתְכַּוֵּץ, וְהִיא נִדְחָה, נִרְמֶסֶת וּדְווּיָה,

מִפְּנֵי הַנּוֹגֵשׂ הָעָז, הַשּׁוֹקֵד עָלֶיהָ לְהַחֲרִימָהּ:

הוֹלְכָה וּפוֹחֲתָה כַּנֵּר, הַנֶּאֱבָק עִם רוּחַ הַסָּעַר.

שָׂרִיד לָהּ אֵין כִּמְעָט, – וְהָיָה בְאַחֲרִית הַיָּמִים,

וְעָזַב הַיֶּלֶד אֶת סַף בֵּית-סִפְרוֹ, וְהָיוּ מַחְשְׁבוֹתָיו

מַחְשְׁבוֹת סְפָרָיו שֶׁל זֶה, וְנַפְשׁוֹ – יְצִיר סֵפֶר שֵׁנִי,

וְעֵינָיו רוֹאוֹת מִבַּעַד לְעֵינָיו שֶׁל מוֹרוֹ הַתַּקִּיף,

וְהָיָה גַם קוֹלוֹ כְּקוֹל מַדְרִיךְ זֶה אוֹ מִשְׁנֵהוּ,

תְּנוּעוֹת לוֹ – תְּנוּעוֹת הַלָּז, – וְנַפְשׁוֹ הוּא אָבְדָה בֵּינְתַּיִם

בְּתוֹךְ הַלַּחַץ וְהַדְּחָק… וַתִּקַּח הַזְּקֵנָה הַגְּבִינָה,

מִעֲכָה אוֹתָהּ בַּסַּף וְעַל בֵּיצִים אוֹתָהּ עָשְׂתָה,

לָקְחָה הַגְּבִינָה הַזֹּאת וַתִּתֵּן אוֹתָהּ בִּזְהִירוּת,

וְאַחֲרֵי תִתָּהּ הַגְּבִינָה, צָבְטָה הַבָּצֵק בְּיָדֶיהָ,

סָגְרָה עַל חֲתִיכוֹת הַגְּבִינָה – וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם לְאֶחָד.

… וְנֶפֶשׁ הַיֶּלֶד הָרַךְ כְּבָר פָּסְקָה מִלִּלְחוֹם עַל עַצְמָהּ,

וְסָפְגָה וְקִבְּלָה הַכֹּל מִיַּד מַדְרִיכֶיהָ. וַתְּטַפַּח

בְּקִרְבָּהּ תּוֹרַת הַזָּר, בִּרְבוֹת הַיָּמִים גַּם תֵּצֵא,

לְשִׂמְחַת הוֹרִים וּמוֹרִים, הַשַּׁעֲרָה – עֵגֶל מְלֻמָּד.

וְאוּלָם יֵשׁ שֶׁמִּלַּחַץ כְּבָלָיו יִשְׁתַּחֲרֵר הַיֶּלֶד,

וְנַפְשׁוֹ שִׂנְאָה מְסֻתֶּרֶת, מַשְׂטֵמַת עוֹלָמִים נִמְלָאָה

לְכָל מַכְנִיעֶיהָ וְלַאֲשֶׁר אִנְּסוּהָ לְהַעֲרִיץ וּלְהַקְדִּישׁ

לַמְרוֹת רְצוֹנָהּ; וּבְאֵין מֶחָאָה אַחֶרֶת בְּיָדֶיהָ,

תִּדְבַּק בְּכָל אֲשֶׁר אִסּוּר מְעַנֶּיהָ חָל עָלָיו וַחֲרָמָיו.

… שָׁנִים עָבְרוּ, וַתָּשָׁב רֵיזֶל אֶל אִמָּהּ הַזְּקֵנָה.

עַלְמָה וּבְעֶצֶם נְעוּרֶיהָ שָׁבָה אֶל קִנָּהּ הַפָּעַם,

אֶפֶס עַלִּיזָה לֹא הָיְתָה כִּהְיוֹתָהּ מִקֶּדֶם, וְעֵינֶיהָ

עָמְקוּ וְנִמְלְאוּ תוּגָה, וַתְּהִי מַחֲרִישָׁה וְקוֹרְאָה

יוֹמָם וָלֵיל, כָּל עוֹד הַנֵּפְטְ בַּמְּנוֹרָה בְּחַדְרָהּ.

חָפֹץ חָפְצָה הַזְּקֵנָה לַעֲשׂוֹת לָהּ נַחַת-רוּחַ –

לָקְחָה אֶת פּוּשְׁקִין מִתּוֹךְ אֲרוֹן-הַסְּפָרִים, בּוֹ נִסְגָּר,

וְנָתְנָה לְרֵיזֶ’לֶה אוֹתוֹ – וַתְּעַקֵּם הָעַלְמָה שְׂפָתֶיהָ…

עָגְמָה נֶפֶשׁ הַזְּקֵנָה לִרְאוֹת אֶת פּוּשְׁקִין בְּעֶלְבּוֹנוֹ,

חָשָׁה בְּעֶלְבּוֹנוֹ גַּם הִיא, כְּאִלּוּ הִכְאִיבוּ אֶת לִבָּהּ,

שָׂמָה בְּרַחֲמִים רַבִּים הַ“טְּרֵפָה-וּפְסוּלָה” בַּאֲרוֹן

יַחַד עִם כָּל תְּחִנּוֹתֶיהָ, הַ“סִּדּוּר” וְהַ“צְּאֶינָה וּרְאֶינָה”.

וְטֶרֶם נָכוֹנוּ הַלְּבִיבוֹת – וּבְיַרְכְּתֵי כִּירַיִם כְּבָר רָתְחוּ

מִַים, שֶׁמִּלְאוּ הַסִּיר וַיַעֲלוּ אֵד וּבִעְבּוּעִים.

לָקְחָה הַזְּקֵנָה הַלְּבִיבוֹת וַתְּשִׂימֵן פַּעַם בְּרוֹתְחִים

וְאֵדֵי הַמַּיִם כְּבָר כִּסּוּן… וְנִבְחַת סִרְקָה הַפִּתְאוֹמִית

בָּאָה עַד אָזְנֵי גִּיטְל – וְקוֹל דְּבָרִים, קוֹל גִּדּוּף, קוֹל גֶּבֶר.

יָצְאָה וְרָאֲתָה אֶת נוֹשֵׂא-הַמִּכְתָּבִים בִּכְפָרָהּ.

מִכְתָּב לָהּ הֵבִיא. מִיָּד הִכִּירָה כְּתָב-יָדָהּ שֶׁל רֵיזֶל.

בְּלֵבָב פּוֹעֵם מִגִּיל קָרְעָה אֶת קְצוֹת הַמַּעֲטָפָה,

קָרְבָה אֶל שִׁמְשׁוֹת הַחַלּוֹן לְהֵיטִיב לִרְאוֹת בַּכָּתוּב.

וְחִוְרַת-מָוֶת מִיָּד כִּסְּתָה פָנֶיהָ הַיָּפִים.

מִהֲרָה לֶאֱחוֹז בִּקְצֵה הַשֻּׁלְחָן, כִּי יָרְאָה, פֶּן תִּפֹּל

אָרְצָה כִּי כֹחָהּ עֲזָבָהּ – וַתֶּחֱזַק וַתֵּשֵׁב עַל כִּסֵּא.

קָצְרוּ דִבְרֵי הַמִּכְתָּב, עֶשֶׂר שׁוּרוֹת, לֹא יוֹתֵר,

אֶפֶס הַשּוּרוֹת הָאֵל מָה רַבּוֹת הִגִּידוּ לְהַזְּקֵנָה!

“מְצוּדַת-פֶּטְרוּס-וּפַּבְלוּס¹ אֲסוּרָה וּמְחַכָּה לַמִּשְׁפָּט”…

“נַעֲרָה יוֹשֶׁבֶת בַּתְּפִיסָה…הוֹי, רֵיזֶ’לֶה, רֵיזֶ’לֶה בִּתִּי!”

חָשָׁה הַזְּקֵנָה, כִּי יֵשׁ נוֹרָא, וְאָיֹם וּמַבְהִיל

הוֹלֵךְ וְקָרֵב, וּבָא וְחוֹנֶה עָלֶיהָ לְרָמְסָהּ,

וְכֹחַ לָהּ אָיִן, וְאֵין דֵּי אוֹן לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ,

הוֹלְכוֹת מַחְשְׁבוֹתֶיהָ וְכָלוֹת, לְקוּיוֹת וְכֵהוֹת,

נִכְחָה הִבִּיטוּ עֵינֶיהָ – וּמְאוּמָה לֹא רָאֲתָה נֶגְדָּהּ…

וְשֶׁמֶשׁ הָאָבִיב הַחַם הִתְרוֹמֵם וַיָּצֶף בְּאוֹרוֹת

שָׂדֶה וְיַעַר וָכָר, וְקֶרֶן הִתְגַּנְּבָה – וּמְלַטְּפָה

לְחָיֵי הַזְּקֵנָה. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת, מַבִּיטָה וְשׁוֹמַעַת

רְתִיחַת הַמַּיִם בַּסִּיר, שֶׁקּוֹדְחִים, וְרוֹעֲשִׁים וְסוֹעֲרִים,

מַעֲלִים קֶצֶף וָאֵד, וּלְבִיבוֹת בֵּין הַבִּעְבּוּעִים…

הידלברג

I – בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם

וְרַבִּי אֶלְיָקִים הַשּׁוֹחֵט קָם מִמּוֹשָׁבוֹ לְאִטּוֹ,

קִפֵּל גִלְיוֹנוֹת “הַצְּפִירָה” וַיַּעֲבֵר עֲלֵיהֶם אֶת כַפּוֹ,

מַחֲלִיק וּמְגַהֵץ שׁוּלֵיהֶם. חֲבִיבָה עַל רַבִּי אֶלְיָקִים

הָיְתָה “הַצְּפִירָה” מְאֹד וְהָיָה קוֹרֵא בָהּ בְּעִיּוּן.

אַחַר כַּלּוֹתוֹ אֶת מְלַאכְתוֹ: לְקַפֵּל, לְשַׁפּוֹת, וּלְשַלֵּק,

עָמַד עַל כִּסֵּא-הָעֵץ וְעַל גַּב אָרוֹן שָׂם הַגִּלָּיוֹן,

אַחַר נִגַּשׁ עַד חַלּוֹן-הַחֶדֶר וְנִשְׁקַף הַחוּצָה,

יַעַן הִגִּיעָה הַעֵת, לְפִי דַעְתּוֹ, לָלֶכֶת לְהִתְפַּלֵּל

תְּפִלַּת-הַמִּנְחָה בִּקְהַל עֲדָתוֹ הַקְּטַנָּה וְהַיְרֵאָה.

דּוּמָם הִשְׁגִּיחַ מֵחַלּוֹן-הַחֶדֶר עַל פְּנֵי כָל הֶחָצֵר

וְהִנֵּה תַּרְנְגֹלוֹתָיו נֶחְפָּזוֹת אֶל אֲרֻבּוֹתֵיהֶן

תַּחַת פִּנַת-הַגָּג וְעוֹלוֹת בִּשְׁלַבָּיו שֶׁל סֻלָּם

נִשְׁעָן אֶל כָּתְלֵי-הָרֶפֶת, – לְאִטָּם עָלוּ הָעוֹפוֹת,

מְכַרְכְּרִים מִשָּׁלָב לְשָׁלָב וְעוֹמְדִים מַבִּיטִים לְאָחוֹר:

נִדְמוּ כְּמִתְיַשְּׁבִים בְּדַעְתָּם, הֲלַעֲלוֹת בַּסֻּלָּם אוֹ לַחְדֹּל? –

וְתַרְנְגֹל אֶחָד בֵּינֵיהֶם, אֲהוּבוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְיָקִים,

אַדִּיר וְחָסֹן מְאֹד, וְכַרְבָּלְתּוֹ וּזְקָנוֹ מַאְדִּימִים,

צוֹעֵד בְּצַעֲדֵי-אוֹן וְחָזֵהוּ בּוֹלֵט בְּלֶכְתּוֹ,

נוֹצוֹת אֲרֻכּוֹת לוֹ כְּעֵין זְהַב-תֻּרְכִּיָה מְעֻנָּן וְחִוֵּר.

עָמַד הַתַּרְנְגֹל וְהִתְחִיל קוֹרֵא מִזְמוֹרוֹ, וּפִתְאֹם

הִפְסִיק בְּאֶמְצַע הַשִּׁיר וַיִּפְשׁוֹט אֶת גְּרוֹנוֹ וַיָּנֹס,

פּוֹרֵשׂ אֶת כְּנָפָיו, – וְזֹאת הֵעִיר אֶת רַבִּי אֶלְיָקִים

לְהָצִיץ בְּתַרְנְגֹל זֶה וְלָדַעַת, מָה רָאָה עַל כָּכָה.

פִּתְאֹם שָׁמַע קוֹל שׁוֹט וְקוֹל אוֹפָן, וְאַחֲרֵי הָרַעַשׁ

רָאָה שְׁנֵי סוּסִים אַמִּיצִים, וְאַחֲרֵי הַסּוּסִים עֲגָלָה.

עָמְדוּ הַסּוּסִים מֵרוּץ, וְיָרַד מֵעַל הָעֲגָלָה

אִכָּר חָסֹן וָשָׂב, וַיְפַתַּח הַסּוּסִים, וַיִּקַּח

מִסְפֹּא – שְׂעוֹרִים וּבְלִיל לִבְהֶמְתּוֹ עָשָׂה בַּשֹּׁקֶת.

מַחֲרִישׁ מִתְבּוֹנֵן בַּ“גּוֹי” אֶלְיָקִים, לָדַעַת מַה-יָּבֹא.

רָאָה כוֹבָעוֹ – מִיָּד גָּזַר אֹמֶר, כִּי הוּא “בִּילִיבִרְקִי”

(וּ“בִּילִיבִרְקָה” הִיא כְּפָר, זֶה שְׁמוֹ וְזֶה זִכְרוֹ לְעוֹלָמִים,

וְאוּלָם הַיְּהוּדִים כִּנּוּהוּ “מִצְרַיִם הַקְּטַנָּה” בֵּינֵיהֶם).

רָאָה הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֶת בְּרוּאָיו, שֶׁהֵמָּה עֲתִידִים

לְעַרְבֵּב מִין בְּמִי שֶׁאֵינוֹ בֶן-מִינוֹ; מֶה עָשָׂה?

נָתַן סִמָּנִים בָּהֶם: הַקֶּרֶן, הַשֵּׁן וְהָרַעֲמָה;

זָנָב לִלְטָאָה, לַחֲמוֹר אָזְנַיִם אֲרֻכּוֹת וִישָׁרוֹת,

שֶׁתִי וָעֵרֶב בְּרֹאשׁ זְאֵבֵי-הַמַּיִם, וְקַרְנַיִם

רָמוֹת, עֲנֵפוֹת לָרְאֵם, וְכַרְבֹּלֶת מַאֲדִימָה לַגֶּבֶר,

זָקָן מְסֻבָּךְ לַתַּיִשׁ, וְלִבְנֵי בִּילִבִרְקָה – כּוֹבָעִים.

תְּמוּנַת הַקְּדֵרָה לַכּוֹבַע, אֶלָּא שֶׁהוּא יוֹתֵר אָרֹךְ.

שִׁבְעָה טְפָחִים זֶה אָרְכּוֹ, וְהַמְּהַדֵּר מוֹסִיף עוֹד זֶרֶת.

וְזֶהוּ מַעֲשֶׂה הַכּוֹבַע לִפְרָטָיו וּלְכָל הַדִּקְדּוּקִים:

אִכָּר כִּי יִרְצֶה בַּכּוֹבַע, וְנִכְנַס אֶל תּוֹךְ הַמִּכְלָאָה,

נוֹתֵן עֵינָיו בְּכֶבֶשׂ בֶּן-שְּנָתוֹ, שֶׁצַּמְרוֹ תַּלְתַּלִּים,

שָׁחוֹר, אוֹ אָמֹץ אוֹ חוּם, וְשָׁחַט הַכֶּבֶשׂ בַּבָּיִת,

בַּשֵּׁל הַבָּשָׂר בַּסִּיר וְאָכֹל אוֹתוֹ בַּמָּרָק

(וְאוּלָם יֵשׁ צוֹלִים בְּדַיְסָה שֶׁל גֶּרֶשׁ, אוֹ רִיפוֹת, וְכַדּוֹמֶה)

וְנָתֹן אוֹתוֹ הָעוֹר אֶל יַד בֻּרְסִי מֻמְחֶה לְדָבָר.

וְהָיָה בַּחַג וְיוֹם-הַשּׁוּק לְ“מִיכַיְלוֹבְקָה” יִסַּע, וְשָׁם

יָבֹא לַחֲנוּתוֹ שֶׁל שְׁרַגָּא וְיַמְתִּין. מְפַטְפֵּט שָׁם שָׁעָה,

וְיָבֹא לַחֲנוּתוֹ שֶׁל שְׁלוֹמְ’קֶה, וְחָזַר אֶל שְׁרַגָּא פַּעֲמָיִם;

אַחַר יִתְרַצֶּה עִם בֶּרְל, – וּבֶרְל – הוּא יַעֲשֶׂה הַכּוֹבַע.

וְעָלָה הַכּוֹבַע הָאֶחָד בַּחֲמִשִּׁים אֲגוֹרָה, אֵין גּוֹרְעִים

פְּרוּטָה מִזֶּה: הַמּחִיר קָבוּעַ מֵאָז מֵעוֹלָם.

וְזָכוּ לְשֵׁם הַכּוֹבָעִים וּבְנֵי-הַכְּפָר בְּאִפַּרְכִיָּה

מִנִּי אוֹרַחוֹב הָעִיר עַד לְבֹא סֵבַסְטוֹפּוֹל לְחוֹף-יַמִּים.

וְאִישׁ אִישׁ כִּי יִפְגֹּשׁ בַּדֶּרֶךְ מִבְּנֵי “בִּילִיבִרְקָה” נוֹסֵעַ,

וְדָרַשׁ בִּשְׁלוֹמוֹ וְאָמַר: “מִכְרָה כַּיּוֹם לִי כּוֹבָעֶךָ!”–

חֹק לִבְנֵי-טַבְרִיָּה הוּא, חָק-עוֹלָם, וְלֹא יַעֲבְרוּהוּ.

וְהִיא שֶׁעָמְדָה לוֹ אָז לְאֶלְיָקִים לְהַכִּיר הָאִכָּר,

וְאוּלָם נֶעְלַם מִמֶּנּוּ, מַדּוּעַ זֶה יִדְרֹש לְשִׁכְנוֹ.

הִתְחִיל אֶלְיָקִים מְחַשֵּׁב עִם נַפְשׁוֹ: זוֹ בִּילִיבִרְקָה

עִנְיָן חָדָשׁ מַה יֵּשׁ בָּהּ – וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי?

עוֹדוֹ מִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ וַיָּבֹא הָאִכָּר הַבָּיְתָה,

מַבִּיט עַל סְבִיבָיו, כִּמְחַפֵּשׂ אִיקוֹנִין, וּמְגַלֶּה אֶת רֹאשׁוֹ:

– "שָׁלוֹם! הֵן אַתָּה הַשֹּוחֵט? מִבִּילִיבִרְקָה אָנֹכִי,

פֶּסַח שְׁלָחַנִי לְקַחְתָּךְ: בֵּן יָלְדָה לוֹ מִרְקָ’ה, וּמָחָר

תָּמוּל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ; וְהִנֵּה הַמִּכְתָּב אֵלֶיךָ!".

– "טוֹב! – יַעֲנֶנּוּ אֶלְיָקִים – אֶתְפַּלֵּל וְאַחַר נִסָּעָה;

שָׁעָה תְּחַכֶּה לִי וְיָנוּחוּ הַסּוּסִים – סוּסֶיךָ".

אָמַר, וַיָּרֶם מַטֵּהוּ, וַיִּשָּׂא אֶת רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ;

הוֹלֵךְ לְאִטּוֹ בָּרְחוֹב וְחִבְטֵי סַנְדַּלָּיו מַבְרִיקִים,

מוֹהֵל מְפֻרְסָם מְאֹד הָיָה אֶלְיָקִים בַּסְּבִיבָה,

וְשָׁלְחוּ וְקָרְאוּ לוֹ גַּם מִכְּפָרִים הַיּוֹתֵר רְחוֹקִים,

יַעַן זָכָה לְשֵׁם. – וּמִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה וַיֵּצֵא

רַבִּי אֶלְיָקִים וּכְבָר מְעִילוֹ עָלָיו וּמַעֲטָפָה

גְּדוֹלָה וְחַמָּה, כִּי אֶלְקָה, הִיא אִשְׁתּוֹ, הִיא בֵיתוֹ, צִוָּתּוּ

לֵאמֹר: "קַח הַמַּעֲטָפָה וְחָבַשְׁתָּ בָּהּ אֶת צַוָּארֶךָ,

אָכֵן הַיּוֹם הוּא יוֹם חַם, וְאוּלָם יֵשׁ לָחוּשׁ לְצִנָּה.

קַח, כִּי מָה אִכְפַּת לָךְ? וְלֹא תִתְחָרֵט בְּוַדָּאי".

יָצָא אֶלְיָקִים מִבֵּיתוֹ וַיָּבֹא עֲדֵי הָעֲגָלָה –

וְהִנֵּה הִיא מְלֵאָה צֹאן-אָדָם: שְׁלֹשׁ בְּנוֹתָיו הַקְּטַנּוֹת, הַשְּׁזוּפוֹת.

שָׂרְה’קָה וּדְבוֹרְה’קָה וּטְשַׁרְנָה, וְחָסֵר אַךְ בְּנוֹ, הוּא הַנָּעַר.

וְהָיָה הַנַּעַר אָז מוּטָל בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם עַל זְרוֹעוֹת

בַּעַל-הַסּוּסִים הַ“גּוֹי”, שֶׁחָשַׁב לְהוֹשִׁיב גַּם אוֹתוֹ.

נָהֲרוּ פְּנֵי זֶה הַ“גּוֹי” בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע, וְחָנָא

(חָנָא קֹרָא לוֹ כְּשֵׁם בֶּן-דּוֹדוֹ, שֶׁמֵּת בְּכוֹלִירָה.

וְאוּלָם הַ“גּוֹיִם” קָנְדְּרַט לוֹ קָרְאוּ, וְטַעְמָם וְנִמּוּקָם

לֵאמֹר: אִם גָּדְל – דָּנִילָה, הֵן חָנָא קָנְדְּרַט מִדְּאוֹרַיְתָא).

פָּנָיו מְאִירִים מִגִּיל וּמְשֻׁנִּים מְאֹד, יַעַן כְּתָמִים

עָלוּ עֲלֵיהֶם מִפְּרִי עֵץ-הַתּוּת, שֶׁאָכַל לְתֵאָבוֹן,

וְנִשְׁאֲרוּ כְּחֻלִּים גַּם שִׁנָּיו, קְצֵה חָטְמוֹ וְרֹחַב סַנְטֵרוֹ;

וְהָיְתָה לוֹ שָׁעָה זוֹ שְׁעַת גִּילָה וְחֶדְוָה יְתֵרָה,

וְהָיָה בוֹעֵט בְּרַגְלָיו כְּשֶׁהֵנִיפוֹ מִיכַיְלָה הֶעָרֵל.

חוֹמֵד לוֹ לָצוֹן מִיכַיְלָה עִם יַלְדֵי הָעִבְרִים, מְהָתֵל:

“הִנְנִי אֲלֵיכֶם הַזִּ’ידְקִים!” וּמֵרִים אֶת שׁוֹטוֹ כְּמַצְלִיף.

קוֹלָן, קוֹל גָּדוֹל, תִּשֶּׂאנָה שָׂרְה’קָה וּדְבוֹרְה’קָה וּטְשַׁרְנָה,

וְאוּלָם חָנָא לֹא חַת וְלֹא זָע מִמְּקוֹמוֹ וְהֵרִים

אֶגְרוֹף עַל אוֹתוֹ הַ“גּוֹי”, כְּעָרוּךְ לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה.

מַחֲרִישׁ מִשְׁתָּאֶה לַנַּעַר יַעֲמֹד מִיכַיְלָה עַל עָמְדוֹ,

אַחַר נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ, מְדַבֵּר אֶל לִבּוֹ, וְכֹה אָמָר:

– “אוֹיָה, מֶה הָיָה כְּבָר לָנוּ, אִם יְהוּדִים עוֹמְדִים נֶגְדֵּנוּ?”

– "גִבּוֹר הוּא לִי – יַעֲנֶנּוּ אֶלְיָקִים בְּמֶתֶק שְׂפָתָיִם –

הֶרֶף מִמֶּנּוּ וְסַע, וְיִיטַב בְּעֶגְלָתְךָ לַיְלָדִים.

שֵׁנִית תִּקְרֶאנָה בְּקוֹל שָׂרְה’קָה וּדְבוֹרְה’קָה וּטְשַׁרְנָה

וְחָנָא עִמָּהֶן אַף הוּא, וְהַסּוּסִים זָזוּ מִמְּקוֹמָם.

– “שָׁלוֹם, אֶלְיָקִים!” אָז תִּקְרָא אִשְׁתּוֹ –“שָׁלוֹם לָךְ, אֶלְקָה!”

– “לְאַט לִי עִם חָנָא הַנָּעַר! אַתְּ, שָׂרְה’קָה, תַּעַרְבִי אוֹתוֹ!”

עָבְרוּ כַּחֲמִשָּׁה רְגָעִים וַיִּשָּׂא אֶלְיָקִים אֶת קוֹלוֹ:

– “בָּנַי, הִגִּיעַ כְּבָר זְמָן וּמוֹעֵד לָשׁוּב הַבָּיְתָה”.

מְמָאֲנוֹת קָמוּ הַנְּעָרוֹת וְלֹא מָרוּ פִי אַבָּא הַמְּצַוֶּה.

וְאוּלָם חָנָא הִתְעַקֵּשׁ וַיֹּאחַז בְּשׁוּלֵי מִיכַיְלָה,

פּוֹעֵר אֶת פִּיו לִבְלִי חֹק וּבוֹעֵט בּרַגְלָיו בְּחָזְקָה.

אַךְ לֹא עָמַד לוֹ קוֹלוֹ וְלֹא עָמְדוּ לוֹ רַגְלָיו בְּיוֹם צָרָה:

גְּזֵרָה יָצְאָה מִלִּפְנֵי אֶלְיָקִים – וְהוּרַד הַנָּעַר.

מִהֲרוּ טְשַרְנָה וּדְבוֹרְה’קָה לֶאֱחֹז-בּוֹ וַתִּשֶּׂאנָה

אֶת רַגְלֵיהֶן הַמְּהִירוֹת לָרוּץ הַבָּיְתָה וְנִסְחַב

חָנָא אַחֲרֵיהֶן, וְהוּא גוֹעֶה וּמַפְנֶה אֶת רֹאשׁוֹ לַאֲחוֹרָיו.

פַּעֲמֵי רַגְלָיו מַבְרִיקוֹת, וְשׁוּלֵי כֻתָּנְתּוֹ נִשְׁקָפִים,

סְרוּחִים בְּעַד פֶּתַח מִכְנָסָיו בַּחוֹר הַמָּפְנֶה לַאֲחוֹרָיו,

יַעַן כַּפְתּוֹרָיו לֹא רֻכְּסוּ כָּרָאוּי, וּלְמָה הָיָה דוֹמֶה

חָנָא בָּרֶגַע הַהוּא? לְכֶבֶשׂ בֶּן-שְׁנָתוֹ, הַיֹּוצֵא

בְּעִקְבוֹת אִמּוֹ, לְמוֹעֵד צֵאת הָעֲדָרִים הַשָּׂדֶה:

דּוֹפֵק הָרוֹעֶה אֶת צֹאנוֹ, וְהַכְּבָשִׂים הַקְּטַנִּים נֶחְשָׁלִים,

אָצִים וְגוֹעִים בְּקוֹל רָם וּסְרוּחִים עַל זַנְבוֹתָם, – מְכַרְכְּרִים,

קוֹפְצִים עַל יָרֵךְ וְעַל שׁוֹק…

וְהַסּוּסִים מְפַזְּזִים, רָצִים,

רֶגַע – וַיַּעַבְרוּ הָרְחוֹב הָאַחֲרוֹן וַיִהְיוּ בַשָּׂדֶה,

יָרְדוּ בַמּוֹרָד – וְנֶעֶלְמוּ כָל בָּתֵּי הַכְּפָר. אַךְ הַטַּחֲנָה

נִרְאָה עַל רֹאשׁ גִּבְעָה רָמָה מוֹרִידָה וּמַעֲלָה כְנָפֶיהָ,

זְרוֹעוֹת עֲנָקִים: מִשָּׁם שׁוֹלַחַת אֶת בִּרְכַּת פְּרִידָתָהּ.

וְרַחֲבֵי עֲרָבוֹת וְכָרִים סַבּוּ עֲלֵיהֶם מִסָּבִיב,

מֶרְחָב בֶּן חוֹרִים וְאֵין גְּבוּל וְיִפְעַת פְּרָאִים וְאַדִּירִים.

וְרוּחַ שֶׁל תּוּגָה חֲרִישִׁית מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הָעֲרָבָה,

שִׁירַת יְגוֹן הָעוֹלָמִים, עֲמֻקָּה, אִלֶּמֶת וּמָרָה,

שִׂיחוֹת עוֹלָמוֹת שֶׁהָיוּ, תַּעֲלוּמוֹת עֲתִידוֹת הַיָּמִים,

יָמִים יָבֹאוּ. וּבָאָה הַשִּׁירָה הַנּוּגָה, וּמִלְּאָה

חַדְרֵי לֵב אָדָם בִּיגוֹן פְּלָאִים, לֹא יָדַע גַּם שַׁחֲרוֹ,

לַקְדִּיר וּלְהַעֲנִין הַכֹּל וְלַשְׁבִּית שִׁירָתוֹ עַלִּיזָה,

לִהְיוֹת לִבָּתוֹ מִתְכַּוְּצָה, דְּמָעָיו מִתְכַּנְּסִים לְתוֹךְ עֵינָיו.

נוֹדְעָה מְאֹד הָעֲרָבָה, וּבְלוּחוֹת-תּוֹלְדוֹת-הָאָדָם,

הַרְחֵק מְאֹד, שָׁם, עַל קְצֵה גְּבוּל הָאֱמֶת וְהָאַגָּדָה,

מְעֻלָּף שְׁמָהּ בֶּעָנָן שֶׁל פִּלְאֵי-פְלָאוֹת וּנְצוּרוֹת.

פַּרְסִים פֹּה נִלְחֲמוּ עִם הַסְּקִתִּים, אַחֲרֵיהֶם יִדּוֹדוּ

מִשְׁפְּחוֹת הַפֶּטְשֶׁנֵּגִים וּבְנֵי הַפּוֹלוֹבְצִים לְשִׁבְטֵיהֶם,

אַחַר נִשְׁפְּכוּ פֹּה דְמֵי קוֹזַקִּים וְטָטָרִים.

חָלְפוּ, נָגוֹזוּ הַיָּמִים עֵת יִגְאוּ נְאוֹת הָעֲרָבָה,

יָם שֶׁל עֲשָׂבִים וּדְשָׁאִים מַבְרִיקִים וּמְפִיצִים נִיחוֹחָם,

מִנִּי גְבוּלוֹת בּוּדְזַ’ק עַד לְבוֹא יָם-הַכַּסְפִּי הַגָּדוֹל,

וְעַמִּים קָשִׁים מַאֲהִילִים עַל שְׂפוֹת הַנְּחָלִים בָּעֲרָבָה,

בּוֹלְמִים סוּסֵיהֶם הַפְּרָאִים עֲלֵי מֶרְחַבְיַת-הַשְּׂדֵמוֹת.

נִשְאֲרוּ אַךְ קִבְרוֹתֵיהֶם; הַבָּמוֹת הַבּוֹדְדוֹת, הָרָמוֹת!

דּוּמָם יַבִּיטוּ מֵעַל פְּנֵי הַבָּמוֹת הַפְּסִילִים הַנּוּגִים,

חִידוֹת הָאֶבֶן הַקָּרָה. אֲפִיקֵי-הָאָבִיב הַפְּזִיזִים

גָּרְפוּ כָּל רֹשֶׁם וְכָל צֵל שֶׁל הַסְּקִתִּים מֵיטִיבֵי-הָרֶכֶב.

רוּחַ נָשְׁבָה בָּרְשָׁמִים שֶׁל בְּנֵי הַפּוֹלוֹבְצִים – וַתְּפִיצֵם,

שָׁקְטָה לְעוֹלָמִים הַ“סֵּטְש”¹ וְנֶאֶלְמוּ הַתֻּפִּים בִּמְסִבּוֹת

גַּנֵּי גֵיא-בַּחְטְשִׁיסָרַי, וְנִמְלְאוּ נְאוֹת-הָעֲרָבָה

מֶגֶד שָׁמַיִם וְטָל, וַעֲדִי קָמוֹת-זָהָב לְבוּשָׁן.

יָנוּם הֶעָבָר אֶת שְׁנָתוֹ בְּקִבְרוֹת עֲנָקִים לוֹ חָצָב.

אַךְ בְּלֵילוֹת שְׁחוֹרִים וְנוּגִים, עֵת גִּזְרֵי הֶעָבִים נֶחְפָּזִים,

אָצִים דְּחוּפִים בָּרוֹם, וְשִׁבְרֵי-עֲנָנִים יִסָּעוּ,

וְחָפְרוּ פְּנֵי הַיָּרֵחַ, וְהָיָה מַרְאֵהוּ כִּנְחֹשֶׁת-

קָלָל, וְהוּא נֶחְבָּא לִפְרָקִים – נִדְמֶה: אַגָּדוֹת-הַקְּדוּמִים

מַעֲלוֹת בָּשָׂר וָדָם וְהִנָּן מִתְעוֹרְרוֹת לִתְחִיָּה.

וְקָמוּ אֲנָשִׁים חֲסֻנִּים מִתַּחְתִּית הַבָּמוֹת הַנּוּגוֹת

לִרְאוֹת בְּעוֹלָם הֶחָי, וְעֵינֵיהֶם גְּדוֹלוֹת וּתְמֵהוֹת,

וְהֵמָּה מְסַפְּרִים בְּקוֹל, כְּקוֹל הָעֲשָׂבִים בְּנוּעָם,

וְשָׁמְעוּ הַנּוֹסְעִים הַשִּׂיחַ, וּפָקְחוּ לִרְוָחָה עֵינֵיהֶם,

וְרָאוּ אֶת פְּנֵי הַשָּׁמַיִם, הֶעָבִים הַקּוֹדְרִים, הַזְּעוּמִים,

אַפְסֵי מֶרְחַקִּים, הָאִלְּמִים כְּסוֹד הָעֲתִידֹות, יַשְׁגִּיחוּ –

וְלִבָּם יִתְכַּוֵּץ מִכְּאֵב! וְגֻנַּב אֶל לִבָּם זֶה חִשְׁקָם

לַעֲלוֹת וְלִרְכֹּב עַל סוּס וְלִמְחוֹץ צַלְעוֹתָיו בַּדָּרְבָן,

לַחֲלוֹף עַל פְּנֵי הָעֲרָבָה בְּאֵין דֶּרֶךְ, מְקוֹם אָבַד מִשְׁעוֹל,

וְלַחְדּוֹר אֶל תּוֹךְ הָעֲרָפֶל… וְאָמַר הָאִישׁ הַנּוֹסֵעַ

לָשֵׂאת אֶת קוֹלוֹ, קוֹל עָז, וְהָלַךְ מִיָּם וְעַד יָם זֶה,

לְמַלֵּא חֲלַל הָאֲוִיר בַּקּוֹלוֹת הַפְּרָאִים, הַבּוֹדְדִים, –

וְשָׁמְעוּ בַּרְבּוּרִים בַּסּוּף וּבְנַחֲלֵי-הַבַּתּוֹת הַזְּאֵבִים,

וְעָנוּ מִשְּׂפַת הָאֲגָם, וְיֵילִילוּ מִמְּחִלּוֹת עֲפָרָם, –

וְרוּחַ לַקּוֹרֵא, בְּשַׁגָּם אוֹת-חַיִּים יָחוּשׁ בַּמֶּרְחָק.

חֶרֶשׁ אָז יִתֵּן בַּשִּׁיר מִיכַיְלָה אֶת קוֹלוֹ, וּנְכָאִים

הָגְתָה שִׁירָתוֹ הַפְּשׁוּטָה, הַתְּמִימָה, הֲרַת-הַגַּעְגּוּעִים.

פָּשׁוּט נִגּוּנָהּ מְאֹד, כֹּה תָּמִים וְכֹה מוֹנוֹטוֹנִי.

כָּכָה יְתַנֶּה הַשַּׁחַף עַל גְּדוֹת הַיָּם-הַשָּחוֹר, וּבְסֵתֶר

קָנֶה, אַגְמוֹן וָסוּף, וְעַל אַשְׁדּוֹת הַדְּנִפֶּר עַל שִׂרְטוֹן:

קְרִיאָה וּקְרִיאָה לְבָד, קוֹל עַרְעָר, קוֹל-בּוֹכִים וְנוּגֶה, –

כָּכָה גַּם יָשִׁיר מִיכַיְלָה; וַתִּגַּע שִׁירָתוֹ הַנּוּגָה

עַד לֵב אֶלְיָקִים הָרַךְ. וּבְשִׁירַת הָאִכָּר גַּם יִשְׁמָע:

מָרָה יִבְכֶּה בָהּ לֵב, לֵב רַעֲנָן, שֶׁמָּלֵא אוֹן וָאֹמֶץ,

אֶפֶס הַמָּקוֹם לוֹ צָר, וְהוּא חָפֵץ בְּמַעֲשִׂים וַעֲלִילוֹת,

וְרוֹצֶה בְּצִנּוֹר, שֶׁבּוֹ יִזְרְמוּ כָּל כֹּחוֹת עֲלוּמָיו,

וְרָוַח לוֹ מְעַט, בַּאֲבוֹד כֹּחוֹתָיו הַיְתֵרִים מִמֶּנּוּ…

שִׁירַת קוֹזַקִּים אָז שָׁר מִיכַיְלָה, וְקָמוּ מַחֲנוֹתָם

לִפְנֵי אֶלְיָקִים, וְצָר בְּדִמְיוֹנוֹ עוֹלָם לוֹ מוּזָר:

הֶרֶג, וְחֶנֶק וָאֵשׁ… וְעֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת הָלְאָה – – –

הָלְאָה בַּחֲלִיפוֹת הַדּוֹרוֹת, שֶׁצָּצוּ וְכָלוּ כֶּעָשָׁן

פֹּה, בָּעֲרָבָה הַזֹּאת… וַיִּזְכֹּר יְמֵי הַכּוּזָרִים:

וְהִנֵּה מַמְלָכָה יְהוּדִית, וְאִישִׁים חֲסֻנִּים וְקָשִׁים,

סוּסֵי עֲרָבוֹת, חֲנִית וָקֶשֶׁת, וְצִנָּה וּרְמָחִים – – –

זָר לוֹ וּמְשֻׁנֶּה הַכֹּל, אֶפֶס בּוֹ לִבּוֹ הִתְכַּוֵּץ…

קְשָׁתוֹת, וּרְמָחִים, וּכְלֵי-הַתּוֹתָח, וְגַם בַּלִּיסְטְרָאוֹת – – –

וְאוּלָם הַפָּנִים כְּבָר הָיוּ אֲחֵרִים – וְאֶלְיָקִים הִכִּירָם:

הַרְאֵל, יוֹם תִּשְׁעָה-בְּאָב!… וְלִבּוֹ הִתְכַּוֵּץ עוֹד יוֹתֵר.

וְאוּלָם הַנֶּשֶׁק הַלָּז!… וּמְנַחֵשׁ אֶלְיָקִים בְּנַפְשׁוֹ:

אִלּוּ הָיָה שָׁם הוּא, הֶהָיָה בֵּין “הָנֵי בִרְיוֹנֵי?”

וְעוֹדוֹ מְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, וְנִגְלְתָה לוֹ מִבְּלִי מֵשִׂים

תְּמוּנַת חָנָא, זֶה בְּנוֹ, וּכְלַפֵּי מִיכַיְלָה אֶגְרוֹפוֹ

נָטוּי, וְשָׁאַל אֶלְיָקִים: וְכַאֲשֶׁר הָיִיתִי אָנֹכִי

רַךְ וְקָטָן כִּבְנִי, הֶעָמַדְתִּי בִּפְנֵי זֶה הָאִכָּר?

אָמְנָם, רוּחַ חֲדָשָׁה, צוֹרֶרֶת הַכֹּל בִּכְנָפֶיהָ,

עָבְרָה בְּמַחֲנֶה הַיְּהוּדִים וְדוֹר חָדָשׁ יָקוּם בָּאָרֶץ:

צִיּוֹן, מוֹשָׁבוֹת וְחוֹבְבִים… וּמְלֵאִים יוֹם יוֹם הָעִתּוֹנִים

דְּרָשׁוֹת, קוֹנְגְרֵסִים וּבַנְק… וּלְבַב רַב אֶלְיָקִים יָנוּעַ,

רוֹחֵב וּפוֹחֵד מְאֹד – וּרְמָזִים, וְתִקְווֹת, וּנְצוּרוֹת…

דָּבָר נַעֲשֶׂה בָּעוֹלָם מְרוֹמָם, וְנִשְׂגָּב, וְאַדִּיר,

קָדוֹשׁ וְחָבִיב מְאֹד; אַךְ חָדָשׁ, חָדָשׁ לְגַמְרֵי.

וְנוֹרָא הֶחָדָשׁ הַלָּז: מִי יֵדַע מַה כָּרוּךְ בַּעֲקֵבוֹ?

זָרִים הַדְּבָרִים מְאֹד, וְאֵין מַגִּיד מֵרֹאשׁ הָעֲתִידוֹת – – –

“צְעִירִים”, “אַחַד-הָעָם”, הַשָּׂגוֹת וּשְׁאִיפוֹת נִפְלָאוֹת…

וְיָשָׁן – הַיָּשָׁן, אֲהָהּ, מָט לִנְפֹּל לִפְנֵי הֶחָדָשׁ!

עוֹדוֹ מִתְקַיֵּם מְעַט-קָט… וְהוֹלְכוֹת הַחֲתִירוֹת וּרְחָבוֹת

תַּחַת הֶעָבָר הַמָּט, וְרַבִּים הַבְּקִיעִים וְהַפְּרָצִים.

לְמַרְאֶה-עֵינַיִם הַכֹּל כַּאֲשֶׁר הָיָה לְעוֹלָמִים.

כְּמִקְרֵה הַקֶּרַח בָּאָבִיב יִקְרֵהוּ: רַק תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ

וְעָלוּ קַרְנַיִם בַּכֹּל – פְּנֵי קֶרַח כִּתְמוֹל וּכְמוֹ שִׁלְשֹׁם,

אוּלָם בִּדְרֹךְ עָלָיו רֶגֶל – וְנָמֵס וְהָיָה כְלֹא הָיָה…

יִשְׂמַח לִבֵּנוּ לַבָּא, וְיִדְוֶה לַהוֹלֵךְ – וְחוֹלֵף – – –

פִּתְאֹם הִתְחִילוּ הַסּוּסִים לָרוּץ מֵעַצְמָם נֶחְפָּזִים;

הִפְסִיק מִיכַיְלָה אֶת שִׁירוֹ, וְאוֹפַנֵּי עֲגָלָה מִשְׁתַּקְּשְׁקִים

שִׁקְשׁוּק עָלֵז וָחַי, כִּי בָאוּ עַד קְצֵה בִּילִיבִרְקָה.

וְאוֹרוֹת הַבָּתִּים מְלַבְּבִים, נִשְׁקָפִים מִתּוֹךְ שְׁמָשׁוֹת קְטַנּוֹת,

קוֹרְצִים עֵינַיִם לַבָּא בְּחִבָּה יְתֵרָה וּבְרֵעוּת.

וְכַלְבֵי הָרְחוֹבוֹת מְנַבְּחִים וְרָצִים לִפְנֵיהֶם וְאַחֲרֵיהֶם,

מְמַלְּאִים חֲלַל הָאֲוִיר בִּנְבִיחוֹת עַלִּיזוֹת וְקוֹל שָׂשׂוֹן.

II – הַ“בְּרִית”

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי בִּילִיבִרְקָה, הַיּוֹשְׁבִים עִם פֶּסַח בְּ“מִצְרָיִם”.

אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ בָּאוּ אֶל הַ“בְּרִית” וְהֵם יָשְׁבוּ רִאשׁוֹנָה בַּסְּעֻדָּה:

בֶּרֶלֶה דֶזְ’ס, וּשְׁמוּאֵל בּוּץ, וּבֶרְל הַגָּדוֹל וְהַקָּטָן,

גָּדְ’ל פַּלַּנְט וְזַלְמָן-דֹב, וּשְמֶרְל הַמְּלַמֵּד מִלִּיטָא,

רִבְלִין הַסּוֹכֵן מִלּוֹדְז וְאַלֶּכְּסַנְדֵּר מַטְוֵאִיטְש שְׁלִימַזְלִין,

יוֹסְקִין הַחוֹבֵשׁ בַּכְּפָר, מַתִּתְיָהוּ סֶמֶן הָרוֹקֵחַ

וְחַיִּים בְּרַב סִנְדֶּר הָרַב, כַּרְסָנִי וּרְחַב-הַכְּתֵפָיִם,

בֶּן-בִּילִיבִרְקָה גַּם הוּא, וְעָלֶיהָ כְּבוֹדוֹ וַהֲדָרוֹ,

“סְיָח זֶה הוּא בֶּן עֶדְרֵנוּ!” – כָּךְ הָיוּ מִתְיַמְּרִים בּוֹ שָׁם

נִלְוָה לוֹ רַבִּי לֵיבּ, הַשּׁוֹחֵט וְהַחַזָּן בְּ“מִצְרָיִם”,

קָטָן וְדַל כִּשְׁחִיף-עֵץ, וְצוֹלֵעַ מְעַט עַל יְרֵכוֹ,

וְלֵיזֶר הַשַּׁמָּשׁ דְּקַ"ק. וְלָאֵלֶּה הַשְּׁלֹשָׁה עוֹד נִסְפַּח

רַבִּי עַזְרִיאֵל מוֹרוֹנְט, אַדְמוֹנִי וּזְקָנוֹ צִמֵּחַ,

וְהָיָה בִּצְבָא נִיקוֹלַי הָרִאשׁוֹן, וּזְמָן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה

עָבַד הַמֶּלֶךְ וְעָמַד בְּנִסְיוֹנוֹת רַבִּים וְקָשִׁים;

עַתָּה כְּבָר שָׁב אֶל הַתּוֹרָה, שָׁב לַעֲבוֹדַת-הַבּוֹרֵא.

וְאֵלֶּה אַרְבַּעַת הַנְּקוּבִים בִּשְׁמוֹתָם: עַזְרִיאֵל וְלֵיזֶר –

לֵיזֶר הַשַּׁמָּשׁ – וְהָרַב וְרַב לֵיבּ – בִּגְדֵיהֶם אֲרֻכִּים,

וְהָיוּ מְכֻבָּדִים עַל פְּנֵי הָעָם וְקוֹלָם נִשְׁמַע בַּקָּהָל.

אֵלֶּה הָיוּ כָּל “כְּלֵי-הַקֹּדֶשׁ” בְּקַ"ק בִּילִיבִרְקָה.

וְהָיוּ עוֹד שְׁנַיִם עֲלֵיהֶם, וְעַד אֵלֶּה לֹא בָּאוּ הַשְּׁנַיִם,

וְהֵמָּה: חֲוֵדִיר פַּסְקָה, וְחִוְרָה מְטֹרֶפֶת-הַדָּעַת.

חֲוֵדִיר – אִישׁ רָזֶה וָרָם, וְאַפּוֹ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן

כַּאֲשֶׁר אַחֲזָה בוֹ אֵשׁ, וְעֵינָיו חַכְלִילוֹת מִיַּיִן.

מָתוּן הָיָה בְּמִדּוֹתָיו, וְשׁוֹמֵר אֶת חַצְרוֹת הַיְּהוּדִים

(לְיֶתֶר הַחֲצֵרוֹת אֵין שׁוֹמֵר…) בִּרְחוֹב הַיְּהוּדִים, הַמָּלֵא

רֶפֶשׁ, מַדְמֵנָה וְטִיט, אֶת כְּלָבָיו הִתְהַלֵּךְ חֲוֵדִיר.

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת כְּלָבָיו: סִרְקָה, זוּזוּלְקָה, קַדּוֹשְׁקָה וְדַמְקָה.

אִתּוֹ אָז הָיָה סִרְקָה (וְיֶתֶר הַכְּלָבִים בְּבֵיתוֹ)

יוֹשֵׁב בְּאוֹתָה הַשָּׁעָה בְּזָוִית וְעוֹצֵם אֶת עֵינָיו,

וְצָד אֶת הַזְּבוּבִים בְּמוֹ פִּיו, כִּי שָׁתוּ עַל אָזְנוֹ הַצְּרוּמָה,

וְסֵבֶר פָּנִים לוֹ יָפוֹת, מְנַעֲנֵעַ בִּזְנָבוֹ לִפְרָקִים.

וְנוֹסָף עַל מַה שֶׁהוּא שׁוֹמֵר, עוֹד הָיָה פַּסְקָה “גוֹי-שֶׁל-שַׁבָּת”:

מְכַבֶּה הַמְּנוֹרוֹת שֶׁל נֵפְטְ וְעוֹרֵךְ הַמֵּחָם בְּשַׁבָּת,

בּוֹנֶה הַסֻּכּוֹת, וְיֵשׁ שֶׁהָיָה גַּם מַסִּיק תַּנּוּרִים.

וְאוּלָם פֹּה הָיְתָה יָדָהּ שֶׁל חִוְרָה עַל הָעֶלְיוֹנָה.

וְעוֹד הָיְתָה דוֹלָה מֵי-בְּאֵר, וּשְׂכָרָהּ אֲגוֹרָה אוֹ שְׁתַּיִם

וְחַלָּה. וְהָיָה בַיּוֹם שֶׁבּוֹ הָיוּ מְחַמְּמִים הַמֶּרְחָץ,

הָיְתָה עוֹבֶרֶת בִּרְחוֹב הַיְּהוּדִים וּזְמוֹרָה בְּיָדֶיהָ,

הָלוֹךְ וְקָרֹא בְּקוֹל, וְכָךְ הָיְתָה חִוְרָה מַכְרֶזֶת:

“יְהוּדִים, לְכוּ אֶל הַמֶּרְחָץ, רְדוּ לְבֵי-בַאנֵי, מְצֹרָעִים!” –

שְׁנֵיהֶם נִזְדַּמְּנוּ הַפַּעַם לְפֻנְדָּק אֶחָד וְלִסְעֻדַּת-

פֶּסַח בְּהִמּוֹל לוֹ בְּנוֹ וּלְרֵיחַ-הַיַּיִן גַּם בָּאוּ.

קָהָל עָלֵז מְאֹד, מִתְוַכְּחִים וּמְשׂוֹחֲחִים כֻּלָּם,

בּאוּ הַקְּרוּאִים לְבֵית רַב פֶּסַח אֶל אוּלַם-הַבָּיִת,

חֶדֶר מְרֻוָּח וָרָם, וַחַלּוֹנָיו נִשְׁקָפִים הַגַּנָּה,

גַּן זֶה נָטַע אֲבִי רַב פֶּסַח דֻּבְדְּבָנִים וְתַפּוּחִים;

וְכָתְלֵי הַחֶדֶר מְשׁוּחִים בְּנֶתֶר, וּבְאֶמְצַע הַסִּפּוּן

עִגּוּל מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב, וְיָתֵד בָּעִגּוּל, בָּהּ תְּלוּיָה

מְנוֹרָה שֶׁל בְּרוֹנְזָה לְנֵפְטְ. וְעַל כָּתְלֵי הַחֶדֶר גַּם תְּמוּנוֹת

מוֹנְטֶפְיוֹרִי וְהִירְשׁ, וְכָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וְרַבָּנָיו.

וְעָמְדוּ כִּסְאוֹת שֶׁל וִינָא וְעִטְּרוּ לְשֻלְחָנוֹת אֲרֻכִּים.

וְאוּלָם קְרוּאֵי הָעֵדָה לֹא מִהֲרוּ שֶׁבֶת עַל מְקוֹמָם.

וְעָמְדוּ מִתְוַכְּחִים בְּקוֹל, מַחֲזִיקִים בְּכַפְתּוֹרֵי שִׁכְנֵיהֶם,

עַד שֶׁשָּׁאַל הָרַב אֶת בַּעַל-הַשִּׂמְחָה, וְכֹה אָמַר:

– “נוּ, רַב פֶּסַח, עַד אָן?” – “נוּ, נוּ” – יַעֲנֶּנוּ רַב פֶּסַח.

–“כִּסֵּא לַסַּנְדָּק הֲלוֹם!” – וּמְשָׁרְתָיו הֵבִיאוּ הַכִּסֵּא.

וְהָיוּ מְאִירִים כָּל פְּנֵי עַזְרִיאֵל בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע;

בְּגַאֲוָה הִבִּיט עַל כֹּל וְרוֹמְמוּת-קֵיסָרִים עַל פָּנָיו,

וַרְדִּיִּים פָּנָיו כִּפְנֵי עוּל-יָמִים הַמָּלֵא עֲלוּמִים,

זְקָנוֹ אָרֹךְ וָשָׂב, וְשַׂעֲרוֹתָיו כֻּלָּן מַכְסִיפוֹת,

יוֹרֵד תַּלְתַּלִּים עַל פִּי מִדּוֹתָיו וְחָזֵהוּ הַבּוֹלֵט;

גַּבּוֹת עֵינָיו גַּם הֵן מַכְסִיפוֹת, שְׂעִירוֹת וְעָבוֹת,

נְטוּיוֹת כִּקְשָׁתוֹת, נִצְמָדוֹת, מַגְבִּילוֹת אֶת מִצְחוֹ הֶעָדִין.

חָזוּ הַמְּסֻבִּים אָז בּוֹ וְנֶהֱנוּ מֵהַדְרַת שֵׂיבָתוֹ.

וְכָךְ הָיָה יוֹשֵׁב וּמְחַכֶּה לִקְרָאת בּוֹא הַ“קְּוַטֶר” וְהַיֶּלֶד.

וְעֵינָיו נְטוּיוֹת לְנֹכַח הַפֶּתַח לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי,

מְקוֹם שָׁם יוֹשְׁבוֹת הַנָּשִׁים וְשָׁם הַיּוֹלֶדֶת וְהַיְלוּד.

חֶרֶשׁ אָז תִּסּוֹב עַל צִירָהּ דֶּלֶת הַחֶדֶר, וַתָּבֹא

נַעֲרָה נָאָה, וְהִיא בַּת שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לֹא יוֹתֵר,

בִּתּוֹ הַבְּכִירָה שֶׁל פֶּסַח, וְהִיא גַם הַ“קְּוַטֵרִין” עָתָּה.

זְקוּפָה גִזְרָתָהּ, אַךְ עוֹד טַל-יַלְדוּת יָנוּחַ עָלֶיהָ.

הִנֵּה כְּתֵפֶיהָ זֶה כְּבָר נָכוֹנוּ – חֲטוּבוֹת, עֲגֻלּוֹת,

אוּלָם צַוָּארָהּ עוֹד דַּק וּקְצוֹת-זְרוֹעוֹתֶיהָ עוֹד חַדִּים,

וְתָאֳמֵי-גַלִּים מִבַּעַד כֻּתָּנְתָּהּ שֶׁלָהּ יִתָּאֵרוּ;

שְׂעָרָהּ עָשׂוֹי שְׁתֵּי קְוֻצּוֹת, שְׁחוֹרוֹת, מַבְרִיקוֹת, עֲבֻתּוֹת,

נוֹפְלוֹת כִּנְחָשִׁים, כִּמְעַט בְּכַף רַגְלֶיהָ נָגָעוּ,

נְחָשִׁים כְּבֵדִים וְעָבִים, כְּאֶגְרוֹף אַדִּירִים הַקְּוֻצָּה.

נָאֲוָה הַנַּעֲרָה מְאֹד! וְזֶה מַה שֶׁהוֹסִיף עַל חִנָּהּ:

נִדְמֶה, נֶאֱבָקוֹת בָּהּ הָאִשָּׁה וְהַיַּלְדָּה, וַחֲלִיפוֹת

תָּרוּם יַד אַחַת מֵהֶן. – וְדָמְתָה לְאַלּוֹן מְאֹד רַעֲנָן,

זָקוּף, גָּבוֹהַּ וְדַק, אַךְ שֶׁכְּבָר יֶשׁ בּוֹ לְהַכִּיר

חָסְנוֹ וְיָפְיוֹ בְּיוֹם יוֹפִיעַ כָּלִיל בַּהֲדָרוֹ.

גְּדוֹלוֹת עֵינֶיהָ וְהֵן אֲפוֹרוֹת וּמְלֵאוֹת אוֹר צוֹהֵל,

וְרִיסֵי-הָעַיִן אֲרֻכִּים וּשְׁחוֹרִים, מַאֲפִילִים הַחוֹרִים.

וְהָיָה בַּהֲרִימָהּ הָעַפְעָף וְחָדַר לִלְבַב הַמִּתְבּוֹנֵן

מַבַּט-עֵינֶיהָ וְהָאוֹר בְּשָׂשׂוֹן חֲרִישִׁי וּמְלַבֵּב.

פְּרוּשׂוֹת יָדֶיהָ, וְעַל פְּנֵי כַפֶּיהָ הַיֶּלֶד עַל מַצַּע-

שָׁנִים לָבָן וָצַח, וְהִיא כְפוּפָה מְעַט אֲחוֹרַנִּית,

יַעַן כָּבֵד מִנְּשׂוֹא אָחִיהָ הַקָּטָן הַנּוֹלָד.

צָעֲדָה לְאִטָּהּ. וְעוֹר לְחָיֶיהָ אָדַם מִבֹּשֶׁת,

אוּלָם רַק רֶגַע, כִּי שָׁבוּ פָנֶיהָ וְהָיוּ כְקֶדֶם;

וַדַּאי הִבִּיטָה בִּפְנֵי הַ“קְּוַטֶר” הַצּוֹעֵד כְּנֶגְדָּהּ.

וְאֵין זֶה כִּי אִם רֶגַע הָרָז נָסַךְ עָלֶיהָ מִקָּדְשׁוֹ:

“שְׁכִינָה שְׁרוּיָה, רְאוּ, הַשְּׁכִינָה כָּעֵת עַל פָּנֶיהָ!”–

אָמַר בֶּרֶלֶה דֶזְ’ס, אַַף יֶתֶר הַקְּרוּאִים מִשְׁתָּאִים:

“עַיִן-רָעָה אַל תְּשְׁלַט בָּהּ!” – וַיִּקַח הַ“קְּוַטֶר” הַיֶּלֶד

וְנָתוֹן אוֹתוֹ אֶל יַד עַזְרִיאֵל הַיּוֹשֵׁב בַּכִּסֵּא.

גָּדוֹל הַיֶּלֶד וּכְעֵין הַוֶּרֶד הָרַעֲנָן כָּל בְּשָׂרוֹ,

שָׁלֵו יָנוּחַ עַל סְדִין-הַשָּׁנִי, הַלָּבָן, הַמַּבְרִיק.

כָּכָה תוֹפִיעַ בַּסְּתָו לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת הַחַמָּה,

תַּעֲרִיב כִּי נָטָה הַיּוֹם, וְעַל שַׁדְמוֹת הַשֶּׁלֶג הַכְּחַלְחַל

תֵּרֵד, וְנָגְעָה בִּכְנַף הַשָּׂדֶה וְלוֹחֲשׁוֹת פָּנֶיהָ.

עָמַד הַקָּהָל הָרַב וּצְפוּפִים כִּתְּרוּ הַכִּסֵּא,

עָמְדוּ מְחַכִּים וְעַל פְּנֵי כֻלָּמוֹ חוֹפֶפֶת כְּעֵין קְדֻשָּׁה,

וְדִמְמַת-קֹדֶשׁ בְּבֵית רַב פֶּסַח בָּאוּלָם שׂוֹרֶרֶת…

III – “הַמִּשְׁתֶּה”

בְּחָפְזָה הוּבָא לַחֲדַר הַמִּטּוֹת אֶל אִמּוֹ הַיֶּלֶד,

וְקוֹלוֹ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הַבַּיִת עַד סוֹפוֹ. – "חֵי נַפְשִׁי,

חָכַם הַבֵּן, כִּי עַל כֵּן חָמָס הוּא קוֹרֵא, וּבְצֶדֶק,

נָקִי יָצָא מִכָּל זְכֻיּוֹתָיו הַפְּרָטִיּוֹת כְּאֶחָת!" –

לָחַשׁ עַל אֹזֶן שְׁמוּאֵל-בּוּץ מַתִּתְיָה סֶמֶן הָרוֹקֵחַ.

בְּשָׁאוֹן, הֲמֻלָּה וּבְקוֹל יָשׁוּבוּ לְשִׂיחָתָם הַמְּדַבְּרִים,

וְנִמְלָא הָאוּלָם מִפֶּה לְפֶה וִכּוּחִים עַלִּיזִים.

דְּחוּפוֹת, נִדְחָקוֹת בֵּין קְהַל-הַקְּרוּאִים תֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים,

קְרוֹבוֹת-מִרְיָם וְכָל רֵעוֹתֶיהָ וּבָאוֹת-הַבָּיִת,

עָרְכוּ שֻׁלְחָנוֹת וְשָׂמוּ סְדִינִים צַחִים עָלֵימוֹ.

בְּצִלְצֵל עָלֵז וָחַי נִכְנְסוּ צִנְצָנוֹת וְקַנְקַנִּים

וְעָמְדוּ בְמַעֲרָכָה עַל-גַבֵּי הַשֻּלְחָן לְאַרְבַּע פִּנּוֹתָיו.

הָרִים גַּבְנוּנִים בְּקִרְבָתָם: סַלִּים שֶׁל בְּדֹלַח וְאַגְּנוֹת-

כֶּסֶף עֲמוּסֵי לֶחֶם לָבָן, מִגְדָּנוֹת וּרְקִיקִים.

אוֹרוּ עֵינֵי הָעָם לְמַרְאֶה קַנְקַנִּים וּרְקִיקִים,

וְלִבָּם, לֵב נָדִיב, אָז חָשׁ מֵעֵין מוּעָקָה. וַיִּשָּׂא

פֶּסַח אֶת מְשָׁלוֹ, וְכֹה אָמַר אֶל קְרוּאָיו בְּחִבָּה:

–"רַחֲצוּ יְדֵיכֶם וּשְׁבוּ, רַבּוֹתַי, אֶל שֻׁלְחַן הַסְּעֻדָּה,

סַעֲדוּ לִבְּכֶם מִכֹּל אֲשֶׁר חַנַּנִי צוּר-יִשְׁעִי.

הִנֵּה אֲלוּנְטִית, וְכַד הַמַּיִם בִּפְרוֹזְדוֹר הַבָּיִת!"

אָמַר – וַיִּמְצְאוּ חֵן הַדְּבָרִים בְּעֵינֵי הַבָּאִים,

וְנִדְחֲקוּ סָבִיב לַכַּד, וַיְבָרְכוּ “עַל נְטִילַת יָדָיִם”.

נִכְנְסוּ שֵׁנִית לְתוֹךְ הָאוּלָם, וַיֵּשְׁבוּ וַיְחַכּוּ.

פָּתַח רַב חַיִּים הָרַב וּבֵרַךְ עֲלֵי “מוֹנוֹפּוֹלְקָה”²,

פָּרַס רְקִיקֵי-הַדְּבָשׁ, וְאַחֲרָיו הֶחֱרָה הֶחֱזִיק

יֶתֶר הַקָּהָל גַּם הוּא, כַּיְרֵאִים וְכָאֶפִּיקוֹרְסִים,

וְאָמְנָם רָעֵב הָעָם, וּמֵאָז הַבֹּקֶר לֹא אָכָל.

וְקוֹלוֹת הָאוֹרְחִים עַלִּיזִים: – "לְחַיִּים, רַב פֶּסַח, לְחַיִּים!

נִזְכֶּה וְנִרְאֶה בַטּוֹב, בִּישׁוּעוֹת טוֹבוֹת וְנֶחָמוֹת!"

– אָמֵן, עָלֵינוּ וְעַל כְּלָל יִשְׂרָאֵל, רִבּוֹנוֹ-שֶׁל-עוֹלָם!–

מַהֵר חִישׁ הוּרַק כָּל סַל הַלֶּחֶם וְאַגְּנוֹת הָרְקִיקִים,

וְאוּלָם תְּמוּרָתָם כְּבָר בָּא חֵיל קַעֲרוֹת זְכוּכִית וְהֵן מְלֵאוֹת –

כָּבֵד כָּתוּת שֶׁל עוֹף, עַל שֶׁמֶן בַּרְבּוּרִים עָשׂוּהוּ.

צָלוּי וּבָא מִן הָאֵשׁ בִּזְמַנּוֹ, וּמֶלַח וּפִלְפְּלִין,

עֵרֶב חֲתִיכוֹת שֶׁל בְּצָלִים, לֹא הוֹסִיף וְלֹא גָּרַע הַמְּבַשֵּׁל;

רַךְ הוּא וָּמֵלא לְשַׁד, וּמַרְאֵה-הַפִּטְדָּה מַרְאֵהוּ.

וְעָמַד מִדַּבֵּר הָעָם, וְלֹא בָּטְלוּ הַטּוֹחֲנוֹת וְלֹא שָׁבָתוּ,

וְנִשְׁמַע מִסָּבִיב אַךְ קוֹל מִזְלָגוֹת נְעוּצִים וְשַׂכִּינִים.

אַחַר הִגִּיעַ תּוֹר חֲזֶרֶת גְּזוּרָה וּכְתוּתָה,

בְּלוּלָה בַחֲתִיכוֹת שֶׁל שׁוּם, וּבְצָלִים עַל שֻׁמַּן תַּרְנְגֹלוֹת.

וְעָרְבָה הַבְּלִילָה לַחֵךְ, וְלֹא הוֹתִיר לָהּ שָׂרִיד הַקָּהָל.

אָז אַךְ יוֹפִיעוּ בְּסֵפֶל-אַדִּירִים דָּגִים מְמֻלָּאִים:

אָקוּנוּס צָהֹב וּזְאֵב-הַמַּיִם הַמַּפְלִיא בְגָדְלוֹ.

יֶתֶר הַדָּגִים דְּגֵי-רֶקֶק נֶחְמָדִים וְרַכִּים לְמִינֵיהֶם,

יֵשׁ מֵהֶם צְלוּיִים עַל אֵשׁ, מֵהֶם מְמֻלָּאִים, וּבִשְּׁלוּם

הֵיטֵב, וְטִפֵּי-הַשֶּׁמֶן – טִלְלֵי-זָהָב לְגַבָּם,

“בְּפִלְפְּלִין חֲרִיפִים”, וּצְנוֹן וּבְצָלִים וְצִמּוּקִים מֵאִזְמִיר,

זָכְתָה מִרְיָם לְשֵׁם בְּדָגִים מְמֻלָּאִים, וְעָלָה

בְּיָדָהּ בִּשּׁוּל הַדָּג, וְלֹא הָיָה קֵץ לְשִׂמְחָתָהּ.

נִדְמֶה, כִּי נָמֵס הַדָּג בַּפֶּה וְנִדְחָק מֵעַצְמוֹ

לְתוֹךְ גְּרוֹן אוֹכְלֵהוּ וָבָא, וְאִדְרוֹתָיו מִנֹּפֶת מְתוּקוֹת.

וְיַחַד עִם אֵלֶּה הַדָּגִים בָּאוּ בַקְבּוּקֵי הַיָּיִן,

יַיִן יָשָׁן מִקְּרִים, בַּקְבּוּקִים אֲחָדִים “יֵין-כַּרְמֶל”,

וְכִבְּדוּ בּוֹ אֶת הָרַב, וְגַם יֶתֶר הַקְּרוּאִים טָעָמוּ,

וְהִלְּלוּ אוֹתוֹ. וּכְשֹׁךְ הָרָעָב וְנִכְנָס הַיַּיִן

שָׁבוּ לְדַבֵּר בְּקוֹל רָם, לְהִתְלוֹצֵץ וְלִשְׂחוֹק מִטּוּב-לֵב.

וְהָיוּ מְדַבְּרִים עַל-דְּבַר שׁוּק-הַתְּבוּאָה וְעַל-דְּבַר הַבַּצֹּרֶת

(וְהַשָּׁאוֹן הוֹלֵךְ וָרָב: בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ אִישׁ וְשִׁיטָתוֹ),

וְנָשְׂאוּ-וְנָתְנוּ בִּדְבַר הַמְּדִינוֹת וּמַחֲלַת-וִיקְטוֹרִיָּה,

עַד שֶׁבָּאוּ לִבְסוֹף לְמַשָּא-וּמַתָּן בְּעִנְיָן

עִזְבוֹן רוֹטְשִׁילְדְ וְהִירְשׁ, וּבְמַצַּב הַפּוֹעֲלִים כֻּלּוֹ.

קוֹלוֹ אָז יִשָּׂא, קוֹל רָם, הַמְּלַמֵּד שְׁמֶרְל וְכֹה אָמָר

(הָיָה לִיטָאִי וְעַל כֵּן בֶּן-תּוֹרָה, וְאִם הֵצִיץ וְנִפְגָּע):

–“שִׁמְעוּ, רַבּוֹתַי, מַה שָּׂח הַמְּלַמֵּד מִלִּיטָא, מַה יֹּאמַר!”

פָּתַח שְׁמֶרְל בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן וְסִפֵּר בִּקְצָרָה

תְּלָאוֹת הַפּוֹעֲלִים וְכָל מַה שֶׁעָבַר עַל נַפְשָׁם עַד הֵנָּה:

מְצוּקוֹת, וְרָעָב וּמְרִי הַלַּחַץ בְּאֵין תִּקְוָה לֶעָתִיד,

וְהֵמָּה קָשִׁים מִצּוּר, וְעָמְדוּ בְּנִסְיוֹנוֹת מְאֹד רַבִּים,

נְטוּיוֹת עֵינֵיהֶם אֶל כְּלָל יִשְׂרָאֵל: יִדְאַג-נָא לָמוֹ,

–וְיַיִן מַאְדִּים זֶה מָה הוּא, אִם לֹא דַּם פּוֹעֲלֵינוּ,

שָׁפְכוּ וְשׁוֹפְכִים עַל שְׂדוֹת בַּת-צִיּוֹן וְהָרֵי-יְהוּדָה?

דָּמָם יְבֻקַּשׁ מִיֶּדְכֶם אִם אַתֶּם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישׁוּ

טֶרֶם יַחֲרִימוּ הַכֹּל בְּנֵי יִקַ"א הַלּוֹחֲצִים אוֹתָם.

הִנֵּה כֵּן יֹאמַר הַ“גּוֹי”: "אִישׁ אִישׁ יִתֵּן חוּט וְלֹא יוֹתֵר –

וְנִמְצְאָה כְּתֹנֶת לַדָּל!" – כֵּן כִּלָּה אִמְרָתוֹ הַמְּלַמֵּד,

חָוְרוּ כָּל פָּנָיו כְּכַלּוֹתוֹ, וְעֵינָיו מִתְנוֹצְצוֹת וְיָפוֹת.

חֶרֶשׁ הֶאֱזִינוּ הָעָם וְנִעַנְעוּ בְּרֹאשָׁם בְּדַבְּרוֹ,

וְנָשִׁים מַעֲבִירוֹת עַל שְׁתֵּי עֵינֵיהֶן אֶת קְצוֹת הַמִּטְפָּחוֹת.

כִּלָּה הַמְּלַמֵּד, וְהָעָם עוֹדֶנּוּ מַחֲרִישׁ, וּפִתְאֹם

קְעָרָה נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ הַמְּסֻבִּים, וְצִלְצַל מַטְבֵּעוֹת

נִשְׁמַע בְּאוּלָם הָרָם, וְהַקְּעָרָה הוֹלֶכֶת וּכְבֵדָה.

וְשָׂמַח הַקָּהָל מְאֹד, כִּי לֶב אִישׁ אִישׁ יִחַדְּ בַּעֲשׂוֹתוֹ

טוֹבָה לַעֲמִיתוֹ, וּפְנֵי הַמְלַמֵּד מְזִיעִים מִשִּׂמְחָה.

–"הִנֵּה כִּי כֵן, – יֹאמַר אָז שֶׁבְּתִי’לִי, מוֹשֵׁךְ בִּזְקָנוֹ

(זֶה אַךְ מִפּוֹלִין הוּא בָּא וְקָרְאוּ לוֹ “תַּחְמָס פּוֹלָנִי”,

כַּאֲשֶׁר יִקְרְאוּ לְכָל פּוֹלָנִי “תַּחְמָס” אוֹ “גַּנָּב”): –

הִנֵּה כִּי כֵן שְׁמֶרְל זֶה – אִישׁ הָיָה, אִלְמָלֵא לִיטָאִי,

רֹאשׁ שֶׁל שֶׁתִי-וָעֵרֶב, – מְסֻפְּקָנִי, אִם הֵם יִשְׂרְאֵלִים".

שָׁמְעוּ הַיּוֹשְׁבִים וְהִבִּיטוּ בִּפְנֵי הַלִּיטָאִי מַה יַּעֲנֶה,

חִכּוּ לִדְבָרָיו, כִּי אִישׁ מְאֹד נָבוֹן הָיָה, וְאִם מְלַמֵּד.

עֵינָיו אָז יַעֲצוֹם שְׁמֶרְל וְיַעֲנֶה כְּשׁוֹאֵל לְתֻּמּוֹ:

–“וְאִלּוּ אַבְרָהָם אָבִינוּ לִיטָאִי לֹא הָיָה, רַב שֶׁבְּתִי’ל?”

–“מָה? – יְשִׁיבֶנּוּ הַלָּז – אַבְרָהָם אָבִינוּ! מִנָּלָן?”

עָנָה שְׁמֶרְל: – "הֵן כָּתוּב ‘וַיִּקְרָא אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית’

וְאִלּוּ לֹא הָיָה לִיטָאִי, שֵׁינְדְלְס הָיָה אוֹמֵר וְלֹא שֵׁנִי’ס".

מָצְאוּ הַדְּבָרִים אָז חֵן בְּעֵינֵי הַמְּסֻבִּים וְצָחֲקוּ

הַרְבֵּה, וְנֶהֱנוּ מְאֹד מֵחָכְמַת הַמְּלַמֵּד וְאָמְרוּ:

-“שֶׁבְּתִי’לִי! שְׁתִיקָה זוֹ מָה הִיא? עֲנֵה לוֹ לַמְּלַמֵּד גַּם אָתָּה!”

–“אֶט – עָנָה שֶׁבְּתִי’לִי – פְּפֶה! יֹאמַר הַ”לֶּטְבִיק"! מַאי אִכְפַּת?

וְאוּלָם נִפְלָאת הִיא בְּעֵינַי וְנֶעְלָם מִמֶּנִּי הַפִּתְרוֹן:

שֶׁמָּא רְאִיתֶם עַד כֹּה לִיטָאִי, שֶׁאֵין לוֹ שְׁנֵי שֵׁמוֹת,

וְאִם שְׁנֵי שֵׁמוֹת אֵין לוֹ, שְׁנֵי זוּגוֹת שֶׁל תְּפִילִין לוֹ בְּוַדַּאי,

אוֹ, לְכָל-הַפָּחוֹת, לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים עֲגוּנוֹת בְּלִיטָא".

מָצְאוּ הַדְּבָרִים אָז חֵן בְּעֵינֵי הַמְּסֻבִּים וְצָחֲקוּ

הַרְבֵּה, וְנֶהֱנוּ מְאֹד מֵחָכְמַת שֶׁבְּתִי’ל מִפּוֹלִין.

חָוְרוּ פְּנֵי שְׁמֶרְל מְאֹד, כִּי זָכַר מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה:

וְאוּלָם הִבְלִיג עַל כַּעֲסוֹ, וְעָנָה לְשֶׁבְּתִי’ל וְאָמָר:

–"שֶבְּתִי’לִי, הַסְכֵּת וּשְׁמָע: מִסְּתָמָא נְהִירִין לְךָ דִבְרֵי

קְדוֹשִׁים בְּהַגָּדַת-הַפֶּסַח: מָה רָאָה רִבּוֹנוֹ-שֶׁל-עוֹלָם

לִשְׁחוֹט אֶת מַלְאַךְ-הַמָּוֶת, שֶׁצָּדַק בְּרִיבוֹ, רַבּוֹתָי?

שֶׁבְּתִי’לִי, צֵא וַחֲשׁוֹב!" – “צָדַק מַלְאַךְ-הַמָּוֶת” –

עָנָה הַקָּהָל קוֹל רָם – “וְהַתֵּרוּץ, שְׁמֶרְל, הַתֵּרוּץ!”

עָנָה שְׁמֶרְל וְכֹה אֶת מְשָׁלוֹ נָשָׂא וַיֹּאמַר:

-"צָדַק הַבּוֹרֵא אַף הוּא, וְהַכֶּלֶב אָשֵׁם בַּדָּבָר:

צַדִּיק אַתָּה, אֲבָל מִי בִקֵּשׁ מִיָּדְךָ, הַכֶּלֶב,

לָדוּן – וְהַמִּשְׁפָּט לֹא לָךְ!" – וְלֹא עָמְדוּ מִצְחוֹקָם הַמְּסֻבִּים,

וְשֶׁבְּתִי’לִי פָּנָיו כִּפְנֵי הַכְּרוּם מַאְדִּימִים, מַכְסִיפִים,

חוֹשֵׁב לְהָשִׁיב אַף הוּא אֶת חוֹרְפוֹ דָבָר – וּבְאוֹתוֹ

רֶגַע נִתַּן לוֹ מְרַק לְבִיבוֹת חֲמִימוֹת מְמֻלָּאוֹת;

וְהָיָה לְמָרָק זֶה עֵין הַזָּהָב הַמְּזֻקָּק הַנִּתָּךְ,

וְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר מִשְׁתַּבְּרוֹת בַּבּוּעוֹת, בַּשֻּׁמָּן,

כְּחֻלּוֹת, אֲדֻמּוֹת וּצְהֻבּוֹת. וּמָצָא שֶׁבְּתִי’לִי לְנָכוֹן

לְמָלֵא אֶת פִּיהוּ, שֶׁכְּבָר פָּעַר לַעֲנוֹת לַמְּלַמֵּד,

בְּשָׁלֹשׁ לְבִיבוֹת וְכַף שֶׁל מָרָק הֵצִיף עָלֵימוֹ,

וְנִפְסַק בָּאֶמְצַע הָרִיב.

וְכֹה הָיוּ יוֹשְׁבִים וְאוֹכְלִים

מָרָק וּבָשָׂר, צְלִי אֵשׁ: תַּרְנְגֹלוֹת, בַּרְבּוּרִים אֲבוּסִים,

נֶהֱנִים מִיֵּינוֹת שֶׁל קְרִים, מִתְוַכְּחִים, מִתְלוֹצְצִים וְצוֹחֲקִים.

וְיָרַד הַשֶּׁמֶש זֶה כְּבָר, כְּשֶׁיָּשַׁב בָּעֲגָלָה אֶלְיָקִים

וְזָזוּ הַסּוּסִים; אַךְ לֹא מִהֲרוּ בְּדַרְכָּם הַפָּעַם,

יַעַן כִּי רָפוּ יְדֵי מִיכַיְלָה מִשְּׁתוֹתוֹ הַיָּיִן,

וְהָלְכוּ הַסּוּסִים כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחָם, בְּאֵין דֶּרֶךְ.

נִכְחָם, וְעַל כָּל גּוּשׁ וָגוּשׁ אֶלְיָקִים נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ.

הידלברג

אֶת מִי אֹהַב? – “בַּת הָאוֹפֶה!”

לֹא, כִּי אֶחְמֹד הַמַּעֲדַנִּים,

וְאִם לְלִבִּי אַתָּה צוֹפֶה –

אַךְ הַבּוּז לַשַּׁאֲנַנִּים!

וּמַמְתַּקִּים גַּם אָהַבְתִּי,

וּמֵרֵעַי זֹאת לֹא אַעְלִים,

וּבִשְׁבִיל מַעֲדַנִּים שַׁבְתִּי

אֶל הַנַּעֲרָה בַתַּלְתַלִּים.

וַחֲנוּת הַנַּעֲרָה-אוֹרִי

לָהּ שְׁפַתַּיִם וּמִגְרָעוֹת,

מְלֵאִים עוּגוֹת, לֶחֶם חוֹרִי,

כִּכְּרוֹת חַלָּה, וּפַרְפְּרָאוֹת,

וּמַמְתַּקִּים וּמִגְדָּנוֹת

בִּצְלוֹחִיּוֹת וּבִקְעָרוֹת,

בְּסַלְסִלּוֹת, בְּצִנְצָנוֹת

הַמַּבְרִיקוֹת בְּאוֹר-יְקָרוֹת.

וּבְאַגַּנִּים מַעֲשֶׂה-סִינִים

גִּזְרֵי חַלָּה עִם צִמּוּקִים,

וַאֲשִׁישׁוֹת עִם תּוּפִינִים

בְּקַנְקַנִּים וּבְבַקְבּוּקִים.

וְהַלְּבִיבוֹת הַחֲבִיבוֹת

חַמּוֹת, רַכּוֹת וּמַרְהִיבוֹת,

וּכְמוֹ אַחַת מֵהֲמוֹנָן

גַּם הַנָּאוָה שָׁם תִּתְלוֹנָן.

זְרִיזָה הִיא וּלְכָל הַקּוֹנוֹת

תָּאִיר פָּנִים וּמַגֶּשֶׁת,

וּמְלִיטָה בְגִלְיוֹנוֹת

אֶת הָעוּגָה הַנִּדְרֶשֶׁת.

וּבַעֲבֹר בַּסָּךְ הַצָּבָא

וְאֶל הַחַלּוֹן הִיא נִצָּבָה –

יִפְנוּ כָּל הַלֵּיטֶנַּנְטִים,

מוֹשְׁכִים שְׂפָמָם בְּאֶצְבְּעוֹתֵיהֶם,

וְאוּלָם, חַי אֲנִי וּזְקַנְתֶּם! –

אִם לֹא תַּעֲשׂוּ כְמַעֲשֵיהֶם,

לוּ הֱיִיתֶם שָׂרֵי-צָבָא.

וְאָמְנָם מְאֹד הַנַּעֲרָה נָאוָה!

לִלְחָיֶיהָ עֵין-הַוֶּרֶד,

גּוּמַת לֶחְיָהּ – מַעֲשֶׂה-חֶרֶט,

וּפָנֶיהָ רַעֲנַנִּים,

וּמִסְגַּרְתָּם – שְׁחוֹר תַּלְתַּלִּים,

וּשְׁנֵי גַלִּים, תָּאֳמֵי-גַלִּים…

וְאוּלָם לִבִּי לַמַּעֲדַנִּים,

וְלֶאֱכוֹל אוֹתָם אֲנִי תָּאֵב.

“לוּ לִי אֵלֶּה!” – לִבִּי דוֹאֵב.

הידלברג

לֶנְכֶן (קטעים מספר זכרונות)

I

כָּל עוֹד בִּי הַנְּשָׁמָה בָּאתִי

עַד הַגַּן וְעַמּוּד-הַשֵּׁשׁ.

קוֹל הַפַּעֲמוֹן: אַחַת, שְׁתַּיִם,

שָׁלֹשׁ, אַרְבַּע, חָמֵשׁ, שֵׁשׁ,

שֶׁבַע, שְׁמוֹנֶה… וּמַלְאָכִי

בּוֹשֵׁשׁ לָבוֹא, טֶרֶם בָּא!

הוֹי, יוֹנָתִי, מַלְאָךְ צָהֹב!–

לִבִּי נִבָּא לִי כָּל רָע.

מִי יוֹדֵעַ מַה-שֶּׁקָּרָה?

הֵן בְּעִיר גְּדוֹלָה אֲנִי גָר,

וּ“מֵעֵת-לְעֵת” כְּבָר עָבָר…

אִם עוֹד לֹא שְׁכֵחַתְנִי כְּבָר!

וְרַעְיוֹנוֹת מָרִים, שְׁחוֹרִים

יְסֻבּוּנִי, כְּנִפְצֵי-עָב

מַעֲטִירִים רָאשֵׁי הָרִים

לְהַקְדִּירָם בִּימֵי-סְתָו.

נָם הַגָּן, שָׁמַיִם אוֹרִים

וְאֵין כּוֹכָבִים, הָס בַּכֹּל…

אוּלָם מַה-זֹּאת? שִׂמְלַת-אִשָּׁה,

שָׁאוֹן קַל עַל פְּנֵי הַחוֹל.

וּמַלְאָכִי זֶה בּוֹא יָבֹא:

–שָׁלוֹם, שָׁלוֹם – עַד בְּלִי-דָי!

–"שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לָךְ, יַקִּירִי!

מַה-מַּעֲשֶׂיךָ? עוֹדְךָ חָי?"

–שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לָךְ, יוֹנָתִי!

שְׁבִי לִימִינִי, – מָה אֵחַרְתְּ?

מִדֵּי יוֹם בְּיוֹם בַּשְּׁמִינִית

יַחְדָּו נַחְנוּ – הֵן אָמַרְתְּ!

–“שָׁלוֹם לִי, וְאוּלָם, אֶפֶס…”

–מַהֲרִי! הוֹי, לֹא אוּכַל שֵׂאת…

–"לוּלֵא אוֹתָהּ הַמִּרְשַׁעַת…

בָּאתִי הֵן הַיּוֹם בְּנֵס:

"הֵן מֵאָז הַבֹּקֶר נִכַּף

עַל הַמַּחַט וְעַל הַחוּט,

וְעַד נְטוֹת-הַיּוֹם לֹא תִּיגַע

לְשׁוֹנָהּ הִיא מֵרוּץ, מִשּׁוּט,

"צְפוּפוֹת נֵשֵׁב בְּבֵית-הַמְּלָאכָה,

עוֹבְדוֹת בְּשָׁרָב וּבַצּוֹק,

וְהַמְּכַשֵּׁפָה הָאֲרוּרָה

עוֹד גּוֹזֶרֶת עַל הַצְּחוֹק.

"יְרֵאָה הִיא, פֶּן בָּהּ נִתְקַלֵּס

וְלִבָּהּ בְּקִרְבָּהּ רַע, מְאֹד רָע!

וְאֵין מִשּׁוֹט לְשׁוֹנָהּ מָנוֹס,

לוּ אַךְ תֵּדַע הִיא דְבַר-מָה!

"וַאֲנַחְנוּ לְמַעֲצֵבָה

נֵשֵׁב אַף נֵאָלֵם דֹּם,

אַךְ הַמְּכוֹנוֹת תְּקַשְׁקֵשְׁנָה

וּתְזַמְזֵמְנָה – זוֹם-זוֹם-זוֹם.

–וְעוֹד מֶה חָדָשׁ? וְרַעְיָתֵךְ?

וַחֲתוּלֵךְ קָט וָרָךְ?

–"דוֹדָהּ בּוֹגֵד! עוּרְבָא פָּרַח!

כֻּלְכֶם דַּרְכְּכֶם בְּכָךְ.

"וַאֲנִי שָׁבַרְתִּי מַחֲטִי

בְּעָבְדִי, וְיָצְאָה טִפַּת-דָּם,

טִפָּה גְדוֹלָה מְאֹד… וְאָמְנָם

מַה צָּעַקְתִּי אָז בְּקוֹל רָם!

"וְהֶחָתוּל – הוּא שְׂרָטָנִי!

קָטָן זֶה, פְּגַע בּוֹ – וּמִיַּד

יִשְׂרְטֶךָ, כִּי חִתַּלְתִּיו

כְּבֻבָּה זוֹ בַּחֲתִיכַת-בָּד.

“כֵּן, וּלְשָׂרָה…” – אֵיזוֹ שָׂרָה?

–"שָׂרָה שָׂרָה הִיא – אֵין זֹאת?

כְּלוּם יֵשׁ דָּבָר, שֶׁהוּא יֵדַע?

וְאִם לֹא תֵּדַע – טוֹב חַכּוֹת!

"שָׂרָה, כֵּן…לָהּ יֵשׁ טַבַּעַת

וּמַה יָּפָה הִיא, הֶאָח!

שְׁנֵי תַּנִּינִים חֻבְּרוּ יַחְדָּיו

וּבָרֶקֶת עַל הֶחָח.

"וְרָאשֵׁי תֵבוֹת בַּטַּבַּעַת,

מַעֲשֶׂה חוֹשֵׁב, שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ.

וְאוּלָם סַפְּרָה נָא לִי אָתָּה:

מַעֲשֶׂיךָ אַתָּה מָה?"

אָז אֲסַפְּרָה לֶקַח יוֹמִי,

פְּרָט וּפְרָט אֵין נֶעְדָּר אוֹת,

מַה שֶּׁאֵרַע, מַה שֶּׁיִּהְיֶה,

מַה שֶּׁיּוּכַל אַךְ הֱיוֹת.

שִׂיחוֹת-חוּלִין, מִשְׁלֵי אֵפֶר,

כִּזְבֵי מִכְתְּבֵי-הָעֵת:

רַחֲבֵי-רוּסְיָה מְלֵאִים דֻּבִּים

וְכוּשִׁים רָצִים חֲשׂוּפֵי-שֵׁת.

וְאֵיךְ מַחֲלִימִים רוֹפְאִים צְעִירִים

אֶת הַפְּגָרִים – לְרַפְּאָם חִישׁ

אַךְ הַמֵּתִים – עַם קְשֵׁה-עֹרֶף,

אוֹ מֵאֶפַע חָכְמַת-אִישׁ.

כִּי לֹא עָלְתָה עוֹד לַמֵּתִים

אַף אֲרוּכָה כָּל שֶׁהִיא,

וְהֵמָּה בּוֹכִים בְּיַד מְעַנֵּיהֶם,

גַּם יִזְעָקוּ: “הוֹי וְהִי”–

וַאֲנִי רוֹאֶה עֵינֵי יוֹנָה:

גְּדוֹלוֹת הֵן וְנִפְחָדוֹת מְאֹד.

הוֹי,מִי יִשְׁוֶה לָךְ, מַלְאָכִי,

בְּרֶגַע זֶה בְּחֵן וּבְהוֹד!

– מַה-זֶּה הָיָה לָךְ, לִבָּתִי,

כִּי קָפָאת כִּנְצִיב-הַקֹּר?

– "הוֹי, מָה אָיֹם! חִישׁ חַבְּקֵנִי,

אֶל לְבָבְךָ לְחַץ וּנְצֹר!

וַחֲדַל לָךְ מִנּוֹרָאוֹת

הוֹלְכֵי אֵימָה וַחֲתַת…"

נִסְתַּם פִּי בִנְשִׁיקַת פִּיהָ,

וְאִם סִפּוּרִי עוֹד לֹא פַּס.

–"רַכַּת-לֵב אֲנִי וִירֵאָה

אֶת הַמֵּתִים (הֵם בַּלֵּיל

לִי יוֹפִיעוּ בַּחֲלוֹמִי),

אֶת הָרוֹפְאִים וְאֶת הַיְלֵל…"

אַט-אַט חוֹלֵף, גָּז לֵיל קַיִץ

קְסוּם-עֲדָנִים וְכִשְׁפֵי-אוֹר…

בֵּין זְרוֹעוֹתַי תָּלִין יוֹנָה

כְּאֶפְרוֹחַ תּוֹךְ קַן-דְּרוֹר…

II

–"וְאוּלָם לְעִתִּים אַךְ רְחוֹקוֹת

יְבַהֲלוּנִי חֲלוֹמוֹתַי.

מֵעֲמַל הַיּוֹם אִיגָעָה,

אִיגַע גַם מֵרֹב אַנְחוֹתַי.

"וּכְבוּל-עֵץ עֲקוּר-הַסַּעַר

בֵּין עֲרֵמוֹת חָצִיר וְאֵזוֹב,

עַל מִטָּתִי אֶשְׁכַּב אִישָן,

כַּאֲשֶׁר רַק אֶת בֵּיתָהּ אֶעֱזֹב.

"כִּי אוֹתָנוּ מַעֲבִידָה

הִיא בְּפֶרֶךְ, גַּם מְחָרֶפֶת.

וְהַיּוֹם – הַיּוֹם מַה גָּדוֹל!

שָׁעָה-שָׁעָה אַט חוֹלֶפֶת.

"וַאֲנַחְנוּ, הָאֻמְלָלוֹת,

נִמְנֶה מִסְפָּר לְכָל הָרְגָעִים,

וְעֵינֵינוּ הוֹלְכוֹת וְכָלוֹת

עִד נְטוֹת צֵל בֵּין-עַרְבָּיִם.

"וְאוּלָם פֹּה הֵן אֶשְׁאַף רוּחַ,

כִּי מַה נָּעִים הוּא לָנוּחַ

בְּאֹפֶל-לַיְלָה וּבַגַּנִּים

הַשּׁוֹמֵמִים, הַשַּׁאֲנַנִּים!

"כִּי מֵאָז אֲנִי אָהַבְתִּי

פִּטְפּוּט-גִּיל לְגַלֵּי-רְהָטִים,

וּבִמְחִי-מַעְיָנִים אֶשְׁמַע

רַחַשׁ-קֶסֶם, שִׂיחַ-לְהָטִים".

–אָמְנָם יָפֶה פֹּה, אוֹצָרִי!

נָם הַגָּן, שָׁמַיִם אוֹרִים,

וּבֵין טַרְפֵּי-עֵץ יָפֹזּוּ

הַפַּנָּסִים כַּעֲדַת-דְּבוֹרִים.

וְרֹאשֵׁךְ פָּז עַל שִׁכְמִי יִשְׁקֹט,

וְיָדִי תֹּמְכָה חָזֵךְ-חֵן;

וַאֲנִי נִשְׁבַּע, כִּי אֶאֱהָבֵךְ,

נִשְׁבָּע – וְאָמְנָם דְּבָרִי כֵן.

III

טוֹב וָרַע בִּידֵי הָאִשָּׁה.

יֶלֶד אֲנִי וְלִי לְמָאוֹר

תּוֹרַת אִמִּי, וַתְּיַסְּרֵנִי:

“אַל תִּשָּׁבַע, בְּנִי, וְאַל תָּאֹר!”

וָאֵצֵאָה בָּאֲנָשִׁים

לִרְאוֹת בְּעָנְיָם וּבְתַרְמִיתָם.

לִבִּי עֵר, וְעֵינַי פְּקוּחוֹת

לִתְפִלָּתָם וְלַהֲמִיתָם.

וָאַאֲזִינָה שְׁבוּעוֹת-שֶׁקֶר:

וּבְכָל שִׂיחַ, וּבְכָל רָחַשׁ,

וּבְכָל זָוִית, וּבְכָל פִּנָּה

רַק שָׁמַעְתִּי דִבְרֵי-כָחַשׁ.

בְּסוֹד כָּל כֹּהֵן נִשְׁבַּע בְּאֵלוֹ,

וּבִנְשִׁיקַת-דּוֹדִים בְּעֶרֶשׂ;

תּוֹךְ אוּלַמֵּי בָתֵּי-חָכְמָה,

בְּמוּסַר-נָבִיא יִזַּל חֶרֶשׁ.

וּבְלִבָּתִי אָז אָמַרְתִּי:

"אֶהְיֶה לְמוֹפֵת! – וְלִבִּי גָבַהּ –

קֹדֶשׁ לִי דִבְרָתִי, שִׂיחִי,

לֹא אֲשַׁקֵּר וְלֹא אִשָׁבַע.

וְיַאֲמִינוּ לִי בְּנֵי-אָדָם!" –.

וְאִם לַפִּיד לִי וּלְהַוָּתִי,

אַךְ נָצַרְתִּי תּוֹרַת-מוּסַר,

פְּקֻדַּת אִמִּי, צַו-הוֹרָתִי.

וָאֵצֵאָה בֵין הַנָּשִׁים

לִרְעוֹת יַעֲלוֹת-חֵן וִילָדוֹת,

וָאֵצֵאָה וָאַבִּיטָה –

וַיִּשְׁטְפוּנִי גַלֵּי-פְלָדוֹת.

וַתִּקְסֹמְנָה לִי הַנָּאוֹת,

וַתּוּכַלְנָה לִי בְּלַהֲטֵיהֶן…

וְהִנֵּה חָוְרָה, סָפָה, תַּמָּה

חִבַּת-אֵם בִּיקוֹד רִשְׁפֵיהֶן.

אָז נָטַשְׁתִּי תּוֹרַת אִמִּי,

פְּקֻדַּת תַּמָּה, מִצְוַת יוֹנָה.

וּבִגְבֹר שִׁגְיוֹנוֹת אַהֲבָה

גַּם נִשְׁבַּעְתִּי לָרִאשׁוֹנָה.

אַךְ בְּהָרֵם יָם הַחַיִּים

גַּל אֶל גַּל לִבְלוֹעַ אוֹתִי

וּבְסַעֲרוֹת-עֹז קִדְּמַנִי,

לֹא זָעַמְתִּי, לֹא קַבּוֹתִי.

וּבִרְאוֹתִי רֶגֶל עָרִיץ,

הָרוֹמֶסֶת אֶת אֻמָּתִי,

לֹא יִלַּלְתִּי וְיִשְׁמַע אוֹיְבִי

לֹא הִרְוֵיתִיו תַּאֲלָתִי.

תֵּילִיל אִשָּׁה רְפַת-הָאוֹנִים,

בַּחֲבָלֶיהָ תָּאֹר יוֹמָהּ,

וְעַתִּיקִים מִן שָׁדַיִם

הֵם יִתְיַפְּחוּ וְנַפְשָׁם הוֹמָה.

שְׁאָגָה לוֹ לָאִישׁ כַּלָּבִיא

וְכַכְּפִיר – מִי יַכְרִיעֶנּוּ?

לִבּוֹ בְקִרְבּוֹ קֶבֶר כְּאֵבוֹ

עַד בּוֹר שַׁחַת יִשָּׂאֶנּוּ!

שְׁאָגָה לוֹ… לִכְשֶׁתִּתְפָּרֵץ –

תִּזְדַּעֲזֵעַ הָאֲדָמָה,

וְנָמַקּוּ מוֹסְדֵי-עוֹלָם

מִנִּי שַׁאֲגַת הַנְּקָמָה – – –

מַה שֶׁיִּקְשֶׁה לְנֶפֶשׁ גֶּבֶר

וְיַד הָאֹנֶס לֹא הִשְׁרִישָׁה,

עַיִן יָפָה יָכֹל תּוּכַל

וְלֹא יִבָּצֵר מִיַּד אִשָּׁה!

מִדֵּי יוֹם בְּיוֹם בְּבוֹאָהּ

תִּלְחַש לִי (כִּי לִי לָדַעַת!)

מַה שֶׁאֵרַע בְּבֵית-הַמְּלָאכָה,

כָּל תַּעֲלוּלֵי הַמִּרְשָׁעַת:

אֶת מִי חֵרְפָה וְאֶת מִי צָבְטָה,

לְחָיֵי מִי בַּחֲמָתָהּ מָרְטָה;

וְאִם רָאַתְנוּ שְׁלוּבֵי-זְרוֹעַ–

–“רְאֵה וַחֲכָם, כִּי לֹא נִזְהָרְתָּ!”

אַף לֹא נִכְחֲדוּ מִמֶּנִּי

כָּל הַמְּאֵרוֹת, כָּל הַקְּלָלוֹת

(לוּ תָּחוֹלְנָה רַק עַל רֹאשָׁהּ!)

שֶׁיְקַלְּלוּהָ הָאֻמְלָלוֹת,

אֵל הָעוֹבְדוֹת בְּבֵית-הַמְּלָאכָה:

תִּיבַשׁ זְרוֹעָהּ, תִּפַּח רוּחָהּ,

תִּדְבַּק בָּהּ עֲוִית וּתְעַנָּהּ.

תִּשְׁבֹּר רַגְלָהּ עַל פִּי שׁוּחָה.

תִּדְבַּק זוֹ לְשׁוֹנָהּ לְחִכָּהּ,

וְאָז לֹא תּוֹסִיף לְהַרְעִימָן…

וְגַם אֲנִי צֻוֵּיתִי לְקַלֵּל,

לִהְיוֹת בְּעֵצָה אַחַת עִמָּן.

וַאֲנִי מְקַלֵּל בְּרָצוֹן

וּפִי מָלֵא – מָלֵא אָלָה.

כִּי מַה לִּי וְלַמְכַשֵּׁפָה?

וְאִם תִּפָּקַע זְקֵנָה בָלָה,

וְאִם יִכָּנֵס בָּהּ הָרוּחַ,

אוֹ כַּחוֹל עוֹד תַּרְבֶּה שָׁנִים?

קְלָלָה קְלָלָה שְׂכָרִי בְּצִדָּהּ –

נְשִׁיקָה חַמָּה בִמְזֻמָּנִים.

IV

וְאוּלָם יֵשׁ אֲשֶׁר בֹּא יָבֹא

זֶה מַלְאָכִי, מַלְאָךְ צָהֹב,

וְעֵינָיו דּוֹמְמוֹת, סְגוּרוֹת שְׂפָתָיו,

שְׂפָתָיו כֹּה אָהַבְתִּי אָהֹב.

הָהּ, מַה-יּוֹם זֶה מִיָּמִים,

מַה-לְּיוֹנָתִי כִּי נֶאֱנָחָה?

וּמַלְאָכִי יֵשֵׁב דּוּמָם…

וּמַלְאָכִי יַעֲנֶה כָּכָה:

–רְגָעִים סְפוּרִים, שָׁעָה קַלָּה,

אֵשֵׁב פֹּה – הֲלֹא כְּבָר בָּאתִי…

שׁוּב לֹא אָבֹא לְעוֹלָמִים.

בְּאָזְנֵי אִמִּי זֹאת דִּבָּתִי:

–הָיְתָה בִּתֵּךְ בַּת יוֹצְאָנִית,

וּבָעֶרֶב, מִדֵּי צֵאתָהּ

בֵּית הַמְּלָאכָה, הִיא נִפְגֶּשֶת

עִם “סְטוּדֶנְט” הַמְּנַשֵּׁק אוֹתָהּ.

–שֶׁקֶר, כָּזָב, שָׁוְא וְכַחַשׁ,

שֶׁקֶר עָנְתָה בָּךְ כּוֹזֵבָה.

מִי הִלְשִׁינָה? – “כְּלוּם יָדַעְתִּי?” –

צְחוֹק מִתּוֹךְ הַבְּכִי, שׁוֹבֵבָה!

"בְּתוּלוֹת בּוֹגְרוֹת אַחֲרֵי שְׁלֹשִׁים,

שֶׁכְּבָר נוֹאֲשׁוּ מֵאַהֲבָה,

פַּטְפְּטָנִיּוֹת בְּנוֹת שִׁשִּׁים,

הַמִּצְטָרְפוֹת לְמִשְׁתֵּה-קַהֲוָה"…

–חִדְלִי לָךְ מִבְּכִי, יוֹנָתִי,

שֶׁקֶר בְּפִיהֶן וְאַתְּ הִנָּחֲמִי.

מִי שָׂם לֵב לְדִבַּת רַבִּים?

סַעֲדִי רֹאשֵׁךְ עֲלֵי שִׁכְמִי.

–הֵן לֵב אִמֵּךְ טוֹב אֵלַיִךְ,

בַּת-זְקוּנִים אַתְּ וִיחִידָה.

יִשְׁרַת לִבֵּךְ, בֹּר כַּפַּיִךְ

קֳבָל-עָם אֲנִי אָעִידָה.

אַךְ לַשָּׁוְא שִׁחַתִּי מִלָּי,

שָׁוְא קִלַּלְתִּי אֶת הַשְׁכֵנוֹת

וְשׁוֹט לְשׁוֹנִי הַעִירוֹתִי

עַל חֲבוּרוֹת כָּל הַזְּקֵנוֹת!

מַה לִּי לַעֲשׂוֹת וְלֹא עָשִׂיתִי

וַאֲנַחֵם אֶת יוֹנָתִי?

אֲשִׂימֶנָּה עַל לְבָבִי,

אֶפְקְדֶנָּה בִּנְשִׁיקָתִי.

וּמִנְּשִׁיקוֹת פִּי אֶשָּׁקָה

לֶחְיָהּ, פִּיהָ גַּם עֵינֶיהָ,

אֶשַּׁק מִצְחָהּ, קְצֵה סַנְטֵרָהּ

וּשְׂעַר מֶשִׁי – תַּלְתַּלֶּיהָ.

גַּם צַוָּארָהּ – גִּזְרַת שַׁיִשׁ,

גַּם קְוֻצָּתָהּ הָלְכָה תוֹעָה,

אֶשַּק יָדָהּ, אֶשַּק שִׁכְמָהּ,

אֶשַּׁק גּוּמָה עַל אֶזְרוֹעָהּ.

– אַל, יוֹנָתִי, אַל נָא יִהְיוּ

לָךְ פָּנַיִךְ אֵל נִזְעָמִים!

שֶׁקֶר עָנוּ בָךְ הַבָּלוֹת,

שָׁוְא – לֹא הָיָה לְעוֹלָמִים…

הידלברג, 1903

עֶרֶב הָיָה, וְלִבִּי כוֹאֵב:

אַיָּם יְעָרַי, וְאֵי הָהָר?

גָּז הַנָּהָר! אֲוִיר מָשְׁחָת,

גַּנִּים סְבִיבִי, רְחוֹב צָר…

וְחַלּוֹנוֹת זָרִים, חֲצוּפִים

קָרוֹב, קָרוֹב לִי כָּל כָּךְ,

בִּי מִתְבּוֹנְנִים… עֶרֶב הָיָה,

וְלִבִּי נִשְׁבַּר תּוֹךְ הַפָּח.

וְלַבֹּקֶר! אַךְ לַבֹּקֶר

שׁוּב רָאִיתִי אֶת הָרְחוֹב,

אֶת הַצָּר – וּפְרָחִים סָבִיב,

פְּרָחִים נָאִים וְלָרֹב!

רַעֲנַנִּים, נְשׁוּקֵי-טְלָלִים,

פֶּרַח פֶּרַח זָקוּף, רָם,

צִיצִים חַיִּים. וּבִמְשׁוּבַת

עֲלוּמֵיהֶם שָׁר הַדָּם.

בְּבַיִת אֶחָד – שְׁתֵּי עֲלָמוֹת,

וּבַשֵּׁנִי – שָׁלֹשׁ הֵן

וּבַשְּׁלִישִׁי – שָׁם רַק אַחַת,

אַךְ הָאַחַת – יַעֲלַת-חֵן.

אַף גַּם בְּיֶתֶר בָּתֵּי רְחוֹב זֶה

נְעָרוֹת בַּאֲשֶׁר בָּתִּים הֵם,

נְעָרוֹת שְׂמֵחוֹת, וְגַם יָדַעְתִּי

כְּבָר שְׁמוֹתֵיהֶן שֵׁם וָשֵׁם.

בְּבוֹא הָאַחַת כְּבָר הַשְּׁנִיָּה

גַּם הַשְּׁלִישִׁית תָּחוּשׁ רוּץ,

עַל הַחַלּוֹן גַּם תָּצֹרְנָה

לִרְאוֹת, מִי וָמִי בַּחוּץ.

שִׂפְתֵי חַנָּה חַמּוֹת, שְׁזוּפוֹת,

עֵינֵי דִינָה רוֹחֲצוֹת בְּאוֹר,

לְמִרְיָם גִּזְרָה מַעֲשֶׂה-חֶרֶט

וּמַחֲלָפוֹת – שְׁחוֹר-הַשְּׁחוֹר.

עַל פְּנֵי שִׁכְמָהּ שֶׁל מַטִּילְדָה

שׁוּמָה שְׁחוֹרָה בִּדְמוּת אוֹת.

חֵי הַשָּׂטָן! כֵּן הַדָּבָר,

קֵטְכֶן לִי הִגִּידָה זֹאת.

קֵטְכֶן זֹאת – חֲצוּפָה קְטַנָּה,

וְאִם גַּם נָאוָה, וְרוּחָהּ עָז,

וְעַל מַרְבַדֵּי-כַּר לִי גִּלְּתָה

סוֹדוֹת נָאִים וְרָז עַל רָז.

[הַמְּטַר-כֶּסֶף נִתַּךְ מִמָּרוֹם] / שאול טשרניחובסקי

הַמְּטַר-כֶּסֶף נִתַּךְ מִמָּרוֹם

וְנֶאֱחַז בֶּעָלִים, בַּטְּרָפִים,

אוֹ אֶרֶץ וְשָׁמַיִם מִתְכַּנְּסִים

בְּרֶשֶׁת שֶׁל פִּלְאֵי-אַשָּׁפִים?

הֲזָהֳרֵי אוֹר גָּנוּז נִמְלָטִים

וְעַל תֵּבֵל אֶת חִנָּם מְשַׁוִּים,

אוֹ עָמַד לְמַרְאֵה-עֵינַיִם

חֲלוֹם שֶׁל עוֹלָמוֹת מִתְהַוִּים?

בַּשָּׁעוֹת הַחוֹלְמוֹת שֶׁל לַיְלָה,

בַּדְּמָמָה הֲרַת-הַגַּעְגּוּעִים,

אַגָּדוֹת קַיָּמוֹת וְחַיּוֹת,

אַגָּדָה – הַחַיִּים הַגְּלוּיִם.

לַגָּן יְפִי-פְלָאִים, שֶׁטֶּרֶם

לוֹ שֵׁם עַל אֲדָמוֹת יְקֹרָא….

וּצְלָלִים קַלִּילִים וּשְׁקוּפִים

מִתְלַכְּדִים בְּדִמְדּוּמֵי הָאוֹרָה.

בַּשָּׁעוֹת הַחוֹלְמוֹת שֶׁל לַיְלָה,

בַּדְּמָמָה הֲרַת-הַגַּעְגּוּעִים,

הַנֶּפֶשׁ בְּחֵיק נֶפֶשׁ מִשְׁתַּפְּכָה

בְּרַחֲמִים, בְּשִׁפְעַת-וִדּוּיִם.

וּרְגָשִׁים לְלֹא-פִּתְרוֹן נֵעוֹרִים

וְנִימִים לֹא-גְלוּיִם וּגְלוּיִם –

בַּשָּׁעוֹת הַחוֹלְמוֹת שֶׁל לַיְלָה,

בַּדְּמָמָה הֲרַת-הַגַּעְגּוּעִים.

הידלברג 1901

פֹּה הַקְּבָרִים! פֹּה גַּם קִבְרֵךְ!

לִפְנֵי שְׁלשֶׁת יָמִים

פֹּה נֶאֶסְפוּ וַיִּטָּמְנוּ

כָּל זִבְחֵי-הַדָּמִים.

פֹּה נִקְבַּרְתְּ גַּם אַתְּ, יוֹנָתִי!

הָהּ, גַּם צִיּוּן אָיִן – – –

אַךְ מְצָאתִיךְ… אָנֹכִי בָאתִי

בַּל תְּשׁוּרֵנִי עָיִן.

בָּאתִי, וְלָךְ אֲסַפֵּר הַכֹּל

מַה שֶּׁקָּרָה אוֹתִי

לְמִן הַיּוֹם הַהוּא הַנּוֹרָא,

יוֹם רָאִיתִי מוֹתִי

אָמְנָם מַתִּי! יַעַן אַחֵר,

אַחֵר כְּבָר הִנֵּנִי – – –

הַעוֹד תִּזְכְּרִי יוֹם הַזְּוָעוֹת,

אֵלִי בּוֹ יִטְּשֵׁנִי?

קוֹל הַנְּחשֶׁת הִרְעִים רָעַם,

מְבַשֵּׂר וּמַשְׁמִיעַ:

“עַל הַיְּהוּדִים!” – טִירָה לְטִירָה

זוֹ אֶל זוֹ תָּרִיעַ.

וּבָרְחוֹבוֹת קְהַל אִכָּרִים,

אֻמָּנִים, פָּרָשִׁים,

נַאֲקוֹת חָלָל, בְּכִי עוֹלָלִים,

קוֹל תַּחֲנוּנֵי-נָשִׁים;

שִׁבְרֵי-כֵלִים, קִרְעֵי-בֶגֶד,

כִּתְמֵי-דָם בָּרֶפֶשׁ

קוֹל הַקּוֹרְאִים: “הַכּוּם, שְׁחָטוּם!”

מַחֲרִיד לֵב וָנָפֶשׁ.

פְּנֵי לְהָבִים שֶׁהִתְפַּתְּלוּ,

פְּנֵי אַכְזָרִים פְּנֵיהֶם,

גַּלֵּי קֶצֶף, יַמֵּי עֶבְרָה,

עוֹבְרִים עַל גְּדוֹתֵיהֶם.

וַאֲנִי בַּתָּוֶךְ… פִּתְאֹם –

בְּרַק הַמַּאֲכֶלֶת,

וְעַב הֶהָמוֹן סְבִיבַי גְּדוֹלָה

עוֹמְדָה וּמְיַחֶלֶת…

וַאֲנִי רוֹאֶה פְנֵי הַחַיּוֹת

וְאֶת הַיָּד הַשְּׁלוּחָה,

וַאֲנִי עוֹנֶה וְקוֹלִי נֶחְבָּא…

הוֹי לְיוֹם הַמְּבוּכָה!

וְאֶת אֲשֶׁר אֲנִי בִטֵּאתִי

עַתָּה לֹא אֶזְכֹּרָה –

וַאֲנִי זוֹכֵר: בֵּית-הַתְּפִלָּה,

קוֹל הָעוּגָב, אוֹרָה,

גַּלֵּי יָם הַקּוֹלוֹת עוֹלִים,

מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל –

יָם מַנְגִּינוֹת! בְּאֶפֶס כֹּחַ

אֶעֱמֹד, נַפְשִׁי תֵּכֶל – – –

קְהַל הַכְּמָרִים, רֹן הַנְּזִירִים,

שֻׁלְחָן וְעָלָיו אֶשְׁכָּר…

וַאֲנִי עוֹנֶה, אַךְ שָׁכָחְתִּי…

לֹא! כִּי לְעוֹלָם אֶזְכֹּר!

אָז קִלַּלְתִּי גּוֹי מַחְצַבְתִּי,

שְׁדֵי-אֵם שֶׁיָּנַקְתִּי,

אֱלֹהַי… וּבְקָדְשֵׁי אָבִי –

יָרֹק גַּם יָרַקְתִּי.

אָז קִלַּלְתִּי כָּל תִּקְוֹתַי

כָּל שֶׁהָיוּ עִמִּי,

אָז אָמַרְתִּי לְאַחֵר: אָבִי!

וּלְנָכְרִיָּה: אִמִּי!

וָאִשָּׁבַע לְאֵל נֵכָר,

דָּתוֹ לֹא יָדָעְתִּי;

לוֹ וְלִקְהַל כָּל קְדוֹשָׁיו עִמּוֹ

בֶּרֶךְ גַּם כָּרָעְתִּי.

פְּסִילֵי-אֶבֶן אִלְמִים קָרִים

נִצְּבוּ אֶל הַקִּירוֹת,

וְאַךְ עֵינֵיהֶם, עֵינֵי חוֹרִים,

הֵן אֵלַי מַיְשִׁירוֹת:

אֶבֶן נַחְנוּ וְלֵב אֵין בָּנוּ –

כֹּחַ הִיא וּגְדֻלָּה,

תַּחַת כַּף רַגְלֵנוּ אֶבֶן

תִּכְרַע תֵּבֵל כֻּלָּהּ.

כָּל הַיְקוּם יָנוּעַ, אֶרֶץ

תָּחִיל כִּי דָרַכְנוּ,

כִּרְעִי אַתְּ גַּם אַתְּ, תּוֹלֵעָה:

אֱלֹהַיִךְ נָחְנוּ!

אֱלֹהַי, אֵל חָדָשׁ…! פִּתְאֹם

חַיִּים נִצְּבוּ לְעֵינָי

יְמֵי-יַלְדּוּתִי, וַאֲנִי נָעַר,

עוֹד “בַּר-מִצְוָה” אֵינוֹ.

וּבַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

לִימֵי חַיַּי עַתָּה

לְיָדִי אֶקְשֹׁר הַטּוֹטֶפֶת,

אִירָא פֶּן נִשְׁמָטָה.

כִּי יוֹדַעַת נַפְשִׁי רַכָּה:

בָּאֵי בֵית-הַכְּנֶסֶת

בִּי יִתְבּוֹנְנוּ, הֵן בִּקְהָלָם

נַפְשִׁי כְּבָר נִכְנֶסֶת.

וַאֲנִי רוֹאֶה אֶת פְּנֵי אָבִי

וְהֵם מִגִּיל נָהָרוּ,

רֶטֶט-גִּילָה, חֶרְדַּת-קֹדֶשׁ,

בְּשָׂרִי אָז עָבָרוּ.

שָׂם אֲנִי עָלַי עֹל-תּוֹרָה,

תּוֹרַת צוּרִי, קוֹנִי.

נַפְשִׁי תִּדְרֹךְ עֹז, בָּאָרֶץ

מְאֻשָּׁר אֵין כָּמוֹנִי.

וַאֲנִי מוֹנֶה: אַחַת, שְׁתַּים…

חָמֵשׁ… שֶׁבַע פְּעָמִים;

פְּתִיל-הָרְצוּעָה בָּא בִּבְשָׂרִי,

תַּחְתָּיו בַּהֲרוֹת-דָּמִים.

זְרֹעִי תִּכְאַב, אַךְ בִּי לִבִּי

יָדוּץ כְּדָג בַּמָּיִם;

רֵיחַ עוֹרוֹת עוֹלֶה בְאַפִּי,

רֵיחַ חָרִיף, נָעִים.

“וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם” –

וְאֶת הַבְּרִית הֵפַרְתִּי…

“וְאֵרַשְׂתִּיךְ בְּחֶסֶד, בְּרַחֲמִים!” –

אַחֲרֵי זָרִים תַּרְתִּי…

"וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה,

וְיָדַעַתְּ קוֹנֵךְ" –

אוֹיָה, קוֹנִי, כִּי מָסַרְתָּ

בִּידֵי נֵכָר צֹאנֵךְ

לְהִתְעַלֵּל בָּם… יוֹנָתִי,

יוֹנָה, הִנָּךְ עֵרָה,

דָּבָר לָאַט עִמִּי אָיֹם,

שִׁמְעִי, אֲסַפֵּרָה.

וּבַלַּיְלָה וּבַחשֶׁךְ

חֶרֶשׁ לָךְ אַבִּיעָה,

וְלֹא תִּרְאֵנִי עֵינֵךְ בְּדַבְּרִי,

שְׂפָתַי כִּי אָנִיעָה.

כִּי יָרֵאתִי אֶת עֵינַיִךְ:

מַבָּטַיִךְ שׁוֹפְטִים,

יְצִיקוּנִי וִידַכְּאוּנִי

כְּאַלְפֵי שִׁבְטֵי חוֹבְטִים.

הֲיָדַעַתְּ מַחֲמַדֵּינוּ –

הֵן בְּנוֹת-חוֹרִין הֵנָּה?

דְּרוֹר קָרָאתִי לְנַפְשׁוֹתֵיהֶן…

מִרְיָם – הִיא מֵאֵנָה;

גַּם צִפּוֹרָה מִתְרַפֶּקֶת,

בּוֹכָה עַל אֲחוֹתָהּ,

וּבְעֵינֶיהָ בִּי נִבֶּטֶת

כְּמִתְחַנֶּנֶת, וְאוֹתָהּ

לָרִאשׁוֹנָה… לֹא יָכֹלְתִּי

נָשֹׂא עֵינֶיהָ רַכּוֹת – – –

אוֹיָה, בְּנוֹתַי, סֹרְנָה מֶנִּי!

עֵינַי, הוֹי, נְמַקּוֹת!,..

כִּי עוֹד בּוֹעֵר הַחִזָּיוֹן

כְּלַהַב תּוֹךְ אִישׁוֹנִי,

יוֹנֵק לִבִּי, מִלַחֵךְ מֹחִי

מוֹצֵץ שְׁאֵרִית אוֹנִי.

וְאִם אַלְפַּיִם שָׁנָה אֶבְכֶּה

וּבִדְמָעוֹת-שָׁלִישׁ,

הָאֶמְחֶנּוּ טֶרֶם הָיְתָה

עֵינִי לְאֶלְגָּבִישׁ?

אֲנִי הָאִישׁ, אֲנִי הָאָב,

שֶׁשָּׁחַט בְּנוֹתָיו, וְלֹא שָׁב

סַכִּינוֹ אָחוֹר, טֶרֶם דָּם

כִּסָּהוּ, מַעֲלֶה אֵד חָם!

לְעֵינַי יְעַלְעוּ דָּם, מִכְּאֵב

יְפַרְפְּרוּ וִינִידוּ גֵּו – – –

עִם מַר-הַמָּוֶת נֶאֶבְקוּ הֵן,

וְלֹא יָדַע לִבִּי רַחֲמִים, וְאֵין

בִּי רֶגֶשׁ אָב… הַאֻמְנָם פַּס?!

וְנָקֵל בְּעֵינַי לוּ בִּצְבַת

לוֹהֶטֶת תּוֹךְ הָאֵשׁ, בִּיקוֹד,

אֶת לִבִּי לָחֲצוּ עַד מְאֹד,

לְחַיִּים בְּרָאָן יוֹצֵר אוֹר,

וַאֲנִי הוֹרַדְתִּין יַרְכְּתֵי-בוֹר,

כִּי, אוֹיָה, לֹא יָכֹלְתִּי שְׂאֵת

אֶת מַר גּוֹרָלִי: אוֹתָן תֵּת

בִּידֵי הַצָּר, בִּידֵי הָעָם

הַשּׁוֹאֵף תָּמִיד אַךְ לְדָם;

לִהְיוֹתָן שׁוֹכְחוֹת בֵּית הַצָּר

אֶת-כָּל קֳּדָשַׁי וְאֶת הַיְקָר,

נָתַתִּי מְחִירָם נַהֲרוֹת-דָּם,

וְהַדּוֹר הַיִּלּוֹד לָהֶן קָם

בֶּהָמוֹן חוֹגֵג וּבְקוֹל רָם

וְרוֹאֶה, עוֹטֶה רִקְמוֹת-שֵׁשׁ,

בִּצְלוֹת יְהוּדִים עַל הָאֵשׁ…

מַה טוֹב, יוֹנָתִי, לָךְ כִּי מַתְּ!

הַתִזְכְּרִי בְּנוֹתַיִךְ אַתְּ?

הַתִזְכְּרִי בַּעֲרֹב הַיּוֹם

הָיִינוּ יוֹשְׁבִים חוֹלְמִים, דֹּם,

וְסָבִיב רִקְמַת תְּכֵלֶת, הָס,

בַּתְּרָזוֹת נִתְלוּ אוֹרוֹת רָז,

וְהַשֶּׁמֶשׁ בָּא, אַךְ יִשְׁכּוֹן אוֹר

בְּשִׁמְשׁוֹת מִגְדָּל, כֻּלָּן שְׁחוֹר,

וַיְהִי מַרְאֵהֶן כְּכֶתֶם פָּז,

שֶׁחָוַר לְאַט וּפִתְאֹם נָס…

וַיֵּלֶךְ הָלֹךְ וְחָשֹׁךְ כֹּל,

וּלְאִטּוֹ חָלַף עָבַר קוֹל

הַפַּעֲמוֹן עָנָה תְּפִלּוֹת תֹּם,

וַיֵּלֶךְ נָמוֹג וַהֲלֹם,

בָּאַוִּיר רִפְרֵף עוֹד כִּמְעַט,

וַיְהִי כְּטוֹבֵעַ בְּאַפְסֵי-עַד…

וּבְאֵין כָּל קֶשֶׁב, בְּאֵין כָּל קוֹל

בָּרְחוֹב הִתְפָּרְצוּ עַנְנֵי-חוֹל

עִם קוֹל הַשֶּׂה וּגְעוֹת הַפָּר:

הָעֵדֶר שָׁב מִנְּאוֹת-הַכְּפָר.

וּבֵין הַבְּכָאִים קֵדְמָה יֵשׁ

שֶׁנִּדְמֶה כְּאִילּוּ יוֹצֵאת אֵשׁ,

וַאֲגַן-הַסַּהַר זֶה אַךְ קָם

וּבָא בְרִקְמַת אֵשׁ וָדָם.

וְהַלַּיִל בָּא, הַלַּיִל רַד…

וְהַסִּמְטוֹת חָשָׁכוּ, וּבְכָל צַד

בְּחַלּוֹן בַּיִת יָהֵל נֵר,

הָרְחוֹב עוֹד חַי, עוֹדֶנּוּ עֵר.

וּבְטֶרֶם הַיָּרֵחַ רָם

הַכְּפָר הִרְגִּיעַ, שְׁנָתוֹ נָם,

וְאֵד הַנָּהָר עוֹלֶה וָרָב

וְחוֹנֶה סְבִיבָיו, עָב וְשָׂב.

וְשַׁלְוַת עַד בִּדְמִי הַלֵּיל,

בַּחֲלִיפוֹת אוֹר וְכִתְמֵי צֵל,

בַּהֲמוֹן תַּעֲלוּמוֹת וְקוֹל הָרָז,

הַשָּׁב כָּלְעֻמַּת שֶׁהוּא גָז;

וּצְרִיחַת אוֹפָן בִּרְחוֹב צָר

לַעֲגָלָה טְעוּנָה מַשָּׂא בָר;

וְקוֹל הַכֶּלֶב, קוֹל-הָרְתֵת,

הַקָּם וְנֶחְבָּא מֵעֵת לְעֵת…

וְלִמְנוּחַת קֶדֶם הַכֹּל שָׁב,

בָּאָרֶץ הָס, וְדֹם בְּצֵל עָב…

וְהַלַּיְלָה חֶרֶשׁ דּוֹאֶה שָׁט.

הַצִּדָּה שְׁבִיל-הֶחָלָב נָד,

וְעָשׁ עַל בָּנָיו לְאִטּוֹ שָׁח.

וַיֵּט לָאָרֶץ עַד הַסְּבָךְ;

וְאַיֶּלֶת-שַׁחַר עוֹלָה בֵּין

הֶעָבִים מְלֵאָה נֹעַם, חֵן;

וְחָוֹר יֶחְוַר כּוֹכַב-פָּז,

וְכוֹכָב אַחַר כּוֹכָב נָס;

וְהַיָּרֵחַ דַּל וְרַד,

וּגְבוּלוֹת מִזְרָח חָוְרוּ מְעַט.

מִקֶּדֶם נֵעוֹר רוּחַ קַל

כָּל דִּשְׁאֵי גַן רְטֻבֵּי טַל,

וַחֲרִיפִים רֵיחוֹת צִיץ הַבָּר,

הָעוֹלִים אַט מִיְרַק הַכָּר.

וַיַּחֲלֹף שִׂיג בֵּין טַרְפֵּי עֵץ,

וּמִן הַקָּצֶה עַד הַקֵּץ

בַּנָּהָר נֵעוֹר הֶגֶה גָל…

וּפִתְאֹם נָפַל מִשְּׁמֵי-עָל

מְטַר-תְּרוּעוֹת-גִּיל וְצִלְצְלֵי חֵן:

עֶפְרוֹנִי הִשְׁכִּים לָעִיר רֹן.

וְהַבֹּקֶר אוֹר, הַבֹּקֶר עֵר

בִּשְׁרִיקַת דְּלִי עַל-פִּי הַבְּאֵר,

בְּנוֹעַ עַל הָעֵץ הַבַּד,

וּבְשַׁעֲטוֹת סוּס הַמְגַמֵּא חוֹל,

וּבְתִמְרוֹת-עָשָׁן עוֹלוֹת עָל…

יוֹנָתִי, הֲזוֹכֶרֶת אָתְּ?

וְאָנֹכִי יוֹשֵׁב לְאוֹר הַנֵּר,

וְכָל הַלַּיְלָה אֲנִי עֵר,

עֵת כָּל הָעוֹלָם יָשֵׁן דֹּם,

וּמַאֲזִין שְׁנָתָן, שְׁנַת הַתֹּם.

וְיֵשׁ שֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד כֵּן

אֶל עַרְשׂוֹתֵיהֶן; פִּתְאֹם הֵן

בִּשְׁנָתָן דּוֹבְבוֹת: הֶגֶה-אַט

פּוֹרֵחַ, נָמוֹג – אַךְ כִּמְעַט

הִרְגַּשְׁתִּי בּוֹ, אַף אִם לֹא שָׁב,

וּמֵת כְּבָר לִבִּי, לֵב הָאָב.

כִּי, אוֹיָה, מַר לִי, מְאֹד לִי מַר:

מִי יַעֲרֹב לִי, אִם לֹא כַּצָּר

הַמָּוֶת נִצָּב לוֹ לְיַד

עֲרִיסוֹתֵיהֶן אֵלֶּה וְיָד

חֲזָקָה, גַּסָּה יִפְרֹשׂ עַל

מַחֲמַדַּי אֵלֶּה בְּעוֹד הַטַּל,

טַל יַלְדוּת, יַרְטִיב, יַשְׁקֶה אֵת

רָאשֵׁיהֶן נָאֲווּ?… וְלִבִּי מֵת…

בֵּיתֵנוּ הֲזוֹכֶרֶת אָתְּ?

זֶה לְבֶן-הַקִּירוֹת וְהַשַּׁח,

שֶׁגַּגּוֹ הֶעֱלָה אֵזוֹב רַךְ,

שְׁלשָׁה חַלּוֹנָיו אֶל הָרְחוֹב…

הֵן בּוֹ רָאִינוּ אַךְ בַּטּוֹב!

וְאִם הָיָה קָטָן וּמְאֹד צָר

מֵהָכִיל אֶת כֻּלָּנוּ כְּבָר,

הֵן הָיָה לוֹ כְּעֵין מַרְאֵה-קֵן

לִסְנוּנִית חוּמָה, אֲשֶׁר אֵין

כָּל מָקוֹם יָבֹא בּוֹ הַקֹּר –

קֵן מָלֵא רֹן וּמָלֵא אוֹר.

הֲתִזְכְּרִי אֶת הַגָּן הַקָּט?

בּוֹ רוּחַ רַךְ הַבָּא בַלָּט,

הַמְדוֹבֵב חֶרֶשׁ טַרְפֵּי-עֵץ

כִּמְסַפֵּר רָזִים, שִׁיר אֵין-קֵץ,

וּכְשׁוֹפֵךְ שִׂיחוֹ, אֲשֶׁר אֵין

לוֹ סוֹף וּגְבוּל, עַל אֹזֶן חֵן.

וְהַתַּפּוּחַ עוֹמֵד דֹּם;

וְזִמְזוּם דְּבוֹרִים כָּל הַיּוֹם

הַבָּאוֹת אֵלָיו עֶרֶב-רַב;

וִירַק כָּל עָלֶה רַךְ, וּזְהַב

פִּרְיֵהוּ רַעֲנָן וּכְלִיל-חֵן;

וְגֶזַע-שִׁטָּה עוֹמֵד כֵּן,

וּלְבֶן נִצָּנָיו, קְוֻצּוֹת-שָׂב,

וְיָפְיוֹ טֶרֶם בָּא הַסְּתָו;

וְצִפְצוּף צִפּוֹר עַל הַבַּד

מֵאָז הַבֹּקֶר עַד יוֹם רַד

עֲרוּגוֹת צִיץ, מִשְׁעוֹלֵי חוֹל,

מַטָּעֵי שֻׁמְשְׁמִין וּפוֹל:

הַפּוֹל יִלָּפֵת וּבַמּוֹט

יִסְתַּבֵּךְ בְּתַלְתַּלֵּי-הוֹד,

בִּנְשֹׁב הָרוּחַ וְנָגַע בָּם;

וּפִרְחֵי-פֶרֶג בְּעַטְרוֹת דָּם,

הַשְּׁטוּפִים אוֹר מִזַּן אֶל זָן.

וְעַל יַד הַגָּדֵר – פִּנַּת גַּן

אֶל תַּחַת צִלְלֵי לוּז וּבְרוֹשׁ:

שָׁם עָלָה סִרְפָּד, מַטַּע-רֹאשׁ,

וּמַחֲמַדֵּינוּ בָּאוּ לְשָׁם

וַתִּכָּוֶינָה, וּבְקוֹל רָם,

קוֹל בּוֹכִים, שָׁפְכוּ שִׂיחָן, וְאַתְּ

נִחַמְתְּ, נָשַקְתְּ לָהֵן, וּבְיַד-

חָרוּצִים אֶת הַזֵּר עָשִׂית

(בַּגָּן יָרִיעַ אָז הַסִּיס)

מִצִּיץ הַשֻּׁמְשְׁמִין הַמְּעַט,

הַנִּשְׁאַר עוֹד מִסּוֹעַת-לִיל,

וּבְרֹאשָׁן אֶת הַכְּלִיל נָתַתְּ.

אֲהָהּ, כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת אֵל,

כָּל קַו אֶל קַו, אֵין נֶעְדָּר אוֹת,

כָּל דַּק שֶׁל אֹשֶׁר, קֶרֶן אוֹר,

בְּרִדְתָּם אִתָּן אֶל הַבּוֹר,

עָלַי כֻּלָּהַם! בְּלִי חַנּוֹת…

נִצָּבִים חַיִּים וּמִתְּהוֹם

יָם-הַנִּשְׁכָּחוֹת עוֹלִים רוֹם…

הֵם עוֹלִים, עוֹלִים גַּל אֶל גָּל,

וְאָנֹכִי יָתוֹם וְאֵין לִי כֹּל…

וּמִקְסַם-אוֹר וּנְגִינוֹת-גִּיל

עֲלֵיהֶם מְסוּכִים, וְכִמְעִיל

שֶׁל זִיו וּנְגֹהוֹת פָּרוּשׂ עַל

כָּל כֶּתֶם חַי, כָּל רשֶׁם דָּל.

וּמֵצִיק לִי הַחֵן וְהַהוֹד

וּבְרַק הָאשֶׁר עַד מְאֹד,

כְּמֶלַח בָּא עַל פֶּצַע חָי.

הָהּ, אֵלִי, אֵלִי! הַאֵין דַּי

בַּעֲמַל הַיּוֹם שֶׁטֶּרֶם נָס

מֵעֵינָי, כִּי עוֹד עָלָיו שָׁת

בְּרַק-הַזִּכָּרוֹן, זִכְרוֹן אוֹר?

הָהּ, בְּנוֹתַי! בְּנוֹתַי בְּיַרְכְּתֵי-בּוֹר…

לֹא יָדַי שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם

וְקָטְפוּ אֶת הַצִּיץ הָרַךְ

בְּטֶרֶם גָּמַל בְּצֵל הַסְּבַךְ,

אַךְ יַד הָאוֹיֵב הָיְתָה בָּם…

אָרוּר אַתָּה גּוֹי אַכְזָרִי!

אָרוּר יִהְיֶה שִׁמְךָ

לְעוֹלְמֵי-עַד, וּמְאֵרַת-עֶלְיוֹן

תָּלִין נֶצַח עִמְּךָ!

אָרוּר אַתָּה מִכָּל אָדָם,

וְרָבְצָה בְּךָ אָלָה

כָּל עוֹד תִּרְאֶה בְּאוֹר כִּי יָהֵל,

וְיָרְדָה אִתְּךָ שְׁאוֹלָה!

יִמַּק אוֹנְךָ, יִיבַשׁ לְשַׁדְּךָ,

נַפְשְׁךָ חֶטְאָהּ תִשָּׂא,

אָרוּר בְּךָ כָּל רֶגֶשׁ אָדָם,

רֶגֶשׁ בִּי כִּלִּיתָ!

וְטָבַעְתָּ בְּדַם זְבָחֶיךָ,

תִּצְלֹל בְּיָם הַדְּמָעוֹת,

וְהֱעִירוּךָ לַיְלָה לַיְלָה

אֶנְקוֹת חָלָל, זְוָעוֹת…

נָחְמְךָ יֹאכְלֶךָ,

אַל תּוֹלַעְתּוֹ תִּישָׁן,

וִימוֹצְצוּךָ עֲלוּקוֹתָיו,

בְּנַפְשְׁךָ יַשְׁרִישָׁן!

יִשְׁלַח אֵל בְּךָ מַגֵּפוֹתָיו,

יָחִישׁ מוֹעֵד שִׁבְרָךְ,

וְנִבְהַלְתָּ מִפָּנֶיךָ,

מִפָּנֶיךָ תִּבְרָח!

וַהֲמָמְךָ בְּכָל צָרָה,

תַּחְתֶּיךָ תָּנוּט אָרֶץ,

וְהָיִיתָ תּוֹעֲבַת-עָפָר,

נִמְאָס לַחֲמַת שָׁרֶץ!

וּנְקוֹטוֹתָ בְּפָנֶיךָ,

צַלְמְךָ יְהִי לְזַעֲוָה

לְכָל הַנִּבְרָא, לְנַפְשְׁךָ אָתָּה,

וּלְעֵינֶיךָ לְרַאֲוָה!

שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן לְךָ יִתְקוֹמְמוּ,

וּבְחַיֶּיךָ תִּרְאֵם;

יִירַק בִּנְךָ בְּקָדָשֶׁיךָ,

בְּקָלוֹן גַּם יְמִירֵם!

וְהָיִיתָ קְלוֹן בָּנֶיךָ,

קְלָלָה בֵּין הַגּוֹיִם,

דְּמוּת הַשִּׁקּוּץ וְהַשְּׁאִיָּה,

לְדוֹרֵי-דוֹרוֹת בָּאִים!

יִשְׁלַח אֵלִי… שְׁלָחָה, אֵלִי,

חֶרֶב בָּם וּתְשַׁכֵּל,

וְהַחֲרַמְתָּם עַד כַּלּוֹתָם

וְנָקַמְתָּ הַכֹּל!

שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ עַל הַגּוֹיִם,

אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ,

וַחֲרוֹן אַפְּךָ עַל מַמְלָכוֹת,

בְּשִׁמְךָ לֹא קְרָאוּךָ!

כִּי אֶת יַעֲקֹב עַמְּךָ אָכְלוּ,

וְנָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ,

שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ לְהֻמָּם, לְאַבְּדָם,

רָדְפֵם בְּאַף וְתַמּוּ!

דּוֹר יְסַפֵּר לַדּוֹר:

יֵשׁ יְלִידֵי הַבּוֹר,

גָּלְמֵי פַּחַד מִמְּעָרוֹת אַשְׁמַנִּים;

וְהֵם צְמֵאִים לְדָם,

לִדְמֵי אָדָם, הַנָּם

שְׁנַת תְּמִימִים, תַּרְדֵּמַת-שַׁאֲנַנִּים.

וְלַיְּצוּרִים יֵשׁ אַף,

אַף הַיַּנְשׁוּף וּכְנַף-

הָעֲטַלֵּף, הַכָּנָף הַלֵּאָה;

כְּשָׁפִים בְּעֵינָם, שֶּׁאֵין

עַפְעַפַּיִם לָהּ, כְּעֵין

הַתַּנִּינִים שֶׁאֵינָהּ יְגֵעָה;

פְּנֵיהֶם חִוְרִים כִּפְנֵי-

שׁוֹכְנֵי-קֶבֶר, וְכִמְזֵי-

רָעָב כָּבֵד הֵם קוֹדְרִים, אֲפוּרִים;

אַךְ שִׂפְתֵיהֶם מְאֹד

אָדְמוּ כְּשָׁנִים, שְׁנֵי-הוֹד,

וְשִׁנֵּיהֶם הוּחַדּוּ כְּצוּרִים.

וּבִפְרֹשׂ כְּנָפָיו צֵל

מִדֵּי לַיְלָה וָלֵיל

עַל כָּל חוֹמָה וָחֵל, וַיִּקְדָּרוּ,

יָצֹא יֵצְאוּ גַם הֵם

מִקִּבְרוֹתָם, וְעַל אֵם-

דְּרָכִים שׁוֹמְמוֹת יֵלְכוּ, יִנְהָרוּ.

וּבִפְרֹשׂ כְּנָפָיו צֵל

וּבְמַחֲשַׁכֵּי-הַלֵּיל

קִרְעֵי עָבִים נְגוֹזִים, נֶחְפָּזִים,

אֶנְקַת סַעַר וּשְׁאוֹן-

יַעַר מוּנָד בְּאוֹן

יָרִיעוּ, יִשָּׁמְעוּ נִרְגָּזִים, –

בְּמַחֲשַׁכֵּי הַלֵּיל

חֶרֶשׂ תָּבֹא כַצֵּל

אֶל קָרְבָּנָהּ הַנָּם הַתִּפְלֶצֶת,

וּבִשְׂפָתָהּ, בִּשְׂפַת-

צְמֵאִים תְּעַלַּע עַד פַּס

נֶטֶף-דָּמִים, יוֹנֶקֶת, מוֹצֶצֶת.

וְלוּ הָיִית גַּם אַתְּ, יוֹנָתִי,

וְאִתָּךְ גַּם אָנֹכִי

לְעַרְפָּד זֶה יְעַלַּע דָּמִים

טֶרֶם יִיבַשׁ כֹּחִי!

לַיְלָה לַיְלָה נָקוּם נַעֲלֶה,

נַעֲלֶה מִן הַקְּבָרִים,

נִשְׁתֶּה נִרְוֶה עַד נִשְׁכָּרָה

דְּמֵי אֵל הָאַכְזָרִים.

טִפָּה, טִפָּה, נֶטֶף נֶטֶף,

אֶגְלֵי דָם נִינָקָה,

נֵשְׁתְּ לְשָׁכְרָה אֶת אֶנְקוֹתָם,

אֶנְקוֹת הַמּוּעָקָה,

טֶרֶם תִּשְׂבַּע עֵינִי לִרְאוֹת

רַעַד בְּעַצְמוֹתָם,

עֵינָם עָמְדָה בְּלֵיל הַזְּוָעוֹת,

סָמְרוּ שַׂעֲרוֹתָם.

נֶטֶף, נֶטֶף, טִפָּה, טִפָּה

נִינַק אַף נָמֹצָּה,

עַד יִבָּקַע אוֹר הַשַּׁחַר

וְאוֹרַת גִּיל נָפוֹצָה!

וְנָקַמְנוּ מַעְיְנוֹת דֶּמַע,

נִקֹּם יַמֵּי דָּמִים,

חֶרְפַּת בָּנוֹת, נָשִׁים מְעֻנּוֹת,

פִּגְרֵי עוּלֵי-יָמִים,

וְנָקַמְנוּ קָדָשֵׁינוּ,

כָּל שֶׁטִּמְאָה יָדָם,

כָּל הַיְשָׁרִים, כָּל הַתְּמִימִים,

רִבְבוֹת קִבְרֵי אָדָם;

כָּל הַנְּפָשׁוֹת, שֶׁלֹּא נְתָנוּן

לִטְעֹם מִן הַחַיִּים,

כָּל הַתִּקְוֹת, תִּקְוֹת קֶסֶם,

נִדְּפוּ כְּאֵד הַמָּיִם.

וְנָקַמְנוּ שִׂנְאַת-עוֹלָם,

שְׁמֵנוּ זֶה הַמְּנֹאָץ

וְאֶת נַפְשֵׁנוּ, זִהֲמוּהָ

רַגְלֵי גֵּאוּת רוֹעֵץ!

הָהּ, מַה נּוֹרָא פֹּה הַלַּיְלָה,

חשֶׁךְ יְשׁוּפֶנּוּ.

לִבִּי דַּוָּי, בְּשָׂרִי יִכְאַב,

שֶׁן-הַקֹּר תֹאכְלֶנּוּ.

וּבָעִיר – שָׁם חֹם-הַכִּבְשָׁן…

שׁוּרִי, רְאִי שָׁם אוֹרָה!

יָדַי, יָדַי שָׁלְחוּ אֵשׁ זוֹ

הֶעֱלוּ הַמְּדוּרָה,

וְיַעַל בָּהּ הַגּוֹי הַנֶּאֱלָח,

חָסְנוֹ וְחַטֹּאתָיו,

וְהָיָה שִׁמְמוֹת עַד, וְעָנוּ

אֹחִים בְּאַרְמְנוֹתָיו!

עֵת מִבֵּית-הַתְּפִלָּה שַׁבְנוּ,

אַחֲרֵי כְּלוֹת הַשִּׁירִים,

הֱבִיאוּנִי וַיְשִׂימוּנִי

בְּמִגְדַּל בֵּית-הַנְּזִירִים.

וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי קַמְתִּי,

נִדְהָם הִתְהַלָּכְתִּי,

מִנִּי קְצֵה-הָעִיר עַד קִצָּהּ,

אַחַר כָּל נִמְשָׁכְתִּי.

אִלֵּם, עִוֵּר גְּלוּי-עֵינַיִם,

מִבְּלִי רְאוֹת מַה לְּפָנַי,

רֹאשִׁי סְחַרְחַר, וְעוֹפֶרֶת

תַּכְבִּיד עַל מַעְיָנַי.

שִׁבְרֵי-דְבָרִים וְהֶגְיוֹנוֹת,

וּמַחֲשָׁבוֹת רְצוּצוֹת,

מִבְּלִי מִשְׁטָר, בְּאֵין כָּל סֵדֶר

מְחַבֵּר אֶת הַנְּפוּצוֹת,

עוֹלִים, עוֹלִים וְנֶאֱחָזִים

וְהָיוּ רִקְמַת-פְּלָאִים

חַסְרַת-מַרְאֶה, כַּעֲרָפֶל

מְרַחֵף עַל הַמָּיִם.

וְרוּחַ עַזָּה תִּתְקְפֵנִי,

בְּחֻבִּי הִיא נִנְעֶרֶת,

וּמְסַפֶּרֶת וּמְשׂוֹחַחַת,

לְלִבִּי מְדַבֶּרֶת.

וּמַגֶּדֶת לִי, מַה חַיָּב

אֲנִי לַעֲשׂוֹת עָתָּה,

אַךְ דְּבָרֶיהָ חֶרֶשׁ תִּלְחַשׁ…

דְּמָמָה וַעֲלָטָה – – –

וַעֲנָנָה הֲרַת אֹפֶל,

הַסּוֹכֶכֶת בַּעֲדִי

מֵעֲבֹר בָּהּ זִיק הָאוֹרוֹת,

מֵאִיר לִי לְבַדִּי,

מִשְׂתָּרַעַת עַל הַיְצוּרִים,

מַאֲפִילָה אוֹתָם.

וַאֲנִי מְיַגַּע מֹחִי

לִקְרֹא אָז בִּשְׁמוֹתָם– – –

וַאֲנִי הָיִיתִי נוֹתֵן

חַיַּי בְּאוֹתוֹ רֶגַע,

לוּ יָדַעְתִּי אֶת הַדָּבָר

אֶל לִבָּתִי נָגַע;

כִּי יָדַעְתִּי, שֶׁצֻּוֵּיתִי

לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָבָר,

אַךְ מַה אֶעֱשֶׂה – נֶעְלַם מֶנִּי…

כֹּה הַיּוֹם גַּם עָבַר.

רוּחַ קַר מִשְׂפַת הַנַּחַל

בָּא, בַּסּוּף יִכָּנֵף,

צִפְצוּף צִפּוֹר אַחֲרוֹן נָמוֹג

בְּסֵתֶר אַלּוֹן עָנֵף.

כְּבָר הִדְלִיקָה יָד נַעֲלָמָה

אוֹר עַל שְׁמֵי סַפִּירִים.

נוּגֶה שַׁבְתִּי לַחֲדַר מְלוֹנִי

בְּמִגְדַּל בֵּית-הַנְּזִירִים.

בָּאתִי לְחַדְרִי, חֶדֶר קָטָן,

מוּלָט בָּעֲלָטָה.

הָס! וּכְאִלּוּ אָזְנִי תִּבְחַן

קוֹל-הַקִּרְיָה לְמָטָה.

קוֹל-הַקִּרְיָה בַּמֶּרְחַקִּים

עוֹלֶה בְּחַלּוֹנִי

כְּהֵד יְאוֹר נִגְרָשׁ… בּוֹדֵד הִנֵנִי

לִפְנֵי צוּרִי קוֹנִי,

מְרוֹמָם עַל כָּל שְׁאוֹן הֶחָלֶד,

עַל כָּל רֶשַׁע-כֶּסֶל,

וּלְמִצְוָתוֹ אֲנִי מְיַחֵל– – –

לִפְנֵי תְּמוּנַת פֶּסֶל.

אָז רָאִיתִי אוֹר נֵר דּוֹלֵק

רוֹמֵז לִי בַּפִּנָּה,

וְהָיָה לִי הַנֵּר אוֹר יֶשַׁע,

אֵלִי לְיָדִי אִנָּה.

וּמַחֲשַׁכֵּי חַדְרֵי-נַפְשִׁי

פִּתְאֹם הִנֵּה אוֹרוּ,

וְאֶת הַכֹּל אֲנִי זָכַרְתִּי,

פְּצָעַי גַּם נֵעוֹרוּ.

כְּאִלּוּ אַלְפֵי שְׁמָשׁוֹת חַיִּים,

שׁוֹפְעִים יַמֵּי-אוֹרָה,

בִּי נִבְקָעוּ – הָיֹה הָיוּ

לִי הַפְּתִיל וְהַמְּנוֹרָה.

גַּלֵּי חֹם כָּל גֵּוִי עָבְרוּ

יָדַי מְאֹד רָעָדוּ;

נֶחְפָּז וּבְבִרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת:

רַגְלַי בִּי בָּגָדוּ.

וְאֶת הַבְּגָדִים בְּחַדְרִי אִתִּי

שַׂמְתִּי לַעֲרֵמָה,

וַעֲלֵיהֶם נֵר הִשְׁלַכְתִּי

וְהֻדְלְקוּ בְּחֵמָה.

וְעַל הַמְּדוּרָה שִׂים הוֹסַפְתִּי

שֶׁמֶן זַךְ לְמָאוֹר,

כָּל הַמִּטַּלְטְלִים, כָּל דָּבָר

נָכוֹן לִהְיוֹת לְבָעֵר.

כְּנָחָשׁ קָטָן, נָחָשׁ עָרוּם,

הַמִּתְפַּתֵּל חֶרֶשׁ,

עָלוּ לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ בּוֹעֶרֶת

לוֹחֲכוֹת הַקֶּרֶשׁ.

הָיוּ רְגָעִים וְהַלֶּהָבוֹת

קָפְצוּ, אָצוּ, רָצוּ

וְשָׁבוּ עַל עֲקֵבָן, – פִּתְאֹם

בָּאוּ וְנִלְחָצוּ,

וּבְכָל רָחְבָּן בְּגַעְגּוּעִים

חָבְרוּ לָעַמּוּדִים,

וְהָעַמּוּדִים – הֵם עֲשֵׁנִים,

רֶגַע – וְהָיוּ לְאוּדִים.

קַרְשֵׁי אֹרֶן, קְרָשִׁים שְׁלֵמִים,

פְּנֵיהֶם פְּנֵי-אַרְגָּמָן

וְכִפְנֵי הַלְּבֵנִים אָדְמוּ,

שֶׁהַפּוֹעֵל שָׂמָן

תּוֹךְ הַכִּבְשָׁן, וּבַחֲדָרִים –

פְּלַגּוֹת-אֵשׁ נִפְרָדוֹת,

קוֹדְחוֹת, סוֹעֲרוֹת בִּזְרָמִים,

בַּאֲפִיקֵי-פְּלָדוֹת.

וְהָאֲפִיקִים יֵשׁ מִתְפַּלְּגִים

וְהָיוּ לְמַעְיָנִים

לִשְׁפֹּךְ אֶת מֶמְשַׁלְתָּם עַל כָּל

שְׁאֵרִית הַבִּנְיָנִים.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר יַד לַהַב גְּדוֹלָה

מִן הָאֵשׁ יָצָאָה

לְהֵאָחֵז בְּעֶצֶם חָדָשׁ,

אוֹ הַמְּדוּרָה קָאָה

אַלְפֵי בְּנֵי-הָרֶשֶׁף – וְנִתַּךְ

גֶּשֶׁם הַנִּיצוֹצוֹת,

כְּאִלּוּ נוֹפְלוֹת מִשָּׁמַיִם

אוֹרוֹת אֵל וּנְפוֹצוֹת,

אוֹ כִּלְשׁוֹנוֹת הָעֲנָקִים,

לְאַלְפֵי-רִבְבוֹתָם,

בָּאוֹת מְלַקְקוֹת הַקִּירוֹת;

וְיֵשׁ שֶׁצָּבְעוּ אוֹתָם

בְּצְבְעֵי נֹגַהּ וְעֵין לֶהָבָה,

צְבָעִים חַמִּים, חַיִּים.

וְהַמִּגְדָּלִים – יַד שַׁלְהֶבֶת

שְׁלוּחָה עַד שָׁמָיִם.

וּמִגַּגּוֹת בֵּית-הַתְּפִלָּה

פַּחֵי הָעוֹפֶרֶת

הַנִּתָּכִים בַּשַּׁלְהֶבֶת

הָיוּ לְאֵשׁ נִגֶּרֶת,

נַחַל שׁוֹטֵף, גַּל לֶהָבוֹת

לוֹהֵט וְאִשּׁוֹ לְבָנָה,

כְּעַיִן נַעֲלָמָה גְּדוֹלָה

בּוֹכָה עַל חֻרְבָּנָהּ;

בּוֹכָה עַל כָּל הַחֲמוּדוֹת,

יָצַר אָמָן-חָרָשׁ,

וְעַל מִכְמַנֵּי חָכְמַת אָדָם,

שֶׁכִּלָּיוֹן יָרָשׁ.

תִּמְרוֹת עָשָׁן… עָנָן כָּבֵד…

לַבַּת-אֵשׁ נִסְעָרֶת…

שֹׂרַף בֵּית-הַנְּזִירִים, וְאַחֲרָיו

כָּל הָעִיר בּוֹעָרֶת.

וַאֲנִי בַּחוּצוֹת רַצְתִּי

לִרְאוֹת הַהֲמוּלָה,

לִרְאוֹת בְּאוֹיְבַי, בְּהִשְׁתַּפֵּךְ

נַפְשָׁם הָאֲמֻלָּה,

לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הַדְּמָעוֹת

נִגְּרוּ מֵעֵין אָבוֹת,

בְּהִשָּׁמַע בִּכְיַת בְּנֵיהֶם

בְּתוֹךְ אֵשׁ הַלֶּהָבוֹת.

צְחוֹק לִי, צְחוֹק לִי: בְּהִתְיַפֵּחַ

נָשִׁים בְּחוּצוֹת קָרֶת,

בְּהִמָּלֵט מִן הַבַּיִת

אִישׁ כְּסוּתוֹ בּוֹעָרֶת!

וּבִהְיוֹת הַמּוֹקֵד עֱרוּךְ

קָרְבָּן אָז הִקְרַבְתִּי:

שְׁתֵּי בְּנוֹתֵינוּ, עוֹלוֹת תְּמִימוֹת…

יַעַן לֹא סֵרַבְתִּי

לְמִצְוַת אֵלִי. שְׁתֵּיהֶן יַחַד

שֵׂיוֹת הָיוּ לְעוֹלָה…

קָרְבָּן רִאשׁוֹן הוּא הִקְרַבְתִּי

לְמִן הַיּוֹם בַּגּוֹלָה

נָחְנוּ, בֵּית קָדְשֵׁנוּ חָרֵב…

קָרְבָּן! שְׁתֵּי בְּנוֹתֵינוּ – – –

הוֹי עַל מִזְבַּח רֶשַׁע-אָדָם

כָּרְעוּ מַחֲמַדֵּינוּ!..

בַּלֶּהָבָה… אוֹיָה, בְּנוֹתַי!

שָׁם, בֵּין חַיְתוֹ-טָרֶף…

לֹא, לֹא זֹאת!

לְסַפֵּר בָּאתִי

אֵיךְ הַכֹּל יִשָּׂרֶף.

שָׁם הֵם רָצִים כְּנוֹאָשִׁים,

דְחוּפִים וּמְבֹהָלִים,

כִּמְשֻׁגָּעִים גַּם יָנוּעוּ,

יִנְאֲקוּ כַּחֲלָלִים.

וְהָאֵשׁ אוֹכֶלֶת סְבִיבָהּ,

בָּאָה בְּמִּגְרָשִׁים,

גַּם בֵּיתֵנוּ לָהּ לְאָכְלָה,

וּבַגָּן – הַבְּרוֹשִׁים.

וְעַל-יַד הַפֶּתַח שָׁם רָאִית

אֶל מוּל הַמַּשְׁקוֹף קֵן לַסִּיס,

וּבְהִמֵּס שֶׁלֶג וְנָס הַסְּתָיו,

וּבִגְבוּלֵנוּ אָבִיב שָׁב

מִיַּרְכְּתֵי תֵּימָן, אַפְסֵי-יָם,

מִקֶּרֶן-אוֹר, בֹּא תָּבֹא גַם

הַצִּפּוֹר. פִּיהָ מָלֵא שִׁיר,

וּתְחַדֵּשׁ קִנָּה עַל הַקִּיר.

וְהָיָה לַהֲגָהּ – לַהַג תֹּם

מֵאָז הַבֹּקֶר וְאוֹר הַיּוֹם

עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ וְאָרַךְ צֵל

כָּל עֵץ הַיַּעַר וְרָאשֵׁי-חֵל;

וְהָיָה דַרְכָּה בַּעֲמַל-

הַיּוֹם לְהָבִיא נֵצֶר קַל,

אוֹ לֶאֱסֹף צֶמֶר לָהּ מִגֵּז-

הַכְּבָשִׂים אוֹ מִשַּׂעֲרוֹת-עֵז,

הַנֶּאֱחָזוֹת בְּסִירֵי קוֹץ;

וְטָחָה קִנָּהּ בְּטִיט הַבּוֹץ,

וְעָשְׂתָה לוֹ רְפִידָתוֹ קַשׁ,

וְנוֹצוֹת-עוֹף, מוֹךְ וַחֲשַׁשׁ.

וְיָרְדָה לָצוּד צֵיד-הַיּוֹם:

זְבוּב, צְלָצַל יָגִיל אֶל הַחֹם.

וּמִלְּטָה בֵּיצִים, וְכַעֲבֹר

יְמֵי-דְגוּרֶיהָ, וּבַחוֹר

עֵת נִרְאוּ רָאשֵׁי בְּנֵי-הָעוֹף,

לֹא הָיָה קֵץ לַגִּיל וָסוֹף.

וּבֶאֱחֹז הָאֵשׁ בַּגָּג

וַיִּבְעַר, לֵב הַצִּפּוֹר פָּג.

כְּאוֹבֶדֶת-עֵצוֹת טָסָה, אַף

בִּן-רֶגַע שָׁבָה, וּבִכְנַף-

רְעָדָה סַבָּה אֶת הַקֵּן,

צוֹרַחַת מַר, עֵת גוֹזְלֵי-חֵן

מְפַרְפְּרִים בּוֹ וְצֹוְחִים מְאֹד;

שׁוּב תַּמְרִיא, יַעַן רַב הַיְקוֹד.

פְּעָמִים מִסְפָּר תַּעֲשֶׂה זֹאת –

וּמַצִּיל אָיִן, אֵין חַנּוֹת!

וְאֶרְאֶה אֶת הַסִּיס, וְהוּא שָׁב

בֵּין תִּמְרוֹת-עָשָׁן בּוֹקְעוֹת עָב

אֶל אוֹר-הָאֵשׁ. וְלִי נִדְמָה אָז

כְּנִיצוֹץ חַי, הַבָּא הַגָּז,

וּפוֹרֵשׂ כְּנָפָיו עַל הַקֵּן

וּמְכַסֶּה הַגּוֹזָלִים… כֵּן

שָׁם נִשְׁאַר וְנֶאֱלַם הַקּוֹל,

וּבַלֶּהָבָה נֶעְלָם כֹּל.

וּרְגָעִים הָיוּ, רְגָעִים, בָּם

שָׁמַעְתִּי בְּלִבִּי קוֹל, קוֹל רָם,

לֹא יֶרֶף מֶנִּי, יַךְ כַּתֹּף, –

קוֹל אוֹמֵר: פְּדֵה מִמָּוֶת עוֹף

עֲלֵה, בֶּן-אָדָם, קוּם וּפְעַל!

וְאִם אַךְ חָפַצְתִּי, מְאֹד לִי קַל

לְהַצִּיל הָיָה אֶת הַקֵּן, –

וָאֶעֱמֹד תַּחְתַּי… כְּאִלּוּ אֵין

בִּי כֹּחַ עוֹד – – –

וְאִם לֹא דָמִית

גַּם אַתְּ בְּקִנִּי אֶל הַסִּיס?

מִי רִחֵם אוֹתָךְ? וְאִם לֹא בְּיַד

אַכְזָרִים אֶפְרוֹחַיִךְ וְאַתְּ?

וּמַה-נֶּהְדָּר נֵר הַנְּשָׁמָה

לָמוֹ הֶעֱלֵיתִי!

אֶל הַיְאוֹר יָצָאתִי לִרְאוֹת,

מִן הַזִּיו נֶהֱנֵיתִי:

דְּמִי-הַלַּיִל וְהַחֲשֵׁכָה

פְּרוּשִׂים עַל הֶהָרִים,

הַגַּבְנוּנִים – גָּלְמֵי פַּחַד,

בְּרוּאֵי-אֹפֶל זָרִים.

וּכְמוֹ חֶזְיוֹן-קֶסֶם מַבְרִיק,

נִבְרָא בְּמַאֲמַר-כְּשָׁפִים,

עַל הַכֵּף הַשָּׁחוֹר עָמְדָה

טִירַת אֵשׁ וּרְשָׁפִים.

נִדְמֶה לִי כִּי אֵשׁ נוֹזֶלֶת

הָיְתָה לְקִיר וּצְרִיחַ,

לַהַב כֵּהֶה – לְמִגְדַּל-צוֹפִים

נָעוּץ בְּעָבֵי-פִּיחַ,

בּוֹ שַׁלְהֶבֶת הָאַרְגָּמָן

קוֹדְחָה וְרוֹתַחַת,

וּמַשְׁקִיפָה מִן הַחֲרַכִּים,

כְּעֵינֵי שְׁאוֹל וָפַחַת.

וּמַה, יוֹנָתִי, לָךְ, כִּי שַׂמְתְּ

מִשְׁכָּנֵךְ פֹּה, בְּאֹפֶל-בּוֹר?

נָא בּוֹאִי אִתִּי – לוּ רַק קַמְתְּ!

וְנֵלְכָה וְנִרְאָה בְּזִיו הָאוֹר.

פֹּה קַר, אַךְ שָׁם אֶל אֵשׁ-הָאָח

בְּנוֹתֵינוּ כְּבָר מְחַכּוֹת לָךְ

בִּנְגִינוֹת-גִּיל וְעֶדְנֵי-חָג…

נָחִישָׁה עַד לֹא לִבָּן פָּג

בְּדַאֲגָתָן לָךְ גַּם לִי!..

יוֹנָתִי, קוּמִי נָא – עֲלִי!..

Heidelberg, 1902

לְמ – ה ג. – ג.

I

עָלִיתִי בְּרֹאשׁ הָהָר: לְשַׁרְשְׁרוֹת גָּלְמֵי סְלָעִים

בָּרֶקֶת וְאִיזְמָרַגְדְּ, וּשְׁלָגִים מִנִּי עוֹלָם

מִשְׂתָּרְעִים שָׁם, כְּזֵר לִפְנֵי כֵּס בּוֹרֵא עוֹלָם,

הִנִּיחוּ שַׂרְפֵי-רוֹם מִתְפָּעֲלִים, מִשְׁתָּאִים.

וְנִדְמֶה לִי: כָּל כָּךְ לִי קָרוֹב זֵר הַפְּלָאִים – – –

"אֲדוֹנִי! – אָז אֵלַי הָרוֹעִים נָשְׂאוּ קוֹלָם –

כְּשֶׁהֵמָּה קְרוֹבִים כָּךְ לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם,

לִימֵי הַסְּעָרוֹת אוֹת הַמְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים".

אֲנִי הָגִיתִי אֵשׁ: וַחֲלוֹם נַפְשֵׁנוּ כַּמָּה

וְכַמָּה קָרַב כְּבָר, וּלְרֹאשׁוֹ קָשְׁרָה חַמָּה

עֲטָרָה לוֹ – וָגָז, וְהַסַּעַר טֶרֶם בָּא.

צוּר יִשְׁעִי, הַרְעֵם נָא עַל תֵּל-הַפְּגָרִים כֻּלּוֹ!

וְאִם יֵשׁ עוֹד סַעַר זֶה, שֶׁיָּעִיר עַם מֵת בְּעֻלּוֹ,

וּבַחֲדָרֶיךָ הוּא – לַסַּעַר, שַׁדַּי, קְרָא!

II

בֵּין הַגַּלִּים קוֹרֵא שָׁחַף

וּבִכְנָפָיו יַךְ הַגַּלִּים,

מְקוֹם יֵהוֹמוּ וְקִצְפָּם מַעֲלִים;

גַב מִשְׁבָּרִים בְּחָזוֹ דָחָף.

וּלְקוֹל רַעַם סוּפָה רָחַף

בַּרְבּוּר צַח עַל פְּנֵי הַגַּלִּים,

הָדוּר, שׁוֹקֵט וְנִידָיו קַלִּים,

בְּגַאֲוַת-הוֹד מִשְׁבָּרִים רָכָב.

לִבִּי אֶל שְׂדוֹת-יָם וּקְרָבוֹת,

מְקוֹם שָׁם תֶּחֱזַק הַלְמוּת-לְבָבוֹת,

וְהֵד נִצְחוֹנוֹת בָּא וָרָן;

וְעוֹלַם-אֵל נָח כָּל-כָּך יָפֶה,

עַד שֶׁאֵין הַלֵּב הָרָפֶה

יֵדַע יָבֹר לוֹ: לְאָן…

III

“לְאָן, לְאָן?” – אֶל אֲשֶׁר יֵשׁ

קוֹל קוֹרֵא לָךְ: עֲלֵה וָרֵשׁ!

מְקוֹם צוּקֵי-צוּר שָׁם נוֹשְׁקִים תְּהוֹם,

וּגְבוּלוֹת אֵין לִתְהוֹמוֹת-רוֹם,

מְקוֹם יֶתֶר אוֹר לְאוֹר הַיּוֹם,

וְלַיְלָה יָלִין בְּיַעֲרוֹת-דּוֹם.

וְאַל תַּעֲמֹד שָׁם! כִּי לֵךְ בַּקֵּשׁ,

אֵי קָדְשֵׁי-אֵל וְהֵיכָלוֹ אֵשׁ.

אַל תֵּחַת אִם הַשֶּׁמֶש רַד,

וְלֹא יַעְצָרְךָ קֶרַח-עַד!

וְלֵךְ וָלֵךְ, בְּשֵׁם אֲדֹנָי,

עַד תִּמְצָא מָקוֹם, שָׁם בִּמְלֹא

כָּל כֹּחוֹת נְעוּרָיו לִבְּךָ יַךְ,

וְהַמָּוֶת מָלֵא הוֹד כָּל-כָּךְ…

Lausanne

I

הָלְאָה מְשׁוֹטָי! בָּא וּמְרַפְרֵף

צִלְצוּל נָעִים: עֵדֶר רוֹעֶה…

סְעִיפֵי־סְלָעִים, סְעִיפֵי־תְּכֵלֶת,

אֲנִי רֹאֶה וְאֵינִי רֹאֶה.

וּמִנֶּגְדִּי בִּירַת קוֹסֵם,

דְּבִיר פִּלַּגְשָׁיו אֲשֶׁר אָהָב:

זָהָב נִמְתָּח עַל פְּנֵי רֹאשִׁי,

וּמִתַּחְתַּי יֻצַּע זָהָב.

זָהָב נוֹטֵף, שׁוֹתֵת, נִגָּר,

פּוֹרֵץ, עוֹלֶה וּבוֹלֵעַ

הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ…

זָהָב בְּזָהָב טוֹב נוֹגֵעַ!

קוֹרֵץ מִכָּל רֻכְסֵי הָרִים,

סָגַר עַל כָּל גּוּשׁ וּבְלִיטָה,

נֶאֱחָז בְּצַמֶּרֶת בָּצִיר,

בַּת־צְחוֹק לוֹ מֵרְצוּעַת חִטָּה.

חָל עַל חוֹל הַיָּם בִּזְדוֹנוֹ,

נִתְקָל בְּשִׁבֲּלֵי־אֵבֶה –

וּלִרְסִיסִים אֲפוֹצְצֶנּוּ,

לִכְשֶׁאֶרְצֶה, לִכְשֶׁאֹבֶה.

II

– "עָלַי עֵינַיִךְ הַעִיפוֹת –

חֲלוֹמוֹת־פָּז עִטְרוּנִי,

וְאֵין לִשְׁמֹעַ, אֵין לִרְאוֹת,

מִבְּעַד מַסֶּכַת־זָהָב זֹאת

גַּעְגּוּעִים שֶׁעִוְּרוּנִי".

– אֶל לֵב הַיָּם פְּרָץ וַחֲתֹר,

פּוֹצְצֶנּוּ לְנִיצוֹצוֹת,

וִיהִי הַגַּל לְנִטְפֵי אוֹר,

לִמְטַר רְשָׁפִים וְלִמְקוֹר

נְגֹהוֹת־פָּז נְפוֹצוֹת.

– "עַל פַּלְגֵי זָהָב צַר לִי, צָר,

עַל חֲלוֹמוֹתַי חָסְתִּי:

כִּי אִם יִתְפּוֹצְצוּ, וְסָר

עֲנַן הַכְּשָׁפִים בָּם, וּכְבָר

עוֹלָמִי לִי הָרָסְתִּי".

– וְאִם חֲלוֹמְךָ פָּשַׁט, עָף,

שִׁירֶיךָ הֵם יָרִיעוּ.

– "אֵין אַנְקוֹר אֶל קַן אִמּוֹ שָׁב!

בִּנְגִינוֹת־גִּיל עַל גַּבֵּי כְּתָב

חֲלוֹמִי כְּבָר לֹא לִי הוּא ".

III

מַגַּל־הַסַּהַר עוֹד טֶרֶם

נִתְקַע בְּנִקְרַת־הַצּוּר,

וְרֶטֶט קַל עָבַר בַּזֶּרֶם,

הִדְלִיק קִלּוּחַ דִּי־נוּר.

הִרְגִּישׁ בּוֹ סוּף – וְכִתָּה לְכִתָּה

לָחֲשָׁה: הִנֵּה הוּא בָּא!

נֶעֶנְתָה כִפָּה לְבִתָּהּ,

אֵבֶה רָם זָע וְלֹא זָע.

וּבְהַעֲבִיר חִפּוּשִׁית בַּחֹרְשָׁה

רִנָּה זוֹ, לָאַט כָּל בַּד,

עֵדָה שֶׁל צְלָלִים כְּבָר פֹּרְשָׂה,

נִבְהֲלָה דַמָּה לָעַד;

תַּאֲמִין וְלֹא תַאֲמִין הַבְּרִיאָה,

רֶגַע – וְיוּטַל הַפּוּר…

וְהַסַּהַר עוֹד טֶרֶם הוֹפִיעַ

וְנִתְקַע בְּנִקְרַת הַצּוּר.

IV

אַף הֶגֶה קַל עָדַי לֹא בָא,

וְלֹא נָגְעָה יָד בַּיָּד, –

וּבְשׂוֹרַת פְּלָאִים הָיְתָה לִי

בַּמַּבָּט הָאֶחָד.

וּנְגִינוֹת גִּיל וַחֲלוֹמוֹת אוֹר

שָׁת הֶאֱהִיל עָלָי:

לִקְרָאתִי נִפְעָם, הוֹלֵם, שָׂשׂ

לֵב מָלֵא גִּיל, לֵב חָי.

וּנְגִינָה לוֹ לַלֵּב הַקָּט,

הַמְפַרְפֵּר וְהַשָּׂח,

וְחָרֵד הוּא וּמוֹדֶה הוּא:

אֲנִי שֶׁלָּךְ, שֶׁלָּךְ!..

Lausanne

V

נִרְדָּם, חוֹלֵם הָאֲגָם

עָבִים בּוֹ נִבָּטִים.

סוּף לָאֵבֶה דוֹבֵר, שָׂח

דְּבָרִים מְפֹרָטִים.

מַעְיָן־פֶּלִי אוֹמֵר שִׁיר,

לַחַשׁ לוֹ וּלְהָטִים,

וּמְשַׁלֵּחַ גַּל בְּבִיב

קוֹצֵף וּבָרְהָטִים.

דָּגִים פְּזִיזִים, דְּגֵי־הָרְקָק,

פּוֹרְצִים – וְנִמְלָטִים;

מִנְיָן קָרֵב לָבָן צַח:

בְּנֵי־אַוָּזִים שָׁטִים –

פְּנֵי הַמַּיִם, רְאִי־הַפָּז,

נַעֲשִׂים קְמָטִים־קְמָטִים.

1904, Bas des Bioux

כְּחֹם הַיּוֹם / שאול טשרניחובסקי

עָמְדָה חַמָּתוֹ שֶׁל תַּמּוּז בְּאֶמְצַע שָׁמַיִם, מַשְׁפִּיעָה

שֶׁפַע שֶׁל אוֹרוֹת וּנְגֹהוֹת עַל שַׁדְמוֹת אוּקְרַיְנָה וְגַנֶּיהָ.

יַמִּים שֶׁל פְּלָדוֹת נִשְׁפָּכוּ; וּשְׁבִיבִים, וּרְשָׁפִים וְזַהֲרוֹרִים

פְּזִיזִים, קַלִּילִים וּמְשַׂחֲקִים הִתְפַּזְּרוּ לְכָל הָעֲבָרִים;

נִטְפְּלוּ לְפִרְחֵי הַפֶּרֶג, לְכַנְפֵי צִפֳּרוֹת הֲדוּרוֹת.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר יָצְאוּ בְּמָחוֹל הַיַּתּוֹשִׁים עַל פְּנֵי הַשְּׁלוּלִיּוֹת,

רוֹקְדִים כְּנֶגֶד הַחַמָּה עִם וְלָדוֹת שֶׁל חָסִיל עַלִּיזִים;

אֵלֶּה בָּאוּ לְבֵין עָלִים וּבְסִדְקֵי מַעֲנִיּוֹת הָחְבָּאוּ,

וְאֵלֶּה, הַמְפַגְּרִים בָּהֶם, נִפְזְרוּ לְבֵין מֵי-קִלּוּחַ

קָטָן וּמָהִיר וּמְפַטְפֵּט בֵּין עַפְרוֹת-זָהָב רְטֻבִּים;

אֶפֶס אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא שָׁב כָּל-עֻמַּת שֶׁבָּאוּ.

נִכָּר, לֹא הָיָה בִּרְצוֹנָם לְהִתְכַּנֵּס, כִּילָדִים שׁוֹבָבִים

פּוֹרְשִׁים מֵאִּמָּם וְנֶחְבָּאִים, וְאֵין לִמְצוֹא אוֹתָם בְּפִנָּתָם.

וְקָלְטוּ הַשְּׁדֵמוֹת לְתוֹכָן שַׁבְרִירֵי הָאוּרִים הַנְּפוֹצִים

וְכִסּוּ עֲלֵיהֶם, וְהִצְפִּינוּם בְּחֵיקָן הַפּוֹרֶה וְהֶחָמִים,

כַּפְתּוֹר וְנִצָּה יִסְפְּגוּם, וּבְמִסְגְּרוֹת תָּאֵיהֶן יְבִיאוּם,

וְהָיָה לְאַחַר שֶׁעָבַר תּוֹר עָלִים רַכִּים בָּאָרֶץ,

פָּלְטוּ הַשְּׁדֵמוֹת וְהַכָּרִים אֵת נִפְצֵי הָאוֹרוֹת הַשְּׁמוּרִים,

וְעָלוּ הַזַּהֲרוֹרִים, וְהָיוּ הָרְשָׁפִים לְגַּרְגְּרֵי

שְׂעוֹרָה בַּעֲלַת-שָׂפָם, וְחִטָּה כִּבְדַת-זֵרְעוֹנִים,

שִׁפּוֹן זוֹקֵף קוֹמָתוֹ.

וּפָשַׁט הַזָּהָב הַתַּחְתּוֹן

וְנָגַע בַּזָּהָב הָעֶלְיוֹן, וְיִתְלַכְּדוּ אוֹרוֹת בְּאוֹרוֹת,

וְגָבַר הַחֹם עַד מְאֹד. עַד שִׂימוֹ מַחֲנָק לַנָּפֶשׁ.

וְכָלְתָה רֶגֶל מִשּׁוּק וּרְחוֹבוֹת הַכְּפָרִים יֵשַׁמּוּ.

שְׁלִיטָה לֹא תִּהְיֶה לַחַמָּה אַךְ בְּזָוִית זוֹ אוֹ אַחֶרֶת,

פִּנַּת סְתָרִים, אִם יִהְיוּ שִׁפּוּלֵי הַגַּג לָהּ כִּתְרִיסִים

בִּפְנֵי פֻרְעָנוּת-הַחֹם.

וְנִמְצְאָה אוֹתָהּ הַפִּנָּה

מְצִלָּה מֵעֵבֶר לַכֹּתֶל, כֹּתֶל צְפוֹנִי-מַעֲרָבִי,

לְבֵית הָאֲסוּרִים בַּכְּפָר, מְשַׁמֵּשׁ גַּם בֵּית-הַפְּקִידוּת.

שְׁלֹשָׁה נִזְדַּמְּנוּ לְאוֹתָה פִּנַּת הַסְּתָרִים הַפָּעַם:

מֹשֶׁה אַהֲרֹן הַגּוּץ, הַמְכֻנֶּה בַּגּוֹיִם “הַצָּלוּי”.

אֵרַע לוֹ מְאֹרָע, וְנָפְלָה דְּלֵקָה בְּבֵיתוֹ, וְהוּא יָשֵׁן

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עַל גַּגּוֹ, – וְנִכְוָה, וְאִם הִצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ.

מְלַאכְתּוֹ, מְלֶאכֶת-צוֹבֵעַ, נַעֲשֵׂית כָּל יְמֵי-קָיִץ,

וְכֵוָן שֶׁבָּאוּ יְמֵי-חֹרֶף – יָשַׁב בְּבֵיתוֹ וְרָעֵב.

וְאֵלֶּה הַשְּׁנַיִם, שֶׁיָּשְׁבוּ עִם מֹשֶׁה אַהֲרֹן בְּיָחַד:

וַסְקָה גּוֹנֵב-הַסּוּסִים וְיוּכִים, הַמַּלְאָךְ הַשּוֹמֵר

בֵּית-הַפְּקִידוּת בַּכְּפָר וְאֶת בֵּית-הָאֲסוּרִים עַל יָדוֹ,

“מְקֵרָה” בִּלְשׁוֹן הָאִכָּרִים. לְאוֹתָהּ מִשְׂרָה נִתְמַנָּה

יַעַן הָיָה קִטֵּעַ, כֵּן שָׁב מִמִּלְחֶמֶת קְרִים בָּיְתָה.

וְאֵיזֹה הַדֶּרֶךְ הֵם בָּאוּ לָשֶבֶת בְּיַחַד הַפָּעַם?

רָאוּ זִקְנֵי הַכְּפָר, שֶׁתְּרִיסֵי חַלּוֹנוֹת “הַמְּקֵרָה”

מַמָּש נִתְנַוְּנוּ מֵרֹב שִׁמּוּשׁ וּמֵחֲמַת רֹב שָׁנִים,

עָמְדוּ מַכְרִיזִים בָּאֲסֵפָה: שֶׁיֵּשׁ לְהִתְיַשֵּׁב בַּדָּבָר,

שֶׁמָּא הוּא כְּבָר מִן הַיֹּשֶׁר לְהָבִיא יְהוּדִי “לִצְבֹּעַ”.

לְאַחַר מַשָּׂא-וּמַתָּן, כְּשֶׁנָּדַב הַ“צָּלוּי” הִין יָיִן,

נִצְּחוּ בַעֲלֵי-הַ“הֵן” וְהֻשְׁווּ עִם אוֹתוֹ הַיְּהוּדִי.

עַתָּה עָמַד מֵזִיעַ בֵּין תְּרִיס וּתְרִיס וּבְמַכְחוֹל

מַזֶּה, מַעֲבִיר וּמְנַמֵּר, נוֹשֵׁם בֵּין מְשִׁיחָה לִמְשִׁיחָה.

הָיְתָה לוֹ כְּבָר חֲזָקָה: מִתַּחַת יָדוֹ לֹא יוֹצִיא

דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתֻקָּן – וְהִפְלִיא לַעֲשׂוֹת הַפָּעַם.

וְכָכָה מָשַׁח הַתְּרִיסִים: יָרֹק, יַרְקָן שֶׁל נְחֹשֶת,

מָשַׁח הַטַּבְלָא וְאֶת מִסְגַּרְתָּהּ כְּלַפֵּי הָרְחוֹבוֹת:

בְּאֶמְצַע הַטַּבְלָא חוּג אָדֹם וּנְקֻדַּת-הַמֶּרְכָּז אֲדֻמָּה,

לָקַח לוֹ צֶבַע הַשְּׂרָק וְלֹא חָס עַל מְמוֹנוֹ, חָלִילָה!

וְיָצְאוּ מִמֶּרְכַּז-הַמַּעְגָּל קַרְנַיִם, חֲצָאִים שֶׁל קֹטֶר,

קֶרֶן צְהֻבָּה וּכְחֻלָּה, צְהֻבָּה וּכְחֻלָּה וְגוֹמֵר.

וְתַחַת הַמַּעְגָּל כְּעֵין פֶּרַח, וְלֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא כָּמֹהוּ,

יָפֶה עַד לְהַפְלִיא מְאֹד: שְׁלֹשָׁה כַּפְתּוֹרִים שֶׁעוֹלִים

בְּקָנֶה אֶחָד, וְהוּא לָבָן, וְכַפְתּוֹר וְכַפְתּוֹר וּפְרָחָיו,

חֶצְיָם אֲדֻמִּים וְחֶצְיָם כְּתֻמִּים, מַעֲשֵׂה-שְׂבָכָה.

יָפִים כָּל-כָּךְ, שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְהַגִּיד אֶת שִׁבְחָם!

וְהָיָה כְשֶׁרָאוּם הַכְּפָרִיִּים עָמְדוּ מִשְׁתָּאִים, וְאַחַר

נִעַנְעוּ בְּרֹאשָׁם וְאָמְרוּ: "אֵלֶּה הֵם מַעֲשֵׂה “הַצָּלוּי”! –

וְאוּלָם בְּשָׁעָה זוֹ עוֹד הַ“צָּלוּי” עוֹמֵד עַל מְלַאכְתּוֹ,

וְיוֹשְבִים הַ“גּוֹיִם” עַל יָדוֹ טְרוּדִים בְּמַעֲשֵׂה-מִכְמֹרֶת

(הָיָה בֵּין כָּתְלֵי הַ“מְּקֵרָה” יִשּׁוּב גָּדוֹל לְעַכְבָּרִים,

וְיוֹצְאִים הָיוּ בַּיּוֹם וְנִתְקָלִים בְּרַגְלֵי הַבָּאִים,

מְבַלְבְּלִים דַּעְתָּם, מְטִילִים אֵימָה יְתֵרָה עַל נָשִׁים).

יָשַׁב יוּכִים עַל הַסּוֹלְלָה וּוַסְקָה עוֹזֵר עַל יָדוֹ.

יָצָא אַף הוּא מִן הַ“מְּקֵרָה” – בִּשְׁעַת הַחֹם אֵין מַחֲמִירִין –

לֵישֵׁב בַּצֵּל וְלָשִׂיחַ קְצָת שִׂיחַת יְדִידִים בַּחֲבוּרָה.

וְכָךְ הָיָה וַסְקָה מְסַפֵּר עַל אוֹדוֹת הַ“מִּכְשׁוֹל” שֶׁגָּרַם

עַכְשָׁו לוֹ יְשִׁיבָה בַ“מְּקֵרָה”: "מַעֲשֶׂה בְּחֶבֶל שֶׁמָּצָא…

(וְשָׁכַח, בִּמְחִילָה, הָעִקָּר: שֶׁהָיָה קָשׁוּר בַּחֶבֶל,

מַמָּשׁ בְּאוֹתוֹ הַחֶבֶל, סוּס גָּמוּר, הַיְנוּ – סוּס זָרִים…)

"כָּךְ, אַנְשֵׁי חֶסֶד, רַק חֶבֶל – וְנִתְפָּשׂ… וְיָצָא גְזַר-דִּינוֹ,

בַּעֲוֹנוֹתָיו הָרַבִּים, יְשִׁיבָה שֶׁל עֲרַאי בַּ“מְּקֵרָה”…

כָּכָה יָשְׁבוּ בְּנֵי-אָדָם אֵלֶּה טְרוּדִים בְּעִסְקֵיהֶם,

תּוֹלְשִׁים תֵּיל-הַבַּרְזֶל מִפְּקַעַת וְיוּכִים הוּא מַקְבִּילָם,

עוֹשֶׂה מַעֲשֶׁה-קֶרֶס לְקִבּוּל חֲתִיכוֹת נַקְנִיקִים, –

עַד שֶׁעָלָה בְּאָזְנֵיהֶם קוֹל פְּסִיעוֹת קַלּוֹת בָּרְחוֹבוֹת.

וְעָמְדָה חַמָּתוֹ שֶׁל תַּמּוּז בְּאֶמְצַע שָׁמַיִם לוֹהָטֶת,

וְכָלְתָה רֶגֶל מִשּׁוּק וּרְחוֹבוֹת הַכְּפָרִים שֹׁומֵמִים,

וְאָדָם אֵין מִן הַחוּץ, שֶׁיַּעֲשֶׂה דַּרְכּוֹ הַפָּעַם.

הִפְנוּ אֶת רֹאשָׁם לָדַעַת וְלִרְאוֹת, מִי הוּא הַהוֹלֵך

מִצְמֵץ, תּוֹךְ-כְּדֵי-דִּבּוּר, וַסְקָה אֶת עֵינָיו הַזְּרִיזוֹת

מֹשֶׁה-אַהֲרֹן שָׂם לְאִטּוֹ מַכְחוֹלוֹ בִּדְלִיּוֹ,

וְשׁוֹמֵר הַמַּאֲסָר, יוּכִים, אַף הוּא לֹא הֵחִישׁ מַעֲשֵׂהוּ,

מַעֲמִיד מִכְמַרְתּוֹ כְנֶגְדּוֹ, מַעֲבִיר אֶת כַּפָּיו עַל זְקָנוֹ,

בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ מִשְׁתָּעֵל וּמְזַעֲזֵעַ צַוָּארוֹ הַשָּׁחוּף.

תָּמְהוּ הַשְּׁלֹשָׁה בִּרְאוֹתָם אֶת שִׂמְחָה הַזָּקֵן,

שְׁחוֹחַ, כְּדַּרְכּוֹ, סְבִיב צַוָּארוֹ כְּרוּכָה מִטְפָּחַת,

יָדָיו נְתוּנוֹת בְּתוֹךְ שַׁרְווּלֵי קַפּוֹטָה שֶׁל אַטְלַס,

יָמִין בְּשַׁרְווּל שֶׁל שְׂמֹאל וּשְׂמֹאל בְּשַׁרְווּל שֶׁל יָמִין;

קַלּוֹת פְּסִיעוֹתָיו וּזְרִיזוֹת, וְסֵפֶר תַּחַת בֵּית שֶׁחְיוֹ.

וְגִחֵךְ הַזָּקֵן כְּשֶׁרָאָם, נִגַּשׁ וּבֵרְכָם וְעָמָד,

נוֹתֵן שָׁלוֹם וּמַחֲזִיר – וְנִדְבַּר עִם אוֹתוֹ “הַצָּלוּי”:

– "יָסוּר הֵנָּה, בֶּן-אָדָם! הֲלִיכָה זוֹ לָמָּה הִיא בָּאָה?

‘מַעֲנֵה-לָשׁוֹן’ בְּיָדֶךָ"? – "לְבַקֵּר בֶּן-זְקוּנַי הָלָכְתִּי,

וֶלְוֶלֶה בֶּן-זְקוּנַי הֵן מֵת". – "בָּרוּך דַּיַּן הָאֱמֶת!

אֵיךְ זֶה וּמָתַי? – וַאֲנִי מְאוּם לֹא שָׁמַעְתִּי עַד הַיּוֹם".

נֶאֱנַח שִׂמְחָה, וְכָכָה נָשָׂא אִמְרָתוֹ וַיֹּאמַר:

– "בָּנַי, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יְלָדִים כִּשְׁאָר יַלְדֵי-עוֹלָם;

כֻּלָם, יָדַעְתָּ ר' מֹשֶׁה, לֵאלֹהִים וְלַאֲנָשִׁים; מַה שַּׁיָּךְ,

פִּקְּחִים, כְּלוּם יֵשׁ מַה לְהוֹסִיף? – מַמָּשׁ, חֲכָמִים וּנְבוֹנִים.

נוֹלְדוּ וְטֻפְּחוּ וְגָדְלוּ, וְצַעַר גִּדּוּלָם בִּשְׁעָתָם,

הָיוּ לַאֲנָשִׁים – וּפָנוּ אִישׁ לְעֶבְרוֹ, כְּדַרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם.

סָבוּר הָיִיתִי בִּשְׁעָתָם, שֶאֵין לְמַעְלָה מִטָּרְחָם:

דַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם בְּכָךְ לִהְיוֹת הוֹלֵךְ וּמַגְזִים בִּדְבָרָיו,

אֵלֶּה הוֹלְכִים מוֹסִיפִים וְיֵשׁ שֶׁמַּפְחִיתִים, מַקְטִינִים.

כֵּוָּן מֵעָנְשָׁם נִפְטַרְתִּי – צָרִיך לוֹמַר הָאֱמֶת:

נָשַׁר טַבּוּרָם בִּזְמַנּוֹ, בִּזְמַנָּן הֵצִיצוּ שִׁנֵּיהֶם,

בִּשְׁעָתָם זָחֲלוּ עַל אַרְבַּע, בִּשְׁעָתָם הֵיטִיבוּ לָלֶכֶת,

וְגָדְלוּ לְ“חֶדֶר” וּלְעֵסֶק, הַכֹּל כְּמִצְוַת אֱלֹהִים,

אֵין בֵּינֵיהֶם לְבֵין יֶתֶר אֲחֵיהֶם מְאוּמָה.

נִכְנַס זֶה לַעֲרִיסָה – וּלְאַחַר שָׁנָה וּמֶחֱצָה

פִּנָּה מְקוֹמוֹ לְאָחִיו, שֶׁנּוֹלַד לְמַזָּל טוֹב אַחֲרָיו.

וֶלְוֶלֶה קְטַנִּי לֹא כֵן: בֶּן-זְקוּנִים לִי הָיָה, וּלְאַחַר

יֵאוּשׁ שֶׁל בָּנִים הוּא בָּא, וְעָמַד לְאִמּוֹ בְּקֹשִׁי.

גָּדוֹל הָיָה מִשְּׁאָר בָּנַי, כָּל אֶחָיו הַקּוֹדְמִים;

וְהָיְתָה הַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנִי, שֶׁהִשְלִים הַמִּנְיָן בְּבוֹאוֹ.

הָיָה קְצָת צַעֲקָנִי, וְגַם זוֹ מִמִּדַת הַקְּטַנִּים,

אֶלָּא לְאַחַר שֶׁעָמַד עַל רַגְלָיו וְהִתְחִיל מְפַטְפֵּט –

נִכָּר הָיָה מִיָּד, שֶׁאֵין “תְּפִיסַת” אֶחָיו תְּפִיסָתוֹ.

עָלָה לוֹ בְּקֹשִׁי דִּבּוּרוֹ, וְגַם בְּאַלְפָא-בֵּיתָא, כִּדְאָמְרֵי

אֵינָשֵי, הָלַך וְנִכְשַל, כְּהוֹלֵךְ עַל גַּבֵּי כְּלֻנְסָאוֹת.

נִכְנְסָה בּוֹ רוּחַ-שְׁטוּת! הָא כֵּיצַד? חוֹלֵם בְּהָקִיץ:

בּוֹרֵר לוֹ פִּנָּה נִשְׁכָּחָה, וְעֵינָיו תְּמֵהוֹת וּגְדוֹלוֹת.

וְחוֹבֵב הוּא אֶת הַגָּן בַּלַּיְלָה כְּשֶׁחָשַׁךְ וְנֶאְלָם,

מַשְׁכִּים לְהִסְתַּכֵּל בַּחַמָּה בְּעוֹד בֹּקֶר רָטֹב בַּטְּלָלִים,

עוֹמֵד וּמַבִּיט וּבָא לִידֵי שִׁכְחָה שֶׁל מִנְחָה בָּעֶרֶב,

מֵצִיץ בְּלַהֲבוֹת-מַעֲרָב, וְהַשֶּׁמֶשׁ הוֹלֵך וְדוֹעֵך,

נַעֲשֶׂה רֶשֶׁף – שְׁבִיב וְזִיק אַחֲרוֹן מְפַרְכֵּס בְּמוֹתוֹ.

נִתְּנָה אֱמֶת לְהֵאָמֵר: יָפִים שָׁמַיִם בַּלֵּילוֹת,

אֶלָּא מַה “תַּכְלִית” בָּזֶה? וְיֵשׁ שֶׁהוּא נֶחְפָּז הַשָּׂדֶה:

– וֶלְוֶלֶה-שׁוֹטֶה, לְאָן? – "לִרְאוֹת בְּפִרְחֵי-הַדָּגָן!

פְּרָחִים לַדָּגָן. וְהֵם קְטַנִּים, כְּתֻמִּים וְנָאִים,

חַיִּים שֶׁל שָׁעָה לָהֶם וְאַךְ זְרִיזִים זוֹכִים לִרְאוֹתָם".

– “תּוֹרָה זוֹ לְךָ מִנָּיִן?” – קִבְּלָהּ מִוַּנְקָה וְטִימוֹשְׁקָה,

“שְׁקָצִים” מִ“שִּׁקְצֵי” הַכְּפָר. וְיֵשׁ אֲשֶׁר שֵׁד בָּא וְכוֹפֵהוּ

לָרוּץ דַּוְקָא בִּשְׁעַת גֶּשֶׁם וּשְׁלוּלִית בָּרְחוֹבוֹת,

וְטִפֵּי הַגֶּשֶׁם הַיּוֹרֵד נִתְקָעוֹת בְּמֵימֵי-שְׁלוּלִיּוֹת,

נִרְאוֹת כְּמַסְמֵרוֹת תְּקוּעִים וְחוּדֵיהֶם כְּלַפֵּי שָׁמָיִם.

דָּבְקָה בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת! וּבְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, שֶׁקּוֹרְאִים

לוֹ “לֵיל הָאַנְקוֹר” ¹ בָּעָם, שׁוֹטֶה זֶה הָיָה זוֹכֶה

לְכַמָּה רְצוּעוֹת, עֲדֵי יִשְׁתַּטַּח לוֹ עַל מִטָּתוֹ.

יוֹשֵׁב לוֹ כְּאַנְקוֹר נִפְחָד וְקוֹלֵט לְתוֹךְ עֵינָיו הַבְּרָקִים,

בָּרָק וּבָרָק כְּשֶׁהוּא שׂוֹרֵט מַחֲשַׁכֵּי שָׁמָיִם,

וְעֵינוֹ לֹא תִּשְׂבַּע מֵרְאוֹת…

אַךְ לִבּוֹ הָיָה לֵב-זָהָב,

זָהָב מְזֻקָּק וְלֹא לֵב, וְלֹא הָיְתָה מֵעוֹלָם פְּגִיעָתוֹ

רָעָה אֲפִילוּ בִּזְבוּב שֶׁעַל גַּבֵּי הַקִּיר; וְהַיְלָדִים

מְקַנְטְרִים הָיוּ אוֹתוֹ וּ“וֶלְוֶלֶה-שׁוֹטֶה” כִּנּוּהוּ,

וְעוֹד כִּנּוּיִים שֶׁל גְּנָאי, - וְלֹא קָבַל עֲלֵיהֶם מֵעוֹלָם;

מָרָה לֹא הָיְתָה אַף טִפָּה בְּלִבּוֹ, לֵב-זָהָב וַתְּרָנִי.

וְכַמָּה חָבַב כָּל חָי! דּוֹאֵג לִמְזוֹנוֹת אַנְקוֹרִים:

יוֹם-יוֹם עִם הָנֵץ הַחַמָּה נֶאֶסְפוּ עָלָיו הֲמוֹנִים,

בָּאִים וְחוֹטְפִים מִתּוֹךְ כַּפָּיו פְּתוֹתִים וְגַרְגְּרִים.

בְּעַצְמוֹ לֹא טָעַם - וּכְבָר נַעֲנָה לְכַלְבֵי הֶחָצֵר,

פָּרַס לֶחָתוּל הַמְנֻמָּר וְנִתְפַּשׂ בִּגְנֵבַת הֶחָלָב:

דּוֹאֵג לְחֻלְדָּה שֶׁשָּׁגָרָה, וְחִבָּתוֹ הַיְתֵרָה נוֹדַעַת

לְיוֹנִים, וְשׁוֹבָכִים לוֹ עָשָׂה וְסָבַל יִסּוּרִים בִּשְׁבִילָם,

וְעָלוּ לוֹ בְּמַלְקוֹת וּבְכָל פֻּרְעָנוּת וּרְצוּעוֹת וְהַכָּאוֹת.

שֶׁמָּא רְאִיתֶם יְהוּדִים מַפְרִיחֵי-יוֹנִים מִימֵיכֶם?

וְעָמַד בְּכָל הַנִּסְיוֹנוֹת. וְכָךְ נִתְיָאַשְׁנוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא מָחוּ.

יַעֲשֶׂה מַה שֶׁיִּרְצֶה! – וְנִמְלְאָה כָּל חֲצֵרֵנוּ

יוֹנִים וְתוֹרִים מִכָּל הַמִּינִים. כְּלוּם לֹא הָיִיתִי

“שֶׁקֶץ” גַּם אָנִי, בֶּן-כְּפָר? אַךְ “מְבִינוּת” זוֹ לוֹ מִנָּיִן?

מֹשֶׁה-אַהֲרֹן, וְכִי מָה, כְּסָבוּר אַתָּה לֹא לִמְּדָנִי

לִקְרֹא לְכֻלָּן בְּשֵׁם?! – וְיָדַע הַקָּטָן אֶת כֻּלָּן:

אֵלּוּ הֵן “יוֹנֵי מִצְרַיִם”, וּלְאֵלּוּ יֵאָמֵר “נְזִירִים”,

וְיֶשְׁנָן “בַּעֲלוֹת-מֻרְאָה” מַבְלִיטוֹת הֶחָזֶה כִּפְקִידִים;

נִכְחָן “יוֹנַת-תֻּכִּיִּים” מְשַׁפֶּרֶת אֶת זְנָבָהּ הַנָּאֶה,

“בַּעֲלוֹת-הָרַעֲמָה” מִתְהַדְּרוֹת בְּמַחֲלָפָה מַקֶּפֶת לְעָרְפָּן,

כְּנוּפְיָה שֶׁל “יוֹנֵי-תַּלְתַּלִּים” עִם “תּוֹרִים-עֲנָקִים” נִפְגָּשִׁים,

בְּפִנָּה זוֹ הוֹגִים אֲהָבִים זוּג “רוֹמִים” וְזוּגוֹת “כּוּשִׁיּים”

שְׁחוֹרֵי-הָרֹאשׁ; בֵּינְתַיִם בָּאוֹת בִּיעָף “יוֹנֵי-פְּנִינִים”,

גּוֹזָל לְמִשְׁפְּחוֹת הַ“כְּמָרִים”, אִיטַלְקִים, שְׁוֵיצִים וְסוּרִים.

דּוֹמֶה זָקֵן לְיָלֶד: אֲנִי שַׂעֲרוֹתַי מַכְסִיפוֹת

בָּאתִי לִלְמוֹד מִבְּנִי, וְכִמְעַט שֶׁהָיִיתִי לְ“מֵבִין”.

וְכָכָה הִגִּיעַ וְנִכְנַס לְתוֹךְ הָ“עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה”,

וְנִכְנַס הַנַּעַר לְתוֹךְ חֲלוֹמוֹת בְּהָקִיץ, וְאֵינוֹ

רוֹאֶה אֶלָּא כָּל מַה שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹ בְּ“חַדְרוֹ”:

צוֹעֲנִים פּוֹשְׁטִים בַּכְּפָר, מַשְׁחִיזֵי-גַּרְזִנִּים, נַפָּחִים –

“מִצְרִים” הֵם לְדִידֵיהּ! וַאֲלֻמּוֹת הַשָּׂדֶה בְּעֵינָיו

הֵן אֲלֻמּוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף! וְשׁוֹאֵל לִמְקוֹם גַּן-הָעֵדֶן,

וְאֵיפֹה הָאוּרִים-וְהַתֻּמִּים, וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אַיֵּהוּ?

אָבִיב – וְעָלוּ הַמָּיִם, וְרָאָה מֵי יַם-סוּף בַּמַּרְאֶה,

גִּבְעָה בְּעֵינָיו הַר סִינָי! וְאֵי דֶּרֶךְ יְרוּשָׁלָיִם? –

וְרָאָה הַמְלַמֵּד, כִּי מֹחוֹ רוֹפֵף וְקָשֶׁה לִגְמָרָא,

אָמַר: דַּיּוֹ אִם יַעֲמִיד יְהוּדִי כָּשֵׁר, וְלִמְּדוֹ

“חַיֵּי אָדָם” וְהִכְנִיס בְּלִבּוֹ מוֹרָאוֹ שֶׁל יוֹצְרוֹ.

נֶהְפַּךְ הַנַּעַר וְדָבַק בְּקוֹנוֹ בְּנַפְשׁוֹ וּמְאֹדוֹ,

זָהִיר בְּמִצְוָה, בַּצּוֹם, וּמַאֲרִיך בִּתְפִלָּה כְּזָקֵן,

גּוֹעֵר בִּנְזִיפָה גַּם בִּי וּבְאֶחָיו הַגְּדוֹלִים, הַדָּשִׁים

בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם עֲבֵרוֹת – וְהִשְׁתִּיקוּהוּ בִּבְעִיטָה,

עָשׂוּ לוֹ מַעֲשִׂים לְהַכְעִיס, קִנְטרוּהוּ בְּתוֹסְפוֹת-כִּנּוּיִים:

“צַדִּיק”, “חָסִיד” וְ“רַב”, “קוֹזַק שֶׁל רִבּוֹנוֹ-שֶׁל-עוֹלָם”.

דַּרְכּוֹ שֶׁל נַעַר אֶצְלֵנוּ: בַּר-מִצְוָה – לֵךְ מְשׁוֹךְ בְּעֹל פַּרְנָסָה!

וֶלְוֶלֶה הִתְחִיל גַּם הוּא מִתְרַגֵּל בְּעִנְיַן פְּרַקְמַטְיָה,

אֶלָּא – לֹא נוֹצַר לְכָךְ…

מַה לְךָ אֲסַפֵּר, רַב מֹשֶׁה?

מִשֶּׁהֶחֱמִירוּ בַּ“תְּחוּם”, וְגָזְרוּ עַל הַקַּרְקָעוֹת,

וְנִטְּלָה הַ“טִּפָּה הַמָּרָה”, - הָיִינוּ כֻּלָּנוּ חֶנְוָנִים.

גְּדוֹלִים הִתְחָרוּת וּדְחָק, וְלִידֵי אוֹנָאָה מְבִיאִים.

בַּמֶה נִזּוֹנִים בִּכְפָר? בִּ“נְקִיטַת אֶצְבַּע” לְבַדָּהּ

בְּכַף-הַמֹּאזְנַיִם לְהַטּוֹתָה (וְחָסֵר וְיָתֵר בַּנְּגִיעָה),

בְּטִפָּה חֲסֵרָה שֶׁל פַּךְ…

וְהִתְחִיל הַבָּחוּר צֹוֵחַ:

“כָּתוּב מְפֹרָש מָה הוּא? וְאִסּוּרִים, וּבֵית-דִּין-שֶׁל-מַעְלָה?!”

פּוֹתְחִים לוֹ בְּדֶרֶךְ-אֶרֶץ – לֵךְ קְרָא “חַי-וְקַיָּם”,

– הוּא בְּאֶחָת:

“תַּרְמִית, אוֹנָאָה – וְהַדִּין!” – סִלַּקְנוּ יָדֵינוּ מִמֶּנּוּ:

יָשׁוּב אֶל סְפָרָיו, הָרָב! – וְאֵין לַעֲשׂוֹת עֵסֶק בְּפָנָיו,

יֵשׁ אֲשֶׁר יִזְכֶּה הַגּוֹי מִן הַהֶפְקֵר וְיָבִיא אֵלֶיךָ,

וְאֶפְשָׁר לֵהָנוֹת, - הִשָּׁמֵר לְךָ פֶּן יִרְאֲךָ הַקָּטָן!

צָרִיךְ לְהֵחָבֵא מִפָּנָיו כְּמִפְּנֵי הַשּׁוֹטֵר, לְהַבְדִיל…

בְּפוּרִים הִתְאַכְסֵן בְּבֵיתִי מְשֻלָּח מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל,

יְהוּדִי אַדְמוֹנִי, שֶׁזְּקָנוֹ מְגֻדָּל וּפִרְקוֹ מְאֹד נָאֶה,

בַּעַל צוּרָה וָכֶרֶס, וּפֶה לוֹ, פֶּה מֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת…

לְאַחַר הַסְּעֻדָּה בַּחֲבוּרָה נִשְׁמְטוּ הַבָּנִים יְגֵעִים,

אֵלֶּה בְּכֹה וְאֵלֶּה בְּכֹה: זֶה יוֹשֵׁב מְנַמְנֵם עַל כִּסְאוֹ,

אָחִיו הִתְפַּרְקֵד לוֹ כְּבָר – עֲיֵפִים מִטִּרְדוֹת פַּרְנָסָה,

נַחְנוּ נִשְׁאַרְנוּ, הַשְּׁנַיִם, עִם אוֹתוֹ הַמְשֻׁלָּח, וְסִפֵּר

לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת מִקִּבְרֵי הָאָבוֹת וְהַקְּדוֹשִׁים,

כֵּיצָד מְבַכִּים אֶת אַבְנֵי “כֹּתֶל מַעֲרָבִי” הַנִּשְׁאָר,

קִבְרָה שֶׁל רָחֵל אִמֵּנוּ וְהִלּוּלָא דְּבַר רַב יוֹחָאי…

נִסִּים וּפִלְאֵי-פְּלָאוֹת! וְלֹא מָלְאוּ אָזְנֵינוּ מִשְּׁמֹעַ…

וֶלְוֶלֶה יוֹשֵׁב בְּצִדִּי, בּוֹעֲרוֹת עֵינָיו כְּגֶחָלִים,

תְּלוּיוֹת בִּפְנֵי אוֹתוֹ מְשֻׁלָּח כַּבַּרְזֶל בְּאֶבֶן-שׁוֹאָבֶת,

מַמָּש בּוֹלֵעַ כָּל דְּבָרָיו. וַיְאַחֵר לָשֶׁבֶת הַלָּיְלָה,

וְנִפְרַד בְּקֹשִׁי מִמֶּנּוּ.

וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר, כְּשֶׁנָּסַע

אוֹתוֹ הַזָּקֵן, לֹא בָּא אַךְ וֶלְוֶלֶה לְבָרְכוֹ בְּצֵאתוֹ.

אָמוֹר אָמָרְנוּ: מִי יֵדַע מְזוֹנוֹת שֶׁל מִי יְסַפֵּק עָתָּה?

יוֹדְעִים אֲנַחְנוּ אֶת דְּרָכָיו וְכָל שִׁגְעוֹנוֹתָיו – וַנִּשְׁקֹט.

סְעֻדַּת-הַצָּהֳרַיִם הִגִּיעָה – וְאֵינוֹ. וְנִתְבַּלְבֵּל

מֹחִי מֵחֲרָדָה לִבְנִי, בִּקַּשְׁנוּ, חִפַּשְׂנוּ – אֵינֶנּוּ!

כְּנוֹפֵל לְתּוֹךְ מֵי-הַבְּאֵר! פָּנִינוּ לִשְׁכֵנִים, שָׁאַלְנוּ,

שֶׁמָּא רָאוּהוּ? – לַשָּׁוְא!… בָּעֶרֶב הֵבִיאוֹ מַכָּרִי

כֻּלּוֹ רוֹעֵד מִקֹּר: בַּדֶּרֶךְ מְצָאוֹ וְהִכִּירוֹ.

וְעוֹד בְּאוֹתוֹ לַיְלָה כָּאֵשׁ בָּעַר הַקָּטָן, כַּתַּנּוּר,

וְאָמַר, כִּי בְּמָתְנָיו הוּא חָשׁ, וְכֹה בָּעַר, הָלַךְ וּבָעֹר

שְׁלֹשָׁה יָמִים – וָמֵת…

אַחַר נִתְגַּלָּה הַדָּבָר:

גָּמַר וֶלְוֶלֶה בְּנַפְשׁוֹ, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר – שֶׁיַּעֲלֶה

בְּעַצְמוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, - וְהִמְתִּין לַמְּשֻׁלָּח בַּמִּגְרָשׁ.

חָמַד לוֹ לָצוֹן הַמְשֻׁלָּח וְהִסִּיעוֹ קִמְעָא בַּדֶּרֶךְ.

לְאַחַר שֶׁהוֹרִידָהוּ מִתּוֹךְ הָעֲגָלָה, הִתְעַקֵּשׁ

וְגָמַר לִנְדוֹד, וְאִם בְּרַגְלָיו. וְהָלַךְ בַּשֶּׁלֶג, בַּצִנָּה.

פְּגָשׁוֹ הָאִכָּר וְהֶחֱזִירוֹ – – –

וַאֲפִלּוּ כֻּלָנוּ יָדַעְנוּ

דְּרָכָיו – דַרְכּוֹ שֶׁל מְלַמֵּד, תָּם; אַךְ נְשָׁמָה יְתֵרָה –

זֹאת רָאִינוּ בְּחוּשׁ – הָיָה הוּא בְּבֵיתֵנוּ

וְאֵינָהּ מֵעָלְמָא הָדֵין… אָמְנָם חֲמִימוּת… נְשָׁמָה…

וְנִטְּלָה הִיא מִשֶּׁמֵּת, וְנִתְרוֹקֵן הַבַּיִת מִטָּהֳרוֹ…

וְכָלְתָה הָרֶגֶל מִשּׁוּק – אָמַרְתִּי: אֵלֵךְ וַאֲבַקֵּר

יַלְדִי וֶלְוֶלֶה שׁוֹטֶה; מִן הַסְּתָם יִתְגַּעְגֵּעַ עַל אַבָּא.

וְעוֹבֵר אֲנִי עַל פְּנֵי בֵּית-הַקְּבָרוֹת “לָהֶם” וְּרְאִיתִיו

כֻּלּוֹ פְּרָחִים וְנִצָּנִים, וַעֲרָבִים מְבַכּוֹת הַגַּלִּים.

וְנִכְנְסָה שְׁטוּת בִּי, אִלְמָלֵי, רַב מֹשֶׁה… אִלְמָלֵי זָרַקְתִּי

פְּרָחִים עַל קִבְרוֹ… נִצָּנִים… וְהוּא כָּכָה מְחַבְּבָם, כָּכָה…"

נֶאֱנַק שִׂמְחָה וְנִשְׁתַּתֵּק, וְיָשַׁב “הַצָּלוּי” וְנָדַם.

– קוּמָה, אֶחָא, וָשׁוּב – פָּסַק יוּכִים – אֶל “הַמְּקֵרָה”,

יַעַן יֵשׁ לָחוּש לְבֹא הַלַּבְלָר, וְלֹא יָאֶה לְאַסִּיר

לִהְיוֹת יוֹשֵׁב בַּחוּץ, – וְנָעַלְתָּ הַדֶּלֶת בַּעֲדֶךָ!"

וְעָמְדָה חַמָּתוֹ שֵׁל תַּמּוּז לוֹהֵטֶת בְּאֶמְצַע שָׁמָיִם,

וְיַמִּים שֶׁל פְּלָדוֹת נִשְׁפָּכִים, וּשְׁבִיבִים, וּרְשָׁפִים וְזַהֲרוֹרִים.

Lausanne

רַעַם וְרַעַם לִי מְבַשְּׂרִים,

רַעֲמֵי-אָבִיב הָעַלִּיזִים,

כְּרוּז לִי, סוֹד לִי: בָּעֲרָבָה

אֶחֱזוּ עִקְּבוֹת זְרָמִים פְּזִיזִים.

תַּחַת דַּרְדַּר שֶׁל אֶשְׁתַּקָּד

אָפֵס שֶׁלֶג רֶגֶב-רֶגֶב,

וְנִצָּן רַךְ צָנוּעַ אוֹמֵר

פַּתַּח עֵינָיו לְרוּחַ נֶגֶב.

כְּרוּז לִי, כְּרוּז לִי: הוֹי הָעוֹרֵב!

קוּם עֲלֵה מִתּוֹךְ הַקִּרְיָה,

פּוּצָה לָךְ בְּתוֹךְ הַיְּעָרוֹת,

בְּנַחֲלֵי-בַּתּוֹת וְעַל פְּנֵי נִיר-יָהּ.

וְעוֹד לִי סוֹד: לֵב אִמְּךָ דַּוָּי,

דַּוָּי וְאוֹמֵר: "מָתַי בָּא הוּא?

בּוֹשֵׁשׁ בְּנִי…" וְהִיא מְדִיחָה

כּוֹס שֶׁל חַג, כּוֹס אֵלִיָּהוּ.

מליטופול, 1907

לַיְלָה… לַיְלָה… לֵיל-אֱלִילִים,

לְלֹא-כּוֹכָב, לְלֹא-אוֹרוֹת,

שְׂרִידֵי שְׁעָרִים, שְׁיָר אֲשֵׁרוֹת,

עֵצִים עֹרִים פּוֹרְשֵׂי-פֹּארוֹת –

הָס! בִּנְתִיבָה נַעֲלָמָה

שָׁם צִפֳּרִים עוֹבְרוֹת, קוֹרְאוֹת!

קוֹל צִפֳּרִים נַעֲלָמוֹת – – –

הֲלָאֲפֵלָה אוֹ לַמְּאוֹרוֹת?!

צְלָלִים צָפִים, צְלָלִים צוֹלְלִים,

חוֹלְפִים חֶרֶשׁ כַּתִּנְשָׁמוֹת – – –

צְלָלִים חוֹלִים לִפְנות בֹּקֶר,

צְלָלִים נוּגִים עַל פְּנֵי קָמוֹת.

יאסטרֶבֶנויה, 1907

… וְאֶפְשָׁר מְאֹד, אֲשֶׁר אָז שֶׁמֶש נְדָבוֹת בָּאָרֶץ

פּוֹרֵשׁ מִקֶּרֶן מַעֲרָבִית מִתּוֹךְ יָם שֶׁל אוֹר וְאַהֲבָה רַבָּה

וְנִתְלֶה בִּנְשִׁיקָה אַחֲרוֹנָה הֲרַת זָהָב עוֹמֵם, פָּז גּוֹסֵס

בְּאַלּוֹת-כֶּסֶף רַעֲנַנּוֹת וְדָלִיּוֹת יְרֻקּוֹת-יְרֻקּוֹת;

מַדְלִיק רִבֹּאוֹת נִיצוֹצוֹת, חוֹגְגִים בְּרָאשֵׁי הַשִּטִּים

בְּטֶרֶם אָבִיב עַל חֲתֻנּוֹת עַלִּיזוֹת שֶׁל קִיכְלִים בְּנֵי-שְׁנָתָם

שָׁבִים מֵעֵבֶר לַיָּם; זוֹרֵק מִזְּהָבָן בַּנְּחָלִים,

בּוֹרֵא מְאוֹרוֹת סְנַפִּירִים טוֹבְלִים וְרוֹקְדִים בַּמָּיִם,

מַשְׁקֶה בִּלְהָטָיו עֲנָנִים וּתְכֶלְתָּם הַהוֹלְכָה וְנִסְפָּה.

וְאֶפְשָׁר מְאֹד, אֲשֶׁר יִפְקֹד, וּבְטֶרֶם יִפָּרֵד, כְּפָר נִדָּח

בְּאַפְסֵי עֲרָבוֹת וָגַן, גַּם פִּנַּת-סְתָרִים נִשְׁכָּחָה,

גִּנָּה – וּתְלָמִים בָּהּ שְׁנַיִם, שְׁלֹשָׁה, מַאֲפִילוֹת עֲלֵיהֶם

אַרְבַּע אֲקָקִיּוֹת נוּגוֹת. וּשְׁכֵחֵי זְמָן וַחֲלִיפוֹת

חַיִּים שָׁם חַיֵּי דּוֹר חוֹלֵף, יִסּוּרָיו וַחֲלוֹמוֹתָיו,

נוֹצְרִים מָסֹרוֹת-קְדוּמִים פְּרָחִים עוֹד נָטְעוּ הַסָּבוֹת:

פֶּרֶג לוֹהֵט כָּאֵשׁ וְצִפֹּרֶן צָהֹב וְרַב-בֶּשֶׂם

בְּיַחַד עִם “זְקָנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ”¹ הָדוּר בְּאַרְגְּמַן-נִצָּנָיו,

קְנֵי “בֶּן-פָּרִיצִים מִתְפַּתֵּל”² עוֹלִים וְנֶאֱחָזִים בַּגָּדֵר,

תּוֹלִים כּוֹסוֹתָם סַרְבָּנִים, כּוֹס לְבָנָה וְכוֹס שֶׁל יָקִינְטוֹן,

וְסִבְכֵי פּוֹל יְפֵה עָלֶה וּ“בִגְדֵי צוֹעֲנִים” מַבְהִיקִים,

חֶלְמִית³ זְקוּפָה טְעוּנָה כּוֹסוֹת צִבְעוֹנִין לְמִינָהּ,

מַטְלִית-מַטְלִית לְחוּד, קְטִיפָנִית גְּדוּשַׁת-הַצֶּבַע⁴.

וְאֶפְשָׁר מְאֹד, אֲשֶׁר אָז רוּחַ שֶׁל אָבִיב מְרַחֶפֶת

לְרֹחַב עֲרָבוֹת וּמְלוֹאָן – וְשֶׁמֶשׁ נְדָבוֹת בָּאָרֶץ…

אֶפְשָׁר מְאֹד! אֶלָּא לְאַחַר שֶׁטִּפְּסָה בְּקוֹצֵי הַגָּדֵר,

פּוֹרְשָׁה מֵחֲצַר הַמִּשְׁמֶרֶת, וְעָבְרָה הַחוֹמָה הַגְּבוֹהָה,

חָדְרָה בְּעַד שִׂבְכַת הַבַּרְזֶל, תַּשׁ כֹּחָה וְהָיְתָה בַּהֶרֶת,

כֶּתֶם צְהַבְהַב וְעָגוּם, וְעָבְיֵי-הַשְּׂבָכָה מַאֲפִילִים,

גּוֹזְלִים אֶת גְּנוּבֵי-הָאוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֶחְזוּ בְּסִידוֹ שֶׁל כֹּתֶל.

וְנִבְלַע הָאוֹר בְּצֵל הַשְּׂבָכָה, וְהָבְדַּל הַצֵּל וְנֶעֶשְׂתָה

שְׂבָכָה מִכָּאן וּמִכָּאן, שֶׁסָּגְרָה עַל שְׁמוֹנֶה-הָעֶשְׂרֵה

נֶפֶשׁ הָאָדָם, שֶׁנִּתְּנוּ בַּמַּאֲסָר בַּ“טְּרַקְלִין הֶחָדָשׁ”.

וְהֶעֱרִיב עֲלֵיהֶם הַיּוֹם וְכָלוּ כָּל שִׁירוֹתֵיהֶם,

הֶחֱשׁוּ אִישׁ בְּפִנָּתוֹ, אִישׁ אִישׁ וּפִגְעוֹ וַאֲסוֹנוֹ,

אִישׁ אִישׁ וְנִגְעֵי לְבָבוֹ, אֶלָּא שֶׁקָּפָא אֲסוֹנָם

כַּאֲשֶׁר קָפָא בָּם לִבָּם, וְלֹא נוֹעַז הַשֶּׁמֶשׁ לְחַמְּמוֹ.

מֵתָה בַּהֶרֶת הָאוֹר…

אחד האסירים:

– עוֹד יוֹם אֶחָד חָלַף וְאֵינֶנּוּ…

אַחַי, מַה יִהְיֶה מָחָר, בְּבֹא עֵת חֲלוֹק הַ“בָּלַנְדָּה”⁵?

שָׁעָה זוֹ יָפָה מְאֹד לְתִקּוּן הַכַּף שֶׁנִּשְׁבָּרָה:

כָּלְתָה רֶגֶל הַ“מֶּנְט”⁶ בַּפְּרוֹזְדוֹר, הָעָמְדוּ “מַסַּלְקוֹת”⁷.

אסיר שני:

– צָרִיךְ לְהַבִּיט בַּ“זְּאֵב”⁸, אִם אֵין חֲשַׁשׁ “שׂוּכֵר” ⁹ חָלִילָה,

וְהַיּוֹם מְנַשֵּׁב הָ“רוּחַ”מֵרִיחַ, מְחַטֵּט בְּחָטְמוֹ¹⁰:

אֵיפֹה נִמְצְאָה הַדְּיוֹ?

אסיר ראשון:

וְזוֹ עוֹמֶדֶת בִּצְלוֹחִית

צְרוּרָה פִּסַּת-נְיָר וְשֵׁם רוֹמִי עַל גַּבֵּי הַצְּלוֹחִית.

תִּחְיֶה חָכְמַת הָרְפוּאָה וּזְכוּתָהּ תָּגֵן עָלֵינוּ!

דּוֹקְטוֹר, מַה שְּׁמָהּ שֶׁל הָרְפוּאָה?

אסיר שלישי:

– קָלִיּוּם הִפֶּרְמַנְגָּנִי,

אסיר שני:

– כְּבוֹדוֹ מֻנָּח בִּמְקוֹמוֹ! וְאָנוּ מַה נַּעֲשֶׂה מָחָר?

הַמְצֵא לִי שׁוֹחֵט¹¹ וָחוּט – וְאֶגַּשׁ לִתְפִירָה וּלְתִקּון.

אסיר אחד:

– סִילִין, סֻלָּמִי אַיּוֹ? יַעֲמֹד, אֶחָא, וְאֶעֱלֶה…

וְעֵינֵי הַקָּהָל נָסַבּוּ אֶל מוּל פְּנֵי סִילִין הַיָּפֶה.

דּוּמָם קָם, וּצְחוֹק קַל מְרַחֵף עַל שְׂפָתָיו הַיָּפוֹת,

מַבְלִיט חָזֵהוּ הָרָם, מֵרִים אֶת כְּתֵפָיו הָרְחָבוֹת,

צוֹעֵד בְּרֶגֶל יְשָׁרָה, כְּאִלּוּ זֶה שָׁב מִלְּכֹד פְּלֶבְנָה.

נִגָּשׁ אֶל כֹּתֶל-הַתַּנּוּר וְעוֹמֵד מְחַכֶּה לַשֵּׁנִי.

מִהֵר אֵלָיו כַּחֵץ הַגּוּץ שֶׁבַּחֲבוּרָה: אַדְמוֹנִי

וִיפֵה-עֵינַיִם, וְהוּא “סָ”ס", וְעָמַד הַקָּהָל עֲלֵיהֶם.

טִפֵס עַל כְּתֵפָיו וְעָמַד בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם,

שְׂמֹאלוֹ אוֹחֶזֶת בַּזִּיז, בִּימִינוֹ פָּתַח אֶת דֶּלֶת

מַעֲשֵׁנַת הַתַּנּוּר שָׁם גְּנוּזִים הַ“טְּרֵפָה-וּפְסוּלָה”:

סַכִּין וְ“חָצִיר”¹² וָעֵט, כָּל חֶמְדַּת הַ“טְּרַקְלִין הֶחָדָשׁ”.

תְּלוּיוֹת כָּל עֵינֵי הַקָּהָל בַּשְּׁנַיִם לִרְאוֹת מַה יֵעָשׂ.

לָקַח הַקָּטָן הַ“סָּ”ס" הַסַּכִּין מִמַּחֲבֵא הַתַּנּוּר,

בְּאַהֲבָה רַבָּה לִוּוּהוּ מַבָּטֵי כָּל הַ“חֶבְרַיָּא”.

חָבִיב הָיָה עֲלֵיהֶם וַחֲבִיבִים יִסּוּרֵי שְׁמִירָתוֹ

(יַעַן אֲסוּרִים לָאַסִּיר סַכִּין, כְּלֵי-כְּתִיבָה וְטַבַּק)

קִבֵּל אוֹתוֹ סִימוֹן הַגַּבַּאי וְיָשַׁב בַּפִּנָּה,

וְעָמַד עָלָיו הַקָּהָל, צוֹפֶה לָדַעַת מַה יֵּעָשׂ.

וְכָכָה תָּפַר הַכַּף: עָשָׂה שְׁתֵּי שׁוּרוֹת נְקָבִים,

נְקָבִים קְטַנִּים, בִּשְׁנֵי חֶלְקֵי הַכַּף שֶׁנִּשְבְּרָה.

נֶקֶב מִכָּאן וּמִכָּאן, מַקְבִּילִים אִישׁ לְעֵבֶר אָחִיו.

נוֹעֵץ חֻדָּהּ שֶׁל סַכִּין וּמְגַלְגְּלוֹ חֶרֶשׁ בִּזְהִירוּת

בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו הַגַּסּוֹת, עֲדֵי חֲלוֹף חֹד הַסַּכִּין

עָבְיָן שֶׁל דָּפְנוֹת הַכַּף וְיָצָא מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי.

חוּט דַּק נָעַץ בַּנְּקָבִים בִּקְצֵה שְׁתֵּי שׁוּרוֹת הַנְּקָבִים.

הוֹצִיא שְׁנֵי קְצוֹת הַחוּט וְהִצְלִיב אוֹתָם לַהֲבִיאָם

שֵׁנִית בְּנִקְבֵי הַכַּף, עַד תֹּם כָּל שׁוּרַת הַנְּקָבִים.

מְתָחָם בְּכֹחַ וְהִדְבִּיק חֲצָאֵי-הַכַּף הֵיטֵב-הֵיטֵב.

אסיר אחד:

– יָפָה עֲבוֹדָה, שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ מִשִּׂיחָה שֶׁל רֵעִים.

כְּלוּם הִפְסִידָה מִשּׁוּם שֶׁנַּחְנוּ בַּכֶּלֶא, רַבּוֹתַי?

נָא יְלַמְּדוּנִי: מִי עָשָׂה הַסֹּהַר הָרִאשׁוֹן בָּעוֹלָם?

נִפְלְגוּ דֵּעוֹת הַקָּהָל: זֶה אוֹמֵר כֵּן וְזֶה אוֹמֵר כָּכָה:

“מֶלֶךְ הָיָה – קְצִין עָם”; – עַד שֶׁנַּעֲנָה אֶחָד;

"הָיוּ יֶלֶד וּפַרְפָּר, וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עַלִּיזִים,

שְׁנֵיהֶם חָפְשִׁים לְנַפְשָׁם בַּשָּׂדֶה בַּקָּמָה עִם שָׁמֶש.

לָקַט הַיֶּלֶד מִשִּׁבֳּלֵי הַשְּׁדֵמָה מְלֹא חָפְנָיו הַקְּטַנּוֹת,

לוֹקְטָן וְזוֹרְקָן, וְכֵן יַעֲשֶׂה הַרְבֵּה פְּעָמִים.

וְקָצָה בָּם נַפְשׁוֹ – וּמָצָא דְּגָנִיּוֹת הֲדוּרוֹת לְשַׁעְשְׁעוֹ:

אֶלָּא שֶׁהִרְבָּה לְלָקְטָן וְלֹא מָצָא בָּהֵן קוֹרַת-רוּחַ.

נִתְקַל בַּפַּרְפָּר, וְהוּא נָאֶה מִשִּבֳּלֵי-הַדָּגָן,

וְיָפֶה מִכָּל הַדְּגָנִיּוֹת – וָיָּרָץ אַחֲרֵיהוּ לְתָפְשׂוֹ.

נִמְלַט הַפַּרְפָּר בְּעֵץ נָבוּב – וַיְכַס עָלָיו רוֹדְפוֹ בְּעָלֶה,

בְּחֶפְצוֹ לִרְאוֹת בְּצֵידֹו הֵסִיר הֶעָלֶה לְרֶגַע, –

וְכָכָה דָּבְקָה בּוֹ נַפְשׁוֹ עַד שֶׁלֹּא יָכֹל לְהִפָּרֵד

וְשָׁמַר עַל אוֹתוֹ הַפַּרְפָּר עַד – נָפַח נַפְשׁוֹ בְּיַד אוֹהֲבוֹ.

רָאוּ וְלָמְדוּ מִמֶּנּוּ הַגְּדוֹלִים לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂהוּ.

אסיר אחד:

"כֶּלֶא רִאשׁוֹן בָּעוֹלָם לֹא נִבְנָה, אַךְ נִבְרָא בְּמַאֲמָר.

בְּיוֹם בְּרֹא אֵל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם הָיָה הַכֶּלֶא הַגָּדוֹל.

עוֹלָם וּמְלֹאוֹ, – וִ“יְקוּם” יֵאָמֵר לְבֵית-הָאֲסוּרִים,

בַּיִת מְרֻוָּח – וָצָר, רְחַב-רְחַב יָדַיִם – לְהֵחָנֵק.

כְּלוּאִים בּוֹ כָּל בָּאֵי-עוֹלָם בְּרַתּוּקוֹת נְחֹשֶׁת וְעוֹפֶרֶת,

בְּעֹל מְסוֹרוֹת אָבוֹת וַעֲבוֹתוֹת שֶׁל קוֹרוֹת דּוֹר נִשְׁכַּח מֵעוֹלָם.

בְּמוֹסְדוֹת חֻקֵּי הִתְהַוּוּת וִיצִירָה מֵאַיִן וָאֶפֶס,

נִהְיָה בְּעַרְפִלֵּי בְּרֵאשִׁית עַל סַף הַכִּלָּיוֹן וְהַחַיִּים.

נוֹטְרֵי גְזַר קֵיבָה שׁוֹאֶלֶת וּפְרִיָּה-וּרְבִיָּה מְקַפֶּדֶת

כְּלוּאִים בְּאוֹתוֹ בֵּית-סֹהַר: “יְכֹלֶת” דְּווּיָה וְחוֹלָנִית,

רְתוּקָה לְשֶׁלֶד וּלְגִידִים, וְ“חָכְמָה” בְּשִׁעְבּוּד שֶׁל חוּשִׁים;

מֹחַ וַעֲצָבִים בִּסְיָג חֲלִיפוֹת קֹר, חֹם וְכַלְכָּלָה,

“יֹפִי”, עַבְדּוֹ שֶׁל זְמָן, “לְאֻמִּיוּת” וְסִדְרֵי אַקְלִימִים,

וְ“רָצוֹן חָפְשִׁי” מְפַרְפֵּר בַּאֲזִקֵּי סִבָּה וּמְסֻבָּב.

“אֱמֶת” נִתְּנָה בְּשַׁלְשְׁלוֹת מַעֲמָדוֹת וְצוּרוֹת-תַּעֲשִׂיָּה,

וֶאֱמוּנָה כְּרוּכָה בַּעֲקֵב הִתְפַּתְּחוּת עֲמָמִים, –

כֶּלֶא רִאשׁוֹן בָּעוֹלָם לֹא נִבְנָה, אַךְ נִבְרָא בְּמַאֲמָר!"

אסיר שלישי:

"אַשְׁרֵי אֹזֶן שֶׁזָּכְתָה לָרֶדֶת לְעֹמֶק הָעִנְיָן…

הָשְׁלְמָה מְלֶאכֶת הַכַּף! יַעַמְדוּ מְבִינִים וּמְבַקְּרִים" –

יָצַק מַיִם בַּכַּף – וְלֹא נִשְׁפַּךְ אַרְצָה אַף נֵטֶף.

אוֹרוּ פְּנֵי כָּל הַמְּסֻבִּים תְּמֵהִים לְמַעֲשֵׂי יָדָיו;

דּוֹמְמִים יָשְׁבוּ, וְדוּמָם סָגְרוּ עֲלֵיהֶם הַחוֹמוֹת,

תְּמֵהוֹת, מַאֲזִינוֹת אֶל שִׁיר אֲסִירִים בַּמָּדוֹר הָעֶלְיוֹן:

"קוּמָה, נִבָּדֵל מִתּוֹךְ הָעוֹלָם הַיָּשָׁן, וַעֲפָרוֹ

נְנַעֵר מֵעַל כַּף-רַגְלֵנוּ"…

מיליטופול, 1907, במאסר-וחופש

בַּמֶּה מְנַגְּבִים וּבַמֶּה אֵין מְנַגְּבִים פָּנִים שֶׁרָטָבוּ?

– מְנַגְּבִים בְּמַפָּה, בִּנְיָר, בִּסְמַרְטוּט שֶׁעַל גַּב הָרִצְפָּה,

בְּשַׁרְווּל הַבֶּגֶד, בְּקַשׁ, לְרַבּוֹת שְׂרוֹךְ וְאַנְפִּילָאוֹת –

דִּבְרֵי בֶּרֶ’לֶה-בּוץ; וְיַבְדּוֹכָה אוֹמֶרֶת: בַּאֲלוֹנְטִית.

נִתְקַשּוּ בְּאוֹתָהּ שְׁאֵלָה, מְנַצְּחִים זֶה אֶת זֶה בַּהֲלָכָה, –

וַהֲלָכָה כְּיַבְדּוֹכָה! אֶלָּא שֶׁזּוֹ קַיְמָא לָנוּ:

דִּבְרֵי הֲלָכָה לְחוּד, וּלְחוּד שׁוֹטֵף זֶרֶם הַחַיִּים.

וְאִם בִּגְדוֹלִים הַדִּין כָּךְ, הֲרֵי קַל-וָחֹמֶר בִּקְטַנִּים.

יוֹשֵׁב בֶּרֶ’לֶה “בּוּץ” (כִּנּוּי שֶׁל חִבָּה כִּנּוּהוּ),

יוֹשֵׁב עַל גַבֵּי הַסַּפְסָל, וְעֵינָיו הַקְּטַנּוֹת מְשׁוֹטְטוֹת

אָנֶה וָאָנָה בַּחֶדֶר לִרְאוֹת, מַה יֵעָשׂ בַּפִּנּוֹת.

וְנִמְצָא לוֹ בְּהֶסַּח-הַדַּעַת מַמְתָּק מִשׁוּפְרָא-דְשׁוּפְרֵי:

חֲתִיכָה קְטַנָּה שֶׁל כַּרְכָּשׁ, גְּנוּבַת הֶחָתוּל הַזּוֹלֵל.

גָּנוֹב גְּנָבָהוּ – וְנִתְפַּשׂ וְהָחְרַם מִלָּבֹא בַּקָּהָל,

וְחָתוּל זֶה בְּצֵידוֹ לֹא זָכָה –

וּבֶרֶ’לֶה מָצָא הַכַּרְכָּש.

וְיָדַע הַבָּחוּר הַנָּאֶה, שֶׁלֹּא דַעְתּוֹ – דַּעַת הַגְּדוֹלִים.

מוֹחִים יִהְיוּ בְּיָדוֹ (וְאֵין חָכָם מִבַּעַל-נִסָּיוֹן),

תּוֹקֵף עָלָיו אָז יִצְרוֹ וְכָל מַעְיָנָיו וְהִרְהוּרָיו,

כֵּיצָד יִהְיֶה זוֹכֶה מֵאוֹתוֹ הַהֶפְקֵר? – וְלֹא שָׁעָה

לְדִבְרֵי יַבְדוֹכָה אוֹמַנְתּוֹ, כְּשֶהִיא מְזָרַזְתּוֹ לִתְפִלָּה:

"יָקָם-נָא בֶּרֶ’לֶה-בּוּץ וִיקַיֵּם תְּפִלָּתוֹ שֶׁל בֹּקֶר!

בֶּרֶ’לֶה! בֶּרֶ’ל, עֲמוֹד לִנְטִילַת-יָדַיִם וּ’מוֹדֶה'!

וְהֵיכָן הַטַּלִּית הַקְּטַנָּה? שֶׁקֶץ רַע שֶׁכְּמוֹתוֹ…

אֵלֶּה הֵם דְּבָרַי יוֹם יוֹם; מִתּוֹךְ הַכָּאָה יִתְפַּלֵּל.

גָּדֵל אַתָּה לִשְׁמַד, חֵי רֹאשִׁי! – בּוּר וְעַם-הָאָרֶץ…

קוּמָה! מָה אַתָּה – גּוֹי?! שֵׁד! – אַל יַחְשָׁב לִי אֵל לַחֲטָאָה"…

מִהֲרָה לְהַצְלִיב בְּיָדָהּ יַבְדּוֹכָה אוֹמַנְתּוֹ הַזְּקֵנָה,

(שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָׁנָה שִׁמְּשָׁה בְּבָתֵּי יְהוּדִים

וְעָמְדָה עַל כָּל דִּין וָדִין וְהֵטִיבָה לְדַבֵּר “יְהוּדִית”).

הָיְתָה לוֹ שָׁעָה לְבֶרֶ’ל! נִפְתְּחָה דֶּלֶת-הַחֶדֶר,

נִכְנַס אוֹמֶלְקָה הַשּׁוֹמֵר – הוּא, וּמַגָּפָיו וּמַקְלוֹ,

נוֹתֵן שָׁלוֹם וּמְקַבֵּל מֵאֵת שׁוֹשְׁבִינָתוֹ יַבְדּוֹכָה.

שָׁלַח בּוֹ בֶּרֶ’לֶה עֵינָיו מְאִירוֹת וְסַקְרָנִיּוֹת כְּאֶחָת.

נָתַן אוֹמֶלְקָה מִשְׁקָפָיו בַּקָּטָן וְשָׁהָה וְגָזַר:

– בָּחוּר נָאֶה מְאֹד! אוֹ לִסְטִים יִהְיֶה אוֹ יִשְׁלַח

יָדוֹ בִּגְנֵבָה!" – כַּלֵּךְ-לָךְ! – מִתְוַכְּחָה יַבְדּוֹכָה וְעוֹנָה;

– לָאו גַּנָּבֵי נִינְהוּ – רַמָּאִים! כְּלוּם לֹא יָדַעְתָּ דַּרְכֵיהֶם?

מוּטָל בַּעֲרִיסָה, הֲרֵי לָךְ: אִם מִשֶּׁלָּהֶם – רֹאשׁוֹ פּוֹנֶה

לִרְאוֹת, הֲיֵשׁ מִי לְרַמּוֹת; וְאִם מִשֶּׁלָּנוּ – אֶת כַּפָּיו

פוֹרֵשׂ לִצְדָדִין; הַאֵין לוֹ לִזְכּוֹת בַּמָּה מִן הַהֶפְקֵר?" –

וְכֵוָן שֶׁסִּלְּקָה יַבְדּוֹכָה אֶת הַשְׁגָּחָתָהּ, וּבֶרֶ’ל

הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, – מִיָּד טָס עַל הַמְּצִיאָה וּבְלָעָהּ.

קַלּוֹת וּמְהִירוֹת רַגְלֵיהֶם שֶׁל נִשְפֵי-חֳרָפִים חַשָּׁאִים,

רוֹעֵד וּמְפַרְכֵּס לוֹ נִים שֶׁל עַצְבוּת קְדוֹשָׁה וּצְנוּעָה.

לֹבֶן הָאָרֶץ מַכְחִיל וּפְנֵי חַמָּה גְּדוֹלָה מַאְדִּימִים.

דּוֹמָה לְבַעַל, שֶׁפּוֹרֵשׁ מֵעַל בַּת-זוּגוֹ לְעוֹלָם,

פִּתְאֹם זוֹכֵר מִתּוֹךְ קְרִירוּתוֹ חֶסֶד נְעוּרֶיהָ,

לוֹחֲשִׁים פָּנָיו – וְהִיא פָּנֶיהָ חִוְּרִים, מַשְׁחִירִים…

וְכִתּוֹת-כִּתּוֹת שֶׁל עָבִים קַלִּילִים, כְּחַלְחַלִּים-אֲפוֹרִים

צָפוֹת וְעוֹלוֹת מִתּוֹךְ מֶרְחַבְיָה זְהַבְהַבָּה-חִוֶּרֶת,

כְּרוּכִים אַחֲרֵיהֶן הֲמוֹנִים וַעֲלֵיהֶם נִטְפָּלִים אֲחֵרִים

לְמַלֵּא כְּנַף תֵּימָן וָיָם. נִצְמָדִים מְקַבְּלִים הֵם צוּרַת

כָּנָף – כְּנַף-עֲנָקִים שֶׁל צִפּוֹר פֶּלִאי, מַאֲפִילָה

עַל הַשָּׁמַיִם, וְעַל תְּחוּם הַכְּפָר וְעַל כָּל בָּתָּיו.

שׁוֹקְטִים הֵם וְנִרְאִים לְךָ בַּיִת וּבַיִת עַל גַּגּוֹ,

עַל חַלּוֹנוֹתָיו וְעַל אִצְטְבוֹתָיו כְּחַיִּים.

דִּירָה קְטַנָּה הֲרֵי לָךְ: חַלּוֹנוֹתֶיהָ פְּעוּטִים,

כּוֹפֵף עָלֶיהָ זֶה גַּגָּהּ וְסוֹפֵי שִׁפּוּלָיו נִגְרָרִים

אַחַר כְּלוֹנְסוֹת כְּתָלֶיהָ, הַשׁוֹמְרִים מִפְּנֵי הַמַּפֹּלֶת.

דָּמְתָה לִזְקֵנָה כְּמוּשָׁה לְאַחַר שִׁשִּׁים, הַיּוֹצֵאת

בְּסוֹפֵי-קַיִץ גַּם הִיא לִתְלֹש לָהּ כַּרְפָּס בַּגִּנָּה,

כְּפוּפָה וַעֲקוּמַת-הַגַּב, וְעֵינֶיהָ טְרוּטוֹת וְדוֹמְעוֹת.

וְהִנֵּה גַם “גַּבַּאי” –הַבָּתִּים: פָּרוּשׁ וְנִבְדָּל לְפִי כְּבוֹדוֹ,

יוֹשֵׁב בְּהַרְחָבַת-הַדַּעַת, וְיֵשׁ בִּישִׁיבָתוֹ קְצָת שְׁכִיבָה,

מַבְלִיט כְּתָלָיו וְחוֹבֵשׁ לְרֹאשׁוֹ גַּג רְעָפִים חֲדָשִׁים,

עֵינָיו-חַלּוֹנוֹת מַשְׁקִיפוֹת מִתּוֹךְ חִיּוּךְ חָבוּי וּמְרַקֵּד,

כְּאוֹמֵר: “הֲרֵינִי לִפְנֵיכֶם!” – וְהַבַּיִת שֶׁכְּנֶגְדּוֹ מֶה חָצוּף!

כְּתָלָיו לַבְנוּנִים מָגְבָּהִים, וּפְאַת-גַגּוֹ נְמוּכָה לְפִי עֶרְכּוֹ,

מֵצִיץ מִכָּל זְכוּכִיּוֹתָיו מִתּוֹךְ גּוֹנֵי גְּוָנִים הַשֶּׁמֶשׁ.

נִטְפָּל הוּא לְהַ“חֶבְרָה הַלְּבָנָה” בִּכְפָרוֹ מִסְּתָמָא;

הִנֵּה מִצְנַפְתּוֹ עוֹטֶרֶת אֶת פַּדַּחְתּוֹ, וְנִרְאִים

מִצְחוֹ הַבּוֹלֵט וּשְׁתֵּי עֵינָיו הַקּוֹדְחוֹת, הַחֲצוּפוֹת.

עוֹמֵד לוֹ אָסָם בַּצַּד עַל מַסַּד אֲבָנִים לְבַנְבַּנּוֹת,

רָהִיטֵי כְּתָלָיו שְׁקַעֲרוּרִים: זֶה בּוֹלֵט, זֶה יוֹצֵא, זֶה נִכְנָס.

גַּגּוֹ מְדֻלְדָּל וְטָרוּף מֵחֲמַת הָרוּחוֹת הַשּׁוֹלְטוֹת,

צְבָתִים לְכָאן וּלְכָאן, אֲלֻמָּה-אֲלֻמּוֹתַיִם,

מַבִּיט בְּחַלּוֹנוֹת אֲטוּמִים בְּבוּז וּבְדַעַת נִזְחַחַת

מַמָּשׁ כְּפִרְחֵי-הַפְּקִידוּת – כְּפָקִיד קָטָן שֶׁל דֹּאַר

מְגַדֵּל-בְּלוֹרִיתוֹ, בְּצַוָּארוֹן, וּפָנָיו – בֶּהָרוֹת וַחֲטָטִים;

שׁוֹלְחָה לוֹ עֵינֵי אוֹר בְּמַבַּט אֲלַכְסוֹן עוֹד דִּירָה

קְטַנָּה וּשְׁטוּפַת אוֹר-שֶׁמֶשׁ, כְּעַלְמָה נִשֵּׂאת זוֹ הַשָּׁנָה:

חֵן בְּתוּלֶיהָ עָלֶיהָ וּרְוַת אַהֲבָה פָּרְחָה, בָּגָרָה,

וְסָבוּר אַתָּה, שֶׁאוֹתוֹ הַבִּנְיָן מְשַׁמֵּשׁ “שַׂר-מֵאָה”.

מַכִּיר רוֹמְמוּת כְּבוֹדוֹ הוּא נִבָּט מִתַּחַת לְמִצְנַפְתּוֹ,

אֶפֶס שְׁמוּרוֹתָיו, שֶׁכָּבְדוּ מִבִּסּוּמֵי יוֹם יוֹם, בּוֹ בָּגְדוּ,

לְלֹא הַפִּיל אֵימָה. כִּי כֵן חֲצָאֵי אֶשְׁנַבָּיו מוּגָפִים;

צְבָתִים, מַקִּיפִים אֶת גַּגּוֹ, סְמוּכִים לְכָל חַלּוֹנוֹתָיו,

וַאֲלֻמּוֹתָיו הַנּוֹשְׁרוֹת כְּגַבּוֹת-עֵינַיִם עֲבֻתּוֹת.

וְהוֹלֵךְ וְכוֹבֵשׁ לוֹ מַעֲמָד הַלַּיִל בַּכְּפָר, וְהַבָּתִּים

פּוֹשְׁטִים צוּרָה וְלוֹבְשִׁים, עַד אֵין בָּם עוֹד לְהַכִּיר כְּבָר

וּבְיַחַד עִם מְאוֹרוֹ שֶׁל יוֹם כָּבוּ הַמְּאוֹרוֹת בְּעֵינֵי

בֶּרֶ’לֶה בּוּץ וְנִשְׁתַּתֵּק, וַיֶּחֱרַד לֵב קְרֵינָה לִבְנָהּ זֶה.

עָמְדָה מִסְתַּכְּלָה בְּעֵינָיו, לַשָּׁוְא שִׁדּוּלֶיהָ וְחִבָּתָהּ!

מְאוּמָה לֹא טָעַם וְלֹא שָׁת לֵב לַמַּמְתַּקִּים וְלַכְּעָכִים;

כָּכָה שָׁכַב בְּמִטָּתוֹ וְקָם מִתּוֹךְ שֵׁנָה חֲטוּפָה,

בּוֹכֶה, וְנֶאֱנָח, וּבוֹעֵר מִתּוֹךְ אֵשׁ פְּנִימִית אוֹכַלְתּוֹ.

כָּכָה עָבַר הַלַּיִל לִקְרֵינָה לְלֹא שְׁעַת-מַרְגּוֹעַ,

כָּלוֹת עֵינֶיהָ לְאוֹר יוֹם, לִתְשׁוּבַת אִישָׁהּ הַבַּיְתָה

וְנִמְלְכָה עִמּוֹ; סוֹף סוֹף שָׁמְעָה קוֹל צְעָדִים – וַתִּשְׂמַח.

נִכְנְסוּ דֶּרֶךְ הַפֶּתַח שְׁתֵּי נָשִׁים מְקַבְּצוֹת נְדָבוֹת,

דַּרְכָּן הָיָה בְּכָךְ, לְהַכְנָסַת-כַּלָּה אָסָפוּ:

הִנְדָּה שַׁמָּשִׁית הִיא זוֹ, וְ“הַיְּהוּדִית הַשְּׁחוֹרָה” מְלַוָּתָהּ,

שָׁפְכָה בְּאָזְנֵי הַבָּאוֹת מְרִי-שִׂיחָהּ הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה.

עָנְתָה הַיְּהוּדִית הַשְּׁחוֹרָה וְקוֹלָהּ – קוֹל עָבֶה, קוֹל אִכָּר

(גְּבוֹהָה וְרָזָה מְאֹד, וּשְׁחוֹרָה וְלֹא נָאוָה הָיָתָה):

– "שִׁמְעִי וְכֵן תַּעֲשִׂי, קְרֵינָה: יֻקַּח לַנַּעַר מְעַט מַיִם,

מַיִם, שֶׁקָּדְשׁוּ בְּכֶלִי, וְשַׁעֲוָה מִנֵּר שֶׁל מִיקוֹלָה;

מִשְׁחִי אֶת מִצְחוֹ בְּשַׁעֲוָה, תְּנוּךְ-אָזְנוֹ, חָזֵהוּ וְגַבּוֹ,

וְהָיָה הַפֶּגַע כְּלֹא הָיָה, כִּבְיָד יוּסַר מֶנּוּ, חֵי-נַפְשִׁי!"

קָפַץ רֻגְזָהּ שֶׁל הִנְדָה שַׁמָּשִׁית לְשֵמַע כָּל אֵלֶּה

וְדִבְּרָה דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁים בְּאָזְנֵי הַיְּהוּדִית הַשְּׁחוֹרָה:

– "תָּמִיד אַתְּ קוֹפְצָה בְּרֹאשׁ! אַךְ אַתְּ – וְאֵין בִּלְתֵּךְ לָדַעַת!

מַיִם קְדוֹשִׁים וְנֵר שֶׁל מִיקוֹלָה – הֲרֵי לָךְ סְגֻלָּה?!

“מָשָׁל לִלְבִיבוֹת שֶׁל בַּד!” – קְרֵינָה, יוֹנָתִי תַּמָּתִי,

נַפְשֵׁךְ אִם חֲרֵדָה אֶל בְּנֵךְ – לִדְבָרַי שִׁמְעִי וְכֵן תַּעֲשִׂי.

שַׁאֲלִי אֶת צִפָּה הַפִּסְחִית וְתִשְׁמְעִי מַה יֵּשׁ בְּפִיהָ:

יֵשׁ לָהּ לְצִפָּה זוֹ אָח וְהוּא יוֹשֵׁב בְּ“מִצְרַיִם הַקְּטַנָּה”,

וְאִשָּׁה לוֹ לָקַח מִשָּׁם – בַּת-בִּתּוֹ שֶׁל חֶמֶלֶה לָקָח

(אוֹמְרוֹת הַבְּרִיּוֹת: “מֵיטַב הַסִּירִים לַגָּדוֹל בַּחֲזִירִים”),

וְיֵשׁ לוֹ, בָּרוּךְ-הַשֵּׁם, חֲנוּת-מַכֹּלֶת, וְאוֹמְרִים

עָתִיד הוּא לִהְיוֹת “גְּבִיר” וּמָקוֹם כְּבָר קָנָה בַּמִּזְרָח,

מָכַר לוֹ דָּן אֶת שֶׁלּוֹ, כִּי יָצָא לְקָמִנְקָה לָגוּר,

וַאֲחוֹתָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ לָהּ בֵּן – וּשְׁנַיִם כְּבָר מֵתוּ עָלֶיהָ –

לֹא עֲלֵיכֶם, קְרֵינָה! – וַחֲרֵדָה הִיא אֶל הַנַּעַר.

בְּ“קוּזְמָה-דֶמְיַן”¹ הָיוּ פֹּה וְרָאִיתִי אֲנִי אֶת הַיֶּלֶד,

וְאֶזְכֶּה כֵן לִרְאוֹת אֶת בְּנִי מֶנְדֶּלִי נִכְנָס לְחֻפָּה.

מַה-לָכֶם אַאֲרִיךְ בִּדְבָרִים? – אָמַרְתִּי, וְעָשׂוּ כְּמִצְוָתִי –

יִמְצְאוּ זוּגוֹת, אַרְבָּעָה זוּגוֹת חֲתָנִים וְכַלּוֹת,

שֶׁאֲבוֹתֵיהֶם חַיִּים בֵּין מִצַּד חָתָן בֵּין מִצַּד כַּלָּה,

וְלָקְחוּ מִכָּל זוּג וְזוּג, מֵאַרְבַּעַת הַזּוּגוֹת יִקָּחוּ,

עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ גֵּרָה: אַרְבָּעָה מַטְבְּעוֹת שֶׁל כָּסֶף,

יִתְּנוּ הַכֶּסֶף לְצוֹרֵף, וְיַעֲשֶׂה עָגִיל לַנָּעַר,

וְיִשָּׂא עָגִיל שֶׁל כֶּסֶף – סְגֻלָּה לַאֲרִיכוּת שֶׁל יָמִים –

עָגִיל שֶׁל כֶּסֶף עַל תְּנוּךְ אָזְנוֹ הַיְמָנִית כָּל יָמָיו".

חָרְדָה קְרֵינָה לִשְמוֹעַ הַדְּבָרִים, כִּי כְּבָר שְׁנֵי בָּנֶיהָ

מֵתוּ עָלֶיהָ גַּם הֵם, וּבְשָׂפָה רָפָה עָנָתָה:

– “לִשְׁאוֹל בָּרוֹפֵא אָמַרְתִּי, וְיָבֹא אִישִׁי וִיבַקְּשׁוֹ”

קָפַץ עָלֶיהָ רֻגְזָהּ שֶׁל אוֹתָהּ “הַשְּׁחוֹרָה” וְאָמְרָה:

– רוֹפְאִים – רוֹפְאֵי-אֱלִיל! כְּלוּם מֵבִין הָרוֹפֵא בְּמַחֲלוֹת?

מוֹדָה לְדוֹקְטוֹר כַּיּוֹם! כְּלוּם יָדְעוּ לְפָנִים מַה-דּוֹקְטוֹר?!

אוֹתוֹ רוֹפֵא מָה עוֹשֶׁה? אִמְרִי נָא אַתְּ? מַה הוּא עוֹשֶׂה?

בָּא הוּא וְכוֹתֵב הוּא סַמִּים – מְאוּמָה לֹא יַעֲשׂוּ – כּוֹתְבִים!

וְכִי כְּבָר פַּסּוּ בַּכְּפָר יַדְעָנִים וְיוֹדְעוֹת לְחָשִׁים?!

וְהֵיכָן טָרָס, וְאֵיפֹה כְרוּשְׁטְשׁ, וְהַ“וּוֹלְחוֹבִיטְקָה” אַיָּהּ?

חָלְתָה טְשַׁרְנָה שֶׁלִּי לֹא עֲלֵיכֶן, הִנְדָּה וּקְרֵינָה,

חֹם לָהּ, קַדַּחַת, כְּלוּם אֵדַע? בְּמֵעֶיהָ וְרֹאשָׁהּ הִיא חָשָׁה,

קָמָה, מְדַבֶּרֶת מִתּוֹךְ קַדַּחְתָּהּ דְּבָרִים מַתְמִיהִים!

וְהִתְחִיל הַזָּקֵן שֶׁלִּי טוֹעֵן בְּלִי הֶרֶף ‘הָרוֹפֵא!’

רוֹפֵא? – יָבֹא הָרוֹפֵא! הוּא בָּא וּמִתְבּוֹנֵן בַּדֹּפֶק

וְאוֹמֵר הוּא, שֶׁזֶּה “טִיף”. “טִיף”? יְהִי “טִיף”! שֶׁמָּא אֵדַע?

יַבְחִין כָּךְ בְּנִשְׁמָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא מַבְחִין בָּחֳלָיִים!

מַה-לִּי לְהוֹסִיף דְּבָרִים: אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת עָבְרוּ:

טְשַׁרְנָה עַל עֶרֶשׂ-דְּוַי מוּטֶלֶת כִּבְיוֹם בּוֹ עָלָתָה.

וְרוֹאָה אֲנִי, כִּי אֵין סוֹף – אָסַפְתִּי כָּל הַפִּתְקָאוֹת

וְכָל הַצִּנְצָנוֹת בִּכְלִי וְהִשְׁלַכְתִּים לַשֵּׁד וְלַעֲזָאזֵל.

כֵּן! כָּךְ אֶזְכֶּה וְאֶרְאֶה אֶת מֶנְדֶּלִי נִכְנָס לְחֻפָּה.

וְעוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם קָרָאתִי אֲנִי אֶת הַ“וּוֹלְחוֹבִיטְקָה”,

וְלָקְחָה מִשְּעָרוֹ שֶׁל פַּר שָׁחוֹר, שֶׁאֵין בּוֹ כָּל כֶּתֶם,

וְלָקְחָה גַחֶלֶת שֶׁל אֵשׁ וַתָּשֶׂם עָלֶיהָ הַשְּׂעָרוֹת,

וְקִטְּרָה עַל הַחוֹלָנִית, וְלָחֲשָׁה עָלֶיהָ אֶת לַחְשָׁהּ.

שֶׁמָּא יוֹדְעוֹת אַתֶּן? עוֹד בְּאוֹתוֹ שָׁבוּעַ הֵן טְשַׁרְנָה

קָמָה, וְעָמְדָה, וְחָיְתָה, – כֵּן אֶחְיֶה, רִבּוֹנוֹ-שֶׁל-עוֹלָם!

וְיוֹדְעָה אַתְּ, קְרֵינָה, מָה? תֵּלֵךְ יַבְדּוֹכָה וְתִקְרָא.

אִמְרִי: אָנֹכִי שָׁלַחְתִּי. הַבְהִילִי אֶת הַ“וּוֹלְחוֹבִיטְקָה”!

וְאָנוּ, הִנְדִּ’נְיוּ, נֵלֵךְ: כְּלוּם יוֹדְעוֹת אַתֶּן? יְמוֹת-סְתָוִים!

בְּטֶרֶם פָּקַחַתְּ עֵינַיִךְ – הַלַּיְלָה כְּבָר אַחַר כָּתְלֵנוּ.

וְשָׁלוֹם לָךְ, קְרֵינָה חַיָּתִי… מִצְוָה הִיא, מִצְוָה גְדוֹלָה!

כַּלָּה עֲנִיָּה וְאֵין כְּלוּם, וְהָיָה בִּזְכוּת זֶה, יוֹנָתִי,

יָקוּם וְיַבְרִיא זֶה בְּנֵךְ – וְקִרְאִי לְ“הַוּוֹלְחוֹבִיטְקָה”!

שֶׁמָּא תֹּאמְרִי: לֹא תּוֹעִיל? – הֲלֹא קַל-וָחֹמֶר לֹא תַּזִּיק,

וְהֵא לָכֶם “קַמְצוּץ טַבַּק” בְּעַד כָּל הַדּוֹקְטוֹרִים בָּעוֹלָם!"

קַלַּת-רֶגֶל יַבְדּוֹכָה וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן שׁוֹלְחָהּ מִהֵרָה.

זְקֵנָה וּכְפוּפַת-הַגֵּו, אֶפֶס עֵינֶיהָ עוֹד חַיּוֹת,

חוֹדְרוֹת וְנוֹקְבוֹת, וְהֵן מְלֵאוֹת אוֹר חָכְמָה וּבִינָה,

בָּאָה לְשָׁם הַיַּדְעָנִית, מְקַשְׁקֶשֶׁת לְאַט בְּמַגָּפֶיהָ.

– "שָׁלוֹם הֱיִי! אַךְ זֶה יוֹם! מָטָר וְלֹא מָטָר, וְשֶׁלֶג –

וְשֶׁלֶג אֵינֶנּוּ, אַךְ עִרְבּוּב מְשֻׁנֶּה שֶׁל גֶּשֶׁם וְשֶׁלֶג,

וְרוּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה בָּאָה וּמְטַאטָה וּמַזָּה,

לְסַמֵּא עֵינַיִם, וְהַפֶּה יִסָּתֵם, עַד אֵין רוּחַ לִנְשֹׁם.

הַיְנוּ דְאָמְרֵי אֵינָשֵׁי: הָמָן שֶׁלָּכֶם וְיַבְדּוֹכָה²

יוֹצְאִים בִּמְחוֹלוֹת כַּיּוֹם. – הָבָה אֲחַמֵּם עַצְמוֹתַי".

לְאִטּוֹ הִתְכַּנֵּס הַחֹם בְּעַצְמוֹת הַזְּקֵנָה כְּשִׁקּוּי

מַבְרִיא וּמְחַמֵּם הַדָּם, הַנִּקְפָּא בְּעוֹרְקֶיהָ הַבּוֹלְטִים

כְּמַעֲשֶׂה שְׂבָכָה עַל-גַּב יָדֶיהָ וּפֶלַח-רַקָּתָהּ.

קָמָה וְהָלְכָה לַחֲדַר-הַמְּבַשְּׁלִים, וְתַחַת הַתַּנּוּר

אָסְפָה בְּנַחַת כִּמְלֹא-חָפְנַיִם שְׁבָבִים וּגְבָבָא,

פָּרְשָׁה לַכֹּתֶל הַצַּח וְלָקְחָה מִשָּׂם יְעֵה-בַּרְזֶל,

שָׂמָה הַכְּלִי עַל הָאָח, עוֹשָׂה בִּדְמָמָה מַעֲשֶׂיהָ;

לָקְחָה מֵאֲרוֹן הַסִּירוֹת סִיר-חֶרֶשׂ, סִיר קָטָן,

וְשַׁעֲוָה צֶחָה כְּעַנְבָּר שָׂמָה בַּסִּיר וְגַפְרוּרִית

הֶעֶלְתָה תַּחַת הַשְּׁבָבִים – וְאֵשׁ קְטַנָּה נֶאֶחְזָה בַּשְּׁבָבִים.

הָיְתָה מְדוּרָה עַלִּיזָה – וַתִּמַּס הַשַּׁעֲוָה הַרַכָּה.

מַיִם שָׁאֲבָה אָז מִכַּד-הַמַּיִם בַּסֵּפֶל

וְהָפְכָה עַל פִּיהוּ הַסִּיר. וַתַּעַל הַשַּׁעֲוָה וַתָּצָף.

דּוּמָם הִבִּיטָה הַזְּקֵנָה בַּסֵּפֶל בְּשִׂרְטוּטֵי הַשַּׁעֲוָה,

רַבּוֹת הִתְבּוֹנְנָה בָּהּ, לָדַעַת לְסִתְרֵי הַצּוּרָה,

אַחַר נָשְׂאָה אֶת קוֹלָהּ, אוֹמֶרֶת לִקְרֵינָה: "רְאִי, בִּתִּי,

מַרְאֵה פְּנֵי-גֶבֶר רְאִי, וְשַׂעֲרוֹת-רֹאשׁוֹ הַפְּרוּעוֹת.

עֵינוֹ הָרָעָה הִיא שָׁלְטָה בִּבְנֵךְ, “עֵין-הָרָע” שָׁלָטָה;

בֵּיצָה הָבִיאִי הֲלוֹם וְאֶלְחַשׁ עָלֶיהָ, יוֹנָתִי!"

מִהֲרָה קְרֵינָה לַסַּל וּבֵיצָה לְבָנָה הֵבִיאָה.

רָמְזָה הַזְּקֵנָה לְבֶרֶ’ל, וַיִּגַּשׁ אֵלֶיהָ הַקָּטָן.

וְאוֹתָהּ הַבֵּיצָה הַלְּבָנָה גִּלְגְּלָה בְּנַחַת הַזְּקֵנָה.

הָלֹךְ וְגַלְגֵּל מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קְצֵה קָדְקָדוֹ,

הָלֹךְ וְגַלְגֵּל לְאַט, וְדוֹבְבוֹת שְׂפָתֶיהָ הַבָּלוֹת:

"עַיִן רָעָה כָּאן בָּאָה,

הַמּוֹזֵג וְיֵינוֹתָיו,

"שָׁקֵד וְעֵנָב –

"מִי אֲשֶׁר נָתַן הָעַיִן-הָרָעָה –

“תִּמַּקְנָה שְׁתֵּי עֵינָיו”.

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים כָּךְ אָמְרָה וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים גִּלְגְּלָה,

הָלֹךְ וְגַלְגֵּל הַבֵּיצָה עַל כָּל גּוּפוֹ, גִּלְגְּלָה בְּנַחַת.

וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים בָּאָה וְיָרְקָה מְלֹא פִּיהָ הַזְּקֵנָה.

אוֹרוּ פְּנֵי בֶּרֶ’לֶה-בּוּץ לְמַרְאֵה הַבֵּיצָה הַצֶּחָה,

חָשׁ בִּאְצְטֻמְכָתוֹ – וְהִיא רֵיקָה, שׁוֹאֶלֶת תַּפְקִידָהּ

פָּנָה אֶל אִמּוֹ וְאָמַר: “אִמָּא, רָעַבְתִּי לְבֵיצָה”.

מִהֲרָה קְרֵינָה לַסַּל וַתַּעַשׂ הַבֵּיצָה – וַיֹּאכַל.

אָכַל וְשָׁבַע, וּפָנָיו הָרָעִים חָלְפוּ, וַיָּגֶל,

עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה-נַעֲרוּת וְנִתְקָל בְּרַגְלֵי הַזְּקֵנָה,

אוֹתָהּ יַדְעָנִית, שֶׁיָּשְׁבָה לְשֻׁלְחָנָהּ שֶׁל קְרֵינָה בִּרְחָבָה,

יוֹשְׁבָה וּמוֹזְגָה לָהּ כּוֹס קְטַנָּה וְעוֹד אַחַת וְגוֹמֵר,

בְּנַחַת – וְאַחַר כָּל כּוֹס מַפְטִירָה חַלָּה שֶׁל שַבָּת.

כפר יאסטרובוניה, 1907

פְּרָחִים לְאַחַר קָצִיר, פְּרָחִים כְּתֹם בָּצִיר

עַל מַעֲרֻמֵּי-שָׂדוֹת, עַל פָּרָשַׁת-דְּרָכִים…!

נִמְשְׁלוּ לַיְתוֹמִים, סְבִיבָם יָבֵשׁ חָצִיר,

נִדְמוּ לָעֲנִיִּים עוֹמְדִים עַל הַפְּתָחִים.

נִדְמוּ לָעֲנִיִּים מְחַזְּרִים עַל הַפְּתָחִים,

שׁוֹמְעִים אֶת עֶלְבּוֹנָם, שׁוֹמְעִים וְאֵינָם נַעֲנִים;

כּוֹפְפִים אֶת רֹאשָׁם, הוֹי יְתוֹמֵי-פְּרָחִים!

יֶשְׁנָם גִּשְׁמֵי בְּרָכָה, וְהֵמָּה אֵינָם נֶהֱנִים.

יֶשְׁנָם גִּשְׁמֵי בְּרָכָה, וְרוּחוֹת יֵשׁ וּרְוָחָה;

אֶפֶס לֹא לַפְּרָחִים אֲשֶׁר עָבַר זְמַנָּם,

תַּחַת כְּפוֹר יִמַּקּוּ וַעֲגָלָה שָׁחָה, –

נִבְרְאוּ לָעוֹלָם, וְהָעוֹלָם לֹא לְמַעֲנָם.

יאסטרֶבֶנויה 1907

וְיֵשׁ שֶׁשַּׂר שֶׁל חֹרֶף / שאול טשרניחובסקי

וְיֵשׁ שֶׁשַּׂר שֶׁל חֹרֶף פַּזְרָן

מְבַזְבֵּז הוֹנוֹ, וּכְטוֹב לִבּוֹ

הוֹלֵךְ, פּוֹרֵשׂ עוֹרוֹת-תְּחָשִׁים

עַל הַדָּגָן עוֹדוֹ בְּאִבּוֹ,

עַל מַעֲרֻמֵּי יַעַר בָּצִיר

וְעַל הַבְּרֵכָה שֶׁבִּמְסִבּוֹ.

וְעַל מְשָׁרְתָיו יִפְקֹד, וְהֶעֱלוּ

אִזְמָרַגְדִּים וְסַפִּירִים

עִם שְׁהָמִים לִכְתֹּש אוֹתָם

לְנִיצוֹצוֹת וּלְשַׁבְרִירִים.

וְאֶת הָאָרֶץ הֵמָּה עוֹבְרִים.

וְעַל הָאָרֶץ הֵם מַמְטִירִים.

וְלֹא יִהְיוּ לָאֲדָמָה

אָז פָּנֶיהָ הַנִּזְעָמִים;

גִּיל לָהּ, שְׂחוֹק לָהּ כִּשְׂחוֹק אִשָּׁה

לִבְרַק צְמִידִים וְלִנְזָמִים.

גַּם הַשֶּׁמֶשׁ יָגִיל בְּשָׁמָיו,

שֶׁמֶשׁ-חֹרֶף – שֶׁמֶשׁ חָמִים.

וְהַשַּׁבְרִירִים יוֹקְדִים: נִיצוֹץ

נִיצוֹץ וְאוֹרוֹ – וְלֹא גָמַר…

שִׂמְחוֹת-חַיִּים קְטַנּוֹת-קְטַנּוֹת…

אֹשֶׁר קָלִיל טֶרֶם נָמַר…

וְאֵי הָאֹשֶׁר – אֹשֶׁר פֶּלִאי,

אֲשֶׁר צִוָּה לִי וְאָמַר?!

יאסטרֶבֶנויה, 1907

עַל עֲרָבוֹת מֵתוֹת, גַּיְא וָגַיְא שׁוֹמֵמִים,

נִתְלוּ הַשָּׁמַיִם כֵּהִים, חִדְלֵי-אֵימִים,

נוּגִים וּמִתְרוֹקְנִים, זְעוּמִים כְּאִלּוּ רִמּוּם,

יְגֵעִים מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ הָפַךְ וְהָיָה שִׁעְמוּם.

מַה זֶּה יֻצַּע תַּחְתַּי: קִבְרוֹת-יַעַר? שִׂיחִים?

הַכֹּל הַכֹּל שׁוֹמֵם, דּוֹמֵם וּבְתַכְרִיכִים

אִם לֹא קִבְרוֹת-הַזְּמָן פֹּה וְעִדָּנִים סָפוּ,

כֹּחוֹת-הַהֲוָיָה חָלְפוּ וַיִּיעָפוּ?!

וְאַיֵּה הֵם הַחַיִּים? וְלוּ צֵל-קַל שֶׁל אָטָד,

עִקְּבוֹת זְאֵב שֶׁרָעַב וְתָעָה וּבְקוֹר רָטַט?

אוֹ גַל נִשְׁכָּח וְעָלָיו אֶבֶן-סְקִיטִים-גּוֹלָם –

וְרָאָה לִבִּי וְרָוַח לוֹ בְּבֵית-הָעוֹלָם.

מֶרְחַב סָבִיב! מֶרְחַב הַשָּׁמַיִם מַעְלָה,

מֶרְחָב לָאֲדָמָה נִבְלַע בְּזֶה שֶׁל לַיְלָה!

וְהַלֵּב הַכּוֹאֵב נִתְפָּשׂ בְּנִימִים דַקִּים

יְחִידִי בַּמֶּרְחַבְיָה, גּוֹלֶה בַּמֶּרְחַקִּים – – –

לָעַשְׁתֹּרֶת שִׁיר וְלַבֵּל:

נְחַשׁ-הַפַּחַת, קְאַת-הַלֵּיל,

דְּרוֹר לַיֵּצֶר. שִׁיר לַחַי,

צְאוּ מִתּוֹךְ עֲרוּצֵי גַיְא,

מִן עֳרֵמוֹת עֲלֵי-רֹאשׁ,

מִנַּהֲלוּלֵי גִּזְעֵי-בְּרוֹשׁ.

עִזְבוּ נִקְרוֹת צוּר וָבוֹר!

לִקְרַאת שְׂמָחוֹת, לִקְרַאת גִיל

פַּנּוּ דֶרֶךְ, סֹלּוּ שְׁבִיל!

חָמְדָה חַמָּה אָרְחוֹת-אוֹר,

וְשֶׁמֶשׁ-אָבִיב נֵעוֹר חַם,

מַרְעִיל בְּשִׁגְיוֹנוֹתָיו דָּם.

בָּא הַתּוֹר, בּוֹ נֶגַע גְּבוּל

שִׁיר אֶשְׁתָּקַד בִּזְרַע בּוּל.

מִכִּנְטוֹת הַיּוֹם עַד תֹּם

שְׁבִיל הַמַּזָּל וְנָגַע תְּהוֹם,

בַּעַל-כָּנָף בָּא אֲחוּז-

מִסְתְּרֵי חַיִּים, בָּא בִּכְרוּז.

סִיעוֹת בָּאוֹת חִישׁ בִּיעָף.

לַהֲקָה וְלַהֲקָה, קַו לָקָו,

בָּאֲלַכְסוֹן וּבַחוּג –

וּמִתְפָּרְדוֹת זוּג וָזוּג.

וְלָעֲרָבָה פְּנֵה וְלַזְּאֵב:

קוּם וְאֻשַּׁרְתָּ מִתּוֹךְ כְּאֵב.

וְהִכָּה לִבְּךָ, בֶּאֱחֹז

בִּשְׁרִירֶיךָ אֵל בָּעֹז.

כֹּחוֹת טְמִירִים בָּךְ וּשְׁיַר

זִרְמֵי דוֹרוֹת מִשֶּׁכְּבָר,

נַחֲלַת עָבַר נוֹתֵן צָו,

פֶּלִי, מָלֵא אוֹן וָרָב,

נֶחְבָּא עָמֹק בְּתוֹךְ הַיֵּשׁ,

כְּרֶשֶׁף גָּלוּם בְּאֶבֶן שֵׁשׁ.

הוֹי, בֶּן-אָדָם, לִקְרַאת גִּיל

פַּנּוּ דֶרֶךְ, סֹלּוּ שְׁבִיל!

מְלֹא הַחֹפֶן חִטַּת פָּז

אֶזְרֹק בְּפָנֶיךָ – רָז

בַּגַּרְגְּרִים וְתוֹכָם – לְשַׁד-

חַיֵּי עוֹלָם, חַיֵּי עַד,

וְנִקְלַט בְּנַפְשְׁךָ הַסּוֹד –

בְּרַהֲטֵי דָּמֶיךָ יְקוֹד:

קוּם וַעֲלֵה, אֱמַץ וַחֲשׁוֹק –

מִשְׁפַּט חַיִּים הוּא וָחֹק!

וְנִבַּטְתָּ עִם הַבַּת

לָאֲדָמָה – וְהִיא הֲרַת

דּוֹרוֹת-דֶּשֶׁא וְשִׁבְטֵי חַי,

פּוֹרְצִים, נוֹבְעִים עַד בְּלִי דַי:

שְׂפוּנֵי-הַר וּטְמוּנֵי-חוֹל,

חַיֵּי-מָחָר, פִּגְרֵי תְּמוֹל,

בְּחַיֵּי-אוֹר וּבְחַיֵּי-צֵל

זֶרַע שֶׁמֶשׁ, זֶרַע בֵּל.

וְחֵיל-הַיָּם בְּמִסְגֶּרֶת חוֹל

קֵדְמָה וְיָמָּה נוֹשֵׂא בְּעֹל

שֶׁל הֵרָיוֹן וְלֵידַת עַד:

מִן הַנַּחַל אֲשֶׁר רַד

וְעַד הַיָּם שֶׁחָסְנוֹ צוּר,

בְּטִפּוֹת צִנּוֹר עַל הַשּׁוּר,

עַל-פִּי מַעְיָן וּשְׂפוֹת בִּיב,

בְּמַחְשַׁךְ-תְּהוֹם, בְּאוֹר וָזִיו.

וְנִקְלַט בְּנַפְשְׁךָ הַסּוֹד

מָלֵא רָזִים, מָלֵא הוֹד –

מִשְׁפַּט חַיִּים הוּא וָחֹק:

קוּם וַעֲלֵה, אֱמַץ וַחֲשׁוֹק!

קיריקובקה, 1909

צָרוּ שְׁבִילַי, אִתִּי גִדְיִי, גְּדִי טִפַּחְתִּי, וּבַטֶּנֶא

פִּרְחֵי הָרִים, אֲשֶׁר עָלוּ בַּנַּעֲצוּצִים וּבַגִּיר;

וּמִדַּבְּרִים בִּי בַּחוּרִים מִדֵּי אֶשְׁאַל, מִדֵּי אֶעֱנֶה,

וְהָיִיתִי בְּעֵינֵיהֶם קִכְלִי יוֹרֵד מִן הַשְּׂנִיר.

נֶעֱלַבְתִּי, וְאִם אֶתְאַפֵּק – הַאֶשְׁפֹּכָה חֲמַת זַעְמִי?

אִם הֶאֱמַנְתִּי – הֵן צָחַקְתִּי… לִבִּי הוֹלֵם, קוּם וּפְתָר:

אִם מִהְיוֹתִי מִן הַגָּלִיל נַעֲשֵׂיתִי צְחוֹק לְעַמִּי,

אוֹ נֵחַנְתִּי מִבְּנוֹת-גִּילִי? וּבְנוֹת-גִּילִי מִן הָהָר.

שְׁחוֹרוֹת נַחְנוּ, וּבִגְדֵנוּ טְווּי-צַמְרֵנוּ: כְּנַעֲנִי אַיִן,

סְלָעִים גּוֹדְרִים נְחָלֵינוּ גַּם לַיּוֹצֵא גַּם לַבָּא.

בְּנוֹת הַשְּׁפֵלָה הַמְּעֻנָּגוֹת וְהַנָּאוֹת מְשַׂקְּרוֹת עַיִן

בְּכָתְנוֹת תַּשְׁבֵּץ, סְחַר מִצְרַיִם, וּבְתַמְרוּקֵי צוֹר וּשְׁבָא.

שְׁחוֹרָה אָנִי, וְכֵן קְוֻצּוֹתַי, שֶׁבְּשׁוֹשַנֵּי הָרִים סוּגוֹת,

כִּי שְׁזָפַתְנִי רוּחַ הָרִים, אֲכָלַנִי לַיְלָה כְּפוֹר,

מִשֶּׁיָרַד שֶׁמֶשׁ אָבִיב לָאֲפִיקִים וְלָעֲרוּגוֹת

עַד שֶׁבָּא הַסְּתָו לָרָמָה וְכָלְתָה רֶגֶל עֵז וָשׁוֹר.

אַבְקַת-זָהָב לַעֲדָרִים – עֶדְרֵי עוֹלֵי רֶגֶל – עוֹלָה,

מִתַּמֶּרֶת מֵאַפְסַיִם. בַּגֵּאָיוֹת נָשְׂאוּ שִׁיר…

לֹא יָדַעְתִּי עָצְבִּי, גִּילִי: חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי, חוֹלָה,

אוֹ לְזֵכֶר מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ – קִרְיַת דָּוִד וְהַדְּבִיר?

צְאֶינָה וּבְכֶינָה,

בְּנוֹת צִיּוֹן, לַתַּמּוּז,

לַתַּמּוּז הַבָּהִיר, לַתַּמּוּז כִּי מֵת!

הַיָּמִים הַבָּאִים יִהְיוּ יְמֵי עָנָן,

יְמֵי לִקּוּי נְשָׁמוֹת וּסְתָיו בְּלֹא עֵת…

עִם הָנֵץ הַחַמָּה

בַּבֹּקֶר הַבָּהִיר

נַשְׁכִּימָה לַחֹרְשָׁה שֶׁחָשְׁכָה מִשְּׁחוֹר,

לַחֹרְשָׁה הַחֲבוּיָה בַּחֲלוֹמוֹת וְרָזִים,

אֶל בָּמַת הַתַּמּוּז, אֶל בָּמַת הָאוֹר.

מַה מָּחוֹל נָחוּלָה

מִסָּבִיב לַבָּמָה,

מַה מָּחוֹל נָחוּלָה לַתַּמּוּז הַיּוֹם?

נֵימִינָה, נַשְׂמְאִילָה לוֹ שֶׁבַע וָשֶׁבַע,

נִקֹּדָּה, נִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ: שׁוּבָה הֲלוֹם!

נֵימִינָה, נַשְׂמְאִילָה

לוֹ שֶׁבַע וָשֶׁבַע.

אַךְ רֶגֶל יְשָׁרָה – וּלְאַט לְאַט יָד אֶל יָד!

וְנֵצֵא וּנְבַקֵּשׁ הַתַּמּוּז אַיֵּהוּ,

הַנְּעָרִים לְבַד וְהַנְּעָרוֹת לְבַד.

בְּרָאשֵׁי הַדְּרָכִים

בִּקַּשְׁנוּ הַתַּמּוּז, –

עַל אֵם דְּרָכִים שְׁקוּעוֹת בְּשֶׁמֶשׁ וָאוֹר.

הַנּוֹחוֹת לַלֵּבָב בְּשַׁלְוָתָן וְחֻמָּן,

הָאַנְקוֹר שָׁם מַפְלִיג, טוֹבֶלֶת הַדְּרוֹר;

בְּמִשְׁעוֹל צַר נִמְתַּח

בֵּין קָמָה וְקָמָה

זָרוּעַ קִמְשׁוֹנִים וּפֶרֶג הַבָּר,

עַל שְׂפַת מַעְיָנוֹת וּשְׂדוֹת אַגְמוֹן מְרַשְׁרֵשׁ,

בִּמְקוֹם שָׁם סוּף רַעֲנָן וּקְנֵה אָבִיב שָׁר;

לַנַּחַל יָרַדְנוּ,

עָבַרְנוּ בַּבְּקָעוֹת,

בַּשִּׂיחִים, בַּחֲרִיצִים וּבְגֵיא בִּן-עֲדוֹר…

הָרוּחַ הַמְּשַׁטָּה בִּדְשָׁאִים, עֲנֵנוּ!

הַתַּמּוּז רְאִיתֶם – הַקּוֹרֵא, הַתּוֹר?

בִּקַּשְׁנוּ הַתַּמּוּז…

בַּסְּבָךְ בַּשַּׁלֶּכֶת,

בְּיַעֲרוֹת גֹּפֶר, בִּמְסִבּוֹת הָאוּג,

פֶּן יִישַׁן, פֶּן יָנוּם לִקְטָרְתּוֹ שֶׁל אֶרֶז,

לְרֵיחוֹת פִּטְרִיּוֹת מִצְטָרְפוֹת לְחוּג.

בִּקַּשְׁנוּ הַתַּמּוּז –

וְלֹא מְצָאנוּהוּ!

עָלִינוּ בַּגֶּבַע, יָרַדְנוּ לַגָּיְא,

יָצָאנוּ בְּעִקְבוֹת כָּל רָז וְכָל פֶּלֶא,

כָּל מָקוֹם, אֲשֶׁר אֱלֹהִים חַיִּים בּוֹ.

רָאִינוּ: הַסְּבָךְ

וְהָאֲשֵׁרָה – עֵץ בָּעֵר,

תַּעֲלוּמוֹת הַחֹרְשָׁה – לְמַאֲכָל לָאֵשׁ…

אַךְ שַׁוְעַת אֶפְרוֹחִים שֶׁבִּטְנָם רְעֵבָה

מִסָּבִיב לַבָּמָה, וְהַבָּמָה – גַּל שֵׁשׁ.

וְעַל אַשְׁדּוֹת הַנְּחָלִים,

אֲשֶׁר שָׁם אָמַרְנוּ:

אַךְ רוּחוֹת מְסַפְּרוֹת בְּמַאֲמַר אַשָּׁף, –

חֲרִיקָה וּשְׁרִיקָה לְאַגְמוֹן, שֶׁיָּבֵשׁ

עַל שָׁרְשׁוֹ בַּשָּׁרָב, הַקַּיִץ כִּי שָׁב.

וְלֹא נִמְצְאוּ עִקְּבוֹת

כָּל שֵׁדוֹת בַּכָּרִים,

וּפָסַק קוֹל צַחֲקָן עִם רָזֵי הַגַּל;

הַכָּר – מִרְעֵה בָּקָר, וּתְיָשִׁים יְרַקְּדוּ

אֶל שִׁקֲתוֹת הַמַּיִם עִם בֹּקֶר רְווּי טַל.

צְאֶינָה וּבְכֶינָה,

בְּנוֹת צִיּוֹן, וּרְאִיתֶן

אֶת צַעַר הָעוֹלָם הַשָּׁרוּי בְּלֹא נֵס,

אֶת צַעַר הָעוֹלָם, לִקּוּיֵי נִשְׁמָתוֹ:

הַתַּמּוּז הַבָּהִיר, הַתַּמּוּז הֵן מֵת.

מיכאילובקה 1909

מַעֲשֶׂה בְּמָרְדְּכַי וְיוּכִים, שֶׁהָיוּ מְסֻבִּים בְּסֻכָּה

וְנֶהֱנִים לִכְבוֹדוֹ שֶׁל יוֹם-טוֹב עַד כְּדֵי אֲפִיסַת הַכֹּחַ,

וְעָמְדוּ עֲלֵיהֶם לֵיצָנִים, כְּבָשׁוּם וְהוֹצִיאוּם הַשּׁוּקָה,

אֵרַע לָהֶם מַה שֶּׁכָּתוּב בְּפַרְשִׁיּוֹת “בְּרֵאשִׁית” וְ“נֹחַ”.

“נָשִׁים מְנֻוָּלוֹת מִנַּיִן, וּסְתַם רִיבָה – נָאָה שָׁנִינוּ?”

נִתְקַשָּׁה בְּאוֹתָהּ הַשְּׁאֵלָה יוּכִים בֵּי-קוֹרִיטוֹ הַפָּעַם,

וְהָיְתָה מְנַקֶּרֶת בְּמֹחוֹ כְּיַתּוּשׁוֹ שֶׁל טִיטוֹס בְּשַׁעְתּוֹ,

וּכְנֶגֶד מִי הָיָה מִתְכַּוֵּן? – כְּנֶגֶד זוּגָתוֹ דּוֹמָחָה,

רַבַּת הַחַיִל וְהָאֶגְרוֹף בְּיוֹם קַלְקָלָתוֹ בַּיָּיִן.

צוֹפֶה הָיָה יוּכִים בְּאַסְפַּקְלַרְיָה (וְאִם לֹא מְאִירָה

יַעַן לֹא שָׁתָה לְשָׁכְרָה וְאַךְ “מָלֵא” עַל כָּל גְּדוֹתָיו הָיָה, –

וְנֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ הֲלָכָה וְלֹא מָצָא בָּהּ יָדָיו וְרַגְלָיו:

נָשִׁים מְנֻוָּלוֹת מִנַּיִן, וּסְתַם רִיבָה – נָאָה שָׁנִינוּ?

וְהָלַךְ מַעֲמִיק בַּהֲלָכָה, מַסְבִּירָהּ לָעֵצִים וְלָאֲבָנִים,

לְגָדֵר דְּחוּיָה, לַבְּאֵר וּלְכָל אֲשֶׁר פָּגַע בַּדֶּרֶךְ.

וְאוֹתָהּ הֲלָכָה לֹא יָדַע, וְעוֹד דָּבָר נִפְלָא מִמֶּנּוּ –

דַּרְכּוֹ מֵאָז וְעַד הֲלוֹם. נַעֲשׂוּ לוֹ נְסִיגוֹת שֶׁל דֶּרֶךְ,

וְהָיָה מִתְהַלֵּךְ מֵאָז הַבֹּקֶר וְלֹא בָּא עוֹד עַד בֵּיתוֹ,

וְדַרְכּוֹ בְּיוֹם כְּתִקָּנוֹ הֵן דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וּכְבוּשָׁה, –

עַתָּה נִשְתַּנְתָה וֱנֶעֶשְׂתָה מְלֵאָה חֲרִיצִים וּגְלִידִים,

מַמָּשׁ הָרִים וּבְקָעוֹת, וּרְכָסִים וְצוּרִים לְמִכְשׁוֹל.

עוֹלֶה יוּכִים נִכְחוֹ-נִכְחוֹ – חוֹזֶרֶת הִיא אֲחוֹרַנִּית;

פּוֹנֶה הוּא אֶל הַיָּמִין – כְּלַפֵּי שְׂמֹאל הִיא תַּטֶנּוּ;

נִשְׁמְטָה פִּתְאֹם מִתַּחַת מַגָּפָיו, שֶׁהֶעֱלוּ עִטְרָן;

קָרוֹב הוּא לִנְפִילָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רִסּוּק-אֲבָרִים – חָלִילָה -,

וְיֵשׁ לֹא בִּזְמַנָּהּ תִּזְדַּקֵּף וְתַכְבִּיד אֶת הֲלִיכָתוֹ,

וְהָיְתָה מַחֲרֶזֶת עִקְּבוֹתָיו כְּדֶרֶךְ אַרְנֶבֶת בַּשֶּׁלֶג.

וּמִשּוּם זֶה הָיְתָה רָעָה בּוֹ פְּגִיעַת אִילָנֵי-הָרְחוֹבוֹת

וְשַׁעֲרֵי-הַחֲצֵרוֹת, לְרַבּוֹת כְּלוֹנְסָאוֹת הַגְּדֵרוֹת וְהַבָּתִּים.

וְקִלְּלָם קְלָלוֹת נִמְרָצוֹת, זָכַר לָהֶם “זְכוּת אִמָּהוֹת”,

עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי ועַד בִּכְלָל, וְלֹא חָס עַל דִּבּוּרוֹ:

"תִּפַּח רוּחַ אִמּוֹתָן שֶׁל אוֹתָן הַבְּרִיּוֹת הַטִּפְּשׁוֹת,

תּוֹקְעוֹת יְתֵדוֹת וְעַמּוּדִים, מַגִּיעוֹת בַּיִת בְּבַיִת,

עַד אֵין מָקוֹם לְאִישׁ יָשָׁר עוֹד לַעֲבֹר בָּאָרֶץ…"

וְאוּלָם חֲבָל, חֲבָל! עַל אוֹתָם הַנִּיבִים הַנָּאִים:

נִפְסְקוּ בְּאֶמְצַע הַדִּבּוּר בְּאַשְׁמָתָם שֶׁל כַּלְבֵי הַקַּצָּב.

עָמְדוּ הַכְּלָבִים בְּחֻצְפָּה וְעִטְּרוּ לַ“גּוֹי” מֵעֲבָרִים,

נוֹבְחִים, בּוֹכִים וּמְיַלְּלִים, כָּל אֶחָד בְּנִבְחוֹ הַמְּיֻחָד.

עָמַד עַל עָמְדוֹ יוּכִים, מִסְתַּכֵּל בַּכְּנוּפְיָה הַחֲצוּפָה,

נֶהֱנֶה לַמַּרְאֶה, הֱיוֹת בְּרִיאֵי-בָּשָׂר כֻּלָּם וְקוֹלָנִים.

בּוֹשׁוּ הַכְּלָבִים וְסָרוּ מִמֶּנּוּ וְנֶחְבְּאוּ בַּחֲצֵרוֹת,

אֶפֶס הָאֶחָד לֹא מָשׁ, עוֹמֵד בְּנִבְחוֹ מִשִּׁעֲמוּם.

נִכְנַס עִמּוֹ הַ“גּוֹי” בִּדְבָרִים וְכֹה אָמַר: "זַאֲטוּטִי!

תִּינוֹק לְאִמְּךָ הַחֲצוּפָה הָיִיתָ, וַאֲנִי יְדַעְתִּיךָ,

קָטָן כָּזֶה, חֵי אֲנִי – וְשִׁמְךָ “בּוּקֶט” אוֹ “קַשְׁטַנְקָה”…

וַדַּאי “קַשְׁטַנְקָה”… וּבְכֵן, אֱמֹר: מַה נִּזְעַקְתָּ הַפַּעַם?

שֶׁמָּא אֵינְךָ “בּוּקֶט”? – אֶכָּנֵס וְאֶשְׁאַל בְּעָלֶיךָ"…

שָׁמַע הַכֶּלֶב וַיֵּשְׂטְ, וַיִּשְׁכַּב בְּפִשּׁוּט לְשׁוֹנוֹ,

שׁוֹאֵף רוּחַ בִּכְבֵדוּת לְנֹכַח הַחַמָּה בְּחֻמָּהּ.

בִּלְבּוּל שֶׁל זְמַנִּים מְשֻׁנֶּה לְצַעַר יוּכִים שָׁת נוֹסָפוֹת:

שִׁלְשׁוֹם עָלְתָה לוֹ שִׁמְשׁוֹ שֶׁל אֶתְמוֹל, וְאֶתְמוֹל כְּבָר שָׁקְעָה

אוֹתָהּ שֶׁל הַיּוֹם, וְהַיּוֹם זָרְחָה חַמָּתוֹ שֶׁל מָּחָר, –

חַמָּה בְּאֶמְצַע רָקִיעַ, מַזְהִירָה וְנוֹחָה לַבְּרִיּוֹת.

וְסוֹף יְמֵי-קַיִץ בָּאָרֶץ, שֶׁעוֹד לֹא נִתְרוֹקְנָה מִבְּרָכָה,

חַמָּה עוֹמֶדֶת עוֹד בְּחֻמָּהּ, אַךְ רַכָּה הִיא, צְנוּעָה, עֲנֻגָּה,

וְחֵן יֹפִי גוֹסֵס מִסְתַּלֵּק, וְעָגְמָתוֹ מִשְׁתַּפְּכָה מִסָּבִיב,

שְׁרוּיָה בְּאִילָנוֹת עֲלוּבִים, בְּיַרְקוּתָם הַהוֹלְכָה וְכֵהָה,

בְּזָהָב הַנּוֹשֵׁר, הַנִּשְׁפָּךְ בַּשְּׂדֵרוֹת שֶׁל לִבְנֵי-הַכֶּסֶף,

בְּאַשְׁכֹּלוֹת צְחוֹרִים, הַנִּתְלִים בְּשִׁיטוֹת שָּׁבוֹת וּפוֹרְחוֹת.

חָשָׁה אַדְמַת הָאָסִיף בְּסִלּוּק שִׁמְשָׁהּ, הַהוֹלֵךְ

וְנַעֲשֶׂה קַר, וּבְנִתּוּק עֲבוֹתוֹת הָאַהֲבָה, בָּהּ רֻתְּקוּ,

פּוֹרְשָׂה לוֹ רֶשֶׁת לְצוּדוֹ בְּחוּטֵי הַזָּהָב שֶׁתִּשְׁזֹר,

תִּשְׁלַח אֶת חוּטֵי הַזָּהָב וְעַל כַּנְפֵי הָרוּחַ תִּפְרְשֵׂם

בְּחֹרֶשׁ מֵצַל. בַּגַּנִּים, בַּגְּבוּלִים הַסְּמוּכִים לַשָּׂדוֹת:

שׁוֹטְטוּ, נִימֵי הַזָּהָב, נִימֵי-הָאַהֲבָה הַדַּקּוֹת,

מִצְאוּ בְּחִיר נַפְשִׁי וְכִפְתוּהוּ אֶל לִבִּי הַנּוּגֶה, הַיָּתוֹם…

שֶׁמֶשׁ צָהֳרַיִם בַּגַּלְגַּל, וְיוּכִים עוֹד מִתְהַלֵּךְ בָּרְחוֹבוֹת,

פָּגְעָה בְּיוּכִים עֵדָה גְדוֹלָה – יְהוּדִים הַשָּׁבִים הַבַּיְתָה.

פְּעוּטִים נִגְרָרִים בִּנְהִימָה, אוֹחֲזִים בְּשַׂלְמוֹת אִמּוֹתָם,

בִּגְדֵי שַׁבָּת וְיוֹם-טוֹב, וְנַעֲרֵי-הַחֶדֶר הַפְּזִיזִים,

נוֹשְׂאִים “קָרְבָּן-מְנָחוֹת” וְתִיקֵי טַלִּיתוֹת מַלְבִּינוֹת –

וְיָדָם הָאַחַת בַּכִּיס נְתוּנָה לְמִשּׁוּשׁ אֱגוֹזִים.

יְהוּדִים הוֹלְכִים לְאַט: הֵם פּוֹסְעִים פְּסִיעוֹת מְדוּדוֹת,

כְּרוּכִים אַחֲרֵי נְשׁוֹתֵיהֶם מְגֹהָצוֹת וּמְשׂוֹחֲחוֹת בְּיַחַד

כֻּלָּן בְּבַת-אַחַת, כַּנָּהוּג, נַעֲנוֹת וְשׁוֹאֲלוֹת כְּאֶחָת.

“סֻכּוֹת לַיְּהוּדִים הַיּוֹם”, נִזְכַּר יוּכִים לְאַחַר מַעֲשֶׂה,

יִשְׂמְחוּ לָמוֹ בֶּחָג… וְיַעֲבֹר הַחַג וּכְלֹא הָיָה.

וְהַכֹּל עוֹבֵר כַּחַג, וְחוֹלְפִים הַחַיִּים וְאֵינָם…

וְכֵיוָן שֶּׁבָּא בֵּי-קוֹרִיטוֹ לְאוֹתוֹ כְּלָל, הָלַךְ בְּדַרְכּוֹ,

הוֹגֶה מַחְשְׁבוֹתָיו הַנּוּגוֹת, מִצְטַעֵר בְּצַעֲרוֹ שֶׁל עוֹלָם,

עַד שֶׁנְּשָׂאוּהוּ מַגָּפָיו וְהִכְנִיסוּהוּ לַחֲצֵרוֹ

שֶׁל רַבִּי מָרְדְּכַי פַּלַּז' וְנִתְקַל בְּדֹפֶן סֻכָּתוֹ.

נִתְקַל – וְעָמַד כָּעֵץ, כִּי נִכְנְסָה בּוֹ רוּחַ מֶרֶד:

יְפַנֶּה לוֹ מָקוֹם הַלָּז! וּבְמִרְדּוֹ עָמַד עַל מְקוֹמוֹ.

וְסֻכַּת רַב מָרְדְּכַי נִזְדַּעַזְעָה, כְּשֶׁנָּגַע יוּכִים בִּדְפָנֶיהָ

אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע, וְהַסְּכָךְ הִמְטִיר אַרְצָה מְטַר-פֵּרוֹת.

אָמַר רַב מָרְדְּכַי לָדַעַת בְּשֶׁלְּמִי הַחֲרָדָה הַגְּדוֹלָה.

מָרְדְּכַי אָמַר לְאִשְׁתּוֹ, וְאִשְׁתּוֹ הִבְהִילָה הַשִּׁפְחָה,

רָמְזָה הַשִּׁפְחָה לַבָּחוּר, וְהַבָּחוּר גָּעַר בַּנַּעַר.

פָּקְעָה סַבְלָנוּת רַב מָרְדְּכַי – יָצָא בְּעַצְמוֹ וְרָאָה.

שָׁב עִם יוּכִים: וְיֵהָנֶה גַּם זֶה מִשִּׂמְחַת-הַתּוֹרָה.

חוֹלֵם בְּהָקִיץ יוּכִים: מִבֵּין הָעֲנָנִים הוּא רוֹאֶה

יְהוּדִים נִדְחָקִים בַּסֻּכָּה לְהוּטֵי-הַפָּנִים; תַּקִּיפִים

גּוֹזְרִים וּ“מְחַדְּדִים”, וְעַנְוְתָנִים מִתְכַּוְּצִים בַּפִּנּוֹת.

עוּגוֹת וְדָגִים מְמֻלָּאִים וְיֵין-דָּגָן בְּצִנְצָנוֹת וּבְכוֹסוֹת.

פְּנֵי רַבִּי מָרְדְּכַי הָאָרֹךְ כְּאֹרֶךְ הַגָּלוּת מַזִּיעוֹת.

שׁוֹנֶה וּמְשַׁלֵּשׁ יוּכִים לִכְבוֹדוֹ שֶׁל יוֹם-טוֹב אֶת כּוֹסוֹ,

נַעֲנֶה בְּרֹאשׁוֹ לִשְׁכֵנוֹ: “לְחַיִּים ר' שָׁכֵן, לְחַיִּים!” –

– "תּוֹרָה הִיא, יוּ-יוּכִים… בְּרֵאשִׁית בָּרָא הַיּוֹצֵר

אֶת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְהָאָרֶץ תֹּהוּ וָבֹהוּ…

תּוֹרָה אַחַת הֵן לָנוּ וְאֶחָד אֵל בַּשָּׁמָיִם.

מַבּוּל הֵבִיא עַל כָּל הָאָרֶץ, אַךְ הִצִּיל אֶת נֹחַ.

כִּי אֶת הָאָדָם בָּרָא בְּצַלְמוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה

בְּרָאָם…" – נִזְדָּרֵז יוּכִים וְשָׁאַל לְרַבּוֹ קֻשְׁיָתוֹ:

– “וְנָשִׁים מְנֻוָּלוֹת מִנַּיִן, וּסְתָם רִיבָה – נָאָה שָׁנִינוּ?”

אֶפֶס קֹדֶם שֶׁזָּכָה לִתְשׁוּבָה נִמְשַׁךְ בָּרִקּוּד,

וְאַחַר הָרִקּוּד שׁוּב יַיִן, וְלֹא הוֹסִיף יוּכִים לִהְיוֹת מַבְחִין

בְּדַבְּרוֹ הוּא אוֹ מִשְׁנֵהוּ… וּלְאַחַר שָׁעָה אוֹ שְׁתַּיִם

וְשִׁפְחַת הַבַּיִת מַכְנִיסָה אֶת יֶתֶר הַפְּלֵטָה לַשֻּלְחָן,

מָצְאָה שְׁנֵי גוּפוֹת מוּטָלִים פְּרַקְדָּן וְאֵימָה נַחֲרָתָם.

וְחֶבְרָה מִכַּת-הַלֵּיצָנִים, שֶׁנֶּחְבְּאָה בְּפִנַּת הַסֻּכָּה,

קָפְצָה תּוֹךְ כְּדֵי-דִבּוּר וַתָּצַר עַל שְׁנֵי הַנַּחֲרָנִים,

חָבְטָה עַל פְּנֵי עֲקֵבָם, – וְקָמוּ הַשְּׁנַיִם נִבְהָלִים,

עָמְדוּ כְּמַסְמְרוֹת נְטוּעִים, מִסְתַּכְּלִים בַּלֵּצִים הַפְּזִיזִים.

– “עַתָּה, רַבּוֹתַי, מַרְשְׁ– מַרְשְׁ!” וּשְׁנַיִם מִכַּת-הַלֵּיצָנִים

תָּפְשׂוּ בְּכַנְפֵי מְעִיל מָרְדְּכַי, הָאָרֹךְ עֲדֵי כַּפּוֹת רַגְלָיו,

וְנָשְׂאוּ רַגְלֵיהֶם כַּגַּלְגַּל, כַּגַּלְגַּל הַזֶּה לִפְנֵי סוּפָה.

בְּרֵרָה לֹא הָיְתָה לְמָרְדְּכַי – וַיָּרָץ אַחֲרֵיהֶם כְּנִרְדָּף,

תָּפְשׂוּ עוֹד שְׁנַיִם בְּאֵזוֹר יוּכִים הַבַּשְׂרָן – וְלֹא יָכְלוּ,

תָּחֲבוֹ לוֹ בַּקְבּוּק בֵּין רַגְלָיו – וַיְהִי לְסוּס דַּוָּי וּמְעֻפָּשׁ,

קוֹפֵץ וְדוֹהֵר וּבוֹעֵט, וּמַפְנֶה רֹאשׁוֹ לִצְדָדִים.

נִבְהַל מָרְדְּכַי וְרָץ, וְעוֹלֶה הוּא הָרִים וּבְקָעוֹת,

גּוֹבֵר עַל גְּדֵרוֹת וְשִׂיחִים, עַל סִבְכֵי דֻבְדְּבָנִים וְעֶצְבּוֹנִית,¹

דֶרֶךְ קַרְפִּיפִים וְגִּנּוֹת, וְנִתְקָל בְּחַמָּנִיּוֹת² צְמוּקוֹת,

כְּרוּתוֹת רֹאשׁ וְעוֹמְדוֹת בְּנַוְלוּתָן, וְלֶפֶת מַתְלִיעָה עַל תַּלְמָהּ,

מֵנִיס בְּרוּצוֹ מִנְיָנִים שֶׁל עוֹרְבִים מְנַקְרִים בְּזֶבֶל,

וְנִתְקָל בְּשַׁיְרוֹת אַוָּזִים, הַבּוֹרְחִים בְּ“גַע-גַּע” מְשֻנֶּה, –

עַד שֶׁבָּאוּ לַסּוֹף לְתוֹךְ בִּקְעָה נֶחְמָדָה וְעָמָדוּ.

תְּמֵהִים וּמַחֲשִׁים לְמַרְאֶה עֵינֵיהֶם יוּכִים וְרַב מָרְדְּכַי:

הָיְתָה הַבִּקְעָה כַּגָּן, כַּיְעָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לַדְּנִיפֶּר

אַחַר יְבֹשֶׁת הַמַּיִם, וַהֲדַר תּוֹר הַזָּמִיר בָּאָרֶץ,

אִילָן וְאִילָן מְלַבְלֵב, וְכָל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה פּוֹרֵחַ,

רֵיחַ נִיחוֹחַ מִתְפַּשֵּׁט עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְהַמַּיִם.

חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת מִתְהַלְּכוֹת, וְהַצִּפּוֹר תִּרֶב בָאָרֶץ,

וְכִתּוֹת מַלְאָכִים… שָׁם כַּת מַזִּיעָה וְעוֹשָׂה בְּחֹמֶר,

מְמָרְקָה בִּכְתוּתֵי לְבֵנָה וּמְדִיחָה הַמָּאוֹר הַקָּטֹן,

וְאוֹרוֹ הוֹלֵךְ וְגָדוֹל, כִּנְחֹשֶׁת בְּעַרְבֵי-שַׁבָּתוֹת.

סָבִיב אֲרָיוֹת כְּחוּשִׁים, רוֹעִים בַּבָּר וְאוֹכְלִים תֶּבֶן,

פְּתָנִים דַּלִּים וְחוֹלָנִים, חָשִׁים בִּמְעֵיהֶם מִתַּעֲנִית,

נְמֵרָה רָעַת-הַמַּרְאֶה מוֹצֶצֶת בַּחֲסִידוּת גְּרוֹגֶרֶת.

בּוֹר בְּאוֹתוֹ עֵמֶק וּבוֹ מַזִּיעָה כַּת שֶׁל מַלְאָכִים,

רוֹמְסָה וְלָשָׁה בַּטִּיט, טוֹבַעַת בַּבּוֹץ עַד בִּרְכַּיִם,

אֵלֶּה מְסַיְעִים בַּחוֹל וְאֵלֶּה – בְּחֵמָר וּבְמַיִם.

– מָה אוֹתוֹ עֵמֶק וּבוֹר, וּמַה מַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל אֵלּוּ?

– בִּקְעָה זוֹ – פָּרָשַׁת-“בְּרֵאשִׁית”, וְהַטִּיט – לְתוֹלְדוֹתָיו שֶׁל אָדָם.

עָמַד מִסְתַּכֵּל יוּכִים: עַל שׁוּם מָה מְקַמְּצִים בְּמַיִם?

יָבֵשׁ הַטִּיט מִכְּדֵי צָרְכּוֹ וִיהֵא נִצְרָךְ לְהַבָּא לְנוֹזְלִים…

עָמְדוּ מָרְדְּכַי וְיוּכִים מִסְתַּכְּלִים בִּפְלֻגַּת מַלְאָכִים

זְקֵנִים, מְתוּנִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם וְזוּג מִשְׁקָפַיִם לְחָטְמֵיהֶם,

וְהָיוּ עֲסוּקִים בִּגְרָמִים נוֹרָאִים וּמְשֻנִּים בְּמַרְאָם:

פִּילֵי-בְּרֵאשִׁית וְכָל מִשְׁפַּחַת הָאִכְתִּיאוֹזַבְרִים,³

אֶלֶפַס פְּרִימִיגֶנֶס וְהַדִּינוֹזַבְרוּס הַגָּדוֹל,

אַרְכֵיאוֹפְטֶרִיכְסְ מְעוֹפֵף, וְהָאִיגוּאָנוֹדוֹן לְמִינֵהוּ.

פְּטֶרִיגוֹדַקְטִילוֹס קָטָן וּבְרוֹנְטוֹזַבְרִים מְשֻׁנִּים.

אֵלֶּה מִי הֵמָּה? – שָׁאָלוּ, וְנַעֲנוּ: אֵלֶּה הַמְּפַגְּרִים,

כָּל הַמַּלְאָכִים שֶׁזָּקְנוּ, הָיְתָה מְלַאכְתָּם עוֹד נַעֲשֵׂית,

וְרוּחַ הַחַיִּים לֹא נֻפְּחָה בַּגֶּרֶם, וְנִשְׁאֲרוּ לְחוֹקְרֵי

קַדְמוֹנִיּוֹת-הַטֶּבַע לְנַחֲלָה – כָּל גָּלְמֵי הָאֶבֶן.

עוֹדָם מִשְׁתָּאִים לַמַּרְאֶה – וּדְפָקוּם הַשֵּׁדִים: סְעוּ הָלְאָה!

הָלְכוּ בְּמִישׁוֹר וּרְכָסִים, בִּבְקָעוֹת וּבְנַחֲלֵי בְּלִיַּעַל,

עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבִקְעָה עֲרוּכָה בְּסֵדֶר וּבְמִשְׁטָר.

כְּתֹבֶת עַל שַׁעַר הַבִּקְעָה: "כָּאן פָּרָשַׁת “נֹחַ” – יְהוּדִית.

רָצָה מָרְדְּכַי לְהִכָּנֵס – הִצְעִידוֹ הַמַּלְאָךְ עַד שֻׁלְחָן,

“שֻׁלְחַן-הַיְּהוּדִים”, וְשָׁם בָּדְקוּ בִּכְתָבָיו שֶׁל מָרְדְּכַי.

לְאַחַר מַשָּׂא-וּמַתָּן אָרֹךְ וּבְעֶזְרַת מַזִּיקִים

הֵאִיר הַמַּלְאָךְ הַמְּמֻנֶּה עַל לַהַט הַחֶרֶב, מִתְהַפְּכָה

לְמַרְאֶה שֶׁקֶל-הַקֹּדֶשׁ, פָּנָיו לְמָרְדְּכַי – וְנִכְנַס.

זָכָה בְּמַכָּה יוּכִים וְנִכְנַס בְּלִי בְּדִיקַת כָּל כְּתָבִים.

פָּרָשַׁת-נֹחַ שְׂמֵחָה וְהַיָּמִים מְעֻנָּנִים וְחַמִּים;

אוֹמֵר מָרְדְּכַי: זֶה אִיָּר, וְיוּכִים – כִּי זֶה מַרְחֶשְׁוָן,

אֶפֶס לֹא יָצְאוּ לָרִיב, מִסְתַּכְּלִים בְּמוֹדָעוֹת וּכְרוּזִים:

“לִהְיוֹת יָדוּעַ לָעָם, הַמַּבּוּל יִהְיֶה בָּאָרֶץ!”

חָתוּם בְּרִשְׁיוֹן הַפְּקִידוּת הַמְּקוֹמִית… הַכֹּל כַּהֲלָכָה…

עָמְדָה עַל גִּבְעָה נִשָּׂאָה הַתֵּבָה, עֲשׂוּיָה עֵץ-גֹּפֶר,

וְהַחַיָּה, וְהָעוֹף, וְהָרֶמֶשׂ וְהַבְּהֵמָה, וַאֲפִילוּ הַשֵּׁדִים,

זָכָר וּנְקֵבָה, נִדְחָקִים, הַטְּהוֹרִים וַאֲשֶׁר אֵינָם טְהוֹרִים,

קָהָל גָּדוֹל מְאֹד, עַל פִּתְחָהּ נִצִּים וּמְרִיבִים.

שׁוֹטְרִים רַגְלִים וְעַל סוּסִים עוֹמְדִים בַּפֶּרֶץ בַּתָּוֶךְ

עוֹשִׂים סְדָרִים בַּחַי וּבְכָל הַבָּשָׂר לְמִינֵהוּ,

לִהְיוֹת כְּפָרָשַׂת הַחֹק: שִׁבְעָה שִׁבְעָה הַטְּהוֹרִים,

שְׁנַיִם שְׁנַיִם – אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ – הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא-טְהוֹרָה

וְקוֹלְטָה הַתֵּבָה וְקוֹלְטָה, וְנֹחַ מַכְנִיס הַחַיָּה.

וְהָלְכוּ שַׁיָּרוֹת-שַׁיָּרוֹת, וְסִיעוֹת וּכְנוּפְיוֹת וְכִתּוֹת…

פָּרוֹת צְנוּעוֹת וְשׁוֹר-פָּר, גּוֹעֶה מִתּוֹךְ אַהֲבָה רַבָּה

לְאֵלֶּה מִנָּשָׁיו, אֲשֶׁר לֹא עָלָה בְּגוֹרָלָן “לְהַחֲיוֹת”;

חָסִיד עַכָּבִישׁ יְרַקְרַק וְאִשְׁתּוֹ יְרַקְרֶקֶת וַחֲסוּדָה

אָצִים עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלֵיהֶם הַדַּקּוֹת, נִפְרָשִׂים לְחַיִּים.

צוֹעֵד לוֹ חֲזִיר צַדִּיק וְתָמִים בְּכָל מִכְלְאוֹתָיו,

מַרְאֶה טְלָפַיִם כְּשֵׁרוֹת וּמַפְשִׁיל אָזְנָיו בַּעֲנָוָה.

וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת וָרֶמֶשׂ… וְהִכִּירוּ יוּכִים וְרַב מָרְדְּכַי

בְּחַיּוֹת הַבַּיִת וְהָעוֹף, וְהַשְּׁאָר – לֹא יָדְעוּ מַה-שְּׁמוֹתָם.

אֶפֶס עָמְדוּ לוֹ לְמָרְדְּכַי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תּוֹרָתוֹ,

זָכַר תּוֹרַת יַלְדוּתוֹ, אַחַת מִּפַּרְשִׁיּוֹת-“דְּבָרִים”.

נִצְנְצָה רֶגַע בְּמֹחוֹ וּמָרְדְּכַי הוֹלֵךְ וּמוֹנֶה:

נֶשֶׁר, פֶּרֶס וְעָזְנִיָּה, הָרָאָה, הָאַיָּה וְהַדַּיָּה;

עוֹרֵב לְמִינוֹ, בַּת-יַעֲנָה, הַתַּחְמָס, הַנֵּץ וְהַשַּׁחַף

כּוֹס וְיַנְשׁוּף, תִּנְשֶׁמֶת, קָאַת, רָחָמָה וְשָׁלָךְ;

חֲסִידָה וַאֲנָפָה לְמִינָהּ, דּוּכִיפַת וַעֲטַלֵּף, וְהַבְּהֵמָה:

שׁוֹר, שֶׂה-כְּשָׂבִים, שֶׂה-עִזִּים, אַיָּל וּצְבִי…וְנִתְבַּלְבֵּל:

רוֹצֶה הוּא לוֹמַר “הַצְּבִי” וְאוֹמֵר: "הַצְּרִי, וְהַצִּפֹּרֶן,

חֶלְבְּנָה וּלְבוֹנָה" וְכוּלֵי… וְהַתֵּבָה קוֹלְטָה וְקוֹלְטָה…

רָאוּ מָרְדְּכַי וְיוּכִים – וְלֹא נוֹתְרָה בָּהֶם כָּל נְשָׁמָה,

פָּקוּ בִּרְכֵּיהֶם וְכָשְׁלוּ מֵאֵימַת הַדִּין וְהַמַּיִם,

וְחָשׁוּ כְּבָר בְּמֵי הַמַּבּוּל, כְּאִלּוּ מֵי-מָטָר צוֹנְנִים

יוֹרְדִים עַל כְּתֵפָם עֲרֻמָּה, נַחְשׁוֹלִים קְטַנִּים וּפְזִיזִים.

וְעָמְדוּ מְבַקְּשִׁים עַל נַפְשָׁם לִפְנֵי הַפְּקִידִים וְהַמְּמֻנִּים,

אֶפֶס לְלֹא הוֹעִיל דִּבְרֵיהֶם, שָׁוְא תַּחֲנוּנֵיהֶם וְשַׁוְעָתָם:

הֵמָּה בְּאַחַת: הַדִּין! וַיֵּרֶד רַב מָרְדְּכַי לְכִיסוֹ,

הֶעֱלָה מִשָּׁם שֶׁקֶל אֶחָד, וְנִתְרַכְּכוּ הַלְּבָבוֹת וְהוֹרוּהוּ

עֵצָה, שֶׁיִּדְפֹּק עַל פִּתְחָהּ שֶׁל אוֹתָהּ פָּמֶלְיָה יְדוּעָה,

יַגִּישׁ בַּקָּשָׁה לַפְּקִידוּת עַל עִסְקֵי יְשִׁיבָה בַּתֵּבָה.

בָּהוּל לֹא הָיָה מֵעוֹלָם רַב מָרְדְּכַי עַל מָמוֹנוֹ, חָלִילָה,

נִמְצָא לוֹ סַרְסוּר לַדָּבָר, מֻמְחֶה לִדְבָרִים-בְּצִנְעָה,

יָשַׁב מָרְדְּכַי לְחַכּוֹת לְהֶתֵּר-יְשִׁיבָה בַּתֵּבָה,

וְסוֹף סוֹף הִגִּיעַ הַכְּתָב, וּפְנֵי מָרְדְּכַי חָפוּ מִצַּעַר.

עִיְּנוּ בִּישִׁיבַת פַּמֶּלְיָה יְדוּעָה, וְנִמְנוּ וְגָמְרוּ

לְגַבֵּי בַּקָּשַׁת רַב מָרְדְּכַי הֱיוֹת שֶׁתִּמָּצֵא הַתֵּבָה

בְּחֶבֶל הַר אֲרָרָט, אֵין לוֹ בָּהּ זְכוּת שֶׁל יְשִׁיבָה…

חָפוּ פְּנֵי מָרְדְּכַי. אַךְ לְאַחַר שֶׁהִתְחִיל דּוֹפֵק עַל פְּתָחִים

עָמַד וּבָדַק הַחַיּוֹת וְהָאוֹפַנִּים הַצְּרִיכִים לִמְשִׁיחָה,

וְהִגִּישׁ קֻבְלָנָה עַל פְּסַק-דִּינָהּ שֶׁל אוֹתָהּ פָּמֶלְיָה.

לְאַחַר מַשָּׂא-וּמַתָּן זָכָה בְּדִינוֹ ר' מָרְדְּכַי:

תֵּבָה שָׁטָה בַּמַּיִם פְּטוּרָה מֵהֶתֵּר-יְשִׁיבָה.

אֶפֶס לֹא אָרְכָה שִׂמְחָתוֹ, וְעַד רֶגַע הָיָה שְׂשׂוֹנוֹ:

נִמְצָא מַחְמִיר בַּדִּין בִּישִׁיבַת פָּמֶלְיָה אַלְמוֹנִית,

וְעוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם קִבֵּל כְּתָב וְחָתוּם בְּחוֹתָם הַגָּלִיל:

"יַעַן עֲתִידָה הַתֵּבָה לְהַפְלִיג בַּיָּם לִכְשֶׁיִּהְיֶה

מַבּוּל בָּאָרֶץ, וְיֵשׁ חֲשַׁשׁ הַסָּגַת הַגְּבוּלִים, חָלִילָה,

וּבְהִלְכוֹת פַּרְסָאוֹת שָׁנִינוּ: חֲמִשִּׁים הַסְּמוּכוֹת לִגְבוּלִים

פְּטוּרוֹת מִמַּכַּת יְהוּדִים"… וּפָרַח לוֹ הֶתֵּר הַיְשִׁיבָה!

אוּלָם מָרְדְּכַי – יְהוּדִי, וְעָמַד מָרְדְּכַי בְּמִרְדּוֹ…

וְאַחֲרֵי הַכְּתָב – שִׂיחָה דַקָּה, וְאַחֲרֵי הַקּוֹל – מְשִׁיחָה גְדוֹלָה".

קִבֵּל מָרְדְּכַי הֶתֵּר! וּזְכוּת הַנַּגָּרִים לוֹ עָמְדָה:

נִמְצְאָה תְּעוּדָה בְּיָדוֹ, שֶׁעָסַק בְּבִנְיָן הַתֵּבָה,

נַגָּר וְנַפָּח כְּאֶחָד וְעוֹשֶׂה בְּגֹפֶר וּבְכֹפֶר.

אוּלָם אֵין מַזָּל לְמָרְדְּכַי, וְעוֹד בְּאוֹתוֹ דַק בָּאָה שִׂטְנָה,

וְיָצָא וְיָדָיו עַל רֹאשׁוֹ: "הֱיוֹת שֶׁ’פְּרִינְצִיפְּיוֹן' לְנֹחַ

לְבִלְתִּי קַבֵּל פּוֹעֲלִים-יְהוּדִים בַּעֲסָקָיו הָרַבִּים"…

וְטַעֲנוֹת-מָרְדְּכַי נִסְתַּתְּמוּ, וּפָרַשׁ לְזָוִית וּבָכָה.

וְגַלֵּי הַמַּבּוּל הַקָּרִים כְּבָר עוֹבְרִים עַל רֹאשׁוֹ וּמְכַסִּים

גּוּפוֹ הָרָצוּץ וְהֶחָם; אַךְ עֵינָיו אוֹרוּ וְנִזְכַּר

הִלְכוֹת סוֹחֲרִים יְהוּדִים. – וּמִקֵּץ חֲצִי-שָׁעָה וּבְיָדָיו

תְּעוּדָה שֶׁל סוֹחֵר יָדוּעַ בַּעַל “גִּלְדִּיָּה” רִאשׁוֹנָה,

רְשׁוּמָה וַחֲתוּמָה כַּחֹק: "כְּבוֹד רַבִּי מָרְדְּכַי בֶּן יָאִיר!

הִנְנִי מְמַלֵּא אֶת יָדְךָ לִקְנוֹת בִּתְקוּפַת-הַמַּבּוּל

בְּחֶבֶל הַר אֲרָרָט וּבַתֵּבָה – וְרַק בְּכֶסֶף מְזֻמָּן –

זְרָעִים מִכָּל מִין וָמִין: זְמֹרוֹת לְפִילִים, וּפוֹלִים,

לֶפֶת, וְגֶרֶשׁ וְקִטְנִיּוֹת, וְכָל זֶרַע הַשָּׂדֶה, הַנִּתָּן

לְאָכְלָה לַחַיָּה וְלָעוֹף"…

             וּכְתֹבֶת נוֹטַרְיוֹן לְמַטָּה:

“אֶלֶף וְתַרְנַ”ו לִיצִירָה, כָּאן פָּרָשַׁת נֹחַ וְגוֹמֵר"…

וְהָיְתָה לְמָרְדְּכַי הָרְוָחָה? וְנִגְאַל מִשֶּׁטֶף הַמַּבּוּל?

טָעוּת הָיְתָה בְּיָדוֹ, וְעָמְדוּ עָלֶיהָ הַפְּקִידִים:

"מַתָּן-וּמַשָּׂא וְעוֹד אֲסוּרִים בַּתֵּבָה, כַּנֶּאֱמָר,

וְאֵין בָּהּ דִּין-יְשִׁיבָה לְסוֹחֲרִים".

וְעָמַד מָרְדְּכַי וְכִתֵּת

רַגְלָיו עוֹד תַּרְפַּ"ט אֲלָפִים פַּרְסָאוֹת, לֹא חָס עַל מָמוֹנוֹ,

חִפֵּשׂ וּבָדַק בַּדִּינִים, וְגִלָּה כָּל רָז וְכָל סָתוּם,

וְעָלְתָה בְּיָדוֹ תְּעוּדָה – תְּעוּדָה שֶׁל רוֹפֵא-בְּהֵמוֹת

חֲתוּמָה בְּחוֹתָם כַּחֹק, וּבְצִדָּהּ גַּם זְכוּת-יְשִׁיבָה

בְּרַחֲבֵי הַתֵּבָה וְהַקִּנִּים: תַּחְתִּיִּם, שְׁנִיִּם וּשְׁלִישִׁים.

וְהָיְתָה לְמָרְדְּכַי הָרְוָחָה – אִלְמָלֵא הַפְּקִידוּת הַפִּלְכִּית.

עִיְנָה הַפְּקִידוּת בַּכְּתָב, וְהַכֹּל כַּדִּין וְכַשּׁוּרָה –

הַכֹּל – לְרַבּוֹת הַשֵּׁם? – וַתֵּצֵא הַגְּזֵרָה הָרָעָה:

"שָׁנוּ, הֱיוֹת הַשֵּׁם “מָרְדְּכַי” בַּבְלִי אוֹ פַּרְסִי.

הֲגַם שֶׁיֵּשׁ “מָרְדּוּךְ” וּ“מָרְדְּקָה” בְּסֵפֶר פְּקוּדֵי-הַיְּהוּדִים,

נִפְסְלוּ תְּעוּדוֹתָיו עַל סֶמֶךְ דִּין זֶה וָזֶה… וְעַל הֶחָתוּם.."

וְעַד שֶׁר' מָרְדְּכַי מִתְדַּפֵּק עַל פִּתְחֵי הַפְּקִידִים וְהַשּׁוֹטְרִים,

מְכַתֵּת רֵגְלָיו וְנִמְלָךְ בְּסִפְרֵי הַדִּינִים וְהַפְּקֻדּוֹת,

יָשַׁב יוּכִים וְהִמְתִּין לְבוֹאוֹ שֶׁל פְּקִיד כְּפַר-מוֹשָׁבוֹ,

זוֹכֶה בִּדְחִיפָה בַּמְּבוֹאוֹת וְנֶהֱנֶה מִכִּנָּם בַּתְּפִיסָה,

מוֹזֵג יֵי“שׁ לְהַ”זְּקֵנִים" וְקוֹנֶה דְּלִי יַיִן לְהַקְּהִלָּה".

קוֹרֵא בַּעֲצָרָה “הֵן! הֵן!” וְחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה חֲלִילָה,

וְסוֹף-סוֹף שֻׁחְרַר וּפָרַשׁ, וְקִבֵּל תְּעוּדַת “מְהַגֵּר”.

עָמַד עַל פֶּתַח הַתֵּבָה וְכוֹבָעוֹ תַּחַת בֵּית-שֶׁחְיוֹ.

–אִשְׁתְּךָ אַיֵּה? – וּבִלְתָּהּ?– לָאו! כָּתוּב מְפֹרָשׁ בַּפְּקֻדָּה:

אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה… וַיִּקְרַע יוּכִים אֶת הַתְּעוּדָה:

“מוּטָב שֶׁאֶטְבַּע הַפַּעַם וְלֹא אֶפֹּל בְּיַד אוֹתָהּ בַּת-כַּלְבָּה!”

נוֹאֲשׁוּ מָרְדְּכַי וְיוּכִים…

וְעָלָה בְּאָזְנֵיהֶם קוֹל גָּדוֹל:

הִפְנוּ הַשּׁוֹטְרִים סוּסֵיהֶם אֶל מוּל פְּנֵי הַמַּחֲנֶה הֶחָדָשׁ,

הוֹלֵךְ בְּשִׁירִים וּבְקוֹל – דֵּמוֹנְסְטְרַצְיָה עֲרוּכָה כְּנֶגֶד

נֹחַ וְסִיעָתוֹ וּכְנֶגֶד הַמִּשְׁטָר שֶׁלִּפְנֵי הַמַּבּוּל.

הָלְכוּ הַחַיָּה, וְהָעוֹף, וְהָרֶמֶשׂ, וְהַנְּפִילִים וְהַשֵּׁדִים,

אִישׁ אִישׁ עַל מַחֲנוֹ וְעַל דִּגְלוֹ, וְהַשֶּׁרֶץ הַגָּדוֹל וְהַקָּטָן.

בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה, וּלְפִתְאֹם

נִפְתְּחוּ אֲרֻבּוֹת שָׁמַיִם, וַיְהִי הַגֶּשֶׁם בָּאָרֶץ,

גָּבְרוּ הַמַּיִם מְאֹד-מְאֹד, וַתָּרָם הַתֵּבָה וַתָּצָף

וְרָאָה מָרְדְּכַי אֶת קְצֵה חָטְמוֹ שֶׁל עוֹג וְאֶת “פֵּאָתוֹ”

נוֹטְפָה מַיִם עַל לֶחְיוֹ. וַיִּגְבְּרוּ וַיִּשְׁטְפוּ הַמַּיִם

פָּנָיו שֶׁל מָרְדְּכַי וּפְנֵי יוּכִים שֶׁהִלְבִּינוּ כַּנֶּתֶר

מַיִם קָרִים מְאֹד – – –

וּמִתּוֹךְ אֵימַת מָוֶת אָז פָּקְחוּ

שְׁנֵיהֶם עֵינֵיהֶם – וְהֵמָּה בְּסֻכַּת מָרְדְּכַי, בַּתָּוֶךְ;

גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף בַּחוּץ, וּשְׁלוּלִית עַל פֶּתַח הַסֻּכָּה,

טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם נוֹטְפוֹת דֶּרֶךְ הַסְּכָךְ וְהַנְּצָרִים,

רֶפֶשׁ וְשָׁמַיִם עֲכוּרִים נִבָּטִים מִבַּעַד לַסֻּכָּה.

מיכאילובקה, 1909

לכבוד ר' מנדלי מוכר-ספרים

I

שִׁמְשִׁי עָלָה, עָלָה שִׁמְשִׁי! וּבַנַּחַל וּבַשָּפֶל

נִמְתַּח, נֶאֱחָז עוֹד בַּסְּבָכִים וּמִתַּמֵּר הָעֲרָפֵל.

וּמִתַּמֵּר וּמִתְפַּתֵּל… אוֹרוּ פְּנֵי הַיְאוֹר – וַיָּגֶל…

נָחוּשׁ, אָחִי, לִקְרַאת שֶׁמֶשׁ פְּרוּעֵי-רֹאשׁ וִיחֵפֵי-רָגֶל!

וּבִנְתִיבָה נַעֲלָמָה, בַּגֵּיאָיוֹת וּבַנְּחָלִים,

בְּמִשְׁעוֹל-קָמוֹת צַר הַנִּמְתָּח, כֻּלּוֹ רָטֹב עוֹטֶה טְלָלִים!

דַּרְכִּי סוּגָה בַּשּׁוֹשַּנִּים, בַּשּׁוֹשַּנִּים וּבַוְּרָדִים,

וּמִגִּיל אֶל גִּיל נַחְפֹּזָה וּבִתְרוּעוֹת שִׁיר, כִּילָדִים.

וְאֶל הַיַּעַר וְאֶל הַנַּחַל! עוֹד הַיּוֹם בִּתְהוֹם הַבְּדֹלַח

וּבַגַּל הַצּוֹנֵן נֶחֱצֶה, וְנִשְׁתַּעַשְׁעָה בְּחוֹל לַח.

אֶל הַיַּעַר! לוֹ, לַיַּעַר, סוֹד וּרְמָזִים וְרָזֵי-רָזִים,

פִּנּוֹת חֹשֶׁךְ, צְרִיחוֹת זָרוֹת, סְבַךְ שָׁרָשִׁים נֶאֱחָזִים;

וַאֲבָנִים מְפֻזָּרוֹת מִימֵי בְּרֵאשִׁית, אִוְשָׁה מְשֻנָּה

לַשַּׁלֶּכֶת וְקֶרֶן דְּמָמָה, וּבוֹר פְּחָדִים, פִּנָּה שְׂפוּנָה;

נַחְשׁוֹל קַלִּיל וְגַל פִּטְפּוּטִים, הַבּוֹקֵעַ גֵּיא מִסְתָּרִים,

נֵצֶר פֶּרַח בַּשַּלֶּכֶת, לֹא שְׁזָפַתּוּ עוֹד עֵין זָרִים;

מְלוּנָה שׁוֹקְטָה לָאַרְנֶבֶת, נִקְרָה לְצִרְעָה וְקֵן לַפֶּרֶס,

וּבַגַּיְא וּבְקֶרֶן שֶׁמֶשׁ שָׁם חוֹפֶרֶת הַחֲפַרְפֶּרֶת;

אַלּוֹת שָׂבוֹת מְלֵאוֹת סְדָקִים, שֶׁהַכְּמֵהִין בָּהֶן עוֹלִים,

קֵן לְחֻלְדַּת-סְנֶה בָּאַלּוֹן וּמַטְמוֹנִים בַּנַּהֲלוֹלִים;

וַעֲרֵמוֹת שֶׁל נְמָלִים, עַכְבָּר נִפְחָד בַּמַּחְתֶּרֶת.

וְעוֹר שֶׁל נָחָשׁ, שֶׁאַךְ פְּשָׁטוֹ, דַּק וְשָׁקוּף כִּשְׁפוֹפֶרֶת.

בֹּקֶר קוֹרֵא פֶּרֶס פֶּרֶא, מַר צוֹרַחַת הָעָזְנִיָּה,

וּבַלַּיְלָה יִצְחַק יַנְשׁוּף, כּוֹס מְעוֹרֵר תַּאֲנִיָּה.

וְרֵיחוֹת עָלִים שֶׁל אֶשְׁתָּקַד, קְטֹרֶת אֹרֶן רַב סַמְמָנִים,

וּמִשְׁפָּחוֹת שֶׁל פִּטְרִיּוֹת שָׁם סַמְקָנִים¹ וְיַרְקָנִים²,

אַרְנוֹת³ נָאוֹת וְחֶמְאָנִיּוֹת⁴ וּבַעֲדָיָו “מוּת הַזְּבוּבִים”⁵.

– “יִישַׁר כֹּחֲכֶם וִחְיִיתֶם, בְּרוּכִים נִקְלִים כַּחֲשׁוּבִים!”

פֹּה הֵם חַיִּים אֶת חַיֵּיהֶם, חַיִּים שׁוֹקְטִים, חַיִּים קְטַנִּים,

פֹּה הֵם כֹּאֲבִים אֶת כְּאֵבָם, חוֹלְמִים חֲלוֹמוֹת יַעַר וְגַנִּים.

וַאֲנִי בֶּן-אָדָם אִלֵּם, אֶעֱמֹד אַאֲזִין: מַה לִּי, מִי לִי?

נָכְרִי, זָר אֲנִי בְּעוֹלָמָם, נָכְרִי, צַר אֲשָׂרֵךְ שְׁבִילִי…

לוּ יָכֹלְתִּי וְדִבַּרְתִּי פֶּה אֶל פֶּה עִם צִיץ וּדְשָׁאִים,

וּמִפֶּה לָאֹזֶן אֶשְׁמַע שִׂיחַת דְּקָלִים, חֲלוֹם בְּכָאִים.

וַדַּאי יֶשְׁנוֹ מִי שֶׁמֵּבִין פִּטְפּוּט גַּלִּים, שִׂיחַת-בַּדִּים,

מִי שֶׁמֵּצַר עִם הָעֵנָב אִם נַרְתִּיקוֹ פִּגֵּר לַאְדִּים;

בְּרַחֲמִים רַבִּים יִשַּׁק גֶּזַע אֹרֶן מוּשַׁח עַד הִשָּׁבְרוֹ,

לְמִי מְנַעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ אַלּוֹן? וּלְמִי שָׂח הָרוּחַ בְּעָבְרוֹ?

יֶשְׁנוֹ מִי שֶׁמַּמְתִּיק סוֹדוֹת לַיְלָה עִם פִּטְרִיּוֹת צְנוּעוֹת,

בָּא לְשַׂחֵק בְּעַכְבִישׁ-מַיִם⁶ אֲשֶׁר נִטְפַּל אֶל הַבּוּעוֹת;

יִשְׂמַח עַל קַן קִיכְלִי שָׁחוֹר, שָׂשׂ בְּאֹשֶׁר אֵם הַבָּנִים,

וְלִלְטָאָה פְּזִיזָה יִשְׁרֹק: “גּוּרִי לָךְ, צַר בַּנִּצָנִים!”

צָרִיךְ לִהְיוֹת מִי שֶׁיָּבֹא אָבֵל יָחֵף וְקָרַע קְרִיעָה

עַל הַחֶלְקָה, שֶׁנִּדּוֹנָה בַּגַּרְזִנִּים לַתַּעֲשִׂיָּה;

צָרִיך לִהְיוֹת תֵּל כַּשָּׁפִים, גֵּיא חִזָּיוֹן לְשֵׁד וְשִׁדָּה,

מַאֲמָר קוֹסֵם, מַאֲמָר תַּקִּיף, שְׁבוּעָה חֲמוּרָה וּמַתְמִידָה.

צָרִיךְ לִהְיוֹת שַׂר שֶׁל יַעַר, שֶׁכָּל פָּנָיו קְמָטִים, קְמָטִים,

כִּפְנֵי אַלָּה מֻכַּת-בָּרָק וְעַתִּיקָה וְרַבַּת-מְחָטִים.

וּמַחֲלָפוֹת לוֹ אֲרֻכּוֹת, יוֹרְדוֹת, נוֹפְלוֹת אֶל מוּל עָרְפּוֹ.

כְּגַל שֶׁל כְּמֵהִין יָרֹק-אָפוֹר, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ בָּא לְשָׂרְפוֹ;

זְקָנוֹ מְגֻדָּל, בָּבוֹת סְבוּכוֹת מַאֲפִילוֹת לָעֵינַיִם,

כְּעֵין הַמְּצוּלָה בַּעֲבִי-חֹרְשָׁה בְּמַחֲשַׁכִּים בֵּין-עַרְבַּיִם.

וְאִם לֹא לְמַעֲנוֹ בַּעֲבִי-יַעַר הֵיכַל-דְּמָמָה בֵּין אֳרָנִים,

דִּמְמַת-עוֹלָם, כִּי כֵן אָהֵב, כִּי כֵן דֶּרֶךְ כָּל שְׂבַע-שָׁנִים?

יֶשְׁנָן וַדַּאי בְּנוֹת-הַיַּעַר, מְלֵאוֹת סוֹד כִּבְרַק הַחֶרֶב,

כְּעֵין הַמְּצוּלָה, כַּעֲנַן בֹּקֶר, כְּגַּעְגּוּעִים לִפְנוֹת-עֶרֶב.

כָּל כָּךְ שְׁקוּפוֹת קַלּוֹת-קַלּוֹת, וְעֵינֵיהֶן תְּמֵהוֹת נוּגוֹת,

כְּצִפֹּרֶת גַּן בַּקַּיִץ, כְּהֶגֶה בִּיבִים בֵּין עֲרוּגוֹת.

וּבִמְחוֹלוֹת-הַמַּחְנַיִם גַּם תֵּצֶאנָה בְּנוֹת-הַיָּעַר,

וּמִקְלַעַת פִּרְחֵי מַיִם עַל מַדֵּיהֶן וּבַשָּׂעַר,

עַד הֱיוֹת עֲרָפֶל נִתְלֶה עַל אֲגַמִּים וּפְנֵי בְּרֵכָה,

וְהַלְּבָנָה חִוְרָה, פְּגוּמָה בְּסוֹפֵי חֹדֶשׁ עִם חֲשֵׁכָה.

פישקי (פלך גרודנא) 1910

II

בִּרְשׁוּת שַׂר-שֶׁל-יַעַר דְּנָן וּבִרְשׁוּת

מַשִּׂיגֵי הַסּוֹד וְהַדְּמוּת –

בִּתְחוּמוֹ שֶׁל יַעַר בַּלַּיְלָה, בַּדְּמִי,

אַשְׁבִּיעָה הַלַּיְלָה בִּשְׁמִי

בִּשְׁבוּעָה חֲמוּרָה וּבְשַׁמְתָּא; וּבְאִם

הַיַּעַר עוֹד נִים-וְלֹא-נִים,

אָבֹאָה מִשְׁכְּנוֹתָיו, וְאֶעְבְּרָה בַּסְּבַךְ

וְקָסַמְתִּי לַדֶּשֶׁא הָרַךְ.

אֶת שִׁירַת-הַיְצִירָה אָעִירָה מִתְּהוֹם

לְלֹא-מַמְשְׁלוֹתָיו שֶׁל יוֹם;

וְהֶחְיֵיתִי אַגָּדוֹת הָעֵשֶׂב וְהָעֵץ,

תַּעֲלוּמוֹת הַהֹוֶה וְהַקֵּץ:

כָּל מִסְתְּרֵי-הֲוָיָה בִּתְהוֹמוֹת-אֵין-סוֹף,

סוֹד-עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אַךְ טוֹב.

וּמָלְאוּ חֲדָרָיו גַּעְגּוּעִים וּכְאֵב

אֲשֶׁר לֹא נִתַּן הָשֵׁב,

וְנָגַע עַד לִבּוֹ יְגוֹן דּוֹר-וָדוֹר,

וְדָמַע אֶת דִּמְעוֹת-הָאוֹר.

וְנָפְלוּ הַדְּמָעוֹת בָּעֵשֶׂב, בַּסְּבַךְ –

נִיצוֹצוֹת אוֹר טָמִיר, אוֹר זַךְ,

כְּזִיקִים וּכְטִפּוֹת-אוֹר, פְּלֵטַת-מַשֶּׁהוּ

וּשְׁאָר אוֹר-הַגָּנוּז הַהוּא.

וְאָמַרְתָּ: הֵם שְׁבִיבִים, שֶׁנִּתְקְלוּ בַּתֵּל,

בַּחֲלֹף כּוֹכַב-שֵׁבֶט בַּלֵּיל,

וּנְחִיל-זַהֲרוֹרִים, שֶׁתָּעָה בִּתְחוּם

יְשִׁימוֹן – בְּמֶרְחַבְיָה וָרוּם.

וְלָרְשָׁפִים הַחַיִּים אֵיךְ תִּקְרָא בְּשֵׁם?

–“תּוֹלָעִים שֶׁל יוֹחָנָא” הֵם.

1910

שׁוֹשַׁנַּת פְּלָאִים בְּרוּכַת-אֵל

פּוֹרַחַת לְאִישׁ וָאִישׁ.

יֵשׁ כָּל שְׁנוֹת-חַיָּיו דּוֹרֵשׁ לָהּ,

יֵשׁ מוֹצֵא אוֹתָהּ חִישׁ.

וּבְדַרְכֵי חַיִּים, נֵתַע בָּם

עַד אִם יוֹמֵנוּ רַד,

כָּל פֶּרַח נִפְגֹּשׁ נִשְׁאֲלָה:

“הַאַתְּ שׁוֹשַׁנְתִּי? אַתְּ?” –

וְיֵשׁ עֶרֶב-חֹרֶף נוּגֶה בָּא,

וְאָבְלוּ שַׁדְמוֹת-בָּר,

תִּתְבּוֹנֵן, תַּבְחִין דַּרְכְּךָ –

שׁוֹשַׁנְתְּךָ נִקְטְפָה כְּבָר.

אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁנִּמְצְאָה לוֹ,

וּבְשַׁעְתּוֹ קָטַף זוֹ;

וְאוֹי לוֹ לָאִישׁ לֹא הִכִּיר בָּהּ

בְּדַרְכֵי חַיָּיו הוּא.

טוֹב לוֹ לוּ כָּבָה נֵרוֹ בּוֹ,

וּכְנֶפֶל יָרַד בּוֹר:

הֵן דּוֹמֶה הוּא לְעִוֵּר זֶה,

שֶׁחָשַׁךְ בַּעֲדוֹ אוֹר.

1911, (פינלאנד) Metsola

שְׂמֹאלוֹ שָׁלַח בְּרַעְמַת לָבִיא

וְאֶת יְמִינוֹ אֶל הָהָר,

עַל אֶזְרוֹעוֹ עוֹד יְצַלְצֵל

שְׂרִיד אֲזִקָּיו – כַּבְלֵי צָר.

דַּהֲרוֹת אֵימָה, דַּהֲרוֹת לָבִיא.

כֻּלּוֹ רוֹחֵץ בְּגַלֵי רִיר;

מִנִּי קִרְקָס שֶׁל קֵיסַרְיָה

נִשָּׂא בֵּיתָרָה הָעִיר.

לֵב אַדִּירִים, לֵב הָאַרְיֵה,

יַךְ; מִי יֹאמַר לוֹ: חֲדָל?

וּפִי שִׁבְעָה יִגְבַּר מֶנּוּ

לֵב רוֹכְבֵהוּ, לֵב אֱיָל.

וְהוּא יַךְ, וּכְהוֹלֵם פַּעַם

יַךְ בְּכֹחַ, יַךְ בְּחֹם,

וְהוּא מָלֵא שִׁיר עַל גְּדוֹתָיו,

שִׁירַת גִּיל – לֹא תַּעֲמֹד דֹּם.

וְכֶאֱחֹז הָאֵשׁ בַּיַּעַר

וְאָכְלָה בַּעֲבִי-הַסְּבָךְ,

כֵּן מִתַּחַת גַּבּוֹת סְבוּכוֹת

תִּבְרֹק עֵינוֹ וְאוֹרָהּ צַח.

יִזְכֹּר שִׁבְיוֹ, קִרְקַס רוֹמִים,

נַפְשׁוֹ הוֹמָה תִּדְרֹךְ עֹז:

"יָבֹא יוֹם וַעֲלֵיכֶם נֵרֵד,

כְּרֶדֶת אַרְבֶּה עַל הַגֵּז!

"עוֹד יוֹם לָנוּ, וְאִם בִּיהוּדָה

אַךְ שְׂרִיד מָה וּמְתִים מְעָט,

עוֹד לֹא כָלָה עָשׂוּ עַמִּי,

נָרִים נֵס וּבְחֶזְקַת יָד!"

וּבִנְגֹהוֹת גִּיל קִדְּמוּהוּ

רֻכְסֵי הָר וּתְהוֹמוֹת רוּם;

וּבַאֲשֶׁר יִפְנֶה – מֶרְחָב,

וְאֵין אֲדוֹנִים לוֹ בַּיְקוּם.

1903