לְאִיש זָקֵן אֶחָד מִתּוֹשְבֵי הָעִיר אוֹסְטְרוֹבְצָה אֲשֶר בְּפּוֹלִין נוֹלַד בִּשְנַת תק"ב בֵּן וְנִקְרָא בְשֵם יִשְׂרָאֵל. עַל דְבַר לֵדָתוֹ שֶל אוֹתוֹ הַבֵּן מְסַפְּרִים הַחֲסִידִים מַעֲשֶׂה זֶה: רַבִּי שַבְּתַי יְהוּדִי פָּשוּט הָיָה, אֻמָן כּוֹרֵךְ סְפָרִים. פַּרְנָּסָתוֹ הָיְתָה מְצוּיָה לוֹ וּמַחְסֹר לֹא יָדַע מִיָמָיו.

וּמְאֻשָר הָיָה יְהוּדִי זֶה בְעֵינָיו, אִלְמָלֵא הֵצִיקָה לוֹ רָעָה אֶחָת: חֲשׂוּךְ בָּנִים הָיָה. וּמִתְפַּלֵל הָיָה רַבִּי שַבְּתַי כָּל יְמֵי שַחֲרוּתוֹ לֵאלֹהִים, כִּי יְזַכֵּהוּ בְבָנִים, אֲבָל תְּפִלָתוֹ לֹא נִשְמָעָה. וְהָיָה רַבִּי שַבְּתַי מִצְטָעֵר כָּל יָמָיו וְהָעוֹלָם חָשַךְ בַּעֲדוֹ. וּמִנְהָגוֹ שֶל רַבִּי שַבְּתַי הָיָה לְכַבֵּד אֶת הַשַבָּת בְּכָל מְאֹדוֹ. בְּיוֹם הַחֲמִשִי אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם הָיְתָה אִשְתּוֹ קוֹנָה אֶת כָּל צָרְכֵי הַשַבָּת וּבְעֶרֶב שַבָּת בַּבֹּקֶר, בַּשָעָה הָעֲשִׂירִית, כְּבָר הָיָה שוֹבֵת מִמְלַאכְתּוֹ, וְאֶל הַמִקְוָה פָנָה לִטְבֹּל בָּהּ לִכְבוֹד הַשַבָּת, וּמִשָם הָלַךְ וּבָא אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת וְקָרָא “שִיר־הַשִירִים” ו“תִקוּנֵי שַבָּת”, אַף עַל פִּי שֶלֹא הֵבִין כְּלָל מַה שֶכָּתוּב בָּהֶם, וְלֹא הָיָה זָז מִשָם, עַד אַחֲרֵי תְפִלַת עֲרָבִית.

– כַּךְ הָיָה נוֹהֵג כָּל יָמָיו. וּאוּלָם לְעֵת זִקְנָתוֹ, כַּאֲשֶר כְּבָר הָיָה בֶּן שִבְעִים שָנָה, נֶחֱלַש וְלֹא הָיָה בּוֹ עוֹד כֹּח לַעֲסֹק בְּאֻמְנוּתוֹ. וּלְעָנִי גָדוֹל הָיָה רַבִּי שַבְּתַי. הַמָמוֹן הַמְעַט, אֲשֶר חָשַׂךְ לוֹ בַיָמִים שֶעָבְרוּ, הָלַךְ וְנִתְמַעֵט, עַד שֶלֹא נִשְאַר מִמֶנוּ כְלוּם, וְלִבְסוֹף הִגִיעַ הַיוֹם הַחֲמִשִי וּבְיָדוֹ לֹא הָיְתָה אַף פְּרֻטָה אַחַת לְצָרְכֵי הַשַבָּת הַבָּאָה. הִגִיעַ גַם הַבֹּקֶר שֶל עֶרֶב שַבָּת וְרַבִּי שַבְּתַי – אֲפִילוּ תִקְוָה לְהָכִין לוֹ אֶת צָרְכֵי הַשַבָּת, כְּמִנְהָגוֹ, לֹא הָיְתָה לוֹ. רַבִּי שַבְּתַי וְאִשְתּוֹ רְעֵבִים לְלֶחֶם הָיוּ. אֹכֶל לֹא בָא אֶל פִּיהֶם זֶה שְנֵי יָמִים וּשְנֵי לֵילוֹת. אֲבָל יוֹתֵר מִמַה שֶהֵצִיקוּ לָהֶם הַיִסוּרִים שֶל רָעָב, נִצְטָעֲרוּ עַל שֶאֵינָם יְכוֹלִים לְכַבֵּד אֶת הַשַבָּת בְּנֵרוֹת, בָּשָׂר וְדָגִים, יַיִן לְקִדוּש וְהַבְדָלָה וְחַלוֹת.

וְהָיוּ שְנֵי דְרָכִים לִפְנֵי רַבִּי שַבְּתַי: לָשֶבֶת בְּתַעֲנִית גַם בְּשַבָּת, אוֹ לִפְשוֹט יָד לִנְדָבוֹת וְלִקְנוֹת צָרְכֵי שַבָּת. אֲבָל הוּא בָחַר לְהִתְעַנוֹת גַם כַּמָה וְכַמָה שַבָּתוֹת, מֵאֲשֶר לָקַחַת מַתָּנוֹת מִבָּשָׂר וָדָם.

– הַקָדוֹש בָּרוּךְ הוּא – אָמַר לְאִשְתּוֹ – נָתַן לָנוּ אֶת הַשַבָּת וְאֶת הַמִצְוָה לְכַבֵּד אוֹתָהּ בְּמַאֲכָל וּבְקִדוּש וּבְנֵרוֹת, וְאִם הוּא אֵינוֹ מַסְפִּיק לָנוּ מָמוֹן לְכָל אֵלֶה, בְּוַדַאי רְצוֹנוֹ הוּא שֶנִתְעַנֶה, שֶלֹא נַדְלִיק נֵרוֹת וְלֹא נַעֲשֶׂה קִדוּש וְהַבְדָלָה. אִשְתּוֹ נִסְתָה לְסָרֵב לוֹ:

– אוּלַי – טָעֲנָה – לְהֶפֶך: רְצוֹנוֹ שֶל הַקָדוֹש בָּרוּךְ הוּא שֶנִתְפַּרְנֵס מִן הַצְדָקָה.

אֲבָל הוּא הִתְעַקֵש:

– מִיָמַי לֹא נֶהֱנֵיתִי מִבָּשָׂר וָדָם – עָנָה לָהּ – וְעַתָּה, כַּאֲשֶר הִגַעְתִּי לִימֵי זִקְנָה, כֵּיצַד אֶפְשוֹט יָד לִצְדָקָה?

אָמַר רַבִּי שַבְּתַי לָלֶכֶת אֶל הַמִקְוָה וְאֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת, כְּמִנְהָגוֹ תָמִיד, אֲבָל יָרֵא הָיָה, שֶמָא יִרְאוּ שְכֵנָיו, שֶלֹא הֵכִין כְּלוּם וְיִפְצְרוּ בְאִשְתּוֹ וְלֹא יַנִיחוּהָ, עַד שֶתִּקַח מֵהֶם צָרְכֵי שַבָּת. עַל כֵּן לֹא זָז מִשָם, עַד שֶהִבְטִיחָה אוֹתוֹ, שֶלֹא תִקַח מִשוּם בֶּן אָדָם כְּלוּם, וּלְיֶתֶר תֹּקֶף לָקַח מִמֶנָהּ תְּקִיעַת כַּף עַל הַבְטָחָתָהּ זוֹ. – הַיוֹם עָבַר עַל רַבִּי שַבְּתַי בְּתַעֲנִית, וְהוּא מוּכָן הָיָה לְהִתְעַנוֹת גַם בְּיוֹם הַשַבָּת וְגַם בַּיָמִים שֶלְאַחֲרָיו, עַד אֲשֶר מִן הַשָמַיִם יְרַחֲמוּ עָלָיו וְיַסְפִּיקוּ בְיָדוֹ לְהַרְוִיחַ לְלֶחֶם, אוֹ יָמוּת בָּרָעָב, אִם רְצוֹנוֹ שֶל הַקָדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא בְכָךְ, וּבִלְבַד שֶלֹא יֵהָנֶה מִבָּשָׂר וָדָם. – אַחֲרֵי תְפִלַת עֲרָבִית הִמְתִּין רַבִּי שַבְּתַי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְלֹא יָצָא מִשָם, עַד שֶיָצְאוּ כָל שְאָר הַמִתְפַּלְלִים, מִשוּם שֶהָיָה יָרֵא, שֶמָא יִשְאַל אוֹתוֹ אִיש, מַדוּעַ אֵין נֵר דוֹלֵק בְּבֵיתוֹ וְהוּא לֹא יָדַע מַה שֶיַעֲנֶה. – לְאַחֲרֵי שֶכָּלְתָה רֶגֶל מִן הַשוּק פָּנָה רַבִּי שַבְּתַי וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ וּבְלֶכְתּוֹ הָיָה שָׂמֵחַ וְעָצוּב בְּבַת־אַחַת: שָׂמֵחַ – עַל שֶמָשַל בְּרוּחוֹ וְלֹא לָקַח מַתָּנָה מִבָּשָׂר וָדָם, וְעָצוּב עַל שֶאֵינוֹ מְכַבֵּד אֶת הַשַבָּת.

פִּתְאֹם חָשְכוּ עֵינָיו, וּמִפְּנֵי אֲלֻמָה שֶל אוֹרָה חָשָכוּ. אֲלֻמָה זוֹ מֵחַלוֹן בֵּיתוֹ הִתְפָּרָצָה.

– מֵאַיִן בָּאָה הָאוֹרָה לְבֵיתוֹ? – הִתְפַּלֵא וְנִצְטָּעֵר מְאֹד – אֵין זֹאת, כִּי אִם גַם תְּקִיעַת כַּף לֹא הוֹעִילָה. הָאִשָה קַלַת הַדַעַת לָקְחָה מֵאֵת הַשְכֵנִים מָמוֹן וְקָנְתָה נֵרוֹת. וּמִגֹדֶל הַצַעַר עָמַד עַל עָמְדוֹ וְלֹא יָכֹל לָמוּש מִמְקוֹמוֹ. אַחַר כַּךְ הִבְלִיג עַל צַעֲרוֹ.

– אָסוּר לִיהוּדִי לְהִצְטָעֵר בְּשַבָּת – אָמַר אֶל לִבּוֹ – לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לִמְשוֹל בְּרוּחָהּ בְּשָעָה שֶיִסוּרֶיהָ הֵצִיקוּ לָהּ וְנָטְלָה מַה שֶנָתְנוּ לָהּ אֲנָשִים טוֹבִים. וְכִי בִשְבִיל זֶה מֻתָּר לִי לְחַלֵל אֶת שַבַּתִּי, לְהִצְטָעֵר וּלְהַקְנִיט אֶת הַזְקֵנָה בְּשַבָּת?

וְנִכְנַס רַבִּי שַבְּתַי אֶל הַבַּיִת, וְהִנֵה – גַן עֵדֶן! הַנֵרוֹת הַדוֹלְקִים נֵרוֹת גְדוֹלִים הֵם, הַיַיִן שֶבַּבַּקְבּוּק אֲשֶר עַל הַשֻלְחָן מַבְהִיק כְּיַיִן מְשֻבָּח; הַחַלוֹת, אֲשֶר קְצוֹתֵיהֶן מְצִיצוֹת מִתַּחַת לַמַפָּה מִזֶה וּמִזֶה נָאוֹת וּגְדוֹלוֹת הֵן וְכָל הַבַּיִת מָלֵא רֵיחַ נָעִים שֶל דָגִים, בָּשָׂר וְלִפְתָּן. קָרָא רַבִּי שַבְּתַי “שָלוֹם עֲלֵיכֶם” וְ“אֵשֶת חַיִל”, קִדֵש עַל הַיַיִן, נָטַל אֶת יָדָיו, פָּרָס פְּרֻסוֹת חַלָה לוֹ וּלְאִשְתּוֹ וְלֹא אָמַר דָבָר. אַךְ כֵּיוָן שֶהִגִישָה לוֹ הַזְקֵנָה דָגִים גְדוֹלִים, לֹא יָכוֹל עוֹד לְהִתְאַפֵּק וְנִסְתַּכֵּל בָּהּ בְּעֵינַיִם מְפִיקוֹת צַעַר וְתִמָהוֹן, כְּאִלוּ אָמָר:

– אִשָה, אִשָה, אַיֵה תְּקִיעַת־הַכַּף¹ שֶלָךְ?

אֲבָל הָאִשָה גִחֵכָה. – לֹא מִיַד בָּשָׂר־וָדָם לָקַחְתִּי – אָמְרָה – אֱכוֹל בְּשִׂמְחָה!

וְכַאֲשֶר הִשְתּוֹמֵם בַּעֲלָהּ עַל דְבָרֶיהָ, סִפְּרָה לוֹ, שֶגַם הִיא הָיְתָה מוּכָנָה לְהִתְעַנוֹת בְּשַבָּת כְּמוֹתוֹ, אַךְ אִם אִי אֶפְשָר הָיָה לָהּ לְכַבֵּד אֶת הַשַבָּת בְּנֵרוֹת וּבְאֹכֶל, רָצְתָה לְכַבֵּד אוֹתָהּ, לְמִצְעָר, בְּדִירָה נְקִיָה. בִּעֲרָה אֶת הָאָבָק וְאֶת הַזֻהֲמָה שֶבַּחוֹרִים וּבַסְדָקִים, וּבְסֶדֶק אֶחָד שֶמִתַּחַת לַתַּנוּר מָצְאָה שַרְוֻל יָשָן. שַרְוֻל יָשָן! – קָרָא רַבִּי שַבְּתַי וְעֵינָיו הִתְנוֹצֵצוּ. – כַּךְ כָּךְ! – קָרְאָה הָאִשָה – אוֹתוֹ הַשַרְוֻל שֶל הַשִׂמְלָה עִם הַקִשוּטִים שֶל כָּסֶף! עִצָבוֹן נִרְאָה עַל פְּנֵי הַזְקֵנָה. זָכְרָה אֶת יְמֵי עֲלֻמֶיהָ וְאָשְרָה אֲשֶר חָלָפוּ. הַפַּרְנָסָה הָיְתָה מְצוּיָה וְגַם מָמוֹן הָיָה מָצוּי בְיָדָה תָמִיד. בְּכָל שַבָּת וְשַבָּת הָיְתָה מִתְקַשֶטֶת בְּשִׂמְלָה עִם קִשוּטִים שֶל כָּסֶף. כַּאֲשֶר נִקְרְעָה אוֹתָהּ הַשִׂמְלָה מִישֶׁן, לֹא הִשִׂיגָה עוֹד יָדָהּ לְהַתְקִין לָהּ שִׂמְלָה אַחֶרֶת כְּמוֹתָהּ. וְלֹא עוֹד, אֶלָא שֶגַם אֶת הַקִשוּטִים שֶל כֶּסֶף הָיְתָה אֲנוּסָה לִמְכֹּר אֶחָד אַחַר אֶחָד, בִּכְדֵי לְהָבִין אֶת צָרְכֵי הַשַבָּתוֹת וְהַחַגִים. רַק שַרְוֻל אֶחָד עִם הַקִשוּטִים שֶעָלָיו אָבַד מֵהֶם וְלֹא יָדְעוּ אֵיפֹה הוּא. חִפְּשׂוּ אוֹתוֹ יָמִים רַבִּים וְלֹא נִמְצָא. כְּבָר נוֹאֲשוּ מִמֶנוּ, וְהִנֵה עַתָּה נִמְצָא. – אֶת הַקִשוּטִים קָרַעְתִּי – הוֹסִיפָה הַזְקֵנָה וּלְצֹרֵף מְכַרְתִּים.

לִבּוֹ שֶל רַבִּי שַבְּתַי נִמְלָא שִׂמְחָה: הַקָדוֹש בָּרוּךְ הוּא בְעַצְמוֹ דֹאֵג לוֹ, שֶלֹא יִהְיֶה מִתְעַנֶה בְשַבָּת וְשֶלֹא יִצְטָרֵךְ לְמַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם. וּמֵרֹב חֶדְוַת לִבּוֹ אָחַז בְּיַד אִשְתּוֹ וְרָקַד עִמָהּ.

רָקַד, רָקַד וְלֹא פָסַק, עַד שֶהַזְקֵנָה אָמְרָה לוֹ, שֶיֵש לָחוּש לַמָרָק, שֶלֹא יִצְטַנֵן. לְאַחֲרֵי שֶאָכְלוּ אֶת הַפּוֹלִים בְּמָרָק חָזַר רַבִּי שַבְּתַי וְרָקַד עִם הַזְקֵנָה. אָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַלִפְתָּן וְשוּב אָחַז בְּיָדָהּ שֶל הַזְקֵנָה וְשוּב רָקַד כְּשָעָה שְלֵמָה.

_____________

בֵּין הַחֲבוּרָה שֶל רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל־שֵם־טוֹב בְּמֶזִיבּוּז אֲשֶר בְּפוֹדוֹלִיָה מְבוּכָה גְדוֹלָה הָיְתָה בְאוֹתוֹ לֵיל שַבָּת. אִיש אֶל רֵעֵהוּ תָמָהוּ:

– מַה זֹאת נִהְיָתָה?

הַבַּעַל־שֵם־טוֹב שָׂחַק. שָׂחַק בְּכָל פֶּה, כְּדַרְכָּם שֶל אֲנָשִים רֵיקִים, אֲנָשִים מִן הַשוּק, בְּשָעָה שֶלֵצִים מְשַׂחֲקִים לִפְנֵיהֶם וְאֹמְרִים דְבָרִים שֶל לֵצָנוּת. שָׂחַק כְּשֶגָמַר לוֹמַר קִדוּש, שָׂחַק בְּשָעָה שֶהָיָה מֵסֵב אֶל הַשֻלְחָן, שָׂחַק גַם כֵּן אַחַר כַּךְ כְּשֶשָׂם אֶת הַכַּף בַּמָרָק. וְאוֹתוֹ הַשְׂחוֹק מַה נוֹרָא הָיָה!

– מִפִּיו הַקָדוֹש הִתְפָּרֵץ קוֹל אָיֹם כְּקוֹל הַתּוֹקֵעַ לְתוֹךְ הֶחָבִית, וּבִשְעַת הַשְׂחֹק שָׂם יָדוֹ עַל בִּטְנוֹ, כְּאִלוּ חָשְבוּ בְנֵי מֵעָיו לְהִשְתַּפֵּךְ מִגֹדֶל הַשְׂחֹק, וְנִתְגַלְגֵל לְכַאן וּלְכַאן. וְהָיוּ בְנֵי הַחֲבוּרָה חֹקְרִים, בֹּחֲנִים וּמְחַפְּשִׂים טַעַם וְסִבָּה לִשְׂחוֹק זֶה וְלֹא מָצָאוּ. נִמְנוּ וְגָמְרוּ, שֶבְּוַדַאי סוֹד גָדוֹל יֵש בְּאוֹתוֹ הַשְׂחוֹק, וְהֶחְלִיטוּ לִפְנוֹת אֶל הַבַּעַל־שֵם־טוֹב בְּעַצְמוֹ וּלְבַקֵש מִלְפָנָיו, שֶיְגַלֶה לָהֶם רָז זֶה. פָנוּ אֵלָיו, אֲבָל כְּשֶנִגְשוּ אֶל פֶּתַח חַדְרוֹ נָפְלָה עֲלֵיהֶם אֵימָה גְדוֹלָה וְנִרְתְּעוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם. וְיַעַן אֲשֶר נַפְשָם שֶל כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה חָשְקָה מְאד לָדַעַת אֶת הָרָז שֶבִּשְׂחוֹק זֶה, בִּקְשוּ תַחְבֻּלָה לִשְמֹעַ מִפִּיו שֶל הַבַּעַל־שֵם־טוֹב בְּעַצְמוֹ: מַה נִשְתַּנָה לֵיל־שַבָּת זֶה מִשְאָר לֵילוֹת שַבָּת. הָיָה בֵינֵיהֶם זָקֵן אֶחָד וְרַבִּי זְאֵב קִיצֶהס שְמוֹ, אֲשֶר מֵחֲמַת זִקְנוּתוֹ הָיָה לִבּוֹ גַס מְעַט בַּבַּעַל־שֵם־טוֹב, וּבְכָל מוֹצָאֵי שַבָּת הָיָה נוֹהֵג לָגֶשֶת אֵלָיו וְלִדְרוֹש מִמֶנוּ, שֶיַגִיד לוֹ מַה שֶאֵרַע בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים בְּשַבָּת שֶעָבָרָה. שָׂמוּ כֻלָם אֶת עֵינֵיהֶם בְּרַבִּי זְאֵב זֶה וְגָזְרוּ עָלָיו, שֶבְּמוֹצָאֵי שַבָּת זוּ יִדְרשׁ מֵאֵת הַבַּעַל־שֵם־טוֹב, שֶיְגַלֶה לוֹ פֶּשֶר דְבַר הַשְחֹק שֶלוֹ בְּלֵיל שַבָּת.

קִבֵּל עָלָיו רַבִּי זְאֵב אֶת הַגְזֵרָה הַזֹאת בְּאַהֲבָה, וּבְמוֹצָאֵי שַבָּת, בְּשָעָה שֶהַבַּעַל־שֵם־טוֹב יָשַב לוֹ, כְּדַרְכּוֹ, וְהִקְטִיר אֶת הַ“לוּלְקָה”² שֶלוֹ, נִגַש אֵלָיו וּפָתַח וְאָמַר בְּפַשְטוּת:

– שְׂחוֹק זֶה שֶל אֶתְמֹל, מַה טַעַם יֵש בּוֹ?

וּמִנְהָגוֹ שֶל הַבַּעַל־שֵם־טוֹב בְּמוֹצָאֵי שַבָּת כַּךְ הָיָה:

לְאַחֲרֵי הַהַבְדָלָה הָיָה הַ“גוֹי” שֶלוֹ, רוֹתֵם אֶת הַסוּסִים אֶל הַמֶרְכָּבָה, וְהוּא, הַבַּעַל־שֵם־טוֹב, הָיָה עוֹלֶה עָלֶיהָ וְאַחֲרָיו עָלוּ כָל בְּנֵי הַחֲבוּרָה שֶלוֹ, כֻּלָם מְלֻבָּשִים בִּגְדֵי שַבָּת שֶלָהֶם וְכֻלָם יַחְדָו הָיוּ נֹסְעִים לְחוּץ לָעִיר. נְסִיעָתוֹ זוֹ עַל שוּם מָה?

לֹא הָיָה דָבָר זֶה מוּבָן לִבְנֵי אָדָם, עַד שֶבָּאוּ גְדוֹלֵי הַחֲסִידִים וּפֵרְשוּהוּ:

– הַשַבָּת נִפְרֶדֶת וְיוֹצֵאת, וְכֵיצַד הָיָה הַבַּעַל־שֵם־טוֹב יָכוֹל לִמְצֹא לוֹ מָקוֹם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ? וְכִי פְרֵדָתָהּ שֶל הַשַבָּת מִלְתָא זוּטְרְתִי³? נַעֲשָׂה לוֹ בֵּיתוֹ צַר בְּלִי הַשַבָּת וְיָצָא לַמֶרְחָב.

וּנְסִיעָתוֹ עִם הַגוֹי אַלֶקְסֵי עַל שוּם מָה? וְכִי עֶגְלוֹן יְהוּדִי לֹא מָצָא לוֹ? וְכִי רַבָּנִים וַחֲסִידִים לֹא הָיוּ חוֹשְבִים לָהֶם לְאֹשֶר גָדוֹל לִרְתּוֹם אֶת סוּסָיו שֶל הַבַּעַל־שֵם־טוֹב וְלִנְהֹג בָּהֶם? – מָצְאוּ הַגְדוֹלִים שֶבֵּין הַחֲסִידִים תֵּרוּץ טוֹב גַם לְקוּשְיָא זוּ:

עִם אַלֶקְסֵי הָיָה נוֹסֵעַ, בִּכְדֵי לִמְצֹא לוֹ נֶחָמָה עַל הַשַבָּת שֶנִפְרָדָה: הֲרֵי גַם אֲלֶקְסֵי אָדָם הוּא וְטַעַם שַבָּת לֹא טָעַם מִיָמָיו! הַיְהוּדִי טוֹעֵם, לְכָל הַפָּחוֹת, פַּעַם בַּשָבוּעַ טַעַם זֶה.

– אִם אַתֶּם רוֹצִים לָדַעַת, מוּכָן אֲנִי לְהוֹדִיעֲכֶם! – עָנָה הַבַּעַל־שֵם־טוֹב עַל שְאֵלָתוֹ שֶל רַבִּי זְאֵב קִיצֶהס, וְהַמָאוֹר שֶבְּעֵינָיו הָלַךְ וְנִתְגַדֵל.

וְלִפְנֵי שֶעָלָה עַל מֶרְכַּבְתּוֹ פָּקַד לְהַנִיחַ עָלֶיהָ אֶת בִּגְדֵי הַחוֹל שֶלוֹ וְשֶל כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה.

– לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה אָנוּ הוֹלְכִים – אָמַר – רְחוֹקָה מְאֹד, מַהֲלַךְ כַּמָה וְכַמָה מֵאוֹת פַּרְסָה.

כְּשֶיָצְאוּ מִן הָעִיר צִוָה הַבַּעַל־שֵם־טוֹב עַל אֲלֶקְסֵי, שֶיַהֲפֹךְ אֶת פָּנָיו וְשֶיַנִיחַ אֶת הָרֶסֶן שֶל הַסוּסִים מִיָדוֹ.

– יֵלְכוּ לָהֶם הַסוּסִים בַּאֲשֶר יֵלְכוּ – אָמַר – וּמֵאֲלֵיהֶם יוֹבִילוּ אוֹתָנוּ אֶל הַמָקוֹם, אֲשֶר אֲנִי רוֹצֶה. וְכַךְ נָסְעוּ כָל הַלָיְלָה. נָסְעוּ בְהָרִים, בַּעֲמָקִים, בִּיעָרוֹת וּבְמִדְבָּרִיוֹת, וּפִתְאֹם קָרָא הַבַּעַל־שֵם־טוֹב:

אֲלֶקְסֵי!

וְהָפַךְ אֲלֶקְסֵי אֶת פָּנָיו לְצַד הַסוּסִים, וְלָקַח בְּיָדוֹ אֶת הָרֶסֶן וְנָהַג בַּסוּסִים, עַד שֶבָּאוּ לְעִיר אֶחָת. וְכֵיוָן שֶרָאָה אֶחָד מֵאַנְשֵי הָעִיר אֶת הַמֶרְכָּבָה בָאָה וְנִסְתַּכֵּל בְּפָנָיו שֶל הַבַּעַל־שֵם־טוֹב, מִיַד נִצַב בְּאֶמְצַע הַשוּק וְהִכְרִיז בְּקוֹל גָדוֹל:

– הַבַּעַל־שֵם־טוֹב בָּא לְעִירֵנוּ! הַבַּעַל־שֵם־טוֹב בָּא!

חָרְדוּ כָל אַנְשֵי הָעִיר לִקְרַאת הַבַּעַל־שֵם־טוֹב, וּפַרְנַס הַחֹדֶש בָּא וְהִתְחַנֵן לְפָנָיו, שֶיָסוּר אֶל בֵּיתוֹ עִם בְּנֵי הַחֲבוּרָה שֶלוֹ. הַבַּעַל־שֵם־טוֹב הִסְכִּים וְנִכְנַס אֶל בֵּית פַּרְנַס־הַחֹדֶש וְהִתְפַּלֵל שָם תְּפִלַת שַחֲרִית. כַּאֲשֶר בִּקְשוּ מִמֶנוּ, שֶיִהְיֶה מֵסֵב אֶל הַשֻלְחָן לֶאֱכוֹל פַּת שַחֲרִית, אָמָר:

– לֹא אֹכַל, עַד שֶתָּבִיאוּ אֵלַי אֶת רַבִּי שַבְּתַי כּוֹרֵך סְפָרִים. פַּרְנַס הַחֹדֶש תָּמַהּ:

– רַבִּי שַבְּתַי כּוֹרֵךְ־סְפָרִים!..

– כַּךְ, כַּךְ – אָמַר הַבַּעַל־שֵם־טוֹב – לְרַבִּי שַבְּתַי כּוֹרֵךְ סְפָרִים אֲנִי זָקוּק! בִּשְבִילוֹ בָאתִי לְכַאן וְדֶרֶךְ כַּמָה וְכַמָה יָמִים נָסַעְתִּי בְלַיְלָה אֶחָד וְהַכֹּל בִּשְבִיל רַבִּי שַבְּתַי. הִבְהִילוּ אֵיפוֹא אֶת רַבִּי שַבְּתַי אֶל הַבַּעַל־שֵם־טוֹב, אֲבָל הוּא, הַבַּעַל־שֵם־טוֹב, פָּקַד לְהָבִיא אֵלָיו גַם אֶת אִשְתּוֹ שֶל רַבִּי שַבְּתַי.

הָאֲנָשִים תָּמְהוּ עוֹד יוֹתֵר:

– מַה לְבַעַל־שֵם־טוֹב וְלָזוֹ?

וְאוּלָם לְסָרֵב לְבַעַל־שֵם־טוֹב לֹא יָכֹלוּ. הוּא מְצַוֶה לְהָבִיא אֵלָיו אֶת אִשְתּוֹ שֶל רַבִּי שַבְּתַי, וְכֵיצַד לֹא יְבִיאוּהָ? הֵבִיאוּ גַם אֶת הָאִשָה וְהִיא עִם בַּעֲלָהּ נִצְבוּ לִפְנֵי הַבַּעַל־שֵם־טוֹב וְרָעֲדוּ מֵרֹב אֵימָה.

פָּנָה אֲלֵיהֶם הַבַּעַל־שֵם־טוֹב וְשָאַל אוֹתָם:

– בְּלֵיל הַשַבָּת שֶעָבְרָה מָה עֲשִׂיתֶם?

חָרַד רַבִּי שַבְּתַי חֲרָדָה גְדוֹלָה.

– עִם אִשְתִּי רָקַדְתִּי וּרְקִידָה זוֹ בְּוַדָאִי שֶנֶחְשְבָה לַעֲבֵרָה וְהוּא פוֹקֵד עָלַי עַתָּה אֶת הָעֲבֵרָה הַזֹאת – חָשַב בְּלִבּוֹ – הֵא לְךָ עַם הָאָרֶץ, רְקִידָה עִם אִשָה וַאֲפִילוּ עִם אִשְתֶּךָ! הֲרֵי הַבַּעַל־שֵם־טוֹב רוֹאֶה הַכֹּל וְיוֹדֵעַ הַכֹּל! – מוּכָן אֲנִי לְקַבֵּל עָלַי תְּשוּבָה, בִּכְדֵי לְמָרֵק אוֹתָהּ הָעֲבֵרָה! – גִמְגֵם.

– לֹא לִתְשוּבָה אַתָּה זָקוּק! – הִרְגִיעַ אוֹתוֹ הַבַּעַל־שֵם־טוֹב – לֹא, לֹא! אַךְ סַפֶּר נָא לִי: מֶה עָשִׂיתָ? סִפֵּר רַבִּי שַבְּתַי לִפְנֵי כָל הַנֶאֱסָפִים כָּל אוֹתוֹ הַמַעֲשֶׂה, וְהַבַּעַל־שֵם־טוֹב עִם כָּל הַנֶאֱסָפִים הִקְשִיבוּ. גָמַר לְסַפֵּר וְהַבַּעַל־שֵם־טוֹב פָּנָה אֶל הַנֶאֱסָפִים וְאָמָר:

– בְּשָעָה שֶאָדָם זֶה רָקַד עִם אִשְתּוֹ, נִתְעוֹרֵר שְׂחוֹק גָדוֹל בְּכָל הַפַּמַלְיָא שֶל מַעְלָה. הוּא רָקַד וְכֻלָם רָקְדוּ וְשָׂחֲקוּ, וְכֵיוָן שֶכָּל בְּנֵי הַפַּמַלְיָא שֶל מַעְלָה שָׂחֲקוּ, כֵּיצַד הָיִיתִי יָכֹל שֶלֹא לִשְׂחֹק?

וּפָנָה הַבַּעַל־שֵם־טוֹב אֶל הַזְקֵנָה, אִשְתּוֹ שֶל רַבִּי שַבְּתַי, וְאָמַר לָהּ:

– אַחַת מִשְתֵּי אֵלֶה בַּחֲרִי לָךְ: עשֶׁר וְכָבוֹד כָּל יְמֵי חַיַיִךְ, אוֹ בֵן, אֲשֶר תֵּלְדִי לְעֵת זִקְנָתֵךְ. וְעָנְתָה הָאִשָה:

– עשֶׁר וְכָבוֹד בָּעוֹלָם הַזֶה לָמָה לִי? הִנֵה כְּבָר זָקַנְתִּי, וְכִמְעַט שֶהִגַעְתִּי לְשִבְעִים שָנָה, וּכְשֶאִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם בְּלִי “קַדִיש”, הָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מַה יוֹעִילוּ לִי?

– אִם כַּךְ הַדָבָר – אָמַר הַבַּעַל־שֵם־טוֹב – הִתְבַּשְׂרִי: לַשָנָה הַבָּאָה כָעֵת חַיָה אַתְּ יוֹלֶדֶת בֵּן וְיִקָרֵא שְמוֹ יִשְׂרָאֵל, כִּשְמִי, וְהוּא יַנְחִילֵךְ כָּבוֹד גָדוֹל בָּעוֹלָם הַזֶה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

וְכַךְ הֲוָה: לַשָנָה הַבָּאָה יָלְדָה הָאִשָה בֵּן וְהַבַּעַל־שֵם־טוֹב בָּא אֶל הַבְּרִית־מִילָה עִם כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה שֶלוֹ וְקָרְאוּ אֶת הַבֵּן הַנוֹלָד בְּשֵם יִשְׂרָאֵל, כִּשְמוֹ שֶל הַבַּעַל־שֵם־טוֹב.

_______________

אַחֲרֵי שֶרַבִּי יִשְרָאֵל בֶּן רַבִּי שַבְּתַי גָדַל וְנָשָׂא אִשָה, נוֹדַע בָּעוֹלָם, שֶהוּא אִיש קָדוֹש וְגָדוֹל מְאֹד בַּתּוֹרָה, וּקְהִלַת הַיְהוּדִים שֶבָּעִיר קוֹזִינִיץ מִנְתָה אוֹתוֹ לְמַגִיד. וְנָאֶה דוֹרֵש מְאֹד הָיָה מַגִיד זֶה. הוּא לֹא תֵאֵר לִפְנֵי שוֹמְעֵי דְרָשוֹתָיו אֶת יִסוּרֵי הָרְשָעִים בְּגֵיהִנוֹם, וְאֶת תַּעֲנוּגֵי הַצַדִיקִים בְּגַן־עֵדֶן בִּכְדֵי לְהַפִּיל עֲלֵיהֶם אֵימָה מִפְּנֵי הַחֵטְא וּלְחַבֵּב עֲלֵיהֶם אֶת הַמִצְוֹת בְּהַבְטָחוֹת שֶל תַּעֲנוּגִים, אֶלָא הָיָה מוֹרֶה אֶת הַדֶרֶךְ הַטוֹבָה וְהַיְשָרָה, וְהַכּל הָיוּ רוֹאִים מֵאֲלֵיהֶם, שֶרַק דֶרֶךְ זוֹ נָאָה לָהֶם וְנָאָה לְכָל הָעוֹלָמוֹת. כְּשֶהָיָה מַזְהִיר מִפְּנֵי הָעֲבֵרוֹת, הָיוּ הַכֹּל פּוֹרְשִים מִן הָעֲבֵרוֹת מֵאֲלֵיהֶם, מִשוּם שֶרָאוּ עַיִן בְּעַיִן, שֶהָעֲבֵרוֹת רָעוֹת לָהֶם וְרָעוֹת לְכָל הָעוֹלָמוֹת. וְאוּלָם נִמְצְאוּ בָעִיר אֲנָשִים רְשָעִים, אֲשֶר מֵאֲנוּ לִשְמֹעַ אֶת דִבְרֵי תוֹרָתוֹ שֶל הַמַגִיד, וְהָיוּ מְלַגְלְגִים עָלָיו וְעַל הַנִמְשָכִים אַחֲרָיו וּפוֹרְשִים מִן הָעֲבֵרוֹת. סִפְּרוּ אֶת הַדָבָר לַמַגִיד וְהוּא שָלַח לְבַקֵש מֵהֶם, שֶיָבֹאוּ אֵלָיו. אֲבָל הֵם הֵשִיבוּ בְלִגְלוּג: – אָנוּ הָרַבִּים וְהוּא הַיָחִיד; יָבֹא הוּא אֵלֵינוּ וְיִשְמַע מִפִּינוּ אֶת דִבְרֵי תוֹרָתֵנוּ.

סִפְּרוּ אֶת דִבְרֵיהֶם לַמַגִיד וְהוּא עָנָה וְאָמַר:

– צָדְקוּ, צָדָקוּ. אֲנִי אָבֹא אֲלֵיהֶם, אֲבָל הֵם יָבֹאוּ אֵלַי גַם כֵּן.

לֹא אָרְכוּ הַיָמִים וְהַמַגִיד יָצָא אֶל הַשוּק בְּרֹאש כַּמָה וְכַמָה מֵאוֹת אִיש, וּלְקַדֵש אֶת הַלְבָנָה יָצָא. אוֹתָם הָאֲנָשִים הָרְשָעִים, אֲשֶר הָיוּ יוֹדְעִים מֵרֹאש, שֶהַמַגִיד יָצָא אָז שָמָה לְקַדֵש אֶת הַלְבָנָה, נִצְבוּ בַשוּק וְלִגְלְגוּ עָלָיו: – דְבָרֵינוּ נִתְקַיְמוּ וְלֹא דְבָרֶיךָ! אַתָּה בָאתָ אֵלֵינוּ וְאָנוּ לֹא נָבֹא אֵלֶיךָ.

לֹא הִשְגִיח בָּהֶם הַמַגִיד וְקִדֵש אֶת הַלְבָנָה כְדַרְכּוֹ: בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְקוֹל נָעִים לוֹקֵחַ לְבָבוֹת. וְהַמְלַגְלְגִים חִזְקוּ אֶת לְבָבָם וְהוֹסִיפוּ לְלַגְלֵג עָלָיו. לִגְלְגוּ עַל דִבּוּרוֹ, הִתְלַהֲבוּתוֹ, תְּנוּעוֹתָיו. קוֹל לִגְלוּגָם הִפְרִיעַ בְּעַד תְּפִלַת הֲמוֹנֵי הָאֲנָשִים, אֲשֶר בָּאוּ עִם הַמַגִיד לְקַדֵש אֶת הַלְבָנָה, אֲבָל הֵם לֹא רָצוּ לְהָקִים מְהֻמָה בְשָעָה שֶהַמַגִיד מְקַדֵש אֶת הַלְבָנָה וְנִמְנְעוּ מִלֶכֶת אֲלֵיהֶם וּלְגָרְשָם.

פִּתְאֹם נִשְתַּתְּקוּ הַמְלַגְלְגִים וְנִצְבוּ עַל עָמְדָם בְּלִי נוֹעַ. כְּסָבוּרִים הָיוּ הָאֲנָשִים, אֲשֶר הָיוּ עִם הַמַגִיד, שֶהַמְלַגְלְגִים חָזְרוּ בִתְשוּבָה, שֶקוֹלוֹ שֶל הַמַגִיד חָדַר אֶל לִבָּם וְנַעֲשׂוּ בַעֲלֵי תְשוּבָה, וְהֶחְלִיטוּ בְלִבָּם, שֶאַחֲרֵי אֲשֶר יִגְמְרוּ לְקַדֵש אֶת הַלְבָנָה, יִגְשוּ אֲלֵיהֶם, יְקָרְבוּ אוֹתָם וְיוֹלִיכוּם אֶל בֵּיתוֹ שֶל הַמַגִיד, בִּכְדֵי שֶיִשְמְעוּ מִפִּיו דִבְרֵי תוֹרָה וְיִהְיוּ לְבַעֲלֵי תְשוּבָה גְמוּרִים. הָאֲנָשִים עָשׂוּ כַאֲשֶר הֶחְלִיטוּ, אֲבָל הַמְלַגְלְגִים לֹא נָעוּ וְלֹא זָעוּ מִמְקוֹמָם וְעַל כָּל דִבְרֵי הָאֲנָשִים, אֲשֶר דִבְּרוּ אֲלֵיהֶם, לֹא הֵשִיבוּ דָבָר. כְּסָבוּרִים הָיוּ הָאֲנָשִים, שֶגַם דְבַר עֲמִידָתָם עַל מְקוֹמָם וּשְתִיקָתָם לִגְלוּג הוּא וְהִרְפּוּ מֵהֶם וְלִווּ אֶת הַמַגִיד בְּשִירָה וּבְזִמְרָה לְבֵיתוֹ.

עָבְרוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהִנֵה בְנֵי הַמְלַגְלְגִים, אֲבוֹתֵיהֶם וּנְשֵיהֵם בָּאוּ אֶל בֵּית הַמַגִיד וְהִתְחַנְנוּ לוֹ שֶיְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיִמְחַל לַמְלַגְלְגִים עָלָיו, הַנִצָבִים בַּשוּק וְאֵינָם יְכֹלִים לָנוּעַ מִמְקוֹמָם וּלְדַבֵּר דָבָר.

שָמַע הַמַגִיד וְאָמָר:

– אֲנִי אֶמְחַל? מֶה חָטָאוּ? טוֹעִים הֵם. כְּסָבוּרִים הָיוּ שֶיֵש לָהֶם עַל מַה לְלַגְלֵג וְלִגְלֵגוּ. יָבֹאוּ אֵלַי וְיִרְאוּ, שֶאֵין עַל מַה לְלַגְלֵג וְלֹא יְלַגְלְגוּ עוֹד.

– כֵּיצַד יָבֹאוּ? – שָאֲלוּ הָאֲנָשִים – הֲרֵי לָנוּעַ מִמְקוֹמָם אֵינָם יְכֹלִים?

– אִמְרוּ לָהֶם, שֶיָבֹאוּ; וְאִם יִרְצוּ, יָבֹאוּ וְיַצִיעוּ לְפָנַי אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם – אָמַר אֲלֵיהֶם הַמַגִיד.

שָמְעוּ בְנֵי הַמְלַגְלְגִים, אֲבוֹתֵיהֶם וּנְשֵיהֶם וּמִהֲרוּ לָלֶכֶת אֶל הַשוּק וְהִגִידוּ לַמְלַגְלְגִים אֶת דִבְרֵי הַמַגִיד, וּמִיַד הָלְכוּ כֻלָם כְּלֶכֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם אֶל הַמַגִיד, וְהוּא קִבֵּל אוֹתָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְעַד שֶלֹא הִסְפִּיקוּ לְהִצְטַדֵק לְפָנָיו וּלְבַקֵש מִמֶנוּ סְלִיחָתוֹ, אָמַר כְּאִלוּ לֹא קָרָה שוּם פֶּלֶא:

– בִּקַשְתִּי מִכֶּם, שֶתָּבֹאוּ אֵלָי, בִּקַשְתִּי זֶה כְבָר, וְאַתֶּם בָאתֶם, וְטוֹב אֲשֶר עֲשִׂיתֶם, כִּי בָאתֶם. מֵאָז נֶהֶפְכוּ הַמְלַגְלְגִים לִמְבָרְכִים וּמְפָאֲרִים אֶת הַמַגִיד, מַאֲמִינִים בּוֹ וּמַחֲזִיקִים בְּתוֹרָתוֹ.

___________________

הַיֶלֶד יִשְׂרָאֵל בֶּן רַבִּי שַבְּתַי גָדַל וְלָמַד בַּ“חֶדֶר”. לָמַד חֻמָש עִם רַשִ"י, לָמַד גְמָרָא וְהִצְלִיחַ בְּלִמוּדוֹ מְאֹד. מָלְאוּ לוֹ שֶבַע שָנִים וּכְבָר לֹא נִמְצָא לוֹ מְלַמֵד בָּעִיר. בְּדַעַת הַתּוֹרָה עָלָה עַל כָּל הַמְלַמְדִים בְּנֵי עִירוֹ. אָז הִתְחִיל לוֹמֵד מֵאֵת רַב הָעִיר, אֲשֶר הָיָה גָדוֹל מְאֹד בַּתורה. וְאוּלָם הוּא לֹא הִסְתַּפֵּק בְּתוֹרַת רַבּוֹ. בַּיוֹם הָיָה לוֹמֵד אֵצֶל רַבּוֹ וּבַלַיְלָה אָמַר לִלְמֹד בְּעַצְמוֹ. רַבִּי שַבְּתַי אָבִיו נִסָה לַעֲצֹר בַּעֲדוֹ מִלְמֹד גַם בַּלָיְלָה. הוּא הָיָה יוֹדֵעַ, שֶבְּנוֹ הַיֶלֶד הוּא חַלָש וְיָרֵא לְנַפְשוֹ. חוֹשֵש הָיָה, שֶמָא יֶחֱלֶה, אִם יֵשֵב וְיִלְמַד גַם בַּיוֹם, גַם בַּלַיְלָה וְלֹא יָנוּחַ כָּרָאוּי. וְהַיֶלֶד הִתְחַנֵן לוֹ:

– אָבִי, הַנִיחָה לִי. נַפְשִי חָשְקָה בַתּוֹרָה, חָשְקָה מְאֹד!

אִלְמָלֵי הָיוּ נִמְצָאִים בְּבֵיתוֹ שֶל רַבִּי שַבְּתַי סְפָרִים וְנֵרוֹת, לֹא הָיָה נִמְנַע מִמַלֵא אֶת בַּקָשַת בְּנוֹ וְהָיָה מַתִּיר לוֹ לָשֶבֶת וְלִלְמֹד בְּבֵיתוֹ שָעָה, אוֹ שְתַּיִם גַם בַּלָיְלָה. אֲבָל הוּא הָיָה אִיש פָּשוּט, וְלֹא הָיָה לוֹ שוּם סֵפֶר, מִלְבַד “סִדוּר” וְחֻמָש. וְגַם עָנִי גָדוֹל הָיָה וְנֵר לֹא הָיָה דוֹלֵק בְּבֵיתוֹ, מִלְבַד בְּשַבָּת.

– לֹא אַנִיחֲךָ, בְּנִי – אָמַר אֵלָיו – לֹא אַנִיחֶךָ! אִם תֵּלֵךְ לְבֵית הַמִדְרָש לִלְמוֹד שָם בַּלַיְלָה, כָּל הַלַיְלָה תֵשֵב, לֹא תִישַן וְלֹא תָנוּחַ וְרָעָה תָבִיא עַל בְּרִיאוּתֶךָ.

וְהַיֶלֶד הוֹסִיף לְהִתְחַנֵן. הִתְחַנֵן וְהִבְטִיחַ לְאָבִיו, שֶלֹא יֵשֵב בְּבֵית הַמִדְרָש יוֹתֵר מִשָעָה אַחַת בְּכָל לַיְלָה וָלָיְלָה. לֹא הִסְתַּפֵּק רַבִּי שַבְּתַי בְּהַבְטָחָתוֹ שֶל הַיֶלֶד וּבְעַצְמוֹ הָלַךְ אִתּוֹ אֶל בֵּית הַמִדְרָש וּבִקֵש מֵאֵת הַשַמָש, שֶלֹא יִתֵּן לִבְנוֹ נֵר, שֶיִהְיֶה דוֹלֵק יוֹתֵר מִשָעָה אֶחָת.

_______________

בְּחַלְחָלָה וּרְעָדָה נִצַב רַבִּי שַבְּתַי בַּשוּק לְבַדוֹ וְדָפַק עַל תְּרִיסֵי חַלוֹנוֹתָיו שֶל בֵּית הָרַב בְּחֶשְכַּת הַלָיְלָה. בְּנוֹ הַיֶלֶד לֹא שָב עוֹד מִבֵּית הַמִדְרָש. הוּא חִכָּה לוֹ שָעָה, שְתַּיִם, שָלשׁ – וְלַשָוְא. הַיֶלֶד לֹא שָב. יוֹדֵעַ הָיָה שֶהַיֶלֶד עוֹמֵד תָּמִיד בְּדִבּוּרוֹ וּמֵעוֹלָם אֵינוֹ מְחַלֵל אֶת מוֹצָא שְׂפָתָיו.

הוּא שוֹמֵעַ גַם כֵּן מִצְוַת אָבִיו וְאֵינוֹ סָר מִמֶנָהּ. עַתָּה הִבְטִיחַ לָשֶבֶת בְּבֵית הַמִדְרָש רַק שָעָה אַחַת וְלָשוּב, וְלֹא שָב. אֶת הַבְטָחָתוֹ לֹא שָמָר. אֶת מִצְוַת אָבִיו לֹא קִיֵם.

מֶה הָיָה לוֹ לַיֶלֶד? אַיֵהוּ? בְּבֵית הַמִדְרָש אֵינוֹ לוֹמֵד עַתָּה, שֶהֲרֵי הַשַמָש נָתַן לוֹ נֵר, שֶאֵינוֹ מַסְפִּיק רַק לְשָעָה אֶחָת. מַה זֶה הָיָה לוֹ?

כְּסָבוּר הָיָה אָבִיו, שֶהַיֶלֶד פָּנָה אֶל הָרַב. קָשֶה הָיָה לוֹ לְהָבִין אֵיזֶה דָבָר בַּגְמָרָא וְהָלַךְ אֶל הָרַב לִשְאֹל אוֹתוֹ. וּמִכֵּיוָן שֶהָלַךְ, הֲרֵיהוּ שוֹהֶה שָם, עַד שֶהָרַב יְבָרֵר לוֹ אֶת הַדָבָר הַקָשֶה. אֲבָל הִנֵה עָבְרָה חֲצוֹת הַלַיְלָה, עָבְרוּ עוֹד שָלשׁ, אַרְבַּע שָעוֹת וְהוּא, אָבִיו, לֹא יָכוֹל עוֹד לְהִתְאַפֵּק וּבָא לְחַפְּשׂוֹ בְּבֵיתוֹ שֶל הָרַב.

הִתְעוֹרֵר הָרַב מִשְנָתוֹ וְשָמַע מִפִּי רַבִּי שַבְּתַי אֶת אֲשֶר קָרָה, וְנִבְהַל מְאֹד. גַם הוּא הָיָה יוֹדֵעַ, שֶהַיֶלֶד יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ מְכַזֵב לְעוֹלָם וְשוֹמֵע תָּמִיד בְּקוֹל הוֹרִים וּמוֹרִים, וְאֵיךְ יַעֲשֶׂה כַדָבָר הַזֶה לַמְרוֹת פִּי אָבִיו וּלְחַלֵל אֶת דְבָרוֹ הוּא? כְּסָבוּר הָיָה הָרַב, שֶאָסוֹן קָרָה אֶת הַיֶלֶד וְהֵעִיר אֶת הַשַמָש שֶלוֹ מִשְנָתוֹ, וּשְלָשְתָּם: הוּא, רַבִּי שַבְּתַי וְהַשַמָש הָלְכוּ אֶל בֵּית הַמִדְרָש לִרְאוֹת מֶה הָיָה לַיָלֶד. בָּאוּ עַד מְקוֹם בֵּית הַמִדְרָש, וְהִנֵה בְעַד חֲרַכֵּי תְרִיסֵי הַחַלוֹנוֹת קַוֵי אוֹרָה יוֹצְאִים וּמִתְפַּשְטִים. הֵצִיצוּ בְעַד הַחֲרַכִּים, וְהִנֵה הַיֶלֶד יוֹשֵב וְלוֹמֵד וְנֵר דוֹלֵק לְפָנָיו. הָאֲנָשִים תָּמְהוּ מְאד. תָּמְהוּ עַל הַיֶלֶד וְגַם עַל הַשַמָש תָּמָהוּ, שֶנָתַן לוֹ נֵרוֹת לְכָל הַלָיְלָה.

נִכְנְסוּ לְבֵית הַמִדְרָש, וְהָרַב דִבֵּר דִבְרֵי מוּסָר אֶל הַיָלֶד: – מִצְוַת לִמוּד תּוֹרָה אַתָּה רוֹצֶה לְקַיֵם וְעַל מִצְוֹתֶיהָ שֶל הַתּוֹרָה הַזֹאת אַתָּה עוֹבֵר: כִּבּוּד אָב! “הֵן” שֶלְךָ אֵינוֹ “הֵן”. שָמַע הַיֶלֶד אֶת דִבְרֵי הָרַב וְהִפְנָה אֶת רֹאשוֹ מִן הַסֵפֶר אֲשֶר לְפָנָיו. כְּרֶגַע כָּבָה הַנֵר וַחֲשֵכָה קָמָה בְּבֵית הַמִדְרָש. כָּעַס רַבִּי שַבְּתַי מְאֹד:

– אֶת הַנֵר כָּבָה! עַז פָּנִים! גַם אֶת הָרַב אֵינוֹ מְכַבֵּד!

הָלַךְ הַשַמָש שֶל הָרַב וְהֵעִיר אֶת הַשַמָש שֶל בֵּית הַמִדְרָש, וְשָב אִתּוֹ וְנֵרוֹת דוֹלְקִים בִּידֵיהֶם.

– בִּכְבוֹד הוֹרִים וּמוֹרִים אַתָּה מְזַלְזֵל! – הוֹסִיף הָרַב לְיַסֵר אֶת הַיֶלֶד בִּדְבָרָיו.

וְהַיֶלֶד עוֹמֵד לִפְנֵיהֶם וְהוּא רוֹעֵד כֻּלוֹ מֵרֹב אֵימָה.

– אֵינִי מְזַלְזֵל! – אָמַר בְּבֶכִי.

וְהַשַמָש שֶל בֵּית הַמִדְרָש עוֹמֵד וּמֵעִיד, שֶנָתַן לוֹ נֵר, אֲשֶר לֹא הִסְפִּיק רַק לְשָעָה אֶחָת. הָרַב הִשְתּוֹמֵם.

– נֵרוֹת לְכָל הַלַיְלָה מֵאַיִן לָקַחְתָּ? – שְאָלָהוּ.

וְהַיֶלֶד עוֹמֵד, בּוֹכֶה, מִשְתּוֹמֵם וּמֵשִיב: – לֹא לָקַחְתִּי. הַשַמָש נָתַן לִי נֵר וְהוּא הָיָה דוֹלֵק עַד שֶבָּאתֶם.

וְהַשַמָש עוֹמֵד וּמֵעִיד:

– לֹא לָקַח וְלָקַחַת לֹא יָכוֹל. הַנֵרוֹת שֶל בֵּית הַמִדְרָש סְגוּרִים עַל מַסְגֵר בַּתֵּבָה וְהַמַפְתֵּחַ בְּיָדִי:

אָז הֵבִין הָרַב אֶת אֲשֶר הָיָה: הִתְחִיל הַיֶלֶד לוֹמֵד בְּאֵין רַב וּמוֹרֶה, וְחֶדְוָה קָמָה בָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. וְכֵיוָן שֶשָׂמְחוּ כָל הַמַלְאָכִים, הַשְׂרָפִים וְהַכְּרוּבִים, כֵּיצַד הָיָה הַנֵר יָכוֹל לְהִכָּבוֹת? פָּסַק לִלְמוֹד וַהֲרֵי כָבָה הַנֵר.

– הַנַח לוֹ לַיֶלֶד! – אָמַר אֶל אָבִיו – יַעֲשֶׂה מַה שֶלִבּוֹ חָפֵץ. וּדְבַר הַנֵס נוֹדַע בָּעוֹלָם: נֵר לְשָעָה הָיָה דוֹלֵק כָּל הַלָיְלָה.

____________

בָּאָה אִשָה לִפְנֵי הַמַגִיד מִקוֹזִינִיץ וּבָכְתָה מָרָה: בַּעֲלָהּ הַחַיָט עָזַב אוֹתָהּ זֶה כְבָר וְאֵינָהּ יוֹדַעַת הֵיכָן הוּא, וּלְפַרְנֵס אֶת עַצְמָהּ אֵינָהּ יְכֹלָה. נִתְמַלֵא הַמַגִיד רַחֲמִים עָלֶיהָ וּפָקַד לְהָבִיא לְפָנֶיהָ סֵפֶל מָלֵא מָיִם.

– הִסְתַּכְּלִי בַמַיִם – אָמַר אֶל הָאִשָה – הִסְתַּכְּלִי הֵיטֵב, וַאֲשֶר תִּרְאִי, תַּגִידִי.

נִסְתַּכְּלָה הָאִשָה וְאָמָרָה:

– עִיר גְדוֹלָה אֲנִי רוֹאָה, וּבְתוֹךְ הָעִיר שְוָקִים וְחוּצוֹת, וּבְתוֹךְ הַשְוָקִים וְהַחוּצוֹת בָּתִּים, וּבְתוֹךְ הַבָּתִּים אֲנָשִים, נָשִים וָטַף, וְהָאֲנָשִים עוֹסְקִים בִּמְלָאכוֹת.

– וְאֶת בַּעֲלֵךְ אַתְּ רוֹאָה? – שָאַל אוֹתָהּ הַמַגִיד.

– רוֹאָה אָנִי – עָנְתָה הָאִשָה – וּבְיָדוֹ מַגְהֵץ וְהוּא מְגָהֵץ שַרְוֻל שֶל אַחַד הַבְּגָדִים. – חִטְפִי מִיָדָיו אֶת הַמַגְהֵץ וְאֶת הַשַרְוֻל – קָרָא אֵלֶיהָ הַמַגִיד – חִטְפִי וּקְחִי לָךְ!

הָאִשָה עָשְׂתָה כְדִבְרֵי הַמַגִיד וְהוֹצִיאָה מִן הַסֵפֶל מַגְהֵץ וְשַרְוֻל. אָז אָמַר הַמַגִיד אֶל הָאִשָה, שֶתֵּלֵךְ לְעִיר אַלְמוֹנִית וְתָסוּר אֶל בֵּית הָרַב וְתֹאמַר לוֹ, שֶבַּעֲלָה דָר שָם עִם אִשָה אַחֶרֶת, וְאִם יַכְחִיש הַבַּעַל וְיֹאמַר, שֶהִיא אֵינָהּ אִשְתּוֹ, תַּרְאֶה לוֹ אֶת הַמוֹפְתִים שֶבְּיָדָהּ.

הָלְכָה הָאִשָה וְעָשְׂתָה כַאֲשֶר צִוָה עָלֶיהָ הַמַגִיד.

שָמַע הָרַב שֶל הָעִיר אַלְמוֹנִית אֶת דִבְרֵי הָאִשָה, וְהָיְתָה כִמְשֻגָעָה בְעֵינָיו:

שָם, בְּעִיר רְחוֹקָה, בְּקוֹזִינִיץ, רָאֲתָה אֶת בַּעֲלָהּ עוֹשֶׂה בִּמְלַאכְתּוֹ בְּעִיר זוֹ וְשָם חָטְפָה אֶת אֲשֶר הָיָה בְיָדוֹ!

הוֹצִיאָה הָאִשָה מֵאַמְתַּחְתָּהּ אֶת הַמַגְהֵץ וְאֶת הַשַרְוֻל, אֲשֶר חָטְפָה בְסֵפֶל הַמַיִם בְּקוֹזִינִיץ מִיַד בַּעֲלָהּ, וְהִנִיחָה לִפְנֵי הָרַב.

– הַמַגְהֵץ מַגְהֵץ וְהַשַרְוֻל שַרְוֻל וְקוֹזִינִיץ רְחוֹקָה! – אָמַר הָרַב וְלֹא שָׂם לֵב לָאִשָה וְלִדְבָרֶיהָ.

וְאוּלָם הָאִשָה הִפְצִירָה בוֹ מְאֹד וּבְשוּם אֹפֶן לֹא רָצְתָה לָצֵאת מִבֵּיתוֹ, עַד אֲשֶר יִשְלַח לִקְרֹא אֶת בַּעֲלָהּ וְיַחְקֹר אוֹתָהּ. בִּכְדֵי לְהִפָּטֵר מִן הַ“מְשֻגָעָה”, מִלֵא הָרַב אֶת רְצוֹנָהּ וְצִוָה עָלֶיהָ לְהַמְתִּין בַּחֶדֶר הַסָמוּךְ לְחַדְרוֹ, לְבַל יִרְאֶה אוֹתָהּ בַעֲלָהּ בְּבֹאוֹ שָמָה.

בַּעַל הָאִשָה בָא וְהָרַב שָׂם לְפָנָיו אֶת הַמַגְהֵץ וְאֶת הַשַרְוֻל, אֲשֶר הֵבִיאָה הָאִשָה, וְאָמַר לוֹ:

– הַכֶּר נָא: הֲשֶלְךָ אֵלֶה?

נִסְתַּכֵּל הָאִיש, הִכִּיר וְקָרָא בְתִמָהוֹן:

– שֶלִי, שֶלִי! מֵאַיִן בָּאוּ אֵלוּ אֵלֶיךָ, רַבִּי!

וְסִפֵּר הָאִיש לָרַב, שֶבְּיוֹם פְּלוֹנִי, בְּשָעָה אַלְמוֹנִית, בְּשָעָה שֶהָיָה עוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ, נִשְמְטוּ פִתְאֹם מִיָדָיו הַמַגְהֵץ וְהַשַרְוֻל וְאָבָדוּ.

שָמַע הָרַב וְהִתְפַּלֵא מְאֹד, אַךְ נוֹכַח לָדַעַת, שֶהָאִשָה אֵינָהּ מְשֻגָעָה וּדְבָרֶיהָ כֵנִים וְישָרִים. – אִשְתְּךָ חָטְפָה אֶת אֵלֶה מִיָדְךָ וְהִיא שֶהֵבִיאָה אוֹתָם לְכָאן – קָרָא אֵלָיו הָרַב וּמִיַד רָמַז לָאִשָה שֶבַּחֶדֶר הַשֵנִי, שֶתָּבֹא וְתִתְיַצֵב לִפְנֵי בַעֲלָהּ.

לֹא יָכל עוֹד הָאִיש לְכַחֵש וּלְהַגִיד, שֶזוֹ אֵינָהּ אִשְתּוֹ וְהָיָה אָנוּס לָתֵת גֵט לָהּ וּלְאִשְתּוֹ הַשְנִיָה, כַּדָת.

_____________

מַעֲשֶׂה בְחָסִיד אֶחָד, שֶבָּא אֶל הַמַגִיד מִקוֹזִינִיץ וְצָעָק:

– הוֹשִיעָה, רַבִּי! –

מְדֻכָּא בַעֲנִיוּת הָיָה אוֹתוֹ חָסִיד. מְמוֹנוֹ אָבַד לוֹ בַעֲסָקִים שוֹנִים, אֶת כְּלֵי בֵיתוֹ, תַּכְשִיטֵי אִשְתּוֹ וּבִגְדֵי שַבָּת כְּבָר מָכַר, וְעַתָּה הוּא וְאִשְתּוֹ וִילָדָיו רְעֵבִים תָּמִיד וְאֵין לוֹ שוּם עֵסֶק לְהִתְפַּרְנֵס בּוֹ. אִלְמָלֵי הָיָה יָכֹל לִרְכּשׁ לוֹ בְאֵיזֶה אֹפֶן שֶהוּא מְעַט מָמוֹן, הָיָה מְנַסֶה עוֹד הַפַּעַם לֶאֱחֹז בְּאֵיזֶה עֵסֶק, וְאוּלַי הָיָה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ. אֲבָל מֵאַיִן יִקַח אֶת הַסְכוּם שֶל מָמוֹן, הַדָרוּש לְכָל עֵסֶק וָעֵסֶק? – לֹא אָזוּז מִכַּאן – קָרָא הֶחָסִיד – עַד שֶאִוָשֵעַ!

– הֱיֵה גַנָב! – אָמַר לוֹ הַמַגִיד בִּקְצָרָה.

הִשְתּוֹמֵם הֶחָסִיד:

– גַנָב! עַל הַלָאו שֶל “לֹא תִגְנוֹב” אֶעֱבוֹר?!

– גַנָב, גַנָב תִּהְיֶה! – שָב הַמַגִיד וְאָמַר לוֹ – עֵצָה אַחֶרֶת אָיִן.

יָצָא הֶחָסִיד בְּפַחֵי נֶפֶש וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ. וּבְבֵיתוֹ – שַמָה: יְלָדָיו פּוֹרְשִים יָד לְלֶחֶם וָאָיִן. אִשְתּוֹ בוֹכָה וּמְיַלֶלֶת מֵרַעֲבוֹנָהּ וְרַעֲבוֹן בָּנֶיהָ וְהוּא – מֵעָיו הוֹמִים בְּקִרְבּוֹ מֵרָעָב. וְכַאֲשֶר גָדְלָה צָרַת לְבָבוֹ, נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ וְהֶחְלִיט לִהְיוֹת גַנָב.

– הָרַבִּי צִוָה עָלַי לִהְיוֹת גַנָב – אָמַר בְּלִבּוֹ – אֶעֱשֶׂה כְדִבָרוֹ וְלֹא בִי יִהְיֶה הֶעָוֹן.

בַּלַיְלָה יָצָא וּפָתַח דַלְתוֹת אַחַת הַחֲנֻיוֹת שֶבָּעִיר וְגָנַב מִן הַקֻפָּה דִינָר שֶל כָּסֶף.

– אַךְ בִּכְדֵי לְהַצִיל אֶת נַפְשִי וְנֶפֶש אַנְשֵי בֵיתִי מִמִיתַת רָעָב אֲנִי גוֹנֵב – אָמַר אֶל לְבָבוֹ – וְכַאֲשֶר יִרְוַח לִי אָשִיב אֶת הַגְנֵבָה לִבְעָלֶיהָ.

בַּבֹּקֶר בָּא בַעַל הֶחָנוּת לַחֲנוּתוֹ וּמָצָא דַלְתוֹתֶיהָ פְתוּחוֹת וְצָעָק: – גְנֵבָה, גְנֵבָה!

נִקְבְּצוּ אַנְשֵי הָעִיר לְקוֹל צַעֲקָתוֹ, אֲבָל לְתִמְהוֹנָם רָאוּ, וְהִנֵה הֶחָנוּת מְלֵאָה סְחוֹרָה וְלֹא חָסֵר מִמֶנָה כְּלוּם. בָּדַק בַּעַל הֶחָנוּת וּמָצָא, וְהִנֵה דִינָר שֶל כֶּסֶף אֶחָד חָסֵר לוֹ בְקֻפָּתוֹ.

הִשְתּוֹמְמוּ אַנְשֵי הָעִיר:

– גַנָב טִפֵּש בָּא לָעִיר! מַסְגֵר שִבֵּר, דְלָתוֹת פָּתַח, וְהַכֹּל בִּשְבִיל דִינָר אֶחָד שֶל כָּסֶף.

וְאוֹתוֹ הֶחָסִיד קָנָה בַדִינָר לֶחֶם, הֶאֱכִיל אֶת יְלָדָיו וְאִשְתּוֹ וְגַם הוּא אָכָל. כַּאֲשֶר תַּם הַלֶחֶם, שוּב יָצָא בַלַיְלָה וְשָבַר מַסְגֵר וּדְלָתוֹת, חָדַר אֶל אַחַת הַחֲנֻיוֹת וְשוּב גָנַב דִינָר שֶל כָּסֶף. – כַּךְ עָשָׂה הֶחָסִיד פְּעָמִים רַבּוֹת.

וְהָעִיר הוֹמָה וַאֲנָשֶיהָ מִתְפַּלְאִים הַפְלֵא וָפֶלֶא:

– הַאִם אֵיזֶה לֵץ מְשַטֶה בָנוּ, אוֹ שֵדִים מְשַׂחֲקִים בָּעִיר? הֶעֱמִידוּ בַעֲלֵי הַחֲנֻיוֹת שוֹמְרִים לְיַד כָּל חָנוּת וְחָנוּת, וְהַגַנָב לֹא נִתְפָּס. מִדֵי יָמִים אֲחָדִים נִשְבַּר מַסְגֵר שֶל אַחַת הַחֲנֻיוֹת, נִגְנַב מִקֻפָּתָה דִינָר אֶחָד שֶל כֶּסֶף וְהַשוֹמְרִים לֹא רָאוּ. מַזָלוֹ עָמַד לוֹ לַגַנָב וְלֹא נִתְפָּס. שָמַע שַׂר הָעִיר אֶת הַמַעֲשֶׂה וְחָרָה לוֹ עַל הַשוֹמְרִים, שֶאֵינָם שוֹמְרִים כָּרָאוּי, וְהֶחְלִיט לָצֵאת בְּעַצְמוֹ בַלַיְלָה וְלִרְאוֹת, אִם הַשוֹמְרִים עוֹמְדִים עַל מִשְמְרוֹתֵיהֶם. יָצָא הַשָׂר בַּלַיְלָה וְרָאָה, וְהִנֵה הַשוֹמְרִים עוֹמְדִים אִיש אִיש עַל מִשְמַרְתּוֹ.

שָב הַשָׂר אֶל בֵּיתוֹ וְשָכַב עַל מִטָתוֹ וְיָשֵן. לְמָחֳרָת הַיוֹם הַהוּא בַבֹּקֶר שוּב שָמַע, שֶנִשְבַּר הַמַסְגֵר שֶל דַלְתוֹת אַחַת הַחֲנֻיוֹת וְנִגְנַב דִינָר אֶחָד שֶל כָּסֶף. עָבְרוּ יָמִים אֲחָדִים וְהַשָׂר הִתְחַפֵּשׂ, לָבַש בְּגָדִים כְּבִגְדֵי אַחַד הָאֲנָשִים וְיָצָא בַלַיְלָה לְבַדוֹ לֶאֱרֹב לָאִיש הַגוֹנֵב דִינָרִים שֶל כָּסֶף. אָרַב וְתָפַש אֶת הַגַנָב.

אֲבָל הַגַנָב בָּכָה וְהִתְחַנֵן לוֹ:

– לֹא גַנָב וְלֹא בֶּן גַנָב אָנֹכִי. רַק לְמַעַן הַצִיל אֶת נַפְשִי וְנֶפֶש יְלָדַי אֲנִי גוֹנֵב. עַל כֵּן אֲנִי לוֹקֵחַ לִי רַק דִינָר אֶחָד שֶל כָּסֶף.

וְהַשָׂר בְּאַחַת: – לֹא אַניחֶךָ! אֶל שַׂר הָעִיר אוֹלִיכֶךָ. וְכַאֲשֶר הוֹסִיף הַגַנָב לְהִתְחַנֵן לְפָנָיו, נִסָה אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ, שֶאַךְ בְּזֹאת יֵעָתֵר לוֹ, אִם יִתְגַנֵב לָבֹא אֶל גְנָזָיו שֶל שַׂר הָעִיר וְיוֹצִיא מִשָם אֶת הַמַטְמוֹן הַגָדוֹל, אֲשֶר הֵבִיא הַשָׂר לִפְנֵי יָמִים מְעַטִים מֵאַחַת הַמְדִינוֹת וִיחַלֵק אִתּוֹ אֶת הַגְנֵבָה חֵלֶק כְּחֵלֶק. – הֲרֵי חָרוּץ אַתָּה בִמְלֶאכֶת הַגְנֵבָה וְלֹא יִבָּצֵר מִמְךָ הַדָבָר לְהִתְגַנֵב שָמָה – אָמַר הַשָׂר.

וְהֶחָסִיד עוֹמֵד וּמַפְצִיר:

– הַנַח לִי! אֵינִי גַנָב, מַטְמוֹן לֹא אֶגְנֹב. רַק דִינַר כֶּסֶף אֶחָד אֲנִי גוֹנֵב.

וְהַשָׂר שוּב בְּשֶלוֹ:

– לֹא אַנִיחֲךָ, אֶלָא אִם כֵּן תִּתְגַנֵב אֶל הַמַטְמוֹן. רָאָה הֶחָסִיד, שֶאֵינוֹ יָכֹל לְהִמָלֵט מִיַד הָאִיש וְאָמַר לוֹ, שֶיַעֲשֶׂה כִדְבָרָיו; וּבְלִבּוֹ אָמַר לְהִתְגַנֵב שָמָה וְלָשוּב וּלְהַגִיד, שֶלֹא מָצָא שָם שוּם מַטְמוֹן. הָלַךְ הֶחָסִיד וְהִתְגַנֵב וְהָאִיש עוֹמֵד עַל מִשְמַרְתּוֹ לִרְאוֹת מַה יַעֲשֶׂה הַ“גַנָב”. לְאַחֲרֵי שֶעָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים, שָב הַ“גַנָב” בַּלָט וְאָמַר אֶל הָאִיש:

– אֵין לָנוּ צֹרֶךְ בִּגְנֵבָה. גַם בִּלְעָדֶיהָ נַעֲשֶׂה עשֶׁר וְגַם נַצִיל אֶת שַׂר הָעִיר מִמָוֶת.

שָמַע שַׂר הָעִיר וְהִתְחַלְחָל:

– מַה אַתָּה אוֹמֵר? – שְאָלָהוּ.

וְהַ“גַנָב” סִפֵּר לוֹ, שֶבְּהִתְגַנְבוֹ אֶל גִנְזֵי שַׂר הָעִיר שָמַע אֶת מְשָרְתָיו מִתְלַחֲשִים וְנוֹעָצִים לָשִׂים בַּבֹּקֶר סַם־מָוֶת בַּמַשְקֶה אֲשֶר יִשְתֶּה הַשָׂר, וְהֵם יִקְחוּ לָהֶם אֶת הַמַטְמוֹן אֲשֶר הֵבִיא.

– נֵלֵךְ וְנוֹדִיעַ אֶת הַדָבָר לַשָׂר – אָמַר הֶחָסִיד – וְהוּא יַעֲשִיר אוֹתָנוּ עֹשֶר רָב.

אָז גִלָה הַשָׂר לֶחָסִיד, מִי הוּא וּפָקַד עָלָיו לָלֶכֶת לְבֵיתוֹ וְלָבֹא אֵלָיו בַּבֹּקֶר. הַשָׂר חָקַר אֶת הַדָבָר וּמָצָא, שֶדִבְרֵי הַ“גַנָב” כֵּנִים, וְאַחֲרֵי שֶעָשָׂה מִשְפָּט בַּמְשָרְתָיו נָתַן מַחֲצִית מַטְמוֹנוֹ לֶחָסִיד.

נָסַע הֶחָסִיד לְקוֹזִינִיץ, בִּכְדֵי לְהוֹדוֹת לְרַבּוֹ הַמַגִיד עַל הַיְשוּעָה שֶבָּאָה לוֹ מִן “הַגְנֵבוֹת”.

– עָמַדְתָּ בְנִסָיוֹן! – קָרָא אֵלָיו הַמַגִיד, כַּאֲשֶר אַךְ דָרַךְ עַל מִפְתַּן בֵּיתוֹ – עָמַדְתָּ בְנִסָיוֹן וְהֶעֱשַרְתָּ!

לֹא הֵבִין הֶחָסִיד אֶת דְבָרָיו שֶל הַמַגִיד. לֹא יָדַע עַל מַה נִתְנַסָה בְנִסָיוֹן זֶה שֶל גְנֵבָה. אֲבָל הַמַגִיד בֵּאֵר לוֹ: בֶּאֱמוּנָה הָיָה עוֹסֵק תָּמִיד זֶה. לֹא רִמָה וְלֹא עָשָק. בָּאוּ מְלִיצֵי ישֶׁר וְהִמְלִיצוּ עָלָיו לִפְנֵי כִסֵא הַכָּבוֹד:

– אִיש יָשָר, אִיש תָּם, כְּדָאִי הוּא, שֶיַצְלִיחַ בַּעֲסָקָיו וְיַעֲשֶׂה עשֶר.

נִצְבוּ כְנֶגְדָם הַמְקַטְרְגִים וְטָעָנוּ:

– אֵינוֹ מְרַמֶה וְאֵינוֹ עוֹשֵק, מִשוּם שֶאֵינוֹ צָרִיךְ לְכַךְ. אִם יִהְיֶה צָרִיךְ לְכַךְ יִהְיֶה רַמָאִי. הָלְכוּ עֲסָקָיו הָלוֹךְ וָרַע, וְהוּא הֶחֱזִיק בְּיָשְרוֹ, לֹא רִמָה וְלֹא עָשָק. שָבוּ מְלִיצֵי ישֶׁר וְהִמְלִיצוּ:

– כְּדָאִי הוּא זֶה לִהְיוֹת עָשִיר גָדוֹל.

שָבוּ הַמְקַטְרְגִים וְקִטְרֵגוּ: – אֵינוֹ מְרַמֶה, מִשוּם שֶאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְרַמוֹת. אֵינוֹ עוֹשֵק מִשוּם שֶאֵינוֹ יוֹדֵעַ לַעֲשוֹק. תָּם הוּא. אִלְמָלֵי הָיָה יוֹדֵעַ לִגְנֹב, בְּוַדַאי שֶהָיָה גַנָב כְּכָל הַגַנָבִים.

– נָחוּץ הָיָה אֵיפוֹא לְהוֹכִיחַ – אָמַר הַמַגִיד – שֶאַתָּה יוֹדֵעַ לִגְנוֹב וְאֵינְךָ גַנָב. – וְאַתָּה הוֹכַחְתָּ צִדְקָתְךָ – גָמַר הַמַגִיד אֶת דְבָרָיו – יָדַעְתָּ לִגְנוֹב וְלֹא גָנַבְתָּ, אֶלָא כְדֵי לְהַצִיל אֶת נַפְשְךָ וְנֶפֶש אַנְשֵי בֵיתֶךָ. עַל כֵּן כְּדָאִי אַתָּה לִהְיוֹת עָשִיר גָדוֹל.

וּמֵאָז הָיָה הֶחָסִיד לְעָשִיר גָדוֹל מְאֹד וּפִזֵר מָמוֹן רַב לָעֲנִיִים.

______________

וְהַיָמִים יְמֵי מִלְחָמָה נוֹרָאָה. נַפּוֹלֵאוֹן הָרִאשוֹן, קֵיסַר צָרְפַת, אֲשֶר כָּבַש אֲרָצוֹת רַבּוֹת, עָלָה לַמִלְחָמָה גַם עַל רוּסִיָה וְצִבְאוֹתָיו עָבְרוּ דֶרֶךְ פּוֹלִין הַמְדִינָה. חָנָה לוֹ אֶחָד מִמַחֲנוֹת הַצָבָא הַגְדוֹלִים בַּיְעָרוֹת אֲשֶר בְּקִרְבַת קוֹזִינִיץ, וְרֹאש הַמַחֲנֶה, אֲשֶר שָמַע אֶת שֵמַע הַמַגִיד וְהַנִפְלָאוֹת שֶהָיָה עוֹשֶׂה, שָלַח לִקְרֹא אוֹתוֹ לָבֹא אֵלָיו. לְבַקֵש מֵאֵת הַמַגִיד, שֶיְבָרֵךְ אוֹתוֹ, כִּי יַצְלִיחַ בְּדַרְכּוֹ רָצָה אוֹתוֹ הַשָׂר. אֲבָל הַמַגִיד מֵאֵן לָלֶכֶת אֶל הַשָׂר. שָלַח רֹאש הַמַחֲנֶה שֵנִית לִקְרֹא אֶת הַמַגִיד, וְהוּא לֹא רָצָה לָלֶכֶת וּבְפֵירוּש צִוָה עַל הַשָלִיחַ, שֶיֹאמַר לְשוֹלְחוֹ, כִּי הַמַגִיד מִקוֹזִינִיץ אֵינוֹ רוֹצֶה לָלֶכֶת אֵלָיו וַאֲפִילוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּפָנָיו אֵינוֹ חָפֵץ.

– אִם הוּא יָבֹא אֵלָי – הוֹסִיף הַמַגִיד – אֲצַוֶה לִסְגוֹר אֶת הַדֶלֶת בַּעֲדוֹ.

שָמְעוּ אַנְשֵי בֵיתוֹ שֶל הַמַגִיד, מְקֹרָבָיו וְכָל אַנְשֵי הָעִיר אֶת הַדְבָרִים, אֲשֶר צִוָה לְהַגִיד לְרֹאש הַמַחֲנֶה, וְאֵימָה גְדוֹלָה מְאד נָפְלוּ עֲלֵיהֶם. עָצְרוּ בְּעַד הַשָלִיחַ וְהִתְחַנְנוּ אֶל הַמַגִיד, שֶיֵצֵא אֶל רֹאש הַמַחֲנֶה. הֲרֵי שַׂר זֶה בְּוַדַאי שֶיִתְקַצֵף, יָבֹא אֶל הָעִיר וְיַחֲרִיב אוֹתָהּ וְאֶת הַמַגִיד עִם כָּל הַיְהוּדִים אֲשֶר בָּעִיר יַהֲרֹג. וְהַמַגִיד דָחָה אוֹתָם מִלְפָנָיו:

– לֹא אֵלֵךְ! – אָמַר בְּהֶחְלֵט.

וְכַאֲשֶר הִרְבּוּ לְהַפְצִיר בּוֹ, אָמַר לָהֶם:

– בּוֹגֵד בְּמַלְכּוֹ הוּא וְחַיָב מִיתָה.

וְאָמְנָם עוֹד בְּאוֹתוֹ הַיוֹם מֵת הַשַׂר הַהוּא. הוּא בְעַצְמוֹ יָרָה בְאֶקְדָח אֶל לִבּוֹ וָמֵת.

וְהַמַעֲשֶׂה שֶהָיָה כַּךְ הָיָה: מִכְתָּב כָּתַב אוֹתוֹ הַשַׂר אֶל אֶחָד מִשָׂרֶי הַצָבָא הַגְדוֹלִים אֲשֶר לְקֵיסַר רוּסִיָה וְשָלַח אוֹתוֹ עַל יְדֵי אַחַד הַיְהוּדִים. בְּאוֹתָהּ שָעָה כָתַב מִכְתָּב שֵנִי אֶל נַפּוֹלֵאוֹן קֵיסַר צָרְפַת וְשָלַח אוֹתוֹ בְּיַד יְהוּדִי אַחֵר. בְּמִכְתָּבוֹ אֶל שַׂר צְבָא רוּסִיָה כָתַב אוֹתוֹ הַשַׂר, שֶבִּשְׂכַר מָמוֹן רַב הוּא מוּכָן וּמְזֻמָן לַעֲבוֹר עִם כָּל חֵיל צְבָאוֹ אֶל מַעַרְכוֹת צְבָא רוּסִיָה וּלְהִלָחֵם בִּצְבָא נַפּוֹלֵאוֹן.

בְּמִכְתָּב שֶשָלַח אֶל הַקֵיסָר נַפּוֹלֵאוֹן הִבְטִיחַ הַשַׂר, שֶהוּא וְכָל חֵילוֹ מוּכָנִים בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע לִמְסוֹר אֶת נַפְשָם עַל כְּבוֹד מַלְכָּם וְתִפְאַרְתּוֹ, וְהִנָם מְחַכִּים בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לִפְקֻדָה, שֶיֵצְאוּ לִקְרַאת הָאוֹיֵב וְיִלָחֲמוּ אִתּוֹ. אוֹתָם הַיְהוּדִים הַשְלִיחִים, יָצְאוּ לְדַרְכָּם וְנִזְדַמְנוּ לְפֻנְדָק¹ אֶחָד.

וְהַיוֹם יוֹם עֶרֶב שַבָּת הָיָה. בִּכְדֵי שֶלֹא יִשְׂאוּ אִתָּם בְּיוֹם הַשַבָּת חֲפָצִים שֶל מֻקְצֶה², הוֹצִיאוּ מִכִּיסֵי בִגְדֵיהֶם אֶת כָּל הַחֲפָצִים שֶבָּהֶם וְהַמִכְתָּבִים בְּתוֹכָם, וּמָסְרוּ אוֹתָם לְפִקָדוֹן לְיַד בַּעַל הַפֻּנְדָק. שָבְתוּ הַשְלִיחִים בְּאוֹתוֹ הַפֻּנְדָק, וּבְמוֹצָאֵי שַבָּת הֵשִיב לָהֶם בַּעַל הַפֻּנְדָק אֶת חֶפְצֵיהֶם. וְאוּלָם בְּחָפְזוֹ הֶחֱלִיף אֶת הַמִכְתָּבִים וְנָתַן לַיְהוּדִי שֶהָלַךְ אֶל שַׂר צְבָא רוּסִיָה אֶת הַמִכְתָּב שֶהָיָה כָתוּב לְנַפּוֹלֵאוֹן, וְאֶת הַמִכְתָּב שֶהָיָה כָתוּב לְשַׂר צְבָא רוּסִיָה מָסַר לַיְהוּדִי שֶהָלַךְ אֶל נַפּוֹלֵאוֹן.

קָרָא נַפּוֹלֵאוֹן אֶת הַמִכְתָּב וְרָאָה שֶאוֹתוֹ הַשַׂר אוֹמֵר לִבְגוֹד בּוֹ וְקָצַף מְאֹד, וּבְדַעְתּוֹ הָיָה לְהוֹצִיא פְקֻדָה לִתְלוֹת אוֹתוֹ. וְאוּלָם מֵאֲשֶר לֹא רָצָה לְבַיֵש אֶת צִבְאוֹתָיו וּלְפַרְסֵם שֶאֶחָד מִשָׂרָיו הַגְדוֹלִים נִתְחַיֵב לוֹ מִיתָה, שָלַח לוֹ אֶקְדָח, וְזֶה הֵבִין אֶת הָרֶמֶז שֶרָמַז לוֹ הַקֵיסָר בְּמַתָּנָה זוֹ, וְשָׂם קֵץ לְחַיָיו.

_________________

הַשְמוּעָה הִגִיעָה אֶל נַפּוֹלֵאוֹן, שֶבְּקוֹזִינִיץ נִמְצָא רַב, אֲשֶר מֵאֵן לְהִשָמֵעַ לְאוֹתוֹ הַשַׂר וְלָלֶכֶת אֵלָיו כַּאֲשֶר דָרַש מִמֶנוּ, בְּאָמְרוֹ שֶהוּא בּוֹגֵד בְּמַלְכּוֹ. וְהֵבִין, כִּי אִיש קָדוֹש הוּא הָרַב הַזֶה, וְנַפְשׁוֹ חָשְקָה לָקַחַת מֵאִתּוֹ בְרָכָה לִפְנֵי צֵאתוֹ בְרֹאש צִבְאוֹתָיו אֶל הַמִלְחָמָה. הִתְחַפֵּש נַפּוֹלֵאוֹן, לָבַש בִּגְדֵי רֹאש גְדוּד פָּשוּט וּלְקוֹזִינִיץ נָסָע. אוֹתוֹ הַיוֹם, שֶבּוֹ בָא נַפּוֹלֵאוֹן לְקוֹזִינִיץ, יוֹם פּוּרִים הָיָה, וְהַמַגִיד הָיָה עוֹמֵד בְּבֵית הַמִדְרָש שֶלוֹ וְקָרָא אֶת הַמְגִלָה בְּקוֹל נָעִים וּבְהִתְלַהֲבוּת גְדוֹלָה, כְּדַרְכּוֹ. אֲבָל שֶלֹא כְדַרְכּוֹ קָרָא בִמְהִירוּת, מִלָה אַחֲרֵי מִלָה, פָּסוּק אַחֲרֵי פָסוּק, פַּרְשָה אַחֲרֵי פַרְשָה, וְהַכֹּל בְּלִי הֶפְסֵק. פִּתְאֹם, וְהִנֵה הַמַגִיד מֵרִים אֶת קוֹלוֹ וְצוֹעֵק:

“נָפֹל תִּפֹּל”!

וְשוּב נַעֲשָׂה קוֹלוֹ רַךְ, נָעִים וְהוּא קוֹרֵא הָלְאָה בִנְעִימָה מַפְסִיק בֵּין מִלָה לְמִלָה, בֵּין פָּסוּק לְפָסוּק, כְּדַרְכּוֹ. הַנֶאֱסָפִים בְּבֵית הַמִדְרָש תָּמֵהוּ: – מַה זֹאת נִהְיָתָה? הִבִּיטוּ כֹה וָכֹה וְרָאוּ, שֶרֹאש גְדוּד צָבָא בָא.

לֹא הִשְגִיחוּ בְּרֹאש הַגְדוּד שֶבָּא. לֹא הָרִאשוֹן מִבֵּין הַגוֹיִם הָיָה זֶה, שֶבָּא אֶל בֵּית מִדְרָשוֹ שֶל הַמַגִיד. רַבִּים מֵהֶם חָשְקוּ לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַמַגִיד וְלִשְמוֹעַ אֶת תְּפִלוֹתָיו. הוֹסִיפוּ אֵיפוֹא לְהַקְשִיב לִקְרִיאַת הַמְגִלָה, וְלָאִיש הַזָר לֹא שָׂמוּ לֵב. אַךְ הִנֵה גוֹמֵר הַמַגִיד לִקְרֹא אֶת הַמְגִלָה וְהוּא הוֹפֵך אֶת פָּנָיו אֶל הַזָר וְקוֹרֵא בְקוֹל גָדוֹל:

“בָּרוּךְ… שֶחָלַק³ מִכְּבוֹדוֹ לְבָשָׂר וָדָם!”

נִבְהֲלוּ כָל הַנֶאֱסָפִים מְאֹד. יָדְעוּ, שֶהַזָר הוּא מֶלֶךְ, אֲבָל לֹא יָדְעוּ אֵיזוֹ מֶלֶךְ הוּא: מֶלֶךְ סַכְּסוֹנִיָה, אֲשֶר מָשַל אָז בְּפוֹלִין, מֶלֶךְ צָרְפַת, אֲשֶר מָשַל עַל מוֹשְלִים רַבִּים, אוֹ אוּלַי מֶלֶךְ אַחֵר. אֲבָל בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ מְחֻיָבִים הָיוּ לִנְהוֹג בּוֹ כָבוֹד, וְהֵם לֹא חָלְקוּ לוֹ כָבוֹד. הַאִם לֹא יִנְקֹם מֵהֶם מֶלֶךְ זֶה אֶת נִקְמַת כְּבוֹדוֹ, אֲשֶר חִלֵלוּ?

אַךְ הִנֵה נִגַש אֵלָיו הַמַגִיד, מְרַמֵז לוֹ בְאֶצְבָּעוֹ, שֶיֵשֵב עַל הַסַפְסָל אֲשֶר לְיַד אֲרוֹן־הַקֹדֶש, וְהוּא עִם כָּל הַנֶאֱסָפִים גוֹמְרִים אֶת תְּפִלַת הַשַחֲרִית, כַּדָת, וְאַחַר כַּךְ בִּקֵש הַמַגִיד מֵאֵת הַזָר, שֶיִכָּנֵס אִתּוֹ אֶל חַדְרוֹ. הִסְכִּים הַזָר וְנִכְנַס, וְהַמַגִיד הוֹשִיב אוֹתוֹ בְכָבוֹד גָדוֹל עַל כִּסְאוֹ וְהוּא עָמַד לְפָנָיו, מַמָש כְּעֶבֶד לִפְנֵי הַמֶלֶךְ.

שָאַל הַזָר אֶת הַמַגִיד שְתֵּי שְאֵלוֹת: מֵאַיִן יָדַע, שֶהוּא מֶלֶךְ, וְאִם יָדַע, מַדוּעַ לֹא חָלַק לוֹ כָבוֹד תֵּכֶּף כְּשֶנִכְנָס, אַךְ קָרָא וְאֶת קְרִיאָתוֹ לֹא הִפְסִיק? וְהַמַגִיד הֵשִיב:

– וְכִי לְבַדְךָ, קִיסָר, נִכְנַסְתָּ? הֲרֵי הַשָׂר⁴ שֶלְךְ הוֹלֵךְ לְפָנֶיךָ. שָב הַזָר וְשָאָל:

– מֵאַיִן אַתָּה יוֹדֵעַ שֶאֲנִי קֵיסָר? אוּלַי מֶלֶךְ סְתָם אָנִי? עָנָה הַמַגִיד וְאָמָר:

– הֲרֵי הַשַׂר שֶלְךָ עָצוּם מִכָּל שְאָר הַשָׂרִים וְהוּא הִכְרִיעַ כַּמָה וְכַמָה שָרִים אֲחֵרִים. רְאִיתִיו וְיָדַעְתִּי, שֶאַתָּה הוּא הַקֵיסָר נַפּוֹל…

וְהַמַגִיד הִשְתַּקַע בְּמַחְשְבוֹתָיו רְגָעִים אֲחָדִים, וְאַחַר כַּךְ קָרָא: – עָצוּם וְנוֹרָא הַשָׂר שֶלְךָ, אֲבָל בְּשָעָה שֶנִכְנַסְתָּ אֵלַי עָמַדְתִּי לִפְנֵי שַׂר הַשָׂרִים, הַמֵקִים שָׂרִים, מְרוֹמְמָם וּמַשְפִּילָם וְגַם מַפִּיל אוֹתָם לַשָחַת. וְהֵרִים הַמַגִיד אֶת יָדָיו וְקָרָא בְקוֹל גָדוֹל:

– “וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'!”

קָם נַפּוֹלֵאוֹן עַל רַגְלָיו וְעָמַד לִפְנֵי הַמַגִיד וְהִתְחַנֵן:

– רַבִּי, בָּרְכֵנִי, שֶאֲנַצַח בַּמִלְחָמָה. שָמַע הַמַגִיד אֶת הַבַּקָשָה הַזֹאת וּפָנָיו אָדְמוּ כָאֵש. הִפְנָה אֶת רֹאשוֹ לְכַאן וּלְכַאן כִּמְחַפֵּש עֵצָה לָצֵאת מִן הַמֵצָר. נָבוֹךְ הָיָה.

פִּתְאֹם הֵרִים אֶת יָדָיו וְקָרָא: – יְהִי רָצוֹן שֶתַּכֶּה אֶת אוֹיְבֶךְ! – “תְּנַצַח” – לֹא אָמָר.

________________

בְכָל הָאָרֶץ נָפוֹצָה הַשְמוּעָה: חֵיל נַפּוֹלֵאוֹן הוֹדֵף מִפָּנָיו אֶת צִבְאוֹת רוּסִיָה. הִנֵהוּ הוֹלֵךְ וְכוֹבֵש, הוֹלֵךְ וּמַחֲרִיב. עָרֵי רוּסִיָה וּכְפָרֶיהָ נָשַמוּ וְחֵילָהּ נִגָף. אֶחָד מֵחֵיל נַפּוֹלֵאוֹן רוֹדֵף אֶלֶף מִצְבָא רוּסִיָה. שָמַע הַמַגִיד, קָם מִכִּסְאוֹ וְנִגַש אֶל הַחַלוֹן, הִסְתַּכֵּל וְקָרָא:

– הַךְ, הַךְ! כְּבשׁ, כְּבשׁ! רְדוֹף, רְדוֹף! הַחֲרֵב, הַחֲרֵב! שָב הַמַגִיד וְיָשַב עַל כִּסְאוֹ וּבְמַחְשְבוֹתָיו הִשְתַּקָע. אֶת רֹאשוֹ הִטָה לַאֲחוֹרָיו וְעֵינָיו לַמָרוֹם הָיוּ נְשׂוּאוֹת וּמִפִּיו הִתְמַלְטוּ מִלִים:

– אֶת הַיְהוּדִים הִכּוּ, בְּאַף וּבְחֵמָה רָדְפוּ אוֹתָם. מְדִינוֹת כָּבְשוּ אוֹתָם הָרְשָעִים, מְדִינוֹת מְלֵאוֹת יְהוּדִים, וְאֶת בָּתֵּיהֶם הֶחֱרִיבוּ, מִדִירוֹתֵיהֶם גֵרְשוּ אוֹתָם וְאֶת פַּרְנָסָתָם לָקָחוּ. כְּסָבוּרִים הָיוּ: “לֵית דִין וְלֵית דַיָן”. יֻכּוּ הֵם, יֵרָדְפוּ, יִהְיוּ בָתֵּיהֶם חֲרֵבִים וְעָרֵיהֶם נִכְבָּשוֹת.

וְשוּב קָם מִכִּסְאוֹ נִגַש אֶל הַחַלוֹן הִסְתַּכֵּל וְקָרָא:

– וְאַתָּה, הַגֵאֶה, מַה זֶה עוֹלֶה עַל לִבֶּךָ? כְּסָבוּר אַתָּה שֶהָעוֹלָם הֶפְקֵר וְתֵלֵךְ וְתִזְכֶּה בּוֹ, בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלוֹ! אֶת הָאֻמוֹת תְּבַלְבֵּל וְאֶת הַדָתוֹת תְּבַטֵל! אֱלֹהִים בַּשָמַיִם וְאַתָּה – עַל הָאָרֶץ! “עַל דְאַטֵפְתְּ אַטְפוּךְ!” הִכִּיתָ עַמִים רַבִּים, וְאַתָּה תֻכֶּה, הִפַּלְתָּ מְלָכִים רַבִּים, וְאַתָּה תִּפֹּל! – " נָפֹל תִּפֹּל!"

וְשָב הַמַגִיד אֶל כִּסְאוֹ, יָשַב עָלָיו, וּפָנָה אֶל הַחֲסִידִים הַנִצָבִים לְפָנָיו, שָׂחַק וְאָמָר: – זֶהוּ מַה שֶקָרָאתִי לְפָנָיו בְּשָעָה שֶנִכְנַס לְבֵית הַמִדְרָש; “נָפֹל תִּפֹּל” – נָפֹל.. נַפּוֹלֵאוֹן, תִּפֹּל!

______________

לֹא אָרְכוּ הַיָמִים וּשְמוּעָה אַחֲרֵי שְמוּעָה בָאָה: צִבְאוֹת נַפּוֹלֵאוֹן הֻכּוּ! נַפּוֹלֵאוֹן נָס! חֵילוֹ נָסוֹג וּבָרַח בְּבֶהָלָה.

נִתְקַיְמָה בִרְכָתוֹ שֶל הַמַגִיד: אֶת אוֹיְבוֹ הִכָּה. וְגַם נְבוּאָתוֹ נִתְקַיְמָה: נָפֹל – נַפּוֹלֵאוֹן נָפַל וּתְקוּמָה לֹא הָיְתָה לוֹ עוֹד.