שאול טשרניחובסקי
משירי הורציוס
בתוך: שירות ושירים

במשקל המקור: Versus asclepiadeus (Kata stichon); — — — È È — ǀǀ — È È — È È

בשינויים קלים (נוסח עברי) ובחרוזים.

מֶצֶן,1 בֶּן-בְּנֵיהֶם שֶׁל קַדְמוֹנִים מְלָכִים,

נֵזֶר לִי תִפְאַרְתִּי, סֶלַע לִי מִבְטָחִים!

יֵשׁ יָשִׂישׂ לְהָרִים אֵפֶר אוֹלִימְפְּיָה2 רָב,

גַּלְגִּלּוֹ הֶחָמִים3 יַעֲבִירֶנּוּ בִּיעָף

עַל סִמַּן-הַמֵּרוֹץ, כְּלִיל עַנְפֵי דְקָלִים

יוֹשִׁיבֶנּוּ מָרוֹם עִם אֱלֹהִים מוֹשְׁלִים;

יֵשׁ יִשְׂמַח מְאֹד אִם עַם הֲפַכְפַּךְ4 בֶּעָרִים

יַעַטְרֶנּוּ כָבוֹד בִּשְׁלשָׁה כְּתָרִים;5

זֶה לִבּוֹ מַה יָּגִיל מִשֶּׁהִכְנִיס כָּל-טוּב,

לַאֲסָמָיו שֶׁלּוֹ — מֶגֶד-בָּר שְׂדֵה-לוּב.6

שָׁוְא תִּתֵּן לַחוֹרֵשׁ חֶלְקָתוֹ לוֹ בְּאֵת

(נַחֲלָה מֵאָבִיו — לָהּ יָגִיל בְּכָל עֵת)

אֹצְרוֹתָיו שֶׁל אַטָּל,7 גַּם בִּסְפִינוֹת-כַּפְתּוֹר8

לֹא יֶחֱצֶה הַיָּם עַל מִירְטוֹס9 לַעֲבֹר.

סַעַר נֶגֶב כִּי עָז וְיָם שֶׁל אִיקַרְיָה יִפְקֹד,

פַּחַד בְּלֵב הַסּוֹחֵר, וְשֶׁבַח בְּפִיו לְכָל-הוֹד

עִיר וְתַעֲנוּגוֹת; אֶפֶס תַּקֵּן יָחִישׁ

בֶּדֶק אֳנִיּוֹתָיו, יַעַן יִפְחַד מֵרִישׁ.

וְיֵשׁ שׁוֹגֶה בְּיֵינוֹ, יֵין מַסִּיקוֹס10 יָשָׁן,

וְיֵשׁ רֻבּוֹ שֶׁל יוֹמוֹ בַּעֲצַלְתַּיִם יִישַׁן,

אוֹ סָרוּחַ יָנוּם תַּחַת יָרֹק שֶׁל סְבַךְ,

אוֹ עַל יַד הַמִּיכָל בְּחֹרֶשׁ-אֵלִים יְפַךְ;

יֵשׁ חוֹבְבֵי מַחֲנֶה, קֶרֶן-קְרָב, תְּרוּעוֹת

חֲצוֹצְרוֹת-מִלְחָמָה, הַשְּׂנוּאוֹת עַל אִמּוֹת;

הַצַּיָּד יְשׁוֹטֵט לוֹ בְּשָׂדוֹת בַּצִּנָּה,

רַעְיָתוֹ יִשְׁכַּח הָרַכָּה בְּחִנָּה,

יַעַן כֶּלֶב נֶאֱמָן יַרְגִּישׁ בְּעֹפֶר רָץ,

יַעַן פֶּרֶא חֲזִיר בְּרֶשֶׁת עֻזּוֹ פָרָץ.

נֵזֶר שֶׁל חֲכָמִים יַעֲטֹר אֶת מִצְחִי,

צִיץ-קִיסוֹס בּוֹ אָבֹא בְּסוֹד שֶׁל אֵלִים נִצְחִי,

בְּחֹרֶשׁ-צֵל זֶה צוֹנֵן יַפְלִיאוּנִי מֵעָם

מַקְהֲלוֹת שְׂעִירִים וְכַת הַנִּינְפוֹת11 עִמָּם.

עַד שֶׁהָאֶבְטֶרְפֶּה12 לֹא תַשֵּׁנִי חָלִיל

וּפוֹלִיהִימְנִיָּה13 נֵבֶל-לֶסְבּוֹס רַב-צְלִיל,

וְאִם גַּם אַתָּה תַצִּיב יָד לִי בֵּין מְשׁוֹרְרִים,

אֶסַּק עַד כּוֹכָבִים, שַׁחַק רֹאשִׁי אָרִים.

ירושלים, 15.8.37

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה


  1. מצנס — ידידו של קיסר אבגוסטוס, מקורבם של הורציוס וּוירגיליוס; נעשה שם–כינוי לכל פטרון לספרות.  ↩

  2. בעיר אולימפיה היו גם התחרויות במרוץ סוסים.  ↩

  3. מתוך מהירות הנסיעה.  ↩

  4. אנשי רומא קלי–הדעת.  ↩

  5. שלושה כתרים, כלומר כבוד גדול.  ↩

  6. היתה מפורסמת בפוריותה והכניסה דגן רב לאיטליה.  ↩

  7. אַטָּל (Attalus) מלך פרגס היה מפורסם באוצרותיו שהוריש לרומאים בשנת 133.  ↩

  8. אניות מפליגות למרחקים, מעין “אניות תרשיש” אצלנו.  ↩

  9. שם אי.  ↩

  10. יין משובח מן ההר מסיקוס.  ↩

  11. סאטירים.  ↩

  12. המוזה הממונה על המוסיקה.  ↩

  13. אחת המוזות.  ↩

שׁוּר הַסּוֹרַקְטָה1 מַלְבִּין בְּרָב-שֶׁלֶג,

אֵין לוֹ לַיַּעַר דֵּי כֹּחַ לָשֵׂאת אֶת

מַעֲמָסוֹ; עָמְדוּ הַמַּיִם

תַּחַת הַקֶּרַח הָעָב מִלִּזְרֹם.

גָּרֵשׁ בְּעֵצֶיךָ הַקֹּר; בַּכִּירַיִם

שִׂים וְתוֹסִיפָה, וּשְׁפֹךְ מִיֵּינֶיךָ

הַחֲבוּיִים בְּכַד-יְדָתַיִם

בְּנֵי-אַרְבַּעְתַּיִם בְּעַיִן יָפָה.

בְּטַח בַּשָּׁמַיִם! יִרְצֶה וְיַרְתִּיחַ

מַיִם בַּסָּעַר, יִרְצֶה וְיַרְגִּיעַ,

תִּדְהָר זָקוּף לֹא יִתְנַעְנֵעַ,

אֹרֶן עַתִּיק-הַיָּמִים לֹא יִרְעָד.

מַה יּוֹם יָבִיא לָךְ, אַל תַּעֲמֵק שְׁאָלָה,

זְכֵה בְּכָל רֶגַע יְמַן אֱלֹהֶיךָ,

דַּע אַהֲבָה בְּמַנְעַמֶּיהָ,

עֶלֶם, אַל תֵּשְׂטְ מִמָּחוֹל, מִכַּרְכֵּר.

עַד שְׁבְּאִבֶּךָ אַתָּה, וּמְרֻחֶקֶת

הָלְאָה מִמְּךָ הַזִּקְנָה הַזּוֹעֶפֶת,

תּוּר גַּם זִירוֹת וּשְׂדוֹת-הַקָּטֶל,

לַיְלָה עִם לַחַשׁ-אַהֲבָה בְּשַׁעְתָּהּ.

גַּם צְחוֹק נֶחְמֶדֶת נָעִים, בָּא מִסֵּתֶר

קֶרֶן-הַסּוֹד לָהּ וִיגַל מַחֲבוֹאֶיהָ,

וּפְרֹק מַשְׁכּוֹן מִזְּרֹעַ חֶמֶד,

אוֹ מֵאֶצְבַּע תְּסָרֵב לִכְאוֹרָה!

תל-אביב, 26.2.38


  1. הר באטרוריה.  ↩

מֶרְקוּר1 נִין-אַטְלַנְט, הַנּוֹתֵן אִמְרֵי-שָׁפֶר,

שֶׁבִּדְבָרֶיךָ הָפַכְתָּ עַם פֶּרֶא,

זֶה אַךְ נוֹלַד, לְשַׁחֵר לְהֶדֶר

בְּתוֹךְ פָּלֶסְטְרָאוֹת;2


לְךָ שִׁיר אָשִׁירָה, הוֹי, שְׁלִיחַ-יוּפִּיטֶר

וְכָל-גָּרֵי שָׁחַק, אֲבִי תּוֹפְשֵׂי נֵבֶל;

כִּי אִם רָצִיתָ, עָרוּם וּבָדוּחַ,

תִּשָּׂא מַלְקוֹחַ.


פַּעַם נָהַגְתָּ שְׁוָרָיו שֶׁל אַפּוֹלוֹן,3

בּוֹ הִתְנַכַּלְתָּ — גּוֹעֵר הוּא עוֹדֶנּוּ

בְּקוֹל רָם בַּנָּעַר — וְהַשֶּׁלֶט אֵינֶנּוּ.

צָחַק אַפּוֹלוֹן.

גַּם אֶת-פְּרִיאַמוֹס כָּבֵד בְּכָל-עשֶׁר

בְּלֶכְתּוֹ מֵאִילְיוֹן לְבֶן-אַטְרֶס4 נָהַלְתָּ;

הִתְעָה כָּל-קַסְטְרוֹת-תֵּיסַלְיָה5 וְאוּרֶיהָ

כָּל שׂוֹנְאֵי-טְרוֹיָה.

נֶפֶשׁ חָסִיד הֵן אַתָּה תִּנְהָגֶנָּה

אֶל נְאוֹת-נִיחוֹחַ, בְּמַטֵּה-פָז תַּכְנִיעַ,6

לָכֵן יָקַרְתָּ לְאֵלִים דָּרֵי-מַעַל

גַּם דָּרֵי-מָטָּה.

תל-אביב, 12.3.39


  1. מֶרְקוּר — בעברית גם מרקוליס — מניניו של אטלַנט, אלוהות העָרמה, המסחר והמליצה. הוא היה גם שליחם של האלים.  ↩

  2. מקום להתעמלות (Palestra nitida uncta). הואיל והמתעמלים משחו את גופם בשמן.  ↩

  3. הוא נהג את בקרו של אפולון, ועד שזה גוער בו גנב ממנו את האשפה, ואפולון צחק לזאת.  ↩

  4. פריאמוס מלך טרויה הלך לפדות את גופת בנו הקטור מידי אכילֶס ואתו כופר עצום. בעזרת אל מלַווהו עלה הדבר בידו, שלא השגיחו בו השומרים אצל המשואות.  ↩

  5. כלומר, היוונים.  ↩

  6. מֶרקור ליווה את נפשות המתים לעולם שכולו טוב, והיה רודה בהן במטה הפז שלו.  ↩

מִנְעִי, לֶבְקוֹנוֹיֶה, פִּיךְ מֵחֲטֹא, אַל בְּמֻפְלָא חֲקֹר!

מַה נִּצְפַּן לִי, מַה לָּךְ מֵאֱלֹהִים. לָמָּה זֶה נַהֲבֹר

בְּמִסְפְּרֵי כַשְׂדִּים,1 יְהִי שֶׁיְּהִי! מוּטָב אָנוּ נִשָּׂא

הֵן סְתָוִים2 רַבִּים — זֶבְס כִּי גָזַר — הֵן אַחֲרוֹן אָתָא,

בְּזַעַם סָבִיב יָחוּל, יַךְ מִשְׁבְּרֵי-קֶצֶף בְּיָם-טִירֶנָה.3

תַּחְכְּמִי וּתְסַנְּנִי4 יַיִן הַטּוֹב, לֹא בְּתוֹחֶלֶת עֶדְנָה

הִיא אִם מְמֻשָּׁכָה. אָנוּ סָחִים, וּבֵינְתַיִם חוֹלֵף

זְמַן צַר-עַיִן וְטָס. נַצְּלִי כָּל-יוֹם: כָּל הַמָּחָר כּוֹזֵב!


ירושלים 16.8.37


  1. ההורוסקופים והמספרים של הכשׂדים האסטרולוגים היו מפורסמים ולפי הסברה קיבלו אותם מחכמי בבל הקדמונים.בימיו של הורציוס היו מרובים בכל איטליה.  ↩

  2. סתָווים במובן שנים.  ↩

  3. עכשו ים טוסקנה.  ↩

  4. הרומים היו מסננים יינם קודם לשתייה.  ↩

אִישׁ בַּר-לֵבָב, אָדָם נְקִי כַּפַּיִם,

לָמָּה לוֹ קֶשֶׁת וְרֹמַח הַמַּוְרִים?

לָמָּה לוֹ תַעַר הֲרֵה חִצֵּי-רַעַל?

תַּעַן לִי, פוּסְקוּס.


גַּם-כִּי בַּסִּירְטִים1 יֵלֵךְ, בְּנוֹף-נֶגֶב,

גַּם-כִּי יֵט אֹרַח בְּיַעַר קַוְקַזוּס

צַר-לֵב בְּאוֹרֵחַ, אוֹ בְּחֶבֶל הַפֶּלֶא

רְחוּץ מֵי הִידַסְפֶּס.2


יַעַן פְּגָשַׁנִי בְּיַעַר סַבִּינָה

זְאֵב — וְאֵין לִי נֶשֶׁק — פִּי שִׁיר לְלָלָגֶה,3

בָּא — מְטַיֵּל לִי מָרוֹם עַל כָּל צַעַר —

רָאָה וַיָּנֹס.


אֵין כַּמִּפְלֶצֶת בְּאַפּוּלְיָה,4 בָּאָרֶץ

זוֹ הַזּוֹעֶמֶת, עַל הַרְרֵי אֹרֶן;

טֶרֶם תִּוָּלֵד כְּמוֹתָהּ בְּמִדְבַּר יוּבָּה5

הַזָּן בְּנֵי-לָיִשׁ.


קוּם הֲבִיאֵנִי אֶל אֶרֶץ הַקֶּרַח,

וְאֵין בָּהּ כָּל-רוּחַ חַמָּה עֵץ-לוֹטֶפֶת,

בְּעוֹלְמוֹתָיו יֵרְדְּ יוּפִּיטֶר6 בְּזַעַם

בְּעַרְפִלֵּי חשֶׁךְ.


קוּם הֲבִיאֵנִי קָרוֹב אֶל פְּנֵי שֶׁמֶשׁ,

אֶל-מַעְגְּלוֹתֶיהָ בְּכִכָּר לֹא נוֹשֶׁבֶת —

חֵן-צְחוֹק לָלָגֶה אַךְ הוּא יְעַנְּגֵנִי

וְלַהַג לָלָגֶה.7

תל-אביב, 7.1.39


  1. שני שרטונים בצפון ים אפריקה.  ↩

  2. הנהר הידַספֶּס מעלה על הדעת את כל האגדות הקשורות עם הינדו.  ↩

  3. בשם זה ובצלצולו כבר יש מן הפטפוט והלהג.  ↩

  4. חבל בדרום איטליה. בכלל, כאן הגזמה מתוך ליצנות.  ↩

  5. נומידיה, ממלכתו של המלך יוּבָּה.  ↩

  6. אלוהות רומית, אל–האלים.  ↩

  7. שקט ושליו הלך לו המשורר ביער, והנה זאב נורא לקראתו; ואף–על–פי שהיה המשורר בלי נשק — נס מפניו הזאב. אינו רואה בזה שום פלא, כי הדבר קרה מפני שהוא בר–לבב ונקי–כפיים. מצפון טוב — טוב מנשק. מתוך החרוזים האחרונים יש להסיק, כי גם האהבה — מגן לו.  ↩

1

מָה הַמְשׁוֹרֵר יִּשְׁאַל מֵאַפּוֹלוֹן,

בְּיוֹם חֲנֻכַּת-דְּבִיר וּנְסֹךְ בּוֹ מִסֵּפֶל

תִּירוֹשׁ2 חָדָשׁ, הוּא מַה יִּתְבָּע?

לֹא מִזְרְעוֹת שְׂדוֹת-סַרְדִּינְיָה3 כָּשִׂים


לֹא עֲדָרִים שֶׁל קָלַבְּרִים4 בַּנֶּגֶב,

אַף לֹא זְהַב-הִינְדוּ עִם שֶׁנְהַבֵּי-צָחַר,

אַף לֹא כָּרִים עַל גְּדוֹת הַלִּירִיס,5

נַחַל שׁוֹקֵט יְלַחְכֵם בְּמֵימָיו.


גֶּפֶן מִקָּלֶס6 זְמֹר, בָּהּ אִם זָכִיתָ,

פְּגַע בְּמַגָּלֶיךָ; וְסוֹחֵר כֶּבֶד-נֶכֶס

יִשְׁתֶּה-יִגְמָא בְּכוֹס שֶׁל כֶּתֶם

יַיִן בִּמְחִיר סְחַר-סוּרְיָה קָנָה7


בְּרוּךְ-הַשָּׁמַיִם: שִׁלֵּשׁ וְרִבֵּעַ

שָׂר אֶת יָם-אַטְלַס שָׁנָה זוֹ, לְלֹא נֶזֶק.8

מַאֲכָלִי שֶׁלִּי — הַזָּיִת,

לִי עֳלָשִׁים וְהַמַּלּוּחַ הַקַּל.


אָנָּא, בֶּן-לַיְטוֹ,9 חָנֵּנִי וְאֵהָנֶה

מֵאֲשֶׁר יֵש לִי, בָּרִיא, רַעֲנַן-רוּחַ;

הֲדַר זְקֵנִים אַל תִּקַּח מֶנִּי,

נָא אַל תַּשֵּׁנִי, אֵלִי, הַכִּנּוֹר.


תל-אביב, 7.1.39


  1. בחורף שנת 28 קודם הספירה המקובלת חנך אבגוסטוס קיסר דביר לכבודו של אַפּוֹלוֹן, שהיה מעריצו ביחוד, וכן מצֵבה לנצחון אצל אקטיום. זה נתן להורציוס את הדחיפה לכתוב את השיר. עומד הוא אצל המזבח, נוסך יין מספל ושואל את עצמו, מה ישאל מאת אפולון. לא זהב, לא עדרים, לא שדות, אלא בריות גופא, רוח רעננה ושיבה שיש בה שירה.  ↩

  2. יין ביכורים, תירוש חדש מבציר השנה.  ↩

  3. האי סרדיניה היה מפורסם בדגן.  ↩

  4. קלבריה — חבל בדרום איטליה.  ↩

  5. לִירִיס — נהר בחבל לַטיום.  ↩

  6. מקום באיטליה שבימיו של הורציוס הצטיין ביינותיו המעולים.  ↩

  7. במחיר סחורות סוריה: ארגמן, משי וסממנים.  ↩

  8. ים–אַטְלַס, אטלס — הרִים במַוְרִיטניה, מלך מַוְריטניה.  ↩

  9. בן–לַיטו — כלומר, אפולון.  ↩

כְּרִיסְפּוּס סָלוּסְטוּס,1 שׂוֹנֵא-הַמַּטְבֵּעַ!

אֵין לוֹ לַכֶּסֶף כָּל גּוֹן אִם יַצְפִּינוֹ

אֵפֶר צַר עַיִן,2 שִׁמּוּשׁ בְּמוֹ דַעַת

יְשַׁו לוֹ הַזֹּהַר.


שֵׁם פְּרוֹקוּלֶאוּס3 יִנּוֹן עַד בְּלִי שֶׁמֶשׁ,

כִּי נָטַר חֶסֶד-אָבוֹת לְאָחִיהוּ:

מַעְלָה תַּעֲלֶנּוּ תְהִלָּה בִּכְנָפַיִם

לֹא תִתְפָּרֵדְנָה.4


כְּבשׁ אֶת יִצְרְךָ וְתַרְחִיב גְּבוּלוֹתֶיךָ,

מִשֶּׁהָיִיתָ שׂוֹרֵר בְּלוּב וְגַדֶס5

וּמַמְשְׁלוֹתֶיךָ יַבֶּשֶׁת וְיַבֶּשֶׁת

שֵׁבֶט הַפּוּנִים.6


רָב הִידְרוֹקָן7 רָע, אִם לוֹ תִּכָּנַע,

מַיִם תַּרְוֶנּוּ, אִם אֵינְךָ מַבְרִיחַ

חֳלִי מֵעוֹרְקֶיךָ וְרִפְיוֹן שְׁרִירֶיךָ

עַל גּוף הַצָּחַר.


יַעַל פְרָהָטֶס8 שׁוּב כֵּס אָבִיו כֹּרֶשׁ,

כְּלוּם יְכַנּוּהוּ חַכְמֵי-לֵב צָלֵחַ?

הֵם לַהֲמוֹן-עָם אוֹמְרִים: אַל תָּתוּרוּ

אַחַר דְּבַר שָׁקֶר.


כֶּתֶר תִּפְאֶרֶת, מִמְשַׁל-עָם בָּטוּחַ,

זֵר עֲלֵי-דַפְנָה — מֵהֶם אַךְ לְגֶבֶר

עַיִן מַבֶּטֶת לוֹ בְּרָב אוֹצְרוֹת חֶמֶד,

וְאֵינָהּ נִרְתָּעַת.

תל-אביב, 5.1.39


  1. מידידי המשורר, בן אחותו של ההיסטוריון המפורסם, שהיו לו מכרות מתכת.  ↩

  2. כלומר, עד שהוא טמון באדמה.  ↩

  3. מפּרשי רומא, מפורסם באהבתו את אֶחיו, שחלק אתם שוב את נחלתו, לאחר שהם איבדו את שלהם במלחמה.  ↩

  4. כנראה, רמז לכנפיים שעשה לו דדלוס בנוצות ודונג, שנמסו כשקרב אל השמש.  ↩

  5. עיר גַדֶס (Gades) בספרד, עכשיו Cadix.  ↩

  6. הפונים, הם הקרתגאים שישבו באפריקה והיו להם מושבות בספרד.  ↩

  7. הִידְרוֹקָן —מחלה הנגרמת מהצטברות מים בראש או בחלל הבטן.  ↩

  8. פְרָהָטֶס — מלך הפרתים, אכזר מאד, וגירשוהו מן המלוכה, אחרי–כן שוב עלה על כסא–מלכותו.  ↩

חֵשֶׁק סֶפְּטִימְיוּס1 שֶׁנֵּלֵךְ לְגַדֶס,2

עִיר הַקַּנְטַבְּרִים3 שׂוֹנְאֵי קְשִׁי עֻלֵּנוּ,

וְאֶל שְׁנֵי הַסִּירְטִים, יָם אַפְרִיקָה נֶצַח

יַךְ שָׁם בְּגָעַשׁ.


טִיבּוּר4 אֶבְחַר לִי, הָעִיר יְסָדוּהָ

חֶבֶר אַרְגֶּאִים,5 אֶזְקַן — שָׁם אָנוּחָה

שְׂבַע-יָם וָדֶרֶךְ, עָיֵף מְאֹד וְיָגֵעַ

מִן הַמִּלְחֶמֶת.


אֶפֶס אִם שָׁמָּה גְזֵרָה הִיא וְלֹא אָבוֹא,

אֵרְדָה עַד נַחַל גָּלֶזוּס הַנּוֹחַ

לְצֹאן כִּבְדַת-צָמֶר, חַוּוֹת אִישׁ לָקוֹנְיָה,6

מֶשֶׁק פָלַנְטוּס.7


קֶרֶן חִמַּדְתִּי, מִכָּל קְצוֹת הָאָרֶץ

לִי מְחַיֶּכֶת: דִּבְשָׁהּ דְּבַשׁ הִימֶטוֹס,8

זַיִת פּוֹרֵחַ עוֹלֶה בָהּ עַל זֵיתֵי

כֶּרֶם וֶנַפְרוּם.9


אֹרֶךְ אָבִיב שָׁם וּסְתָו חַם, יַנְחֶנּוּ

יוּפִּיטֶר10 בְּחֶסֶד, בִּרְכַּת בַּכְּךְ11 עַל אַוְלוֹן,12

גֶּפֶן כְּרָמֶיהָ אֵינֶנָּה נוֹפֶלֶת

מִן פְּרִי-פָלֶרְנוּס.13


זֶה נוֹף הֶחָמֶד, טִירוֹת הַתִּפְאֶרֶת,

הֵן קוֹרְאוֹת שְׁנֵינוּ, וּפֹה גַם תָּסוּכָה

נֶסֶךְ — עַל אֵפֶר יְדִידְךָ-מְשׁוֹרְרֶךָ —

אֶת דִּמְעוֹתֶיךָ.

תל-אביב, 18.1.38


  1. אחד מידידי המשורר.  ↩

  2. עיר באספמיה.  ↩

  3. עם פרא שחי בצפונה של אספמיה.  ↩

  4. עיר בלטיום.  ↩

  5. שבט יווני.  ↩

  6. נהר בקלבריה (באיטליה).  ↩

  7. מייסדה של עיר טרגֶט, בא לשם מאשפרטה.  ↩

  8. הר ביוון עשיר בדבש.  ↩

  9. עיר בקמפניה, מפורסמת בזיתיה הטובים.  ↩

  10. [10] הגדול באלי הרומים. (במקור הופיעה כאן ההערה הבאה, על בככוס — הערת פרוייקט בן יהודה)  ↩

  11. בַּכּכוֹס — אלוהות היין במיתולוגיה של היוונים. (במקור הופיעה כאן ההערה הקודמת, על יופיטר — הערת פרוייקט בן יהודה)  ↩

  12. גבעה סמוכה לטַרגט, מפורסמת בגפנים.  ↩

  13. כיכר סמוכה להר מַסיקוֹס, מפורסמת ביינהּ הטוב.  ↩

הוֹי יְדִיד-עַד בַּחֲתַת, בְּרִדְתֵּנוּ

תַּחַת נֵס בְּרוּטוּס1 בֶּחָיִל לַשָּׁעַר,

מִי הֱשִׁיבְךָ, אֶזְרַח עִיר רוֹמָא,

אֶל אֵל אַרְצֶךָ וּשְׁמִי אִיטַלְקִים.


אַתָּה, פּוֹמְפֶּיוּס2 רִאשׁוֹן לִי בֶחָבֶר,

יַחַד הָיִינוּ שׁוֹהִים עַל כּוֹס יַיִן,

עוֹנְדִים כְּלִילִים, בְּיוֹם מִתְמַהְמֵהַּ,

שֶׁמֶן שֶׁל סוּרְיָה עַל שַׂעַר נוֹצֵץ.


שְׁנֵינוּ בָּאוּנוּ פִילִיפִּי3 וּמְנוּסַת-

חֶרֶב, נָטַשְׁתִּי הַשֶּׁלֶט בְּבשֶׁת,

בִּנְפֹל גְּבוּרַת טוֹבִים, בָּאָרֶץ

נָגַע סַנְטֵר גַּלְגָּנִים בְּאִי-כָבוֹד.


אֶפֶס מַרְקוּלִיס4 הַקַּל הוֹצִיאַנִי

לוּט עָבֵי-אֹפֶל מִבֵּין שׂוֹנְאֵי-נָפֶשׁ;

אַךְ שׁוּב גָּרְפוּ אוֹתְךָ בַּקֶּטֶל

קֶצֶף גַּלִּים וּמִשְׁבְּרֵי הַיַּמִּים.


קוּם, אֵפוֹא, שַׁלְּמָה לְזֶאוּס נְדָרֶיךָ,

דַּע הַמַּרְגּוֹעַ מִקְּרָב וּמִשְׁמָעַת,

בְּצֵל אַרְדֹּפְנַי שֵׁב רָוֵחַ,

נָא אַל תָּחוּס עַל כַּדִּים בִּשְׁבִילְךָ.


יַיִן מַשְׁכִּיחַ מַלֵּא כָּל-גָּבִיעַ,

שְׁפֹךְ מִצַּפַּחַת גְּדוֹלָה כָּל-הַדֹּהַן.

כַּרְפַּס טָרִי מִי יָבִיא הֵנָּה,

וַהֲדַסִּים נוֹעָדִים לִכְלִילִים?5


וֶנוּס תַּכְרִיעַ: מִי פֹה שַׂר שֶׁל יָיִן,

רֹאשׁ בָּעֲצֶרֶת,6 אֶשְׁכַּר כְּמוֹ תְּרַקִי,7

לִהְיוֹת מָתוּן מֵהֶם מַה חֵפֶץ,

נַחַת לִי רוּחַ, רֵעִי כִּי הוּשָׁב.

תל-אביב, 25.2.1938


  1. ברוטוס וקסיוס, הורגי קיסר, יצאו בראש המורדים כנגד אבגוסטוס.  ↩

  2. גם כן ממתנגדיו של קיסר.  ↩

  3. עיר במקדוניה, ששם ניגפו מתנגדי אבגוסטוס.  ↩

  4. מֶרקוּריוּס — האל המבשר הקל.  ↩

  5. במשתאות היו הרומים יושבים ענודי כלילים.  ↩

  6. בכל משתה היה אחד נבחר על–פי התור להיות שר–המשקים.  ↩

  7. עם היושב בצפונה של יוָן, שלא נהגו מתינות בשתייה.  ↩

נֹעַם חַיֶּיךָ יִגְדַּל מְאֹד, לִיצִינְיוּס,

אִם לֹא בַדֶּרֶךְ, תָּמִיד בְּלֶב יָם-מַיִם,

תִּירָא מִסַּעַר, תֵּשְׂט מֶנּוּ, תִּדְחָקָה

רֶגֶל חוֹף-שֶׁקֶר.

דֶּרֶךְ-הַכֶּתֶם, זֶה שְׁבִיל-הַבֵּינַיִם,

אִישׁ יִבְחָרֶנּוּ — סֻכַּת-סְחִי נוֹפֶלֶת

בֶּטַח יֶחְסָר, אַף יֶחְסָר אִישׁ צָנוּעַ

דְּבִיר מִתְקַנְּאִים בּוֹ.

אֹרֶן גְּדָל-גֶּזַע תַּרְבֶּה תַרְעִידֶנּוּ

רוּחַ, וּצְרִיחַ נִשָּׂא — שִׁבְעָתַיִם

נֶפֶץ יִפֹּל בּוֹ, בְּרָמוֹת הַר-הַסֶּלַע

פֶּגַע הָרַעַם.

לֵב חוֹנֵן דַּעַת — תִּקְוָה לוֹ בַצַּעַר,

פַּחַד מִתַּהְפּוּכוֹת-זְמָן בָּאשֶׁר,

סְתָו גֹּעַל-נֶפֶשׁ יְשַׁלַּח יוּפִּיטֶר

גַּם יְשִׁיבֶנּוּ.

כְּלוּם אִם יֵשׁ צַעַר הַיּוֹם, לְעוֹלָם הוּא?

נֶצַח כֵּן יֶהִי? יָבֹא יוֹם וְקוֹל נֵבֶל

יָעִיר הַמּוּזָה, דְּרוּכָה — וְלֹא עַד נֶצַח

קֶשֶׁת-אַפּוֹלוֹן.

וּבַצָּרָה לָךְ הוֹפַע בְּעֹז-רוּחַ

וְאֹמֶץ לֶב-גָּבֶר; אֲבָל גַּם בְּדַעַת

קוּם הִזְדָּרֵז וֶאֱסֹף מִפְרָשֶׂיךָ —

סַעַר יָפִיחַ.

תל-אביב, 12.1.39

אֲהָהּ, שְׁנוֹתֵינוּ, פּוֹסְטוּמוּס, פּוֹסְטוּמוּס,

חִישׁ תְּעוּפֶינָה, וּבַחֲסִידוּת לֹא

תַּרְחִיק קְמָטִים, זִקְנָה תּוֹקֶפֶת,

מָוֶת שֶׁאֵין מִי יַעֲמֹד בְּפָנָיו.

אַף אִם תִּזְבַּח לוֹ יוֹם יוֹם שְׁלשׁ מֵאוֹת

פָּרִים; אַךְ פְּלוּטוֹן1 הֵן לֹא תְפַיְּסֶנּוּ.

זִרְמוֹ עֲנָק-מְשֻלָּשׁ מַכְרִיעַ,

גַּם אֶת-טִיטִיאוֹס2 וְגַם אֶת-גֵּירִיאוֹן3

אוֹתוֹ הַזֶּרֶם עֲתִידִים כֻּלָּנוּ —

כָּל בָּאֵי-אֶרֶץ — כִּי עוֹד נַעַבְרֶנּוּ,

הֵן מְלָכִים וְיוֹרְשֵׁי הָעֶצֶר,

הֵן יוֹגְבִים וּבְנֵי-כְפָר מִסְכֵּנִים.

אַךְ שָׁוְא נִרְחָקָה מִקְּרַב-דָּם וָקָטֶל,

מִמִּשְׁבָּרֵי-גַעַשׁ יָם-אַדְרִיָּה יָעַר,

אַךְ שָׁוְא נִפְחַד מֵעֹצֶר רוּחַ-

נֶגֶב מַזֶּקֶת בַּחֹרֶף וּסְתָו.

נֵרֵד כֻּלָּנוּ אֶל גְּדוֹת הַקּוֹצִיטוּס4

הַמִּתְמַהְמֵהַּ, אֲשֶׁר שָׁם יְעֻנּוּ

הַדָּנָאִידוֹת אַף סִיזִיפוּס5

בָּעֲבוֹדָה עַד סוֹף כָּל הַיָּמִים.

נִטּשׁ שָׂדֵנוּ, הֵיכָל וְרַעְיַת-חֶמֶד,

מִכָּל עֵצֵינוּ נָטַעְנוּ בְגַנֵּנוּ

אַךְ אֵי אֵלֶּה בְרוֹשִׁים יְלַוּוּ

אֶת-אֲדוֹנֵיהֶם זֶה קְצַר-הַיָּמִים.

יוֹרֵשׁ יֵינֶךָ — גְּנַזְתּוֹ, וְשׁוֹמְרִים לוֹ

מַפְתְּחוֹתֶיךָ מֵאָה — יִשְׁפְּכֵהוּ

עַל הָרִצְפָּה, וְטוֹבִים יֵינֶיךָ

מִתִּירוֹשָׁה שֶׁל כֵּרַת-כְּמָרִדים.

23.2.38


  1. אלוהות השאול.  ↩

  2. בנו של יופיטר ואלרה — ענק.  ↩

  3. מפלצת בעלת שלושה ראשים, שהרקולס הרגהּ.  ↩

  4. נהר בשאול–תחת.  ↩

  5. בנות–דנאוס הרגו, כמצוות אביהן, את בעליהן ונענשו למלא חבית שאין לה תחתית.  ↩

אַךְ לַמַּרְגּוֹעַ יֶעְתַּר לַשָּׁמַיִם

בְּלֶב יָם-אֶגֶיָה1 יוֹרֵד-יָם בַּסָּעַר,

עַנְנֵי חשֶׁךְ גּוֹנְזִים הַיָּרֵחַ,

בְּרַק כֹּכְבֵי-נֹגַהּ.2


אַךְ לַמַּרְגּוֹעַ תְּקַו חֶרֶב תְּרַקְיָה,

אֶרֶץ מָדַי כָּל נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי תֶלִי:

לֹא יַעַרְכוּהוּ פּוֹרְפִירָה וָכֶתֶם

וְאֶבֶן נִבְחָרֶת.


פַּחַד בַּנֶּפֶשׁ — כְּלוּם מִי יְגָרְשֶׁנּוּ:

גֶּנֶז מַכְלוּל אוֹ לִיקְטוֹרוֹ3 שֶׁל קוֹנְסוּל?4

הֵם לֹא יָפִיצוּ דְאָגָה מְרַפְרֶפֶת

בְּצֵל גַּג תִּפְאָרֶת.


טוֹב לוֹ לַגֶּבֶר שֻׁלְחָן לוֹ צָנוּעַ,

בּוֹ אַךְ מִמְלַחַת מוֹרֶשֶׁת-אָב תּוֹפַע,

פַּחַד לֹא יַעַט וְלֹא יֵצֶר פָּרוּעַ

אֶת שְׁנַת הַנֹּעַם.


בְּקֹצֶר יָמֵינוּ מַה נַּרְבֶּה עַל אֹרַח,

מַה נִטַּלְטֵלָה מֵאֶרֶץ אֶל אָרֶץ?

כְּלוּם בְּיַד אָדָם הַגּוֹלָה מִמּוֹלֶדֶת

מֶנּוּ לִבְרֹחַ?


הַדְּאָגָה הָרָעָה הִיא נִכְנֶסֶת

בָּאֳנִיּוֹת מְצֻפּוֹת פַּח נְחשֶׁת,

לְגוֹנְדָה נִטְפֶּלֶת, קַלָּה מִצְּבִי וְקֶדֶם

זֶה עָב יַסִּיעַ.


לֵב-עַלִּיזִים בַּהֹוֶה הוּא שָׁקוּעַ,

הוּא לֹא יִדְאַג לַבָּאוֹת, יַמְתִּיקֶנּוּ

אֶת-הַמָּרוֹר בְּחִיּוּךְ קַל; בָּאָרֶץ

אֵין כֻּלּוֹ אשֶׁר.


רַב-הַתִּפְאֶרֶת וּקְצַר-גִּיל אֲכִילֶס,5

אֹרֶךְ יְמֵי-טִיתוֹן6 בְּעֹכְרָיו, יְכַוְּצֶנּוּ;

וּמַזָּלִי עוֹד אוּלַי יְחָנֵּנִי

אֶת שֶׁהִשֶּׁךָ.


וַעֲדָרֶיךָ מֵאָה, סְבִיב סִיצִילְיָה

שְׁגַר-פָּרוֹתֶיךָ גּוֹעוֹת, בְּתוֹךְ רֶכֶב-

הָאַרְבָּעָה7 תִנָּשֵׂא, כִּי יִצְהָלוּ;

צֶמֶר כְּפוּל פּוּרְפוּר


יַעַט גּוּפְךָ. נַחֲלָה לִי קְטַנְטֹנֶת

אַךְ מַזָּלִי הוּא, אֲשֶׁר לֹא רִמָּנִי,

הוּא גַם חַנַּנִי מֵרֵיחַ שִׁיר הֶלַס,8

בּוּז לְצַר-עָיִן.


תל-אביב, 1.3.39


  1. ים אֶגֶיָה, ים הארכיפלג.  ↩

  2. הקדמונים הכירו את דרכם בים רק על–פי הכוכבים, ובלילות חושך היה קשה להם.  ↩

  3. לִיקְטוֹר — משרתו של קונסול ושאר אנשי–מעלה.  ↩

  4. קוֹנְסוּל — עומד בראש רומא.  ↩

  5. אכילס בנו של פליס — גיבור מלחמת טרויה, תהילתו היתה גדולה אך ימיו קצרים.  ↩

  6. טיתון זה היה אחיו של פריאמוס מלך טרויה ובעלה של אורורה (איילת–השחר). לבקשתה של אמו נעשה בן–אלמוות, אלא שלא נתנו לו לא–להזדקן. בסוף ימיו נמאסו עליו חייו הארוכים וביקש את אורורה שתהפוך אותו לחרגול.  ↩

  7. Quadriga— רכב רתום לארבעה סוסים.  ↩

  8. הֶלַס — יוון. הורציוס היה מתגאה בזה שהכניס משירת היוונים לספרות הרומית.  ↩

Faune, Nympharum… / הוראטיוס, תרגם שאול טשרניחובסקי

הוֹי, פַוְן1 חוֹבְבִי אֶת-נִימְפוֹת הַמֹּרֶךְ,

בְּפָקְדְךָ אֶת גְּבוּלַי, כָּל-שְׂדוֹת שֶׁמֶשׁ,

אָנָּא, לְאַט לְךָ (בְּצֵאתְךָ וּבְבֹאֶךָ)

עִם טְלֵה הָעֵדֶר.

כִּי בֶן שָׁנָה רַךְ יִכְרַע לְךָ גֶּדִי,

לֹא תֶּחְסַר גַּם אַתָּה, יְדִיד וֶנוּס,2

רָב כַּדֵּי-יָיִן, יִרְבֶּה הַנִּיחוֹחַ

עַל הַמִּזְבֵּחַ.

אָז יִשְׁתַּעֲשֵׁעַ הַבְּעִיר עַל כַּר-עֵשֶׂב,

וּכְשֶׁיַּגִּיעַ יוֹם נוֹנֵי-דֶצֶמְבֶּר,3

חָג לְעַם הָאָרֶץ בַּכָּר עִם מִקְנֵהוּ

בְּעֹנֶג מַרְגּוֹעַ.

זְאֵב יַעַשׂ דֶּרֶךְ בֵּין צֹאן עַזּוֹת רוּחַ,

יַעַר פּוֹרֵחַ יִזְרֹק לְךָ עָלֵהוּ,

עֶבֶד דָּשׁ בְּרֶגֶל קַרְקַע נִמְאֶסֶת

שָׂשׂ בַּמַּחְנָיִם.

תל-אביב, 19.1.38


  1. שׂעיר — אלוהות היער, שהנימפות היו חביבות עליה.  ↩

  2. אלוהות האהבה.  ↩

  3. יום חמישי לחודש דצמבר.  ↩

שִׁמְעִי, פִידִילָה1 אִשָּׁה אִכֶּרֶת,

אִם בַּמּוֹלָד2 אַתְּ פּוֹרֶשֶׂת כַּפַּיִךְ

שָׁמָיְמָה, כְּדֵי תֵת לִתְרָפַיִךְ

פְּרִי, לְבוֹנָה וַחֲזִיר רַעַבְתָן.3


רוּחַ דָּרוֹם4 הַשּׂוֹרֶפֶת לֹא תֶהִי

בַּעֲנָבַיִךְ, קָמַת שְׂדוֹתַיִךְ

הַשִּׁדָּפוֹן הוּא לֹא יַכֶּנָּה,

שְׁגַר רְחֵלַיִךְ מִקֹּר לֹא יִירָא.


בְּחֹרֶשׁ אַלְגִּידוּס5 הַנֶּחְפֶּה בַּשֶּׁלֶג,

בְּצֵל אֲשָׁלִים וְאִילָנֵי הַקֹּדֶשׁ

אוֹ בְעִשְּׂבֵי עִיר אַלְבִּי

יִרְעוּ עֲדָרִים עֲתִידִים לִנְפֹּל.


בְּתַעַר הַכֹּמֶר, כִּי אַתְּ אֵין לָךְ צֹרֶךְ,

לָמָּה לִשְׁפֹּךְ לָךְ דְּמֵי עוֹלוֹתַיִךְ,

דַּם תְּמִימִים? עִטְרִי תְּרָפַיִךְ6

בְּחֵלֶף-הַיָּם וַהֲדַס הַשָּׁבִיר.


גַּם יָד דַּלָּה, כִּי תִגַּע בַּמִּזְבֵּחַ,

וּמִנְחָתָהּ לֹא עָלְתָה בְּרָב כֶּסֶף —

פַּת בַּמֶּלַח, וּמְעַט כֻּסֶּמֶת

לֵב הָאֵלִים הַקָּשִׁים יְרַכְּכוּ.


7.4.38


  1. זאת אומרת חסכנות. האל יראה ללב. בעיניו עולה קרבן דל על קרבן עשיר.  ↩

  2. אחרי המולד היו הרומים מקריבים קרבנות לאלים הקטנים, לתרפים, הקרובים אל הבית ביותר.  ↩

  3. מידת חזירים טיפוסית.  ↩

  4. רוח שירוקו.  ↩

  5. הר בחבל לטיום.  ↩

  6. Parvus deus.  ↩

גַּם נְעָרוֹת הֵן נִצַּחְתִּי אָנֹכִי,

גֶּבֶר אִישׁ-חַיִל, נִלְחָם וְלֹא בְלִי שֶׁבַח.

עִם גְּמַר הַקְּרָב אֶתְלֶה הַזַּיִן

גַּם אֶת הַנֵּבֶל עַל גַּבֵּי הַקִּיר,

אֶבֶן צַד שְׂמֹאל זוֹ בִּדְבִיר תִּנְצְרֶנּוּ

וֶנוּס-הַמַּיִם, פֹּה, פֹּה תְנִיחֵמוֹ:

לַפִּיד מַזְהִיר, קַנְטָר1 וְקֶשֶׁת,

שֶׁאֵימָתָם עַל כָּל שַׁעַר סָגוּר.

הוֹי, בַּת-שָׁמַיִם! אַתְּ הַמּוֹלֶכֶת

בְּקַפְרִיסִין וּמוֹף, זָר לָהּ שֶׁלֶג תְּרַקְיָה,

אָנָּא, מַלְכָּה, פַּרְגּוֹל הָרִימִי

עַל גַּבֵּי כְלוֹאָה הַגַּאַוְתָנִית!

תל-אביב, 2.10.39


  1. מוט ברזל לקרקר קיר.  ↩

לֵיל הָיָה וְזָרַח יָרֵחַ בִּטְהוֹר הַשָּׁמַיִם

בִּקְהַל מְאוֹרוֹת קְטַנִּים,

רֶגַע בּוֹ אַהֲבָה לִי אַתְּ נִשְׁבַּעַת לַשֶּׁקֶר,

נָשָׂאת שֵׁם אֵלִים גְּדוֹלִים.

בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ עָלַי הַגְּמִישׁוֹת מִתְרַפֶּקֶת —

קִיסוֹס רַךְ עַל אֹרֶן חָסִין:

"עַד שֶׁזְּאֵב זוֹעֵם הַבְּעִיר וּכְסִיל1 — עֹבְרֵי-מַיִם,

מַרְתִּיחַ יָם סוֹעֵר וָגָל,

כָּל עוֹד תְּזַעְזֵעַ קְוֻצּוֹת אַפּוֹלוֹן הָרוּחַ —

גַּם אַהֲבָתֵנוּ תָּקוּם."

הוֹי, כִּי אֲצַעֲרֵךְ מְאֹד, תִּתְחָרְטִי, נֶאֶרָה![ftn2]

בַּגְּבָרִים אִם פְלַקוּס2 יָדוּן,

לֹא יִשָּׂא זֶה תִּתֵּךְ לְאִישׁ לְאַחֵר דּוֹדַיִךְ,

אִם יִקְצֹף — אַחֶרֶת יִמְצָא.

אִם נֶעֱלַב עַד מְאֹד, יָפְיֵךְ שׁוּב לֹא יְפַיְּסֶנּוּ,

צַעֲרוֹ כִּי יִגְדַּל וּכְאֵבוֹ.

אַךְ גַּם אַתָּה, הֱיֵה מִי שֶׁתִּהְיֶה הַמְנַצֵּחַ,

כִּי טוֹב לְךָ בְּרָעָתִי,

אִם יִפְרֹץ מִקְנְךָ וְאִם תַּרְחִיב גְּבוּלוֹת שָׂדֶיךָ,

וּלְךָ עַפְרוֹת-זְהַב פַּקְטוֹל3

וּמִסְתְּרֵי פִּיתָגוֹר4 (נוֹלַד בַּשֵּׁנִית) גַּם יָדָעְתָּ,

גַּם יָפְיָפִיתָ מִנִּירֶס,5

אוֹי אוֹי, כִּי עוֹד תָּמֵר, אַחֵר כִּי יִירַשֹ מְקוֹמֶךָ,

וְאָנֹכִי, בְּשַׁעְתִּי, אֶצְחָק.

25.1.38


  1. אוריון.  ↩

  2. הורציוס פלקוס.  ↩

  3. פקטולוס — שם נהר בלידיה שעפרותיו זהב.  ↩

  4. האמין בגלגול הנפש ושכבר חי פעם אחת.  ↩

  5. היפה בעלמים בין היוונים שצרו על טרויה.  ↩

1

קֹדֶם הָיִיתִי סַדָּן שֶׁל תְּאֵנָה,2 אֵין-תּוֹעֶלֶת,

בְּיַד חָרַשׁ עֵצִים מְפַקְפֵּק, וּמַה יַּעֲשֵׂנִי:

שֶׁמָּא שְׁרַפְרָף, שֶׁמָּא אֵל, נִמְלַךְ — וְעָשַׂנִי פְּרִיאַפּוּס,3

בַּעֲבוּר זֶה אֲנִי אֵל. וְגַם פַּחְדִּי כְּבָר נָתַתִּי

עַל גַּנָּבִים וְעַל עוֹף. אֶת הַגַּנָּבִים כִּי אַפְחִידָה

בַּמַּגָּל בִּימִינִי, — — — — — —4

וְאֶת הָעוֹף הַמְחֻצָּף תָּעִיט זְמוֹרָה,5 מִתְנוֹסֶסֶת

עַל קָדְקֳדִי, מִבַּקֵּר גִּנָּה הָשַׁתָּא שְׁתָלוּהָ.


פֹּה, בַּמָּקוֹם, לְפָנִים הֵבִיא בְאָרוֹן דַּל אִישׁ-עֶבֶד6

נִבְלַת עֶבֶד זְרוּקָה מִתּוֹךְ קֵילָתוֹ7 הַצָּרָה לוֹ;

פֹּה הָיְתָה קְבוּרָתָם שֶׁל דַּלַּת הָעָם שֶׁבַּקָּרֶת,

שֶׁל פַּנְטוֹלַבּ8 הַגַּרְגְּרָן וְהַבַּזְבְּזָן נוֹמֶנְטַנוּס.9

אֶבֶן10 מוֹסְרָה מוֹדָעָה: כִּכַּר אֶלֶף אַמָּה הָאֹרֶךְ

עַל שְׁלשׁ מֵאוֹת רָחְבָּהּ — קַרְקַע בִּירֻשָּׁה לֹא נוֹפֶלֶת.11

זֹאת אוֹמֶרֶת, עַתָּה חַיִּים בִּשְׂדֵה אֶקְסְוִילִינוּס,

יֵשׁ לִחְיוֹת וּלְטַיֵּל בְּכָל הָרָמָה הַנִּדַּחַת

תּוֹךְ תְּחוּמִים יְרֻקִּים, מָקוֹם שֶׁהָיְתָה בּוֹ נִשְׁקֶפֶת

אַךְ כִּכָּר שׁוֹמֵמָה מְלֵאָה לָהּ עֶצֶם מַלְבֶּנֶת.

אֶפֶס מִיּוֹם שֶׁאֲנִי תוֹפֵס הַמָּקוֹם לֹא הֶלְאוּנִי

גַּם כָּל הַגַּנָּבִים וְחַיַּת-הַשָּׂדֶה הָרוֹמֶשֶׂת,

כְּשֵׁם שֶׁהֶלְאוּנִי מְאֹד בִּתְפִלּוֹתֵיהֶן וּלְחוֹשׁ-קֶסֶם

הַמַּרְעִילוֹת, הַקֹּסְמוֹת לְנֶפֶשׁ אָדָם, לְלֶב-גָּבֶר.

שָׁוְא לָהֶן אֶתְחַכֵּם לְהַאֲבִידָן וּלְגָרְשֵׁמוֹ.

פְּנֵי לְבָנָה-נָדָה חֲמוּדוֹת אַךְ יוֹפִיעוּ,12 תָּבֹאנָה

פֹּה לְלַקֵּט עֲצָמוֹת וְעוֹד כָּל-מִינֵי עִשְּׂבֵי-רָעַל.13

כִּי עֵינָי, וְלֹא זָר, אֲנִי אֶת קָנִידְיָה רָאִיתִי,

הִיא לוּטָה מְעִיל שָׁחוֹר, רַגְלֶיהָ יְחֵפוֹת14 וְחִוֶּרֶת,

רֹאשׁ פָּרוּעַ הָלְכָה, הִיא עִם אֲחוֹתָהּ, עִם סָגָנָה

הַבְּכִירָה, מְיַלְּלוֹת, פְּנֵיהֶן כִּפְנֵי הַמִּפְלֶצֶת

בְּשֶׁל חִוָּרוֹן נוֹרָא. וּבְצִפָּרְנֵיהֶן הֵן הִתְחִילוּ

בָּאֲדָמָה לְחַטֵּט, קָרְעוּ בְּשִׁנֵּיהֶן טְלִי שְׁחוֹר-צֶמֶר

כְּדֵי לְקַבֵּל דָּמוֹ לְתוֹךְ הַגּוּמָץ,15 שֶׁמִּמֶּנּוּ

נֶפֶשׁ אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אֵלֶיהָ דָרְשׁוּ תַּעֲלֶינָה.16

וְשָׁם אִתָּן שְׁתֵּי תְמוּנוֹת: אַחַת שֶׁל דּוֹנַג וְזוֹ שֶׁל צָמֶר.

זוֹ שֶׁמִּצֶּמֶר — גְּדוֹלָה, מִיָּדֶיהָ שְׁפָטִים לָהּ,

לַקְּטַנָּה שֶׁל דּוֹנַג, עוֹמֶדֶת מְיַחֶלֶת לְחֶסֶד,

דֶּרֶךְ עֶבֶד כָּפוּף, וּכְבָר מְיֻעֶדֶת לַמָּוֶת,

עֶבֶד לְאַחַר יֵאוּשׁ.17 אַחַת הַקּוֹרֵאת לְהֶקָטָה,18

הַנּוֹרָאָה, וְזוֹ אֶל טִיסִיפוֹנָה19 מְפַלֶּלֶת

לוּ רְאִיתֶם! נְחָשִׁים, הִתְרוֹצְצוּ כַּלְבֵי-תֹפֶת.20

מֵאֲחוֹרֵי מַצֵּבָה אַחַת גְּדוֹלָה (וְלֹא תֵרָאֵה)21

הֶחְבִּיאָה לְבָנָה פָּנֶיהָ אֲשֶׁר אָדְמוּ אֹדֶם.

אִם אֵין נְכוֹנָה בְּפִי — רֹאשִׁי יְכַסּוּהוּ בַטִּיחַ

כָּל-עוֹרְבֵי הָעוֹלָם, יְכַסּוּנִי ווֹרָן הַבְּלִיָּעַל22

וּפֶדִיאַצְיָה-רָפוּי בְּפִרְשָׁם וְשֵׁינֵיהֶם בְּשֶׁפַע!

מָה אוֹסִיף עוֹד פְּרָטִים? רוּחוֹת מְסַפְּרוֹת עִם סָגָנָה:

הִיא סָגָנָה, בְּקוֹל, וְהֵן בְּקוֹל דַּק23 תְּיַבֵּבְנָה.

וְגַם הִצְפִּינוּ בַּחוֹל בַּשֶּׁלִי זְקָנוֹ שֶׁל זְאֵב-עֶרֶב,24

עִם שֶׁן-צֶפַע מְנֻמָּר, וְתַבְנִית הַדּוֹנַג שִׂים בַּלַּהַב.

אַךְ בִּכְדֵי לֹא לִהְיוֹת עֵד לֹא נֻקָּם לְמַעֲשֵׂי תֶבֶל

שְׁתֵי הַפוּרְיוֹת וְקוֹלָן פִּתְאֹם נִשְׁמַע כְּקוֹל רַעַם

שֶׁל שַׁלְחוּפִית מְלֵאָה אֲוִיר שֶׁפִּתְאֹם הִתְבַּקָּעָה!

אֲחוֹרִי זֶה נִקְרַע, זֶה שֵׁת-הַתְּאֵנָה, וְהָעִירָה

נִמְלְטוּ אֵל עַל נַפְשָׁן: קָנִידְיָה נָפְלוּ כָּל שִׁנֶּיהָ,25

צַמַּת סָגָנָה נָשְׁרָה וְכָל הַקְּסָמִים עַל יָדֶיהָ,

הָעֲשָׂבִים כֻּלָּם. חֲבָל, לוּ רְאִיתֶם וְנֶהֱנֵיתֶם מְאֹד.


תל-אביב, 5.1.39


  1. שיר–הלצה זה על קנידיה נתון בתבנית סיפורו של האל פּרִיאפּוּס העומד בגנו של מצנט. גן זה היה בצלע הר אסקוִילינוּס מחוץ לעיר, על שדה אסקוִילינוּס, ששימש קודם מקום קבורתם של דלת העם. סָטירה עוקצת זו נותנת לנו אפשרות להבין לרוחו של המשורר, איך התייחס אל אמונת האלילים. העץ שעשוהו אל היה יכול להיעשות גם שרפרף לשבת עליו. העץ הוא הגרוע שבעצים. הנגר מפקפק, אינו יודע מה לעשות בו. דבריו של פריאפּוּס, במה כוחו גדול, במה הוא מגרש את הגנבים ואת העוף שלא יטנפוהו — כולם מצטיינים בחידודם. בין שלושת בעלי הסָטירות ברומא היה הורציוס המצוין שבהם. ועיין ישעיהו: מד, ט–יד: “יֹצרי–פסל כֻּלם תֹהו…חָרַש עצים נטה קו יתארהו בשֶּׂרֶד…לִכְרָת–לו ארזים וַיִקח תרזה ואלון ויאַמֶץ–לוֹ בעצי–יער נטע אֹרן…”  ↩

  2. עץ התאנה, כלומר, שאינו טוב לשום מלאכה מפני שהוא שביר.  ↩

  3. פְּרִיאַפּוּס — אלוהות השדה, וביחוד לגנות ולשתילים, שביניהם היו מעמידים את פסלו. יחד עם זה שימש דחליל לגרש את הציפורים. היה מעיט אותם בזמורה שעל ראשו.  ↩

  4. פסלו הצטיין בצורה מגונה מאוד.  ↩

  5. שלא ילכלכוהו העורבים.  ↩

  6. עבד עסק בקבורה ולא אדונים.  ↩

  7. ששימשה לו דירה.  ↩

  8. ראה הערה 107 — הערת פרוייקט בן יהודה.  ↩

  9. כנראה, היו שניהם עדיין בחיים.  ↩

  10. על אבן זו היו מסמנים שמו של הנדבן שנדב מאדמתו לצורכי ציבור.  ↩

  11. מונח טכני של אנשי–המשפט: hoc monumentum heredes non sequitur.  ↩

  12. אור הלבנה יפה לקסמים, ביחוד בימי המולד ובמילואהּ.  ↩

  13. עשבים שפרחו על קברים כוחם יפה לקסמים.  ↩

  14. רגלים יחפות וצמות פרועות, כך דרכן של אוספות עִשבי–קסמים.  ↩

  15. כך מתאר את הדרישה אל המתים הומרוס.  ↩

  16. דמים דרושים לנפשות כדי שיהיה להן כוח לענות.  ↩

  17. כנראה, שׂמה בגלל סכסוכי אהבה תמונה של צמר — זו של עצמה, ותמונה של דונג (זו של האוהב או של צרתה) זרקה באש שילהט באהבה, או שתישרף זו באש.  ↩

  18. הֶקָטָה — אלוהות התרקים, אֵלת–הקסמים לפעמים היא הלבנה, או פרוזרפינה משאול–תחת.  ↩

  19. טִיסִיפוֹנָה — אלת–הנקמה.  ↩

  20. כלבים היו מלווים את אלת–הנקמה ואת הֶקטה.  ↩

  21. הלבנה, שהיא מסייעת לקוסמות, הפעם נזדעזעה גם היא למעשי התֶּבֶל.  ↩

  22. יש סבורים, שזה היה עבדו המשוחרר של אחד מידידי המשורר.  ↩

  23. הצללים הדקים כעין הרוחות קולם דק ומצפצף (עיין המצפצפים והמהגים).  ↩

  24. שימש סגולה כנגד קסמים של אחרים, ועליו היה להשמיד קסמיה של צרתה של קנידיה.  ↩

  25. שיניים תותבות היו ידועות כבר אז.  ↩

מֶצֶנַס הֶחָכָם, בְּאִם תַּאֲמִין לִקְרַטִינוֹס1

הַשַּׂחְקָן הַזָּקֵן, קִיּוּם אֵין, אֵין מֶמֶשׁ לְזֶמֶר

שֶׁחִבְּרָהוּ שׁוֹתֵה-הַמָּיִם. אָכֵן, אֵין גַּם לְכַחֵד כְּבָר:

מִן הַיּוֹם בּוֹ צֵרַף הָאֵל דִּיאוֹנִיסוֹס אֶת-חֶבֶל

הַמְשׁוֹרְרִים הַחוֹזִים2 אֶל קְהַל הַסָּטִירִים וְהַפַוְנִים,

רֵיחַ יַיִן נוֹדֵף מִפִּי כָל-הַמּוּזוֹת עִם בֹּקֶר.

בְּשֶׁבַח הַיַּיִן הִפְלִיג הוֹמֶר הֶחָשׁוּד עַל הַיָּיִן.

אַבָּא אֶנְנִיּוּס3 גַּם הוּא הֲלֹא לֹא פָתַח בְּשִׁיר-לָחֶם

עַד שֶׁגָּמָא מִן הַכּוֹס. "הַשּׁוּק וְכָל שִׁקְתוֹת מֵי לוּבּוֹ4

קֹדֶשׁ כלֻּםָּ לַפִּכְּחִים, וְאָסוּר לַזּוֹעֵף שִׁיר וָזָמֶר!"

וּמִיּוֹם בָּא כְרוּזִי זֶה5 לֹא פָסְקוּ מְשׁוֹרְרֵינוּ

מִן הַשְּׁתִיָּה בַּלֵּיל, מֵהָפִיץ כָּל-הַיּוֹם רֵיחַ חָמֶר.

מַמָּשׁ לוּ אִישׁ יָצָא יָחֵף וְרֹאשׁוֹ לוֹ פָרוּעַ,

וְאַדַּרְתּוֹ קְצָרָה, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: אֲנִי קָטוֹן,6

מַעֲשֵׂי קָטוֹן בְּיָדָיו: אִישׁ תְּרוּמוֹת וְרַב-חֶסֶד?

מַעֲשֶׂה בְּנִין-יַרְבַּס7 אָדָם שֶׁקִּנֵּא בְּטִימוֹגֶנֶס:8

בָּא לְהַרְאוֹת תַּרְבּוּתוֹ בְּקוֹל רָם — סוֹפוֹ יָצָא בְּשָׁבֶר!

כִּי הַבָּא לְחַקּוֹת, מוּמוֹ שֶׁל אַחֵר יַכְשִׁילֶנּוּ.

אִם פָּנַי מַחְוִירִים, מִיָּד מֵי-כַּמּוֹן9 הֵם יִגְמָאוּ.

הוֹי הוֹי הַמְחַקִּים! וְאִי לְךָ בֶּהֱמַת-הַסֵּבֶל,

הוֹי כַּמָּה וְכַמָּה כְּבֵדִי עוֹרַרְתֶּם בְּרָב-שֶׁרֶץ

גַּם אֶת-צְחוֹקִי לָכֶם! רִאשׁוֹן בַּצִּיָּה כִּי דָרַכְתִּי,

בֵּין הַמַּעְפִּילִים, עִקְּבוֹת אִישׁ אַחֵר לֹא נָחוּנִי,

הַבּוֹטֵחַ בְּעַצְמוֹ יִהְיֶה אַךְ הוּא רֹאשׁ לְחֶבֶל!

כִּי הִכְנַסְתִּי רִאשׁוֹן הַיַּמְבִּים שֶׁל אַרְכִילוֹכוֹס10

בַּשִּׁירָה הָרוֹמִית, דְּמוּת בַּמִּשְׁקָל וּבָרוּחַ,

וְלֹא בַּחֹמֶר, בְּמִלִּים כָּאֵל שֶׁנִּחֲתוּ בְּלִיקַמְבֶּס.11

כְּלוּם תָּבֹא לְקֹצֵץ בַּזֵּר עַל רֹאשִׁי לְתִפְאֶרֶת,

יַעַן יָרֵאתִי לְשַׁנּוֹת הַחֵן וְהַקֶּצֶב בַּזָּמֶר?

גַּם סַפְּפוֹ12 הַגַּבְרִית בְּעִקְּבוֹת אַרְכִילוֹכוֹס הָלָכָה,

גַּם אַלְקֶאוּס13 בְּכָךְ, שׁוֹנֶה בַּסִּדּוּר וּבַתֹּכֶן,

אֶפֶס שֶׁאֵינִי מְלַכְלֵךְ חוֹתְנִי בְּמַחְרֹזֶת מַשְׁחֶרֶת,

אֶת-צַוַּאר הַכַּלָּה שִׁירַת-זִלְזוּלַי לֹא חוֹנָקֶת.

אִישׁ לֹא יְדָעוֹ לְפָנִים אֲנִי הֶרְאֵיתִין לְעַם-רוֹמָא.

כְּלוּם לֹא יָאֶה לַעֲלֹץ לְאִישׁ בֶּחָדָשׁ יְזַכֵּנוּ,

אִם טוֹבִים בּוֹ קוֹרְאִים, וְהוּא גַם נִשָּׂא עַל כַּפָּיִם?

וְאִם לָדַעַת תִּרְצֶה, מַדּוּעַ קוֹרְאִי, שֶׁבַּבַּיִת

בִּי קוֹרֵא-מִתְעַנֵּג, בַּחוּץ יְזַלְזֵל וִיחָרְפֵנִי?

אֵין אֲנִי בָא לָצוּד קוֹלוֹת פִּרְחָחִים קַלֵּי-דָעַת,

לֹא בְפַת-עֶרֶב חִנָּם וְלֹא בְשִׂמְלָה מִתְנַוְנֶוֶת.

אֵין דַּרְכִּי לְשַׁמֵּשׁ גַּם לַמְפֻרְסָמִים אִישׁ-שׁוֹמֵעַ

אוֹ נוֹקֵם, מִתְאַבֵּק לְיַד דּוּכְנֵי מְדַקְדְּקֵינוּ.14

“כָּאן מְקוֹר הָרָעָה!”15 וְאִם אֶעֱנֶה: אֲנִי בּשְׁתִּי

בְּתֵיאַטְרוֹן מָלֵא לָבֹא בִּדְבָרִים שֶׁל מַה-בְּכָךְ לִי,

יַעֲנֵנִי: "אַךְ צְחוֹק תִּבְחַר לְךָ! לְאָזְנֵי יוּפִּיטֶר

תִּשְׁמְרֵם מִשְׁמֶרֶת. תֹּאמַר אָנֹכִי וְאַפְסִי עוֹד

נֹפֶת-שִׁירִים לְהַטִּיף, יָפִים בִּשְׁבִילךָ!" הִתְיָרֵאתִי

וְאֶגַּע בְּחָטְמוֹ, וּכְדֵי לִמָּלֵט מִצִּפָּרְנוֹ הַמְחֻדֶּדֶת.

“רַע בְּעֵינַי הַמָּקוֹם! אֶקְרָא: נָא, הַפְסֵק הַמִּלְחָמֶת!”

צְחוֹק גּוֹרֵר אַחֲרָיו קִנְאָה פְזִיזָה וְגַם כָּעַס,

כַּעַס גּוֹרֵר מַשְׂטֵמָה, וְהַמַּשְׂטֵמָה — קְרַב-מָוֶת.


  1. קְרָטִינוּס — שחקן מפורסם בשעתו, יוצר ה“קומדיה” באתונה וחובב יין, חי בימיו של אריסטופנס.  ↩

  2. החוזים היו, לדעתם של היוונים, נתונים להשפעת אל–היין, דיאוניסוס.  ↩

  3. אֶנְנִיּוּס — משורר מפורסם.  ↩

  4. Puteal Libonis. לפי דבריו של פסטוס, עמד אותו בור–מים סמוך למקדש Sacellum, מעין בור מים בצורת מזבח ובלי גג.  ↩

  5. רבים מן המלומדים התחבטו בשאלה, מי הכריז על זה. לפי השיר מובן: שכרוז זה — אינו אלא דברי ליצנות של הורציוס.  ↩

  6. פילוסוף ידוע בחיבתו לַישן ובשנאה לכל חדש, מפורסם במידות טובות.  ↩

  7. נראה שדי היה לרמז זה, ומצנס הבין הכל. הרומים העריצו מאוד את כשרון הדקלום. טימוגנס היה מפורסם בזמנו, והיו קוראים אותו לסעודות ליהנות מדקלומו. מַוְרִי אחד, בשם קורדוס, שהורציוס קורא לו נינו של יַרְבַּס, על שמו של אחד ממלכי המַוְרים (יַרבַּס), שרצה להירָאות כרומי מודרני ויצא בשבר; לדעתם של אחרים נבקע לו עורק.  ↩

  8. במקור “טִיטוֹגֶנֶס” צ“ל ”טִימוֹגֶנֶס" — הערת פרוייקט בן יהודה.  ↩

  9. מֵי–כַּמּוֹן שימשו סגולה לחִוורון.  ↩

  10. לארכילוכוס מייחסים כמה משקלים של שירים, ביחוד צורת האפודים; היה משורר מפורסם מאוד בזמנו (בין האולימפידה ה–15 ל–30) והיו מפחדים משיריו השנונים, שעל–ידיהם היה מביא לפעמים בני–אדם לידי יאוש.  ↩

  11. מספרים כי ליקַמבֶּס ובתו קליאובולה ועוד שתי בנות הלכו וחנקו עצמם מפני שירי הקלס שכתב ארכילוכוס לאחר שקליאובולה לא רצתה להינשא לו. זה היה מן הנימוס בימיו של הורציוס, שיקרא אדם מיצירותיו שלו בפרהסיה, לפני המון מתאסף לשם זה בתוך אולם גדול, המחבר היה עולה לדוכן וקורא; ברדתו היה זוכה למחיאות כפיים והוא היה מודה ומבטיח Reciprocum, וביום השני היה עומד בדיבורו, עומד לשמוע דברי חברו.  ↩

  12. סַפְּפוֹ — המשוררת המפורסמת מהעיר מיטילנה אשר באי לסבּוס, שהיתה חובבת נערות.  ↩

  13. אַלְקֶאוּס — משורר יווני לירי.  ↩

  14. באין עיתונים, היו החברים האלה, רובם מורי הנוער הרומאי בספרות, גם המבקרים, והסופרים מעוטי הכשרון, מטריחים עצמם למצוא חן בעיניהם. הורציוס האמין, כי לו אין כל צורך בנימוס כגון זה, אבל בימיו לא היה, באמת, חביב על הקהל ולא רבים הודו בכשרונו.  ↩

  15. במקור Hinc illae lacrimae — “מכאן הדמעות הללו”; כאן מקור הדמעות.  ↩

אַשְׁרֵי אָדָם רָחוֹק, כְּבֶן דֹּרוֹת קְדוּמִים,

מִכָּל רִבִּית וְעִסְקֵי דָמִים,

כִּי בִשְׁוָרָיו שֶׁלּוֹ הוּא יַחֲרשׁ אָבִיב

נַחֲלָתוֹ — חֶלְקַת אָבִיו;

עָלָיו לֹא יְהַלֵּךְ אֵימִים שוֹפַר אוֹיֵב,

אַף לֹא יֵחַת מִיָּם זוֹעֵף;

יִפְסַח עַל בָּתֵּי-דִין, מִפְתָּן גֵּאֶה וָרָם

בְּבֵית הַמּוּרָמִים מֵעָם;

אֶלָּא יֵשֹ שֶׁיִּקְשֹׁר אֶל צַפְצָפוֹת רָמוֹת

שׂוֹכוֹת הַגֶּפֶן הַתַּמּוֹת,

אוֹ יֵשׁ שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בַּעֲדָרִים גּוֹעִים

הַרְחֵק בָּעֲמָקִים תּוֹעִים;

אוֹ בְמַגָּל קוֹצֵץ בְּדָלִיּוֹת צִיּוֹת,

מַרְכִּיב תַּחְתָּן אַךְ פּוֹרִיּוֹת.

אוֹ דְבַשׁ סָחוּט יַנִּיחַ בִּטְהוֹרִים כֵּלִים,

אוֹ בָא גוֹזֵז אֶת הָרְחֵלִים.

הַחֹרֶף כִּי יָרִים רֹאשׁוֹ מִן הַשָּׂדוֹת

כֻּלּוֹ עָטוּר רַכִּים פֵּרוֹת,

מַה-יַּעֲלֹז בּוֹצֵר הָאַגָּסִים בַּזְּמָן

אוֹ עֲנָבִים כְּעֵין אַרְגָּמָן

יַקְרִיב, פְּרִיאַפּוּס,1 לָךְ, וּלְךָ מִן הַמְעֻלִּים

אַבָּא סִילְוָן נוֹטֵר-גְּבוּלִים.

כִּי מַה-נָּעִים לִשְׁכַּב בְּצֵל אַלּוֹן עַתִּיק

אוֹ בְעֵשֶׂב מְתַפֵּשׂ מַחֲזִיק,

עֵת בְּגָדוֹת רָמוֹת הַמַּיִם נִגָּרִים,

צִפּוֹר קוֹבֶלֶת בִּיעָרִים,

וּמַעְיָנוֹת הוֹמִים מִתּוֹךְ זְרָמִים נוֹפְלִים,

מַשִּׁיבִים חֲלוֹמוֹת קַלִּים.

וּבְעֵת עוֹנַת סְתָו יוּפִּיטֶר-הַמַּרְעִים,

אוֹצֶרֶת שֶׁלֶג וּגְשָׁמִים,

יַכְנִיס אֶת הַחֲזִיר-מִיַּעַר בְּמלְכֻּדְתּוֹ

בְּעֶזְרַת כְּלָבִים רַבִּים אִתּוֹ,

אוֹ רֶשֶׁת קְלוּשָׁה עַל כַּן חָלָק עוֹלֵל,

מוֹקֵשׁ עָרְמָה לְקִיכְלִי זוֹלֵל,

וְזוֹ אַרְנֶבֶת חֲרֵדָה וְגַם עָגוּר מוּעָף

פַּחִים יִתְּנוּ לוֹ שַׁי יִתְאָו.

כָּל צַעַר אַהֲבָה רָעָה מִי לֹא יִשְׁכַּח.

כָּל דְּאָגָה בֵּין כָּךְ וְכָךְ?

בִּפְרָט אִשְׁתּוֹ אִם צְנוּעָה וַחֲשׁוּקָה

בְּטַף וּבַיִת עֲסוּקָה,

טְרוּדָה בְשֶׁלָּהּ כְּבַת-סַבִּינָה וְכִנְשׁוֹת

הָאַפּוּלִים שְׁזוּפוֹת שְׁמָשׁוֹת,

וְאִם תְּמַלֵּא בְעֵץ יָבֵשׁ כִּירָה קְדוֹשָׁה

עַד בַּיְתָה שָׁב עָיֵף אִישָׁהּ,

עֶדְרָהּ עַלִּיז תִּסְגֹּר בְּבֵין זְרָדִים קְלוּעִים,

תִּמְשֹׁךְ בַּעֲטִינִים מְלֵאִים,

אוֹ מֵחָבִית תּוֹצִיא תִירוֹשׁ מָתוֹק, תַּכְשִׁיר

אֲרֻחָתָהּ שֶׁלֹּא בִמְחִיר —

כְּלוּם יַעֲלוּ צִדְפוֹת-לוּקְרִין עַל טַעְמָהּ,

תִּנְעַם פּוּטִית אוֹ אַבְרוֹמָה,

אִלּוּ גְרָפַתָּה פֹּה אֶל יָם טִירֶן, הַכְּרָךְ,

סוּפָה פָרְצָה בְיַמֵּי מִזְרָח?

וּלְקֵבָתִי הֲיֶעֱרַב קוֹרֵא יוֹנִי

וְשֶׂכְוִי-פַרְעֹה אַפְרִיקָנִי

מִזַּיִת שֶׁחָבְטוּ מִדָּלִיָּה שְׁמֵנָה

בַּעֲצֵי הַזַּיִת בַּגִּנָּה,

אוֹ מֵחָמִיץ חוֹבֵב כָּרִים, וּמֵחֶלְמִית

חוֹלֶצֶת מְעִי מִכְּאֵב מַתְמִיד,

מִשֶּׂה טָבוּחַ בְּחַג טֶרְמִין בַּהִלּוּלָא,

מִגְּדִי מִפִּי זְאֵב גְּזֵלָה?

נָעִים לִרְאוֹת בְּיוֹם הַזֶּבַח בַּבִּיתָן

הַצֹּאן שָׁבוֹת מִמַּרְעִיתָן,

לִרְאוֹת שְׁוָרִים בְּעָיְפָם שָׁבִים אֶל הַמְּנוּחָה,

נוֹשְׂאִים מַחֲרֵשָׁה הֲפוּכָה,

לִרְאוֹת הָעֲבֻדָּה בְּבֵית עָשִׁיר צְפוּפִים

סָבִיב אל בְּרַק כָּל-הַתְּרָפִים!

(אַלְפֶיוּס הַמַּלְוֶה בְּרִבִּית הוּא שָׂח זֹאת —

כִּמְעַט הָיָה אִישׁ-אֲחֻזּוֹת,

כִּנֵּס בְּיוֹם רִאשׁוֹן לַחֹדֶשׁ מָמוֹנוֹ,

וּבְעוֹד יָמִים — הִלְוָה אוֹתוֹ).


  1. אלוהות המיתולוגיה הרומית.  ↩

הִצַּבְתִּי לִי צִיּוּן נִצְחִי מִנְּחשֶׁת זֹה,

רָם עַל פִּירָמִידוֹת עוֹמְדוֹת בְּהוֹד-מַלְכוּת,

לֹא יִצְלְחוּ עָלָיו מִטְרוֹת-אוֹן מְאַכְּלִים,

סוֹעַת-צָפוֹן עַזָּה אַף לֹא הֲמוֹן שָׁנִים,

יוֹבְלוֹת רַבִּים מִסְּפוֹר בְּמֵרוֹץ הָעִדָּנִים.

כִּי לֹא כֻלִּי אָמוּת; מִכִּלָּיוֹן חָרוּץ

אֶפְרַח בְּמַהֲלָל חָדָשׁ, עַד שֶׁכֹּהֵן עוֹלֶה

בַּקַּפִּיטוֹלִיּוֹן עִם שַׁתְקָנִית עַלְמָה 1

לִי יֵאָמֵר: בְּמָקוֹם יִסְעַר בְּאוֹן הָאַבְפִיד 2

וּבְאֶרֶץ חֲרֵבָה, אֲשֶׁר שָׁם דַּבְן מָלַךְ, 3

רוֹדֶה בְּעַמִּים פְּרָאִים, מִשְׁפַל דַּרְגָּה עָלָה,

וְהוּא רִאשׁוֹן הִכְנִיס נִגּוּן-יָוָן בְּתוֹךְ

שִׁירַת הָאִיטַלְקִים. נָא, מֶלְפּוֹמֶנָה, שְׂאִי 4

אֶת-מִפְעָלִי שֶׁלִּי וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה

לִי מִדַּפְנֵי-דֶלְפֵי עִטְרִי כְּלִיל לְרֹאשִׁי. 5

ירושלים, 2.11.1932


  1. כוהנת.  ↩

  2. הנהר הגדול באפוליה.  ↩

  3. מלך אגדי בצפונה של אפוליה.  ↩

  4. המוזה הממונה על הטרגדיה ועל התיאטרון.  ↩

  5. הדפנה — סמל הכוח. מעלי דפנה היו עושים כלילים לראש המשוררים והמנצחים. בעיר הקדושה דלפי היה משכנו של אפולון, האל הממונה על השירה והתהילה.  ↩

הוֹי הוֹי, הָעֵץ! זֶה הָאִישׁ נְטָעֲךָ

בְּיוֹם פֶּגַע רָע וּבְכַף שֶׁל מְנֻוָּלִים,

טִפַּח אוֹתְךָ לְפִיד לַנֶּכֶד,

לְדוֹר עוֹד יָקוּם וּלְחֶרְפָּה לִכְפָרוֹ.

וּמֻבְטְחַנִי, כִּי הוּא יָדָיו שֶׁלּוֹ

שִׁבְּרוּ מַפְרֶקֶת אָבִיהוּ, הוּא בַּלֵּיל

הִזָּה בַּחֶדֶר דַּם אוֹרֵחַ,

רַעַל מִקּוֹלְכָה וְקֶסֶם בְּיָדָיו,

וְכָל-אֲשֶׁר בְּלֶב אִישׁ עוֹשֶׂה רִשְׁעָה,

הוּא הֶעֶלְךָ בְתוֹךְ תְּחוּמֵי שְׂדוֹתָי,

אוֹתְךָ עֵץ סָר, אוֹתָךְ מַפֹּלֶת

עַל רֹאשֹ אֲדוֹנֶיהָ הַחַף מִכָּל-חֵטְא.

כִּי מֵעוֹלָם עוֹד לֹא הִרְגִּישׁ שׁוּם אָדָם

מַה בִּכְנָפֶיהָ הַשָּׁעָה לוֹ תָבִיא:

הַפּוּנִי יִירָא מִמֵּי בּוֹסְפוֹרוּס,

אַךְ לֹא מִגּוֹרָל מִמָּקוֹם אַחֵר.

חִצֵּי הַפַּרְתִּים וְרַגְלָם הַקַּלָּה

עַל הָרוֹמִי פַּחְדָּם, וְהַפַּרְתִּים הֵם

כַּבְלֵי רוֹמָא וְעָצְמָהּ יְבַעֲתֵמוּ,

אֶפֶס שֹׁד פֶּתַע חוֹטֵף לְאֻמִּים.

לְמַלְכוּת פְּרוֹזֶרְפִּינָה קָרַבְתִּי מְאֹד

וּכְבָר רָאִיתִי אֶת אֶאַק הַשּׁוֹפֵט,

כִּסְאוֹת הַחֲסִידִים נִפְטָרוּ,

גַּם אֶת סַפְּפוֹ בְּמֵיתָר תֶּאֱבַל

בְּשֶׁל עֲלָמוֹת חֲמוּדוֹת בְּנוֹת-אַרְצָהּ,

וְגַם אוֹתְךָ אַלְקֶס עִם קַתְרוֹס הַזָּהָב

מַרְנִין זַוְעוֹת-קְרָב וּמִלְחֶמֶת,

כָּל זַוְעוֹת-יָם, זְוָעוֹת שֶׁל גּוֹלָה.

מַחֲרִישִׁים וּמִשְׁתָּאִים לִשְׁנֵיהֶם

עָמְדוּ צְלָלִים בַּקֹּדֶשׁ מַאֲזִינִים

שְׁכֶם אֶחָד שִׁכּוֹר מִזֶּמֶר

עַל עָרִיצִים מְגֹרָשִׁים וְעַל קְרָבוֹת.

וּמָה הַפֶּלֶא? כְּלוּם אֹזֶן שְׁחוֹרָה

לֹא תֵט מִפְלֶצֶת, שֶׁרָאשֶׁיהָ מֵאָה,

לַמַּנְגִּינוֹת, כְּלוּם לֹא יָרִימוּ

רֹאשׁ הַנְּחָשִׁים בְּשַׂעֲרוֹת הַפוּרְיוֹת?

גַּם פְּרוֹמֶתֶס וְאָבִיהוּ שֶׁל פֶּלוֹפֶּס

שׁוֹכְחִים עָנְיָם לַשִּׁירָה הָעֲרֵבָה,

וּכְסִיל לֹא עוֹד יִרְדֹּף הַלַּיִשׁ,

וּמִנְּמַרְמָרִים יְרֵאִים יֶחְדָּל.

15.1.39

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.