- t Ille et nefasto / הורטיוס
- t Maecenas atavis... / הורטיוס
- t O saepe mecum... / הורטיוס
- t Otium divos rogat / הורטיוס
- t Quid dedicatum / הורטיוס
- t Tu ne Quaeseris / הורטיוס
- t Rectius vives / הורטיוס
- t Vides ut... / הורטיוס
- t Prisco si credis, Maecenas / הורטיוס
- t Nullus argento... / הורטיוס
- t Caelo supinas... / הורטיוס
- t Beatus Ille... / הורטיוס
- t Vixi puellis nuper... / הורטיוס
- t Eheu fugaces, Posthume, Posthume / הורטיוס
- t Mercuri, facunde / הורטיוס
- t Exegi Monumentum / הורטיוס
- t Faune, Nympharum... / הורטיוס
- t Septimi, Gades... / הורטיוס
- t Integur vitae / הורטיוס
- t Olim truncus eram... / הורטיוס
- t מבחר שירה / הורטיוס
- t Nox erat... / הורטיוס
הוֹי הוֹי, הָעֵץ! זֶה הָאִישׁ נְטָעֲךָ
בְּיוֹם פֶּגַע רָע וּבְכַף שֶׁל מְנֻוָּלִים,
טִפַּח אוֹתְךָ לְפִיד לַנֶּכֶד,
לְדוֹר עוֹד יָקוּם וּלְחֶרְפָּה לִכְפָרוֹ.
וּמֻבְטְחַנִי, כִּי הוּא יָדָיו שֶׁלּוֹ
שִׁבְּרוּ מַפְרֶקֶת אָבִיהוּ, הוּא בַּלֵּיל
הִזָּה בַּחֶדֶר דַּם אוֹרֵחַ,
רַעַל מִקּוֹלְכָה וְקֶסֶם בְּיָדָיו,
וְכָל-אֲשֶׁר בְּלֶב אִישׁ עוֹשֶׂה רִשְׁעָה,
הוּא הֶעֶלְךָ בְתוֹךְ תְּחוּמֵי שְׂדוֹתָי,
אוֹתְךָ עֵץ סָר, אוֹתָךְ מַפֹּלֶת
עַל רֹאשֹ אֲדוֹנֶיהָ הַחַף מִכָּל-חֵטְא.
כִּי מֵעוֹלָם עוֹד לֹא הִרְגִּישׁ שׁוּם אָדָם
מַה בִּכְנָפֶיהָ הַשָּׁעָה לוֹ תָבִיא:
הַפּוּנִי יִירָא מִמֵּי בּוֹסְפוֹרוּס,
אַךְ לֹא מִגּוֹרָל מִמָּקוֹם אַחֵר.
חִצֵּי הַפַּרְתִּים וְרַגְלָם הַקַּלָּה
עַל הָרוֹמִי פַּחְדָּם, וְהַפַּרְתִּים הֵם
כַּבְלֵי רוֹמָא וְעָצְמָהּ יְבַעֲתֵמוּ,
אֶפֶס שֹׁד פֶּתַע חוֹטֵף לְאֻמִּים.
לְמַלְכוּת פְּרוֹזֶרְפִּינָה קָרַבְתִּי מְאֹד
וּכְבָר רָאִיתִי אֶת אֶאַק הַשּׁוֹפֵט,
כִּסְאוֹת הַחֲסִידִים נִפְטָרוּ,
גַּם אֶת סַפְּפוֹ בְּמֵיתָר תֶּאֱבַל
בְּשֶׁל עֲלָמוֹת חֲמוּדוֹת בְּנוֹת-אַרְצָהּ,
וְגַם אוֹתְךָ אַלְקֶס עִם קַתְרוֹס הַזָּהָב
מַרְנִין זַוְעוֹת-קְרָב וּמִלְחֶמֶת,
כָּל זַוְעוֹת-יָם, זְוָעוֹת שֶׁל גּוֹלָה.
מַחֲרִישִׁים וּמִשְׁתָּאִים לִשְׁנֵיהֶם
עָמְדוּ צְלָלִים בַּקֹּדֶשׁ מַאֲזִינִים
שְׁכֶם אֶחָד שִׁכּוֹר מִזֶּמֶר
עַל עָרִיצִים מְגֹרָשִׁים וְעַל קְרָבוֹת.
וּמָה הַפֶּלֶא? כְּלוּם אֹזֶן שְׁחוֹרָה
לֹא תֵט מִפְלֶצֶת, שֶׁרָאשֶׁיהָ מֵאָה,
לַמַּנְגִּינוֹת, כְּלוּם לֹא יָרִימוּ
רֹאשׁ הַנְּחָשִׁים בְּשַׂעֲרוֹת הַפוּרְיוֹת?
גַּם פְּרוֹמֶתֶס וְאָבִיהוּ שֶׁל פֶּלוֹפֶּס
שׁוֹכְחִים עָנְיָם לַשִּׁירָה הָעֲרֵבָה,
וּכְסִיל לֹא עוֹד יִרְדֹּף הַלַּיִשׁ,
וּמִנְּמַרְמָרִים יְרֵאִים יֶחְדָּל.
15.1.39
במשקל המקור: Versus asclepiadeus (Kata stichon); — — — È È — ǀǀ — È È — È È
בשינויים קלים (נוסח עברי) ובחרוזים.
מֶצֶן,1 בֶּן-בְּנֵיהֶם שֶׁל קַדְמוֹנִים מְלָכִים,
נֵזֶר לִי תִפְאַרְתִּי, סֶלַע לִי מִבְטָחִים!
יֵשׁ יָשִׂישׂ לְהָרִים אֵפֶר אוֹלִימְפְּיָה2 רָב,
גַּלְגִּלּוֹ הֶחָמִים3 יַעֲבִירֶנּוּ בִּיעָף
עַל סִמַּן-הַמֵּרוֹץ, כְּלִיל עַנְפֵי דְקָלִים
יוֹשִׁיבֶנּוּ מָרוֹם עִם אֱלֹהִים מוֹשְׁלִים;
יֵשׁ יִשְׂמַח מְאֹד אִם עַם הֲפַכְפַּךְ4 בֶּעָרִים
יַעַטְרֶנּוּ כָבוֹד בִּשְׁלשָׁה כְּתָרִים;5
זֶה לִבּוֹ מַה יָּגִיל מִשֶּׁהִכְנִיס כָּל-טוּב,
לַאֲסָמָיו שֶׁלּוֹ — מֶגֶד-בָּר שְׂדֵה-לוּב.6
שָׁוְא תִּתֵּן לַחוֹרֵשׁ חֶלְקָתוֹ לוֹ בְּאֵת
(נַחֲלָה מֵאָבִיו — לָהּ יָגִיל בְּכָל עֵת)
לֹא יֶחֱצֶה הַיָּם עַל מִירְטוֹס9 לַעֲבֹר.
סַעַר נֶגֶב כִּי עָז וְיָם שֶׁל אִיקַרְיָה יִפְקֹד,
פַּחַד בְּלֵב הַסּוֹחֵר, וְשֶׁבַח בְּפִיו לְכָל-הוֹד
עִיר וְתַעֲנוּגוֹת; אֶפֶס תַּקֵּן יָחִישׁ
בֶּדֶק אֳנִיּוֹתָיו, יַעַן יִפְחַד מֵרִישׁ.
וְיֵשׁ שׁוֹגֶה בְּיֵינוֹ, יֵין מַסִּיקוֹס10 יָשָׁן,
וְיֵשׁ רֻבּוֹ שֶׁל יוֹמוֹ בַּעֲצַלְתַּיִם יִישַׁן,
אוֹ סָרוּחַ יָנוּם תַּחַת יָרֹק שֶׁל סְבַךְ,
אוֹ עַל יַד הַמִּיכָל בְּחֹרֶשׁ-אֵלִים יְפַךְ;
יֵשׁ חוֹבְבֵי מַחֲנֶה, קֶרֶן-קְרָב, תְּרוּעוֹת
חֲצוֹצְרוֹת-מִלְחָמָה, הַשְּׂנוּאוֹת עַל אִמּוֹת;
הַצַּיָּד יְשׁוֹטֵט לוֹ בְּשָׂדוֹת בַּצִּנָּה,
רַעְיָתוֹ יִשְׁכַּח הָרַכָּה בְּחִנָּה,
יַעַן כֶּלֶב נֶאֱמָן יַרְגִּישׁ בְּעֹפֶר רָץ,
יַעַן פֶּרֶא חֲזִיר בְּרֶשֶׁת עֻזּוֹ פָרָץ.
נֵזֶר שֶׁל חֲכָמִים יַעֲטֹר אֶת מִצְחִי,
צִיץ-קִיסוֹס בּוֹ אָבֹא בְּסוֹד שֶׁל אֵלִים נִצְחִי,
בְּחֹרֶשׁ-צֵל זֶה צוֹנֵן יַפְלִיאוּנִי מֵעָם
מַקְהֲלוֹת שְׂעִירִים וְכַת הַנִּינְפוֹת11 עִמָּם.
עַד שֶׁהָאֶבְטֶרְפֶּה12 לֹא תַשֵּׁנִי חָלִיל
וּפוֹלִיהִימְנִיָּה13 נֵבֶל-לֶסְבּוֹס רַב-צְלִיל,
וְאִם גַּם אַתָּה תַצִּיב יָד לִי בֵּין מְשׁוֹרְרִים,
אֶסַּק עַד כּוֹכָבִים, שַׁחַק רֹאשִׁי אָרִים.
ירושלים, 15.8.37
-
מצנס — ידידו של קיסר אבגוסטוס, מקורבם של הורציוס וּוירגיליוס; נעשה שם–כינוי לכל פטרון לספרות. ↩
-
בעיר אולימפיה היו גם התחרויות במרוץ סוסים. ↩
-
מתוך מהירות הנסיעה. ↩
-
אנשי רומא קלי–הדעת. ↩
-
שלושה כתרים, כלומר כבוד גדול. ↩
-
היתה מפורסמת בפוריותה והכניסה דגן רב לאיטליה. ↩
-
אַטָּל (Attalus) מלך פרגס היה מפורסם באוצרותיו שהוריש לרומאים בשנת 133. ↩
-
אניות מפליגות למרחקים, מעין “אניות תרשיש” אצלנו. ↩
-
שם אי. ↩
-
יין משובח מן ההר מסיקוס. ↩
-
סאטירים. ↩
-
המוזה הממונה על המוסיקה. ↩
-
אחת המוזות. ↩
הוֹי יְדִיד-עַד בַּחֲתַת, בְּרִדְתֵּנוּ
תַּחַת נֵס בְּרוּטוּס1 בֶּחָיִל לַשָּׁעַר,
מִי הֱשִׁיבְךָ, אֶזְרַח עִיר רוֹמָא,
אֶל אֵל אַרְצֶךָ וּשְׁמִי אִיטַלְקִים.
אַתָּה, פּוֹמְפֶּיוּס2 רִאשׁוֹן לִי בֶחָבֶר,
יַחַד הָיִינוּ שׁוֹהִים עַל כּוֹס יַיִן,
עוֹנְדִים כְּלִילִים, בְּיוֹם מִתְמַהְמֵהַּ,
שֶׁמֶן שֶׁל סוּרְיָה עַל שַׂעַר נוֹצֵץ.
שְׁנֵינוּ בָּאוּנוּ פִילִיפִּי3 וּמְנוּסַת-
חֶרֶב, נָטַשְׁתִּי הַשֶּׁלֶט בְּבשֶׁת,
בִּנְפֹל גְּבוּרַת טוֹבִים, בָּאָרֶץ
נָגַע סַנְטֵר גַּלְגָּנִים בְּאִי-כָבוֹד.
אֶפֶס מַרְקוּלִיס4 הַקַּל הוֹצִיאַנִי
לוּט עָבֵי-אֹפֶל מִבֵּין שׂוֹנְאֵי-נָפֶשׁ;
אַךְ שׁוּב גָּרְפוּ אוֹתְךָ בַּקֶּטֶל
קֶצֶף גַּלִּים וּמִשְׁבְּרֵי הַיַּמִּים.
קוּם, אֵפוֹא, שַׁלְּמָה לְזֶאוּס נְדָרֶיךָ,
דַּע הַמַּרְגּוֹעַ מִקְּרָב וּמִשְׁמָעַת,
בְּצֵל אַרְדֹּפְנַי שֵׁב רָוֵחַ,
נָא אַל תָּחוּס עַל כַּדִּים בִּשְׁבִילְךָ.
יַיִן מַשְׁכִּיחַ מַלֵּא כָּל-גָּבִיעַ,
שְׁפֹךְ מִצַּפַּחַת גְּדוֹלָה כָּל-הַדֹּהַן.
כַּרְפַּס טָרִי מִי יָבִיא הֵנָּה,
וַהֲדַסִּים נוֹעָדִים לִכְלִילִים?5
וֶנוּס תַּכְרִיעַ: מִי פֹה שַׂר שֶׁל יָיִן,
לִהְיוֹת מָתוּן מֵהֶם מַה חֵפֶץ,
נַחַת לִי רוּחַ, רֵעִי כִּי הוּשָׁב.
תל-אביב, 25.2.1938
-
ברוטוס וקסיוס, הורגי קיסר, יצאו בראש המורדים כנגד אבגוסטוס. ↩
-
גם כן ממתנגדיו של קיסר. ↩
-
עיר במקדוניה, ששם ניגפו מתנגדי אבגוסטוס. ↩
-
מֶרקוּריוּס — האל המבשר הקל. ↩
-
במשתאות היו הרומים יושבים ענודי כלילים. ↩
-
בכל משתה היה אחד נבחר על–פי התור להיות שר–המשקים. ↩
-
עם היושב בצפונה של יוָן, שלא נהגו מתינות בשתייה. ↩
אַךְ לַמַּרְגּוֹעַ יֶעְתַּר לַשָּׁמַיִם
בְּלֶב יָם-אֶגֶיָה1 יוֹרֵד-יָם בַּסָּעַר,
עַנְנֵי חשֶׁךְ גּוֹנְזִים הַיָּרֵחַ,
בְּרַק כֹּכְבֵי-נֹגַהּ.2
אַךְ לַמַּרְגּוֹעַ תְּקַו חֶרֶב תְּרַקְיָה,
אֶרֶץ מָדַי כָּל נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי תֶלִי:
לֹא יַעַרְכוּהוּ פּוֹרְפִירָה וָכֶתֶם
וְאֶבֶן נִבְחָרֶת.
פַּחַד בַּנֶּפֶשׁ — כְּלוּם מִי יְגָרְשֶׁנּוּ:
הֵם לֹא יָפִיצוּ דְאָגָה מְרַפְרֶפֶת
בְּצֵל גַּג תִּפְאָרֶת.
טוֹב לוֹ לַגֶּבֶר שֻׁלְחָן לוֹ צָנוּעַ,
בּוֹ אַךְ מִמְלַחַת מוֹרֶשֶׁת-אָב תּוֹפַע,
פַּחַד לֹא יַעַט וְלֹא יֵצֶר פָּרוּעַ
אֶת שְׁנַת הַנֹּעַם.
בְּקֹצֶר יָמֵינוּ מַה נַּרְבֶּה עַל אֹרַח,
מַה נִטַּלְטֵלָה מֵאֶרֶץ אֶל אָרֶץ?
כְּלוּם בְּיַד אָדָם הַגּוֹלָה מִמּוֹלֶדֶת
מֶנּוּ לִבְרֹחַ?
הַדְּאָגָה הָרָעָה הִיא נִכְנֶסֶת
בָּאֳנִיּוֹת מְצֻפּוֹת פַּח נְחשֶׁת,
לְגוֹנְדָה נִטְפֶּלֶת, קַלָּה מִצְּבִי וְקֶדֶם
זֶה עָב יַסִּיעַ.
לֵב-עַלִּיזִים בַּהֹוֶה הוּא שָׁקוּעַ,
הוּא לֹא יִדְאַג לַבָּאוֹת, יַמְתִּיקֶנּוּ
אֶת-הַמָּרוֹר בְּחִיּוּךְ קַל; בָּאָרֶץ
אֵין כֻּלּוֹ אשֶׁר.
רַב-הַתִּפְאֶרֶת וּקְצַר-גִּיל אֲכִילֶס,5
אֹרֶךְ יְמֵי-טִיתוֹן6 בְּעֹכְרָיו, יְכַוְּצֶנּוּ;
וּמַזָּלִי עוֹד אוּלַי יְחָנֵּנִי
אֶת שֶׁהִשֶּׁךָ.
וַעֲדָרֶיךָ מֵאָה, סְבִיב סִיצִילְיָה
שְׁגַר-פָּרוֹתֶיךָ גּוֹעוֹת, בְּתוֹךְ רֶכֶב-
הָאַרְבָּעָה7 תִנָּשֵׂא, כִּי יִצְהָלוּ;
צֶמֶר כְּפוּל פּוּרְפוּר
יַעַט גּוּפְךָ. נַחֲלָה לִי קְטַנְטֹנֶת
אַךְ מַזָּלִי הוּא, אֲשֶׁר לֹא רִמָּנִי,
הוּא גַם חַנַּנִי מֵרֵיחַ שִׁיר הֶלַס,8
בּוּז לְצַר-עָיִן.
תל-אביב, 1.3.39
-
ים אֶגֶיָה, ים הארכיפלג. ↩
-
הקדמונים הכירו את דרכם בים רק על–פי הכוכבים, ובלילות חושך היה קשה להם. ↩
-
לִיקְטוֹר — משרתו של קונסול ושאר אנשי–מעלה. ↩
-
קוֹנְסוּל — עומד בראש רומא. ↩
-
אכילס בנו של פליס — גיבור מלחמת טרויה, תהילתו היתה גדולה אך ימיו קצרים. ↩
-
טיתון זה היה אחיו של פריאמוס מלך טרויה ובעלה של אורורה (איילת–השחר). לבקשתה של אמו נעשה בן–אלמוות, אלא שלא נתנו לו לא–להזדקן. בסוף ימיו נמאסו עליו חייו הארוכים וביקש את אורורה שתהפוך אותו לחרגול. ↩
-
Quadriga— רכב רתום לארבעה סוסים. ↩
-
הֶלַס — יוון. הורציוס היה מתגאה בזה שהכניס משירת היוונים לספרות הרומית. ↩
מָה הַמְשׁוֹרֵר יִּשְׁאַל מֵאַפּוֹלוֹן,
בְּיוֹם חֲנֻכַּת-דְּבִיר וּנְסֹךְ בּוֹ מִסֵּפֶל
תִּירוֹשׁ2 חָדָשׁ, הוּא מַה יִּתְבָּע?
לֹא מִזְרְעוֹת שְׂדוֹת-סַרְדִּינְיָה3 כָּשִׂים
לֹא עֲדָרִים שֶׁל קָלַבְּרִים4 בַּנֶּגֶב,
אַף לֹא זְהַב-הִינְדוּ עִם שֶׁנְהַבֵּי-צָחַר,
אַף לֹא כָּרִים עַל גְּדוֹת הַלִּירִיס,5
נַחַל שׁוֹקֵט יְלַחְכֵם בְּמֵימָיו.
גֶּפֶן מִקָּלֶס6 זְמֹר, בָּהּ אִם זָכִיתָ,
פְּגַע בְּמַגָּלֶיךָ; וְסוֹחֵר כֶּבֶד-נֶכֶס
יִשְׁתֶּה-יִגְמָא בְּכוֹס שֶׁל כֶּתֶם
יַיִן בִּמְחִיר סְחַר-סוּרְיָה קָנָה7
בְּרוּךְ-הַשָּׁמַיִם: שִׁלֵּשׁ וְרִבֵּעַ
שָׂר אֶת יָם-אַטְלַס שָׁנָה זוֹ, לְלֹא נֶזֶק.8
מַאֲכָלִי שֶׁלִּי — הַזָּיִת,
לִי עֳלָשִׁים וְהַמַּלּוּחַ הַקַּל.
אָנָּא, בֶּן-לַיְטוֹ,9 חָנֵּנִי וְאֵהָנֶה
מֵאֲשֶׁר יֵש לִי, בָּרִיא, רַעֲנַן-רוּחַ;
הֲדַר זְקֵנִים אַל תִּקַּח מֶנִּי,
נָא אַל תַּשֵּׁנִי, אֵלִי, הַכִּנּוֹר.
תל-אביב, 7.1.39
-
בחורף שנת 28 קודם הספירה המקובלת חנך אבגוסטוס קיסר דביר לכבודו של אַפּוֹלוֹן, שהיה מעריצו ביחוד, וכן מצֵבה לנצחון אצל אקטיום. זה נתן להורציוס את הדחיפה לכתוב את השיר. עומד הוא אצל המזבח, נוסך יין מספל ושואל את עצמו, מה ישאל מאת אפולון. לא זהב, לא עדרים, לא שדות, אלא בריות גופא, רוח רעננה ושיבה שיש בה שירה. ↩
-
יין ביכורים, תירוש חדש מבציר השנה. ↩
-
האי סרדיניה היה מפורסם בדגן. ↩
-
קלבריה — חבל בדרום איטליה. ↩
-
לִירִיס — נהר בחבל לַטיום. ↩
-
מקום באיטליה שבימיו של הורציוס הצטיין ביינותיו המעולים. ↩
-
במחיר סחורות סוריה: ארגמן, משי וסממנים. ↩
-
ים–אַטְלַס, אטלס — הרִים במַוְרִיטניה, מלך מַוְריטניה. ↩
-
בן–לַיטו — כלומר, אפולון. ↩
מִנְעִי, לֶבְקוֹנוֹיֶה, פִּיךְ מֵחֲטֹא, אַל בְּמֻפְלָא חֲקֹר!
מַה נִּצְפַּן לִי, מַה לָּךְ מֵאֱלֹהִים. לָמָּה זֶה נַהֲבֹר
בְּמִסְפְּרֵי כַשְׂדִּים,1 יְהִי שֶׁיְּהִי! מוּטָב אָנוּ נִשָּׂא
הֵן סְתָוִים2 רַבִּים — זֶבְס כִּי גָזַר — הֵן אַחֲרוֹן אָתָא,
בְּזַעַם סָבִיב יָחוּל, יַךְ מִשְׁבְּרֵי-קֶצֶף בְּיָם-טִירֶנָה.3
תַּחְכְּמִי וּתְסַנְּנִי4 יַיִן הַטּוֹב, לֹא בְּתוֹחֶלֶת עֶדְנָה
הִיא אִם מְמֻשָּׁכָה. אָנוּ סָחִים, וּבֵינְתַיִם חוֹלֵף
זְמַן צַר-עַיִן וְטָס. נַצְּלִי כָּל-יוֹם: כָּל הַמָּחָר כּוֹזֵב!
ירושלים 16.8.37
נֹעַם חַיֶּיךָ יִגְדַּל מְאֹד, לִיצִינְיוּס,
אִם לֹא בַדֶּרֶךְ, תָּמִיד בְּלֶב יָם-מַיִם,
תִּירָא מִסַּעַר, תֵּשְׂט מֶנּוּ, תִּדְחָקָה
רֶגֶל חוֹף-שֶׁקֶר.
דֶּרֶךְ-הַכֶּתֶם, זֶה שְׁבִיל-הַבֵּינַיִם,
אִישׁ יִבְחָרֶנּוּ — סֻכַּת-סְחִי נוֹפֶלֶת
בֶּטַח יֶחְסָר, אַף יֶחְסָר אִישׁ צָנוּעַ
דְּבִיר מִתְקַנְּאִים בּוֹ.
אֹרֶן גְּדָל-גֶּזַע תַּרְבֶּה תַרְעִידֶנּוּ
רוּחַ, וּצְרִיחַ נִשָּׂא — שִׁבְעָתַיִם
נֶפֶץ יִפֹּל בּוֹ, בְּרָמוֹת הַר-הַסֶּלַע
פֶּגַע הָרַעַם.
לֵב חוֹנֵן דַּעַת — תִּקְוָה לוֹ בַצַּעַר,
פַּחַד מִתַּהְפּוּכוֹת-זְמָן בָּאשֶׁר,
סְתָו גֹּעַל-נֶפֶשׁ יְשַׁלַּח יוּפִּיטֶר
גַּם יְשִׁיבֶנּוּ.
כְּלוּם אִם יֵשׁ צַעַר הַיּוֹם, לְעוֹלָם הוּא?
נֶצַח כֵּן יֶהִי? יָבֹא יוֹם וְקוֹל נֵבֶל
יָעִיר הַמּוּזָה, דְּרוּכָה — וְלֹא עַד נֶצַח
קֶשֶׁת-אַפּוֹלוֹן.
וּבַצָּרָה לָךְ הוֹפַע בְּעֹז-רוּחַ
וְאֹמֶץ לֶב-גָּבֶר; אֲבָל גַּם בְּדַעַת
קוּם הִזְדָּרֵז וֶאֱסֹף מִפְרָשֶׂיךָ —
סַעַר יָפִיחַ.
תל-אביב, 12.1.39
שׁוּר הַסּוֹרַקְטָה1 מַלְבִּין בְּרָב-שֶׁלֶג,
אֵין לוֹ לַיַּעַר דֵּי כֹּחַ לָשֵׂאת אֶת
מַעֲמָסוֹ; עָמְדוּ הַמַּיִם
תַּחַת הַקֶּרַח הָעָב מִלִּזְרֹם.
גָּרֵשׁ בְּעֵצֶיךָ הַקֹּר; בַּכִּירַיִם
שִׂים וְתוֹסִיפָה, וּשְׁפֹךְ מִיֵּינֶיךָ
הַחֲבוּיִים בְּכַד-יְדָתַיִם
בְּנֵי-אַרְבַּעְתַּיִם בְּעַיִן יָפָה.
בְּטַח בַּשָּׁמַיִם! יִרְצֶה וְיַרְתִּיחַ
מַיִם בַּסָּעַר, יִרְצֶה וְיַרְגִּיעַ,
תִּדְהָר זָקוּף לֹא יִתְנַעְנֵעַ,
אֹרֶן עַתִּיק-הַיָּמִים לֹא יִרְעָד.
מַה יּוֹם יָבִיא לָךְ, אַל תַּעֲמֵק שְׁאָלָה,
זְכֵה בְּכָל רֶגַע יְמַן אֱלֹהֶיךָ,
דַּע אַהֲבָה בְּמַנְעַמֶּיהָ,
עֶלֶם, אַל תֵּשְׂטְ מִמָּחוֹל, מִכַּרְכֵּר.
עַד שְׁבְּאִבֶּךָ אַתָּה, וּמְרֻחֶקֶת
הָלְאָה מִמְּךָ הַזִּקְנָה הַזּוֹעֶפֶת,
תּוּר גַּם זִירוֹת וּשְׂדוֹת-הַקָּטֶל,
לַיְלָה עִם לַחַשׁ-אַהֲבָה בְּשַׁעְתָּהּ.
גַּם צְחוֹק נֶחְמֶדֶת נָעִים, בָּא מִסֵּתֶר
קֶרֶן-הַסּוֹד לָהּ וִיגַל מַחֲבוֹאֶיהָ,
וּפְרֹק מַשְׁכּוֹן מִזְּרֹעַ חֶמֶד,
אוֹ מֵאֶצְבַּע תְּסָרֵב לִכְאוֹרָה!
תל-אביב, 26.2.38
-
הר באטרוריה. ↩
מֶצֶנַס הֶחָכָם, בְּאִם תַּאֲמִין לִקְרַטִינוֹס1
הַשַּׂחְקָן הַזָּקֵן, קִיּוּם אֵין, אֵין מֶמֶשׁ לְזֶמֶר
שֶׁחִבְּרָהוּ שׁוֹתֵה-הַמָּיִם. אָכֵן, אֵין גַּם לְכַחֵד כְּבָר:
מִן הַיּוֹם בּוֹ צֵרַף הָאֵל דִּיאוֹנִיסוֹס אֶת-חֶבֶל
הַמְשׁוֹרְרִים הַחוֹזִים2 אֶל קְהַל הַסָּטִירִים וְהַפַוְנִים,
רֵיחַ יַיִן נוֹדֵף מִפִּי כָל-הַמּוּזוֹת עִם בֹּקֶר.
בְּשֶׁבַח הַיַּיִן הִפְלִיג הוֹמֶר הֶחָשׁוּד עַל הַיָּיִן.
אַבָּא אֶנְנִיּוּס3 גַּם הוּא הֲלֹא לֹא פָתַח בְּשִׁיר-לָחֶם
עַד שֶׁגָּמָא מִן הַכּוֹס. "הַשּׁוּק וְכָל שִׁקְתוֹת מֵי לוּבּוֹ4
קֹדֶשׁ כלֻּםָּ לַפִּכְּחִים, וְאָסוּר לַזּוֹעֵף שִׁיר וָזָמֶר!"
וּמִיּוֹם בָּא כְרוּזִי זֶה5 לֹא פָסְקוּ מְשׁוֹרְרֵינוּ
מִן הַשְּׁתִיָּה בַּלֵּיל, מֵהָפִיץ כָּל-הַיּוֹם רֵיחַ חָמֶר.
מַמָּשׁ לוּ אִישׁ יָצָא יָחֵף וְרֹאשׁוֹ לוֹ פָרוּעַ,
וְאַדַּרְתּוֹ קְצָרָה, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: אֲנִי קָטוֹן,6
מַעֲשֵׂי קָטוֹן בְּיָדָיו: אִישׁ תְּרוּמוֹת וְרַב-חֶסֶד?
מַעֲשֶׂה בְּנִין-יַרְבַּס7 אָדָם שֶׁקִּנֵּא בְּטִימוֹגֶנֶס:8
בָּא לְהַרְאוֹת תַּרְבּוּתוֹ בְּקוֹל רָם — סוֹפוֹ יָצָא בְּשָׁבֶר!
כִּי הַבָּא לְחַקּוֹת, מוּמוֹ שֶׁל אַחֵר יַכְשִׁילֶנּוּ.
אִם פָּנַי מַחְוִירִים, מִיָּד מֵי-כַּמּוֹן9 הֵם יִגְמָאוּ.
הוֹי הוֹי הַמְחַקִּים! וְאִי לְךָ בֶּהֱמַת-הַסֵּבֶל,
הוֹי כַּמָּה וְכַמָּה כְּבֵדִי עוֹרַרְתֶּם בְּרָב-שֶׁרֶץ
גַּם אֶת-צְחוֹקִי לָכֶם! רִאשׁוֹן בַּצִּיָּה כִּי דָרַכְתִּי,
בֵּין הַמַּעְפִּילִים, עִקְּבוֹת אִישׁ אַחֵר לֹא נָחוּנִי,
הַבּוֹטֵחַ בְּעַצְמוֹ יִהְיֶה אַךְ הוּא רֹאשׁ לְחֶבֶל!
כִּי הִכְנַסְתִּי רִאשׁוֹן הַיַּמְבִּים שֶׁל אַרְכִילוֹכוֹס10
בַּשִּׁירָה הָרוֹמִית, דְּמוּת בַּמִּשְׁקָל וּבָרוּחַ,
וְלֹא בַּחֹמֶר, בְּמִלִּים כָּאֵל שֶׁנִּחֲתוּ בְּלִיקַמְבֶּס.11
כְּלוּם תָּבֹא לְקֹצֵץ בַּזֵּר עַל רֹאשִׁי לְתִפְאֶרֶת,
יַעַן יָרֵאתִי לְשַׁנּוֹת הַחֵן וְהַקֶּצֶב בַּזָּמֶר?
גַּם סַפְּפוֹ12 הַגַּבְרִית בְּעִקְּבוֹת אַרְכִילוֹכוֹס הָלָכָה,
גַּם אַלְקֶאוּס13 בְּכָךְ, שׁוֹנֶה בַּסִּדּוּר וּבַתֹּכֶן,
אֶפֶס שֶׁאֵינִי מְלַכְלֵךְ חוֹתְנִי בְּמַחְרֹזֶת מַשְׁחֶרֶת,
אֶת-צַוַּאר הַכַּלָּה שִׁירַת-זִלְזוּלַי לֹא חוֹנָקֶת.
אִישׁ לֹא יְדָעוֹ לְפָנִים אֲנִי הֶרְאֵיתִין לְעַם-רוֹמָא.
כְּלוּם לֹא יָאֶה לַעֲלֹץ לְאִישׁ בֶּחָדָשׁ יְזַכֵּנוּ,
אִם טוֹבִים בּוֹ קוֹרְאִים, וְהוּא גַם נִשָּׂא עַל כַּפָּיִם?
וְאִם לָדַעַת תִּרְצֶה, מַדּוּעַ קוֹרְאִי, שֶׁבַּבַּיִת
בִּי קוֹרֵא-מִתְעַנֵּג, בַּחוּץ יְזַלְזֵל וִיחָרְפֵנִי?
אֵין אֲנִי בָא לָצוּד קוֹלוֹת פִּרְחָחִים קַלֵּי-דָעַת,
לֹא בְפַת-עֶרֶב חִנָּם וְלֹא בְשִׂמְלָה מִתְנַוְנֶוֶת.
אֵין דַּרְכִּי לְשַׁמֵּשׁ גַּם לַמְפֻרְסָמִים אִישׁ-שׁוֹמֵעַ
אוֹ נוֹקֵם, מִתְאַבֵּק לְיַד דּוּכְנֵי מְדַקְדְּקֵינוּ.14
“כָּאן מְקוֹר הָרָעָה!”15 וְאִם אֶעֱנֶה: אֲנִי בּשְׁתִּי
בְּתֵיאַטְרוֹן מָלֵא לָבֹא בִּדְבָרִים שֶׁל מַה-בְּכָךְ לִי,
יַעֲנֵנִי: "אַךְ צְחוֹק תִּבְחַר לְךָ! לְאָזְנֵי יוּפִּיטֶר
תִּשְׁמְרֵם מִשְׁמֶרֶת. תֹּאמַר אָנֹכִי וְאַפְסִי עוֹד
נֹפֶת-שִׁירִים לְהַטִּיף, יָפִים בִּשְׁבִילךָ!" הִתְיָרֵאתִי
וְאֶגַּע בְּחָטְמוֹ, וּכְדֵי לִמָּלֵט מִצִּפָּרְנוֹ הַמְחֻדֶּדֶת.
“רַע בְּעֵינַי הַמָּקוֹם! אֶקְרָא: נָא, הַפְסֵק הַמִּלְחָמֶת!”
צְחוֹק גּוֹרֵר אַחֲרָיו קִנְאָה פְזִיזָה וְגַם כָּעַס,
כַּעַס גּוֹרֵר מַשְׂטֵמָה, וְהַמַּשְׂטֵמָה — קְרַב-מָוֶת.
-
קְרָטִינוּס — שחקן מפורסם בשעתו, יוצר ה“קומדיה” באתונה וחובב יין, חי בימיו של אריסטופנס. ↩
-
החוזים היו, לדעתם של היוונים, נתונים להשפעת אל–היין, דיאוניסוס. ↩
-
אֶנְנִיּוּס — משורר מפורסם. ↩
-
Puteal Libonis. לפי דבריו של פסטוס, עמד אותו בור–מים סמוך למקדש Sacellum, מעין בור מים בצורת מזבח ובלי גג. ↩
-
רבים מן המלומדים התחבטו בשאלה, מי הכריז על זה. לפי השיר מובן: שכרוז זה — אינו אלא דברי ליצנות של הורציוס. ↩
-
פילוסוף ידוע בחיבתו לַישן ובשנאה לכל חדש, מפורסם במידות טובות. ↩
-
נראה שדי היה לרמז זה, ומצנס הבין הכל. הרומים העריצו מאוד את כשרון הדקלום. טימוגנס היה מפורסם בזמנו, והיו קוראים אותו לסעודות ליהנות מדקלומו. מַוְרִי אחד, בשם קורדוס, שהורציוס קורא לו נינו של יַרְבַּס, על שמו של אחד ממלכי המַוְרים (יַרבַּס), שרצה להירָאות כרומי מודרני ויצא בשבר; לדעתם של אחרים נבקע לו עורק. ↩
-
במקור “טִיטוֹגֶנֶס” צ“ל ”טִימוֹגֶנֶס" — הערת פרוייקט בן יהודה. ↩
-
מֵי–כַּמּוֹן שימשו סגולה לחִוורון. ↩
-
לארכילוכוס מייחסים כמה משקלים של שירים, ביחוד צורת האפודים; היה משורר מפורסם מאוד בזמנו (בין האולימפידה ה–15 ל–30) והיו מפחדים משיריו השנונים, שעל–ידיהם היה מביא לפעמים בני–אדם לידי יאוש. ↩
-
מספרים כי ליקַמבֶּס ובתו קליאובולה ועוד שתי בנות הלכו וחנקו עצמם מפני שירי הקלס שכתב ארכילוכוס לאחר שקליאובולה לא רצתה להינשא לו. זה היה מן הנימוס בימיו של הורציוס, שיקרא אדם מיצירותיו שלו בפרהסיה, לפני המון מתאסף לשם זה בתוך אולם גדול, המחבר היה עולה לדוכן וקורא; ברדתו היה זוכה למחיאות כפיים והוא היה מודה ומבטיח Reciprocum, וביום השני היה עומד בדיבורו, עומד לשמוע דברי חברו. ↩
-
סַפְּפוֹ — המשוררת המפורסמת מהעיר מיטילנה אשר באי לסבּוס, שהיתה חובבת נערות. ↩
-
אַלְקֶאוּס — משורר יווני לירי. ↩
-
באין עיתונים, היו החברים האלה, רובם מורי הנוער הרומאי בספרות, גם המבקרים, והסופרים מעוטי הכשרון, מטריחים עצמם למצוא חן בעיניהם. הורציוס האמין, כי לו אין כל צורך בנימוס כגון זה, אבל בימיו לא היה, באמת, חביב על הקהל ולא רבים הודו בכשרונו. ↩
-
במקור Hinc illae lacrimae — “מכאן הדמעות הללו”; כאן מקור הדמעות. ↩
כְּרִיסְפּוּס סָלוּסְטוּס,1 שׂוֹנֵא-הַמַּטְבֵּעַ!
אֵין לוֹ לַכֶּסֶף כָּל גּוֹן אִם יַצְפִּינוֹ
אֵפֶר צַר עַיִן,2 שִׁמּוּשׁ בְּמוֹ דַעַת
יְשַׁו לוֹ הַזֹּהַר.
שֵׁם פְּרוֹקוּלֶאוּס3 יִנּוֹן עַד בְּלִי שֶׁמֶשׁ,
כִּי נָטַר חֶסֶד-אָבוֹת לְאָחִיהוּ:
מַעְלָה תַּעֲלֶנּוּ תְהִלָּה בִּכְנָפַיִם
לֹא תִתְפָּרֵדְנָה.4
כְּבשׁ אֶת יִצְרְךָ וְתַרְחִיב גְּבוּלוֹתֶיךָ,
מִשֶּׁהָיִיתָ שׂוֹרֵר בְּלוּב וְגַדֶס5
וּמַמְשְׁלוֹתֶיךָ יַבֶּשֶׁת וְיַבֶּשֶׁת
שֵׁבֶט הַפּוּנִים.6
רָב הִידְרוֹקָן7 רָע, אִם לוֹ תִּכָּנַע,
מַיִם תַּרְוֶנּוּ, אִם אֵינְךָ מַבְרִיחַ
חֳלִי מֵעוֹרְקֶיךָ וְרִפְיוֹן שְׁרִירֶיךָ
עַל גּוף הַצָּחַר.
יַעַל פְרָהָטֶס8 שׁוּב כֵּס אָבִיו כֹּרֶשׁ,
כְּלוּם יְכַנּוּהוּ חַכְמֵי-לֵב צָלֵחַ?
הֵם לַהֲמוֹן-עָם אוֹמְרִים: אַל תָּתוּרוּ
אַחַר דְּבַר שָׁקֶר.
כֶּתֶר תִּפְאֶרֶת, מִמְשַׁל-עָם בָּטוּחַ,
זֵר עֲלֵי-דַפְנָה — מֵהֶם אַךְ לְגֶבֶר
עַיִן מַבֶּטֶת לוֹ בְּרָב אוֹצְרוֹת חֶמֶד,
וְאֵינָהּ נִרְתָּעַת.
תל-אביב, 5.1.39
-
מידידי המשורר, בן אחותו של ההיסטוריון המפורסם, שהיו לו מכרות מתכת. ↩
-
כלומר, עד שהוא טמון באדמה. ↩
-
מפּרשי רומא, מפורסם באהבתו את אֶחיו, שחלק אתם שוב את נחלתו, לאחר שהם איבדו את שלהם במלחמה. ↩
-
כנראה, רמז לכנפיים שעשה לו דדלוס בנוצות ודונג, שנמסו כשקרב אל השמש. ↩
-
עיר גַדֶס (Gades) בספרד, עכשיו Cadix. ↩
-
הפונים, הם הקרתגאים שישבו באפריקה והיו להם מושבות בספרד. ↩
-
הִידְרוֹקָן —מחלה הנגרמת מהצטברות מים בראש או בחלל הבטן. ↩
-
פְרָהָטֶס — מלך הפרתים, אכזר מאד, וגירשוהו מן המלוכה, אחרי–כן שוב עלה על כסא–מלכותו. ↩
שִׁמְעִי, פִידִילָה1 אִשָּׁה אִכֶּרֶת,
אִם בַּמּוֹלָד2 אַתְּ פּוֹרֶשֶׂת כַּפַּיִךְ
שָׁמָיְמָה, כְּדֵי תֵת לִתְרָפַיִךְ
פְּרִי, לְבוֹנָה וַחֲזִיר רַעַבְתָן.3
רוּחַ דָּרוֹם4 הַשּׂוֹרֶפֶת לֹא תֶהִי
בַּעֲנָבַיִךְ, קָמַת שְׂדוֹתַיִךְ
הַשִּׁדָּפוֹן הוּא לֹא יַכֶּנָּה,
שְׁגַר רְחֵלַיִךְ מִקֹּר לֹא יִירָא.
בְּחֹרֶשׁ אַלְגִּידוּס5 הַנֶּחְפֶּה בַּשֶּׁלֶג,
בְּצֵל אֲשָׁלִים וְאִילָנֵי הַקֹּדֶשׁ
אוֹ בְעִשְּׂבֵי עִיר אַלְבִּי
יִרְעוּ עֲדָרִים עֲתִידִים לִנְפֹּל.
בְּתַעַר הַכֹּמֶר, כִּי אַתְּ אֵין לָךְ צֹרֶךְ,
לָמָּה לִשְׁפֹּךְ לָךְ דְּמֵי עוֹלוֹתַיִךְ,
דַּם תְּמִימִים? עִטְרִי תְּרָפַיִךְ6
בְּחֵלֶף-הַיָּם וַהֲדַס הַשָּׁבִיר.
גַּם יָד דַּלָּה, כִּי תִגַּע בַּמִּזְבֵּחַ,
וּמִנְחָתָהּ לֹא עָלְתָה בְּרָב כֶּסֶף —
פַּת בַּמֶּלַח, וּמְעַט כֻּסֶּמֶת
לֵב הָאֵלִים הַקָּשִׁים יְרַכְּכוּ.
7.4.38
אַשְׁרֵי אָדָם רָחוֹק, כְּבֶן דֹּרוֹת קְדוּמִים,
מִכָּל רִבִּית וְעִסְקֵי דָמִים,
כִּי בִשְׁוָרָיו שֶׁלּוֹ הוּא יַחֲרשׁ אָבִיב
נַחֲלָתוֹ — חֶלְקַת אָבִיו;
עָלָיו לֹא יְהַלֵּךְ אֵימִים שוֹפַר אוֹיֵב,
אַף לֹא יֵחַת מִיָּם זוֹעֵף;
יִפְסַח עַל בָּתֵּי-דִין, מִפְתָּן גֵּאֶה וָרָם
בְּבֵית הַמּוּרָמִים מֵעָם;
אֶלָּא יֵשֹ שֶׁיִּקְשֹׁר אֶל צַפְצָפוֹת רָמוֹת
שׂוֹכוֹת הַגֶּפֶן הַתַּמּוֹת,
אוֹ יֵשׁ שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בַּעֲדָרִים גּוֹעִים
הַרְחֵק בָּעֲמָקִים תּוֹעִים;
אוֹ בְמַגָּל קוֹצֵץ בְּדָלִיּוֹת צִיּוֹת,
מַרְכִּיב תַּחְתָּן אַךְ פּוֹרִיּוֹת.
אוֹ דְבַשׁ סָחוּט יַנִּיחַ בִּטְהוֹרִים כֵּלִים,
אוֹ בָא גוֹזֵז אֶת הָרְחֵלִים.
הַחֹרֶף כִּי יָרִים רֹאשׁוֹ מִן הַשָּׂדוֹת
כֻּלּוֹ עָטוּר רַכִּים פֵּרוֹת,
מַה-יַּעֲלֹז בּוֹצֵר הָאַגָּסִים בַּזְּמָן
אוֹ עֲנָבִים כְּעֵין אַרְגָּמָן
יַקְרִיב, פְּרִיאַפּוּס,1 לָךְ, וּלְךָ מִן הַמְעֻלִּים
אַבָּא סִילְוָן נוֹטֵר-גְּבוּלִים.
כִּי מַה-נָּעִים לִשְׁכַּב בְּצֵל אַלּוֹן עַתִּיק
אוֹ בְעֵשֶׂב מְתַפֵּשׂ מַחֲזִיק,
עֵת בְּגָדוֹת רָמוֹת הַמַּיִם נִגָּרִים,
צִפּוֹר קוֹבֶלֶת בִּיעָרִים,
וּמַעְיָנוֹת הוֹמִים מִתּוֹךְ זְרָמִים נוֹפְלִים,
מַשִּׁיבִים חֲלוֹמוֹת קַלִּים.
וּבְעֵת עוֹנַת סְתָו יוּפִּיטֶר-הַמַּרְעִים,
אוֹצֶרֶת שֶׁלֶג וּגְשָׁמִים,
יַכְנִיס אֶת הַחֲזִיר-מִיַּעַר בְּמלְכֻּדְתּוֹ
בְּעֶזְרַת כְּלָבִים רַבִּים אִתּוֹ,
אוֹ רֶשֶׁת קְלוּשָׁה עַל כַּן חָלָק עוֹלֵל,
מוֹקֵשׁ עָרְמָה לְקִיכְלִי זוֹלֵל,
וְזוֹ אַרְנֶבֶת חֲרֵדָה וְגַם עָגוּר מוּעָף
פַּחִים יִתְּנוּ לוֹ שַׁי יִתְאָו.
כָּל צַעַר אַהֲבָה רָעָה מִי לֹא יִשְׁכַּח.
כָּל דְּאָגָה בֵּין כָּךְ וְכָךְ?
בִּפְרָט אִשְׁתּוֹ אִם צְנוּעָה וַחֲשׁוּקָה
בְּטַף וּבַיִת עֲסוּקָה,
טְרוּדָה בְשֶׁלָּהּ כְּבַת-סַבִּינָה וְכִנְשׁוֹת
הָאַפּוּלִים שְׁזוּפוֹת שְׁמָשׁוֹת,
וְאִם תְּמַלֵּא בְעֵץ יָבֵשׁ כִּירָה קְדוֹשָׁה
עַד בַּיְתָה שָׁב עָיֵף אִישָׁהּ,
עֶדְרָהּ עַלִּיז תִּסְגֹּר בְּבֵין זְרָדִים קְלוּעִים,
תִּמְשֹׁךְ בַּעֲטִינִים מְלֵאִים,
אוֹ מֵחָבִית תּוֹצִיא תִירוֹשׁ מָתוֹק, תַּכְשִׁיר
אֲרֻחָתָהּ שֶׁלֹּא בִמְחִיר —
כְּלוּם יַעֲלוּ צִדְפוֹת-לוּקְרִין עַל טַעְמָהּ,
תִּנְעַם פּוּטִית אוֹ אַבְרוֹמָה,
אִלּוּ גְרָפַתָּה פֹּה אֶל יָם טִירֶן, הַכְּרָךְ,
סוּפָה פָרְצָה בְיַמֵּי מִזְרָח?
וּלְקֵבָתִי הֲיֶעֱרַב קוֹרֵא יוֹנִי
וְשֶׂכְוִי-פַרְעֹה אַפְרִיקָנִי
מִזַּיִת שֶׁחָבְטוּ מִדָּלִיָּה שְׁמֵנָה
בַּעֲצֵי הַזַּיִת בַּגִּנָּה,
אוֹ מֵחָמִיץ חוֹבֵב כָּרִים, וּמֵחֶלְמִית
חוֹלֶצֶת מְעִי מִכְּאֵב מַתְמִיד,
מִשֶּׂה טָבוּחַ בְּחַג טֶרְמִין בַּהִלּוּלָא,
מִגְּדִי מִפִּי זְאֵב גְּזֵלָה?
נָעִים לִרְאוֹת בְּיוֹם הַזֶּבַח בַּבִּיתָן
הַצֹּאן שָׁבוֹת מִמַּרְעִיתָן,
לִרְאוֹת שְׁוָרִים בְּעָיְפָם שָׁבִים אֶל הַמְּנוּחָה,
נוֹשְׂאִים מַחֲרֵשָׁה הֲפוּכָה,
לִרְאוֹת הָעֲבֻדָּה בְּבֵית עָשִׁיר צְפוּפִים
סָבִיב אל בְּרַק כָּל-הַתְּרָפִים!
(אַלְפֶיוּס הַמַּלְוֶה בְּרִבִּית הוּא שָׂח זֹאת —
כִּמְעַט הָיָה אִישׁ-אֲחֻזּוֹת,
כִּנֵּס בְּיוֹם רִאשׁוֹן לַחֹדֶשׁ מָמוֹנוֹ,
וּבְעוֹד יָמִים — הִלְוָה אוֹתוֹ).
-
אלוהות המיתולוגיה הרומית. ↩
גַּם נְעָרוֹת הֵן נִצַּחְתִּי אָנֹכִי,
גֶּבֶר אִישׁ-חַיִל, נִלְחָם וְלֹא בְלִי שֶׁבַח.
עִם גְּמַר הַקְּרָב אֶתְלֶה הַזַּיִן
גַּם אֶת הַנֵּבֶל עַל גַּבֵּי הַקִּיר,
אֶבֶן צַד שְׂמֹאל זוֹ בִּדְבִיר תִּנְצְרֶנּוּ
וֶנוּס-הַמַּיִם, פֹּה, פֹּה תְנִיחֵמוֹ:
לַפִּיד מַזְהִיר, קַנְטָר1 וְקֶשֶׁת,
שֶׁאֵימָתָם עַל כָּל שַׁעַר סָגוּר.
הוֹי, בַּת-שָׁמַיִם! אַתְּ הַמּוֹלֶכֶת
בְּקַפְרִיסִין וּמוֹף, זָר לָהּ שֶׁלֶג תְּרַקְיָה,
אָנָּא, מַלְכָּה, פַּרְגּוֹל הָרִימִי
עַל גַּבֵּי כְלוֹאָה הַגַּאַוְתָנִית!
תל-אביב, 2.10.39
-
מוט ברזל לקרקר קיר. ↩
אֲהָהּ, שְׁנוֹתֵינוּ, פּוֹסְטוּמוּס, פּוֹסְטוּמוּס,
חִישׁ תְּעוּפֶינָה, וּבַחֲסִידוּת לֹא
תַּרְחִיק קְמָטִים, זִקְנָה תּוֹקֶפֶת,
מָוֶת שֶׁאֵין מִי יַעֲמֹד בְּפָנָיו.
אַף אִם תִּזְבַּח לוֹ יוֹם יוֹם שְׁלשׁ מֵאוֹת
פָּרִים; אַךְ פְּלוּטוֹן1 הֵן לֹא תְפַיְּסֶנּוּ.
זִרְמוֹ עֲנָק-מְשֻלָּשׁ מַכְרִיעַ,
אוֹתוֹ הַזֶּרֶם עֲתִידִים כֻּלָּנוּ —
כָּל בָּאֵי-אֶרֶץ — כִּי עוֹד נַעַבְרֶנּוּ,
הֵן מְלָכִים וְיוֹרְשֵׁי הָעֶצֶר,
הֵן יוֹגְבִים וּבְנֵי-כְפָר מִסְכֵּנִים.
אַךְ שָׁוְא נִרְחָקָה מִקְּרַב-דָּם וָקָטֶל,
מִמִּשְׁבָּרֵי-גַעַשׁ יָם-אַדְרִיָּה יָעַר,
אַךְ שָׁוְא נִפְחַד מֵעֹצֶר רוּחַ-
נֶגֶב מַזֶּקֶת בַּחֹרֶף וּסְתָו.
נֵרֵד כֻּלָּנוּ אֶל גְּדוֹת הַקּוֹצִיטוּס4
הַמִּתְמַהְמֵהַּ, אֲשֶׁר שָׁם יְעֻנּוּ
הַדָּנָאִידוֹת אַף סִיזִיפוּס5
בָּעֲבוֹדָה עַד סוֹף כָּל הַיָּמִים.
נִטּשׁ שָׂדֵנוּ, הֵיכָל וְרַעְיַת-חֶמֶד,
מִכָּל עֵצֵינוּ נָטַעְנוּ בְגַנֵּנוּ
אַךְ אֵי אֵלֶּה בְרוֹשִׁים יְלַוּוּ
אֶת-אֲדוֹנֵיהֶם זֶה קְצַר-הַיָּמִים.
יוֹרֵשׁ יֵינֶךָ — גְּנַזְתּוֹ, וְשׁוֹמְרִים לוֹ
מַפְתְּחוֹתֶיךָ מֵאָה — יִשְׁפְּכֵהוּ
עַל הָרִצְפָּה, וְטוֹבִים יֵינֶיךָ
מִתִּירוֹשָׁה שֶׁל כֵּרַת-כְּמָרִדים.
23.2.38
מֶרְקוּר1 נִין-אַטְלַנְט, הַנּוֹתֵן אִמְרֵי-שָׁפֶר,
שֶׁבִּדְבָרֶיךָ הָפַכְתָּ עַם פֶּרֶא,
זֶה אַךְ נוֹלַד, לְשַׁחֵר לְהֶדֶר
בְּתוֹךְ פָּלֶסְטְרָאוֹת;2
לְךָ שִׁיר אָשִׁירָה, הוֹי, שְׁלִיחַ-יוּפִּיטֶר
וְכָל-גָּרֵי שָׁחַק, אֲבִי תּוֹפְשֵׂי נֵבֶל;
כִּי אִם רָצִיתָ, עָרוּם וּבָדוּחַ,
תִּשָּׂא מַלְקוֹחַ.
פַּעַם נָהַגְתָּ שְׁוָרָיו שֶׁל אַפּוֹלוֹן,3
בּוֹ הִתְנַכַּלְתָּ — גּוֹעֵר הוּא עוֹדֶנּוּ
בְּקוֹל רָם בַּנָּעַר — וְהַשֶּׁלֶט אֵינֶנּוּ.
צָחַק אַפּוֹלוֹן.
גַּם אֶת-פְּרִיאַמוֹס כָּבֵד בְּכָל-עשֶׁר
בְּלֶכְתּוֹ מֵאִילְיוֹן לְבֶן-אַטְרֶס4 נָהַלְתָּ;
הִתְעָה כָּל-קַסְטְרוֹת-תֵּיסַלְיָה5 וְאוּרֶיהָ
כָּל שׂוֹנְאֵי-טְרוֹיָה.
נֶפֶשׁ חָסִיד הֵן אַתָּה תִּנְהָגֶנָּה
אֶל נְאוֹת-נִיחוֹחַ, בְּמַטֵּה-פָז תַּכְנִיעַ,6
לָכֵן יָקַרְתָּ לְאֵלִים דָּרֵי-מַעַל
גַּם דָּרֵי-מָטָּה.
תל-אביב, 12.3.39
-
מֶרְקוּר — בעברית גם מרקוליס — מניניו של אטלַנט, אלוהות העָרמה, המסחר והמליצה. הוא היה גם שליחם של האלים. ↩
-
מקום להתעמלות (Palestra nitida uncta). הואיל והמתעמלים משחו את גופם בשמן. ↩
-
הוא נהג את בקרו של אפולון, ועד שזה גוער בו גנב ממנו את האשפה, ואפולון צחק לזאת. ↩
-
פריאמוס מלך טרויה הלך לפדות את גופת בנו הקטור מידי אכילֶס ואתו כופר עצום. בעזרת אל מלַווהו עלה הדבר בידו, שלא השגיחו בו השומרים אצל המשואות. ↩
-
כלומר, היוונים. ↩
-
מֶרקור ליווה את נפשות המתים לעולם שכולו טוב, והיה רודה בהן במטה הפז שלו. ↩
הִצַּבְתִּי לִי צִיּוּן נִצְחִי מִנְּחשֶׁת זֹה,
רָם עַל פִּירָמִידוֹת עוֹמְדוֹת בְּהוֹד-מַלְכוּת,
לֹא יִצְלְחוּ עָלָיו מִטְרוֹת-אוֹן מְאַכְּלִים,
סוֹעַת-צָפוֹן עַזָּה אַף לֹא הֲמוֹן שָׁנִים,
יוֹבְלוֹת רַבִּים מִסְּפוֹר בְּמֵרוֹץ הָעִדָּנִים.
כִּי לֹא כֻלִּי אָמוּת; מִכִּלָּיוֹן חָרוּץ
אֶפְרַח בְּמַהֲלָל חָדָשׁ, עַד שֶׁכֹּהֵן עוֹלֶה
בַּקַּפִּיטוֹלִיּוֹן עִם שַׁתְקָנִית עַלְמָה 1
לִי יֵאָמֵר: בְּמָקוֹם יִסְעַר בְּאוֹן הָאַבְפִיד 2
וּבְאֶרֶץ חֲרֵבָה, אֲשֶׁר שָׁם דַּבְן מָלַךְ, 3
רוֹדֶה בְּעַמִּים פְּרָאִים, מִשְׁפַל דַּרְגָּה עָלָה,
וְהוּא רִאשׁוֹן הִכְנִיס נִגּוּן-יָוָן בְּתוֹךְ
שִׁירַת הָאִיטַלְקִים. נָא, מֶלְפּוֹמֶנָה, שְׂאִי 4
אֶת-מִפְעָלִי שֶׁלִּי וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה
לִי מִדַּפְנֵי-דֶלְפֵי עִטְרִי כְּלִיל לְרֹאשִׁי. 5
ירושלים, 2.11.1932
Faune, Nympharum… / הוראטיוס, תרגם שאול טשרניחובסקי
הוֹי, פַוְן1 חוֹבְבִי אֶת-נִימְפוֹת הַמֹּרֶךְ,
בְּפָקְדְךָ אֶת גְּבוּלַי, כָּל-שְׂדוֹת שֶׁמֶשׁ,
אָנָּא, לְאַט לְךָ (בְּצֵאתְךָ וּבְבֹאֶךָ)
עִם טְלֵה הָעֵדֶר.
כִּי בֶן שָׁנָה רַךְ יִכְרַע לְךָ גֶּדִי,
לֹא תֶּחְסַר גַּם אַתָּה, יְדִיד וֶנוּס,2
רָב כַּדֵּי-יָיִן, יִרְבֶּה הַנִּיחוֹחַ
עַל הַמִּזְבֵּחַ.
אָז יִשְׁתַּעֲשֵׁעַ הַבְּעִיר עַל כַּר-עֵשֶׂב,
וּכְשֶׁיַּגִּיעַ יוֹם נוֹנֵי-דֶצֶמְבֶּר,3
חָג לְעַם הָאָרֶץ בַּכָּר עִם מִקְנֵהוּ
בְּעֹנֶג מַרְגּוֹעַ.
זְאֵב יַעַשׂ דֶּרֶךְ בֵּין צֹאן עַזּוֹת רוּחַ,
יַעַר פּוֹרֵחַ יִזְרֹק לְךָ עָלֵהוּ,
עֶבֶד דָּשׁ בְּרֶגֶל קַרְקַע נִמְאֶסֶת
שָׂשׂ בַּמַּחְנָיִם.
תל-אביב, 19.1.38
עִיר הַקַּנְטַבְּרִים3 שׂוֹנְאֵי קְשִׁי עֻלֵּנוּ,
וְאֶל שְׁנֵי הַסִּירְטִים, יָם אַפְרִיקָה נֶצַח
יַךְ שָׁם בְּגָעַשׁ.
טִיבּוּר4 אֶבְחַר לִי, הָעִיר יְסָדוּהָ
חֶבֶר אַרְגֶּאִים,5 אֶזְקַן — שָׁם אָנוּחָה
שְׂבַע-יָם וָדֶרֶךְ, עָיֵף מְאֹד וְיָגֵעַ
מִן הַמִּלְחֶמֶת.
אֶפֶס אִם שָׁמָּה גְזֵרָה הִיא וְלֹא אָבוֹא,
אֵרְדָה עַד נַחַל גָּלֶזוּס הַנּוֹחַ
לְצֹאן כִּבְדַת-צָמֶר, חַוּוֹת אִישׁ לָקוֹנְיָה,6
מֶשֶׁק פָלַנְטוּס.7
קֶרֶן חִמַּדְתִּי, מִכָּל קְצוֹת הָאָרֶץ
לִי מְחַיֶּכֶת: דִּבְשָׁהּ דְּבַשׁ הִימֶטוֹס,8
זַיִת פּוֹרֵחַ עוֹלֶה בָהּ עַל זֵיתֵי
כֶּרֶם וֶנַפְרוּם.9
אֹרֶךְ אָבִיב שָׁם וּסְתָו חַם, יַנְחֶנּוּ
גֶּפֶן כְּרָמֶיהָ אֵינֶנָּה נוֹפֶלֶת
מִן פְּרִי-פָלֶרְנוּס.13
זֶה נוֹף הֶחָמֶד, טִירוֹת הַתִּפְאֶרֶת,
הֵן קוֹרְאוֹת שְׁנֵינוּ, וּפֹה גַם תָּסוּכָה
נֶסֶךְ — עַל אֵפֶר יְדִידְךָ-מְשׁוֹרְרֶךָ —
אֶת דִּמְעוֹתֶיךָ.
תל-אביב, 18.1.38
-
אחד מידידי המשורר. ↩
-
עיר באספמיה. ↩
-
עם פרא שחי בצפונה של אספמיה. ↩
-
עיר בלטיום. ↩
-
שבט יווני. ↩
-
נהר בקלבריה (באיטליה). ↩
-
מייסדה של עיר טרגֶט, בא לשם מאשפרטה. ↩
-
הר ביוון עשיר בדבש. ↩
-
עיר בקמפניה, מפורסמת בזיתיה הטובים. ↩
-
[10] הגדול באלי הרומים. (במקור הופיעה כאן ההערה הבאה, על בככוס — הערת פרוייקט בן יהודה) ↩
-
בַּכּכוֹס — אלוהות היין במיתולוגיה של היוונים. (במקור הופיעה כאן ההערה הקודמת, על יופיטר — הערת פרוייקט בן יהודה) ↩
-
גבעה סמוכה לטַרגט, מפורסמת בגפנים. ↩
-
כיכר סמוכה להר מַסיקוֹס, מפורסמת ביינהּ הטוב. ↩
אִישׁ בַּר-לֵבָב, אָדָם נְקִי כַּפַּיִם,
לָמָּה לוֹ קֶשֶׁת וְרֹמַח הַמַּוְרִים?
לָמָּה לוֹ תַעַר הֲרֵה חִצֵּי-רַעַל?
תַּעַן לִי, פוּסְקוּס.
גַּם-כִּי בַּסִּירְטִים1 יֵלֵךְ, בְּנוֹף-נֶגֶב,
גַּם-כִּי יֵט אֹרַח בְּיַעַר קַוְקַזוּס
צַר-לֵב בְּאוֹרֵחַ, אוֹ בְּחֶבֶל הַפֶּלֶא
רְחוּץ מֵי הִידַסְפֶּס.2
יַעַן פְּגָשַׁנִי בְּיַעַר סַבִּינָה
זְאֵב — וְאֵין לִי נֶשֶׁק — פִּי שִׁיר לְלָלָגֶה,3
בָּא — מְטַיֵּל לִי מָרוֹם עַל כָּל צַעַר —
רָאָה וַיָּנֹס.
אֵין כַּמִּפְלֶצֶת בְּאַפּוּלְיָה,4 בָּאָרֶץ
זוֹ הַזּוֹעֶמֶת, עַל הַרְרֵי אֹרֶן;
טֶרֶם תִּוָּלֵד כְּמוֹתָהּ בְּמִדְבַּר יוּבָּה5
הַזָּן בְּנֵי-לָיִשׁ.
קוּם הֲבִיאֵנִי אֶל אֶרֶץ הַקֶּרַח,
וְאֵין בָּהּ כָּל-רוּחַ חַמָּה עֵץ-לוֹטֶפֶת,
בְּעוֹלְמוֹתָיו יֵרְדְּ יוּפִּיטֶר6 בְּזַעַם
בְּעַרְפִלֵּי חשֶׁךְ.
קוּם הֲבִיאֵנִי קָרוֹב אֶל פְּנֵי שֶׁמֶשׁ,
אֶל-מַעְגְּלוֹתֶיהָ בְּכִכָּר לֹא נוֹשֶׁבֶת —
חֵן-צְחוֹק לָלָגֶה אַךְ הוּא יְעַנְּגֵנִי
וְלַהַג לָלָגֶה.7
תל-אביב, 7.1.39
-
שני שרטונים בצפון ים אפריקה. ↩
-
הנהר הידַספֶּס מעלה על הדעת את כל האגדות הקשורות עם הינדו. ↩
-
בשם זה ובצלצולו כבר יש מן הפטפוט והלהג. ↩
-
חבל בדרום איטליה. בכלל, כאן הגזמה מתוך ליצנות. ↩
-
נומידיה, ממלכתו של המלך יוּבָּה. ↩
-
אלוהות רומית, אל–האלים. ↩
-
שקט ושליו הלך לו המשורר ביער, והנה זאב נורא לקראתו; ואף–על–פי שהיה המשורר בלי נשק — נס מפניו הזאב. אינו רואה בזה שום פלא, כי הדבר קרה מפני שהוא בר–לבב ונקי–כפיים. מצפון טוב — טוב מנשק. מתוך החרוזים האחרונים יש להסיק, כי גם האהבה — מגן לו. ↩
קֹדֶם הָיִיתִי סַדָּן שֶׁל תְּאֵנָה,2 אֵין-תּוֹעֶלֶת,
בְּיַד חָרַשׁ עֵצִים מְפַקְפֵּק, וּמַה יַּעֲשֵׂנִי:
שֶׁמָּא שְׁרַפְרָף, שֶׁמָּא אֵל, נִמְלַךְ — וְעָשַׂנִי פְּרִיאַפּוּס,3
בַּעֲבוּר זֶה אֲנִי אֵל. וְגַם פַּחְדִּי כְּבָר נָתַתִּי
עַל גַּנָּבִים וְעַל עוֹף. אֶת הַגַּנָּבִים כִּי אַפְחִידָה
בַּמַּגָּל בִּימִינִי, — — — — — —4
וְאֶת הָעוֹף הַמְחֻצָּף תָּעִיט זְמוֹרָה,5 מִתְנוֹסֶסֶת
עַל קָדְקֳדִי, מִבַּקֵּר גִּנָּה הָשַׁתָּא שְׁתָלוּהָ.
פֹּה, בַּמָּקוֹם, לְפָנִים הֵבִיא בְאָרוֹן דַּל אִישׁ-עֶבֶד6
נִבְלַת עֶבֶד זְרוּקָה מִתּוֹךְ קֵילָתוֹ7 הַצָּרָה לוֹ;
פֹּה הָיְתָה קְבוּרָתָם שֶׁל דַּלַּת הָעָם שֶׁבַּקָּרֶת,
שֶׁל פַּנְטוֹלַבּ8 הַגַּרְגְּרָן וְהַבַּזְבְּזָן נוֹמֶנְטַנוּס.9
אֶבֶן10 מוֹסְרָה מוֹדָעָה: כִּכַּר אֶלֶף אַמָּה הָאֹרֶךְ
עַל שְׁלשׁ מֵאוֹת רָחְבָּהּ — קַרְקַע בִּירֻשָּׁה לֹא נוֹפֶלֶת.11
זֹאת אוֹמֶרֶת, עַתָּה חַיִּים בִּשְׂדֵה אֶקְסְוִילִינוּס,
יֵשׁ לִחְיוֹת וּלְטַיֵּל בְּכָל הָרָמָה הַנִּדַּחַת
תּוֹךְ תְּחוּמִים יְרֻקִּים, מָקוֹם שֶׁהָיְתָה בּוֹ נִשְׁקֶפֶת
אַךְ כִּכָּר שׁוֹמֵמָה מְלֵאָה לָהּ עֶצֶם מַלְבֶּנֶת.
אֶפֶס מִיּוֹם שֶׁאֲנִי תוֹפֵס הַמָּקוֹם לֹא הֶלְאוּנִי
גַּם כָּל הַגַּנָּבִים וְחַיַּת-הַשָּׂדֶה הָרוֹמֶשֶׂת,
כְּשֵׁם שֶׁהֶלְאוּנִי מְאֹד בִּתְפִלּוֹתֵיהֶן וּלְחוֹשׁ-קֶסֶם
הַמַּרְעִילוֹת, הַקֹּסְמוֹת לְנֶפֶשׁ אָדָם, לְלֶב-גָּבֶר.
שָׁוְא לָהֶן אֶתְחַכֵּם לְהַאֲבִידָן וּלְגָרְשֵׁמוֹ.
פְּנֵי לְבָנָה-נָדָה חֲמוּדוֹת אַךְ יוֹפִיעוּ,12 תָּבֹאנָה
פֹּה לְלַקֵּט עֲצָמוֹת וְעוֹד כָּל-מִינֵי עִשְּׂבֵי-רָעַל.13
כִּי עֵינָי, וְלֹא זָר, אֲנִי אֶת קָנִידְיָה רָאִיתִי,
הִיא לוּטָה מְעִיל שָׁחוֹר, רַגְלֶיהָ יְחֵפוֹת14 וְחִוֶּרֶת,
רֹאשׁ פָּרוּעַ הָלְכָה, הִיא עִם אֲחוֹתָהּ, עִם סָגָנָה
הַבְּכִירָה, מְיַלְּלוֹת, פְּנֵיהֶן כִּפְנֵי הַמִּפְלֶצֶת
בְּשֶׁל חִוָּרוֹן נוֹרָא. וּבְצִפָּרְנֵיהֶן הֵן הִתְחִילוּ
בָּאֲדָמָה לְחַטֵּט, קָרְעוּ בְּשִׁנֵּיהֶן טְלִי שְׁחוֹר-צֶמֶר
כְּדֵי לְקַבֵּל דָּמוֹ לְתוֹךְ הַגּוּמָץ,15 שֶׁמִּמֶּנּוּ
נֶפֶשׁ אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אֵלֶיהָ דָרְשׁוּ תַּעֲלֶינָה.16
וְשָׁם אִתָּן שְׁתֵּי תְמוּנוֹת: אַחַת שֶׁל דּוֹנַג וְזוֹ שֶׁל צָמֶר.
זוֹ שֶׁמִּצֶּמֶר — גְּדוֹלָה, מִיָּדֶיהָ שְׁפָטִים לָהּ,
לַקְּטַנָּה שֶׁל דּוֹנַג, עוֹמֶדֶת מְיַחֶלֶת לְחֶסֶד,
דֶּרֶךְ עֶבֶד כָּפוּף, וּכְבָר מְיֻעֶדֶת לַמָּוֶת,
הַנּוֹרָאָה, וְזוֹ אֶל טִיסִיפוֹנָה19 מְפַלֶּלֶת
לוּ רְאִיתֶם! נְחָשִׁים, הִתְרוֹצְצוּ כַּלְבֵי-תֹפֶת.20
מֵאֲחוֹרֵי מַצֵּבָה אַחַת גְּדוֹלָה (וְלֹא תֵרָאֵה)21
הֶחְבִּיאָה לְבָנָה פָּנֶיהָ אֲשֶׁר אָדְמוּ אֹדֶם.
אִם אֵין נְכוֹנָה בְּפִי — רֹאשִׁי יְכַסּוּהוּ בַטִּיחַ
כָּל-עוֹרְבֵי הָעוֹלָם, יְכַסּוּנִי ווֹרָן הַבְּלִיָּעַל22
וּפֶדִיאַצְיָה-רָפוּי בְּפִרְשָׁם וְשֵׁינֵיהֶם בְּשֶׁפַע!
מָה אוֹסִיף עוֹד פְּרָטִים? רוּחוֹת מְסַפְּרוֹת עִם סָגָנָה:
הִיא סָגָנָה, בְּקוֹל, וְהֵן בְּקוֹל דַּק23 תְּיַבֵּבְנָה.
וְגַם הִצְפִּינוּ בַּחוֹל בַּשֶּׁלִי זְקָנוֹ שֶׁל זְאֵב-עֶרֶב,24
עִם שֶׁן-צֶפַע מְנֻמָּר, וְתַבְנִית הַדּוֹנַג שִׂים בַּלַּהַב.
אַךְ בִּכְדֵי לֹא לִהְיוֹת עֵד לֹא נֻקָּם לְמַעֲשֵׂי תֶבֶל
שְׁתֵי הַפוּרְיוֹת וְקוֹלָן פִּתְאֹם נִשְׁמַע כְּקוֹל רַעַם
שֶׁל שַׁלְחוּפִית מְלֵאָה אֲוִיר שֶׁפִּתְאֹם הִתְבַּקָּעָה!
אֲחוֹרִי זֶה נִקְרַע, זֶה שֵׁת-הַתְּאֵנָה, וְהָעִירָה
נִמְלְטוּ אֵל עַל נַפְשָׁן: קָנִידְיָה נָפְלוּ כָּל שִׁנֶּיהָ,25
צַמַּת סָגָנָה נָשְׁרָה וְכָל הַקְּסָמִים עַל יָדֶיהָ,
הָעֲשָׂבִים כֻּלָּם. חֲבָל, לוּ רְאִיתֶם וְנֶהֱנֵיתֶם מְאֹד.
תל-אביב, 5.1.39
-
שיר–הלצה זה על קנידיה נתון בתבנית סיפורו של האל פּרִיאפּוּס העומד בגנו של מצנט. גן זה היה בצלע הר אסקוִילינוּס מחוץ לעיר, על שדה אסקוִילינוּס, ששימש קודם מקום קבורתם של דלת העם. סָטירה עוקצת זו נותנת לנו אפשרות להבין לרוחו של המשורר, איך התייחס אל אמונת האלילים. העץ שעשוהו אל היה יכול להיעשות גם שרפרף לשבת עליו. העץ הוא הגרוע שבעצים. הנגר מפקפק, אינו יודע מה לעשות בו. דבריו של פריאפּוּס, במה כוחו גדול, במה הוא מגרש את הגנבים ואת העוף שלא יטנפוהו — כולם מצטיינים בחידודם. בין שלושת בעלי הסָטירות ברומא היה הורציוס המצוין שבהם. ועיין ישעיהו: מד, ט–יד: “יֹצרי–פסל כֻּלם תֹהו…חָרַש עצים נטה קו יתארהו בשֶּׂרֶד…לִכְרָת–לו ארזים וַיִקח תרזה ואלון ויאַמֶץ–לוֹ בעצי–יער נטע אֹרן…” ↩
-
עץ התאנה, כלומר, שאינו טוב לשום מלאכה מפני שהוא שביר. ↩
-
פְּרִיאַפּוּס — אלוהות השדה, וביחוד לגנות ולשתילים, שביניהם היו מעמידים את פסלו. יחד עם זה שימש דחליל לגרש את הציפורים. היה מעיט אותם בזמורה שעל ראשו. ↩
-
פסלו הצטיין בצורה מגונה מאוד. ↩
-
שלא ילכלכוהו העורבים. ↩
-
עבד עסק בקבורה ולא אדונים. ↩
-
ששימשה לו דירה. ↩
-
ראה הערה 107 — הערת פרוייקט בן יהודה. ↩
-
כנראה, היו שניהם עדיין בחיים. ↩
-
על אבן זו היו מסמנים שמו של הנדבן שנדב מאדמתו לצורכי ציבור. ↩
-
מונח טכני של אנשי–המשפט: hoc monumentum heredes non sequitur. ↩
-
אור הלבנה יפה לקסמים, ביחוד בימי המולד ובמילואהּ. ↩
-
עשבים שפרחו על קברים כוחם יפה לקסמים. ↩
-
רגלים יחפות וצמות פרועות, כך דרכן של אוספות עִשבי–קסמים. ↩
-
כך מתאר את הדרישה אל המתים הומרוס. ↩
-
דמים דרושים לנפשות כדי שיהיה להן כוח לענות. ↩
-
כנראה, שׂמה בגלל סכסוכי אהבה תמונה של צמר — זו של עצמה, ותמונה של דונג (זו של האוהב או של צרתה) זרקה באש שילהט באהבה, או שתישרף זו באש. ↩
-
הֶקָטָה — אלוהות התרקים, אֵלת–הקסמים לפעמים היא הלבנה, או פרוזרפינה משאול–תחת. ↩
-
טִיסִיפוֹנָה — אלת–הנקמה. ↩
-
כלבים היו מלווים את אלת–הנקמה ואת הֶקטה. ↩
-
הלבנה, שהיא מסייעת לקוסמות, הפעם נזדעזעה גם היא למעשי התֶּבֶל. ↩
-
יש סבורים, שזה היה עבדו המשוחרר של אחד מידידי המשורר. ↩
-
הצללים הדקים כעין הרוחות קולם דק ומצפצף (עיין המצפצפים והמהגים). ↩
-
שימש סגולה כנגד קסמים של אחרים, ועליו היה להשמיד קסמיה של צרתה של קנידיה. ↩
-
שיניים תותבות היו ידועות כבר אז. ↩
אודות
ספר א'
(א' I, 1)
אָשִׁירָה לְמֶקֶנַס, הַנִּין לִמְלָכִים מִקֶּדֶם וָאָז,
הוּא אוֹר לִי וְנֵזֶר-פְּאֵר, מִשְׂגַבִּי וּמְפַלְטִי כִּי אָז.
יֵשׁ שָׂשׂ, אִם יִתְאַבֵּךְ אֲבַק אוֹלִימְפִּיָּה כְּהַשְׁרַת הֶעָב,
וְגַלְגַּל מֶרְכַּבְתּוֹ כָאֵשׁ, וְשָׁטַף וְעָבַר בִּיעָף
עַמּוּדֵי הַתַּחֲרוּת, וְזֵר-הַתְּמָרִים עַל רֹאשׁוֹ הָרָם ( 5)
יְנַשְּׂאוֹ עַד אֵלֵי שְׁמֵי עָל, הַמּוֹשְׁלִים בָּאָרֶץ וָיָם.
הַשֵּׁנִי- מְשׂוֹשׂוֹ הֲמוֹן-עָם פּוֹחֵז בְּשַׁעֲרֵי רוֹם,
כִּי יִשָּׂא יְרוֹמֵם אֶת שְׁמוֹ בֵּין שְׁלֹשֶׁת שַׁלִּיטֵי הַלְּאוֹם,
וְיֵשׁ הַשָּׁמֵחַ אֶל גִּיל, אִם מִלֵּא אֲסָמוֹ כָּל-טוּב
הָאָרֶץ, רֹב דָּגָן וָבָר יָבֹאוּ מִיַּרְכְּתֵי לוּב. ( 10)
נְעִימִים לָאִכָּר הָאֵת וְחֶלְקַת שָׂדֵהוּ בַכְּפָר,
וְהָיָה אִם תַּעֲנִיק לוֹ כָל הוֹן וְכָל סְגֻלּוֹת-יְקָר,
לֹא יֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ בַּיָּם, לֹא יֵרֵד אֳנִיָּה, בִּזְרֹם
הַגַּלִּים וְחָרַד הַלֵּב מִזַּעַף מְצוּלָה וּתְהוֹם.
וְרוֹכֵל, עֵת סַעֲרַת-עֹז תַּרְתִּיחַ מְצוּלָה כַסִּיר, (15)
יְתַנֶּה נְעִימוֹת הַגַּיְא וּמְנוּחַת עֲדָנִים בָּעִיר,
אַךְ לִבּוֹ מֵחֹסֶר וָרִישׁ יְפַחֶד, וּמִהֵר וָקָם
לְחַזֵּק אֶת נֵס הָאֳנִי, לְכוֹנֵן הַתֹּרֶן הָרָם.
יִשׁ שׁוֹגָה בְשֵׁכָר וּבְיַיִן מַסִּיקוּס יְשַׂמַּח הַלֵּב,
וְעָזַב עֲמָלוֹ בַיּוֹם וְשָׁאַף מְנוּחָה לַגֵּו, ( 20)
יִתְעַנֵּג עַל תְּנוּמוֹת וּשְׁנָת בְּצֵל הַתַּפּוּחַ הַשַּׁח,
אוֹ יַקְשִׁיב לְהֶמְיַת הַגַּל בְּמַעְיַן-הָאֵלִים הַזַּךְ.
וְיֶשְׁנָם הַשָּׂשִׂים לִקְרַאת כְּלֵי-נֶשֶׁק וּשְׁאוֹן צָבָא רָב,
וְצָהֲלָה נַפְשָׁם לְקוֹל הַחֲצוֹצְרָה וּתְרוּעַת הְַּקָרב,
זוֹ תַחֲרִיד אֶת נֶפֶשׁ כָּל-אֵם. הַצַּיָד לֹא יִירָא מִשֵּׁן ( 25)
הַקָּרָה וְשָׁכַח מִלֵּב גַּם אֵשֶׁת אֲהָבִים וָחֵן,
עֵת יֶאֶרְבוּ כְלָבָיו לִצְבִי מִסְתַּתֵּר בֵּין עַנְפֵי הַסְּבָךְ
אוֹ יִפְרֹץ יְזַנֵּק חֲזִיר מִיַּעַר וְשִׁבַּר הַפָּח.
לִי –נֵזֶר מְלִיצָה וָשִׁיר, בּוֹ אָרוּם אֶדַּמֶּה לָאֵל,
וְעֶלְיוֹן וּמוּרָם מֵעָם אֶסְתּוֹפֵף בְיַעֲרוֹת-צֵל, ( 30)
שָׁם לַהֲקוֹת נִימְפוֹת וּקְהַל סַטִּירִים עַלִּיזֵי-לֵבָב,
יָסֹבּוּ יְרַחֲפוּ בִמְחוֹל-מְשַׂחֲקִים, וּבְחַסְדָּהּ כִּי-רָב
אֵוְטֶרְפֵּי הֶחָלִיל לִי תֵט, וּפוֹלִיהִימְנִיָּה אֶת בְּחִיר-
לְבָבָהּ תְּחוֹנֵן גַּם-הִיא וְתוֹשִׁיט לִי כִנּוֹר-הַשִּׁיר.
וְאַתָּה אִם תִּתֶּן-לִי יָד בֵּין בְּחִירֵי-הַשִּׁירָה, כִּי-אָז ( 35)
אָרִימָה עַד-שְׁחָקִים הָרֹאשׁ, אַגִּיעַ עַד-כּוֹכְבֵי-הַפָּז.
ב (I, 5)
הוֹי, פִּירָה מִי דוֹדֵךְ הָעֶלֶם, מְקֻטָּר אֲהָלוֹת וָמוֹר,
יְחַבֵּק, יִתְרַפֵּק עָלַיִךְ, וְעַרְשְׂכֶם – מִשְׁטַח-שׁוֹשַׁנִּים,
וְצֶאֱלֵי הַמְּעָרָה שַׁאֲנַנִּים
וְנוֹצְצִים זָהָב וָאוֹר.
מִמַּחְלְפוֹת רֹאשֵׁךְ הַפְּרוּעוֹת. הוֹי, קָרוֹב יוֹם-חֹשֶׁךְ, וְקָם
הַנַּעַר וְקִלֵּל בְּאֵלִים, בְּלִבֵּךְ לֵב מֶרִי וּמְשׁוּבָה,
וּמַשְׁמִים יִשְׁתָּאֶה לְסוּפָה
כִּי-תַעֲכֹר תְּכֵלֶת-הַיָּם…
אַךְ שָׁלֵו עוֹד יִרְוֶה דוֹדַיִךְ, עוֹד יַאֲמִין לִבּוֹ בְתֹם
יָפָתוֹ, זוּ תֶאֱהַב נֶצַח… אֲבוֹי, כִּי לֹא יֵדַע הַנַּעַר;
חֲלִיפוֹת לָרוּחַ, וְסַעַר
יִתְחוֹלֵל וְרָגְזָה הַתְּהוֹם.
לִי – עֵדָה מְזוּזַת-הַהֵיכָל וְעֵד לִי הַכֹּתֶל, כִּי שָׁם
תָּלִיתִי שִׂמְלָתִי, זוּ רָוְתָה מִגַּלֵּי-הַיָּם גַּם רֻטָּבָה,
אוֹת-תּוֹדָה וּמִנְחַת-נְדָבָה
לְמוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם.
ג (I, 6)
אַךְ וַרְיוּס יוֹדֶךָ, אַגְרִיפָּה, הַנַּעֲרָץ וְרַב-עֲלִילִיּוֹת!
כִּי שִׁירוֹ כְּנֶשֶׁר מֵאוֹנְיָה יַרְקִיעַ מְרוֹמִים וְעָף
וִיתַנֶּה תַעֲצוּמוֹת צְבָאֶךָ, כִּי הִפְלִיא גְבוּרוֹתָיו בַּקְּרָב,
בָּרֶכֶב וְחֵיל-הָאֳנִיּוֹת.
אָנֹכִי קָטֹנְתִּי מֵאֵלֶּה, דַּלּוֹתִי מִדַּבֵּר גְּבֹהָה ( 5)
עַל זַעַם אֲחִילֶוֶס בֶּן פֶּלֶוְס כִּי עָלָה וַיִּשְׂגֶּה מְאֹד,
עַל מַסְעֵי אוֹלִיכְּסֶס אִישׁ תְּכָכִים בִּמְצוּלוֹת כִּי הִרְחִיק נְדֹד,
עַל פֶּלוֹפְּס זְעָמוֹ אֱלֹהַּ.
כִּי בוֹשְׁתִּי מֵאֵלַת שִׁירָתִי, זוּ כִנּוֹר שַׁלְאֲנָן הִנְחִילָה
בְּיָדִי, וְאִירָא מֵחַלֵּל אֶת רוֹמְמוּת קֵיסָר כִּי עַז, ( 10)
וְאִירָא פֶּן שִׁירִי הַדַּל בְּמֵשָּׁאוֹן מִפְעָלְךָ יְכַס,
מִפְעָלְךָ לוֹ נָאוָה תְהִלָּה.
מִי יַעֲרֹךְ דְּמוּת לָאֵל מַרְס, עֵת יַבְרִיק לְבוּשׁוֹ-מַתָּכֶת,
מִי מֵרְיוֹן בִּטְרוֹיָה יְתָאֵר, עֵת אָבָק יַקְדִּירוּ כְּעָב,
אוֹ פְנֵי דִיאוֹמֵדֶס, זֶה יִדְמֶה לָאֵלִים בְּסַעֲרַת קְרָב, ( 15)
עֵת פַּלַּס יְמִינוֹ תוֹמֶכֶת.
אָנֹכִי לַיַּיִן אָשִׁירָה, אֲזַמֵּר מִלְחֶמֶת אֲהָבִים
(עֵת עַלְמָה בַגֶּבֶר תִּלָּחֵם, וְנִשְׁקָהּ – צִפָּרְנָהּ הַחַד),
אִם רֵיק בִּי הַלֵּב, אוֹ אִם יַעֲבֹר חֻקּוּ, וְהָיְתָה בּוֹ יַד
הָאַהֲבָה, וְכֻלּוֹ –לְהָבִים. ( 20)
ד (I, 8)
בְּשֵׁם כָּל הָאֵלִים הַגִּידִי, הוֹי לִידְיָה, מַדּוּעַ אַהֲבָתֵךְ
לְדוֹדֵךְ לְמַשְׁחִית נֶהְפֶּכֶת?
הֵן הִסְכִּין לְחֶרֶב וְאָבָק, עַל מַה-זֶּה יְפַגֵּר מִלֶּכֶת
כְּגִבּוֹר אֶל שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה?
שָׁלָּמָה בֵין בַּעֲלֵי פָרָשִׁים לֹא יַעֲלֶה סוּס דּוֹהֵר וְשׁוֹטֵף ( 5)
וְנָתַן אֶת מִתְגּוֹ בְאַפּוֹ?
שַׁלָּמָה מִטִּבֶּרִיס יְפַחֵד, לֹא יֶחְצֶה אֶת מֵימֵי הַזָּהָב,
עֵת יֶחְמְרוּ גַלִּים בְּזַעְפּוֹ?
שַׁלָּמָה כִמְרוֹרַת נְחָשִׁים הַשֶּׁמֶן הַטּוֹב יַחְרִידֶנּוּ,
וְנֶשֶׁק זְרוֹעוֹתָיו אַךְ יַלְאֶה – ( 10)
הֵן יָדַע גַּם דִּיסְקוּס גַּם רֹמַח, וְעַד הַמַּטָּרָה וְהָלְאָה
הִתְעוֹפְפָה חֲנִיתוֹ הַקַּלָּה?
מַדּוּעַ יֵחָבֵא בַסֵּתֶר, כְּמוֹ בֶן תֶּטִיס, עֵת הֵקִיץ
הַקֵּץ עֲלֵי טְרוֹיָה הַנָּאוָה,
וַיֵּשֶׁב מִסְתַּתֵּר וְהוֹחִיל, בַּל יִהְיוּ מַדָּיו לְרוֹעֵץ ( 15)
וְשָׁאַף אֶל מַעַרְכוֹת הַצָּבָא.
ה (I, 9)
רְאֵה הַר הַסּוֹרַקְטֶה: מִשֶּׁלֶג לָבָן כֻּלּוֹ,
וְרֹאשׁ הַיַּעַר שָׁח מִנְּשׂא אֶת סֵבֶל עֻלּוֹ,
וְתַחַת כֹּבֶד קֶרַח יְאָלְמוּ יַחַד דֹּם
הַפֶּלֶג וְהַתְּהוֹם.
אַל קֶרַח וְאַל קָרָה! הוֹי רֵעָי, עֵצִים הָבָה
וְנַבְעִיר בַּכִּירַיִם, וְתוּקַד הַלֶּהָבָה,
וְיוּבָא כַד סַבִּינוּס, וּמַהֵר אֶת הַכּוֹס,
בָּהּ צָהֳלָה וָעֹז!
צְהַל וּבְטַח בָּאֵלִים, הֵם חֶפְצְךָ יַשְׁלִימוּ!
עֵת סוּפָה יָם תַּרְתִּיחַ, וְנִבְכֵי תְהוֹם יָהִימוּ, -
בִּרְצוֹנָם – יִדֹּם סַעַר, גַּם עֵץ לֹא יָנַע רֹאשׁ,
וְעָמַד דֹּם הַבְּרוֹשׁ.
אַל תִּשְׁאַל וְאַל תַּחְקֹר, מַה יֵּלֶד יוֹם הַמָּחָר,
מִתְּנוּבַת יוֹם וָיוֹם בִּרְכָתְךָ קַח, הַבָּחוּר,
וְדַע מַנְעַמֵּי דוֹדִים, בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים צֵא
וְכוֹס עֲדָנִים רְוֵה!
כָּל עוֹד לֹא זָרְקָה בְּךָ הַשֵׂיבָה הַנִּזְעָמָה,
עֲלֵה וּצְלַח בְּשַׁעַר-עָם אוֹ שְׂדֵה-מִלְחָמָה,
וְאַחַר – סוֹד-אֲהָבִים: עֵת יַעֲרֹב הַיּוֹם,
בַּצֵּל תִּתְלַחֵשׁ דֹּם.
שָׁם בְּמַחְבֹּאֵי פִנָּה תְּצַפֶּה לְךָ הַדּוֹדָה,
רַק צְחוֹקָהּ, הֵד נְעוּרִים, יְגַל לָעֶרֶב סוֹדָהּ –
שְׁבֵה שִׁבְיְךָ, הָעֶלֶם: מִקָּטֳנָהּ זֶה הָרַךְ
לְךָ שְׁלַל-אֲהָבִים קַח!
ו (I, 11)
הוֹי, לֵיקוֹנוֹיָה, מִנְעִי /אֶת פִּיךְ מֵחֵטְא וְאַל /תְּנַסִּי אֵלֵי רוֹם!
אַל תַּחְקְרִי בְמֻפְלָא, / מַה נִּצְפַּן שָׁם בְּחֵיק /הַזְּמָן, מַה יֵּלֶד יוֹם.
וּשְׁבִי לָךְ בָּדָד דּוּמָם! /אַל תִּשְׁאֲלִי אֶת פִּי / הַהוֹבְרִים חוֹזֵי-שָׁוְא,
אִם רַבּוֹת עוֹד בַּשָּׁנִים / נָכוֹנוּ לָךְ גַּם-לִי, / אוֹ אַחֲרוֹן הוּא הַסְּתָו,
הַסּוֹעֵר לָנוּ סָבִיב / וּמַכֶּה גַלֵּי-יָם / וּמְנַפְּצָם אֶל הַכֵּף…
שְׁתִי בְשִׂמְחָה יֵינֵךְ, / וְהַבְלֵי תִקְווֹת-שָׁוְא / הָסִירִי מִנִּי לֵב!
כִּי צָבָא לְאִישׁ בָּאָרֶץ / וְקַלּוּ מִנִּי-רָץ / חַיֵּינוּ בְנֵי-חֲלוֹף.
אַל יִפְתְּ לְהַאֲמִין לִבֵּךְ /בְּתִקְווֹת יוֹם הַבָּא: /הַיּוֹם חֲיִי בַטּוֹב!
ז (I, 13)
מִדֵּי אֶת טֶלֶפוּס דּוֹדֵךְ תְּהַלְלִי עַל פָּנַי,
צַוָּארוֹ כְשׁוֹשַנִּים וְיָדָיו דּוֹנַג צָחוֹר,
וּבִי יְרֻתְּחוּ מֵעַי, כְּפֶרֶץ גַּל מִתְגָּעֵשׁ
תִּשָּׁפֵךְ מְרֵרָתִי, וְרוּחִי בִי יֵעָכֵר.
גַּם אֹדֶם פָּנַי יַחְלֹף, וְנִסְתְּרָה בִינָתִי, (5)
אָז תַּעַל מִמִּסְתָּרִים דִּמְעָתִי הָרוֹעֶדֶת
וְצָנְחָה לָהּ עַל לֶחְיִי וְעָנְתָה בִּי דוּמִיָּה,
מָה אָנוּשׁ בִּי הַכְּאֵב, וְאִשּׁוֹ מַה יוֹקֶדֶת.
כִּי אֵשׁ יוֹקֶדֶת קִרְבִּי, מִדֵּי שְׁתִי וְשֵׁכָר
אֶת טָהֳרֵךְ יַשְׁחִיתוּ, יָעִיבוּ זִיו כְּתֵפָיִךְ, ( 10)
אוֹ יִתְאַו נַעַר הוֹלֵל נְשִׁיקוֹת פִּיךְ, וְשִׁנּוֹ,
שֶׁן-תַּאֲוָה, תְּחַלֵּל אֶת עֶדְנַת שִׂפְתוֹתָיִךְ.
אַךְ בָּגֹד יִבְגֹּד גֶּבֶר (הוֹי, לוּ אַךְ לוּ יָדַעַתְּ
לִשְׁמֹעַ לַעֲצָתִי וּדְבָרַי הַנֶּאֱמָנִים!),
אֲשֶׁר יְמַלְאוֹ לִבּוֹ לְחַלֵּל מֶתֶק שְׂפָתֵךְ, ( 15)
לָהּ וֶנּוּס הֶעֱנִיקָה מִנֶּקְטַר צוּף עֲדָנִים.
הוֹי, מַה יְּאֻשְּׁרוּ שְׁנַיִם, וּמַה יְּבֹרַךְ חֶלְקָם,
אֲשֶׁר לָנֶצַח כָּרְתוּ בְרִית אֶת אַהֲבָתָם,
וּפָרְחָה רַעֲנַנָּה, לֹא תִבֹּל אַף לֹא תֶחְדָּל,
וְיָדְעוּ אַךְ אֲהָבִים, עַד תָּבוֹא חֲלִיפָתָם. ( 20)
ח (I, 14)
הוֹי אֳנִיָּה, הִשָּׁמְּרִי מִגַּל, כִּי יְטַלְטְלֵךְ טַלְטֵלָה אֶל יָם!
בַּקְּשִׁי מִפְלָט בְּסֵתֶר הַחוֹף וִיגִנֵּךְ מָעוּזוֹ הָרָם.
הֲלֹא תִרְאִי, כְּבָר נֶחְשְׂפָה צַלְעֵךְ
וְאֵין מָשׁוֹט לְחוֹבֵל וּמַלָּח.
רוּחַ-פְּרָצִים מִתֵּימָן בִּי-בָא הוֹרִיד תָּרְנֵךְ וַיִּפֹּל הַמּוֹט, (5)
הָיוּ כָל חֲבָלַיִךְ כִּמְסוֹס, - הֲתָקוּמִי, הֲתוּכְלִי עֲמֹד
בְּהִתְגָּעֵשׁ תְּהוֹם רַבָּה וּמְצוּלָה,
וְתַחְתִּיתֵךְ הִתְפּוֹצְצָה כֻלָּהּ?
לֹא יִתְנוֹסֵס בָּרוּחַ הַנֵּס, בָּלָה אָבַד מִפְרָשֵׂךְ זֶה-כְּבָר,
נָשָׂא סַעַר אֶת פִּסְלֵי-הָאֵל, וְאֵין מַקְשִׁיב תְּפִלָתֵךְ בַּצָּר, ( 10)
אַךְ לַשָּׁוְא, בַּת-יְעָרִים גְּאוֹנֵךְ,
כִּי מִמִּבְחַר הַפּוֹנְטוּס אַלּוֹנֵךְ.
לֹא יוֹעִילוּ, אִם יָבוֹא יוֹם רָע, כְּבוֹד מוֹלַדְתֵּךְ וְיַחֲשֵׂךְ הָרָם,
וְאִם קַרְשֵׁךְ כְּלִיל-יֹפִי וָהוֹד, הֲיֵעָגְנוּ לוֹ יוֹרְדֵי-הַיָּם?
הוֹי, הִשָּׁמְרִי מִלֶּכֶד וְשׁוּבִי, ( 15)
פֶּן בְּסֹעָה וָסַעַר תָּסוּפִי!…
זֶה לֹא-כְבָר מְגִנָּתִי הָיית, עֹצֶר כַּעַס וָרֹגֶז לַלֵּב,
עַתָּה יֶהֱמֶה לָךְ רוּחִי מְאֹד וּבַנֶּפֶשׁ דְּאָגָה וּכְאֵב,
סוּרִי סוּרִי מִדֶּרֶךְ-חַתְחַתִּים
שָׁם בַּמְּצוּלָה בֵּין אִיֵּי-קִיקְלַדִּים!… ( 20)
ט (I, 19)
אֵם-הַקֻּפִּידוֹנִים, הַמְשֵׁל לָהּ וָפַחַד,
בַּכְּחוּס בֶּן-סֶמֶלֵי, נַעַר-חֵן בָּאֵלִים,
וֵאלֹהֵי-הַחֵשֶׁק יְצַוּוּנִי יַחַד:
“הָעֵר אַהֲבָתְךָ, רַב לָהּ שְׁנָת וָאֵלֶם!”
בִּי גְלִיקֵרָה שִׁלְּחָה חִצֵּי-אֵשׁ וָלַהַב; (5)
קַרְנֵי פְנֵי-הַשַּׁיִשׁ, צַחֵי אוֹר וָזֹהַר,
יִפְעַת רוּם-הַמֵּצַח, מֵפִיק חֵן וָרַהַב,
רִשְׁפֵּי בְרַק-הָעַיִן, רִשְׁפֵּי עֹז וָנֹעַר.
עָזְבָה, נָטְשָׁה וֶנוּס זְבוּלָהּ, אִיֵּי כִתִּים,
וּבְעִמְקֵי לִבִּי הֵיכַל-דְּבִירָהּ שָׂמָה, (10)
עוֹד לֹא יוֹסִיף נִבְלִי זַמֵּר עַל הַסְּקִתִּים
אוֹ עַל בְּנֵי-הַפַּרְתִּים זֶמֶר קְרָב וּנְקָמָה.
הָבָה לִי, הַנַּעַר, עֵשֶׂב-גַּן פּוֹרֵחַ,
עַנְפֵי עֵץ-הֲדַסִּים, מוֹר וּלְבוֹנָה הָבָה,
וּבַכּוֹס – יֵין-רָקַח, נֶסֶךְ לַמִּזְבֵּחַ, ( 15)
אוּלַי אֵלַת-חַסְדִּי תִרְצֶה שֵׁי-נְדָבָה.
י (I, 23)
מַה לָּךְ כִּי מִפָּנַי תִּתְחַמָּקִין, כְלוֹאָה,
כְּאַיָּלָה שְׁלוּחַת-אֵם בֵּין הָרִים תּוֹעָה,
שֶׁבִּנְשֹׁב הָרוּחַ אוֹ בְקוּם הֲמֻלָּה
בַּעֲבִי הַיַּעַר – וְתִתְחַלְחַל כֻּלָּהּ,
וּבִרְעֹד הָאָטָד, רוּחַ קַל אִם חָלַף ( 5)
וַיִּכָּנֵף חֶרֶשׁ בְּצַמֶּרֶת עָלָיו,
אוֹ בִזְחֹל לְטָאָה תַּחַת שִׂיחַ שָׂדֶה, -
לִבָּהּ גַּם בִּרְכֶּיהָ - רַעַד וַחֲרָדָה.
לֹא אֲרִי מִיָּעַר גַּם לֹא נָמֵר אָנִי,
לָמָּה-זֶּה תָגוּרִי, יַעֲלַת חֵן, מִפָּנָי? ( 10)
חִדְלִי מִנִּי אִמֵּךְ: בָּאָה כְבָר וַתַּעַל
עִתֵּךְ לִרְווֹת דּוֹדִים תַּחַת כַּנְפֵי בַעַל.
יא (I, 25)
חָדְלוּ בַּחוּרִים עַלִּיזִים וְהוֹלְלִים,
עוֹד לֹא יִתְדַּפְּקוּ עַל לוּחַ חַלּוֹנֵךְ,
עוֹד לֹא יַרְגִּיזוּ אֶת שְׁנָתֵךְ, וְתָנוּס לָהּ
דֶּלֶת מְעוֹנֵךְ.
דָּבְקָה הַדֶּלֶת אֶל סִפָּהּ וְתֶאֱבָל… ( 5)
עוֹד לֹא יְחַנְּנוּ קוֹלָם דּוֹדָיִךְ:
" לִידְיָה, הַעוֹדֵךְ תָּנוּמִי, מַה יַעֲרֹג
בְּשָׂרִי אֵלָיִךְ".
הִנֵּה וְקַמְתְּ, וּבַחוּצוֹת הַשּׁוֹמְמִים
אוֹהֵב תְּבַקְשִׁי וְתִבְכִּי דוּמִיָּה… ( 10)
יִדֹּם הַסַּהַר הַפָּגוּם, וְיִלְלָה
סוּפָה הוֹמִיָּה.
חֵשֶׁק וְאַהֲבָה אִשָּׁן יַצִּיתוּ בָךְ,
תִּסְעַר כְּתַאֲוַת-סוּסָה תְּשׁוּקָתֵךְ,
יָגוֹן יְדַכֵּא לְבָבֵךְ, וְרָעֲדָה ( 15)
תְּלוּנָה עַל שְׂפָתֵךְ:
קִסּוּס פּוֹרֵחַ, הֲדַסִּים יְרַקְרַקִּים –
מָשׂוֹשׂ וְחֶמְדָּה לְבָחוּר וָנָעַר;
צִיצָה נוֹבֶלֶת – בָּהּ יַחַד יִתְעַלְלוּ
חֹרֶף וָסָעַר… ( 20)
יב (I, 31)
מַה יִשְׁאַל מֵאִתְּךָ, אַפּוֹלוֹ, וְעַל מַה לְפָנֶיךָ יְפַלֵּל
הַמְשׁוֹרֵר, עֵת מִקְדָּשׁ יַחֲנֹךְ לְשִׁמְךָ וְיֵינוֹ הַיָּקָר
לָךְ יִסּוֹךְ מִכּוֹסוֹ נְדָבָה? לֹא דָגָן וּתְנוּבָה, תִּתְהַלֵּל
סַרְדִּינְיָה בָהֶם, גַּם לֹא עַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶה וּבָקָר
זוּ יִרְעוּ בְבִקְעוֹת הַשָּׁרָב בְּנוֹף קַלַּבְּרִיָּה הַבְּרוּכָה,
לֹא חֹסֶן מַדְהֵבָה וְשֶׁנְהָב מִמֶּרְחַקֵּי פְלָאִים בְּהוֹדוּ;
לֹא כְפָרִים וְשַׁדְמוֹת מְנוּחָה,
שָׁם לִירִיס, נְהַר דּוּמִיָה, יְכַרְסֵם בְּשֶׁטֶף הַמָּיִם
אֶת עַפְרוֹת הַגַּיְא, וּבְשַׁלְוָה הַגַּלִּים יִדֹּדוּ,יִדֹּדוּ.
יַכְנִיעַ בְּלַהַב מַזְמֵרָה סוּרֵי גֶפֶן סוֹרֵרָה הַכּוֹרֵם,
זֶה נָטְעָה לוֹ כַנָּה פוֹרְטוּנָה בְּקֶרֶן בֶּן שֶׁמֶן בְּקַלֶס
וַיֵשְׁתְּ מִגְּבִיעֵי הַזָּהָב אֶת מִמְסַךְ הַיַּיִן הַזּוֹרֵם
הַסּוֹחֵר, אַבִּיר הָאוֹצָרוֹת, זֶה שָׁלֹשׁ גַּם אַרְבַּע יְפַלֵּס
לוֹ דֶרֶך בְּיָם הָאַטְלַנְט, וּמִסּוּרְיָה רְכוּלָה לוֹ יָבִיא
וְהָיָה הַיַּיִן הַטּוֹב תְּמוּרַת סַחֲרוֹ וְעָשְׁרוֹ וּזְהָבוֹ…
אָנֹכִי - הַזַּיִת מְנָתִי, וְעוֹלֶשׁ עִם מַלְוֶה – מְזוֹנִי,
וְהָיְתָה אַךְ זֹאת שְׁאֵלָתִי מֵאִתְּךָ, מָגִנִּי וְקוֹנִי,
עֵת לִבִּי בְּחִילָה יִתְפַּלֵּל,
כִּי מַלֵּא תְמַלֵּא מַחֲסוֹרִי, תִּשְׁמֹר גֵּוִי וְכֹחִי וְאוֹנִי,
גַּם רוּחִי – נְכוֹנָה וּתְמִימָה,
וְהָיְתָה שֵׂיבָתִי לְהַלֵּל
וּזְרוֹעִי עוֹד תִּתְמֹךְ כִּנּוֹרִי כְּמִיָּמִים יָמִימָה.
יג (I, 34)
זָר וּמִתְנַכֵּר לָאֵלִים וְרָחוֹק מִסִּפָּס הָיִיתִי
וְשׁוֹגֶה בְהוֹלְלוּת חָכְמָה עַד הֵנָה לֹא-דֶרֶךְ תָּעִיתִי.
אַךְ הִנֵּה, כִּי נָטַל עָלַי, וַאֲכוֹנֵן מִפְרָשִׂי וְשַׁבְתִּי
לְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ מִקֶּדֶם, זוּ חִנָּם זָנַחְתִּי עָזַבְתִּי.
כִּי הָיְתָה בִי יַד דִיֶסְפִּיטֶר, הַחוֹצֵב בֶּעָבִים לֶהָבוֹת ( 5)
וַיְהַלֵּךְ רְכוּבוֹ עִם סוּסֵי הָרַעַם בְּזֹהַר לֹא עָבוֹת,
(הוֹי, אֶרֶץ בַּל תִּמּוֹט וּנְהָרוֹת יַרְעִישׁוּ הֵם, סוּסֵי הָרַעַם
גַּם סְטִיקְס בְּתַּחְתִּיּוֹת הָאָרֶץ, וְרָעֲשׁוּ מִשְׁכְּנוֹת זַעַם,
שָּׁם גִּבְעַת טֶנַרוּס מְשַׁכֵּל, גַּם תֵּבֵל בִּקְצֵה יַרְכָּתַיִם
וְאַטְלַס בְּתָמְכוֹ שָׁמַיִם!) ( 10)
כִּי רָמָה יַד אֵל וּמַגְבִּיהָה
מִשֵּׁפֶל וְסֵתֶר תַּחְתִּיּוֹת;
רֹאשׁ גֵּאִים עַד עָפָר תַּכְנִיעַ
וְעַנְוַת נִסְתָּרִים רוֹמֵמָה!
כֹּה תִּשְׁטֹף פוֹרְטוּנָה בְחֵמָה ( 15)
טוֹרֶפֶת וְסַעֲרַת שִׂנְאָה
לְהָרִים עֲטֶרֶת גְּאֵיוֹנִים
וּבְחֶסֶד וְצָהֳלַת רִנָּה
תַּעַנְדֶנָּה לְרֹאשׁ הָאַלְמוֹנִים.
ספר ב'
א (II, 3)
בְּבֹא עָלֶיךָ צָרָה וְיָדְךָ, רֵעִי, מָטָה,
יְהִי בְךָ נָכוֹן לִבְּךָ, וְגַם יְמֵי הַטּוֹבָה
אַל דַּעְתְּךָ יְסַכֵּלוּ: הֲלֹא בֶן-מָוֶת אָתָּה,
וַחֲלִיפָתְךָ קְרוֹבָה.
אִם תֵּדַע אַךְ דְּאָבָה וְרוּחֲךָ נְכֵאָה, ( 5)
אוֹ תִשְׂמַח בְּיוֹם-מוֹעֵד וְתַחְמֹד פִּרְחֵי-גַנִּים,
בְּצִלָּם תֶּחֱסֶה שָׁלֵו וְתִמְסֹךְ כּוֹס מְלֵאָה
וְתִשְׁתֶּה לְמַעֲדַנִּים.
בִּמְקוֹם שָׁם לִבְנֶה עָנֵף יְחַבֵּק צֵל הָאֵלָּה,
יַשִּׁיקוּ שְׁלוּחוֹתֵיהֶם וְיַחְדָּו יְסֻבָּכוּ, ( 10)
וִיפַזֵּז פֶּלֶג קַל בִּנְתִיבָה עֲקַלְקַלָּה
וְיֶהֱמוּ מֵי-הַשָּׂחוּ, -
שָׁם צַוֵּה-נָא וְיוּבָא אֶל שֶׁקֶט הַגֵּאָיוֹת
שׁוֹשַׁנֵּי-חֵן וּשְׁמָנִים וְיַיִן לְשַׂמְּחֵנוּ,
כָּל-עוֹד לֹא רַד הַיּוֹם, וְאַחַת הָאֲחַיוֹת ( 15)
עוֹד תִּשְׁמֹר פְּתִיל-חַיֵּינוּ.
עוֹד יָבֹא יוֹם וְתִטֹּשׁ שְׂדוֹתֶיךָ, וְהֻדַּחְתָּ
מֵאַרְמוֹן זֶה, לְרַגְלָיו הַטִּבֶּרִיס יֵט גַּל-זְהָבוֹ,
וּבְאֶפֶס-יָד לוֹ יִקַּח כָּל אוֹצְרוֹת-עֹז טִפַּחְתָּ
הַיּוֹרֵשׁ אֲשֶׁר יָבֹא. ( 20)
גַּם עָשִׁיר יוֹצֵא יֶרֶךְ אִינָכוּס, חֹטֶר גָּאוֹן,
אֵין יִתְרוֹן לוֹ מֵאֶבְיוֹן בְּזֹה-עָם וּמַשְׁפִּיל שֶׁבֶת,
גַּם-יַחַד יִהְיוּ שָׁלָל לָאוֹרְקוּס, וּבְמַשָּׁאוֹן
יְכַסֵּס שַׂר-הַמָּוֶת.
בֵּית-מוֹעֵד אֶחָד לָנוּ בְּאֶרֶץ צֵל וּנְשִׁיָּה, ( 25)
כִּי כוֹס בְּיַד מְנִי וַחֲבָלִים תַּפִּיל מְהֵרָה,
וּבַעֲלוֹת הַגּוֹרָל בֹּא תָבֹא הָאֳנִיָּה
וּנְשֻׁלַּח אֶרֶץ-גְּזֵרָה.
ב (II, 6)
סֶפְּטִימִי! אֶל מֶרְחַקֵּי גַדֶּס עִמָּדִי לָלֶכֶת אִוִּיתָ,
אֶל עַם הַקַּנְטַבְּרִים בַּנֶּגֶב, עַם עָז וְלֹא לֻמַּד בָּעֹל,
אֶל סִרְטִיס גַּם שָׁם תְּלַוֵּנִי, בַּאֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ הִצִּיתָה
אֶת אִשָּׁה בַּיָּם וּבַחוֹל.
בְּטִבּוּר, זוּ נָטַע בֶּן-אַרְגּוֹס, מִי-יִתֵּן וְאֶמְצָא לִי נָוֶה, ( 5)
עֵת לַעֲרֹב יִפְנֶה יוֹם-חַיַּי, מַה-תִּנְעַם מְנוּחָה לִי שָׁם.
כִּי רַבּוֹת עָבַדְתִּי וָאִיגַע, עָיַפְתִּי מִסִּבְלוֹת הַצָּבָא,
מִשּׁוּט בְּיַבָּשָׁה וָיָם.
וְאִם בַּחֲמָתָן הַפַּרְקוֹת מִמֶּנִּי הַטּוֹבָה תִמְנַעְנָה,
אֶל גְּדוֹת הַגַּלֵּזוּס נֵלֵכָה, - שָׁם יִשְׁתּוּ מִמֵּימֵי-הַפָּז ( 10)
עֲדָרִים מְסֻרְבְּלֵי-צֶמֶר, וְתִשְׁכֹּן בֵּין שְׁדֵמוֹת שַׁאֲנַנָּה
מַמְלֶכֶת-פַלַּנְתּוּס מֵאָז.
מֵחֶמְדַּת כָּל אֶרֶץ וָנוֹף לִי הַפִּנָּה הַבְּרוּכָה יְקָרָה,
מֵרָחוֹק לִי תָאִיר פָּנֶיהָ וְתִצְחַק צְחוֹק חֶסֶד וָרֹךְ,
זֶה דִּבְשָׁהּ – כִּדְבַשׁ הַהִימֶטּוּס, לְזֵיתָהּ וּמֶתֶק יִצְהָרָהּ (15)
וֶנַפְרוּס לֹא יוּכַל עֲרֹךְ.
שָׁם צִוָּה יֻפִּיטֶר בִּרְכָתוֹ מִשַּׁחֲקֵי-הַתְּכֵלֶת הַגְּבוֹהִים,
וְיַאֲרִיךְ חֻקּוֹ הָאָבִיב, וִימַהֵר הַחֹרֶף חֲלוֹף;
שָׁם אוֹלוֹן, הַר חָמַד לוֹ בַּכְּכוּס, יַפְרִיחַ עֲנָבִים, כְּמוֹהֶם
לֹא יֵדַע פַלֶּרְנוּס לְטוֹב. ( 20)
הוֹי, זֶה יְפֵה-נוֹף אֶבְחָרֵהוּ! נָחוּשָׁה, פְּעָמֵינוּ נָרִימָה,
לִי קוֹרְאִים עֲמָקָיו מִתַּחַת וְהָרֵי-הַחֶמֶד מֵעָל, -
שָׁם יִמְצָא לוֹ קֶבֶר הַמְשׁוֹרֵר, וְאַתָּה הֲתֶאֱצַל דִּמְעָה
לְהַשְׁקוֹת אֶת אֶפְרוֹ בַטָּל?…
ג (II, 8)
לוּ פַעַם הֻכִּית וַעֲוֹנֵךְ נָשָׂאת
עַל חַלְלֵךְ שְׁבוּעָתֵךְ לַבְּקָרִים, בַּרִינָה,
צִפָּרְנֵךְ הָאַחַת לוּ תִכְהֶה, וְגָז
לֹבֶן זוֹ שִׁנֵּךְ כַּפְּנִינָה, -
כִּי אָז הֶאֱמַנְתִּי. אַךְ הִנֵּה כִמְעַט ( 5)
בְּאָלָה וָשֶׁקֶר לְשׁוֹנֵךְ תַּרְשִׁיעִי,
וְעָלָה אוֹר-יָפְיֵךְ כִּפְלַיִם, וְאַתְּ
לֵב כָּל הַנְּעָרִים תַּכְרִיעִי…
וְזִכְרוֹן הוֹרָתֵךְ עֵת תִּשְּׂאִי לַשָּׁוְא,
תִּשָּׁבְעִי לַשֶּׁקֶר בְּכוֹכְבֵי-הַלָּיִל, (10)
בְּאֵלֵי-אַלְמָוֶת וְחָסְנָם הָרָב, -
אַתְּ אַךְ תַּעֲשִׂי חָיִל.
הֵן תִּצְחַק גַּם וֶנוּס בִּזְבוּלָהּ הָרָם
תִּצְחַקְנָה הַנִּימְפוֹת וְצָחַק גַּם אֶרוֹס,
זֶה יָחֹד בַּסֶּלַע הָאָדֹם כַּדָּם ( 15)
חִצּוֹ כָּאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת.
אַתְּ – גְּבֶרֶת בְּנֵי-נֹעַר, וְהוֹלֵךְ וָרַב
הֲמוֹן עֲבָדַיִךְ הַנּוֹשְׂאִים בְּעֻלֵּךְ;
חֲדָשִׁים יָבֹאוּ לְעָבְדֵךְ, וְאַף
אֶחָד לֹא יַעֲזֹב זְבוּלֵךְ. ( 20)
וְיָרְאָה כָל אֵם מִפָּנַיִךְ מְאֹד,
וְאָב עַל יְחִידוֹ אַךְ יִרְגַּז וּפָחַד,
וְאֵשֶׁת-נְעוּרִים דּוֹאֶגֶת לַדּוֹד –
פֶּן בִּקְסָמַיִךְ יִלָּכֵד.
ד (II, 10)
לִיקִינִיּוּס דּוֹדִי, אִם תִּבְחַר בַּחַיִּים לָךְ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה,
אַל תַּרְחֵק לָלֶכֶת הַיָּמָּה, שָׁם יֶחְמְרוּ גַלִּים בְּשָׁאוֹן,
אַל תִּקְרַב אֶל צוּקֵי-הַחוֹף, עֵת תִּתְחוֹלֵל בְּזַעַף סְעָרָה,
כִּי צָפוּן שָׁם אֵיד וְכִלָּיוֹן.
וְאַשְׁרֵי הַבּוֹחֵר שְׁבִיל-זָהָב וְהָלַךְ לוֹ דֶרֶךְ-בֵּינַיִם, ( 5)
לֹא יִשְׁכֹּן בְּסֻכָּה נוֹפֶלֶת, עֲזוּבָה בֵּין אַשְׁפּוֹת בַּפִּנָּה,
לֹא יִשְׁאַף מְרוֹמִים לָשֶׁבֶת אַרְמוֹנוֹת מַרְהִיבֵי-עֵינַיִם,
מְעוֹרְרֵי אֵיבָה וְקִנְאָה.
יִשָּׁבֵר הָאֹרֶן רִאשׁוֹנָה, בַּיַּעַר סְעָרָה אִם תָּקוּם,
וְנָפְלוּ מִגְדָּלִים נִשָּׂאִים, עֵת תִּגְעַשׁ וְתִרְעַשׁ הָאָרֶץ, ( 10)
וְרַעַם כִּי יַרְעִים בַּגַּלְגַּל וְחָצְבוּ לֶהָבוֹת הַבְּרָקִים –
בֶּהָרִים חֲזִיזָם יִתְפָּרֵץ.
הֶחָכָם יְקַוֶּה לָאוֹר, עֵת יְשׁוּפוֹ הַחֹשֶׁךְ מִסָּבִיב,
בַּטּוֹב לוֹ – וְזָכַר עֵת-צָרָה כִּי-תָבֹא וְנַפְשׁוֹ נִדְהָמָה,
אִם חֹרֶף יֻפִּיטֶר יְשַׁלַּח, הֵן יִירַשׁ מְקוֹמוֹ הָאָבִיב ( 15)
וִיחַדֵּשׁ אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה.
אִם רוּחֲךָ נִשְׁבַּר הַיּוֹם, לֹא לָנֶצַח מַכְאוֹבִים וָאֵבֶל!
לֹא יִדְרֹךְ אַפּוֹלוֹ עַד-עוֹלָם הַקֶּשֶׁת וְכוֹנֵן אֶת חִצּוֹ,
עוֹד יָקוּם לְעוֹרֵר בְּנוֹת-שִׁיר, יָעוּרוּ גַם כִּנּוֹר וָנֵבֶל,
וְשִׁירִים נֶאֱלָמִים יָקִיצוּ. ( 20)
חֲזַק וְהִתְאַמֵּץ בַּצָּרָה, פֶּן תִּפֹּל רוּחֲךָ וְשַׁחָה,
וּבְרָא לְךָ לֵב נָכוֹן קִרְבֶּךָ וְכֹחַ מָתְנֶיךָ תְּשַׁנֵּס,
אִם רָחַב מִפְרָשְׂךָ מְאֹד, כִּי רוּחַ בּוֹ נוֹסְסָה צַחָה,
שְׁלַח יָדְךָ בַּנֵּס – וְיִתְכַּנֵּס…
ה (II, 14)
פּוֹסְטוּמוּס, פּוֹסְטוּמוּס! מַה-קַּלּוּ שְׁנוֹתֵינוּ…
לַשָּׁוְא נְשַׁוֵּעַ, נִתְפַּלֵּל לָאֵלִים –
יְקֻמְּטוּ הַפָּנִים מִזֹּקֶן וּנְבֵלִים
וְהוֹלֵךְ וְקָרֵב מוֹתֵנוּ…
לַשָּׁוְא תַּרְבֶּה עוֹלוֹת לְאֵל-הַתַּחְתִּיּוֹת ( 5)
אַכְזָרִי לֵב פְּלוּטוֹ, לֹא יַחְמֹל, לֹא יָחוּס,
הוּא סָגַר עַל טִיטְיוֹן אֶת נְהַר-הָאֲנָחוֹת,
עַל גֶּרְיוֹן עֲנַק-שָׁלֹשׁ-גְּוִיּוֹת.
גַּם אָנוּ אֶת גַּלֵּי-הַיָּגוֹן הַמָּרִים
הֵן נֶחֱצֶה כֻלָּנוּ וְנַעֲבֹר שָׁמָּה, ( 10)
כֻּלָּנוּ הַיּוֹנְקִים מִשַּׁד הָאֲדמָהָ,
כַּמֶּלֶךְ כַּדַּל בָּאִכָּרִים.
לַשָּׁוְא אַךְ נְמַלֵּט מִקְּרָבוֹת נַפְשֵׁנוּ,
מִגַּלִּים מִתְפּוֹצְצִים בְּרַעַשׁ וּמְשׁוּבָה,
וּנְפַחֵד בַּסְּתָו כִּי-תִתְחוֹלֵל הַסּוּפָה (15)
בַּנֶּגֶב לְחַבֵּל בְּשָׂרֵנוּ.
אֵין מִפְלָט מִשְּׁאוֹל,שָׁם קוֹקִיטוֹס בְּנַחַת
יְפַכֶּה, שָׁם קְהַל בְּנוֹת דַּנַּאוּס הַנְּבָלוֹת,
וְיִכְרַע סִיזִיפוּס, הַבֵּן לְאֵאוֹלוּס,
מִכֹּבֶד עֲבוֹדָה נִצַּחַת. ( 20)
הֵן תִּטֹּשׁ אֶת בֵּיתְךָ וְחֶלְקַת שָׂדֶךָ,
גַּם תַּעֲזֹב אֵשֶׁת-הַחֵן לַאֲנָחוֹת,
מֵעֵצִים נָטַעְתָּ רַק אַלּוֹן-הַבָּכוּת
עַד דַּלְתוֹת-שְׁאוֹל יְלַוֶּךָ…
וְיוֹרֵשׁ נַחְלָתְךָ אֶת יֵינֵי-הַנֹּעַם ( 25)
סָגַרְתָּ, שָׁמַרְתָּ, אָז יָבֹא וְיִירָשׁ,
לָאָרֶץ יִשָּׁפְכוּ עֲסִיסֵי-הַתִּירוֹשׁ,
לֹא שָׁתָה הַכֹּהֵן כְּמוֹהֶם.
ו (II, 15)
…וְאַרְמוֹן בְּאַרְמוֹן יַגִּיעוּ, אֵין קֵצֶה לְהֵיכְלֵי תִפְאָרָה,
וְצַר לַמַּחֲרֵשָׁה בֵינֵיהֶם, וְחֶלְקַת הַשְּׁדֵמָה נֶעְדָּרָה.
כִּיאוֹר הַלּוּקְרִינוּס אֲגַמִּים וּבְרֵכוֹת גְּבוּלֵיהֶם יַרְחִיבוּ
וְעַיִן בְּיָפְיָם יַרְהִיבוּ.
וּפָרַץ הַתִּדְהָר הֶעָקָר, וְנִדְחָה הָאַלּוֹן הָרַעֲנָן, (5)
עֲרוּגוֹת סִגְלִיּוֹת וְתַלְמֵי הֲדַסִּים יְשַׂגְשֵׂג הַגַּנָּן,
וְתַחַת שְׁתִילֵי הַזֵּיתִים, פֹּה נָשְׂאוּ אֶת פִּרְיָם לְפָנִים, -
רַק בֹּשֶׂם וְרֵיחַ-עֲדָנִים.
וְעַנְפֵי הַדַּפְנָה הַסְּבוּכִים וְצֵל מֵעֲבוֹתֵי עֳפָאִים
לְמִסְתָּר מִשָּׁרָב יַחְמֹדוּ וּמַחֲסֶה מִיקוֹד צָהֳרָיִם… (10)
הֲזֹאת הִיא דַרְכֵּנוּ מִקֶּדֶם, הֲכָכָה רוֹמוּלוּס הוֹרָנוּ
אוֹ קַטּוֹ הַמְגַדֵּל אֶת זְקָנוֹ?
הֵם לֹא עַל אוֹצָרָם שָׁקָדוּ, וַיִּדַּל רְכוּשָׁם וְהוֹנָם,
אַךְ אוֹצַר הָעָם הֶעֱשִׁירוּ. לֹא כָלְלוּ גִזְרַת אַרְמוֹנָם
תִּמֹּרִים וְטוּרֵי-עַמּוּדִים וְאַתִּיק מְקֹרֶה וְסָפוּן ( 15)
מִסְתּוֹפֵף בֵּין צִלְלֵי צָפוֹן.
אָז קָשְׁתָה מִצְוַת הַחֻקִּים, בַּל יִגְאֶה הָאָדָם בִּלְבָבוֹ
מִקַּחַת לוֹ לִבְנֵי-הָאֵזוֹב לְבֵיתוֹ וְאֹהֶל-מוֹשָׁבוֹ,
וְאֶבֶן חֲדָשָׁה הִיא קֹדֶשׁ לְכוֹנֵן עַל רָמִים הַקֶּרֶת
וְהֵיכָל לִצְבִי וְתִפְאֶרֶת. ( 20)
ז (II, 19)
רָאִיתִי אֶת בַּכְּכוּס בֶּהָרִים מְלַמֵּד מַנְגִּינוֹת וְשִׁירִים
(הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים, הַאֲמִינוּ!).
הִקְשִׁיבוּ הַנִּימְפוֹת מִסָּבִיב, נָדַמּוּ גַם בְּנֵי הַסַּטִּירִים
וּבְאֹזֶן קַשֶּׁבֶת הֶאֱזִינוּ.
אֱבוֹיֶה! עוֹד פַּחְדִּי עִמָּדִי, יִתְגָּעֵשׁ בִּי לִבִּי יִתְפָּעָם, ( 5)
גַּם שָׂשׂוֹן גַּם רֶטֶט מָלֵאתִי.
אֱבוֹיֶה! רַחֲמֵנִי אֵל לִבֶּר, שַׁרְבִיטְךָ מַה נּוֹרָא וְאָיֹם,
רַחֲמֵנִי, כִּי אַפְּךָ יָרֵאתִי.
אָשִׁירָה-נָּא עֹז הַתִּיאַדוֹת, אֲזַמֵּרָה עֲסִיסֵי עֲנָבִים,
וְיַיִן כַּנַּחַל הַשּׁוֹטֵף, ( 10)
וְנַהֲרוֹת חָלָב בָּעֵמֶק וְעֵצִים נְבוּבִים וְזָבִים,
וּמָתוֹק זֶה דִבְשָׁם הַנּוֹטֵף.
אָשִׁירָה הֲדַר רַעֲיָתְךָ, תִּסְתּוֹפֵף בְּשַׁפְרִיר כּוֹכָבִים,
לָהּ זְמִירוֹת וּתְהִלָּה יָאָתָה,
גַּם אָבְדַן פֶּנְתֶּוְס, נָתַצְתָּ אַרְמוֹנוֹ וַיִּהְיֶה לִשְׁבָבִים, ( 15)
וְאַחֲרִית לִיקוּרְגוֹס נִכְרָתָה.
תְּצַוֶּה, וּנְהָרוֹת יִשְׁטֹפוּ, וּמִשְׁבְּרֵי יָם יֶהֱמָיוּ,
אֵל תּוֹעֶה בְהַרְרֵי-צוּרִים!
בְּךָ בְּנוֹת בִּיסְטוֹנְיָה תַעֲלֹזְנָה, וּפְתָנִים יִתְפַּתְּלוּ וְהָיוּ
לְמַחְלְפוֹת רֹאשָׁן קִשּׁוּרִים. ( 20)
עַל עֶלְיוֹן בָּאֵלִים עֵת קָמָה עֲדַת הַגִּיגַנְטִיס, פּוֹרֶצֶת
לְמוֹטֵט אֵת אַרְמְנוֹת זְבוּלוֹ,
עַל רֵיטוּס שִׁלַּחְתָּ צִפָּרְנֵי הַשַּׁחַל וְלוֹעַ מִפְלֶצֶת –
וְנִבְעַת וְנָסוֹג אֶל גְּבוּלוֹ.
לֹא יָד לְךָ וְשֵׁם בַּמִּלְחָמָה, כִּי צְבָאֲךָ – לַהֲקוֹת שָׁרִים (25)
וְסוֹדְךָ – מִצְהֲלוֹת עַלִּיזִים.
וְאַתָּה לָעַד לֹא תְשַׁנֶּה, אִם יִנְוֶה הַשָּׁלוֹם בֶּעָרִים,
אוֹ נֶשֶׁק וּקְרָבוֹת יַרְגִּיזוּן.
גַּם קֶרְבֶּרוֹס, מִפְלֶצֶת שְׁאוֹל, אַךְ יִרְאֲךָ בִּזְהַב הַקַּרְנַיִם
וְאָסַף אֶת זְנָבוֹ לְאִטּוֹ ( 30)
וְשָׁלַח לְשׁוֹנוֹ-שְׁלִישִׁיָּה וִילַחֵךְ עֲפַר הָרַגְלַיִם,
עֵת תֵּפֶן לָלֶכֶת מֵאִתּוֹ.
ח (II, 20)
אָז פְּלָאִים כַּנְפֵי-עֹז תִּצְמַחְנָה לִי, הַמְשׁוֹרֵר,
בְּשַׁחֲקֵי-אוֹר וָזִיו בִּנְתִיבַת-נֶצַח אֵדֶא,
לֹא עוֹד עֲלֵי-אֲדָמוֹת בִּתְשׁוּאוֹת-עִיר אֶתְגּוֹרֵר
וְקִנְאַת אִישׁ לֹא אֵדָע.
כִּי מָךְ וָדַל הָיִיתִי, לֹא יָד וָשֵׁם לְאָבִי, ( 5)
אָז קַמְתָּ, מֶקֶנַס דּוֹדִי, בְּחַרְתַּנִי וַתְּרוֹמְמֵנִי,
מִמָּוֶת וַאֲבַדּוֹן לֹא יֵחַת עוֹד לְבָבִי
וּסְטִיכְּס לֹא יִשְׁטְפֵנִי.
הוֹי, הִנֵּה כְבָר כָּעוֹף עוֹר רַגְלַי צָפַד עַתָּה!
לְבַרְבּוּר צַח הָיִיתִי, זַךְ-גֵּו וּגְדָל-כְּנָפָיִם, ( 10)
וְנוֹצָה רַכָּה תִצְמַח וּתְכַס הַכַּף, וְתַעֲטֶה
אֲצִילֵי-הַיָּדָיִם.
אֶתְעוֹפֵף כְּאִיקַרוּס! שָׁם בַּעְיָם מִשְׁבָּרָיו
יִתְפָּרֵץ הַבּוֹסְפוֹרוּס אֶל גְּדוֹת-הַצּוּר וּשְׁטָפָן;
אָעוּפָה, כְּנַף רְנָנִים, מִסִּרְטִיס אֶרֶץ-שָׁרָב ( 15)
עַד יַרְכְּתֵי הַצָּפוֹן.
יוֹדוּנִי בְנֵי גֶּלוֹנִים בְּיַרְכְּתֵי מֶרְחַקִּים,
בְּנֵי קוֹלְכִיס וְדַקִּיָּה גִּבּוֹרֵי צְבָא-מִלְחָמָה,
וְיָדְעוּ שְׁמִי בְנֵי-חִבֵּר וְעַם, לוֹ גַלִּים זַכִּים
רוֹדַנּוּס יֵט בַּצָּמָא. (20)
אַל אֵבֶל בְּיוֹם מוֹתִי, אֵין חֵפֶץ לִי בִמְקוֹנֵן
וְלַהַג בְּכִי-תוֹעֵבָה, אַל בָּכֹה וְאַל סָפֹד!
הַרְחִיקוּ מֵעַל קִבְרִי קוֹל צִוְחוֹת-שָׁוְא וּשְׁאוֹנָן,
גַּם תְּשׁוּאוֹת-הוֹד וְכָבוֹד!
ספר ג'
א (III, 1)
שָׂנֵאתִי הֶהָמוֹן הַנִּבְעָר מִדַּעַת,
אַל יִקְרַב אֶל קֹדֶשׁ הַדְּבִיר!
אָנֹכִי, הַכֹּהֵן בְּהֵיכַל הַמּוּזוֹת,
לַנֹּעַר אָשִׁירָה הַשִּׁיר.
יָשׂרוּ מְלָכִים וְרָגְזוּ לְאֻמִּים, ( 5)
אַךְ עֶלְיוֹן יֻפִּיטֶר עַל כֹּל.
בְּגַבּוֹת עֵינַיִם הוּא יַרְעִיד כָּל תֵּבֵל
מִשַּׁחַק עַד עִמְקֵי שְׁאוֹל.
יֵשׁ שֹׁקֵד עַל גַּנּוֹ וְכֶרֶם מַטָּעוֹ,
יֵשׁ – כְּבוֹדוֹ בְמוֹעֲצוֹת עָם; ( 10)
בְּיֹשֶׁר פְּעָלָיו יִתְהַדֵּר הָאֶחָד,
הַשֵּׁנְי- בַּיַּחַשׂ הָרָם.
אַךְ צֶדֶק אִם יֵשֵׁב לַכִּסֵּא, לֹא יַפְלֶה
בֵּין נִכְבָּד אוֹ נִקְלֶה וָרֵיק,
וְאֶחָד הַגּוֹרָל יַטִּילוֹ הַמָּוֶת, ( 15)
וְאֶחָד הִנֵּהוּ הַחֵיק.
אִם חֶרֶב נוֹקֶמֶת תִּשָּׁלֵף מִתַּעַר
וְחָרַד הָעַוָּל בָּעִיר,
לֹא יִטְעַם לְחִכּוֹ מַאֲכַל חֶמֶד,
לֹא יִנְעַם קוֹל עוּגָב וָשִׁיר. ( 20)
הַתְּנוּמָה לֹא תָנוּס מִסֻּכַּת הָאִכָּר,
וּמְנוּחָה – מִבֵּיתוֹ הַשַּׁח.
בֵּין צִלְלֵי גַּנּוֹ יִשְׁלָיוּ זֶפִירִים,
וְשֹׁקֵט הַנַּחַל הַזַּךְ.
לֹא יֶחֱרַד הָאִישׁ הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ ( 25)
אִם יִגְעַשׁ מִסּוּפָה הַגָּל,
עֵת תֵּרֵד הָעַיִּשׁ אֶל יַרְכְּתֵי שַׁחַק
וּגְדִי עֵת יִתְרוֹמֵם אֶל עָל.
לֹא יִדְאַג, אִם בֹּגֵד הַכֶּרֶם, הַשָּׂדֶה,
לֹא יִירָא מִבָּרָד הַיּוֹם, ( 30)
וּמָחָר – מִגֶּשֶׁם, מִסַּעַר, מִקָּרָה,
מִשֶּׁמֶשׁ וְחֹרֶב וָחֹם.
הַדָּגִים מִגְּבוּלָם יְגֹרְשׁוּ, עֵת יִבְנֶה
אִישׁ גֶּשֶׁר אוֹ שֶׂכֶר לַגָּל,
וּבָזָא הָאִכָּר אֶת נַחֲלַת הַנָּהָר, ( 35)
כִּי יַגְדִּיל שָׂדֵהוּ הַדָּל.
גַּם אָדוֹן וְשָׂר – יַדְרִיכוּהוּ מְנוּחָה
דְּאָגָה וְקִינָה וְהִי;
לֹא תַצִּיל מִפַּחַד גַּם דַּהֲרַת סוּסוֹ,
לֹא תוֹשַׁע נְחֹשֶׁת אֳנִי. ( 40)
יָדַעְתִּי, אֵין הוֹעִיל בְּזֹהַר הַשַּׁיִשׁ
בְּשַׂלְמַת אַרְגָמָן כַּדָּם,
בְּבֹשֶׂם כִּי יָבוֹא מִיַּרְכְּתֵי קֶדֶם,
בְּיַיִן – כִּי יָבוֹא מִיָּם.
וְלָמָה אֲכוֹנֵן לִי הֵיכַל מַחֲמַדִּים ( 45)
וְאֻלָּם עִם שַׁעֲרֵי רֹם?
הֲאָמִיר אֲחֻזַּת סַבִּינוּס בָּעֹשֶׁר,
הַדּאֹגֵ וְחָרֵד יוֹם יוֹם?
ב (III, 2)
בְּצָבָא וְכֹבֶד-מִלְחָמָה יִגַבֵּר חֲיָלָיו הַנָּעַר!
אָז יַסְכִּין לְמַחְסֹר וָרִישׁ וּבֵין תְּלָאוֹת לָבֶטַח יִתְהַלֵּךְ,
יָגוּרוּ מִפָּנָיו הַפַּרְתִּים, עֵת יֵדֶא עַל סוּסוֹ כַסָּעַר
וְחִצִּים יְמִינוֹ תְשַׁלַּח.
לֹא יִירָא מֵעָמָל וּנְדוּדִים, מִקֹּר וּמִסּוּפָה סוֹעֶרֶת, ( 5)
וְהָיָה בְּאָסְרוֹ מִלְחָמָה אֶל נֶגֶד הָעִיר הַהוֹמִיָּה,
מִמְּרוֹמֵי הַחוֹמָה בִּרְעָדָה בוֹ תַבִּיט מֵרָחוֹק הַגְּבֶרֶת
וּבִתָּהּ תֵּאָנַח דּוּמִיָּה,-
לְדוֹדָהּ תְּפַחֵד, כִּי רַךְ הוּא וְדֶרֶךְ מִלְחָמָה לוֹ זָרָה,
פֶּן יִתְגָּר וְיַכְעִיס תַּמְרוּרִים אֶת גּוּר-הָאֲרָיוֹת הַזּוֹעֵף
וּבָעֲרָה בוֹ חֲמַת-דָּמִים וְעָלָה כְרוּחַ-סְעָרָה
וִיזַנֵּק אֶל מַעַרְכוֹת הָאוֹיֵב.
מַה-טּוֹב וּמַה-נָּעִים לָאָדָם, כִּי יָמוּת בְּעַד הַמּוֹלֶדֶת!
וּמַר לַבּוֹרֵחַ מִמָּוֶת, כִּי יִרְדֹּף הַמָּוֶת אַחֲרֵיהוּ,
וְנַעַר כִּי יִירָא מִפַּחַד-מִלְחָמָה וּבִרְכּוֹ רוֹעֶדֶת – (15)
בְּעָרְפּוֹ הַמָּוֶת יַכֵּהוּ…
אִישׁ נָדִיב לֹא יִרְדֹּף מֶמְשָׁלָה, וְקִנְאַת בְּנֵי-אָדָם לֹא יֵדָע,
זַךְ מַעֲטֵה-כְבוֹדוֹ אֵין-דֹּפִי, וּתְהִלָּה כַמְּעִיל תִּלְבָּשֶׁנּוּ,
לֹא יִפְתְּ אֶל שֵׁבֶט-מוֹשְׁלִים, אֲשֶׁר תַּנְחִילֶנּוּ הָעֵדָה
וְשָׁבָה וְלָקְחָה מִמֶּנּוּ. ( 20)
אַל תְּמוּתָה לְנֶפֶשׁ נְדִיבָה! בְּשַׁחַק-מְרוֹמִים תִּתְלוֹנָן,
נְתִיבוֹת-אַלְמָוֶת לָהּ תִּבְחַר וְהָלְכָה מְסִלָּה נִשְׂגָּבָה,
וְדֶרֶךְ אֲדָמוֹת תְּמָאֵס וְזָרָה לָהּ הֶמְיַת-שְׁאוֹנָן –
אֶל מַעְלָה תִשְׁאַף וְעָפָה.
יֵשׁ שָׂכָר לְנֶאֱמַן-לֵב, וּלְנוֹצֵר לְשׁוֹנוֹ – גְּמוּלוֹ. (25)
וְאִישׁ כִּי יְחַלֵּל בְּרִית קֶרֶס וְסוֹד יְרֵאֶיהָ יְגַלֶּה,
אַל יָבֹא אֶל-תַּחַת קוֹרָתִי לָשֶׁבֶת עִמָּדִי בִזְבוּלִי,
וְאֶל אֳנִיָּתִי אַל יַעֲלֶה.
וְיֵשׁ כִּי יִתְאַנֵּף יֻפִּיטֶר וְנִסְפֶה הַצַּדִּיק עִם רָשָׁע,
וְהוֹלֵךְ לְאִטּוֹ הָעֹנֶשׁ וְהוּא עַל יְרֵכוֹ צוֹלֵעַ, (30)
אַךְ נָכוֹן יוֹם שִׁלּוּם וּגְמוּלוֹת וְנָכוֹן מוּסָרוֹ הַקָּשֶׁה,
מִמֶּנּוּ לֹא יָנוּס פּוֹשֵׁעַ.
ג (III, 4)
מַלְכַּת-חַסְדִי, קַלִּיּוֹפֵּי, רְדִי אֵלַי מֵרוּם-שָׁמָיִם,
בַּחֲלִילִים, בַּחֲלִילִים הַשְׁמִיעִינִי שִׁירֵךְ נָעִים,
עָרֵב קוֹלֵךְ – שִׁיר דַּבֵּרִי
אוֹ בַכִּנּוֹר לִי זַמֵּרִי.
הַשְׁמַעְתֶּם? אוֹ אַךְ שׁוֹלָל הוֹלִיכַנִי מִקְסַם-כָּזָב? (5)
קוֹל הִקְשַׁבְתִּי, גַּם רָאִיתִי חֹרֶשׁ-אֵלִים, סֵתֶר-רָזָיו,
פְּלָגִים הוֹלְכִים עֲקַלְקַלּוֹת
וּתְרַחֵפְנָה רוּחוֹת קַלּוֹת.
רַךְ וְקָטָן עֵת הָיִיתִי, בְּאַפּוּלְיָה אָז סָבַבְתִּי
וָאֲשַׂחֵק שָׁם לְבַדִּי וָאֵרָדֵם כִּי עָיַפְתִּי. ( 10)
אָז בָּאוּנִי יוֹנֵי-פְלָאִים
גַּם כִּסוּנִי בָעֳפָאִים.
וַיִּשְׁתּוֹמֵם כָּל שׁוֹמֵעַ וַיִּתְפַּלֵּא הַרְבֵּה פֶלֶא:
מִבַּנְטִיָּה קֵן-יְעָרִים, אֲחֵרוֹנְטְיָה שׁוֹכְנָה סֶלַע,
עַד פוֹרֶנְטוּס רַבַּת-גַּנִּים, ( 15)
עֵמֶק דֶּשֶׁן וּמִשְׁמַנִּים.
כִּי נְחָשִׁים הֵן סְבָבוּנִי וּבֵין דֻּבִּים שָׁם יָשַׁנְתִּי,
רַק הֲדַסִּים יְסֻכּוּנִי, בֵּין עַנְפֵיהֶם רֹאשׁ צָפַנְתִּי,
וַעֲלֵי-הַדְּפַנִּים – נִזְרִי,
וְהָאֵלִים הֵמָּה סִתְרִי. ( 20)
בְּנוֹת הַשִּׁירָה! אִתְּכֶן אָנִי, וּמֵאִתְּכֶן לֹא אָסוּרָה,
אִם בֵּין צוּרִים אָשִׂים קִנִּי וּבֵין סוּפוֹת כִּי אָגוּרָה,
אִם בֶּהָרִים יִהְיֶה נָוִי
אוֹ אֶל חוֹף-הַיָּם מוֹשָׁבִי.
ד (III, 6)
מִיָּדְךָ, בֶּן רוֹמִי, יִדָּרֵשׁ עֲוֹן אֲבוֹתֶיךְ לֹא אָתָּה,
עַד תָּקִים כָּל הָרוּס וְיָשָׁן
בְּהֵיכְלֵי הָאֵלִים כִּי חָרְבוּ, זְבוּלֵיהֶם כִּי שַׁחוּ עַד מָטָּה,
וְשָׁחְרוּ פִסְלֵיהֶם מֵעָשָׁן.
כִּי שַׁח לִפְנֵי אֵלִים גְּאוֹנְךָ, עַל כֵּן לְךָ עֹז וּמֶמְשָׁלָה: ( 5)
זֹאת רֵאשִׁית וְאַחֲרִית כָּל דָּבָר.
וְאֶרֶץ הֶסְפֶּרְיָה כִּי בָזְתָה אֱלֹהַּ, וַתָּבוֹא הַקְּלָלָה
בִּגְבוּלָהּ – הַשֹּׁד וְהַשָּׁבֶר.
כִּי מָאֲסוּ אַנְשֵׁי צְבָאֵנוּ בְּמוֹפֵת מֵאֵלֵי שָׁמָיִם, -
גַּם מוֹנֶסֶס גַּם פַּקּוֹר הֶחֱרִידָם, (10)
וַיִּצְהֲלוּ צָרִים, כִּי מָצְאוּ שְׁלָלֵנוּ לְהוֹסִיף עֲדָיִים
עַל עֶדְיָם – חֶלְיָתָם וּרְבִידָם.
כִּמְעַט וְהָיִינוּ בְרָעָה: כִּי מָלְאָה הָעִיר הַהוֹמִיָּה
מְדָנִים כִּמְעָרַת פָּרִיצִים,
וַיִּתְּנוּ חִתִּיתָם עָלֵינוּ בְנֵי-דַקְיָה בְּכֹבֶד אֳנִיָּה ( 15)
וְכוּשִׁים – בְּקֶשֶׁת וְחִצִּים.
עֵת אָוֶן הִגִּיעָה לִפְרֹעַ רִאשׁוֹנָה נִשּׂוּאִים לְשִׁמְצָה
וְתֻמַּת מִשְׁפָּחָה נִכְחָדֶת,
וְאַחַר הֵקֵרָה הָרָעָה וַתִּפְרֹץ כְּזֶרֶם וַתִּמְצָא
בְּדַרְכָּהּ גַּם עָם גַּם מוֹלָדֶת. ( 20)
הֲלִיכוֹת יְוָנִים לָהּ תַּחְמֹד הָעַלְמָה, וּתְנוּעוֹת עֲגָבִים –
תּוֹרָתָהּ וְשִׂיחָהּ וְשִׂיגָהּ,
וְיַלְדָּה עוֹדֶנָּה בְאִבָּהּ וּמִהֲרָה הַתְנוֹת אֲהָבִים,
וְהָיוּ אַךְ דּוֹדִים הֲגִיגָהּ.
וְאֵשֶׁת-נְעוּרִים בְּמִשְׁתֵּה הַבַּעַל עַל פָּנָיו בּוֹגֵדָה, (25)
תְּבַקֵּשׁ מְאַהֵב רַךְ-שָׁנִים,
בַּמַּחְשָׁךְ תְּפַזֵּר דּוֹדֶיהָ, וּמִי הוּא – לֹא תִבְחַר, לֹא תֵדָע,
בַּסֵּתֶר תַּרְוֶנּוּ עֲדָנִים.
אַךְ גָּלוּי וּלְעֵינֵי כָל רוֹאֶה – וְרָאָה גַם אִישָׁהּ וְיָדַע –
קוּם תָּקוּם לְקוֹל יִקְרָאֶנָּה, ( 30)
עֵת יָבוֹא רַב-חוֹבֵל מִסְּפָרַד אוֹ רוֹכֵל וּמִנְחָה בְיָדוֹ,
וְלָקְחוּ אֶת כְּבוֹדָה מִמֶּנָּה.
לֹא הָיוּ כָּאֵלֶּה אֲבוֹת הַדּוֹר עַל קַרְתַּגּוֹ הִתְגַּבֵּר
וַיַּרְוֶה מְצוּלָה דַם-אוֹיֵב,
דּוֹר נָתַן אֶת פִּירוּס לְחָרְמָה וַיַּךְ אֶת אַנְטְיוֹכוּס הָאַבִּיר ( 35)
וּצְבָא חֲנִיבַעַל הַזּוֹעֵף.
הֵם הָיוּ מִזֶּרַע גִּבּוֹרִים, חַיָּלִים וְעוֹבְדֵי אֲדָמָה,
וַיִּלְמַד מִנְּעוּרָיו הַנַּעַר
פַּתֵּחַ הַשְּׁדֵמָה בַמַּעְדֵּר וּבְמִצְוַת הָאֵם הַנִּזְעָמָה
לְהָבִיא לָהּ עֵצִים מִיַּעַר. ( 40)
בָּעֶרֶב, עֵת יָרַד הַשֶּׁמֶשׁ, וְצִלְלֵי הָרִים יִטָיוּ,
וְשָׁאֲפוּ פָרִים מַרְגּוֹעַ,
וּבְעִקְבוֹת הַיּוֹם וּמַרְכְּבוֹתָיו הַלַּיְלָה יְמַהֵר, וּבָאוּ
לֶאֶרֶץ מְנוּחוֹת וָנֹעַם.
הוֹי, הוֹלֵךְ וְיוֹרֵד הַכֹּל בְּזַעַם הָעֵת הַמְשַׁכָּלֶת!… (45)
כִּי נָפַל גַּם דּוֹר אֲבוֹתֵינוּ
מִדּוֹרוֹת קִדְּמוּהוּ וַיּוֹלִיד אוֹתָנוּ לְלַעַג וָקָלֶס,
וּפוֹשְׁעִים – דּוֹר יָקוּם אַחֲרֵינוּ…
ה (III, 9)
(הוֹרַץ:) – " עֵת פָּרְחָה אַהֲבָתֵנוּ וּלְנַפְשֵׁךְ עוֹד יָקַרְתִּי,
וְטֶרֶם יַעֲרֹב לִבּוֹ אִישׁ מִן הַבַּחוּרִים
לִנְגֹּעַ אֶל צַוָּארֵךְ, אֶל לִבְנַת זִיו-הַנְּעוּרִים, -
מִשָּׂרִים גַּם מִמְּלָכִים בָּאָרֶץ אָז אֻשַּׁרְתִּי".
(לִידִיָּה) – "אָז טֶרֶם אֵשׁ דּוֹדֶיךָ נָתַתָּ לְאַחֶרֶת ( 5)
וְטֶרֶם תִּסּוֹג לִידִיָּה אָחוֹר מִפְּנֵי כְלוֹאָה,
בְּכָבוֹד רָמָה קֶרֶן לִידִיָּה גְבוֹהָה גְבוֹהָה,
וַיְהִי כְּאִילִיָּה שְׁמִי לְגָאוֹן וְתִפְאֶרֶת".
(הוֹרַץ:) – " לִכְלוֹאָה בַּת-תְּרַקִּיָּה נְתוּנָה כָל לִבָּתִי,
כִּנּוֹרָהּ יֵיטִיב נַגֵּן וְנָעִים קֶסֶם שִׁירָהּ, (10)
בְּעַד חַיֶּיהָ – חַיַּי, מִשַּׁחַת-בְּלִי לֹא אִירָא,
לוּ רַק מִשְּׁאוֹל אֲמַלֵּט אֶת נֶפֶשׁ יְחִידָתִי".
(לִידִיָּה:) – " גַּם בִּי גַּם בּוֹ, הַנַּעַר, אֵשׁ-דּוֹדִים מִתְלַקַּחַת,
קַלַּאִיס בֶּן אוֹרְנִיטוּס לִי דוֹד יְפֵה-עֵינַיִם,
וּבַעֲבוּרוֹ אָמוּת, אָמוּתָה גַם פַּעֲמַיִם, ( 15)
לוּ רַק אֲמַלֵּט נֶפֶשׁ מַחְמַדִּי מִנִּי-שַׁחַת".
(הוֹרַץ:) – " וְאִם כְּקֶדֶם וֶנוּס תְּצַוֶּה אֶת הַבְּרָכָה,
בְּמוֹסְרוֹת בְּרִית-עוֹלָמִים אֶת צַוָּארֵינוּ תָבִיא,
וְעָזְבָה כְלוֹאָה צְהֻבַּת-קְוֻצָּה קֵן-לְבָבִי,
וְנִפְתְּחוּ דַלְתוֹתַי אֶל לִידִיָּה הַנִּשְׁכָּחָה?" (20)
(לִידִיָּה:) – "פְּנֵי דוֹדִי כַכּוֹכָבִים, מַה-טּוֹב וְנָעִים חִנָּם,
וְאַתָּה – לִבְּךָ לֵב הֲפַכְפָּךְ, קַל מִגֹּמֶא,
וְסוֹעֵר שֶׁצֶף אַפְּךָ, כְּזֶרֶם יַמִּים הוֹמֶה, -
אַךְ אִתְּךָ חַיַּי – עֹנֶג, וְאִתְּךָ – מוֹתִי יִנְעָם!".
ו (III, 10)
הוֹי, לִיקֶה, לוּ הָיִית גַּם אֵשֶׁת בַּעַל מִן הַסְּקִתִּים
עֲלֵי חוֹפֵי הַטַּנַּאִיס, פִּרְאֵי צָפוֹן שָׁם נְחִתִּים,
הֵן תָּחוּסִי, עֵת תִּרְאִינִי לִפְנֵי דַלְתֵךְ כֹּה סָרוּחַ
תַּחַת זַעַף רוּחַ.
הֲתִשְׁמָעִי? הֵן הַדֶּלֶת מִתְפָּרֶצֶת מִנִּי סַעַר, ( 5)
בֵּין הַבָּתִּים הַנֶּחְמָדִים רוֹעֵשׁ גֹּעֵשׁ לוֹ הַיַּעַר,
וְזוֹרֵעַ אֵל מִמָּרוֹם פִּתֵּי שֶׁלֶג, פִּתֵּי קֶרַח
עַל כָּל שְׁבִיל וָדֶרֶךְ.
הָלְאָה גַאֲוָה, יָפָתִי! שׂוֹנְאָה וֶנוּס גֵּאוּת הֶבֶל.
אַל לָךְ סוֹבֵב כֹּה הַגַּלְגַּל, פֶּן לְאָחוֹר יַךְ הַחֶבֶל. (10)
אַל הֱיוֹת כְּפֶּנֶלוֹפֶּה, הָרוֹעֶמֶת תָּמִיד פָּנִים
אֶל כָּל הַחֲתָנִים.
אָמְנָם שַׁי לֹא יַטֶּה אוֹתָךְ, לְתַחֲנוּנִים לֹא תַקְשִׁיבִי,
חִוְרוֹן פְּנֵי מְאַהֲבַיִך אֶל לְבָבֵךְ לֹא תָשִׁיבִי;
גַּם כִּי אָהֹב יֹאהַב אִישֵׁךְ מַקֶּדוֹנִית טוֹבַת תֹּאַר, ( 15)
נַפְשֵׁךְ –תֹּם וָטֹהַר;
אָכֵן חוּסִי עַל דּוֹדַיִך, הָלְאָה לַעַג הַגְּאֵיוֹנִים!
אַל נָא לִבֵּךְ כַּאֲרָזִים, וְעֵינַיִךְ כְּצִפְעוֹנִים.
וְעַד אָנָה יִמַּק בְּשָׂרִי פֹּה אֶל סִפֵּךְ, וְהַצֵּלָע
מִנִּי גֶשֶׁם תֵּלַהּ. ( 20)
ז (III, 12)
אֻמְלָלוֹת אֲנַחְנוּ! כִּי תָבוֹא עֵת דּוֹדִים,
אֵין חֹפֶשׁ לִרְגָשׁוֹת, וְלַהַב יְקוֹדָם
לֹא נוּכַל לְכַבּוֹת בַּיַּיִן הַטּוֹב, רַק מוּסַר תּוֹכֵחוֹת, הוֹי מוּסָר לָרֹב
נַקְשִׁיבָה מִדּוֹדוֹת וְדוֹדִים.
אֲנִי, נֵיאוֹבֻּלָּה, עָשִׂיתִי בַּטְּוִיָּה, (5)
אַךְ יַלְדָּהּ הַקַּל עָלַי וֶנוּס הֵבִיאָה,
וַיִּגְזֹּל אֶת צַמְרִי וַיַּפֵּל הַסַּל, גַּם נִשְׁכַּח מִלִּבִּי עֲמָלִי הַדַּל,
עֵת הֶבְּרוּס בְּהוֹדוֹ הוֹפִיעַ.
בְּטִבֶּרִיס, בְּזִרְמַת הַגַּל הָאַדִּירָה,
עֵת יִרְחַץ, מִשֶּׁמֶן גְּוִיָּתוֹ מַזְהִירָה. (10)
כְּבֶּלֶרֶפוֹנְטֶס יַכְנִיעַ הַסּוּס, בִּקְרָבוֹת יִתְגּוֹשֵׁשׁ בִּזְרוֹעַ עֱזוּז,
וְרַגְלוֹ בְמֵרוּץ מְהִירָה.
עַל צְבָאִים בָּעֵמֶק כִּי יַטִּיל חֲנִיתוֹ,
וְהֶחֱדִיר הָעֵדֶר הַנָּד וְהֶנִיסוֹ.
אוֹ יִפְגֹּשׁ בְּאַחַד חֲזִירֵי הַבָּר, מִסְתַּתֵּר בְּשֻׂכּוֹ מֵאוֹיֵב וָצָר, (15)
וְקָם וּמֵרִבְצוֹ יַרְגִּיזוֹ.
ח (III, 13)
הוֹי, מַעְיַן בַּנְדּוּסְיָה! כַּבְּדֹלַח לָטֹהַר בְּךָ זַכִּים הַמָּיִם!
לָךְ אֶשְׁכָּר הֵבֵאתִי יֵין-מֶגֶד וּפְרָחִים מִגַּנִּי וְשָׂדִי,
וּמָחָר אָשׁוּבָה וּבְיָדִי –
גְּדִי עָנֹג וְרַךְ-הַקַּרְנָיִם.
קַרְנַיִם נָכוֹנוּ לִקְרָבוֹת וּמִשְׂחֲקֵי-דוֹדִים עַלִּיזִים - ( 5)
אַךְ מָחָר יְגֹאַל בְּדָם יְרַקְרַק גְּדוֹתֶיךָ, וְשָׂמָן
כַּתּוֹלָע וּמִשְׁטַח-אַרְגָּמָן
בְּכוֹר-הָדָר מֵעֵדֶר הָעִזִּים.
לֹא יִגְּעוּ חַרְבוֹנֵי-הַקַּיִץ וְשֵׁמֶשׁ בּוֹעֶרֶת בַּשְּׁחָקִים
אֶל מֵי-מְנוּחוֹתֶיךָ הַזַּכִּים, וְעָרַג עֲלֵיהֶם וְשָׁאַף (10)
גַּם צֶמֶד-הַבָּקָר הַיָעֵף
גַּם עֵדֶר-הַצֹּאן בָּעֲמָקִים.
אֲרוֹמֵם אֶת שִׁמְךָ, הַמָּעְיָן, וְהָלַךְ עַד אַפְסֵי מֶרְחַקִּים,
וְאָשִׁיר כְּבוֹד נִקְרַת-הַצּוּרִים, אֲזַמֵּר תִּפְאֶרֶת הָאֵלָּה,
שָׁם הֶמְיַת גַּלֶּיךָ הַקַּלָּה ( 15)
תְּבַקַּע מִסֵּתֶר מַחֲשַׁכִּים.
ט (III, 18)
הוֹי, פַאוּנוּס, עֵת תִּרְדֹף אֲהָבִים וְאַחַר הַנִּימְפוֹת תָּנוּעַ,
אַל תִּרְמֹס אֶת תַּלְמֵי שַׁדְמוֹתַי, שָׁם נֹגַהּ הַשֶּׁמֶשׁ זָרוּעַ,
אַל תִּגַּע לְרָעָה בְעֵדֶר הָרְחֵלִים הַפְּזוּרוֹת בַּמִּרְעֶה,
וּפָנִים לְצֹאנִי הָאִירָה. ( 20)
גְּדִי רַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה הֵן נַקְרִיב לְשִׁמְךָ נְדָבָה
וְיֵין-מַעֲדַנִּים נְמַלֵּא כוֹסֵנוּ, זוּ וֶנוּס אָהָבָה,
וּקְטֹרֶת-נִיחוֹחַ תִּתַּמֵּר וְעָלָה עֲנָנָהּ וְעָשַׁן
עַל-פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַיָּשָׁן.
לְמוֹעֵד דֵּצֶמְבֶּר כִּי-יָבֹא גַּם צֹאן גַּם אֲלָפִים יִשְׂמָחוּ, ( 25)
בִּשְׂחוֹק וְהוֹלֵלוֹת יָרִיעוּ, וְצָהֲלוּ שָׂדֶה וְאָחוּ,
וְהָיָה הַחַג גַּם בָּאָדָם, וְיָצָא הָאִכָּר לָשׂוּחַ
וְיַחַד עִם שׁוֹרוֹ יָנוּחַ.
יִתְהַלְכוּ זְאֵבִים לָבֶטַח, וְרֹגֶז לֹא יֵדְעוּ עֲדָרִים,
תִּפְאֶרֶת צַמַּרְתָּם יִתְפַּשְׁטוּ וְאָצְלוּ לְךָ הוֹדָם יְעָרִים, (30)
וְיַרְעִיד הַחוֹרֵשׁ אַדְמָתוֹ, זוּ אָכְלוּ עֲמָלוֹ תְלָמֶיהָ,
וְרָקַע בְּרַגְלוֹ עָלֶיהָ.
י (III, 26)
אָז בִּפְרֹחַ יְמֵי-חָרְפִּי אֲהֵבוּנִי הָעֲלָמוֹת,
הָיָה שֵׁם לִי בַגִּבּוֹרִים, כִּי הָיִיתִי אִישׁ-מִלְחָמוֹת,
עַתָּה קְרָבוֹת וּמִלְחָמָה עוֹד לֹא יִקְּחוּ אֶת לְבָבִי, (35)
עַל יְתַד הַקִּיר תָּלִיתִי אֶת אֲזֵנִי גַּם עוּגָבִי.
שַׁי לְוֶנוּס בַּת-הַגַּלִּים עַל הַקִּיר תָּלִיתִי שְׂמֹאלָה
כָּל אֲזֵנִי: חֵץ וָקֶשֶׁת, לַפִּיד מֵאִיר אוֹר בַּלָּיְלָה,
גַּם כַּשִּׁילִי, בּוֹ אֲפוֹצֵץ חֵל וְחוֹמַת-עֹז נִשְׂגָבָה, -
לָךְ הֵבֵאתִי, אֵלַת –חַסְדִּי, מִנְחַת רָצוֹן וּנְדָבָה. ( 40)
וַאֲנִי אַךְ אַחַת אֶשְׁאַל, הַטִּי אֹזֶן לַמִּשְׁאֶלֶת,
מַלְכַּת-הוֹד, אֲשֶׁר בְּאִיֵּי-כִתִּים יָדֵךְ-עֹז מוֹשֶׁלֶת,
גַּם בְּנֹף, לֹא יָדְעָה שֶׁלֶג, אֶרֶץ שָׁרָב, חֹם וָחֹרֶב:
הוֹי, עַל כְלוֹאָה עוֹרְרִי שׁוֹטֵךְ, עַל יָפָתִי קְשַׁת-הָעֹרֶף!…
יא (III, 28)
חַג הַיּוֹם לְאֵל נֶפְּטוּנוּס,
וּבַמֶּה נְכַבֵּד אוֹתוֹ?
הָבִי, לִידֵי, יֵין-קֶקֻבּוּס
וּנְמַהֲרָה לִשְׁתּוֹתוֹ!
חוּשִׁי, רַב לָךְ חִקְרֵי-לִבֵּךְ,
נָס הַיּוֹם וּצְלָלִים נָדִים…
לִי מִימֵי בִּבּוּלוּס-קוֹנְסוּל
הָבִי יֵינִי, יֵין-מְגָדִים!
אַחַר נָשִׁיר לְנֶפְּטוּנוּס,
גַּם לִקְוֻצּוֹת בְּנוֹת-הַגַּלִּים. (10)
אַתְּ בַּלִּירָה זַמְּרִי לְלֵטוֹ,
לְקִנְתֶיָה, זוּ חִצֶּיהָ קַלִּים.
אָז נְזַמֵּר עֹז לְוֶנוּס,
לָהּ יִשְׁתַּחֲווּ פַּפוֹס, קְנִידוֹס,
וּמֶרְכַּבְתָּהּ – כְּנַף-בַּרְבּוּרִים; ( 15)
גַּם לַלַּיְלָה – שִׁיר-יְדִידוֹת!
יב (III, 30)
מַצֶּבֶת-זִכָּרוֹן, מוּצָקָה מִנְּחוּשָׁה, יִסַּדְתִּי עֹז,
מִשִּׂיא פִּירַמִּידוֹת תִּתְרוֹמֵם בְּגָאוֹן קוֹמָתָהּ הַגְּבוֹהָה,
לֹא תִירָא מִזֶּרֶם מְפוֹצֵץ, מִסּוּפָה וְסַעֲרַת-שׁוֹאָה,
וְשָׁנִים וְיוֹבְלוֹת בְּשָׁטְפָם צוּר-עֻזָּהּ לֹא יוּכְלוּ הֲרֹס.
לֹא אָמוּת כְּאַחַד הָאָדָם, וְנִצְחִי לֹא יֵרֵד שְׁאוֹל! (5)
עַד תַּעֲמֹד גִּבְעַת קַפִּיטוֹלְיוּם בְּרֹאשׁ הַגְּבָעוֹת, וְעָלָה
הַכֹּהֵן וּנְזִירָה נֶאֱלָמָה לְכַהֵן פְּאֵר בְּהֵיכָלָהּ,
גַּם נֵזֶר-תְּהִלָּתִי פּוֹרֵחַ וְרַעֲנָן לֹא יֵדַע נְבוֹל!
וִיסַפְּרוּ תְהִלָּתִי וְאָמְרוּ: מֵאֶרֶץ, שָׁם יֵהוֹם שְׁאוֹן
אוֹפִידוּס וּבְתוֹךְ הַיְשִׁימוֹן רָד דּוֹנוּס בְּעַמּוֹ הַזּוֹעֵם, 10
מֵאַשְׁפּוֹת עָלִיתִי מְרוֹמָם וְנִשְׂגָּב, וְשִׁירַת-הַנֹּעַם,
אֶת שִׁירַת-אֵאוֹלְיָה, בְּטַעַם אִיטַלְיָה לִמַּדְתִּי רֹן.
הוֹי לִבְשִׁי-נָא עֹז, מֶלְפּוֹמֵנֵי, כִּי גַדוֹל וּמְהֻלָל מְאֹד
מִפְעָלֵךְ וּפְרִי מַעֲלָלַיִךְ, הִתְגָּאִי וְרֹאשֵׁךְ הָרִימִי!
וְלִי בְרֹב חַסְדֵּךְ, בַּת-שִׁירִי, הָאִירִי פָנַיִךְ וְשִׂימִי
עֲטֶרֶת-הַדְּפַנִּים עַל רֹאשִׁי, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת וָהוֹד!
ספר ד'
א (IV, 1)
הוֹי, וֶנוּס, זֶה-כְּבָר מֵעָלַי הֲלֹא סַרְתְּ,
הַאֻמְנָם תָּשׁוּבִי אֵלַי וְאָסַרְתְּ מִלְחַמְתֵּךְ אֶל לִבִּי?
כְּבָר חָלְפוּ הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת הָהֵן,
אָז מָלְכָה קִינַרָה בִי מְלֵאֲתִי-חֵן, נָס לֶחִי וְאִבִּי…
הוֹי, אֵם הָעֲגָבִים הַנְּעִימִים! מְשֹׁךְ (5)
לֹא אוּכַל בְּעֻלֵּךְ, עַל אוֹרָה וָרֹךְ: חֲמִשִּׁים שְׁנוֹת-חַיִּים
כְּבָר הִקְשׁוּ לְבָבִי…. עִזְבִינִי וּלְכִי
לִמְקוֹם שָׁם יְרוֹמְמוּ בַחוּרֵי-הַצְּבִי אֶת שְׁמֵךְ עַל שְׂפָתַיִם.
אֶל פַּאוּלוּס מַקְסִימוּס הִתְעוֹפְפִי וּבָאת,
הִתְעוֹפְפִי עַל כַּנְפֵי אַרְגָּמָן וָפָז, /עַל כְּנַף הַבַּרְבּוּרִים: ( 10)
שָׁם מִשְׁתֶּה וּתְרוּעָה וּשְׂמָחוֹת וָהוֹד,
שָׁם תִּמְצְאִי לֵב לָךְ לְהַצִּית יְקוֹד / שַׁלְהֶבֶת-נְעוּרִים.
שָׁם עֶלֶם-נְדִיבִים וּפָנָיו פְּנֵי-זִיו,
אַף צַחוֹת יְדַבֵּר, עֵת יָקוּם עַל רִיב עֲשׁוּקִים וּרְצוּצִים.
בְּחָכְמָה וּמַדָּע הֵן יָדָיו לוֹ רָב, ( 15)
הוּא יִשָּׂא אֶת דִּגְלֵךְ וְהָלַךְ בַּקְּרָב /בִּצְבָא הַחֲלוּצִים.
בֵּין דּוֹדִים וְעוֹגְבִים כִּי יִהְיֶה לוֹ רִיב,
עַל צָרוֹ יִתְגַּבֵּר וּמִלֵּא אֶת פִּיו /צְחוֹק לַעַג-שַׁאֲנָנִּים,
אָז פִּסְלֵךְ פְּסִיל-שַׁיִשׁ בְּמִקְדְּשֵׁי-אֵל
יְכוֹנֵן כְּמוֹ-רָמִים וְהִצִּיג בַּצֵּל / לִימוֹנִים רַעֲנָנִּים. ( 20)
שָׁם תַּעֲלֶה קְטֹרֶת-נִיחוֹחַ הַמּוֹר
אֶל אַפֵּךְ, וְהֵעִיב אֶת נֹגַהּ הָאוֹר / עֲנָנוֹ הַמְתַמֵּר;
שָׁם כִּנּוֹר וַחֲצוֹצְרָה יַנְעִימוּ לָךְ רֹן
וִישׁוֹרֵר הֶחָלִיל וְנָהַם שָׁאוֹן / הַנֵּבֶל הַמְזַמֵּר.
שָׁם נַעֲרֵי-חֶמֶד וְנַעֲרוֹת-תֹּם ( 25)
יְהַלְלוּ שְׁמֵךְ פַּעֲמַיִם בַּיּוֹם, /וְרַכִּים גַּם קַלִּים
יְפַזְזוּ יַחַד בְּצַעֲדֵי-אוֹן,
וּצְחוֹרָה הָרֶגֶל וְיִרְעַשׁ שְׁאוֹן /מְחוֹלַת הַסַּלְיִים.
אֲנִי – הוֹד נְעָרִים וְנַעֲרוֹת-זִיו
לֹא יְמְשְׁכוּ לִבִּי; כְּבָר חָדַל אֲבִיב תְּשׁוּקוֹתַי מִפְּרֹחַ… ( 30)
לֹא אֵשֵׁב סוֹד-רֵעִים גִּבּוֹרֵי-שְׁתִי,
לֹא אֶחְמֹד לִי פְרָחִים לְנֵזֶר-עֲדִי, / נִצָּנֵי-נִיחוֹחַ.
אַךְ,הוֹי, לִיגוּרִינוּס, מַדּוּעַ זֶה יֵשׁ
וְתָקֵר דִּמְעָתִי וְתִצְרֹב כָּאֵשׁ /אֶת שְׁמוּרוֹת הֶעָיִן,
וּפִתְאֹם – לֹא אֵדַע מַדּוּעַ וְאֵיךְ - ( 35)
אֵאָלֵם וְתִדְבַּק לְשׁוֹנִי לַחֵךְ, / וּמִלָּה בָהּ אָיִן?
וּבְחֶזְיוֹן הַלַּיְלָה וּבָאתָ אֵלַי
לְהַרְגִיז אֶת שְׁנָתִי: אֶרְאֶךְ כְּמוֹ-חַי - וְאֶשְׁאַף גַּם שָׁאֹף
אַחֲרֶיך, עֵת תִּרְכַּב בְּדַהֲרוֹת-עֹז
אוֹ תֶחֱצֶה אֶת גַּלֵּי-הַיָּם, בַּהֲמוֹת / גְּאוֹנוֹ הַזָּעֵף. (40)
ב (IV, 3)
הוֹי, אִם אַךְ פַּעַם, מֶלְפּוֹמֵנֵי, אֵם-הַשִּׁירִים,
עַל גֶּבֶר עֵת יִוָּלֵד תָּעִיפִי עֵין-נְדָבָה,
לֹא יֵצֵא שְׁמוֹ לִתְהִלָּה בְּאִסְתְּמוּס בֵּין אַבִּירִים,
לֹא יֵדָא כִמְנַצֵּחַ בְּסַעֲרַת-מֶרְכָּבָה;
בְּזֵר עֲלֵי-הַדְּפַנִּים אֶל הֵיכַל-אֵל בָּרָמָה ( 5)
לֹא יוֹבִילֶנּוּ הָמוֹן חוֹגֵג וּמֵרִיעַ
לְבַשֵּׂר עֲלִילוֹתָיו וְחֵילוֹ בַמִּלְחָמָה,
כִּי אֶת עָרִיצֵי-אוֹיֵב בִּזְרֹעַ-עֹז הִכְרִיעַ.
אַךְ שִׂיחַ-הָעֳפָאִים בְּחֹרֶשׁ מֵצֵל רַעֲנָן
וְהֶמְיַת נַחַל אֵיתָן בֵּין שְׁדֵמוֹת כִּי יִתְפָּרֵץ (10)
יָעִירוּ נַפְשׁוֹ עֹז, יְמַלְאוּ גִילַת-רַנֵּן,
וְשִׁירַת אֵאוֹלְיָה תְרוֹמֵם שְׁמוֹ בָאָרֶץ.
אֲנִי – בְּרוֹמֵי כְבוֹדִי, שָׂרָתִי בֵֻין לְאֻמִּים.
בְּלַהֲקוֹת בְּחִירֶיהָ, לִמּוּדֵי רֹן וְשִׁירָה,
יְרוֹמְמוּ אֶת שְׁמִי בָנֶיהָ, צְבִי-עֲלוּמִים, (15)
וְעוֹד לֹא יִפֹּל לִבִּי, וְקִנְאַת-אִישׁ לֹא אִירָא.
הוֹי, בַּת פִּיֶּרוּס, אֵלַת-שִׁירָתִי הַנֶּאְדָּרָה,
אֲשֶׁר כִּנּוֹרֵךְ זָהָב וּבוֹ מְקוֹר מַנְגִּינָה,
וּבִהְיוֹת אֶת לִבֵּךְ מִמַּעַל שִׁיר יֵעָרֶה,
וְדָנָה נֶאֱלָמָה כַּבַּרְבּוּר תַּנְעִים רִנָּה, - (20)
מֵאִתֵּךְ כָּל סְגֻלּוֹתַי, מֵאִתֵּךְ כָּל יְקָרִי, -
אִם רַבִּים יְשִׂיחוּנִי וְאֶצְבַּע בִּי יִשְׁלָחוּ,
אִם “תּוֹפֵשׂ-כִּנּוֹר-רוֹמֵי” בְּפִי כָל עָם אֶקָּרֵא, -
גַּם שִׁירִי גַּם תְּהִלָּתִי – מֵאִתֵּךְ הֵם לֻקָּחוּ.
ג (IV, 7)
יְזֹרֵב הַשֶּׁלֶג וְנָמֵס, וְרִבְבוֹת פְּרָחִים וְצִיצִים
בַּגַּן וּבַשָּׂדֶה מְצִיצִים,
פָּנֶיהָ תְּחַדֵּשׁ הָאָרֶץ, וְשָׁבוּ לִגְבוּלָם וּמְפַכִּים
הַנְּהָרוֹת שַׁאֲנַנִּים וְזַכִּים.
גַּם גְּרַצְיָה וּשְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ בִּמְחוֹלוֹת הַנִּימְפוֹת עַלִּיזָה (5)
כְּבָר לָצֵאת יְחֵפָה הֵעֵזָּה.
אַל תִּבְטַח בַּנֵּצַח! כִּי חֹלְפוֹת וְחֹמְסוֹת מִמֶּנּוּ הַשָּׁנִים
כָּל יוֹם וְכָל רֶגַע עֲדָנִים.
זֶפִירִים יַשְׁבִּיחוּ הַסּוּפוֹת וְנָס מִפְּנֵי קַיִץ הָאָבִיב;
אָז יָבֹא הַסְּתָו וּמִסָּבִיב ( 5)
יְפַזֵר מַחְמַדֵּי כָּל פֶּרִי, עַד יָשׁוּב בְּסַעֲרַת חֵמָה
הַחֹרֶף וְהִפִּיל תַּרְדֵּמָה.
גַּם פְּגִימַת הַלְּבָנָה תִמָּלֵא בִמְרוּצַת הַיְרָחִים הַגְּדוֹלָה,
אַךְ אָנוּ אִם נֵרֵד שְׁאוֹלָה,
מְקוֹם שָׁם אֶנֵיאַס וְאַנְקוּס וְטוּלוּס הֶעָשִׁיר יִשְׁכָּנוּ,- (10)
לָאֵפֶר נֵהָפֵךְ כֻּלָּנוּ.
מִי יֵדַע, אִם הוֹסֵף יוֹסִיפוּ עוֹד לָנוּ הָאֵלִים הַגְּדוֹלִים
יוֹם מָחָר עַל כָּל הָאֶתְמוֹלִים.
רַק אֶת אֲשֶׁר תִּקַּח לְהַנְעִים אֶת נַפְשֶׁךָ בֶּחָלֶד,
מֵאַוַּת יוֹרְשֶׁיךָ יִמָּלֵט. ( 15)
וְשָׁם בְּתַחְתִּיּוֹת אִם מִינוֹס יְכוֹנֵן מִשְׁפָּטוֹ הַחוֹגֵג
וְשָׁפַט כָּל מֵזִיד וְשׁוֹגֵג,
הֵן לֹא יְזַכּוּךָ בַּמִּשְׁפָּט לֹא יַחַשׂ, לֹא מֶתֶק שְׂפָתָיִם
אוֹ יֹשֶׁר דְּרָכֶיךָ בַּחַיִּים.
גַּם אֶת הִפּוֹלִיטוֹס הַתָּמִים לֹא תַצִּיל דִּיאַנָּה הוֹמִיָּה ( 20)
מִמַּאֲפֵל אֶרֶץ נְשִׁיָּה,
וְנִבְצְרָה גַם מִתֶּסֶוְס לְמַלֵּט אֶת רֵעוֹ וּכְבָלָיו
בְּכֹחַ לְנַתֵּק מֵעָלָיו.
ד (IV, 12)
הָאָבִיב בָּא. לֹא עוֹד הַיָּם מִשְׁבָּרָיו יַךְ,
וְיִצְרֹר נֵס-אֳנִי מִתְּרַקְיָה רוּחַ צַח.
לֹא עוֹד יֵאָנְחוּ דֹם מִסֵּבֶל כְּפוֹר וָשֶׁלֶג
הָאָחוּ וְהַפֶּלֶג.
בַּת קֶקְרֹפְּס, צִפּוֹר-נוֹד, בַּסֵּתֶר תִּבְנֶה קֵן, ( 5)
וְלִבָּהּ מַר לָהּ מָר, וְתֵבְךְ עַל מוּת לַבֵּן,
כִּי שִׁכְּלָה בְנָהּ בְּאַף, וַתְּכַסֶּה נִקְמַת-רֶצַח
אֶת כְּבוֹדָהּ כְּלִמַּת-נֶצַח.
עַל מִשְׁטַח דֶּשֶׁא רַךְ שָׁם יִרְבַּץ עֵדֶר צֹאן,
וּבַחֲלִילוֹ רוֹעֶה שִׁירוֹ יַנְעִים רֹן, ( 10)
וְיַקְשִׁיב לוֹ הָאֵל הַבּוֹחֵר בַּעֲדָרִים
וְצִלְלֵי יְעָרִים.
צִמָּאוֹן בָּא, וֶרְגִּיל, בְּעִקְבוֹת אָבִיב חָם!
קוּם, רַב לְךָ סוֹד בַּחוּרִים וַאֲצִילֵי עָם;
יֵשׁ יַיִן קַלִּי טוֹב לְמַלֵּא הַגָּבִיעַ- (15)
רַק שֶׁמֶן-נֵרְדְּ הָבִיאָה-
אַךְ אָסוּךְ-שֹׁהַם קָט וְשֶׁמֶן-נֵרְדְּ מְעָט-
וְהָיָה לְךָ מְחִירוֹ יַיִן מְלֹא הַכַּד
מִיֵּין סֻלְפִּיקִיּוּס, בֹּו תִקְוָה, אוֹר וּרְוָחָה
מֵעֹצֶב וַאֲנָחָה. ( 20)
אִם נֹעַם וּמַחְמַדִּים יִתְאַו לִבְּךָ, אָח,
קוּם מַהֲרָה אֵלָי! יֵשׁ גְּמוּל וְשָׂכָר לָךְ,
וּבֵיתִי – כּוֹס רְוָיָה: שְׁתֵה וְלֹא אֶל חִנָּם,
וּלְחִכְּךָ יֵינִי יִנְעָם.
קוּם אֵפוֹא, אַל תְּבַהֵל לִרְדֹף בֶּצַע עוֹד! (25)
וְטֶרֶם יָבוֹא יוֹם בּוֹ יוּכַן הַיְקוֹד,
קְנֵה דַעַת וַחֲכָם, אַךְ תְּהִי הוֹלֵלוּת אִתָּהּ,
כִּי טוֹב הַצְּחוֹק בְּעִתּוֹ.
אֶפּוֹדוֹת
א (אפּוֹדה 2)
אַשׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר, כְּדוֹר אַנְשֵׁי בְרֵאשִׁית,
לוֹ זָרוּ דַאֲגוֹת כָּל נֶשֶׁךְ וּמַרְבִּית
וְצֶמֶד הַשְּׁוָרִים בְּעֹל הַמַּחֲרֵשָׁה
יַחֲרוֹשׁ לוֹ אֶת תַּלְמוֹ בִּשְׂדֵה-הַמּוֹרָשָׁה;
מִשְּׁנָת לֹא תְעִירֶנוּ תְּרוּעַת שׁוֹפַר צָבָא (5)
וְיָם כִּי יִתְגָּעֵשׁ – לֹא לוֹ הַדְּאָבָה.
בִּשְׂדֵה הַמּוֹעֲצוֹת לָשֶׁבֶת לֹא יִתְאָו
וְאֶל מִפְתַּן שָׂרִים וְגֵאִים לֹא יִכַּף.
רַק דָּלִיָּה דְשֵׁנָה מִגֶּפֶן עֲנֵפָה
יִקְטֹף וְיַצְמִידֶנָּה אֶל הַצַּפְצָפָה. (10)
אוֹ יַחֲמֹד לוֹ מַרְגּוֹעַ בְּעֵמֶק-צֵל, בַּכְּפָר
לִרְאוֹת בַּעֲדָרִים גּוֹלְשִׁים מֵרֹאשׁ הָהָר.
אוֹ דְּבַשׁ-זָהָב יִרְדֶּה, נִדְבַת נְחִיל דְּבוֹרִים,
וַאֲצָרוֹ בְּתוֹךְ הֲמוֹן כֵּלִים טְהוֹרִים.
וְעֵת יָבוֹא אָסִיף, עוֹטֵר זֵר תַּפּוּחִים,- ( 15)
הוֹי, מַה יִּנְעַם אֱסֹף מִפְּרִי עֵצִים בְּרוּכִים
אֶת כָּל אַגָּס בָּשֵׁל בֵּין עֳפָאֵי הַגָּן
וְאַשְׁכְּלוֹת עֵנָב עוֹטֵי הוֹד אַרְגָּמָן,-
לְךָ, פְּרִיאַפּוּס-אֵל, תְּרוּמַת תְּנוּבָה וִיבוּל
אוֹ לְךָ, סִילְוַנוּס, זֶה שׁוֹמְרֵנוּ בְּכָל גְּבוּל. ( 20)
ב (אפּוֹדה 7)
מַה-תִּרְגְּשׁוּ, פּוֹעֲלֵי-אָוֶן? שַׁלָּמָה מִתַּעַר הַחֶרֶב
שְׁלַפְתֶּם וּתְשַׁחֲרוּ לַטֶּרֶף?
הַמְעַט מִכֶּם דַּם הַלַּטִּינִים, זֶה רִוָּה כָל שְׂדוֹת הַמִּלְחָמָה,
לֵב יַמִּים וּקְצוֹת הָאֲדָמָה?
לֹא לַעֲרֹץ גֵּאוּת קַרְתַּגּוֹ, לְמַגֵּר חוֹמָתָהּ לָאָרֶץ ( 5)
תָּקוּמוּ וְתִפְרְצוּ פָרֶץ!
לֹא לִשְׁבֹּר עֱזוּז הַבְּרִיטַנִּים, וְהָלְכוּ בְרוֹמֵי אַסִּירִים
בְּדֶרֶךְ סַלּוּהָ אַבִּירִים…
רַק לַהֲפֹךְ רוֹמֵי מִשֹּׁרֶשׁ וְנָפְלָה וְזָרִים אֵין אִתָּהּ,
וְשָׂחֲקוּ צָרֶיהָ לְפִידָהּ. ( 10)
הִשְׁחַתֶּם מִזְּאֵבִים וּכְפִירִים, כִּי הֵמָּה יְכַלּוּ חֲמָתָם
בְּזָרִים וְלֹא בַעֲדָתָם…
הַעִוְעִים שְׁטָפוּכֶם וְאֶתְכֶם בְּיָד אַכְזָרִיָּה יַצְעִידוּ?
אוֹ זְדוֹנְכֶם הֱסִיתְכֶם? הַגִּידוּ!
אַךְ הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁוּ! וְלִבְנַת צַלְמָוֶת עַל פְּנֵיהֶם תָּנוּחַ, (15)
וּמְהוּמַת-פַּלָּצוּת – בָּרוּחַ.
אֵין זֹאת כִּי-אִם מוּסָר אַכְזָרִי אֶת רוֹמֵי יְרַדֵּף בְּלִי-רַחֵם
וְיַפְרִיא מַשְׂטֵמָה בֵין אַחִים,
מִיּוֹם נְפֹל רֵמוּס וַתִּרְוֶה הָאָרֶץ מִדָּמִים וָרֶצַח,
וַתִּנְחַת בָּהּ קִלְלַת-נֶצַח… ( 20)
ג (אפּוֹדה 15)
אָז סַהַר הִגִּיהַּ הַלַּיְלָה, הִבְרִיקוּ בַשְּׁחָקִים הַטְּהוֹרִים
כּוֹכָבִים וְרִבֲבוֹת אוֹרִים,
עֵת יָדֵךְ נָשָׂאת לִי בְאָלָה, וַיִּשְׁמְעוּ אֵלִים מִמַּעַל
שְׁבוּעָתֵךְ – רְמִיָּה וָמַעַל…
כְּצִיצֵי הַקִּסּוֹס בָּאַלּוֹן, בִּי נִצְמְדָה זְרוֹעֵךְ הָרַכָּה, (5)
וַתִּזַּל אִמְרָתֵךְ הַזַּכָּה;
"עַד יִמְצָא זְאֵב דַּם-עֲדָרִים, וְאוֹרְיוֹן יְחוֹלֵל אֳנִיּוֹת
בְּעִמְקֵי מְצוּלוֹת הוֹמִיּוֹת,
וּקְוֻצּוֹת אַפּוֹלוֹ תַּלְתַּלִּים מֵרוּחַ יָפֹזּוּ עַל מֵצַח,-
לֹא תִמּוֹט הָאַהֲבָה עַד-נֶצַח!" ( 10)
הוֹי, קָשֶׁה יְיַסְּרֵךְ לְבָבֵךְ עַל בָּגְדֵךְ בַּנֶּאֱמָן אִתֵּךְ!
הַאוּכַל אֶתְאַפֵּק בְּתִתֵּךְ
אֶת כְּבוֹדִי לְקָלוֹן, לְאַחֵר תְּפַזְרִי דוֹדַיִך עַל-פָּנַי?
אַחֶרֶת לִי אֶבְחַר גַּם-אָנִי.
כִּי מָטָה בִי רוּחִי, כִּי הָיָה לִי יָפְיֵךְ הַמְחֻלָּל לְזָרָא (15)
וְנַפְשִׁי כוֹאֶבֶת וּמָרָה.
וְאַתָּה, הוֹי גֶּבֶר צֹלֵחַ, הַיּוֹרֵשׁ בְּגַאֲוָה מְקוֹמִי,
וְאוֹרְךָ – בִּקְדֹר עָלַי יוֹמִי,-
לוּ יִרְבּוּ שְׂדוֹתֶיךָ וְצֹאנְךָ, וְגַלֵּי פַּקְטוֹלוּס מַטְמוֹנִים
לְךָ יִשְּׂאוּ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים, ( 20)
לוּ לֵב פִּתַּגּוֹרַס לְבָבְךָ לְהַשְׂכִּיל בְּחָכְמָה וְדֵעוֹת,
וִיקַנֵּא בְהוֹדְךָ נֶרֶוְס,-
הוֹי, תָּבֹא פְקֻדָּתְךָ גַּם-אַתָּה, וְנִסְּעָה הָאַהֲבָה מֵאִתְּךָ,-
אָז אֶשְׂחַק אָנֹכִי לְפִידְךָ!
לֵיל הָיָה וְזָרַח יָרֵחַ בִּטְהוֹר הַשָּׁמַיִם
בִּקְהַל מְאוֹרוֹת קְטַנִּים,
רֶגַע בּוֹ אַהֲבָה לִי אַתְּ נִשְׁבַּעַת לַשֶּׁקֶר,
נָשָׂאת שֵׁם אֵלִים גְּדוֹלִים.
בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ עָלַי הַגְּמִישׁוֹת מִתְרַפֶּקֶת —
קִיסוֹס רַךְ עַל אֹרֶן חָסִין:
"עַד שֶׁזְּאֵב זוֹעֵם הַבְּעִיר וּכְסִיל1 — עֹבְרֵי-מַיִם,
מַרְתִּיחַ יָם סוֹעֵר וָגָל,
כָּל עוֹד תְּזַעְזֵעַ קְוֻצּוֹת אַפּוֹלוֹן הָרוּחַ —
גַּם אַהֲבָתֵנוּ תָּקוּם."
הוֹי, כִּי אֲצַעֲרֵךְ מְאֹד, תִּתְחָרְטִי, נֶאֶרָה![ftn2]
בַּגְּבָרִים אִם פְלַקוּס2 יָדוּן,
לֹא יִשָּׂא זֶה תִּתֵּךְ לְאִישׁ לְאַחֵר דּוֹדַיִךְ,
אִם יִקְצֹף — אַחֶרֶת יִמְצָא.
אִם נֶעֱלַב עַד מְאֹד, יָפְיֵךְ שׁוּב לֹא יְפַיְּסֶנּוּ,
צַעֲרוֹ כִּי יִגְדַּל וּכְאֵבוֹ.
אַךְ גַּם אַתָּה, הֱיֵה מִי שֶׁתִּהְיֶה הַמְנַצֵּחַ,
כִּי טוֹב לְךָ בְּרָעָתִי,
אִם יִפְרֹץ מִקְנְךָ וְאִם תַּרְחִיב גְּבוּלוֹת שָׂדֶיךָ,
וּלְךָ עַפְרוֹת-זְהַב פַּקְטוֹל3
וּמִסְתְּרֵי פִּיתָגוֹר4 (נוֹלַד בַּשֵּׁנִית) גַּם יָדָעְתָּ,
גַּם יָפְיָפִיתָ מִנִּירֶס,5
אוֹי אוֹי, כִּי עוֹד תָּמֵר, אַחֵר כִּי יִירַשֹ מְקוֹמֶךָ,
וְאָנֹכִי, בְּשַׁעְתִּי, אֶצְחָק.
25.1.38
לפריט זה טרם הוצעו תגיות
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.