אברהם שלונסקי
אברהם שלונסקי – כתבים ה: שירים ספר חמישי
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר מרחביה – תל אביב ומפעלי נייר חדרה; תשל"ב 1971

אַדִּיר הַיַּעַר בַּשַּׁלֶּכֶת

וְאֵין מִשְׁעוֹל וְאֵין מִשְׁעוֹל

וְהַמֶּרְחָק גּוֹזֵר לָלֶכֶת

וּמֵחָדָשׁ לַתְחִיל לִשְׁאוֹל.


אֶל מִי דָמִיתָ כִּי דַלּוֹתָ

הָיוּ צֹאנֶיךָ לְבָרוֹת

וּכְמוֹ הָעֶרֶב הַחִלּוֹתָ

צָרֵף מִלִּים מֵהֲבָרוֹת?


אֶל הַכַּסְפִּי עָלָיו הַיֶּלֶד

שָׁמַע סִפּוּר מִפִּי אִמּוֹ

אֵיךְ נִסְגְּרָה עָלָיו הַדֶּלֶת

וְהַמַּפְתֵחַ בַּל עִמּוֹ.


אֵיךְ כְּעַכְבָּר לָכוּד שִׁוֵּעַ

עַל דִּינָרָיו – עַד הִתְעַלֵּף:

כִּי לֹא עָנָהוּ קוֹל שׁוֹמֵעַ

זוּלַת הֵדוֹ שֶׁלַּמַּרְתֵּף.


תַּם-וְנִשְׁלַם סִפּוּר שֶׁל אִמָּא.

חָתַם הַהֵד עַל מוֹרָאָיו.

וְרַק הַדְּמוּת הַדְּמוּת הִפְנִימָה:

אַדִּיר גּוֹוֵעַ בָּרָעָב.


אַדִּיר הַיַּעַר בַּשַּׁלֶּכֶת.

נִמְחוּ נִמְחוּ עִקְּבֵי הַשְּׁבִיל – –

אַל עוֹד תִּבְנֶה גָזִית מִלֶּיךָ

חֲצוֹב דְּבָרְךָ מֵאֶבֶן-גְּוִיל.


אַבְנֵי גְוִיל • צַמָּרוֹת בְּסוּפָה

מאת

אברהם שלונסקי


עַד מוֹט הַצַּמֶּרֶת

מאת

אברהם שלונסקי

עַד מוֹט הַצַּמֶּרֶת

מאת

אברהם שלונסקי


מַרְאֵה דוֹרִי

מאת

אברהם שלונסקי

מַרְאֵה דוֹרִי – מַרְאֶה שֶׁל קֵץ-יָמִין:

מֵסִית לִכְפּוֹר גּוֹזֵר לְהַאֲמִין.

שָׁעָה שֶׁל תֵּיקוּ הִיא וְנוּעַ-כֹּה-וָכֹה –

אַל יְוַתֵּר הַיַּעַר עַל כֹּחוֹ!


בָּרָק לַסְּתָו! כְּלַהַב הַחֲנִית

עַל צַמָּרוֹת יַבְלִיחַ לְהַקְנִיט.

פַּחְדוֹ מָתוֹק וּלְחֵן שַׁלְּכוֹת-זָהָב

אַל יִפָּתֶה הַלֵּב לְמַדּוּחָיו.


חִנּוֹ אַכְזָב. שְׂפָתֵהוּ חֲנֵפָה.

יָרוּם הוֹדֵךְ צַמֶּרֶת בַּסּוּפָה!

הַלֵּב יַשְׂכִּיל הַלֵּב יָבִין לָאוֹת:

מַרְאֵה דוֹרִי – מַרְאֶה שֶׁל קֵץ-פְּלָאוֹת.



מוּל הָרְאִי

מאת

אברהם שלונסקי

גֵּאֶה וְשָׁפוּי וּכְנָפָיו אֲסוּפוֹת

חוֹרֵשׁ תּוֹעָפָה – וְעַד נֹגַהּ!

חֻצְפָּתִי שֶׁחָמְדָה כּוֹכָבִים בַּסּוּפוֹת

מַלְכוּתִי בְּלֹא תֹּגָא.


מִי חֲבָשֵׁךְ עֲטָרָה אַכְזָרִית

וְהִכְבִּיד פֵּרוֹתַיִךְ עַד מוֹט הַצַּמֶּרֶת –

אַתְּ שֶׁעִם כָּל אֶרְאֶלַּיִךְ שָׂרִית

וְאָהַבְתְּ מְצוּקַיִךְ כִּי הֵם הַתִּפְאֶרֶת.


כִּי הֵם כִּסּוּפַיִךְ כִּי הֵם רִנּוּנֵךְ

פִּתּוּךְ הַכְּתָרִים – וְאִוִּית הַגַּחֶלֶת.

נִצְּחוּ אֶרְאֵלִים וְנִשְׁבָּה אֲרוֹנֵךְ –

כֶּתֶר לָבָן עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד.


יֶלֶד צוֹפֶה בִּי – נָכְרִי וְנִדְהָם

גֵּץ-מְשׁוּבָה מְהַסֵּס בָּעֵינַיִם.

פַּחַד יִצְחָק מוּל שֵׂיבַת אַבְרָהָם.

עֲצֵי עֲקֵדָה עַל כְּתֵפַיִם.



הָאוֹת

מאת

אברהם שלונסקי

הָאוֹת

מאת

אברהם שלונסקי


מַטַּח אֵיבוֹת

מאת

אברהם שלונסקי

מַטַּח אֵיבוֹת בְּמַחְלְפוֹת הַיַּעַר.

מַגַּע דְּמָמוֹת בְּסֶמֶר הַקָּמָה.

אֶל מִי אָבִי דִּמִּיתָ אֶת הַנַּעַר

שֶׁעַד שֵׂיבָה עִלְּפָהוּ הַצָּמָא?


לֵילוֹ סַרְבָּן גְּלוּי-לֵב וּמְלֵא-עֵינַיִם.

כּוֹכְבֵי קְדוּמִים צָבְאוּ עַל חַלּוֹנָיו.

בְּיַד בַּזְבְּזָנִית כּוֹכְבֵי-זָנָב

בִּפְרוֹס הָאוֹר יַצְלִיפוּ הַשָּׁמַיִם.


כָּל הָרְמָזִים נֶגְדּוֹ וְרַק הַשִּׁיר

מֵזִים אוֹתוֹת כֶּאֱמוּנוֹת-הַהֶבֶל.

אִבְחַת הַכּוֹכָבִים! דָּמָיו שֶׁל הֶבֶל

צוֹבְעִים שׁוּלֵי הַשַּׁחַר הַמַּבְכִּיר.



וְזֶה הָאוֹת

מאת

אברהם שלונסקי

וְזֶה הָאוֹת

גְּדוֹלִים שׁוֹכְחִים אֶת עַרְשָׂם וְגִדְיָם

עֲבָרִים נִקְטָפִים כְּבָרָק שֶׁל מִכְתָּם

מִתְנַצְּלִים אֶת עֶדְיָם

מִתְנַצְּלִים עַל חֶטְאָם

מַצִּילִים אֶת נַפְשָׁם פֶּן תִּמּוֹט.



קֵן בְּמַפֹּלֶת

מאת

אברהם שלונסקי

הַמַּכְאוֹב לֹא יִרְצֶה שֶׁנִּבְכֶּנּוּ.

רַק שְׂמָחוֹת צוֹהֲלוֹת בְּכָל פֶּה.

וְהַלַּיְלָה יוֹדֵעַ כִּי כֵן הוּא

וְשׁוֹתֵק סַהֲרוּר וְעֻלְפֶּה.


הוּא יוֹדֵעַ כָּעֵץ אֶת הַחֹלֶד

כָּרֵאשִׁית הַיּוֹדַעַת סוֹפָהּ.

זֶהוּ קֵן-אֶפְרוֹחִים בְּמַפֹּלֶת

מִצַּמֶּרֶת אִילָן בַּסּוּפָה.


זֶהוּ אֵלֶם הַבְּרִיחַ עַל שַׁעַר

הַנִּנְעָל מוּל עוֹבֵר-אֳרָחוֹת

וְעוֹשֶׂה אֶת שְׁפָטָיו בּוֹ הַסַּעַר

שֶׁדָּנוֹ לְהֶפְקֵר הָרוּחוֹת.


כָּךְ דָּנוּךָ מִרְיֵנוּ לְשֵׁבֶט

בַּלֵּילוֹת שֶׁמָּנְעוּ אֶת חַסְדָּם

וְרַק אֹזֶן-שֶׁל-מַעְלָה מַקְשֶׁבֶת

אֵיךְ פּוֹעִים תִּינוֹקוֹת בָּעוֹלָם.



גֶּשֶׁם אֶחָד

מאת

אברהם שלונסקי

שׁוּב נִכְנֶפֶת יָדְךָ וְנִמְלֶכֶת…

הַאֻמְנָם לֵב יָהִיר וְעָנָו

בָּא מוֹעֵד וַיְגֻנַּב גַּם אֵלֶיךָ

שֶׁמֶץ-מָה מִתּוּגָה מְגֻחֶכֶת

שֶׁל אִילָן הַנִּבְהָל מִזְּקוּנָיו?


הֵן אָהַבְתָּ סִמְלֵי הַצַּמֶּרֶת

כָּל שִׁירֶיךָ מָלְאוּ גוֹרָלָהּ. –

כִּי זֶה הֶנֶף נִסָּיו שֶׁלַּמֶּרֶד

מוּל בִּטְחַת הַגַּבְהוּת הַמְקֻמֶּרֶת

בָּהּ שִׁכְּנוּ צַדִּיקִים אֶת אֵלָם.


הֲלַשָּׁוְא בָּם שִׁלַּחְתָּ מִנֶּגֶד

אֶת הַנָּס-מִן-הָרוֹם – וְתוֹהֵם?

הַאֻמְנָם רַק מִשּׁוּם שֶׁעִלֶּגֶת

נִתְחַפְּשָׂה חֻצְפָּתְךָ הָעוֹרֶגֶת –

וְאַתָּה נִתְקַנֵּאתָ בָּהֶם?


נִתְקַנֵּאתָ בְּאַבָּא-וְסַבָּא?

חֵי עָצְבָּם שֶׁל דּוֹרֵי-הַדּוֹרוֹת

כִּי אָנְפָה גַם בָּהֶם וְנָסַבָּה

בִּטְחָתָם שֶׁמָּלְאָה הַסְּאָה בָּהּ

וְהִפְלִיאָה תְּשׁוּקוֹת אַחֵרוֹת.


הָאוֹיֶבֶת הִיא לִי אוֹ אָחוֹת הִיא

בִּטְחָתָם הַתְּמִימָה? – הִיא כָּעָשׁ

הִיא כָּעָשׁ וְכַטַּל לִי כִּי אוֹת הִיא

שֶׁגָּבַהְתִּי עֲדֵי נְמוּכוֹתִי

מֵהֲגוֹת אֶת הַשֵּׁם-הַמְפֹרָשׁ.


לֹא שְׁרִירוּת הִיא שֶׁל כֹּחַ וָשׂבַע

הִיא עַזּוּת-סֵרוּגִין אֶל מְתוֹם.

לֹא אֶגְנוֹב אֶת לִבִּי לֹא אֶגְנוֹבָה –

הַמָּרוֹם הוּא תְּהוֹמֵנוּ אֶל גֹּבַהּ

וְהַגֹּבַהּ – רוּמֵנוּ אֶל תְּהוֹם.


הָהּ רִיצָה סְחַרְחַרָה וְאַכְזֶרֶת!

הָהּ גֵאוּת כָּל יָמַי וְשִׁפְלָם!

מַהוּ סוֹד שִׁפְעַתְכֶם הַנִּפְזֶרֶת:

אֲבֵדָה שֶׁאֵינֶנָּהּ חוֹזֶרֶת

אוֹ טָעוּת שֶׁחוֹזֵר לְעוֹלָם?


פִּזְרוֹנִים – כָּאַרְנָק הַפָּתוּחַ.

וְסָגֹה. וְשָׁגֹה. וּמָעוֹט.

שְׁמַע לִבִּי הֶעָצוּב וּבָטוּחַ:

בַּחוּצוֹת מִתְפַּקֵּעַ הָרוּחַ

הַצּוֹחֵק עַד שִׁעוּל וּדְמָעוֹת.


הוּא צוֹחֵק כְּאוֹחֵז-הָעֵינַיִם

לְהוֹלְכֵי הַשּׁוֹלָל. הוּא – מֻקְיוֹן!

הוּא חָרַז פַּעַם: “יְגוֹנוֹתַיִם…” –

אֵיךְ הִצְלִיחַ (אָבִי-בַּשָּׁמַיִם!)

לְהַסְווֹת אֶת בִּכְיוֹ בְּפִזְמוֹן?


וּמַתָּךְ.

וּמַתָּךְ.

וְרוֹגֶשֶׁת

כָּל שִׁפְעַת הַמָּרוֹם אֶל אַרְצִי.

זֶהוּ גֶשֶׁם, אָחִי, זֶהוּ גֶשֶׁם.

זֶה מַבּוּל…

זוֹ תֵבָה…

זוֹהִי קֶשֶׁת…

וְחֵן-חֵן שֶׁל בִּרְכַּת-הַמּוֹצִיא.



הַחֵץ הַיָּרוּי

מאת

אברהם שלונסקי

דּוֹרִי דּוֹרִי

בַּר-דַּעַת

בִּן-הַכּוֹת

הָהּ חֵץ יָרוּי אֵין-מַעַן מִן הַקֶּשֶׁת.

הָעַיִן בִּבְדוֹתָהּ. הַלֵּב בְּהֵעָצְמוֹ.

מַלֵּט נַפְשׁוֹ אַכְזַר-הַהַרְפַּתְקוֹת

מִן הַסְכָלָה בְּאֵימוֹתָיו מִן הָעִקֶּשֶׁת:

הֱיוֹת אֵין-חֵפֶץ לְעַצְמוֹ.


מַלֵּט נַפְשׁוֹ

כִּי בְּנַפְשׁוֹ הוּא –

הַדּוֹר הַדּוֹר שֶׁלֹּא יָדַע נַפְשׁוֹ.



בְּסֵתֶר רַעַם

מאת

אברהם שלונסקי

בְּסֵתֶר רַעַם

מאת

אברהם שלונסקי


קוֹל נֵפֶץ

מאת

אברהם שלונסקי

בְּצֶפֶף עֲדָרִים הִתְגּוֹבְבוּ בַּגֹּבַהּ

הָעֲנָנִים סוֹמְרֵי צַמְרָם.

“אַיֶּךָּ בֶּן עַמְרָם!” –

פּוֹעֶה הַשֶּׂה מוּל סְנֶה בְּאֵין-יְהֹוָה.


"אַיֶּךָּ הָרוֹעֶה? אַיֵּה הִיא עֵין-הַמַּיִם?

וְהַמִּסְתּוֹר אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ לִי אַיּוֹ?"

עֵינַיִם יְרֻקּוֹת הִזְאִיבוּ הַשָּׁמַיִם

וְהָרוֹעֶה כּוֹרֵעַ כְּשֵׂיוֹ.


וְהָרוֹעֶה כּוֹרֵעַ מוּל הָעֶרֶב.

וְזֵכֶר עֲקֵדָה מַבְלִיחַ מוּל הַשֶּׂה. – –

כָּךְ הַדּוֹרוֹת יָשִׂיחוּ זֶה עִם זֶה

וְעַל רֹאשָׁם הֲפַכְפַּכּוֹת הַחֶרֶב.


וְלַיְלָה כִּי יִפְלוֹשׁ – בְּקוֹל גּוּשֵׁי הַקֶּרַח

הָרַעַם יְהוּמֶךָּ וְנִדְהָם

קוֹל נֵפֶץ-יָהּ תִּשְׁמַע בְּבֵית-מְלַאכְתּוֹ שֶׁל תֶּרַח

חֻרְבַּן אֵלִים בִּזְרוֹעַ אַבְרָהָם.


אֱמוֹר לִי צוּר מַחְסִי כִּי גַם בָּזֹאת חָפַצְתָּ

וְכִי שָׁעִיתָ גַּם הַפַּעַם לַמִּנְחָה

כִּי גַם אֵימַת הַמַּחַץ שֶׁמָּחַצְתָּ –

גַּם הִיא גַּם הִיא לְמַעַנְךָ.



אוּלַי

מאת

אברהם שלונסקי

עוֹד לֹא הָיָה מַחְשָׁךְ בְּעוֹלָמְךָ אֱלוֹהַּ

כְּבֶאֱשׁוּן לֵילָי;

וּכְשֶׁאֲנִי הוֹגֶה מֵאֵימָתִי לִגְווֹעַ

הַשֵּׁם-הַמְפֹרָשׁ

וְהוּא גוֹהֵר עָלַי –

לְפֶתַע מְתַמְּרִים קוֹמָה כָּל שִׁבֳּלַי:

וְאֵיזֶה תּוֹעָפוֹת! וְהֶעָזָה: לִנְבּוֹעַ!

וְרֹן קוֹלוֹת רַבִּים יְאוֹפְפֵנִי: בּוֹאָה!

וְאוֹר! וְאוֹר!.. – וְאַלְלַי:

כְּרֵבֶץ הַכִּילַי

רוֹבֵץ עַל דִּינָרָיו הַלַּיְלָה הַגָּבוֹהַּ

וּפִיק-יָדַיִם לוֹ: אוּלַי – –


עוֹד לֹא הָיָה אַכְזָב בְּעוֹלָמְךָ אֱלוֹהַּ

כְּבֶאֱשׁוּן לֵילָי.



סַעַר בַּחוּץ

מאת

אברהם שלונסקי

הָעִיר חִגֶּרֶת – כְּשִׁכְּרוּהָ.

מָרוֹם חוֹגֵר מַחְגֹרֶת שָׂק.

הַפִּגּוּמִים חוֹרְקִים בָּרוּחַ.

חוּט הָאֲנָךְ נִפְסָק.


סַעַר בַּחוּץ. הָגִיפוּ!

תְּרִיס.

וְעֵינַיִם.

וְלֵב.

כָּל הֶנֶף-יָדַיִם – צְלִיף הוּא.

כָּל דִּבּוּר-פֶּה – צוֹלֵב.


סַעַר בִּתִּי. מַפֶּלֶת.

אַבְנֵי-הַגָּזִית מִיָּד.

פּוֹרֵחַ אֵפֶר הַמֶּלֶט.

פּוֹרֵעַ הָרוּחַ בִּשְׁעָט.


צוֹעֶה וְקָרוֹב

בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים

וּמְגַדֵּף אֶת הָרְחוֹב

כְּאַחַד הָרֵיקִים.


סַעַר בַּחוּץ בִּתִּי.

בּוֹאִי מִסְתּוֹר בִּתִּי.



בָּרָד

מאת

אברהם שלונסקי

בְּנוּעַ צַמָּרוֹת בְּסַעַר שֶׁבַּלַּיְלָה

נִדְמֶה כִּי קוֹל חִבּוּט נִשְׁמַע בַּמֶּרְחַקִּים –

זֶה כּוֹכָבִים נוֹפְלִים אַפַּיִם אָרְצָה

כִּנְשִׁיר פֵּרוֹת מֵעֵץ בַּטַּלְטֵלָה.


אֲזַי

בְּהֵחָרֵד גַּם שַׁלְוָתָם שֶׁל שָׁרָשִׁים

הֲלֹא יִתְנַחֲמוּ בְּמַחֲבֵא הָרֶגֶב

לֵאמוֹר:

אַשְׁרֵינוּ כִּי הִצְנַעְנוּ אֶל הָעֹמֶק.


אַךְ מָה עוֹשׂוֹת כָּל צִפֳּרִי הָאֱלֹהִים

בִּדְפוֹק אוֹתָן בָּרָד בְּאֶמְצַע הַשָּׁמַיִם?



בַּמְּאוּרָה

מאת

אברהם שלונסקי

כְּשֶׁבֶר הֶעָנָן נִשְׁבַּר קִשְׁיוֹן הָעֹרֶף.

נִתַּךְ נִתַּךְ הַגֶּשֶׁם. לְאִטּוֹ

אִישׁ אִישׁ אֶל מְאוּרָה נִפְרוֹשׁ לִשְׁנַת הַחֹרֶף

לָמֹץ הִרְהוּר שַׁתְקָן כְּדֹב אֶת כַּפָּתוֹ.


הֲמֵה הֲמֵה גָלְיַת הֲמֵה לְהַחְרִישֵׁנוּ –

לֹא שַׁחַץ חַרְבְּךָ גָּזַר עָלֵינוּ דוֹם.

כָּל גֶּחָלָיו חוֹתֶה הַלַּיְלָה עַל רָאשֵׁינוּ –

כְּטַל מַשְׁכִּים יָבוֹא מַגַּע-יָדוֹ שֶׁל יוֹם.


זֶה רַחַשׁ אֵין-חֶדְוָה. זֶה צַעַר אֵין-אֵימָה.

כָּל כִּנוֹרוֹת דָּוִד הוֹגִים אֶת הַדְּמָמָה.



הָעֶרֶב הַמֵּת

מאת

אברהם שלונסקי

שִׁבְרוֹנוֹ שֶׁל וַדַּאי. פִּתְאֹמוֹ שֶׁלַּתֵּמַהּ.

אִם הַדֶּרֶךְ יָרְטָה – הִיא כַּחֵץ שֶׁהֶחְטִיא!

נִגּוּנַי נִגּוּנַי… – הַאַרְפֶּה גַם מֵהֵמָּה

שֶׁעִנְּבֵי חֶרְדָּתִי הֵם וְלֹא שִׂמְחָתִי?


הֵם פֵּרוֹת הִשִּׁירוּם חִבּוּטָיו שֶׁלַּסַּעַר.

הֵם חָשְׁקוּ עוֹד בִּמְשׂוֹשׂ הַגְּוָנִים וְהַטָּל

בִּפְתַיּוּת הַסְּמָדַר – עַד הַבְשִׁיל שְׂחוֹק וָצַעַר…

אַךְ הַחֶתֶף הַזֶּה

הַטִּלְטוּל

הַמַּפָּל.


אֵיךְ אָנְסָה הַסּוּפָה בָּעֵצִים וְהֵטִיחָה.

וְכָל בַּיִת הֵגִיף אֶשְׁנַבִּים וּמָבוֹא.

אֱלוֹהַי אֱלוֹהַי אַל תִּתְמַהּ שֶׁקְּרָאתִיךָ –

חֶשְׁבּוֹנֵנוּ אָרֹךְ וְנִפְתָּל מִלְּיַשְּׁבוֹ.


הוּא נִפְתָּל הוּא אָרֹךְ. הוּא כְּאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ

בֵּין הַלֹּא

וְהַהֵן

בְּרַצֵּי הַגִּמְגּוּם.

הוּא סוֹפוֹ שֶׁל חָצוּף הַמַּבְקִיעַ לוֹ הֶרָה.

וּבְצַחֵק הַמָּרוֹם – שׁוּב הַמְּתוֹם וְהַמּוּם.


אֵין אַכְזָר כַּמָּרוֹם. אֵין כַּתְּהוֹם הַשּׂוֹטֶמֶת.

שׁוּם כָּזָב לֹא בָּגַד כִּבְגִידַת הָאֱמֶת.

לַהֲדָם

לַהֲדָם

לַהֲדָם

וְאוֹדֶמֶת

גַּם חַמָּה בְּזָרְחָהּ גַּם הָעֶרֶב הַמֵּת.


וְעַל כֵּן בְּשׁוּבִי אֶל סִפָּהּ שֶׁלַּדֶּלֶת

אֶזְכְּרָה לְפִתְאֹם (הָהּ, שִׁבְרוֹן הַוַּדַּאי!)

אֶת קוֹדְמַי שֶׁיָּרְאוּ מִמְּזוּזָה הַנִּפְסֶלֶת

וּלְתֵבַת וְהָיָה הֵם כִּוְּנוּ אֶת שַׁדַּי – –


הֵם כִּוְּנוּ כִּי בִּקְּשׁוּ לְהָנִיס אֶת הָרוּחַ

הַמְרַשְׁרֵשׁ בַּשְּׁלָפִים

בַּסְּפִיחִים

בָּעֲרַאי…

עִצְּבוֹנִי, הַנְחִילֵנִי אֶת אֹמֶץ-הָרוּחַ

לִבְדּוֹק הַמְּזוּזָה בְּפִתְחֵי מְגוּרַי.



חֲמִשָּׁה שִׁירֵי הַחֹרֶף שֶׁחָזַר לְנוֹף נִיסָן

מאת

אברהם שלונסקי

חֲמִשָּׁה שִׁירֵי הַחֹרֶף שֶׁחָזַר לְנוֹף נִיסָן

מאת

אברהם שלונסקי


שְׁפָטִים

מאת

אברהם שלונסקי

בְּזַעַף חֲיָלוֹת שֶׁנֶּהֶדְפוּ מֵעִיר כְּבוּשָׁה

וְשָׁבוּ וּלְכָדוּהָ –

שִׁפְטֵי הַחֹרֶף שֶׁחָזַר אֶל נוֹף נִיסָן.


כָּל הַבָּתִּים הֵגִיפוּ תְּרִיסֵיהֶם

רַק אֲסַפְסוּף אָפוֹר שֶׁלַּשָּׁמַיִם

הוֹמֶה לִרְאוֹת אֵיךְ סַרְעַפּוֹת אִילָן

מֻטּוֹת לָשֵׂאת אֶת נֵטֶל הַתְּלוּיִים.


לוּלֵא מִשְׁעַט הָרוּחַ מוּל הַבַּיִת

הָיָה נִשְׁמַע בִּכְיָם שֶׁל תִּינוֹקוֹת.



נוֹף

מאת

אברהם שלונסקי


מָרוֹם נָמוּךְ כְּגַג הַבַּיִת הָרָעוּעַ

וְדִמְעוֹתָיו דִּמְעוֹת הַשַּׁעֲוָה.

עָיְפוּ זְרוֹעוֹת עוֹלָם לִתְמוֹךְ בּוֹ

וְהוּא צוֹנֵחַ לְאִטּוֹ

עַל הֶהָרִים בַּחֲלֻדָּה וּבַקָּרַחַת.

סַגְרִיר מַצְלִיף עַל מַחְשׂוֹפוֹ שֶׁל צוּק

מַכֶּה עַל-חֵטְא עַל בֵּית-חָזֶה לֹא-לוֹ.

וְאִילָנוֹת עַרְטִילָאִים

כְּאִיּוֹבִים בְּיִסּוּרִים אֲשֶׁר סוֹפָם כִּי-טוֹב

קוֹשְׁרִים מִסְפֵּד בִּטְרוֹף בָּהֶם הָרוּחַ

אֲבָל גִּזְעָם בָּטוּחַ בַּלִּבְלוּב.



לַיְלָה שִׁכּוֹר

מאת

אברהם שלונסקי

כְּבֵן בְּצַפּוֹתוֹ לְשׁוּב אָבִיו – וְהוּא מֻטָּל

שִׁכּוֹר בְּתוֹךְ שְׁלוּלִית עַל סַף הַבַּיִת –

הִשְׁקַפְתִּי בַּחַלּוֹן.


מוּל רִבּוּעֵי בָּתִּים – הַמַּכְפֵּלָה שֶׁלָּרוּחוֹת

וּכְהֵד בּוֹקֵעַ הֵד

גָּעוּ קוֹלוֹת בְּכָל סֻלַּם הַתַּמְרוּרִים:

מִבְּכִי הַטַּף עַד נִבּוּל-פֶּה שֶׁל לוֹט.


שִׁקְּרוּ נִדְרֵי-הַשָּׁוְא כָּל כַּוָּנֵי-הַחֵן

שֶׁל אוֹר הַיּוֹם וּשְׂחוֹק יַלְדֵי הַגָּן.

בְּגִלּוּפִין מֻטָּל הַנּוֹף מִחוּץ לַבַּיִת

וּגְנֻבְתִי רֶגַע

מִבַּעַד לְשִׂבְכוֹת הָעֲנָנִים –

אִבְחַת הַכּוֹכָבִים הַמִּתְעַלֶּלֶת.


כַּמָּה רִשְׁעוּת בַּחֹרֶף הַחוֹזֵר!



לְמָחְרָתוֹ

מאת

אברהם שלונסקי

שָׁמַיִם בִּכְחוֹלֵם – כְּמוֹ לְפַתּוֹת –

אַךְ יְלֵלָם הוּא חֹרֶף.

כָּךְ מִתְרָאֶה פָּנִים יְפֵה-הַתֹּאַר

וְהוּא רָשָׁע.


הָרִים אֵינָם רוֹצִים בְּיֶרֶק הָאִילָן

וְצַעֲדֵי אָדָם.

וְכָל הַחַלּוֹנוֹת בְּאֵבֶךְ זְגוּגִיּוֹת

נִדְמִים כְּמוּגָפִים.


בָּרוּר כִּי אִם תִּגַּשׁ אֶל הַהוֹלֵךְ מִנֶּגֶד

וְתִשְׁאֲלוֹ לִרְחוֹב פְּלוֹנִי –

לֹא יַעֲנֶךָּ.


אֵינִי שׁוֹאֵל

וּמִסְתַּלֵּק בִּבְלִי לָדַעַת אָנָה.


וְרַק חָתוּל סָמָר וּמִתְרָאֶה קֵרֵחַ

עוֹבֵר מִמִּדְרָכָה לְמִדְרָכָה

כִּבְתוֹךְ שֶׁלּוֹ.



בֵּין כָּתְלֵי הַבַּיִת

מאת

אברהם שלונסקי

רְחוֹב גַּלְמוּד

שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צֵל בָּתִּים וְאֵין בּוֹ קוֹל אָדָם

וְרַק זִכְרוֹן הַצַּעַד שֶׁנִּמּוֹחַ

וְגִמְגּוּמֵי עֵצִים לִמְקֻטָּעִין.


שׁוּם אֶבֶן לֹא זוֹעֶקֶת פֹּה אֵלֶיךָ

מֵאֹנֶס הַשְּׁתִיקָה שֶׁמִּסָּבִיב –

דֹּם גַּם אַתָּה וְשׁוּבָה

אֶל בֵּין כָּתְלֵי הַבַּיִת הַחוֹפֵן

אֶת דַּיָּרָיו

עַל כָּל קְטַנּוֹת יוֹמָם הָאֱנוֹשִׁי.


מִן הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה

בָּנִינוּ אֶת נִצְחֵנוּ הָרִגְעִי

כְּיֶלֶד הַבּוֹנֶה מִקֻּבְיוֹתָיו

עָרִים וּמִגְדָּלוֹת.



שִׁירֵי הַמְּרוּצָה הָרָעָה

מאת

אברהם שלונסקי

שִׁירֵי הַמְּרוּצָה הָרָעָה

מאת

אברהם שלונסקי


שִׁיר מַרְבֵּה הָרַגְלַיִם

מאת

אברהם שלונסקי

רְאוּ נָא:

רַגְלַיִם הַרְבֵּה וְרֹאשׁ אֶחָד –

וְאֵיכָה יָנוּס מִפְּנֵי הַמָּוֶת?

רְאוּ נָא:

רַגְלַיִם הַרְבֵּה וְרֹאשׁ אֶחָד –

וְלֹא יוּכַל לָנוּס מִפְּנֵי הַמָּוֶת.


רְאוּ נָא:

רַגְלַיִם הַרְבֵּה וְרֹאשׁ אֶחָד –

וְהַמָּוֶת יְבַלֵּעַ לָנֶצַח.



שִׁיר הַבְּרוֹשׁ בַּבֹּקֶר

מאת

אברהם שלונסקי

לְטָאָה מֻצָּבָה עַל רֹאשָׁהּ

וּזְנָבָהּ כְּלַפֵּי מָעְלָה.

אָמִיר שֶׁשָּׁכַח שָׁרָשָׁיו

וְחֻדּוֹ שֶׁל מָרוֹם מִתְרַחֵק.


כַּגּוּף הַמָּשׁוּי בְּחוֹרֵי הַמִּכְמֶרֶת –

תְּכֶלְתּוֹ שֶׁלַּבֹּקֶר בְּעַד הַפּוֹרְחוֹת.



ג. שִׁיר הַדָּג שֶׁמֵּת

מאת

אברהם שלונסקי

עֵצִים בִּרְחוֹב שֶׁאֵין בּוֹ אִישׁ

טְרָפִים יַשִּׁירוּ כְּקַשְׂקֶשֶׂת.

בָּתֵּי-קוֹמוֹת סוּמֵי חַלּוֹן

בְּסוֹד גִּשּׁוּשׁ

נִחוּשׁ

וְקֶשֶׁב.

יָרֵחַ צָף מֵעַל לָעִיר

כְּדָג שֶׁמֵּת בְּמֵי הַכֶּסֶף.


יָרֵחַ צָף כְּדָג שֶׁמֵּת.

אֱמוֹר: בָּרוּךְ-דַּיַּן-אֱמֶת.



שִׁיר בַּת הַקּוֹלוֹת

מאת

אברהם שלונסקי

כָּל הַפְּגִישׁוֹת שֶׁבָּאַקְרַאי.

הַתַּרְעוֹמוֹת אֲשֶׁר פִּתְאֹם שָׁמַעְתָּ.

(הָהּ בָּבוּאוֹת שֶׁבִּיאוֹרַי:

כָּל רֹאשׁ לְמַטָּה!)


זוֹהִי בַּת-קוֹל. וְזֵכֶר. וְשִׁלֵּם.

דִּבְרֵי אָשָׁם?

כֻּלָּם כְּבָר בָּאוּ לְפָנֶיךָ –

אַךְ לֹא תַּחְזוֹר עוֹד לְסוּרְךָ לֹא תַפְשִׁילֵם

לַאֲחוֹרֵי אָזְנֶיךָ.


כִּי מֵחָדָשׁ

אַחֶרֶת –

עַד בָּעֵר! –

יַפְגִּיעוּ קוֹלוֹתָיו שֶׁלַּתּוֹבֵעַ.

אַתָּה תֵּצֵא. אַתָּה תֹּאמַר:

– דַּבֵּר

כִּי עַבְדְּךָ שׁוֹמֵעַ!


אֲזַי תִּשְׁמַע כָּל שֶׁשָּׁמַעְתָּ קֹדֶם

אַךְ הַמַּסְווֹת נָפְלוּ.

אֲזַי תִּרְאֶה כָּל שֶׁרָאִיתָ קֹדֶם

אַךְ הַמַּרְאוֹת אָבְלוּ.


וּבַאֲשֶׁר אָבְלוּ עַד נֶאֱנָקוּ

וּבַאֲשֶׁר נָפְלוּ וְעַד קָרְחָה –

לֵיל-כּוֹכָבִים נָדָל עֲנָק הוּא

עַל גַּגּוֹתֶיהָ שֶׁל עִירְךָ.


נָדָל עֲנָק –

וְרֹאשׁ לְמַטָּה!

הוֹ בַּת כָּל הַקּוֹלוֹת אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ. – –



נְאֻם פְּלוֹנִי עַל שְׁכוּנָתוֹ

מאת

אברהם שלונסקי

בֵּית-מְגוּרַי הוּא בֶּן 5 קוֹמוֹת

וְכָל חַלּוֹנוֹתָיו מְפֹהָקִים אֶל שֶׁכְּנֶגֶד

כִּפְנֵי הַנִּצָּבִים אֶל מוּל רְאִי.


70 קַוֵּי אוֹטוֹבּוּסִים בְּעִירִי

וְכֻלָּם עַד מַחְנָק וְעַד סִרְחוֹן הַגּוּפִים.

הֵם נוֹסְעִים

הֵם נוֹסְעִים

הֵם נוֹסְעִים אֶל לֵב הַכְּרָךְ

כְּאִלּוּ אִי-אֶפְשָׁר לִגְווֹעַ מִשִּׁעְמוּם גַּם כָּאן

בִּשְׁכוּנָתִי שֶׁלִּי.


שְׁכוּנָתִי שֶׁלִּי הִיא קְטַנָּה מְאֹד

אַךְ יֵשׁ בָּהּ כָּל הַלֵּדוֹת וְהַמִּיתוֹת

וְכָל שֶׁבֵּין לֵדָה לְמָוֶת

שֶׁיֵּשׁ בִּכְרַכֵּי הָעוֹלָם

אֲפִילּוּ תִּינוֹקוֹת הַמְסוֹבְבִים לְהַפְלִיא צַלַּחַת-מְעוֹפֶפֶת

וּ-3 בָּתֵּי-קוֹלְנוֹעַ.

לוּלֵא הִסְתַּפַּקְתִּי בַּשִּׁעֲמוּם שֶׁיֵּשׁ לִי בְּבֵיתִי

הָיִיתִי הוֹלֵךְ לְאֶחָד מֵהֶם.


בֵּית-מְגוּרַי הוּא בֶּן 5 קוֹמוֹת –

זוֹ שֶׁקָּפְצָה מִן הַחַלּוֹן שֶׁכְּנֶגֶד

נִסְתַּפְּקָה בְּ-3 בִּלְבַד.



שִׁיר הַגּוֹמְלִין

מאת

אברהם שלונסקי

"וַדַּאי

כְּשֶׁהִנְנִי אֶחָד-וְרַע-לִי

אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ כְּלוּם עַל כָּךְ.

אֲבָל אִם הִנְנוּ בִּשְׁנַיִם

וְרַע לְזוּלָתִי

כָּל צִוּוּיֵי-אֱנוֹשׁ יִכְפּוּנִי לְהַקְשִׁיב.


עַל-כֵּן אֲנִי אוֹמֵר:

הֱוֵי אֶחָד – אִם רַק תּוּכַל.

הֱוֵי בִּשְׁנַיִם – רַק אִם טוֹב מִכָּךְ גַּם לוֹ.

אַךְ לְעוֹלָם אַל תְּצַפֶּה לְרַחֲמֵי הָהֵם

הַמְיַחֲלִים לְרַחֲמֶיךָ אַתָּה." –


הַכּוֹכָבִים עָיְפוּ בְּלַיְלָה זֶה

כִּבְכָל לֵילוֹתֵיהֶם הָאַחְרוֹנִים

אַךְ זֹאת הַפַּעַם לֹא יָכְלוּ

לְהִתְכַּחֵשׁ עוֹד.



דּוּ שִׂיחַ עַל אָבְדַּן הַמִּלִּים

מאת

אברהם שלונסקי

וְאָז שָׁאַל שׁוֹאֵל.

וְאָז הֵשִׁיב מֵשִׁיב.

וְהַשּׁוֹמֵעַ לֹא שָׁמַע אֶת הַדּוּשִׂיחַ.


– הֲכִי נִבְהַלְתָּ מִן הַיְּכֹלֶת וּבַצַּעַר

שֶׁלַּנִּמְלָט מִן הַגְּלָמִים וְהַצּוּרוֹת

אַתָּה שׁוֹתֵק עוֹד – בַּית-בַּיִת שַׁעַר-שַׁעַר –

אֶת כָּל עָרֵי הַנֶּפֶשׁ הַנְּצוּרוֹת?


חֲזוֹר וּקְרָא: מָשְׁכֵנִי וְאָרוּצָה.

– חֲזוֹר וּזְכוֹר: לֵךְ בְּרַח חוֹזֶה!

– חֲזוֹר וְדַע: לִנְבּוֹט הַחוּצָה

הוֹרֵס הַזֶּרַע…

(וָאֹמַר:

“זֶה סוֹד הַשִּׂיחַ זֶה אֶל זֶה”).


שָׂח הַשּׁוֹאֵל: – וּמַה שָׁכַלְתָּ?

שָׂח הַמֵּשִׁיב: – מִלָּי.

שָׂח הַשּׁוֹאֵל: – הֲכִי נִבְהַלְתָּ?

שָׂח הַמֵּשִׁיב: – אוּלַי.



תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַשּׁוֹתֵק

מאת

אברהם שלונסקי

אֲנִי שׁוֹתֵק

אַךְ לֹא מִשּׁוּם שֶׁאֵין לִי מַה לוֹמַר

כִּי אִם

מִשּׁוּם שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ לְהַקְשִׁיב.


וּכְשֶׁתִּרְאֵנִי מְדַבֵּר

אַל תְּדַמֶּה, כִּי מְצָאתִיו

אֶת שֶׁאָזְנַיִם לוֹ לִשְׁמוֹעַ.


זֶה רַק מִנֹּחַם-שָׁוְא שֶׁיֵּשׁ לִי מַה לוֹמַר

וּמִכִּשְׁלוֹן הַכֹּחַ לְהַחְרִישׁ.


אוּלַי אַפְגִּיעַ בּוֹ שֶׁיַּשְׂכִּילֵנִי

שְׁתִיקַת הָאֶבֶן עַל הַבְּאֵר

וְהַגְּמַלִּים סָבִיב לָהּ?


אַךְ

“הַגְּמַלִּים אֵינָם בּוֹכִים” –

אָמַר חֲכַם-הַמִּדְבָּרוֹת

וְזֵכֶר הַפַּיְטָן שֶׁשָּׁר “כֻּלָּנוּ קְצָת סוּסִים”

עָלָה אֶל מוּל נוֹפִי.


אוּלַי אָחוּד לוֹ גַם אֲנִי

מֵאֶרֶץ אַבְרָהָם-וֶאֱלִיעֶזְר

אֶת רֶמֶז הַגְּמַלִּים וְהַבְּכִיָּה

לֵאמוֹר:

“כֻּלָּנוּ קְצָת גְּמַלִּים…”


אֲבָל אוֹסִיף גַּם זֹאת:


– הָהּ לֹא!

לָלֶכֶת כָּכָה בְּאֵין-סוֹף שֶׁל חוֹל

אֵין-סוֹף שֶׁל שֶׁרֶב

וְצָמָא

וּבִטְחוֹנֵי לָצוֹן-וְדֶמַע

כִּי גַּם הַסּוֹף הוּא

חוֹל

וְשֶׁרֶב

וְצָמָא –

אֵינִי יָכוֹל בְּלִי זְכוּת-אֱנוֹשׁ:

לָנוּחַ

וּלְהַחְרִישׁ.


עַל-כֵּן אַבִּיט אֶל אֵין-רוֹאֶה

וְאֵין-שׁוֹמֵעַ

וְאַחְכִּים.


אֲנִי קוֹרֵא לָזֹאת – שְׁתִיקָה.



מוּסַר־הַשְׂכֵּל

מאת

אברהם שלונסקי

אֲבָל אִם כֵּן

שָׁמוֹר וּזְכוֹר שׁוֹטֶה אֶת הַמִּכְתָּם

אֲשֶׁר נָתַתָּ רֹאשׁ לִצְרוֹר שִׁירֶיךָ

לֵאמוֹר:

אֵין-קֶשֶׁב

וְאֵין שַׁחַר

וְאֵין-כֹּל

שֶׁל רֹאשׁ אֶחָד וְשֶׁפַע-הָרַגְלַיִם שֶׁיָּרוּצוּ שֶׁיָּרוּצוּ

וְאֵין מָנוֹס.


כִּי שׁוּם סִכְלוּת לֹא נִכְזְבָה עַד הֵנָּה

כְּחָכְמָתָם שֶׁל חֲכָמִים

כִּי שׁוּם דִּמְעָה עוֹד לֹא בָּכְתָה עַד תֹּם

אֶת קְטוֹן הַיִּסּוּרִים שֶׁל אֶבֶן וְאָדָם –

כִּי מַהוּ שִׁיר אִם לֹא דִמְעַת-גָּבִישׁ

וְהֶבֶל-פֶּה שֶׁל פֶּרַח בַּמִּדְבָּר –

שִׂימֵהוּ לְיַבְּשׁוֹ בֵּין הַדַּפִּים שֶׁלַּמַּחְבֶּרֶת הַגְּנוּזָה.


זֶה כָּל הוֹנִי

אֲנִי נוֹתְנוֹ לְךָ כָּלִיל

בִּמְחִיר חִיּוּךְ אֶחָד שֶׁל וַדָּאוּת פְּשׁוּטָה

וּשְׁאוֹן זַאֲטוּטִים-שֶׁל-בֵּית-רַבָּן.


הוֹ מָה רַבִּים אוֹרְבֵי אֵידְךָ

הַמַּבִּיטִים אֵלֶיךָ.



עֵת לִנְטוֹשׁ

מאת

אברהם שלונסקי

אַךְ עֵת לִנְטוֹשׁ אֶת אֶבֶן-הַמְּנוּחוֹת.


בְּחוּט אַחְרוֹן שֶׁל מֶשִׁי מִתְקָרֵעַ

אַחֵה אֶת טַלִּיתְךָ הַנִּרְפָּטָה

וְהִתְעַטֵּף הֵיטֵב –

כִּי הַקָּרָה וְהָאָבָק בַּדֶּרֶךְ.


הוֹלְכֵי-מִנֶּגֶד יִקָּרוּ לְךָ בְּפֶתַע

וְיִתְהוּ.

הַסְבֵּר שָׁלוֹם וְלֵךְ אֶל מוּל פָּנֶיךָ –

כָּאֳנִיּוֹת שֶׁנִּפְגְּשׁוּ בְּלֶב-יַמִּים

וְכִוּוּנָן הָפוּךְ.


וְכָךְ תֵּלֵךְ בַּקּוֹר וּבָאָבָק

עַד אֶבֶן-הַמְּנוּחוֹת הַחֲדָשָׁה.



שִׁירֵי הַשּׁוֹט וְהַשּׁוֹטֶה

מאת

אברהם שלונסקי

שִׁירֵי הַשּׁוֹט וְהַשּׁוֹטֶה

מאת

אברהם שלונסקי


יֵשׁ שׁוֹט לְגֵו שׁוֹטִים (המלך ליר)


אֵיךְ נִפְתֵּיתִי

מאת

אברהם שלונסקי

אֵיךְ נִפְתֵּיתִי לַתֹּם שֶׁל כִּפַּת הַשּׁוֹטִים

וְסַבּוֹתִי עָקוֹב לְמִישׁוֹר וְנָתִיב?

אֵיךְ נָתַתִּי גֵוִי לִמְדוּשַׁת הַשּׁוֹטִים

כִּי עָשִׂיתִי הָרַע בְּחֶפְצִי לְהֵיטִיב?


כִּי הָיִיתִי רְאִי מְלֻטָּשׁ וְקַשּׁוּב

וּפָנִים לֹא הֵשַׁבְתִּי רֵיקָם.

וְנָחָשׁ כִּי יִגְשׁוֹשׁ עֲקֵבִי וְיָשׁוּף –

זֶהוּ גְמוּל

זֶה שִׁלֵּם

זֶה נָקָם.


הוֹ אִמְרִי לִי הַבַּת

הוֹ אִמְרִי לִי נָאוָה

כִּי גַם זוֹ כִּי גַם זוֹ לְטוֹבָה.



הֲבָנוּ הָאָשָׁם

מאת

אברהם שלונסקי

הֲבָנוּ הָאָשָׁם שֶׁכָּכָה מַכְנוּ

לְעֵת מַפָּל בְּרֶכֶס הֶהָרִים?

אַכְזֶרֶת הַמַּפֹּלֶת – וַאֲנַחְנוּ

אִוֶּלֶת מְעוּפָם שֶׁל סוֹרְרִים.


הוֹ חֹד הַחֵץ

וּצְלִיף הַשּׁוֹט

וְסַנְשׁוֹ פַּנְשׁוֹ הַשּׂוֹנֵא אֶת דּוֹן קִישׁוֹט.



הַשּׁוֹט וְהַשּׁוֹטֶה

מאת

אברהם שלונסקי

הַשּׁוֹט וְהַשּׁוֹטֶה. תֻּמּוֹ שֶׁל מְחֻצָּף!

זֶה עֹנֶשׁ הַכִּפָּה שֶׁהוּא עוֹטֶה לוֹ.

כִּי לֹא רַק סַנְשׁוֹ וְקִישׁוֹט חָבְרוּ יַחְדָּיו

גַּם יָגוֹ וְאוֹתֶּלוֹ.


וּמֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ. וּבְסוֹד הַפַּיִט

חִדּוּד הַפִּיפִיוֹת שֶׁל לֵץ הַבַּיִת.

וְכֶפֶל צַחֲקָם שֶׁל חֶצְרוֹנָיו:

עַל מְעַנָּיו שֶׁל הַשּׁוֹטֶה וּמַעֲנָיו.


זֶה מֶלֶךְ וְשׁוֹטוֹ.

זֶה מֶלֶךְ בְּשׁוֹטוֹ.

זֶה הַשַּׁרְבִיט

הַבֶּצַע

הָעָרְמָה –

וְהַשּׁוֹטֶה הַמִּתְנַצֵּחַ עַד חָרְמָה.



וְהַשֹּׁחַד

מאת

אברהם שלונסקי

וְהַשֹּׁחַד בְּרַק הַשֹּׁחַד הַלָּזֶה!

רִמְזֵי דְלִילָה לִטְפֵי יְצוּעַ רַךְ

וְקוֹל הַמִּסְפָּרַיִם: – "הַחוֹזֶה

לֵךְ בְּרַח!"


וְלֹא בָּרַחְנוּ.

הֲבָנוּ הָאָשָׁם שֶׁכָּכָה מַכְנוּ

וְהַטֹּהַר וְהַנֵּכֶל – זֶה מוּל זֶה.



לֵיל־צִנִּים־וּפַחִים

מאת

אברהם שלונסקי

“לֵיל-צִנִּים-וּפַחִים”, – הִתְיַפַּח הַשּׁוֹטֶה

וְהַסַּעַר חָטַף אֶת נִזְרוֹ שֶׁלַּמֶּלֶךְ.

“לֵיל-צִנִּים-וּפַחִים”, – וְכַשּׁוֹט הַשּׁוֹטֵף

הִתְשׁוֹטֵט הַבָּרָק בְּאַרְצוֹ שֶׁלַּמֶּלֶךְ.


“לֵיל-צִנִּים-וּפַחִים”, – הִשְׁתּוֹחַח וּבִדַּח

הַשּׁוֹטֶה אֶת-מַלְכּוֹ

כִּי שֻׁפְטָן הוּא.

"לֵיל-צִנִּים-וּפַחִים, הָהּ מַלְכִּי הַמֻּדָּח

יַהֲפֹךְ לְשׁוֹטִים

אֶת כֻּלָּנוּ."


לֵיל-צִנִּים-וּפַחִים

לֵיל-צִנִּים-וּפַחִים

לֵיל-שִׁלְהֵי-הַמַּסָּע שֶׁל שׁוֹטִים וּמְלָכִים.

וְהָעַיִן – בַּשְּׂחוֹק וּבַמֶּלַח.

סוֹף-פָּסוּק הַשּׁוֹטֶה

וְהַמֶּלֶךְ.


סוֹף-פָּסוּק. –



אֶל מוּל הַמָּרוֹם הַקָּרוּעַ

מאת

אברהם שלונסקי

אֶל מוּל הַמָּרוֹם הַקָּרוּעַ

מאת

אברהם שלונסקי


פַּת בְּמֶלַח

מאת

אברהם שלונסקי

כָּל יָמֶיךָ מָבוֹא וְאַתְחַלְתָּא

הַסּוֹעֶרֶת בָּם שׁוֹב וְרָצוֹא.

מֵעוֹלָם כְּהַיּוֹם לֹא בָּחַלְתָּ

בִּקְהָלָם שֶׁל שְׂבֵעֵי-הָרָצוֹן.


מֵעוֹלָם כְּהַיּוֹם מְפַתֶּיךָ

לַשְׁכִּירְךָ לֹא זָדוּ מִגִּתָּם.

וְאָכַלְתָּ בְּמֶלַח פִּתֶּךָ

וְעָרְבָה לָךְ פִּתְּךָ מִפִּתָּם.


וּכְבַשֵּׁל הָעֵדָה הַכּוֹזֶבֶת

אֶת נִתְחֵי הַבָּשָׂר בַּפָּרוּר

לֹא שָׁקַקְתָּ לִנְעוֹץ לְעֵת זֶבַח

אֶת מַזְלֵג הַכֹּהֵן הָאָרוּר.


לֹא אֶתְנָן הִסִּיתְךָ לֹא אֶתְנַחְתָּא

וּבַשְּׁבִיל בֵּין הַלַּאו וְהַכֵּן

מֵעוֹלָם לַחֶבְרָה לֹא אָרַחְתָּ

עִם בָּנָיו שֶׁל עֵלִי הַזָּקֵן.


כִּי עֵינְךָ לַמָּרוֹם הַקָּרוּעַ:

הוּא אַכְזָר

הוּא אַכְזָב

הוּא רָחִים.

אֶת פָּנֶיךָ סַבּוֹתָ לָרוּחַ

וּבָרוּחַ – אֲבַק הַדְּרָכִים.


לֹא יִשַּׁרְתָּ עָקֹב לֹא עָקַפְתָּ

דַּרְכְּךָ אֶל הַמְּחוֹז הָאֶחָד

גַּם כִּי שַׂשְׂתָּ לָלֶכֶת בְּצַוְתָּא

וְהָלַכְתָּ יַחְדָּיו לְבָדָד.


אִם יַשְׂמִיל הַפַּתַּאי – וְתַיְמִינָה

אִם יַיְמִין – וְתַשְׂמִיל וְתִפְסַע!

פֹּה דְלִילָה אֶת הַתַּעַר הִטְמִינָה

תַּחַת כַּר-הַמְּרַאשׁוֹת בְּעַרְשָׂהּ.



בְּצֵאת הַמַּאֲדִים

מאת

אברהם שלונסקי

פִּלַּלְתְּ נַפְשִׁי וְלֹא זָכִית

שׁוּב מַקְרִיבִים לָךְ הַקֻּבַּעַת

וְשׁוּב מִקּוֹל-עֲנוֹת-מַשְׁחִית

כָּל בְּנוֹת-הַשִּׁיר שׁוֹתְקוֹת מִדַּעַת.


יִגְדּוֹשׁ יִגְדּוֹשׁ הַמַּאֲדִים

אֶת סְאָתוֹ עֲדֵי מָלֵאָה

וְקוֹל נִחָר שֶׁל הֵידָדִים

בְּרֹאשׁ-חוּצוֹת יִתְלַעֲלֵעַ.


הָהּ גִּלְגּוּלֵי אַלּוּף-אֲדָר

מֵחִיּוּכֵי שָׂדוֹת וָזֶרַע

לִצְחוֹק-בַּרְזֶל שֶׁל אֵל-לוּדָר

שֶׁשִּׁלּוּשׁוֹ בְּסוֹד הַפֶּרֶא:


הַזְּאֵב-הָרֹמַח-הַלִּילִית!

וְהַמַּקּוֹר.

וְהַמַּלְתַּעַת. –

פִּלַּלְתְּ נַפְשִׁי וְלֹא זָכִית

שׁוּב מַקְרִיבִים לָךְ הַקֻּבַּעַת.



אֵלֶיךָ וְאֵלַי

מאת

אברהם שלונסקי

אַכְזָר הַשְּׁבִי אַכְזָר

עַד יַרְכְּתֵי הַשָּׁוְא.

קָרַס כְּהֵלֶךְ זָר

הַלֵּב עַל מוֹרָשָׁיו.


קִוִּיתָ לְפִדְיוֹם

וְעָטוּ הָרוֹכְבִים

בִּצְחוֹק לָבָן שֶׁל יוֹם

בִּבְכִי הַכּוֹכָבִים


בִּפְנֵי-עוֹלָם כְּבוּיוֹת

בְּאוֹר פּוֹשֵׁט רַגְלוֹ

בְּנוֹף נֶחְבָּא לִחְיוֹת

שֶׁבָּאוּ לְרַגְּלוֹ.


תִּפְאֶרֶת דּוֹעֲכָה

בְּאֹדֶם אֵין-אוּלַי. – –

קָרַסְתָּ בּוֹאֲכָה

אֵלֶיךָ וְאֵלָי.



אַל נָא תִרְאוּהוּ שֶׁמָּעַד

מאת

אברהם שלונסקי

אַל נָא תִרְאוּהוּ שֶׁמָּעַד

שֶׁאֶת עֵינָיו מֵאֵן לִפְקוֹחַ –

אֵין זוֹ יִרְאָה מִקֹּצֶר-יָד

זוֹ הִיא אֵימָה מֵעֹדֶף-כֹּחַ.


זוֹ הִיא אֵימָה לִרְאוֹת הַכֹּל

אֵימַת אָזְנַיִם מִלִּשְׁמוֹעַ

אֵימַת הַפֶּה מִבַּת-הַקּוֹל

אֵימַת הָעַיִן מִלִּדְמוֹעַ.


יִרְאַת הַדַּעַת מֵעָצְמָהּ

עַל שֶׁיָּכְלָה יוֹתֵר מִדַּי לָהּ.

יִרְאַת הַשֶּׁמֶשׁ מֵעַצְמָהּ

כִּי בְּרַחְמָהּ הֹרָה הַלַּיְלָה.



אָדָם וְחִידוֹתָיו

מאת

אברהם שלונסקי

כִּי יָפוּ חִידוֹתָיו מִפִּתְרוֹנָן

וּפָעֲלוֹ – בְּגִידָה בְּשׁוֹגֵג וּמִדַּעַת –

יִרְנֶה עָלָיו קוֹלוֹ וְלֹא יִתְרוֹנָן

וּמָרוֹם פְּרִי הָעֵץ מִלָּגַעַת.


הַקָּרוֹב לְחָמְדוֹ וְרָחוֹק מִלִּקְטוֹף!

כְּשׁוּעָל אֶל מוּל גֶּדֶר הַכֶּרֶם.

יְקַלֵּל “בְּאֻשִּׁים!” הַמֵּרִיעַ “כִּי טוֹב!” –

זוֹ נִקְמַת הַכִּכְלוֹת – בַּטֶּרֶם.


עַל-כֵּן יֹאהַב חַיִּים בְּעוֹדָן אַגָּדוֹת

וּבְטֶרֶם מַכְאוֹבִים וָכַעַשׂ.

כִּי אַדִּיר הוּא לִבְדוֹת

כִּי בָּרוּךְ הוּא לִבְדוֹת

כִּי גָדוֹל

כִּי דָגוּל

כִּי הָדוּר הוּא לִבְדּוֹת

וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִמַּעַשׂ.



לְאַחַר הַדּוּקְרָב

מאת

אברהם שלונסקי

הָרוּחַ מְטָרֵף אָבָק וְשַׁלָּכוֹת.

בְּשֶׁלֶף הַמְּרוֹמִים – כְּבָשִׂים צוֹאֵי-הַצֶּמֶר.

אָפוֹר

אָפוֹר

אָפוֹר

הָרְחוֹב – עַד הִמָּחוֹת.

שִׁלְהֵי הַקַּיִץ הֵם בְּאַכְזְרוּת הַגֶּמֶר.


זֶה הָאַכְזָר – הַקַּדְמוֹנִי, הָאֱנוֹשִׁי!

כָּל הַסְּתָוִים דּוֹמִים-וְלֹא-דוֹמִים הֵם.

רַק הַלְּבָבוֹת שׁוֹנִים בַּפֵּרוּשִׁים

וְיֵשׁ שֶׁאֵחֲרוּ וְיֵשׁ אֲשֶׁר הִקְדִּימוּ.


אוּלַי אֲנִי הִקְדַּמְתִּי רֶגַע קָט?

אוּלַי בְּטֶרֶם-עֵת הִגְבַּהְתִּי הַסַּנְוֶרֶת?

הָהּ רוֹסִינַנְטָה אַתְּ כּוֹרַעַת… וְאָזְלַת

יָדִי לָשִׂים אֻכָּף עַל הָאֲחֶרֶת.


אָזְלַת יָדִי. רַק הֵד הַחֲרָבוֹת

כְּשִׁיר עָרוּף עוֹד אֵי-שָׁם מִצְטַחְצֵחַ.

אַךְ הַדּוּקְרָב נִגְמָר. וּכְכָל הַדּוּקְרָבוֹת

פֹּה אֵין נִצּוֹחַ וְנוֹצֵחַ.



הֲפוּגָה

מאת

אברהם שלונסקי

הָסֵר מָגֵן וּכְלֵי-הַמִּלְחָמָה –

עוֹלָם נָכְרִי מִבַּעַד לַסַּנְוֶרֶת.

מִנֶּגֶד מְרַמְזָה שָׁעָה אַחֶרֶת

שֶׁל פִּרְיוֹנִים בְּחֶסֶד הַחַמָּה.


אֱמוֹר לַזַּעַף דֹּם וְאַל תַּכְלִים

עָנָן בְּהִמּוֹגוֹ – לוּ אַךְ הַפַּעַם.

יֵשׁ גֶּשֶׁם-נְדָבוֹת כְּשֹׁךְ הָרַעַם:

כָּל פִּיפִיּוֹת הָרֶגֶב מְיַחְלִים.


הָאֵר פָּנִים בְּחֶסֶד וְצִנְעָה.

הַיּוֹם פָּנָה וְחַרְבְּךָ נָסוֹגָה.

לְקוֹל שׁוֹפָר שֶׁל הִבָּקַע הַנֹּגַהּ

אַתָּה תָּשׁוּב אֶל רֹמַח וְצִנָּה – –



אֲזַי

מאת

אברהם שלונסקי

אָמַרְתִּי: לֹא עַכְשָׁו.

אָמַרְתִּי: אָז לִכְשֶׁנָּשׁוּב

אִישׁ אֶל סִפּוֹ וּפְנִימָה

וְקוֹל וּבַת-קוֹל שׁוּב יֵרְדוּ כְּרוּכִים

בְּוַדָּאוּת הַשֵּׂכֶל-הַיָּשָׁר –

אֲזַי

גַּם אָנוּ נְחַדֵּשׁ אֶת שִׂיחַ-הַבֵּינַיִם.


עַד אָז

אֶל נָא יִחַר בִּי אִישׁ

אִם יִשְׁאָלֵנִי מָה וְלֹא אָשִׁיב לוֹ

אִם שְׁנֵי לֵילוֹת יָבוֹאוּ רְצוּפִים

לְלֹא אוֹר-יוֹם בֵּינְתַיִם

אִם הַפְּסוּקִים יִתְחַנְּנוּ לְרִנּוּנָם

אַךְ הַמִּלִּים כְּצִפֳּרִים מֵתוֹת

יִתְגּוֹלְלוּ לְמַרְגְּלוֹת עֵצִים עִם שַׁחַר

בְּגַן אֲשֶׁר יָרוּ בּוֹ כָּל הַלַּיְלָה.


עַתָּה חָזַרְתִּי אֶל סִפִּי

אַךְ פְּנִימָה לֹא נִכְנַסְתִּי:

כָּל הַמִּלִּים שָׁם כְּמִפְרַח הַפִּיחַ

אַחַר הַתַּבְעֵרָה.



שִׁיר

מאת

אברהם שלונסקי

עֶצֶב דַּף אַחְרוֹן בַּסֵּפֶר.

אֶלֶף דּוּמִיּוֹת הָרוֹת.

וּתְקוּמָה לִחְיוֹת מֵאֵפֶר

אוֹת בְּאוֹת.


זֶה חֻלִּין בָּהֶם הֵחֵלָּה

הַתִּפְאֶרֶת מֵעוֹדָהּ.

זֶה תִּשְׁעִים יַרְחֵי הָאֵלֶם

לְתִשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה.


זִקּוּפוֹ שֶׁל הַכּוֹרֵעַ.

סוֹד הַנֶּפֶשׁ בַּחֵרוּף.

זֶה נִשְׂרָף בּוֹנֶה אֵין-רֵעַ

אֶת הַבַּיִת הַשָּׂרוּף.


אַבְנֵי גְוִיל • כּוֹכְבֵי שַׁבָּת

מאת

אברהם שלונסקי


בְּעָבְרֵךְ

מאת

אברהם שלונסקי

למ. ש־י


בְּעָבְרֵךְ בְּחוּצוֹת עִירִי

נִרְאִים הָרְחוֹבוֹת כְּמִשְׁעוֹלִים בַּשָּׂדֶה.

וְאִלּוּ שָׁטַף פֹּה נַחַל

הָיוּ מֵימָיו יוֹצְאִים מִגְּדוֹתָיו

לִלְחוֹךְ מַרְגְּלוֹתַיִךְ.


בַּלֵּילוֹת — מִצְנַח הַכּוֹכָבִים

וּמַלְאָךְ זָקֵן מִתְעוֹפֵף כִּבְיָכוֹל בְּמֶלְקָחָיו

לְחַזֵּק בָּרְגֵּיהֶם־זָהָב

פֶּן יִקְרְחוּ הַמְּרוֹמִים כּוֹכָב אַחַר כּוֹכָב

בְּעָבְרֵךְ בְּחוּצוֹת עִירִי.


בָּתִּים וְאִילָנוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה

מַחֲוִים קִדָּה

וְעוֹמְדִים־דֹּם

כַּאֲלוּמִים בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁל יוֹסֵף.

וְאִם תָּסֵבִּי פָּנַיִךְ אָחוֹר

וְתִרְאִי כֶּלֶב מִתְעַקֵּשׁ בְּעִקְּבוֹתַיִךְ

וְהוּא אַף הוּא כְּמִשְׁתַּחֲוֶה אַפַּיִם

אוֹ כִּמְלַקֵּט אֶת מַפַּל־הַמָּרוֹם הַמְדֻמֶּה —

רִמְזִי נָא לוֹ בְּנִיד־עַפְעָף סַלְחָן

כִּי הַכֵּר הִכַּרְתְּ בּוֹ שֶׁאֲנִי הוּא.



עַד אוֹר הַבֹּקֶר

מאת

אברהם שלונסקי

עַד אוֹר הַבֹּקֶר

מאת

אברהם שלונסקי


בָּבוּאוֹת

מאת

אברהם שלונסקי

מִלְמוּל־הַבַּדִּים שֶׁלָּרוּחַ.

צַעֲדוֹ הַנְּבוּאִי שֶׁל יָרֵחַ.

צְלָלִים שֶׁנִּרְפּוּ מִלִּבְרוֹחַ.

וְהַזְּמָן שֶׁנִּטַּל זִכְרוֹנוֹ.


רַק רֶמֶז לַיּוֹם — אוֹ לַנֶּצַח —

שֶׁנָּס וּמַבְלִיחַ אֵין־צֶלֶם

בִּדְמוּת לְבָנָה מְהַבְהֶבֶת

כְּדָג בְּאַגַּן הַזְּכוּכִית.


וְכָל הַמַּרְאוֹת שֶׁמִּנֶּגֶד —

כְּהֶבֶל הַטַּל עֲלֵי עֵשֶׂב

כְּזֵכֶר יָמִים שֶׁעָבָרוּ

כְּנִיד בָּבוּאוֹת בַּנָּהָר.



קוֹל וּבַת־קוֹל

מאת

אברהם שלונסקי

לֹא פִּלַּלְתָּ הַהֵלֶךְ לֹא רָאִיתָ בְּחוּשׁ

כִּי בְּעֶצֶם הַדֶּרֶךְ — הַפַּח וְהַלֶּכֶד.

וְזֶה שֶׁרָמְזוּ וְהִזְהִירוּ תְמוֹלֶיךָ:

הַמַּרְחִיק־נְדוּדָיו אַל יֵשֵׁב לָפוּשׁ

פֶּן יִיעַף וִימָאֵן לָלֶכֶת. —


כִּי שָׁמַעְתָּ בַּת־קוֹל — וְהַקּוֹל לֹא שָׁמַעְתָּ —

הִיא יָפָה מֵאָבִיהָ כִּיפִי הַתַּרְמִית

כִּיפִי הַבִּקְעָה לְעֵינֵי הַמַּבִּיט

מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה


וְכִיפִי הַמָּשָׁל לְעֻמַּת הַנִּמְשָׁל…

זֶה סוֹד הַהוֹלְכִים בַּדְּרָכִים וּבָרוּחַ.

יֵשׁ צַו הַמּוֹרָד וְהַצַּעַד נִכְשַׁל —

וְאַתָּה יָשַׁבְתָּ לָנוּחַ.



בְּנֵי עַלְוָה

מאת

אברהם שלונסקי

אִילָן מוּל חַלּוֹנִי. מְכֻרְכְּמֵי שַׁלְוָה

אֵיךְ הֶעָלִים לְפֶתַע — הֲשָׁמַעַתּ? —

פּוֹרְשִׁים טָרָף טָרָף מִן הָעַלְוָה

כְּמִתְנַכְּלִים לִתְלוֹשׁ־עַצְמָם־לָדַעַת.


גַּם בַּמָּרוֹם עֲדֶן לֹא רַבּוּ כְּהַלֵּיל

הַכּוֹכָבִים. כִּבְנֵי־עַלְוָה גַם הֵמָּה:

בְּשִׁיר־קִינָה — אוּלַי בְּשִׁיר־הַלֵּל —

מֵרֹאשׁ הַגַּג יִשְּׁרוּ וְיֵעָלֵמוּ.


שַׁלֶּכֶת עַתִּיקָה. רִשְׁרוּשׁ יָשָׁן־נוֹשָׁן.

זִוּוּג אַכְזָר בַּנֶּהִי וּבָרֶנֶן.

בְּהִשָּׂרֵף קָמָה — יִגְעוּ תִמְרוֹת־עָשָׁן.

הַלֵּב כִּי יִשָּׂרֵף — מִי יְשׁוּרֶנּוּ?



אַתָּה

מאת

אברהם שלונסקי

אַתָּה בָּקְרוֹ־שֶׁל־יוֹם שֶׁהוּא נִשְׂגָּב

וְצִפֳּרִים יָנוּסוּ מִסֻּמְקוֹ.

אַתָּה בְּדִידוּת שֶׁל יָם אֲשֶׁר דָּגָיו

עַד נֶצַח לֹא יַכִּירוּ אֶת עָמְקוֹ.


אַתָּה נָתִיב יָחוּשׁ בּוֹ הַצּוֹעֵד

רַק שַׁעַל קָט שֶׁלִּדְרִיסַת רַגְלוֹ.

וְעַקְשָׁנִי הַמֶּרֶד. כָּךְ מוֹרֵד

עֲקַלָּתוֹן שֶׁבָּאוּ לְעַגְּלוֹ.


אַךְ הַמָּרוֹם כָּפוּי כְּקוֹנְכִיָּה

וְכָל רָזָיו יָהִימוּ בָּהּ קוֹלָם.

וּבְרֹן יַחְדָּיו הַגִּיל וְהַבְּכִיָּה

גַּם בְּדִידוּתְךָ תִּזְכֶּה לִמְלוֹא־עוֹלָם.



שָׁרָב בַּלַּיְלָה

מאת

אברהם שלונסקי

…אָז כִּלְטָאָה פּוֹעֶרֶת פֶּה דוּמָם

יִרְבַּץ רְחוֹב גַּרְמִי וְכֶבֶד־נֶשֶׁם

אָז עֳפָאִים בְּתַחְנוּנִים לְגֶשֶׁם

מִכָּל הָאִילָנוֹת צִחֵי צוֹמָם

כַּפּוֹתֵיהֶם יַצְנִיחוּ כְּתֻמָּם.


וּבַחַלּוֹן — תְּבַלּוּל שֶׁל לְבָנָה.

כֵּן עַכָּבִישׁ אֶת מַסַּכְתּוֹ מוֹתֵחַ

עַל פִּי מְעָרָתוֹ שֶׁלַּבּוֹרֵחַ

מֵחֲרוֹנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ בְּקִנְאָה.

וּבָאֲוִיר — הֶבְלָהּ שֶׁל עֲנָנָה.


לַשָּׁוְא תִּבְרַח עִירִי אֶל חֲלוֹמָהּ

אֶל חֶזְיוֹנֵי־שָׁרָב בּוֹדֵי הַמַּיִם

כְּכֶלֶב בֶּחָצֵר בַּיַּרְכָתַיִם

שֶׁכַּפּוֹתָיו תַּחְתּוֹרְנָה לוֹ גוּמָה

מִרְבַּץ אַכְזָב לְסֵתֶר מֵַחַמָּה.


קוֹל אֲשָׁדוֹת בַּדַּאי מִמֶּרְחַקִּים!

הַסַּיִף נָח בְּחֶבְיוֹנֵי הַתַּעַר

הָרַעַם מִתְאַפֵּק בִּמְבוֹא הַסַּעַר

בַּת־קוֹל קִנְטוּר לִגְעוֹת מְצַחֲקִים. —

כָּל הַשָּׂדוֹת אֵלֶיךָ מְחַכִּים.


אָסְפוּ הֵדָם קוֹל תַּחַן וְתִגָּר.

בְּהֶזְיוֹנֵי הַלַּיְלָה הַקִּשֵּׁחַ

רְחוֹב נִרְדָּם רוֹאֶה בִּדְמוּת יָרֵחַ

אֶת חֲלוֹמוֹת הַגֶּשֶׁם הַנִּגָּר

כְּיִשְׁמָעֵאל מוּל חֵמֶת שֶׁל הָגָר.



עַד אוֹר הַבֹּקֶר

מאת

אברהם שלונסקי

יָפֶה עַד חֵטְא

כְּמֶלֶךְ הַגּוֹוֵעַ בַּמִּשְׁתֶּה

שׁוֹקֵעַ יוֹם וַעֲטַרְתּוֹ שְׁמוּטָה.


בּוֹגֵד יִהְיֶה אֶלְמָם שֶׁל הַקְּרוּאִים

בְּבִזְבּוּזֵי זָהָב וְאַרְגָמָן

וַאֲמִתִּי כַּחֵטְא.


אַחַר יָבוֹא הָעֶרֶב לְרִשְׁתָּם

בְּרִשְׁרוּשֵׁי מְעוּף עִוֵּר־עֵינַיִם

וּצְוָח עֲטַלֵּפִים

וְאִילָנוֹת יֻכּוּ בְּתַדְהֵמָה.


אִישׁ לֹא יִהְיֶה עִמִּי עַד שֶׁיָּאִיר הַבֹּקֶר

וְכָל הַלַּיְלָה

כָּל הַלַּיְלָה

כָּל הַלַּיְלָה

יַבִּיט אֵלַי מָרוֹם בְּעַיִן יַנְשׁוּפִית.



בַּעֲלִיל

מאת

אברהם שלונסקי

כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל יַמָּם

וְאוֹמְרִים: אָמֵן.

אַךְ מַה יֹאמַר אֶחָד מֵהֶם

שֶׁלֹּא זָכָה לָשֵׂאת מֵימָיו עַד קֵצֶה

וְיָרַט?


פְּרַקְדָּן בְּחֶרְבוֹנָיו יִרְבַּץ הַוָּאדִי

עֲדֵי יַרְכִּין הַלֵּיל אֶל מוּל פָּנָיו

כַּפַּת חַסְדּוֹ מִגֹּבַהּ קַדְמוֹנִי.


כְּיֶלֶד

לְמִן אֶחָד וְעַד נוֹרָא־נוֹרָא־הַרְבֵּה

אֲזַי יַתְחִיל לִמְנוֹת אֶת כָּל הַכּוֹכָבִים

וְיֵרֶא בַּעֲלִיל

כִּי הוּא גַם הוּא

שֻׁפַּךְ הַיָּמָה כַּמֻּבְטָח לוֹ.



מִקְלַט הַזֶּמֶר

מאת

אברהם שלונסקי

מִקְלַט הַזֶּמֶר

מאת

אברהם שלונסקי


עַד סַף

מאת

אברהם שלונסקי

קָרַעְתָּ לוֹט

וְשׁוּב: הַלּוֹט.

וְאִם עַד הֶרָה וְקָרַסְתָּ —

אַשְׁרֶיךָ גֶּבֶר אִם אֵרַשְׂתָּ

אֶת הֲפָכֶיךָ בִּכְלוּלוֹת.


כִּי מְלוֹא־עוֹלָם

כִּבְהֶשֵּׂג־יָד.

אַךְ רַק עַד סָף. עַד רֹן הָאֹפֶק.

חֶמְדוֹת־הָאָרֶץ לֹא־יַחְלוֹפוּ

אִם הַמָּרוֹם יִכּוֹן לָעַד.


הוֹ גֶבֶר־יֶלֶד

אֵל־שַׁדַּי!

אֵיכָה יָכוֹלְנוּ רַב מִדַּי…



הוּא בָּא

מאת

אברהם שלונסקי

כָּל שֶׁאִלְּפוּךָ וְיָדַעְתָּ —

מַרְאֵה מַפֹּלֶת עַל הַחוֹל.

וְשׁוּב הִנְּךָ — כְּאָז כֵּן עָתָּה —

קְצַר־יָד כְּיֶלֶד כֹּל־יָכוֹל.


כִּי שׁוּב אֶל תּוֹעָפוֹת הָרַסְתָּ —

עֲדֵי נִצּוֹחַ וְחוֹגֵג

כִּלְעִיר־מִקְלָט, אֶל זֶמֶר נַסְתָּ

נִיסַת רוֹצֵחַ־בְּשׁוֹגֵג.


זֶה סוֹד עֲטֶרֶת וְקוֹצֶיהָ

סוֹד קָם — וְהֶרָה! — וְנִשְׁמַט.

עַל־כֵּן בִּתְרוֹעַ: לַמְנַצֵּחַ, —

אַתָּה שָׁמַעְתָּ: אֶת־נִשְׁמַת.


אַתָּה שָׁמַעְתָּ קוֹל מִקֶּדֶם

וְקוֹל־מִשְׁנֶה מִקֵּץ־יָמִים

וְזֶה מוּל זֶה, — וְאֵשׁ פּוֹקֶדֶת

עֲצֵי הַיַּעַר הַהוֹמִים.


אֶת בֻּבָּתְךָ שִׁבַּרְתָּ יֶלֶד

לְמַעַן דַּעַת תּוֹךְ־תּוֹכָהּ

וְשִׁיר־שִׁירֶיךָ שָׁר קֹהֶלֶת

בְּהִי־וְהֶגֶה שֶׁל אֵיכָה.


אֵיכָה שִׁכְּלוּנוּ שִׁכְלְלוּנוּ

הֶעֱשִׁירוּנוּ עשֶׁר מָר…

הוֹ סוֹד כָּמוּס! הוֹ לוּנָה לוּנָה!

לוּ נָע עַד נֶצַח הַזַּמָּר.


לוּ נָע לוּ נָד הַזֶּמֶר סֶלָה

קַשּׁוּב לְרוֹם וּתְהוֹם־רַבָּה,

וּבְכָל פִּתְחֵי עָרִים צוֹהֶלֶת

חֶדְוַת הַטַּף אֵלָיו: הוּא בָּא!


הוּא בָּא! — אַךְ לֹא עַד קְצֵה הַשּׂבַע

הוּא בָּא! — וְרַנּוּ הֵן וְלָאו.

הוּא בָּא! — וּלְפֶתַע גֹב וְגֹבַהּ

קוֹרְנִים בְּאֶלֶף גִּלְגּוּלָיו.


דּוּשִׂיחַ־עַד בֵּין רוֹם לְמַטָּה

דּוּקְרָב הַקֹּדֶשׁ־וְהַחוֹל.

אַשְׁרֶיךָ זֶמֶר שֶׁיָּדַעְתָּ

סוֹד קֹצֶר־יָד שֶׁל כֹּל־יָכוֹל.



עַד הֲדוֹם

מאת

אברהם שלונסקי

עַד הֲדוֹם

מאת

אברהם שלונסקי


מִשְּׁנֵי הָעֲבָרִים

מאת

אברהם שלונסקי

עִוּוּת־פָּנִים שֶׁלֹּא הֵנִיב חִיּוּךְ.

הַסֶּלַע הַמֻּכֶּה שֶׁלֹּא הֵזִיב הַמַּיִם.

אֵיכָה תֵדַע כִּי יֵשׁ שׁוֹמֵעַ

כִּי אֶל הֲדוֹם תַּגִּיעַ תְפִלָּתְךָ?


עוֹד הֶנֶף הָרוֹאֶה רַק אֶת עַצְמוֹ

עוֹד הֹלֶם מַקָּבוֹת מִשְּׁנֵי הָעֲבָרִים

וְהֵן שׁוֹמְעוֹת רַק אֶת הֵדָן

וְלַעַג חַלָּמִישׁ אֶל הַחוֹצֵב בּוֹ!


עַד הָךְ! — וְקֶשֶׁב־שֶׁל־אוּלַי.

וְהַךְ וָהָךְ! — וּוַדָּאוּת הַשֵּׁמַע —

הֻלֶּדֶת הֵד מִזֶּה אֶל עֻמָּתוֹ!


וְהַמֶּרְחָק הַתַּם לִגְווֹעַ.

וְרֶמֶז לְהֵידָד הַשָּׂשׂ אֶל תְּרוּעָתוֹ.

וּמִנְהָרָה!


הִבְהוּב פָּנִים.

זִנּוּק מַבּוּעַ בַּיְשִׁימוֹן.

כָּל הַתְּפִלּוֹת הִגִּיעוּ עַד הֲדוֹם!



הַשּׁוֹאֵל וְהַמֵּשִׁיב

מאת

אברהם שלונסקי

הַשּׁוֹאֵל: מַדּוּעַ?

הַמֵּשִׁיב: מִפְּנֵי.

אֶבֶן שֶׁיִּדּוּהָ

מִתְגָּרָה: עֲנֵה!


אֶבֶן הַסּוֹקֶלֶת.

לֵיל הַמַּרְגֵמוֹת.

הַסִּי כַּף־הַקֶּלַע

חוּסִי פֶּן אֶמּוֹט.


עַד מָתַי אֱלוֹהַּ

תְּצַוֶּה לַבֵּן

אֶת דִּמְעוֹ לִבְלוֹעַ

וְלוֹמַר אָמֵן?


הֲיוּכַל — עַד אָנָה! —

שֶׁבֶת עַל מִלֵּאת?

אֵל־בִּינוֹת הוֹפַע נָא!

צוּר־אֱנוֹשׁ מַלֵּט!



תְּפִלָּה מִן הַשָּׂדוֹת הַלּוּטִים

מאת

אברהם שלונסקי

אַל עוֹד תְּשִׂימוּנִי נוֹטְעַי

כְּזָג הַמְצַפֶּה לְחַרְצָן.

אַל עוֹד יְצַפּוּ קֻשְׁיוֹתַי

לַתִּשְׁבִּי שֶׁיָּבוֹא לְתָרְצָן.


יִתַּמּוּ דַרְכֵי אֱמוֹרִי

גּוֹנְבֵי אֶת לִבִּי לְהוֹנוֹת

הוֹפְכֵי דַהֲרוֹת־אַבִּירִים

לְקֶשֶׁב־עֲלֵי־בְּהוֹנוֹת.


כִּי מַכְתִּי מִקְּשׁוֹב וְחַנֵּן

כְּעֹפֶר בִּנְתִיב הָאֲרִי

הַסְכִּית וְהַפְטִיר בְּאָמֵן

כָּל שֶׁמָּא שֶׁבָּא כְּבָרִי.


כִּי לוּטִים הֵם שָׂדַי

עֲלוּטִים הֵם שָׂדַי

לוּטִים וּמְצַפִּים לְוַדַּאי.



תְּפִלָּה עַל הַבְּדוּת

מאת

אברהם שלונסקי

שָׁמְרֵנִי יָהּ מֵעֹדֶף־כֹּחַ;

מִן הַזְּחִיחוּת שֶׁבַּכְּפִירָה

שֶׁל כָּל חֲלוֹם הַשָּׂשׂ לִבְקוֹעַ

מִלֹּא־הָיָה־וְלֹא־נִבְרָא;


מֵעֲרִיצוּת הַשְׂכֵּל וָדַעַת

וְהֶגְיוֹנָם אֲשֶׁר הֵקִיא

מִשִּׂמְחָתֵנוּ הַנּוֹבַעַת

אֶת בִּטְחוֹנָהּ הַדַּרְדַּקִּי;


זֶה בִּטְחוֹנָהּ כִּי נֵס כַּדִּין הוּא

וְיֵשׁ מַמָּשׁ בָּרִי פָּשׁוּט

בַּלַּהֲדָם אֲשֶׁר בָּדִינוּ,

יוֹתֵר מִבְּכָל הַמַּמָּשׁוּת!



תְּפִלָּה עַל סוֹד הַשִּׂיחַ

מאת

אברהם שלונסקי

לַמְּדֵנִי אֶת סוֹדֵי הַשִּׂיחַ

בָּם עֵת לִשְׂחוֹק וְעֵת לִבְכּוֹת

בָּם עַד שֵׂיבָה הַלֵּב מַצְלִיחַ

לִכְתּוֹב שִׁירִים לְתִינוֹקוֹת.


אֲזַי חוֹשֶׂפֶת כָּל חִידָה לוֹ

שׁוּלֵי הַפֵּשֶׁר הַמֵּסִית

וְעֵץ בָּרְחוֹב מַחְוֶה קִדָּה לוֹ

בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ קֻנְדֵּסִית.


עַד עֶרֶב בָּא כִּגְמָר צוֹמֵחַ

מִתּוֹךְ הַיּוֹם אֲשֶׁר רָוָה.

וּבַשָּׁמַיִם הַיָּרֵחַ —

חֶרְמֵשׁ עַל כֶּתֶף אֲהוּבָה.



אַדִּיר וּבָרוּךְ

מאת

אברהם שלונסקי

אַדִּיר עֲמָלָם שֶׁל עוֹשֵׂי הַמִּצְווֹת הַגְּדוֹלוֹת!

כָּל יָרֵחַ — הִלָּה. וּבְשִׁפְעַת כּוֹכָבִים

מְפַסְּגִים הַלֵּילוֹת בַּסֻּלָּם הַגָּבֹהַּ.


לַמְּדֵנִי אַתָּה הַנָּבוֹן

אַתָּה הַמְהַדֵּר בְּחֻלִּין

הָאוֹגֵר אֶת הַטַּל אֲגָלִים־אֲגָלִים

לְהָפְכָם לְצַמֶּרֶת וְחֹרֶשׁ, —

לְכַתֵּף הַקְּטַנּוֹת

לְדַקְדֵּק בִּקְטַנּוֹת

וּבִיגִיעַ נוֹסְעֵי־אֶל־גְּרָנוֹת

לְרַנֵּן:

מַה גָדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ!


בָּרוּךְ עֲמָלָם שֶׁל עוֹשֵׂי הַמִּצְווֹת הַקְּטַנּוֹת!



זֶה לָזֶה

מאת

אברהם שלונסקי

הַדּוֹר שֶׁלָּמַד לְהַשְׁמִיעַ

וְשָׁכַח לְהַקְשִׁיב

שֶׁהִצְלִיחַ לָרֶדֶת עַד חֵקֶר

וְלָעוּף לֹא זָכָה

הִנֵּהוּ עוֹמֵד לְפָנֶיךָ

בִּבְלוֹאֵי־הַסְּחָבוֹת שֶׁל עָשְׁרוֹ:

קַשּׁוּב וְנִקְשָׁב בְּאֵין אֹמֶר

כַּאֲשֶׁר לֹא הָיָה מֵעוֹדוֹ.


אֵיךְ נִפְתְּחוּ

אֵיךְ נִפְתְּחוּ בִּן־לַיְלָה שְׁעָרִים!


הוֹ אַתָּה הַמְיַחֵל שָׁם מֵעֵבֶר

הַצָּמֵא לְקוֹלִי הַקּוֹרֵא

כְּצָמְאוֹ אֱלֵי אֹזֶן שׁוֹמַעַת

וְיוֹדֵעַ וָעֵד:

לֹא אֲנִי הִתְדַּפַּקְתִּי

לֹא אֲנִי שֶׁקְּרָאתִיךָ

אֲנַחְנוּ קָרָאנוּ הַיּוֹם זֶה לָזֶה.



פִּרְקֵי מַסָּע

מאת

אברהם שלונסקי

פִּרְקֵי מַסָּע

מאת

אברהם שלונסקי


מִבַּעַד לְחַלּוֹן הָרַכֶּבֶת

מאת

אברהם שלונסקי

דֶּצֶמְבֶּר שָׂם מָצוֹר. עַל הַשְּׁלָפִים — עוֹפֶרֶת

מְחֻתָּלָה בְּמוֹךְ שֶׁל צַחַר הַקִּיטוֹר.

הַבִּיטִי עַד הַקְשֵׁב, הָעַיִן הַכּוֹפֶרֶת,

עַד אֵין כַּחֵשׁ דָּבָר! — הַסְּתָו גּוֹזֵר לִזְכּוֹר.


הַסְּתָו גּוֹזֵר לִזְכּוֹר מַה שֶׁעָצְמוּ לִשְׁכּוֹחַ

מִשְׁתּוֹקְקֵי־לִחְיוֹת — בַּחַי וּבַדּוֹמֵם.

הַסְּתָו גּוֹזֵר לִזְכּוֹר הַסְּתָו גּוֹזֵר לִפְקוֹחַ

עֵינַיִם הָרוֹצוֹת לְהֵעָצֵם.


וְאָז קָמִים לִחְיוֹת כָּל הַטְּמוּנִים בַּזֵּכֶר

בְּאֶלֶף נִיב־לֹא–נִיב שֶׁל פֶּסֶל וּתְמוּנָה.

מִבַּעַד לַחַלּוֹן — דֶּצֶמְבֶּר שֶׁלַּנֵּכֶר

בְּיַד סְמוּיָה טוֹרֵף פִּרְקֵי הַצַּלְמֻנָּע.



נוֹף אִלֵּם

מאת

אברהם שלונסקי

צַלְמֵי אֵין־קוֹל. חֲלוֹף. וְהֶנֶף

גַּרְמֵי אִילָן כִּבְצָו: הִכּוֹן!

בְּעַקְמִימוּת קַוֵּי הָעֶנֶף

נִרְמַז סוֹדוֹ שֶׁל נוֹטְרִיקוֹן.


חָכְמָת־פַּרְצוּף בְּאֵלֶם־אֶבֶן.

וְרַק אֶחָד אֵינוֹ סָתוּם

הוּא כְּתָב־יָדוֹ אֲפוֹר הַגֶּוֶן

שֶׁל סְתָו הַבָּא עַל הֶחָתוּם.


פִּתְאֹם חִיּוּךְ — יַרְקוּת־עֲדַיִן.

וְהַמַּרְאוֹת נָסִים נָסִים.

רָצִיף. וּצְרִיף. וּכְהֶרֶף־עַיִן

אוֹר קַמְצָנִי שֶׁל פַּנָּסִים.


עִפְעוּף חַיִּים שֶׁהֵם מֵעֹרֶף,

שָׁם הַפְּרוֹטְרוֹט. פֹּה רְמוֹז וּכְבוֹת.

דּוּ־קְרָב עַקְשָׁן בֵּין סְתָו לְחֹרֶף.

רָאשֵׁי־תֵבוֹת רָאשֵׁי־תֵבוֹת.


צַלְמֵי אֵין־קוֹל שֶׁל רְעִינוֹעַ!

אוֹדֶה אוֹדֶה וְלֹא אֵבוֹשׁ:

עַד כְּלוֹת אָזְנַי אֶרְצֶה לִשְׁמוֹעַ

לוּ הֲבָרָה מִשְּׂפַת אֱנוֹשׁ


לוּ הֲבָרָה לוּ שֵׁמַע הֶגֶה

לוּ טְבִיעַת־אֹזֶן שֶׁהֵדָם

בְּהֶבֶל־פֶּה חוֹשֵׂף לְרֶגַע

אֶת פְּרָט חַיָּיו שֶׁלָּאָדָם.


בִּלְעֲדֵיהֶם — רַק אֵיזֶה אֹחַ

אֶת סוֹד הַלַּיְלָה מְנַשֵּׁף

וְאֶת שְׁחוֹרוֹ סוֹמְרוֹת לִנְגּוֹחַ

קַרְנֵי שׁוֹר־פָּר שֶׁל כְּפָר חוֹלֵף.


עַל כְּתָב־סְתָרִים רֹאשִׁי צוֹנֵחַ:

נָכְרִי מִבַּעַד לַחַלּוֹן

לַשָּׁוְא יָגֵעַ לְפַעְנֵחַ

אֶת חֶבְיוֹנֵי הַנּוֹטְרִיקוֹן.



הָאֵלֶם הַקַּשּׁוּב

מאת

אברהם שלונסקי

עֵינַי אוֹרוֹת לְאַט

וְעַד אֲשֶׁר יַדְבִּישׁוּ אֶת צוּפָן

שֶׁל חֲלִיפוֹת הַדְּחִי וְהַתִּפְאֶרֶת

עוֹד יֶהֱמוּ בְּסֵתֶר הַכַּוֶּרֶת

דְּבוֹרֵי לִבִּי, לִבִּי אֲשֶׁר צָפַן.


עַד עֵת אָסִיף יִדּוֹם, —

זֶה פַּחַד הַגִּמְגּוּם לִפְנֵי הַזָּר;

זֶה סוֹד הַהִתְוַדְּעוּת אֲשֶׁר נָבוֹכָה;

וְהֶחָדָשׁ הַמִּתְחַפֵּר כָּמוֹךָ

הֲלֹא תִסְלַח אֶת הֱיוֹתוֹ אַכְזָר.


מִתֹּהוּ שֶׁל רֵאשִׁית

לֹא יְעִירֶנּוּ צַו־הַבֹּסֶר: יְהִי אוֹר!

מִסֵּתֶר הַשְּׁתִיקָה הַמִּתְפָּעֶמֶת

יָנוּב דִּבּוּר — כְּקֶמֶט אַחַר קֶמֶט

בְּהִזָּרֵק הָאֶבֶן אֶל הַיְאוֹר.



נוֹף בְּאֵין אָדָם

מאת

אברהם שלונסקי

קוֹלוֹת שֶׁמֵּתוּ בִּבְלִי הֵד

            הַנּוֹף בְּאֵין אָדָם.

פָּנִים שֶׁלֹּא יָדְעוּ חִיּוּךְ

            הַנּוֹף בְּאֵין אָדָם.

הָרְאִי שֶׁהִסְתַּכַּלְתָּ בּוֹ

            וְלֹא שִׁקֵּף דְּמוּתְךָ.

הָעֵץ אֲשֶׁר הֻמְטַר עָלָיו

            וְלֹא הִמְתִּיק פִּרְיוֹ.

הַטַּף שֶׁלֹּא לֻטַּף.

הַיְבוּל שֶׁלֹּא נִקְטַף.

כָּל הָר עַל־בְּהוֹנוֹת

לִשְׁמוֹעַ וְאֵין קֶשֶׁב.

הַנּוֹף

הַנּוֹף בְּאֵין אָדָם.



הֶמְיָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל דְּבָרִים

מאת

אברהם שלונסקי

“חֲנָיָה מְמֻשֶּׁכֶת”, — אוֹמֵר הַקְּרוֹנַאי

וְרוֹמְזֵנִי לָצֵאת מִסּוּגַר הָרַכֶּבֶת.

בְּפֶתַח הַבֹּקֶר מַקְבִּיל אֶת פָּנַי

בֵּית־נְתִיבוֹת בִּדְמוּתוֹ הַדּוֹבֶבֶת.


עוֹד פַּנָּס לֹא־כָּבוּי מִתְעַקֵּשׁ לְקַיֵּם

בְּיָדוֹ הָרָפָה אֶת מֶמְשֶׁלֶת הַלָּיִל;

עוֹד שִׁיּוּר עֲרָפֶל שֶׁהוּבַס מְאַיֵּם

לִגְדּוֹר אֶת הַבֹּקֶר בְּגֶדֶר־שֶׁל־תַּיִל;


אַךְ שְׁלֵמָה תְּבוּסָתוֹ כְּמַפֹּלֶת מִשְׂגָּב:

בְּזִוּוּג אֱנוֹשִׁי שֶׁל הַצְּלִיל וְהַנִּיעַ

מְהַלֵּךְ אוֹר הַיּוֹם בְּשִׁפְעַת קַלְגַּסָּיו

שִׁפְעַת קַלְגַּסָּיו שֶׁל בָּקְרוֹ הַמַּכְנִיעַ.


זוֹ הֶמְיָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל דְּבָרִים! לָאִישׁוֹן

עֵדוּת מְסַיַּעַת שֶׁל אֹזֶן קַשֶּׁבֶת.

וּמִשַּׁעַר הַסֵּפֶר — הַדַּף הָרִאשׁוֹן:

עוֹלוֹת דְּמוּיוֹתֶיהָ שֶׁל אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת.


כָּךְ נִגְלִים הָרְמָזִים! כָּךְ בְּלוֹט אַחַר לוֹט

מִתְקַפֵּל הַמָּסָךְ שֶׁל בָּמָה הַפּוֹתַחַת

בְּסִפּוּר־עֲלִילָה וּנְפָשׁוֹת פּוֹעֲלוֹת

בְּשִׂיחַ וּמַעַשׂ גַּם יַחַד.



טִיּוּל בְּיוֹם שֶׁל חַמָּה

מאת

אברהם שלונסקי

הִשְׁכַּמְתִּי קוּם, — אֵיךְ אֲפַעְנֵחַ

זֶה מַעֲשֵׂה־נִסִּים מוּזָר:

אֵיךְ מֶזֶג־טוֹב לִכְבוֹד אוֹרֵחַ

הוֹפֵךְ דֶּצֶמְבֶּר לַאֲדָר!


כְּבַיָּכוֹל בְּצַו גָּבוֹהַּ

עַל פְּנֵי הַבַּד שֶׁל נוֹף הַסְּתָו

צַיָּר מוֹשֵׁחַ בְּמִצְבּוֹעַ

מַרְאֵה אָבִיב לְכָל פְּרָטָיו.


לְאָן? לְטִירְנוֹבוֹ? לִפְּלֶבֶן?

אֶל שִׂיא הַשִּׁפְּקָה? — הַיְנוּ הָךְ!

וּבִנְתִיבֵי עָפָר וָאֶבֶן

מוֹנִית דּוֹהֶרֶת… וְהֶאָח!


שִׁירֵי־רוֹעִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ

הִנֵּה הִנָּם! מֵהָר נִשְׁפֶּה

חֲשִׂיף־עִזִּים גּוֹלֵשׁ לְמַטָּה

כְּפַּסְטוֹרָל שֶׁבְּעַל־פֶּה.


הוּא מַזְכִּירְךָ בִּשְׂפַת הַצֶּמֶר

נִגּוּן אָהַבְתָּ מִנִּי אָז:

חֲלִיל הַחֵמֶת שֶׁלַּזֶּמֶר

מִתּוֹךְ סִפְרוֹ שֶׁל אֱלִיעָז.


בַּת־קוֹל מִזְרָח בִּסְלִיל גָּנוּחַ.

וְלַחַן סְלָבִי בְּדִמְעָה.

גְּדִילֵי פַּרְוָה זָעִים בָּרוּחַ.

צַוְרוֹן כֻּתֹּנֶת רְקוּמָה.


שִׁלְפֵי שָׂדוֹת. קָרַחַת שִׂיחַ.

וְיַעַר הַפּוֹרֵעַ חֹק

וּמִתְעַקֵּשׁ עוֹד מִלְּהַשְׁכִּיחַ

זִכְרוֹן הַגֶּזַע בַּיָּרֹק.


אַךְ אֲרֻבּוֹת הִסִּיגוּ יַעַר

וּלְנוֹף הַצֶּמֶר אַל תִּפָּת!

דִּימִיטְרוֹבְגְּרַד, — וְשֶׁלֶט־שַׁעַר

בִּכְתָב־קִירִיל: חִימְקוֹמְבִּינַט!


הַבְּרִיגַדִּיר… הוּא לָאוֹרֵחַ

מַסְבִּיר אֶת הֵלֶךְ־הַיִּצּוּר…

אַךְ מַבָּטְךָ בּוֹהֶה טוֹרֵחַ

לִפְתּוֹר: “בֶּן כַּמָּה הַבָּחוּר?”


אֲבִיבוּתוֹ בַּת־כָּךְ־וְכָךְ הִיא

כֹּה אַנְקוֹרִית הִיא צִפְצוּפָהּ!

וּמַשֶּׁהוּ מְאֹד פַּלְמָחִי

בִּבְקִיאוּתוֹ הַחֲצוּפָה.


נֶהָג אַכְזָר! הוּא הִתִּיקַנִי

מִן הַבָּחוּר וְתוֹרָתוֹ…

הֱיֵה שָׁלוֹם צַבָּר בַּלְקָנִי

וּסְלַח לַבּוּר אֶת בּוּרוּתוֹ.


כִּי לֹא הִקְשִׁיב אֶל הַתִּפְאֶרֶת

שֶׁל נֻסְחָאוֹת הַקּוֹמְבִּינַט, —

לַשִּׁיר יֵשׁ חִימִיָּה אַחֶרֶת…

אוּלַי אַלְחִימִיָּה מְעָט.


זֶה חֵטְא קַדְמוֹן זֶה סוֹד שֶׁל תֵּיקוּ…

וְאֵיךְ כָּתוּב בַּשִּׁיר הַהוּא?

"הַכּוֹכָבִים כִּי יִדָּלֵקוּ

הֵן זֶה נָחוּץ לְמִישֶׁהוּ…"


“הֵן זֶה נָחוּץ…” — וְשׁוּב יִנֹּעַ

הַצַּלְמֻנָּע, — וְזֶה מוּל זֶה:

הַתְּמוֹל שֶׁעוֹד לֹא תַם לִגְווֹעַ

וְהַמָּחָר שֶׁלַּחוֹזֶה.


וְהַדְּבָרִים אֲשֶׁר נִבְצָרוּ

וְהַחֻלִּין הַשָּׂשׂ אֶל חָג.

עַל כָּךְ רָמְזוּ שִׁירֵי וַפְּצָרוֹב

בְּדִקְלוּמָיו שֶׁל הַנֶּהָג.


הוֹ הַבִּקְתָּה הַמִּתְנַצַּחַת

עִם קִימֹונִית בַּעֲשָׁנָהּ!

הוֹ זְרוֹעַ־פֶּלֶד הַמַּשְׁכַּחַת

זִכְרוֹן־עַבְדוּת שֶׁל תַּ"ק שָׁנָה!


וְסוֹף מַסָּע. — וּבֵית־מַרְזֵחַ

הַמַּלְעִיטֵנִי לְשָׁכְרָה

נִכְאֵי כְּלִיזֶמֶר מִתְיַפֵּחַ

שֶׁל חֲתוּנָה בָּעֲיָרָה.



שְׁלשָׁה שִׁירִים

מאת

אברהם שלונסקי

שְׁלשָׁה שִׁירִים

מאת

אברהם שלונסקי


הָאוֹר הַיּוֹם

מאת

אברהם שלונסקי

הָאוֹר הַיּוֹם אֵינוֹ רַק שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ

הוּא גַם מִלְּגֵו

הוּא גַם מִלְּגֵו.

אַדְמַת־אֱנוֹשׁ אֶל הַמָּרוֹם נוֹשֶׁמֶת

אֶת הֶבֶל־פִּיו שֶׁלַּיּוֹגֵב.


שִׁפְעֵי־טְלָלִים נִמְלָא רֹאשׁוֹ־שֶׁל־חֹדֶשׁ

כָּבְדוּ מִלַּיִל קְוֻצּוֹתָיו.

וּבְכָל אֲשֶׁר אֶפְנֶה — כְּאוֹת לַגֹּדֶשׁ —

נָשִׁים וְטָף

נָשִׁים וְטָף.


וְאָנֹכִי יָרֵאתִי כִּי בַּתֹּהוּ

עָלוּ מִלַּי וְעַד עוֹלָם

לֹא עוֹד יוּכְלוּ שֵׁם־עֶצֶם וְשֵׁם־תֹּאַר

לִנְטוֹעַ נוֹף בְּבַת־קוֹלָם.


עַתָּה הִנֵּה אֶחְמוֹד וְאֶטָעֶנּוּ

וְשׁוּב אוּכַל לְמַרְאִיתוֹ

לוֹמַר יְהִי לְכָל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ

וְלַבָּדוּי — כִּי טוֹב.



רִמְזֵי הַיָּרֵחַ הַתָּלוּי

מאת

אברהם שלונסקי

עֵינוֹת הָעֶרֶב הָעוֹלֶה.

עֵינוֹת הַיּוֹם הַתַּם לִנְבּוֹעַ.

כְּאֵגֶל טַל בִּקְצֵה עָלֶה

תָּלוּי יָרֵחַ מִגָּבוֹהַּ.


תָּלוּי בְּנֵס —

וְלֹא יִשַּׁל.

לַשָּׁוְא יִנְבַּח מוּלוּ הַכֶּלֶב!

תָּלוּי כְּרֶמֶז וּמָשָׁל

שֶׁנִּמְשָׁלָיו עָצְמוּ מֵאֶלֶף.


רִמְזֵי הַגֹּבַהּ הַחוֹמֵד

לִרְאוֹת צַלְמוֹ בִּרְאִי הַמַּיִם.

רִמְזֵי קוֹלוֹת צוֹפִים לְהֵד:

לִחְיוֹת הַפֶּלֶא פַּעֲמַיִם.


רִמְזֵי פִּתְחָהּ שֶׁל קוֹנְכִיָּה

אֶל מוּל הַתֵּמַהּ וְהַקֶּשֶׁב

וּנְסִיגוֹתֶיהָ וְדָכְיָהּ

שֶׁל שְׁתִיקָתֵנוּ הָעִקֶּשֶׁת.


רִמְזֵי הַכֹּחַ וְעָצְמוֹ

רִמְזֵי הָעַיִן הַנּוֹבֵעַ

רִמְזֵי שׁוֹמֵעַ־אֶת־עַצְמוֹ

לְהִוָּכַח כִּי יֵשׁ שׁוֹמֵעַ.

רִמְזֵי יָרֵחַ הַנִּתְלֶה

כְּאֵגֶל טַל בִּקְצֵה עָלֶה.


הוּא לֹא יִשַּׁל.

הוּא לֹא יִשַׁל. —

לַשָּׁוְא יִנְבַּח מוּלוֹ הַכֶּלֶב!

עַל־כֵּן שַׁרְנוּהוּ כְּמָשָׁל,

שֶׁנִּמְשָׁלָיו עָצְמוּ מֵאֶלֶף.



גֶּשֶׁם בְּאֶלֶף פָּנִים

מאת

אברהם שלונסקי

הִרְבֵּינוּ שֵׁם וְתֹאַר עַל הַגֶּשֶׁם

וּכְבַעַל נֵס הַפֶּתַע הַנִּצְחִי

הוּא מְחַדֵּשׁ תָּמִיד אֲרֶשֶׁת קוֹל וּדְמוּת.


יֵשׁ אֶלֶף רִשְׁרוּשִׁים לְטִפְטוּפֵי הַמַּיִם

כְּגִרְסָאוֹת לְנִגּוּנֵי הָעֲצֵבִים.

כִּי הַשִּׂמְחָה קוֹלָהּ אֶחָד

אַךְ אֵין עַצְבוּת דּוֹמָה לְרֵעוֹתֶיהָ.

הִיא יֶלֶד הַמְגַלֶּה רָזֵי דְבָרִים

שֶׁנִּתְגַּלּוּ מִקֹּדֶם.

הִיא פֶּרֶא מִתְחַפֵּשׂ בִּדְמוּת אוֹיְבוֹ

לַהֲפִיסוֹ בְּהַדּוֹמֶה לוֹ.

וְהִיא גְלוּמָה בְּכָל חֶפְצֵי אֱנוֹשׁ

כַּיַּיִן הַגָּלוּם בֵּין זָג לְחַרְצַנִּים.


הַגֶּשֶׁם שֶׁל הַיּוֹם

פָּצַח נִגּוּן חָדָשׁ לְעַצְבוּתֵנוּ

אִמְרוּ גַם לוֹ: אָמֵן.



עִלּוּי אַחֲרוֹן

מאת

אברהם שלונסקי

עִלּוּי אַחֲרוֹן

מאת

אברהם שלונסקי


כְּטַף אֶל טַף

מאת

אברהם שלונסקי

עַתָּה

בְּהֵאָסֵף הַצִּבְעוֹנִין אֶל אֲבוֹתָם

וְנִיחוֹחִים כָּבְשׁוּ רֵיחָם עַד בּוֹא מוֹעֵד

כִּי הַשָּׂדוֹת מְדוֹבְבִים בִּשְׂפַת הָרֶגֶב

הַפְנִימָה גַם אַתָּה אֶת שְׁתִיקוֹתֶיךָ

כִּי יָאֲתָה לַנֶּבֶט דּוּמִיָּה.


עַל אֹזֶן עֲרֵלָה יַצְרִיחוּ הָרוּחוֹת

וְצִוְחָתָם עוֹרְבִית

וְרַק אָדָם בֵּינוֹ לְבֵין פְּנִימוֹ

יָרִיעַ וִיחַיֵּךְ

כְּטַף אֶל טַף.



קִנְאָה

מאת

אברהם שלונסקי

אֵינֶנִּי מִתְקַנֵּא בְּכוֹכָבֶיךָ

בִּכְפוֹר הַמֶּרְחַקִּים הַמִּתְנַכֵּר

הָהּ לַהַט הַבְּדִידוּת הַמִּתְהַפֶּכֶת!


נִבְחָר לִי יַעַר זֶה

בּוֹ צַמָּרוֹת תִּשַּׁקְנָה בְּרֵעוּת

וְהַגְּזָעִים — לְבָד.


הָרוּחַ הַלּוֹטְפָה שִׂיחָיו וְאַדִּירָיו

כִּלְטוֹף קָדְקֳדֵיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת

תִּפְרַע גַם בְּלוֹרִיתִי כְּרֹאשׁ חָרוּב קַדְמוֹן

עַד מְשׁוּגַת צִפּוֹר לְפִי תֻמָּהּ

לִבְנוֹת בָּהּ קֵן לְגוֹזָלֶיהָ.

וְאֵל רַחוּם

עָיֵף מִתּוֹעֲפוֹת הַשֶּׂגֶב הָאַכְזָר

יָסֵב עֵינָיו מִתְּהוֹם רַבָּה שֶׁל מָעְלָה

יִרְאֶה — כִּי טוֹב!


אַךְ הַכּוֹרֵת אָבִינוּ הַכּוֹרֵת!

אֶת קוֹל פַּעֲמוֹתָיו אֲנִי שׁוֹמֵעַ

הַהֶנֶף הַקֵּינִי שֶׁל זְרוֹעוֹתָיו אֲנִי רוֹאֶה

וּמִתְקַנֵּא בְּשַׁלְוָתָם שֶׁל כּוֹכָבִים.



מְשׁוּגוֹתַי

מאת

אברהם שלונסקי

אֲנִי זוֹכֵר אֶת כָּל הָאִילָנוֹת

שֶׁלִּבְלְבוּ בְּחָק־עַצְמָם

בְּאַהֲבַת־עַצְמָם

בְּרִשְׁרוּשֵׁי־הָרֶגַע־שֶׁל־עַצְמָם

וְאָנֹכִי דִמִּיתִי: בִּשְׁבִילִי הֵם.


אֲנִי זוֹכֵר: בָּתִים בָּתִים בָּתִים

וּרְחוֹב

כָּל הֶגְיוֹנוֹ הוּא סוֹד בֵּין רֶגֶב לְמִשְׁנֵהוּ

וְחֹק עַקְשָׁן שֶׁל כֹּבֶד וּמִרְוָח

וְצַו אַכְזָר שֶׁל הַנְדָּסָה וּשְׂכַר־דִּירָה

וְאָנֹכִי דִמִּיתִי:

לִי הֵם

לִי הֵם

לִי הֵם

כָּל כַּוָּנֵי־הַחֵן שֶׁל נוֹף לְהַרְהִיבֵנִי.


וְהַשְּׂמָחוֹת —

מִפְגָּשׁ קָצוּב־מֵרֹאשׁ שֶׁל קֶבַע וַעֲרַאי

הִבְהוּב כָּל הַמִּקְרִים וְכִבְיוֹנָם

וְלַחְלוּחִית־הַמֶּלַח בָּעֵינַיִם

שֶׁלֹּא רָצוּ לִבְכּוֹת

וְאָנֹכִי דִמִּיתִי:

כָּל הַתֻּפִּים הִכּוּ לְמַעֲנִי

וְאִלְמָלֵא אֲנִי שֶׁשַּׁרְתִּי: יְהִי גִיל —

לֹא הִתְרוֹנֵן עֲדֶנָּה שׁוּם נִגּוּן.


וְעִצְּבוֹנוֹת אֲנִי זוֹכֵר —

הוֹ לוּחַ־הַצְּבָעִים בְּיַד צַיָּר־שֶׁל־מָעְלָה

וְלוּחַ־כֵּפֶל־וְחִלּוּק

שֶׁל צֵרוּפֵי כְּתָמִים וְתַבְלִינִים

בְּפַת־הַבַּג

וּבִירִיעַת־הַבַּד

וּבְמַעַרְכֵי הַלֵּב הַיַּלְדוּתִי, —

הוֹ בְּרִית כְּרוּתָה בֵּין הֵן לְהִפּוּכוֹ, —

כִּי כָל כֵּרָה סוֹעֶרֶת אֶל קִצָּהּ.

וְאָנֹכִי דִמִּיתִי: בִּשְׁבִילִי הִיא…

דִּמִּיתִי:

שִׁיר־שִׁירַי הוּא שֶׁבָּחַרְתִּי בּוֹ מִדַּעַת

כִּי כָּךְ אִוִּיתִי

כָּךְ בָּדִיתִי לְתֻמִּי

וְלִי

רַק לִי

רַק לִי

תְּשׁוּאוֹת הַחֵן וְהַיָּגוֹן שֶׁלָּעוֹלָם

שֶׁבּוֹ הַכֹּל צוֹמֵחַ לְעַצְמוֹ. — —


אֲבוֹי לִי

וְאַשְׁרַי

כִּי כֵן דִּמִּיתִי —

בְּאַהֲבָה אֲנִי זוֹכֵר מְשׁוּגוֹתַי.



רֶגַע

מאת

אברהם שלונסקי

אוֹמְרִים כִּי יֵשׁ לֵילוֹת שֶׁכּוֹכָבִים יָסִיחוּ זֶה עִם זֶה

עַל הַקּוֹרוֹת אוֹתָם וְזוּלָתָם.

אָז נֶאֱרַג הַקּוּר הַדַּק שֶׁלַּהוֹזֶה

בֵּינָם לְבֵין אָדָם.


בְּלַיְלָה שֶׁכָּזֶה אֵינְךָ תּוֹבֵעַ כְּלוּם

וְגַם נוֹשֶׁיךָ יֵאָלְמוּ בִּבְלִי מֵשִׂים

וְכָל יִצְרֵי אֱנוֹשׁ כְּאִלּוּ הוֹבִילוּם

אֶל חוֹף שֶׁבּוֹ צוֹנְחִים הַמִּפְרָשִׂים.


גְּאֵיוֹנִית קוֹמַת הַתֹּרֶן הֶחָשׂוּף

לְעֵת פּוּגָה בְּנֶצַח הַסּוּפָה.

כָּךְ נַפְשְׁךָ בְּהֶרֶף הַכִּסּוּף

בְּרֶגַע קָט הִשְׁלִימָה מְעוּפָהּ.



בְּאוֹר שֶׁל יוֹם

מאת

אברהם שלונסקי

כַּמָּה אוֹר! כַּמָּה אוֹר! כַּמָּה אוֹר!

זוֹ צַעֲקַת הַלֹּבֶן שֶׁבָּעִיר.

זֶה רַעַש לָעֵינַיִם עַד הַחְרִישׁ —

וְהָאָדָם רוֹאֶה אֶת הַקּוֹלוֹת.


זֶה הוּא

זֶה הוּא טָמַן בַּתְּכֵלֶת הַצּוֹהֶלֶת

אֶת כָּל כּוֹכְבֵי לֵילֵנוּ הֶעָמֹק

עַד הִסְתַּלֵּק הַשִּׁיר בְּחֵרְשׁוּתוֹ. —

רַק הַסּוּמִים אוֹמְרִים שִׁירָה בְּיוֹם סַגִּי־נְהוֹר.


צַר לִי עֲלֵיכֶם שׁוֹכְנֵי־עָפָר־שֶׁל־מָעְלָה!

תְּשׁוּאוֹת הַיּוֹם הִסּוּ אֶת קַדִּישְׁכֶם. —


אַךְ כְּשֶׁיִּיעַף הַיּוֹם מִבֻּלְמוּסוֹ

וְיַעֲטוֹף טַלִּית כְּבֶדְוִי בַּמִּדְבָּר

הֵן גַּם אַתֶּם תָּקוּמוּ לִתְחִיָּה,

לְחַג־הַכּוֹכָבִים שֶׁיֵּשׁ־לוֹ־שַׁחַר

לִזְרוֹעַ שֶׁקֶט־יָהּ עַל מְהוּמוֹת אֱנוֹשׁ

עַד צֵאת הַיּוֹם מִידֵי פְּשׁוּטוֹ

וְלֵב אָדָם יַחְצוֹב מִשְּׁתִיקָתוֹ הַנֶּאֱגֶרֶת:

בֹּאִי כַלָה!



מֶרְחָק אָיֹם

מאת

אברהם שלונסקי

זֶה שִׂיחַ נְדָבָה

זֶה נֵס שֶׁל קְפִיצַת־דֶּרֶךְ

זוֹ תְמִימוּתָם

שֶׁל מְשַׁלְּחֵי־אוּלַי־עַל־פְּנֵי־הַמֶּרְחַקִּים

לְקֶשֶׁב בְּאַקְרַאי!


בִּשְׂחוֹק שֶׁל טָף —

סָפֵק בְּהֶסַּח־דַּעַת

סָפֵק בְּהֶרֶף־עַיִן שֶׁל וְדַ"ל —

פּוֹלְטִים גַּלֵּי חוֹפִי מַרְגְּלוֹתַי

בַּקְבּוּק שֶׁל קְרִיאַת־שְׁמַע אַלְמוֹנִיָּה.


אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַצְּחוֹק שֶׁל כָּכָה־סְתָם

וְשִׁבְעָתַיִם — אֶת הָרֶטֶט שֶׁל אוּלַי

וְהַשְּׁתִיקָה שֶׁל כֵּן־יְהִי־רָצוֹן

בְּלֵב דַיָּג פְּלוֹנִי לְעֵת רָבְצוֹ

עַל שְׂפַת הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי —

כָּמוֹנִי כָּל יָמַי.


כָּל דְּגֵי הַיָּם וַדַּאי נָפוֹגוּ בִּתְהוֹמָם

בְּשׁוּט לְעֵינֵיהֶם זֶה דַג הַזְּכוּכִיָּה

כְּמוֹ אָז

אֶל מוּל דָּגֵהוּ שֶׁל יוֹנָה.

שׁוֹבַב הַגּוֹרָלוֹת בָּחַר בִּי בְּמֵזִיד

לִהְיוֹת הַמַּעַן לִשְׂחוֹקָיו

וַיִּפְלְטֵהוּ.


הוֹ שִׂיחַ נְדָבָה —

כְּאֶלֶף קוֹנְכִיּוֹת הוֹמֵהוּ עַל אָזְנִי

מֶרְחָק אָיוֹם

וְכָל הָאִילָנוֹת הִסּוּ צַמְּרוֹתֵיהֶם

לְמַעַן כִּי אֵיטִיב לְהַקְשִׁיבוֹ.



עִלּוּי אַחֲרוֹן

מאת

אברהם שלונסקי

שׁוֹתְקֵי־עַצְמָם בַּקֶּשֶׁב לַבָּאוֹת, —


עוֹד כָּכָה לֹא שָׁתְקוּ הַצִּפֳּרִים בַּיַּעַר

עוֹד כָּכָה לֹא כָּבוּ בְּצִפִּיָּה לְאוֹת

כּוֹכְבֵי סַגְרִיר בְּוַדָּאוּת הַסַּעַר

וְהוּא לֹא בָּא.


רַבָּה רַבָּה רַבָּה

הָיְתָה הַדּוּמִיָּה הַמִּתְנַכֶּלֶת

הֲרַת הַנֵּפֶל. זֶה עָלָיו

בָּרָק שׁוֹטֶה הוֹרִיק עֲקַלְקַלָּיו

וְרַעַם לֹא הִכָּה. וְעַל הַדֶּלֶת —

בְּרִיחַ וּמַסְגֵּר וְאֵין דּוֹפֵק.


אָרֹךְ הָיָה לֵילָם הַמִּתְאַפֵּק

שֶׁל מַחְרִישֵׁי־עַצְמָם בַּקֶּשֶׁב לַבָּאוֹת:

עוֹלָם זָקוּף כְּאִילָנוֹת בַּיַּעַר

עָמַד הָכֵן בְּצִפִּיָּה לְאוֹת

בְּגִלּוּי־רֹאשׁ

בְּוַדָּאוּת־הַסַּעַר

בְּאֹרֶךְ־רוּחַ שֶׁל יָגוֹן שֶׁבַּתּוֹחֶלֶת

וְהוּא לֹא בָּא.

רַבָּה רַבָּה רַבָּה

הָיְתָה הַדּוּמִיָּה הַמִּתְעַלֶּלֶת

בַּלַּיְלָה שֶׁאָרַךְ. וּמָה עִלֶּגֶת

תִּהְיֶה שְׂפָתָם שֶׁל הַזּוֹכִים לִרְאוֹת

מָאוֹר נִכְלָם שֶׁל בֹּקֶר שֶׁיָּבוֹא

גָּבוֹהַּ וְרָחוֹק כְּרֹאשׁ נְבוֹ —

הָאוֹת! הָאוֹת! הָאוֹת!

עִלּוּי אַחְרוֹן שֶׁל מַבִּיטֵי־מִנֶּגֶד.



בְּסוֹד עֵץ־פְּרִי וְנַחַל וְנִגּוּן

מאת

אברהם שלונסקי

שִׂמְחוֹת אֱנוֹשׁ כּוֹזְבוֹת וּמִשְׁלֵיהֶן יָדַעְתִּי

שְׁלשָׁה שֶׁהֵם אֶחָד:

עֵירֹם עֲצֵי־הַפְּרִי כְּתֹם אָסִיף

וְלֶכֶת נַחַל אֶל הַיָּם

וְאֵלֶם הַנִּגּוּן כִּי זֶה חֻקּוֹ.


עַל מָה שׁוֹתֵק עָרוּץ בְּחַרְבוֹנֵי הַקַּיִץ:

עַל גְּאוֹנוֹ אֲשֶׁר הִרְתִּיחַ וְאֵינֶנּוּ

אוֹ עַל זִרְמוֹ שֶׁעוֹד לֹא בָּא

אֲבָל יָבוֹא?


אֵינִי נוֹטֵר עֶבְרָה

עַל הַקָּמוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לְשֶׁלֶף

עַל נְדָרִים שֶׁמֵּתוּ בִּנְשִׁיקָה —

הָהּ, נֵר־הַהַבְדָּלָה שֶׁל צֵאת הַשַּׁבָּתוֹת!


כָּל הַבּוֹגֵד בַּעֲבָרוֹ אֲשֶׁר כָּזַב לוֹ

הוּא כְּפוּי־טוֹבָה

וּכְוַאדִי הַשּׁוֹכֵחַ גְּאוֹן מֵימָיו

אֵינוֹ זַכַּאי לְהִתְגַּלּוּת הַשֶּׁפַע.


כִּי לֹא כְּכַפְתּוֹרִים מִבֶּגֶד־שְׂרָד בָּלוּי

נוֹשְׁרִים כּוֹכְבֵי מָרוֹם בְּלֵיל שָׁרָב —

כָּל הַר בַּמֶּרְחַקִּים

שׁוֹתֵק מַפְּלֵי־הַמַּיִם שֶׁיָּבוֹאוּ.


וּבְסוֹד עֵץ־פְּרִי

וְנַחַל

וְנִגּוּן

הַשְׂכֵּל לִבִּי וּבִינָה לְעֵת עֶרֶב:

גַּם שִׁיר הַשַּׁלָּכוֹת הוּא שִׁיר הַפִּרְיוֹנִים.



לְמַעַן הָאוֹרִים

מאת

אברהם שלונסקי

צוּפֵנוּ — לָאוֹרִים!

עַל־כֵּן כְּפִרְחֵי־בָּר לְמֵרָחוֹק נַקְשִׁיבָה:

הֲמִתְקָרֶבֶת תְּרוּעָתָם שֶׁל הַנְּחִילִים?


הוֹ שִׂמְחָתֵנוּ הַגְּנוּזָה בְּכָל שָׁעָה שֶׁלֹּא זָכְתָה!

הוֹ טַף שֶׁלֹּא נוֹלְדוּ כִּי לֹא אָהַבְנוּ!

לִבִּי הַמִּתְבַּסֵּם אוֹמֵר לָכֶם: חֲיוּ!

כַּעֲנָפִים חוֹבְקֵי אֶת אֲוִירָם

נוֹשְׂאֵי פִּרְיָם לְמַקְטְפוֹת אָסִיף

וּלְשֵׁן נוֹגְסָה שֶׁל עוֹבֵר־אֹרַח.


הֲכִי לֹא כָּךְ

לִבְלַבְנוּ חֶרֶשׁ אֶת שִׁירֵינוּ

שֶׁצָּהֲלוּ בָּהֶם שְׁתִיקוֹת בְּכֹסֶף הַלֵּדָה?

וְלֹא שָׁאַלְנוּ:

אֵי לַחְמֵנוּ שֶׁנִּשְׁלַח עַל פְּנֵי הַמַּיִם?

אֲבָל שָׁאַלְנוּ:

זֶה מֶתֶק עָצְבְּךָ וְחִיּוּכֶיךָ

הֲמִצּוּפֵנוּ הוּא אוֹ לֹא?

אֲבָל שָׁאַלְנוּ:

הֲתִגְאֶה וְגַם תִּשְׁפַל בַּחֲלִיפוֹת שָׁמֵינוּ

כְּיָם גָּדוֹל בְּקֶסֶם הַיָּרֵחַ?


חוֹנְטֵי־פַּגִּים

יְפֵי־סְמָדַר

אוֹגְרֵי צוּפָם לְמַעַן הַכַּוֶּרֶת —

הֲיֵשׁ שָׂכָר גָּדוֹל מִזֶּרֶם הַנְּחִילִים?!



קִנְאַת הַנֶּהֱנִין

מאת

אברהם שלונסקי

אִלּוּ אֲנַחְנוּ רַק פְּרָחִים שֶׁבַּגָּן

נוֹתְנֵי רֵיחַ וְצֶבַע וְשֵׂכֶל־קַוִּים

וְהֵם רַק עַיִן רוֹאָה וּנְחִירַיִם —

עַד מָה שְׁלֵמָה הָיְתָה אַהֲבָתֵנוּ:

כְּאַהֲבַת הַצֶּלֶם וְהָרְאִי

וְאַהֲבַת הַצְּבִי וַאֲפִיקֵי הַמַּיִם.

      הוֹ אַב מָרוֹם יוֹדֵעַ סְיָג וָדִין:

      חָנֵנּוּ אֶת בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין.


אַךְ הִנְנוּ גַם רוֹקְמֵי הַפְּרָחִים שֶׁבַּגָּן

וּבוֹרְאֵי הַבְּשָׂמִים

וְתוֹכְנֵי מְשׂוֹשׂ־הַצִּבְעוֹנִין,

שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁלָל וְאֵין בּוֹ שְׁרִירוּת,

וְתִפְאָרָה יֵשׁ בּוֹ אַךְ אֵין בּוֹ חֹנֶף־עַיִן —

עַל־כֵּן תְּזָרֶה עֵינָם אֶת צֹהַב הַקִּנְאָה:

כְּעֵין הַגָּמָל מוּל דַּבֶּשֶׁת הָרִים

וּכְעֵין הַשְּׁלוּלִית מוּל הָאֶשֶׁד.

      הָהּ אַב מָרוֹם יוֹדֵעַ סְיָג וָדִין:

      שָׁמְרֵנוּ מִקִּנְאַת הַנֶּהֱנִין.



כֻּלָּם — וְגַם אֶחָד־אֶחָד

מאת

אברהם שלונסקי

הָאִילָנוֹת אֲשֶׁר מִנֶּגֶד חַלּוֹנְךָ

(הֵן בְּמִקְרֶה נִצַּבְתָּ פֹּה תָמֵהַּ):

הֵם כְּמִנְיָן שֶׁל מִתְיַחְדִים לְעֵת תְּפִלָּה —

וּפֶלֶא הוּא שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שׁוֹמֵעַ.


הַיַּעַר הוּא כֻּלָּם וְגַם אֶחָד־אֶחָד —

הַבֵּט: כַּמָּה שׁוֹנֶה הוּא טִלְטוּלָם בָּרוּחַ

כַּמָּה אַחֵר יִחוּד הַגּוֹן שֶׁלַּיַּרְקוּת

וְעַקְמִימוּת הָעֶנֶף הַפָּרוּחַ.


אֲבָל עָמֹק עָמֹק בָּרֶגֶב הַסָּמוּי —

מִפְצַל הַשָּׁרָשִׁים בְּכֹסֶף אֶל צַמֶּרֶת:

הֵם מְחַפְּשִׂים בָּאֹפֶל זֶה אֶת זֶה

כְּמַרְמִיטוֹת בְּמִנְהָרָה עִוֶּרֶת.


הַצַּמָּרוֹת יָהִימוּ עַד חָדֹל

הַשָּׁרָשִׁים יַחְרִישׁוּ בִּבְלִי פַּחַד.

וְרַק הַגֶּזַע יַאֲזִין בְּיִחוּדוֹ

לָהֵנָה וְלָהֶם גַּם יַחַד.


גַּלֵּה לִבְּךָ לְפִיךָ — כִּי שְׁנֵיהֶם שֶׁלְּךָ.

אַל תֵּפֶן כֹּה וָכֹה לָדַעַת אִם הִקְשִׁיבוּ.

דַּבֵּר אַל נַפְשְׁךָ — כִּי הִיא אָזְנוֹ שֶׁל הָעוֹלָם

מִנַּפְשְׁךָ דַּבֵּר — כִּי פִּיו הוּא.



פָּסוּק אַחְרוֹן

מאת

אברהם שלונסקי

אֵינִי יָכוֹל לָשִׁיר

שִׁירַת עָפָר־תַּחַת־כַּפּוֹת־רַגְלַיִם

קִדּוּשׁ שֵׁמוֹת־שֶׁאֵין־בָּם־רַחֲמִים —

כִּי רַק הָרַחֲמִים הֵם גַּם־אֲנִי

שֶׁפֵּרוּשׁוֹ: אַתָּה

וְהֵם

וְאָנוּ —

עַד אֵין קֵץ.


אֲשֶׁר יָבוֹא אֵינוֹ זַכַּאי מִמֶּנִּי

אֶלָּא אִם כֵּן גַּם הוּא לֹא רַק אַחֵר

אֶלָּא גַם טוֹב יוֹתֵר.


כִּי מַה חֶטְאִי שֶׁכְּבָר רָאִיתִי אוֹר־עוֹלָם

וְהוּא מָתוֹק הָיָה וּמַר לְסֵרוּגִין

מִבְּלִי אָשַׁמְתִּי —

הֲמִשׁוּם כָּךְ אֶהְיֶה לְאַסְקֻפָּה

לְךָ

שֶׁלֹּא הָיִיתָ וְתִהְיֶה?


כִּי אִם אַשְׁרֵי —

לֹא רַק בְּגוּף רִאשׁוֹן!

וְאִם עַל־חֵטְא —

בִּשְׁלשֶׁת הַזְמַנִּים גַּם יָחַד!


אַל יִפְשְׁעּו בִּי עֲתִידֵי־לָבוֹא

בִּזְכוּת־בָּנִים נִרְהֶבֶת

שֶׁכָּמוֹהָ

כִּזְכוּת־אָבוֹת — לְלֶחֶם־הָעַצְלוּת.


הוֹ אֵלֶּה שֶׁיָּבוֹאוּ לְדָרְסֵנִי

דְּרִיסַת רַגְלַיִם שֶׁל קוֹצְרִים־וְלֹא־זָרָעוּ —

לֹא כְּעָפָר אֱלֵי כּוֹכְבֵי־שָׁמַיִם

אֲנִי קוֹרֵא מִפֹּה אֶל מֶרְחַקִּים.


אֲנִי הַפֹּה

אֲנִי הַמֶּרְחַקִּים

אֲנִי הַחֵץ־מִקֶּשֶׁת בֵּין הַשְׁנַיִם

וּפֵרוּשׁוֹ: אַתָּה

וְהֵם

וְאָנוּ —

עַד אֵין קֵץ.



סִכְלוּת מְעַט

מאת

אברהם שלונסקי

עַד אָן תַּרְהִיב עֲשׂה יוֹתֵר מִשֶּׁתּוּכַל

מִשֶּׁרָאוּי לְךָ

מִשֶּׁמֻּתָּר?


סִכְלוּת מְעָט! לָנוּחַ! וְלִזְכּוֹר:

אֲשֶׁר תּוּכַל

אֲשֶׁר רָאוּי

אֲשֶׁר מֻתָּר.


מִשְׁעֹול בָּהָר רַק הוּא יַחְצִיף עַל פִּי הַתְּהוֹם.

יִבְלֵי אָבִיב רַק הֵמָּה — בְּבַת־רֹאשׁ! מִגֹּבַהּ!

אֲבָל גַּם שִׂיחַ שֶׁל אַגַּב מִפִּיךָ, הַמַּרְהִיב,

יֻקַּם וְיִפָּרַע!


כִּי זֶה דְבָרְךָ קַנַּאי וְנַקְמָנִי הוּא

וְצֵל הִרְהוּר אַף הוּא חָשׁוּב כְּמַעֲשֶׂה

שֶׁפִּרְעוֹנוֹ מַפְגִּיעַ:

לְאַלְתָּר!


אַל נָא תִרְהַב אֵפוֹא יוֹתֵר מִשֶּׁתּוּכַל

מִשֶּׁרָאוּי לְךָ

מִשֶּׁמֻּתָּר.


וְתַחְנוּנֶיךָ לְרִבּוֹן הַגֶּשֶׁם וְהָרוּחַ:

סִכְלוּת מְעַט!

לוּ אַךְ מְעַט!

לָנוּחַ — —



בֹּקֶר טוֹב!

מאת

אברהם שלונסקי

כָּל חֲדָרַי — בַּת־קוֹל הַצַּעַד הַיָּגֵעַ

שֶׁל אִמָּא בִּזְקוּנֶיהָ.

אֵין אִישׁ עַתָּה בַּחֲדָרַי כֻּלָּם

וְהֵם נוֹדְפִים אֶת רִשְׁרוּשׁוֹ כְּרַחַשׁ הַשָּׂדוֹת.

הוֹ רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ שֶׁל אִמִּי

שֶׁל סוֹד בּוֹאִי אֶל כֶּרֶם לֹא־נָטַעְתִּי

אֶל הַתּוּגוֹת שֶׁלֹּא אֲנִי חוֹלַלְתִּי

אֶל הָרְנָנִים שֶׁנִּתְפַּצְּחוּ מִקֶּדֶם

וְאָנֹכִי יוֹרְשָׁם עַל לֹא צְדָקָה

וְעָוֶל בְּכַפָּי.


אָמַרְתְּ לִי כִּי שְׁנָתִי נִטְרֶפֶת בַּלֵּילוֹת

כִּי מִישֶׁהוּ זוֹעֵק בִּי דִמְדּוּמָיו עַד אוֹר הַבֹּקֶר.

אַךְ בְּקוּמִי אֲנִי מֵרִיעַ: בֹּקֶר טוֹב!


בֹּקֶר טוֹב אִמִּי בְּזִקְנוּתָהּ!

בֹּקֶר טוֹב בִּתִּי אֲשֶׁר בַּכֶּרֶם!

בֹּקֶר טוֹב אִשְׁתִּי — —



בַּשִּׁיר וּבַחֲלוֹם

מאת

אברהם שלונסקי

זֶה בִּטְחוֹנָם הַגֵּא

כִּי בָּאוּ מְנַצְּחִים עַד חִקְרְכֶם

וּמֵעַתָּה לֹא עוֹד יִפּוֹל כּוֹכָב מִמַּעַל

בַּשִׁיר

וּבַחֲלוֹם!


אֲבָל הַחֲלוֹמוֹת וְהַשִּׁירִים יוֹדְעִים הֵיטֵב

כִּי עוֹד תִּפְּלוּ תִּפְּלוּ מַרְגְּלוֹתֵינוּ

כִּנְפוֹל תַּפּוּחַ גַּן בִּבְלִי מֵשִׂים

לִהְיוֹת עֵדוּת כִּי כָל מַאֲוַיֵּינוּ

הוֹלְכִים אֶל חֲלִיפוֹת הַבְּכִי וְהַחֶדְוָה.


כָּךְ מִתְגַלֶּה פִּתְאֹם הַסּוֹד לַחֲכָמִים.

כָּךְ נְעִימֵי־זְמִירוֹת הוֹגִים בָּרְכִי־נַפְשִׁי.

כָּךְ יְלָדִים פּוֹתְרִים עַל־פִּי דַרְכָּם

אֶת הַחִידוֹת שֶׁלֹּא פָּתַר עֲדֶנָּה

שׁוּם חָכָם!



כָּתְלֵי בֵּיתִי

מאת

אברהם שלונסקי

כָּתְלֵי בֵּיתִי אֵינָם כְּחַיִץ לִי בֵּינִי לְבֵין עוֹלָם —

יֵשׁ חֶסֶד הַצְּמִיחָה הַמַּקְשִׁיבָה אַךְ פְּנִימָה

כִּי הַמַּקְשִׁיב לַכֹּל אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כְּלוּם

רַק הַמַּחְרִישׁ הֲמֻלּוֹתָיו לִשְׁמוֹעַ הַדְּמָמָה

שׁוֹמֵעַ אֶת הַכֹּל וְאֶת כֻּלָּם.


כָּתְלֵי בֵּיתִי אֵינָם כְּחַיִץ לִי בֵּינִי לְבֵין עוֹלָם —

הֵם עֲצִימַת־עֵינָיו שֶׁל הָרוֹאֶה דָבָר עַד תֹּם;

כִּי הָרוֹאֶה הַכֹּל אֵינוֹ רוֹאֶה מְאוּמָה

רַק הַצּוֹפֶה אֶל הָאֶחָד־וְאֵין־בִּלְתּוֹ

זוֹכֶה לִרְאוֹת כָּל הַדְּבָרִים כֻּלָּם.


כָּתְלֵי בֵּיתִי אֵינָם כְּחַיִץ לִי בֵּינִי לְבֵין עוֹלָם —

הֵם סוֹד הַהִתְגַּלּוּת לוֹמַר בְּאֵין מַכְלִים;

כִּי הַדּוֹבֵר בַּשַּׁעַר אֵינוֹ דוֹבֵר לְאִישׁ

וְהַסָּחִים טַנְדּוּ סָחִים אַךְ זֶה לָזֶה

רַק הַמֵּסִיחַ עִם נַפְשׁוֹ מֵסִיחַ עִם כֻּלָּם.


כָּתְלֵי בֵּיתִי אֵינָם כְּחַיִץ לִי בֵּינִי לְבֵין עוֹלָם.



כּוֹכְבֵי שַׁבָּת

מאת

אברהם שלונסקי

גָּבְהוּ כּוֹכְבֵי־שַׁבָּת וְהֵם שְׁלֵוִים מִמֶּךָּ.

אַתָּה עָצוּב הַיּוֹם

וְהָעַצְבוּת הִיא כְּחִלּוּל־הַשֵּׁם —

כִּבּוּי נֵרוֹת אֲשֶׁר הִדְלִיקָה אִמָּא.


הֲלֹא נָדַרְתָּ נֵדֶר הַשְּׁתִיקָה

שֶׁהִיא תַּמְצִית כָּל דִּבּוּרֵי אֱנוֹשׁ;

כִּדְבַשׁ שֶׁהוּא זְכוּתָם שֶׁל אֶלֶף שׁוֹשַׁנִּים

כְּנוֹף שֶׁבּוֹ הַפֶּלֶג וְהַחֹרֶשׁ וְהָהָר

כָּרְתוּ בְּרִיתָם לִשְׁכּוֹן בָּדָד וְגַם יַחְדָּיו

וְלֹא יָרִיבוּ.


הֱיֵה אֶחָד עִם הַזְּמַנִּים וּבְנֵי־דוֹרְךָ

וְלֵךְ אֶל אַחְרִיתְךָ כְּלֶכֶת נַחַל

אֶל וַדָּאוּת הַיָּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹף.


שָׁם תִּינוֹקוֹת לָשִׁים כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם

מֵחוֹל רָטֹב.

שַׁם קוֹנְכִיָּה בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים

הוֹמָה אֶל אָזְנְךָ אֶת כָּל סוֹדָם

שֶׁל שֵׁפֶל וְגֵאוּת.


גָּבְהוּ כּוֹכְבֵי־שַׁבָּת וְהֵם שְׁלֵוִים מִמֶּךָּ.


מִשִּׁירֵי הַפְּרוֹזְדוֹר הָאָרֹךְ

זֶה דּוּשִׂיחַ הַבְּדוּת וְהַפְּדוּת

הַבְּדוּת וְהַפְּדוּת בַּדּוּשִׂיחַ.

זֶהוּ סוֹד הַבְּרִיאָה בָּעַבְדוּת

עַבְדוּת הַנִּגּוּן הַמּוֹשִׁיעַ.


שֶׁמִּכָּאן הַפִּתְאֹם־וְאוּלַי

כִּשְׁתֵּי הַגָּדוֹת שֶׁל הַלָּיִל.

שֶׁמִּמֶּנִּי בַּדֶּרֶךְ אֵלָי

אֵם־הַדֶּרֶךְ מִמֶּנִּי אֵלָיִךְ.


וּפֻלְמוֹס הַחֻלִּין וְהֶחָג.

וְסִפְקֵי הֲלַחְדּוֹל אוֹ לָגֶשֶׁת.

וְתָמִיד אֶת שִׁעוּר הַמֶּרְחָק

יַחֲרוֹץ הַמִּדְרָךְ שֶׁלַּקֶּשֶׁת.


וְהוּא אֶחָד


וְהוּא אֶחָד

אֲבוֹתֶיךָ בֵּרְכוּ עַל הָרָעָה –

אַתָּה אוֹמֵר אָז שִׁיר־הַפַּחַד.

אֲבוֹתֶיךָ בֵּרְכוּ עַל הָרָעָה –

אַתָּה אוֹמֵר אָז שִׁיר

שֶׁל אֱמוּנוֹת־אוּלַי.


וּכְאָז כֵּן אָז אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֶל־נָכוֹן

הַיֵּשׁ עוֹנֶה אָמֵן.


עֲדֵי לִבְסוֹף אַתָּה מַגִּיעַ אֶל הַפֶּתַח הַכִּילַי

שֶׁדּוּמִיּוֹת הֵן תְּהִלּוֹתָיו.

– אָמֵן!

– אָמֵן!

– אָמֵן! –

גּוֹאָה בְּךָ שְׁתִיקַת וַדָּאוּתוֹ

שֶׁל הָאֵינְסוֹף שֶׁלַּדְּבָרִים

וְהוּא:

– אֶחָד.




… רַק הַשּׁוֹמְעִים וְלֹא־יַשְׁמִיעוּ

רַק הָרוֹאִים־וְלֹא־נִרְאִים

אֶל הֲדוֹמְךָ אֲזַי יָבִיאוּ

אֶת הַמַּרְאוֹת וְהַדְּבָרִים.


כָּל הַסּוּפוֹת אֲשֶׁר נָסוֹגוּ

עִוְעִים, שֶׁנִּמְלְכוּ בְּךָ

אֲזַי יָשׁוּבוּ וְיִפִסוֹגוּ

אַרְמוֹנוֹתֶיךָ וְחֻבְּךָ.


וּכְמוֹ אֶל אַסְקֻפָּה נִדְרֶסֶת

מִן הַמָּרוֹם אֶל הַמֶּרְחָב

אָז יֵאָנֵךְ כְּחוּט־שֶׁל־חֶסֶד

לֵילְךָ הַשָּׁר אֶת כּוֹכָבָיו.


הַשָּׁר כִּגְמוּל כִּדְבַשׁ כַּוֶּרֶת

אֶת הַשְּׁתִיקָה הַנֶּאֱגֶרֶת.


הָהּ סְתָו שׁוֹקֵק שֶׁל נָעֳמִי הוּא

עִם אֲבִיבָהּ הַגֵּא שֶׁל רוּת.

רַק הַשּׁוֹמְעִים וְלֹא־יַשְׁמִיעוּ,

“וְכָל הַשְּׁאָר – סִפְרוּת, סִפְרוּת.”



שׁוּב מְפֹרָק הַכֹּל בִּשְׂחוֹק הַקֻּבִּיּוֹת.

הַסֵּדֶר מִתְבַּדֶּה וּמִתְפָּרֵעַ.

וְהֵלֶךְ הַנִּהְיוֹת וְהַדְּמֻיּוֹת

כִּבְהַקְרָנַת הַסֶּרֶט לְמַפְרֵעַ.


מַה שֶּׁהָיָה אֶחָד – רְאֵה, לֹא הִכַּרְתּוֹ.

הָעֲרֵמָה הָעֲרֵמָה הַמִּתְגּוֹלֶלֶת.

גְּזָרִים! גְּזָרִים! גְּזָרִים! גִּזְרִי כַּרְטוֹן

שֶׁל הַרְכָּבוֹת בְּמִשְׂחֲקֵי הַיֶּלֶד.


כִּי שֶׁהָיָה אֶחָד וְשֶׁהָיָה אַתָּה

וְשֶׁרָבַץ כְּגַי בֵּין גֹּבַהּ לְמִשְׁנֵהוּ

וְשֶׁבָּטַחְתָּ כִּי אָכֵן לוֹ יָאֲתָה

מָרוּת עַל מֶרְיְךָ שֶׁיִּכָּנֵעַ –


הוּא בְּעַצְמוֹ נִכְנָע. הוּא בְּעַצְמוֹ נָמוֹט.

הוּא קֻבִּיּוֹת שֶׁלְּךָ בְּסֵדֶר מִתְפָּרֵעַ.

וְהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת עַצְמוֹ בִּצְרִים־קוֹלוֹת

כִּבְהַקְרָנַת הַסֶּרֶט לְמַפְרֵעַ.



עָמַדְנוּ סַרְבָּנִים אִישׁ עִם נַפְשׁוֹ

וְלֹא בִּקְּשָׁנוּ מַחֲסֶה מִזֶּרֶם.

בְּבַעַט סְנוֹקַרְתּוֹ הַמִּתְאַּכְזֶרֶת

הָרוּחַ עָט אַלִּים מִלְּהַחְרִישׁוֹ.


אַךְ רֶגַע – כִּשְׁגָגָה – הִגִּיהַּ וְטָהַר

מָרוֹם נִפְעָם מִטָּהֳרוֹ־לְפֶתַע.

שָׁמַיִם רְחוֹקִים הִבְטִינוּ כְּמִכְמָר

שָׁפְעוּ דְגֵי־זָהָב בָּרֶשֶׁת הַלּוֹפֶתֶת –

אִם יִקְרְעֶנָּה סַעַר – וִידֻרְדַּר!


וְהוּא קָרַע! וְשׁוּב – טָפוֹחַ וּמָרוֹט.

מִפַּחַד הַמַּפָּל בּוֹכִים גַּנֵּי־הַפֶּרִי.

וְגַן נָצוּר מֵהֶדֶף וּמִיֶּרִי

אֶת צִפֳּרָיו טוֹמֵן בַּצַּמָּרוֹת.


כָּךְ הַנּוֹשִׁים גָּשִׁים הַפְגֵּעַ וְנָשֹׁה

וְלֹא בִּקַּשְׁנוּ מַחֲסֶה מִזֶּרֶם.

יֵשׁ תֹּקֶף לַטָּעוּת שֶׁלְּעוֹלָם חוֹזֶרֶת –

וְאָנוּ סַרְבָּנִים אִישׁ עִם נַפְשׁוֹ.


מַקְשִׁיב אֶל עָל

עוֹמֵד עַל בְּהוֹנוֹת

נִצַּבְתָּ לְפֶתַע בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ

כְּלַיְלָה שֶׁאֵין בּוֹ יָרֵחַ –

וְהִרְהוּרְךָ תָּקוּעַ בָּעוֹלָם

כְּרֹאשׁ אַלָּף בְּלֹעַ שֶׁל אֲרִי.


תִּמְהוֹן עֵינַיִם מִסָּבִיב

וְעֹצֶר נְשִׁימוֹת:

“אֲבוֹי אִם הוּא פָּצוּעַ וְזָב דָּם!” –

עַד עַצְבוּתָהּ שֶׁל רֶדֶת הַמָּסָךְ

אֶל מוּל קָהָל גּוֹעֵשׁ אֶת הֵידָדָיו.


וּכְשֶׁגָּאוּ תְּשׁוּאוֹת־הַחֵן וְשַׁכּוּ

וְהָאֲרִי רָבַץ אָדִישׁ בְּאֶמְצַע הַסּוּגַר –

הָיִיתָ כְּאוֹבֵד.


אוּלַי כְּרוּחַ לְעֵת עֶרֶב

אֲשֶׁר נִדְמַם בְּאֶמְצַע הַפָּסוּק.


אוּלַי כְּמוֹ נוֹקֵד קַדְמוֹן

הֶחָשׁ בְּהֵעָדֵר הַכֶּבֶשׂ

אַךְ לֹא יַשְׂכִּיל לִמְנוֹת אֶת עֲדָרָיו.


כָּל רַהַב נִצְחוֹנְךָ אוֹמֵר לְךָ: שָׁכֹלְתָּ –

אֵין בְּפִיךְ שֵׁם לְאָבְדַנְךָ.


הָיִינוּ אָז בַּבַּיִת אוֹ בָּרְחוֹב

בַּמַּעֲלֶה אוֹ בְּמוֹרַד הַדֶּרֶךְ

וּבְהֶסַּח דַּעְתֵּנוּ הַמְבֻדֶּרֶת

נִכְנַס הַזְּמָן:

סָפֵק יוֹנָה

סָפֵק אִיּוֹב

סָפֵק פָּלִיט מִתֵּבָתוֹ־שֶׁל־נֹחַ.


יָגַעְנוּ לְפַעְנֵחַ אֶת הָרֶמֶז בּוֹ:

– לִבְרוֹחַ?

– הַחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר – לְהִתְגָּרֵד?

– הַקֶּשֶׁת־בֶּעָנָן – לְהִתְעוֹדֵד?


אַךְ הָרְמָזִים אֲשֶׁר סָבַרְנוּ רַק הִלְעִיגוּ.

הָאֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישָׁה לֹא הִפְלִיגוּ –

אֵין כְּלָל נָמֵל אֲשֶׁר כָּזֶה

וְאֵין לְאָן לִבְרוֹחַ הַחוֹזֶה…


וְאָז אוּלַי שֵׁנִי:

"נִרְמַזְתִּי!

וַדַּאי צָרוּעַ הוּא הַהֵלֶךְ שֶׁבַּחוּץ…

אֲבָל הַחֲרָשִׂים כֻּלָּם מֵחֹמֶר פְּלַסְטִי

וְזֶה אֵינוֹ יָאֶה לְאִישׁ מֵעוּץ!"


– וּבְכֵן צִבְעֵי־הַקֶּשֶׁת! – הֵם שִׁבְעָה…

אַךְ אֵין בָּהֶם אֶחָד שֶׁלֹּא כָּבָה.


וּרְאוּ: לַעֲגָלָה אֶת הַתֵּבָה הָפַכְנוּ

לַעֲגָלָא־בִּזְמָן־קָרוֹב… וּבָהּ – אֲנַחְנוּ…


וּשְׁלוּלִיוֹת בַּשְּׁבִיל – זִכְרֵי מַבּוּל.

וּפְלַג־סִמְלוֹן לְמַעְלָה – זֶה גִלְגּוּל

שֶׁל קֶשֶׁת־בֶּעָנָן שֶׁלֹּא הוֹפִיעָה.

וַעֲגָלָה – בַּדֶּרֶךְ אֶל הַגְּבוּל.


הַזְּמָן יֵלֵךְ (הַקֶּשֶׁת לֹא הוֹפִיעָה!)

הַזְּמָן יֵלֵךְ. עַד לַיְלָה. עַד קִצְבָה.

שׁוּב כּוֹכָבִים יָצִיצוּ כְּסָפִיחַ

וְסַהַר יִתְגּוֹלֵל כְּמֵת־מִצְוָה.


וְאָנוּ אָז נִהְיֶה בַּבַּיִת אוֹ בָּרְחוֹב

בַּמַּעֲלֶה אוֹ בְּמוֹרַד הַדֶּרֶךְ

וּבְהֶסַּח דַּעְתֵּנוּ הַנִּבְדֶּרֶת

יִסַּע הַזְּמָן:

וְהוּא יוֹנָה.

וְהוּא אִיּוֹב.

וְהוּא פָּלִיט מִתֵּבָתוֹ־שֶׁל־נֹחַ.


כְּכָנָף –

וְהַמְרֵא! –

וְאֵין דֵּי־וְהוֹתֵר!

אוֹ כְּאֶבֶן –

לַגַּל שֶׁלְּמַטָּה! –

"כָּנָף –

זֶה אֶל חֹד!

זֶה אֶחָד!…

קוּם וַתֵּר

וְצָנַחְתָּ עִמָּנוּ –

גַּם אָתָּה!"


פִּתּוּיֵי הַמַּפֹּלֶת.

מִרְבַּץ אֶבְיוֹנִים.

הִמְנוֹנֵי הַצְּפִיפוּת הַבּוֹטַחַת!

זוֹ חֶדְוַת אֵין־אוֹנִים

מוּל חַדּוּת אֵין־עוֹנִים…

כִּי הַרְבֵּה

כִּי הַרְבֵּה־גַם־יַחַד!


וְנָצַח.

וְצָנַח.

וְהוּא אֶבֶן בַּגַּל!

וְהַגֹּבַהּ –

יִרְחַק

וְיֻחַד.

וְיוֹם־יוֹם

לְמַרְאֵה אֲמִירִים

וְהֵיכָל –

הוּא יוֹתֵר וְיוֹתֵר

אֶחָד.


זֶהוּ רְחוֹב בַּחֲצוֹת –

וְאֶחָד.

זֶהוּ סָב שֶׁמּוֹשֵׁךְ

בְּ־אֶחָד.

זֶהוּ זַעַק נִפְחָד –

כִּי נָצַח

וַ־עֲנִינִי!

זֶה אֵינֶנּוּ חוֹזֵר.

זֶה נִגּוּן פָּגָנִינִי:

הַנִּגּוּן

בְּמֵיתָר

אֶחָד.


הַוַּדַּאי הוּא נִסָּם־בְּכָל־יוֹם שֶׁל פְּתָאִים.

הָאוּלַי הוּא סִבְרוֹ הַנִּכְלָם שֶׁל יוֹדֵעַ.

יָדַעְתִּי כִּי שֶׁפִי

כִּי לִמְקֻטָּעִים

יִקְרַב אָשְׁרְךָ הַגִּדֵּעַ:


עַל רָאשֵׁי־אֶצְבָּעוֹת, מֵאָחוֹר, בִּתְשׂוּמַת־

כַּפָּיו הַקָּרוֹת עַל עֵינֶיךָ.

וּלְקוֹל חִבּוּטוֹ שֶׁלַּהוֹד שֶׁנִּשְׁמַט

נִזְעַקְתָּ: “הַצְּבִי!”

כְּזוֹעֵק אֶת־נִשְׁמַת

וְנִחַשְׁתָּ הָרֵעַ בַּנֶּכֶר:


קַרְנָיו כְּקַרְנֶיךָ –

בַּמָּרוֹם הָאֶחָד

עוֹלְלוּ עוֹלֵלוֹת בַּבָּצִיר הַגָּבוֹהַּ.

קַרְנָיו כְּקַרְנֶיךָ –

בֶּעָפָר הָאֶחָד

עוֹלְלוּן עֲלִילוֹת שֶׁהֵתַּמּוּ לִגְדּוֹעַ.


הֵתַּמּוּ לִגְדּוֹעַ. נִכְּלוּ לְהָאֵט

אֶת דֶּלֶג־הַחֵן שֶׁלַּצְּבִי וְלָעֹפֶר.

וּבְכָל הֲרָרֶיךָ רַק הֹלֶם הָעֵת

בְּשַׁעַט הֵדִים שֶׁיַּחְלוֹפוּ.


הָעֵת שֶׁחָדְלָה הֵידָדָה וּמִגְדָּהּ.

הָעֵת שֶׁשָּׁכְלָה צֶאֱצָא וְצָפִיעַ

וְאַתָּה רְאִיתוֹ – צֶבְיְךָ הַנִּגְדָּע

סִבְרְךָ הַנִּכְלָם שֶׁהוֹפִיעַ.


הַהוֹד גּוֹזֵר לָתֵת. אֶפְשָׁר שֶׁכּוֹכָבִים

אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁבְּצֵאתָם לִזְרוֹעַ

אֶת תִּמְהוֹנָם־כִּי־טוֹב הֵם כְּחָבִים

חוֹב־קַדְמוֹנִים גָּנוּז

לַטּוֹב אֶל מוּל הָרֹעַ.


הוֹ חַיָּבֵי־לָתֵת – וְהֵמָה לֹא יֵדְעוּ!

כָּל כֹּסֶף הוּא: לְךָ

וְלִי

וְ – –

לָמָּה אֶתְבּוֹשֵׁשׁ לוֹמַר כִּי: לָנוּ?!

זֶה הֶרֶף־עַיִן־עֲדֵי־עַד – וּכְמוֹ טַנְדּוּ

וּכְמוֹ כֻּלָּנוּ שֶׁסֵּרַבְנוּ בּוֹא וּבָאנוּ.


כִּי בָּאנוּ – וְעַד סוֹף!

עַל מָה אֵפוֹא אָכַפְנוּ עַל הַהֵלֶךְ

וְלֹא אָמַרְנוּ לוֹ: כָּסוֹף –

מַשְׁמָע בִּזְבּוּז מַבּוּעַ: הֵא לָךְ! הֵא לָךְ!


כִּי אִם יֵקַּל עָלַי לִנְבּוֹעַ וְלָתֵת –

לֹא עוֹד יִכְבַּד מִמֶּנִּי קַחַת בְּלִי פָּשׁוֹעַ.

רַק מִי שֶׁלֹּא הִשְׂבִּיעַ –

יִרְעַב וְיַךְ עַל־חֵטְא.

וְיִתְפַּלֵּל לְנֵס

כִּי בְּנַפְשׁוֹ הוּא.


הוּא אֵין־אוֹנִים

הוּא אֵין־עוֹנִים

הוּא בִּפְתַיּוּת־נַפְשׁוֹ בּוֹדָה כִּזְבֵי הָאֹשֶׁר.

אַדִּיר מִמֶּנּוּ – הוֹ עַשְׂרוֹת, עַשְׂרוֹת מוֹנִים! –

זֶה שֶׁלָּקַח עִמּוֹ

גַּם מִן הָאוֹר

גַּם מִן הַחֹשֶׁךְ.


לָקַח –

וּבְחָכְמָתוֹ הִרְכִּין רֹאשׁוֹ הַגֵּא

כִּי הַחָכְמָה הִיא הַיָּפָה בְּכָל יְגוֹנוֹתֵינוּ.

וְהִיא בִּינַת־הַטָּף־וְהַקֹּהֶלֶת: שְׁגֵה וּשְׂגֵה.

הַמַּפְעִימַתְנוּ:

קְחוּ!

וָתֵנוּ!


כִּי כֹּסֶף הוּא מַתָּן

כְּכָל עוֹלָה –

הוֹ אֱלֹהֵי הַגֶּשֶׁם וְהָרוּחַ! –

כִּי הוּא בְּסוֹד חָתָן־

לִקְרַאת־כַּלָּה,

וְאוֹר

וְאוֹר

וְאוֹר

וְעוֹר זָרוּעַ!


אַךְ עַד מָתַי תָנוּס עוֹד מִן הַשֵּׁם

מִן הַמְפֹרָשׁ

וּכְמוֹ נִבְעָת?

הַכֹּסֶף הוּא: אֲנִי

שֶׁבָּא

בְּסוֹד הָאַתְּ.


אֲנִי בְּסוֹד חָתָן

וְסוֹד הָאָנָה־וְהָעֵת.


אֵין הוֹד בְּאֵין מַתָּן! –

וְהוּא גּוֹזֵר:

לָתֵת!


עַם יִשְׂרָאֵל – עַם יִשְׂרָאֵל – עַם יִשְׂרָאֵל

חָי


אַךְ אֵי-מִי הֵגִיחַ מִצְּרוֹרִי הַמְקֻפָּל

גִּבֵּן כְּסִימַן-הַשְּׁאֵלָה:

וְרֶבּ יִשְׂרָאֵל?

וְאֶבְיוֹן כָּמוֹנִי אָז יָשַׁב עַל יָדִי

וַיְזַמֵּר בְּאָזְנַי לִי זֶמֶר יָדוּעַ:

עַל הַדֶּרֶךָ עוֹמֵד עֵץ

וְלָאָרֶץ שׁוֹחֶה.

הוֹלֵךְ יְהוּדִי לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל

הוֹלֵךְ הָלֹךְ וּבוֹכֶה.

עַד מַה מְּאֹד רָחְקוּ גִבְעוֹת־הַחוֹל מִקֶּדֶם.

הֲכִי לַשָּׁוְא אֹמַר מִקֶּדֶם, וְהוּא תְמוֹל?

כָּל יוֹם כְּדוֹר נִשְׁכָּח. (גִּבְעָה אֶל חוֹף סוֹגֶדֶת

וְחֶרֶט לֹא־אֱנוֹשׁ שֶׁל לְטָאָה בַּחוֹל.)


רָחְקוּ גִּבְעוֹת־אֵין־עִיר. גָּבְהוּ קוֹמוֹת־הַבַּיִת.

וְחַדְרְךָ רָחוּשׁ כְּתָא הָאַלְכִּימַאי.

עַכְשָׁו הַכֹּל הִיּוּל. הַכֹּל חָזַר לְאָיִן.

וּבְקֶסֶם צִוּוּיְךָ יִכּוֹנוּ יְקוּמַי.


הַשִּׁיר אוֹמֵר יְהִי הַשִּׁיר גּוֹזֵר עַל שׂבַע

וּבְלַהֲטֵי צְלִילִים כִּבְלַחַשׁ הַשְׁבָּעוֹת

מֵסִית אֶל הַסִּגּוּף:

“נִרְפִּים, אֶל חֹד! אֶל גֹּבַהּ!”

וְהַנִּהְיוֹת כּוֹפֶה לִכְרוֹעַ לַבָּאוֹת.


עָיַפְתִּי מִכֹּחִי לִמְשׁוֹל כְּמָג עָלֶיךָ

עוֹלָם־שֶׁל־טֶרֶם־יֵשׁ הָאַיִן־עַד־אָבוֹא.

אֲנִי רוֹצֶה אוֹתְךָ כְּפַת בְּסַל. הוֹ לֶחֶם!

רָעָב בְּמֶרְחַק־יָהּ. הַכְּפוֹר בְּרֹאשׁ נְבוֹ.


חָכְמַת הַחֵ"ן שֶׁלִּי אַלְכִּימִיָּה אַכְזֶרֶת

מִלִּים מִלִּים מִלִּים כְּסוֹד הַמַּתָּכוֹת. –

אֲנִי רוֹצֶה אוֹתְךָ כַּאֲבֵדָה חוֹזֶרֶת

עוֹלָם־שֶׁל־מַמָּשׁוּת אֲשֶׁר בָּרוֹ תּוֹכוֹ.


הַיֵּשׁ־בִּזְכוּת־עַצְמוֹ – וְכָל נִצְחוֹ בַּחֹפֶן.

וְכָל סִפּוּר־הַתְּהוֹם בַּלֹּגֶם מִן הַכַּד.

גְּבָעוֹת גִּבְעוֹת הַחוֹל וְהֵן יוֹרְדוֹת הַחוֹפָה.

וְרַחַשׁ לְטָאָה. וְרֶגֶל בַּמּוֹרָד.


רָטוֹב עָלַי וָטוֹב הַיּוֹם מַגַּע הַמַּיִם.

קִמְחִי הַיּוֹם וָחַם הַחוֹל שֶׁבְּחָפְנַי.

כְּקֶדֶם שׁוּב שְׁמֵימִי גָּבְהָם שֶׁלַּשָּׁמַיִם.

כְּקֶדֶם שׁוּב אַרְצִית הָאָרֶץ לְפָנַי.


הֲרָחַקְתָּ מִמֶּנִּי בַּדֶּרֶךְ

בָּהּ רָבוּ כּוֹכָב עִם סִרְפָּד?

הַאֶחְזוֹר עוֹד אֵלַי לְעֵת עֶרֶב

בָּרִי

וְשָׁלֵם

וְאֶחָד?


אוֹ הַלַּיְלָה שְׁתוּקִי יִמְצְאֵנִי

בְּלֵב הַשָּׂדֶה הַנִּדְהָם –

עַד אַב־רַחֲמִים יַכִּירֵנִי:

– זֶה בְּנִי

סוֹרְרִי

אַבְרָהָם!


אָז שְׁנֵינוּ נִשְׁמַע אֵיךְ אוֹמֵר הוּא

אֵיךְ שׁוֹתֵק הוּא בֵּינוֹ לְבֵינִי:

"אָהַבְתִּי אֶת בְּנִי כִּי סוֹרֵר הוּא

סוֹרֵר –

בְּשַׁגָּם הוּא

בְּנִי!"


בְּצֵל הָאִילָנוֹת כִּבְצֵּל חַכְמֵי־הַקֶּדֶם.

גִּזְעָם קָמוּט

כִּפְנֵי שָׂדוֹת בַּקַּיִץ

וּכְמֵצַח הַזְּקֵנִים.


הֵם רִאשׁוֹנִים קִבְּלוּ עֻלָּהּ שֶׁל הָעַרְבִּית

וְדָמְמוּ־עַצְמָם־לָדַעַת.

הוֹ שְׁתִיקָתָם הַוַּתְּרָנִית

שֶׁל כֹּבֶד־רֹאשׁ־וְשָׁרָשִׁים!


עוֹד רֶגַע וְגָוְעוּ

שִׁלְהֵי יוֹמָם שֶׁל תִּינוֹקוֹת

וּכְנוֹף אִילָן שֶׁנִּרְדְּמוּ בּוֹ צִפֳּרֳיו

יִטֶּה עָלֵינוּ עֶרֶב־שֶׁל־כְּפָרִים.


יְפֵי הָעֲיֵפוּת

אֲזַי נִזְכּוֹר אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה הַצּוֹמֵחַ

אֶת כָּל חֻצְפּוֹת־הַחֵן

שֶׁל גְּבוּרָתֵנוּ הַתְּמִימָה

וְיוֹם אֲשֶׁר הָיָה וְלֹא יִהְיֶה עוֹד

יַגִּיעַ אֶל נִצְחוֹ הָאַלְמוֹנִי.


הָאַכְזָרִי הוּא

שֶׁאֶת שִׁירֵי הָעַצְבוּת אָנוּ כּוֹתְבִים יָפֶה?

אַל נָא אֵיפוֹא תַּלִּינוּ עָלֵינוּ:

לֹא חָפַצְנוּ לִהְיוֹת יָפִים.

גַּם הַסְּתָו לֹא בָּחַר לוֹ

אֶת מַחְגֹּרֶת הַשַּׂק שֶׁל עָבֵי הַסַּגְרִיר –

וְעֹז לְיָפְיָם!

לֹא לַשָּׁוְא חֲמָדוּם אֲרֻכֵּי הַלֵּילוֹת וְקִצְרֵי הַיָּמִים.

אֶהֱבוּם גַּם אַתֶּם

וְסִלְחוּ לְאָשְׁרֵנוּ.


זֶהוּ סֵבֶר הַסְּתָו –

בְּשִׁירֵי הַדּוֹרוֹת הוּא עָצוּב וְנִפְלָא שִׁבְעָתַיִם!


עָקֹב מִישׁוֹר וְשׁוֹלָל
שָׁלשׁ וַרְיַצְיוֹת עַל עָקֹב וּמִישׁוֹר

יַחְשִׁיךְ וְלֹא יִכְכּוֹב.

יִתְהוֹם וְלֹא יִגְשׁוֹר.

יָצָאתָ אֶל עָקֹב

הֲבָאתָ עַד מִישׁוֹר?


הָיָה זֶה רְצוֹנְךָ

לָצֵאת בְּחֹסֶר־כֹּל.

אַדֶרֶת שֶׁצָּנְחָה

זָנַחְתָּ עַל הַחוֹל.


תַּבִּיט וְאֵין אוּלַי.

תַּקְשִׁיב וְאֵין פִּתְאֹם.

כִּילַי יוֹרֵשׁ כִּילַי –

הַלַּיְלָה וְהַיּוֹם.


שָׁבַת אוֹפַן כִּישׁוֹר.

קוֹנְכִית חָדְלָה לִנְהוֹם.

מִישׁוֹר – מִישׁוֹר – מִישׁוֹר –

וְאֵין פִּתְאֹם.


חֶבְיוֹן כָּל חֵפֶץ: קַח!

כִּבְיוֹן כָּל תֹּקֶף: תֵּן!

וְרֹגֶז עַד יִשְׁכַּךְ –

דּוּ־רִיב בֵּין אֵין לְהֵן.


דּוּ־רִיב כִּי דוּ־מֶרְחָק.

וְהַפִּיּוּס – טַנְדּוּ.

מִשְׂחָק – מִשְׂחָק – מִשְׂחָק –

וְצָו לוֹ:

בְּדוּ וּפְדוּ.


בַּחֲלִיפוֹת הַדְּכִי וְהָאַדְוָה

שֶׁבֵּין אָדָם

לַחֲבֵרוֹ


בַּחֲלִיפוֹת הַבְּכִי וְהַחֶדְוָה

שֶׁבֵּין אָדָם

לְהַמָּקוֹם


בַּחֲלִיפוֹת

מַאֲלִיפוֹת

שֶׁבֵּין לְבֵין


עִקַּשְׁתָּ נְתִיבֶיךָ:

עַד הָבֵן.


עַתָּה רְאֵה כִּי אֵין לָסֶגֶת

וְלִפְשׁוֹר

וּמֵעָקֹב עַד שֶׁכְּנֶגֶד

עַד מִישׁוֹר

תָּבוֹא אֵין־רֹגֶז וְאֵין־בֶּגֶד

וְתִשּׁוֹר.


הָהּ חֲלִיפוֹת

שֶׁבֵּין עָקֹב לְבֵין מִישׁוֹר!


שָׁלשׁ וַרְיַצְיוֹת עַל שׁוֹלָל

עֶרֶב קוֹמֵר בִּמְחוּגָה

רָזָיו מֵעָלֶיךָ

וְכָל הַפִּקְּחוּת שֶׁבְּךָ

נִכְנַעַת לָלֶכֶת


שׁוֹלָל אַחֲרֵי הַבָּדוּי

כִּי עָיַפְתָּ מֵאָיִן.

קַדֵּשׁ עַל חֶזְיוֹן־הַשָּׁרָב

כִּמְקַדֵּשׁ עַל הַיָּיִן.


בָּרוּךְ הַמִּדְבָּר! – וְעַד כָּאן.

הֲיִרְהֶה צַעַדְךָ? הֲיִרְהַב עוֹד?

וּלְפֶתַע תָּחוּשׁ אֶת הַזְּמָן

שֻׁתָּפוֹ שֶׁלַּמָּוֶת.


מְעֻלָּף –

כִּי רָעָב.

מְצֻלְהָב –

כִּי שָׁרָב.

כָּל עָצְמַת הָאִוּוּי

בְּחֶזְיוֹן־הַשָּׁרָב.


כָּל עָצְמַת הָאִוּוּי.

כָּל עַצְמוּת הַמִּדְבָּר.

וְזֻלְעַף.

וְצֻלְעַף.

וְעָבָר. –


וְהִנֵּהוּ כְּמוֹ: הַיּוֹדֵעַ מָה רַבּוּ

עָיְפוֹ וְרִישׁוֹ מִיָּאֹב וְאָיֹב.

וְהַלַּיְלָה פּוֹשֵׁט אֶת לְשׁוֹן הַדְּמָמָה בּוֹ:

“לָלֹק אֶת פְּצָעֶיךָ אִיּוֹב.”


וְהִנֵּהוּ כְּמוֹ – כִּי הַשִּׁיר אֵינוֹ שַׁעַר

שֶׁנִּפְתַּח לַמְנַצֵּחַ חוֹגֵג וְרָחָב.

הוּא שׁוֹלָל. הוּא עָרֹם. הוּא בֵּין שַׁעַר לְשַׁעַר.

מוּל הַבָּא הַנָּעוּל עַל בְּרִיחָיו.


וְהִנֵּהוּ כְּמוֹ – שָׂהֲדוֹ בַּמָּרוֹם! –

שׁוֹלָל וְעָרֹם.

שׁוֹלָל וְעָרֹם.


מִשְׁעוֹל נִפְתָּל עַל עֵבֶר פִּי הַתְּהוֹם.

מִפְשַׂע הַדֹּב – יִגַּשׁ אוֹ לֹא יִגַּשׁ?

וצַ’רְלִי הַמַּחְזִיר פָּנָיו

בְּסֵבֶר־תֹּם

בְּקֶצֶב הַמַּחְטִיא אֶת הַמִּפְגָּשׁ.


וְכָךְ

מִגַּבּוֹ

סוֹד כַּפָּה וּמַתְלֵעַ

וְסוֹד

עֲקֵבוֹת בַּמִּשְׁעוֹל

וְאֹשֶׁר תָּמִים שֶׁל אֵינֶנּוּ־יוֹדֵעַ

אֵינֶנּוּ־יוֹדֵעַ־לִשְׁאוֹל.


קוֹלוֹת מֵעֵבֶר לַגָּדָה

מִקְשָׁה אַחַת הָיָה הַשֶּׁקֶט

וְרַק אֵי־שָׁם וְרַק אֵי־שָׁם

בְּדָגֵשׁ קַל כְּמִתְנָאֶקֶת

זוֹכְרָה נַפְשִׁי אֶת הָאָשָׁם.


אֶת הָאָשָׁם שֶׁלֹּא אָשַׁמְנוּ

אֶת הַשְּׂמָחוֹת כִּשְׂכַר־חִנָּם –

הוֹ הֶבֶל־פֶּה אֲשֶׁר נָשַׁמְנוּ

וְלֹא זָכִינוּ – וְקוֹנָם


קוֹנָם כִּי הֶבֶל־פִּי עַד הֶרֶף

יְהֵא נִשְׁמָהּ שֶׁלַּתּוֹדָה.

מִקְשָׁה אַחַת מֻטָּל הָעֶרֶב

מִן הַגָּדָה אֶל הַגָּדָה.


אֵין אִישׁ עִמּוֹ הַיּוֹם. הוּא כָּאן. וְשֶׁמִּנֶּגֶד

כְּנוֹף לוֹעֵז מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן.

כְּבַגָּדָה הַהִיא צוֹנֵחַ וְאֵין־הֶגֶה

יְקוּם רָחוֹק וְזָר לַהֲכִילוֹ.


כְּבַגָּדָה הַהִיא הַהַגָּדָה גוֹוַעַת

בְּפֶשֶׂק־פֶּה וּבְלִי חִתּוּךְ־דִּבּוּר.

כָּל הַדְּבָרִים כֻּלָּם נָסוֹגוּ מִלָּגַעַת.

יְקוּם אַל־קוּם אֲחוּז אֵימַת צִבּוּר.


אֵין אִישׁ. וּבְלִי מֵשִׂים רוֹמֶזֶת עַל הַחֶדֶל

שְׁתִיקַת־פִּתְאֹם בְּהֶרֶף הַמָּשׁוֹט.

וְכָל הַדּוֹמְמִים שׁוֹמְעִים עִמּוֹ בַּחֶדֶר

רִשְׁרוּשׁ הָעַכְבָּרִים שֶׁלַּשָּׁעוֹת.


זֶה יִמָּשֵׁךְ לָעַד. זֶה יִגָּמֵר כָּרֶגַע.

שִׂיחַת חֵרְשִׁים־אִלְּמִים בֵּין קֹדֶשׁ לְחֻלּוֹ.

אֵין אִישׁ עִמּוֹ הַיּוֹם. הוּא כָּאן. וְשֶׁמִּנֶּגֶד –

כְּנוֹף לוֹעֵז מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן.


הַלַּיְלָה הַזֶּה שֶׁאֵינֶנּוּ שׁוֹעֶה

אֶל חוֹמְדֵי מִסְתָּרָיו.


הַלַּיְלָה הַזֶּה שֶׁאֵינֶנּוּ רוֹצֶה

שֶׁיַּשּׁוּ בּוֹ: אַתָּה רְצַחְתָּנוּ!


הַלַּיְלָה הַזֶּה –

הוּא הָיָה אֶת עַצְמוֹ פְּעָמִים כֹּה רַבּוֹת

הוּא הִבְשִׁיל אֶת עַצְמוֹ

הוּא הִכְשִׁיל אֶת עַצְמוֹ

הוּא פָּחַד פֶּן יָשׁוּב וְיָבוֹא.

וְהוּא בָּא:

אֵיזֶה פַּעַר־פִּיּוֹת בְּאֵין הֶגֶה –

כִּי פֶּלֶא!

וּמִקְרַע הָעֵינַיִם הַתָּם

וְהִבְהוּב הַחִיּוּךְ הַחַשְׁדָן

וּמִפְשַׂק־אֶצְבָּעוֹת בְּתִמְהוֹן הַכַּפַּיִם –

כִּי שׁוּב!


הַלַּיְלָה הַזֶּה שׁוּב הֵאִיר אֶת פָּנָיו

לְחוֹמְדֵי מִסְתָּרָיו.


הוֹלְכֵי־מִנִּי־אָז

בָּאֵי־עַד־הֲלוֹם

עַד־הֲלוֹם – בַּשִּׁפְלִי־וְשַׁחְקִי

נִמְלְטֵי מִקּוֹלוֹת

יִרֵאֵי מִמַּרְאוֹת

מְרַצְּחֵי אֲהוּבוֹת בֶּאֱשׁוּן הַחֲלוֹם

וְעוֹלִים לַגַּרְדּוֹם בְּהָקִיץ.


אַל יִקְרָא עוֹד הַקּוֹל

אַל יְצַו עוֹד יְהִי

לְאוֹר יוֹם

לְאוֹר יוֹם.


כִּי אוֹי לָרוֹאֶה.


כִּי אֲבוֹי לָרוֹאֶה.


כִּי

הָרוֹאֶה בָּעֵת הַהִיא –

יִסּוֹם.


חֲלוֹמוֹת בְּהָקִיץ – וְגַרְזֶן בְּיָדָם.

וְקוֹלוֹת: מַהֲרָ“ל! מַהֲרָ”ל!

וְהַיָּד הַשּׁוֹלְפָה אֶת קוֹרוֹת־הָעִתִּים

כְּתֻכִּי אֶת פִּתְקֵי הַגּוֹרָל.


הֵם יִשְּׁרוּ הֵם יִשְּׁרוּ מִמַּקּוֹר אַנְקוֹלִי

הֵם יַרְכִּינוּ רֹאשְׁךָ עַד גַּרְדּוֹם

עַד יַפִּילוּ עָלֶיךָ (גּוֹרָל אַחֲרוֹן!)

תַּרְדֵּמָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ חֲלוֹם.


“זֹאת מָצָאנוּ…” – יָבִיאוּ אֵלֶיךָ. – “הַכֵּר!”

וְהַשַּׂק בְּמָתְנֶיךָ. עַל מוֹת!

זֶה חֲלוֹם בְּהָקִיץ.

זֶה חֲלוֹם בְּהַקֵּץ.

זֶה חֲלוֹם עַל פִּטְרוֹן חֲלוֹמוֹת.


סֶמֶר הַצֶּמֶר

בְּרוּחַ סוּפָה

לֹעַ וָזֶמֶר

וְדַם הַטְּרֵפָה.


קַמְנוּ לָלֶכֶת

וּכְתֹנֶת־פַּסִים

מַרְגְּלוֹתֶיךָ

עִם עֶרֶב נָשִׂים.


נֵפֶן אֶל נַחַשׁ.

נִשְׁאַל בַּתְּרָפִים.

תַּעַל בְּלַחַשׁ

שַׁוְעַת נִטְרָפִים:


"אַל נָא אָבִינוּ

רַגְלֵינוּ לַמּוֹט.

סְלַח כִּי עָוִינוּ

עֲווֹן חֲלוֹמוֹת.


תֵּן לָנוּ לַיְלָה

שֶׁיּוֹם נוֹחֲלוֹ

תֵּן לָנוּ לַיְלָה

שֶׁאֵין בּוֹ חֲלוֹם."


חָזַרְתִּי לְסוּרִי.

חָזַרְתִּי לְסָבְאי.

הָהּ צֶלֶם שֶׁבָּרְאִי!

סָבִי, סָבִי – –


קוֹלוֹת מֵהָר אֶל הָר

וּתְהוֹם בּוֹלְעָה הֵדָם

וְקַמְתָּ – וְהִנֵּה

הַצֶּמֶר וְהַדָּם.


זֶה טֶרֶף קוֹל וָהֵד.

זֶה סַחַף הַמַּפָּל.

זֶה נֵבֶל הַמְנַגֵּן

אֶל מוּל נִבְלַת אַיָּל.


סָבִי הָיָה אוֹמֵר: גִּלּוּי שֶׁל אֵלִיָּהוּ.

אָבִי הָיָה שׁוֹתֵק לְעֵת זָכְרוֹ אֶת שְׁמוֹ.

אֲנִי בְּנֶכְדוּתִי אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ

וְאֵין לִי פֶּה לְהַבִּיעוֹ כְּמוֹ.


רַק בְּגִמְגּוּם אֶזְכּוֹר מָתַי וְאֵיךְ קָרָה זֶה

(הַכְּסִיל שֶׁבִּי שׁוֹאֵל לַיּוֹם וְלַשָּׁנָה):

אַיָּל שֶׁבֶּהָרִים וּשְׁתֵּי קְרָנָיו הָרָזָה

נוֹשְׂאוֹת אֶת חֲלוֹמִי מִן הַתְּבוּנָה.


מִמֶּנָּה – וְאֵלָי. רֹאשׁ־הָר וּרְאִי שֶׁל מַטָּה,

כָּל בָּבוּאָה שֶׁל הַר הוּא קוֹנוּס מְהֻפָּךְ.

וְקוֹל קוֹרֵא: צָמָא!

וְקוֹל שׁוֹאֵל: גָּמַעְתָּ?

וְקוֹל – סָפֵק צָנַח סָפֵק נָצַח.


קוֹלוֹת – בָּהָר הַהוּא. הֵדָם – בָּהָר מִנֶּגֶד.

עוֹלָם – כִּצְלָלִיּוֹת. נוֹשֵׁם־וְלֹא־נוֹשֵׁם.

וּלְשֵׁמַע קוֹל וָהֵד שׁוֹכֵחַ עֲדֵי רֶגַע

אֶת יִחוּדָם שֶׁל תֹּאַר וְשֶׁל שֵׁם.


עַד סֶמֶר הָאַדְוָה שֶׁל בָּבוּאָה גוֹוַעַת

בִּשְׂחוֹק שֶׁל הַב־וְלָאו – וְרֶגַע – וְתָפוּג.

כְּאֶבֶן צוֹלְלָה אֲשֶׁר אֵינָהּ יוֹדַעַת

מִנְיַן הָעִגּוּלִים אֲשֶׁר תָּעוּג.


וְלֹבֶן הַשִּׁטִּים שֶׁמִּיַּלְדוּת אֵין־הֶרֶף.

וְאֹדֶם פִּתְרוֹנִים בְּשֶׁפֶךְ הַפָּרָג.

הַשֶּׁלֶג וְהַדָּם. וְהַקְּרָנַיִם – הֶרָה.

וּמְחִי עִקְּבֵי אַיָּל אֲשֶׁר עָרָג.


כְּשֶׁלֶג בַּמּוֹרָד הַדּוּמִיָּה צוֹנַחַת

מֵרֹאשׁ הָהָר הַהוּא צָנוֹחַ וְשָׁכוֹל.

וְדָם.

נִבְלַת אַיָּל עַל אֲפִיקֵי הַנַּחַל

מֻשְׁלֶכֶת כְּמַקְשֶׁבֶת אֶל אֵין־קוֹל…


אֵין־קֶשֶׁב הֲקִיצוֹתִי מִסָּבְאִי.

– סָבִי! סָבִי!


צֶלֶם שֶׁל־מַעְלָה מַחְוִיר וְשׁוֹמֵט.

כְּלוּם לֹא צָמַח עוֹד כַּזֵּכָר שֶׁמֵּת.

סַהַר כְּלַחַן עַל נַחַל רָכַן.

זֵכֶר־אוּלַי־לִבְרָכָה.


זֵכֶר קוֹלוֹת הָרוֹדְפִים – וְעַד אֶשֶׁד!

סוֹד הַשְׁאָרַת נַפְשְׁךָ הָעִקֶּשֶׁת.

וְרָן מִכֻּלָּם

וַדַּאי מִכֻּלָּם

קוֹל שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם.


קוֹלוֹת מְצַוִּים

קַשְׁיוּת חַרְצַנִּים שׁוֹמְרֵי סוֹד בְּזַגָּם.

כַּוָּנִים שֶׁל וְדַ"ל בְּפַשְׁטוּת הַפִּתְגָּם.

– הַקְשֵׁב לַמַּרְאוֹת!

– הַקְשֵׁב לַמַּרְאוֹת!


חַד־הָגוּת רְגָבִים בְּחָכְמַת־הָעִבּוּר.

דּוּמִיּוֹת הָעִקָּר בֵּין דִּבּוּר לְדִבּוּר.

– רְאֵה הַקּוֹלוֹת!

– רְאֵה הַקּוֹלוֹת!


עַד שֶׁקָּם הַלֵּילִי הַקּוֹרֵעַ חַלּוֹן.

וְקוֹלוֹת מְצַוִּים מֶאֱשׁוּן הַחֲלוֹם.


וְאָנוּ נַשְׁכִּימָה עִם בֹּקֶר.


קָרָאתִי אֵלֶיךָ – הֲמִשּׁוּם שֶׁיֶּשְׁךָ

אוֹ מִפַּחַד הֱיוֹת בִּלְעָדֶיךָ?

שְׁמַעְתִּיךָ דּוֹבֵר – הֲמִשּׁוּם שֶׁעָנִיתָ

אוֹ חֶשְׁקַת הַמִּדְבָּר הִיא – לִשְׁמוֹעַ!


טֵרוּף בַּמִּדְבָּר!

מֵעָצְמַת הַצָּמָא לִצְלִילִים־שֶׁל־אֱמֶת

שׁוֹמַעַת הָאֹזֶן קוֹלוֹת שֶׁבָּדִינוּ.


– הַקּוֹל שֶׁבָּדִינוּ הוּא הַקּוֹל שֶׁעָנָה!

הוּא הַקּוֹל שֶׁשָּׁאַלְתָּ:

– יֶשְׁךָ?

וְעָנִיתָ.


וְעָנִיתָ:

– יֶשְׁךָ! –

כִּי קָרָאתִי אֵלֶיךָ.




רַק בַּלֵּילוֹת מִשֶּׁאֵינֶנִּי פֹּה

אֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹת מְצַוִּים.


עִם בֹּקֶר

בְּשׁוּבִי אֶל אוֹר־הַפְּרָצִים שֶׁל עִירִי

מַחְרִישָׁה לַבְנוּתוֹ הַקּוֹלוֹת הָרְחוֹקִים

וּדְמָמָה – כְּשָׁרָב־שֶׁל־בַּצֹּרֶת.


עוֹד לַיְלָה שֶׁפָּג מְשַׂרְטֵט בְּלִבִּי

כִּלְטָאָה בַּחוֹלוֹת –


עוֹד רֶגַע נִדְמֶה כִּי בִּסְאוֹן הַפְּסִיעוֹת

מְהַבְהֵב אֵיזֶה הֵד –

וְלֹא עוֹד.


וְאוֹר־הַפְּרָצִים מְכַבֶּה מֵעָלַי

אֶת כָּל הַקּוֹלוֹת –

וּדְמָמָה.




נִדְמְמוּ עִגּוּלֶיהָ שֶׁל אֶבֶן צוֹלֶלֶת.

נִצְטַלֵּק וְאֵינֶנּוּ מַסְלוּל הַיְּרִיָּה.

וְעוֹלָם־שֶׁל־חֲצוֹת מִתְכַּנֵּעַ לִשְׁכּוֹחַ

וְכָרַע – וְלֹא קָם מִכְּרִיעָה.


כָּךְ דּוֹמֵם הַשּׁוֹמֵעַ גְּזֵרָה לֹא־נִמְנַעַת

וְנִגְדַּעַת כְּהֶרֶף כָּנָף מַמְרִיאָה

וּבָרוּךְ הַדַּיָּן…

וּמוֹלָד הַמַּפְצִיעַ

בְּדַקּוּת שֶׁל חֲתָךְ הַקְּרִיעָה.


זֶה יְקוּם שֶׁהִשְׁלִים לְשָׁעָה שֶׁהִיא נֶצַח

וּמְתָרֵץ לְעַצְמוֹ אֶת שְׁרִירוּת הַבְּרִיאָה

בְּוִתּוּר עַל מִשְׂחָק שֶׁל טִלְטוּל וּמִשְׁקֹלֶת

וְאֵין־שַׁחַר עַקְשָׁן שֶׁל מִלֵּאת וּגְרִיעָה.


עַד שֶׁקּוֹל שֶׁל שִׁכּוֹר מִצְטָרֵחַ לְפֶתַע

בְּעַזּוּת שֶׁל עִכּוּב־הַקְּרִיאָה.


וּמִכָּאן וְאֵילַךְ אֵין מִרְמָס וְאֵין הָס.

הָעוֹלָם מַאֲזִין לִקְרִיאוֹת־הֶחָמָס.


– וְכִי אֵין שׁוֹטֶה זֶה מַרְגִּישׁ, מְלַאכְתּוֹ מַהִי, שֶׁהוּא חוֹפֵר קְבָרִים וְשָׁר שִׁירִים?

– הַהֶרְגֵּל הֵקֵל מֵעָלָיו אֶת מְלַאכְתּוֹ.

(“האמלט”)


קוֹל רְגָבִים

קוֹל רְגָבִים בְּקִצְבּוֹ שֶׁל עָמָל

עֲמַל הַחַיִּים בְּשִׂכְלָם הַיָּשָׁר

שִׂכְלָם הַיָּשָׁר

עַל־פִּי בּוֹר.


עַל פִּי בּוֹר

אֶל פִּי בּוֹר

רְגָבִים אֶל פִּי בּוֹר

בְּקִצְבּוֹ שֶׁל עֲמַל הַחַיִּים.


אֲרֶשֶׁת שֶׁל אָמֵן בְּכָל קְלַסְתֵּר־פָּנִים

חֶמְדַּת הֶמְשֵׁךְ־יָבוֹא

אֲשֶׁר יִכְפֶּה אֶת טוֹבוֹתֵינוּ

בְּתוֹאֲנַת דַּיַּן־אֱמֶת.


הַלֵּב יַחְרִישׁ: אֶשְׁכַּח.

הַפֶּה יַחְרִישׁ בְּזֵכֶר־לִבְרָכָה.

הָעֵשֶׂב שֶׁיִּרְמוֹס אֶת הֶעָפָר

הוּא חֵן עָרִיץ שֶׁלַּתְּשׁוּקָה לִפְרוֹחַ.


וְהֵד עוֹנֶה: לִבְרוֹחַ…

*

כִּשְׁקִידַת אֲבֵלִים בְּמִשְׁלַךְ הָרְגָבִים

כֵּן שִׂגְשׂוּג שִׁכְחָם

הַנִּמְהָר

כְּאָבִיב


יִתְגַדַּל כְּאָבִיב

יִתְחַדֵּל כְּאָבִיב

הַיָּשָׁר

הַנִּמְהָר

הָאַכְזָר

כְּאָבִיב


הָהּ פַּחַד־מָוֶת

פַּחַד־מָוֶת

פָּשׁוּט סַכָּנָה לָמוּת בֵּין שׁוֹקְקֵי־לִחְיוֹת!

*

כִּי שֶׁהָיָה אֵינֶנּוּ הַוַּדַּאי –

הוּא שֶׁמָּא אַלְמוֹנִי אֲשֶׁר נָשַׁר אֶל הַיֵּשׁוּת

וַיְהִי לְתֵיקוּ.


עַכְשָׁיו הוּא שׁוּב נוֹשֵׁר

(הַנְּשֹׁרֶת הַשְּׁנִיָּה!)

וְנִגּוּנוֹ – מִן הַיֵּשׁוּת וְהָלְאָה –

הוּא שִׂיחַ־פִּיּוּסִין בֵּין בּוֹר לְחֻלְיָתוֹ. –


אָמֵן.


כִּשְׁקִידַת אֲבֵלִים בְּמִשְׁלַךְ הָרְגָבִים
מִי שֶׁהָיָה אֵינֶנּוּ הַוַּדַּאי

כִּי שָׁעִית לַכֹּל. כִּי הִפְלֵאתָ הַקְשֵׁב.

לֹא הֵשַׁבְתָּ רֵיקָם לֹא יוֹנָה לֹא עוֹרֵב.

רֵעַ גֵא הֲיַשְׂכִּיל לְבָבְךָ הַנִּפְחָד

לְהַקְשִׁיב מֵעַתָּה אֶל הַקּוֹל הָאֶחָד?


אָז תִּשְׁמַע בְּלֵילוֹת צַו נָגִיד הַמַּבְקִיעַ: “עָשׂוּ סֻלָּמוֹת וַעֲלוּ לָרָקִיעַ!”


אָז תַּחְמוֹד מֵחָדָשׁ רַק הַבָּא מִגְּבָהֶיךָ

וְתָקוּם כְּחָתָן וְתִלְבַּשׁ

אֶת כָּתְנוֹת הַכָּבוֹד שֶׁעָשָׂה אֱלֹהֶיךָ

מִן הָעוֹר שֶׁהִפְשִׁיט הַנָּחָשׁ.


מֵעַל לְיָם רוֹבֵץ אָדִישׁ כְּלַיִשׁ בַּסּוּגַר

מֵעַל כְּתָלִים שֶׁגַּגֵּיהֶם קֻטְּמוּ עַד בֹּקֶר

וּרְחוֹב שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עַד סוֹפוֹ

וְהָאָדָם בַּתָּוֶךְ –

אֲנִי רוֹאֶה אֵיךְ בְּחֵרוּק־שִׁנַּיִם

שׁוֹתֵק מָרוֹם קַמְצָן בְּכוֹכָבָיו.


פִּתְאֹם

כְּמֵחָצֵר מֻזְנַחַת

עָבֵי־הֶפְקֵר מִתְבַּרְיְנִים עַד־רֶגַע

וּמִתְבָּרְחִים

(הָהּ עֲזַבְזוּב שֶׁל מַעְלָה!)


וּבַטַּבּוּר

בְּרֹאשׁ הַגֹּבַהּ שֶׁלַּחֹשֶׁךְ הַלָּבָן

יָרֵחַ מְעֻגָּל עֲדֵי סִיּוּט

כְּכֶלֶב הַצּוֹעֵק בְּבֵית־הַמֶּלֶךְ.


"זִרְקוּ לוֹ עֶצֶם!

זִרְקוּ לוֹ עֶצֶם! –

פֶּן יְעַרְבֵּב עָלֵינוּ אֶת הַלַּיְלָה." –


אֲנִי עוֹשֶׂה הַבֹּקֶר שְׁאֵלַת־חֲלוֹם.

אֲנִי רוֹצֶה לָדַעַת: מַה זֶּה?


בְּעֶרֶב זֶה כָּל הַתַּנִּים הֵרִיחוּ

רֵיחוֹ שֶׁל מָוֶת גָּח מִמַּאֲרָב.

בְּעֶרֶב זֶה כָּל הַגְּמַלִּים הִבְרִיכוּ

אֶל גְּדוֹת הַחוֹל שֶׁל נַחַל שֶׁחָרָב.


וְגַם אַתָּה נָפַלְתָּ עַל אָפֶּיךָ

וְלֹא כָּרַעְתָּ עוֹד כִּבְעֶרֶב זֶה

בִּלְהוֹט הַקֵּץ כְּחֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת

בָּרִיב בֵּין הַכֹּהֵן וְהַחוֹזֶה.


הָרִיב! הָרִיב!.. גּוֹוֵעַ קְרָב־בֵּינַיִם

וְעֶרֶב בָּא בִּצְחוֹק הַוַּדָּאוּת.

וְאֵין פִּתְאֹם. בַּעֲצִימַת־עֵינַיִם

שׁוֹמֵעַ הַמְנֻצָּח כִּי עֵת לָמוּת.


הָעֶרֶב בָּא כְּדֶלֶת נֶאֱלֶמֶת.

וְקוֹל קוֹרֵא מֵעֵבֶר לַגָּדָה:

הָשִׁיבוּ הַיַּלְדוּת לְמַעַן שׁוּב הַתֵּמַהּ

כִּי בְּשׁוּבוֹ תָּשׁוּב הָאַגָּדָה.


תְּשׁוּקַת מָרוֹם לְמֶגְרְפֵי כְּנָפַיִם

תְּשׁוּקַת אֲגַם לְלֶטֶף בָּבוּאוֹת

וְדֶשֶׁא דֶשֶׁא דֶשֶׁא

לְרַחַשׁ דְּרִיסָתָן שֶׁלָּרַגְלַיִם

רַגְלַיִם שֶׁל טְלָלִים.


הוֹ לַיְלָה

שָׁעָה שֶׁל אִילָנוֹת בְּגַן הָאֱלוֹהִים

בְּסוֹד קַתּוֹ שֶׁלַּגַּרְזֶן

אוֹ סֶפֶן הַתֵּבָה.


כָּל הָאֲוִיר מָלֵא קוֹל רוּחַ וּנְשִׂיאִים

וַהֲמוֹנָם שֶׁל מַיִם וְחַיָּה.

אַךְ חֲלוֹמִי שׁוֹמֵעַ בָּם

פִּזְמוֹן הַשְּׁלוּלִיוֹת

וְטַף מַמְרֶה פִּי אַבָּא־אִמָּא

מִלְמוּל יָחֵף

וְנֶתֶז קַנְטְרָנִי

וְלַחְלַחוּת שֶׁל בֹּץ בֵּין אֶצְבְּעוֹת הָרֶגֶל –


וּמִפִּתְחֵי הָרְחוֹב וְעַד קָצֵהוּ שֶׁמִּנֶּגֶד

בַּת־צְחוֹק נוֹדֶרֶת קֶשֶׁת הַיַּלְדוּת

כִּי לֹא יִהְיֶה מַבּוּל

כִּי לֹא יִהְיֶה.


שִׁירֵי אַגְמוֹן וְדוּמָה

שִׁירֵי אַגְמוֹן – תַּרְתֵּי מַשְׁמָע;

וְגַם דּוּמָה – תַּרְתַּי.

וּמוּל אֵין־שׂבַע וְאַשְׁמָה –

קוֹל הַמַּשָּׂא: רְתֵה!


כָּל הֶגְיוֹנֵי הַטֶּרֶף.

טָרָף וְגַם אָסִיף.

הַשְׁלֵךְ אַגְמוֹן – וְתֶרֶף.

גַּם תֶּרֶף. גַּם תּוֹסִיף.

*

הַנַּח לַזְּמָן לָלֶכֶת בְּקִצְבּוֹ –

כִּי זֶה קִצְבּוֹ.

הַנַּח לַזְּמָן לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹ –

כִּי זֶה חֻקּוֹ.

הַנַּח לַזְּמָן –

כִּי קֶצֶב לוֹ

כִּי חֹק.

*

רַק צִפֳּרֵי־אַכְזָב יָרְטוּ מֶרְחַקֵּיהֶם

כַּמַּיִם שֶׁלֹּא בָּאוּ עַד הַיָּם.


אֶבְרֵי הַגּוּף שֶׁלֹּא יָדְעוּ רַקֵּד

רַק הֵם הָיוּ לְגַל־שֶׁל־עֲצָמוֹת.


אֲבוֹי קוֹלוֹת בְּאֵין־נִגּוּן

בּוֹרְחֵי דְמָמָה אֶל הֲמוּלוֹת וְסַעַר

כִּפְרִי לְעֵת בָּרָד נָשְׁלָה צַעֲקַתְכֶם.


מָתַי נִפְתּוֹר אֶת סוֹד הַקּוֹנְכִיּוֹת

עַל אֹזֶן הַמַּקְשֶׁבֶת?

*

אַכְזָר בְּתִפְאַרְתּוֹ הָיָה חִיּוּךְ הַנַּחַל

בִּצְלוֹל הַמַּיְמָה קֶרֶס הַיָּרֵחַ.

– פִּתְיוֹן! פִּתְיוֹן! – הִתְרִיעַ דָּג אֶל דָּג –

וּלְפֶתַע:

זֹךְ שׁוֹמֵם עַד חוֹל־הַקַּרְקָעִית.


מָנוֹס תָּמִים!

שִׁבְרוֹן אֱמוּנָתָהּ שֶׁלַּדָּגָה

בְּאֵינְסוֹפָם שֶׁל הַמֶּרְחָב

וְהַמְּצוּלוֹת.


הַגֹּבַהּ הֶהָפוּךְ שֶׁשְּׁמוֹ הוּא תְהוֹם.

הַפַּחַד הַבּוֹדֶה נִגּוּן וֶאֱמוּנוֹת.

אַגְמוֹן־חַכּוֹת כּוֹזֵב –

וּפַחַד אֲמִתִּי.

*

עֶרֶב כִּבָּה אֶת הַנַּחַל.

נַחַל הִדְמִים וְעָכָר.

כָּל הַדָּגִים שֶׁבְּנַחַל

חֲשׁוּבִים כְּמֵתִים עַד מָחָר.


מָחָר שׁוּב תֻּטַּל הַמִּכְמֹרֶת

בַּנַּחַל הַזֶּה וּבַיָּם.

וְשׁוּב יִדַּדּוּ לַמִּכְמֹרֶת

כָּל הַדָּגִים לְתֻמָּם.


כָּל הִרְהוּרֵינוּ עִם עֶרֶב

עוֹגְנִים בְּשׁוּלֵי הַמַּכְאוֹב.

כָּל הַסִּירוֹת לְעֵת עֶרֶב

נִמְשׁוּ עַד מָחָר אֶל הַחוֹף.


אִלּוּ זָכַר אִלּוּ זָכָר –

לֹא יִדַּדּוּ אֶל מָחָר.


רַק צִפֳּרֵי-אַכְזָב
אַכְזָר בְּתִפְאַרְתּוֹ
עֶרֶב כִּבָּה אֶת הַנַּחַל

לַיְלָה בּוֹ רַק הַגְּבוֹהִים

יְנַחְשׁוּ אֶת אֵין־סוֹף הָרִחוּק

שֶׁל לְמַעְלָה מֵהֶם.


לַיְלָה בּוֹ רַק מְצוּלוֹת

יְצַפּוּ לְחֶדְוַת הַקִּרְבָה

בְּחַסְדֵי בָּבוּאוֹת.


וְזֵכֶר שָׁלשׁ פְּגִישׁוֹת

שָׁלשׁ פְּגִישׁוֹת שֶׁבֵּין אַבָּא לְיֶלֶד.

הַגּוֹחֵן עַל עָקוּד

לְקַדְּשׁוֹ.

הָרוֹכֵן עַל הוֹלֵךְ –

לְבָרְכוֹ.

הַלּוֹחֵן עַל אוֹבֵד

לְמָצְאוֹ מֵחָדָשׁ.


לַיְלָה בּוֹ שׁוּב הַכּוֹרֵעַ מִתְּמוֹהַּ

זוֹכֵר אֶת הַכֹּל מִבְּרֵאשִׁית.


הָרוֹם אוֹמֵר: אֵינִי מָרוֹם כָּל־כָּךְ

אֲבָל אַתָּה חָכַמְתָּ מֵעֲלוֹת.

הַתְּהוֹם אוֹמֵר: אֵינִי תָהוֹם כָּל־כָּךְ

אֲבָל אַתָּה יָרֵאתָ מִנְּפִילוֹת.


כִּי עוּף וּצְלוֹל – אַחַת הִיא:

כָּרְאִי וּבָבוּאָה.

אֲבָל אַתָּה חָכָם מְאֹד

אֲבָל אַתָּה יָרֵא מְאֹד.

מִשְּׁמוֹעַ לַנִּגּוּן וְלַנְּבוּאָה.


לְכַנּוֹת אֶת הַכֹּל כִּפְשׁוּטוֹ. וְאִם אָוֶן –

גַּם אוֹתוֹ וְהָפְכּוֹ – בְּלִי הֶאָח וּנְכָאִים.

הַוַּדַּאי הָאָדִישׁ שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ הַמָּוֶת.

הַבַּדַּאי הֶעָצוּב שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ חַיִּים.


זְכוּתָם שֶׁתָּגֵן… בִּזְכוּתָם הֵן שֻׁנֵּיתָ.

בִּזְכוּתָם… (כָּאן נוֹשְׁקִים מַבּוּעִי וְכַדִּי!)

בִּזְכוּתָם…

כִּי אֶל מוּל הַוַּדַּאי וְשָׂנֵאתָ

הֵם בּוֹדִים וְאָהַבְתָּ כְּרַעַל נֶגְדִּי.


רְחוֹב

אֲשֶׁר הִגִּידוּ אֶת עַצְמָם עַד רִיק

אֲשֶׁר הֻגְּדוּ וְלֹא יָדְעוּ כִּי יֵשׁ בָּם

אֲשֶׁר שָׁתְקוּ כִּי רַב מִדַּי

אוֹ כִּי מְעַט מִזְעָר –

הִנֵּה הֵם: מֶגְרָפוֹת אַחַר מִטְרוֹת־הָעֹז

כִּנְהַר אָדָם מִשַׁעַר בֵּית־חֲרֹשֶׁת

בִּגְווֹעַ יוֹם עָמָל.


וְהַיְנוּ־הַךְ מֻגָּף הוּא אוֹ פָּתוּחַ

חַלּוֹן־הַבַּיִת שֶׁבָּרְחוֹב, –

מֵעֵבֶר לוֹ דּוּשִׂיחַ שֶׁל אֶחָד

שֶׁאֵין לוֹ מַה לּוֹמַר עוֹד לְעַצְמוֹ

וְהוּא שׁוֹחֵר לוֹ אֹזֶן־לֹא־שׁוֹמַעַת.


עַל־כֵּן יָנוּס גַּם הוּא

אֶל הַמָּלֵא־מִפֶּה־אֶל־פֶּה

כִּי שָׁם יֵקַל לוֹ

לִזְעוֹק לְזוּלָתוֹ אֶת מַה־שֶׁאֵין־בּוֹ.


הָהּ סוֹף הוֹמֶה מַחְרִישׁ הָעֲיֵפוּת

שַׁלֶּכֶת הַמַּגִּיד

וְהַמֻּגָּד

וְהַשּׁוֹמֵעַ.


שִׁכּוֹר הוּא הַמֵּסִיחַ עִם צִלּוֹ עַל קִיר.

עוֹשֶׂה הַעֲוַיוֹת מוּל צֶלֶם שֶׁבָּרְאִי.

שׁוֹמֵעַ קוֹל בְּאֵין דּוֹבֵר אֵלָיו.

וְשֶׁמָּא – כְּבָרִי.


זָקַף גֻּלְגֹּלֶת – וַיִּכַּף.

סִרְגֵּל הָאֹרַח – וְנָסָב.

רְחוֹב

רְחוֹב בּוֹדֵד עִם פָּנַסָּיו.


שׁוּם אִילָן אֵינוֹ מֵצִיץ בְּחַלּוֹנָם

וְהֵם עוֹשִׂים עֲוָיוֹת מוּל הָרְאִי שֶׁבַּחֶדֶר

כְּנַעַר הַצּוֹהֵל־וְיָרֵא

שֶׁאֵין אִישׁ בַּבַּיִת.


אֲבִי אָבִי

הֵם שָׁכְחוּ אֶת הַנִּגּוּן!


הֵם נָסִים

וְזוֹעֲקִים אֶל מִי שֶׁאֵינֶנּוּ –

כִּי אֵין לָהֶם אֶל מִי לְדַבֵּר.


הֵם שָׁרִים

הֵם שָׁרִים

הֵם שָׁרִים בָּרוּחַ!

הוֹ

יִשְׁמְרוּ נָא עַל קוֹלָם

פֶּן יִקָּרֵעַ.


כִּי פְּנֵי הַמִּזְמוֹר – אֲרֶשֶׁת

וּפְנֵי הַמִּרְזָח – עֲוִית.


שָׁמְרֵם רִבּוֹנִי מֵעֲוִית הַצּוֹוֵחַ –

לַמְּדֵם לְזַמֵּר אוֹתְךָ!


תְּאֵבוֹת זוֹ אֶת זוֹ

תּוֹעֲבוֹת זוֹ אֶת זוֹ

מְסָרְבוֹת לִכְלוּלוֹת

נִקְרָבוֹת לִכְלוּלוֹת

לִכְלוּלוֹת עֲדֵי־רֶגַע שֶׁהוּא עֲדֵי־עַד.


הֲשָׁמַעְתָּ בִּכְיָן –

הַבְּתוּלוֹת

הַכַּלּוֹת?


דַּאֲבַת עֲקָרוּת בִּתְשׁוּקָה לִפְרִי־בֶּטֶן

גַּאֲוַת הֶרְיוֹנִים הַחוֹשֶׁשֶׁת לִשְׂמוֹחַ.

הֲשָׁמַעְתָּ

בִּכְיָן שֶׁל מִלִּים?


כָּךְ בָּכוּ הַכַּלּוֹת בְּחֻפּוֹת יִשְׂרָאֵל.

כָּךְ בָּכוּ הַקּוֹלוֹת בְּעֶרְגָּה עַל נִגּוּן.

כָּךְ קָרְבוּ. וְעָרְבוּ. וּדְבֵקוּת.

הֲשָׁמַעְתָּ

שִׁירָן שֶׁל מִלִּים?


כָּל הַמְּחִיקוֹת אֲשֶׁר מָחַקְתִּי מֵעוֹדִי

מִסֵּפֶר הַמִּקְרִים וְהַתִּפְאֶרֶת

הִנֵּה הֵן אוֹחֲזוֹת בַּעֲקֵבַי!

מְפַלְּלוֹת לְהֶרֶף־עַיִן

אוֹרְבוֹת לְהֶסַּח־דַּעַת

צוֹפוֹת לְחַג הָרֶגַע הַנִּצְחִי

שֶׁלַּחֻלְשָׁה הָאֱנוֹשִׁית:

לַחְמוֹק

לָבוֹא בְּאֵין מַקְשִׁיב

לִגְנוֹב חוּשַׁי בְּכַוָּנֵי־הַחֵן

וְ – אוֹי לִי!


חַזְּקֵנִי הַמָּרוֹם מֵהִפָּתּוֹת

לְקוֹל הַיֹּפִי הַמִּקְרִי.


מַחְלְפוֹתַי! מַחְלְפוֹתַי!

אִבְחַת הַקֵּץ שֶׁל תַּעַר בְּחַדְרִי. –


אַתֶּם בּוֹזֵי־הַהוֹד־לְתֵאָבוֹן

מִתְיַפְיְפֵי־הַדֹּפִי־לְהַכְעִיס –

הָאֵין זֶה נִמְלָץ וּקְלוֹקֵל שִׁבְעָתַיִם

בְּרֻמּוֹ הָרַמַּאי?

הוֹ כּוֹזְבֵי־עַצְמָם חוֹלֵי־הַיּוֹתֶרֶת:

הַצַּדִּיקִים־יוֹתֵר –

אוֹ רְשָׁעִים־יוֹתֵר.

הַקַּנָּאִים־לְהַפְלִיא –

אוֹ שְׁוֵי־רוּחַ־לְהַפְלִיא.

הַנֶּאֱמָנִים־שִׁבְעָתַיִם –

אוֹ בּוֹגְדִים־שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה.

כִּי רַק יוֹתֵר

רַק לְהַפְלִיא

רַק שִׁבְעִים־וְשִׁבְעָה –

וְאַף לֹא הֶרֶף־עַיִן כְּמוֹ.


אֲפִילוּ הַיָּם – בְּנוּסוֹ מֵעַצְמוֹ –

נִדְמֶה כְּמִסְתַּעֵר אֶל אֵין־חוֹף

וְכָל מֵימָיו עוֹמְדִים עַל בְּהוֹנוֹת:

יוֹתֵר גָּבֹהַּ!

יוֹתֵר הַרְבֵּה!

יוֹתֵר מִמֶּלֶךְ־וַעֲנָק־כְּמוֹת־שֶׁהֵם!

אַחַר יִסּוֹג אָחוֹר וְיִתְרַפֵּס עָיֵף

שָׁטוּח וְחוֹנֶף־עֵינַיִם

כְּכֶלֶב לְרַגְלֵי אֲדוֹנָיו.


הָהּ רֻמּוֹ הָרַמַּאי שֶׁל הָאִלּוּ!


הָהּ רֻמּוֹ הָרַמַּאי שֶׁל הָאִלּוּ!

פִּתְאֹמָם הַפַּתַּאי שֶׁל פְּתָאִים!

הֲיוּכְלוּ לַיְשִׁימוֹן הֲיַצִּילוּ –

כְּכוֹכְבֵי הַלֵּילוֹת

כִּדְשָׁאִים?


אִילָן כַּפְרִי בִּקְצֵה קִרְיָה מִנֶּגֶד

נָכְרִי מֵאֲמִירוֹ עַד שָׁרָשָׁיו

חָכָם עַתִּיק בִּשְׂפַת גֵּרִים עִלֶּגֶת

מַפְטִיר אִוְשָׁה לְכָל עוֹבֵר וָשָׁב.


הוּא כָּאן עַתִּיק מְאֹד. וְכָל הַיֶּתֶר

כְּדַל־שֶׁהֶעֱשִׁיר. זוֹ חֻצְפָּתָם

הִיא כְּמִדַּת הַמִּתְעַטְּרִים בְּכֶתֶר

וְלֹא־לָהֶם. הַכֶּתֶר שֶׁפִּתָּם.


הַגֵּר בְּמַלְכוּתוֹ! כָּאן עֵת אַחֶרֶת

קָפְצָה בְּרֹאשׁ כְּדִין הַמִּתְמַלְּכִים.

וְהוּא עָיֵף מִקְּרוֹא לְתוֹךְ גַּפֵּי הַקֶּרֶת

“אֲנִי שְׁלֹמֹה!” מוּל קֶלֶס פִּרְחָחִים.


הָעִיר קָרְבָה וְלֹא קָרַב אֵלֶיהָ

נָכְרִי בַּזְּמָן אַךְ הַזְּמַנִּים עִמּוֹ.

אָדִישׁ לַחוּץ לָרְחוֹב הַמְלַעְלֵעַ

מַמְשִׁיךְ מַמְשִׁיךְ לִשְׁמוֹעַ אֶל פְּנִימוֹ.


אוֹ־אָז בַּחֲלוֹמוֹת רוֹעֵי־צֹאנִים יָבוֹאוּ

לַרְבִּיץ מַרְגְּלוֹתָיו אֶת הַמַּרְעִית

וּמוּל הַכּוֹכָבִים הַקַּדְמוֹנִים כָּמוֹהוּ

חוֹזֶרֶת מַלְכוּתוֹ הָאִילָנִית.



כַּדְּבוֹרָה

הָעוֹשָׂה אֶת דִּבְשָׁהּ מִצּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם.

וְלֹא כְּעַכָּבִישׁ

הָאוֹרֵג אֶת קוּרָיו מִקִּרְבֵּי עַצְמוֹ.

וְלֹא כְּחֵץ מִתֶּלִי

שֶׁלֹּא יָרָה.

וְלֹא כְּמַר מִדֶּלִי

שֶׁלֹּא הִרְוָה.

אֶלָּא כְּגַרְגְּרֵי־הַחוֹל בְּהַרְגָּשַׁת הַדְּיוּנָה

שֶׁרַק בְּמִכְלוֹלָה לִוְיַת הַחֵן הַהֶגְיוֹנִי

שֶׁבְּשִׁרְבּוּב גָּמָל אֶל מוּל הַיָּם

וְזוֹ צְמִיחַת רַגְלָיו מִמֶּנָּה

כְּאִילָנוֹת אֲשֶׁר עָמְדוּ מִנּוּעַ.


אָכֵן

זַכֵּנִי אֱלוֹהַי בְּחֶסֶד הַדְּבוֹרִים

וִיהִי חֶלְקִי עִם בַּעֲלֵי הַחֵ"ן

שֶׁל הֶגְיוֹנָם שֶׁל הַדְּבָרִים.




יָרֹק־גַּלְיָנִי

בְּמִישׁוֹר אֱלוֹהִי עֲדֵי אֹפֶק

וְאֹדֶם צוֹרֵחַ עַד וֶרֶד מָתוֹק

הַמֻּתָּז רַשְׁלוּלִית בַּשּׁוּלַיִם, –

אִלּוּ הָיָה זֶה מַכְחוֹל אֱנוֹשִׁי

אִלּוּ הָיָה זֶה עַל בַּד אֱנוֹשִׁי

וּפָסְלוּ:

כִּי תָפֵל הוּא!


הוֹ חַד־פַּעֲמוּת עֲדֵי־עַד

בְּשִׁגְרַת הַנִּשְׂגָּב.

הוֹ אֹמֶץ עֶלְיוֹן שֶׁל חוֹזֵר־עַל־עַצְמוֹ

בְּחַדְּשׁוֹ מַעֲשָׂיו.

מַה קָּטְנוּ

מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ!


רְאֵה בֶּן־אָדָם וְהַשְׂכֵּל

רְאֵה וְחַסְּרֵהוּ מְעַט –

כִּי אַתָּה אֱנוֹשִׁי!




אַתֶּם שֶׁפִּעַמְתּוּנִי וַהֲרִיעוֹתִי:

הֶאָח!

נִבְהַלְתִּי מִלִּגְמוֹל לָכֶם עַל הַחֶסֶד הַזֶּה –

כִּי נִפְלָא הוּא!

רַק לֵיל־הַפִּתְאֹם אֲשֶׁר אֵין לוֹ תַגְמוּל

נִפְלָא עוֹד כָּמוֹהוּ.

אַל־נָא אֵפוֹא תִנְגְּשׂוּ בִּי:

– עוֹד!


הַאִם לֹא תִרְאוּ

כִּי בְּסוֹד הַגִּמְגּוּם שֶׁל עַצְבוּת הַנִּכְלֶמֶת

אַגִּיד גַּם אֶתְכֶם –

אֶת הַכּוֹזֵב

אֶת הַחוֹמֵד

אֶת הָאֱמֶת שֶׁמִּמֶּנָּה צוֹמֵחַ הֶאָח

כִּיבוּל מִסַגְרִיר

כְּיַהֲלוֹם מִפֶּחָם.


אַל־נָא אֵפוֹא תִנְגְּשׂוּ בִּי:

– עוֹד!





אַל תִּכְמוֹס עַד אֵלֶם

אֶת סוֹדְךָ הַגֵּא

אַךְ אֶת כָּל לִבֶּךָ

אָנָּא אַל תַּגֵּד.


זֶה שֶׁצִוִּיתִיךָ:

קְרָב, – אַךְ קְרָב־וּרְחָק

כִּי רָזֵי הַזֶּמֶר

הֵם רָזֵי מִשְׂחָק.


טֶפַח מוּל טִפְחַיִם.

סֵתֶר מוּל חִשּׂוּף.

כָּךְ הַיְאוֹר נֶחְבָּא לוֹ

מֵאַחַר הַסּוּף.


כָּךְ אֲרֶשֶׁת סַהַר

(חַי – אוֹ בַּר־מִינָן?)

תְּהַבְהֵב מִבַּעַד

לְקִרְעֵי עָנָן.


אוֹיָה כִּי שָׁכַחְתָּ

הִבְהוּבֵי הַשְּׂחוֹק.

אוֹיָה כִּי עֻנַּשְׁתָּ

כְּפוֹרֵעַ־חֹק.


הַפְּלִשְׁתִּים בָּאֹרֶב!

וּבְשִׂמְחָה־לָאֵיד

קוֹל הַמִּסְפָּרַיִם

עַל רֹאשְׁךָ הוֹדֵד.


קוֹל הַמִּסְפָּרַיִם –

לַעַג לַיָּגוֹן.

קוֹל הַמִּסְפָּרַיִם –

זֶבַח לְדָגוֹן.


קוֹל הַמִּסְפָּרַיִם –

וְלִבְּךָ סְחַרְחָר,

כִּי נִפְלֵאתָ פֶּלֶא:

עֹנֶשׁ אוֹ שָׂכָר?


כִּי שָׁאַלְתָּ: שֶׁמָּא

יוֹם הָעִוָּרוֹן

הוּא גַם יוֹם־הַכּשֶׁר

לְמִשְׂחָק אַחְרוֹן?


וּכְשֶׁהִצִּיגוּךָ

בֵּין הָעַמּוּדִים

פֶּתַע הֲבִינוֹתָ

סוֹד הַמּוֹעֲדִים.


עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ.

מוֹעֲדֵי הַסּוֹף.

שׁוּרָה פֶּן יַשְׁגּוּךָ

וְתַסְכִּיל עֲשׂה.


עַמּוּדֵי־הַתָּוֶךְ –

קוּמָה וְלָפוֹת!

שֶׁבַע תִּנָּקַמְנָה

שֶׁבַע מַחְלָפוֹת.


שֶׁבַע תִּנָּקַמְנָה

שֶׁבַע גַּם עָנְשִׁי.

הֲמִישֵׁנִי נַעַר

וְתָמוֹת נַפְשִׁי!





– דַּבֵּר אָדָם דַּבֵּר

כִּי מֹעַל בַּוִּדּוּי.


– הַחְרֵשׁ אָדָם הַחְרֵשׁ

כִּי מַעַל בַּוִּדּוּי.


גַּם מֹעַל – וְאֵין־רֵעַ.

גַּם מַעַל – וְאֵין־לֵב.

גַּם הַדּוֹבֵר גּוֹרֵעַ.

גַּם הַמַּחְרִישׁ כּוֹזֵב.


וּכְשֶׁאֲנִי אוֹמֵר: “דַּבֵּר!”

כַּוָּנָתִי לַדּוּמִיָּה

שֶׁאֵין כָּמוֹהָ נוֹף שֶׁל סְעָרוֹת.


וּכְשֶׁאֲנִי אוֹמֵר: “הַחְרֵשׁ!”

כַּוָּנָתִי לְמַאֲגַר כָּל הַמִּלִּים

הַמִּתְקַדְּשׁוֹת לְיִחוּדָן בַּזִּוּוּגִים

שֶׁבְּכֹחוֹ בִּלְבַד אִלּוּף כָּל סוֹרְרוֹת הַנֶּפֶשׁ.


– הַחְרֵשׁ אָדָם הַחְרֵשׁ.


– דַּבֵּר אָדָם דַּבֵּר.




מִשִּׁירֵי הַפְּרוֹזְדוֹר הָאָרֹךְ

שְׁתִיקַת עַרְבִּית כַּזְּרוֹעַ הַלּוֹפֶתֶת

הוֹפֶכֶת לְגָוִיל אֶת הַגָּזִית.

הַאֹפֶל בָּא תָמִיד פִּתְאֹם־לְפֶתַע

אַךְ גַּם פִּתְאֹמוּתוֹ הִיא בְּמֵזִיד.


כָּךְ גַּם כָּעֵת מֵאֹפֶק וְעַד אֹפֶק

הוּא בָּא זוֹמֵם. וּכְאֶבֶן בְּעִתָּהּ

כְּבָר מַשֶּׁהוּ יַדוּי אֶל תּוֹךְ הָאֹפֶל

אַךְ הַמְּזִמָּה עֲדֶן לֹא נִגְלְתָה.


וּקְרִיץ בָּרָק בָּאֹפֶל הַקָּרוּעַ.

וְצֵאת הַחֲרָבוֹת מִנַּרְתִּיקָן.

מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן חֻצְפַּת מָטָר וָרוּחַ

הַמִּתְעַלְּצִים לִנְתּוֹץ אֶת הַשְּׁתִיקָה.


וְלִרְסִיסִים! יֵיטִיבוּ אוֹ יָרֵעוּ

נוֹתְצֵי שְׁתִיקוֹת, קוֹרְעֵי הַוִּילוֹנִים?

נֹאמַר לָהֶם: אַיְשֵׁר!

מָחָר יָטוּסוּ לַיָּרֵחַ

וְאָנוּ נִשָּׁאֵר פֹּה אַחְרוֹנִים.





אַתָּה הוֹלֵךְ בָּאֹפֶל הָאָרֹךְ

וְנִשּׁוּמֵי דְבָרִים וּבְנֵי־אָדָם

טוֹרְפִים אֶת שֵׁמַע צְעָדֶיךָ.


אִם תַּאֲזִין הַחוּצָה עַד הַרְחֵק

תִּגְוַע בְּאֵין רוֹאֶה.


אִם תַּאֲזִין אַךְ פְּנִימָה

תַּפְרִיא כְּגַן גָּדוֹל

שֶׁאֵין בּוֹ צִפֳּרִים.


עַל כֵּן אַתָּה הוֹלֵךְ בַּקֶּצֶב הַמַּקְשִׁיב

אֵלֶיךָ

וְאֵלָיו.


כִּי אֹפֶל מִמּוּלְךָ וְהוּא אָרֹךְ.





זֶה בִּטְחוֹנָם הַגֵּא

כִּי בָּאוּ מְנַצְּחִים עַד חִקְרְכֶם

וּמֵעַתָּה לֹא עוֹד יִפּוֹל כּוֹכָב מִמַּעַל

בַּשִּׁיר

וּבַחֲלוֹם!


אֲבָל הַחֲלוֹמוֹת וְהַשִּׁירִים יוֹדְעִים הֵיטֵב

כִּי עוֹד תִּפְּלוּ תִּפְּלוּ מַרְגְּלוֹתֵינוּ

כִּנְפוֹל תַּפּוּחַ גַּן בִּבְלִי מֵשִׂים

לִהְיוֹת עֵדוּת כִּי כָּל מַאֲוַיֵּינוּ

הוֹלְכִים אֶל חֲלִיפוֹת הַבְּכִי וְהַחֶדְוָה.


כָּךְ מִתְגַּלֶּה פִּתְאֹם הַסּוֹד לַחֲכָמִים.

כָּךְ נְעִימֵי־זְמִירוֹת הוֹגִים בָּרְכִי־נַפְשִׁי.

כָּךְ יְלָדִים פּוֹתְרִים עַל פִּי דַרְכָּם

אֶת הַחִידוֹת שֶׁלֹא פָּתַר עֲדֶנָּה

שׁוּם פּוֹתֵר.




שִׁעוּר־קּוֹמָה
פאראטקסט: אוֹ שְׁנֵי שִׁירִים קְטַנִּים עַל עִיר עֲנָקִית

אָמְרוּ לִי לָלֶכֶת

וְלֹא לְהָרִים

עֵינַיִם אֵלֶיךָ

גָּלְיַת־בֶּעָרִים!


אַךְ בַּנְתִּי לְפֶלֶא

נְעִים הַזְּמִירוֹת

אֵיךְ אֶבֶן מִקֶּלַע

אֶל מֶצַח לִירוֹת.


וְשׁוּב לֹא חִדְּלוּנִי

שִׁבְחֵי הַשָּׂגָב

וְלֹא הִבְהִילוּנִי

מִשְׁלֵי הֶחָגָב.


מִין גֶּדֶר אָז קָמָה

בֵּינִי לְבֵינְךָ:

רָאִיתִי הַכַּמָּה

וְלֹא הָאֵיכָה.


וְסַבּוּ הַגֹּדֶשׁ

וְהַתּוֹעֵפָה

וְחַתָּה מֵאֹדֶשׁ

נַפְשִׁי שֶׁעָיְפָה.




הִזְהִירוּנִי עַל חֻלְשַׁת־הַדַּעַת

שֶׁל בֶּן־כְּפָר שֶׁיֻּכֶּה תַּדְהֵמָה

אַךְ אֲנִי שֶׁשּׁוֹאֵלְנִי מַדּוּעַ

מֵעוֹדִי לֹא שָׁאַלְתִּי כַּמָּה.


הַעַל כֵּן בְּבוֹאִי לֹא נִדְהַמְתִּי

וְהַרְבֵּה לֹא הָיָה לְגָדוֹל

וְלַבֹּקֶר עָלַי לֹא גָזַרְתָּ

הַבְּרֵרָה שֶׁל לִהְיוֹת אוֹ לַחְדּוֹל?


כְּטוּרֵי הַסְּפָרוֹת הֶאֱמִירוּ

הַקּוֹמוֹת: כָּךְ־וְכָךְ – עַד עֲוִית!

"זֶה־יוֹתֵר־שֶׁאֵינֶנּוּ־אֶחָד־עוֹד

זֶה גָלְיַת שֶׁיַּכֵּהוּ דָוִד."


עַד פִּתְאֹם בַּחַלּוֹן הָרָבוּעַ

בְּסוֹדוֹ הַלֵּילִי שֶׁל הַמָּה

בִּדְרוּשֵׁי הַזְּכוּכִית וְהַשַּׁיִשׁ

בְּרִמְזֵי הַטֵּרוּף־בְּחָכְמָה


לִי נִגְלֵיתָ – עֲנָק הָאַחֶרֶת

שֶׁמָּצָא אֶת הָאֵיךְ לַכַּמָּה.

וְאָמַרְתִּי בָּרוּךְ שֶׁפְּתָרַנִי

אֶת פְּשׁוּטוֹ שֶׁל שִׁעוּר־הַקּוֹמָה.


ניו־יורק,

מאי 1964




סוף תת שער

שְׁאָלַנִי יְדִידִי:

־ הֲנָפְלָה רוּחֲךָ?

אָמַרְתִּי לִידִידִי:

־ לֹא.


שְׁאָלַנִי יְדִידִי:

־ וְכוֹכְבֵי־הַשִּׁירִים

שֶׁמָּחָר יַצִּיגוּם עֵירֻמִּים לְפָנֶיךָ

כַּמֶּלֶךְ שֶׁבְּאוֹתָהּ אַגָּדָה?

אָמַרְתִּי לִידִידִי:

־ כּוֹכְבֵי־הַשִּׁירִים

הֵם אֵינָם שֶׁל חַכְמֵי־הַתְּכוּנָה

הֵם תָּמִיד שֶׁל הוֹבְרֵי־הַשָּׁמַיִם.


תָּמַהּ יְדִידִי:

־ וּבְכֵן לֹא נָפְלָה רוּחֲךָ גַּם הַיּוֹם?

אָמַרְתִּי לִידִידִי:

־ לֹא!


וְאָנוּ נִפְרַדְנוּ:

כִּשְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת

שֶׁכְּבָר נִפְגְּשׁוּ אֵי־פַּעַם.





הַדְּלָתוֹת שֶׁמִּכָּאן וּמִכָּאן

בְּאֵין־סוֹף הַפְּרוֹזְדוֹר הָרֵיקָן:

הַפְּתוּחוֹת – מִגַּבִּי הַסְּגוּרוֹת – לְפָנַי.

הַפִּתְרוֹן הוּא יָהִיר הַסִּגְרוֹן הוּא קַנַּאי.

מִי חוֹצֵב אֶת הַבֹּקֶר? וּמִי

אֶת חֶדְווֹת וְאִדְווֹת חֲלוֹמִי?


עִם כָּל פֶּתַח נִקְרָע בַּפְּרוֹזְדוֹר

עוֹף זוֹנֵק וְצוֹנֵחַ בָּאוֹר:

רִוְיוֹנִים – מִגַּבִּי חֶבְיוֹנִים – לְפָנַי.

הָרָווּי הוּא יָהִיר הֶחָבוּי הוּא קַנַּאי.

מִי מַזְעִיק אֶת הַלַּיְלָה? וּמִי

מְשַׁלֵּחַ חֵרְשׁוּת בְּיוֹמִי?


וְאֵין־סוֹף הַפְּרוֹזְדוֹר הָרֵיקָן.

וּדְלָתוֹת בּוֹ מִכָּאן וּמִכָּאן.





לִכְהֶרֶף־עַיִן – אַךְ לֹא מִקְרִי

לְפֶתַע – אַךְ לֹא כְּנֵס־חִנָּם

אַתָּה תָבוֹא עִם גֶּדְיִי וּנְמֵרִי

אֶל סִפִּי בְּפִיּוּס לַחֲנָם.


וַאֲנִי – מִבֵּיתִי – בְּדַרְכִּי אֶל הַגָּן

אֶעֱבוֹר הַפְּרוֹזְדוֹר לְאָרְכּוֹ

וְכָל הַפְּתָחִים שֶׁמִּכָּאן וּמִכָּאן

יְאִיצוּנִי לִרְכּוֹן:


לִרְכּוֹן עַל הַסַּף כִּי הוּא סַף כִּי מְתוֹם

וְלוּא עֲדֵי־רֶגַע וְלוּא בְּפִתְאֹם.


וְרָכוֹן – וְזָקוֹף – וְקָרוֹא!

אַךְ אֵין־קוֹל.

וְהָרִיב.

רַק הָרִיב הַחוֹזֵר לִסוּרוֹ.





זֶה תָּמִיד מִגַּבְּךָ. וּלְפָנֶיךָ

חֲזִיזֵי הָרָזִים וְהַנֵּכֶל.

פִּיק יָדָיו שֶׁל מוֹדֶה וְעוֹזֵב.

תַּעֲלוּל הַוַּדַּאי הַכּוֹזֵב.


כָּךְ תֵּלֵךְ מֵעִמְּךָ וְאֵלֶיךָ

וְהַפֶּתַע הַשָּׂשׂ אֶל הַלֶּכֶד

בֶּאֱשׁוּן מִנְהָרָה־לְאֵין־סוֹף

עַל צַוָּאר יִתְנַפֵּל כְּלַאסוֹ.





חָכְמַת הַמִּסְכֵּן יוֹדַעַת

הִתְקַדֵּשׁ הַיְגוֹנִים וְהֶחָג.

חָכְמַת הַמִּסְכֵּן יוֹדַעַת:

הָרַעַם קוֹדֵם לַבָּרָק.


לוּ יָכֹלְנוּ לִשְׁתּוֹק אֶת עַצְמֵנוּ

כִּלְדַבֵּר זֶה אֶל זֶה בְּקוֹל רָם

לוּ הִשְׂכַּלְנוּ לִגְבּוֹר עַל עָצְמֵנוּ –

וְחָזְרוּ הַדְּבָרִים אֶל אוֹרָם.


אַךְ אֲנַחְנוּ הִגְבַּרְנוּ הַשַּׁעַט –

וְהָאוֹר לֹא קָרַב כִּי רָחָק.

חָכְמַת הַמִּסְכֵּן יוֹדַעַת

מוֹצָאֵי הַיְגוֹנִים וְהֶחָג.





אִם הִרְבֵּיתָ לִשְׁאוֹל לֹא הִרְבֵּיתָ מִדַּי –

חָפַצְתָּ לִשְׁאֹל יוֹתֵר.

אִם הִרְבֵּיתָ לִשְׁתּוֹק לֹא הִרְבֵּיתָ מִדַּי –

הַכָּמוּס הוּא נוֹקֵם־וְנוֹטֵר.

הַבְּקָרִים בְּאוֹרָם יִתְחַצְּפוּ כְּוַדַּאי

בְּאָפְלָם – וְנִכְלַם הַפּוֹתֵר.


אַל תֹּאמַר נָא אֵפוֹא כִּי תָבוֹא עַד תַכְלִית –

פִּתְרוֹנִים הֵם סִכְלוּת הַשָּׁלֵו.

שׁוּם כּוֹכָב לֹא נִדְלַק בַּדְּלֵקָה הַשִּׂכְלִית

אֶל שֶׁלְּךָ לְעוֹלָם לֹא תָבוֹא חֲלָלִית –

הוּא אוּלַי הַבָּדוּי מִן הַלֵּב.


הָמְמוּ וִעוּדַי.

דָּמְמוּ יִחוּדַי.

הֲחִידוֹתִי – וְאֵין פּוֹתֵר.

לֹא הִרְבֵּיתִי לִשְׁאוֹל

לֹא הִרְבֵּיתִי מִדַּי –

חָפַצְתִּי לִשְׁאוֹל יוֹתֵר.





בֶּן־הָאָדָם יֵדַע אֶת כָּל הַכּוֹכָבִים

צִי־הֶחָלָל יָבוֹא אֶל כָּל הַמַּזָּלוֹת

וְהֵם יָנוּסוּ אֶל הַשִּׁיר

לִחְיוֹת בּוֹ אֶת בְּדוּתָם־לַעֲדֵי־עַד –

כֶּאֱלִילֵי גוֹיִים

כִּבְנֵי־מְלָכִים שֶׁל אַגָּדוֹת

כְּמֶשֶׁךְ הַסְּמָלִים שֶׁל כָּל חָכְמוֹת־הָרָז

אֲשֶׁר בְּבוֹא עִתָּם לִגְווֹעַ בַּעֲלִיל וּבַתְּבוּנָה

וְנִצְרְרָה נַפְשָׁם בִּצְרוֹר חַיֵּי שִׁירֵינוּ –

גִּלְגּוּל שֵׁנִי שֶׁל מַשְׁמָעָם הָאֲמִתִּי.


הוֹ רוּתִי יְקָרָה

הַגִּידִי לְסִיגָלִי

שֶׁכְּבָר הֵיּוֹם אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָהּ בָּרוּר

עוֹמֶדֶת פִּרְחוֹנִית בִּכְבִישׁ־שֶׁל־מָעְלָה

בְּצִפִּיָּה לִטְרֶמְפְּ אֶל הַיָּרֵחַ –

וּלְעֵת שׁוּבָהּ הַבַּיְתָה שָׁרָה שִׁיר

עַל נֵצַח כּוֹכְבֵיהֶם שֶׁל סָב וְסַבְתָּא.




תּינוֹקִית

כָּל אֵימַת שֶׁתָּבוֹא

כָּל אֵיכָן שֶׁתַּגִּיעַ

כָּל אֵימִי שֶׁיֵּצֵא הַדְּכָיִים לְהַשְׁקִיט


זֶה תָּמִיד רַק נְבוֹ

זֶה תָּמִיד עַד־אַרְגִּיעָה

וְאַשְׁרֵי הֶחָכָם בְּחָכְמָה תִּינוֹקִית!





אֵיךְ יוּכַל אֵיךְ יוּכַל וְיַרְגִּיעַ –

זֶה פָּשׁוּט נוֹרָא־וְאָיֹם:

כָּל פַּעַם שֶׁהַמָּחָר מַגִּיעַ

מִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁזֶּה הַיּוֹם.


אֵיזוֹ מִין מְרוּצָה מְשַׁגַּעַת!

מִי חָשַׁק בָּהּ? מִי בָּחָר?

אָז אִמְרוּ לוֹ סוֹף־סוֹף חַכְמֵי־דַעַת:

יֵשׁ מָחָר פֹּה

אוֹ אֵין מָחָר?





זֶה מַזְכִּיר לוֹ בִּישְׁגַד הַלּוֹבֵשׁ בְּחָפְזוֹ אֶת הַבֶּגֶד

וְהוֹפֵךְ אֶת חוּצוֹ לְבָרוֹ, מִין חוּשָׁם!

זֶה מַזְכִּיר לוֹ אֶת לוֹט הַמְחַפֵּשׂ אֶת הַצַּד־שֶׁכְּנֶגֶד

וְאוֹמְרִים לוֹ תָּמִיד כִּי זֶה שָׁם.


וְאֶת סִיר־הַמָּרָק שֶׁנֶּחְלַם כָּל הַלַּיְלָה

וְאֵין כַּף לַחוֹלֵם – כְּבַשִּׁיר,

וּלְמָחָר בְּשָׁכְבּוֹ עִם כַּפּוֹ – אַלְלַי לוֹ:

לֹא חָזְרוּ לֹא חֲלוֹם וְלֹא סִיר.


אָז יוֹסִיף וְיִשְׁאַל בְּדִמְעָה שֶׁבָּעָיִן:

־ יֶשְׁנָם חֲלוֹמוֹת

אוֹ אָיִן?





וּכְשֶׁאָבַד מִמֶּנּוּ כַּדּוּרוֹ – אָמְרוּ לוֹ:

“זֶה כַּדּוּרְךָ הָלַךְ לוֹ לְאִבּוּד.” –

וְהוּא יָצָא הַרְחֵק אֶל הַשָּׂדֶה

כְּדֵי לִמְצוֹא:

־ אֵיפֹה הוּא הָאִבּוּד הַזֶּה? –

וְלֹא מָצָא.


נֵצֵא אֶחָי

נֵצֵא אֶל הַזְּמַנִּים וְהַמְּקוֹמוֹת כֻּלָּם

וּבְכֹבֶד־רֹאשׁ

וּקְצָת

רַק טִפְּ־טִפָּה עַצְבוּת־לֹא־תְגֻנֶּה

נָא נְחַפֵּשׂ:

לְאָן הָלְכוּ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיוּ לִתְמוֹל?


נַפְשִׁי אוֹמֶרֶת לִי כִּי שָׁם

אוּלַי נִמְצָא בְּהֶסַּח־דַּעַת

אֶת כָּל הַכַּדּוּרִים הָאֲבוּדִים

שֶׁל יַלְדוּתֵנוּ.




אֶת הַמָּוֶת אָנוּ חַיִּים לְשִׁעוּרִין.

אֶת הַחַיִּים – כִּשְׁטָר שֶׁלֹּא חָתַמְנוּ.

עַל־כֵּן כָּל שִׂמְחוֹתֵינוּ עֲיֵפוֹת לִכְפִירָתָן

וְהוּא רוּצוֹ שֶׁל הַלִּבְלוּב אֶל הַקְּמִילָה

וְהוּא רָזֵי הַבְּכִי וְהַתַּחְפֹּשֶׂת.


רַק יֶלֶד זֶה אֲשֶׁר לְשֵׁמַע צְוִיץ שֶׁל אֵי צִפּוֹר

אָמַר בְּמִין בִּטּוּל־שֶׁל־מִתְלַהֵב:

– הַבִּיטוּ אֵיזֶה צְוִיצֶר! –

הוּא לְבַדּוֹ עֲרֻבָּתִי לִי, כִּי:

אוּלַי!


חֵן־חֵן לְךָ הַיֶּלֶד הַכּוֹפֵר־וְלֹא־לִשְׁמוֹ

עַל כִּי בָּטַחְתָּ בְּצִפּוֹר אֶחָת וְנִגּוּנֶיהָ

כִּי הִיא – וַדַּאי.


לְיֶלֶד זֶה חִדַּשְׁתִּי גַם אֲנִי בְּתִינוֹקִית:

– נְשִׁיק! –

וְזֶה עִנְיָן שָׁלֵם.


עוֹשִׂים זֹאת כָּךְ:

מוֹרִים בְּאֶצְבַּע עַל הַגֹּבַה שֶׁלַּמֶּצַח

וְהוּא – כְּלֹא מֵבִין.

מוֹרִים שֵׁנִית – כַּנַּ"ל.

רַק בַּשְּׁלִישִׁית – שֵׁם־הַמְפֹרָשׁ:

– נְשִׁיק! –

וְהַמֵּבִין הֵבִין.


וְאָז בִּנְגּוֹעַ שִׂפְתוֹתָיו

בַּמֶּצַח הַפִּקֵחַ־לְהָרַע –

כָּל הַצָּרִים עָלַי

בְּלַהַט חָכְמָתָם הַמִּתְהַפֶּכֶת

סָגִים בְּבֶהָלָה

(אֲבוֹי לַמְבֻגָּרִים!).


– וַדַּאי! –

יָרִיעוּ חֲצוֹצְרוֹת הָאוֹר־וְכָל־צְבָאָיו.


– וַדַּאי! –

יָחֹג הַצְּוִיצֶר שֶׁלַּיֶּלֶד הַנִּלְהָב.


וְהֵד הוֹדֵד:

– וַדַּאי!





אַתְּ כָּתְנוֹת־הַפַּסִּים שֶׁל גַּנִּים בְּבָרְחָם אֶל פְּרִיחָה.

אַתְּ מֵיתָר אַחֲרוֹן לְקַסֵּם הַחַיָּה מִלִּזְנוֹק.

אַתְּ דַּרְכֵי־אֱמוֹרִי

וּתְפִלּוֹת.

אַתְּ מִבְדֵּה אַגָּדוֹת

וְאֵלִים.

אַתְּ הַיֶּלֶד הַשָּׂח לְאִמּוֹ בְּיִרְאַת הַשֵּׁנָה:

"אֲנִי אֶתְהַפֵּךְ־אֶתְהַפֵּךְ־אֶתְהַפֵּךְ

אָז אֲנִי לֹא אָמוּת אַף־פַּעַם."

הוֹ חָכְמָה עֲצוּבָה

שֶׁל עָרְמָה וְתַחְפֹּשֶׂת

רַק בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה שֶׁל מָנוֹס וּבְדָיָה

אַתְּ לִי שֵׁם הַמְפֹרָשׁ שֶׁל שׁוּבִי הַמַּתְמִיד לַחַיִּים.





לְסִיּוּם

מִן הַשִּׁיר שֶׁכָּתְבָה הַנֶּכְדָּה לְסָבִיהָ

(כִּי זֶה כְּמוֹ “אָבִיהָ”)

מִקִּבּוּץ־שֶׁבַּסְּפָר

לֵאמֹר:


"…וְנִבְכֶּה כָּל הַיּוֹם

וּמָחָר לֹא נִבְכֶּה כָּל הַיּוֹם

וַאֲנִי שָׁרָה כִּי מָחָר לֹא נִבְכֶּה כָּל הַיּוֹם

כִּי יוֹרָם יָבוֹא וְהוּא יֵשֵׁב

וְיוֹרָם וַאֲנִי נֵצֵא לַשָּׂדֶה


וְשָׁלוֹם סַבָּא"




בִּחֹד הַזָּוִית

קוֹל טְלָפִים בַּשְּׁלָפִים. בְּמַרְעִית חֲרֵרָה

נִבְלתוֹ שֶׁל אָבִיב מֻשְׁלֶכֶת.

הֲנָבוֹא אוֹ נֶחְדַּל?

הַעוֹד לָן בְּרֵרָה?

אַתָּה – וִיהָבֵנוּ עָלֶיךָ.


וְכָךְ יִבָּדוּ כּוֹכָבִים בַּמָּרוֹם

מִכִּבְיוֹן הַמָּאוֹר מִנֶּגֶד.

וְכָךְ – הַמְּנוּסָה מִמִּדְבָּר כִּי עָרֹם

כִּי הַקֶּרַח בַּלַּיְלָה

כִּי הַחֹרֶב בַּיּוֹם

וְשָׁוְא כָּל מִסְתּוֹר וּבֶגֶד.


שָׁוְא בּוֹרְחֵי אֶל צֵל־בַּיִת נָסֵי מֵחַמָּה –

פָּרוּץ מִלְּחָמְדוֹ כָּל מִשְׁכָּן הוּא.

אֵין סִכְלוּת שַׁכּוּלָה כְּסִכְלוּת הַחָכְמָה

הַבּוֹטַחַת שֶׁכָּאן

וְלֹא כָּאן הוּא.


לֹא כָּאן הוּא!

לֹא כָּאן הוּא!

הַעוֹד נֶאֱשָׁם

שֶׁבָּדִינוּ הָפְכּוֹ – וְעַד שָׁמָּה!

מִדּוֹרוֹת וְדוֹרְשָׁם עַד דּוֹרוֹת וְעָנְשָׁם

הַנְּשָׁמָה

שֶׁאָשְׁמָה

וְנָשַׁמָּה.




כִּבְדַת־עַפְעַף פּוֹקַחַת אֶת עֵינֶיהָ

תֵּבֵל קְטַנָּה שֶׁלִּי. נִכְלֶמֶת, הִסְתַּכְּלִי!

וְהִיא תוֹהָה תוֹהָה

תּוֹהָה מִלְּהִכָּנֵעַ

תְּהִיַּת הַלִּכְלוּכִית אֶל מוּל טְרַקְלִין.


נִצְחֵי־הַסַּנְוֵרִים. דּוּקְרָב כְּהֶרֶף־עַיִן.

הַשֶּׁבִי הַמָּתוֹק שֶׁלַּפִּתְאֹם.

לְרַחַשׁ הַמְּשָׁרְתִים: “יָפָה הִיא! חֲרוּפָה הִיא!”

שׁוֹמֵר־הַסַּף מַרְכִּין כֵּילַפִּיתוֹ.


אָדִישׁ כְּכֵילַפּוֹ בַּרְזֶל פָּנָיו מִנֶּגֶד

(אַכְזָר הוּא שְׁוִי־הָרוּחַ הַמְטַקֵּס!)

הַלִּכְלוּכִית שֶׁלִּי, בַּהֲלִיכָה עִלֶּגֶת

דּוֹלֶגֶת הֶרָה! וְ־עַד כֵּס!


אֲבוֹי מַתְּנַת־אַכְזָר… הִנֵּהוּ בֶּן־הַמֶּלֶךְ.

חִיּוּךְ פַּתַּאי: עוֹגֵב וְלַגְלְגָן.

בָּרְכִי נַפְשִׁי

בָּרְכִי עַל פַּת־הַלֶּחֶם,

בִּרְחִי מִמַּלְכֻיּוֹת וּפַת־בַּגָּן!




לֹא אַמְרֶה לֹא אַמְרִיא מִפָּנֶיךָ.

אָכַפְתָּ עָלַי – וְהֲרֵי!

לְךָ דּוּמִיָּה מְאֻנֶּכֶת

כְּסָבָא בִּשְׁמֹנֶה־עֶשְׂרֵה.


לֹא יִכַּף הוֹד הַתֹּרֶן בַּסַּעַר

רַק הַנֵּס עוֹד יָטִיחַ תִּגָּר.

נָתִיב דּוּסִטְרִי לִמְנוּסָה הוּא:

חִידוֹת

וְזִכְרוֹן־הֶעָבָר.





אֵינְךָ יוֹדֵעַ הַיּוֹם

אִם הִנְּךָ רָחוֹק־מִדַּי אוֹ קָרוֹב־עֲדֵי־גַעַת.

אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֲפִילוּ –

מִמָּה.

וְאִלּוּ נִכְנַס מִי לְחַדְרְךָ

הָיִיתָ שׁוֹתֵק

כְּיֶלֶד שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה־הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת.


וְיִתָּכֵן מְאֹד

שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָצִיתָ בְּקוֹרַת־רוּחָם שֶׁל מְשִׁיבִים.

רָצִיתָ רַק לְהַבִּיט בְּקוֹל רָם

לַעֲשׂוֹת בְּקוֹל רָם:

לְהַסּוֹת!

אֶת זֶה שֶׁאֶפְשָׁר וְאֵינֶנּוּ

אַךְ תָּמִיד הוּא מוֹפִיעַ אֵלֶיךָ בִּדְמוּת שְׁאֵלָה.


אוּלַי בֶּאֱמֶת

לֹא רָצִינוּ מֵעוֹלָם בְּחֶדְוַת חָכְמָתָם שֶׁל מְשִׁיבִים.

הָלַכְנוּ שׁוֹלָל

אַחַר הָעַצְבוּת־בְּהִתְגַּנֵּב שֶׁל עֵינֵיהֶם הָעַלִּיזוֹת

אַחַר סְפֵקָם הַבַּיְשָׁנִי

לְעֵת דַּבְּרָם בְּוַדָּאוּת –

זֶה רְצוֹנָם לְהַבִּיט בְּקוֹל רָם

לַעֲשׂוֹת בְּקוֹל רָם:

לְהַסּוֹת!

מַמָּשׁ כָּמוֹנוּ.


הַלָּזֶה שֶׁעָבַר אֶל מוּל חַלּוֹנֶיךָ

וְהַלָּזֶה שֶׁלֹּא עָבַר –

וְכִי לֹא כִּבְיוֹן־וְאוּלַי בְּעֵינֵי הַשְּׁנַיִם?

וְהָאוֹר הַשׁוֹאֵל בָּן –

לֹא שֶׁלְּךָ הוּא:

אוֹר שָׁחוּט – שֶׁל סְתָו וְשֶׁל זָהָב –

עִם רֵיחַ דָּם שֶׁל כְּתֹנֶת־הַפַּסִּים?


בְּלִי הֶרֶף הֵם חוֹלְפִים אֶל מוּל הַחַלּוֹנוֹת

וּמְהַסְּסִים לָבוֹא.

וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ

אִם הִנְּךָ רָחוֹק מִדַּי אוֹ קָרוֹב עֲדֵי גַעַת

אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֲפִילוּ –

מִמָּה.


עַד שֶׁנִּכְנָס אֶחָד – וּפְנִימָה –

וְאַתָּה שׁוֹתֵק:

שׁוּב יֵשׁ לְךָ הֲמוֹן־הֲמוֹן שְׁאֵלוֹת!


מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ מֶרְחַקִּים

כֹּה מִנֶּגֶד –

עֲדֵי חֵפֶץ לָגַעַת.




אֵינִי רוֹצֶה לַחְמוֹד יוֹתֵר מִשֶּׁנָּחוּץ לִי

אוּלָם גַּם לֹא פָּחוֹת.

כִּי כָּל שֶׁבִּפְנִימִי וְכָל אֲשֶׁר מִחוּץ לִי

קָרוֹב הוּא וְרָחוֹק.


וְזֶהוּ שֶׁתָּמִיד הַשֶּׁמָּא שֶׁהֵמַּר לִי

קָרָא אֶל הַוַּדַּאי.

אַךְ הַהוֹרֵס־לִפְתּוֹר לֹא הִתְאַכְזֵר לוֹמַר לִי:

דַּי!


וְאָז – כְּהֶשֵׂג־יָד הֵם גַּרְגְּרִין־שֶׁל־מָעְלָה

וְיִסָּפְרוּ מֵרֹב!

וְהַנִּמְלָט אֶל כָּאן וְהַהוֹלֵךְ אֶל הָלְאָה

חוֹמְדִים אֶת הַקָּרוֹב.


קָרוֹב – וְאִם פְּנִימִי קָרוֹב – וְאִם מִחוּץ לִי

וְאִם רָחוֹק רָחוֹק.

אֵינִי רוֹצֶה לַחְמוֹד יוֹתֵר מִשֶּׁנָּחוּץ לִי

אוּלָם גַּם לֹא פָּחוֹת.





יַצְמִיא וְלֹא מִדְבָּר.

יַשְׁבִּיר וְלֹא יִשְׁבּוֹר.

חֲזוֹר אֶל עַצְמְךָ.

עַל עַצְמְךָ חֲזוֹר.


חֲזוֹר כִּי מִצּוֹמְךָ הוּא.

חֲזוֹר כִּי צִמְאוֹנְךָ הוּא.

מִצּוֹם וְצִמָּאוֹן

תִּפְאֶרֶת שֶׁצּוֹמְחָה.

מִצּוֹם וְצִמָּאוֹן

בְּשָׂרְךָ וְעַצְמְךָ.


חֲזוֹר עַל עַצְמְךָ

אֶל עַצְמְךָ

חֲזוֹר.





גַּם בְּרָגְזִי – אוֹדְךָ

עֻזִּי עֲדֵי אֹבַד.

כִּי כָּל עוֹדְךָ – כָּל מְאֹדְךָ –

בְּךָ בִּלְבַד.


בְּךָ בִּלְבַד

הָעשֶׁף וְהַחֹד.

בְּךָ בִּלְבַד

הָאֵיד וְהַמְּאֹד.


וּדְרוֹךְ מֵיתַר הַקֶּשֶׁת

וְהַחֵץ.

וְדֶרֶךְ הָעִקֶּשֶׁת

אֶל הַקֵּץ.

וְסוֹף בַּשְׁלוּת נִתְלֶשֶׁת

כְּפֶרִי מִן הָעֵץ

בְּךָ בִּלְבַד!


עַל כֵּן נָא אֶבְטְחָה

בְּכָל אֲשֶׁר לְךָ הוּא

וְלֹא לְזוּלָתְךָ

עֻזִּי עֲדֵי אֹבַד.





הַלַּיְלָה כְּקֹרַח. קֵרֵחַ.

שׁוֹתֵק עַל דִּינְרֵי הֶעָבָר.

וּמוֹשְׁכוֹ וּמוֹשְׁכוֹ הַיָּרֵחַ

כְּאֶבֶן תְּלוּיָה עַל צַוָּאר.


וּמוֹשְׁכוֹ וּמוֹשְׁכוֹ לְמַטָּה

כְּאִילוּ לְמַטָּה הַקֵּץ. –

לַיְלָה אֱוִיל הֲשָׁמַעְתָּ

קוֹל זִנּוּקוֹ שֶׁלָּעֵץ?


קוֹל לִבְלוּבוֹ אֶל מָעְלָה

אֵלָיו

אֶל חֻדּוֹ שֶׁל הַרְחֵק!

לַיְלָה מוּל עֵץ – וְגַם הָלְאָה:

כְּקֹרַח.

קֵרֵחַ.

שׁוֹתֵק.





לַיְלָה קָרוּעַ עַד גַּעַת.

לַיְלָה נִרְאֶה.

לַיְלָה נִשְׁמָע.

לֵיל הַשָּׁעָה הָרוֹגַעַת

בְּחֶדֶל נִשְׁמָהּ.


סִלּוּק מַסָּעוֹת בַּצֹּמֶת.

סִלּוּק הַסְּפֵקוֹת

הָעֲוִית.

כָּל הָרְחָקִים עֵינֵיהֶם יַעֲצֹמוּ

בְּחֹד הַזָּוִית.




פְּסוּקִים בְּסוֹף הַסֵּפֶר

לֹא כָּל הָעַרְפִלִּים בַּדֶּרֶךְ

הֵם מִשְׁכְּנוֹת הָאֱלוֹהִים.


1

חֲזִיזִים הָיוּ בָּרַעַשׁ

עֲרָפֶל הָיָה בָּרַעַשׁ

הַאֻמְנָם שָׁכַן בּוֹ יָהּ?

זֹאת תַּגִּיד הַדּוּמִיָּה.


2

חֲזִיזִים גַּוְעוּ בַּתַּעַר

רוּחַ שָׁבָה אֶל שִׁבְיָהּ

הֲדִבֵּר גַּם אֵל בַּסַּעַר?

זֹאת שׁוֹתְקָה הַדּוּמִיָּה.


3

וְזֵכֶר סוּפָה – וְתֵיקוּ.

וְחֶרֶב בִּנְדָן – עֲלָטָה.

לוּא דוּמִיָּה תְּסַפְּרֶנָּה –

הִיא תְּהִלָּתָהּ.




עֲוִית אַחְרוֹן שֶׁל כָּךְ־נִדְמֶה־לִי

וּכְהֶרֶף־לֵב: הַסְכֵּת וְדַע!

בְּשִׁפְיוֹנוֹ נִרְמַז הַמֶּלֶךְ

כִּי גַם קוֹרְדֶּלִּיָּה בָּגְדָה.




אֵינִי אוֹמֵר עוֹד: כָּך אוֹ כָּךְ.

וְאִם אוֹמֵר – רַק לְעַצְמִי.

אֲנִי אוֹמֵר אָז: לֹא לְעוֹלָם תִּקַּח –

דַּע: מֵאֵת מָה וּמִי?




אֵין לוֹ מְחוֹז־חֵפֶץ

וְלֹא יְאַחֵר הַמּוֹעֵד

יָכוֹל הוּא לְחַכּוֹת בְּכָל אֲתָר

לֶאֱהוֹב נוֹפִים לְפִי הַמִּזְדַּמֵּן

כָּל כִּבְרָה שֶׁיִּרְצֶה

בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה

וְאֶפְשָׁר שֶׁיֹּאהַב אֶת הַכֹּל

כִּי אֵינֶנּוּ אוֹהֵב שׁוּם דָּבָר.




מִלִּים קְצָרוֹת מִ“כֵּן” וְ“לֹא”

עוֹד לֹא בָּרָא עוֹלָם כֻּלּוֹ.

אַךְ מִי שֶׁנָּע בֵּין “הֵן” לְ“לָאו”

סוֹפוֹ לָנוּעַ כָּל לֵילָיו.




כְּיֶלֶד חִכִּיתָ לְסוֹף־מַעֲשֶׂה

לָדַעַת:

לִנְטוֹשׁ אוֹ לִרְצוֹת?

עַד שְׁנֵי הִרְהוּרִים חָפְפוּ זֶה אֶת זֶה

כִּשְׁנֵי מְחוֹגִים בַּחֲצוֹת. –




הָאַהֲבָה אֵינָהּ עַזָּה מִיִּסּוּרֶיהָ

וְהַשִּׂמְחָה אֵינָהּ יָפָה מֵעַצְבוּתָהּ.


כִּי אַהֲבָה – תָּעֲנוּגֶיהָ עֲדֵי־רֶגַע

וְיִסּוּרֶיהָ עֲדֵי אֹבֵד.


כִּי זוֹ עַצְבוּתֵנוּ – שֶׁל בְּנֵי־הָאַלְמָוֶת

רַק שִׂמְחָתֵנוּ – שֶׁל בְּנֵי־תְמוּתָה.




הַכּוֹכָבִים יָפִים הַיּוֹם!

אִם זֶהוּ כְּזַב הַשִּׁיר –

עוֹד לֹא הָיָה מֵיטָב כָּמוֹהוּ!

עוֹד לֹא שָׁתַקְנוּ כָּךְ

כְּדֵי לוֹמַר הַכֹּל.

עוֹד כָּךְ לֹא בָּאוּ זֶה אֶל זֶה

הַלָּמָּה וְהַכָּכָה.




דְּלָיִים. וְקִילוֹנוֹת. וְרֶדֶת מִגָּבוֹהַּ.

וְכָךְ דּוֹלִים דּוֹלִים.

כֹּה מְעַטִּים חֶדְוֵי אֱנוֹשׁ בְּעוֹלָמְךָ אֱלוֹהַּ

יִהְיוּ נָא לְפָחוֹת גְּדוֹלִים.




אֶת הַיָּפוֹת שֶׁבְּכָל שִׂיחוֹתֵינוּ טַנְדּוּ

שׁוֹמֵעַ תָּמִיד הַשְּׁלִישִׁי –

אַשְׁרֵינוּ אִם הוּא הָעוֹלָם.




מֵאַשְׁדוֹת הֶהָרִים לָרְנָנָה

וּמֵרֶסֶן־הַהֶרֶף לַפֶּרַע.

וְהוּא שֶׁרְמָזַנוּ משֶׁה קוֹרְדּוֹבֶרוֹ

עַל סוֹד הַנִּגּוּן בַּבִּינָה.


הַנִּגּוּן! הַנִּגּוּן!

הַמִּלּוֹת בִּלְעָדָיו – הֲמוּלוֹת־לֹא־יָלָדוּ:

בְּצֵאתָן בִּכְלֵי־שִׁיר בְּלִי נִגּוּן שֶׁאֶחָד הוּא

רַק שִׂפְתֵי הַחֵרְשִׁים יֶהֱגוּן.



הַבָּדוּי מִן הַלֵּב

כְּיָדוּי מִן הַלֵּב:

הוּא כַּחֵץ הַשָּׁחוּט לֹא יִירַט עַד יַגִּיעַ.

הוּא כַּחֵץ הַשָּׁחוּט.

הוּא כַּנֵּץ הַשָּׁחוּט.

הוּא לֹא יֶרֶף מִמְּךָ. הוּא יַפְגִּיעַ.




בְּכָל הַרְפַּתְקוֹת מְעוּפַי עִם

גּוֹלֵי מֶרְחַקְיָה וּמִזְמוֹר

בּכָל הַלֹּעוֹת־וּטְלָפַיִם

נִכְלֵי מְצוֹדִים וּמִכְמוֹר

לוּא אֶהְיֶה כְּאוֹתָן צִפֳּרֵי־הַשָּׁמַיִם

שֶׁלִּמְּדָן רִבּוֹנָן הִתְגּוֹנֵן בִּכְנָפַיִם

וְלֹא בְּמַקּוֹר.




הַדִּבּוּר הוּא אֵימָה מִפָּנֶיךָ.

צְעָקָה – הִיא מָנוֹס.

לֹא־פַּעַם חָרַזְתִּי בְּ“נֶכֶר”,

הַפַּעַם צִוִּיתָ: גָּנוֹז!


הַפַּעַם אָמַרְתָּ: דַּעַת –

גַּם הִיא נִצְחִיּוּת שָׁעָתִית.

וְכָל שֶׁבִּלְשׁוֹן־בֵּינוֹנִי הִיא שַׁעַט

לַהֲדָ"ם הִיא בִּלְשׁוֹן־עָתִיד.




אָמַרְתִּ כָּךְ־וְכָךְ וְזֶה לֹא כָּךְ –

נִכְלַמְתִּי מִלּוֹמַר אֶת הָאֱמֶת.

הָעִצָּבוֹן נָתַן. הָעִצָּבוֹן לָקַח.

בָּרוּךְ דַּיַּן אֱמֶת.




כְּבָר בַּמֵּאָה הַשְּׁמִינִית

עַל שְׂפַת הַנָּהָר הַצָּהֹב

יָשַׁב פַּיְטָן

שֶׁיָּדַע אֶת מִלּוֹת־הַסִּיּוּם.


הַיּוֹם הַמֵּאָה הִיא עֶשְׂרִים

וְכָל הַנְּהָרוֹת הֶאֱדִימוּ

כָּל הַנְּהָרוֹת הֶאֱדִימוּ

וְהַמֵּאָה הִיא עֶשְׂרִים־וְאַחַת –

וְאוֹי לְמִלּוֹת־הַסִּיּוּם.




אַתָּה יֶשְׁךָ – כִּי תְשׁוּקָתִי אֵלֶיךָ.

אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי: יְהִי הוּא!



תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הכותר או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הכותר
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.