יצירות מקור
(3)
בכותרים של אחרים
(3)
-
-
-
-
-
-
תיק רוסי
מתוך
תיק רוסי
(1)
)
-
-
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך: יוסי גלרון־גולדשלגר
מאיה קגנסקיה, סופרת
וחוקרת ספרות בשפה הרוסית נולדה * בקייב, אוקראינה, במשפחה של קצין הצבא
האדום שנהרג בקרבות של מלחמת העולם השנייה. למדה ספרות ופילולוגיה
באוניברסיטת קייב. עלתה ארצה ב־1976. סמוך למועד עלייתה החלה לפרסם את
יצירותיה בכתבי העת המובילים בישראל ובפזורה הרוסית. על אף הקשר העמוק עם
התרבות הרוסית שהיתה תמיד מקור להשראתה, היא הכריזה על עצמה כסופרת ישראלית
והיתה אחת ממייסדי הספרות הישראלית בשפה הרוסית. הז׳אנר הספרותי שהיה אהוב
עליה הוא המסה הספרותית, שהיא השכילה להקנות לה איכות של ספרות משובחת.
ב־1984 פירסמה את ספרה הראשון, ״האמן גאמבס ומרגריטה״ (עם זאב בר־סלע).
ב־1986 כתבה טור קבוע בעיתון ״חדשות״ (תרגום לעברית: ארקן קריב). בשנים
1998–2000 כתבה סדרת מסות לעיתון ״הארץ״. יצירות רבות פרי עטה פורסמו
בתרגום לעברית. החל בסיפורים ״חלומות של יהודים״ (״מאזניים״) ו״האהבה מנצחת
את המוות או שנות החמישים״ (״עתון 77״) וכלה בספר ״דמדומי אלים״ (ספרי
עליית הגג, 2005), שבו נאספו מסותיה הספרותיות משלושה עשורים בתרגומו של
פטר קריקסונוב. ממסותיה האחרות שפורסמו בעברית (כולן
בתרגומו של פטר קריקסונוב): ״לעת חורף מרינה
צווטאייבה״ (״חדרים״); ״מרד משוררים״ (״דימוי״); ״אימת החיים״ (״דימוי״);
״מלך או נביא: השירה העברית בראי השירה הרוסית״ (״אֵב״); ״אני, אנחנו ואתם״
(״גג״). מסותיה ליוו גם כמה מן התרגומים לקלאסיקה הרוסית שראו אור בישראל
בעשורים האחרונים. בין השאר את ״גווארדיה הלבנה״ מאת מיכאיל בולגקוב
(1989), את ״הזמנה לגרדום״ מאת ולדימיר נבוקוב (1995) ואת ״לב כלב״ מאת
מיכאיל בולגקוב (2002). בשנים האחרונות לחייה חקרה את יצירתו הספרותית של
זאב ז’בוטינסקי.
קגנסקיה היא כלת הפרס על שם רוז אטינגר (2004), הפרס של הסוכנות היהודית
לעיתונאים (1989), הפרס על שם פטר שוויפרט (1990), הפרס על שם בולט
אוקוג׳אווה (2000), וכן הפרס הבינלאומי על שם ג׳יימס פרק (1986).
מאיה קגנסקיה נפטרה בירושלים בי״ב בניסן תשע״א, 16 באפריל 2011, בגיל 75,
והובאה למנוחות בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.
* תאריך לידתה אינו ודאי, אולם על מצבתה נחרטה שנת 1936 כשנת לידתה.
נכתב על־ידי נקודא זינגר עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
מקורות נוספים: ויקיפדיה,
Электронная еврейская энциклопедия, Циклопедия,
Centropa
- Мастер Гамбс и Маргарита (Тель-Авив : "Москва-Иерусалим", 1984)
- Вчерашнее завтра : книга о русской и нерусской фантастике (Москва : Российский гос. гуманитарный университет, 2004)
- דמדומי אלים (תל־אביב : ספרי עליית הגג, 2005) <עברית – פטר קריקסונוב. ״על דוסטויבסקי, בולגקוב, סולז'ניצין, צווטאייבה, נבוקוב ועוד״>
- Апология жанра (Москва : Текст, 2014)
- אדמוני, יעל, מיכאיל, יוסף והכלב שביניהם, דבר, א׳ בטבת תשמ"ז, 2 בינואר 1987, עמ' 28
- בר־יוסף, יוסף, גאון־גאון, אבל להתפרנס מזה אי אפשר כאן, במחנה, גל׳ 39 (כ׳ בסיון תש"ן, 13 ביוני 1990), עמ' 34–35, 37
- בר־קדמא, עמנואל, קריירה, אהבה, משפחה, ידיעות אחרונות, 7 ימים, ו׳ באלול תשנ"א, 16 באוגוסט 1991, עמ' 33
- ישורון, הלית, ברוסיה אתה פוגש מפעם לפעם אדם שהוא שווה עולם, חדרים, גל׳ 9 (קיץ 1990), עמ' 170–187
- כצמן, אבי, רוסיה המסכנה, אומרת מאיה כגנסקיה, הארץ, מוסף הארץ, י"ג באלול תשנ"א, 23 באוגוסט 1991, עמ' 5, 7
- ליבנה, נרי, להיות שייכת לאינטליגנציה, חדשות, המוסף, ט׳ בתשרי תשנ"א, 28 בספטמבר 1990, עמ' 18, 20
- לרמן, שמואל, מסה ומריבה, נקודה, גל׳ 287 (2006), עמ' 26–34
- קונסטנטינובסקי, ילנה, המבקרת שתעבה פיקוח אידאולוגי, מקור ראשון, י"ח בניסן תשע"א, 22 באפריל 2011, עמ' 16
על ״דמדומי אלים״
עודכן לאחרונה ב: 14 באוגוסט 2026
- בתיה שוורץ
- יהונתן אהרון
- יוסי לבנון
- מיה קיסרי
- עירית יציב