רקע
עזריאל נתן פרנק
עָנְשָם שֶל מְלַגְלְגִים
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה

אַחֲרֵי שֶרַבִּי יִשְרָאֵל בֶּן רַבִּי שַבְּתַי גָדַל וְנָשָׂא אִשָה, נוֹדַע בָּעוֹלָם, שֶהוּא אִיש קָדוֹש וְגָדוֹל מְאֹד בַּתּוֹרָה, וּקְהִלַת הַיְהוּדִים שֶבָּעִיר קוֹזִינִיץ מִנְתָה אוֹתוֹ לְמַגִיד. וְנָאֶה דוֹרֵש מְאֹד הָיָה מַגִיד זֶה. הוּא לֹא תֵאֵר לִפְנֵי שוֹמְעֵי דְרָשוֹתָיו אֶת יִסוּרֵי הָרְשָעִים בְּגֵיהִנוֹם, וְאֶת תַּעֲנוּגֵי הַצַדִיקִים בְּגַן־עֵדֶן בִּכְדֵי לְהַפִּיל עֲלֵיהֶם אֵימָה מִפְּנֵי הַחֵטְא וּלְחַבֵּב עֲלֵיהֶם אֶת הַמִצְוֹת בְּהַבְטָחוֹת שֶל תַּעֲנוּגִים, אֶלָא הָיָה מוֹרֶה אֶת הַדֶרֶךְ הַטוֹבָה וְהַיְשָרָה, וְהַכּל הָיוּ רוֹאִים מֵאֲלֵיהֶם, שֶרַק דֶרֶךְ זוֹ נָאָה לָהֶם וְנָאָה לְכָל הָעוֹלָמוֹת. כְּשֶהָיָה מַזְהִיר מִפְּנֵי הָעֲבֵרוֹת, הָיוּ הַכֹּל פּוֹרְשִים מִן הָעֲבֵרוֹת מֵאֲלֵיהֶם, מִשוּם שֶרָאוּ עַיִן בְּעַיִן, שֶהָעֲבֵרוֹת רָעוֹת לָהֶם וְרָעוֹת לְכָל הָעוֹלָמוֹת. וְאוּלָם נִמְצְאוּ בָעִיר אֲנָשִים רְשָעִים, אֲשֶר מֵאֲנוּ לִשְמֹעַ אֶת דִבְרֵי תוֹרָתוֹ שֶל הַמַגִיד, וְהָיוּ מְלַגְלְגִים עָלָיו וְעַל הַנִמְשָכִים אַחֲרָיו וּפוֹרְשִים מִן הָעֲבֵרוֹת. סִפְּרוּ אֶת הַדָבָר לַמַגִיד וְהוּא שָלַח לְבַקֵש מֵהֶם, שֶיָבֹאוּ אֵלָיו. אֲבָל הֵם הֵשִיבוּ בְלִגְלוּג: – אָנוּ הָרַבִּים וְהוּא הַיָחִיד; יָבֹא הוּא אֵלֵינוּ וְיִשְמַע מִפִּינוּ אֶת דִבְרֵי תוֹרָתֵנוּ.

סִפְּרוּ אֶת דִבְרֵיהֶם לַמַגִיד וְהוּא עָנָה וְאָמַר:

– צָדְקוּ, צָדָקוּ. אֲנִי אָבֹא אֲלֵיהֶם, אֲבָל הֵם יָבֹאוּ אֵלַי גַם כֵּן.

לֹא אָרְכוּ הַיָמִים וְהַמַגִיד יָצָא אֶל הַשוּק בְּרֹאש כַּמָה וְכַמָה מֵאוֹת אִיש, וּלְקַדֵש אֶת הַלְבָנָה יָצָא. אוֹתָם הָאֲנָשִים הָרְשָעִים, אֲשֶר הָיוּ יוֹדְעִים מֵרֹאש, שֶהַמַגִיד יָצָא אָז שָמָה לְקַדֵש אֶת הַלְבָנָה, נִצְבוּ בַשוּק וְלִגְלְגוּ עָלָיו: – דְבָרֵינוּ נִתְקַיְמוּ וְלֹא דְבָרֶיךָ! אַתָּה בָאתָ אֵלֵינוּ וְאָנוּ לֹא נָבֹא אֵלֶיךָ.

לֹא הִשְגִיח בָּהֶם הַמַגִיד וְקִדֵש אֶת הַלְבָנָה כְדַרְכּוֹ: בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְקוֹל נָעִים לוֹקֵחַ לְבָבוֹת. וְהַמְלַגְלְגִים חִזְקוּ אֶת לְבָבָם וְהוֹסִיפוּ לְלַגְלֵג עָלָיו. לִגְלְגוּ עַל דִבּוּרוֹ, הִתְלַהֲבוּתוֹ, תְּנוּעוֹתָיו. קוֹל לִגְלוּגָם הִפְרִיעַ בְּעַד תְּפִלַת הֲמוֹנֵי הָאֲנָשִים, אֲשֶר בָּאוּ עִם הַמַגִיד לְקַדֵש אֶת הַלְבָנָה, אֲבָל הֵם לֹא רָצוּ לְהָקִים מְהֻמָה בְשָעָה שֶהַמַגִיד מְקַדֵש אֶת הַלְבָנָה וְנִמְנְעוּ מִלֶכֶת אֲלֵיהֶם וּלְגָרְשָם.

פִּתְאֹם נִשְתַּתְּקוּ הַמְלַגְלְגִים וְנִצְבוּ עַל עָמְדָם בְּלִי נוֹעַ. כְּסָבוּרִים הָיוּ הָאֲנָשִים, אֲשֶר הָיוּ עִם הַמַגִיד, שֶהַמְלַגְלְגִים חָזְרוּ בִתְשוּבָה, שֶקוֹלוֹ שֶל הַמַגִיד חָדַר אֶל לִבָּם וְנַעֲשׂוּ בַעֲלֵי תְשוּבָה, וְהֶחְלִיטוּ בְלִבָּם, שֶאַחֲרֵי אֲשֶר יִגְמְרוּ לְקַדֵש אֶת הַלְבָנָה, יִגְשוּ אֲלֵיהֶם, יְקָרְבוּ אוֹתָם וְיוֹלִיכוּם אֶל בֵּיתוֹ שֶל הַמַגִיד, בִּכְדֵי שֶיִשְמְעוּ מִפִּיו דִבְרֵי תוֹרָה וְיִהְיוּ לְבַעֲלֵי תְשוּבָה גְמוּרִים. הָאֲנָשִים עָשׂוּ כַאֲשֶר הֶחְלִיטוּ, אֲבָל הַמְלַגְלְגִים לֹא נָעוּ וְלֹא זָעוּ מִמְקוֹמָם וְעַל כָּל דִבְרֵי הָאֲנָשִים, אֲשֶר דִבְּרוּ אֲלֵיהֶם, לֹא הֵשִיבוּ דָבָר. כְּסָבוּרִים הָיוּ הָאֲנָשִים, שֶגַם דְבַר עֲמִידָתָם עַל מְקוֹמָם וּשְתִיקָתָם לִגְלוּג הוּא וְהִרְפּוּ מֵהֶם וְלִווּ אֶת הַמַגִיד בְּשִירָה וּבְזִמְרָה לְבֵיתוֹ.

עָבְרוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהִנֵה בְנֵי הַמְלַגְלְגִים, אֲבוֹתֵיהֶם וּנְשֵיהֵם בָּאוּ אֶל בֵּית הַמַגִיד וְהִתְחַנְנוּ לוֹ שֶיְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיִמְחַל לַמְלַגְלְגִים עָלָיו, הַנִצָבִים בַּשוּק וְאֵינָם יְכֹלִים לָנוּעַ מִמְקוֹמָם וּלְדַבֵּר דָבָר.

שָמַע הַמַגִיד וְאָמָר:

– אֲנִי אֶמְחַל? מֶה חָטָאוּ? טוֹעִים הֵם. כְּסָבוּרִים הָיוּ שֶיֵש לָהֶם עַל מַה לְלַגְלֵג וְלִגְלֵגוּ. יָבֹאוּ אֵלַי וְיִרְאוּ, שֶאֵין עַל מַה לְלַגְלֵג וְלֹא יְלַגְלְגוּ עוֹד.

– כֵּיצַד יָבֹאוּ? – שָאֲלוּ הָאֲנָשִים – הֲרֵי לָנוּעַ מִמְקוֹמָם אֵינָם יְכֹלִים?

– אִמְרוּ לָהֶם, שֶיָבֹאוּ; וְאִם יִרְצוּ, יָבֹאוּ וְיַצִיעוּ לְפָנַי אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם – אָמַר אֲלֵיהֶם הַמַגִיד.

שָמְעוּ בְנֵי הַמְלַגְלְגִים, אֲבוֹתֵיהֶם וּנְשֵיהֶם וּמִהֲרוּ לָלֶכֶת אֶל הַשוּק וְהִגִידוּ לַמְלַגְלְגִים אֶת דִבְרֵי הַמַגִיד, וּמִיַד הָלְכוּ כֻלָם כְּלֶכֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם אֶל הַמַגִיד, וְהוּא קִבֵּל אוֹתָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְעַד שֶלֹא הִסְפִּיקוּ לְהִצְטַדֵק לְפָנָיו וּלְבַקֵש מִמֶנוּ סְלִיחָתוֹ, אָמַר כְּאִלוּ לֹא קָרָה שוּם פֶּלֶא:

– בִּקַשְתִּי מִכֶּם, שֶתָּבֹאוּ אֵלָי, בִּקַשְתִּי זֶה כְבָר, וְאַתֶּם בָאתֶם, וְטוֹב אֲשֶר עֲשִׂיתֶם, כִּי בָאתֶם. מֵאָז נֶהֶפְכוּ הַמְלַגְלְגִים לִמְבָרְכִים וּמְפָאֲרִים אֶת הַמַגִיד, מַאֲמִינִים בּוֹ וּמַחֲזִיקִים בְּתוֹרָתוֹ.

___________________


המלצות קוראים
תגיות