I.    🔗

וְהִנֵּה מִכְרוֹת־פָּז עַל יַד הַ"נָּהָר

הָאֲמֶרִיקַנִּי". יוֹם עֲבוֹדָה רִאשׁוֹן

וּבְכָל תָּקְפָּם הַצִּפִּיָּה וְהַחִדּוּשׁ.

הַדְּמָמָה גְדוֹלָה. צְעִירִים מְגֻדְּלֵי זָקָן,

מִגְבָּעוֹת רַחֲבוֹת־שׁוּל, עֵינַיִם קוֹפְצוֹת,

וּכָתְנוֹת־חַכְלִיל וּמְגָפַיִם גְּבוֹהִים.

הַלָּלוּ תוֹקְעִים אֵת בִּשְׂפַת הַנָּהָר;

הַלָּלוּ מְנוֹפְפִים כַּשִּׁילִים חַדִּים

וּפוֹרְמִים פַּסִּים מֵחֲזֵה־הַטְּרָשִׁים;

הַלָּלוּ – רֹאשׁ וָרֶגֶל בָּאֲדָמָה,

רַק גַּבָּם כְּמוֹ גַב חֹלֶד נָע עַל קִבְרָם;

הַלָּלוּ שׁוֹכְבִים שְׁטוּחִים עַל גְּחוֹנָם

וּמְגָרְדִים עָפָר בְּצִפָּרְנַיִם קוֹדְחוֹת;

הַלָּלוּ מְנַעַנְעִים בִּזְהִירוּת רַבָּה

אַגְּנוֹת טִיט וּמַיִם כֹּה וָכֹה

וְעֵינֵיהֶם כַּחֲנִיתוֹת תּוֹךְ הָאַגָּן,

כְּמוֹ כִשְּׁפוּ בוֹ אוֹ נִחֲשׁוּ עֲתִידוֹת;

וְהַלָּלוּ אָבָק דַּק בִּשְׁתֵּי כַפּוֹתָם

וְהֵם נוֹפְחִים־נוֹפְחִים עָלָיו כְּמוֹ עַל מִכְוָה

עַד כֻּלּוֹ נִפָּח גָּז וּכְלוּם לֹא נִשְׁאָר.

מִי אֵלֶּה הָאֲנָשִׁים? הַמְשֻׁלָּחִים

לְאֶרֶץ גְּזֵרָה בְשֶׁל חֲטָאִים כְּבֵדִים

לַעֲבוֹדָה בְּלִי כָל תַּכְלִית זוּלַת עָמָל,

אוֹ נִשְׁמוֹת תָּפְתֶּה הֵן בְּחָזוֹת דּוֹלְקִים

הַשְּׁלוּחוֹת לִדְרשׁ סוֹד חַיֵּיהֶן אָבַד

בְּעִמְקֵי אֶרֶץ אוֹ בְּקֻבַּעַת נָהָר,

לִכְבֹּר אֶת כָּל הָעוֹלָם עַד הִמָּצְאוֹ?

וְהַדְּמָמָה גְדוֹלָה מְתוּחָה. רַק לְעִתִּים

יֵשׁ יִשְׁאַג מִי: מָצָאתִי! צֶבַע־זָהָב!

כְּאֶרֶג שְׂמָמִית!

גַּלְעִינִים!

קִטְנִית!

אוֹ יֵשׁ יִתְרַקֵּד מִי עַד כְּדֵי שִׁגָּעוֹן:

רְאוּ! כַּאן סֶלַע, סֶלַע זָהָב! הִנֵּה

הַסּוֹד וְהַמַּטָּרָה,

הַצְדָּקַת כָּל הַדֶּרֶךְ שֶׁל עִנּוּיִים,

הַחֲלוֹם שֶׁבָּא!

וְנִפְנוּ אֵלָיו הָעֵינַיִם כֻּלָּן

לְרֶגַע קָט; אַךְ אָשְׁרוֹ שֶׁל הָאֶחָד

זְמָן רַב לֹא יָאִיר חַיָּיו שֶׁל חֲבֵרוֹ;

וְשָׁבוּ צִפָּרְנַיִם אֶל הַחִטּוּט,

הָעֵינַיִם – אֶל הָאַגָּן,

הַפִּיּוֹת – אֶל הָאָבָק הַפּוֹרֵחַ,

וּדְמָמָה גְדוֹלָה תִּבְלַע כָּל הַקּוֹלוֹת.

לוּנְטְ רָכַב אַט בְּעוֹלַם־תֹּהוּ זֶה

שֶׁמְּשָׁכוֹ וְהִפְחִידוֹ. רֶגַע חָשַׁב

כִּי גֻלְגַּל בֵּין רְפָאִים חוֹזְרִים תָּמִיד –

בְּכָל הַלֵּב שֶׁמֵּת וְלֹא יוּכַל שַׁנּוֹת –

עַל מַעֲשִׂים וּמִפְעָלִים שֶׁל חַיֵּיהֶם.

אוֹ הַכֹּל נִדְמָה לוֹ כְּמִשְׂחָק נוֹרָא

בּוֹ שָׁכְחוּ הַמְשַׂחֲקִים כִּי הֵם מְשַׂחֲקִים,

וּתְנוּעוֹת־חוּץ לֶאֱמֶת־פְּחָדִים הָיוּ.

הוּא רָכַב אַט וְחִפֵּשׂ פְּנֵי מַכָּרִים,

אֲחִיזָה, מַגַּע־סַעַד בְּעוֹלַם־דִּמְיוֹן.

עַל גַּבּוֹ נָשָׂא שַׂק שֶׁמֵּחֲבָלָיו

הִזְדַּקֵּר כַּשִּׁיל עָל שֶׁבְּקֹצֶר־רוּחַ

הַצִּדָּה גָחַן: מַה־לּוֹ כוֹתֵת רַגְלָיו?

יִתְיַצֵּב!

גַּם כַּאן גַּם שָׁם אִם אַגִּישׁ חַדּוּת פִּי

בִּנְשִׁיקָה אֶל הַקַּרְקַע – יִגַּהּ זָהָב.

רְאֵה, הַגּוּץ הַשְּׁמַנְמַן בַּעַל “נָשׁוּבָה”.

הֲתִשְׂבַּע רָצוֹן עַתָּה, דַּג־הַחֶמְאָה?

וְשָׁם, מִי שָׁם? בְּחַיַּי, כֹּמֶר סַלֶם,

שֶׁעָזַב מַעֲלוֹת מִקְדַּשׁ־אֵל וְקָפַץ

אֶל תּוֹךְ הַסָּךְ. רְאֵה, שָׁם תּוֹמַס לוֹגַן,

כְּצָעִיר יָנִיף זָקֵן זֶה גַרְזִנּוֹ;

וּבְמִדְרוֹן־הָר, בְּבֶגֶד־עוֹבְדִים שָׁחוּם,

מִי גְחוּנָה שָׁם וּמְקִימָה מִזְבַּח אֶבֶן

לְכֵרַת־עָרֶב? לִבּוֹ נָקַף: לוֹלָה!

הוּא מָשַׁךְ רִסְנוֹ לָנוּס, לִרְכַּב הָלְאָה,

אַךְ עָצַר סוּסוֹ, צָנַח, חָזָה קַרְקַע

לְיַד הַנָּהָר, מָדַד אֶת " חֶזְקָתוֹ"

וְאִישׁ לֹא שָׁעָה אֵלָיו; תָּחַב אֵתוֹ

וּמִלֵּא אֶת אַגָּנוֹ טִיט וּמַיִם

וְהֵחֵל מְנַעַנְעוֹ בָאֳמָנוּת רַבָּה,

וּבִן־רֶגַע הָיָה חֵלֶק מֵהֶחָזוֹן

שֶׁנִּדְמָה מִשְׂחָק הוּא וְגַם אֱמֶת־פְּחָדִים

בַּקַּלַּחַת הָעֲמֻקָּה שֶׁל הֶהָרִים.

אַךְ לֵיל עֵת רַד עַל מְדוּרוֹת פְּזוּרוֹת קְטַנּוֹת

וְלוּנְטְ אָכַל פִּתּוֹ, סוֹקֵר תּוֹךְ אַגָּנוֹ

שֶׁמִּלְּאוֹ עִם גְּמַר יוֹם וּלְקָחוֹ אִתּוֹ

לְהָזִין עֵינָיו, שָׁמַע קוֹלוֹת קוֹרְאִים;

וּמִקִּיר הָאֹפֶל סְבִיב הָאֵשׁ הֶאְדִּימוּ

זֶה אַחֲרֵי זֶה פְּנֵי רַבִּים מִבְּנֵי דַרְכּוֹ:

– לוּנְטְ!

– שַׂר הַמָּגֵן!־

– אֵי כָל הַזְּמַן נַחְבֵּאתָ?

– מַה פָּעַלְתָּ הַיּוֹם?

– נִשְׁבַּעְתִּי, כָּל הָאָרֶץ זָהָב.

– כַּךְ לֹא שֵׁעַרְנוּ!

וּמִחוּג הָאֵשׁ – אֶל תּוֹךְ הַקִּיר הָאָפֵל

בְּקוֹלוֹת “לֹא שֵׁעַרְנוּ”. לוּנְטְ שׁוּב לָקַח

וְנוֹפֵף אֶת אַגָּנוֹ מוּל הַמְּדוּרָה,

עַד עַכָּבִישׁ שָׁחוֹר תּוֹךְ הַמַּיִם נִגְלָה

עִם אֶרֶג־פָּז וְעֵינֵי־פָז קְטַנְטַנּוֹת

שֶׁהִבִּיט יָשָׁר אֶל תּוֹךְ עֵינֵי לוּנְטְ

וּמְשָׁכוֹ אֶל תּוֹךְ קוּרָיו שֶׁמִּלְּמָטָה.

 

II.    🔗

יְשַׂחֲקוּ נָא הַנְּעָרִים שָׁם בְּזָהָב;

אֲנִי לִמְלַאכְתִּי. כַּךְ הַזָּקֵן הִרְהֵר

בְּשִׁבְתּוֹ פַּעַם בְּמִדְרוֹן הָר עִם בִּתּוֹ

תַּחַת חַכְלִיל שְׁקִיעָה מוּל הַיַּעַר הָאָפֵל:

אֲנִי לִמְלַאכְתִּי. וּמִמָּחֳרָת קָם

וְלָקַח אֶת גַּרְזִנּוֹ וּגְדָל־פְּסִיעוֹת,

רָם וּרְחַב הַגֶּרֶם, רָם עוֹד יוֹתֵר

בַּגַּרְזֶן שֶׁעַל כְּתֵפוֹ, פָּנָה מַעְלָה

לְיַעֲרוֹת הָרִים; וּמִזְּמָן לִזְמָן

לַמּוֹרָד שָׁלַח קוֹל חֲבָטָה עַזָּה,

קוֹל אָדָם מַכֶּה יַעַר: פַּנֵּה מָקוֹם

לַאֲמֵרִיקָה דוֹרֶכֶת עֹז מַעֲרָבָה.

יָקוּמוּ בָתִּים לְמַרְגֵּעַת לַיְלָה,

לְחַיֵּי יִשּׁוּב וְלַאֲסֵפוֹת עֹנֶג;

שָׁם יֵדַע גֶּבֶר רַעְיָה, וּבִצְעָקוֹת

מְפַלְּחוֹת לֵב הֶהָרִים דּוֹר יִוָּלֵד

לֹא יֵדַע כָּל טִלְטוּלֵי־נֹד שֶׁל הוֹרָיו

וִיקַבֵּל כָּל הַיְּרוּשָׁה בְּלִי מַכְאוֹבִים, –

חֲבָטוֹת עַזּוֹת, וּבִנְקֹף שָׁבוּעוֹת

הוֹפִיעוּ בָּתֵּי־עֵץ בְּצַלְעוֹת הָרִים

עִם דְּלָתוֹת וְחַלּוֹנוֹת, פֹּה וְשָׁם

גַּם פִּרְחֵי קַלִּיפוֹרְנִיָּה בַּחַלּוֹן.

וְלוּנְטְ בְּכָל מְאֹדוֹ הִשְׁתַּקֵּעַ

בַּחֲפִירַת פָּז. הַלֵּב אֲשֶׁר גּוֹרָלוֹ

צִוָּהוּ חַפֵּשׂ בְּלִי הוֹדִיעַ מָה,

עַל כָּל חִדּוּשׁ יַעֲמֹד: אוּלַי אַתָּה, אָתָּה!

וּבְתוֹךְ הַחִדּוּשׁ רִקְּדָה מִי

שֶׁבְּכָל לְבָבוֹ חָפֵץ לוּנְטְ לִשְׁכֹּחַ

וּבְכָל לְבָבוֹ זָכַר. רִאשׁוֹן לַתְחִיל

וְאַחֲרוֹן הָיָה לַעֲזֹב אֶת הַחֲפִירוֹת.

וּמַעְלָה מֵאֲחֵרִים דָּץ כַּשִּׁילוֹ

וְיוֹתֵר שָׂשׂ מֵהֶם עַל סְלָעִים צָנַח

עַד כְּמַקֵּל הַמְנַצֵּחַ הָיָה בְּיָדוֹ

בְּתִזְמֹרֶת דְּמָמָה שֶׁל עֲבוֹדַת זָהָב.

אַךְ יֵשׁ שֶׁהִפְסִיק רֶגַע וְהִזְדַּקֵּף:

הִנֶּהָ מְדַלְּגָה קַלָּה וְאַוְרִירִית

בֵּין כּוֹרִים כְּבֵדִים זִקְנֵי־מְחָטִים לָמוֹ;

וּכְיַלְדֵי־רֹךְ לְאִמָּם כֵּן לָהּ יַרְאוּ

מִי אָבָק רַב, מִי צְרוֹר, וּמִי גוּשׁ מַבְרִיק.

וְכָאֵם עַל שִׁכְמָם תְּטַפֵּחַ: חִפְרוּ, חִפְרוּ!

אָז מִמַּעֲמַקָּיו קָרָא לִבּוֹ: לוֹלָה,

מַדּוּעַ זֶה רַק לִי, רַק לִי תְקַמְּצִי

אֲרֶשֶׁת חַמָּה וְטִפּוּחַ יָדֵךְ?

עִם “זְקַנְקַן” יֵשׁ תֵעָלְמִי יוֹם אוֹ יָמִים

וּבְשׁוּבְכֶם מְעֻלָּפִים צַיִד, אַתְּ

כֹּה קְרוּנַת־גִּיל. הֲדָבְקָה נַפְשֵׁךְ בּוֹ?

רְאִי, מָצָאתִי סֶלַע־קְוַרְצָה זֶה

שֶׁאֶחָד סֶדֶק בּוֹ מוּזָרוֹת זָרַח.

הִתְחַלְתִּי מְסַתֵּת בּוֹ וְקוֹלְפוֹ זָהִיר;

וּמַה נִּטְמַן תּוֹכוֹ? לֵב שֶׁל פָּז! גְּעִי בוֹ,

הַאֵינוֹ חַם? הַאֵינוֹ חַי וּמְפַרְפֵּר? –

“חֲפוֹר, חֲפוֹר!” כֵּן אֶחְפֹּר, לוֹלָה, אֶחְפֹּר,

עַד מַטְמוֹן אַחֲרוֹן אוֹצִיא מִתּוֹךְ שְׁבִי

הָאָרֶץ הָאֲרוּרָה (הוּא רַק הָגָה

נִיב אַחֲרוֹן זֶה וְלִבּוֹ חָל מֵחֵטְא).

וּבְפִנַּת אָהֳלוֹ כַּדִּים בּוֹלְטֵי בֶטֶן

כְּבַרְוָזוֹת שְׂבֵעוֹת זוּ עַל זוּ מִתְרַפְּקוֹת:

תִּמְכִינִי אָחוֹת, עוֹד מְעַט אֶתְפַּקַּע!

וַעֲמַל הַכּוֹרִים עֵת לְסַקְרַמֶּנְטוֹ

לְפִקָּדוֹן לֻקַּח, אָז הַצְּרוֹר שֶׁל לוּנְטְ,

כְּבֵן יָחִיד רַךְ לְעַיִן רָעָה צָפוּי,

בְּיֶתֶר שְׁמִירָה כָל הַדֶּרֶךְ הוּבַל.

כֵּן, אֶחְפֹּר, אֶחְפֹּר. –

וְאֵי־שָׁם יָשַׁב מִי וְקִמֵּט מִצְחוֹ:

הָעֲבוֹדָה אִטִּית וְהַיְגִיעָה גְדוֹלָה

וְלֹא כָל הָאוֹר יֵחָשֵׂף מֵחֶשְׁכָתוֹ

וְלֹא כָל הַפָּז יִגָּרֵד מֵעֲפָרוֹ;

אֶל נָכוֹן יֵשׁ מַנְגָּנוֹן שֶׁלְּמוּל יָד

כַּבָּרָק הוּא מוּל הַכּוֹת צֹר עַל צֹר,

שֶׁבְּהַרְבֵּה צִמְדֵי־יָד אֶת מְלַאכְתּוֹ יַעַשׂ,

וּבְלִי חֲנִינָה יָרִיק כָּל הַנִּכְסָף

בְּלִי הַעֲנִיק אַף כְּגַרְגַּר חוֹל לַקְּלִפָּה.

הוּא יָשַׁב־חָשַׁב, הִבִּיט בַּחֲלַל מֹחוֹ

עַד הָגִיג מוּאַר־פָּנִים גָּח: הִנֵּנִי! –

וְיוֹם אֶחָד חָזַר לוּנְטְ מִסַּקְרַמֶּנְטוֹ,

מַה־יִּשָּׂא בְּעֶגְלָתוֹ? כּוֹרִים רַבִּים

– הִתְלַקְּטוּ סְבִיבוֹ: עֶרֶשׂ הֵבִיא אִתּוֹ

שֶׁלְּרָחְבָּהּ בְּתַחְתִּיתָהּ פַּסֵּי כַּסְפִּית

הַמְחַלְּצָה כָּל הַפָּז מִתּוֹךְ עֲפָרוֹ

וּבְלִי הִפָּרֵד מֶנּוּ תִבְלְעֶנּוּ;

רַק עַל הָאֵשׁ בְּאַבִּיק עֵת תִּתָּלֶה,

אָז הִיא הַזּוֹלְלָה בְּקִיטוֹר תַּעַל

וְכֹל שֶׁקָּלְטָה תַּנַּח מִתַּחְתֶּיהָ.

וְלוּנְטְ בֵּאֵר, כֻּלּוֹ נִרְגָּשׁ, כְּשֶׁמִּגְבַּעְתּוֹ

לַאֲחוֹרָיו שְׁמוּטָה: "סְבִיב עֲרִיסָה זוּ

מִתְחַלְּקָה וּמִתְגַּבְּרָה הָעֲבוֹדָה;

אִישׁ אֶחָד יַלְעִיטֶנָּה מַעְדְּרֵי עָפָר,

הַשֵּׁנִי יַשְׁקֶה אוֹתָהּ דָּלְיֵי מַיִם,

וְהַשְּׁלִישִׁי יְנַעֲנֵעַ הָעֲרִיסָה.

עִם כָּל נִעֲנוּעַ סָג הַיְסוֹד הֶעָכוּר,

עִם כָּל נִעֲנוּעַ יִשְׂגֶה בְּרַק הַיְקָר, –

וְאַי־לוּ־לוּ מַחְמַלִּי נוּם וּגְדָל

עַד רַגְלְךָ בְּכֹתֶל עֶרֶשׂ תִּבְעַט,

אָז תֵּצֵא וּלְבָבֵנוּ אוֹר תְּמַלֵּא".

הוּא הִפְשִׁיל רֹאשׁ וְיָרָה צְחוֹק אֶל עָל,

וְכֻלָּם צָחֲקוּ אִתּוֹ, טָפְחוּ לוֹ עַל גַּבּוֹ.

כֵּן, אֶחְפֹּר, אֶחְפֹּר. –

וּפַעַם בְּצָהֳרֵי־יוֹם עֵת הָעֲבוֹדָה

בְּלַהֲבָהּ הָיְתָה סְבִיב עֲרִיסוֹת רַבּוֹת,

הַלָּלוּ מְפַטְּמִים אוֹתָן עָפָר לַח,

הַלָּלוּ מַשְׁקִים וְהַלָּלוּ מְנַעַנְעִים,

וּפִתְאֹם קָפְאוּ כָל הַתְּנוּעוֹת: שׁוּר!

שָׁם מִן הַדֶּרֶךְ רָכוּב עַל סוּס שְׁחַרְחַר

הַצּוֹעֵד אַט, לוּנְטְ בָּא בִכְתֹנֶת־חַכְלִיל

וּמִטְפַּחַת־חַכְלִיל קְשׁוּרָה עַל צַוָּארוֹ

וְשַׁלְשֶׁלֶת גּוּשֵׁי פָּז עַל מִפְתַּח חָשְׁנוֹ,

וְאַחֲרָיו מֶכְּסִיקַנִּים לְבוּשֵׁי־קְרָעִים,

פְּנֵיהֶם – לְבֵנִים שְׂרוּפוֹת, וְהַשְּׂפָמִים

חֲנִיתוֹת שְׁחוֹרוֹת דּוֹקְרוֹת לְעֶבְרֵיהֶן.

מַה יַּעַשׂ בָּם? הַלְקָחָם שֶׁבִי? לָמָּה?

שׁוּר!

כְּמֶלֶךְ מוֹדֵד גְּבוּל מַמְלַכְתּוֹ, לוּנְטְ

פּוֹסֵעַ פְּסִיעוֹת מְדוּדוֹת לְיַד הַנָּהָר,

אַרְבָּעִים צַעַד וְשׁוּב וְשׁוּב אַרְבָּעִים.

הוּא נוֹתֵן אוֹת וְעַל כָּל חֶלְקָה מְדוּדָה

עֲרִיסָה תוּצַג. אָז אֶל גְּדוּדוֹ יִפְנֶה:

– מַשְׂכֻּרְתְּכֶם תֵּדָעוּ?

– סִי סֶנְיוֹר.

– וְלֹא תִגְנֹבוּ?

– נוֹ, סֶנְיוֹר.

– הֲתֵדְעוּ אֵיךְ הַכּוֹרִים שׁוֹפְטִים גַּנָּב?

– סִי, סֶנְיוֹר.

הוּא עָמַד דֹּם וּבָחַן הֵיטֵב גְּדוּדוֹ

שֶׁנִּצַּב מוּרַד־רֹאשׁ וּשְׁחוּז־חֲנִיתוֹת:

– כַּאן תּוּצַג שֹׁקֶת בֹּקֶר וַעֲרָבִים,

בָּהּ דַיְסָה טוֹבָה תִמְצְאוּ לְמַאֲכָל,

הָחֵלּוּ!

וּמַהֵר עַל כָּל חֶלְקָה עָמְדוּ שְׁלשָׁה,

וְכָרוּ שָׁטְפוּ נִעַנְעוּ הָעֲרִיסוֹת;

וּמִמֶּרְחָק כָּל הַכּוֹרִים עָמְדוּ קוֹפְאִים,

וְכָל פֶּה וְעַיִן עִגּוּל שֶׁל תִּמָּהוֹן,

עַד “זְקַנְקַן־זָהָב” הֵעִיף מַבָּט כְּחַלְחַל

אֶל עֵבֶר לוֹלָה, קָרָא מִתּוֹךְ לִגְלוּג:

– הָאֵל הַגָּדוֹל לוּנְטְ!

וְהוֹרִיד אֶת כַּשִּׁילוֹ מִמְּקוֹם קָפָא,

חִישׁ נָע כָּל כַּשִּׁיל אִתּוֹ מַעְלָה מָטָה,

וְלוֹלָה דִלְּגָה שׁוּב אַוְרִירִית קַלָּה,

מְחַלְּקָה לְטִיפוֹת־יָד וּמִלּוֹת־חִבָּה;

אַךְ הַקֶּצֶב הָפְרַע, מַבְּטֵי קִנְאָה תָעוּ.

וְלוּנְטְ צָעַד קוֹמְמִיּוּת, סָקַר עוֹבְדָיו,

וּמִזְּמָן לִזְמָן לְבָבוֹ קָרָא נֶעֱלָב:

חָנִּינִי נָא גַם אָנִי!

אַךְ בָּעֲרָבִים אָהַב עוֹד לָקַחַת

וּלְנוֹפֵף אֶת אַגָּנוֹ מוּל הַמְּדוּרָה,

עַד עַכָּבִישׁ אָפֵל מִתּוֹךְ מֵימָיו גָּח

עִם אֶרֶג־פָּז וְעֵינֵי־פָז קְטַנְטַנּוֹת

וְהִבִּיט יָשָׁר אֶל תּוֹךְ עֵינֵי לוּנְטְ

וּמְשָׁכוֹ אֶל תּוֹךְ קוּרָיו שֶׁבְּמַעֲמַקִּים.

 

III.    🔗

יוֹשֶׁבֶת אֶבִּי בְּאַפְלוּלִית חֶדְרָהּ

וּבְנִגּוּן נוּגֶה תְנַעֲנֵעַ עֶרֶשׂ:

כַּךְ שָׁרָה אֶבִּי בְּאַפְלוּלִית חֶדְרָהּ,

וְכָל הַצְּלָלִים נָעִים שָׁרִים אִתָּהּ,

עַד יִפְּלוּ כֻלָּם יַחַד בִּבְכִי עָצוּר.

 

IV.    🔗

חֲבוּרַת כּוֹרִים יָשְׁבָה בְלֵיל־אֱלוּל

סְבִיב מְדוּרַת לוֹגַן חוֹלְמִים עַל שִׁיבָתָם.

נְצוּרוֹת וְנִפְלָאוֹת אוֹתוֹ יוֹם

מִפִּי חֲדָשִׁים כּוֹרִים שָׁמְעוּ, אֵיךְ

לַמִּזְרָח שָׁבוּ רַבִּים מֵהַחֲפִירוֹת

וּמְקִימִים בָּתִּים רָמִים לְתִפְאָרָה

וַחֲנוּיוֹת עִם חַלּוֹנוֹת־בְּדֹלַח גְּדוֹלִים

וּבוֹנִים עָרִים, מוֹתְחִים פַּסֵּי־בַרְזֶל,

וְעוֹרְקֵי כָל הָאָרֶץ, דָּמָם הֻקַּז

בַּקְּרָב עִם מֶכְּסִיקָה, שׁוּב דּוֹפְקִים מְלֵאִים.

הֵם יָשְׁבוּ חוֹלְמִים אֶת חֲלוֹם שִׁיבָתָם.

רַק אֶחָד לוּנְטְ קְצַת מֻפְרָשׁ מֵהַמַּעְגָּל,

מִתְיַחֵד עִם תַּעֲלוּמָה הַמְבַקַּרְתּוֹ

בְּכָל לֵיל עֵת יַבִּיט תּוֹךְ הַנָּהָר הָאָפֵל.

הַמְּדוּרָה נִפְּצָה שְׂמֵחָה, יָרְתָה גִצִּים.

וּבַשַּׁחַק אֵיזוֹ גְבֶרֶת שָׁם עֲדִינָה

בְּעַד פַּרְגֹדִים כְּחֻלִּים תָּקְעָה אָזְנָהּ,

אֹזֶן צֶדֶף צַח עִם נֶזֶם־כּוֹכָב תָּלוּי,

לִשְׁמוֹעַ כּוֹרִים חוֹלְמִים אֶת שִׁיבָתָם.

וְאֶחָד פָּתַח, עֶלֶם רָזֶה שְׁחַרְחַר:

"אָנֹכִי פְּרַקְלִיט צָעִיר, וְאָהַבְתִּי

הַנָּאוָה בַּעֲיָרָתִי, אַךְ אָבִיהָ

מִפְּרַקְלִיט צָעִיר דַּל בִּרְכָתוֹ יִמְנַע.

וַאֲנִי וּבְחִירַת לִבִּי בְּכָל יוֹם־רִאשׁוֹן

בַּיַּעַר חִפַּשְׂנוּ עֵצוֹת וּבָכִינוּ,

עַד בּוֹא מִקַּלִּיפוֹרְנִיָּה הַבְּשׂוֹרָה.

אָז לְיַד הַדֶּלֶת מֵאֲחוֹרֵי בֵיתָהּ

הִיא נָשְׁקָה לִי וְנִשְׁבְּעָה לְחַכּוֹת.

וְרַק אַחַת אֹבֶה: לִצְבֹּר חִישׁ דֵּי זָהָב

וְלָשׁוּב מְקוֹם הַנַּעֲרָה לִי תְחַכֶּה,

וְאָבִיהָ עַצְמוֹ יֵצֵא שָׂשׂ לִקְרָאתִי."

הַשֵּׁנִי סָח, וְהוּא הַגּוּץ הַשְּׁמַנְמַן

שֶׁמִּדֵּי רָאָה לוֹלָה כַּאן בַּמִּכְרוֹת

אֶת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ נִשֵּׁק עַל שֶׁאִיְּמָה

בְּאֶקְדֹחַ אִם לְאָחוֹר יִצְעַד צָעַד:

"לִי חֲנוּת־מַכֹּלֶת, אָמְנָם קְטַנָּה

אַךְ פִּרְנְסָה בְּכָבוֹד אֶת בְּנֵי בֵיתִי.

עַד נָבָל בָּא וְתָקַע אֶת חֲנוּתוֹ

כַּחֲנִית בְּצַלְעִי. וּמַה אֹבֶה לָשׁוּב

וּלְחַלֵּץ אֶת הַחֲנִית הַזֹּאת מִיָּדוֹ!

אָז בָּנַי יֵלְכוּ לְמִכְלָלוֹת גְּדוֹלוֹת,

אֲשַּׁדֵּךְ בְּנוֹתַי לְבַחוּרִים נָאִים,

וְאִשְׁתִּי תֵצֵא כְבוּדָה בֵּין הַנָּשִׁים".

הוּא נָעַץ פְּנִינֵי־עֵינָיו תּוֹךְ הַמְּדוּרָה

וְשָׂם יָד שְׁמֵנָה עַל קָרַחַת רֹאשׁוֹ

כִּלְעַכֵּב שָׁם חֲלוֹם־יְקָר פֶּן יָעוּף.

סָח שְׁלִישִׁי וְהַכֹּמֶר הוּא מִסֵּלֶם:

"וַאֲנִי בֵּית־תְּפִלָּה לִי יְשַׁן הַקּוֹרוֹת

רְעוּעַ־גַּג וּמְרֻפַּט־עוּגָב. אָמְנָם

גַּם מֵאֹהֶל דַּל לֹא יַרְחִיק אֵל שְׁכִינָתוֹ,

וְעוּגָב שָׁבוּר אֵל לֹא יִמְאַס אִם

אֶצְבָּעוֹת קוֹדְחוֹת־אַהֲבָה פּוֹרְטוֹת עָלָיו.

אַךְ גַּם דָּוִד בִּקֵּשׁ לִבְנוֹת מִקְדָּשׁ נֶהְדָּר

וּשְׁלֹמה אָמְנָם בָּנָה. וּכְשֶׁאָשׁוּב

אָקִימָה מִקְדַּשׁ־הוֹד עִם כִּפַּת זָהָב

וְעוּגָב גָּדוֹל עִם צִנּוֹרוֹת־זָהָב,

וְכַבִּירָה, דְּבֵקָה וּבוֹעֶרֶת תַּעַל

עַל גַּלֵּי זָהָב נְגִינַת־אָדָם. לִי נִדְמֶה

בְּהֵיכָל זֶה הָאָדָם יִהְיֶה טָהוֹר

וּמֵהֵיכָל זֶה לְבֵיתוֹ יִמְשֹׁךְ טָהֳרָה,

וְהָלְאָה, שָׂטָן, הָלְאָה, נָחָשׁ קַדְמוֹן!"

וּרְבִיעִי בַּעַל הַזְּקַנְקַן סָח בִּנְעִימוּת:

"אֲנִי זֹאת אֹבֶה: לִצְבּוֹר חִישׁ דֵּי זָהָב

וּלְאַלַּבַּמָּה לָשׁוּב. שָׁם לִי אֶקְנֶה

שְׂדֵה־כַּרְפַּס גָּדוֹל וּמָאתַיִם כּוּשִׁים,

וְאַחֲרֵי כֵן כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה;

אָז אֶהְיֶה רֹאשׁ לִמְדִינַת אַלַּבַּמָּה,

וְאִשְׁתִּי תֵּשֵׁב עַל מִרְפֶּסֶת רְחָבָה,

וְלַהֲקַת כּוּשִׁים מֵאַחֲרֶיהָ יַעַמְדוּ

וִינַפְנְפוּ עָלֶיהָ מְנִיפוֹת גְּדוֹלוֹת".

הוּא הִצְלִיף מַבָּט כָּחוֹל בִּשְׂחוֹק מָתוֹק

עַל לוֹלָה שֶׁמִּמִּפְתַּן בֵּיתָהּ שָׁמְעָה

וְעֵינֶיהָ זַעַם וּפִיהָ זָע מִגֹּעַל.

סָח חֲמִישִׁי, זְקַּן הַחֲבוּרָה סְגוּר־עֵינַיִם,

וּבְחוֹרְשַׁת סַנְטְרוֹ קְצוֹת אֶצְבָּעוֹת תָּחַב:

"אֲנִי אֵין נַפְשִׁי לָשׁוּב. בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת

שָׁרָשִׁים תַּחְתַּי לֹא אָבִיתִי הַכּוֹת.

הִרְגַּשְׁתִּי אֵי־שָׁם בְּסוֹף הַדֶּרֶךְ מְקוֹמִי.

וּבְיוֹם הַגִּיעִי שָׁם מַה יֵצַר לַקְּשִׁיב

קוֹל שֹׁרֶשׁ יָתוֹם יֵבְךְּ לִי מֵהַדָּרֶךְ.

לֹא, אַחַי, לֹא! לְאֶרֶץ זוּ לֹא בָאנוּ

בִּמְלֹא חָפְנֵינוּ לַחְפֹּן מֵעֲפָרָהּ

וְלָנוּס חִישׁ. כַּךְ עוֹשִׂים גּוֹנְבֵי־לָיְלָה.

לֹא זֹאת כַּוָּנַת כָּל הַסַּעַר הָעַז

שֶׁפְּעָמִים שָׁלשׁ קָם וְסָחַף גְּבָרִים

מֵעִיר וּכְפָר וְעָשָׂם צְנֵפָה אַחַת –

הַפּוּרִיטַנִּים מִנְּיוּ־אַנְגְּלִיָּה,

מְתוּנֵי נִיב וָצַעַד מִפְּנִים הָאָרֶץ,

וּבְנֵי הַדָּרוֹם גֵּאִים וּמְנֻמָּסִים –

וְיָדָם בְּלִיסְטְרָה אֶל קִיר מַעֲרָב רִאשׁוֹן,

וְאָז – לַקִּיר הַשֵּׁנִי, אָז – לָאַחֲרוֹן.

לֹא זֹאת הִיא הַכַּוָּנָה: לָנוּס חִישׁ!

כְּאֶחָד אִישׁ הָיִינוּ גְדָל־צְעָדִים

שֶׁרַגְלוֹ אַחַת – תְּחִלָּה, שְׁנִיָּה – סוֹף,

וְעֵת יִצְעַד צַעַד מִתְחַלְפִים סוֹף וּתְחִלָּה.

אַל נָא לַיְשִׁימוֹן נִתֵּן לִמְחוֹת עַתָּה

אֶת כָּל צְעָדֵינוּ. לֹא, אֲנִי לֹא אָשׁוּב.

לְהַשְׁלִים אֹבֶה אֶת מְלַאכְתִּי כַּאן:

עוֹד בָּתִּים, עוֹד בֵּית וַעַד, וְאַחֲרֵי כֵן –

לֹא אֵדַע מַה אָז אֹבֶה". הוּא נִשְׁתַּתֵּק.

בַּמַּעְגָּל אֵי־מִי מָחָה דִמְעַת עָיִן.

וְלוּנְטְ עוֹד יָשַׁב מֻפְרָשׁ וּמִסְתַּכֵּל

בְּרִשְׁתּוֹת־נֹגַהּ פְּרוּשׂוֹת עַל הַנָּהָר.

אָז הֵחֵל סָח כְּמוֹ חוֹלֵם: שָׁם בָּעֹמֶק

מַה־שְּׂכִיּוֹת חֶמְדָה זוֹרְחוֹת בַּאֲפֵלָתָן!

לוּ הִטִּינוּ אֶת הַנָּהָר מֵאֲפִיקוֹ,

לוּ סֶכֶר בַּחֲצִי –עִגּוּל הֲקִימוֹנוּ

לְגַלּוֹת אֶת תַּחְתִּיתוֹ שֶׁל הַנָּהָר

מַטְמוֹנִים מַה־יְקָרִים שָׁם מָצָאנוּ!

מֵאַיִן גּוֹרְפִים אוֹתָם זְרָמִים אֵלֶּה?

בַּעֲבִי הָאָרֶץ עוֹבְרִים עוֹרְקִים שׁוֹנִים

שֶׁל בַּרְזֶל אָבָץ נְחשֶׁת וְעוֹפֶרֶת.

בֵּינֵיהֶם עוֹרֵק אֶחָד שֶׁבִּגְלָלוֹ

הָאָדָם יַשְׁלִיךְ הַכֹּל אַחֲרֵי גֵווֹ:

דְּמִי בַיִת, אַהֲבַת אִשָּׁה, חֶבְרָה, חַיִּים.

זוֹרֵחַ, גֵּא, מִתְפַּתֵּל זֶה הָעוֹרֵק

וְשׁוֹלֵחַ פֹּה וְשָׁם שָׂרִיגִים דַּקִּים,

וְעַל אֶחָד מִנִּי אֵלֶּה יֵשׁ נִתְנַפֵּל:

מָצָאנוּ! מָה אֻשַּׁרְנוּ! אַךְ חֲבָל,

חִישׁ נִמְצָא, שָׂרִיג דַּק הוּא, תּוֹלָע קָטָן,

שֶׁדַּג הָאשֶׁר בּוֹלְעוֹ עַד אַרְגִּיעָה

וְנֶעְלָם בְּמַעֲמַקִּים. אַךְ יֵשׁ מְקוֹמוֹת

שֶׁנְּחַשׁ הַזָּהָב עַצְמוֹ יִזְחַל קָרוֹב

לְעוֹר הָאָרֶץ אַחַי, כַּאן הַמָּקוֹם".

הוּא הִשְׁתַּתֵּק, סָקַר הָעֵינַיִם סְבִיבוֹ

לְכוּדוֹת אֵשׁ וַחֲלוֹם, אָז נִלְהָב הִמְשִׁיךְ:

"אוּלַי לְיַד הַנָּהָר סַן ווֹקִין שָׁם, אוֹמְרִים,

הַפָּז גְּדָל גּוּשִׁים אִם גַּם פָּחוֹת צָרוּף

כִּי טֶרֶם נָדַד עַד כְּדֵי הַבְרָקָה,

אוֹ אוּלַי לְיַד נְהַר־הָרַחֲמִים גּוֹלֵשׁ

מֵהָרִים רָמִים לְתוֹךְ זֶה סַן ווֹקִין;

אַךְ אֵי־שָׁם בְּרֹאשׁ הֶהָרִים אֵם הָעוֹרְקִים,

וּפֶצַע־אֶרֶץ שָׁם לִרְחָבָה נִפְתָּח

הַמְזַלֵּף נִטְפֵי דָמוֹ הַזּוֹרֵחַ

אֶל תּוֹךְ גָּבִיעַ עָמֹק זֶה וְאָרֹךְ.

אֵי־שָׁם עַל מִטַּת הָר גָּבוֹהַּ שׁוֹכְבָה

מִתַּחַת מַרְבַד צַח וְרוּחוֹת שָׁרוֹת

הַמַּלְכָּה כֻלָּהּ פָּז חֲמוּדַת גֵּו.

נְחַפְּשֶׂנָה, אַחַי, נָרִים מַרְבַד שִׁלְגָּהּ

וְקֵץ לְחֵלֶק רַב שֶׁל צַעַר הָאָדָם,

עֲנִיּוּת תִּתֹּם, רָעָב בַּל יִוָּדַע,

וְחֶרֶב קְרָבוֹת תּוֹךְ נְדָנָהּ תִּישַׁן".

הוּא חָדַל. קוֹלוֹ, טוֹבֵל בְּהִתְרַגְּשׁוּת,

לֹא עָלָה שׁוּב. אַךְ כּוֹרִים עוֹד הִקְשִׁיבוּ

מַשְׁקִיפִים אֶל הַמְּדוּרָה הַשּׁוֹקַעַת.

הַזָּקֵן יָשַׁב וְסֶלַע־רֹאשׁוֹ סָגוּר.

לוֹלָה עָמְדָה דֹּם, קוֹפֵאת, מֻפְשֶׁלֶת רֹאשׁ.

אָז קָמוּ כוֹרִים לֵילֵךְ. תּוֹמַס נִגַּשׁ,

יַד־חִבָּה שָׂם עַל לוּנְטְ: חֲלוֹמוֹת תַּחְלֹם,

חֲלוֹמוֹת מְסֻכָּנִים! וְהַזְּקַנְקַן

הוּא זָרַק חִיּוּךְ־לִגְלוּג לוֹ: הִזָּהֵר

פֶּן תִּבְעַט בְּךָ הַמַּלְכָּה הָעֲנֻגָּה

מִמְּרוֹם מִשְׁכָּבָהּ בִּקְצֵה בֹּהֶן רַגְלָהּ.

וְלוּנְטְ עוֹד נִשְׁאַר סָגוּר תּוֹךְ הֲזָיָה

שֶׁפִּיו עֵת עִצֵּב יְצוּרֶיהָ נָפַח

עֹז־מִשְׁנֶה בָהּ. וּפִתְאֹם לוֹלָה אֶצְלוֹ:

“נָא סַפֵּר עוֹד מְעַט עַל מַלְכַּת זָהָב”.

הוּא נֵעוֹר, הִבִּיט בָּהּ תָּמֵהַּ, הֵחֵל:

“תַּחַת סָדִין צַח” – “כֵּן, כֵּן. אַךְ אֵי הַדֶּרֶךְ?”

"לְאֹרֶךְ נַחַל וּמִנַּחַל אֶחָד

לְאַחֵר יוֹתֵר צַר מִתְפַּצֵּל מֶנּוּ.

וְכָל הַזְּמַן מְטַפְּסִים מַעְלָה מָעְלָה

עַד הָר כְּכֹתֶל זָקוּף" – הוּא לֹא הִמְשִׁיךְ.

הוּא רָאָה אֶת עֵינֶיהָ גְּדוֹלוֹת שְׁחוֹרוֹת

כְּעֵינֵי עֹפֶר צוֹפוֹת בְּלִי זִיז רִיס

אֵל אֵיזֶה רָז הָרוֹמֵז לָהּ מִמֶּרְחָק,

וְרַעַד בִּנְחִירֶיהָ כְּמוֹ הֵרִיחוּ:

מָה רוֹמֵז שָׁם בַּמֶּרְחָק, שׁוֹד אוֹ שָׁלוֹם?

וַהֲלוּם תִּפְאֶרֶת פְּרוּעָה וַעֲנֻגָּה

אֶת כַּפָּהּ לָקַח: "לוֹלָה, אַתְּ לֹא תֵדְעִי,

לֹא תֵדְעִי הָעֲרִיגוֹת בִּי עוֹרַרְתְּ.

לָקַחַתְּ כִּנּוֹר לִבִּי נָם זֶה כְבָר

וּנְגִינָה דַּקַּת־צְלִיל חִיִּית בְּנִימָיו.

הִבְקַעַתְּ מַעְיָן בִּי שֶׁל עֹז וְאֹמֶץ.

אַתְּ אָחוֹת לִי, בַּת זוּג אַתְּ לְנִשְׁמָתִי,

שֶׁכָּל הָעֵת, בְּלִי דַעַת מָה, חִפַּשְׂתִּי

וָאֱהִי אֻמְלָל תָּמִיד וַחֲסַר מְנוּחָה" – –

הִיא נִתְעוֹרְרָה וּבְלִי פְלֹט מִלָּה אַחַת

קָמָה פָּתְחָה דַלְתָּהּ וְנִכְנָסָה.

וְלוּנְטְ רִגְשׁוֹתָיו שָׁטוּ עוֹד בֶּחָלָל

מִתְחַנְנִים מִתְרַפְּקִים עַל הַדְּמוּת

שֶׁנֶּעֶלְמָה כְבָר, עַד נֶאֱנַח נוּגֶה, נֶעֱלָב. –

וּגְבֶרֶת שַׁחַק אָסְפָה צֶדֶף־אָזְנָה,

וְהַרְחֵק גָּחָה יִבְבַת־צְחוֹק נִמְשָׁכֶת.

 

V.    🔗

מְיֻגָּע, מְרֻקָּן יָשַׁב לוּנְטְ וְשָׁמַר

בְּיוֹם סוֹף־קַיִץ מַזְהִיר אֶת הַזָּקֵן

בְּקַצְצוֹ אִילָנוֹת. מְיֻגָּע מְרֻקָּן

כְּיוֹם סוֹף־קָיִץ. אוֹתוֹ רֶקֶם־אָבִיב

אֲדָמָה וְשָׁמַיִם בּוֹ הִשְׁתַּתְּפוּ

בְּרִכּוּז כָּל הַכֹּחוֹת עַד הַנּוּלִים

מִלְּמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה יַחְדָּו דָּפְקוּ

בְּאֶחָד קֶצֶב, אֶחָד שִׁיר – דְּמִי עָצוּם –

עַד אַלְפֵי עָלִים קָפְצוּ מִקְּלִפָּתָם:

מַה שָּׁר, מַה שָּׁר? – כָּל הַגִּיל־הַכְּאֵב הַשָּׁר

וַחֲגִירַת־כֹּחוֹת עַזָּה וְנִפְלָאָה –

הַכֹּל, הַכֹּל עָבָר. וּמֵעָל הַשֶּׁמֶשׁ

עוֹד שׁוֹפֵךְ זִיו כְּנָהָר הוּרַם סִכְרוֹ.

מַה תִּשְׁפֹּךְ, זָקֵן? עוֹלָם פָּסַק גְּדֹל;

לֹא יוּכַל אוֹרְךָ עוֹד לְהוֹסִיף עָלֶה

אוֹ לְהָרִים עָלֶה אֶחָד מֵעַל קַרְקַע

וּלְחַבְּרוֹ חַי אֶל בַּד. מַה תִּשְׁפֹּךְ, תִּשְׁפֹּךְ?

כַּךְ, יֵשׁ יָגוֹן בְּחַג הַזֹּהַר הַסּוֹף־קֵיצִי,

וּמַשַּׁב צִנָּה יֵשׁ בְּכָל הַחֹם

שֶׁל עוֹלָם מְרוּט־עֳפָאִים פְּרוּץ־הַכְּתָלִים,

יֵשׁ רֵיקוּת בְּשֶׁפַע אוֹר לְלֹא מַטָּרָה,

וְאַנְחַת־רֹךְ בַּדְּמִי הַמַּזְהִיר תַּעַל

כְּמוֹ תָמִיד אַחֲרֵי מַאֲמָץ מְלֻוֵּה תִקְווֹת.

וּבְמֶרְחָב זֶה שֶׁל עֶצֶב־עוֹלָם עָלָה

כְּתַלְתַּל־עָשָׁן דַּק גַּם עֶצֶב לוּנְטְ.

כָּל הַקַּיִץ נִגְלַל־הֻדַּק קְפִיץ־נִשְׁמָתוֹ

שֶׁבְּרִתְמָה הֵרִיץ סְלִילָיו וְגַלְגַּלָּיו,

וְנַחְשׁוֹלֵי כּחוֹת זֶה אֶל זֶה זְרָקוּהוּ

וְהוּא נִקְלַע נִסְעַר רַן עִמָּהֶם יָחַד.

אַךְ קְפִיצוֹ רָפָה כְּבָר, גַּלְגַּלָּיו עוֹמְדִים,

הַגַּלִּים שַׁכּוּ, רֵיקוּת, סוֹף הַקַּיִץ!

שְׁתֵּי מַשְׂאוֹת נַפְשׁוֹ קֶשֶׁר־סוֹד בֵּינֵיהֶן –

הָאַחַת עוֹד רְחוֹקָה מִשֶּׁהָיְתָה,

וְהַשְּׁנִיָּה לֻגְלְגָה: חֲלוֹם, חֲלוֹם!

כַּךְ עָלָה תַלְתַּל־יָגוֹן דַּק. וְתוֹמַס

עָבַד, עָבַד. הִפְשִׁיל חֶבֶל אָרֹךְ

עַל בַּדֵּי אִילָן, הִכָּה בְגַרְזִנּוֹ

אֶל תּוֹךְ הַגֶּזַע סָמוּךְ לַאֲדָמָה

וְחָצַב כּוּךְ לְרֹחַב כָּל הַגֶּזַע

עַד פֶּה לִרְוָחָה נִפְתַּח, וְהָאִילָן

עַל רֹאשׁוֹ עָמַד מְפַהֵק לַהֲנָאָתוֹ.

אָז עָבַר תּוֹמַס אֶל הַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד

וּבִמְגֵרָה חַדָּה דִגְדֵּג עַל מַפְרַקְתּוֹ

עַד זֶה בָּזֶה הַדִּגְדּוּג וְהַפֵּהוּק

כִּמְעַט נָגָעוּ, וְהָעֵץ עוֹד עָמָד.

אָז חָזַר תּוֹמַס אֶל הַצַּד הַקּוֹדֵם

וְהֵחֵל מוֹשֵׁךְ אַט בִּקְצוֹת הַחֶבֶל;

וּפִתְאֹם שְׁמַע! עֵץ חָדַל לִהְיוֹת דּוֹמֵם,

וּבְשַׁאַג כְּמוֹ הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִקְרַע,

שַׁאַג חוּטֵי־לֵב נִתָּקִים אֶחָד אֶחָד,

הֵחֵל קוֹרֵס עַל חֲתַךְ תַּחְתִּיתוֹ.

תּוֹמַס קָפַץ חִישׁ הַצִּדָּה; וְקָרְבָּנוֹ,

עֵת שַׁאֲגוֹ תַּם, בַּחֲבָט עַל קַרְקַע נָפָל.

וְתַלְתַּל הָעַצֶּבֶת זָע. לוּנְטְ נֵעוֹר.

בְּרֶגֶל עַל הָעֵץ כַּאֲרִי עַל טַרְפּוֹ

מְחַיֵּךְ עָמַד תּוֹמַס, מְנַגֵּב מִצְחוֹ,

מַצְבִּיעַ עַל עֵץ אַחֵר, אֶרֶז בְּרֵאשִׁית:

"שׁוּר, לוּנְטְ! עוֹד אוֹתוֹ יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים,

עוֹד יוֹנֵק רַךְ זֶה, וְהַסּוֹף לַמְּלָאכָה.

וְעֵת חֹרֶף יִדְפֹּק עַל חַלּוֹנוֹת לַיְלָה

יִתְבַּצֵּר זֶה בַּתַּנּוּר, וּמִשָּׁם

בְּאֶגְרוֹפֵי אֵשׁ וַחֲנִיתוֹת מְשֻׁלְהָבוֹת

אֶת עֵינֵי חֹרֶף לְבַנְבַנּוֹת יִקֹּר;

וַאֲנַחְנוּ נִישַׁן נִנְחַר כְּמוֹ הַדֻּבִּים

עַד בּוֹא הָאָבִיב. הַאִם לֹא כֵן, לוּנְטְ?"

לוּנְטְ הִבִּיט בְּהַעֲרָצָה אַחֲרֵי תּוֹמַס

שֶׁהֵרִים אֶת גַּרְזִנּוֹ שׁוּב וְהָלַךְ

לְאַחֲרוֹן עֵצָיו. נִדְמָה לוֹ הַזָּקֵן

כְּגִבּוֹר חַיִל הוֹלֵךְ לִגְמֹר קְרָבוֹ,

קְרָב אָדָם עִם יְשִׁימוֹן. נִדְמָה לוֹ

כַּעֲנָק הַשָּׂם לְבוּשׁוֹ כְּנַף הַיִּשּׁוּב

וְדוֹרֵךְ הָלְאָה וְכָל הַיִּשּׁוּב נִגְרָר

כְּשׂבֶל כָּבֵד אָרֹךְ רַב הַגְּוָנִים

אַחֲרֵי צְעָדָיו הַנִּרְחָבִים. נִדְמָה לוֹ

כְּרִאשׁוֹן אָדָם נִתַּק בִּימֵי קֶדֶם

מֵאֵדֵי מִזְרָח, וְלִפְסֹעַ הֵחֵל

מַעֲרָבָה עַל חֲגוֹרַת הָאֲדָמָה.

אַךְ גַּם הוּא סוֹף קַיִץ, עֶצֶב הַהִתְרוֹקְנוּת.

אֵין חַג לֹא בְרֹאשׁ הַדֶּרֶךְ וְלֹא בְסוֹפוֹ.

וְאֵי הָאשֶׁר? אַיֵּה חָכְמַת חַיִּים?

אֶבִּי, שֶׁקֶט־עוֹלָם וּזְהַב־קָמָה,

אַתְּ יָדַעְתְּ זֹאת וּכְרֵיחַ שֶׁל נְשָׁמָה

הַסּוֹד, הַנֶּעֱלָם מֶנִּי, יִלְפֹּת גֵּוֵךְ.

לֹא שַׁבְתִּי לָךְ עִם קָצִיר כְּמוֹ הִבְטַחְתִּי,

הַנְּסִיעָה אָרְכָה יוֹתֵר מִצִּפִּיתִי.

וְלֹא הֵנַפְתִּי חֶרְמֵשׁ יַחַד אִתָּךְ,

וְלֹא אִלַּמְתִּי אִתָּךְ הָאֲלֻמּוֹת,

וְלֹא הֶעֱלֵיתִי אִתָּךְ טַנְאֵי שֶׁפַע

מִטּוּרֵי גְמָמִיּוֹת שֶׁל הָאֲדָמָה,

וְלֹא נִצַּבְתִּי אֶצְלֵךְ עֵת הַדּוּרוֹת

הִתְחַנְּנוּ בִּבְטָנִים מְלֵאוֹת: קְחוּ!

וְלֹא עָזַרְתִּי לָךְ בְּקִלְשׁוֹן לַעֲרֹם

עֲרֵמַת שַׁחַת גְּדוֹלָה וְרֵיחָנִית

בְּאֶמְצַע שָׂדֶה; אַךְ הַפַּעַם נִשְׁבַּעְתִּי:

קַרְקָעִי שֶׁלְּיַד סַן פְרַנְצִיסְקוֹ אֶמְכֹּר

וְעַד בּוֹא עֵת הַזֶּרַע אָשׁוּב. אָשׁוּב.

מַה עוֹד לִי פֹּה?

אַךְ הָס!

עֵץ שׁוֹאֵג שׁוּב וַחֲבָט! כְּבָר אַחֲרוֹן נָפָל.

לוּנְטְ חָרַד: אַיֵּה תּוֹמַס? קָפַץ חִישׁ

לָעֵץ הַנָּח וְהִפְלִיט זַעַק חָנוּק:

עֲצוּם עֵינַיִם שָׁכַב שָׁם הַזָּקֵן

מִתַּחַת לַזַּלְזַלִּים וְלַבַּדִּים

שֶׁכִּילָדִים עַל סָב חָבִיב טִפְּסוּ עָלָיו

וּבַהֲמוֹן נְשִׁיקוֹת־זָהָב כִּסּוּ גֵווֹ,

וְתַחַת זְרוֹעוֹ שְׁלוּלִית־דָּם הִתְבַּעְבְּעָה.

לוּנְטְ רָץ לַנָּהָר, הִזְעִיק אֶת הַכּוֹרִים

וְהֵם רָצוּ מֵעֲבָרִים וְהֵרִימוּ

בִּזְהִירוּת אֶת הָעֵץ הַכָּבֵד, נָשְׂאוּ

אֶת תּוֹמַס אֶל הַבַּיִת, הִשְׁכִּיבוּהוּ.

הוּא חַי, הוּא נָשַׁם. אַךְ בֶּהָרִים, יָדְעוּ,

אוֹ בְּרִיאוּת אוֹ הַמָּוֶת. וַי לַחוֹלִים!

הֵם עָמְדוּ רֶגַע, גּוּשׁ שֶׁל צַעַר וַחֲרָדָה,

וְדַם הַזְּרוֹעַ טִפְטֵף עַל הַקַּרְקַע;

אָז לוֹלָה בְעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת פְּחוּדוֹת

אֶת הַפֶּצַע חִבְּשָׁה, שִׁלְּחָה הָאֲנָשִׁים,

וְקָבְעָה מְקוֹמָהּ עַל יַד מִטַּת תּוֹמַס

בְּעֵינַיִם צְמוּדוֹת־קְסוּמוֹת אֶל דְּמִי פָנָיו.

כִּי לֹא רַק צַעַר, גַּם פֶּלֶא יֵשׁ בַּסּוֹף.

וְזֶהוּ הַמַּרְחִיב פִּינוּ וְעֵינֵינוּ

עַד בּוֹא הַתּוּגָה. חֶרֶשׁ יִצְעַד פֶּלֶא

כְּמֶלֶךְ רָז, וִיגוֹנִים טוּר מוּל טוּר

כְּשׁוֹמְרֵי רֹאשׁ מֵעֶבְרֵי דַּרְכּוֹ מְחַכִּים,

וְרַק עֵת יָבוֹא פְּנִימָה אָז יִתְפָּרְצוּ

וְיִצְבְּאוּ עַל שַׁעַר הַלֵּב בִּילָלָה.

יֵשׁ הִפְלִיט תּוֹמַס נַאֲקַת־כְּאֵב עֲמוּמָה

וּבִטְנוֹ עָל הִזְדַּקְּרָה כִּלְהִתְחַלֵּץ

מִלַּחַץ שׂוֹנֵא עַז, אָז נָקַף לִבָּהּ:

לֹא מֵאֲלֵיהֶם חַיֵּי אִישׁ יִסּוֹגוּ,

יְוַתְּרוּ עַל הֶמְשֵׁכָם וַחֲסָל;

יֵשׁ קְרָב, יֵשׁ קְרָב! וְאַחַר־כַּךְ עֵת נָח

כְּמוֹ מוֹסֵר עַצְמוֹ אֶל רְשׁוּת הַמָּוֶת

וְאָזְנָיו נְטוּיוֹת כְּמוֹ לִמְתוּקַת נְגִינוֹת,

אָז יָשְׁבָה לוֹלָה תְמֵהָה: מָה הַמָּוֶת?

וּמַה חֲלִיל הַקֶּסֶם בּוֹ יַךְ צְלִילִים

כֹּה דוֹמְמִים עַד דְּמָמָה נֶגְדָם קוֹל

וּבָם יוֹצִיא אַט הַנְּשָׁמָה מִנַּרְתִּיקָהּ?

הִיא לֹא רָאֲתָה עֲדַיִן גְּוִיעָה אִטִּית,

וְהַתַּעֲלוּמָה מִלְּאָה שְׁחוֹר־עֵינֶיהָ.

רַק לֵיל עֵת רַד וּלְיַד נֵר לָבָן בּוֹעֵר

צֵל נִצַּב שַׁח וּבְיָדוֹ אַחֵר נֵר

יוֹתֵר יוֹתֵר אָרֹךְ; וְגַם סְבִיבָהּ צְלָלִים

עַל כְּתָלִים, תִּקְרָה, וּבִמְלוֹא אֲוִיר,

מֵעֵין אוֹתָם תָּמִיד עֶרֶשׂ־דְּוָי יַקִּיפוּ,

וְיַחַס עָמֹק, שִׂיג וְשִׂיחַ טָמִיר

בֵּינֵיהֶם וּבֵין זֶה הַשּׁוֹכֵב דַּוָּי,

וּכְחוּג חֲתוּלֵי־שְׁחוֹר יְרֻקֵּי־עַיִן

הַשָּׁעוֹת עוֹמְדוֹת סְבִיבָהּ בְּלִי כָל זִיז, –

אָז יֵשׁ שֶׁקָּפְצָה סִכְסְכָה אֶת הַכֹּל,

הַצְּלָלִים וְהַשָּׁעוֹת וְהַדְּמָמָה,

וּכְחַיָּה פְּצוּעָה רוֹצְצָה לַעֲבָרִים:

אָי פְּנוֹת? אֵי עֵזֶר? וּבְכָל פֶּרֶא־לִבָּהּ

לְנַפֵּץ בִּקְשָׁה שִׁמְשׁוֹת הַחַלּוֹנוֹת

וְלִשְׁאֹג תּוֹךְ הַלַּיְלָה וְהֶהָרִים:

הַצִּילוּ!

אָז נִדְמָה לָהּ, מִבַּעַד לַדְּמִי שֶׁרִחֵף

עַל פְּנֵי אָבִיהָ רָעַד רֶמֶז לָהּ:

נָא הַסִּי, לוֹלָה, תְּנִינִי וְאַקְשִׁיבָה.

הֵן תִשְׁמְעִי, הַנְּגִינָה כֹה מוֹשָׁכֶת!

וְשׁוּב לְיַד הַצֵּל שֶׁשַּׁח עַל נֵרוֹ

הָאָרֹךְ וְהָאָפֵל יָשְׁבָה דוּמָם.

וּמִזְּמַן לִזְמַן מִי פָתַח אֶת הַדֶּלֶת

וְהִבִּיט פְּנִימָה וְאַט אַט סְגָרָהּ,

וּמִבַּעַד לַכְּתָלִים כּוֹרִים הִתְלַחָשׁוּ,

וּזְקָנִים נֻדְנְדוּ בְחַלּוֹנוֹת: רָע!

כַּךְ עַד הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי עֵת דְּמִי נִמְשָׁךְ

אֶת מַרְדּוּת לִבָּהּ עִיֵּף וְהִכְנִיעַ.

וּבְקַבְּלָהּ גְּזַר הַדִּין הִרְגִּישָׁה עַצְמָהּ,

וְרֹאשָׁהּ צָנַח דֹּם לְצַד הַמִּטָּה:

וּפִתְאֹם פָּקַח תּוֹמַס עֵינָיו חוּמוֹת

כְּמוֹ מִתְּנוּמָה קַלָּה, כֶּתֶף שְׂמֹאלוֹ

הִתְנַעַנְעָה רֶגַע כְּמוֹ לְהוֹצִיא יָדָהּ

וּלְשִׂימָהּ עַל רֹאשׁ לוֹלָה. כְּאֵב תְּקָפוֹ

עַד כְּדֵי עֲצֹם עֵינַיִם, אַךְ שׁוּב פְּקָחָן

וְסָח לָהּ חַלַּשׁ־קוֹל: "הָבִיאִי, לוֹלָה,

אֶת עֶזְרָא לוּנְטְ הֲלוֹם: אֲדַבְּרָה אִתּוֹ".

גַּל חַם שֶׁל תִּקְוָה הֵצִיף אֶת לְבָבָהּ:

“מַה שְּׁלוֹמְךָ, אָב, מַה שְּׁלוֹמְךָ?” "הוּטַב, לוֹלָה.

אַתְּ מִבַּחוּץ תְּחַכִּי רֶגַע קָט."

“כֵּן, אָבִי, אֲבִיאֶנּוּ חִישׁ”. וְיָצְאָה

וְלִבָּהּ חַם מִתְּפִלָּה וְהוֹדָיָה.

לוּנְטְ עָמַד שַׁח וְהִקְשִׁיב אֶל הַזָּקֵן:

"לוּנְטְ, שְׁמַע. לֹא בִתִּי הִיא. מֵאַיִן בַּת

לְאִישׁ הַיְעָרוֹת? נַעֲרָה קְטַנָּה הָיְתָה.

אִישׁ לִי הֱבִיאָהּ. פְּרוּעָה וְשׁוֹבֵבָה.

שִׂים עֵינְךָ נָא עָלֶיהָ". “מִי, אָנֹכִי?”

"בַּת תְּחוּמִים. הֹדִּי נְתָנָהּ לִי. פִּקָּדוֹן.

אַךְ בִּתִּי הִיא. שִׂים עֵינְךָ". עֶזְרָא נִרְתַּע

וְשַׁאַג הִתְחוֹלֵל קִרְבּוֹ: לֹא, לֹא אוּכַל.

הֶחֱלַטְתִּי לָשׁוּב! פִּיו עִכֵּב שַׁאֲגוֹ.

לְצַעֲדֵי נֶפֶשׁ יוֹצְאָה יֵשׁ לִשְׁטֹחַ

מַרְבַדִּים רַכֵּי־דְמִי, לֹא סַלְעֵי קוֹל.

“שִׂים עֵינְךָ נָא עָלֶיהָ. הַכֹּל אָפֵל”.

לוּנְטְ שַׁח וְהִבִּיט תּוֹךְ עֵינַיִם גּוֹוְעוֹת

בְּפִנּוֹתֵיהֶן זָרְחָה דִמְעָה קְטַנָּה.

הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הָרִיסִים לַחוּ, דָבְקוּ,

וְנוֹצַת אוֹר קְטַנְטַנָּה בְגַלְגַּל־עַיִן

הִתְנַעַנְעָה כֹה וָכֹה, הִזְדַּעַזְעָה, קָפְאָה,

וְעַפְעַפַּיִם לַחֵי־רִיסִים צָנְחוּ

מְגַלִּים רַק הַדִּמְעָה שֶׁבַּפִּנָּה.

לוּנְטְ הֵרִים סָדִין, כִּסָּה אֶת פְּנֵי תּוֹמַס,

וְיָצָא אֶל הַכּוֹרִים וְאֶל לוֹלָה,

וְעָמַד רֶגַע מֻרְכַּן־רֹאשׁ וְשׁוֹתֵק,

וּמֻרְכַּן־רֹאשׁ לְאָהֳלוֹ שָׂם פְּעָמָיו.

 

VI.    🔗

וְהַקַּיִץ תַּם וְלֵיל בְּבֵית הַוַּעַד.

חַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים. מֵאֱשׁוּן הֶהָרִים

בָּא קוֹל צַרְצוּרִים שָׁרִים יַחַד קְצוּבוֹת

אֶת אַחֲרוֹן שִׁירָם אֶל הַיְקוּם. נֵר כֵּהֶה

עַל כָּל שֻׁלְחָן דָּלַק. קְלָפִים זֹרְקוּ חֶרֶשׁ.

וּפְרֵדָה בָאֲוִיר. כֵּן, הָיֹה הָיָה

בְּלִי גְבוּלִים דְּרוֹר, וְגִיל שֶׁל פְּרִיקַת עֻלִּים,

וּמֶתֶק־חִיל שֶׁל לֶכֶת תּוֹךְ אִי־נוֹדָע,

וְסֵבֶל רַב שֶׁאַחֲרֵי שָׁנִים רַבּוֹת

לָרֶדֶת נֹאהַב תּוֹךְ מַעֲמַקֵּי נֶפֶשׁ

וּלְהָמִישׁ קִיר וּלְגַשֵּׁשׁ שׁוּב בֵּין זִיזָיו

שְׂרִיד רָעָב, צָמָא, קְרָב, שֶׁל אוֹתוֹ זְמָן.

כֵּן, הָיָה, הָיָה… אַךְ שׁוּב חֹרֶף בָּא

וְלִבּוֹת נֹעַר תָּבְעוּ חֹם וּנְהָרָה

וְאָבוֹת, רַעְיוֹת, בָּנִים,

וְתַבְשִׁיל חַם וְלֶטֶף חַם… כֵּן, כֵּן,

וּבְכָל זֹאת נוּגֶה, נוּגֶה… הָהּ, לֵב מוּזָר,

לֹא אֶחָד רוּחַ נוֹשֵׁב בְּגַנֶּיךָ

כִּי אִם רוּחוֹת וּמִכָּל הַצְּדָדִים יַחַד

עַד עֵשֶׂב יָרֹק חָל בְּמַעְגָּל, מְבֻלְבָּל

מִנְּשִׁימוֹת־אֵשׁ לַעֲבָרִים שׁוֹנִים נוֹהוֹת!

וְאֵי־מִי הֵחֵל פּוֹרֵט עַל פִּי קַתְרוֹס

נְגִינַת־רֹךְ שֶׁל אֵיזוֹ כִבְרַת אֶרֶץ

בַּאֲמֵרִיקָה הָרְחָבָה. אֵי־מִי נִלְוָה

בְּקוֹל חֲרִישִׁי. וּמִחוּץ – צַרְצוּרִים

כְּצִלְצְלֵי הֲמוֹן פַּעֲמוֹנִים קְטַנִּים

שֶׁל עֶגְלוֹת קַיִץ אָצוֹת לַמֶּרְחַקִּים.

וּרְאֵה! עַל אֶדֶן אַחַד הַחַלּוֹנוֹת

לוּנְטְ נִשְׁעָן, רֹאשׁוֹ תָּחוּב בַּאֲפֵלָה.

הוּא וַדַּאי מַפְלִיג שָׁם בְּעֶגְלוֹת קַיִץ.

וְהַגַּעְגּוּעִים מִבִּפְנִים הִתְלַקְּחוּ:

פּוֹתֵחַ אֶחָד שִׁיר מִמְּחוֹז לֵדָתוֹ,

מִיַּד הַקַּתְרוֹס בְּרַעַד מֵיתָרִים חוֹטְפוֹ

וְכָל הַחֲבוּרָה בְקוֹל חֲרִישִׁי פוֹזְמָה.

וְכָל אֶחָד בְּשִׁיר מוֹלֶדֶת שֶׁל חֲבֵרוֹ

יְעַר כְּלוֹת לִבּוֹ לִמְכוֹרָתוֹ הוּא.

וְאַגַּב שִׁיר וּקְלָפִים הָגִיג אֶחָד

מֵרֹאשׁ אֶל רֹאשׁ אֶת דַּרְכּוֹ קָדַח, לָחַם

עִם שׂוֹטְנִים פֹּה וְשָׁם וְקָדַח הָלְאָה:

– מַדּוּעַ נְחַכֶּה? נִצְרֹר שְׂמִיכוֹתֵינוּ.

– לֹא עַתָּה. כְּרִי־הַפָּז עוֹד לֹא גָבֹהַּ.

– כְּרִי פָז! לוּ שָׁם כְּמוֹ כַאן אֶת כָּל הַשָּׁעוֹת

שֶׁל אוֹר הַיּוֹם רָתַמְתָּ לְמַחֲרֵשָׁה,

אָז מָצָאתָ עַפְרוֹת פָּז אֲחוֹרֵי בֵיתְךָ.

– כֵּן, כֵּן, וְאוּלָם שָׁנָה אַחַת עוֹד.

– הֲתִזְכֹּר קַלָּפִיָּה? גּוּרָה מֶנָּה

פֶּן עַצְמוֹתֶיךָ כַּאן לָעַד תִּרְקַבְנָה.

כַּך קָדַח חֹלֶד זֶה מֵרֹאשׁ אֶל רֹאשׁ.

וְהִנֵּה דָץ הַזְּקַנְקַן, הֵרִים יָדוֹ:

"לְסַן פְרַנְצִיסְקוֹ מָחָר וּמִשָּׁם

בִּסְפִינָה דֶּרֶךְ פַּנַּמָּה מִזְרָחָה!

מַה תֹּאמְרוּ, אַחִים?"

הַס!

חִוֶּרֶת פְּרוּעַת־שֵׂעָר עָמְדָה לוֹלָה

בּוֹלַעַת נִיב וָנִיב אֶל גְּרוֹנָהּ קוֹפְצִים

כְּמוֹ רָפִים הֵם לַבִּיעַ כֹּל בָּהּ מְחַלְחֵל,

עַד בְּרָקִים בְּעֵינֶיהָ־שְׁחוֹר הִתְנַפְּצוּ:

"בַּחוּרִים גֵּאִים וְאַמִּיצִים,

מְרַצְּפֵי דֶרֶךְ אֶל הַמַּעֲרָב,

מְנַתְּקֵי הַוִּילוֹנוֹת שֶׁל מֶרְחַקִּים,

מַזִּילֵי זִרְמֵי פָז בְּכָל הָאָרֶץ, –

אֲבוֹיִ אֵיךְ הִתְגַּעְגַּעְתֶּם פֶּתַע פִּתְאֹם

עַל סִנּוֹר־אֵם!

וְכָל עַיִן – בְּכִי, וְכָל חֹטֶם – מַרְזֵב דּוֹלֵף,

וְכָל פֶּה כְּלִי־זֶמֶר

בְּתִזְמֹרֶת אַחַת כְּלִילַת־חֵן: “נָשׁוּבָה!”

מִי רוֹצֶה לָשׁוּב? יָקוּם נָא וְנֵדַע!"

לֹא קָם אַף אֶחָד. אָז הַמְתִיחוּת רָפְתָה,

הַבְּרָקִים חָדְלוּ, שַׁךְ הַסַּעַר, וְאַט

כְּשִׁבֳּלִים שׁוּב הִזְדַּקְּפוּ רָאשִׁים כְּפוּפִים.

עֵינֶיהָ שָׁקְטוּ כְּלֵילוֹת־אִיָּר חַמִּים,

שְׁחוֹר שִׂמְלַת אֶבְלָהּ הִבְלִיט אֶת חִוְרוֹנָהּ.

הַיְתֹם הִבְגִירָהּ: כְּמוֹ בִן־לַיְלָה עָבְרָה

מִנַּעֲרָה שׁוֹבְבָה לְאִשָּׁה צְעִירָה,

וְתֹאַר גֵּוָהּ שָׁלַח רֶטֶט חַם

לְלִבּוֹת כָּל הַכּוֹרִים נְזִירֵי־חֶמְדָּה.

וְלוּנְטְ עָמַד לְיַד הַחַלּוֹן, פִּיו פָּתוּחַ

מֵהִתְפַּלְּאוּת וְהַעֲרָצָה, וְצִפֳּרָיו

מְפַרְכְּסוֹת אֵלֶיהָ מִפַּדַּחְתּוֹ.

אָז שְׁקֵטָה סָחָה, חֶרֶשׁ כְּמוֹ לְעַצְמָהּ,

וּסְבִיבָהּ אוֹתוֹ מַעְגַּל־נֶפֶשׁ טָמִיר

שֶׁאֵבֶּל עָג סְבִיב כָּל שֶׁרָאָה מָוֶת:

"אֵיכָכָה כָל כַּךְ חִישׁ אָמַרְנוּ לַעֲזֹב

אֲדָמָה זוּ שֶׁעוֹד לֹא הֲרִימוֹנוּ

אַף קְצֵה הַלּוֹט הַמַּצְפִּין שְׂכִיּוֹתֶיהָ".

"כֵּן, לוֹלָה. אוּלָם חֶלְקָה זוּ עָבַדְנוּ

כֹּה הַרְבֵּה עַד בִּתְמִיָּה נַרְחִיב עַיִן

עֵת גַּרְעִין קָט בִּמְלֹא עֲרִיסָה נִמְצָא".

"אַף קְצֵה הַלּוֹט לֹא הֲרִימוֹנוּ עוֹד.

רְאוּ, בְּעַד הַחַלּוֹנוֹת שָׁם בַּמֶּרְחָק

מְקוֹם סַהַר עָגֹל פּוֹרֵשׂ חֶרְמֵי זֹהַר,

שָׁם תַּחַת מַרְבַד־מַיִם נָמִים פְּלָאוֹת

רְחוּצִים זוֹרְחִים עַד הָרֹאשׁ יִסְתַּחְרֵר,

וְהֵם רַק שֹׁבֶל מִנִּי פְּתִיגִיל מַלְכָּה

שֶׁכֻּלָּהּ זָהָב. הַאִם לֹא כֵן, לוּנְטְ?"

כְּמֵעֵבֶר רֹן־חֲלוֹם הִתְלַבֵּט שְׁמוֹ

לְאֹזֶן לוּנְטְ, וְעֵת בְּחוֹפוֹ נָגַע

הִמְשִׁיכָה לוֹלָה כְבָר בְּלַהַב שֶׁקָּפַץ

מִלֵּב אֶל לֵב כִּבְיַעַר צִחֵה קַיִץ,

עַד כֻּלָּם בְּשַׁלְהֶבֶת אַחַת עָלוּ.

"כֵּן, פְּלָאוֹת קוֹרְאִים לָנוּ,

וּמָה הַמְנִיעָה?

גַּעְגּוּעִים?

נְסִיחֵם מִלִּבֵּנוּ.

אִמָּהוֹת, רַעְיוֹת, כַּלּוֹת? תְּחַכֶּינָה.

מַיִם?

נָקִימָה סֶכֶר שֶׁעַד כְּלוֹת הָעַיִן

כְּשַׂהֲרוֹן רַב יְעַגֵּל אֶת הַנָּהָר.

עֲבוֹדָה?

צְעִירִים אָנוּ וְכָל שְׁרִירֵינוּ מְתוּחִים

כְּמֵיתְרֵי כִּנּוֹר.

מַה תֹּאמְרוּ אַחִים? תֹּאבוּ לְהִשָּׁאֵר?"

“כֵּן, לוֹלָה, כֵּן”.

“וְלַעֲבוֹד?”

“כֵּן”.

“וּלְחַלֵּץ קַרְקַּע מִנְּהַר בְּרֵאשִׁית?”

“כֵּן”.

וְהַתֵדְעוּ שִׁיר בְּנֵי תֵשַׁע וְאַרְבָּעִים?"

“כֵּן”.

וּמִכָּל הֶחָזוֹת שׁוּב הַשִּׁיר הֵגִיחַ:

וּבְמַעְגַּל זְרוֹעוֹת וּבִשְׁעָטוֹת כְּבֵדוֹת

הִתְרַקְּדָה הַחֲבוּרָה וְשׁוֹרֵרָה,

וְקוֹל לוּנְטְ מִמַּעַל לִשְׁאָר הַקּוֹלוֹת צָהַל,

וּבְעַד הַחַלּוֹנוֹת הָרִים, סַהַר וְנָהָר

הִבִּיטוּ תְּמֵהִים, וְקוֹל פַּעֲמוֹנִים נֶעֱלַב.

– אַל חַכּוֹת, עֶגְלוֹת קַיִץ, סַעְנָה שָׁלוֹם!

כַּךְ שָׁעָה עַל שָׁעָה, עַד לוּנְטְ הִתְעוֹרֵר, חָרֵד:

אֵי, לוֹלָה, אֵי? וְחָמַק לְחַפְּשֶׂנָה.

אַךְ הִיא בְאָהֳלָהּ שָׁכְבָה עַל מִטָּתָהּ

וְכָל הִתְרַגְּשׁוּתָהּ הֻתְּכָה וַתְּהִי דֶמַע:

 

VII.    🔗

וְחֹרֶף־הָרִים בָּא כְּחַיַּת זַעַם

וַיִּפַּח מְלֹא נְחִירָיו רוּחוֹת שֶׁלֶג

שֶׁצָּנְחוּ זֹךְ עַל זֹךְ, מַרְבַדִּים כְּבֵדִים

שֶׁמִּלְּאוּ בְקָעוֹת, קִבְּרוּ עֵצִים, הָרִים.

וְשׁוּב הִתְנַפֵּל וּבִילָלָה מָרָה

לְקִרְעֵי קְרָעִים אֶת מַרְבַדָּיו קָרַע

וְהִשְׁלִיכָם מַעְלָה מַטָּה בִּמְעַרְבֹּלֶת,

כְּמוֹ טְעָנוֹת עַזּוֹת לוֹ עַל כָּל הַבְּרִיאָה,

כְּמוֹ רָצָה לִנְקֹם מָה, וְכֵהוּת מֹחוֹ

לֹא הוֹדִיעַתּוּ אֵיךְ

וְלֹא הוֹדִיעַתּוּ דַי,

עַד מְעֻיָּף מֻשְׁתָּק נָסוֹג לִמְאוּרָתוֹ.

אַךְ הִסְפִּיק כְּבָר לְחַלֵּץ מֵהָאֲוִיר

כָּל נֵטֶף חֹם וְרֹךְ, עַד קֹר הָאֶפֶס

כְּאֵשׁ הִתְלַקַּח וּבַעֲבֹר בּוֹ אָדָם

מִיַּד הִתְחִיל דְּלֹק. וַתֶּרֶב הָעֲבוֹדָה

עַל אַפָּהּ שֶׁל הַחַיָּה הַזּוֹעֶמֶת:

אֵשׁ הָעֲבוֹדָה נֶגֶד אֵשׁ קִפָּאוֹן,

אֵשׁ חַיִּים מוּל אֵשׁ מָוֶת. פֹּה הִפִּילוּ

אֶת אַרְזֵי בְרֵאשִׁית, מְקוֹם הַזָּקֵן נָפַל;

שָׁם קִצְצוּם לִקְּרָשִׁים וּלְעַמּוּדִים

שֶׁמַּרְאֵה תוֹכָם צַח כִּבְשַׂר תַּפּוּחַ

וְרֵיחָם – אֵיךְ כָּל בְּנֵי אֲדָמָה כֻלָּם

אֶת מֵיטַב רֵיחָם יִתְּנוּ עֵת יִגְוָעוּ! –

כְּשִׁכְרוֹן אָבִיב צָף בַּחֲלַל הַחֹרֶף;

וְשָׁם עַל כְּפוֹר “נְהַר אֲמֵרִיקָה”

הַלֵּב הָרָם שֶׁל כָּל הַפְּעֻלָּה דָפַק:

מַנְגָּנוֹן גֵּא שֶׁל כְּבָלִים וְסֻלָּמוֹת

וּמִסְגֶּרֶת גְּבוֹהָה, תּוֹכָהּ סַדָּן כָּבֵד

שֶׁבְּכֹחַ זְרוֹעוֹת רַבּוֹת מוֹשְׁכוֹת עָלָה

וְנָפַל וּבַחֲבָט עַל קָדְקֹד מוֹט

הַנִּתְקָע אֶל תּוֹךְ קַרְקְעִית הַנָּהָר.

וְגִיל וּצְחוֹק מִלִּבּוֹת נֹעַר גָּחוּ

בַּחֲרוּזֵי־לַעַג מִצַּד אֶל צַד נִקְלָעִים.

הִזְדַּמֵּר אֶחָד תּוֹךְ כְּדֵי מְשִׁיכַת סַדָּן:

שָׁר שֵׁנִי:

הִתְלוֹצֵץ שְׁלִישִׁי:

כַּךְ שָׁרוּ וְהַסַּדָּן הָךְ עֲלִיזוֹת.

וְלוֹלָה, אֵשׁ בְּלֶחְיָהּ וּבְסוּדָרָהּ,

כְּפַעַם בְּפַעַם הוֹפִיעָה בֵּין הָעוֹבְדִים,

וְסִפְלֵי פַחִים זֶה עַל זֶה עֲרוּכִים

מַהְבִּילִים מְדַגְדְּגִים נְחִירַיִם קָרִים

בִּשְׁתֵּי יָדֶיהָ נָשְׂאָה; וּלְשָׁעָה קַלָּה

הַפּוֹעֲלִים הִנִּיחוּ מַשּׂוֹר, גַּרְזֶן,

וְשַׁרְשְׁרוֹת הַסַּדָּן, וּמְקוֹם עָמְדוּ

שָׁם מְרַק הַצְּבִי אוֹ הָאַרְנֶבֶת גָּמְעוּ

שֶׁחִמֵּם וְהִתְפַּעְפַּע בְּכָל אֶבְרֵיהֶם.

אָז מָחוּ רֹטֶב שְׁמַנְמַן מִשִּׂפְתֵיהֶם

וְשׁוּב לַעֲבוֹדָה. וּבִסְפָלִים רֵיקִים

הִתְעַלְּמָה לוֹלָה מְקוֹם אֲרֻבַּת עָשָׁן

לַמֶּרְחָב שָׁלְחָה בְשׂוֹרַת סִיר וְתַנּוּר,

וּבִמְלֵאִים יָצְאָה לְחַמֵּם קְבוּצָה שְׁנִיָּה.

וְלוּנְטְ בְּכוֹבַע רָכוּב אֲלַכְסוֹנִית,

וּקְנֵה גִיר עַל אָזְנוֹ, כָּל הַיּוֹם הִתְרוֹצֵץ

מִפְּלֻגַּת עוֹבְדִים אַחַת אֶל חֲבֶרְתָּהּ.

"קַח סֵפֶל, לוּנְטְ; יְקַר־הַמְצִיאוּת הִנְּךָ

כַּדֹּב בַּחֹרֶף". נֵעוֹר לוּנְטְ וְחִיֵּךְ:

"מַה לַּעֲשׂוֹת, לוֹלָה? רַבּוֹת הָעֲבוֹדוֹת:

כַּאן לָמֹד עֵצִים, כַּאן לְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹן,

כַּאן לְהוֹרוֹת אֶת הַמְּלָאכָה, כַּאן לְתַקֵּן

פְּגָם קָטָן, קֶרַע מַשְׁהוּ בַּתַּחְבֹּרֶת,

וְכַאן בִּכְבוֹדִי וּבְעַצְמִי לְהִתְרַתֵּם.

מַה לַּעֲשׂוֹת? מַצְבִּיא אָנִי, מֵקִים חָזִית

לְהַתְקָפָה אַחַת גְּדוֹלָה עַל הַשּׂוֹנֵא

שֶׁלְּכָל אָרְכּוֹ הִשְׂתָּרֵעַ, מַחְבִּיא תַחְתָּיו

חֲמֻדּוֹת עוֹלָם. הִנֵּה נָא הַבִּיטִי:

מָה רַב חֲצִי הָעִגּוּל שֶׁעוֹד קָט

יִתְיַצֵּב רָם וָעָז: אֲנַחְנוּ גְבוּלְךָ.

מִכַּאן וָהָלְאָה אַתָּה, לֹא בִפְנִים;

בִּפְנִים־הָאָדָם". חִיְּכָה לוֹלָה נֶגְדוֹ,

הִצְדִּיעָה: שָׁלוֹם, מַצְבִּיא! וְהִתְעַלְּמָה

בִּלְחִי וְסוּדָר סוֹמְקִים וּבִסְפָלִים.

וְהוּא נִזְכַּר מְקוֹם שָׁם הִפְסִיק, רָץ לַמְּלָאכָה,

אוֹ הוֹצִיא גִיר וּבְחֶשְׁבּוֹן הִשְׁתַּקֵּעַ.

וְחֹרֶף הֵחֵל סָג, וְאוֹתָהּ חַיָּה

כְּבָר פָּג הַיְקוֹד מִנְּשִׁימַת נְחִירֶיהָ,

גַּם פַּס הַכֹּחַ לְהִתְיַלֵּל רָמוֹת

וְלִשְׁפֹּךְ שִׂיחַ מָר עַל כָּּל הַבְּרִיאָה;

אַךְ צִפָּרְנֶיהָ הֵן עוֹד עַזּוֹת חַדּוֹת,

וּבְיֶתֶר עֹז הִתְגּוֹלְלָה הִתְנַפְּלָה

וְשָׂרְטָה זֹךְ־מַרְבַדִּים שְׂרֹט וּקְרֹעַ

וּזְרֹק רְסִיסֵי רְסִיסִים הַשָּׁמַיְמָה

וְגַלְגְּלָם וְעַרְבְּלָם בְּסוּפָה,

וִיחִי הַתֹּהוּ!

לֹא רָם לֹא מַטָּה,

לֹא שְׁתִי לֹא עֵרֶב,

אַךְ מְחוֹל מַחֲנַיִם שֶׁל כָּל פַּאֲתֵי עוֹלָם:

שְׂמֹאל טָס יָמִינָה,

הַיָּמִין –שְׂמֹאלָה.

וְשַׁחַק רַד וְאֶרֶץ תָּעוּף עָל.

בַּיּוֹם אֵין שֶׁמֶשׁ,

בַּלֵּיל אֵין כּוֹכָב,

רַק אַפְרוּרִית לַחָה סוֹבְבָה עַד עוֹלָם,

רַק בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת נִמְשָׁךְ עַד אֵין סוֹף,

מְמָאֵן לְהַכְרִיעַ

אִם לִהְיוֹת רֶחֶם יוֹם אוֹ תְחִלַּת לָיְלָה.

אַךְ פּוֹעֲלִים לְטֵרוּף הָאֲוִיר

לֹא יִתְּנוּ לֵב. עֲשָׁשִׁיּוֹת נִדְלָקוֹת,

וּלְאוֹרָן אֶת מְתִיחַת קַו שַׂהֲרוֹנִי

שֶׁל מוֹטוֹת כְּפוּלִים לִידֵי גְמָר יָבִיאוּ.

הַמְּלָאכָה רַבָּה עוֹד. עוֹד יֵשׁ לְשַׁקַּע

אֶת קִירוֹת הַפַּצִּימִים בֵּין הַמּוֹטוֹת,

אַךְ זְמָן לֹא יֶאֱרַךְ. עוֹד מְעַט וְיִרְאוּ

מָה הִשְׁאִיר כַּאן עַל דַּרְכּוֹ נוֹדֵד זֶה

שֶׁהוּא תָמִיד נָד וְתָמִיד הוּא בִמְקוֹמוֹ.

לֹא יֶאֱרַךְ עוֹד הַזְּמָן. וּבְמִשְׁנֵה גִיל

יְשַׁלְשְׁלוּ בַלָּמִים וְעַל גַּבָּם

בְּחִשּׁוּקֵי בַרְזֶל יַעַנְדוּ צִמְדֵי מוֹטוֹת.

וְקוֹל פַּטִּישִׁים רַנִּים. וְאֵי־שָׁם הַרְחֵק

הֵחֵלּוּ עֵינֵי תְכֵלֶת לְהִפָּתֵחַ,

וּנְשִׁימָה מְתֻקָּה יֵינִית הִתְעוֹרֵרָה,

וְטָהֳרָה צָמְחָה שׁוּב בַּאֲוִיר הָעוֹלָם.

חֲבָל. לֹא יֹאבַד זַעַם עֵת יֹאבַד זוֹעֵם;

וְעֵיט הַתֹּהוּ, צָמְחוּ לוֹ כְנָפַיִם.

עֵת רַבָּה יִחְיֶה אַחֲרֵי הֶרֶס קִנּוֹ;

וְשֵׁד מְחַיֵּךְ עֵת יְלָדִים רוֹקְדִים

עַל קֶבֶר אַחַד עוֹזְרָיו. חֹרֶף גָּוַע

אַךְ הִשְׁאִיר אַחֲרָיו הָרִים עַל גַּב הָרִים

שֶׁל זַעַם צַח. הִשְׁתַּעַשְׁעָה בּוֹ הַחַמָּה

וְצִפַּתּוּ זִיו. לַקּוּהוּ עוּלֵי־פְלָגִים

וּלְתוֹךְ כָּל גַּיְא הִתְרַקְּדוּ וְהִתְחַבְּרוּ,

וְאֶרֶץ שׁוֹתְקָה שָׁתְתָה מְתִיקוּתוֹ,

וְהוֹרִיקָה, לִבְלְבָה, וּפִתְאֹם – רָעַם!

מִכָּל הַסְּבִיבָה בָאָה חֶרְדַת בְּשׂוֹרָה

עַל מַיִם עוֹלִים, עַל נְהָרוֹת צָבִים,

עַל נַחֲלֵי־אַכְזָב לְיַמֵּי־גַעַשׁ הָיוּ,

עַל דְּגֵי־רְקָק הִשְׁתָּאֲגוּ כַאֲרָיוֹת.

הִסְתָּעֲרָה הַמְּלָאכָה וַתִּתְלַקַּח.

לוּנְטְ רָץ הֲלוֹם וַהֲלוֹם עַל גַּב הַמּוֹטוֹת

וְתַחַת סַעַר מִתְחוֹלֵל הִשְׁאִיג צָוָיו:

"הָבִיאוּ שַׂקֵּי חוֹל! הֵי פַּגְרָן, מַהֵר!

הֵי בֹּאנָה בָּרַוָּזוֹת מְעֻבָּרוֹת!

הַעֲרִימוּ שַׂק עַל שַׂק!

כַּאן, כַּאן הַסֶּכֶר נֶאֱנָק קְצַת. תִּמְכוּהוּ!"

וְלוֹלָה יָשְׁבָה עַל סַף בֵּיתָהּ צוֹפָה

בְּסַחַף רוּחוֹ וּבִשְׁלִיטַת כֹּחוֹ;

הַעֲרָצָה עַל פָּנֶיהָ, וּשְׂפָתֶיהָ

מֵאֲלֵיהֶן נָעוּ: הָאֵל הַגָּדוֹל לוּנְטְ!

וַיֶּחְשַׁךְ הָאֲוִיר. צִפֳּרִים עָפוּ

נְבוֹכוֹת צוֹרְחוֹת, בְּרָקִים נִטְּשׁוּ פְרָאִים

מִזְדַּקְרִים כְּקִלְשׁוֹנִים, כְּאִילָנוֹת,

מִתְרוֹצְצִים מִתְפַּתְּלִים כְּמוֹ נְחָשִׁים,

מִסְתּוֹבְבִים וְנוֹשְׁכִים זַנְבוֹת עַצְמָם.

וּבָאֹפֶל הַרְחֵק כְּבָר הַנָּהָר גָּאָה

כִּשְׁלַבֵּי שַׁיִשׁ עַל גַּב שְׁלַבֵּי שַׁיִשׁ,

כְּחַיּוֹת לְבָנוֹת זוּ עַל זוּ נֶחְפָּזוֹת:

אַרְנָבוֹת, כְּלָבִים, דֻּבֵּי קַרְחֵי צָפוֹן.

"כַּך, שַׂק עַל שַׂק עַד אוֹתוֹ נָהָר אָרוּר

אִם גַּם יִתְחַכֵּךְ לוֹ כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ

לֹא יָנִיד סֶכֶר זֶה.

מַהֵרוּ!"

רַעַם בָּקַע אַדִּיר, אֻפְרַר הָאֲוִיר,

וּבָרָד נִתַּךְ מַצְלִיף. שְׁמַע, חֲבָט!

קוֹל אֶלֶף וָוִים, מַסְמְרִים חֲלוּדִים

שֶׁחָרְקוּ כֻלָּם יַחַד וְהִתְחַלְּצוּ;

קוֹל אֶלֶף מוֹטוֹת, קְרָשִׁים, שֶׁבְּבַת אַחַת

עַל בֶּרֶךְ־עֹז בְּיָד אַדִּירָה שֻׁבְּרוּ. –

רְאֵה, הַנָּהָר סָחַף אֶת בַּלָּמוֹ

וּבְגַעַשׁ־אוֹן וְקֶצֶף לָבָן יֵרוֹם – –

הִנֵּה הִנֵּה אוֹתוֹ זַעַם צַח שֶׁל חֹרֶף.

לַקּוּהוּ עוּלֵי פְּלָגִים וְהִתְרַקְּדוּ – –

וּבֵין מוֹטוֹת קְרָשִׁים וּפַצִּימִים נִתְּשׁוּ

עִם חִשּׁוּקֵיהֶם וַעֲקוּמֵי וָוִים,

הַפּוֹעֲלִים מִתְחַבְּטִים וּמִתְקַלְּעִים

נִגָּפִים מִן הָעֵצִים וְהַדְּכָיִים,

וְשׁוֹאֲגִים וְשׁוֹקְעִים וּמִתְנַשְּׂאִים;

וְלוֹלָה רָצָה: לוּנְטְ! הוֹי עֶזְרָא לוּנְטְ!

וְהַבָּרָד מַצְלִיף וַאֲנָשִׁים בָּאִים

אִישׁ אִישׁ וְחֶבֶל אָרֹךְ לְטוֹבֵעַ.

וְהַנָּהָר גּוֹעֵשׁ עוֹד. כְּבָר גָּז הַסָּכֶר.

רַק אִילָן עַתִּיק־גֶּזַע יֵשׁ יִנָּשֵׂא,

אוֹ כֶלֶב נִסְחָף יִתְנַבֵּחַ מְטֹרָף

וְיִשְׁקַע כַּעֲבֹר רֶגַע תּוֹךְ הַזָּרֶם. –

וְהַגֶּשֶׁם חָלַף, שֶׁמֶשׁ יָצָא מַבְרִיק.

וְלֵיל מַחֲשַׁכִּים רַד עַל מְדוּרוֹת נוּגוֹת

וְאֵבֶל אִלֵּם רָבָץ. אִישׁ לֹא דִבֵּר.

אַךְ מְתֵי מְעָט הִתְמַרְמְרוּ וְרָגְזוּ

וְעָבְרוּ רוֹגְנִים עַל יַד אֹהֶל לוּנְטְ

וְעֵינֵיהֶם – דְּקָרִים. אֶחָד בָּא אֶל לוֹלָה

וְסִנֵּן מִלָּה מִתּוֹךְ פִּיו: מְכַשֵּׁפָה!

וּ“זְקַנְקַן” בָּא לְסַלְסֵל בִּזְקַנְקַנּוֹ

וְסָנַט בָּהּ: הָאֵל הַגָּדוֹל לוּנְטְ!

אַךְ כְּלוּם לֹא שָׁמְעָה. עַל סַף בֵּיתָהּ יָשְׁבָה

וּבְיֶקֶב נַפְשָׁהּ יֵינוֹת־שָׁכְרָה הָמוּ:

שׁוּב קְפִיצָה לַמֶּרְחַקִּים, מְרוֹמֵי הָרִים,

הַעְפָּלוֹת מְסֻכָּנוֹת, דָּם מְשֻׁלְהָב.

וְגַם יַיִן יוֹתֵר אָפֵל: גֵּו־בְּתוּלֶיהָ

בִּזְרוֹעוֹת גֶּבֶר כּוֹבֵשׁ, עַז. – הוֹי לוֹלָה,

מִלַּעַג לְפַחַד וּמִפַּחַד אֶל – –

הֲזֶה הַשְּׁבִיל כָּל אִשָּׁה בוֹ תְהַלֵּךְ

לָאֵל הָרוֹדֶה בָהּ, אוֹ רָז יֵשׁ צָפוּן

בְּמִפְנִים אֵלֶּה שֶׁל נְתִיב גּוֹרָלֵךְ?

מִי אוֹחֲזֵךְ עַל כַּפּוֹ, מִי מְנִיעֵךְ

לְכַאן וּלְכַאן וּמְגַלֶּה לָךְ רַק צַעַד –

רַק אֶחָד צַעַד – מֵרֹאשׁ? אוֹ אוּלַי הָלְאָה

גַּם הוּא לֹא יִרְאֶה, הַכֹּל מֻכֵּה־סַנְוֵר,

וְגַם עֶלְיוֹנַת הַמַּחֲשָׁבוֹת תִּצְעַד

אַט אַט מַקִּישָׁה בְמִשְׁעֶנֶת סוּמִים

עַל טַרְשֵׁי שַׁחַק? – הִיא קָמָה מִסַּף בֵּיתָהּ

וְעָבְרָה אֶל מְקוֹם שָׁם יָשַׁב לוּנְטְ

מִסְתַּכֵּל מַטָּה אֶל הַנָּהָר הַשָּׁחוֹר

שֶׁנָּם כְּחַיָּה שְׂבֵעָה, חוֹבֵק גְּדוֹתָיו

פֶּן בִּתְנוּמָתוֹ שׁוּב מֵהֶן יְנֻשַּׁל.

הִיא יָשְׁבָה עַל יַד לוּנְטְ וּמִלְּטָה חֶרֶשׁ:

"אֵי שָׁם עַל מִטַּת הָר גָּבוֹהַּ שׁוֹכְבָה

מִתַּחַת מַרְבַד צַח וְרוּחוֹת שָׁרִים

הַמַּלְכָּה כֻלָּהּ זָהָב". – “הַכֹּל אָבַד”. –

– "לְאֹרֶךְ נַחַל וּמִנַּחַל אֶחָד

לְאַחֵר יוֹתֵר צַר מִתְפַּצֵּל מֶנּוּ" –

– “כֵּן, כֵּן. אַךְ מִי עוֹד יַאֲמִין בִּי?” – “אָנֹכִי.” –

הוּא שָׂם אֶת עֵינָיו בָּהּ. מֻפְשֶׁלֶת־רֹאשׁ

מוּרֶמֶת סַנְטֵר חַד וּבְרַעַד נְחִירַיִם

הִיא יָשְׁבָה דֹם כְּמוֹ אָז לְיַד הַמְּדוּרָה

עֵת פָּתַח לִבּוֹ לָהּ וְהֶעֱלִיבַתּוּ.

מַה תֹּאבֶה עָתָּה? לְעַנּוֹתוֹ יוֹתֵר?

“עִם שַׁחַר, עֶזְרָא, שְׁנֵינוּ נֵצֵא יַחְדָּו.”

הוּא רָאָה אֶת עֵינֶיהָ גְּדוֹלוֹת שְׁחוֹרוֹת

נִבְלָעוֹת עִם שְׁחוֹר שַׂעֲרָהּ בְּלֵיל מַחֲשַׁכִּים,

אַךְ פָּנֶיהָ – כְּתָמִים צַחֵי־לֹבֶן צָפִים.

הוּא חָשׁ כְּמוֹ נֶאֱבַק חָתַר בְּיַם אֲפֵלָה

לִכְתָמִים אֵל, לְאִיִּים אֵל יְקָרִים.

הוּא לָקַח יָדָהּ אַט בְּאִי־בִטָּחוֹן

וְלֹא כִהֲתָה הַפָּעַם. הוּא הִגִּישׁ פִּיו

לְיַד הָרֹךְ, כֹּה כָלָה לְמַגָּעָהּ.

הִיא לָפְתָה רֹאשׁוֹ. פֶּה אֶל פֶּה הִתְקָרֵב

וְחֹם נֶפֶשׁ אַחַת בָּא לְתוֹךְ חֹם חֲבֶרְתָּהּ.

אָז תְּפָסָהּ לוּנְטְ אֶל תּוֹךְ זְרוֹעוֹתָיו־עֹז.

הִתְקַשָּׁה פֶּרֶא־גֵוָהּ וְהִסְתַּמֵּר,

וַתְּהִי כֻלָּהּ עֶשֶׁת בַּרְזֶל. הִרְגִּישׁ לוּנְטְ

אֶת קְשִׁי בַרְזִלָּהּ, וּבְעֹז־יֶתֶר לְחָצָהּ

כְּמוֹ אָבָה שַׁבְּרָהּ, הִבִּיט תּוֹךְ עֵינֶיהָ

שֶׁהֵחֵלּוּ לְהִתְעַצֵּם, אוּלָם חִישׁ

הִתְחַלְּצָה מִצְּבַת יָדָיו, שַׁחָה אֵלָיו,

וּבְאֶצְבַּע שָׂמָה דְמִי עַל שְׂפָתָיו: מָחָר,

עִם שַׁחַר, עֶזְרָא. וּבִיעָף – אֶל בֵּיתָהּ.

לוּנְטְ נִשְׁאַר צוֹפֶה אֶל תּוֹךְ שַׁחַר אָשְׁרוֹ.

הַרְחֵק בַּמַּחֲשַׁכִּים חַיַּת־טֶרֶף

בִּילֵל וּצְחוֹק כְּאֶחָד הִשְׁתַּפָּכָה.