מְסַפְּרִים, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָיָה בִּזְמַנִּים שֶׁעָבְרוּ וּבְעִתִּים וְדוֹרוֹת שֶׁחָלְפוּ בְּאֶרֶץ פָּרַס מֶלֶךְ וּשְׁמוֹ שַׁהְרִמָאן. וְהָיָה מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ אֵיתָן בְּכֹרָסָאן. הָיוּ אֶצְלוֹ מֵאָה פִלַגְשִׁים, וְלֹא חוֹנַן מֵהֶן בְּכָל יְמֵי חַיָּיו לֹא בֵן וְלֹא בַת. הִרְהֵר בְּכָךְ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, וְהָיָה מִצְטָעֵר, בַּאֲשֶׁר כְּבָר עָבְרוּ רֹב שְׁנוֹתָיו וְלֹא חוֹנַן בֵּן-זָכָר שֶׁיִּירַשׁ הַמַּלְכוּת אַחֲרָיו, כְּשֵׁם שֶׁיְּרָשָׁהּ הוּא מֵאֲבוֹתָיו וַאֲבוֹת-אֲבוֹתָיו. בָּא בְּסִבַּת זֶה לִידֵי תַּכְלִית הַיָּגוֹן וּמְגִנַּת-הַלֵּב קָשָׁה. וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים נִכְנַס אֵלָיו אֶחָד הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, עַל הַשַּׁעַר עוֹמֶדֶת נַעֲרָה עִם סוֹחֵר, שֶׁלֹּא נִרְאֲתָה יָפָה הֵימֶנָּה”. אָמַר לוֹ: “הָבֵא לְפָנַי אֶת הַסּוֹחֵר וְאֶת הַנַּעֲרָה”. הֵבִיא לְפָנָיו אֶת הַסּוֹחֵר וְאֶת הַנַּעֲרָה. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ מְצָאָהּ דּוֹמָה לָרֹמַח הָרֻדַיְנִי¹, וְהִיא עֲטוּפָה בִצְעִיף מֶשִׁי רָקוּם בְּזָהָב. גִּלָּה הַסּוֹחֵר אֶת פָּנֶיהָ וְהֵאִיר הַמָּקוֹם לְיָפְיָהּ, וְיָרְדוּ לָהּ, שִׁבְעָה קְוֻצּוֹת שֵׂעָר עַד לְשֵׁרוֹת רַגְלֶיהָ כְּזַנְבוֹת הַסּוּסִים; עֵינֶיהָ כְחֻלּוֹת-כֵּהוֹת וְעַגְבוֹתֶיהָ כְבֵדוֹת וּמָתְנֶיהָ דַקּוֹת, מַרְפֵּא לְמַחֲלַת זֶה שֶׁחָלָה, וּמְכַבָּה אֵשׁ מֵעֹז אַהֲבָה עוֹלָה, כְּמָה שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר בְּמוּבָן זֶה בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

חָשַׁקְתִּי בָהּ תַּמָּה בְיֹפִי וְהָדָר,

וְשִׁכְלְלוּלָהּ שַׁלְוַת נֶפֶשׁ וִיקָר.

לֹא אֲרֻכָּה הִיא אַף לֹא קְצָרָה,

וְאוּלָם אַדַּרְתָּהּ לְעַכּוּזָהּ צָרָה.

גִּזְרָתָהּ בֵּין הָרָחָב וּבֵין הַצָּר,

לֹא אָרוֹךְ יְגֻנֶּה וְלֹא קָצָר.

וְשֵׂעָר שֵׁרוֹת רַגְלֶיהָ עָבָר,

וְאוּלָם פָּנֶיהָ, מַרְאֶהָ תָּמִיד יִנְהָר.

הִשְׁתָּאָה הַמֶּלֶךְ לְמַרְאֶהָ וְיָפְיָהּ וְחִנָּהּ וְקוֹמָתָהּ וְחִטּוּב גֵּוָהּ וְאָמַר לַסּוֹחֵר: “זָקֵן, בְּכַמָּה הִיא נַעֲרָה זוֹ?” אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “אֲדוֹנִי, קְנִיתִיהָ בְאַלְפַּיִם דִּינָר מִן הַסּוֹחֵר שֶׁהָיְתָה שַׁיֶּכֶת לוֹ לְפָנַי. וְזֶה לִי שָׁלשׁ שָׁנִים שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ עִמָּהּ, וְהוֹצֵאתִי עָלֶיהָ עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְמָקוֹם זֶה שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר. וְאוּלָם הֲרֵי הִיא מַתָּנָה מֵאִתִּי לְךָ”. נָתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ בֶּגֶד-פְּאֵר יָקָר וְצִוָּה לְשַׁלֵּם לוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר. נָטַל אוֹתָם וְנָשַׁק אֶת יְדֵי הַמֶּלֶךְ וְהוֹדָה לוֹ עַל חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ וְהָלַךְ לוֹ. מָסַר הַמֶּלֶךְ אֶת הַנַּעֲרָה לַחַדְרָנִיּוֹת וְאָמַר לָהֶן: “טַפֵּלְנָה בְנַעֲרָה זוֹ וְשַׁפְּרוּהָ וְקַשְּׁטוּהָ וְרַפֵּדְנָה לָהּ חֶדֶר וְהַכְנֵסְנָה אוֹתָהּ לְתוֹכוֹ”. וְצִוָּה עַל שׁוֹמְרַי סִפּוֹ לְהַעֲבִיר אֵלֶיהָ כָּל מַה שֶׁהִיא זְקוּקָה לוֹ. וְהָיְתָה הַמַּמְלָכָה שֶׁהָיָה שׁוֹלֵט עָלֶיהָ עַל שְׂפַת-הַיָּם, וְהָיְתָה עִירוֹ מְכֻנָּה בְּשֵׁם הָעִיר הַלְּבָנָה. הִכְנִיסוּ אֶת הַנַּעֲרָה לְתוֹךְ חֶדֶר, וְהָיוּ לוֹ לְאוֹתוֹ חֶדֶר חַלּוֹנוֹת הַנִּשְׁקָפִים עַל הַיָּם.

הִרְגִישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וְתִשְׁעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל הַמֶּלֶךְ אֶת הַנַּעֲרָה מְסָרָהּ לַחַדְרָנִיּוֹת וְאָמַר לָהֶן: “טַפֵּלְנָה בְנַעֲרָה זוּ וְשַׁפְּרוּהָ וְהַכְנִיסוּ אוֹתָהּ לְתוֹךְ חֶדֶר”, וְצִוָּה עַל שׁוֹמְרֵי-סִפּוֹ לְהַעֲבִיר אֵלֶיהָ כָּל מַה שֶּׁהִיא זְקוּקָה לוֹ, וּלְהַכְנִיסָהּ לְחֶדֶר שֶׁחַלּוֹנוֹתָיו נִשְׁקָפִים אֶל הַיָּם, וְלִנְעֹל מֵאַחֲרֶיהָ אֶת כָּל הַדְּלָתוֹת. אַחַר כָּךְ נִכְנַס הַמֶּלֶךְ אֶל הַנַּעֲרָה. וְאוּלָם הִיא לֹא קָמָה לִקְרָאתוֹ וְלֹא שָׂמָה לִבָּהּ אֵלָיו. אָמַר הַמֶּלֶךְ בְּלִבּוֹ: “דּוֹמֶה הַדָּבָר כְּאִלּוּ הָיְתָה אֵצֶל בְּנֵי אָדָם שֶׁלֹּא לִמְּדוּהָ נִמּוּס”. פָּנָה הַמֶּלֶךְ אֵלֶיהָ וְרָאָה אוֹתָהּ מְצֻיָּנָה בְיֹפִי וָחֵן וְקוֹמָה וְחִטּוּב הַגֵּו, וּפָנֶיהָ כְּאִלּוּ הֵם אַגַּן הַסַּהַר בְּמִלּוּאוֹ אוֹ הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּאִירָה בַּשָּׁמַיִם הַצַּחִים. הִשְׁתָּאָה לְיָפְיָהּ וְחִנָּהּ וְקוֹמָתָהּ וְחִטּוּב גֵוָהּ, וְשִׁבַּח אֶת הָאֱלֹהִים הַבּוֹרֵא יְרוֹמַם עֻזּוֹ. נִגַּשׁ אֶל הַנַּעֲרָה וְיָשַׁב לְצִדָּהּ וְאִמְּצָהּ אֶל חָזֵהוּ, וּמְשָׁכָהּ אֵלָיו עַל בִּרְכָּיו וּמָצָה אֶת טַל שִׂפְתוֹתֶיהָ הַמָּתוֹק מִדְּבַשׁ. צִוָּה לְהָבִיא אֶת הַשֻׁלְחָנוֹת עִם הַמֻּבְחָרִים שֶׁבַּמַּטְעַמִּים מִכָּל הַמִּינִים. אָכַל הַמֶּלֶךְ וְהֶאֱכִילָהּ עַד שֶׁשָּׂבְעָה. וְאוּלָם לֹא דִבְּרָה אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת. הָיָה הַמֶּלֶךְ מְשׂוֹחֵחַ אוֹתָהּ וְשׁוֹאֲלָהּ לִשְׁמָהּ, וְהִיא שׁוֹתֶקֶת וְאֵינָהּ הוֹגָה גַם מִלָּה אַחַת מִפִּיהָ וְאֵינָהּ עוֹנָה אוֹתוֹ דָבָר, וְנִשְׁאֶרֶת מֻרְכֶּנֶת בְּרֹאשָׁהּ לָאָרֶץ. וְהָיָה שׁוֹמֵר עָלֶיהָ מִפְּנֵי זַעַף הַמֶּלֶךְ יָפְיָהּ וְחִנָּהּ הַמֻּפְלָגִים וְהַגִּנְדּוּר שֶׁהָיָה לָהּ. אָמַר הַמֶּלֶךְ בְּלִבּוֹ: “יִשְׁתַּבַּח הָאֱלֹהִים בּוֹרֵא נַעֲרָה זוֹ. מַה מַּקְסִימָה הִיא, אֶלָּא שֶׁאֵינָהּ מְדַבֶּרֶת. וְאוּלָם הַשְּׁלֵמוּת רַק לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה הִיא”. שָׁאַל הַמֶּלֶךְ אֶת הַשְּׁפָחוֹת: “כְּלוּם דִבְּרָה?” אָמְרוּ לוֹ: “מֵעֵת בּוֹאָהּ עַד שָׁעָה זוֹ לֹא דִבְּרָה אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת וְלֹא שְׁמַעֲנוּהָ מְדַבֶּרֶת”. הֵבִיא לְפָנָיו הַמֶּלֶךְ אֲחָדוֹת מִן הַנְּעָרוֹת וְהַפִּלַגְשִׁים וְצִוָּה אוֹתָן לְזַמֵּר לְפָנֶיהָ וּלְהֵיטִיב לִבָּן עִמָּהּ, אֶפְשָׁר תְּדַבֵּר. נִגְּנוּ הַנְּעָרוֹת וְהַפִּלַגְשִׁים לְפָנֶיהָ בְּכָל כְּלֵי הַנְּגִינָה וְהַשִּׁיר וְזוּלַת זֶה, עַד אֲשֶׁר נִמְלְאוּ גִּיל כָּל הַנִּמְצָאִים בַּמְּסִבָּה, אַךְ הַנַּעֲרָה מִסְתַּכֶּלֶת בָּהֶן, שׁוֹתֶקֶת וְאֵינָהּ צוֹחֶקֶת וְאֵינָהּ מְדַבֶּרֶת. הָיָה צַר לְלִבּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וּפִטֵּר מִלְּפָנָיו אֶת הַנְּעָרוֹת וְנִשְׁאַר יְחִידִי עִם אוֹתָהּ נַעֲרָה. פָּשַׁט אֶת בְּגָדָיו וּפָשַׁט אֶת בְּגָדֶיהָ בְיָדָיו, וְסָכָה בְגוּפָהּ וּמָצָא אוֹתוֹ כְּעֶשֶׁת כֶּסֶף. אָהַב אוֹתָהּ אַהֲבָה עֲצוּמָה וְהִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ. וּכְשֶׁמָּצָא אוֹתָהּ בְּתוּלָה תְמִימָה, שָׂמַח עַד מְאֹד וְאָמַר בְּלִבּוֹ: חֵי-אֱלֹהִים אַךְ פִּלְאִי הוּא שֶׁנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה שֶׁכְּמוֹתָהּ הָיְתָה זְמַן כֹּה רַב אֵצֶל הַסּוֹחֲרִים וְנִשְׁאֲרָה בְתוּלָה תְמִימָה". נָטָה לִבּוֹ אֵלֶיהָ כֻּלּוֹ וְלֹא שָׁעָה אֶל זוּלָתָהּ וּפָרַשׁ מִכָּל שְׁגָלָיו וּפִלַגְשָׁיו וְשָׁהָה עִמָּהּ שָׁנָה תְמִימָה כְּאִלּוּ הָיְתָה יוֹם אֶחָד. וְהִיא אֵינָהּ מְדַבֶּרֶת. אָמַר לָהּ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, כְּשֶׁנִּתּוֹסְפוּ אַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ וְחִשְׁקוֹ בָּהּ: “הוֹי עֶרְגַּת הַנְּפָשׁוֹת, הִנֵּה אַהֲבָתִי אֵלַיִךְ עֲצוּמָה, וּכְבָר פָּרַשְׁתִּי בִגְלָלֵךְ מִכָּל הַנְּעָרוֹת, וְהַפִּלַגְשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַשְּׁגָלִים, וְשַׂמְתִּיךְ מְנַת חֶלְקִי בָעוֹלָם, וְהֶאֱרַכְתִּי רוּחִי שָׁנָה תְמִימָה. וַהֲרֵי אֲנִי שׁוֹאֵל מֵאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁיַּעֲשֶׂה חֶסֶד עִמָּדִי וִירַכֵּך אֶת לִבֵּךְ אֵלַי שֶׁתְּדַבְּרִי אֵלַי. וְאִם אִלֶּמֶת אַתְּ, הוֹדִיעִי אוֹתִי בְרֶמֶז כְּדֵי שֶׁאַכְרִית תִּקְוָתִי מִדַּבְּרֵךְ. וּמַעְתִּיר אֲנִי לֵאלֹהִים יִשְׁתַּבַּח שֶׁיְּחוֹנֵן אוֹתִי מִמֵּךְ בֵּן זָכָר אֲשֶׁר יִירַשׁ מַלְכוּתִי אַחֲרַי, שֶׁיָּחִיד וּבוֹדֵד אָנִי, אֵין לִי מִי שֶׁיִּירַשׁ אוֹתִי, וּכְבָר זָקַנְתִּי בָּאתִי בַיָּמִים. וְאִם אוֹהֶבֶת אַתְּ אוֹתִי, נָא הָשִׁיבִי לִי תְשׁוּבָה, בְּשֵׁם אֱלֹהִים”.

הִרְכִּינָה הַנַּעֲרָה רֹאשָׁהּ לָאָרֶץ מְהַרְהֶרֶת. אַחַר-כָּךְ הֵרִימָה רֹאשָׁהּ וְחִיְּכָה בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, עַד שֶׁנִּדְמָה לוֹ לַמֶּלֶךְ שֶׁבָּרָק מִלֵּא אֶת הַחֶדֶר, וְאָמְרָה: “הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר וְהָאַרְיֵה לְכֹחַ כַּבִּיר, כְּבָר נֶעְתַּר הָאֱלֹהִים לִתְפִלָּתְךָ, וַאֲנִי הָרָה לְךָ, וּכְבָר מָלְאוּ יָמַי לָלֶדֶת. וְאוּלָם אֵין אֲנִי יוֹדַעַת, אִם זָכָר הוּא הַעֻבָּר אוֹ נְקֵבָה. וְאִלּוּלֵא שֶׁהָרִיתִי לְךָ לֹא הָיִיתִי מְדַבֶּרֶת אֵלֶיךָ אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבָרֶיהָ, נָהֲרוּ פָנָיו מִשִּׂמְחָה וּמֵרֹחַב-לֵבָב וּנְשָׁקָה עַל רֹאשָׁהּ וְאֶת שְׁתֵּי יָדֶיהָ בְּעֹז שִׂמְחָתוֹ וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר אָצַל חַסְדוֹ לִי בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּי מֵאִתּוֹ; הָרִאשׁוֹן זֶה שֶׁאַתְּ מְדַבֶּרֶת וְהַשֵּׁנִי זֶה שֶׁהוֹדַעְתְּ לִי עַל דְּבַר הֶרְיוֹנֵךְ מִמֶּנִּי”. קָם הַמֶּלֶךְ מֵאֶצְלָהּ וְיָצָא וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ כְּשֶׁלִּבּוֹ רָחַב עַד לִמְאֹד, וְצִוָּה עַל הַמִּשְׁנֶה שֶׁיּוֹצִיא לָעֲנִיִּים וְלָאֶבְיוֹנִים וְלָאַלְמָנוֹת וּלְזוּלָתָם מֵאָה אֶלֶף דִּינָרִים, תּוֹדָה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה וּצְדָקָה לִשְׁמוֹ. עָשָׂה הַמִּשְׁנֶה מַה שֶּׁצִוָּה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ. אַחַר-כָּךְ נִכְנַס הַמֶּלֶךְ אֶל הַנַּעֲרָה וְיָשַׁב אֶצְלָהּ וְחִבְּקָהּ וְאִמְּצָהּ אֶל לִבּוֹ וְאָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי וּמוֹשֶׁלֶת-רוּחִי, מִשּׁוּם מַה שְּׁתִיקָה זוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהָיִית אֶצְלִי שָׁנָה תְמִימָה לַיְלָה וָיוֹם, קָמָה וְשׁוֹכֶבֶת? וּמִשּׁוּם מַה לֹּא דִבַּרְתְּ אֵלַי אֶלָּא בְיוֹם זֶה. מַה סִבַּת שְׁתִיקָתֵךְ?” אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “שְׁמַע, מֶלֶךְ הַדּוֹר, וְדַע שֶׁאֲנִי מִסְכֵּנָה וְנָכְרִיָּה שְׁבוּרַת-הַלֵּב, נִפְרֶדֶת מֵאִמִּי וּמִמִּשְׁפַּחְתִּי וּמֵאָחִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבָרֶיהָ הֵבִין לְחֶפְצָהּ וְאָמַר לָהּ: “אוּלָם בַּאֲשֶׁר לְזֶה שֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת: ‘מִסְכֵּנָה’, הֲרֵי אֵין כָּל מָקוֹם לְדִבּוּר זֶה, שֶׁכֵּן כָּל מַלְכוּתִי וְכָל אֲשֶׁר לִי עוֹמֵד לְשֵׁרוּתֵךְ, וְאַף אֲנִי עַבְדֵּךְ אֲנִי. אַךְ בַּאֲשֶׁר לְזֶה שֶׁאָמַרְתְּ: ‘רְחוֹקָה אֲנִי מֵאִמִּי וּמֵאָחִי וּמִבְּנֵי-מִשְׁפַּחְתִּי’, הוֹדִיעִינִי נָא בְּאֵיזֶה מָקוֹם הֵם וְאֶשְׁלַח אֲלֵיהֶם וְאָבִיא אוֹתָם אֶצְלֵךְ”. אָמְרָה לוֹ: “הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שְׁמִי גֻּ’לָּנָאר בַּת-הַיָּם; וְהָיָה אָבִי מִמַּלְכֵי הַיָּם וּמֵת, וְעָזַב לָנוּ אַחֲרָיו אֶת הַמְּלוּכָה, וּבְעוֹד אֲנַחְנוּ בָהּ, כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר עָלֵינוּ מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי הַיָּם וְנָטַל הַמַּלְכוּת מִיָּדֵנוּ. וְלִי אָח, צָאלִח שְׁמוֹ, וְאִמִּי מִנְּשֵׁי הַיָּם. פָּרַץ סִכְסוּךְ בֵּינִי וּבֵין אָחִי וְנִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאֲנִי מְטִילָה עַצְמִי אֵצֶל אָדָם מֵאַנְשֵׁי הַיַּבָּשָׁה. יָצָאתִי מִן הַיָּם וְיָשַׁבְתִּי עַל שְׂפַת אִי לְאוֹר הַיָּרֵחַ. עָבַר עַל פָּנַי אִישׁ וּלְקָחַנִי וְהוֹבִיל אוֹתִי לְבֵיתוֹ. בִּקֵּשׁ לְפַתּוֹת אוֹתִי וְהִכִּיתִיו עַל רֹאשׁוֹ, עַד שֶׁכִּמְעַט מֵת. יָצָא וּמָכַר אוֹתִי לְאָדָם זֶה שֶׁלָּקַחְתָּ אוֹתִי מִמֶּנּוּ, וְהוּא אָדָם כָּשֵׁר עַד מְאֹד, שׁוֹמֵר דָּת וְנֶאֱמָן וּבַעַל נִמּוּסִים. וְאִלּוּלֵא שֶׁאָהַב אוֹתִי לִבְּךָ וּבִכַּרְתַּנִי עַל כָּל פִּלַגְשֶׁיךָ, לֹא הָיִיתִי יוֹשֵׁב אֶצְלְךָ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, וְהָיִיתִי מְטִילָה עַצְמִי לַיָּם מֵחַלּוֹן זֶה וְהוֹלֶכֶת אֶל אִמִּי וַעֲדָתִי. וּמֵעַכְשָׁיו אֲנִי בוֹשָׁה לָלֶכֶת אֲלֵיהֶם כְּשֶׁאֲנִי הָרָה, שֶׁמָּא יַחְשְׁבוּ עָלַי רָעָה וְלֹא יַאֲמִינוּ לִי וַאֲפִלּוּ אִם אֲנִי נִשְׁבַּעַת לָהֶם, כְּשֶׁאֲנִי מְסַפֶּרֶת לָהֶם שֶׁמֶּלֶךְ הוּא שֶׁקָּנַנִי בְמָמוֹנוֹ וְשָׂמַנִי חֶלְקוֹ בָעוֹלָם וְהִפְלַנִי עַל נָשָׁיו וְעַל כָּל אֲשֶׁר הִשִּׂיגָה יָדוֹ. וְזֶהוּ סִפּוּרִי, וְשָׁלוֹם”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שגֻּ’לָּנָאר בַּת-הַיָּם, סִפְּרָה לַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁשָּׁאַל אוֹתָהּ, אֶת סִפּוּרָהּ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרֶיהָ הוֹדָה לָהּ וּנְשָׁקָהּ בֵּין שְׁתֵּי עֵינֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי וְאוֹר עֵינַי, אֲנִי אֵין בִּי כֹחַ לִפְרשׁ מִמֵּךְ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת וְאִם אַתְּ עוֹזֶבֶת אוֹתִי אֲנִי מֵת מִיָּד. וְכֵיצַד יֵשׁ לְסַדֵּר הַדָּבָר?” אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, כְּבָר קָרְבָה עֵת לִדְתִּי, וְאֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא לְהָבִיא אֶת מִשְׁפַּחְתִּי שֶׁיְּחַלְּצוּ אוֹתִי, שֶׁכֵּן אֵין נְשֵׁי הַיַּבָּשָׁה יוֹדְעוֹת הַדֶּרֶךְ לְיַלֵּד אֶת בְּנוֹת הַיָּם, וּבְנוֹת-הַיָּם אֵין הֵן יוֹדְעוֹת הַדֶּרֶךְ לְיַלֵּד בְּנוֹת-הַיַּבָּשָׁה. וּכְשֶׁיָּבוֹאוּ בְנֵי-מִשְׁפַּחְתִּי, אֶתְפַּיֵּס אִתָּם וְיִתְפַּיְּסוּ עִמִּי”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד זֶה הֵם מְהַלְּכִים בַּיָּם וְאֵינָם מִתְרַטְּבִים?” אָמְרָה לוֹ: “מְהַלְּכִים אָנוּ בַיָּם כְּדֶרֶךְ שֶׁאַתֶּם מְהַלְּכִים בַּיַּבָּשָׁה בְּבִרְכַּת הַשֵּׁמוֹת הַחֲקוּקִים בְּטַבַּעַת חוֹתָמוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶן-דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. וְאוּלָם, הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ בְנֵי-מִשְׁפַּחְתִּי וְאַחַי, אֲנִי מוֹדִיעָה אוֹתָם שֶׁקָּנִיתָ אוֹתִי בְמָמוֹנְךָ וְעָשִׂיתָ עִמִּי הַיָּפֶה וְהַטּוֹב, וְצָרִיךְ שֶׁתְּאַשֵּׁר אֶת דְּבָרַי לִפְנֵיהֶם, וּכְשֶׁיִּרְאוּ מַצָּבְךָ יֵדְעוּ שֶׁמֶּלֶךְ בֶּן-מֶלֶךְ אַתָּה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “גְּבִרְתִּי, עֲשִׂי לְפִי רְאוֹת עֵינַיִךְ וּכְחֶפְצֵךְ, שֶׁאֲנִי מְצַיֵּת לָךְ בְּכָל אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי”. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “דַּע, מֶלֶךְ הַדּוֹר, שֶׁאָנוּ מְהַלְּכִים בַּיָּם כְּשֶׁעֵינֵינוּ פְתוּחוֹת וְרוֹאִים כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ וְרוֹאִים אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים וְאֶת הַשָּׁמַיִם כְּאִלּוּ הָיִינוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְאֵין זֶה מַזִּיק לָנוּ. וְדַע אַף זֹאת שֶׁכָּל מַה שֶּׁבַּיַּבָּשָׁה מְעַט הוּא מְאֹד בְּיַחַס לְמַה שֶׁנִּמְצָא בַיָּם”. הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ עַל דְּבָרֶיהָ. אַחַר-כָּךְ הוֹצִיאָה הַנַּעֲרָה מִתּוֹךְ כְּתֵפָהּ שְׁנֵי כְפִיסִים שֶׁל הָעֵץ הַקּוֹמּוֹרִינִי² וְנָטְלָה מֵהֶם קֵיסָם וְהִצִּיתָה אֵשׁ וְהִשְׁלִיכָה אוֹתוֹ קֵיסָם בְּתוֹכָהּ. וְצִפְצְפָה צִפְצוּף עָצוּם וְהִתְחִילָה מְדַבֶּרֶת דְּבָרִים שֶׁאֵין אָדָם מֵבִין אוֹתָם. עָלָה עָשָׁן רַב, וְהַמֶּלֶךְ רוֹאֶה. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: “אֲדוֹנִי, קוּם וְהִתְחַבֵּא בְחֶדֶר, כְּדֵי שֶׁאַרְאֶה לְךָ אֶת אָחִי וְאֶת אִמִּי וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתִּי, כְּשֶׁהֵם אֵינָם רוֹאִים אוֹתְךָ, שֶׁכֵּן רְצוֹנִי לַהֲבִיאָם. וְתִרְאֶה בְמָקוֹם זֶה בְּשָׁעָה זוֹ פֶּלֶא, וְתִשְׁתָּאֶה לְמַה שֶּׁבָּרָא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מִן הַמַּרְאוֹת הַשּׁוֹנִים וְהַצּוּרוֹת הַמֻּפְלָאוֹת”. קָם הַמֶּלֶךְ תֵּכֶף וּמִיָּד וְנִכְנַס לְתוֹךְ חֶדֶר, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל לְמַה שֶׁהִיא עוֹשָׂה. הָיְתָה מַקְטִירָה קְטֹרֶת וְלוֹחֶשֶׁת לְחָשִׁים עַד שֶׁהֶעֱלָה הַיָּם קֶצֶף וְגָעַשׁ וְעָלָה מִתּוֹכוֹ עֶלֶם יְפֵה-הַצּוּרָה וּמַזְהִיר בְּמַרְאֵהוּ כְּאִלּוּ הוּא אַגַּן הַסַּהַר בְּמִלּוּאוֹ. כַּפֶּרַח מִצְחוֹ וְאָדֹם לֶחְיוֹ וְשִׁנָּיו דַּר וְכָל אֶבֶן-יְקָר, וְהוּא הַדּוֹמֶה יוֹתֵר בְּכָל הַפַּרְצוּפִים לַאֲחוֹתוֹ. וְעָלָיו נֶאֶמְרוּ בַשִּׁיר שְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אַגַּן-הַסַּהַר בְּכָל חֹדֶשׁ רַק פַּעַם יִשְׁלַם,

אַךְ יְפִי פָנֶיךָ כָּל יוֹם שָׁלֵם וָתָם.

וּמְגוּרָיו רַק בְּלֵב הַמַּזָּל הָאֶחָד,

וּלְךָ מָעוֹן כָּל הַלְּבָבוֹת יָחַד.

אַחַר-כָּךְ יָצְאָה מִן הַיָּם זְקֵנָה לִבְנַת-שֵׂעָר וְעִמָּהּ חָמֵשׁ בָּנוֹת, כְּאִלּוּ הָיוּ בַשָּׁמַיִם לְבָנוֹת, וְדִמְיוֹן לָהֶן עִם הָעַלְמָה גֻּ’לָּנָאר שְׁמָהּ. רָאָה הַמֶּלֶךְ אֶת הָעֶלֶם וְאֶת הַזְּקֵנָה וְאֶת הַנְּעָרוֹת מְהַלְּכוֹת עַל פְּנֵי הַמַּיִם עַד שֶׁבָּאוּ אֶל הַנַּעֲרָה. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֶל הַחַלּוֹן וְרָאֲתָה אוֹתָם גֻּ’לָּנָאר, קָמָה לִקְרָאתָם וְקִדְּמָה אֶת פְּנֵיהֶם בְּשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן. וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתָהּ הִכִּירוּהָ וְנִכְנְסוּ אֶצְלָהּ וְחִבְּקוּהָ וּבָכוּ בְכִי רַב. אָמְרוּ לָהּ: “גֻ’לָּנָאר, כֵּיצַד זֶה עָזַבְתְּ אוֹתָנוּ אַרְבַּע שָׁנִים מִבְּלִי שֶׁנֵּדַע אֶת הַמָּקוֹם שֶׁאַתְּ בּוֹ? הֲרֵי צַר הָיָה לָנוּ הָעוֹלָם מִצָּרַת פֵּרוּדֵךְ וְלֹא עָרְבוּ לָנוּ לֹא מַאֲכָל וְלֹא מַשְׁקֶה גַם יוֹם אֶחָד. וְהָיִינוּ בוֹכִים לַיְלָה וָיוֹם מֵעָצְמַת גַּעְגּוּעֵינוּ עָלַיִךְ” הָיְתָה הַנַּעֲרָה מְנַשֶּׁקֶת יַד הָעֶלֶם אָחִיהָ וְיַד אִמָּהּ, וְכָזֹאת שֶׁל בְּנוֹת דּוֹדָהּ. יָשְׁבוּ אֶצְלָהּ שָׁעָה אַחַת כְּשֶׁהֵם שׁוֹאֲלִים אוֹתָהּ לְמַצָּבָהּ, וּמַה שֶּׁאֵרַע לָהּ וְעַל דְּבַר מַה שֶּׁהִיא שְׁרוּיָה בוֹ". אָמְרָה לָהֶם: “דְּעוּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעָזַבְתִּי אֶתְכֶם וְיָצָאתִי מִן הַיָּם יָשַׁבְתִּי עַל שְׂפַת אִי. נְטָלַנִי אָדָם וּמָכַר אוֹתִי לְאִישׁ סוֹחֵר, וֶהֱבִיאַנִי הַסּוֹחֵר לִמְדִינָה זוֹ וּמְכָרַנִי לְמַלְכָּהּ בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר. טִפֵּל בִּי וְעָזַב אֶת כָּל פִּלַגְשָׁיו וְנָשָׁיו וּשְׁגָלָיו בִּגְלָלִי, וְהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִהְיוֹתוֹ עָסוּק בִּי, מִכָּל מַה שֶּׁאֶצְלוֹ וּמִכָּל מַה שֶּׁבִּמְדִינָתוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע אָחִיהָ אֶת דְּבָרֶיהָ אָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁקִּבֵּץ פְּזוּרֵנוּ. וְאוּלָם, אֲחוֹתִי, חֶפְצִי הוּא שֶׁתָּקוּמִי וְתֵלְכִי אִתָּנוּ לְאַרְצֵנוּ וּמִשְׁפַּחְתֵּנוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי אָחִיהָ, וְקָצְרָה יָדוֹ מִלְּעַכְּבָהּ לַמְרוֹת מַה שֶּׁהָיָה לָהוּט בְּאַהֲבָתָהּ, נַעֲשָׂה נָבוֹךְ מְאֹד מִפַּחַד פְּרִידָתָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַנַּעֲרָה, הִנֵּה כְשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דִּבְרֵי אָחִיהָ אָמְרָה לוֹ: "אָחִי, הָאִישׁ שֶׁקָּנָה אוֹתִי הוּא מַלְכָּהּ שֶׁל אֶרֶץ זוֹ, וְהוּא מֶלֶךְ אַדִּיר וְאָדָם נָבוֹן, נָדִיב מְאֹד, בְּתַכְלִית הַנְּדִיבוּת וְכִבֵּד אוֹתִי, וְהוּא בַעַל נִמּוּסִים יָפִים וְהוֹן רַב, וְאֵין לוֹ וָלָד לֹא זָכָר וְלֹא נְקֵבָה, וּכְבָר הֵיטִיב עִמִּי וְעָשָׂה אִתִּי כָּל טוֹב, וּמִיּוֹם שֶׁבָּאתִי אֵלָיו עַד עַכְשָׁו לֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו מִלָּה רָעָה שֶׁתַּמְרֶה אֶת רוּחִי, וְלֹא פָסַק מִנְּהֹג בִּי רַכּוֹת, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה כְלוּם שֶׁלֹּא בַעֲצָתִי, וַאֲנִי אֶצְלוֹ בַטּוֹב שֶׁבַּמַּצָּבִים וּבִשְׁלֵמוּת הַנֹּעַם. וְאַף גַּם זֹאת שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי עוֹזֶבֶת אוֹתוֹ הוּא מֵת, שֶׁלֹּא יוּכַל לָשֵׂאת אֶת פֵּרוּדִי לְעוֹלָם אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. וְגַם אֲנִי כְמוֹתוֹ מֵתָה מֵעֹז אַהֲבָתִי אוֹתוֹ בִּגְלַל שֶׁפַע הֲטָבָתוֹ עִמִּי בְּמֶשֶׁךְ זְמַן שְׁהוּתִי אֶצְלוֹ. וְאִלּוּ גַם הָיָה אָבִי חַי לֹא הָיָה לִי מָקוֹם אֶצְלוֹ כִּמְקוֹמִי אֵצֶל מֶלֶך אַדִּיר וְרוּם הַמַּעֲלָה הַזֶּה. וּכְבָר רְאִיתֶם אוֹתִי הָרָה לוֹ. וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁשָּׂמַנִי בַת מֶלֶךְ הַיָּם וְהִשִּׂיאַנִי לָאַדִּיר בְּמַלְכֵי הַיַּבָּשָׁה. אָכֵן לֹא עֲזָבַנִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶלָּא הִשְׁפִּיעַ עָלַי טוֹבָה עַל טוֹבָה…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְאֶחָד אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁגֻּ’לָּנָאר בַּת הַיָּם, סִפְּרָה לְאָחִיהָ אֶת כָּל הַסִּפּוּר וְחָתְמָה אֶת סִפּוּרָה בְּאָמְרָהּ: “אָכֵן לֹא עֲזָבַנִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְהִשְׁפִּיעַ עָלַי טוֹבָה עַל טוֹבָה”. וְשׁוֹאֶלֶת אֲנִי מֵאֵת הָאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁיְּחוֹנֵן אוֹתִי בֶן-זָכָר, שֶׁיְּהֵא יוֹרֵשׁ לְמֶלֶך אַדִּיר זֶה". כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אָחִיהָ וּבְנוֹת-דּוֹדָהּ אֶת-דְּבָרֶיהָ, נָחָה דַעְתָּם מִדְּבָרִים אֵלֶּה, וְאָמְרוּ לָהּ: “גֻּ’לָּנָאר, אַתְּ יוֹדַעַת אֶת עֶרְכֵּךְ אֶצְלֵנוּ וּמַכִּירָה אֶת אַהֲבָתֵנוּ אוֹתָךְ, וּבָרוּר הוּא לָךְ כִּי אַתְּ הַיְּקָרָה בְּכָל הָאָדָם יַחְדָּו עָלֵינוּ, וְיוֹדַעַת נֶאֱמָנָה שֶׁחֶפְצֵנוּ הוּא שַׁלְוָה לָךְ בְּלִי עָמָל וִיגִיעָה, וְאִם אֵין אַתְּ בְּשַׁלְוָה, קוּמִי וּבוֹאִי אִתָּנוּ אֶל אַרְצֵנוּ וּמִשְׁפַּחְתֵּנוּ. וְאִם בְּשַׁלְוָה אַתְּ כָּאן, בִּיקָר וְשִׂמְחָה, הֲרֵי יְהִי כִרְצוֹנֵךְ וְחֶפְצֵךְ, שֶׁאֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁים אֶלָּא שַׁלְוָה לָךְ בְּכָל אֹפֶן”. אָמְרָה גֻּ’לָּנָאר: “אֲנִי בְתַכְלִית הַשַּׁלְוָה וְהַהֲנָאָה וְהַיְקָר וְהַטּוּב”. כְּשֶׁשָּׁמַע מִפִּיהָ דְּבָרִים אֵלֶּה שָׂמַח וְרָגַע לִבּוֹ וְהוֹדָה לָהּ עַל-כָּךְ וְהוֹסִיף עוֹד אַהֲבָה עַל אַהֲבָתוֹ לָהּ וְנִכְנְסָה אַהֲבָתָהּ לְתוֹךְ חַדְרֵי לִבּוֹ, וְהִכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ כְּשֵׁם שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ וְשֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת לָשֶׁבֶת אֶצְלוֹ שֶׁתִּרְאֶה אֶת בְּנוֹ. אַחַר-כָּךְ צִוְּתָה הַנַּעֲרָה, הַיְנוּ גֻ’לָּנָאר בַּת-הַיָּם, אֶת נַעֲרוֹתֶיהָ לְהַגִּישׁ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת וְאֶת הַמַּאֲכָל מִכָּל הַמִּינִים. וְהָיְתָה גֻ’לָּנָאר הִיא עַצְמָה שֶׁהֵכִינָה אֶת הָאֹכֶל בַּמִּטְבָּח. הִגִּישׁוּ לָהֶם הַנְּעָרוֹת אֶת הַמַּאֲכָל וְאֶת הַמְּתִיקוֹת וְאֶת הַפֵּרוֹת, וְאָכְלוּ הִיא וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ. אַחַר-כָּךְ אָמְרוּ לָהּ: “גֻּ’לָּנָאר, הֲרֵי בַעֲלֵךְ אָדָם זָר וְנִכְנַסְנוּ לְבֵיתוֹ בְּלִי רְשׁוּת מִמֶּנּוּ, וְאֵינוֹ מַכִּיר אוֹתָנוּ, וְאַתְּ הִלַּלְתְּ בְּפָנֵינוּ אֶת חַסְדּוֹ וְאַף הֵבֵאת לָנוּ מִצֵּידוֹ וְאָכַלְנוּ מִבְּלִי שֶׁנִּפָּגֵשׁ אִתּוֹ וּמִבְּלִי שֶׁנִּרְאֶה אוֹתוֹ וְיִרְאֶה אוֹתָנוּ. וְלֹא הוֹפִיעַ לְפָנֵינוּ וְלֹא אָכַל אִתָּנוּ, שֶׁיִּהְיֶה בֵינֵינוּ וּבֵינוֹ בְּרִית לֶחֶם וָמֶלַח”. נִמְנְעוּ כֻלָּם מִלֶּאֱכֹל וְכָעֲסוּ עָלֶיהָ עַד שֶׁהָיְתָה אֵשׁ יוֹצֵאת מִפִּיּוֹתֵיהֶם כַּאֲבוּקוֹת. כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ כָּךְ פָּרְחָה דַעְתּוֹ וְיָצְאָה מֵעֹצֶם הַפַּחַד מִפְּנֵיהֶם. קָמָה גֻ’לָּנָאר אֲלֵיהֶם וְהֵנִיחָה אֶת דַּעְתָּם, וְהָלְכָה עַד שֶׁנִּכְנְסָה לַחֶדֶר שֶׁהַמֶּלֶךְ, אֲדוֹנָהּ, בּוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם שָׁמַעְתָּ אֶת אֲשֶׁר הִלַּלְתִּי וְשִׁבַּחְתִּי אוֹתְךָ לִפְנֵי בְנֵי-מִשְׁפַּחְתִּי, וְשָׁמַעְתָּ מַה שֶּׁאָמְרוּ שֶׁהֵם מְבַקְּשִׁים לְקַחְתֵּנִי אִתָּם אֶל מִשְׁפַּחְתֵּנוּ וְאַרְצֵנוּ?” אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “שָׁמַעְתִּי וְרָאִיתִי; יִגְמְלֵךְ אֱלֹהִים כָּל טוֹב בַּעֲבוּרֵנוּ, לֹא נוֹדְעָה לִי מִדַּת אַהֲבָתֵךְ אֵלַי אֶלָּא בְשָׁעָה מְבֹרָכָה זוֹ. וְאֵינֶנִּי מְפַקְפֵּק בְּאַהֲבָתֵךְ אֵלַי”. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם אֵין גְּמוּל הַטּוֹבָה אֶלָּא בְטוֹבָה? וַהֲרֵי הֵיטַבְתָּ עִמִּי, וְנָהַגְתָּ אִתִּי נְדִיבוּת בַּחֲסָדֶיךָ הַנַּעֲלִים, וַאֲנִי רוֹאָה³ אוֹתְךָ אוֹהֵב אוֹתִי תַּכְלִית הָאַהֲבָה וְעָשִׂיתָ עִמִּי כָּל טוֹב וְהִפְלֵיתָ אוֹתִי עַל כָּל מַה שֶּׁאַתָּה אוֹהֵב וְשׁוֹאֵף. וְכֵיצַד זֶה יִיטַב לְלִבִּי בְּעֵת שֶׁאֶעֱזֹב אוֹתְךָ וְכֵיצַד תִּהְיֶה כָזֹאת בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מֵיטִיב לִי וּמַרְבֶּה חַסְדְּךָ עִמִּי? מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמְּךָ אֵפוֹא, שֶׁתָּבוֹא וְתִתֵּן שָׁלוֹם לִבְנֵי-מִשְׁפַּחְתִּי וְתִרְאֶה אוֹתָם וְיִרְאוּ אוֹתְךָ וְתֻשַּׂג הַיְדִידוּת וְהַחִבָּה בֵינֵיכֶם. וְאוּלָם דַּע, מֶלֶךְ הַדּוֹר, שֶׁאָחִי וְאִמִּי וּבְנוֹת-דּוֹדִי כְּבָר אוֹהֲבִים אוֹתְךָ אַהֲבָה עֲצוּמָה, מִתּוֹךְ מַה שֶּׁהִלַּלְתִּי אוֹתְךָ בִּפְנֵיהֶם, וְאָמְרוּ: ‘אֵין אָנוּ חוֹזְרִים אֶל אַרְצֵנוּ מֵאֶצְלֵךְ עַד שֶׁלֹּא נִפָּגֵשׁ עִם הַמֶּלֶךְ וְנִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם’, וְהֵם מְבַקְּשִׁים לִרְאוֹת פָּנֶיךָ וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּחֶבְרָתֶךָ”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה, שֶׁזֶּה הוּא חֶפְצִי”. קָם מִמְּקוֹמוֹ וְהָלַךְ אֲלֵיהֶם וְנָתַן לָהֶם שָׁלוֹם בַּיָּפֶה שֶׁבַּשְּׁלוֹמוֹת. הִזְדָּרְזוּ לָקוּם לִקְרָאתוֹ וְקִבְּלוּ פָּנָיו בְּקַבָּלַת הַפָּנִים הַיָּפָה בְיוֹתֵר. יָשַׁב אִתָּם בָּאַרְמוֹן וְאָכַל עִמָּם עַל הַשֻּׁלְחָן. שָׁהָה אִתָּם שְׁלשִׁים יוֹם, וְאַחֲרֵי כֵן בִּקְּשׁוּ לִפְנוֹת וְלָלֶכֶת לְאַרְצָם וּמְקוֹמָם, וְנִפְרְדוּ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה גֻּ’לָּנָאר בַּת-הַיָּם בִּנְטִילַת רְשׁוּת מֵהֶם, וְנָסְעוּ מֵאֶצְלָם אַחֲרֵי שֶׁכִּבְּדָם הַמֶּלֶךְ תַּכְלִית הַכָּבוֹד. אַחֲרֵי זֶה מָלְאוּ יְמֵי הֶרְיוֹנָהּ שֶׁל גֻּ’לָּנָאר וְהִגִּיעוּ יְמֵי הַלֵּדָה. יָלְדָה בֵן דּוֹמֶה לְאַגַּן הַסַּהַר בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ, וְהִגִּיעָה בְכָךְ לַמֶּלֶךְ תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא חוֹנַן לֹא בֵן וְלֹא בַת בְּכָל יְמֵי חַיָּיו. עָרְכוּ שְׂמָחוֹת וְתִפְאָרָה בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים כְּשֶׁהֵם בְּתַּכְלִית הַשִּׂמְחָה וְהַתַּעֲנוּג, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בָאָה אִמָּהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה גֻ’לָּנָאר וְאָחִיהָ וּבְנוֹת דּוֹדָהּ, אַחֲרֵי שֶׁנּוֹדַע לָהֶם שֶׁכְּבָר יָלְדָה גֻ’לָּנָאר.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ בְנֵי-מִשְׁפַּחְתָּהּ שֶׁל גֻ’לָּנָאר, אַחֲרֵי לִדְתָּהּ, שָׂמַח הַמֶּלֶךְ עַל בּוֹאָם וְאָמַר לָהֶם: “אָמַרְתִּי, אֵין אֲנִי קוֹרֵא שֵׁם לִבְנִי עַד שֶׁתָּבוֹאוּ וְתִקְרְאוּ לוֹ שֵׁם לְפִי יְדִיעַתְכֶם”. קָרְאוּ לוֹ שֵׁם בַּדְר בָּאסִם⁴. וְהִסְכִּימוּ כֻלָּם לַשֵּׁם הַזֶּה. שָׂמוּ אֶת הַנַּעַר לִפְנֵי דוֹדוֹ אֲחִי אִמּוֹ צָאלִח⁵ וּנְטָלוֹ עַל יָדָיו וְקָם עִמּוֹ מִתּוֹכָם וְהִתְהַלֵּךְ בָּאַרְמוֹן לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. אַחַר כָּךְ יָצָא עִמּוֹ מִתּוֹךְ הָאַרְמוֹן וְיָרַד עִמּוֹ לַיָּם הַמָּלוּחַ, וְהָלַךְ עַד שֶׁנֶּעֱלַם מֵעֵינֵי הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ, שֶׁנָּטַל אֶת בְּנוֹ וְנֶעֱלַם מֵעֵינָיו בְּקַרְקַע הַיָּם, הִתְיָאֵשׁ מִמֶּנּוּ וְהָיָה בוֹכֶה וּמִתְאַנֵּחַ. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ גֻ’לָּנָאר בְּמַצָּב זֶה, אָמְרָה לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אַל תִּירָא וְאַל תִּתְאַבֵּל עַל בִּנְךָ, שֶׁהֲרֵי אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת בְּנִי יוֹתֵר מִמְּךָ. וְאִם בְּנִי עִם אָחִי, אַל תִּדְאַג מִפְּנֵי הַיָּם וְאַל תַּחֲשֹׁשׁ לוֹ מִן הַטְּבִיעָה. שֶׁאִלּוּ הָיָה אָחִי יוֹדֵעַ שֶׁיַּגִּיעַ לַתִּינוֹק נֵזֶק, לֹא הָיָה עוֹשֶׂה מַה שֶּׁעָשָׂה בּוֹ. וְעַכְשָׁו הוּא מֵבִיא לְךָ אֶת בִּנְךָ שָׁלֵם, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה”. לֹא עָבְרָה אֶלָּא שָׁעָה, כְּשֶׁהַיָּם כְּבָר הִכָּה גַלָּיו וְגָעַשׁ וְעָלָה מִתּוֹכוֹ דוֹדוֹ אֲחִי אִמּוֹ שֶׁל הַתִּינוֹק, וְעִמּוֹ בֶן הַמֶּלֶךְ שָׁלֵם. טָס מִן הַיָּם עַד שֶׁהִגִּיעַ אֲלֵיהֶם וְהַתִּינוֹק עַל יָדָיו, כְּשֶׁהוּא שׁוֹתֵק וּפָנָיו כַּיָּרֵחַ בְּלֵיל שְׁלֵמוּתוֹ. הִסְתַּכֵּל דּוֹדוֹ שֶׁל הַתִּינוֹק בַּמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “אֶפְשָׁר חָשַׁשְׁתָּ לְנֵזֶק לְבִנְךָ, כְּשֶׁהוֹרַדְתִּי אוֹתוֹ לַיָּם וְהוּא עִמִּי”. אָמַר לוֹ: “כֵּן אֲדוֹנִי. חָשַׁשְׁתִּי לוֹ וְלֹא דִמִּיתִי שֶׁיֵּצֵא בְשָׁלוֹם מִתּוֹכוֹ כְּלָל וּכְלָל”. אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַיַּבָּשָׁה, אֲנַחְנוּ כְּחַלְנוּהוּ בִכְחָל הַיָּדוּעַ לָנוּ וְלָחַשְׁנוּ עָלָיו אֶת הַשֵּׁמוֹת הַחֲקוּקִים עַל חוֹתַם טַבַּעְתּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. שֶׁכֵּן כְּשֶׁוָּלָד נוֹלָד אֶצְלֵנוּ, אָנוּ עוֹשִׂים בּוֹ מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לְךָ. אַל תַּחֲשֹׁשׁ לוֹ אֵפוֹא לֹא מִפְּנֵי טְבִיעָה וְלֹא מִפְּנֵי חֶנֶק וְלֹא מִשּׁוּם יָם כְּשֶׁיֵּרֵד לְתוֹכוֹ, וּכְשֵׁם שֶׁאַתֶּם מְהַלְּכִים בַּיַּבָּשָׁה, מְהַלְּכִים אָנוּ בַיָּם”. הוֹצִיא מִכִּיסוֹ תִּיק כָּתוּב וְחָתוּם, וְהֵסִיר חוֹתַמְתּוֹ וּפִזֵּר מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ וְיָרְדוּ מִתּוֹכוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת חֲרוּזוֹת מִכָּל מִינֵי אַבְנֵי הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וּשְׁלשׁ מֵאוֹת קָנִים שֶׁל זְמָרַגְדִּין וּשְׁלשׁ מֵאוֹת קָנִים שֶׁל אֲבָנִים יְקָרוֹת גְּדוֹלוֹת בְּגֹדֶל בֵּיצַת בַּת הַיַּעֲנָה, שֶׁאוֹרָם מֵאִיר יוֹתֵר מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ, וְאָמַר: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אֲבָנִים טוֹבוֹת אֵלּוּ וְאַבְנֵי הָאֹדֶם מַתָּנָה הֵן לְךָ מֵאִתִּי, שֶׁכֵּן לֹא הֵבֵאנוּ לְךָ כָּל מַתָּנָה כְּלָל, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיִינוּ יוֹדְעִים מְקוֹמָהּ שֶׁל גֻּ’לָּנָאר, וְלֹא הָיִינוּ מוֹצְאִים עִקְבוֹתֶיהָ וְכָל יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתֶיהָ. וּכְשֶׁרְאִינוּךָ שֶׁנִּתְחַבַּרְתָּ אֵלֶיהָ וְהָיִינוּ לְאֶחָד, הִנְנוּ מְבִיאִים לְךָ מַתָּנָה זוֹ. וּלְאַחֲרֵי יָמִים מֻעָטִים אָנוּ מְבִיאִים לְךָ עוֹד כְּמוֹ זֶה. אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה, מִשּׁוּם שֶׁאֲבָנִים טוֹבוֹת אֵלּוּ וְאַבְנֵי-הָאֹדֶם מְרֻבִּים אֶצְלֵנוּ יוֹתֵר מִן הֶחָצָץ שֶׁבַּיַּבָּשָׁה, וְאָנוּ יוֹדְעִים לְהַבְחִין בֵּין הַטּוֹבוֹת בָּהֶן לַגְּרוּעוֹת וְכָל דַּרְכֵיהֶן וּמְקוֹמוֹתֵיהֶן, וְקַל הוּא לָנוּ זֶה”. כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן הַמֶּלֶךְ אֶל אֲבָנִים-טוֹבוֹת אֵלּוּ, וְאַבְנֵי-חֵן, נִתְבַּלְבְּלָה דַעְתּוֹ וְנָבוֹךְ לִבּוֹ וְאָמַר: “הֲרֵי אֶבֶן-טוֹבָה אַחַת מֵאֲבָנִים-טוֹבוֹת אֵלּוּ שְׁקוּלָה כְנֶגֶד כָּל מַלְכוּתִי”. הוֹדָה לְצָאלִח בֶּן-הַיָּם עַל טוּבוֹ, וְהִבִּיט אֶל הַמַּלְכָּה גֻ’לָּנָאר וְאָמַר לָהּ: “בּוֹשׁ אֲנִי כְּלַפֵּי אָחִיךְ, שֶׁאָצַל לִי טוֹב וְנָתַן לִי מַתָּנָה יְקָרָה זוֹ, שֶׁתִּקְצַר יָד כָּל אַנְשֵׁי הָעוֹלָם לְהַשִּׂיגָהּ”. הוֹדְתָה גֻ’לָּנָאר לְאָחִיהָ עַל מַה שֶׁעָשָׂה. אָמַר אָחִיהָ: "מֶלֶךְ הַדּוֹר, יֵשׁ לְךָ זְכוּת אֶצְלֵנוּ לְשֶׁעָבַר וְחַיָּבִים תּוֹדָה אָנוּ לְךָ, עַל שֶׁהֱטִיבוֹתָ עִם אֲחוֹתִי וְעַל שֶׁנִּכְנַסְנוּ לְבֵיתְךָ וְאָכַלְנוּ מִצֵידָתְךָ. וּכְבָר אָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:

אִלּוּ לִפְנֵי בִכְיָהּ בָּכִיתִי מֵאַהֲבָה

לְסֻעְדָא,לִפְנֵי הַנֹּחַם, הִנֵּה לְנַפְשִׁי רָפָא.

וְאוּלָם בָּכְתָה לְפָנַי, וּבִכְיָהּ עוֹרֵר

אוֹתִי לִבְכִי וָאֹמַר: הַיִּתְרוֹן לָרִאשׁוֹן עוֹבֵר.

הוֹסִיף צָאלִח וְאָמַר: “וְאִלּוּ הָיִינוּ עוֹמְדִים בְּשֵׁרוּתְךָ, מֶלֶךְ הַדּוֹר, מְסוּרִים לְךָ אֶלֶף שָׁנָה, לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לִגְמֹל לְךָ חַסְדְּךָ. וּמְעַט הוּא זֶה לְעֻמַּת מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לְךָ”. הוֹדָה לוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁפַע תּוֹדָה. עָמְדוּ צָאלִח וְאִמּוֹ וּבְנוֹת-דּוֹדוֹ עִם הַמֶּלֶךְ אַרְבָּעִים יוֹם. אַחַר-כָּךְ קָם צָאלִח וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בַּעְלָהּ שֶׁל אֲחוֹתוֹ. אָמַר לוֹ: “מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ, צָאלִח?” אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר. כְּבָר הִרְבֵּיתָ חַסְדְּךָ עָלֵינוּ, וּבַקָּשָׁתֵנוּ מִטּוּבְךָ הִיא שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וְתִתֵּן לָנוּ רְשׁוּת לָלֶכֶת, שֶׁמִּתְגַּעְגְּעִים אָנוּ לְמִשְׁפַּחְתֵּנוּ וְאַרְצֵנוּ וּקְרוֹבֵינוּ וּבְנֵי-מוֹלַדְתֵּנוּ, וְאֵין אָנוּ פוֹסְקִים מִשָּׁרֵת אוֹתְךָ וְאֶת אֲחוֹתֵנוּ וְאֶת בֶּן-אֲחוֹתֵנוּ. וְאֵין רוּחֵנוּ נוֹחָה לְהִפָּרֵד מִכֶּם, וְאוּלָם כֵּיצַד נַעֲשֶׂה אַחֲרֵי שֶׁגָּדַלְנוּ בַיָּם, וְאֵין הַיַּבָּשָׁה נוֹחָה לָנוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבָרָיו, קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו וְנִפְרַד מִצָּאלִח וּמֵאִמּוֹ וּמִבְּנוֹת-דּוֹדוֹ. וּבָכוּ יַחְדָּו לְפֵרוּדָם, וְאָמְרוּ לוֹ: “בְּקָרוֹב נִהְיֶה אֶצְלְכֶם, וְלֹא נַעֲזֹב אֶתְכֶם לַחֲלוּטִין, וְאַחֲרֵי כָל מִסְפַּר יָמִים נְבַקֵּר אֶתְכֶם”. טָסוּ וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל הַיָּם עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹכוֹ וְנֶעֶלְמוּ מִן הָעַיִן.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּפְרְדוּ קְרוֹבֵי גֻ’לָּנָאר בַּת-הַיָּם מִן הַמֶּלֶךְ בָּכוּ יַחְדָּו, וְטָסוּ וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל הַיָּם עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹכוֹ וְנֶעֶלְמוּ מִן הָעַיִן. הֵיטִיב הַמֶּלֶךְ לְגֻ’לָּנָאר וְכִבְּדָהּ תּוֹסֶפֶת כָּבוֹד, וְגָדַל הַתִּינוֹק גִּדּוּל יָפֶה. וְהָיוּ דוֹדוֹ אֲחִי-אִמּוֹ וְאֵם-אִמּוֹ וְדוֹדָתוֹ וּבְנוֹת דּוֹד אִמּוֹ בָּאִים תָּמִיד אַחֲרֵי מִסְפַּר יָמִים, מְעָט, אֶל מְקוֹם הַמֶּלֶךְ וְעוֹמְדִים אִתּוֹ חֹדֶשׁ וּשְׁנֵי חֳדָשִׁים, וְחוֹזְרִים לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם. וְלֹא פָסַק הַיֶּלֶד מִלְּהוֹסִיף עִם תּוֹסֶפֶת הַגִּיל חֵן וָיֹפִי עַד שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְהָיָה יָחִיד בְּדוֹרוֹ בִּשְׁלֵמוּתוֹ וְקוֹמָתוֹ וְחִטּוּב גֵּווֹ. וּכְבָר לָמַד כְּתָב וּקְרִיאָה וְדִבְרֵי הַיָּמִים וְדִקְדּוּק וְלָשׁוֹן וְלִירוֹת בְּחִצִּים, וְלָמַד לְשַׂחֵק בְּרֹמַח וְאֻמָּנוּת הַפָּרָשִׁים וְכָל מַה שֶּׁבְּנֵי מְלָכִים זְקוּקִים לוֹ. וְלֹא נִשְׁאַר אִישׁ מִבְּנֵי תּוֹשָׁבֵי הַמְּדִינָה, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, שֶׁלֹּא הָיָה מְסַפֵּר בִּסְגֻלּוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ נַעַר, שֶׁכֵּן הָיָה מְצֻיָּן בְּחִנּוֹ וּשְׁלֵמוּתוֹ כְּפִי שֶׁתֵּאֲרוּ אוֹתוֹ דִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

כָּתְבָה כְשׁוּת-שֵׂעָר פְּנִינִים בְּעִנְבָּר,

שְׁתֵּי שׁוּרוֹת עֲלֵי תַפּוּחִים מְצֻיָּר.

הַמָּוֶת בְּאִישׁוֹנוֹ כָּמֵהַּ, בְנָשְׂאוֹ עַיִן,

וְהַשִּׁכָּרוֹן בַּלְּחָיַיִם וְלֹא בַיַּיִן.

אוֹ כְּמָה שֶׁאָמַר אַחֵר:

עָלְתָה כְשׁוּת-שֵׂעָר עַל חֶלְקַת לְחָיָיו,

כָּרִקְמָה הוּשְׁתָה עֲלֵי פָנָיו,

כְּמוֹ מְנוֹרָה נִתְלְתָה עֵת לֵיל,

בְּשַׁרְשֶׁרֶת עִנְבָּר תֵּרֵד בַּאֲפֵל.

וְהָיָה הַמֶּלֶךְ אוֹהֵב אוֹתוֹ אַהֲבָה עֲצוּמָה. הֵבִיא הַמֶּלֶךְ לְפָנָיו אֶת מִשְׁנֵהוּ וְאֶת אֶמִירָיו וְאֶת רַבֵּי מְדִינָתוֹ וּגְדוֹלֵי מַמְלַכְתּוֹ, וְהִשְׁבִּיעָם שְׁבוּעָה נֶאֱמָנָה. שֶׁיָּשִׂימוּ אֶת בַּדְר-בָּאסִם עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ אַחֲרֵי אָבִיו. נִשְׁבְּעוּ לוֹ שְׁבוּעָה נֶאֱמָנָה וְשָׂמְחוּ בְכָךְ, שֶׁכֵּן הָיָה הַמֶּלֶךְ מֵיטִיב עִם כָּל-אָדָם וּדְבָרָיו אַךְ נֹעַם, מָכוֹן כָּל טוֹב, וְלֹא מְדַבֵּר אֶלָּא מַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ מִן הַמּוֹעִיל לָאֲנָשִׁים. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי רָכַב הוּא וְרַבֵּי-הַמְּדִינָה וְכָל הָאֶמִירִים וְהַצָּבָא כֻּלּוֹ וְעָבְרוּ בָעִיר וְחָזְרוּ. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֶל הָאַרְמוֹן יָרַד הַמֶּלֶךְ מֵעַל סוּסוֹ וְהָלַךְ בָּרֶגֶל בְּשֵׁרוּת בְּנוֹ וְהָיוּ הוּא וְכָל הָאֶמִירִים וְרַבֵּי-הַמְּדִינָה נוֹשְׂאִים אֶת צָפִית-אֻכָּף סוּס הַמַּלְכוּת לְפָנָיו. וְהָיָה כָל אֶחָד מִן הָאֶמִירִים וְרַבֵּי-הַמְּדִינָה נוֹשֵׂא אֶת הַצָּפִית שָׁעָה אַחַת. וְלֹא פָסְקוּ לָלֶכֶת לְפָנָיו עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל פְּרוֹזְדוֹר הָאַרְמוֹן, כְּשֶׁהוּא רוֹכֵב. יָרַד מֵעַל הַסּוּס, וְחִבְּקוּ אוֹתוֹ אָבִיו וְהָאֶמִירִים וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ עַל כִּסֵּא-הַמְּלוּכָה. עָמַד אָבִיו וְכֵן הָאֶמִירִים לְפָנָיו. שָׁפַט בַּדְר-בָּאסִם בֵּין הָאֲנָשִׁים וְהֵסִיר אֶת עוֹשֵׂי-הָעָוֶל מִמִּשְׂרוֹתֵיהֶם וּמִנָּה אֶת הָעוֹשִׂים צֶדֶק. וְהִמְשִׁיךְ לִשְׁפֹּט עַד קָרוֹב לַצָּהֳרַיִם. אַחַר-כָּךְ קָם מֵעַל כִּסֵּא-הַמַּלְכוּת וְנִכְנַס אֶל אִמּוֹ, כְּשֶׁהַכֶּתֶר עַל רֹאשׁוֹ, כְּאִלּוּ הוּא הַיָּרֵחַ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ אִמּוֹ וְהַמֶּלֶךְ לְפָנָיו, קָמָה לִקְרָאתוֹ וְנָשְׁקָה אוֹתוֹ וּבֵרְכָה אוֹתוֹ לַעֲלוֹתוֹ לְשִׁלְטוֹן וּבֵרְכָה אוֹתוֹ וְאֶת אָבִיו בַּאֲרִיכוּת יָמִים וּבְנִצָּחוֹן עַל הָאוֹיְבִים. יָשַׁב אֵצֶל אִמּוֹ וְנָח. וּכְשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת בֵּין-הָעַרְבַּיִם רָכַב, וְהָאֶמִירִים לְפָנָיו, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל מִגְרַשׁ-הַהִתְחָרוּת. וְשִׂחֵק בַּנֶּשֶׁק עַד לְעֵת עֶרֶב עִם אָבִיו וְרַבֵּי-מְדִינָתוֹ. אַחַר-כָּךְ חָזַר אֶל הָאַרְמוֹן, כְּשֶׁכָּל הָאֲנָשִׁים לְפָנָיו. וְהָיָה רוֹכֵב בְּכָל יוֹם אֶל מִגְרַשׁ-הַהִתְחָרוּת, וּכְשֶׁהָיָה שָׁב, הָיָה שׁוֹפֵט בְּצֶדֶק בֵּין הֶעָנִי לְבֵין הָאֶמִיר, וְלֹא פָסַק מִכָּךְ מֶשֶׁךְ שָׁנָה תְמִימָה. אַחֲרֵי זֶה יָצָא לְצֵיד חַיּוֹת-הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל וְסוֹבֵב בֶּעָרִים וּבַמְּחוֹזוֹת שֶׁתַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ וּמַכְרִיז עַל בִּטָּחוֹן וְשַׁלְוָה, וְעוֹשֶׂה מַה שֶּׁמְּלָכִים עוֹשִׂים. וְהָיָה יָחִיד וּמְיֻחָד בִּבְנֵי דוֹרוֹ לִיקָר וּלְאֹמֶץ-הַלֵּב וּלְמִשְׁפַּט-צֶדֶק בֵּין בְּנֵי-הָאָדָם. אֵרַע שֶׁהַמֶּלֶךְ אָבִיו שֶׁל בַּדְר-בָּאסִם חָלָה בְיוֹם מִן הַיָּמִים, וְהָיָה לִבּוֹ הוֹלֵם בְּחָזְקָה וְהִרְגִּישׁ שֶׁהוּא עוֹבֵר לָעוֹלָם הַקַּיָּם. נִתּוֹסְפָה בוֹ מַחֲלָתוֹ עַד שֶׁקָּרַב לָמוּת. הֵבִיא לְפָנָיו אֶת בְּנוֹ וְצִוָּה אוֹתוֹ עַל הַנְּתִינִים וְצִוָּה אוֹתוֹ עַל אִמּוֹ וְעַל כָּל רַבֵּי מְדִינָתוֹ וְעַל כָּל הַשַּׁלִּיטִים הַכְּפוּפִים לוֹ, וְהִשְׁבִּיעַ אוֹתָם וְהֶעֱבִירָם בַּבְּרִית שֵׁנִית לָסוּר לְמִשְׁמַעַת בְּנוֹ, וְקִיֵּם אֶת הַדָּבָר בִּשְׁבוּעָה. נִשְׁאַר עוֹד אַחֲרֵי זֶה יָמִים מֻעָטִים וְנֶאֱסַף אֶל רַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. הִתְאַבֵּל עָלָיו בְּנוֹ בַּדְר-בָּאסִם וְאִשְׁתּוֹ גֻּ’לָּנָאר וְהָאֱמִירִים וְהַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי-הַמְּדִינָה, וְעָשׂוּ לוֹ בִנְיָן לְקֶבֶר וּקְבָרוּהוּ בוֹ. אַחַר-כָּךְ יָשְׁבוּ בַאֲבֵלוּת עָלָיו חֹדֶשׁ תָּמִים, וּבָא צָאלִח אָחִיהָ שֶׁל גֻּ’לָּנָאר וְאִמָּהּ וּבְנוֹת דּוֹדָהּ וְנִחֲמוּ אוֹתָם בְּאֶבְלָם עַל הַמֶּלֶךְ וְאָמְרוּ: “גֻּ’לָּנָאר, אִם הַמֶּלֶךְ מֵת הֲרֵי הִנִּיחַ אַחֲרָיו בֵּן מְאֻמָּן וְזָרִיז זֶה, וּמִי שֶׁהִנִּיחַ אַחֲרָיו כְּמוֹתוֹ לֹא מֵת. וַהֲרֵי הוּא אֵין מְשָׁלוֹ, הָאַרְיֵה הַטּוֹרֵף”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאָחִיהָ שֶׁל גֻּ’לָּנָאר, צָאלִח וְאִמָּהּ וּבְנוֹת דּוֹדָהּ אָמְרוּ לָהּ: “אִם הַמֶּלֶךְ אָמְנָם מֵת, הֲרֵי הִנִּיחַ אַחֲרָיו בֵּן מְאֻמָּן וְזָרִיז זֶה שֶׁאֵין מְשָׁלוֹ, הָאַרְיֵה הַטּוֹרֵף וְשׁוֹבֵר, וְהַיָּרֵחַ הַקּוֹרֵן וְנוֹהֵר”. נִכְנְסוּ רַבֵּי הַמְּדִינָה וְהַנִּכְבָּדִים אֶל הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם וְאָמְרוּ לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, אֵין רָעָה בְךָ. וְאוּלָם הָאֵבֶל אֵינוֹ נָאֶה אֶלָּא לְנָשִׁים, אַל תַּטְרִיד אֶת דַּעְתְּךָ וְאֶת דַּעְתֵּנוּ בָּאֵבֶל עַל אָבִיךָ, שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ אוֹתְךָ אַחֲרָיו, שֶׁכֵּן מִי שֶׁהִנִּיחַ אַחֲרָיו כְּמוֹתְךָ, לֹא מֵת”. דִּבְּרוּ עַל לִבּוֹ טוֹבוֹת וְנִחֲמוּהוּ, וְאַחֲרֵי זֶה הִכְנִיסוּהוּ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ. וּכְשֶׁיָּצָא מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ לָבַשׁ בֶּגֶד פְּאֵר נֶהְדָּר, אָרוּג זָהָב וּמְשֻׁבָּץ אֲבָנִים טוֹבוֹת וְאַבְנֵי-חֵן, וְשָׂם אֶת כֶּתֶר הַמַּלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא-מַלְכוּתּוֹ, וּמִלֵּא אֶת עִנְיְנֵי הָאֲנָשִׁים וְשָׁפַט מִשְׁפַּט הַחַלָּשׁ מִן הֶחָזָק, וְדָרַשׁ מִשְׁפַּט הָעֶבֶד מֵאֲדוֹנָיו. אָהֲבוּ אוֹתוֹ בְנֵי-אָדָם חִבָּה רַבָּה. וְלֹא פָסַק מִכָּךְ מֶשֶׁךְ שָׁנָה תְמִימָה. וְהָיוּ מְבַקְּרִים אוֹתוֹ אַחֲרֵי כָל זְמַן מֻעָט בְּנֵי-מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הַיָּם. וְנָחָה דַּעְתּוֹ וְרָגַע לְבָבוֹ, וְלֹא פָסַק מִכָּךְ מֶשֶׁךְ זְמַן אָרֹךְ. אֵרַע שֶׁדּוֹדוֹ אֲחִי אִמּוֹ נִכְנַס בְּלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת אֶל גֻּ’לָּנָאר וְנָתַן לָהּ שָׁלוֹם. קָמָה לִקְרָאתוֹ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ וְהוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ לְצִדָּהּ וְאָמְרָה לוֹ: “אָחִי, מַה שְּׁלוֹמְךָ וּמַה שְּׁלוֹם אִמִּי וּבְנוֹת-דּוֹדִי?” אָמַר לָהּ: “אֲחוֹתִי, הֵן בְּשָׁלוֹם וּבְכָל טוֹב וְשָׁפַר גוֹרָלָן, וְאֵינָן חֲסֵרוֹת אֶלָּא לִרְאוֹת פָּנַיִךְ”. הִגִּישָׁה לוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל, וְאָכַל. וְנָסַבָּה הַשִּׂיחָה בֵּין-שְׁנֵיהֶם וְשׂוֹחֲחוּ בַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב נִשְׁעָן עַל זְרוֹעוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת אִמּוֹ וְאֶת דּוֹדוֹ מְדַבְּרִים עַל אוֹדוֹתָיו וּמְשׂוֹחֲחִים בּוֹ, הֶרְאָה עַצְמוֹ כְיָשֵׁן, וְהָיָה שׁוֹמֵעַ שִׂיחָתָם. אָמַר צָאלִח לַאֲחוֹתוֹ גֻ’לָּנָאר: “הֲרֵי יְמֵי-שְׁנֵי בְנֵךְ שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַעֲדַיִן לֹא נָשָׂא אִשָּׁה, וְחוֹשְׁשִׁים אָנוּ שֶׁיֶּאֱרַע לוֹ מַשֶּׁהוּ וְאֵין לוֹ יֶלֶד. רְצוֹנִי אֵפוֹא לְהַשִּׂיאוֹ נְסִיכָה מִנְּסִיכוֹת הַיָּם הַדּוֹמָה לוֹ לְיֹפִי וָחֵן”. אָמְרָה לוֹ גֻ’לָּנָאר: “הַגֵּד לִי אֶת שְׁמוֹתֵיהֶן, שֶׁהֲרֵי אֲנִי מַכִּירָה אוֹתָן”. הָיָה מוֹנֶה אוֹתָן לְפָנֶיהָ אַחַת אַחַת וְהִיא אוֹמֶרֶת: “אֵינִי רוֹצָה בְזוֹ וְאֵינִי מַשִּׂיאָהּ אוֹתוֹ אֶלָּא מִי שֶׁתְּהֵא דוֹמָה לוֹ לְיֹפִי וָחֵן וְשֵׂכֶל וָדָת וְתַרְבּוּת וְנִמּוּסִים טוֹבִים וּמַלְכוּת וּמוֹלֶדֶת וָיַחַס”. אָמַר לָהּ: “אֵינִי יוֹדֵעַ יוֹתֵר גַּם אַחַת מִבְּנוֹת הַמְּלָכִים שֶׁבַּיָּם. וּכְבָר מָנִיתִי לְפָנַיִךְ יוֹתֵר עַל מֵאָה נְעָרוֹת, וְאַתְּ אֵין גַּם אַחַת מֵהֶן נוֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינַיִךְ. וְאוּלָם, רְאִי אֲחוֹתִי, כְּלוּם בְּנֵךְ יָשֵׁן אוֹ לָאו”? מִשְּׁשָׁה אוֹתוֹ, וּמָצְאָה בוֹ סִימָנֵי שֵׁנָה, וְאָמְרָה לוֹ: “יָשֵׁן הוּא. מָה אִתְּךָ לְהַגִּיד לִי, וּמַה מַּטְּרָתְךָ בִּשְׁנָתוֹ?” אָמַר לָהּ: "אֲחוֹתִי, דְּעִי שֶׁנִּזְכַּרְתִּי בְנַעֲרָה מִבְּנוֹת-הַיָּם אֲשֶׁר-תִּצְלַח לִבְנֵךְ, וְאוּלָם חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְהַזְכִּיר שְׁמָהּ כְּשֶׁבְּנֵךְ עֵר, שֶׁלֹּא יְהֵא לִבּוֹ דָבֵק בְּאַהֲבָתָהּ, בְּעוֹד שֶׁיּוּכַל הֱיוֹת שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ, וְיָגַעְנוּ לַשָּׁוְא הוּא וַאֲנַחְנוּ וְרַבֵּי-מַמְלַכְתּוֹ. וְנִטָּרֵד בְכָךְ. וַהֲרֵי כְבָר אָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:

רַק טִפַּת-רִיר בִתְחִלָּתָהּ הָאַהֲבָה,

אַךְ בְּהִשְׁתַּלְּטָהּ תְּהִי יָם רְחָבָה.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֲחוֹתוֹ אֶת דְּבָרָיו אָמְרָה לוֹ: “אֱמֹר לִי מָה עִנְיָנָהּ שֶׁל בַּת זוֹ? וּמַה שְּׁמָהּ? שֶׁכֵּן מַכִּירָה אֲנִי אֶת בְּנוֹת הַיָּם שֶׁל הַמְּלָכִים וְשֶׁל זוּלָתָם, וּכְשֶׁאֲנִי רוֹאָה שֶׁהִיא תִצְלַח לוֹ, אֲנִי מְבַקַּשְׁתָּהּ מֵאָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ לְאִשָּׁה, וַאֲפִלּוּ אִם אֲנִי מוֹצִיאָה עָלֶיהָ כָּל מַה שֶּׁבְּיָדִי. הַגֵּד לִי אֵפוֹא וְאַל תַּחֲשֹׁשׁ לִכְלוּם, שֶׁבְּנִי יָשֵׁן”. אָמַר לָהּ: "מְפַחֵד אֲנִי שֶׁמָּא עֵר הוּא. וּכְבָר אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

אֲהַבְתִּיו בְּעֵת אֲשֶׁר סִפְּרוּ תְּאָרָיו,

וְהָאֹזֶן פְּעָמִים לִפְנֵי הָעַיִן תֹּאהַב."

אָמְרָה לוֹ גֻ’לָּנָאר: “דַּבֵּר וְקַצֵּר וְאַל תַּחֲשֹׁשׁ, אָחִי”. אָמַר לָהּ: אֲחוֹתִי, לֹא תִצְלַח לִבְנֵךְ אֶלָּא הַנְּסִיכָה גַ’וְהָרָה בַּת הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל⁶, שֶׁהִיא כְמוֹתוֹ לְיֹפִי וּלְחֵן וְזֹהַר וְשְׁלֵמוּת, וְאֵין לֹא בַיָּם וְלֹא בַיַּבָּשָׁה יָפָה מִמֶּנָּה וְלֹא בַת-סְגֻּלוֹת נְעִימוֹת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לָהּ, שֶׁכֵּן הִיא בַעֲלַת יֹפִי וָחֵן וְקוֹמָה וְחִטּוּב-הַגֵּו. הַלֶּחִי אָדֹם לָזֹהַר, מִצְחָהּ פֶּרַח לָטֹהַר, שִׁנֶּיהָ וּפָנֶיהָ יָפוֹת. וּבְהַבִּיטָהּ וַתִּפְנֶה, תֵּבוֹשׁ וְחָפְרָה הָאַיָּלָה וְהָעָפְרָה, וּבְטוֹפְפָהּ עֲנַף צַפְצָפָה יְקַנֵּא בָהּ, וְעֵת אוֹרָה זוֹרֵחַ תְּבַיֵּשׁ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, כָּל רוֹאֶיהָ יֵלְכוּ שְׁבִי אַחֲרֶיהָ, מְתוּקוֹת שִׂפְתוֹתֶיהָ וְרַכִּים יְצִירֶיהָ". כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דִּבְרֵי אָחִיהָ אָמְרָה לוֹ: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, אָחִי. רְאִיתִיהָ פְעָמִים רַבּוֹת, וְהָיְתָה יְדִידָתִי כְּשֶׁהָיִינוּ קְטַנּוֹת, וְאֵין בֵּינֵינוּ הַכָּרָה כַּיּוֹם מִשּׁוּם הַמֶּרְחָק. וְזֶה לִי שְׁמֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁלֹּא רְאִיתִיהָ. לֹא תִצְלַח לִבְנִי אֶלָּא הִיא”. כְּשֶׁשָּׁמַע בַּדְר-בָּאסִם אֶת דִּבְרֵיהֶם וְהֵבִין מוּבָנֵיהֶם מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית בְּתֵאוּר הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר צָאלִח זְכָרָהּ, הַיְנוּ גַ’וְהָרָה בַּת אַלסַּמַנְדָּל אָהַב אוֹתָהּ עַל-פִּי הַשְּׁמוּעָה, כְּשֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ כְיָשֵׁן, וְנִתְלַקְּחָה בְלִבּוֹ בִגְלָלָהּ לַהֶבֶת אֵשׁ, וְטָבַע בְּתוֹךְ יָם שֶׁאֵין לוֹ חוֹף וְלֹא לְמֵימָיו סוֹף.

הִרְגִישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבַּדְר-בָּאסִם שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי דוֹדוֹ צָאלִח וְאִמּוֹ גֻ’לָּנָאר בִּשְׁבַח בִּתּוֹ שֶׁל אַלסַּמַנְדָּל, וְנִתְלַקְּחָה בְלִבּוֹ בִגְלָלָהּ לַהֶבֶת אֵשׁ, וְטָבַע בְּתוֹךְ יָם שֶׁאֵין לוֹ חוֹף וְלֹא לְמֵימָיו סוֹף. הִסְתַּכֵּל צָאלִח בַּאֲחוֹתוֹ וְאָמַר: “אֲחוֹתִי, אֵין בְּמַלְכֵי הַיָּם טִפֵּשׁ יוֹתֵר מֵאָבִיהָ, וְאֵין חָזָק לְאַלִּימוּת מִמֶּנּוּ, אַל תּוֹדִיעִי אֵפוֹא אֶת בְּנֵךְ בְּעִנְיַן נַעֲרָה זוֹ, עַד שֶׁתְּבַקְּשִׁי אוֹתָהּ מֵאָבִיהָ לָתֵת אוֹתָהּ לִבְנֵךְ, וְאִם יֵעָתֵר לָנוּ נוֹדֶה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְאִם אֵין הוּא מַשִּׂיאָהּ לִבְנֵךְ, נָנוּחַ וּנְבַקֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה זוּלָתָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה גֻ’לָּנָאר אֶת דִּבְרֵי אָחִיהָ צָאלִח, אָמְרָה: “טוֹבָה עֲצָתְךָ שֶׁיָּעַצְתָּ”. שָׁתְקוּ וְלָנוּ אוֹתוֹ לַיְלָה, כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם בְּלִבּוֹ לַהֶבֶת אֵשׁ מֵאַהֲבַת הַנְּסִיכָה גַ’וְהַרָה. וְאוּלָם הִסְתִּיר עִנְיָנוֹ וְלֹא אָמַר לֹא לְאִמּוֹ וְלֹא לְדוֹדוֹ כְלוּם מֵעִנְּיָנָהּ, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה מֵאַהֲבָה שֶׁאָהַב אוֹתָהּ כְּמֻטָּל עַל גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת. כְּשֶׁקָּמוּ בַבֹּקֶר נִכְנְסוּ הַמֶּלֶךְ הוּא וְדוֹדוֹ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְהִתְרַחֲצוּ. אַחַר-כָּךְ יָצְאוּ וְשָׁתוּ מַשְׁקֶה וְהִגִּישׁוּ לָהֶם אֶת הָאֹכֶל. אָכְלוּ הַמֶּלֶךְ בַּדְּר-בָּאסִם וְאִמּוֹ וְדוֹדוֹ דֵי שָׂבְעָם וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם. אַחֲרֵי זֶה קָם צָאלִח עַל רַגְלָיו וְאָמַר לַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם וְאִמּוֹ: “בִּרְשׁוּתְכֶם, הֶחְלַטְתִּי לָלֶכֶת אֶל אִמִּי, שֶׁהֲרֵי כְבָר שָׁהִיתִי אֶצְלְכֶם בְּמֶשֶׁךְ יָמִים, וְדַעְתָּם טְרוּדָה עָלַי וְהֵם מְצַפִּים לִי”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם לְדוֹדוֹ צָאלִח: “עֲמֹד אֶצְלֵנוּ הַיּוֹם”. נִשְׁמַע לוֹ. אָמַר לוֹ: “קוּם עִמִּי, דוֹדִי, וְנֵצֵא לַגַּן”. הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הַגַּן וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִים וּמְטַיְּלִים. יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם תַּחַת עֵץ מֵצֵל, וּבִקֵּשׁ לָנוּחַ וְלִישׁוֹן. הִרְהֵר בְּמַה שֶׁאָמַר דּוֹדוֹ צָאלִח בְּתֵאוּר הַנַּעֲרָה, וּמַה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִן הַיֹּפִי וְהַחֵן, וּבָכָה בִדְמָעוֹת שָׁלִישׁ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

לוּ לִי נֶאֱמַר עֵת לַהֶבֶת אֵשׁ בָּעֲרָה,

וְהָאֵשׁ בַּלֵּב וּבַקֶּרֶב נִשְׂעָרָה:

"הֲהֵם אֲהוּבִים יוֹתֵר וְתִכָּסֵף אֲשֶׁר תִּרְאֵם,

אִם מַשְׁקֶה מַיִם זַכִּים?" אָמַרְתִּי: “הֵם”.

הִתְאוֹנֵן וְקוֹנֵן וּבָכָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מִי בוֹ מֵאַהֲבַת צְבִיַּת-רֵעוּת אֶחֱסֶה?

בַּת פָּנִים כַּשֶּׁמֶשׁ, לֹא כִי יָפָה מִזֶּה.

הָיָה לִבִּי שָׁלֵו מֵאַהֲבָתָהּ, נָח,

וְהִנֵּה בְאַהֲבַת בַּת אַלסַּמַנְדָּל הִתְלַקָּח.

כְּשֶׁשָּׁמַע דּוֹדוֹ צָאלִח אֶת דְּבָרָיו סָפַק כַּף אֶל כַּף וְאָמַר: “אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אַללָּהּ, מֻחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּהּ, וְאֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם שָׁמַעְתָּ בְּנִי מַה שֶּׁשּׂוֹחַחְנוּ בוֹ אֲנִי וְאִמְּךָ מֵעִנְיַן הַנְּסִיכָה, בַּדְר-בָּאסִם, וְהִזְכַּרְנוּ מִתֵּאוּרֶיהָ?” אָמַר לוֹ בַּדְר-בָּאסִם: “הֵן דּוֹדִי, וַאֲהַבְתִּיהָ עַל-פִּי הַשְּׁמוּעָה כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי מַה שֶּׁאֲמַרְתֶּם מִן הַדְּבָרִים, וּכְבָר דָּבַק לִבִּי בָהּ, וְאֵין לִי אֹרֶךְ-רוּחַ לְהַמְתִּין עַד שֶׁאַשִּׂיגֶנָּה”. אָמַר לוֹ⁷ : “הָבָה וְנָשׁוּב אֶל אִמְּךָ וְנוֹדִיעַ לָהּ אֶת הַדָּבָר, וְאֶחֱזֹר אֲנִי וְאַתָּה, מִשּׁוּם שֶׁחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁאִם אֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתְךָ בְּלִי רְשׁוּת מֵאִתָּהּ, תִּכְעַס עָלַי, וְהַצֶּדֶק יִהְיֶה עִמָּהּ, שֶׁכֵּן אֶהְיֶה אֲנִי הַסִּבָּה לַפֵּרוּד בֵּין שְׁנֵיכֶם, כְּשֵׁם שֶׁהָיִיתִי הַסִּבָּה לְפֵרוּדָהּ הִיא מֵאִתָּנוּ, וְאַף הַמְּדִינָה תִּשָּׁאֵר בְּלִי מֶלֶךְ, בְּאֵין מִי שֶׁיִּשְׁלֹט בָּהֶם וְיִדְאַג לְעִנְיְנֵיהֶם, וִיסַכְסְכוּ נֶגְדְּךָ בְּעִנְיַן הַמַּלְכוּת וְתִנָּטֵל הַמְּלוּכָה מִיָּדֶךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע בַּדְר-בָּאסִם אֶת דִּבְרֵי דוֹדוֹ צָאלִח אָמַר לוֹ: “דַּע, דּוֹדִי, שֶׁכְּשֶׁאֲנִי חוֹזֵר אֶל אִמִּי וְשׁוֹאֵל בַּעֲצָתָהּ בְּעִנְיָן זֶה, לֹא תִתֵּן לִי הָאֶפְשָׁרוּת לְכָךְ. אֵינִי חוֹזֵר אֵפוֹא אֵלֶיהָ וְאֵינִי נוֹעָץ בָּהּ כָּלַל”. בָּכָה לִפְנֵי דוֹדוֹ וְאָמַר לוֹ: “הוֹלֵךְ אֲנִי עִמְּךָ וְאֵינִי מוֹדִיעָהּ וְאַחַר-כָּךְ אֶחֱזֹר”. כְּשֶׁשָּׁמַע צָאלִח אֶת דִּבְרֵי בֶן-אֲחוֹתוֹ, נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ וְאָמַר “אֲבַקֵּשׁ עֶזְרָה מֵאֱלֹהִים עַל כָּל פָּנִים”. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ דוֹדוֹ צָאלִח בְּמַצָּב זֶה, וְיָדַע שֶׁאֵין הוּא רוֹצֶה לָשׁוּב אֶל אִמּוֹ, אֶלָּא לָלֶכֶת עִמּוֹ, הֵסִיר מֵאֶצְבָּעוֹ טַבַּעַת חוֹתָם שֶׁחֲקוּקִים עָלֶיהָ שֵׁמוֹת מִשֵּׁמוֹת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְהוֹשִׁיטָהּ לַמֶּלֶךְ בַּדְר בָּאסִם וְאָמַר לוֹ: “שִׂים אוֹתָהּ בְּאֶצְבָּעֲךָ שֶׁתִּהְיֶה בָּטוּחַ מִפְּנֵי הַטְּבִיעָה וּמִזּוּלָתָהּ וּמֵרָעַת חַיּוֹת הַיָּם וְתַנִּינָיו”. נָטַל הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם אֶת הַטַּבַּעַת מִיַּד דּוֹדוֹ וְשָׂם אוֹתָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ, וְצָלְלוּ בְתוֹךְ מַעֲמַקֵּי הַיָּם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁצָּלְלוּ הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם וְדוֹדוֹ צָאלִח בְּתוֹךְ מַעֲמַקֵּי הַיָּם, הִמְשִׁיכוּ בוֹ בְדַרְכָּם עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל אַרְמוֹנוֹ שֶׁל צָאלִח. נִכְנְסוּ לְתוֹכוֹ וְרָאֲתָה אוֹתוֹ סָבָתוֹ, אֵם-אִמּוֹ, כְּשֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת וְאֶצְלָהּ קְרוֹבֶיהָ. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ אֲלֵיהֶם הַשְּׁנַיִם נָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵיהֶם. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ סָבָתוֹ קָמָה לִקְרָאתוֹ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ וְנָשְׁקָה לוֹ בֵין שְׁתֵּי עֵינָיו וְאָמְרָה לוֹ: “יְהֵא בוֹאֲךָ מְבֹרָךְ, בְּנִי. וְכֵיצַד עָזַבְתָּ אֶת אִמְּךָ?” אָמַר לָהּ: “בְּשַׁלְוָה וּבְטוֹב וּבִבְרִיאוּת, וְהִיא שׁוֹלַחַת שָׁלוֹם לָךְ וְלִבְנוֹת דּוֹדָהּ”. סָח צָאלִח לְאִמּוֹ מַה שֶׁאֵרַע בֵּינוֹ וּבֵין אֲחוֹתוֹ וְשֶׁהַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בַּנְּסִיכָה גַ’וְהָרָה בַּת הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל עַל-פִּי הַשְּׁמוּעָה, וְסִפֵּר לָהּ אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ וְאָמַר: “הֲרֵי לֹא בָא, אֶלָּא כְּדֵי לְבַקְּשָׁה מֵאָבִיהָ וְלָשֵׂאת אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה סָבְתַת הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם אֶת דִּבְרֵי צָאלִח, כָּעֲסָה עָלָיו כַּעַס גָּדוֹל וְנִתְגָּעֲשָׁה וְנִתְמַלְּאָה דְאָגָה וְאָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, מִשְׁגֶּה עָשִׂיתָ בְּהַזְכִּירְךָ אֶת שֵׁם הַנְּסִיכָה גַ’וְהָרָה בַּת הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל לִפְנֵי בֶן-אֲחוֹתְךָ, שֶׁכֵּן יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁהַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל טִפֵּשׁ וְעָרִיץ, מְעוּט-הַשֵּׂכֶל וְרַב הָאַלִּימוּת, וְחוֹשֵׂךְ אֶת בִּתּוֹ גַ’וְהַרָה מִכָּל הַמְּבַקְּשִׁים לָשֵׂאתָהּ לָהֶם, וַהֲרֵי כָל מַלְכֵי הַיָּם כְּבָר בִּקְּשׁוּהָ מִמֶּנּוּ לְהַשִּׂיאָהּ לָהֶם, וְלֹא הִסְכִּים לְאֶחָד מֵהֶם, וְלֹא זוֹ בִלְבָד אֶלָּא שֶׁהֵשִׁיב אֶת פְּנֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: ‘אֵין אַתֶּם שָׁוִים לָהּ לֹא בְיֹפִי וְלֹא בְחֵן וְלֹא בְזוּלַת זֶה’. חוֹשְׁשִׁים אָנוּ אֵפוֹא, שֶׁכְּשֶׁנְּבַקְּשָׁהּ מֵאָבִיהָ יָשִׁיב אֶת פָּנֵינוּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵשִׁיב פְּנֵי זוּלָתֵנוּ. וַאֲנַחְנוּ יַחֲסָנִים בְּמוֹצָאֵנוּ, נַחֲזֹר שְׁבוּרֵי-הַלֵּב”. כְּשֶׁשָּׁמַע צָאלִח אֶת דִּבְרֵי אִמּוֹ אָמַר לָהּ: “אִמִּי, וְאוּלָם מַה לַּעֲשׂוֹת? הֲרֵי הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם כְּבָר חָשַׁק בְּנַעֲרָהּ זוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהִזְכַּרְתִּי שְׁמָהּ לִפְנֵי אִמּוֹ, וְאָמַר: ‘אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁנְּבַקֵּשׁ מֵאָבִיהָ לְהַשִּׂיא אוֹתָהּ לוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם אֲנִי מוֹצִיא עַל כָּךְ אֶת כָּל מַלְכוּתִי’, וְאַף אָמַר שֶׁאִם אֵינוֹ נוֹשֵׂא אוֹתָהּ יָמוּת מֵאַהֲבָה אֵלֶיהָ וּתְשׁוּקָה”. הוֹסִיף צָאלִח וְאָמַר לְאִמּוֹ: “דְּעִי, שֶׁבֶּן-אֲחוֹתִי יָפֶה וְחָנוּן יוֹתֵר מִמֶּנָּה, וְשֶׁאָבִיו הָיָה מֶלֶךְ פָּרַס כֻּלָּהּ, וְעַכְשָׁיו הוּא מַלְכָּם, וְלֹא תִצְלַח גַ’וְהַרָה אֶלָּא לוֹ. וּכְבָר הֶחְלַטְתִּי שֶׁאֶקַּח אֲבָנִים טוֹבוֹת, אַבְנֵי-אֹדֶם וְזוּלָתָן וְאֶשָּׂא לוֹ מִנְחָה הַמַּתְאִימָה לוֹ, וַאֲבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַשִּׂיאָהּ לָנוּ, וְאִם יָבוֹא בְטַעֲנָה שֶׁהוּא מֶלֶךְ, הֲרֵי בַּדְר-בָּאסִם מֶלֶךְ בֶּן-מֶלֶךְ. וְאִם יְבַקֵּשׁ לוֹ אֲמַתְלָה בַּחֵן, הֲרֵי הוּא בַּעַל-חֵן יוֹתֵר הֵימֶנָּה. וְאִם יִטְעַן נֶגְדֵּנוּ טַעֲנַת מֶרְחֲבֵי-מַמְלַכְתּוֹ, הֲרֵי מַלְכוּת בַּדְר-בָּאסִם מַמְלָכָה רְחָבָה יוֹתֵר מִזּוֹ שֶׁלָּהּ וְשֶׁל אָבִיהָ וְרַבָּה יוֹתֵר לְצָבָא וּמִשְׁמָר. שֶׁכֵּן מַמְלַכְתּוֹ גְדוֹלָה מִמַּלְכוּת אָבִיהָ, וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה כָל מַאֲמָץ לְמַלֵּא חֵפֶץ בֶּן-אֲחוֹתִי, וַאֲפִלּוּ אִם אֲנִי מְאַבֵּד נַפְשִׁי, שֶׁכֵּן הָיִיתִי אֲנִי הַסִּבָּה לְעִנְיָן זֶה; וּכְשֵׁם שֶׁהֵטַלְתִּי אוֹתוֹ בְיַם אַהֲבָתָהּ, אֶתְאַמֵּץ לְהַשִּׂיאָהּ לוֹ, וֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה יִסְעָדֵנִי בָזֶה”. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “עֲשֵׂה מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ. וְאוּלָם הִשָּׁמֵר לְךָ וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְדַבֵּר אֵלָיו קָשׁוֹת כְּשֶׁאַתָּה מְדַבֵּר אֵלָיו, שֶׁהֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה אֶת טִפְּשׁוּתוֹ וְאַלִּימוּתוֹ, וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁלֹּא יִנְהַג בְּךָ אַלִּימוּת, שֶׁכֵּן אֵינוֹ מַכִּיר בְּעֶרֶךְ שׁוּם אִישׁ”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. קָם וְנָטַל עִמּוֹ שְׁנֵי תַרְמִילִים מְלֵאִים אֲבָנִים טוֹבוֹת וְאַבְנֵי-חֵן וְקָנִים שֶׁל זְמָרַגְדִּין וּמַתָּכוֹת יִקְרוֹת-הָעֵרֶךְ מִכָּל הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. טָעַן אוֹתָם עַל נְעָרָיו וְהָלַךְ עִמָּהֶם הוּא וּבֶן-אֲחוֹתוֹ אֶל אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל. בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֵלָיו, וְנָתַן לוֹ רְשׁוּת. כְּשֶׁנִּכְנַס נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם בַּדֶּרֶךְ הַיָּפָה בְיוֹתֵר. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל קָם לִקְרָאתוֹ וְכִבְּדוֹ תַכְלִית הַכָּבוֹד וצִּוָּהוּ לָשֶׁבֶת, וְיָשַׁב. כְּשֶׁיָּשַׁב הָכֵן עַל מְקוֹמוֹ, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, כְּבָר שׁוֹמַמְתָּנוּ בְאִי-בּוֹאֲךָ אֵלֵינוּ זֶה זְמָן, צָאלִח. מַה חֶפְצְךָ שֶׁבִּגְלָלוֹ בָאתָ אֵלֵינוּ? הַגֵּד לִי חֶפְצְךָ, צָאלִח, שֶׁאֲמַלֵּא אוֹתוֹ”. קָם וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו פַּעַם שְׁנִיָּה וְאָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אֵין בַּקָּשָׁתִי אֶלָּא מֵאֱלֹהִים וּמֵאֵת הַמֶּלֶךְ אֲצִיל הַנֶּפֶשׁ, הַכַּבִּיר, הָאַרְיֵה הַטּוֹרֵף הָאַבִּיר אֲשֶׁר זֵכֶר סְגֻלּוֹתָיו בְּפִי כָל עוֹבֵר לְמַסְעוֹתָיו, וְיָצָא שִׁמְעוֹ בְכָל הַמְּחוֹזוֹת וְהָאֲרָצוֹת עַל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ וַחֲנִינָתוֹ וְסַלְחָנוּתוֹ וְרֹב נְדִיבוּתוֹ”. פָּתַח אֶת שְׁנֵי הַתַּרְמִילִים וְהוֹצִיא מִתּוֹכָן אֶת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְאֶת זוּלָתָן וּפִזֵּר אוֹתָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל, וְאָמַר: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּקַבֵּל מִנְחָתִי וְעָשִׂיתָ בָזֶה חֶסֶד עִמִּי, וְתַעֲשֶׂה נַחַת רוּחַ לִי בְּקַבֶּלְךָ אוֹתָהּ מִמֶּנִּי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהִגִּישׁ צָאלִח לַמֶלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל אֶת הַמִּנְחָה, וְאָמַר לוֹ: “שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי שֶׁהַמֶּלֶךְ יַעֲשֶׂה חֶסֶד עִמִּי וְיַעֲשֶׂה נַחַת רוּחַ לִי בְּקַבְּלוֹ אוֹתָהּ מִיָּדִי”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל: “לְשֵׁם מַה נָתַתָּ לִי מַתָּנָה זוֹ? אֱמֹר לִי עִנְיָנֶךָ וְהַגֵּד לִי חֶפְצֶךָ, וְאִם יִהְיֶה בְכֹחִי לְמַלְּאוֹתוֹ, הֲרֵינִי מְמַלֵּא אוֹתוֹ לְךָ מִיָּד, וְלֹא אַצְרִיךְ אוֹתְךָ לִטְרֹחַ, וְאִם תִּקְצַר יָדִי לְמַלְּאוֹתָהּ, הֲרֵי אֵין אֱלֹהִים מַטִּיל עַל נֶפֶשׁ אֶלָּא כְפִי יְכָלְתָּהּ”. קָם צָאלִח וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ שָׁלשׁ פְּעָמִים וְאָמַר: “מֶלֶךְ-הַדּוֹר, בַּקָּשָׁתִי הִיא כָזוֹ שֶׁאַתָּה יָכֹל לְמַלְּאוֹתָהּ, וּבְיָדְךָ נִתָּנָה, וְאַתָּה הַשּׁוֹלֵט בָּהּ. וְאֵין אֲנִי מַטְרִיחַ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּדָבָר קָשֶׁה, וְאֵין אֲנִי מְשֻׁגָּע שֶׁאֲדַבֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ בְּדָבָר שֶׁאֵין הוּא יָכֹל לַעֲשׂוֹתוֹ. וּכְבָר אָמַר אַחַד הַחֲכָמִים: אִם רְצוֹנְךָ שֶׁיִּשְׁמְעוּ לְקוֹלְךָ שְׁאַל מַה שֶּׁיּוּכְלוּ לְמַלְּאוֹתוֹ לְךָ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבַקָּשָׁתִי, שֶׁבָּאתִי לְבַקְּשָׁהּ, הֲרֵי הַמֶּלֶךְ יָכֹל לְמַלְּאוֹתָהּ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “שְׁאַל חֶפְצֶךָ וּבָאֵר עִנְיָנֶךָ וּבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁתֶךְ”. אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ-הַדּוֹר, דַּע, שֶׁבָּאתִי אֵלֶיךָ לְדַבֵּר אֵלֶיךָ עַל חֶפְצִי בַפְּנִינָה שֶׁעוֹד כְּמוֹתָהּ אַיִן וּבָאֶבֶן-הטּוֹבָה הַסְּפוּנָה מִן הָעַיִן. בַּנְּסִיכָה גַ’וְהַרָה בַּת מוֹשְׁלֵנוּ. וְאַל תְּכַזֵּב, הַמֶּלֶךְ, בְּזֶה שֶׁבָּא לְפָנֶיךָ לְבַקֶּשְׁךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דְבָרָיו צָחַק עַד שֶׁנָּפַל עַל גַּבּוֹ, לוֹעֵג לוֹ, וְאָמַר: “צָאלִח הָיִיתִי חוֹשֵׁב אוֹתְךָ לְאִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וּבָחוּר מוּרָם מֵעָם שֶׁאֵינוֹ טוֹרֵחַ אֶלָּא בַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹחָה, וְרַק בְּשֵׂכֶל וּתְבוּנָה יְשׂוֹחֲחָה, וּמַה הוּא שֶׁפָּגַע בְּשִׂכְלְךָ וְעוֹרֵר אוֹתְךָ לְעִנְיָן זֶה הַכַּבִּיר וְהָרַעְיוֹן הָאַדִּיר, עַד כְּדֵי לְבַקֵּשׁ לָשֵׂאת בְּנוֹת מְלָכִים, מוֹשְׁלֵי מְחוֹזוֹת וּכְרַכִּים. כְּלוּם עָלָה עֶרְכְּךָ עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁהִגַּעְתָּ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה זוֹ? וּכְלוּם חֲסַר-שֵׂכֶל הִנְּךָ עַד כְּדֵי זֶה שֶׁתִּפְנֶה אֵלַי בִּדְבָרִים אֵלֶּה?” אָמַר לוֹ צָאלִח: “יֵיטִיב אֱלֹהִים לַמֶּלֶךְ, אֵין אֲנִי מְבַקֵּשׁ אוֹתָהּ לְשֵׂאתָהּ לִי. וְאִלּוּ גַם בִּקַּשְׁתִּיהָ לִי הֲרֵי אֲנִי דּוֹמֶה לָהּ בְּיַחַשׂ וְיוֹתֵר מִכֵּן, שֶׁכֵּן יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁאָבִי מֶלֶךְ בֶּן מִמַּלְכֵי הַיָּם, אִם כִּי כַיּוֹם אַתָּה מַלְכֵּנוּ. וְאוּלָם אֵין אֲנִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא שֶׁתִּתֵּן אוֹתָהּ לְאִשָּׁה לַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם מוֹשֵׁל אַרְצוֹת פָּרַס, וְאָבִיו הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִמָאן, וְאַתָּה יוֹדֵעַ תָּקְפּוֹ. וְאִם מְסַפֵּר אַתָּה שֶׁהִנְּךָ מֶלֶךְ אַדִּיר, הִנֵּה הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם אַדִּיר יוֹתֵר. וְאִם טוֹעֵן אַתָּה שֶׁבִּתְּךָ מְלֵאָה חֵן, הֲרֵי הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם מָלֵא-חֵן יוֹתֵר מִמֶּנָּה וְיָפֶה לְמַרְאֶה יוֹתֵר וְנַעֲלֶה לְיַחַשׂ אָבוֹת, וְהוּא אַבִּיר דּוֹרוֹ. וְאִם נַעֲנֶה אַתָּה, מֶלֶךְ הַדּוֹר, לְמַה שֶּׁשָּׁאַלְתִּי מֵאִתְּךָ, הֲרֵי סִדַּרְתָּ אֶת הָעִנְיָן בִּמְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם, אַךְ אִם מִתְנַשֵּׂא אַתָּה עָלֵינוּ, הֲרֵי אֵין אַתָּה נוֹהֵג בְּישֶׁר אִתָּנוּ וְאֵין אַתָּה הוֹלֵךְ עִמָּנּוּ בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹחָה. וְיוֹדֵעַ אַתָּה, הַמֶּלֶךְ, שֶׁנְּסִיכָה זוֹ גַ’וְהַרָה בַּת אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ אֵין לָהּ אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר לְהִנָּשֵׂא, שֶׁכֵּן אוֹמֵר הֶחָכָם: ‘אֵין דֶּרֶךְ לַנַּעֲרָה אֶלָּא הַנִּשּׂוּאִין אוֹ הַקֶּבֶר’. וְאִם הֶחְלַטְתָּ לְהַשִּׂיאָהּ, הֲרֵי בֶן אֲחוֹתִי רָאוּי לָהּ יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר הָאֲנָשִׁים”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבָרָיו נִתְכָּעֵס כַּעַס גָּדוֹל וְכִמְעַט נִטְרְפָה דַעְתּוֹ עָלָיו, וְכִמְעַט יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ מִגּוּפוֹ, וְאָמַר לוֹ: “כֶּלֶב שֶׁבִּבְנֵי אָדָם, כְּלוּם שֶׁכְּמוֹתְךָ יְדַבֵּר אֵלַי כַּדְבָרִים הָאֵלֶּה. וְתִשָּׂא אֶת שֵׁם בִּתִּי בַּמּוֹשָׁב וְתֹאמַר, שֶׁבֶּן-אֲחוֹתְךָ דּוֹמֶה לָהּ? מִי אַתָּה? וּמִי אֲחוֹתְךָ? וּמִי הוּא בְנָהּ? וּמִי הוּא אָבִיו עַד שֶׁתְּדַבֵּר אֵלַי כָּךְ, וְתֹאמַר לִי דְּבָרִים אֵלֶּה? כְּלוּם אֵין אַתֶּם בְּיַחַס לָהּ אֶלָּא כְלָבִים?” קָרָא לִנְעָרָיו וְאָמַר לָהֶם: “נְעָרִים, הָסִירוּ אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל בַּר-תְּלִיָּה זֶה”. תָּפְסוּ הַחֲרָבוֹת וְשָׁלְפוּ אוֹתָם מִנְּדָנָם וּבִקְּשׁוּ לִפְגֹעַ בּוֹ, פָּנָה לִבְרֹחַ מִשָּׁם, וּלְשַׁעַר הָאַרְמוֹן פָּנָיו שָׂם. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל שַׁעַר הָאַרְמוֹן רָאָה אֶת בְּנֵי דוֹדוֹ וּקְרוֹבָיו וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וַעֲבָדָיו, וְהָיוּ יוֹתֵר עַל אֶלֶף פָּרָשׁ, שְׁקוּעִים בְּבַרְזֶל וְשִׁרְיוֹנִים עֲבֻתִּים וּבִידֵיהֶם רְמָחִים וַחֲרָבוֹת נוֹצְצִים. כְּשֶׁרָאוּ אֶת צָאלִח בְּמַצָּב זֶה אָמְרוּ לוֹ: “מָה הַדָּבָר?” וְסִפֵּר לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. וּכְבָר שָׁלְחָה אוֹתָם אִמּוֹ לְעֶזְרָתוֹ. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דְּבָרָיו, הִכִּירוּ שֶׁהַמֶּלֶךְ טִפֵּשׁ וְרַב הָאַלִּימוּת. יָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם וְשָׁלְפוּ חַרְבוֹתֵיהֶם וְנִכְנְסוּ אֶל הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל וּמְצָאוּהוּ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וְאֵינוֹ נוֹתֵן דַּעְתּוֹ עֲלֵיהֶם מִהְיוֹתוֹ מָלֵא חֵמָה עַל צָאלִח, וְרָאוּ אֶת מְשָׁרְתָיו וַעֲבָדָיו וְשׁוֹמְרָיו בִּלְתִּי מוּכָנִים. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם וּבִידֵיהֶם הַחֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת, קָרָא לַאֲנָשָׁיו וְאָמַר: “הוֹי לָכֶם, הָסִירוּ אֶת רָאשֵׁי הַכְּלָבִים הָאֵלֶּה”. וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה עַד שֶׁנֶּהֶדְפוּ אָחוֹר אַנְשֵׁי אַלסַּמַנְדָּל וְהִפְנוּ לָנוּס. וּכְבָר תָּפְסוּ צָאלִח וּקְרוֹבָיו אֶת הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל וּכְפָתוּהוּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁצָאלִח וּקְרוֹבָיו כָּפְתוּ אֶת הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל. וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרָה הַנְּסִיכָה גַ’וְהָרָה נוֹדַע לָהּ שֶׁאָבִיהָ לֻקַּח בַּשֶּׁבִי וְשֶׁשּׁוֹמְרָיו נֶהֶרְגוּ. יָצְאָה מִן הָאַרְמוֹן בּוֹרַחַת אֶל אַחַד הָאִיִּים. פָּנְתָה אֶל עֵץ גָּבוֹהַּ וְהִתְחַבְּאָה עָלָיו. וּבְשָׁעָה שֶׁנִּלְחֲמוּ שְׁתֵּי הַמַּחֲנוֹת בָּרְחוּ אֲחָדִים מִנַּעֲרֵי הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל נִמְלָטִים עַל נַפְשָׁם. רָאָה אוֹתָם בַּדְר-בָּאסִם וְשָׁאַל אוֹתָם לְמַצָּבָם, וְהִגִּידוּ לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע. כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁהַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל נִתְפָּס, הִפְנָה לָנוּס, שֶׁפָּחַד לְנַפְשׁוֹ, שֶׁכֵּן אָמַר בְּלִבּוֹ: “הָרֵי כָּל הַמֶּרֶד הַזֶּה הָיָה בִגְלָלִי, וְלֹא יִדְרְשׁוּ זֹאת אֶלָּא מִיָּדִי”. פָּנָה עֹרֶף נִמְלָט וּמְבַקֵּשׁ לוֹ מִפְלָט, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ לְאָן יָשִׂים פָּנָיו. הוֹבִילָהוּ הַגּוֹרָל אֶל אוֹתוֹ אִי שֶׁבּוֹ גַ’וְהָרָה בַּת הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל. בָּא אֵצֶל הָאִילָן וְהֵטִיל עַצְמוֹ לָאָרֶץ כְּהָרוּג וּבִקֵּשׁ לָנוּחַ כְּשֶׁהוּא מוּטָל לָאָרֶץ, כְּשֶׁאֵין הוּא מֵשִׁיב אֶל לִבּוֹ, שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּחַפְּשִׂים אַחֲרָיו לֹא יִמְצָא מָנוֹחַ, וְשֶׁאֵין גַּם אֶחָד הַיּוֹדֵעַ אֶת הַצָּפוּן לוֹ בַמִּסְתָּרִים מִיַּד הַגּוֹרָל. כְּשֶׁשָּׁכַב נָשָׂא מַבָּטוֹ כְּלַפֵּי הָאִילָן, וְנָפְלָה עֵינוֹ בְּעֵינָהּ שֶׁל גַ’וְהַרָה. הִסְתַּכֵּל בָּהּ, וּמְצָאָהּ כַּיָּרֵחַ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא זוֹרֵחַ, וְאָמַר: “יִשְׁתַּבַּח יוֹצֵר צוּרָה מֻפְלָאָה זוֹ וְהוּא בוֹרֵא כֹל וְהוּא הַכֹּל יָכֹל. יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים הָאַדִּיר הַיּוֹצֵר וְהַבּוֹרֵא וְהַצָּר צוּרָה. וְאִם נָכוֹן הוּא אֲשֶׁר אֲנִי מְנַחֵשׁ, הֲרֵי זֹאת גַּ’וְהַרָה בַּת הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל, וְדוֹמַנִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעָה עַל הַמִּלְחָמָה שֶׁנָּפְלָה בֵינֵיהֶם בָּרְחָה וּבָאָה אֶל אִי זֶה וְהִתְחַבְּאָה עַל אִילָן זֶה. וְאִם אֵין זֹאת הַנְּסִיכָה גַ’וְהַרָה, הֲרֵי הִיא יָפָה הֵימֶנָּה”. הָיָה מְהַרְהֵר בָּהּ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אָרוּץ וְאַחֲזִיק בָּהּ וְאֶשְׁאַל אוֹתָהּ לְמַצָּבָה, וְאִם הִיא זֹאת, הֲרֵי אֲבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה עַצְמָהּ לְהִנָּשֵׂא לִי, וַהֲרֵי זֶה הוּא הַמְבֻקָּשׁ”. הִתְרוֹמֵם וְקָם עַל רַגְלָיו וְאָמַר לְגַ’וְהַרָה: “הוֹי תַּכְלִית הַמְבֻקָּשׁ, מִי אַתְּ? וּמִי הֵבִיא אוֹתָךְ לְמָקוֹם זֶה?” הִסְתַּכְּלָה גַ’וְהַרָה בְּבַּדְר-בָּאסִם וְרָאֲתָה אוֹתוֹ כַסַּהַר בְּמִלּוּאוֹ בְהוֹפִיעוֹ מִתַּחַת לַעֲרָפֶל הַשָּׁחוֹר, וְהוּא גֵווֹ חָטוּב וְחִיּוּכוֹ אָהוּב. אָמְרָה לוֹ: “הוֹי יְפֵה כָל סְגֻלָּה, אֲנִי הַנְּסִיכָה גַ’וְהַרָה בִתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל, וּכְבָר בָּרַחְתִּי לְמָקוֹם זֶה, מִשּׁוּם שֶׁצָּאלִח וְחֵילוֹ נִלְחֲמוּ בְּאָבִי וְהָרְגוּ חֵילוֹתָיו וְלָקְחוּ אוֹתוֹ בַשֶּׁבִי אוֹתוֹ וְאֶת מִקְצָת חֵילוֹ וּבָרַחְתִּי, אֲנִי יְרֵאָה לְנַפְשִׁי”. הוֹסִיפָה הַנְּסִיכָה גַ’וְהַרָה וְאָמְרָה אֶל בַּדְר-בָּאסִם: “וַאֲנִּי לֹא בָאתִי לְמָקוֹם זֶה אֶלָּא בוֹרַחַת, מְפַחֶדֶת שֶׁלֹּא אֵהָרֵג, וְאֵינִי יוֹדַעַת מֶה עָשָׂה הַזְּמַן בְּאָבִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם אֶת דְּבָרֶיהָ הִתְפַּלֵּא תַכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת עַל הַמִּקְרֶה הַמַּפְלִיא הַזֶּה וְאָמַר: “אֵין סָפֵק שֶׁהִשַּׂגְתִּי חֶפְצִי עַל-יְדֵי זֶה שֶׁשָּׁבוּ אֶת אָבִיהָ”. הִסְתַּכֵּל בָּהּ וְאָמַר לָהּ: “רְדִי גְבִרְתִּי, שֶׁאֲנִי הֲרוּג אַהֲבָתֵךְ וְלָקְחָה אוֹתִי בַּשְּׁבִי עֵינֵךְ. וַהֲרֵי בְגִינִי וּבְגִינֵךְ הָיָה מֶרֶד זֶה וּמִלְחָמוֹת אֵלּוּ, וּדְעִי שֶׁאֲנִי הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם מֶלֶךְ פָּרַס, וְשֶׁצָּאלִח דּוֹדִי, אֲחִי-אִמִּי הוּא, וְהוּא הוּא שֶׁבָּא אֶל אָבִיךְ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַשִּׂיאֵךְ לִי, וַאֲנִי כְבָר עָזַבְתִּי אֶת מַלְכוּתִי בִּגְלָלֵךְ, וּפְגִישָׁתֵנוּ בְשָׁעָה זוֹ הִיא מִפְּלָאוֹת הַמִּקְרֶה. קוּמִי אֵפוֹא וּרְדִי אֶצְלִי, שֶׁנֵּלֵךְ אֲנִי וְאַתְּ אֶל אַרְמוֹן אָבִיךְ וַאֲבַקֵּשׁ מִדּוֹדִי צָאלִח לְשַׁלְּחוֹ חָפְשִׁי וְאֶשָּׂא אוֹתָךְ בְּהֶתֵּר”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה גַ’וְהַרָה אֶת דִּבְרֵי בַּדְר-בָּאסִם, אָמְרָה בְלִבָּהּ: “בִּגְלַל בַּר-תְּלִיָּה זֶה בָא עִנְיָן זֶה וְלֻקַּח אָבִי בַשְּׁבִי וְנֶהֶרְגוּ שׁוֹמְרֵי סִפּוֹ וּמְשָׁרְתָיו, וְגָלִיתִי אֲנִי מֵאַרְמוֹנִי וְיָצָאתִי נִדַּחַת לְאִי זֶה. אִם אֵין אֲנִי זוֹמֶמֶת מְזִמָּה לְהִתְבַּצֵּר בָּהּ מִפָּנָיו, כּוֹבֵשׁ הוּא אוֹתִי וּמַשִּׂיג חֶפְצוֹ. הֲרֵי אוֹהֵב הוּא, וְהָאוֹהֵב לֹא יְגֻנֶּה בְּכָל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה”. עָקְבָה אוֹתוֹ בִּדְבָרִים וּבְרֹךְ מִדְבָּרָהּ, כְּשֶׁהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר צָפְנָה בְלִבָּהּ מִן הַמְּזִמּוֹת, וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי וְאוֹר עֵינִי, כְּלוּם אַתָּה הוּא הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם בְּנָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה גֻ’לָּנָאר?” אָמַר לָהּ “הֵן, גְּבִרְתִּי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁגַּ’וְהַרָה בַת הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל, אָמְרָה לָעֶלֶם: “כְּלוּם אַתָּה אֲדוֹנִי בֶּאֱמֶת הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם בְּנָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה גֻ’לָּנָאר?” וְאָמַר לָהּ: “הֵן, גְּבִרְתִּי”. אָמְרָה לוֹ: “יַכְרֵת אֱלֹהִים אֶת אָבִי וְיָשֵׂם קֵץ לְמַלְכוּתוֹ, וְלֹא יִתֵּן לוֹ נַחַת-רוּחַ, וְלֹא יָסִיר מִמֶּנּוּ גָּלוּת וָנֶכֶר, אִם הָיָה מְבַקֵּשׁ יָפֶה יוֹתֵר מִמְּךָ וְיָפוֹת יוֹתֵר מֵאוֹתָן הַסְּגֻלּוֹת הַנָּאוֹת, שֶׁכֵּן מִעוּט שֵׂכֶל וְשִׁקּוּל-דַּעַת הוּא”. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אַל תְּהֵא טִינָא בְלִבְּךָ עַל מַה שֶּׁעָשָׂה. וְאִם אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי זֶרֶת, הֲרֵי אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ אַמָּה, וּכְבָר נָפַלְתִּי בְרֶשֶׁת אַהֲבָתְךָ, וְהָיִיתִי בְתוֹךְ כְּלַל הֲרוּגֶיךָ. וּכְבָר עָבְרָה הָאַהֲבָה שֶׁהָיְתָה אֶצְלְךָ וְהָיְתָה אֶצְלִי, וְלֹא נִשְׁאֲרָה אֶצְלְךָ אֶלָּא הָעֲשִׂירִית מִמַּה שֶּׁאֶצְלִי”. יָרְדָה מֵעַל הָאִילָן וְקָרְבָה אֵלָיו וּבָאָה אֶצְלוֹ וְאִמְּצָה אוֹתוֹ אֶל חָזָהּ, וְהִתְחִילָה מְנַשֶּׁקֶת אוֹתוֹ. כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם אֶת אֲשֶׁר הִיא עוֹשָׂה, נִתּוֹסְפָה אַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ וְחָזְקוּ כִסּוּפָיו לָהּ, וְדָמָה שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ, וּבָטַח בָּהּ בִּטָּחוֹן גָּמוּר, וְהָיָה מְחַבְּקָהּ וּמְנַשְּׁקָהּ. אָמַר לָהּ: “נְסִיכָה, לֹא תֵאֵר לְפָנַי דּוֹדִי צָאלִח גַּם רֶבַע הָעֲשִׂירִית מִזֶּה שֶׁאַתְּ בּוֹ מִן הַחֵן. וְלֹא הַחֵלֶק הָרְבִיעִי מֵחֶלְקֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה”. אִמְּצָה אוֹתוֹ גַ’וְהַרָה אֶל חָזֶהָ וְדִבְּרָה אֵלָיו דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מוּבָנִים לוֹ, וְיָרְקָה בְפָנָיו וְאָמְרָה לוֹ: “צֵא מִצּוּרָה זוֹ שֶׁל בֶּן-אָדָם לְצוּרַת עוֹף הַיָּפֶה בָעוֹפוֹת, לְבֶן-הַנּוֹצָה וַאֲדֻם הַמַּקוֹר וּשְׁתֵּי הָרַגְלַיִם”. לֹא נִגְמְרוּ דְּבָרֶיהָ עַד שֶׁנֶּהְפַּךְ הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם לְעוֹף הַיָּפֶה בְּכָל הָעוֹפוֹת, וְהִתְנָעֵר וְעָמַד עַל רַגְלָיו, וְהִתְחִיל מִסְתַּכֵּל בְּגַ’וְהַרָה. וְהָיְתָה אֶצְלָהּ נַעֲרָה מִנַּעֲרוֹתֶיהָ, מַרְסִינָה⁸ שְׁמָהּ. הִבִּיטָה אֵלֶיהָ וְאָמְרָה: “אִלְמָלֵא לֹא הָיִיתִי חוֹשֶׁשֶׁת לְזֶה שֶׁאֲבִי שָׁבוּי אֵצֶל דּוֹדוֹ, הָיִיתִי הוֹרַגְתּוֹ, אַל יִגְמְלֶנּוּ אֱלֹהִים טוֹב. מָה רַע הָיָה הַמַּזָּל שֶׁבּוֹ בָא אֵלֵינוּ, שֶׁכֵּן כָּל הַמֶּרֶד הַזֶּה בִגְלָלוֹ הוּא. וְאוּלָם, נַעֲרָה, טְלִיהוּ וְהוֹלִיכִי אוֹתוֹ אֶל אִי-הַצִּמָּאוֹן וְעִזְבִי אוֹתוֹ שָׁם שֶׁיָּמוּת בְּצָמָא”. לָקְחָה אוֹתוֹ הַנַּעֲרָה וְהוֹבִילָה אוֹתוֹ אֶל הָאִי וּבִקְּשָׁה לַחֲזֹר מֵאֶצְלוֹ. אָמְרָה בְלִבָּהּ: “הֲרֵי בַעַל-יֹפִי זֶה וָחֵן אֵינוֹ כְדַאי שֶׁיָּמוּת בַּצָּמָא”. הוֹצִיאָה אוֹתוֹ מֵאִי הַצִּמָּאוֹן וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ לְאִי מֻשְׁפָּע בְּעֵצִים וּפֵרוֹת וּנְהָרוֹת, וְהִנִּיחָה אוֹתוֹ בוֹ וְחָזְרָה אֶל גְּבִרְתָּהּ וְאָמְרָה לָהּ: “כְּבָר הִנַּחְתִּי אוֹתוֹ בְאִי הַצִּמָּאוֹן.”

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה בְּבַּדְר-בָּאסִם וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְצָאלִח דּוֹדוֹ, הִנֵּה בְשָׁעָה שֶׁנָּפַל בְּיָדוֹ הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל וְהָרַג אֶת שׁוֹמְרָיו וּמְשָׁרְתָיו, וְהָיָה בַשֶּׁבִי עִמּוֹ, בִּקֵּשׁ אֶת גַ’וְהַרָה בַת הַמֶּלֶךְ וְלֹא מְצָאָהּ. חָזַר אֶל אַרְמוֹנוֹ אֵצֶל אִמּוֹ וְאָמַר: “אִמִּי, הֵיכָן בֶּן-אֲחוֹתִי הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם?” אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, אֵין לִי כָּל יְדִיעָה עָלָיו, וְאֵינִי יוֹדַעַת לְאָן הָלַךְ, שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו הַשְּׁמוּעָה שֶׁנִּלְחָם אַתָּה עִם הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל, וּפָרְצוּ בֵינֵיכֶם קְרָבוֹת וְתִגְרוֹת, נִבְהַל וּבָרַח”. כְּשֶׁשָּׁמַע צָאלִח אֶת דִּבְרֵי אִמּוֹ נִצְטַעֵר עַל בֶּן אֲחוֹתוֹ וְאָמַר: “אִמִּי, כְּבָר נִכְשַׁלְנּוּ בַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁמָּא יֵהָרֵג, אוֹ יִפֹּל עָלָיו אֶחָד מִצְּבָאוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל, אוֹ תִתְנַפֵּל עָלָיו בַּת-הַמֶּלֶךְ, גַ’וְהַרָה, וְתַגִּיעַ לָנוּ בוּשָׁה בִפְנֵי אִמּוֹ וְלֹא יַגִּיעֵנוּ טוֹבָה מִמֶּנָּה, מִשּׁוּם שֶׁלְּקַחְתִּיו שֶׁלֹּא בִרְשׁוּתָהּ”. שָׁלַח אַחֲרָיו אֶת הַשּׁוֹמְרִים וְאֶת הַמְרַגְּלִים אֶל עֵבֶר הַיָּם וְזוּלָתוֹ, וְלֹא עָמְדוּ עַל יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתָיו, וְחָזְרוּ וְהוֹדִיעוּ זֹאת לְצָאלִח. נִתּוֹסְפוּ דַאֲגָתוֹ וְצַעֲרוֹ, וְהָיָה צַר לְלִבּוֹ עַל הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מְעִנְיַן בַּדְר-בָּאסִם עִם דּוֹדוֹ צָאלִח, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאִמּוֹ גֻּ’לָּנָאר בַּת-הַיָּם, הִנֵּה כְשֶׁיָּרַד בְּנָהּ בַּדְר-בָּאסִם עִם דּוֹדוֹ צָאלִח, צִפְּתָה לוֹ וְלֹא חָזַר, וְאֵחֲרָה לָבוֹא אֵלֶיהָ יְדִיעָה מִמֶּנּוּ. יָשְׁבָה יָמִים מִסְפָּר מְצַפָּה לוֹ. אַחַר-כָּךְ קָמָה וְיָרְדָה לַיָּם וּבָאָה אֶל אִמָּהּ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָהּ אִמָּהּ קָמָה לִקְרָאתָהּ וְנָשְׁקָה אוֹתָהּ, וְחִבְּקָה אוֹתָהּ, וְכָךְ בְּנוֹת דּוֹדָהּ. שָׁאֲלָה אֶת אִמָּהּ בִּדְבַר בַּדְר-בָּאסִם, אָמְרָה לָהּ: "בִּתִּי, כְּבָר בָּאוּ הוּא וְדוֹדוֹ. אַחַר-כָּךְ לָקַח דּוֹדוֹ אַבְנֵי-חֵן וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְשָׂם פָּנָיו עִמּוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל וּבִקֵּשׁ לָשֵׂאת אֶת בִּתּוֹ, וְלֹא נַעֲנָה לוֹ, וְדִבֵּר קָשׁוֹת אֶל אָחִיךְ. שָׁלַחְתִּי אֶל אָחִיךְ בְּעֶרֶךְ אֶלֶף פָּרָשִׁים, וּפָרְצָה מִלְחָמָה בֵינֵיהֶם וּבֵין הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל. וְנָתַן אֱלֹהִים תְּשׁוּעָה לְאָחִיךְ עָלָיו, וְהָרַג אֶת שׁוֹמְרָיו וְחֵילוֹתָיו וְלָקַח בַּשְּׁבִי אֶת הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל. הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה אֶל בְּנֵךְ, וְדוֹמֶה שֶׁפָּחַד לְנַפְשׁוֹ וּבָרַח מֵאֶצְלֵנוּ מִבְּלִי רְצוֹנֵנוּ, וְלֹא חָזַר אַחֲרֵי זֶה, וְלֹא נוֹדַע לָנוּ עַל אוֹדוֹתָיו דָבָר. שָׁאֲלָה אוֹתָהּ גֻ’לָּנָאר עַל אוֹדוֹת אָחִיהָ צָאלִח, וְהִגִּידָה לוֹ: “הִנֵּה הוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא-הַמַּמְלָכָה בִמְקוֹם הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל, וּכְבָר שָׁלַח לְכָל הַעֲבָרִים לְחַפֵּשׂ אֶת בְּנֵךְ וְאֶת הַנְּסִיכָה גַ’וְהַרָה”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה גֻ’לָּנָּאר דְּבָרִים אֵלֶּה, הִתְאַבְּלָה עַל בְּנָהּ אֵבֶל כָּבֵד, וְגָבַר זַעֲמָהּ עַל אָחִיהָ צָאלִח, בַּאֲשֶׁר הָיָה הוּא זֶה שֶׁלָּקַח אֶת בְּנָהּ וְיָרַד לַיָּם בְּלִי רְשׁוּתָהּ. אָמְרָה: “אִמִּי, חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לַמַּלְכוּת אֲשֶׁר לָנוּ, שֶׁכֵּן בָּאתִי אֲלֵיכֶם, וְלֹא הוֹדַעְתִּי לְאִישׁ מֵאַנְשֵׁי-הַמַּמְלָכָה. וִירֵאָה אֲנִי שֶׁאִם אֲנִי שׁוֹהָה יַפְסִידוּ אֶת הַמְּלוּכָה עָלֵינוּ וְתֵצֵא הַמַּמְלָכָה מִיָּדֵינוּ; הָעֵצָה הַנְּכוֹחָה הִיא אֵפוֹא שֶׁאֲנִי אֶחֱזֹר וַאֲנַהֵל אֶת הַמַּמְלָכָה עַד אֲשֶׁר יְתַכֵּן אֱלֹהִים לָנוּ עִנְיַן בְּנִי. וְאַל תִּשְׁכְּחוּ וְאַל תָּקֵלּוּ דַעְתְּכֶם בְּעִנְיָנוֹ, שֶׁכֵּן אִם הִגִּיעָה לוֹ צָרָה, אֲנִי מֵתָה בְלִי כָל סָפֵק, מִשּׁוּם שֶׁאֵינִי רוֹאָה עוֹלָמִי אֶלָּא בוֹ, וְאֵין לִי כָל עֹנֶג אֶלָּא בְחַיָּיו”. אָמְרָה לָהּ אִמָּהּ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד, בִּתִּי, אַל תִּשְׁאֲלִי מַה שֶּׁאֶצְלֵנוּ בִּגְלַל פֵּרוּדוֹ וְהֵעָדְרוֹ”. שָׁלְחָה לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו, וְחָזְרָה אִמּוֹ אֲבֵלַת-הַלֵּב, בּוֹכִיַּת הָעַיִן אֶל הַמַּמְלָכָה, כְּשֶׁהָעוֹלָם צַר בַּעֲדָהּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁנָּסְעָה הַמַּלְכָּה גֻ’לָּנָאר מֵאֵצֶל אִמָּהּ, הָיָה צַר לְלִבָּהּ וְדַאֲגָתָהּ מְרֻבָּה. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבַּדְר-בָּאסִם, הִנֵּה הָיָה אוֹכַל מִן הַפֵּרוֹת וְשׁוֹתֶה מִן הַנְּהָרוֹת שֶׁבְּאוֹתוֹ אִי, וְלֹא פָסַק מִכָּךְ מֶשֶׁךְ יָמִים וְלֵילוֹת, כְּשֶׁהוּא בְצוּרַת עוֹף, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן יִפְנֶה וְלֹא כֵיצַד יָעוּף. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה בְיוֹם מִן הַיָּמִים בְּאוֹתוֹ אִי, בָּא לְשָׁם צַיָּד מִן הַצַּיָּדִים לָצוּד מַשֶּׁהוּ שֶׁיִּתְפַּרְנֵס בּוֹ. רָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם, כְּשֶׁהוּא בְּצוּרַת עוֹף לְבֶן-הַנּוֹצָה וַאֲדֻם הַמָּקוֹר וְהָרַגְלַיִם, לוֹקֵחַ שְׁבִי אֶת הָרוֹאֶה וּמַפְתִּיעַ אֶת הַדַּעַת. הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַצַּיָּד וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “עוֹף זֶה נָאֶה הוּא וְלֹא רָאִיתִי עוֹף כָּמוֹהוּ לֹא לְיָפְיוֹ וְלֹא לְמַרְאֵהוּ”. הִשְׁלִיךְ עָלָיו אֶת הָרֶשֶׁת וְצָד אוֹתוֹ וְהִכְנִיסוֹ לָעִיר, שֶׁאָמַר בְּלִבּוֹ: “מוֹכֵר אֲנִי אוֹתוֹ וְנוֹטֵל אֶת מְחִירוֹ”. בָּא לִקְרָאתוֹ אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר וְאָמַר לוֹ: “בְּכַמָּה עוֹף זֶה, צַיָּד?” אָמַר לוֹ הַצַּיָּד: “כְּשֶׁאַתָּה קוֹנֶה אוֹתוֹ, מַה זֶּה תַעֲשֶׂה בוֹ?” אָמַר לוֹ: “אֶשְׁחַט אוֹתוֹ וְאֹכְלֶנּוּ”. אָמַר לוֹ הַצַּיָּד: “מִי זֶה יִתְּנֶנּוּ לִבּוֹ לִשְׁחֹט עוֹף זֶה וְלֶאֱכֹל אוֹתוֹ? רְצוֹנִי לְתִתּוֹ בְמַתָּנָה לַמֶּלֶךְ, שֶׁיִּתֵּן לִי יוֹתֵר מִן הַסְּכוּם שֶׁתִּתֵּן לִי אַתָּה בִמְחִירוֹ, וְהוּא לֹא יִשְׁחַט אוֹתוֹ אֶלָּא יְהֵא מִסְתַּכֵּל בְּיָפְיוֹ וְחִנּוֹ, שֶׁכֵּן בְּכָל יְמֵי חַיַּי, שֶׁאֲנִי צַיָּד, לֹא רָאִיתִי כְמוֹתוֹ לֹא בְצֵיד הַיָּם וְלֹא בְצֵיד הַיַּבָּשָׁה. וְאַתָּה גַם אִם חָפַצְתָּ בּוֹ, הֲרֵי סוֹף סוֹף לֹא תִתֵּן לִי אֶלָּא אֲדַרְכְּמוֹן אֶחָד. חֵי אֱלֹהִים הָאַדִּיר שֶׁאֵינִי מוֹכְרוֹ”. הוֹלִיכוֹ הַצַּיָּד אֶל חֲצַר-הַמֶּלֶךְ וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ מָצָא חֵן בְּעֵינָיו יָפְיוֹ וְאֹדֶם מַקּוֹרוֹ וְרַגְלָיו. שָׁלַח אֵלָיו מְשָׁרֵת שֶׁיִּקְנֶנּוּ מִמֶּנּוּ. בָּא אֶל הַצַּיָּד וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם מוֹכֵר אַתָּה עוֹף זֶה?” אָמַר לוֹ: “לָאו, כִּי לַמֶּלֶךְ הוּא, מַתָּנָה מֵאִתִּי לוֹ”. לָקַח אוֹתוֹ הַמְשָׁרֵת וּפָנָה אִתּוֹ לַחֲצַר-הַמֶּלֶךְ. נָתַן לַצַּיָּד עֲשָׂרָה דִינָרִים. נְטָלָם וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְהִסְתַּלֵּק. הֵבִיא הַמְשָׁרֵת אֶת הָעוֹף אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וְשָׂם אוֹתוֹ בְּתוֹךְ כְּלוּב נָאֶה וּתְלָאוֹ וְהִנִּיחַ לְפָנָיו מַה שֶּׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה. כְּשֶׁיָּרַד הַמֶּלֶךְ אָמַר לַמְשָׁרֵת: “הֵיכָן הָעוֹף? הָבֵא אוֹתוֹ שֶׁאֶרְאֶנּוּ שֶׁנָּאֶה הוּא”. הֵבִיאוֹ הַמְשָׁרֵת וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְרָאָה אֶת הָאֹכֶל שֶׁאֶצְלוֹ, שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִמֶּנּוּ כְלוּם. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא אוֹכֵל שֶׁאַאֲכִילֶנּוּ”. צִוָּה לְהָבִיא אֶת הָאֹכֶל, וְהֵבִיאוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן לְפָנָיו, וְאָכַל הַמֶּלֶךְ מִזֶּה. כְּשֶׁרָאָה הָעוֹף אֶת הַבָּשָׂר וְהַמַּאֲכָל וְהַמְּתִיקוֹת וְהַפֵּרוֹת, אָכַל מִכָּל מַה שֶּׁעַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ. תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ עַל כָּךְ וְהִתְפַּלֵּא עַל אֲכִילָתוֹ, וְכֵן הַנִּמְצָאִים. אָמַר הַמֶּלֶךְ לְאֵלֶּה שֶׁמִּסָּבִיב לוֹ מִן הַמְשָׁרְתִים וְהַמַּמְלוּכִּים: “מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי עוֹף אוֹכֵל כְּעוֹף זֶה”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ שֶׁתָּבוֹא אִשְׁתּוֹ לַחֲזוֹת בּוֹ. הָלַךְ הַמְשָׁרֵת לַהֲבִיאָהּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, הַמֶּלֶךְ מְבַקְּשֵׁךְ שֶׁתֶּחֱזִי בְעוֹף זֶה שֶׁקָּנָהוּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵבֵאנוּ אֶת הַמַּאֲכָל, בָּרַח מִן הַכְּלוּב וְנָפַל עַל הַשֻּׁלְחָן וְאָכַל מִכָּל מַה שֶּׁעָלָיו. קוּמִי אֵפוֹא, גְּבִרְתִּי, שֶׁתֶּחֱזִי בוֹ, שֶׁנָּאֶה הוּא לְמַרְאֶה וְהוּא הַנִּפְלָא בְּפִלְאֵי הַזְּמָן”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דִּבְרֵי הַמְשָׁרֵת בָּאָה מְהֵרָה, וּכְשֶׁהִסְתַּכְּלָה בָעוֹף וְהִבִּיטָה בּוֹ בָרוּר, כִּסְּתָה אֶת פָּנֶיהָ וְהִפְנְתָה לָשׁוּב. קָם הַמֶּלֶךְ אַחֲרֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “מִשּׁוּם מַה כִּסִּית אֶת פָּנַיִךְ, מֵאַחֲרֵי שֶׁאֵין אֶצְלֵךְ אֶלָּא הַנְּעָרוֹת וְהַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אוֹתָךְ וְאֶת בַּעְלֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, עוֹף זֶה אֵינוֹ עוֹף, וְרַק גֶּבֶר הוּא כְּמוֹתְךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ, אָמַר לָהּ: “מְשַׁקֶּרֶת אַתְּ. כַּמָּה רַע הוּא שֶׁאַתְּ מְהַתֶּלֶת. כֵּיצַד יִהְיֶה זֶה זוּלַת עוֹף?” אָמְרָה לוֹ: “לֹא הֵתַלְתִּי בְךָ, וְלֹא אָמַרְתִּי לְךָ אֶלָּא דְבַר אֱמֶת, שֶׁכֵּן עוֹף זֶה הוּא הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם בֶּן הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִמָאן מוֹשֵׁל אֶרֶץ פָּרַס, וְאִמּוֹ גֻ’לָּנָאר בַּת-הַיָּם”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמְרָה הַמַּלְכָּה לְבַעֲלָהּ: “אֵין זֶה עוֹף, וְהוּא הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם בֶּן הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִמָאן וְאִמּוֹ גֻ’לָּנָאר בַּת-הַיָּם”, שָׁאַל אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד הָפַךְ לְמַרְאֶה זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “עָשְׂתָה לוֹ כְשָׁפִים הַנְּסִיכָה גַ’וְהַרָה בַּת הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל”. סִפְּרָה לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְזֶה שֶׁהוּא בִקֵּשׁ מֵאֵת אָבִיהָ לְהַשִּׂיא לוֹ אֶת גַּ’וְהַרָה, וְלֹא נִתְרַצָּה אָבִיהָ לְכָךְ, וְשֶׁדּוֹדוֹ צָאלִח נִלְחַם הוּא וְהַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל וְנִצַּח צָאלִח אוֹתוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ, תָּמַהּ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה. וְהָיְתָה אוֹתָהּ מַלְכָּה מְכַשֶּׁפֶת יוֹתֵר מִכָּל בְּנֵי דוֹרָהּ. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “בְּחַיַּי אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אוֹתָךְ שֶׁתַּתִּירִי אוֹתוֹ מִן הַכִּשּׁוּף וְאַל תַּעַזְבִי אוֹתוֹ מִתְעַנֶּה. יַכְרֵת אֱלֹהִים יַד גַּ’וְהַרָה, מַה מְּגֻנָּה הִיא וּמַה פָּחוּת דָּתָהּ, וּמַה רַבִּים נְכָלֶיהָ וְעָרְמָתָהּ”. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: “אֱמֹר לוֹ: בַּדְר-בָּאסִם, הִכָּנֵס לְתוֹךְ תָּא זֶה”. צִוָּהוּ הַמֶּלֶךְ לְהִכָּנֵס לַתָּא. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ נִכְנַס לַתָּא. קָמָה אֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ וְהֵלִיטָה פָנֶיהָ וְנָטְלָה בְיָדָהּ סֵפֶל שֶׁל מַיִם וְנִכְנְסָה לַתָּא וְלָחֲשָׁה עַל הַמַּיִם בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָם מוּבָנִים וְאָמְרָה לוֹ: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בַּאֲמִתּוֹת הַשֵּׁמוֹת הָאַדִּירִים וְהָאוֹתוֹת הַנִּכְבָּדִים, וּבַאֲמִתּוּת בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וּמְחַיֵּה הַמֵּתִים וּמְחַלֵּק הַמָּזוֹן וִימוֹת-הַחַיִּים, שֶׁתֵּצֵא מִצּוּרָה זוֹ שֶׁאַתָּה בָהּ וְתַחֲזֹר לַצּוּרָה שֶׁבְּרָאֲךָ אֱלֹהִים בָּהּ”. לֹא גָמְרָה אֶת דְּבָרֶיהָ עַד שֶׁהִתְנָעֵר הִתְנַעֲרוּת וְחָזַר לְצוּרָתוֹ. מָצָא אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ עֶלֶם נָאֶה, שֶׁאֵין עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ נָאֶה הֵימֶנּוּ. כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם מַצָּב זֶה, אָמַר: “אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אַללָּהּ. מֻחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּהּ. יִשְׁתַּבַּח בּוֹרֵא הַבְּרוּאִים וְקוֹצֵב מְזוֹנוֹתֵיהֶם וִימֵי חַיֵּיהֶם”. נָשַׁק אֶת יְדֵי הַמֶּלֶךְ וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ בַּאֲרִיכוּת יָמִים. וְנָשַׁק הַמֶּלֶךְ לְבַּדְר-בָּאסִם עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַר לוֹ: “בַּדְר-בָּאסִם, סַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ”. סִפֵּר לוֹ אֶת סִפּוּרוֹ וְלֹא הִסְתִּיר מִמֶּנּוּ כְלוּם. תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ עַל כָּךְ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “בַּדְר-בָּאסִם, כְּבָר הִצִּיל אוֹתְךָ אֱלֹהִים מִן הַכְּשָׁפִים, וּמַה הוּא שֶׁהֶחְלַטְתָּ בְדַעְתְּךָ וּמָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת?” אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ-הַדּוֹר, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִטּוּבְךָ שֶׁתְּצַיֵּד לִי סְפִינָה וַחֲבוּרָה מֵעֲבָדֶיךָ וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי זָקוּק לוֹ שֶׁזֶּה לִי זְמַן אָרֹךְ שֶׁאֲנִי בַנֵּכָר וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁתֵּלֵךְ הַמַּמְלָכָה מִיָּדִי, וְאֵינִי חוֹשֵׁב שֶׁאִמִּי בַחַיִּים בִּגְלַל פֵּרוּדִי, וּמִתְגַּבֶּרֶת עַל דַּעְתִּי הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁמֵּתָה בְאֶבְלָהּ עָלַי, שֶׁכֵּן אֵין הִיא יוֹדַעַת מַה הוּא שֶׁאֵרַע, וְאֵין הִיא יוֹדַעַת, אִם חַי אֲנִי אוֹ מֵת. וַאֲנִי שׁוֹאֵל מֵאִתְּךָ, הַמֶּלֶךְ, שֶׁתַּשְׁלִים חַסְדְּךָ עָלַי בְּמַה שֶׁבִּקַּשְׁתִּי מֵאִתְּךָ”. כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן הַמֶּלֶךְ אֶל יָפְיוֹ וְחִנּוֹ וְצַחוּת לְשׁוֹנוֹ, נַעֲנָה לוֹ וְאָמַר: “שָׁמַעְתִּי וְכִדְבָרְךָ אֲנִי עוֹשֶׂה”. צִיֵּד לוֹ סְפִינָה, שֶׁבְּתוֹכָהּ כָּל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ, וְשָׁלַח עִמּוֹ חֲבוּרָה מֵעֲבָדָיו. יָרַד בַּסְּפִינָה אַחֲרֵי שֶׁנִּפְרַד מִן הַמֶּלֶךְ וְנָסַע בַּיָּם. וְהָיְתָה הָרוּחַ בְּעֶזְרָתָם. לֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ עֲשָׂרָה יָמִים רְצוּפִים. כְּשֶׁהָיָה הַיּוֹם הָאַחַד-עָשָׂר סָעַר הַיָּם סְעָרָה קָשָׁה, וְהָיְתָה הַסְּפִינָה מִתְרוֹמֶמֶת וְיוֹרֶדֶת מַטָּה, וְלֹא יָכְלוּ הַמַּלָּחִים לְהַחֲזִיק בָּהּ. לֹא פָסְקוּ שְׁרוּיִים בְּמַצָּב זֶה, כְּשֶׁהַגַּלִּים מְשַׂחֲקִים בָּהֶם, עַד שֶׁקָּרְבוּ אֶל צוּר בַּיָּם. נָפַל אוֹתוֹ צוּר עַל הַסְּפִינָה, וְנִשְׁבְּרָה, וְטָבַע כָּל מִי שֶׁהָיָה בָהּ מִלְּבַד הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם, שֶׁכֵּן רָכַב עַל לוּחַ מִן הַלּוּחוֹת אַחֲרֵי שֶׁהָיָה קָרוֹב לָמוּת. לֹא פָסַק אוֹתוֹ לוּחַ לָרוּץ בּוֹ בַיָּם, כְּשֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ לְאָן הוּא הוֹלֵךְ, וְאֵין לוֹ תַּחְבּוּלָה לַעֲצֹר בַּלּוּחַ, וְהוֹלִיךְ אוֹתוֹ הַלּוּחַ לְפִי זֶרֶם הַמַּיִם וְהָרוּחַ. לֹא פָסַק מִכָּךְ בְּמֶשֶׁךְ שְׁלשָׁה יָמִים, וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי עָלָה הַלּוּחַ עִמּוֹ לְחוֹף הַיָּם. מָצָא שָׁם מְדִינָה לְבָנָה כַיּוֹנָה הַלְּבָנָה עַד מְאֹד, וְהִיא בְנוּיָה עַל הָאִי שֶׁלְּחוֹף הַיָּם. וְאוּלָם עַמּוּדֶיהָ נִשָּׂאִים וּבִנְיָנֶיהָ נָאִים וְחוֹמוֹתֶיהָ גְבוֹהִים, וְהַיָּם מַכֶּה בְחוֹמָתָהּ. כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם אוֹתוֹ אִי שֶׁמְּדִינָה זוֹ בוֹ, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה. וּכְבָר הָיָה קָרוֹב לָמוּת מִן הָרָעָב וְהַצָּמָא. יָרַד מֵעַל הַלּוּחַ וּבִקֵּשׁ לַעֲלוֹת אֶל הַמְּדִינָה. בָּאוּ אֵלָיו פְּרָדוֹת וַחֲמוֹרִים וְסוּסִים כַּחוֹל לָרֹב, וְהָיוּ מַכִּים אוֹתוֹ וּמְעַכְּבִים עַל יָדוֹ לַעֲלוֹת מִן הַיָּם אֶל הַמְּדִינָה. שָׁב אֶל אֲחוֹרֵי אוֹתָהּ מְדִינָה וְעָלָה לַיַּבָּשָׁה, וְלֹא מָצָא אָדָם. תָּמַהּ וְאָמַר: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, לְמִי הִיא מְדִינָה זוֹ, וּמֵאַחֲרֵי שֶׁאֵין לָהּ מֶלֶךְ וְאֵין בָּהּ אָדָם, מִנַּיִן אֵפוֹא אוֹתָם פְּרָדוֹת וַחֲמוֹרִים וְסוּסִים שֶׁעִכְּבוּ עַל יָדִי לַעֲלוֹת?” הָיָה מְהַרְהֵר בְּעִנְיָנוֹ כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן לָלֶכֶת. רָאָה זָקֵן חֶנְוָנִי. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם. הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַזָּקֵן וּמָצָא אוֹתוֹ מָלֵא-חֵן. אָמַר לוֹ: “עֶלֶם, מֵאַיִן בָּאתָ? וּמַה הוֹבִילְךָ לִמְדִינָה זוֹ?” סִפֵּר לוֹ סִפּוּרוֹ מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. תָּמַהּ עָלָיו וְאָמַר: “בְּנִי, כְּלוּם לֹא פָגַשְׁתָּ אַף אֶחָד בְּדַרְכְּךָ?” אָמַר לוֹ: “אָבִי, אָכֵן תָּמֵהַּ אֲנִי עַל מְדִינָה זוֹ, שֶׁרֵיקָה הִיא מִבְּנֵי-אָדָם”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “בְּנִי, הִכָּנֵס לַחֲנוּת שֶׁלֹּא תִשָּׁמֵד”. נִכְנַס בַּדְר-בָּאסִם וְיָשַׁב בַּחֲנוּת. קָם הַזָּקֵן וְהֵבִיא לוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הָאֹכֶל וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, הִכָּנֵס לְתוֹךְ הַחֲנוּת פְּנִימָה. יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁהוֹצִיא אוֹתְךָ בְשָׁלוֹם מֵאֵשֶׁת-שְׂטָנִים זוֹ”. פָּחַד הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם פַּחַד רַב. אָכַל מֵאָכְלוֹ שֶׁל הַזָּקֵן דֵּי-שָׂבְעוֹ וְרָחַץ יָדָיו, וְנָשָׂא עֵינָיו אֶל הַזָּקֵן וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, מַה סִּבַּת דְּבָרִים אֵלֶּה? כְּבָר הִפְחַדְתָּ אוֹתִי מִפְּנֵי מְדִינָה זוֹ וּמִפְּנֵי תוֹשָׁבֶיהָ”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: "בְּנִי, דַּע, שֶׁמְּדִינָה זוֹ מְדִינַת הַכְּשָׁפִים הִיא, וּבָהּ מְכַשֶּׁפֶת דוֹמָה כְאִלּוּ הִיא הַשָּׂטָן בְּעַצְמוֹ, וְהִיא קוֹסֶמֶת וּמְכַשֵּׁפָה וּבַעֲלַת מִרְמָה וּבְגִידָה. וְזֶה שֶׁרָאִיתָ מִן הַסּוּסִים וְהַפְּרָדוֹת וְהַחֲמוֹרִים, כָּל אֵלֶּה כֻלָּם כָּמוֹךָ הֵם וְכָמוֹנִי מִבְּנֵי-אָדָם. וְאוּלָם נָכְרִים הֵם, שֶׁכֵּן כָּל מִי שֶׁנִּכְנַס לִמְדִינָה זוֹ וְהוּא בָחוּר כָּמוֹךָ, נוֹטֶלֶת אוֹתוֹ כּוֹפֶרֶת וּמְכַשֵּׁפָה זוֹ וְשׁוֹהָה עִמּוֹ אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַחֲרֵי אַרְבָּעִים הַיּוֹם הִיא עוֹשָׂה לוֹ כְשָׁפִים, וְיֵהָפֵך לְפֶרֶד אוֹ סוּס אוֹ חֲמוֹר אוֹ מַשֶּׁהוּ אַחֵר מִחַיּוֹת אֵלּוּ שֶׁרָאִיתָ עַל שְׂפַת הַיָּם.

הִרְגִישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַחֶנְוָנִי הַזָּקֵן חָתַם אֶת סִפּוּרוֹ וּדְבָרָיו אֶל בַּדְר-בָּאסִם עַל דְּבַר הַמַּלְכָּה הַמְכַשֵּׁפָה בְּאָמְרוֹ: “וּכְבָר עָשְׂתָה כְשָׁפִים לְכָל תּוֹשָׁבֵי מְדִינָה זוֹ. וּכְשֶׁבִּקַּשְׁתָּ לַעֲלוֹת אֶל הַיַּבָּשָׁה, חָשְׁשׁוּ לְךָ שֶׁתְּכַשֵּׁף אוֹתְךָ כְּמוֹ אוֹתָם, וְאָמְרוּ לְךָ בְרֶמֶז: ‘אַל תַּעֲלֶה’, שֶׁלֹּא תִּרְאֶה אוֹתְךָ הַמְכַשֵּׁפָה, מֵרַחֲמִים עָלֶיךָ שֶׁקָּרוֹב מְאֹד הוּא שֶׁתַּעֲשֶׂה בְךָ כְּמוֹ שֶׁעָשְׂתָה בָהֶם”. הוֹסִיף וְאָמַר לוֹ: “וּכְבָר כָּבְשָׁה מְדִינָה זוֹ מִידֵי תוֹשָׁבֶיהָ בִּכְשָׁפִים, וּשְׁמָהּ הַמַּלְכָּה לָאבּ⁹ שֶׁפֵּרוּשׁוֹ חֶשְׁבּוֹן הַחַמָּה”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּי הַזָּקֵן פָּחַד פַּחַד רַב וְהָיָה רוֹעֵד כְּקָנֶה מִפְּנֵי רוּחַ וְאָמַר לוֹ: “עוֹד טֶרֶם הָיִיתִי מַאֲמִין שֶׁנִּצַּלְתִּי מִן הַצָּרָה שֶׁהָיִיתִי בָהּ, מִן הַכְּשָׁפִים, עַד שֶׁהַגּוֹרָל הֱטִילַנִי לְמָקוֹם גָּרוּעַ מִמֶּנּוּ”. הָיָה מְהַרְהֵר בְּמַצָּבוֹ וּבְמַה שֶׁאֵרַע לוֹ. וּכְשֶׁהִסְתַּכֵּל בּוֹ הַזָּקֵן, רָאָה שֶׁכְּבָר חָזַק פַּחְדּוֹ, וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, קוּם וְשֵׁב עַל מִפְתַּן הַחֲנוּת וְהִסְתַּכֵּל בִּבְרוּאִים אֵלֶּה וּבִלְבוּשָׁם וּמַרְאֵיהֶם, וּמַה שֶׁהֵם שְׁרוּיִים בּוֹ מִשּׁוּם הַכְּשָׁפִים, וְאַל תִּירָא, שֶׁכֵּן הַמַּלְכָּה וְכָל מִי שֶׁבִּמְדִינָה זוֹ אוֹהֲבִים וּמְכַבְּדִים אוֹתִי, וְלֹא יַחֲרִידוּ אֶת לִבִּי וְלֹא יַעֲצִיבוּ אֶת רוּחִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם אֶת דִּבְרֵי הַזָּקֵן, יָצָא וְיָשַׁב עַל פִּתְחָהּ שֶׁל הַחֲנוּת, מִסְתַּכֵּל. עָבְרוּ עַל פָּנָיו הָאֲנָשִׁים, וְרָאָה אֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ מֵרֹב. וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים, נִגְּשׁוּ אֶל הַזָּקֵן וְאָמְרוּ לוֹ: “זָקֵן, כְּלוּם שָׁבוּי שֶׁלְּךָ הוּא זֶה שֶׁשָּׁבִיתָ בְיָמִים אֵלֶּה?” אָמַר לָהֶם: “בֶּן-אָחִי הוּא, וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאָבִיו מֵת וְשָׁלַחְתִּי אַחֲרָיו לְכַבּוֹת אֵשׁ גַּעְגּוּעַי בּוֹ”. אָמְרוּ לוֹ: “בָּחוּר זֶה נָאֶה בְבַחוּרִים הוּא, וְאוּלָם חוֹשְׁשִׁים אָנוּ לוֹ מִפְּנֵי הַמַּלְכָּה לָאבּ, וְדוֹאֲגִים שֶׁלֹּא תִתְגּוֹלֵל עָלֶיךָ בְמִרְמָה וְתִקַּח אוֹתוֹ מִמְּךָ, שֶׁכֵּן אוֹהֶבֶת הִיא אֶת הַבַּחוּרִים הַיָּפִים”. אָמַר לָהֶם הַזָּקֵן: “הֲרֵי הַמַּלְכָּה לֹא תַמְרֶה אֶת רְצוֹנִי וְהִיא מְכַבֶּדֶת אוֹתִי וְאוֹהֶבֶת. וּכְשֶׁתֵּדַע שֶׁבֶּן-אָחִי הוּא לֹא תִפְגַּע בּוֹ לְרָעָה, וְלֹא תִגְרֹם לִי רָעָה בּוֹ וְלֹא תַדְרִיךְ אֶת מְנוּחָתִי בִגְלָלוֹ”. עָמַד הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם אֵצֶל הַזָּקֵן בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, וְאָהַב אוֹתוֹ הַזָּקֵן אַהֲבָה עֲצוּמָה. כְּשֶׁהָיָה בַּדְר-בָּאסִם לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל הַזָּקֵן בְּאוֹתוֹ יוֹם כְּמִנְהָגוֹ, וְהִנֵּה אֶלֶף סָרִיסִים בָּאִים, בִּידֵיהֶם חֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת וַעֲלֵיהֶם מִינֵי לְבוּשִׁים, וּבְמָתְנֵיהֶם חֲגוֹרוֹת מְשֻׁבָּצוֹת אֲבָנִים טוֹבוֹת, וְהֵם רוֹכְבִים עַל סוּסִים עַרְבִים מְזֻיָּנִים בְּחַרְבוֹת הֹדּוּ. בָּאוּ אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל הַזָּקֵן וְנָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם. עָבְרוּ הָלְאָה וּבָאוּ אַחֲרֵיהֶם אֶלֶף נְעָרוֹת, כְּאִלּוּ הֵן לְבָנוֹת בַּשָּׁמַיִם וַעֲלֵיהֶן מִינֵי לְבוּשִׁים שֶׁל מֶשִׁי, שֶׁל סָטִין רָקוּם בְּרִקְמַת זָהָב וּמְשֻׁבָּץ בְּמִינֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת וְכֻלָּן חֲמוּשׁוֹת בָּרְמָחִים, וּבְאֶמְצָעִיתָן נַעֲרָה רוֹכֶבֶת עַל סוּסָה עַרְבִיָּה, שֶׁעָלֶיהָ אֻכָּף שֶׁל זָהָב וּמְשֻׁבָּץ בְּמִינֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת וְאַבְנֵי-חֵן. לֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל הַזָּקֵן וְנָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וּפָנוּ לְדַרְכָּן. וְהִנֵּה הַמַּלְכָּה לָאבּ קְרֵבָה וּבָאָה בְתַהֲלוּכָה עֲצוּמָה, וְלֹא פָסְקָה לִקְרַב וְלָבוֹא עַד שֶׁהִגִּיעָה לַחֲנוּתוֹ שֶׁל הַזָּקֵן, וְרָאֲתָה אֶת הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם, כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב לְיַד הַחֲנוּת, דּוֹמֶה כְאִלּוּ הוּא אַגַּן הַסַּהַר בְּמִלּוּאוֹ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הַמַּלְכָּה לָאבּ, נָבוֹכָה מִיָּפְיוֹ וְחִנּוֹ וְנִדְהֲמָה, וְאָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתֶיהָ בְּאַהֲבָתָהּ אוֹתוֹ. נִגְּשָׁה אֶל הַחֲנוּת וְיָרְדָה וְיָשְׁבָה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם וְאָמְרָה לַזָּקֵן: “מֵאַיִן לְךָ יְפֵה-תֹאַר זֶה?” אָמַר לָהּ: “בֶּן אָחִי הוּא, בָּא אֵלַי זֶה מִקָּרוֹב”. אָמְרָה לוֹ: “הַנַּח לוֹ שֶׁיִּהְיֶה הַלַּיְלָה אֶצְלִי שֶׁאֲסַפֵּר עִמּוֹ”. אָמַר לָהּ: כְּלוּם תִּקְחִי אוֹתוֹ מִמֶּנִּי, וְלֹא תַעֲשִׂי לוֹ כְשָׁפִים?" אָמְרָה: “הֵן”. אָמַר לָהּ: “הִשָּׁבְעִי לִי”. נִשְׁבְּעָה לוֹ שֶׁלֹּא תַזִּיקֶנּוּ וְלֹא תַעֲשֶׂה לוֹ כְשָׁפִים. צִוְּתָה לְהַגִּישׁ לוֹ סוּסָה נָאָה בְאֻכָּף וְרֶסֶן שֶׁל זָהָב, וְכָל מַה שֶּׁעָלֶיהָ זָהָב מְשֻׁבָּץ אֲבָנִים טוֹבוֹת, וְנָתְנָה לַזָּקֵן אֶלֶף דִּינָר וְאָמְרָה לוֹ: "מְצָא לְךָ עֵזֶר בָּהֶם. לָקְחָה הַמַּלְכָּה לָאבּ אֶת הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם וְהָלְכָה עִמּוֹ, וְהוּא כְאִלּוּ הוּא אַגַּן הַסַּהַר בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר. הָיָה עִמָּהּ, וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים כְּכָל אֲשֶׁר סָכוּ בוֹ וּבְיָפְיוֹ, כּוֹאֲבִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: “הֲרֵי עֶלֶם זֶה אֵינוֹ רָאוּי לְכָךְ שֶׁתַּעֲשֶׂה לוֹ כְשָׁפִים, אֲרוּרָה זוֹ”. וְהַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם שׁוֹמֵעַ אֶת דִּבְרֵיהֶם. וְאוּלָם הוּא שׁוֹתֵק שֶׁכְּבָר מָסַר עִנְיָנוֹ לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְלֹא פָסְקוּ נוֹסְעִים אֶל הָאַרְמוֹן.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם נָסַע עִם הַמַּלְכָּה לָאבּ וּפָמַלְיָתָהּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשַׁעַר הָאַרְמוֹן. יָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם הָאֶמִירִים וְהַסָּרִיסִים וְרַבֵּי-הַמַּמְלָכָה. וּכְבָר צִוְּתָה אֶת שׁוֹמְרֵי-הַסַּף שֶׁיְּצַוּוּ אֶת רַבֵּי-הַמַּמְלָכָה כֻּלָּם לָלֶכֶת לְדַרְכָּם. נָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ וְהִסְתַּלְּקוּ. נִכְנְסָה הַמַּלְכָּה וְהַסָּרִיסִים וְהַנְּעָרוֹת בְּתוֹךְ הָאַרְמוֹן. כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם לָאַרְמוֹן, רָאָה אַרְמוֹן שֶׁלֹּא רָאָה כָמוֹהוּ מֵעוֹלָם. קִירוֹתָיו בְּנוּיִים זָהָב, וּבְאֶמְצַע הָאַרְמוֹן בְּרֵכָה עֲצוּמָה שׁוֹפַעַת מַיִם בְּגַן גָּדוֹל. הִתְבּוֹנֵן הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם בַּגָּן וְרָאָה בוֹ עוֹפוֹת מְצַיְּצִים בְּכָל הַלְּשׁוֹנוֹת וְהַמַּנְגִּינוֹת הַמְשַׂמְּחוֹת וְהַמַּעֲצִיבוֹת. וְאוֹתָם עוֹפוֹת מִכָּל הַמַּרְאוֹת וְהַצְּבָעִים. רָאָה הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם מַלְכוּת עֲצוּמָה וְאָמַר: “יִשְׁתַּבַּח הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּנְדִיבוּתוֹ וְאֶרֶךְ-אַפָּיו יָחֹן אֶת אֲשֶׁר יַעֲבֹד לְזוּלָתוֹ”. יָשְׁבָה הַמַּלְכָּה בְּחַלּוֹן הַנִּשְׁקָף אֶל הַגַּן, כְּשֶׁהִיא עַל עֶרֶשׂ שֶׁל שֵׁן וּמֵעַל לָעֶרֶשׂ מַצָּעִים יְקָרִים, וְיָשַׁב הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם לְצִדָּהּ, וְאִמְּצָה אוֹתוֹ אֶל חָזָהּ. צִוְּתָה עַל הַנְּעָרוֹת לְהָבִיא שֻׁלְחָן שֶׁל זָהָב אָדֹם מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים-טוֹבוֹת וְעָלָיו מִכָּל מַאֲכָל. אָכְלוּ שְׁנֵיהֶם דֵּי-שָׂבְעָם וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם. הֵבִיאוּ הַנְּעָרוֹת כְּלֵי זָהָב וָכֶסֶף וּבְדֹלַח וְהֵבִיאוּ גַם כָּל מִינֵי פְּרָחִים וְסַלִּים עִם פֵּרוֹת מְיֻבָּשִׁים, צִוְּתָה לְהָבִיא לְפָנֶיהָ אֶת הַמְזַמְּרוֹת, וּבָאוּ עֶשֶׂר נְעָרוֹת כְּאִלּוּ הֵן לְבָנוֹת שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּבִידֵיהֶן כָּל כְּלֵי נַגֵּן. מִלְּאָה הַמַּלְכָּה כּוֹס וְשָׁתְתָה אוֹתוֹ וּמִלְּאָה שֵׁנִי וְהוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לְבַּדְר-בָּאסִם. נְטָלוֹ וְשָׁתָה אוֹתוֹ. לֹא פָסְקוּ מִכָּךְ, שׁוֹתִים, עַד שֶׁרָווּ. צִוְּתָה עַל הַנְּעָרוֹת לְזַמֵּר וְזִמְּרוּ בְכָל הַלְּחָנִים. וְהָיָה הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם מְדַמֶּה שֶׁהָאַרְמוֹן רוֹקֵד עִמּוֹ מִגִּיל. נִטַּשְׁטְשָׁה דַעְתּוֹ וְרָחַב לְבָבוֹ וְשָׁכַח נָכְרוֹ וְאָמַר: “אָכֵן מַלְכָּה זוֹ בַּחוּרָה נָאָה, שׁוּב אֵינִי הוֹלֵךְ מֵאֶצְלָהּ עַד עוֹלָם, שֶׁהֲרֵי מַמְלַכְתָּהּ רְחָבָה מִמַּמְלַכְתִּי, וְהִיא יָפָה יוֹתֵר מִן הַנְּסִיכָה גַ’וְהַרָה”. לֹא פָסַק לִשְׁתּוֹת עִמָּהּ עַד שֶׁהֶעֱרִיב הָעֶרֶב וְהָדְלְקוּ הַמְּנוֹרוֹת וְהַנֵּרוֹת, וְהֶעֱלוּ קְטֹרֶת. לֹא פָסְקוּ לִשְׁתּוֹת שְׁנֵיהֶם עַד שֶׁנִּשְׁתַּכְּרוּ, כְּשֶׁהַמְזַמְּרוֹת מְזַמְּרוֹת, כְּשֶׁנִּשְׁתַּכְּרָה הַמַּלְכָּה לָאבּ קָמָה מִמְּקוֹמָהּ וְיָשְׁבָה עַל עֶרֶשׂ, וְצִוְּתָה עַל הַנְּעָרוֹת לְהִסְתַּלֵּק. אַחַר-כָּךְ צִוְּתָה עַל הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם לִשְׁכַּב לְצִדָּהּ, וְיָשְׁנוּ בַנְּעִימִים שֶׁבַּחַיִּים עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁקָּמָה מִן הַשֵּׁנָה, נִכְנְסָה לְבֵית-הַמֶּרְחָץ שֶׁבָּאַרְמוֹן, וְהַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם בְּחֶבְרָתָהּ וְרָחֲצוּ שְׁנֵיהֶם. כְּשֶׁיָּצְאוּ מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ, הִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ מִן הַיָּפִים שֶׁבַּבְּגָדִים וְצִוְּתָה לְהָבִיא אֶת כְּלֵי הַשְּׁתִיָּה. הֵבִיאוּ אוֹתָם הַנְּעָרוֹת, וְשָׁתוּ שְׁנֵיהֶם. קָמָה הַמַּלְכָּה וְתָפְשָׂה לוֹ לְבַּדְר-בָּאסִם בְּיָדוֹ וְיָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם עַל כִּסֵּא, וְצִוְּתָה לְהָבִיא אֹכֶל וְאָכְלוּ שְׁנֵיהֶם וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם. הִגִּישׁוּ הַנְּעָרוֹת אֶת כְּלֵי הַמַּשְׁקֶה וְהַפֵּרוֹת וְהַפְּרָחִים וְהַמְּתִיקוֹת, וְלֹא פָסְקוּ מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וָגִיל בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים יוֹם. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לוֹ: “בַּדְר-בָּאסִם, מָקוֹם זֶה טוֹב יוֹתֵר אוֹ חֲנוּתוֹ שֶׁל דּוֹדְךָ?” אָמַר לָהּ: “הַמַּלְכָּה, חֵי-אֱלֹהִים זֶה טוֹב יוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי דוֹדִי קַבְּצָן הוּא, מוֹכֵר פּוּלִים”. צָחֲקָה לִדְבָרָיו. שָׁכְבוּ בַּנָּעִים שֶׁבַּמַּצָּב עַד הַבֹּקֶר, וְהִתְעוֹרֵר הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם מִשְּׁנָתוֹ וְלֹא מָצָא אֶת הַמַּלְכָּה לָאבּ לְצִדּוֹ אָמַר: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, לְאָן הָלְכָה”. הִרְגִּישׁ בְּדִידוּת בְּהֵעָדְרָה, וְהָיָה נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ, שֶׁכְּבָר נִפְקְדָה מֵאֶצְלוֹ שָׁעָה אֲרֻכָּה וְלֹא חָזְרָה. אָמַר בְּלִבּוֹ: “לְאָן הָלְכָה?” לָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו וְהָיָה מְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ וְלֹא מְצָאָהּ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר הָלְכָה לַגָּן”. הָלַךְ לַגַּן וְרָאָה בוֹ נָהָר זוֹרֵם וּלְצִדּוֹ עוֹפוֹת לְבָנִים, וְעַל שְׂפַת אוֹתוֹ נָהָר אִילָן וְעָלָיו עוֹפוֹת שׁוֹנִים בְּצִבְעֵיהֶם. הָיָה מִסְתַּכֵּל בָּעוֹפוֹת, כְּשֶׁהָעוֹפוֹת אֵינָם רוֹאִים אוֹתוֹ. וְהִנֵּה עוֹף שָׁחוֹר יָרַד עַל אוֹתָהּ עוֹף-נְקֵבָה לְבָנָה, וְהִתְחִיל לְחַרְטֵם אוֹתָהּ בְּחַרְטֻמּוֹ כְּדֶרֶךְ הַיּוֹנִים. זִנֵּק הָעוֹף הַשָּׁחוֹר עַל אוֹתָהּ עוֹף-נְקֵבָה שָׁלשׁ פְּעָמִים. אַחֲרֵי שָׁעָה נֶהְפְּכָה אוֹתָהּ עוֹף-נְקֵבָה לְצוּרַת בֶּן-אָדָם. הִתְבּוֹנֵן בָּהּ, וְהִנֵּה הִיא הַמַּלְכָּה לָאבּ, וְיָדַע שֶׁהָעוֹף הַשָּׁחוֹר בֶּן-אָדָם הוּא שֶׁעָשׂוּ לוֹ כְשָׁפִים, וְשֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ, וּמְהַפֶּכֶת עַצְמָהּ בִּכְשָׁפִים לְעוֹף-נְקֵבָה בְּגִינוֹ. עָבְרָה עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְכָעַס כַּעַס עַל הַמַּלְכָּה לָאבּ בִּגְלַל הָעוֹף הַשָּׁחוֹר. חָזַר לִמְקוֹמוֹ וְשָׁכַב עַל מַצָּעוֹ. אַחֲרֵי שָׁעָה חָזְרָה אֵלָיו. הָיְתָה הַמַּלְכָּה לָאבּ מְנַשֶּׁקֶת אוֹתוֹ וּמְבַדַּחְתּוֹ וְהוּא כוֹעֵס כַּעַס גָּדוֹל עָלֶיהָ, וְלֹא דִבֵּר אֵלֶיהָ גַם מִלָּה אַחַת. הֵבִינָה מַה שֶּׁבְּקִרְבּוֹ, וְנִתְבָּרֵר לָהּ שֶׁרָאָה אוֹתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה לְעוֹף, וְכֵיצַד בָּא אֵלֶיהָ אוֹתוֹ עוֹף. לֹא הֶרְאֲתָה לוֹ כְלוּם, אֶלָּא הִסְתִּירָה מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ. אָמַר לָהּ: “הַמַּלְכָּה, רְצוֹנִי שֶׁתִּתְּנִי לִי רְשׁוּת שֶׁאֵלֵךְ לַחֲנוּתוֹ שֶׁל דּוֹדִי, שֶׁמִּתְגַּעְגֵּעַ אֲנִי עָלָיו, וְזֶה לִי אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁלֹּא רְאִיתִיו”. אָמְרָה לוֹ: “לֵךְ אֵלָיו, אַךְ אַל תִּתְמַהְמֵהַּ לָשׁוּב אֵלַי, שֶׁאֵינִי יְכוֹלָה לְהִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ וְאֵין לִי אֶרֶךְ-רוּחַ לְצַפּוֹת לְךָ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. רָכַב וְהָלַךְ אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל הַזָּקֵן הַחֶנְוָנִי. בֵּרְכוֹ לְבוֹאוֹ וְקָם לִקְרָאתוֹ וְחִבְּקוֹ וְאָמַר לוֹ: “כֵּיצַד אַתָּה עִם אוֹתָהּ כּוֹפֶרֶת?” אָמַר לוֹ: “הָיִיתִי בַנְּעִימִים בְּטוֹבָה וּבִבְרִיאוּת, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה בְלַיְלָה זֶה יְשֵׁנָה לְצִדִּי, וְהִתְעוֹרַרְתִּי וְלֹא רְאִיתִיהָ. לָבַשְׁתִּי אֶת בְּגָדַי וְסוֹבַבְתִּי לְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ עַד שֶׁבָּאתִי לַגַּן”. סִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁרָאָה מִן הַנָּהָר וְהָעוֹפוֹת שֶׁהָיוּ עַל הָאִילָן. כְּשֶׁשָּׁמַע הַזָּקֵן אֶת דְּבָרָיו, אָמַר לוֹ: “הִשָּׁמֶר-לְךָ מִפָּנֶיהָ, וְדַע שֶׁהָעוֹפוֹת שֶׁהָיוּ עַל הָאִילָן, כֻּלָּם בַּחוּרִים נָכְרִים, אָהֲבָה אוֹתָם וְהָפְכָה אוֹתָם בִּכְשָׁפִים לְעוֹפוֹת. וְאוֹתוֹ עוֹף שָׁחוֹר שֶׁרְאִיתוֹ, הָיָה בְתוֹךְ כְּלַל הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלָּהּ, וְהָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ אַהֲבָה עַזָּה. נָשָׂא עֵינָיו אֶל אַחַת הַשְּׁפָחוֹת, וְהָפְכָה אוֹתוֹ בִכְשָׁפִים לְעוֹף שָׁחוֹר”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁסִּפֵּר הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם לַזָּקֵן אֶת כָּל סִפּוּרָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה לָאבּ, וּמַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִמָּהּ, וְנוֹדַע לוֹ מִפִּיו שֶׁהָעוֹפוֹת שֶׁעַל הָאִילָן בַּחוּרִים נָכְרִים הֵם שֶׁעָשְׂתָה לָהֶם כְּשָׁפִים, וְשֶׁגַּם הָעוֹף הַשָּׁחוֹר, שֶׁהָיָה אֶחָד מִן הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלָּהּ, נֶהְפַּך לְאוֹתָהּ צוּרָה בִּכְשָׁפֶיהָ. הוֹסִיף הַזָּקֵן וְאָמַר: “וּבְכָל פַּעַם שֶׁהִיא מִתְאַוָּה לוֹ, הִיא מְהַפֶּכֶת עַצְמָהּ בִּכְשָׁפִים לְעוֹף בְּגִינוֹ, שֶׁכֵּן אוֹהֶבֶת הִיא אוֹתוֹ אַהֲבָה עַזָּה. וּמֵאַחֲרֵי שֶׁהִיא יוֹדַעַת שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ אֶת מַצָּבָהּ, הִיא חוֹרֶשֶׁת לְךָ רָעָה, שֶׁכֵּן אֵין לִבָּהּ שָׁלֵם עִמְּךָ. וְאוּלָם אֵין כָּל רָעָה לְנֶגְדְּךָ מֵאִתָּהּ, כָּל עוֹד עֵינִי עָלֶיךָ, אָנִי. אַל תִּירָא, שֶׁכֵּן אֲנִי אִישׁ מֻסְלִם וּשְׁמִי עַבְּדֻ אַללָּהּ, וְאֵין בִּזְמַנִי מְכַשֵּׁף רַב מִמֶּנִּי. וְאוּלָם אֵינִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְשָׁפִים אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁאֲנִי אָנוּס לְכָךְ. וְהַרְבֵּה הוּא שֶׁאֲנִי מְבַטֵּל כְּשָׁפֶיהָ שֶׁל אֲרוּרָה זוֹ וּמַצִּיל בְּנֵי-אָדָם מִמֶּנָּה. וְאֵינִי שָׂם לֵב לָהּ, שֶׁאֵין לָהּ דֶּרֶךְ עָלַי, וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁהִיא מְפַחֶדֶת מִפָּנַי פַּחַד רַב. וּכְמוֹ כֵן כָּל מִי שֶׁהוּא מְכַשֵּׁף בִּמְדִינָה זוֹ, כָּמוֹהָ, בְּאוֹתָהּ צוּרָה, מְפַחֲדִים מִפָּנַי. וְכֻלָּם הוֹלְכִים בְּדָתָהּ, עוֹבְדִים לָאֵשׁ מִבִּלְתִּי לַמֶּלֶךְ הַגִּבּוֹר. וּלְמָחָר בּוֹא אֵלַי וְהַגֵּד לִי מַה שֶׁהִיא עוֹשָׂה עִמְּךָ. שֶׁכֵּן הַלַּיְלָה הַזֶּה תִשְׁתַּדֵּל לְהַשְׁמִידְךָ, וַאֲנִי אֹמַר לְךָ מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה לְהִנָּצֵל מִמְּזִמָּתָהּ”. נִפְרַד הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם מִן הַזָּקֵן וְחָזַר אֵלֶיהָ וּמְצָאָהּ יוֹשֶׁבֶת מְצַפָּה לוֹ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ קָמָה לִקְרָאתוֹ, וְהוֹשִׁיבַתְהוּ לְצִדָּהּ וּבֵרְכָה אוֹתוֹ לְבוֹאוֹ, וְהֵבִיאָה לוֹ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, וְאָכְלוּ שְׁנֵיהֶם דֵּי שָׂבְעָם וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם. צִוְּתָה לְהָבִיא אֶת הַמַּשְׁקֶה וְהֵבִיאוּ. שָׁתוּ עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה. אַחַר-כָּךְ גָּחֲנָה אֵלָיו בַּכּוֹסוֹת וְהָיְתָה נוֹתֶנֶת לוֹ עַד שֶׁנִּשְׁתַּכֵּר וְלֹא הָיָה עוֹד בְּדַעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ כָךְ, אָמְרָה לוֹ: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בַאֲמִתּוּת אֱלֹהֶיךָ שֶׁאַתָּה עוֹבֵד אוֹתוֹ, שֶׁכְּשֶׁאֲנִי שׁוֹאֶלֶת אוֹתְךָ עַל מַשֶּׁהוּ תַּגִּיד לִי הָאֱמֶת בּוֹ, וְתַעֲנֶה לִדְבָרַי”. אָמַר לָהּ, כְּשֶׁהוּא בְמַצַּב שֶׁל שִׁכָּרוֹן: “מוּטָב, גְּבִרְתִּי”. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי וְאוֹר עֵינִי, כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתָּ מִשְּׁנָתְךָ וְלֹא מָצָאתָ אוֹתִי, חִפַּשְׂתָּ אַחֲרַי וּבָאתָ אֵלַי בַּגָּן וְרָאִיתָ אֶת הָעוֹף הַשָּׁחוֹר שֶׁזִּנֵּק עָלַי. הֲרֵי אֲנִי מַגִּיד לְךָ אֶת עִנְיָנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עוֹף לַאֲמִתּוּתוֹ. הוּא הָיָה מִן הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלִּי, וְהָיִיתִי אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ אַהֲבָה עַזָּה. נָתַן יוֹם אֶחָד עֵינָיו בְּנַעֲרָה מִנַּעֲרוֹתַי, וְעָבְרָה עָלַי רוּחַ קִנְאָה וְהָפַכְתִּי אוֹתוֹ בִּכְשָׁפִים לְצוּרַת עוֹף שָׁחוֹר. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַנַּעֲרָה, הִנֵּה הֲרַגְתִּיהָ. וְעַד הַיּוֹם אֵינִי יְכוֹלָה לַעֲצֹר בְּרוּחִי לְבִלְתִּי רְאוֹתוֹ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. וּבְכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי מִתְאַוָּה לוֹ, אֲנִי הוֹפֶכֶת עַצְמִי בִּכְשָׁפִים לְעוֹף וְהוֹלֶכֶת אֵלָיו כְּפִי שֶׁרָאִיתָ. וְאוּלָם אַתָּה כוֹעֵס עָלַי בִּגְלַל זֶה אַף-עַל-פִּי שֶׁאֲנִי נִשְׁבַּעַת לְךָ בַאֲמִתּוּת הָאוֹר וְהֵצֵּל וְהַחֹם שֶׁכְּבָר נִתּוֹסְפָה אַהֲבָתִי אֵלֶיךָ, וְשַׂמְתִּי אוֹתְךָ מְנַת-חֶלְקֵי מִן הָעוֹלָם”. אָמַר לָהּ כְּשֶׁהוּא שִׁכּוֹר: “אָכֵן זֶה שֶׁהֲבִינוֹת מִכַּעֲסִי בִגְלַל זֶה, אֱמֶת הִיא. וְאֵין לְכַעֲסִי סִבָּה זוּלַת זוּ”. חִבְּקָה אוֹתוֹ וְנָשְׁקָה לוֹ וְהֶרְאֲתָה לוֹ אַהֲבָה וְשָׁכְבָה, וְשָׁכַב אַף הוּא לְצִדָּהּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה, קָמָה מִן הַיָּצוּעַ, וְהַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם עֵר וְרַק מַרְאֶה עַצְמוֹ כְיָשֵׁן וּמַגְנִיב מֶבָּט וּמִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁהִיא עוֹשָׂה. מְצָאָהּ שֶׁהוֹצִיאָה מִתּוֹךְ כִּיס אָדֹם מַשֶּׁהוּ אָדֹם, וְנָטְעָה אוֹתוֹ בְאֶמְצַע הָאַרְמוֹן, וְנַעֲשָׂה נָהָר שׁוֹטֵף כַּיָּם. נָטְלָה קֹמֶץ שְׂעוֹרִים בְּיָדָהּ וּפִזְּרָה אוֹתוֹ עַל הֶעָפָר וְהִשְׁקְתָה אוֹתָם מֵאוֹתָם מַיִם, וְנַעֲשָׂה תְבוּאָה בְּשִׁבָּלֶיהָ. נָטְלָה אוֹתָהּ וְטָחֲנָה אוֹתָהּ לְקֶמַח. שָׂמָה אוֹתוֹ בְמָקוֹם אֶחָד וְחָזְרָה וְשָׁכְבָה אֵצֶל בַּדְר-בָּאסִם עַד לַבֹּקֶר. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר קָם בַּדְר-בָּאסִם וְרָחַץ פָּנָיו, וּבִקֵּשׁ מֵהַמַּלְכָּה רְשׁוּת לָלֶכֶת אֶל הַזָּקֵן וְנָתְנָה לוֹ. הָלַךְ אֶל הַזָּקֵן וְהוֹדִיעַ לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע מִצִּדָּהּ וּמַה שֶּׁרָאָה בְּעֵינָיו. כְּשֶׁשָּׁמַע הַזָּקֵן אֶת דְּבָרָיו צָחַק וְאָמַר: “הֲרֵי הַכּוֹפֶרֶת הַמְכַשֶּׁפֶת זוֹמֶמֶת לְךָ מְזִמָּה. וְאוּלָם אַל תִּתֵּן דַּעְתְּךָ עַל כָּךְ כְּלָל”. הוֹצִיא לוֹ בְעֵרֶךְ רוֹטֶל שֶׁל גַּרְעִינִים קְלוּיִים וּכְתוּשִׁים וְאָמַר לוֹ: “טֹל זֶה עִמְּךָ, וְדַע, שֶׁכְּשֶׁהִיא רוֹאָה אוֹתָם וְהִיא אוֹמֶרֶת לְךָ: ‘מַה זֶּה? וּמַה תַּעֲשֶׂה בָּהֶם?’ אֱמֹר לָהּ: ‘תּוֹסֶפֶת טוֹבָה טוֹבָה’, וֶאֱכֹל מֵהֶם. וּכְשֶׁהִיא מוֹצִיאָה אֶת גַרְעִינֶיהָ הַכְּתוּשִׁים וּקְלוּיִים, וְאוֹמֶרֶת לְךָ: ‘אֱכֹל מִגַּרְעִינִים אֵלֶּה’, עֲשֵׂה עַצְמְךָ כְּאוֹכֵל מֵהֶם וֶאֱכֹל מֵאֵלֶּה. וְהִשָּׁמֵר וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תֹאכַל מִגַּרְעִינֶיהָ כְּלוּם, וַאֲפִלּוּ גַרְעִין אֶחָד, שֶׁאִם אַתָּה אוֹכֵל מֵהֶם אֲפִלּוּ גַּרְעִין אֶחָד יִהְיוּ לִכְשָׁפֶיהָ שְׁלִיטָה עָלֶיךָ, וְתַעֲשֶׂה לְךָ כְשָׁפִים וְתֹאמַר: ‘צֵא מִצּוּרָה זוֹ שֶׁל בֶּן-אָדָם’, וְתֵצֵא מִצּוּרָתְךָ לְאֵיזוֹ צוּרָה שֶׁהִיא תַּחְפֹּץ. אַךְ אִם לֹא תֹאכַל מִגַּרְעִינֶיהָ הַכְּתוּשִׁים יִהְיוּ כְשָׁפֶיהָ בְטֵלִים וְלֹא יַגִּיעַ לְךָ מֵהֶם שׁוּם נֵזֶק, אָז תֵּבוֹשׁ הִיא תַכְלִית בּוּשָׁה וְתֹאמַר לְךָ: ‘מִתְבַּדַּחַת אֲנִי עִמְּךָ’, וּתְאַשֵּׁר לְךָ שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ וּמְחַבֶּבֶת. וְאוּלָם כָּל זֶה אַךְ צְבִיעוּת וּמְזִמָּה מֵאִתָּהּ, וְאַף אַתָּה הַרְאֵה לָהּ אַהֲבָה לְמַרְאִית עַיִן וֶאֱמֹר לָהּ: ‘גְּבִרְתִּי וְאוֹר עֵינִי, אִכְלִי מִגַּרְעִינִים אֵלֶּה וּרְאִי טוּב-טַעֲמָם’. וּכְשֶׁהִיא אוֹכֶלֶת מֵהֶם, וַאֲפִלּוּ גַּרְעִין אֶחָד, תִּקַּח בְּכַפְּךָ מַיִם וְהַךְ בָּהֶם בְּפָנֶיהָ וֶאֱמֹר לָהּ: ‘צְאִי מִצּוּרָה זוֹ שֶׁל בְּנֵי אָדָם’. לְאֵיזוֹ צוּרָה שֶׁאַתָּה חָפֵץ. אַחֲרֵי זֶה הַנַּח לָהּ וּבֹא אֵלַי שֶׁאֲתַכֵּן לְךָ עֵצָה”. נִפְרַד מִמֶּנּוּ בַּדְר-בָּאסִם וְהָלַךְ עַד שֶׁעָלָה לָאַרְמוֹן וְנִכְנַס אֵלֶיהָ. כְּשֶׁרָאַתְהוּ, אָמְרָה לוֹ: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ וּמְבֹרָךְ”. קָמָה לִקְרָאתוֹ וְנָשְׁקָה לוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “הִתְמַהְמַהְתָּ עָלַי, אֲדוֹנִי”. אָמַר לָהּ: “הָיִיתִי אֵצֶל דּוֹדִי”. רָאָה אֶצְלָהּ גַּרְעִינִים קְלוּיִים וּכְתוּשִׁים וְאָמַר לָהּ: “אַף דּוֹדִי נָתַן לִי מִגַּרְעִינִים אֵלֶּה”. אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי אֵלֶּה שֶׁאֶצְלֵנוּ יָפִים מֵהֶם”. שָׂמָה גַרְעִינָיו בְּתוֹךְ צַלַּחַת וְגַרְעִינֶיהָ בְצַלַּחַת שְׁנִיָּה, וְאָמְרָה לוֹ: "אֱכֹל מִזֶּה, שֶׁטָּעִים הוּא יוֹתֵר מִגַּרְעִינֶיךָ. הֶרְאָה עַצְמוֹ כְּאוֹכֵל מֵהֶם. כְּשֶׁיָּדְעָה שֶׁאָכַל מֵהֶם, נָטְלָה בְיָדָהּ מַיִם וְהִזְלִיפָה עָלָיו מֵהֶם וְאָמְרָה לוֹ: “צֵא מִצּוּרָה זוֹ בַּר-תְּלִיָּה, נָבָל, וֶהֱיֵה בְצוּרַת פֶּרֶד עִוֵּר בְּעֵינוֹ הָאַחַת, מְכֹעָר לְמַרְאֶה”. וְאוּלָם הוּא לֹא נִשְׁתַּנָּה. כְּשֶׁרָאַתְהוּ כְמוֹת שֶׁהָיָה וְלֹא נִשְׁתַּנָּה, נִגְּשָׁה אֵלָיו וְנָשְׁקָה לוֹ בֵין שְׁתֵּי עֵינָיו וְאָמְרָה לוֹ: “אֲהוּבִי, רַק הִתְבַּדַּחְתִּי עִמְּךָ, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא נִשְׁתַּנֵּיתָ לִי בְסִבַּת זֶה”. אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי כוֹעֵס עָלַיִךְ כְּלָל, וּמַאֲמִין אֲנִי שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת אוֹתִי, אִכְלִי אֵפוֹא מִגַּרְעִינַי הַכְּתוּשִׁים אֵלֶּה”. נָטְלָה מֵהֶם לְגִימָה וְאָכְלָה אוֹתָם. כְּשֶׁנִּמְצְאוּ נָכוֹן בְּבִטְנָהּ, אָחֲזָה אוֹתָהּ עֲוִית. נָטַל הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם בְּכַפּוֹ מַיִם וְהִזְלִיף בָּהֶם עַל פָּנֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “צְאִי מִצּוּרָה זוֹ שֶׁל בְּנֵי-אָדָם לְצוּרַת פִּרְדָּה אֲפוּרָה”. וַעֲדַיִן לֹא רָאֲתָה עַצְמָהּ עַד שֶׁהִיא כְבָר בְאוֹתוֹ מַצָּב. הָיוּ דִמְעוֹתֶיהָ זוֹלְגוֹת עַל לְחָיֶיהָ וְהָיְתָה מְחַכֶּכֶת לְחָיֶיהָ עַל רַגְלָיו. קָם לָשִׂים בָּהּ רֶסֶן, וְלֹא קִבְּלָה אֶת הָרֶסֶן. עָזַב אוֹתָהּ וְהָלַךְ אֶל הַזָּקֵן עַבְּדַ אללָּהּ וְהוֹדִיעַ לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע. קָם הַזָּקֵן וְהוֹצִיא לוֹ רֶסֶן וְאָמַר לוֹ: “טֹל רֶסֶן זֶה וְרַסְּנָהּ בוֹ”. נְטָלוֹ וּבָא אֶצְלָהּ. כְּשֶׁרָאַתְהוּ נִגְּשָׁה אֵלָיו וְשָׂם אֶת הָרֶסֶן בְּפִיהָ וְרָכַב עָלֶיהָ וְיָצָא מִן הָאַרְמוֹן. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “בְּנִי, אֵין לְךָ עוֹד מָקוֹם לַעֲמֹד בְּעִיר זוֹ. רְכַב אֵפוֹא עָלֶיהָ וְסַע לְמָקוֹם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה. וְהִשָּׁמֵר וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִמְסֹר אֶת הָרֶסֶן גַּם לְאֶחָד”. הוֹדָה לוֹ הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ וְנָסַע. לֹא פָסַק לִנְסֹעַ שְׁלשָׁה יָמִים, עַד שֶׁקָּרַב לְעִיר אַחַת. פָּגַשׁ אוֹתוֹ זָקֵן בַּעַל הַדְרַת-שֵׂיבָה וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, מֵאַיִן אַתָּה בָא?” אָמַר לוֹ “מִמְּדִינָתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ מְכַשֵּׁפָה”. אָמַר לוֹ: “אוֹרְחִי אַתָּה הַלַּיְלָה”. נַעֲנָה לוֹ וְהָלַךְ עִמּוֹ בַדֶּרֶךְ. וְהִנֵּה אִשָּׁה זְקֵנָה בָאָה לִקְרָאתָם. וּכְשֶׁרָאֲתָה אֶת הַפִּרְדָּה בָּכְתָה וְאָמְרָה: “אֵין אֱלוֹהַּ אֶלָּא אַללָּה. פִּרְדָה זוֹ דּוֹמָה לְפִרְדָּתוֹ שֶׁל בְּנִי שֶׁמֵּתָה, וְלִבִּי עָגוּם עָלֶיהָ, אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ אֵפוֹא אֲדוֹנִי שֶׁתִּמְכְּרֶנָּה לִי”. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, אֵינִי יָכֹל לִמְכֹּר אוֹתָהּ”. אָמְרָה לוֹ: “אַל תָּשֵׁב בַּקָּשָׁתִי רֵיקָם, שֶׁכֵּן אִם אֵינִי קוֹנָה לִבְנִי פִּרְדָּה זוֹ, הוּא מֵת בְּלִי כָל סָפֵק”. הִכְבִּירָה עָלָיו בְּבַקָּשָׁה, עַד שֶׁאָמַר: “אֵינִי מוֹכְרָהּ אֶלָּא בְאֶלֶף דִּינָר”, שֶׁהָיָה בַּדְר-בָּאסִם אוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “מִנַּיִן לִזְקֵנָה זוֹ שֶׁתַּשִּׂיג יָדָהּ אֶלֶף דִּינָר?” בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹצִיאָה מֵחֲבִילָתָהּ אֶלֶף דִּינָר. כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם כָּךְ אָמַר לָהּ: “אִמִּי, רַק הִתְבַּדַּחְתִּי אִתָּךְ, וְאֵינִי יָכֹל לְמָכְרָהּ”. הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַזָּקֵן וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, בְּעִיר זוֹ אֵין אָדָם מְשַׁקֵּר, וְכָל הַמְּשַּׁקֵּר בְּעִיר זוֹ, הוֹרְגִים אוֹתוֹ”. יָרַד הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם מֵעַל הַפִּרְדָּה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁיָּרַד הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם מֵעַל הַפִּרְדָּה, וּמָסַר אוֹתָהּ לַזְּקֵנָה, הוֹצִיאָה אֶת הָרֶסֶן מִפִּיהָ וְנָטְלָה בְיָדָהּ מַיִם וְהִזְלִיפָה עָלֶיהָ וְאָמְרָה: “בִּתִּי, צְאִי מִצּוּרָה זוֹ לַצּוּרָה שֶׁהָיִית בָּהּ”. נֶהְפְּכָה מִיָּד וְחָזְרָה לְצוּרָתָהּ הָרִאשׁוֹנָה. נִגְּשָׁה כָּל אַחַת מֵהֶן אֶל הַשְּׁנִיָּה וְחִבְּקוּ זוֹ אֶת זוֹ. וְנוֹדַע לַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם שֶׁזְּקֵנָה זוֹ אִמָּה הִיא, וְשֶׁהִצְלִיחָה הַמְּזִמָּה עָלָיו, וּבִקֵּשׁ לִבְרֹחַ. צִפְצְפָה הָאִשָּׁה צִפְצוּף. וְעָמַד לְפָנֶיהָ שֵׁד מִמִּשְׁפַּחַת עִפְרִית דּוֹמֶה כְאִלּוּ הוּא הַר עָצוּם. פָּחַד הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם וְעָמַד. רָכְבָה עַל גַּבּוֹ וְהִרְכִּיבָה אֶת בִּתָּהּ עָלָיו מֵאֲחוֹרֶיהָ, וְנָטְלָה אֶת הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם לְפָנֶיהָ, וְטָס אִתָּם הֶעִפְרִית. וְלֹא עָבְרָה עֲלֵיהֶם שָׁעָה, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאַרְמוֹן הַמַּלְכָּה לָאבּ, כְּשֶׁיָּשְׁבָה עַל כִּסֵּא הַמַּמְלָכָה פָּנְתָה אֶל הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם וְאָמְרָה לוֹ: “נָבָל, כְּבָר הִגַּעְתָּ לְמָקוֹם זֶה וְהִשַּׂגְתָּ מַה שֶּׁשָּׁאַלְתָּ לְנַפְשֶׁךָ. אָכֵן אֲנִי מַרְאָה לְךָ מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשָׂה בְךָ וּבְזָקֵן חֶנְוָנִי זֶה. שֶׁכַּמָּה הֵיטַבְתִּי עִמּוֹ, וְהוּא מֵרֵעַ לִי. וְאַתָּה לֹא הִגַּעְתָּ לְחֶפְצֶךָ, אֶלָּא בְאֶמְצָעוּתוֹ”. נָטְלָה מַיִם וְהִזְלִיפָה אוֹתָם עָלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “צֵא מִן הַצּוּרָה הָזּוֹ שֶׁאַתָּה בָהּ לְצוּרַת עוֹף מְכֹעַר הַמַּרְאֶה, לַמְכֹעָר שֶׁבְּעוֹפוֹת”. נֶהְפַּךְ מִיָּד וְנַעֲשָׂה עוֹף מְכֹעָר לְמַרְאֶה, לַמְכֹעָר שֶׁבְּעוֹפוֹת. שָׂמָה אוֹתוֹ בְּתוֹךְ כְּלוּב, וּמָנְעָה מִמֶּנּוּ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. רָאֲתָה אוֹתוֹ נַעֲרָה וְרִחֲמָה עָלָיו. הָיְתָה מַאֲכִילָה אוֹתוֹ וּמַשְׁקָה אוֹתוֹ שֶׁלֹּא בִידִיעַת הַמַּלְכָּה. מָצְאָה הַנַּעֲרָה אֶת גְּבִרְתָּהּ בְיוֹם מִן הַיָּמִים מַסִּיחָה דַעְתָּהּ, וְיָצְאָה וְהָלְכָה אֶל הַזָּקֵן הַחֶנְוָנִי וְהוֹדִיעָה לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע וְאָמְרָה לוֹ: “הִנֵּה הַמַּלְכָּה לָאבּ הֶחֱלִיטָה לְהַשְׁמִיד אֶת בֶּן-אָחִיךָ”. הוֹדָה לָהּ וְאָמַר: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָקַחַת אֶת הָעִיר מִמֶּנָּה, וַאֲנִי שָׁת אוֹתָךְ לְמַלְכָּה בִמְקוֹמָהּ”. צִפְצֵף צִפְצוּף עָצוּם וְיָצָא אֵלָיו שֵׁד עִפְרִית שֶׁאַרְבַּע כְּנָפַיִם לוֹ. אָמַר לוֹ: “טֹל נַעֲרָה זוֹ וְהוֹלֵךְ אוֹתָהּ אֶל מְדִינַת גֻּ’לָּנָאר בַּת-הַיָּם וְאִמָּהּ פֵרָאשָׁה, שֶׁכֵּן שְׁתֵּיהֶן הֵן הַמְכַשְּׁפוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּכָל הַנִּמְצָאוֹת עַל פְּנֵי הָאָרֶץ”. וְאָמַר לַנַּעֲרָה: “כְּשֶׁאַתְּ מַגִּיעָה לְשָׁם, הוֹדִיעִי אוֹתָן שֶׁהַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם הוּא שָׁבוּי בִּידֵי הַמַּלְכָּה לָאבּ”. נָשָׂא אוֹתָהּ הָעִפְרִית וְטָס עִמָּהּ. וְלֹא עָבְרָה אֶלָּא שָׁעָה, עַד שֶׁהוֹרִיד אוֹתָהּ עַל אַרְמוֹנָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה גֻּ’לָּנָאר. יָרְדָה הַנַּעֲרָה עַל גַּג הָאַרְמוֹן וְנִכְנְסָה אֶל הַמַּלְכָּה גֻּ’לָּנָאר וְנָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹדִיעָה לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע לִבְנָהּ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. קָמָה לִקְרָאתָהּ וְכִבְּדָה אוֹתָהּ וְהוֹדְתָה לָהּ. צִוְּתָה לְתוֹפֵף בַּתֻּפִּים הַמְבַשְּׂרִים טוֹב וּלְהוֹדִיעַ אֶת הַתּוֹשָׁבִים וְאֶת רַבֵּי-מַמְלַכְתָּהּ שֶׁהַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם כְּבָר נִמְצָא. אַחַר-כָּךְ הִזְעִיקוּ אֲלֵיהֶם גֻּ’לָּנָאר וְאִמָּהּ פַרָאשָׁה וְאָחִיהָ צָאלִח אֶת כָּל שִׁבְטֵי הַשֵּׁדִים וְחֵילוֹת הַיָּם, שֶׁכֵּן הָיוּ מַלְכֵי הַשֵּׁדִים סָרִים לְמִשְׁמַעְתָּם אַחֲרֵי שֶׁנָּפַל הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל בַּשְּׁבִי. טָסוּ בָאֲוִיר וְיָרְדוּ עַל מְדִינַת הַמְכַשֵּׁפָה וּבָזְזוּ אֶת הָאַרְמוֹן וְהָרְגוּ אֶת כָּל מִי שֶׁנִּמְצָא בוֹ, וּבָזְזוּ אֶת הָעִיר וְהָרְגוּ אֶת כָּל מִי שֶׁהָיָה בְתוֹכָהּ מִן הַכּוֹפְרִים בְּהֶרֶף-עַיִן אֶחָד. אָמְרָה לַנַּעֲרָה: “הֵיכָן בְּנִי?” נָטְלָה הַנַּעֲרָה אֶת הַכְּלוּב וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ לְפָנֶיהָ, וְהֶרְאֲתָה עַל הָעוֹף שֶׁהוּא בְתוֹכוֹ, וְאָמְרָה: “זֶהוּ בְנֵךְ”. נָטְלָה אוֹתוֹ גֻ’לָּנָאר מִתּוֹךְ הַכְּלוּב, וְלָקְחָה מַיִם בְיָדָהּ וְהִזְלִיפָה אוֹתָם עָלָיו וְאָמְרָה: “צֵא מִן הַצּוּרָה הַזֹּאת אֶל הַצּוּרָה שֶׁהָיִיתָ בָהּ”. לֹא גָמְרָה אֶת דְּבָרֶיהָ, עַד שֶׁהִתְנַעֵר וְנַעֲשָׂה אָדָם כְּמוֹת שֶׁהָיָה. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ אִמּוֹ בְּצוּרָתוֹ הָאֲמִתִּית, נִגְּשָׁה אֵלָיו וְחִבְּקָה אוֹתוֹ, וּבָכָה בְכִי רַב; וְכָךְ דּוֹדוֹ וְאֵם-אִמּוֹ פַרָאשָׁה וּבְנוֹת דּוֹדוֹ, וְהָיוּ מְנַשְּׁקִים אֶת יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו. אַחַר-כָּךְ שָׁלְחָה גֻּ’לָּנָאר לִקְרֹא לַזָקֵן עַבְּדַ-אללָּהּ וְהוֹדְתָה לוֹ עַל מַעֲשֵׂהוּ הַטּוֹב עִם בְּנָהּ. הִשִּׂיאָה לוֹ אֶת הַנַּעֲרָה שֶׁשָּׁלַח אֵלֶיהָ לְהוֹדִיעָהּ עַל-דְּבַר בְּנָהּ וּבָא אֵלֶיהָ. הִפְקִידָה אוֹתָהּ לְמַלְכָּה עַל אוֹתָהּ הָעִיר, וְהֵבִיאָה לְפָנֶיהָ אֶת אֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מִתּוֹשָׁבֵי הַמְּדִינָה מִן הַמֻּסְלִמִים, הִשְׁבִּיעָה אוֹתָם לִהְיוֹת נֶאֱמָנִים לַשֵׁיךְ עַבְּדַ אללָּהּ וְכָרְתָה אִתָּם בְּרִית וַאֲמָנָה שֶׁיָּסוּרוּ לְמִשְׁמַעְתּוֹ וְיַעַמְדוּ בְשֵׁרוּתוֹ, וְאָמְרוּ: “שָׁמַעְנוּ וּמִצְוָתֵךְ נְמַלֵּא”. נִפְרְדוּ מֵעַל הַשֵּׁיךְ עַבְּדַ אללָּהּ וְנָסְעוּ לְאַרְצָם. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְאַרְמוֹנָם, פָּגְשׁוּ אוֹתָם תּוֹשָׁבֵי הַמְּדִינָה בְּצָהֳלָה וְשִׂמְחָה, וּפֵאֲרוּ אֶת הָעִיר שְׁלשָׁה יָמִים לְעֹצֶם שִׂמְחָתָם בְּמַלְכָּם בַּדְר-בָּאסִם, וְשָׂמְחוּ שִׂמְחָה עֲצוּמָה. אַחַר-כָּךְ אָמַר הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם לְאִמּוֹ: “אִמִּי, לֹא נִשְׁאַר עוֹד אֶלָּא שֶׁאֶשָּׂא, וְיִקָּבְצוּ פִּזּוּרֵינוּ יַחְדָּו”. אָמְרָה לוֹ: “יָפָה מַחְשַׁבְתְּךָ אֲשֶׁר חָשַׁבְתָּ. וְאוּלָם הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ עַד שֶׁנִּשְׁאַל מִי הִיא אֲשֶׁר תִּכְשַׁר לְךָ מִבְּנוֹת הַמְּלָכִים”. אָמְרָה לוֹ אֵם-אִמּוֹ פֵרָאשָׁה וּבְנוֹת דּוֹדוֹ: “אָנוּ, בַּדְר-בָּאסִם, כֻּלָּנוּ נַעֲזֹר לְךָ מִיָּד לְהַשִּׂיג מְבֻקָּשְׁךָ”. קָמָה כָל אַחַת מֵהֶן וְהָלְכָה לְחַפֵּשׂ בָּאָרֶץ; וּכְמוֹ כֵן שָׁלְחָה אִמּוֹ גֻ’לָּנָאר בַּת-הַיָּם אֶת נַעֲרוֹתֶיהָ עַל כִּתְפוֹת הַשֵּׁדִים הָעַפְרִיתִים וְאָמְרָה לָהֶן: “אַל תַּנִּיחוּ לֹא עִיר וְלֹא אַרְמוֹן מֵאַרְמוֹנוֹת הַמְּלָכִים, עַד שֶׁתִּתְבּוֹנְנוּ לְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָם מִן הַנְּעָרוֹת הַיָּפוֹת”. כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם אֶת דַּאֲגָתָן וְטִפּוּלָן בְּעִנְיָן זֶה, אָמַר לְאִמּוֹ גֻ’לָּנָאר: "אִמִּי, הַנִּיחִי מִזֶּה, שֶׁכֵּן אֵין אֲנִי חָפֵץ אֶלָּא בְּגַ’וְהַרָה בַת הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל, שֶׁכֵּן אֶבֶן-טוֹבָה הִיא כִּשְׁמָהּ¹⁰. אָמְרָה לוֹ: “מֵעַכְשָׁו יוֹדַעַת אֲנִי חֶפְצֶךָ”. שָׁלְחָה מִיָּד מִי שֶׁיָּבִיא אֵלֶיהָ אֶת הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל, וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ תֵכֶף וּמִיָּד לְפָנֶיהָ. שָׁלְחָה אַחֲרֵי בַּדְר-בָּאסִם. כְּשֶׁבָּא בַּדְר-בָּאסִם הוֹדִיעָה לוֹ עַל דְּבַר בּוֹא הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל, וְנִכְנַס אֵלָיו. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל קָרֵב וּבָא, קָם לִקְרָאתוֹ. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וּבֵרְכוֹ לְבוֹאוֹ. בִּקֵּשׁ מֵאִתּוֹ הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם לָתֵת לוֹ אֶת בִּתּוֹ גַ’וְהַרָה לְאִשָּׁה. אָמַר לוֹ: “לְשֵׁרוּתְךָ הִיא וְשִׁפְחָתְךָ וַהֲרֵי הִיא לְפָנֶיךָ”. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל אֲחָדִים מֵאֲנָשָׁיו אֶל אַרְצוֹ וְצִוָּם לְהָבִיא אֶת בִּתּוֹ גַ’וְהַרָה וְשֶׁיּוֹדִיעוּ לָהּ שֶׁאָבִיה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם בֶּן גֻּ’לָּנָאר בַּת-הַיָּם. טָסוּ בָאֲוִיר וְנֶעֶלְמוּ שָׁעָה אַחַת וּבָאוּ וְאִתָּם הַנְּסִיכָה גַ’וְהַרָה. כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת אָבִיהָ בְעֵינֶיהָ, נִגְּשָׁה אֵלָיו וְחִבְּקָה אוֹתוֹ. הִסְתַּכֵּל בָּהּ וְאָמַר: “בִּתִּי, דְּעִי שֶׁכְּבָר הִשֵּׂאתִי אוֹתָךְ לְמֶלֶךְ זֶה אֲצִיל נֶפֶשׁ כַּבִּיר וְאַרְיֵה אַבִּיר, לַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם בֶּן הַמַּלְכָּה גֻ’לָּנָאר, שֶׁהוּא הַיָּפֶה בִּבְנֵי דוֹרוֹ וְהַנָּאֶה בָהֶם, וְהָרָם בְּמַעֲלָה עַל כֻּלָּם וְהַנִּכְבָּד לְיַחַס בְּתוֹכָם, וְלֹא יִכְשַׁר אֶלָּא לָךְ וְאַף אַתְּ לֹא תִּכְשְׁרִי אֶלָּא לוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “אָבִי, לֹא אוּכַל לַמְרוֹת פִּיךְ, עֲשֵׂה אֵפוֹא מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ, וּכְבָר חָלְפוּ עָבְרוּ דְאָגָה וּתְלָאָה, וַהֲרֵינִי בְתוֹךְ אַמְהוֹתָיו.” בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵבִיאוּ אֶת הַקָּאצִ’ים וְאֶת הָעֵדִים, וְכָתְבוּ אֶת שְׁטַר-נִשּׂוּאֵי הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם בֶּן הַמַּלְכָּה גֻ’לָּנָאר אֶת הַנְּסִיכָה גַ’וְהַרָה. וְתוֹשָׁבֵי הָעִיר פֵּאֲרוּ אוֹתָהּ וְתֻפֵּי-הַבְּשׂוֹרָה נִשְׁמַע קוֹלָם, וְהוּצְאוּ לַחָפְשִׁי כָּל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ חֲבוּשִׁים בְּבָתֵּי-הָאֲסוּרִים. וְהִלְבִּישׁ הַמֶּלֶךְ אֶת הָאַלְמָנוֹת וְאֶת הַיְתוֹמִים, וְנָתַן בִּגְדֵי-פְאֵר לְרַבֵּי הַמְּלוּכָה וְלָאֶמִירִים וְלַנִּכְבָּדִים. סִדְרוּ שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְעָרְכוּ מִשְׁתָּאוֹת, וְהָיוּ שְׁרוּיִים בִּשְׂמָחוֹת מֶשֶׁךְ זְמַן עֲשָׂרָה יָמִים, עֶרֶב וָבֹקֶר, וְגִלּוּהָ, אֶת הַכַּלָּה, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם בְּתִשְׁעָה חֲלִיפוֹת-בְּגָדִים מְפֹאָרוֹת. נָתַן הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם בֶּגֶד-פְּאֵר לַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל וְהֵשִׁיב אוֹתוֹ לְאַרְצוֹ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ וּקְרוֹבָיו. וְלֹא פָסְקוּ מִחְיוֹת בַּנְּעִימִים שֶׁבַּחַיִּים וּבְאֹשֶׁר-הַיָּמִים, אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמִתְעַנְּגִים עַד שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם הַמָּוֶת הוֹרֵס הַתַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד הַחֲבִילוֹת. וְזֶהוּ סוֹף סִפּוּרָם, יְרַחֵם אוֹתָם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, כֻּלָּם.

וּמִמַּה שֶׁמְּסֻפָּר

שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָיָה בְיָמִים קַדְמוֹנִים וּבִזְמַנִּים וְעִתִּים שֶׁחָלְפוּ מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי פָרַס, וּשְׁמוֹ מֻחַמָּד בֶּן סַבָּאִיק. וְהָיָה מוֹשֵׁל עַל אֶרֶץ כֹרָסָאן. הָיָה פוֹשֵׁט בִגְדוּדָיו כָּל שָׁנָה עַל אַרְצוֹת הַכּוֹפְרִים בְּהֹדּוּ הַקִּדְמִית וְהַפְּנִימִית וּבְסִין וּבָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַנָּהָר וּמִלְּבַד זֶה בְאַרְצוֹת פָּרַס וְזוּלָתָן. וְהָיָה מֶלֶךְ נוֹהֵג בְּצֶדֶק, אַמִּיץ-לֵב וְאָצִיל וְנָדִיב. הָיָה מֶלֶךְ זֶה מְחַבֵּב חֶבְרַת רֵעִים לְהַקְשִׁיב לְמָסֹרֶת וְשִׁירִים וִידִיעוֹת וְסִפּוּרִים וְשִׂיחוֹת וְאָרְחוֹת חַיֵּי הַקַּדְמוֹנִים. וְהָיָה מֵיטִיב לְכָל מִי שֶׁהָיָה שׁוֹמֵר בְּזִכְרוֹנוֹ סִפּוּר מֻפְלָא וּמְסַפְּרוֹ לוֹ. אָמְרוּ: כְּשֶׁהָיָה מֵבִיא אֵלָיו אָדָם נָכְרִי סִפּוּר מֻפְלָא, וְהָיָה מַרְצֵהוּ לְפָנָיו, וְנָשָׂא חֵן לְפָנָיו וּמָצָא אֶת דְּבָרָיו יָפִים, הָיָה נוֹתֵן לוֹ בֶגֶד-פְּאֵר יָקָר וּמַעֲנִיק לוֹ אֶלֶף דִּינָר וּמַרְכִּיב אוֹתוֹ עַל סוּס מֵאֻכָּף נָאֶה וּמַלְבִּישׁ אוֹתוֹ מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו וְנוֹתֵן לוֹ מַתָּנוֹת יְקָרוֹת. וְהָיָה הָאִישׁ נוֹטְלָן וְהוֹלֵךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ. וְהָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁהֵבִיא אֵלָיו אָדָם בָּא-בַיָּמִים סִפּוּר מֻפְלָא וְסִפֵּר אוֹתוֹ לְפָנָיו. מָצָא אוֹתוֹ יָפֶה וְנָשְׂאוּ דְבָרָיו חֵן בְּעֵינָיו, וְצִוָּה לָתֵת לוֹ מַתָּנוֹת יְקָרוֹת וּבְתוֹכֶן אֶלֶף דִּינָר כֹרָאסָאנִים וְסוּסָה עַל כָּל כְּלֵי רִתְמָתָהּ. נִתְפַּרְסְמָה שְׁמוּעָה זוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ בְּכָל הֶעָרִים, וְשָׁמַע עַל כָּךְ אָדָם שֶׁשְּׁמוֹ הָיָה הַסּוֹחֵר חַסַן. וְהָיָה זֶה אָדָם אָצִיל וְנָדִיב וּמְלֻמָּד וּמְשׁוֹרֵר וּבַעַל מִדּוֹת תְּרוּמִיּוֹת. וְהָיָה אֵצֶל אוֹתוֹ מֶלֶךְ מִשְׁנֶה מָלֵא קִנְאָה הַמֵּבִיא רַק רָעָה, שֶׁלֹּא הָיָה אוֹהֵב שׁוּם אָדָם לֹא עָנִי וְלֹא עָשִׁיר. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה אָדָם בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהָיָה הַמֶּלֶךְ נוֹתֵן לוֹ מַשֶּׁהוּ הָיָה מְקַנֵּא בוֹ וְאוֹמֵר: “הֲרֵי עִנְיָן זֶה יְכַלֶּה אֶת הַמָּמוֹן וְיַחֲרִיב אֶת הָאָרֶץ, וְאוּלָם כָּךְ הוּא מִנְהָגוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ”. וְלֹא הָיוּ דְרָכִים אֵלֶּה אֶלָּא מִתּוֹךְ קִנְאָה וְשִׂנְאָה מֵאוֹתוֹ מִשְׁנֶה. שָׁמַע הַמֶּלֶךְ בִּדְבַר הַסּוֹחֵר חַסַן וְשָׁלַח אֵלָיו וְהֵבִיא אוֹתוֹ. כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו אָמַר לוֹ: “הַסּוֹחֵר חַסַן, הִנֵּה הַמִּשְׁנֶה חָלַק עָלַי וְשׂוֹטֵם אוֹתִי בִּגְלַל הַמָּמוֹן שֶׁנָּתַתִּי לַמְשׁוֹרְרִים וּלְרֵעֵי-מוֹשָׁבִי וּלְרַבֵּי-הַסִּפּוּרִים וְהַשִּׁירִים. מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתְּסַפֵּר לִי סִפּוּר נָאֶה וּמְאֹרָע מֻפְלָא, שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי כָמוֹהוּ מֵעוֹלָם, וְאִם יִמְצָא סִפּוּרְךָ חֵן בְּעֵינַי, הֲרֵינִי נוֹתֵן לְךָ אֲחֻזַּת-אֶרֶץ גְּדוֹלָה עַל טִירוֹתֶיהָ, וְאָשִׂים אוֹתָהּ נַחֲלָה לְךָ תּוֹסֶפֶת עַל נַחֲלוֹתֶיךָ, וְאָשִׂים אֶת מַמְלַכְתִּי כֻלָּהּ לְפָנֶיךָ וַאֲשִׂימְךָ לְרֹאשׁ לְמִשְׁנַי, תֵּשֵׁב לִימִינִי וְתִמְשֹׁל בִּנְתִינַי. וְאִם אֵין אַתָּה מֵבִיא לִי מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לְךָ, הֲרֵינִי נוֹטֵל כָּל מַה שֶּׁבְּיָדְךָ וּמְגָרֶשְׁךָ מֵאַרְצִי”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה, אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ. וְאוּלָם עַבְדְּךָ מְבַקֵּשׁ מֵאִתְּךָ, שֶׁתִּתֵּן לוֹ שָׁהוּת שָׁנָה אַחַת, וְאַחֲרֵי זֶה אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר שֶׁלֹּא שָׁמַעְתָּ כָּמוֹהוּ, אַתָּה בְּכָל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְלֹא שָׁמַע זוּלָתְךָ כָּמוֹהוּ וְלֹא יָפֶה מִמֶּנּוּ מֵעוֹלָם.” אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “כְּבָר נָתַתִּי לְךָ שָׁהוּת שָׁנָה תְמִימָה”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא בֶגֶד-פְּאֵר יָקָר וְהִלְבִּישׁוֹ אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: “אַל תֵּצֵא מִפֶּתַח בֵּיתְךָ וְלֹא תִּרְכַּב, וְאַל תֵּלֵךְ וְאַל תָּבוֹא בְמֶשֶׁךְ זְמַן שָׁנָה תְּמִימָה, עַד שֶׁתָּבִיא מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מֵאִתְּךָ. וּכְשֶׁאַתָּה מְבִיאוֹ, הִנֵּה לְךָ טוֹבָה מְיֻחֶדֶת, וְתִשְׂמַח בְּמַה שֶׁהִבְטַחְתִּי לְךָ, וְאִם אֵין אַתָּה מֵבִיא אוֹתוֹ, הֲרֵי אֵין אַתָּה מִשֶּׁלָּנוּ וְלֹא אָנוּ מִשֶּׁלְּךָ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ מֻחַמָּד בֶּן סַבָּאִיק אָמַר לַסּוֹחֵר חַסַן: “וּכְשֶׁאַתָּה מֵבִיא אֵלַי מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מֵאִתְּךָ, הִנֵּה לְךָ טוֹבָה מְיֻחֶדֶת וְתִשְׂמַח בְּמַה שֶּׁהִבְטַחְתִּי לְךָ. וְאִם אֵין אַתָּה מֵבִיא אוֹתוֹ, הֲרֵי אֵין אַתָּה מִשֶּׁלָּנוּ וְלֹא אָנוּ מִשֶּׁלְּךָ”. נָשַׁק הַסּוֹחֵר אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְיָצָא. בָּחַר מִמַּמְלוּכָּיו חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים, שֶׁכֻּלָּם יוֹדְעִים כְּתֹב וּקְרֹא, וְהֵם אַנְשֵׁי-מַעֲלָה וּבַעֲלֵי-שֵׂכֶל וְתַרְבּוּת, מִן הַמְיֻחָדִים שֶׁבַּמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ, וְנָתַן לְכָל אֶחָד מֵהֶם חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר וְאָמַר לָהֶם: “אֲנִי לֹא טִפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי אֶתְכֶם אֶלָּא לְיוֹם שֶׁכָּזֶה. עִזְרוּ לִי אֵפוֹא לְמַלֵּא חֵפֶץ הַמֶּלֶךְ, וְהַצִּילוּנִי מִיָּדוֹ”. אָמְרוּ לוֹ: “וּמַה הוּא רְצוֹנְךָ שֶׁנַּעֲשֶׂה? הֲרֵי נִשְׁמוֹתֵינוּ כַפָּרָתְךָ”. אָמַר לָהֶם: “רְצוֹנִי שֶׁיִּסַּע כָּל אֶחָד מִכֶּם אֶל אֵזוֹר אֶרֶץ אַחֶרֶת, וְתִדְרְשׁוּ בִדְבַר הַמְלֻמָּדִים וְאַנְשֵׁי-הַתַּרְבּוּת וְהַמַּעֲלָה וּבַעֲלֵי-הַסִּפּוּרִים הַמֻּפְלָאִים וְהַיְדִיעוֹת הַמֻּפְלָאוֹת וְתַחְקְרוּ לִי בִדְבַר סִפּוּר סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְתָבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי. וּכְשֶׁאַתֶּם מוֹצְאִים סִפּוּר זֶה אֵצֶל מִי שֶׁהוּא, עוֹרְרוּ אוֹתוֹ לְסַפְּרוֹ בִמְחִיר, וְכָל מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ מִן הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף, תְּנוּ אוֹתוֹ לוֹ, וַאֲפִלּוּ הוּא מְבַקֵּשׁ מִכֶּם אֶלֶף דִּינָר, תְּנוּ לוֹ אֶת הַמְּזֻמָּן אִתְּכֶם, וְהַבְטִיחוּ לוֹ אֶת הָעֹדֶף, וְהָבִיאוּ אֶת הַסִּפּוּר אֵלַי. וּמִי שֶׁיַּשִּׂיג סִפּוּר זֶה וְיָבִיא אוֹתוֹ אֵלַי, אֲנִי נוֹתֵן לוֹ בֶגֶד-פְּאֵר יָקָר וְשֶׁפַע טוֹבָה, וְלֹא יִהְיֶה אֶצְלִי יָקָר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ”. אָמַר הַסּוֹחֵר חַסַן לְאֶחָד מֵהֶם: “לֵךְ אַתָּה לְהֹדּוּ הַקִּדְמִית וְהַפְּנִימִית וּגְלִילֶיהָ וֶאֱזוֹרֶיהָ”. וְאָמַר לַשֵּׁנִי: “לֵךְ אַתָּה לְאֶרֶץ פָּרַס וְסִין וּגְלִילוֹתֵיהֶן”. וְאָמַר לְאַחֵר: “לֵךְ אַתָּה לְאֶרֶץ כֹרָאסָאן וּגְלִילוֹתֶיהָ וֶאֱזוֹרֶיהָ וּלְכָל קַצְווֹתֶיהָ”. וְאָמַר לְאַחֵר: “וְאַתָּה אֶל אַרְצוֹת הַמַּעֲרָב וּמְחוֹזוֹתֵיהֶן וֶאֱזוֹרֵיהֶן וּגְלִילוֹתֵיהֶן”. וְאָמַר לְאַחֵר, וְהוּא הַחֲמִשִּׁי: “לֵךְ אַתָּה לְאֶרֶץ סוּרְיָה וּמִצְרַיִם וּגְלִילוֹתֵיהֶן וֶאֱזוֹרֵיהֶן”. בָּחַר לָהֶם הַסּוֹחֵר חַסַן יוֹם שֶׁהוּא בְמַזָּל טוֹב וְאָמַר לָהֶם: “סְעוּ בְיוֹם זֶה וְשִׁקְדוּ לְהַשִּׂיג חֶפְצִי וְאַל תְּזַלְזְלוּ בַדָּבָר, וַאֲפִלּוּ אִם אַתֶּם מְסַכְּנִים נַפְשְׁכֶם”. נִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ וְנָסְעוּ כְּשֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם הוֹלֵךְ לָעֵבֶר שֶׁצִּוָּה אוֹתוֹ עָלָיו. נֶעֶדְרוּ אַרְבָּעָה מֵהֶם אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים וְחִפְּשׂוּ וְלֹא מָצְאוּ כְלוּם. הָיָה צַר לְלִבּוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר חַסַן כְּשֶׁחָזְרוּ אֵלָיו אַרְבָּעָה הַמַּמְלוּכִּים וְהוֹדִיעוּ לוֹ שֶׁחִפְּשׂוּ בְּכָל הַמְּדִינוֹת וְהָאֲרָצוֹת וְהָאֱזוֹרִים אֶת הַמְבֻקָּשׁ מֵאֵת אֲדוֹנָם וְלֹא מָצְאוּ כְלוּם מִמֶּנּוּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמַּמְלוּךְּ הַחֲמִשִּׁי, הִנֵּה נָסַע אֶל פְּנִים אֶרֶץ סוּרְיָה וְהִגִּיעַ אֶל מְדִינַת דַּמֶּשֶׂק וּמָצָא אוֹתָהּ עִיר יָפָה יוֹשֶׁבֶת בֶּטַח, בַּעֲלַת אִילָנוֹת וּנְהָרוֹת וְעוֹפוֹת הַמְשַׁבְּחִים אֶת הָאֱלֹהִים הָאֶחָד הָאַדִּיר אֲשֶׁר בָּרָא לַיְלָה וָיוֹם, וְעָמַד בָּהּ יָמִים שׁוֹאֵל עַל דְּבַר חֵפֶץ אֲדוֹנָיו, וְאוּלָם אִישׁ לֹא עָנָה אוֹתוֹ דָבָר. בִּקֵּשׁ לָלֶכֶת מִתּוֹכָהּ וְלִנְסֹעַ אֶל זוּלָתָהּ, וְהִנֵּה לְפָנָיו בָּחוּר רָץ לְדַרְכּוֹ וְנִלְבָּט בְּשׁוּלֵי בְּגָדָיו. אָמַר לוֹ הַמַּמְלוּךְּ: “מָה עִנְיָנְךָ שֶׁאַתָּה רָץ וּמִצְטָעֵר וּלְאָן מְגַמַּת פָּנֶיךָ?” אָמַר לוֹ: “יֵשׁ כָּאן זָקֵן נַעֲלֶה הַיּוֹשֵׁב כָּל יוֹם בְּשָׁעָה זוֹ עַל כִּסֵּא וּמְסַפֵּר סִפּוּרִים וּמַעֲשִׂיּוֹת וְשִׂיחוֹת יָפוֹת, שֶׁלֹּא שָׁמַע אָדָם כְּמוֹתָן, וַאֲנִי רָץ לִמְצֹא לִי מָקוֹם קָרוֹב אֵלָיו, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁלֹּא אֶמְצָא לִי מָקוֹם מֵרֹב הַבְּרִיּוֹת הַבָּאוֹת אֵלָיו”. אָמַר לוֹ הַמַּמְלוּךְּ: “קַח אוֹתִי עִמְּךָ”. אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: “הִזְדָּרֵז לָלֶכֶת”. נָעַל אֶת דֶּלֶת בֵּיתוֹ וּמִהֵר לָלֶכֶת עִמּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהַזָּקֵן מְסַפֵּר בּוֹ בֵין הָאֲנָשִׁים. רָאָה אוֹתוֹ זָקֵן, פָּנָיו מְאִירוֹת וְהוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא וּמְסַפֵּר לִבְנֵי-אָדָם. יָשַׁב בְּקִרְבָתוֹ וְהֶאֱזִין לִשְׁמֹעַ סִפּוּרוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ, כִּלָּה לְסַפֵּר וְנִסְתַּלְּקוּ מִסְּבִיבוֹ בְנֵי-הָאָדָם הַמַּאֲזִינִים לְסִפּוּרוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ אֵלָיו הַמַּמְלוּךְּ, נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם וְהִרְבָּה בְשֶׁפַע בְּרָכָה וְכָבוֹד. אָמַר לוֹ הַמַּמְלוּךְּ: “אֲדוֹנִי הַשֵּׁיךְ, הִנֵּה אַתָּה אִישׁ נָאֶה וְנִכְבָּד וְשִׂיחָתְךָ נָאָה. רְצוֹנִי אֵפוֹא לִשְׁאֹל מֵאִתְּךָ מַשֶּׁהוּ”. אָמַר לוֹ: “שְׁאַל מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה סִפּוּרוֹ שֶׁל סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וּבַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל?”¹ אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “וּמִמִּי זֶה שָׁמַעְתָּ דָבָר זֶה? וּמִי הוּא שֶׁהִגִּיד זֹאת לְךָ?” אָמַר לוֹ הַמַּמְלוּךְּ: “אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי זֹאת מִפִּי אָדָם. וְאוּלָם מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה אֲנִי וּבָאתִי לְשֵׁם מַטָּרָה זוֹ. וְכָל מַה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ בִּמְחִירוֹ אֲנִי נוֹתֵן לְךָ, אִם רַק יֶשְׁנוֹ אִתְּךָ, וְתַעֲשֶׂה עִמִּי צְדָקָה וָחֶסֶד בָּזֹאת, וְהָיְתָה זֹאת מִנְּדִיבוֹת מִדּוֹתֶיךָ, וְתֵחָשֵׁב לְךָ לִצְדָקָה. וַאֲפִלּוּ הָיְתָה נַפְשִׁי בְיָדִי, וְהָיִיתִי נוֹתֵן אוֹתָהּ לְךָ בִמְחִירוֹ, הָיִיתִי מְרֻצֶּה בָזֶה”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבָךְ שֶׁהוּא מוּבָא אֵלֶיךָ. אוּלָם זֶה הוּא סִפּוּר שֶׁאֵין אָדָם מְסַפְּרוֹ בְּרֹאשׁ חוּצוֹת, וְלֹא לְכָל אָדָם אֲנִי נוֹתֵן סִפּוּר זֶה”. אָמַר לוֹ הַמַּמְלוּךְּ: “אֲדוֹנִי, חֵי-אֱלֹהִים אַל תַּחֲשׂךְ אוֹתוֹ מִמֶּנִּי. וּדְרשׁ מֵאִתִּי כָּל מַה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “אִם חָפֵץ אַתָּה בְסִפּוּר זֶה, תַּן לִי מֵאָה דִינָר וַאֲנִי נוֹתְנוֹ לְךָ, וְאוּלָם בַּחֲמִשָּׁה תְּנָאִים”. כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ שֶׁהַסִּפּוּר יָדוּעַ לַזָּקֵן וְשֶׁהוּא מַסְכִּים לְמָסְרוֹ לוֹ, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְאָמַר לוֹ: “נוֹתֵן אֲנִי לְךָ מֵאָה דִינָר מְחִירוֹ וַעֲשָׂרָה מִלְּבַד זֶה, פְּרָס לְךָ, וְנוֹטְלוֹ מִמְּךָ בַּתְּנָאִים שֶׁהִזְכַּרְתָּ.” אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “לֵךְ הָבֵא אֶת הַזָּהָב וְטֹל חֶפְצֶךָ”. קָם הַמַּמְלוּךְּ וְנָשַׁק אֶת יְדֵי הַזָּקֵן וְהָלַךְ לִמְעוֹנוֹ שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ וְלָקַח בְּיָדוֹ מֵאָה דִינָר וַעֲשָׂרָה וְשָׂם אוֹתָם בְּכִיס שֶׁהָיָה עִמּוֹ. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר קָם וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו וְלָקַח אֶת הַדִּינָרִים וּבָא אִתֶּם אַל הַזָּקֵן. מָצָא אוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם, וְהֶחֶזִיר לוֹ שָׁלוֹם. נָתַן לוֹ אֶת מֵאָה הַדִּינָר וְאֶת הַעֲשָׂרָה. נְטָלָם מִמֶּנּוּ הַזָּקֵן וְקָם וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ וְהִכְנִיס אֶת הַמַּמְלוּךְּ וְהוֹשִׁיב אוֹתוֹ בְמָקוֹם אֶחָד וְהִגִּישׁ לוֹ דְיוֹתָא וְקֻלְמוֹס וּנְיָר, וְהִגִּישׁ לוֹ סֵפֶר וְאָמַר לוֹ: “כְּתֹב זֶה שֶׁאַתָּה מְבַקְּשׁוֹ מִסִּפּוּר סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ”. יָשַׁב הַמַּמְלוּךְּ לִכְתֹּב סִפּוּר זֶה עַד שֶׁגָּמַר כְּתִיבָתוֹ. קָרָא אוֹתוֹ לִפְנֵי הַזָּקֵן וְהִגִּיהַּ אוֹתוֹ. אַחֲרֵי זֶה אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “דַּע, בְּנִי, שֶׁהַתְּנַאי הָרִאשׁוֹן הוּא שֶׁלֹּא תְסַפֵּר סִפּוּר זֶה לֹא לְיוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת וְלֹא לְנָשִׁים וּנְעָרוֹת וְלֹא לִפְנֵי עֲבָדִים וּבוֹעֲרִים וְלֹא לִפְנֵי תִינוֹקוֹת. וְלֹא תִקְרָא אוֹתוֹ אֶלָּא לִפְנֵי נְסִיכִים וּמְלָכִים וּמִשְׁנִים וְאַנְשֵׁי-מַדָּע, יוֹדְעֵי פֶשֶׁר-דָּבָר וְהַדּוֹמִים לְאֵלֶּה”. קִבֵּל הַמַּמְלוּךְּ אֶת הַתְּנַאי וְנָשַׁק אֶת יְדֵי הַזָּקֵן וְיָצָא מֵאֶצְלוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁכָּתַב הַמַּמְלוּךְּ שֶׁל הַסּוֹחֵר חַסַן אֶת הַסִּפּוּר מִתּוֹךְ סִפְרוֹ שֶׁל הַזָּקֵן בְּדַמֶּשֶׂק וְשָׁמַע אֶת תְּנָאָיו וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ וְנִפְטַר מֵעָלָיו, נָסַע עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ. לֹא פָסַק מִלְּמַהֵר בַּנְּסִיעָה, מֵרֹב הַשִּׂמְחָה שֶׁהִגִּיעָה לוֹ בְּסִבַּת הַשִּׂיגוֹ אֶת סִפּוּר סַיְפֻ אַלְמֻלוּךְּ, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאַרְצוֹ. שָׁלַח אֶת מְלַוֵּהוּ לְפָנָיו שֶׁיְבַשֵּׂר אֶת הַסּוֹחֵר וְיֹאמַר לוֹ: “כְּבָר הִגִּיעַ הַמַּמְלוּךְּ שֶׁלְּךָ בְּשָׁלוֹם וְהִשִּׂיג חֶפְצוֹ וּמְבֻקָּשׁוֹ”. וּבְשָׁעָה שֶׁהִגִּיעַ הַמַּמְלוּךְּ אֶל מְדִינַת אֲדוֹנָיו וְשָׁלַח אֵלָיו אֶת הַמְּבַשֵּׂר, לֹא נִשְׁאֲרוּ מִן הַמּוֹעֵד שֶׁבֵּין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הַסּוֹחֵר, אֶלָּא עֲשָׂרָה יָמִים. נִכְנַס אֶל אֲדוֹנָיו הַסּוֹחֵר וְהוֹדִיעַ לוֹ מַה שֶּׁהִשִּׂיג, וְשָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה. נָח לוֹ הַמַּמְלוּךְּ בַּמָּקוֹם הַמֻּקְצֶה לוֹ וְנָתַן לַאֲדוֹנָיו אֶת הַסֵּפֶר שֶׁבּוֹ סִפּוּר סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וּבַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל. כְּשֶׁרָאָה בְּעָלָיו זֹאת פָּשַׁט כָּל מַה שֶּׁהָיָה עָלָיו מִן הַלְּבוּשִׁים וּמָסַר אוֹתָם לַמַּמְלוּךְּ וְנָתַן לוֹ עֲשָׂרָה מִן הַסּוּסִים הָאַבִּירִים וַעֲשָׂרָה מִן הַגְּמַלִּים וַעֲשָׂרָה מִן הַפְּרָדִים וּשְׁלשָׁה עֲבָדִים וּשְׁנֵי מַמְלוּכִּים. אַחַר-כָּךְ נָטַל הַסּוֹחֵר אֶת הַסִּפּוּר וְכָתַב אוֹתוֹ בִּכְתַב-יָדוֹ מְפֹרָשׁ הֵיטֵב וְעָלָה אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, הִנֵּה הֵבֵאתִי מַעֲשִׂיָּה וְסִפּוּרִים נָאִים וּבִלְתִּי שְׁכִיחִים שֶׁלֹּא שָׁמַע כְּמוֹתָם אָדָם מֵעוֹלָם”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי הַסּוֹחֵר חַסַן, צִוָּה תֵכֶף וּמִיָּד לְהָבִיא לְפָנָיו כָּל אֶמִיר מַשְׂכִּיל וְכָל מְלֻמָּד נַעֲלֶה וְכָל אִישׁ-תַּרְבּוּת וּמְשׁוֹרֵר וְשׁוֹפֵט נָבוֹן, וְיָשַׁב הַסּוֹחֵר חַסַן וְקָרָא סִפּוּר-מַעֲשֶׂה זֶה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ וְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּמְצְאוּ הִתְפַּלְּאוּ כֻלָּם, וְהִבִּיעוּ אֶת הִתְפַּלְּאוּתָם כָּל הַנִּמְצָאִים, וּפִזְּרוּ לוֹ זָהָב וָכֶסֶף וַאֲבָנִים טוֹבוֹת. צִוָּה הַמֶּלֶךְ לָתֵת לַסּוֹחֵר חַסַן בֶּגֶד-פְּאֵר יָקָר מִן הַמְפֹאָרִים שֶׁבִּלְבוּשָׁיו, וְנָתַן לוֹ מְדִינָה גְדוֹלָה עַל טִירוֹתֶיהָ וַאֲחֻזּוֹתֶיהָ וְשָׁת אוֹתוֹ מִגְּדוֹלֵי מִשְׁנָיו וְהוֹשִׁיב אוֹתוֹ לִימִינוֹ. אַחַר-כָּךְ צִוָּה עַל הַסּוֹפְרִים שֶׁיִּכְתְּבוּ סִפּוּר זֶה בְּזָהָב וְיָשִׂימוּ אוֹתוֹ בְּבֵית-גְּנָזָיו הַמְיֻחָדִים. וְהָיָה הַמֶּלֶךְ בְּכָל שָׁעָה שֶׁהָיָה צַר לְלִבּוֹ, מֵבִיא לְפָנָיו אֶת הַסּוֹחֵר שֶׁיִּקְרָא אוֹתוֹ לְפָנָיו. וְזֶהוּ תֹכֶן סִפּוּר זֶה:

הָיָה בִזְמַן קַדְמוֹן וּבִתְקוּפוֹת וְעִתִּים שֶׁחָלְפוּ בְּמִצְרַיִם מֶלֶךְ, וּשְׁמוֹ עָאצִם בֵּן צַפְוָאן. וְהָיָה מֶלֶךְ נָדִיב וְאָצִיל, בַּעַל הַדְרָה וִיקָר. וְהָיוּ לוֹ אֲרָצוֹת רַבּוֹת וְטִירוֹת וּמִבְצָרִים וּצְבָאוֹת. וְהָיָה לוֹ מִשְׁנֶה, פָארִס בֶּן צָאלִח שְׁמוֹ. וְהָיוּ כֻלָּם עוֹבְדִים לַשֶּׁמֶשׁ וְלָאֵשׁ מִבִּלְתִּי לַמֶּלֶךְ הַגִּבּוֹר וְהַנַּעֲלֶה וְהָאַדִּיר. נִהְיָה הַמֶּלֶךְ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וּכְבָר הֶחֱלִישׁוּ אוֹתוֹ הַזִּקְנָה וְהַמַּחֲלָה וְהַתְּשִׁישׁוּת, שֶׁכֵּן חַי מֵאָה וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְלֹא הָיָה לוֹ וָלָד. וְהָיָה שָׁרוּי בִּגְלַל זֶה בִדְאָגָה וָצַעַר לַיְלָה וָיוֹמָם. אֵרַע שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, כְּשֶׁהָאֶמִירִים וְהַמִּשְׁנִים וְהַמְפַקְּדִים וְרַבֵּי הַמַּלְכוּת נִצָּבִים לְשֵׁרוּתוֹ כְּמִנְהָגָם וּלְפִי עֶרֶךְ מַדְרֵגוֹתֵיהֶם. וְכָל מִי שֶׁנִּכְנַס אֵלָיו מִן הָאֶמִירִים וְאִתּוֹ בֵן אוֹ שְׁנֵי בָנִים, הָיָה הַמֶּלֶךְ מְקַנֵּא בוֹ וְאוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “כָּל אֶחָד שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בִּילָדָיו, וַאֲנִי אֵין לִי וָלָד. לְמָחָר אֲנִי מֵת וְעוֹזֵב מַמְלַכְתִּי וְכִסְאִי וַאֲחֻזּוֹתַי וְאוֹצְרוֹתַי וְהוֹנִי, וְיִטְּלוּ אוֹתָם זָרִים, וְלֹא יִזְכֹּר אוֹתִי אָדָם לְעוֹלָם, וְלֹא יִשָּׁאֵר לִי זֵכֶר בָּעוֹלָם הַזֶּה”. שָׁקַע הַמֶּלֶךְ עָאצִם בְּיַם הַמַּחֲשָׁבוֹת, וּמֵרֹב מַה שֶּׁזָּרְמוּ הַצַּעַר וְהַמַּחֲשָׁבוֹת וְצָפוּ אֶת לִבּוֹ, בָּכָה וְיָרַד מֵעַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וְיָשַׁב לָאָרֶץ בּוֹכֶה וְנִדְכָּא. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה וְחֶבֶר הַנִּמְצָאִים מֵרַבֵּי-הַמַּלְכוּת, שֶׁעָשָׂה כָךְ בְּעַצְמוֹ, קָרְאוּ לָאֲנָשִׁים וְאָמְרוּ לָהֶם: “לְכוּ לְבָתֵּיכֶם וְנוּחוּ עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַמֶּלֶךְ מִמַּה שֶּׁהוּא שָׁרוּי בּוֹ”. הִסְתַּלְּקוּ לְבָתֵּיהֶם, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא הַמֶּלֶךְ וְהַמִּשְׁנֶה. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר הַמֶּלֶךְ, נָשַׁק הַמִּשְׁנֶה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ-הַדּוֹר, מַה סִּבַּת בְּכִי זֶה? הַגֵּד לִי מִי הוּא אֲשֶׁר קָם לְאוֹיֵב לְךָ מִן הַמְּלָכִים בַּעֲלֵי-הַמִּבְצָרִים אוֹ מִן הָאֶמִירִים וְרַבֵּי-הַמְּלוּכָה? וְהוֹדִיעֵנִי מִי הוּא הַמַּמְרֶה אֶת פִּיךָ, הַמֶּלֶךְ, שֶׁנָּקוּם עָלָיו כֻּלָּנוּ וְנִטֹּל אֶת נִשְׁמָתוֹ מִתּוֹךְ גּוּפוֹ”. אַךְ הַמֶּלֶךְ לֹא עָנָה אוֹתוֹ דָבָר, וְאַף לֹא הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ. נָשַׁק הַמִּשְׁנֶה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו שֵׁנִית, וְאָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, הֲרֵי אֲנִי כְבִנְךָ וְעַבְדְּךָ, שֶׁטִּפַּחְתָּ וְרִבִּיתָ אוֹתִי. וְאִם אֲנִי לֹא אֵדַע סִבַּת צַעַרְךָ וְדַאֲגָתְךָ וִיגוֹנְךָ וּמָה שֶׁאַתָּה שָׁרוּי בּוֹ, מִי זֶה יֵדַע זוּלָתִי וְיָקוּם בִּמְקוֹמִי לְפָנֶיךָ? הַגֵּד נָא לִי מַה הַסִּבָּה לִבְכִי וְאֵבֶל זֶה?” אַךְ הַמֶּלֶךְ לֹא דִבֵּר דָּבָר וְלֹא פָתַח אֶת פִּיו וְלֹא הֵרִים רֹאשׁוֹ, וְלֹא פָסַק מִלִּבְכּוֹת וְלִזְעֹק בְּקוֹל גָּדוֹל וּלְהִתְאַנֵּחַ אֲנָחָה הוֹלֶכֶת וְגוֹבֶרֶת וּלְהֵאָנֵק, וְהַמִּשְׁנֶה עוֹמֵד לְפָנָיו בְּאֹרֶךְ-רוּחַ. אַחַר-כָּךְ אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אִם אֵין אַתָּה אוֹמֵר לִי מַה סִּבַּת זֶה, הֲרֵינִי הוֹרֵג אֶת עַצְמִי לְנֶגְדְּךָ מִיָּד, לְעֵינֶיךָ רוֹאוֹת, שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אוֹתְךָ דָאוּג”. הֵרִים הַמֶּלֶךְ אֶת רֹאשׁוֹ וּמָחָה אֶת דִּמְעוֹתָיו וְאָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, הַדּוֹרֵשׁ לִי טוֹב, הַנַּח לִי בְדַאֲגָתִי וְצַעֲרִי, שֶׁדַּי לִי בַיָּגוֹן שֶׁבְּלִבִּי”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אֱמֹר לִי, הַמֶּלֶךְ מַה סִּבַּת בְּכִי זֶה, אֶפְשָׁר יָשִׁית לְךָ אֱלֹהִים רֶוַח הַצָלָּה עַל-יָדִי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר הַמִּשְׁנֶה אֶל הַמֶּלֶךְ עָאצִם וְאָמַר לוֹ: “אֱמֹר לִי מַה סִּבַּת בְּכִי זֶה, אֶפְשָׁר יָשִׁית לְךָ אֱלֹהִים רֶוַח וְהַצָּלָה עַל-יָדִי”, עָנָה לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, אֵין בְּכִיָּתִי לֹא עַל הוֹן וּמָמוֹן וְלֹא עַל סוּסִים וְלֹא עַל שׁוּם דָּבָר. וְאוּלָם הֲרֵי נִהְיֵיתִי אִישׁ בָּא בַיָּמִים, וְיָמַי הֵם בְּעֵרֶךְ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְלֹא חוֹנַנְתִּי וָלָד, לֹא בֵן וְלֹא בַת. וּכְשֶׁאֲנִי מֵת, קוֹבְרִים אוֹתִי, וְנִמְחָה רָשְׁמִי וְנִכְרַת שְׁמִי, וְיָבוֹאוּ זָרִים וְיִטְּלוּ כִסְאִי וּמַלְכוּתִי, וְלֹא יִזְכֹּר אוֹתִי שׁוּם אָדָם”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אֲנִי גָדוֹל מִמְּךָ בְּמֵאָה שָׁנָה וְלֹא חוֹנַנְתִּי וָלָד כְּלָל, וְאֵינִי פוֹסֵק מִהְיוֹת שָׁרוּי לַיְלָה וָיוֹם בְּצַעַר וּדְאָגָה. מַה נַּעֲשֶׂה אֵפוֹא אֲנִי וָאָתָּה? וְאוּלָם שָׁמַעְתִּי עַל דְּבַר שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁלּוֹ אֱלֹהִים אַדִּיר, הַיָּכוֹל כֹּל. צָרִיךְ אֵפוֹא שֶׁאָשִׂים פָּנַי אֵלָיו עִם מַתָּנָה וְאֶפְנֶה אֵלָיו שֶׁיִּשְׁאַל אֶת אֱלֹהָיו, אֶפְשָׁר יְחוֹנֵן אֶת כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ וָלָד”. הִצְטַיֵּד הַמִּשְׁנֶה לַנְּסִיעָה וְלָקַח אִתּוֹ מַתָּנָה מְפֹאָרָה וְשָׂם פָּנָיו אֶל שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. וּכְבָר גָּלָה אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה אֶת אָזְנוֹ וְאָמַר לוֹ: “שְׁלֹמֹה, הִנֵּה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שָׁלַח אֵלֶיךָ אֶת מִשְׁנֵהוּ הַגָּדוֹל עִם מַתָּנָה וּסְגֻלּוֹת-יְקָר, וְהֵם כָּךְ וְכָךְ, שְׁלַח אֵפוֹא לִקְרָאתוֹ אֶת מִשְׁנְךָ אָצָף בֶּן בַּרַכְיָה לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו בְּכָבוֹד וְצֵידָה בִּמְקוֹמוֹת חֲנִיּוֹתָיו. וּכְשֶׁיַּעֲמֹד לְפָנֶיךָ אֱמֹר לוֹ: ‘הִנֵּה הַמֶּלֶךְ שָׁלַח אוֹתְךָ לְבַקֵּשׁ כָּזֹאת וְכָזֹאת’. אַחַר-כָּךְ הַצַּע לְפָנָיו אֶת הָאֱמוּנָה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה שְׁלֹמֹה אֶת מִשְׁנֵהוּ אָצָף, שֶׁיִּקַּח עִמּוֹ חֲבוּרָה מִמְּשָׁרְתָיו לְקַבְּלָם בְּכָבוֹד וּבְצֵידָה מְפֹאֶרֶת בִּמְקוֹמוֹת חֲנִיּוֹתֵיהֶם. יָצָא, אַחֲרֵי שֶׁהֵכִין אֶת כָּל הַצָּרִיךְ לִפְגִּישָׁתָם, וְנָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל פָארִס מִשְׁנֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם. קִבֵּל אֶת פָּנָיו וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְחִלֵּק כָּבוֹד רַב לוֹ וּלְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ, וְהָיָה מַגִּישׁ לָהֶם צֵידָה וּמִסְפּוֹא בִּמְקוֹמוֹת הַחֲנִיָּה. וְאָמַר לָהֶם: “בְּרוּכִים אַתֶּם וּבָרוּךְ בּוֹאֲכֶם הָאוֹרְחִים הַבָּאִים, וְהִתְבַּשְּׂרוּ שֶׁחֶפְצְכֶם יִמָּלֵא, וְיֵרָגַע רוּחֲכֶם וְתָנוּחַ דַּעְתְּכֶם וְיִרְחַב לְבַבְכֶם”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה בְּלִבּוֹ: “מִי הוּא שֶׁהוֹדִיעַ לָהֶם אֶת הַדָּבָר?” אָמַר לְאָצָף בֶּן בַּרַכְיָה: “וּמִי הוּא שֶׁהוֹדִיעַ לָכֶם עַל אוֹדוֹתֵינוּ וּבִדְבַר חֶפְצֵנוּ, אֲדוֹנִי?” אָמַר לוֹ אָצָף: “שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הוּא שֶׁהִגִּיד לָנוּ אֶת הַדָּבָר”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה פָארִס: “וּמִי הוּא שֶׁהִגִּיד אֶת הַדָּבָר לַאֲדוֹנֵנוּ שְׁלֹמֹה?” אָמַר לוֹ: “הִגִּיד לוֹ אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וֵאלֹהֵי הַבְּרוּאִים כֻּלָּם”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אֵין זֶה אֶלָּא אֱלֹהִים אַדִּירִים”. אָמַר לוֹ אָצָף בֶּן בַּרַכְיָה: “וּכְלוּם אַתֶּם אֵין אַתֶּם עוֹבְדִים אוֹתוֹ?” אָמַר לוֹ פָארִס מִשְׁנֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם: “אָנוּ עוֹבְדִים לַשֶּׁמֶשׁ וּמִשְׁתַּחֲוִים לָהּ”. אָמַר לוֹ אָצָף: “הַמִּשְׁנֶה פָארִס, הֲרֵי הַשֶּׁמֶשׁ כּוֹכָב מִכְּלַל הַכּוֹכָבִים בְּרוּאֵי אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה, וְחָלִילָה שֶׁתְּהֵא אֱלוֹהַּ, שֶׁכֵּן הַשֶּׁמֶשׁ עִתִּים תּוֹפִיעַ וְעִתִּים תֵּעָלֵם, וֵאלֹהֵינוּ נִמְצָא תָדִיר לֹא יֵעָדֵר, וְהוּא כֹּל יוּכָל”. נָסְעוּ קְצָת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִמְדִינַת שְׁבָא וְקָרְבוּ אֶל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. צִוָּה שְׁלֹמֹה עַל גְּדוּדָיו מִבְּנֵי-הָאָדָם וְהַשֵּׁדִים וְזוּלָתָם לְהִתְיַצֵּב בְּדַרְכָּם מַעֲרָכוֹת מַעֲרָכוֹת. עָמְדוּ חַיּוֹת-הַיָּם וְהַפִּילִים וְהַנְּמֵרִים וְהַבַּרְדְּלֵסִים כֻּלָּם וְהִתְיַצְּבוּ בַדֶּרֶךְ בִּשְׁתֵּי מַעֲרָכוֹת, כְּשֶׁכָּל מִין מִצְטָרֵף אֶל בְּנֵי מִינוֹ לְחוּד. וְכֵן הַשֵּׁדִים נִגְלוּ כָל אֶחָד מֵהֶם לָעַיִן מִבְּלִי הִסְתַּתֵּר, בְּצוּרָה מַבְהִילָה, בְּמַצָּבִים שׁוֹנִים, וְעָמְדוּ כֻלָּם בִּשְׁתֵּי מַעֲרָכוֹת. וְהָעוֹפוֹת פָּרְשׂוּ כַנְפֵיהֶם עַל הַבְּרוּאִים לִהְיוֹת לָהֶם לְצֵל, וְהָיוּ הָעוֹפוֹת הוֹגוֹת בְּכָל הַלְּשׁוֹנוֹת וּבְכָל הַמַּנְגִּינוֹת. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ אַנְשֵׁי מִצְרַיִם אֲלֵיהֶם נִבְהֲלוּ מִפְּנֵיהֶם וְלֹא הֱעִיזוּ לָלֶכֶת. אָמַר לָהֶם אָצָף: “הִכָּנְסוּ בֵינֵיהֶם וּלְכוּ בְדַרְכְּכֶם וְאַל תִּירְאוּ מִפְּנֵיהֶם, שֶׁנְּתִינֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד הֵם, וְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא יַזִּיק אֶתְכֶם”. נִכְנַס אָצָף בֵּינֵיהֶם, וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו הַבְּרִיּוֹת כֻּלָּם וּבְתוֹכָם חֲבוּרָתוֹ שֶׁל מִשְׁנֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, כְּשֶׁהֵם מְפַחֲדִים. וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָעִיר. הִשְׁכִּין אוֹתָם בַּחֲצַר-הָאוֹרְחִים, וְכִבְּדָם תַּכְלִית הַכָּבוֹד, וְהֵבִיאוּ לָהֶם כִּבּוּד מְפֹאָר בְּמֶשֶׁךְ זְמַן שְׁלשָׁה יָמִים. אַחַר-כָּךְ הֵבִיאוּ אוֹתָם לִפְנֵי שְׁלֹמֹה נְבִיא-אֱלֹהִים, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ בִקְּשׁוּ לְנַשֵּׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. הֵנִיא אוֹתָם שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד מִזֶּה וְאָמַר: “לֹא צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁתַּחֲוֶה אָדָם עַל הָאָרֶץ אֶלָּא לֵאלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה בּוֹרֵא הָאָרֶץ וְהַשָּׁמַיִם וְזוּלָתָם. וּמִי מִכֶּם הָרוֹצֶה לַעֲמֹד יַעֲמֹד, וְאוּלָם אַל יַעֲמֹד לְשָׁרֵת אוֹתִי”. מִלְּאוּ אֶת מִצְוָתוֹ, וְיָשַׁב הַמִּשְׁנֶה פָארִס וַאֲחָדִים מִמְּשָׁרְתָיו וְעָמְדוּ לְשֵׁרוּתָם אֲחָדִים מִן הַקְּטַנִּים שֶׁבָּהֶם. כְּשֶׁיָּשְׁבוּ הָכֵן עַל מְקוֹמוֹתֵיהֶם, עָרְכוּ לָהֶם אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת, וְאָכְלוּ הָאֲנָשִׁים וּשְׁאָר הַבְּרוּאִים כֻּלָּם מִן הַמַּאֲכָלִים עַד שֶׁשָּׂבְעוּ. אַחַר-כָּךְ צִוָּה שְׁלֹמֹה אֶת מִשְׁנֵה מִצְרַיִם לְהַגִּיד לוֹ חֶפְצוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּמַלְּאֶנּוּ, וְאָמַר לוֹ: “הַגֵּד, וְאַל תִּירָא כְלָל, מַה הוּא שֶׁבָּאתָ בִגְלָלוֹ, שֶׁכֵּן לֹא בָאתָ אֶלָּא לְמַלֵּא חֵפֶץ. וַהֲרֵי אֲנִי מַגִּיד לְךָ מַה הוּא, וְכָךְ הוּא, הַיְנוּ שֶׁמֶּלֶךְ מִצְרַיִם שֶׁשָּׁלַח אוֹתְךָ, עָאצִם שְׁמוֹ. וּכְבָר נַעֲשָׂה זָקֵן בָּא בַיָּמִים תָּשׁוּשׁ וְחַלָּשׁ, וְלֹא חָנַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וָלָד. לֹא בֵן וְלֹא בַת, וְהָיָה מֵצֵר וּמִצְטַעֵר עַל כָּךְ וְדוֹאֵג יוֹמָם וָלַיְלָה. אֵרַע יוֹם אֶחָד, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, וְנִכְנְסוּ אֵלָיו הָאֶמִירִים וְהַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה. רָאָה אֲחָדִים מֵהֶם שֶׁלָּהֶם בֵּן אֶחָד וַאֲחֵרִים שְׁנֵי בָנִים, וַאֲחָדִים גַּם שְׁלשָׁה בָנִים לָהֶם, בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ אֲנָשִׁים אֵלֶּה בְּלִוְיַת בְּנֵיהֶם, וְעָמְדוּ לְפָנָיו לְשָׁרְתוֹ. הָיָה מְהַרְהֵר בַּדָּבָר וְאוֹמֵר אֶל לִבּוֹ בְּרֹב יְגוֹנוֹ: ‘אוֹי, מִי יָקוּם עַל מַמְלַכְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי? הֲרֵי לֹא תַּעֲבֹר אֶלָּא לְאִישׁ זָר, וְהָיִיתִי אֲנִי כְלֹא הָיִיתִי’. שָׁקַע בְּיַם מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל יָגוֹן, וְהָיָה הוֹלֵךְ וּמוֹסִיף צַעַר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, עַד שֶׁזָּלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. הִסְתִּיר אֶת פָּנָיו בְּמִטְפַּחְתּוֹ וּבָכָה מַר. אַחַר כָּךְ קָם מֵעַל כִּסֵּא¹-מַלְכוּתוֹ וְיָשַׁב לָאָרֶץ וּבָכָה וְקוֹנֵן. וְאוּלָם אִישׁ לֹא יָדַע מַה בְּלִבּוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁיָּשַׁב לָאָרֶץ, זוּלָתִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנְּבִיא אֱלֹהִים שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, אַחֲרֵי שֶׁהִגִּיד לַמִּשְׁנֶה פָארִס עַל דְּבַר יְגוֹנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְדִמְעוֹתָיו, וּמַה שֶּׁאֵרַע בֵּינוֹ וּבֵין הַמִּשְׁנָה מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, הוֹסִיף וְאָמַר לְפָארִס: “כְּלוּם אֱמֶת נָכוֹן הוּא מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לְךָ הַמִּשְׁנֶה?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה פָארִס: “הוֹי נְבִיא אֱלֹהִים, מַה שֶּׁאָמַרְתָּ אֱמֶת וְנָכוֹן הוּא. וְאוּלָם, נְבִיא אֱלֹהִים, הֲרֵי כְשֶׁהָיִיתִי מְשׂוֹחֵחַ אֲנִי וְהַמֶּלֶךְ בְּעִנְיָן זֶה לֹא הָיָה אֶצְלֵנוּ שׁוּם אָדָם כְּלָל וּכְלָל, וְלֹא יָדַע גַּם אֶחָד מִן הָאֲנָשִׁים עַל דְּבַר שִׂיחָתֵנוּ. מִי הוּא אֵפוֹא שֶׁהִגִּיד לְךָ אֶת כָּל הַדְּבָרִים כֻּלָּם?” אָמַר לוֹ: “הִגִּיד לִי אֱלֹהַי הַיּוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת הָעֵינַיִם וַאֲשֶׁר יַסְתִּירוּ הַלְּבָבוֹת”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַמִּשְׁנֶה פָארִס: “הוֹי נְבִיא-אֱלֹהִים אֵין זֶה אֶלָּא אֱלֹהִים נָדִיב וְאַדִּיר הַיָּכֹל כֹּל”. וְקִבְּלוּ פָארִס וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ אֶת דַּת הָאִסְלָאם. אָמַר נְבִיא-אֱלֹהִים שְׁלֹמֹה לַמִּשְׁנֶה: “הִנֵּה אִתְּךָ כָּזֹאת וְכָזֹאת מִסְּגֻּלּוֹת-הַיְקָר וּמִן הַמַּתָּנוֹת”. אָמַר לוֹ: “כֵּן הוּא”. אָמַר לוֹ שְׁלֹמֹה: “מְקַבֵּל אֲנִי מִמְּךָ כֻּלָּם, וְאוּלָם אֲנִי נוֹתֵן אוֹתָם לְךָ מַתָּת. הִנָּפֵשׁ עַתָּה אַתָּה וְאֵלֶּה שֶׁעִמְּךָ בְּמָקוֹם שֶׁיְּרַדְתֶּם בּוֹ עַד שֶׁתַּעֲבֹר מֵעֲלֵיכֶם עֲיֵפוּת הַנְּסִיעָה, וּלְמָחָר אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה נְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתְךָ בַּשְּׁלֵמוּת שֶׁתִּתָּכֵן, בִּרְצוֹן אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וּבוֹרֵא הַבְּרוּאִים כֻּלָּם”. הָלַךְ לוֹ פָארִס אֶל מְקוֹמוֹ, וְשָׂם פָּנָיו אֶל שְׁלֹמֹה בַיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְאָמַר לוֹ נְבִיא אֱלֹהִים שְׁלֹמֹה: “כְּשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ אֶל הַמֶּלֶךְ עָאצִם בֶּן צַפְוָאן וְתִפָּגְשׁוּ יַחַד, עָלוּ שְׁנֵיכֶם עַל עֵץ פְּלוֹנִי, וּשְׁבוּ שׁוֹתְקִים, וּכְשֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה בֵּין שְׁתֵּי-הַתְּפִלּוֹת² וְיָפוּג חֹם הַצָּהֳרַיִם, רְדוּ אֶל הָעֵץ מִלְּמַטָּה וְהִתְבּוֹנְנוּ שָׁם, וּמְצָאתֶם שְׁנֵי נְחָשִׁים יוֹצְאִים, לָאֶחָד מֵהֶם כְּרֹאשׁ הַקּוֹף, וְרֹאשׁוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי כְּרֹאשׁ שֵׁד מִמִּשְׁפַּחַת העִפְרִית. וּכְשֶׁתִּרְאוּ אוֹתָם יְרוּ בָהֶם חִצִּים וְהָמִיתוּ אוֹתָם. אַחַר-כָּךְ הַתִּיזוּ מִצַּד רָאשֵׁיהֶם בְּגֹדֶל טֶפַח אֶחָד וְכָזֹאת מִצַּד זַנְבוֹתֵיהֶם וְיִשָּׁאֵר בְּשָׂרָם וּבַשְּׁלוּ אוֹתָם, וְיָפֶה יָפֶה תְּבַשְּׁלוּ אוֹתָם וְהַאֲכִילוּ אוֹתָם אֶת נְשׁוֹתֵיכֶם וְתִישְׁנוּ אֶצְלָן, שֶׁאָז תַּהֲרֶינָה בִּרְשׁוּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בְּבָנִים זְכָרִים”. הֵבִיא שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם טַבַּעַת וְחֶרֶב וַחֲבִילָה שֶׁבְּתוֹכָהּ שְׁנֵי מְעִילִים עֶלְיוֹנִים כְּלוּלִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וְאָמַר: “הַמִּשְׁנֶה פָארִס, כְּשֶׁיִּגְדְּלוּ בְנֵיכֶם וְיִתְבַּגְּרוּ וְהָיוּ לָאֲנָשִׁים, תְּנוּ לְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם מְעִיל מֵאֵלֶּה שְׁנֵי הַמְּעִילִים”. אַחַר-כָּךְ אָמַר לַמִּשְׁנֶה: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים. מִלֵּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מִשְׁאַלְתְּךָ, וְלֹא נִשְׁאַר לְךָ אֶלָּא שֶׁתִּסַּע בְּבִרְכַּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁכֵּן מְצַפֶּה הַמֶּלֶךְ לַיְלָה וְיוֹם לְבוֹאֲךְ וְעֵינוֹ תָּמִיד צוֹפָה לַדֶּרֶךְ”. נִגַּשׁ הַמִּשְׁנֶה פָארִס אֶל שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ וְיָצָא מֵעַל פָּנָיו אַחֲרֵי שֶׁנָּשַׁק אֶת שְׁתֵּי יָדָיו, וְנָסַע שְׁאֵרִית יוֹמוֹ, שָׂמֵחַ עַל שֶׁנִּתְמַלְּאָה שְׁאֵלָתוֹ. שָׁקַד עַל הַנְּסִיעָה לַיְלָה וָיוֹם עַד שֶׁהִגִּיעַ קָרוֹב לְמִצְרַיִם. שָׁלַח אַחַד מְשָׁרְתָיו לְהוֹדִיעַ לַמֶּלֶךְ עָאצִם עַל כָּךְ. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ עָאצִם עַל דְּבַר בּוֹאוֹ וְשֶׁמִּשְׁאַלְתּוֹ נִתָּנָה, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה הוּא וְהַפָּמַלְיָה שֶׁלּוֹ וְרַבֵּי-מַלְכוּתוֹ וְכָל צְבָאוֹ, וּבְיִחוּד עַל שֶׁהִגִּיעַ הַמִּשְׁנֶה פָארִס בְּשָׁלוֹם. כְּשֶׁנִּפְגְּשׁוּ הַמֶּלֶךְ וְהַמִּשְׁנֶה, יָרַד הַמִּשְׁנֶה מֵעַל סוּסוֹ וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, וּבִשֵּׂר לַמֶּלֶךְ שֶׁמִּשְׁאַלְתּוֹ נִתְּנָה עַל הַצַּד הַשָּׁלֵם בְּיוֹתֵר, וְהִצִּיעַ לְפָנָיו אֶת הָאֱמוּנָה וְאֶת הָאִסְלָאם. הִתְאַסְלֵם הַמֶּלֶךְ וְכָל נְתִינָיו וְאָמַר לַמִּשְׁנֶה: “לֵךְ אֶל בֵּיתְךָ וְנוּחָה הַלַּיְלָה וְעַד סוֹף הַשָּׁבוּעַ. וְהִכָּנֵס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ, וְאַחֲרֵי זֶה בוֹא אֶצְלִי אוֹדִיעַ לְךָ דָבָר שֶׁנְּטַכֵּס בּוֹ עֵצָה”. נָשַׁק הַמִּשְׁנֶה אֶת הָאָרֶץ וְנִפְטַר מֵעָלָיו הוּא וּמְשָׁרְתָיו וּנְעָרָיו וְסָרִיסָיו וְהָלַךְ לַחֲצֵרוֹ וְנָח שְׁמוֹנָה יָמִים. אַחַר-כָּךְ שָׂם פָּנָיו אֶל הַמֶּלֶךְ וְסִפֵּר לוֹ כָל מַה שֶׁהָיָה בֵינוֹ וּבֵין הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם וְאָמַר לַמֶּלֶךְ: “קוּם אַתָּה לְבַדְּךָ וּבוֹא אִתִּי”. קָמוּ הוּא וְהַמִּשְׁנֶה וְלָקְחוּ שְׁתֵּי קְשָׁתוֹת וּשְׁנֵי חִצִּים וְעָלוּ עַל הָעֵץ וְיָשְׁבוּ שׁוֹתְקִים עַד שֶׁעָבַר חֹם-הַצָּהֳרַיִם. וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד קָרוֹב לְבֵין-הָעַרְבַּיִם. יָרְדוּ וְהִתְבּוֹנְנוּ וְרָאוּ שְׁנֵי נְחָשִׁים יוֹצְאִים מִתַּחַת לְאוֹתוֹ עֵץ. הִסְתַּכֵּל בָּהֶם הַמֶּלֶךְ וְחָשַׁק בָּהֶם, שֶׁכֵּן מָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה אוֹתָם בְּחִשּׁוּקֵי הַזָּהָב מִסָּבִיב לְצַוְּארֵיהֶם, וְאָמַר: “הַמִּשְׁנֶה, הִנֵּה שְׁנֵי הַנְּחָשִׁים הָאֵלֶּה חִשּׁוּקֵי זָהָב בָּהֶם. אָכֵן דָּבָר נִפְלָא הוּא. הַנַּח לָנוּ וְנִתְפֹּס אוֹתָם וְנָשִׂים אוֹתָם בְּתוֹךְ כְּלוּב שֶׁנִּתְעַנֵּג עַל מַרְאֵיהֶם”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “שְׁנֵי אֵלֶּה בָרָא אוֹתָם אֱלֹהִים לְתוֹעֶלֶת לָנוּ. יְרֵה אֵפוֹא אַתָּה חִצְּךָ בְּאַחַד מֵהֶם וְאִירֶה אֲנִי בְאֶחָד”. יָרוּ בָהֶם וְהָרְגוּ אוֹתָם וְכָרְתוּ מִצַּד רָאשֵׁיהֶם טֶפַח וּמִצַּד זַנְבוֹתֵיהֶם טֶפַח וְהִשְׁלִיכוּ אוֹתָם. הוֹלִיכוּ אֶת הַשְּׁאָר אֶל בֵּית-הַמֶּלֶךְ וּבִקְּשׁוּ אֶת הַטַּבָּח וְנָתְנוּ לוֹ אוֹתוֹ בָשָׂר וְאָמְרוּ לוֹ: “בַּשֵּׁל בָּשָׂר זֶה בִּשּׁוּל יָפֶה בְּתוֹךְ רֹטֶב שֶׁל בְּצָלִים וְתַבְלִין, וְצַק אוֹתָם בְּתוֹךְ שְׁתֵּי צַלָּחוֹת וְהָבֵא אוֹתָן וּבֹא הֵנָּה בִזְמַן פְּלוֹנִי וּבְשָׁעָה פְלוֹנִית וְאַל תְּאַחֵר”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּתְנוּ אוֹתוֹ מֶלֶךְ וְהַמִּשְׁנֶה לַטַּבָּח אֶת בְּשַׂר הַנְּחָשִׁים, וְאָמְרוּ לוֹ: “בַּשֵּׁל אוֹתוֹ וּצְקֵהוּ לְתוֹךְ שְׁתֵּי צַלָּחוֹת וְהָבֵא אוֹתָן אֵלֵינוּ וְאַל תְּאַחֵר”, נָטַל הַטַּבָּח אֶת הַבָּשָׂר וֶהֱבִיאוֹ אֶל הַמִּטְבָּח וּבִשְּׁלוֹ. יְצָקוֹ בְתוֹךְ שְׁתֵּי צַלָּחוֹת וְהֵבִיא אוֹתָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. נָטַל הַמֶּלֶךְ צַלַּחַת וְהַמִּשְׁנֶה צַלַּחַת וְהֶאֱכִילוּן אֶת נְשׁוֹתֵיהֶן, וְלָנוּ אוֹתוֹ לַיְלָה. וּבִרְצוֹן אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה וְכֹחוֹ וְחֶפְצוֹ הָרוּ שְׁתֵּיהֶן בְּאוֹתוֹ לַיְלָה. שָׁהָה הַמֶּלֶךְ אַחֲרֵי זֶה שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים כְּשֶׁדַּעְתּוֹ דְאוּגָה, וְהוּא אוֹמֵר לְנַפְשׁוֹ: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אִם אֱמֶת הַדָּבָר”. אַחַר-כָּךְ הָיְתָה אִשְׁתּוֹ יוֹשֶׁבֶת בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, וְהִתְנוֹעֵעַ הַוָּלָד בְּבִטְנָהּ, וְיָדְעָה שֶׁהָרָה הִיא. חָשָׁה כְאֵבִים וְנִשְׁתַּנָּה מַרְאֶהָ. בִּקְּשָׁה אַחַד הַסָּרִיסִים שֶׁאֶצְלָהּ, וְהוּא הַגָּדוֹל בָּהֶם וְאָמְרָה לוֹ: “לֵךְ אֶל הַמֶּלֶךְ, יִהְיֶה בְאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה, וֶאֱמֹר לוֹ: 'מֶלֶךְ הַדּוֹר, מְבַשֵּׂר אֲנִי אוֹתְךָ שֶׁגְּבִרְתֵּנוּ נִתְבָּרֵר הֶרְיוֹנָהּ, וְהַוָּלָד הִתְנוֹעֵעַ בְּבִטְנָהּ”. יָצָא הַסָּרִיס מְמַהֵר, כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ, וְרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ יְחִידִי וְיָדוֹ עַל לֶחְיוֹ. נִתְקָרֵב אֵלָיו הַסָּרִיס וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְהוֹדִיעַ לוֹ דְבַר הֶרְיוֹנָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַסָּרִיס הִתְרוֹמֵם וְקָם עַל רַגְלָיו, וּמֵעֹצֶם שִׂמְחָתוֹ נָשַׁק אֶת יַד הַסָּרִיס וְאֶת רֹאשׁוֹ וּפָשַׁט כָּל מַה שֶּׁעָלָיו מִן הַלְּבוּשׁ, וְנָתַן אוֹתוֹ לוֹ, וְאָמַר לְאֵלֶּה שֶׁנִּמְצְאוּ בְמוֹשַׁב-מַלְכוּתוֹ: “כָּל מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתִי, הִנֵּה יֵיטִיב עִמּוֹ”. נָתְנוּ לוֹ מִן הַמָּמוֹן וְהָאֲבָנִים-הַטּוֹבוֹת וְאַבְנֵי-חֵן וְהַסּוּסִים וְהַפְּרָדִים וְהַגַּנִּים מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא יִמָּנֶה וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנַס הַמִּשְׁנֶה אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, הִנֵּה בְשָׁעָה זוֹ הָיִיתִי יוֹשֵׁב בַּבַּיִת יְחִידִי, וְדַעְתִּי טְרוּדָה, מְהַרְהֵר בְּעִנְיַן הַהֵרָיוֹן וְאוֹמֵר בְּלִבִּי: ‘מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, אִם אֱמֶת הִיא, אִם כָאתוּן הָרָה אִם לַאו’. וְהִנֵּה הַסָּרִיס נִכְנָס אֵלַי וּמְבַשֵּׂר אוֹתִי שֶׁאִשְׁתִּי הָרָה, וְשֶׁהַוָּלָד הִתְנוֹעֵעַ בְּבִטְנָהּ וּמַרְאֶהָ נִשְׁתַּנָּה. וּמִשִּׂמְחָתִי פָשַׁטְתִּי כָּל מַה שֶּׁעָלַי מִן הַבְּגָדִים וְנָתַתִּי אוֹתָם לַמְּשָׁרֵת וְנָתַתִּי לוֹ אֶלֶף דִּינָר וּמִנִּיתִי אוֹתוֹ לָרֹאשׁ לַסָּרִיסִים”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ עָאצִם: “אָכֵן אֱלֹהִים יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה הֵיטִיב עִמָּנוּ בְחַסְדּוֹ וְטוּבוֹ וּנְדִיבוּתוֹ וּבְהַפְלוֹתוֹ אוֹתָנוּ לָלֶכֶת בַּדָּת הַנְּכוֹנָה, וְכִבְּדָנוּ בִנְדִיבוּתוֹ וְחַסְדּוֹ, בְּהוֹצִיאוֹ אוֹתָנוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. רְצוֹנִי אֵפוֹא, לָתֵת רְוָחָה לִבְנֵי-הָאָדָם וּלְשַׂמְּחָם”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “עֲשֵׂה מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה”. אָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, רֵד מִיָּד וְהוֹצֵא אֶת כָּל מִי שֶׁהוּא חָבוּשׁ בְּבֵית-הָאֲסוּרִים מִן הַפּוֹשְׁעִים וְאֵלֶּה שֶׁעֲלֵיהֶם חוֹבוֹת. וְכָל מִי שֶׁיֶּחֱטָא אַחֲרֵי זֶה, נְשַׁלֵּם לוֹ מַה שֶּׁהוּא רָאוּי לוֹ. וְנִמְחַל לִבְנֵי-הָאָדָם אֶת הַמִּסִּים שָׁלשׁ שָׁנִים. וְהָקֵם בִּסְבִיבוֹת הָעִיר מִטְבָּחִים לְיַד הַחוֹמוֹת וְצַו אֶת הַטַּבָּחִים, שֶׁיּוֹצִיאוּ לְשָׁם כָּל מִינֵי קְדֵרוֹת וְשֶׁיְּבַשְּׁלוּ כָל מִינֵי הַמַּאֲכָלִים. וְשֶׁיַּמְשִׁיכוּ לְבַשֵּׁל לַיְלָה וָיוֹם. וְכָל הַנִּמְצָא בִמְדִינָה זוֹ וּבִסְבִיבוֹתֶיהָ מִן הָאָרֶץ הָרְחוֹקָה וְהַקְּרוֹבָה יֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ וְיִשְׁלְחוּ מִזֶּה גַּם אֶל בָּתֵּיהֶם. וְצַו אוֹתָם שֶׁיִּשְׂמְחוּ וִיפָאֲרוּ אֶת הָעִיר שִׁבְעָה יָמִים וְשֶׁלֹּא יִנְעֲלוּ אֶת בָּתֵּי-הַיַּיִן לַיְלָה וָיוֹם”. יָצָא הַמִּשְׁנֶה תֵּכֶף וּמִיָּד וְעָשָׂה מַה שֶּׁצִּוָּה עָלָיו הַמֶּלֶךְ עָאצִם. פֵּאֲרוּ אֶת הָעִיר וְאֶת הַטִּירָה וְהַמִּגְדָּלִים בַּתִפְאָרָה הַיָּפָה בְיוֹתֵר וְלָבְשׁוּ אֶת הַיָּפִים בַּבְּגָדִים, וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וְשַׁעֲשׁוּעִים וְהַרְחָבַת הַלֵּב, עַד שֶׁבָּאוּ לָהּ לַמַּלְכָּה צִירִים וַחֲבָלִים בְּאַחַד הַלֵּילוֹת, שֶׁכֵּן מָלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת. קָרָא הַמֶּלֶךְ לַמְלֻמָּדִים וְלָאִצְטַגְנִינִים וְלַחֲכָמִים וְלָרוֹפְאִים וְלַתּוֹכְנִים, בַּעֲלֵי-הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע הַנִּמְצָאִים בַּמְּדִינָה. כְּשֶׁנִּתְאַסְּפוּ יָשְׁבוּ מְצַפִּים עַד שֶׁיּוּטַל כַּדּוּר הַזְּכוּכִית לְתוֹךְ הַחַלּוֹן, שֶׁכֵּן הָיָה זֶה הָאוֹת לָאִצְטַגְנִינִים וּלְכָל הַחֲבוּרָה הַנִּכְבָּדָה. בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים יַחַד, מְצַפִּים, יָלְדָה הַמַּלְכָּה בֵּן-זָכָר דּוֹמֶה לְאַגַּן-הַסַּהַר בְּלֵיל מִלּוּאוֹ. הִתְחִילוּ הַמְלֻמָּדִים מְחַשְּׁבִים לִמְצֹא אֶת כּוֹכַב מַעֲרַכְתּוֹ וְלַחֲקֹר אֶת חֲלִיפוֹת-הַזְּמָן בְּחַיָּיו. וּכְשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתָם קָמוּ כֻלָּם וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהוֹדִיעוּ לוֹ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה לֵאמֹר: “יֶלֶד זֶה שֶׁיֻּלַּד מְבֹרָךְ הוּא, וּמַעֲרֶכֶת הַכּוֹכָבִים בְּמַזָּל טוֹב הִיא. וְאוּלָם בְּרֵאשִׁית חַיָּיו יִקְרֶה לוֹ מַשֶּׁהוּ, שֶׁאָנוּ חוֹשְׁשִׁים לְהַגִּידוֹ לַמֶּלֶךְ”. אָמַר לָהֶם: “אִמְרוּ, וְאֵין לָכֶם לְפַחֵד כְּלָל”. אָמְרוּ לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, יָלוּד זֶה יֵצֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְיִסַּע לַנֵּכָר וְיִטְבַּע בַּיָּם וְיִפֹּל בְּצָרָה וּבִשְׁבִי וּבִמְצוּקָה, וְיַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ פְגָעִים רַבִּים. אַחֲרֵי-זֶה יִנָּצֵל וְיַשִּׂיג חֶפְצוֹ וְיִחְיֶה שְׁאֵרִית חַיָּיו בַּטּוֹבִים שֶׁבַּחַיִּים וְיִשְׁלֹט בִּבְנֵי-הָאָדָם וּבָאָרֶץ, וְיִפְעַל בָּאָרֶץ כְּחֶפְצוֹ עַל אַפָּם שֶׁל אוֹיְבִים וּמְקַנְּאִים”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי הָאִצְטַגְנִינִים אָמַר לָהֶם: “הָעִנְיָן מוּלָט בַּאֲפֵלָה, וְכָל דָּבָר שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה גוֹזֵר עַל הָאָדָם מִטוֹב וּמֵרָע יָבוֹא עָלָיו כְּתֻמּוֹ. וְאֵין סָפֵק שֶׁיָּבוֹאוּ לוֹ מִן הַיּוֹם עַד אָז אֶלֶף שְׂמָחוֹת”. לֹא שָׁעָה לְדִבְרֵיהֶם וְהֶעֱנִיק לָהֶם בִּגְדֵי-פְּאֵר, וּלְכָל אֵלֶּה מִבְּנֵי הָאָדָם שֶׁנִּמְצְאוּ בְאוֹתוֹ מַעֲמָד, וְהָלְכוּ לָהֶם כֻּלָּם. וְהִנֵּה הַמִּשְׁנֶה פָארִס נִכְנָס אֶל הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ. נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, בְּשׂוֹרָה טוֹבָה עִמִּי, שֶׁכֵּן יָלְדָה אִשְׁתִּי בְּשָׁעָה זוֹ יֶלֶד דּוֹמֶה לְאַגַּן-הַסַּהַר”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “הַמִּשְׁנֶה, לֵךְ וְהָבֵא אוֹתוֹ לְכָאן, לְמַעַן יִגְדְּלוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד בְּאַרְמוֹנִי, וְשִׂים אֶת אִשְׁתְּךָ אֵצֶל אִשְׁתִּי, שֶׁתְּגַדֵּלְנָה שְׁתֵּיהֶן אֶת בְּנֵיהֶן יַחַד זֶה עִם זֶה”. הֵבִיא הַמִּשְׁנֶה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת הַיֶּלֶד. מָסְרוּ אוֹתָם לְאוֹמְנוֹת וּלְמֵינִיקוֹת. כְּשֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם שִׁבְעָה יָמִים הֵבִיאוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ עָאצִם וְאָמְרוּ לוֹ: “מַה הַשֵּׁם אֲשֶׁר נִקְרָא לָהֶם?” אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: “קִרְאוּ אַתֶּם לָהֶם שֵׁמוֹת”. אָמְרוּ לוֹ: “אֵין קוֹרֵא שֵׁם לְיֶלֶד אֶלָּא אָבִיו”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: "קִרְאוּ שֵׁם בְּנִי סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ³ עַל שֵׁם סָבִי, וְקִרְאוּ אֶת שֵׁם בֶּן-הַמִּשְׁנֶה סָאעִד⁴. הֶעֱנִיק בִּגְדֵי-פְאֵר לָאוֹמְנוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת וְאָמַר לָהֶן: “נַהֵגְנָה בָהֶם בְּרַחֲמִים וְגַדֵּלְנָה אוֹתָם גִּדּוּל הַיָּפֶה בְיוֹתֵר”. שָׁקְדוּ הַמֵּינִיקוֹת עַל גִּדּוּלָם עַד שֶׁהִגִּיעַ גִּילוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם לְחָמֵשׁ שָׁנִים. מָסַר אוֹתָם הַמֶּלֶךְ לַחֲכַם-תּוֹרָה וְלִמֵּד אוֹתָם קְרִיאָה וּכְתִיבָה, עַד שֶׁהִגִּיעַ גִּיל כָּל אֶחָד מֵהֶם לְעֶשֶׂר שָׁנִים. מָסַר אוֹתָם הַמֶּלֶךְ לְמוֹרִים, שֶׁיְּלַמְּדוּ אוֹתָם לִרְכֹּב עַל סוּסִים וְלִירוֹת חִצִּים וּמִשְׂחַק-הָרְמָחִים וּמִשְׂחַק הַכַּדּוּרִים וְלִמּוּדֵי הַפָּרָשׁוּת עַד שֶׁהִגִּיעַ כָּל אֶחָד מֵהֶם לְגִיל חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה. נַעֲשׂוּ מֻמְחִים בְּכָל הַמַּדָּעִים וּבְכָל אֻמָּנוּת, וְלֹא הָיָה אֶחָד הַדּוֹמֶה לָהֶם בַּפָּרָשׁוּת. וְהָיָה כָל אֶחָד מֵהֶם נִלְּחָם נֶגֶד אֶלֶף וְעוֹמֵד בִּפְנֵיהֶם יְחִידִי. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְבַגְרוּת, הָיָה הַמֶּלֶךְ עָאצִם, כָּל פַּעַם שֶׁהָיָה מִתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם, שָׂמֵחַ שִׂמְחָה רַבָּה. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְגִיל עֶשְׂרִים שָׁנָה, בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת הַמִּשְׁנֶה פָארִס לָבוֹא לְחַדְרוֹ שֶׁהָיָה פוֹרֵשׁ אֵלָיו יְחִידוֹ וְאָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, עָלָה בְדַעְתִּי עִנְיָן, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹתוֹ. וְאוּלָם רְצוֹנִי לְהִוָּעֵץ בְּךָ בּוֹ”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “כְּכָל אֲשֶׁר עָלָה בְמַחְשַׁבְתְּךָ עֲשֵׂה, שֶׁמְּבֹרֶכֶת הִיא”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ עָאצִם: “הַמִּשְׁנֶה, הִנֵּה נַעֲשֵׂיתִי זָקֵן, יָשִׁישׁ וְתָשׁוּשׁ, שֶׁכְּבָר בָּאתִי בַיָּמִים, וּרְצוֹנִי לָשֶׁבֶת בִּמְקוֹם פְּרִישׁוּת לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְלִמְסֹר מַלְכוּתִי וְשִׁלְטוֹנִי לִבְנִי סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ, שֶׁכֵּן הָיָה לְבָחוּר נָאֶה שָׁלֵם בְּפָרָשׁוּת וּבְשֵׂכֶל וְתַרְבּוּת וּבְהַדְרָה וְכִשְׁרוֹן לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ. מָה אַתָּה, הַמִּשְׁנֶה, אוֹמֵר לְרַעֲיוֹן זֶה?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “רַעֲיוֹן יָפֶה הוּא שֶׁאַתָּה הוֹגֶה, וְהוּא רַעֲיוֹן מְבֹרָךְ וְאשֶׁר בּוֹ. וּכְשֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה זֹאת, הֲרֵי אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה כְּמוֹתְךָ, וְהָיָה בְנִי סָאעִד מִשְׁנֶה לוֹ, שֶׁכֵּן בָּחוּר נָאֶה הוּא, בַּעַל דַּעַת וְעֵצָה, וְיִהְיוּ הַשְּׁנַיִם בְּיַחַד וַאֲנַחְנוּ נְסַדֵּר דַּרְכָּם וְלֹא נְזַלְזֵל בְּעִנְיָנָם, אֶלָּא נַדְרִיכֵם בַּדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה”. אָמַר הַמֶּלֶךְ עָאצִם לְמִשְׁנֵהוּ: “כְּתֹב מִכְתָּבִים וּשְׁלַח אוֹתָם בְּיַד סָאעִד אֶל כָּל הַגְּלִילוֹת וְהָאֲרָצוֹת וְהַטִּירוֹת וְהַמִּבְצָרִים שֶׁתַּחַת יָדֵינוּ וְצַו אֶת רָאשֵׁיהֶם, שֶׁיָּבוֹאוּ כֻלָּם בְּחֹדֶשׁ פְּלוֹנִי אֶל מִגְרַשׁ-הַפִּיל”⁵.

יָצָא הַמִּשְׁנֶה פָארִס תֵּכֶף וּמִיָּד וְכָתַב אֶל כָּל הַנְּצִיבִים וּבַעֲלֵי-הַמִּבְצָרִים וּלְכָל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ תַחַת שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עָאצִם, שֶׁיּוֹפִיעוּ כֻלָּם בְּחֹדֶשׁ פְּלוֹנִי, וְצִוָּה שֶׁיָּבוֹאוּ כָל אֵלֶּה שֶׁבָּעִיר, כָּל רָחוֹק וְקָרוֹב. צִוָּה הַמֶּלֶךְ עָאצִם, אַחֲרֵי שֶׁעָבַר רֹב הַזְּמָן, עַד לַמּוֹעֵד עַל נַעֲרֵי-הָאֹהָלִים לְהָקִים מַעְגָּל-אֹהָלִים בְּאֶמְצַע הַמִּגְרָשׁ וְשֶׁיְּקַשְּׁטוּ אוֹתָם בַּקִּשּׁוּטִים הַמְּפֹאָרִים בְּיוֹתֵר. וְשֶׁיַּצִּיבוּ אֶת כִּסֵּא-הַמַּלְכוּת הַגָּדוֹל שֶׁאֵין הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עָלָיו אֶלָּא בַחַגִּים. עָשׂוּ מִיָּד כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתָם, וְהִצִּיבוּ אֶת כִּסֵּא-הַמַּלְכוּת. יָצְאוּ הַנְּצִיבִים וְשׁוֹמְרֵי-הַסַּף וְהָאֶמִירִים, וְיָצָא הַמֶּלֶךְ, וְצִוָּה לְהַכְרִיז בְּתוֹךְ הָאֲנָשִׁים: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, צְאוּ וּבוֹאוּ אֶל הַמִּגְרָשׁ”. נִתְכַּנְּסוּ וּבָאוּ כָל הָאֶמִירִים וְהַמִּשְׁנִים וּנְצִיבֵי הַגְּלִילוֹת וּבַעֲלֵי-הָאֲחֻזּוֹת אֶל אוֹתוֹ מִגְרָשׁ, וְנִכְנְסוּ לְשֵׁרוּת הַמֶּלֶךְ כְּפִי מִנְהָגָם, וְעָמְדוּ כֻלָּם נְכוֹנִים לְפִי דַרְגוֹתֵיהֶם, מֵהֶם מִי שֶׁיָּשְׁבוּ וּמֵהֶם מִי שֶׁעָמְדוּ, עַד שֶׁנִּתְאַסְּפוּ הָאֲנָשִׁים כֻלָּם. צִוָּה הַמֶּלֶךְ לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָנוֹת, וְעָרְכוּ אוֹתָם. אָכְלוּ וְשָׁתוּ וּבֵרְכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ. אַחַר-כָּךְ צִוָּה עַל שׁוֹמְרֵי-הַסַּף לְהַכְרִיז בֵּין הָאֲנָשִׁים, שֶׁלֹּא יַעַזְבוּ אֶת הַמָּקוֹם. הִכְרִיזוּ וְאָמְרוּ בִכְרוּזָם: “אַל יֵלֵךְ אִישׁ מִכֶּם כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ”. הֵרִימוּ אֶת הַמָּסָךְ, וְאָמַר הַמֶּלֶךְ: “כָּל מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתִי יִשָּׁאֵר שֶׁיִּשְׁמַע אֶת דְּבָרַי”. נִשְׁאֲרוּ הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם שׁוֹקְטִים וּבוֹטְחִים, אַחֲרֵי שֶׁהָיוּ מְפַחֲדִים. קָם הַמֶּלֶךְ עַל רַגְלָיו וְאָמַר לָהֶם: “אַתֶּם הָאֶמִירִים וְהַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי-הַמְּלוּכָה, גְּדוֹלֵיכֶם וּקְטַנֵּיכֶם וְכָל הַנִּמְצָאִים מִכָּל בְּנֵי-הָאָדָם. כְּלוּם יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁמַּלְכוּת זוֹ מוֹרָשָׁה הִיא לִי מֵאֲבוֹתַי וַאֲבוֹת-אֲבוֹתַי”? אָמְרוּ לוֹ: “כֵּן, הַמֶּלֶךְ, יָדַעְנוּ זֹאת”. אָמַר לָהֶם: “כֻּלָּנוּ, אֲנִי וְאַתֶּם הָיִינוּ עוֹבְדִים לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ, וְחוֹנֵן אוֹתָנוּ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶת הָאֱמוּנָה הַנְּכוֹנָה וְהוֹצִיאָנוּ מֵאֲפֵלָה לָאוֹרָה, וְהִדְרִיךְ אוֹתָנוּ אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה אֶל דַּת הָאִסְלָאם. וְעַתָּה דְעוּ, שֶׁאֲנִי כַיּוֹם אִישׁ זָקֵן וְיָשִׁישׁ, תָּשׁוּשׁ וְחַלָּשׁ, וּרְצוֹנִי לָשֶׁבֶת בִּמְקוֹם פְּרִישׁוּת לַעֲבֹד בּוֹ אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וּלְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מֵאִתּוֹ לַחֲטָאִים שֶׁחָטָאתִי בֶעָבָר. וְהִנֵּה בְנִי סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ לִפְנֵיכֶם, וְאַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁבָּחוּר נָאֶה הוּא, צַח-הַלָּשׁוֹן, בָּקִי בְכָל הָעִנְיָנִים, אִישׁ-שֵׂכֶל, נַעֲלֶה וְיָשָׁר. וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי אֵפוֹא בְּשָׁעָה זוֹ לָתֵת לוֹ אֶת מַמְלַכְתִּי, וְלָשִׁית אוֹתוֹ מֶלֶךְ תַּחְתַּי, וְלָשִׁית אוֹתוֹ שַׁלִּיט בִּמְקוֹמִי, וְלִפְרשׁ אֲנִי לַעֲבוֹדַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בִּמְקוֹם פְּרִישׁוּת. בְּנִי סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ יְקַבֵּל בְּיָדוֹ אֶת הַמְּלוּכָה וְיִשְׁפֹּט בֵּינֵיכֶם. וּמַה הוּא שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים כֻּלְּכֶם יַחַד?” קָמוּ כֻלָּם וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְעָנוּ: “שָׁמַעְנוּ וּכְמִצְוָתְךָ נַעֲשֶׂה”. הוֹסִיפוּ וְאָמְרוּ: “מַלְכֵּנוּ וּמָגִנֵּנוּ, אִלּוּ הָיִיתָ מְמַנֶּה גַּם מְמַנֶּה עָלֵינוּ עֶבֶד מֵעֲבָדֶיךָ הָיִינוּ סָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ, שׁוֹמְעִים לְקוֹלְךָ וּמְמַלְּאִים אֶת פְּקֻדָּתְךָ, עַל-אַחַת-כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁזֶּהוּ בִנְךָ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ. כְּבָר קִבַּלְנוּהוּ עָלֵינוּ וּמְרֻצִּים אָנוּ בוֹ, וְעַל עֵינֵינוּ וְרָאשֵׁינוּ הוּא”. קָם הַמֶּלֶךְ עָאצִם בֶּן-צַפְוָאן וְיָרַד מֵעַל כִּסְּאוֹ, וְהוֹשִׁיב אֶת בְּנוֹ עַל כִּסֵּא-הַמַּלְכוּת הַגָּדוֹל, וְהֵסִיר אֶת הַכֶּתֶר מֵעַל רֹאשׁוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ עַל רֹאשׁ בְּנוֹ, וְחָגַר אֶת מָתְנָיו בְּאֵזוֹר הַמְּלוּכָה. יָשַׁב הַמֶּלֶךְ עָאצִם עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ לְצַד בְּנוֹ, וְקָמוּ הָאֶמִירִים וְהַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי-הַמְּלוּכָה וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. הָיוּ עוֹמְדִים וְאוֹמְרִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ: “רָאוּי הוּא לַמְּלוּכָה, וְלוֹ הַזְּכוּת לְכָךְ עַל כָּל אַחֵר זוּלָתוֹ”. וְקָרְאוּ לַחֲסוּת וּלְבִטָּחוֹן וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ בְּנִצָּחוֹן וּבְאשֶׁר. וּפִזֵּר סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ זָהָב וָכֶסֶף עַל רָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהוֹשִׁיב הַמֶּלֶךְ עָאצִם אֶת בְּנוֹ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ עַל כִּסֵּא-הַמְּלוּכָה, וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם בְּנִצָּחוֹן וּבְאשֶׁר, פִּזֵּר הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ זָהָב וָכֶסֶף עַל רָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם, וְנָתַן בִּגְדֵי-פְאֵר וְחִלֵּק וְנָתַן מַתָּנוֹת. אַחֲרֵי הֶרֶף עַיִן אֶחָד קָם הַמִּשְׁנֶה פָארִס וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ וְאָמַר: “הָאֶמִירִים וְרַבֵּי-הַמְּלוּכָה, כְּלוּם יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁמִּשְׁנֶה אֲנִי, וּזְמַן מִשְׁנוּתִי קְדוּמָה, עוֹד לִפְנֵי שֶׁעָלָה הַמֶּלֶךְ עָאצִם בֶּן צַפְוָאן לִמְלוּכָה. וַהֲרֵי הוּא פָרַשׁ עַצְמוֹ מִן הַמַּלְכוּת וּמִנָּה אֶת בְּנוֹ תַּחְתָּיו”. אָמְרוּ לוֹ: “הֵן, יוֹדְעִים אָנוּ אוֹתְךָ אָב מִפִּי סָב”. אָמַר לָהֶם: “וְעַכְשָׁו אֶפְרשׁ אַף אֲנִי, וַאֲמַנֶּה אֶת בְּנִי סָאעִד, שֶׁהוּא בַעַל-שֵׂכֶל וּתְבוּנָה וְיוֹדֵעַ-דָּבָר. מָה אַתֶּם אוֹמְרִים כֻּלְּכֶם?” אָמְרוּ לוֹ: “לֹא יִצְלַח לַמֶּלֶךְ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ אֶלָּא בִּנְךָ סָאעִד, שֶׁכֵּן יִצְלְחוּ זֶה לָזֶה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם הַמִּשְׁנֶה פָארִס וְהֵסִיר מֵעָלָיו אֶת מִצְנֶפֶת הַמִּשְׁנֶה וְשָׂם אוֹתָהּ בְּרֹאשׁ בְּנוֹ סָאעִד, וְשָׂם גַּם אֶת קֶסֶת-הַמִּשְׁנִים לְפָנָיו. אָמְרוּ שׁוֹמְרֵי-הַסַּף וְהָאֶמִירִים: “אָכֵן רָאוּי הוּא לְמִשְׁנֶה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמוּ הַמֶּלֶךְ עָאצִם וְהַמִּשְׁנֶה פָארִס וּפָתְחוּ אֶת הָאוֹצָרוֹת וְנָתְנוּ בִגְדֵי פְאֵר יְקָרִים לַמְּלָכִים וְלָאֶמִירִים וְלַמִּשְׁנִים וּלְרַבֵּי-הַמְּלוּכָה וְלָאֲנָשִׁים כֻּלָּם וְנָתְנוּ מַתָּנוֹת וְטוּב וְכָתְבוּ לָהֶם מִנְשָׁרִים חֲדָשִׁים וּתְעֻדּוֹת בַּחֲתִימַת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וַחֲתִימַת הַמִּשְׁנֶה סָאעִד. עָמְדוּ הָאֲנָשִׁים בָּעִיר שָׁבוּעַ, וְאַחַר-כָּךְ נָסַע כָּל אֶחָד מֵהֶם לְאַרְצוֹ וּמְקוֹמוֹ. לָקַח הַמֶּלֶךְ עָאצִם אֶת בְּנוֹ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְאֶת סָאעִד בֶּן הַמִּשְׁנֶה וְנִכְנְסוּ לָעִיר וְעָלוּ אֶל הָאַרְמוֹן וְהֵבִיא לְפָנָיו אֶת שַׂר-הָאוֹצָר וְצִוָּה עָלָיו לְהָבִיא אֶת הַטַּבַּעַת וְאֶת הַחֶרֶב וְאֶת הַחֲבִילָה וְאֶת הַחוֹתָם. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “יְלָדַי, גְּשׁוּ וְכָל אֶחָד מִכֶּם יִבְחַר מִמַּתָּנָה זוֹ מַשֶּׁהוּ וְיִטֹּל אוֹתוֹ”. וְהָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁלַח אֶת יָדוֹ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ שֶׁנָּטַל אֶת הַחֲבִילָה וְאֶת הַטַּבַּעַת. וְשָׁלַח סָאעִד אֶת יָדוֹ וְנָטַל אֶת הַחֶרֶב". נָשְׁקוּ אֶת יְדֵי הַמֶּלֶךְ וְהָלְכוּ לִמְעוֹנוֹתֵיהֶם. כְּשֶׁנָּטַל סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ אֶת הַחֲבִילָה לֹא פָתַח אוֹתָהּ וְלֹא הִתְבּוֹנֵן לְמַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, אֶלָּא הֵטִיל אוֹתָהּ עַל הַיָּצוּעַ שֶׁהָיוּ יְשֵׁנִים עָלָיו בַּלַּיְלָה הוּא וְסָאעִד מִשְׁנֵהוּ, שֶׁהָיָה מִנְהָגָם לִישֹׁן יַחְדָּו. הִצִּיעוּ לָהֶם אֶת מַצָּעֵי-הַשֵּׁנָה וְשָׁכְבוּ יַחְדָּו עַל יְצוּעָם, כְּשֶׁהַנֵּרוֹת מְאִירִים עֲלֵיהֶם. נִשְׁאֲרוּ בְכָךְ עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה. אַחַר-כָּךְ הִתְעוֹרֵר סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ מִשְּׁנָתוֹ וְרָאָה אֶת הַחֲבִילָה לִמְרַאֲשׁוֹתָיו. אָמַר בְּלִבּוֹ: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מַה הוּא מִסְּגֻלּוֹת הַחֶמְדָּה בְתוֹךְ חֲבִילָה זוֹ, שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמֶּלֶךְ בְּמַתָּנָה”. נָטַל אוֹתָהּ וְנָטַל אֶת הַנֵּר וְיָרַד מֵעַל הַיָּצוּעַ וְעָזַב אֶת סָאעִד יָשֵׁן. נִכְנַס לְתוֹךְ תָּא וּפָתַח אֶת הַחֲבִילָה, וְרָאָה בְתוֹכָהּ מְעִיל עֶלְיוֹן מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁדִים. פָּתַח אֶת הַמְּעִיל וּפָרַשׂ אוֹתוֹ וּמָצָא עַל בִּטְנָתוֹ מִבִּפְנִים לְצַד גַּב הַמְּעִיל צוּרַת נַעֲרָה רְקוּמָה בְזָהָב, יָּפְיָהּ פִּלְאִי. כְּשֶׁרָאָה צוּרָה זוֹ פָּרַח שִׂכְלוֹ מֵרֹאשׁוֹ וְנַעֲשָׂה מְשֻׁגָּע מִתּוֹךְ אַהֲבָה לְאוֹתָהּ צוּרָה, וְנָפַל לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף. הָיָה בוֹכֶה וְנֶאֱנַח וּמַכֶּה עַל פָּנָיו וְחָזֵהוּ וּמְנַשֵּׁק אוֹתָהּ. נָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הָאַהֲבָה בְרֵאשִׁיתָהּ אַךְ טִפַּת-רִיר הִנָּהּ,

וַיְבִיאֶנָּה הַגּוֹרָל הוֹבִיל יוֹבִילֶנָּה.

יִצְלֹל הַנַּעַר בְּאַהֲבָה מְצֻלּוֹת

וּבָאוּ צָרוֹת לֹא יוּכַל שֵׂאת, גְּדוֹלוֹת.

וְגַם שְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה

לוּ יָדַעְתִּי כִּי אַהֲבָה כָזֹאת הִנֶּהָ,

תִּשְׁדֹּד הַנְּפָשׁוֹת, הָיִיתִי נִזְהָר מִפָּנֶיהָ.

וְאוּלָם נַפְשִׁי הִשְׁלַכְתִּי בְכַוָּנָה תְחִלָּה אֲנִי,

נִבְעָר מִדַּעַת בְּעִנְיַן אַהֲבָה, אֵיךְ יְהִי.

לֹא פָסַק סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ לְהֵאָנֵחַ וְלִבְכּוֹת וּלְהַכּוֹת עַל פָּנָיו וְחָזֵהוּ, עַד שֶׁהִתְעוֹרֵר הַמִּשְׁנֶה סָאעִד. הִסְתַּכֵּל בַּיָּצּוּעַ וְלֹא רָאָה אֶת סַיִף אלְמֻלוּךְּ, וְרָאָה נֵר אֶחַד. אָמַר בְּלִבּוֹ: “לְאָן הָלַךְ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ?” נָטַל אֶת הַנֵּר וְקָם מְשׁוֹטֵט בָּאַרְמוֹן כֻּלּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַתָּא, שֶׁסַּיְפֻ אלְמֻלוּךְּ בְּתוֹכוֹ, וְרָאָה אוֹתוֹ בוֹכֶה בְכִי מָר וְנֶאֱנָח. אָמַר לוֹ: “אָחִי, מַה הַסִּבָּה לִבְכִי זֶה? מַה הוּא שֶּׁאֵרַע לְךָ? סַפֵּר לִי וְהַגֵּד לִי סִבַּת זֶה”. אַךְ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֵלָיו וְאֵינוֹ מֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ, אֶלָּא בוֹכֶה וְנֶאֱנָח וּמַכֶּה בְּיָדוֹ עַל חָזֵהוּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ סָאעִד בְּמַצָּב זֶה אָמַר: “אֲנִי מִשְׁנְךָ וְאָחִיךָ וְגָדַלְנוּ יַחַד אֲנִי וְאַתָּה. וְאִם אֵין אַתָּה מְבָרֵר לִי עִנְיָנֶיךָ וּמְגַלֶּה לִי סוֹדְךָ, לְמִי זֶה תוֹצִיא סוֹדְךָ וּתְגַלֶנּוּ לוֹ?” לֹא חָדַל סָאעִד מֵהִתְרַפֵּס לְפָנָיו וּמִנַּשֵּׁק אֶת הָאָרֶץ שָׁעָה שֶׁל זְמָן, אַךְ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ אֵינוֹ שׁוֹעֶה אֵלָיו וְאֵינוֹ מְדַבֵּר אֵלָיו גַּם מִלָּה אַחַת אֶלָּא בוֹכֶה. כְּשֶׁהִבְהִיל מַצָּבוֹ אֶת סָאעִד וְהֶלְאָה אוֹתוֹ עִנְיָנוֹ, יָצָא מֵאֶצְלוֹ וְנָטַל חֶרֶב וְנִכְנַס לַתָּא, שֶׁסַּיְפֻ אלְמֻלוּךְּ בְּתוֹכוֹ, וְשָׂם אֶת חֻדּוֹ עַל חָזֵהוּ הוּא וְאָמַר לְסַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “הִתְעוֹרֵר אָחִי. אִם אֵין אַתָּה אוֹמֵר לִי מַה הוּא שֶׁאֵרַע לְךָ, הֲרֵינִי הוֹרֵג אֶת עַצְמִי, שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אוֹתְךָ בְּמַצָּב זֶה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵרִים סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ אֶת רֹאשׁוֹ אֶל מִשְׁנֵהוּ וְאָמַר לוֹ: “אָחִי, מִתְבַּיֵּשׁ אֲנִי לְהַגִּיד לְךָ וּלְסַפֵּר מַה שֶּׁאֵרַע לִי”. אָמַר לוֹ סָאעִד: “שׁוֹאֵל אֲנִי מִמְּךָ בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים, וּמְשַׁחְרֵר כָּל עֹרֶף וּמְסוֹבֵב הַסִּבּוֹת, הָאֶחָד, הַמְקַבֵּל שָׁבִים, הַנָּדִיב וְהַמַּאֲצִיל טוֹב, שֶׁתַּגִּיד לִי, מַה הוּא שֶׁאֵרַע לְךָ, וְאַל תִּתְבַּיֵּשׁ בְּפָנַי. שֶׁהֲרֵי עַבְדְּךָ וּמִשְׁנְךָ אָנִי וְיוֹעֶצְךָ בְכָל הָעִנְיָנִים כֻּלָּם”. אָמַר לוֹ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “בּוֹא וּרְאֵה צוּרָה זוֹ”. כְּשֶׁרָאָה סָאעִד אוֹתָהּ צוּרָה, הִתְבּוֹנֵן בָּהּ שָׁעָה שֶׁל זְמָן, וְרָאָה כָתוּב בְּרֹאשׁ הַצּוּרָה מְסֻדָּר בִּפְנִינִים: “צוּרָה זוֹ צוּרַת בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל בַּת שַּׁמָאךְ בֶּן שָׁרוּךְ מִמַּלְכֵי הַשֵּׁדִים הַמַּאֲמִינִים הַחוֹנִים בִּמְדִינַת בָּבֶל וְשׁוֹכְנִים בְּגַן אִרָם בֶּן עָאד הַגָּדוֹל”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁסַּיְפֻ אלְמֻלוּךְּ בֶּן הַמֶּלֶךְ עָאצִם וְהַמִּשְׁנֶה סָאעִד בֶּן הַמִּשְׁנֶה פָארִס הִתְבּוֹנְנוּ לַכְּתָב שֶׁעַל הַמְּעִיל, וְרָאוּ שָׁם אֶת צוּרַת בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל בַּת שַׁמָּאךְ בֶּן שָׁרוּךְ מֶלֶךְ בָּבֶל מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי הַשֵּׁדִים הַמַּאֲמִינִים הַחוֹנִים בִּמְדִינַת בָּבֶל וְשׁוֹכְנִים בְגַן אִרָם בֶּן עָאד הַגָּדוֹל. אָמַר הַמִּשְׁנֶה סָאעִד לַמֶּלֶךְ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “אָחִי, כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה מִי הִיא בַּעֲלַת צוּרָה זוֹ מִן הַנָּשִׁים, עַד שֶׁנְּחַפֵּשׂ אוֹתָהּ?” אָמַר לוֹ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “לֹא, חֵי-אֱלֹהִים, אָחִי; אֵינִי יוֹדֵעַ אֶת בַּעֲלַת צוּרָה זוֹ”. אָמַר לוֹ סָאעִד: “בּוֹא וּקְרָא אֶת הַכְּתָב הַזֶּה”. נִגַּשׁ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְקָרָא אֶת הַכָּתוּב עַל הַכֶּתֶר וְהֵבִין אֶת הַתֹּכֶן וְצָעַק מִקֶּרֶב לִבּוֹ: “אָהּ, אָהּ, אָהּ”. אָמַר לוֹ סָאעִד: “אָחִי, אִם בַּעֲלַת צוּרָה זוֹ נִמְצְאָה, וּשְׁמָהּ בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל, וְהִיא בָעוֹלָם הַזֶּה, הֲרֵינִי מְמַהֵר לְחַפְּשָׂהּ מִבְּלִי לִשְׁהוֹת וַאֲבַקֵּשׁ לְתִתָּהּ לְךָ לְאִשָּׁה. מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים שֶׁתַּנִּיחַ אֶת הַבְּכִי, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ אַנְשֵׁי-הַמֶּמְשָׁלָה לְשַׁמֶּשְׁךָ. וּבִשְׁעוֹת לִפְנֵי-הַצָּהֳרַיִם הַמֻּקְדָּמוֹת בַּקֵּשׁ אֶת הַסּוֹחֲרִים וְאֶת הַדֶּרְוִישִׁים וְאֶת הַתַּיָּרִים וְאֶת הַקַּבְּצָנִים וּשְׁאַל פִּיהֶם עַל דְּבַר תָּאֳרָה שֶׁל אוֹתָהּ מְדִינָה, אֶפְשָׁר יוֹרֵנוּ אֶחָד מֵהֶם בְּבִרְכַּת אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה וְעֶזְרָתוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ אֵלֶיהָ וְאֶל גַּן אִרַם”. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר קָם סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְעָלָה עַל כִּסֵּא-הַמַּלְכוּת. נִכְנְסוּ אֵלָיו הָאֶמִירִים וְהַמִּשְׁנִים וְהַצָּבָא וְרַבֵּי-הַמְּלוּכָה. כְּשֶׁנִּתְאַסֵּף הַמּוֹשָׁב כֻּלּוֹ וְהִסְתַּדְּרוּ כֻלָּם עַל מְקוֹמוֹתֵיהֶם, אָמַר הַמֶּלֶךְ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ לְמִשְׁנֵהוּ סָאעִד: "פְּנֵה אֲלֵיהֶם וֶאֱמֹר לָהֶם: ‘הַמֶּלֶךְ, הֻדְרְכָה מְנוּחָתוֹ הַלַּיְלָה, חֵי-אֱלֹהִים, וְלֹא לָן הַלַּיְלָה אֶלָּא כְּשֶׁהוּא חוֹלֶה’ ". עָלָה הַמִּשְׁנֶה סָאעִד וְהוֹדִיעַ לָאֲנָשִׁים מַה שֶּׁאָמַר הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ עָאצִם זֹאת, לֹא הָיָה הַדָּבָר קַל בְּעֵינָיו בִּדְבַר בְּנוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא לָרוֹפְאִים וְלָאִצְטַגְנִינִים וְנִכְנַס אִתָּם אֶל בְּנוֹ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ. בָּדְקוּ אוֹתוֹ וְרָשְׁמוּ לוֹ מַשְׁקֵה-רְפוּאָה, וְנִמְשְׁכָה מַחֲלָתוֹ זְמַן שֶׁל שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים. אָמַר הַמֶּלֶךְ עָאצִם לָרוֹפְאִים הַנִּמְצָאִים, כְּשֶׁהוּא כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם כַּעַס גָּדוֹל: “אוֹי לָכֶם כְּלָבִים, כְּלוּם אֵין בְּכֹחֲכֶם כֻּלְּכֶם לְרַפֵּא אֶת בְּנִי? אִם אֵין אַתֶּם מְרַפְּאִים אוֹתוֹ מִיָּד, הֲרֵינִי הוֹרֵג אֶת כֻּלְּכֶם”. אָמַר לוֹ הָרֹאשׁ בָּהֶם: “הַמֶּלֶךְ, יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁבִּנְךָ הוּא וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין אָנוּ מְזַלְזְלִים גַּם בְּרִפּוּי הַנָּכְרִי, וּמַה גַּם בְּרִפּוּי בִּנְךָ. וְאוּלָם בְּבִנְךָ מַחֲלָה קָשָׁה, וָאִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ נַגִּיד אוֹתָהּ לְךָ וּנְבָאֵר לְךָ”. אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ עָאצִם: “מַה הוּא שֶׁנִּתְגַּלָּה לָכֶם בִּדְבַר מַחֲלַת בְּנִי?” אָמַר לוֹ הָרוֹפֵא הַגָּדוֹל: “בִּנְךָ הוּא עַכְשָׁו אוֹהֵב, וְהוּא אוֹהֵב אֶת אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ לְהַשִּׂיג”. כָּעַס הַמֶּלֶךְ כַּעַס גָּדוֹל עֲלֵיהֶם וְאָמַר: “מֵאַיִן יְדַעְתֶּם שֶׁבְּנִי אוֹהֵב? וּמִנַּיִן בָּאָה הָאַהֲבָה לִבְנִי?” אָמְרוּ לוֹ: “שְׁאַל אֶת אָחִיו וּמִשְׁנֵהוּ סָאעִד, שֶׁהוּא הַיּוֹדֵעַ אֶת מַצָּבוֹ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם הַמֶּלֶךְ עָאצִם וְנִכְנַס לְתָאוֹ הַמְיֻחָד לוֹ וְקָרָא אֶת סָאעִד וְאָמַר לוֹ: “הַגֵּד לִי דְבַר אֱמֶת בִּדְבַר מַחֲלַת אָחִיךָ”. אָמַר לוֹ: “אֵינִי יוֹדֵעַ אֶת הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ לְנוֹשֵׂא-חַרְבּוֹ: “קַח אֶת סָאעִד וּקְשֹׁר אֶת עֵינָיו וְהַתֵּז אֶת רֹאשׁוֹ”. פָּחַד סָאעִד לְנַפְשׁוֹ וְאָמַר: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, תֵּן לִי הַבְטָחָה שֶׁלֹּא תִגַּע בִּי לְרָעָה”. אָמַר לוֹ: “הַבְטָחָתִי נְתוּנָה לְךָ”. אָמַר לוֹ סָאעִד: “בִּנְךָ אוֹהֵב”. אָמַר לוֹ: “וּמִי חֲשׁוּקָתוֹ?” אָמַר לוֹ סָאעִד: “בַּת מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי הַשֵּׁדִים, שֶׁכֵּן רָאָה תְמוּנָתָהּ בַּמְּעִיל הָעֶלְיוֹן שֶׁבַּחֲבִילָה שֶׁנָּתַן אוֹתָהּ לָכֶם בְּמַתָּנָה שְׁלֹמֹה, נְבִיא אֱלֹהִים”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם הַמֶּלֶךְ עָאצִם וְנִכְנַס אֶל בְּנוֹ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, מָה רָעָה קָרְתָה אוֹתְךָ, וּמַה הִיא הַתְּמוּנָה שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתָהּ, וּמִשּׁוּם מַה לֹּא הִגַּדְתָּ לִי?” אָמַר לוֹ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ: “אָבִי הַיָּקָר, הָיִיתִי מִתְבַּיֵּשׁ בְּפָנֶיךָ, וְלֹא הָיִיתִי יָכֹל לְסַפֵּר לְךָ וְלֹא אוּכַל לְגַלּוֹת לְאַף אֶחָד מַשֶּׁהוּ מִזֶּה. וּמֵעַתָּה הֲרֵי יָדַעְתָּ אֶת מַצָּבִי, וּרְאֵה כֵיצַד תַּעֲשֶׂה לְרִפּוּיִי”. אָמַר לוֹ אָבִיו: “כֵּיצַד תִּמָּצֵא תַּחְבּוּלָה? אִלּוּ הָיְתָה זֹאת מִבְּנוֹת הָאָדָם, הָיִינוּ מְתַכְּנִים תַּחְבּוּלָה לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ. וְאוּלָם זוֹ הִיא מִבְּנוֹת מַלְכֵי הַשֵּׁדִים, וּמִי זֶה יוּכַל לָהּ, אִם לֹא שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד? רַק הוּא יוּכַל זֹאת. וְאוּלָם קוּם מִיָּד וְתֵרָגַע רוּחֲךָ, וּרְכַב לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל וּלְמִשְׂחָק בְּמִגְרַשׁ הַמִּשְׂחָקִים, וְהַסַּח דַּעְתְּךָ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, וְהָסֵר דְּאָגָה וָצַעַר מִלִּבְּךָ, וַאֲנִי מֵבִיא לְךָ מֵאָה בָנוֹת מִבְּנוֹת הַמְּלָכִים, וְאֵין לְךָ צֹרֶךְ בִּבְנוֹת הַשֵּׁדִים, שֶׁאֵין לָנוּ שְׁלִיטָה עֲלֵיהֶם, וְאֵין הֵם מִן הַמִּין שֶׁלָּנוּ”. אָמַר לוֹ: “אֲנִי אֵינִי מַרְפֶּה מִמֶּנָּה וְאֵינִי מְבַקֵּשׁ זוּלָתָהּ”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד יֵשׁ לַעֲשׂוֹת, בְּנִי?” אָמַר לוֹ בְנוֹ: “הָבֵא לְפָנֵינוּ אֶת כָּל הַסּוֹחֲרִים וְהַנּוֹסְעִים וְהַתַּיָּרִים בָּאֲרָצוֹת, שֶׁנִּשְׁאַל אוֹתָם עַל כָּךְ, אֶפְשָׁר יַנְחֵנוּ אֱלֹהִים אֶל גַּן אִרָם וּמְדִינַת בָּבֶל”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ עָאצִם לְהָבִיא כָּל סוֹחֵר שֶׁבַּמְּדִינָה וְכָל נָכְרִי בָהּ וְכָל רַב-חוֹבֵל. כְּשֶׁבָּאוּ שָׁאַל אוֹתָם עַל דְּבַר מְדִינַת בָּבֶל וְעַל אִיֶּיהָ וְעַל דְּבַר גַּן אִרָם, וְלֹא הָיָה אֶחָד בָּהֶם יוֹדֵעַ תֹּאַר אֵלֶּה וְלֹא הִגִּיד עַל אוֹדוֹתָם דָּבָר. בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְפַּזֵּר הַמּוֹשָׁב אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה לָדַעַת, עָלֶיךָ לִפְנוֹת לְאֶרֶץ סִין, שֶׁהִיא אֶרֶץ גְּדוֹלָה, וְיִתָּכֵן שֶׁאֶחָד מִמֶּנָּה יוֹרֶה לְךָ הַדֶּרֶךְ לְמַטָּרָתְךָ”. אָמַר סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ: “אָבִי צַיֵּד לִי אֳנִיָּה לִנְסִיעָה לְאֶרֶץ סִין”. אָמַר לוֹ אָבִיו: “בְּנִי, שֵׁב אַתָּה עַל כִּסֵּא-מַמְלַכְתְּךָ וּמְשֹׁל בִּנְתִינֶיךָ, וַאֲנִי אֶסַּע אֶל אֶרֶץ סִין, וְאֵלֵךְ לְשֵׁם עִנְיָן זֶה בְּעַצְמִי”. אָמַר לוֹ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ: “אָבִי, הֲרֵי עִנְיָן זֶה שַׁיָּךְ לִי, וְלֹא יוּכַל אָדָם לַחֲקֹר אוֹתוֹ כָּמוֹנִי. וּמַה זֶּה יִקְרֶה כְּשֶׁתִּתֵּן לִי רְשׁוּת לִנְסֹעַ, וְאֶסַּע וְאֶפָּקֵד מִכָּאן מֶשֶׁךְ זְמַן? וְאִם אֲנִי מוֹצֵא יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתֶיהָ, הֲרֵי הִשַּׂגְתִּי מְבֻקָּשִׁי. וְאִם לֹא אֶמְצָא יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתֶיהָ, תִּהְיֶה בַנְּסִיעָה הַרְחָבַת הַלֵּב וְהַרְוָחַת הַדַּעַת, וְיֵקַל לִי בְסִבַּת זוֹ. וְאִם אֶחְיֶה, אֶחֱזֹר אֵלֶיךָ שָׁלֵם”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְאַרְבָּעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁסַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ אָמַר לְאָבִיו הַמֶּלֶךְ עָאצִם: “צַיֵּד לִי אֳנִיָּה, שֶׁאוּכַל לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ סִין. וְאִם אֶחְיֶה, אֶחֱזֹר אֵלֶיךָ שָׁלֵם”. הִסְתַּכֵּל הַמֶּלֶךְ בִּבְנוֹ וְלֹא רָאָה עֵצָה זוּלָתִי זוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ. נָתַן לוֹ רְשׁוּת לִנְסֹעַ וְצִיֵּד לוֹ אַרְבָּעִים סְפִינָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף מַמְלוּכִּים מִלְּבַד בְּנֵי לִוְיָתוֹ, וְנָתַן לוֹ מָמוֹן וְאוֹצָרוֹת וְכָל מַה שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ מִכְּלֵי הַמִּלְחָמָה וְאָמַר לוֹ: “סַע, בְּנִי, בְּטוֹבָה וּבְרִיאוּת וְשָׁלוֹם, מַפְקִיד אֲנִי אוֹתְךָ בְּיַד זֶה אֲשֶׁר לֹא יִכָּזֵב אֶצְלוֹ הַפִּקָּדוֹן”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ אָבִיו וְאִמּוֹ. טָעֲנוּ אֶת הָאֳנִיּוֹת בְּמַיִם וְצֵידָה וָנֶשֶׁק וְצָבָא, וְנָסְעוּ. וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִמְדִינַת סִין. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אַנְשֵׁי-סִין שֶׁהִגִּיעוּ אֲלֵיהֶם אַרְבָּעִים סְפִינוֹת טְעוּנוֹת אֲנָשִׁים וְכֵלִים וְנֶשֶׁק וְתַחְמשֶׁת, הֶאֱמִינוּ שֶׁאוֹיְבִים הֵם שֶׁבָּאוּ לְהִלָּחֵם בָּהֶם וְלָצוּר עֲלֵיהֶם. נָעֲלוּ אֶת שַׁעֲרֵי הַמְּדִינָה. וְהֵכִינוּ מְכוֹנוֹת בְּלִיסְטְרָאוֹת. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ זֹאת, שָׁלַח אֲלֵיהֶם אֲחָדִים מִמַּמְלוּכָּיו, מִן הַפָּמַלְיָה שֶׁלּוֹ וְאָמַר לָהֶם: “לְכוּ אֶל מֶלֶךְ סִין וְאִמְרוּ לוֹ: 'הִנֵּה זֶה הוּא סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ בֶּן הַמֶּלֶךְ עָאצִם, בָּא אֶל מְדִינָתְךָ לְטַיֵּל בְּאַרְצְךָ מֶשֶׁךְ זְמַן, וְלֹא יִלָּחֵם וְלֹא יָרִיב. וְאִם אַתָּה מְקַבְּלוֹ, יִתְאַכְסֵן אֶצְלֶךָ, וְאִם אֵין אַתָּה מְקַבֵּל אוֹתוֹ, הֲרֵי הוּא חוֹזֵר וְלֹא יַדְרִיךְ לֹא אֶת מְנוּחָתְךָ וְלֹא אֶת מְנוּחַת תּוֹשָׁבֵי מְדִינָתְךָ”. כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַמַּמְלוּכִּים אֶל הָעִיר, אָמְרוּ לְתוֹשָׁבֶיהָ: “אָנוּ שְׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ”. פָּתְחוּ לָהֶם הַשַּׁעַר וְהוֹלִיכוּ אוֹתָם וֶהֱבִיאוּם לִפְנֵי מַלְכָּם, וְהָיָה שְׁמוֹ פַגוּר⁶ שָׁאהּ. וְהָיָה בֵינוֹ וּבֵין הַמֶּלֶךְ עָאצִם הַכָּרָה עוֹד לִפְנֵי זֶה. כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁהַמֶּלֶךְ הַבָּא הוּא סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ בֶּן הַמֶּלֶךְ עָאצִם, נָתַן לַשָּׁלִיחַ בֶּגֶד-פְּאֵר וְצִוָּה לִפְתֹּחַ אֶת הַשְּׁעָרִים וְהֵכִין מַתָּנוֹת לָאוֹרְחִים וְיָצָא בְעַצְמוֹ עִם פָּמַלְיַת-מַלְכוּתוֹ וּבָא אֶל סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ. חִבְּקוּ זֶה אֶת זֶה, וְאָמַר לוֹ “בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ בּוֹאוֹ שֶׁל זֶה שֶׁבָּא אֵלֵינוּ, וַהֲרֵי אֲנִי הַמַּמְלוּךְּ שֶׁלְּךָ וּמַמְּלוּכּוֹ שֶׁל אָבִיךָ, וְאַרְצִי לְפָנֶיךָ, וְכָל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ יוּבָא אֵלֶיךָ”. הִגִּישׁ לוֹ אֶת מַתְּנוֹת-הָאוֹרְחִים וְצֵידָה בִּמְקוֹמוֹת הַחֲנִיּוֹת, וְרָכְבוּ הַמֶּלֶךְ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְסָאעִד מִשְׁנֵהוּ וְאִתָּם פָּמַלְיַת-מַלְכוּתָם וּשְׁאָר הַצָּבָא וְנָסְעוּ מֵחוֹף הַיָּם עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לַמְּדִינָה. צִלְצְלוּ בִצְלִילִים וְהִכּוּ בְתֻפֵּי הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה, וְעָמְדוּ בָהּ אַרְבָּעִים יוֹם בַּהַאֲרָחָה הַיָּפָה בְיוֹתֵר. אַחַר-כָּךְ אָמַר לוֹ: “בֶּן אָחִי, כֵּיצַד מַצָּבְךָ? כְּלוּם מָצְאָה חֵן בְּעֵינֶיךָ אַרְצִי?” אָמַר לוֹ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “יַתְמִיד אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה כְּבוֹדָהּ עַל יָדְךָ, הַמֶּלֶךְ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ פַגוּר-שָׁאהּ: “לֹא הֵבִיא אוֹתְךָ לְכָאן פֶּתַע אֶלָּא חֵפֶץ שֶׁיֵּשׁ לְךָ, וּמַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ מֵאַרְצִי הִנְנִי לְמַלְּאוֹתוֹ לְךָ”. אָמַר לוֹ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “הַמֶּלֶךְ אָכֵן סִפּוּרִי פִּלְאִי, וְהוּא שֶׁאָהַבְתִּי אֶת תְּמוּנַת בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל”. בָּכָה מֶלֶךְ סִין מֵרַחֲמָיו עָלָיו וְחֶמְלָתוֹ וְאָמַר לוֹ: “וּמָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֵפוֹא עַכְשָׁו, סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ?” אָמַר לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתָּבִיא אֵלַי אֶת כָּל הַתַּיָּרִים וְהַנּוֹסְעִים וְכָל מִי שֶׁרָגִיל בִּנְסִיעוֹת, כְּדֵי שֶׁאֶשְׁאַל מֵהֶם עַל דְּבַר בַּעֲלַת-הַתְּמוּנָה. אֶפְשָׁר יוֹדִיעֵנִי אֶחָד מֵהֶם דָּבָר עַל אוֹדוֹתֶיהָ”. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ פַגוּר שָׁאהּ אֶת הַנְּצִיבִים וְאֶת שׁוֹמְרֵי-הַסַּף וְאֶת שׁוֹמְרֵי-רֹאשׁוֹ, וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לְהָבִיא כָּל הַנִּמְצָא בָאָרֶץ מִן הַתַּיָּרִים וְהַנּוֹסְעִים, וֶהֱבִיאוּם, וְהָיוּ חֲבוּרָה רַבָּה. הִתְאַסְּפוּ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ פַגוּר-שָׁאהּ. שָׁאַל אוֹתָם הַמֶּלֶךְ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ עַל-דְּבַר מְדִינַת בָּבֶל וְגַן אִרָם, וְלֹא הֵשִׁיב לוֹ גַם אֶחָד מֵהֶם תְּשׁוּבָה. נָבוֹךְ הַמֶּלֶךְ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ בְּעִנְיָנוֹ. אַחַר-כָּךְ אָמַר אֶחָד מֵרַבֵּי-הַחוֹבְלִים: “הַמֶּלֶךְ, אִם רְצוֹנְךָ לָדַעַת מְדִינָה זוֹ וְגַן זֶה, עָלֶיךָ לִפְנוֹת אֶל הָאִיִּים שֶׁבְּאֶרֶץ הֹדּוּ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ לְהָבִיא אֶת הַסְּפִינוֹת, וְעָשׂוּ. הֶעֱבִירוּ אֲלֵיהֶן מַיִם וְצֵידָה וְכָל מַה שֶּׁהֵם זְקוּקִים לוֹ, וְעָלוּ בָהֶם סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְסָאעִד מִשְׁנֵהוּ וַאֲנָשָׁיו, אַחֲרֵי שֶׁנִּפְרְדוּ מֵעַל הַמֶּלֶךְ פַגוּר-שָׁאהּ, וְנָסְעוּ בַיָּם אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים בְּרוּחַ טוֹבָה, שְׁלֵמִים וּבְטוּחִים. אֵרַע שֶׁיָּצְאָה עֲלֵיהֶם רוּחַ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, וּבָאוּ עֲלֵיהֶם הַגַּלִּים מִכָּל מָקוֹם, וְיָרְדוּ עֲלֵיהֶם הַגְּשָׁמִים, וְנִשְׁתַּנָּה הַיָּם מֵעֹז הָרוּחַ, וְנָקְשׁוּ הַסְּפִינוֹת זוֹ בְזוֹ מֵעֹז הָרוּחַ וְנִשְׁבְּרוּ כֻלָּן, וּכְמוֹ כֵן הַסִּירוֹת הַקְּטַנּוֹת וְטָבְעוּ כֻלָּן, וְנוֹתַר סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ עִם חֲבוּרָה מִן הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ בְּסִירָה קְטַנָּה, אַחֲרֵי-זֶה שָׁקַט הָרוּחַ בְּכֹחוֹ שֶׁל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ. פָּקַח סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ אֶת עֵינָיו וְלֹא רָאָה כְלוּם מִן הַסְּפִינוֹת, וְלֹא רָאָה בִלְתִּי אִם אֶת הַשָּׁמַיִם וְהַמַּיִם, כְּשֶׁהוּא עִם אֵלֶּה שֶׁאִתּוֹ בַּסִּירָה הַקְּטַנָּה. אָמַר לְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ מִן הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ: “הֵיכָן הַסְּפִינוֹת וְהַסִּירוֹת הַקְּטַנּוֹת, וְהֵיכָן הוּא אָחִי סָאעִד?” אָמְרוּ לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, לֹא נוֹתְרוּ לֹא סְפִינוֹת וְלֹא סִירוֹת וְלֹא אֵלֶּה שֶׁבְּתוֹכָם, שֶׁכֵּן טָבְעוּ כֻלָּם, וְהָיוּ לְמַאֲכָל לַדָּגִים”. צָעַק סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְאָמַר אֶת הַמַּאֲמָר אֲשֶׁר לֹא יֵבוֹשׁ אוֹמְרוֹ, הַיְינוּ: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. הָיָה מַכֶּה עַל פָּנָיו וּבִקֵּשׁ לְהָטִיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ הַיָּם. עִכְּבוּ בְיָדוֹ הַמַּמְלוּכִּים וְאָמְרוּ לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, מַה יּוֹעִיל לְךָ זֶה? וַהֲרֵי אַתָּה בְעַצְמְךָ עָשִׂיתָ מַעֲשֶׂה זֶה. וְאִלּוּ הָיִיתָ שׁוֹמֵעַ לְדִבְרֵי אָבִיךָ, לֹא הָיָה קוֹרֶה אוֹתְךָ מִזֶּה כְלוּם. וְאוּלָם כָּל זֶה נִגְזַר מִבְּרֵאשִׁית בִּרְצוֹנוֹ שֶׁל בּוֹרֵא כָל נְשָׁמָה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ לְהָטִיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ הַיָּם, עִכְּבוּ בְיָדוֹ הַמַּמְלוּכִּים וְאָמְרוּ לוֹ: "מַה יּוֹעִיל לְךָ זֶה? וַהֲרֵי אַתָּה בְעַצְמְךָ עָשִׂיתָ מַעֲשֶׂה זֶה. וְאוּלָם כָּל זֶה נִגְזַר מִבְּרֵאשִׁית בִּרְצוֹנוֹ שֶׁל בּוֹרֵא כָל נְשָׁמָה, כְּדֵי שֶׁיְּמַלֵּא הָאָדָם אֶת אֲשֶׁר גָּזַר עָלָיו אֱלֹהִים. וּכְבָר אָמְרוּ הָאִצְטַגְנִינִים לְאָבִיךָ בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹלַדְתָּ: “זֶה, יִקְרוּ אוֹתוֹ כָל הַצָּרוֹת כֻּלָּן. אִם כֵּן אֵפוֹא אֵין לָנוּ תַחְבּוּלָה אֶלָּא לְהַאֲרִיךְ רוּחֵנוּ עַד שֶׁיָּסִיר אֱלֹהִים מֵעָלֵינוּ אֶת הַצַּעַר שֶׁאָנוּ בוֹ”. אָמַר סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. אֵין מִפְלָט מִגְּזֵרַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְאֵין מָנוֹס”. אַחַר-כָּךְ נֶאֱנַח וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

נְבוּכוֹתִי, חֵי-הָרַחֲמָן, בְּלִי סָפֵק בְּעִנְיָנִי,

וְרַעַד מִמְּקוֹם לֹא אֵדַע הִדְרִיכָנִי.

אַאֲרִיךְ רוּחִי עַד יֵדְעוּ אָדָם כִּי אָנֹכִי

גַּם בְּדָבָר מַר מִן הָאָהָל אַאֲרִיךְ רוּחִי.

וְאֵין לִי כָל תַּחְבּוּלָה בַדָּבָר, וְאוּלָם

אַשְׁלִיךְ יְהָבִי עַל אֲדוֹן הָעִנְיָנִים כֻּלָּם.

שָׁקַע בְּיַם הַמַּחֲשָׁבוֹת וְזָרְמוּ דִמְעוֹתָיו עַל לֶחְיוֹ וְיָשֵׁן שָׁעָה מִן הַיּוֹם. אַחַר-כָּךְ הִתְעוֹרֵר וּבִקֵּשׁ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל וְאָכַל דֵּי-שָׂבְעוֹ, הֵסִירוּ אֶת הַמָּזוֹן מִלְּפָנָיו. וְהָיְתָה הַסִּירָה מוֹבִילָה אוֹתָם, וְאֵין הֵם יוֹדְעִים לְאֵיזֶה צַד הִיא פוֹנָה אִתָּם. לֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ עִם הַגַּלִּים וְהָרוּחוֹת לַיְלָה וָיוֹמָם מֶשֶׁךְ זְמַן רַב, עַד שֶׁאָפְסָה מֵהֶם הַצֵּידָה וְנָבוֹכוּ בְדַעְתָּם, וְנִמְצְאוּ בְּמַצָּב קָשֶׁה מִפְּנֵי הָרָעָב וְהַצָּמָא וְהַחֲרָדָה. וְהִנֵּה נִגְלָה לָהֶם אִי מֵרָחוֹק. וְהָיוּ הָרוּחוֹת מוֹבִילוֹת אוֹתָם עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו. עָגְנוּ עַל יָדוֹ וְעָלוּ מִן הַסִּירָה, וְעָזְבוּ בָהּ אֶחָד מֵהֶם. שָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל אוֹתוֹ אִי, וְרָאוּ בוֹ פֵרוֹת רַבִּים מִכָּל הַמִּינִים. אָכְלוּ מֵהֶם עַד שֶׁשָּׂבְעוּ. וְהִנֵּה דְּמוּת יוֹשֶׁבֶת בֵּין אוֹתָם הָעֵצִים, פָּנֶיהָ אֲרֻכִּים וּמַרְאֶהָ מוּזָר, לָבָן זְקָנָהּ וְגוּפָהּ. קָרְאָה לְאֶחָד הַמַּמְלוּכִּים בִּשְׁמוֹ וְאָמְרָה: “אַל תֹּאכַל מִפֵּרוֹת אֵלֶּה, שֶׁאֵין הֵם בְּשֵׁלִים, אֶלָּא בוֹא אֶצְלִי שֶׁאַאֲכִיל אוֹתְךָ מִפֵּרוֹת אֵלֶּה הַבְּשֵׁלִים”. הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַמַּמְלוּךְּ, וְדָמָה שֶׁהוּא מֵאֵלֶּה הַטְּבוּעִים שֶׁטָּבַע, וְעָלָה לְאִי זֶה. שָׂמַח לִרְאוֹתוֹ תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה וְהָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ קָרוֹב אֵלָיו. וְאוֹתוֹ הַמַּמְלוּךְּ לֹא יָדַע מַה שֶּׁנִּגְזַר עָלָיו בַּתַּעֲלוּמָה, וּמַה שֶׁנִּרְשַׁם עַל מִצְחוֹ. כְּשֶׁנִּמְצָא אוֹתוֹ מַמְלוּךְּ קָרוֹב לוֹ, הִתְנַפֵּל עָלָיו אוֹתוֹ אִישׁ, שֶׁכֵּן הָיָה שֵׁד מִמִּשְׁפַּחַת הַמָּאִרד, וְרָכַב עַל כְּתֵפָיו, וְלָפַת בְּאַחַת רַגְלָיו אֶת צַוָּארוֹ וְאֶת הַשֵּׁנִית שִׁלְשֵׁל עַל גַּבּוֹ, וְאָמַר לוֹ: “לֵךְ. אֵין לְךָ שׁוּב הַצָּלָה. מֵעַתָּה נַעֲשֵׂיתָ חֲמוֹרִי”. קָרָא אוֹתוֹ מַמְלוּךְּ לַחֲבֵרָיו, וְהָיָה בוֹכֶה וְאוֹמֵר: “הוֹי אֲדוֹנִי, צְאוּ מִכָּאן וְהַצִּילוּ נַפְשְׁכֶם מִן הַיַּעַר הַזֶּה וּבִרְחוּ, שֶׁכֵּן רָכַב אֶחָד מִשּׁוֹכְנָיו עַל כְּתֵפַי, וְהַשְּׁאָר יְבַקְּשׁוּ אֶתְכֶם וְיַחְפְּצוּ לִרְכֹּב עֲלֵיכֶם, כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ לִי”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ דְבָרִים אֵלֶּה שֶׁאָמַר לָהֶם הַמַּמְלוּךְּ, בָּרְחוּ כֻלָּם וְיָרְדוּ בַסִּירָה. הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם אֶל הַיָּם וְאָמְרוּ לָהֶם: “לְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים, בּוֹאוּ שְׁבוּ אֶצְלֵנוּ שֶׁנִּרְכַּב עַל גַּבֵּיכֶם וְנַאֲכִילְכֶם וְנַשְׁקֶה אֶתְכֶם וְתִהְיוּ חֲמוֹרִים לָנוּ”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּיהֶם דְּבָרִים אֵלֶּה, מִהֲרוּ לְהַפְלִיג בַּיָּם עַד שֶׁהִתְרַחֲקוּ מֵהֶם, וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם נִשְׁעָנִים עַל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ מֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ, עַד שֶׁנִּגְלָה לְעֵינֵיהֶם אִי אַחֵר. עָלוּ לְאוֹתוֹ אִי וְרָאוּ בוֹ פֵרוֹת מִמִּינִים שׁוֹנִים. נִתְעַסְּקוּ בַאֲכִילַת הַפֵּרוֹת, וְהִנֵּה לִפְנֵיהֶם מַשֶּׁהוּ בַּדֶּרֶךְ מֵאִיר מֵרָחוֹק. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֵלָיו הִתְבּוֹנְנוּ בוֹ, וְרָאוּהוּ מְכֹעָר לְמַרְאֶה, מֻטָּל כְּעַמּוּד שֶׁל כֶּסֶף. דְחָפוֹ מַמְלוּךְּ אֶחָד בְּרַגְלוֹ, וְהִנֵּה הוּא דְּמוּת שֶׁל אֲרוּךְ שְׁתֵּי-הָעֵינַיִם וְרֹאשׁוֹ בָּקוּעַ, חָבוּי מִתַּחַת לְאַחַת אָזְנָיו, שֶׁכֵּן כְּשֶׁהָיָה יָשֵׁן, הָיָה שָׂם אֶת אָזְנוֹ הָאַחַת מִתַּחַת לְרֹאשׁוֹ וּמִתְכַּסֶּה בְאָזְנוֹ הַשְּׁנִיָּה. חָטַף אֶת הַמַּמְלוּךְּ שֶׁדְּחָפוֹ וְהָלַךְ עִמּוֹ אֶל תּוֹךְ הָאִי, וְהִנֵּה הָאִי כֻלּוֹ מָלֵא שֵׁדִים גּוּלִים הָאוֹכְלִים בְּנֵי-אָדָם. קָרָא לַחֲבֵרָיו וְאָמַר לָהֶם: “הִמָּלְטוּ עַל נַפְשְׁכֶם, שֶׁאִי זֶה אִי שֶׁל גּוּלִים הוּא הָאוֹכְלִים בְּנֵי-אָדָם וְהֵם מְבַקְּשִׁים לִגְזֹר אוֹתִי לִגְזָרִים וְלֶאֱכֹל אוֹתִי”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ דְבָרִים אֵלֶּה, הִפְנוּ פְנֵיהֶם מִתְרַחֲקִים, וְיָרְדוּ מִן הַיַּבָּשָׁה אֶל הַסִּירָה, מִבְּלִי לֶאֱסֹף מֵאוֹתָם פֵּרוֹת מְאוּמָה. נָסְעוּ מֶשֶׁךְ יָמִים, וְאֵרַע שֶׁנִּרְאָה לְעֵינֵיהֶם בְּיוֹם מִן הַיָּמִים אִי אַחֵר. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו מָצְאוּ בוֹ הַר גָּבוֹהַּ. עָלוּ עַל אוֹתוֹ הַר וְרָאוּ בוֹ יַעַר מְרֻבֶּה בְעֵצִים, כְּשֶׁהֵם רְעֵבִים, וְנִתְעַסְּקוּ בַאֲכִילַת הַפֵּרוֹת. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁוּ בְכָךְ וּכְבָר יָצְאוּ עֲלֵיהֶם מִבֵּין הָעֵצִים דְּמוּיוֹת מַבְהִילוֹת בְּמַרְאָן, אֲרֻכּוֹת; אֹרֶךְ כָּל אַחַת מֵהֶן חֲמִשִּׁים אַמָּה, וְשִׁנֶּיהָ יוֹצְאוֹת מִפִּיהָ כְּשִׁנֵּי הַפִּיל. וְהִנֵּה לִפְנֵיהֶם דְּמוּת יוֹשֶׁבֶת עַל גִּזְרַת לֶבֶד שָׁחוֹר מֵעַל לְצוּר סֶלַע, וּמִסָּבִיב לָהּ כּוּשִׁים, וְהֵם חֲבוּרָה גְדוֹלָה נִצָּבִים עָלֶיהָ לְשַׁמְּשָׁהּ. בָּאוּ אוֹתָם כּוּשִׁים וְתָפְסוּ אֶת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְאֶת הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ, וְהֶעֱמִידוּ אוֹתָם לִפְנֵי מַלְכָּם, וְאָמְרוּ לוֹ: “אָנוּ מָצָאנוּ עוֹפוֹת אֵלֶּה בֵּין הָעֵצִים”. וְהָיָה הַמֶּלֶךְ רָעֵב. תָּפַס שְׁנַיִם מִן הַמַּמְלוּכִּים וְשָׁחַט אוֹתָם וַאֲכָלָם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁתָּפְסוּ הַכּוּשִׁים אֶת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְאֶת הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ, הֶעֱמִידוּ אוֹתָם לִפְנֵי מַלְכָּם וְאָמְרוּ לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, מָצָאנוּ עוֹפוֹת אֵלֶּה בֵין הָעֵצִים”, וְתָפַס הַמֶּלֶךְ שְׁנַיִם מִן הַמַּמְלוּכִּים וּשְׁחָטָם וַאֲכָלָם. כְּשֶׁרָאָה סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ זֹאת, פָּחַד לְנַפְשׁוֹ וּבָכָה. אַחַר-כָּךְ נָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הִסְכִּין לִבִּי לְצָרוֹת, וָאַסְכִּין לָהֶן

אַחֲרֵי סָלְדִי מֵהֶן, שֶׁכֵּן אָצִיל יַסְכֵּן.

וְהַדְּאָגָה לֹא סוּג אֶחָד לִי הִנָּה,

הַתְּהִלָּה לָאֵל, אֲלָפִים לִי מִנָּה,

אַחַר-כָּךְ נֶאֱנַח וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

יָרָה בִי זְמַן אֶת פְּגָעָיו,

עֲדֵי לִבִּי כֻּסָּה חִצָּיו,

וָאֶהִי, בִּפְגֹּעַ בִּי חֵץ וָחֵץ,

חֹד חֵץ קָדַם לוֹ, חֻדּוֹ יְנַפֵּץ.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ בְּכִיָּתוֹ וְקִינָתוֹ אָמַר: “אָכֵן עוֹפוֹת אֵלֶּה קוֹל נָאֶה לָהֶם וְזִמְרָה. מָצְאוּ חֵן בְּעֵינַי קוֹלוֹתֵיהֶם. שִׂימוּ כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּתוֹךְ כְּלוּב”. שָׂמוּ כָל אֶחָד מֵהֶם בְּתוֹךְ כְּלוּב וְתָלוּ אוֹתָם מֵעַל לְרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּשְׁמַע אֶת קוֹלוֹתֵיהֶם. הָיוּ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְהַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ בְתוֹךְ הַכְּלוּבִים, כְּשֶׁהַכּוּשִׁים מַאֲכִילִים וּמַשְׁקִים אוֹתָם, וְהֵם עִתִּים בּוֹכִים וְעִתִּים צוֹחֲקִים, עִתִּים מְדַבְּרִים וְעִתִּים שׁוֹתְקִים. וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁמֶּלֶךְ הַכּוּשִׁים מִתְעַנֵּג עַל קוֹלוֹתֵיהֶם. לֹא פָסְקוּ מִהְיוֹת שְׁרוּיִים בְּמַצָּב זֶה מֶשֶׁךְ זְמַן. וְהָיְתָה לַמֶּלֶךְ בַּת נְשׂוּאָה בְאִי אַחֵר. שָׁמְעָה שֶׁאֵצֶל אָבִיהָ עוֹפוֹת שֶׁקּוֹלוֹת נָאִים לָהֶם. שָׁלְחָה חֲבוּרָה אֶל אָבִיהָ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מִקְצָת מִן הָעוֹפוֹת. שָׁלַח אֵלֶיהָ אָבִיהָ אֶת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וּשְׁלשָׁה מִן הַמַּמְלוּכִּים בְּתוֹךְ אַרְבָּעָה כְלוּבִים, בְּיַד הַשְּׁלִיחִים שֶׁבָּאוּ לְבַקְּשָׁם. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֵלֶיהָ הָאַרְבָּעָה, וְהִסְתַּכְּלָה בָהֶם, מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֶיהָ. צִוְּתָה לְהַעֲמִיד אוֹתָם בְּמָקוֹם מֵעַל לְרֹאשָׁהּ. הָיָה סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ תָּמֵהַּ עַל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ, וְהָיָה מְהַרְהֵר בְּמַה שֶׁהָיָה בוֹ מִן הַיְקָר. הָיָה בוֹכֶה עַל עַצְמוֹ, וּשְׁלשֶׁת הַמַּמְלוּכִּים בּוֹכִים עַל עַצְמָם. וְהָיָה כָל זֶה, כְּשֶׁבַּת הַמֶּלֶךְ מַאֲמִינָה שֶׁהֵם שָׁרִים. וְהָיָה מִנְהָגָהּ שֶׁל בַּת-הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁהָיָה נוֹפֵל בְּיָדָהּ אֶחָד מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ זוּלָתָהּ, וּמָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ, הָיָה אֶצְלָהּ בְּמַדְרֵגָה חֲשׁוּבָה. וְהָיָה, עַל-פִּי מַה שֶּׁגָּזַר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְחָרַץ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁרָאֲתָה אֶת סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ, מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֶיהָ יָפְיוֹ וְחִנּוֹ וְקוֹמָתוֹ וְגִזְרָתוֹ, וְצִוְּתָה לְכַבֵּד אֶת הַשְּׁבוּיִים. אֵרַע שֶׁהָיְתָה לְבַדָּהּ יוֹם אֶחָד מִן הַיָּמִים עִם סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וּבִקְּשָׁה מִמֶּנּוּ לָבוֹא אֵלֶיהָ. מֵאֵן סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ לַעֲשׂוֹת זֹאת וְאָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, אִישׁ נָכְרִי אֲנִי, וְהַתְּשׁוּקָה לְזוֹ שֶׁאֲנִי אוֹהֲבָהּ, כּוֹאֶבֶת, וְאֵינִי רוֹצֶה בְזוּלָתָהּ”. הָיְתָה בַת-הַמֶּלֶךְ נוֹהֶגֶת עִמּוֹ בְרַכּוּת וּמְפַתָּה אוֹתוֹ, אַךְ הוּא סֵרֵב לָהּ, וְלֹא יָכְלָה לִקְרַב אֵלָיו וְלֹא לְהַגִּיעַ אֵלָיו בְּשׁוּם אֹפֶן. כְּשֶׁנִּלְאֲתָה לַחֲזֹר אַחֲרָיו, כָּעֲסָה עָלָיו וְעַל מַמְלוּכָּיו, וְצִוְּתָה עֲלֵיהֶם לְשָׁרְתָהּ וְלָשֵׂאת לָהּ מַיִם וְעֵצִים. נִשְׁאֲרוּ בְּמַצָּב זֶה אַרְבַּע שָׁנִים, וְהִלְאָה אֶת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ מַצָּב זֶה, וְשָׁלַח לְהַמְלִיץ עָלָיו לִפְנֵי הַנְּסִיכָה, אֶפְשָׁר תְּשַׁחְרֵר אוֹתָם וְיֵלְכוּ לְדַרְכָּם, וְיָנַח לָהֶם מִמַּה שֶּׁהֵם שְׁרוּיִים בּוֹ, שָׁלְחָה וְהֵבִיאָה לְפָנֶיהָ אֶת סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְאָמְרָה: “אִם אַתָּה מִתְרַצֶּה לִי לְחֶפְצִי, הֲרֵינִי מְשַׁחְרֶרֶת אוֹתְךָ מִזֶּה שֶׁאַתָּה נִמְצָא בוֹ, וְתַחֲזֹר שָׁלֵם וּבִרְכוּשׁ רַב לְאַרְצֶךָ”. לֹא פָסְקָה מֵהִתְרַפֵּס לְפָנָיו וּמִדַּבֵּר עַל לִבּוֹ, וְלֹא נְעֲנָה לָהּ לְחֶפְצָהּ. סָרָה מֵעָלָיו כּוֹעֶסֶת, וְנִשְׁאֲרוּ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְהַמַּמְלוּכִּים אֶצְלָהּ בְּאוֹתוֹ מַצָּב, כְּשֶׁאֲנָשֶׁיהָ יוֹדְעִים שֶׁהֵם עוֹפוֹת בַּת-הַמֶּלֶךְ, וְאֵין גַּם אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי הַמְּדִינָה מֵעֵז לִגְרֹם לָהֶם נֶזֶק אֵיזֶה-שֶׁהוּא. הָיָה לֵב בַּת-הַמֶּלֶךְ בָּטוּחַ בָהֶם, וְהָיָה בָרוּר לָהּ שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לָהֶם מִפְלָט מִן הָאִי הַזֶּה. הָיוּ נִפְקָדִים מֵאֶצְלָהּ יוֹמַיִם וּשְׁלשָׁה, כְּשֶׁהֵם מְשׁוֹטְטִים בָּעֲרָבָה לְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים מִקְּצוֹת הָאִי וּמְבִיאִים אוֹתָם לְמִטְבָּחָהּ שֶׁל בַּת-הַמֶּלֶךְ. וְנִשְׁאֲרוּ בְכָךְ חָמֵשׁ שָׁנִים. אֵרַע שֶׁסַּיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ יָשַׁב הוּא וְהַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ בְיוֹם מִן הַיָּמִים עַל חוֹף הַיָּם, מְשׂוֹחֲחִים בְּמַה שֶּׁקָּרָה. פָּנָה סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ כֹּה וָכֹה וְרָאָה עַצְמוֹ בְמָקוֹם זֶה, הוּא וְהַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ. הִרְהֵר בְּאִמּוֹ וּבְאָבִיו וּבְאָחִיו סָאעִד, וְזָכַר אֶת הַיְקָר שֶׁהָיָה שָׁרוּי בּוֹ, וְהִרְבָּה לִבְכּוֹת וּלְהֵאָנֵחַ, וְכֵן בָּכוּ הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ כָּמֹהוּ. אָמְרוּ לוֹ הַמַּמְלוּכִּים: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, עַד מָתַי תִּבְכֶּה, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין הַבְּכִי מוֹעִיל, וְזֶה הוּא דָבָר הָרָשׁוּם עַל מִצְחוֹתֵינוּ, בִּגְזֵרַת אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה; וּכְבָר מִלֵּא הָעֵט אֶת אֲשֶׁר גָּזַר, וְלֹא יוֹעִיל לָנוּ אֶלָּא אֹרֶךְ-רוּחַ. אֶפְשָׁר אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה שֶׁפָּגַע אוֹתָנוּ בְצָרָה זוֹ, יְסִירֶנָּה מֵעָלֵינוּ”. אָמַר לָהֶם סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “אַחַי, כֵּיצַד נַעֲשֶׂה לְהַצָּלָתֵנוּ מֵאֲרוּרָה זוֹ? אֵין אֲנִי רוֹאֶה הַצָלָה אֶלָּא אִם יַצִּילֵנוּ מִמֶּנָּה אֱלֹהִים בְּחַסְדּוֹ. וְאוּלָם עָלָה בְדַעְתִּי שֶׁנִּבְרַח וְיָנוּחַ לָנוּ מֵעָמָל זֶה”. אָמְרוּ לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, וּלְאָן נֵלֵךְ בְּאִי זֶה, כְּשֶׁהוּא כֻּלּוֹ שֵׁדִים, גּוּלִים הָאוֹכְלִים בְּנֵי-אָדָם? הֲרֵי כָל מָקוֹם שֶׁנִּפְנֶה אֵלָיו, יִמְצְאוּ אוֹתָנוּ בוֹ, וְאוֹ שֶׁיֹּאכְלוּנוּ אוֹ שֶׁיִּקְחוּ אוֹתָנוּ בַשְּׁבִי וְיַחֲזִירוּ אוֹתָנוּ לִמְקוֹמֵנוּ, וְתִכְעַס עָלֵינוּ בַת-הַמֶּלֶךְ”. אָמַר לָהֶם: “אֲנִי עוֹשֶׂה לָכֶם מַשֶּׁהוּ, אֶפְשָׁר יַעַזְרֵנוּ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְהִנָּצֵל, וְנִמָּלֵט מִן הָאִי הַזֶּה”. אָמְרוּ לוֹ: “כֵּיצַד תַּעֲשֶׂה?” אָמַר לָהֶם: “נִכְרֹת מֵאֵלֶּה הַקּוֹרוֹת הָאֲרֻכּוֹת וְנִקְלַע מִקְּלִפָּתָם חֲבָלִים וּנְקַשֵּׁר אוֹתָן זוֹ אֶל זוֹ וְנָשִׂים אוֹתָם דּוֹבְרָה, וְנָטִיל אוֹתָהּ לַיָּם, וּנְמַלֵּא אוֹתָהּ מִפֵּרוֹת אֵלֶּה, וְנַעֲשֶׂה לָהּ מְשׁוֹטִים וְנֵרֵד בָּהּ. אֶפְשָׁר שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יָשֶׁת לָנוּ בָהּ מִפְלָט, שֶׁכֵּן הוּא כֹּל יוּכָל. וְאֶפְשָׁר שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יְחוֹנֵן אוֹתָנוּ רוּחַ טוֹבָה שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְאֶרֶץ הֹדּוּ, וְנִפָּטֵר מֵאֲרוּרָה זוֹ”. אָמְרוּ לוֹ: “עֵצָה טוֹבָה הִיא זוֹ”. שָׂמְחוּ בָהּ שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְנִגְּשׁוּ תֵכֶף וּמִיָּד לִכְרֹת אֶת קוֹרוֹת הָעֵץ לְמַעֲשֵׂה הַדּוֹבְרָה. קָלְעוּ אֶת הַחֲבָלִים לְקַשֵּׁר בָּהֶם אֶת הַקּוֹרוֹת זוֹ לְזוֹ, וְהִמְשִׁיכוּ בְכָךְ מֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ. וּבְכָל יוֹם, בְּסוֹף הַיּוֹם, הָיוּ נוֹטְלִים מַשֶּׁהוּ מֵעֲצֵי הַדֶּלֶק, וּמוֹלִיכִים אוֹתוֹ לְמִטְבָּחָהּ שֶׁל בַּת-הַמֶּלֶךְ, וְעוֹסְקִים שְׁאֵרִית הַיּוֹם בְּמַעֲשֵׂה הַדּוֹבְרָה עַד אֲשֶׁר כִּלּוּ לַעֲשׂוֹתָהּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁכָּרְתוּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְהַמַּמְלוּכִּים אֶת קוֹרוֹת הָעֵץ וְקָלְעוּ אֶת הַחֲבָלִים, קָשְׁרוּ אֶת הַדּוֹבְרָה שֶׁעָשׂוּ. וּכְשֶׁגָּמְרוּ מְלַאכְתָּם הֵטִילוּ אוֹתָהּ לַיָּם וְטָעֲנוּ אוֹתָהּ מִן הַפֵּרוֹת שֶׁקָּטְפוּ מֵאוֹתָם הָעֵצִים שֶׁבָּאִי. הִתְכּוֹנְנוּ לַנְּסִיעָה בְסוֹפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם, מִבְּלִי לְהוֹדִיעַ לְשׁוּם אֶחָד מַה שֶּׁעָשׂוּ, רָכְבוּ עַל אוֹתָהּ דּוֹבְרָה וְנָסְעוּ בַיָּם מֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים, מִבְּלִי שֶׁיֵּדְעוּ לְאָן הֵם הוֹלְכִים. אָפְסָה הַצֵּידָה מֵהֶם, וְהָיוּ בַּקָּשֶׁה בְיוֹתֵר מִן הָרָעָב וּמִן הַצָּמָא. וְהִנֵּה הֶעֱלָה הַיָּם קֶצֶף וְהִתְגַּעַשׁ, וְעָלוּ בוֹ גַלִּים גְּבוֹהִים, וְקָרַב אֲלֵיהֶם תַּנִּין אָיוֹם לְמַרְאֶה וְשָׁלַח יָדוֹ וְחָטַף מַמְלוּךְּ מִן הַמַּמְלוּכִּים וּבָלַע אוֹתוֹ. כְּשֶׁרָאָה סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ תַּנִּין בַּמַּמְלוּךְּ מַעֲשֶׂה זֶה, בָּכָה בְכִי רַב, וְנִשְׁאַר בַּדּוֹבְרָה הוּא וְהַמַּמְלוּךְּ הַנִּשְׁאָר⁷ לְבַדָּם. הִתְרַחֲקוּ מִמְּקוֹם הַתַּנִּין, כְּשֶׁהֵם מְפַחֲדִים. וְלֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ עַד שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים נִגְלָה לִפְנֵיהֶם הַר עָצוּם וּמַבְהִיל, רָם וּמִתְנַשֵּׂא בָאֲוִיר. שָׂמְחוּ בוֹ, וְנִגְלָה לְעֵינֵיהֶם אַחַר-כָּךְ אִי. הִתְאַמְּצוּ לִנְסֹעַ אֵלָיו בְּתִקְוָתָם לְהִכָּנֵס אֵלָיו. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ, כְּשֶׁהַיָּם סָעַר וְעָלוּ גַּלָּיו וְנִשְׁתַּנּוּ מַצָּבָיו. הֵרִים תַּנִּין אֶת רֹאשׁוֹ וְשָׁלַח יָדוֹ וְלָקַח אֶת הַמַּמְלוּךְּ שֶׁנִּשְׁאַר מִן הַמַּמְלוּכִּים שֶׁל סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וּבָלַע אוֹתוֹ, וְהָיָה סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ יְחִידִי. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל הָאִי הִתְחִיל מְטַפֵּס עַד שֶׁעָלָה עַל הָהָר. הִסְתַּכֵּל וְרָאָה יַעַר. נִכְנַס לַיַּעַר, וְהִתְהַלֵּךְ בֵּין הָעֵצִים, וְהִתְחִיל אוֹכֵל מִן הַפֵּרוֹת. רָאָה, שֶׁעָלוּ עַל הָעֵצִים יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים קוֹף גְּדוֹלִים; כָּל אֶחָד מֵהֶם גָּדוֹל יוֹתֵר מִן הַפִּרְדָּה. כְּשֶׁרָאָה קוֹפִים אֵלֶּה, תָּקַף אוֹתוֹ פַּחַד רַב. יָרְדוּ הַקּוֹפִים וְהִקִּיפוּ אוֹתוֹ מִכָּל צַד, וְאַחַר-כָּךְ הָלְכוּ לְפָנָיו, וְרָמְזוּ לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם. הָלְכוּ וְהָלַךְ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ אַחֲרֵיהֶם, וְלֹא פָסְקוּ לָלֶכֶת וְהוּא אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁבָּאוּ אֶל מִבְצָר רָם הַבִּנְיָן וִיסוֹדוֹתָיו אֵיתָן. נִכְנְסוּ לְאוֹתוֹ מִבְצָר, וְנִכְנַס הוּא אַחֲרֵיהֶם, וְרָאָה בְתוֹכוֹ מִכָּל סְגֻלוֹת-הַחֶמְדָּה וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַתָּכוֹת יְקָרוֹת, אֲשֶׁר לֹא תַּעֲצֹר הַלָּשׁוֹן כֹּחַ לְתָאֵר, וְרָאָה גַם בָּחוּר שֶׁאֵין בּוֹ חֲתִימַת זָקָן, וְאוּלָם הוּא אָרֹךְ, אָרֹךְ עַל הַמִּדָּה. כְּשֶׁרָאָה סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ אֶת הַבָּחוּר שָׂשׂ עָלָיו, שֶׁלֹּא הָיָה בְאוֹתוֹ מִבְצָר אָדָם מִלְּבַד אוֹתוֹ בָחוּר. כְּשֶׁרָאָה הַבָּחוּר אֶת סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ תָּמַהּ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה, וְאָמַר לוֹ: “מַה-שְּׁמֶךָ? וּמֵאֵיזוֹ אֶרֶץ אָתָּה? וְכֵיצַד הִגַּעְתָּ לְכָאן? סַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ, וְאַל תַּעֲלִים מִמֶּנִּי כְּלוּם”. אָמַר לוֹ: “אֲנִי לֹא הִגַּעְתִּי לְכָאן מֵרְצוֹנִי, וְלֹא מָקוֹם זֶה הָיָה מַטְּרָתִי. וְאֵין אֲנִי יָכוֹל אֶלָּא לִנְסֹעַ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עַד אֲשֶׁר אַשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשִׁי”. אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: “וּמַה מְבֻקָּשְׁךָ?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי מֵאֵרֶץ מִצְרַיִם, וּשְׁמִי סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ, וְאָבִי הוּא הַמֶּלֶךְ עָאצִם בֶּן צַפְוָאן”. סָח לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית הָעִנְיָן וְעַד סוֹפוֹ. קָם אוֹתוֹ בָחוּר לְשֵׁרוּתוֹ וְאָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אֲנִי הָיִיתִי בְמִצְרַיִם וְשָׁמַעְתִּי שֶׁנָּסַעְתָּ לְאֶרֶץ סִין, וַהֲרֵי הֵיכָן אֶרֶץ זוֹ שֶׁאַתָּה בָהּ וְהֵיכָן סִין? אָכֵן דָּבָר מַתְמִיהַּ הוּא וְעִנְיָן מוּזָר”. אָמַר לוֹ: “דְּבָרֶיךָ אֱמֶת הֵם. וְאוּלָם אֲנִי נָסַעְתִּי אַחַר-כָּךְ מֵאֶרֶץ סִין לְאֶרֶץ הֹדּוּ, וְיָצְאָה עָלֵינוּ רוּחַ וְסָעַר הַיָּם וְנִשְׁבְּרוּ כָל הַסְּפִינוֹת שֶׁהָיוּ עִמִּי”. סָח לוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עַד שֶׁאָמַר לוֹ לְבַסּוֹף: “וּכְבָר הִגַּעְתִּי אֵלֶיךָ לַמָּקוֹם הַזֶּה”. אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: “בֶּן-מֶלֶךְ, דַּי הוּא מַה שֶּׁקָּרָה אוֹתְךָ מִן הַנֶּכֶר וְהַצָּרוֹת. וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהוֹבִילְךָ לְמָקוֹם זֶה. שֵׁב אֶצְלִי שֶׁאֶשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּחֶבְרָתְךָ עַד שֶׁאָמוּת, וְתִהְיֶה אַתָּה מֶלֶךְ עַל הַגָּלִיל הַזֶּה, שֶׁכֵּן בּוֹ אִי זֶה שֶׁאֵין אַף אֶחָד יוֹדֵעַ גְּבוּלוֹתָיו, וְקוֹפִים אֵלֶּה הֵם בַּעֲלֵי-אֻמָּנוּת, וְכָל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ תִּמְצָא כָאן”. אָמַר לוֹ: “אָחִי, לֹא אוּכַל לָשֶׁבֶת בְמָקוֹם, עַד אֲשֶׁר יִמָּלֵא חֶפְצִי, וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה עָלַי לְשׁוֹטֵט בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לִשְׁאֹל בִּדְבַר חֶפְצִי. אֶפְשָׁר יִתֵּן לִי אֱלֹהִים חֶפְצִי, אוֹ אָבוֹא לִמְקוֹם בּוֹ יַגִּיעַ קִצִּי וְאָמוּת”. פָּנָה הַבָּחוּר אֶל קוֹף אֶחָד וְנָתַן לוֹ אוֹת. נֶעֱלַם הַקּוֹף שָׁעָה אַחַת, אַחַר-כָּךְ בָּא וְעִמּוֹ קוֹפִים, מָתְנֵיהֶם חֲגוּרִים בְּסִנָּרִים שֶׁל מֶשִׁי. הִגִּישׁוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן וְשָׂמוּ עָלָיו בְּעֶרֶךְ מֵאָה צַלָּחוֹת שֶׁל זָהָב וְכֶסֶף, וּבָהֶן מִכָּל הַמַּאֲכָלִים. וְהָיוּ הַקּוֹפִים עוֹמְדִים כְּמִנְהַג הַמְשָׁרְתִים הָעוֹמְדִים לִפְנֵי הַמְּלָכִים. אַחַר-כָּךְ נָתַן אוֹת לְשׁוֹמְרֵי-הַסַּף לָשֶׁבֶת וְיָשְׁבוּ, וְעָמְדוּ אֵלֶּה שֶׁמִּתַּפְקִידָם לְשָׁרֵת. אָכְלוּ דֵי-שָׂבְעָם, וְהֵסִירוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן וְהֵבִיאוּ אַגָּנִים וְקַנְקַנִּים שֶׁל זָהָב, וְנָטְלוּ יְדֵיהֶם. הֵבִיאוּ אֶת כְּלֵי-הַמַּשְׁקֶה, בְּעֵרֶךְ אַרְבָּעִים כֵּלִים, וּבָהֶם כָּל מִינֵי מַשְׁקֶה, וְשָׁתוּ וְהִתְעַנְּגוּ וְשָׂמְחוּ וְהֵיטִיבוּ אֶת לִבָּם, כְּשֶׁכָּל הַקּוֹפִים מְרַקְּדִים וּמְשַׂחֲקִים בִּשְׁעַת הִתְעַסְּקוּת הָאוֹכְלִים בַּמַּאֲכָל. כְּשֶׁרָאָה סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ זֹאת הִשְׁתָּאָה לָהֶם וְשָׁכַח מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מִן הַצָּרוֹת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁרָאָה סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ אֶת מִנְהַג הַקּוֹפִים וְרִקּוּדָם, הִשְׁתָּאָה לָהֶם וְשָׁכַח מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מִן הַצָּרוֹת שֶׁסָּבַל בַּנֵּכָר. כְּשֶׁהָיָה לַיְלָה הִדְלִיקוּ אֶת הַנֵּרוֹת וְשָׂמוּ אוֹתָם בְּפָמוֹטוֹת שֶׁל זָהָב וָכֶסֶף. אַחַר-כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת כְּלֵי הַפֵּרוֹת הַיְבֵשִׁים וְהַלַּחִים וְאָכְלוּ. וּכְשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַשֵּׁנָה, הִצִּיעוּ לָהֶם אֶת הַיְצוּעִים וְיָשְׁנוּ. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר קָם הַבָּחוּר כְּמִנְהָגוֹ, וְעוֹרֵר אֶת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְאָמַר לוֹ: “הוֹצֵא אֶת רֹאשְׁךָ מִן הַחַלּוֹן, וּרְאֵה מַה הוּא הָעוֹמֵד תַּחַת הַחַלּוֹן”. הִסְתַּכֵּל וְרָאָה קוֹפִים שֶׁמִּלְּאוּ אֶת כָּל הָעֲרָבָה רַחֲבַת-הַיָּדַיִם וְאֶת הַמִּדְבָּר כֻּלּוֹ, שֶׁאֵין יוֹדֵעַ מִסְפָּרָם אֶלָּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. אָמַר סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “אֵלֶּה הֵם קוֹפִים רַבִּים שֶׁמִּלְּאוּ אֶת כָּל הַמֶּרְחָב, וּמִשּׁוּם מַה נִּתְאַסְּפוּ בְשָׁעָה זוֹ?” אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: “כָּךְ הוּא מִנְהָגָם. וְכָל מַה שֶׁבָּאִי כְבָר בָּא. וּמֵהֶם שֶׁבָּאוּ מִמֶּרְחַק יוֹמַיִם וּשְׁלשָׁה יָמִים, שֶׁכֵּן יָבוֹאוּ בְּכָל יוֹם שַׁבָּת וְיַעַמְדוּ כָאן עַד שֶׁאֲנִי מִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתִי וּמוֹצִיא אֶת רֹאשִׁי מִן הַחַלּוֹן עַד שֶׁיִּרְאוּהוּ. וּכְשֶׁהֵם רוֹאִים אוֹתוֹ הֵם מְנַשְּׁקִים אֶת הָאָרֶץ לְפָנַי, וּמִסְתַּלְּקִים לַעֲבוֹדָתָם”. יָשַׁב סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ אֵצֶל הַבָּחוּר מֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ תָּמִים. אַחַר-כָּךְ נִפְרַד מִמֶּנּוּ וְנָסַע. צִוָּה הַבָּחוּר אַרְבָּעִים קוֹפִים בְּעֶרֶךְ וְנָסְעוּ עִמּוֹ. נָסְעוּ מְשַׁמְּשִׁים אֶת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים, עַד שֶׁלִּוּוּהוּ עַד קְצֵה אִיֵּיהֶם. אַחַר-כָּךְ נִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ וְחָזְרוּ לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם, וְנָסַע סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ יְחִידִי בֶּהָרִים וּבַגְּבָעוֹת, בַּמִּדְבָּרוֹת וּבַצִּיּוֹת בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים, יוֹם כְּשֶׁהוּא רָעֵב וְיוֹם כְּשֶׁהוּא שָׂבֵעַ, וְיוֹם כְּשֶׁהוּא אוֹכֵל מִן הָעֵשֶׂב וְלֹא מִפֵּרוֹת הָעֵצִים. הִתְחִיל לְהִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁעָשָׂה בְעַצְמוֹ וְעַל צֵאתוֹ מֵאֵצֶל אוֹתוֹ בָחוּר, וּבִקֵּשׁ לָשׁוּב אֵלָיו עַל עִקְּבוֹתָיו. רָאָה דְמוּת שְׁחוֹרָה מִתְנוֹצֶצֶת מֵרָחוֹק. אָמַר בְּלִבּוֹ: “כְּלוּם עִיר שְׁחוֹרָה הִיא זוֹ, אוֹ כֵיצַד הוּא הַמַּצָּב? וְאוּלָם אֵינִי חוֹזֵר, עַד שֶׁאֲנִי רוֹאֶה מַה הִיא דְמוּת זוֹ”. כְּשֶׁקָּרַב אֵלֶיהָ רָאָה שֶׁהִיא אַרְמוֹן בָּנוּי רָמִים, וְהָיָה זֶה שֶׁבָּנָה אוֹתוֹ יֶפֶת בֶּן נֹחַ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְהוּא הָאַרְמוֹן שֶׁהִזְכִּירוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בְּסִפְרוֹ הַנַּעֲלֶה, בְּאָמְרוֹ: “וּבְאֵר עָזוּב וְאַרְמוֹן נִשָּׂא”⁸. יָשַׁב סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ עַל שַׁעַר הָאַרְמוֹן וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מֶה הָעִנְיָן בְּתוֹךְ אַרְמוֹן זֶה, וּמִי בְתוֹכוֹ מִן הַמְּלָכִים. מִי יַגִּיד לִי אֶת הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ, וּכְלוּם שׁוֹכְנָיו הֵם מִבְּנֵי-הָאָדָם אוֹ מִן הַשֵּׁדִים?” יָשַׁב מְהַרְהֵר שָׁעָה זְמַן, וְלֹא מָצָא אֶחָד נִכְנָס אֵלָיו וְלֹא יוֹצֵא מִתּוֹכוֹ. קָם מְהַלֵּךְ, נִשְׁעָן עַל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, עַד שֶׁנִּכְנַס לָאַרְמוֹן. מָנָה בְדַרְכּוֹ שִׁבְעָה פְּרוֹזְדוֹרִים וְלֹא רָאָה אָדָם. רָאָה לִימִינוֹ שָׁלשׁ דְּלָתוֹת וּלְפָנָיו דֶּלֶת שֶׁוִּילוֹן מִשְׁתַּלְשֵׁל וְיוֹרֵד עָלֶיהָ. נִגַּשׁ אֶל אוֹתָהּ דֶּלֶת וְהֵרִים אֶת הַוִּילוֹן בְּיָדוֹ וְהָלַךְ לְתוֹךְ הַפֶּתַח, וְהִנֵּה לְפָנָיו הֵיכָל גָּדוֹל מֻצָּע שְׁטִיחִים שֶׁל מֶשִׁי. וּבְרֹאשׁ אוֹתוֹ הֵיכָל כִּסֵּא-מַלְכוּת שֶׁל זָהָב, וְעָלָיו נַעֲרָה יוֹשֶׁבֶת, פָּנֶיהָ כַלְּבָנָה, וְעָלֶיהָ לְבוּשׁ שֶׁל מְלָכִים וְהִיא כְּכַלָּה בְלֵיל חֲתֻנָּתָהּ. וּמִתַּחַת לְכִסֵּא-הַמְּלוּכָה אַרְבָּעִים שֻׁלְחָנוֹת, וַעֲלֵיהֶם צַלָּחוֹת שֶׁל זָהָב וְשֶׁל כֶּסֶף, וְכֻלָּן מְלֵאוֹת מַאֲכָלִים מְשֻׁבָּחִים. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ נִגַּשׁ אֵלֶיהָ וְנָתַן לָהּ שָׁלוֹם. הֶחֱזִירָה לוֹ שָׁלוֹם וְאָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם מִבְּנֵי-אָדָם אַתָּה אוֹ מִן הַשֵּׁדִים?” אָמַר לָהּ: “אֲנִי מִן הַטּוֹבִים בִּבְנֵי-הָאָדָם, שֶׁמֶּלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ אֲנִי”. אָמְרָה לוֹ: “מַה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? הֲרֵי לְפָנֶיךָ מַאֲכָלִים אֵלֶּה, וְאַחַר-כָּךְ סַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ, וְכֵיצַד הִגַּעְתָּ לְמָקוֹם זֶה”. יָשַׁב סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ אֶל הַשֻּׁלְחָן וְהֵסִיר אֶת הַמִּכְסֶה מֵעַל הַמַּאֲכָלִים, שֶׁהָיָה רָעֵב וְאָכַל מֵאוֹתָן צַלָּחוֹת עַד שֶׁשָּׂבַע, וְנָטַל אֶת יָדוֹ⁹ וְעָלָה עַל כִּסֵּא-הַמְּלוּכָה וְיָשַׁב לְיַד הַנַּעֲרָה. אָמְרָה לוֹ: “מִי אַתָּה? וּמַה שְּׁמֶךָ? וּמֵאַיִן בָּאתָ? וּמִי הוֹבִילְךָ לְכָאן?” אָמַר לָהּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “בַּאֲשֶׁר לִי, הִנֵּה סִפּוּרִי אָרֹךְ”. אָמְרָה לוֹ: “אֱמֹר לִי, מֵאַיִן אַתָּה? וּמַה סִּבַּת בּוֹאֲךָ לְכָאן? וּמַה חֶפְצֶךָ?” אָמַר לָהּ: “הַגִּידִי לִי אַתְּ, מָה עִנְיָנֵךְ? וּמַה שְּׁמֵךְ? וּמִי הֵבִיא אוֹתָךְ לְכָאן? וּמִשּׁוּם מַה אַתְּ יוֹשֶׁבֶת בְּמָקוֹם זֶה יְחִידָה?” אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “אֲנִי שְׁמִי דַוְלַתֻּ כָאתּוּן בַּת מֶלֶךְ הֹדּוּ, וְאָבִי שׁוֹכֵן בִּמְדִינַת סַרְנַדִיבּ וּלְאָבִי גַן נָאֶה וְגָדוֹל, שֶׁאֵין בְּאֶרֶץ הֹדּוּ וּגְלִילוֹתֶיהָ יָפֶה מִמֶּנּוּ, וּבוֹ בְרֵכָה גְדוֹלָה. נִכְנַסְתִּי לְאוֹתוֹ גַן בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עִם נַעֲרוֹתַי, וּפָשַׁטְתִּי בְגָדַי אֲנִי וְנַעֲרוֹתַי, וְיָרַדְנוּ לְאוֹתָהּ בְּרֵכָה וְהָיִינוּ מְשַׂחֲקִים וּמַרְחִיבִים אֶת דַּעְתֵּנוּ. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַּדָּבָר וְהִנֵּה מַשֶּׁהוּ דּוֹמֶה לֶעָנָן יָרַד עָלַי וְחָטַף אוֹתִי מִבֵּין נַעֲרוֹתַי וְטָס עִמִּי בֵין הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: “דַוְלַתֻּ כָאתּוּן, אַל תִּפְחֲדִי וֶהֱיִי שְׁקֵטָה וּבוֹטַחַת”. טָס עִמִּי מֶשֶׁךְ זְמַן מֻעָט, וְאַחַר-כָּךְ הוֹרִידַנִי בְּאַרְמוֹן זֶה. וְתֵכֶף וּמִיָּד הִתְהַפֵּך, וְהִנֵּה הוּא בָחוּר נָאֶה יָפֶה בַבַּחוּרִים וּבְגָדָיו נְקִיִּים, וְאָמַר לִי: ‘כְּלוּם מַכִּירָה אַתְּ אוֹתִי?’ אָמַרְתִּי לוֹ: ‘לֹא, אֲדוֹנִי’. אָמַר לִי: ‘אֲנִי בְנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים, וְאָבִי שׁוֹכֵן בְּטִירַת אַלְכֻּלְזֻם¹⁰, וְתַחַת יָדוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף מִן הַשֵּׁדִים הַמְּעוֹפְפִים וְהַצּוֹלְלִים בַּיָּם. אֵרַע לִי שֶׁהָיִיתִי עוֹבֵר בַּדֶּרֶךְ הוֹלֵךְ לְדַרְכִּי, וְרָאִיתִי אוֹתָךְ וְחָשַׁקְתִּי בָךְ וְיָרַדְתִּי עָלַיִךְ וְחָטַפְתִּי אוֹתָךְ מִבֵּין הַנְּעָרוֹת וְהֵבֵאתִיךְ לְאַרְמוֹן בָּנוּי אֵיתָן זֶה, שֶׁהוּא מְקוֹמִי וּמוֹשָׁבִי. וְלֹא יַגִּיעַ אֵלַיִךְ לְעוֹלָם גַּם אֶחָד לֹא מִן הַשֵּׁדִים וְלֹא מִבְּנֵי-הָאָדָם. וּמֵהֹדּוּ לְכָאן מַסַּע מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. יְהֵא בָרוּר לָךְ אֵפוֹא, שֶׁלֹּא תִרְאִי אֶרֶץ אָבִיךְ וְאִמֵּךְ לְעוֹלָם. שְׁבִי אֵפוֹא אֶצְלִי בְמָקוֹם זֶה, כְּשֶׁלִּבֵּךְ וְדַעְתֵּךְ שְׁקֵטִים, וַאֲנִי מֵבִיא לָךְ כָּל מַה שֶּׁתְּבַקְּשִׁי’. אַחַר-כָּךְ חִבֵּק אוֹתִי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה אָמְרָה לְסַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ “אַחֲרֵי שֶׁדִּבֵּר אֵלַי מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים, חִבֵּק אוֹתִי וְנָשַׁק אוֹתִי, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לִי: ‘שְׁבִי כָאן וְאַל תִּפְחֲדִי מִכְּלוּם’. אַחַר-כָּךְ עָזַב אוֹתִי וְנֶעֱלָם מֵעֵינַי שָׁעָה, וְאַחֲרֵי-זֶה בָא וְעִמּוֹ שֻׁלְחָן זֶה וּמַצָּעִים וּשְׁטִיחִים. וְאוּלָם הוּא בָא אֵלַי בְּכָל יוֹם שְׁלִישִׁי לַשָּׁבוּעַ. וּכְשֶׁהוּא בָא הוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִמִּי וּמְחַבְּקֵנִי וּמְנַשְּׁקֵנִי. וַאֲנִי נַעֲרָה בְתוּלָה בְאוֹתוֹ מַצָּב שֶׁבְּרָאַנִי בוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְאָבִי שְׁמוֹ תָּאגֻ' אלְמֻלוּךְּ, וְאֵין הוּא יוֹדֵעַ דָּבָר עַל אוֹדוֹתַי, וְאֵינוֹ יָכֹל לִמְצֹא עִקְּבוֹתַי. זֶהוּ סִפּוּרִי. מֵעַתָּה סַפֵּר לִי אַתָּה אֶת סִפּוּרְךָ”. אָמַר לָהּ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ: “סִפּוּרִי אָרֹךְ, וְחוֹשְׁשַׁנִי שֶׁאִם אֲנִי מְסַפְּרוֹ לָךְ יֶאֱרַךְ הַזְּמַן עָלֵינוּ, וְיָבוֹא הַשֵּׁד”. אָמְרָה לוֹ: “לֹא נָסַע מֵאֶצְלִי אֶלָּא שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַסְתָּ, וְאֵין הוּא בָא אֵלַי אֶלָּא בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לַשָּׁבוּעַ. שֵׁב אֵפוֹא שׁוֹקֵט וּבוֹטֵחַ וְתָנוּחַ דַּעְתְּךָ, וְסַפֵּר לִי מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית”. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְסִפּוּרָהּ שֶׁל בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל, נִתְמַלְּאוּ עֵינֶיהָ זֶרֶם דְּמָעוֹת וְאָמְרָה: “לֹא הָיִיתִי חוֹשֶׁבֶת עָלַיִךְ כָּךְ, בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל. הוֹי מַה שֶּׁעָשָׂה הַזְּמָן. הוֹי בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל, כְּלוּם זוֹכֶרֶת אַתְּ אוֹתִי וְאוֹמֶרֶת: 'אָנָה הָלְכָה אֲחוֹתִי דַיְלַתֻּ כָאתּוּן?” גָּבַר בִּכְיָהּ יוֹתֵר וְהָיְתָה מְקוֹנֶנֶת עַל שֶׁאֵין בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל זוֹכֶרֶת אוֹתָהּ. אָמַר לָהּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “דַוְלַתֻּ-כָאתּוּן, הֲרֵי אַתְּ בַּת בְּנֵי-אָדָם וְהִיא בַת שֵׁדִים. וּמֵהֵיכָן תִּהְיֶה זֹאת אֲחוֹתֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אֲחוֹתִי הִיא מִן הַיְנִיקָה, וְסִבַּת הַדָּבָר הוּא, שֶׁאִמִּי יָרְדָה לְטַיֵּל בַּגָּן, וּבָאוּ לָהּ חֲבָלִים וְיָלְדָה אוֹתִי בַגָּן. וְהָיְתָה אִמָּהּ שֶׁל בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל בַּגָּן הִיא וּבְנוֹת לִוְיָתָהּ מִן הַשֵּׁדִים וּבָאוּ לָהּ חֲבָלִים וְיָרְדָה אֶל קְצֵה-הַגַּן וְיָלְדָה אֶת בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל. שָׁלְחָה אַחַת מִנַּעֲרוֹתֶיהָ אֶל אִמִּי לְבַקֵּשׁ מֵאִתָּהּ אֹכֶל וְצָרְכֵי לֵדָה, וְשָׁלְחָה לָהּ אִמִּי מַה שֶּׁבִּקְּשָׁה, וְהִזְמִינָה אוֹתָהּ אֵלֶיהָ. קָמָה וְנָטְלָה אֶת בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל וּבָאָה אֶל אִמִּי, וְהֵינִיקָה אִמִּי אֶת בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל. אַחֲרֵי כֵן עָמְדָה אִמָּהּ וְהִיא עִמָּהּ אֶצְלֵנוּ בַגַּן זְמַן שֶׁל שְׁנֵי חֳדָשִׁים, וְאַחֲרֵי זֶה נָסְעָה לְאַרְצָהּ. נָתְנָה לְאִמִּי חֵפֶץ¹¹ וְאָמְרָה לָהּ: ‘כְּשֶׁתִּהְיִי זְקוּקָה לִי, אָבוֹא אֵלַיִךְ בְּאֶמְצַע הַגָּן’. הָיְתָה בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל בָּאָה עִם אִמָּהּ כָּל שָׁנָה, וְהָיוּ עוֹמְדוֹת אֶצְלֵנוּ מֶשֶׁךְ זְמַן, וְחוֹזְרוֹת לְאַרְצָן. וְאִלּוּ הָיִיתִי אֲנִי אֵצֶל אִמִּי, וְהָיִיתִי רוֹאָה אוֹתְךָ, סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ, אֶצְלֵנוּ, בְּאַרְצֵנוּ, כְּשֶׁאָנוּ מְקֻבָּצִים יַחַד כַּמִּנְהָג, הָיִיתִי מוֹצֵאת תַּחְבּוּלָה לָהּ, לַהֲבִיאֲךָ אֶל מְבֻקָּשְׁךָ. וְאוּלָם הֲרֵי אֲנִי בְמָקוֹם זֶה, וְאֵינָם יוֹדְעִים מַה אִתִּי. וְאִלּוּ הָיוּ יוֹדְעִים עִנְיָנִי וְהָיָה נוֹדָע לָהֶם שֶׁכָּאן אֲנִי, הָיוּ יְכוֹלִים לְחַלְּצֵנִי מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה. וְאוּלָם הַדָּבָר הוּא לֵאלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה, וּמַה אוּכַל עֲשׂה?” אָמַר לָהּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: "קוּמִי וּבוֹאִי אִתִּי שֶׁנִּבְרַח וְנִסַּע אֶל אֲשֶׁר יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. אָמְרָה לוֹ: “לֹא יַעֲלֶה הַדָּבָר בְּיָדֵנוּ. וַאֲפִלּוּ הָיִינוּ בוֹרְחִים מַהֲלַךְ שָׁנָה, הָיָה אָרוּר זֶה מֵבִיא אוֹתָנוּ בְּשָׁעָה אַחַת וּמַשְׁמִידֵנוּ”. אָמַר לָהּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “אֲנִי אֶסְתַּתֵּר בְּמָקוֹם אֶחָד, וּכְשֶׁיַּעֲבֹר עָלַי אַכֶּה אוֹתוֹ בַחֶרֶב וַאֲמִיתֶנוּ”. אָמְרָה לוֹ: “לֹא תּוּכַל לַהֲרֹג אוֹתוֹ אֶלָּא אִם כֵּן תַּהֲרֹג נִשְׁמָתוֹ”. אָמַר לָהּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “ונִשְׁמָתוֹ בְּאֵיזֶה מָקוֹם הִיא?” אָמְרָה לוֹ: "אֲנִי שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ עַל אוֹדוֹתֶיהָ פְּעָמִים רַבּוֹת וְלֹא הִגִּיד לִי הֵיכָן מְקוֹמָהּ בֶּאֱמֶת. אֵרַע שֶׁהִפְצַרְתִּי בוֹ בְיוֹם מִן הַיָּמִים, וְנִתְמַלֵּא זַעַם עָלַי וְאָמַר לִי: ‘כַּמָּה זֶה תִּשְׁאֲלִי אוֹתִי בִדְבַר נִשְׁמָתִי?’ אָמַרְתִּי לוֹ: ‘הוֹי חָאתִּם, הִנֵּה לֹא נִשְׁאַר לִי אֶחָד זוּלָתְךָ בִּלְתִּי אֱלֹהִים, וְכָל עוֹדִי בַּחַיִּים לֹא אֶחְדַּל מִהְיוֹת חוֹבֶקֶת אֶת נִשְׁמָתְךָ, וְאִם אֵינִי שׁוֹמֶרֶת אֶת נִשְׁמָתְךָ וְשָׂמָה אוֹתָהּ בְּבָבַת-עֵינִי, כֵּיצַד יִהְיוּ חַיַּי אַחֲרֶיךָ. וּכְשֶׁאֲנִי יוֹדַעַת אֶת נִשְׁמָתְךָ, הֲרֵינִי שׁוֹמֶרֶת אוֹתָהּ כְּעֵינִי הַיְמָנִית’. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לִי: ‘בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹלַדְתִּי אָמְרוּ הָאִצְטַגְנִינִים שֶׁהַשְׁמָדַת נִשְׁמָתִי תְהֵא בְּיַד אֶחָד מִבְּנֵי הַמְּלָכִים מִן הָאָדָם. נָטַלְתִּי אֶת נִשְׁמָתִי וְהִנַּחְתִּי אוֹתָהּ בְּתוֹךְ זֶפֶק שֶׁל צִפּוֹר, וְחָבַשְׁתִּי אֶת הַצִּפּוֹר בְּתוֹךְ נַרְתִּיק וְשַׂמְתִּי אֶת הַנַּרְתִּיק בְּתוֹךְ קֻפְסָה וְשַׂמְתִּי אֶת הַקֻּפְסָה בְּתוֹךְ שֶׁבַע קֻפְסוֹת זוֹ בְתוֹךְ זוֹ וְשַׂמְתִּי אֶת הַקֻּפְסוֹת בְּתוֹךְ תּוֹכָן שֶׁל שֶׁבַע תֵּבוֹת אַחַת בְּתוֹךְ הַשְּׁנִיָּה, וְשַׂמְתִּי אֶת הַתֵּבוֹת בְּתוֹךְ אָרוֹן שֶׁל שַׁיִשׁ בִּקְצֵה הָאוֹקְיָנוּס הַמַּקִּיף אֶת הָעוֹלָם, שֶׁכֵּן רָחוֹק קָצֶה זֶה מֵאַרְצוֹת בְּנֵי-הָאָדָם וְלֹא יוּכַל גַּם אֶחָד מִבְּנֵי-הָאָדָם לְהַגִּיעַ אֵלָיו. וְהִנֵּה אָמַרְתִּי לָךְ, וְאַל תְּדַבְּרִי לְאַף אֶחָד עַל אוֹדוֹת זֶה, שֶׁסּוֹד הוּא בֵינִי וּבֵינֵךְ’.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁסִּפְּרָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן לְסַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ עַל-דְּבַר נִשְׁמַת הַשֵּׁד שֶׁחָטַף אוֹתָהּ, וְגִלְּתָה לוֹ מַה שֶּׁאָמַר לָהּ הַשֵּׁד, אַף גַּם אֶת דְּבָרָיו: ‘דָבָר זֶה סוֹד הוּא בֵינִי וּבֵינֵךְ’, וְהוֹסִיפָה וְאָמְרָה: “וּלְמִי הָיִיתִי יְכוֹלָה לְסַפֵּר זֹאת מֵאַחַר שֶׁלֹּא בָא אֵלַי גַם אֶחָד זוּלָתְךָ שֶׁאֲסַפֵּר לוֹ”? אַחֲרֵי זֶה אָמַרְתִּי לוֹ: ‘אָכֵן הִנַּחְתָּ אֶת נִשְׁמָתְךָ בְּתוֹךְ מִבְצָר מְבֻצָּר מְאֹד, שֶׁלֹּא יַגִּיעַ אֵלָיו אַף אֶחָד. וְכֵיצַד יַגִּיעַ אֵלָיו אֶחָד מִבְּנֵי-הָאָדָם, אִם לֹא שֶׁנִּגְזַר הַבִּלְתִּי-אֶפְשָׁרִי וְחָרַץ זֹאת אֱלֹהִים, כְּפִי שֶׁאָמְרוּ הָאִצְטַגְנִינִים. וְכֵיצַד יִתָּכֵן שֶׁיַּגִּיעַ אָדָם לְכָאן’. אָמַר לִי: 'יִתָּכֵן שֶׁאֶחָד מֵהֶם תִּהְיֶה בְאֶצְבָּעוֹ טַבַּעַת-חוֹתָמוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, וְיָבוֹא לְכָאן וְיָשִׂים אֶת יָדוֹ עִם הַטַּבַּעַת הַזֹּאת עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְיֹאמַר: ‘מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בְכֹחַ שֵׁמוֹת אֵלֶּה שֶׁל הַחוֹתָם וְהַקְּמֵיעוֹת, אַתְּ נִשְׁמַת גֻ’נְדִּס שֶׁתַּעֲלִי’, וְאָז יַעֲלֶה הָאָרוֹן, וְהוּא יִשְׁבֹּר אוֹתוֹ וְכֵן אֶת הַתֵּבוֹת וְאֶת הַקֻּפְסוֹת, וְתֵצֵא הַצִּפּוֹר מִן הַנַּרְתִּיק, וְהוּא יַחֲנִיק אוֹתָהּ וְאָמוּת אֲנִי". אָמַר לָהּ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ: “אֲנִי הוּא בֶן-הַמֶּלֶךְ וְזֶה חוֹתַם-טַבַּעְתּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, בְּאֶצְבָּעִי הוּא. קוּמִי אֵפוֹא אִתִּי וְנֵלֵךְ אֶל חוֹף יָם זֶה, שֶׁנִּרְאֶה אִם שֶׁקֶר דְּבָרָיו אוֹ אֱמֶת הֵם”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמוּ שְׁנֵיהֶם וְהָלְכוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַיָּם. עָמְדָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן עַל שְׂפַת הַיָּם, וְנִכְנַס סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ בַּמַּיִם עַד מָתְנָיו וְאָמַר: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתָךְ בְּכֹחַ הַשֵּׁמוֹת וְהַקָּמֵיעוֹת שֶׁעַל טַבַּעַת זוֹ, וּבְכֹחוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם – אַתְּ נִשְׁמַת גֻ’נְדִּס בֶּן הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים שֶׁתֵּצֵא”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה סָעַר הַיָּם וְעָלָה הָאָרוֹן. נְטָלוֹ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְהִכָּה אוֹתוֹ עַל הָאֶבֶן וּשְׁבָרוֹ. שָׁבַר אֶת הַתֵּבוֹת וְאֶת הַקֻּפְסוֹת וְהוֹצִיא אֶת הַצִּפּוֹר מִן הַנַּרְתִּיק, וּפָנוּ שְׁנֵיהֶם וְהָלְכוּ אֶל הָאַרְמוֹן וְעָלוּ עַל כִּסֵּא-הַמְּלוּכָה. וְהִנֵּה אָבָק מַבְהִיל וְדָבָר עָצוּם עָף וְאוֹמֵר: “הַשְׁאִירֵנִי בֶּן-הַמֶּלֶךְ וְאַל תַּהַרְגֵנִי וְשִׂים אוֹתִי לְעַבְדְּךָ הַמְשֻׁחְרָר, וַאֲנִי מַשִּׂיג לְךָ אֶת מְבֻקָּשְׁךָ”. אָמְרָה לוֹ דַוְלַתֻּ-כָאתּוּן: “כְּבָר בָּא הַשֵּׁד. הֲרֹג אֶת הַצִּפּוֹר, לֹא יִכָּנֵס אָרוּר זֶה לָאַרְמוֹן וְיִטֹּל אוֹתָהּ מִמְּךָ וְיַהֲרֹג אוֹתְךָ וְיַהֲרֹג אוֹתִי אַחֲרֶיךָ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חִנֵּק אֶת הַצִּפּוֹר וְנָפַל הַשֵּׁד עַל הָאָרֶץ, אֵפֶר שָׁחוֹר. אָמְרָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן: “כְּבָר נִצַּלְנוּ מִידֵי אָרוּר זֶה, וְכֵיצַד נַעֲשָׂה?” אָמַר לָהּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “אֶת הָעֶזְרָה יֵשׁ לְבַקֵּשׁ מֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה אֲשֶׁר פָּגַע בָּנוּ, שֶׁהוּא יַנְחֵנוּ וְיַעַזְרֵנוּ לְהִנָּצֵל מִמַּה שֶּׁאָנוּ בוֹ”. קָם סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְעָקַר מִדַּלְתוֹת הָאַרְמוֹן עֶשֶׂר דְּלָתוֹת בְּעֶרֶךְ. וְהָיוּ אוֹתָן דְּלָתוֹת מֵעֲצֵי הָאַלְמֹג וְהָאָהָל, וּמַסְמְרוֹתֵיהֶן זָהָב וָכֶסֶף. נָטַל חֲבָלִים שֶׁהָיוּ שָׁם מִמֶּשִׁי, מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים, וְקָשַׁר אֶת הַדְּלָתוֹת אַחַת אֶל אַחַת. וְעָזְרוּ הוּא וְדַוְלַתֻּ כָאתּוּן זֶה אֶת זוֹ עַד אֲשֶׁר הוֹבִילוּ אוֹתָן אֶל הַיָּם וְהִטִּילוּ אוֹתָן בּוֹ, אַחֲרֵי שֶׁהָיוּ לְדוֹבְרָה. קָשְׁרוּ אוֹתָהּ לְחוֹף הַיָּם וְחָזְרוּ לָאַרְמוֹן וְנָשְׂאוּ אִתָּם אֶת צַלָּחוֹת הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וְכֵן אֶת הָאֲבָנִים-הַטּוֹבוֹת וְאַבְנֵי-הַחֵן וְהַמַּתָּכוֹת הַיְקָרוֹת וְהֶעֱבִירוּ כָּל מַה שֶׁבָּאַרְמוֹן מִמַּה שֶּׁהָיָה מַשָּׂאוֹ קַל וּמְחִירוֹ יָקָר וְשָׂמוּ אוֹתוֹ בְּאוֹתָהּ דּוֹבְרָה וְעָלוּ בָהּ נִשְׁעָנִים עַל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אֲשֶׁר כָּל הַנִּשְׁעָן עָלָיו רַב הוּא לוֹ וְלֹא יְאַכְזֵב אוֹתוֹ. עָשׂוּ לָהֶם שְׁתֵּי קוֹרוֹת בְּצוּרַת מְשׁוֹטִים. הִתִּירוּ אֶת הַחֲבָלִים וְהִנִּיחוּ לַדּוֹבְרָה לָשׁוּט אִתָּם בַּיָּם. וְלֹא פָסְקוּ נוֹסְעִים בְּמַצָּב זֶה בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים עַד שֶׁאָפַס מֵהֶם הַמָּזוֹן וְגָבְרָה עֲלֵיהֶם הַצָּרָה. הָיָה צַר לָהֶם וּבִקְּשׁוּ מֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁיָּחֹן אוֹתָם וְיַצִּילֵם מִמַּה שֶּׁהֵם שְׁרוּיִים בּוֹ. וְהָיָה סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ בְּכָל זְמַן נְסִיעָתָם שָׁת אֶת דַוְלַתֻּ כָאתּוּן, כְּשֶׁהָיָה יָשֵׁן, מֵאַחֲרֵי גַבּוֹ. וּכְשֶׁהָיָה מִתְהַפֵּךְ הָיְתָה חֶרֶב נְעוּצָה בֵינֵיהֶם. וּבְעוֹד הֵם בְּמַצָּב זֶה בְלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת, קָרָה שֶׁסַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ הָיָה יָשֵׁן, וְדַוְלַתֻּ כָאתּוּן עֵרָה. וְהִנֵּה נָטְתָה הַדּוֹבְרָה אֶל קְצֵה הַיַּבָּשָׁה וּבָאָה אֶל נָמֵל, וּבְאוֹתוֹ נָמֵל אֳנִיּוֹת. הִתְבּוֹנְנָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן בָּאֳנִיּוֹת וְשָׁמְעָה אָדָם מְשׂוֹחֵחַ עִם הַמַּלָּחִים, וְהָיָה זֶה שֶׁהָיָה מְשׂוֹחֵחַ רֹאשׁ רַבֵּי-הַחוֹבְלִים וְהַזָּקֵן בָּהֶם. כְּשֶׁשָּׁמְעָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן אֶת קוֹלוֹ שֶׁל רַב-הַחוֹבֵל, יָדְעָה שֶׁיַּבָּשָׁה זוֹ נָמֵל שֶׁל עִיר מִן הֶעָרִים הִיא, וְשֶׁהֵם הִגִּיעוּ לְיִשּׁוּב. שָׂמְחָה שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְעוֹרְרָה אֶת סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ מִן הַשֵּׁנָה וְאָמְרָה לוֹ: “קוּם וּשְׁאַל אֶת רַב-הַחוֹבֵל הַזֶּה לְשֵׁם נָמֵל זֶה, וּלְשֵׁם מְדִינָה זוֹ”. קָם שָׂמֵחַ וְקָרָא: “אַחָא, מַה שֵּׁם עִיר זוֹ? וּמַה שֵּׁם יִקָּרֵא לְנָמֵל זֶה?” אָמַר לוֹ רַב-הַחוֹבֵל: “פַּרְצוּף-שׁוֹטֶה וְזָקָן-תָּפֵל, אִם אֵין אַתָּה מַכִּיר נָמֵל זֶה וְלֹא מְדִינָה זוֹ, כֵּיצַד זֶה בָאתָ לְכָאן?” אָמַר לוֹ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “נָכְרִי אֲנִי, וְהָיִיתִי בִסְפִינָה מִסְּפִינוֹת הַסּוֹחֲרִים וְנִשְׁבְּרָה וְטָבְעָה עַל כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ. עָלִיתִי עַל לוּחַ וְהִגַּעְתִּי לְכָאן וּשְׁאַלְתִּיךָ. וְאֵין הוּא מְגֻנֶּה לִשְׁאֹל”. אָמַר לוֹ רַב-הַחוֹבֵל: “זוֹ הִיא מְדִינַת עַמָארִיָּה וְשֵׁם הַנָּמֵל נְמַל כַּמִין אַלְבַּחְרַיִן”¹². כְּשֶׁשָּׁמְעָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן דְּבָרִים אֵלֶּה שָׂמְחָה שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְאָמְרָה: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים”. אָמַר לָהּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “מַה הַדָּבָר?” אָמְרָה לוֹ: “הוֹי סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ, הִתְבַּשֵּׂר בְּהַצָּלָה קְרוֹבָה, שֶׁכֵּן מֶלֶךְ מְדִינָה זוֹ הוּא אֲחִי-אָבִי”.

הִרְגִישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאֶחָד, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁדַוְלַתֻּ כָאתּוּן אָמְרָה לְסַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: "הִתְבַּשֵּׂר בְּהַצָּלָה קְרוֹבָה, שֶׁכֵּן מֶלֶךְ מְדִינָה זוֹ הוּא אֲחִי-אָבִי, וּשְׁמוֹ עָאלִי-אלְמֻלוּךְּ. שְׁאַל אֶת רַב-הַחוֹבֵל וֶאֱמֹר לוֹ: ‘הַאִם שֻׂלְטָאן מְדִינָה זוֹ, עָאלִי-אלְמֻלוּךְּ בְּטוֹב?’ שָׁאַל אוֹתוֹ עַל כָּךְ. אָמַר לוֹ רַב הַחוֹבֵל זוֹעֵם זַעַם רַב עָלָיו: “אוֹמֵר אַתָּה לִי: ‘מֵעוֹדִי לֹא בָאתִי לְכָאן רַק אִישׁ נָכְרִי אֲנִי’ וּמִי הוּא שֶׁהוֹדִיעַ לְךָ אֶת שֵׁם אֲדוֹן מְדִינָה זוֹ?” שָׂמְחָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן, שֶׁהִכִּירָה אֶת רַב הַחוֹבֵל, וְהָיָה שְׁמוֹ מֻעִין אַלדִּין, וְהָיָה מֵרַבֵּי-חוֹבְלָיו שֶׁל אָבִיהָ וְיָצָא לְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ אַחֲרֵי שֶׁאָבְדָה וְלֹא מָצָא אוֹתָהּ. וְלֹא פָסַק מִשּׁוֹטֵט עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת דּוֹדָהּ אֲחִי אָבִיהָ. אָמְרָה לְסַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “אֱמֹר לוֹ: 'רַב-הַחוֹבֵל מֻעִין-אַלדִּין, בֹּא וּשְׁמַע דִבְרֵי גְבִרְתְּךָ”. קָרָא וְאָמַר לוֹ מַה שֶּׁאָמְרָה. כְּשֶׁשָּׁמַע רַב-הַחוֹבֵל אֶת דִּבְרֵי סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ נִתְכַּעֵס כַּעַס גָּדוֹל וְאָמַר לוֹ: “כֶּלֶב, מִי אַתָּה? וְכֵיצַד אַתָּה מַכִּיר אוֹתִי?”, וְאָמַר לַאֲחָדִים מִן הַמַּלָּחִים: “תְּנוּ לִי מַקֵּל שֶׁל אֶרֶד, שֶׁאֵלֵךְ אֶל הַמְתֹעָב הַזֶּה וְאֶשְׁבֹּר רֹאשׁוֹ”. נָטַל אֶת הַמַּקֵּל וּפָנָה לְעֶבְרוֹ שֶׁל סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְרָאָה אֶת הַדּוֹבְרָה, וְרָאָה בְתוֹכָהּ מַשֶּׁהוּ מַפְלִיא וְנֶהְדָּר, וְנִפְתַּע בְּדַעְתּוֹ. הִתְבּוֹנֵן וְהִסְתַּכֵּל יָפֶה וְרָאָה אֶת דַוְלַתֻּ כָאתּוּן יוֹשֶׁבֶת כְּדִסְקַת הַיָּרֵחַ. אָמַר לוֹ רַב-הַחוֹבֵל: “מַה הוּא זֶה שֶׁאֶצְלְךָ?” אָמַר לוֹ: “אֶצְלִי נַעֲרָה, דַוְלַתֻּ כָאתּוּן שְׁמָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע רַב הַחוֹבֵל דְּבָרִים אֵלֶּה נָפַל מִתְעַלֵּף, כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת שְׁמָהּ וְהִכִּיר שֶׁגְּבִרְתּוֹ הִיא וּבַת מַלְכּוֹ. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר עָזַב אֶת הַדּוֹבְרָה וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ וּפָנָה וְהָלַךְ אֶל הֵעִיר וְעָלָה אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס. נִכְנַס שׁוֹמֵר הַסַּף אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “רַב הַחוֹבֵל מֻעִין אַלדִּין בָּא אֵלֶיךָ לְבַשֶּׂרְךָ טוֹב”. נָתַן לוֹ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס. נִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, שְׂכַר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה לִי אֶצְלְךָ, שֶׁכֵּן הִגִּיעָה בַת-אָחִיךָ דַוְלַתֻּ כָאתּוּן לַמְּדִינָה בְּרִיאָה וּבְטוּב, וַהֲרֵי הִיא בְדוֹבְרָה בְחֶבְרַת בָּחוּר כַּיָּרֵחַ בְּלֵיל מִלּוּאוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ עַל דְּבַר בַּת אָחִיו שָׂמַח וְנָתַן לְרַב-הַחוֹבֵל בֶּגֶד-פְּאֵר יָקָר. צִוָּה מִיָּד לְפָאֵר אֶת הָעִיר לְהַגִּיעַ בַּת אָחִיו בְּשָׁלוֹם, וְשָׁלַח אֵלֶיהָ וְהֵבִיא אוֹתָהּ אֶצְלוֹ, אוֹתָהּ וְאֶת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ. נָתַן לָהּ שָׁלוֹם וּבֵרֵךְ אוֹתָהּ לְהַגִּיעָהּ בְּשָׁלוֹם. שָׁלַח אֶל אָחִיו לְהוֹדִיעוֹ, שֶׁבִּתּוֹ נִמְצְאָה וְשֶׁהִיא אֶצְלוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו הַשָּׁלִיחַ הִצְטַיֵּד וְנִתְאַסֵּף הַצָּבָא, וְנָסַע תָּאגֻ' אלְמֻלוּךְּ אֲבִי דַוְלַתֻּ כָאתּוּן עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל אָחִיו עָאלִי אלְמֻלוּךְּ, וְנִפְגַּשׁ עִם בִּתּוֹ דַוְלַתֻּ כָאתּוּן, וְשָׂמְחוּ שִׂמְחָה עֲצוּמָה. יָשַׁב תָּאגֻ‘-אלְמֻלוּךְּ אֵצֶל אָחִיו שָׁבוּעַ. אַחַר-כָּךְ לָקַח אֶת בִּתּוֹ וּכְמוֹ כֵן אֶת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ, וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְצֵילוֹן אֶרֶץ אָבִיהָ. נִפְגְּשָׁה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן עִם אִמָּהּ וְשָׂמְחוּ שֶׁיָּצְאָה בְשָׁלוֹם וְעָרְכוּ שְׂמָחוֹת. וְהָיָה זֶה יוֹם נֶהְדָּר שֶׁלֹּא נִרְאָה כְמוֹתוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ, הִנֵּה כִּבֵּד אֶת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְאָמַר לוֹ: “הִנֵּה עָשִׂיתָ אִתִּי וְעִם בִּתִּי אֶת כָּל הַטּוֹב הַזֶּה כֻלּוֹ, וַאֲנִי לֹא אוּכַל לִגְמָלְךָ טוֹב עָלָיו, וְלֹא יִגְמָלְךָ טוֹב אֶלָּא רִבּוֹן-הָעוֹלָמִים. וְאוּלָם מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתֵּשֵׁב עַל כִּסֵּא-הַמְּלוּכָה תַּחְתַּי וְתִמְשֹׁל בְּאֶרֶץ הֹדּוּ, שֶׁכְּבָר נָתַתִּי לְךָ מַלְכוּתִי וְכִסֵּא-מַמְלַכְתִּי וְאוֹצְרוֹתַי וּמְשָׁרְתַי. וְכָל זֶה מַתָּנָה הוּא לְךָ מִמֶּנִּי”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהוֹדָה לוֹ וְאָמַר: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, כְּבָר קִבַּלְתִּי כָּל מַה שֶּׁנָּתַתָּ לִי, וַהֲרֵי הוּא מוּשָׁב מֵאִתִּי גַּם הוּא כְּמַתָּנָה לְךָ. וַאֲנִי, מֶלֶךְ-הַדּוֹר, אֵינִי חָפֵץ לֹא בְמַמְלָכָה וְלֹא בְשִׁלְטוֹן, וְאֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא זֶה בִלְבַד, שֶׁאֱלֹהִים יַגִּיעֵנִי לְמַטְּרָתִי”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “הִנֵּה אוֹצְרוֹתַי לְפָנֶיךָ, וְכָל מַה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ מֵהֶם, קָחֶנּוּ מִבְּלִי לִשְׁאֹל פִּי עָלָיו וְיִגְמֹל אוֹתְךָ אֱלֹהִים בַּעֲדִי כָּל טוֹב”. אָמַר לוֹ: “יְרוֹמֵם אֱלֹהִים אֶת הַמֶּלֶךְ, אֵין חֵפֶץ לִי בְמַלְכוּת וְלֹא בְהוֹן עַד שֶׁאַשִּׂיג חֶפְצִי. וְאוּלָם רְצוֹנִי לְטַיֵּל בִּמְדִינָה זוֹ וְלִרְאוֹת רְחוֹבוֹתֶיהָ וּשְׁוָקֶיהָ”. צִוָּה תָּאגֻ’ אלְמֻלוּךְּ לְהָבִיא לוֹ סוּסָה מֵאַבִּירֵי סוּסָיו, וְהֵבִיאוּ לוֹ סוּסָה עַל אֻכָּפָהּ וְרִסְנָהּ מֵאַבִּירֵי הַסּוּסִים. רָכַב עָלֶיהָ וְיָצָא לַשּׁוּק וְעָבַר בְּתוֹךְ רְחוֹבוֹת הָעִיר. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה מִסְתַּכֵּל לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, רָאָה בָחוּר וְעִמּוֹ מְעִיל-עֶלְיוֹן וְהוּא מַכְרִיז עָלָיו בִּמְחִיר חֲמִשָּׁה עָשָׂר דִּינָר. הִתְבּוֹנֵן בּוֹ וּמְצָאוֹ דּוֹמֶה לְאָחִיו סָאעִד, וּבְעֶצֶם הָעִנְיָן הָיָה זֶה הוּא בְעַצְמוֹ, אֶלָּא שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ מַרְאֵהוּ וּמַצָּבוֹ מֵאֹרֶךְ הַנֶּכֶר וּתְלָאוֹת הַנְּסִיעָה, וְלֹא הִכִּירוֹ. אָמַר לְאֵלֶּה שֶׁמִּסָּבִיב לוֹ: “הָבִיאוּ בָחוּר זֶה שֶׁאֲדַבֵּר עִמּוֹ” הֱבִיאוּהוּ אֵלָיו. אָמַר לָהֶם: “טְלוּהוּ וְהוֹבִילוּ אוֹתוֹ אֶל הָאַרְמוֹן שֶׁאֲנִי בוֹ, וְהַנִּיחוּהוּ אֶצְלְכֶם עַד שֶׁאֶחֱזֹר מִן הַטִּיּוּל”. דָּמוּ שֶׁאָמַר לָהֶם: “קָחוּהוּ אֶל בֵּית-הַסֹּהַר”, וְאָמְרוּ: “אֶפְשָׁר מַמְלוּךְּ הוּא מִן הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ שֶׁבָּרַח מִמֶּנּוּ”. לָקְחוּ אוֹתוֹ וְהוֹבִילוּהוּ לְבֵית-הָאֲסוּרִים וְכָבְלוּ אוֹתוֹ וְעָזְבוּ אוֹתוֹ יוֹשֵׁב. חָזַר סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ מִן הַטִּיּוּל וְעָלָה לָאַרְמוֹן וְשָׁכַח אֶת אָחִיו סָאעִד וְלֹא הִזְכִּיר אוֹתוֹ בוֹ אָדָם, וְנִשְׁאַר סָאעִד בְּבֵית-הַסֹּהַר. כְּשֶׁהוֹצִיאוּ אֶת הָאַסִּירִים לַעֲבוֹדוֹת הַבִּנְיָן לָקְחוּ אֶת סָאעִד אִתָּם, וְהָיָה עוֹבֵד עִם הָאַסִּירִים, וְנִתְרַבָּה עָלָיו הַלִּכְלוּךְ. וְנִשְׁאַר סָאעִד בְּמַצָּב זֶה מֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ, כְּשֶׁהוּא מְהַרְהֵר בְּמַצָּבוֹ וְהוּא אוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “מַה סִּבַּת מַאֲסָרִי?” וּכְבָר נִתְעַסֵּק סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ בְמַה שֶּׁהָיָה שָׁרוּי בּוֹ מִן הַשִּׂמְחָה וְזוּלָתָהּ. אֵרַע שֶׁיָּשַׁב סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים וְנִזְכַּר בְּאָחִיו סָאעִד, אָמַר לַמַמְלוּכִּים שֶׁהָיוּ עִמּוֹ: “הֵיכָן הַמַּמְלוּךְּ שֶׁהָיָה עִמָּכֶם בְּיוֹם פְּלוֹנִי?” אָמְרוּ לוֹ: "כְּלוּם לֹא אָמַרְתָּ לָנוּ: ‘הוֹבִילוּהוּ לְבֵית-הַסֹּהַר?’ אָמַר לָהֶם סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ: “אָמַרְתִּי לָכֶם הוֹבִילוּהוּ אֶל הָאַרְמוֹן שֶׁאֲנִי בּוֹ”. שָׁלַח אֶת שׁוֹמְרֵי הַסַּף וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלָיו כְּשֶׁהוּא כָּבוּל. הִתִּירוּ אֶת אֱסוּרָיו וְהִצִּיגוּהוּ לִפְנֵי סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ. אָמַר לוֹ: “בָּחוּר, מֵאֵיזוֹ אֶרֶץ אַתָּה?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי מִמִּצְרַיִם וּשְׁמִי סָאעִד בֶּן הַמִּשְׁנֶה פָארִס”. כְּשֶׁשָּׁמַע סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ אֶת דְּבָרָיו קָם מֵעַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת, וְהִפִּיל עַצְמוֹ עָלָיו וְנִתְלָה בְּצַוָּארוֹ, וּמִשִּׂמְחָתוֹ הִתְחִיל לִבְכּוֹת בְּכִי מָר, וְאָמַר: “אָחִי סָאעִד, הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁחַי אַתָּה וּרְאִיתִיךָ, הֲרֵי אֲנִי אָחִיךָ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ בֶּן הַמֶּלֶךְ עָאצִם”. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי אָחִיו וְהִכִּיר אוֹתוֹ, חִבְּקוּ זֶה אֶת זֶה וּבָכוּ זֶה עַל זֶה, וְהִתְפַּלְּאוּ הַנִּמְצָאִים עֲלֵיהֶם. אַחַר-כָּךְ צִוָּה סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ לָקַחַת אֶת סָאעִד אֶל בֵּית-הַמֶּרְחָץ, וְהוֹבִילוּ אוֹתוֹ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ. וּכְשֶׁיָּצָא מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ הִלְבִּישׁוּהוּ בְּגָדִים מְפֹאָרִים וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל מוֹשַׁב סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ, וְהוֹשִׁיב אוֹתוֹ עִמּוֹ עַל כִּסֵּא-הַמְּלוּכָה. כְּשֶׁנּוֹדַע לְתָּאגֻ'-אלְמֻלוּךְּ שָׂמַח שִׂמְחָה רַבָּה עַל פְּגִישַׁת סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ אֶת אָחִיו סָאעִד, וּבָא. יָשְׁבוּ הַשְּׁלֹשָׁה מְשׂוֹחֲחִים בְּמַה שֶׁאֵרַע לָהֶם מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. אָמַר סָאעִד: “אָחִי, כְּשֶׁטָּבְעָה הַסְּפִינָה וְטָבְעוּ הַמַּמְלוּכִּים, עָלִיתִי אֲנִי וַחֲבוּרָה מִן הַמַּמְלוּכִּים עַל לוּחַ-עֵץ וְהוֹבִילָנוּ הַיָּם מֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ תָּמִים. אַחַר-כָּךְ הֱטִילָנוּ הָרוּחַ בִּגְזֵרַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל אִי. עָלִינוּ עָלָיו וְאָנוּ רְעֵבִים. נִכְנַסְנוּ בֵין הָעֵצִים וְאָכַלְנוּ מִן הַפֵּרוֹת, וְהִתְעַסַּקְנוּ בַאֲכִילָה. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁנוּ בַדָּבָר כְּשֶׁיָּצְאוּ עָלֵינוּ בְּרוּאִים כְּמוֹ שֵׁדֵי הָעִפְרִית וְרָכְבוּ עַל כְּתֵפֵינוּ וְאָמְרוּ לָנוּ: ‘הוֹבִילוּ אוֹתָנוּ, שֶׁאַתֶּם נַעֲשֵׂיתֶם חֲמוֹרִים לָנוּ’. אָמַרְתִּי לְזֶה שֶׁרָכַב עָלַי: ‘מָה אַתָּה? וּמִשּׁוּם מָה רָכַבְתָּ עָלַי?’ כְּשֶׁשָּׁמַע מִפִּי דְבָרִים אֵלֶּה, לָפַת בְּרַגְלוֹ אֶת צַוָּארִי, עַד שֶׁקָּרַבְתִּי לָמוּת, וְהִכָּה עַל גַּבִּי בְּרַגְלוֹ הַשְּׁנִיָּה, עַד שֶׁדָּמִיתִי שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גַּבִּי. נָפַלְתִּי לָאָרֶץ עַל פָּנַי, וְלֹא הָיָה בִי עוֹד כֹּחַ בְּסִבַּת-הָרָעָב וְהַצָּמָא. כְּשֶׁנָּפַלְתִּי הֵבִין שֶׁרָעֵב אֲנִי. תָּפַס בְּיָדִי וְהֵבִיא אוֹתִי אֶל אִילָן גָּדוֹל וְאָמַר לִי: ‘אֱכֹל מֵאִילָן זֶה עַד שֶׁתִּשְׂבַּע’. אָכַלְתִּי מִמֶּנּוּ עַד שֶׁשָּׂבַעְתִּי וְקַמְתִּי לָלֶכֶת בְּאֵין בְּרֵירָה. לֹא הָלַכְתִּי אֶלָּא קְצָת עַד שֶׁקָּפַץ עָלַי הַיְצוּר, וְרָכַב עַל כְּתֵפַי. הָיִיתִי שָׁעָה הוֹלֵךְ וְשָׁעָה רָץ וְשָׁעָה אָץ וְהוּא רוֹכֵב וְצוֹחֵק וְאוֹמֵר: ‘מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי חֲמוֹר כָּמוֹךָ’. אֵרַע שֶׁבָּצַרְנוּ בְיוֹם מִן הַיָּמִים אֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁל עֲנָבִים. אַחַר-כָּךְ שַׂמְנוּ אוֹתָם בְּתוֹךְ חֲפִירָה אַחֲרֵי שֶׁדָּרַכְנוּ אוֹתָם בְּרַגְלֵינוּ. נֶעֶשְׂתָה אוֹתָהּ חֲפִירָה נָהָר גָּדוֹל. הִמְתַּנּוּ מֶשֶׁךְ זְמַן וּבָאנוּ אֶל אוֹתוֹ נָהָר, וּמָצָאנוּ שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הִכְּתָה אוֹתוֹ מִיץ בְּקַרְנֶיהָ וְנַעֲשָׂה יַיִן. הִמְשַׁכְנוּ לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ וְלִשְׁכֹּר עַד שֶׁאָדְמוּ פָנֵינוּ, וְלָשִׁיר וְלִרְקֹד מֵעֲלִיצוּת הַשִּׁכָּרוֹן, אָמְרוּ לָנוּ מְעַנֵּינוּ: ‘מַה הוּא זֶה שֶׁהֶאְדִּים אֶת פְּנֵיכֶם וְעָשָׂה אֶתְכֶם לִרְקֹד וְלָשִׁיר?’ אָמַרְנוּ לָהֶם: ‘אַל תִּשְׁאֲלוּ עַל אוֹדוֹת זֶה. וּמַה חֶפְצְכֶם בַּשְּׁאֵלָה עַל אוֹדוֹתָיו?’ אָמְרוּ לָנוּ: ‘הַגִּידוּ לָנוּ שֶׁנֵּדַע אֶת הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ’. אָמַרְנוּ לָהֶם: ‘מִסְחַט הָעֲנָבִים’. הוֹבִילוּ אוֹתָנוּ אֶל נַחַל שֶׁלֹּא יָכֹלְנוּ לְהַבְחִין בֵּין אָרְכּוֹ לְרָחְבּוֹ, וּבְאוֹתוֹ נַחַל כַּרְמֵי-עֲנָבִים שֶׁאֵין לְהַבְחִין בֵּין רֵאשִׁיתָם לְאַחֲרִיתָם. וְכָל אֶשְׁכּוֹל מִן הָאֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁבָּהֶם בְּעֶרֶךְ עֶשְׂרִים רוֹטֶל וְכֻלָּם קְרוֹבִים לְבָצְרָם. אָמְרוּ לָנוּ: ‘בִּצְרוּ אֵלֶּה’ בָּצַרְנוּ מֵהֶם מַשֶּׁהוּ רַב, וְרָאִינוּ שָׁם חֲפִירָה גְדוֹלָה, גְּדוֹלָה מִן הַבְּרֵכָה הַגְּדוֹלָה. מִלֵּאנוּ אוֹתָהּ עֲנָבִים וְדָרַכְנוּ אוֹתָם בְּרַגְלֵינוּ, וְעָשִׂינוּ כְמוֹ שֶׁעָשִׂינוּ בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וְנַעֲשָׂה יַיִן. אָמַרְנוּ לָהֶם: ‘זֶה הִגִּיעַ לִגְמַר בִּשּׁוּלוֹ, וּמַה הוּא שֶׁתִּשְׁתּוּ אוֹתוֹ בוֹ?’ אָמְרוּ לָנוּ: ‘הָיוּ אֶצְלֵנוּ חֲמוֹרִים כְּמוֹתְכֶם, וְאָכַלְנוּ אוֹתָם וְנִשְׁאֲרוּ רָאשֵׁיהֶם. הַשְׁקוּנוּ בְגֻלְגְּלוֹתֵיהֶם’. הִשְׁקֵינוּ אוֹתָם וְנִשְׁתַּכְּרוּ, וְשָׁכְבוּ, וְהָיוּ בְעֶרֶךְ מָאתַיִם. אָמַרְנוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: ‘כְּלוּם לֹא דַי לְאֵלֶּה שֶׁיִּרְכְּבוּ עָלֵינוּ, עַד שֶׁגַּם יֹאכְלוּנוּ? אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר. וְאוּלָם נַגְבִּיר עֲלֵיהֶם הַשִּׁכָּרוֹן וְנַהַרְגֵם וְיָנוּחַ לָנוּ מֵהֶם וְנֵחָלֵץ מִידֵיהֶם’. עוֹרַרְנוּ אוֹתָם וְהָיִינוּ מְמַלְּאִים לָהֶם אוֹתָן גֻּלְגָּלוֹת וּמַשְׁקִים אוֹתָם, כְּשֶׁהֵם אוֹמְרִים: ‘מַר הוּא זֶה’. אָמַרְנוּ לָהֶם: ‘מִשּׁוּם מַה אַתֶּם אוֹמְרִים: ‘זֶה מַר?’ הֲרֵי כָל הָאוֹמֵר כָּךְ יָמוּת בְּאוֹתוֹ יוֹם, אִם לֹא יִשְׁתֶּה מִמֶּנּוּ עֶשֶׂר פְּעָמִים’. פָּחֲדוּ מִפְּנֵי הַמָּוֶת וְאָמְרוּ לָנוּ: ‘הַשְׁקוּנוּ עֶשֶׂר הַפְּעָמִים תְּמִימוֹת’ כְּשֶׁשָּׁתוּ שְׁאָר עֶשֶׂר הַפְּעָמִים וְגָבַר עֲלֵיהֶם הַשִּׁכָּרוֹן וְדָעַךְ כֹּחָם, גָּרַרְנוּ אוֹתָם בִּידֵיהֶם, וְאָסַפְנוּ מֵעֲצֵי הַדֶּלֶק שֶׁל אוֹתָם הַכְּרָמִים מַשֶּׁהוּ רַב, וְשַׂמְנוּ אוֹתָם מִסָּבִיב לָהֶם וּמֵעֲלֵיהֶם וְהִצַּתְנוּ אֵשׁ בַּעֲצֵי הַדֶּלֶק, וְעָמַדְנוּ מֵרָחוֹק לִרְאוֹת מַה יִּהְיֶה בָהֶם”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁסָאעִד הוֹסִיף לְסַפֵּר: "אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי עִם חֲבֵרַי הַמַּמְלוּכִּים, הִצַּתְנוּ אֶת הָאֵשׁ בַּעֲצֵי הַדֶּלֶק כְּשֶׁהַשֵּׁדִים בְּתוֹכָם, עָמַדְנוּ מֵרָחוֹק לִרְאוֹת מַה יִּהְיֶה בָהֶם. אַחַר-כָּךְ נִגַּשְׁנוּ אֲלֵיהֶם אַחֲרֵי שֶׁדָּעֲכָה הָאֵשׁ. רָאִינוּ אוֹתָם שֶׁנַּעֲשׂוּ גַל שֶׁל אֵפֶר, הוֹדֵינוּ לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁהִצִּילָנוּ מֵהֶם, וְיָצָאנוּ מִתּוֹךְ אוֹתוֹ אִי וְשַׂמְנוּ פָנֵינוּ אֶל חוֹף הָאִי. אַחַר-כָּךְ נִפְרַדְנוּ אֵלֶּה מֵאֵלֶּה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי וְלִשְׁנַיִם מִן הַמַּמְלוּכִּים, הִנֵּה הָלַכְנוּ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ אֶל יַעַר גָּדוֹל מְשֻׁפָּע בְּעֵצִים, וְנִתְעַסַּקְנוּ בַאֲכִילָה. וְהִנֵּה לְפָנֵינוּ דְמוּת גְּבוֹהַת הַקּוֹמָה וַאֲרֻכַּת הַזָּקָן, אָזְנֶיהָ אֲרֻכּוֹת וְעֵינֶיהָ כְּאִלּוּ הֵן אֲבוּקוֹת, וּלְפָנֶיהָ צֹאן רָב וְאֶצְלָהּ חֲבוּרָה מִסּוּגָהּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָנוּ הֶרְאָה אוֹתוֹת שִׂמְחָה וְשָׂשׂ וְקִדֵּם אוֹתָנוּ בִּבְרָכָה וְאָמַר: ‘בְּרוּכִים אַתֶּם וּבָרוּךְ בּוֹאֲכֶם, בּוֹאוּ אֶצְלִי שֶׁאֶזְבַּח לָכֶם שֶׂה מִצֹּאן זֶה וְאֶצְלֶה אוֹתוֹ וְאַאֲכִיל אֶתְכֶם’. אָמַרְנוּ לוֹ: ‘וְהֵיכָן מְקוֹמְךָ?’ אָמַר לָנוּ: ‘קָרוֹב לְהַר זֶה. לְכוּ לְעֵבֶר זֶה עַד שֶׁתִּרְאוּ מְעָרָה, וְתִכָּנְסוּ לְתוֹכָהּ, שֶׁבָּהּ הַרְבֵּה אוֹרְחִים כְּמוֹתְכֶם. לְכוּ אֵפוֹא וּשְׁבוּ אִתָּם, עַד שֶׁנָּכִין לָכֶם כִּבּוּד לְאוֹרְחִים’. הֶאֱמַנּוּ שֶׁדְּבָרָיו אֱמֶת. הָלַכְנוּ לְאוֹתוֹ עֵבֶר וְנִכְנַסְנוּ לְאוֹתָהּ מְעָרָה, וְרָאִינוּ אֶת הָאוֹרְחִים שֶׁבְּתוֹכָהּ כֻּלָּם עִוְרִים. וּבְשָׁעָה שֶׁנִּכְנַסְנוּ אֲלֵיהֶם, אָמַר אֶחָד מֵהֶם: ‘חוֹלֶה אֲנִי’, וְהַשֵּׁנִי אָמַר: ‘חַלָּשׁ אֲנִי’. אָמַרְנוּ לָהֶם: ‘מָה הֵם הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים? וּמַה סִּבַּת חָלְיְכֶם וַחֲלִישׁוּתְכֶם?’ אָמְרוּ לָנוּ: ‘מִי אַתֶּם?’ אָמַרְנוּ לָהֶם: ‘אוֹרְחִים אֲנַחְנוּ’. אָמְרוּ לָנוּ: ‘מַה הוּא שֶׁהִפִּיל אֶתְכֶם בְּיַד אָרוּר זֶה? אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר. זֶהוּ גוּל אוֹכֵל בְּנֵי-אָדָם. וּכְבָר עִוֵּר אֶת עֵינֵינוּ וּמְבַקֵּשׁ לֶאֱכֹל אוֹתָנוּ’. אָמַרְנוּ לָהֶם: ‘וְכֵיצַד עִוֵּר גוּל זֶה אֶת עֵינֵיכֶם?’ אָמְרוּ לָנוּ: ‘הֲרֵי בְשָׁעָה זוֹ יְעַוֵּר גַּם אֶת עֵינֵיכֶם, כָּמוֹנוּ’. אָמַרְנוּ לָהֶם: ‘וְכֵיצַד זֶה יְעַוֵּר אֶת עֵינֵינוּ?’ אָמְרוּ לָנוּ: ‘יָבִיא לָכֶם כּוֹסוֹת שֶׁל חָלָב וְיֹאמַר לָכֶם: ‘אַתֶּם עֲיַפְתֶּם מִן הַנְּסִיעָה, קְחוּ חָלָב זֶה וּשְׁתוּ מִמֶּנּוּ’. וּבְשָׁעָה שֶׁתִּשְׁתּוּ אוֹתוֹ, תֵּעָשׂוּ כָמוֹנוּ’. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: ‘לֹא נִשְׁאֲרָה לָנוּ הַצָּלָה אֶלָּא עַל-יְדֵי תַחְבּוּלָה’. חָפַרְתִּי חֲפִירָה בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה וְיָשַׁבְתִּי עָלֶיהָ. אַחֲרֵי שָׁעָה נִכְנַס הָאָרוּר, הַגּוּל אֵלֵינוּ, וְאִתּוֹ כוֹסוֹת שֶׁל חָלָב. הוֹשִׁיט לִי כוֹס וְהוֹשִׁיט לְאֵלֶּה שֶׁעִמִּי, לְכָל אֶחָד כּוֹס, וְאָמַר לָנוּ: ‘אַתֶּם בָּאתֶם מִן הָעֲרָבָה צְמֵאִים, טְלוּ אֵפוֹא חָלָב זֶה וּשְׁתוּ מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁאֶצְלֶה לָכֶם אֶת הַבָּשָׂר’. וְאוּלָם אֲנִי לָקַחְתִּי אֶת הַכּוֹס וְהִגַּשְׁתִּי אוֹתוֹ אֶל פִּי וּשְׁפַכְתִּיו לְתוֹךְ הַחֲפִירָה וְצָעַקְתִּי: ‘הוֹי הוֹי, כְבָר הָלְכוּ עֵינַי’, וְתָפַסְתִּי אֶת עֵינַי בְּיָדַי וְהִתְחַלְתִּי בוֹכֶה וְצוֹעֵק, וְהוּא צוֹחֵק וְאוֹמֵר: ‘אַל תִּפְחַד’. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַשְּׁנַיִם בְּנֵי-לִוְיָתִי, הִנֵּה שָׁתוּ אֶת הֶחָלָב, וְנַעֲשׂוּ עִוְרִים. קָם הָאָרוּר תֵּכֶף וּמִיָּד וְנָעַל אֶת דֶּלֶת הַמְּעָרָה וְנִגַּשׁ אֵלַי וּמִשֵּׁשׁ צַלְעוֹתַי וּמָצָא אוֹתִי כָּחוּשׁ וְאֵין עָלַי מַשֶּׁהוּ מִן הַבָּשָׂר. מִשֵּׁשׁ אֶת זוּלָתִי וְרָאָה אוֹתוֹ שָׁמֵן, וְשָׂמַח. אַחַר-כָּךְ שָׁחַט שְׁלשָׁה צֹאן וּפָשַׁט אוֹתָם וְהֵבִיא שַׁפּוּדִים שֶׁל בַּרְזֶל וְשָׂם בָּהֶם אֶת בְּשַׂר הַצֹּאן וְשָׂם אוֹתָם עַל הָאֵשׁ וְצָלָה אוֹתוֹ וְהִגִּישׁוֹ אֶל שְׁנֵי בְנֵי לִוְיָתִי וְאָכְלוּ וְאָכַל-אִתָּם. הֵבִיא נֹאד מָלֵא יַיִן וְשָׁתָה אוֹתוֹ וְשָׁכַב עַל פָּנָיו וְנָחַר. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: ‘הִנֵּה שָׁקַע בְּשֵׁנָה, וּמַה הַדֶּרֶךְ שֶׁאֶהֱרֹג אוֹתוֹ?’ נִזְכַּרְתִּי בַשַּׁפּוּדִים. לָקַחְתִּי מֵהֶם שְׁנַיִם וְשַׂמְתִּי אוֹתָם בָּאֵשׁ, וְהִמְתַּנְתִּי עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ כְגַחֲלֵי-אֵשׁ. אַחַר-כָּךְ קַמְתִּי וְאָזַרְתִּי אֶת חֲלָצַי וְעָמַדְתִּי עַל רַגְלַי וְלָקַחְתִּי אֶת שְׁנֵי הַשַּׁפּוּדִים בְּיָדִי וְנִגַּשְׁתִּי אֶל הָאָרוּר וְהִכְנַסְתִּי אוֹתָם בְּתוֹךְ שְׁתֵּי עֵינָיו וְנִשְׁעַנְתִּי עֲלֵיהֶם בְּכֹחִי. קָפַץ דּוֹאֵג לַחַיִּים הַמְּתוּקִים וְקָם עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו וּבִקֵּשׁ לְתָפְסֵנִי, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה עִוֵּר. בָּרַחְתִּי מִפָּנָיו אֶל תּוֹךְ תּוֹכֵי הַמְּעָרָה, כְּשֶׁהוּא רָץ אַחֲרַי. אָמַרְתִּי לְעִוְרִים שֶׁאֶצְלוֹ: ‘מָה אֶעֱשֶׂה בְאָרוּר זֶה?’ אָמַר לִי אֶחָד מֵהֶם: ‘סָאעִד, קוּם וַעֲלֵה אֶל שֶׁקַע חַלּוֹן זֶה, וְתִמְצָא בוֹ חֶרֶב לְטוּשָׁה. קַח אוֹתָהּ וּבֹא אֶצְלִי שֶׁאֹמַר לְךָ, כֵּיצַד לַעֲשׂוֹת’. עָלִיתִי אֶל שֶׁקַע הַחַלּוֹן וְלָקַחְתִּי אֶת הַחֶרֶב וּבָאתִי אֵצֶל אוֹתוֹ הָאִישׁ. אָמַר לִי: ‘קַח אוֹתוֹ וְהַךְ אוֹתוֹ בוֹ בְמָתְנָיו, שֶׁאָז יָמוּת מִיָּד’. קַמְתִּי וְרַצְתִּי אַחֲרָיו, וּכְבָר עָיֵף מִן הַמְּרוּצָה וּבָא אֶל הָעִוְרִים לַהֲרֹג אוֹתָם. בָּאתִי אֵלָיו וְהִכִּיתִי אוֹתוֹ בַחֶרֶב בְּמָתְנָיו, וְשֻׁסַּע לִשְׁנֵי חֲצָאִים. זָעַק עָלַי וְאָמַר: ‘אִישׁ, בִּהְיוֹת שֶׁאַתָּה חָפֵץ לַהֲרֹג אוֹתִי, הַךְ אוֹתִי מַכָּה שְׁנִיָּה’. בִּקַּשְׁתִּי לְהַכּוֹתוֹ מַכָּה שְׁנִיָּה וְאָמַר זֶה שֶׁהֶרְאַנִי אֶת הַחֶרֶב: ‘אַל תַּךְ אוֹתוֹ מַכָּה שְׁנִיָּה, שֶׁאָז לֹא יָמוּת אֶלָּא יִחְיֶה וְיַשְׁמִידֵנוּ’.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁלוֹשָׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁסָאעִד אָמַר: "כְּשֶׁהִכֵּיתִי אֶת הַגּוּל בַּחֶרֶב, אָמַר לִי: ‘אִישׁ, בִּהְיוֹת שֶׁאַתָּה חָפֵץ לַהֲמִיתֵנִי, הַךְ אוֹתִי מַכָּה שְׁנִיָּה’. וּכְבָר בִּקַּשְׁתִּי לְהַכּוֹתוֹ מַכָּה שְׁנִיָּה, כְּשֶׁאָמַר לִי זֶה שֶׁהֶרְאַנִי עַל הַחֶרֶב: ‘אַל תַּךְ אוֹתוֹ מַכָּה שְׁנִיָּה, שֶׁאָז לֹא יָמוּת אֶלָּא יִחְיֶה וְיַשְׁמִידֵנוּ’. שַׂמְתִּי לִבִּי לְמִצְוַת אוֹתוֹ אִישׁ וְלֹא הִכִּיתִיו, וּמֵת הָאָרוּר. אָמַר לִי אוֹתוֹ הָאִישׁ: ‘קוּם וּפְתַח אֶת הַמְּעָרָה וְתֵן לָנוּ לָצֵאת מִתּוֹכָהּ. אֶפְשָׁר יַעֲזֹר לָנוּ אֱלֹהִים וְיָנַח לָנוּ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘אֵין עוֹד כָּל צָרָה עָלֵינוּ, לֹא כִי יָנַח לָנוּ וְנִזְבַּח צֹאן זֶה וְנִשְׁתֶּה מִיַּיִן זֶה, שֶׁרְחָבָה הִיא אֶרֶץ הַיַּבָּשָׁה’. עָמַדְנוּ בְמָקוֹם זֶה שְׁנֵי חֳדָשִׁים, אוֹכְלִים מִצֹּאן זֶה וּמִפֵּרוֹת אֵלּוּ. אֵרַע שֶׁיָּשַׁבְנוּ עַל חוֹף הַיָּם בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, וְרָאִינוּ סְפִינָה גְדוֹלָה בַיָּם, מֵרָחוֹק. רָמַזְנוּ לַאֲנָשֶׁיהָ וְקָרָאנוּ לָהֶם. פָּחֲדוּ מִזֶּה, שֶׁכֵּן הָיוּ יוֹדְעִים, שֶׁאִי זֶה גוּל בְּתוֹכוֹ הָאוֹכֵל בְּנֵי-אָדָם, וּבִקְּשׁוּ לִבְרֹחַ. רָמַזְנוּ לָהֶם בְּסֶרַח מִצְנְפוֹתֵינוּ וְקָרַבְנוּ אֲלֵיהֶם וְהִתְחַלְנוּ זוֹעֲקִים אֲלֵיהֶם. אָמַר אֶחָד מִן הַנּוֹסְעִים, שֶׁהָיָה מַבָּטוֹ חַד: ‘חֲבוּרַת הַנּוֹסְעִים, רוֹאֶה אֲנִי אֶת הַדְּמֻיּוֹת הָאֵלֶּה בְּנֵי-אָדָם כָּמוֹנוּ וְאֵין בָּהֶם מִמַּרְאֵה הַגּוּלִים’. נָסְעוּ לְעֶבְרֵנוּ קִמְעָא קִמְעָא עַד שֶׁקָּרְבוּ אֵלֵינוּ. כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לָהֶם שֶׁבְּנֵי-אָדָם אָנוּ, נָתְנוּ לָנוּ שָׁלוֹם וְהֶחֱזַרְנוּ לָהֶם שָׁלוֹם, וּבִשַּׂרְנוּ אוֹתָם בַּהֲרִיגַת הַגּוּל הָאָרוּר, וְהוֹדוּ לָנוּ. הִצְטַיַּדְנוּ מִן הָאִי בְּמַשֶּׁהוּ מִן הַפֵּרוֹת שֶׁבּוֹ וְיָרַדְנוּ בַסְּפִינָה, קָם עָלֵינוּ רוּחַ חָזָק, וְנִתְרַבְּתָה הָעֲלָטָה בָאֲוִיר, וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה עַד שֶׁסָּחַף הָרוּחַ אֶת הַסְּפִינָה אֶל הַר וְנִשְׁבְּרָה וְנִתְפָּרְקוּ לוּחוֹתֶיהָ, וְגָזַר אֱלֹהִים הָאַדִּיר שֶׁנִּתְלֵיתִי בְּלוּחַ מֵהֶם וְרָכַבְתִּי. הוֹבִיל אוֹתִי שְׁנֵי יָמִים, וּכְבָר בָּאָה רוּחַ טוֹבָה, וְהָיִיתִי עַל הַלּוּחַ דּוֹחֵף בְּרַגְלַי שָׁעָה קְצָרָה, עַד שֶׁהוֹבִילַנִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶל הַיַּבָּשָׁה בְשָׁלוֹם. עָלִיתִי לִמְדִינָה זוֹ, וְהָיִיתִי נָכְרִי, בּוֹדֵד וִיחִידִי מִבְּלִי דַּעַת אֶת אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה. הֵצִיק לִי הָרָעָב וְהִגִּיעַנִי עָמָל רַב. בָּאתִי לְשׁוּק בָּעִיר, אַחֲרֵי שֶׁהִתְחַבֵּאתִי וְהֵסַרְתִּי מְעִיל עֶלְיוֹן זֶה מֵעָלַי וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֶמְכְּרֶנּוּ וְאֹכַל בִּמְחִירוֹ עַד אֲשֶׁר יַחֲרֹץ אֱלֹהִים אֶת אֲשֶׁר יַחֲרֹץ. נָטַלְתִּי, אָחִי, מְעִיל זֶה בְיָדִי, וּבְנֵי אָדָם מִתְבּוֹנְנִים בּוֹ וּמוֹסִיפִים זֶה עַל זֶה בִמְחִירוֹ, עַד שֶׁבָּאתָ אַתָּה וְרָאִיתָ אוֹתִי וְצִוִּיתָ לְהָבִיא אוֹתִי אֶל הָאַרְמוֹן. נְטָלוּנִי הַנְּעָרִים וַחֲבָשׁוּנִי בְּבֵית הָאֲסוּרִים. וְאַחֲרֵי זְמַן זֶה נִזְכַּרְתָּ בִי וְהֵבֵאתָ אוֹתִי אֶצְלֶךָ. הֲרֵי כְבָר סִפַּרְתִּי לְךָ מַה שֶּׁאֵרַע לִי וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁקִּבְּצָנוּ יַחַד”.

כְּשֶׁשָּׁמְעוּ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְתָּאגֻ' אלְמֻלוּךְּ אָבִיהָ שֶׁל דַוְלַתֻּ כָאתּוּן אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה סָאעִד, הִתְפַּלְּאוּ עָלָיו הִתְפַּלְּאוּת רַבָּה. וּכְבָר הֵכִין תָּאגֻ' אלְמֻלוּךְּ אָבִיהָ שֶׁל דַוְלַתֻּ כָאתּוּן מָקוֹם נָאֶה לְסַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְאָחִיו סָאעִד. וְהָיְתָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן סָרָה לְשָׁם לְבַקֵּר אֶת מַצִּילָהּ לְהוֹדוֹת לוֹ וּלְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ עַל מַעֲשֵׂה גְבוּרָתוֹ. יוֹם אֶחָד אָמַר לָהּ הַמִּשְׁנֶה סָאעִד: “נְסִיכָה, מְבַקֵּשׁ הָיִיתִי, שֶׁתִּהְיִי לְעֶזְרָה לוֹ לְהַשִּׂיג חֶפְצוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “הֵן, אֶשְׁתַּדֵּל בְּמַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. פָּנְתָה אֶל סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְאָמְרָה לוֹ: “תִּשְׁקֹט רוּחֲךָ וְיֵרָגַע לְבָבֶךָ”.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וּמִשְׁנֵהוּ סָאעִד. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל, הִנֵּה הִגִּיעָה אֵלֶיהָ הַיְדִיעָה בִּדְבַר שִׁיבַת אֲחוֹתָהּ דַּוְלַתֻּ כָאתּוּן אֶל אָבִיהָ וּמַמְלַכְתָּהּ, וְאָמְרָה: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת אוֹתָהּ וּמְבָרֶכֶת אוֹתָהּ בְשָׁלוֹם לְשׁוּבָהּ בְּתִפְאָרָה מַזְהִירָה וּבְבִגְדֵי פְאֵר וְתַכְשִׁיטִים”, וְשָׂמָה פָנֶיהָ אֵלֶיהָ. כְּשֶׁהִגִּיעָה קָרוֹב לִמְקוֹמָהּ יָצְאָה לִקְרָאתָהּ הַנְּסִיכָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן וְנָתְנָה לָהּ שָׁלוֹם וְחִבְּקָה אוֹתָהּ וְנָשְׁקָה לָהּ בֵּין עֵינֶיהָ. בֵּרְכָה אוֹתָהּ הַנְּסִיכָה בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל לְשׁוּבָה בְשָׁלוֹם. יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ. אָמְרָה בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל לְדַוְלַתֻּ כָאתּוּן: “מַה הוּא שֶׁאֵרַע לָךְ בַּנֵּכָר?” אָמְרָה לָהּ דַּוְלַתֻּ כָאתּוּן: “אֲחוֹתִי, אַל תִּשְׁאֲלִי אוֹתִי עַל מַה שֶּׁאַרַע לִי מִן הַדְּבָרִים. כַּמָּה קָשׁוֹת הַצָּרוֹת שֶׁהַבְּרוּאִים סוֹבְלִים מֵהֶן”. אָמְרָה לָהּ בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמְרָה לָהּ: “אֲחוֹתִי, הָיִיתִי בְאַרְמוֹן אֵיתָן, וְהֶחֱזִיק אוֹתִי בְתוֹכוֹ בֶּן הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל”. סִפְּרָה לָהּ שְׁאֵרִית הַסִּפּוּר מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ וְאֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ, וּמַה שֶׁקָּרָה לוֹ בָאַרְמוֹן וּמַה שֶׁסָּבַל מִן הַצָּרוֹת הַנּוֹרָאוֹת עַד שֶׁהִגִּיעַ לָאַרְמוֹן הָאֵיתָן, וְכֵיצַד הָרַג אֶת בְּנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל, וְכֵיצַד עָקַר אֶת הַדְּלָתוֹת וְשָׂם אוֹתָן דּוֹבְרָה וְתִקֵּן לָהּ מְשׁוֹטִים וְכֵיצַד נִכְנַס לְכָאן. הִשְׁתָּאֲתָה בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל לָזֶה וְאָמְרָה לָהּ: “אֲחוֹתִי, אָכֵן זֶה מִן הַפְּלָאוֹת הַמּוּזָרִים בְּיוֹתֵר. אָכֵן בֶּן חַיִל הוּא סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ זֶה. וְאוּלָם מִשּׁוּם מַה עָזַב אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, וְיָצָא לַנְּסִיעָה, וְהֵטִיל עַצְמוֹ בְּסַכָּנוֹת אֵלּוּ?” אָמְרָה לָהּ דַוְלַתֻּ כָאתּוּן: “חֲפֵצָה הָיִיתִי לְסַפֵּר לָךְ אֶת הַיְסוֹד לִמְאוֹרָעוֹתָיו. וְאוּלָם הַבּוּשָׁה מְעַכֶּבֶת עַל יָדִי מִזֶּה”. אָמְרָה לָהּ בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל: “מַה סִּבַּת הַבּוּשָׁה? וַהֲרֵי אֲחוֹתִי אַתְּ וְרֵעָתִי וּבֵינִי וּבֵינֵךְ קֶשֶׁר רַב, וְיוֹדַעַת אֲנִי שֶׁאֵין אַתְּ דּוֹרֶשֶׁת לִי אֶלָּא טוֹב. וּמִמַּה זֶה תִּתְבַּיְּשִׁי? הַגִּידִי לִי אֵפוֹא אֶת אֲשֶׁר אִתָּךְ וְלֹא תִּתְבַּיְּשִׁי בְּפָנַי, וְאַל תַּסְתִּירִי מִמֶּנִּי כְלוּם מִזֶּה”. אָמְרָה לָהּ דַוְלַתֻּ כָאתּוּן: “הוּא רָאָה אֶת תְּמוּנָתֵךְ בַּמְּעִיל אֲשֶׁר שָׁלַח אָבִיךְ לִשְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, וְלֹא פְתָחוֹ וְלֹא הִסְתַּכֵּל בּוֹ, אֶלָּא שָׁלַח אוֹתוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ עָאצִם בֶּן צַפְוָאן מֶלֶךְ מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַמַּתָּנוֹת וּסְגֻלּוֹת-הַחֶמְדָּה שֶׁשָּׁלַח אֵלָיו, וְהַמֶּלֶךְ עָאצִם נְתָנוֹ לִבְנוֹ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ לִפְנֵי שֶׁפָּתַח אוֹתוֹ. וּכְשֶׁנְּטָלוֹ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ פְּתָחוֹ וּבִקֵּשׁ לִלְבּשׁ אוֹתוֹ, וְרָאָה בוֹ אֶת תְּמוּנָתֵךְ, וְחָשַׁק בָּךְ וְיָצָא לְחַפְּשֵׂךְ, וְסָבַל כָּל הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה כֻלָּן בִּגְלָלֵךְ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁדַּוְלַתֻּ כָאתּוּן סִפְּרָה לַנְּסִיכָה בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל, כֵּיצַד הִגִּיעַ הַדָּבָר, שֶׁנִּמְלָא סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ אַהֲבָה וּתְשׁוּקָה אֵלֶיהָ, הַיְנוּ שֶׁהַגּוֹרֵם לְכָךְ הָיָה הַמְּעִיל שֶׁתְּמוּנָתָהּ בּוֹ, וְכֵיצַד עָזַב אֶת מַלְכוּתוֹ מִיָּד אַחֲרֵי שֶׁרָאָה אֶת הַתְּמוּנָה, מְדֻכָּא מִכִּסּוּפָיו, וְהִרְחִיק נְדוֹד מִבְּנֵי-מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְחָתְמָה אֶת סִפּוּרָהּ בְּאָמְרָה: “וְסָבַל אֶת כָּל הַצָּרוֹת בִּגְלָלֵךְ”. אָמְרָה לָהּ בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל, וּכְבָר הִסְמִיקָה, בּוֹשָׁה בִּפְנֵי דַוְלַתֻּ כָאתּוּן: “אָכֵן דָּבָר הוּא אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה לְעוֹלָם, שֶׁכֵּן אֵין בְּנֵי הָאָדָם מַתְאִימִים לַשֵּׁדִים”. הִתְחִילָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן לְתָאֵר לְפָנֶיהָ אֶת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וִיפִי צוּרָתוֹ וְאֹרַח-חַיָּיו וְאַבִּירוּתוֹ. וְלֹא פָסְקָה מִלְּשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ, וּמֵהַזְכִּיר לְפָנֶיהָ אֶת תְּכוּנוֹתָיו, עַד שֶׁאָמְרָה: “אֲחוֹתִי, לְמַעַן אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וּלְמַעֲנִי, שׂוֹחֲחִי עִמּוֹ, וְלוּ רַק מִלָּה אַחַת”. אָמְרָה לָהּ בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל: “דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת אֵינִי שׁוֹמַעַת אוֹתָן וְלֹא אֲצַיֵּת לָךְ בָּהֶן”. וְהָיָה כְאִלּוּ לֹא שָׁמְעָה כְלוּם, וְלֹא נָפַל בְּלִבָּהּ מְאוּם מֵאַהֲבָתוֹ שֶׁל סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וִיפִי צוּרָתוֹ וְאֹרַח-חַיָּיו וְאַבִּירוּתוֹ. הִתְחִילָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן מִתְרַפֶּסֶת לְפָנֶיהָ וּמְנַשֶּׁקֶת רַגְלֶיהָ וְאוֹמֶרֶת: “הוֹי בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל, בְּשֵׁם הֶחָלָב שֶׁיְּנַקְנוּהוּ אֲנִי וְאַתְּ, וּבַשֵּׁם הֶחָקוּק עַל טַבַּעַת שְׁלֹמֹה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲנִי מַשְׁבִּיעֵךְ, שֶׁתִּשְׁמְעִי לִדְבָרַי אֵלּוּ, שֶׁכֵּן נָטַלְתִּי עַל עַצְמִי בָּאַרְמוֹן הָרָם, שֶׁאַרְאֶה לוֹ אֶת פָּנַיִךְ, בְּחַיַּי אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתָךְ שֶׁתַּרְאִי לוֹ מַרְאֵךְ פַּעַם אַחַת, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנִי, וְאָז תִּרְאִי אוֹתוֹ אַף אַתְּ”. הָיְתָה בוֹכָה וּמִתְרַפֶּסֶת לְפָנֶיהָ וּמְנַשֶּׁקֶת אֶת יָדֶיהָ וְאֶת רַגְלֶיהָ, עַד שֶׁנִּתְרַצְּתָה וְאָמְרָה: “לְמַעֲנֵךְ אֲנִי מַרְאָה לוֹ אֶת פָּנַי פַּעַם אַחַת”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְגַּע לִבָּהּ שֶׁל דַוְלַתֻּ כָאתּוּן וְנָשְׁקָה אֶת יָדֶיהָ וְאֶת רַגְלֶיהָ וְיָצְאָה וּבָאָה אֶל הָאַרְמוֹן הַגָּדוֹל שֶׁבַּגָּן, וְצִוְּתָה אֶת הַנְּעָרוֹת לְהַצִּיעַ בּוֹ מַצָּעִים וּלְהַצִּיב בּוֹ כִּסֵּא-מַלְכוּת שֶׁל זָהָב, וְלָשִׂים כְּלֵי הַמַּשְׁקֶה עֲרוּכִים בְּמַעֲרָכָה. אַחַר-כָּךְ קָמָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן וְנִכְנְסָה אֶל סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְסָאעִד מִשְׁנֵהוּ, כְּשֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בִּמְקוֹמָם, וּבִשְּׂרָה אֶת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ שֶׁחֶפְצוֹ הֻשַּׂג וּבַקָּשָׁתוֹ בָאָה, וְאָמְרָה לוֹ: “שִׂים פָּנֶיךָ אֶל הַגַּן, אַתָּה וְאָחִיךָ וְהִכָּנְסוּ לָאַרְמוֹן, וְהִסְתַּתְּרוּ מֵעֵינֵי בְּנֵי-אָדָם, שֶׁלֹּא יִרְאֶה אֶתְכֶם אֶחָד מֵאֵלֶּה שֶׁבָּאַרְמוֹן, עַד שֶׁאָבוֹא אֲנִי וּבַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל”. קָמוּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְסָאעִד וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהוֹרְתָה אוֹתָם דַּוְלַתֻּ כָאתּוּן. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ רָאוּ כִסֵּא-מַלְכוּת שֶׁל זָהָב נִצָּב, וְעָלָיו כָּרִים, וּמַאֲכָל שָׁם וּמַשְׁקֶה. יָשְׁבוּ שָׁעָה זְמַן. הִרְהֵר סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ בַּאֲהוּבָתוֹ וְצַר לְחָזֵהוּ, וְהִסְתָּעֲרוּ עָלָיו הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִים, וְקָם וְהָלַךְ עַד שֶׁיָּצָא מִמִּסְדְּרוֹן הָאַרְמוֹן. הָלַךְ אַחֲרָיו אָחִיו סָאעִד אָמַר לוֹ: “אָחִי, שֵׁב אַתָּה בִמְקוֹמְךָ וְאַל תֵּלֵךְ אַחֲרַי, עַד שֶׁאָבוֹא אֵלֶיךָ”. יָשַׁב סָאעִד וְיָרַד סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְנִכְנַס לַגַּן, שִׁכּוֹר מִיֵּין-הַכִּסּוּפִים, מְבֻלְבָּל מֵעָצְמַת הַחֵשֶׁק וְהָאַהֲבָה הָעַזָּה, וּכְבָר טִלְטְלָה אוֹתוֹ הַתְּשׁוּקָה וְגָבְרוּ עָלָיו רִגְשׁוֹתָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל, אֵין לִי זוּלָתֵךְ,

רַחֲמִי עָלַי, כִּי אֲנִי אַסִּיר אַהֲבָתֵךְ.

אַתְּ מִשְׁאַלְתִּי וְחֶפְצִי וְשִׂמְחָתִי.

מֵאֲנָה אֲהֹב זוּלָתֵךְ לִבָּתִי.

מִי יִתֵּן וְאֵדַע אִם יָדַעְתְּ בִּכְיִי,

עֵת עֵרָה עֵינִי, בּוֹכֶה כָל לֵילִי.

צַוִּי תְּנוּמָה לַעֲטֹף עַפְעַפִּי,

אוּלַי בַּחֲלוֹם אֶרְאֵךְ תַּחְלְפִי.

חוּסִי עַל מְטֹרָף בְּאַהֲבָתֵךְ,

הַצִּילִיהוּ מֵאָבְדַן קְשִׁי לִבָּתֵךְ.

אֱלוֹהַּ יוֹסִיף עַל גִּילֵךְ וְזָהֳרֵךְ,

וְשָׁת כָל הָאָדָם כָּפְרֵךְ,

אָכֵן אוֹהֲבִים תַּחַת דִּגְלִי יִתְאַסֵּפוּ,

וְכָל הַיָּפוֹת תַּחַת דִּגְלֵךְ יִסְתּוֹפֵפוּ.

בָּכָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ גַם בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מִפְלָאַת-הַיֹּפִי¹³ שְׁאֵלָתִי עַד נֶצַח אַךְ הִיא.

תּוֹךְ צְפוּנֵי לִבִּי הִיא, בְּקִרְבִּי

וְאִם אָשִׂיחַ, בְּיָפְיָהּ תֶּהְגֶּה לְשׁוֹנִי,

וְאִם אֶשְׁתֹּק אַךְ בָּהּ צָרוּר צְפוּנִי.

בָּכָה בְכִי רַב וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

וּבִכְבֵדִי אֵשׁ, מוֹקְדֶיהָ יוֹסִיפוּ וְיֵלְכוּ,

אַךְ אַתְּ חֶפְצִי, וְגַעְגּוּעַי יֶאֶרְכוּ.

אֵט אֵלַיִךְ וְלֹא אֵט לְזוּלָתֵךְ אַתְּ,

וַאֲצַפֶּה לִרְצוֹנֵךְ, וְאוֹהֵב שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל יַט,

לְמַעַן תִּרְחֲמִי אֶת אַהֲבָה הִרְזְתָה גֵווֹ,

וְהֶחֱלִישָׁה אוֹתוֹ, וְחוֹלֶה לְבָבוֹ.

חוּסִי וַעֲשִׂי עִמִּי טוֹב וָחֶסֶד וּנְדִיבוּת

מֵעוֹלָם לֹא סַרְתִּי מֵעָלַיִךְ וְלֹא אָמוּט.

בָּכָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ גַם בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הִגִּיעוּנִי יְגוֹנִים עִם הַגִּיעַ אַהֲבָתֵךְ,

וְשֵׁנָה מִנִּי רָחֲקָה עִם הִתְרַחֲקֵךְ.

סִפֵּר לִי שָׁלִיחַ כִּי עָלַי תִּכְעֲסִי,

אֱלֹהִים, מֵרָע יְסַפֵּר, מַחֲסִי.

מְצָאָהוּ סָאעִד מִתְמַהְמֵהַּ וְיָצָא מִן הָאַרְמוֹן לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ בַגַּן, וְרָאָהוּ מִתְהַלֵּךְ בַּגַּן תּוֹהֶה, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

חַי אֶל, אֱלֹהִים אַדִּירִים, וּשְׁבוּעָה

בַּאֲשֶׁר פָּרָשַׁת הַיּוֹצֵר¹⁴ יִקְרְאָה,

לֹא חָל מַבָּטִי עַל כָּל יֹפִי אֶרְאֶה,

מִבְּלִי אֲשֶׁר מַרְאֵךְ יִפְעָה¹⁵ לִי רֵעֶה.

נִפְגַּשׁ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ עִם סָאעִד אָחִיו, וְהָיוּ מְטַיְּלִים בַּגָּן וְאוֹכְלִים מִן הַפֵּרוֹת.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן סָאעִד וְסַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְדַוְלַתּ כָאתּוּן, הִנֵּה כְּשֶׁבָּאָה הִיא וּבַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל לָאַרְמוֹן, נִכְנְסוּ לְתוֹכוֹ אַחֲרֵי שֶׁקִּשְּׁטוּ אוֹתוֹ הַמְשָׁרְתִים בְּמִינֵי תַפְאוּרָה, וְעָשׂוּ בוֹ כָל מַה שֶׁצִּוְּתָה עֲלֵיהֶם דַוְלַתֻּ כָאתּוּן. וּכְבָר הֵכִינוּ לְבַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל כִּסֵּא-מַלְכוּת שֶׁל זָהָב שֶׁתֵּשֵׁב עָלָיו, כְּשֶׁרָאֲתָה בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל אוֹתוֹ כִסֵּא-מַלְכוּת. יָשְׁבָה עָלָיו, וְהָיָה לְצִדָּה אֶשְׁנָב הַנִּשְׁקָף עַל הַגָּן. וּכְבָר הֵבִיאוּ הַמְשָׁרְתִים אֶת מִינֵי הַמַּאֲכָלִים הַמְשֻׁבָּחִים, וְאָכְלָה בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל הִיא וְדַוְלַתֻּ כָאתּוּן. וְהָיְתָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן מַלְגִּימָה אוֹתָהּ עַד שֶׁשָּׂבְעָה. אַחַר-כָּךְ צִוְּתָה לְהָבִיא אֶת מִינֵי-הַמְּתִיקָה, וְהֵבִיאוּ אוֹתָם הַמְשָׁרְתִים, וְאָכְלוּ מֵהֶם דֵּי-צָרְכָּן וְרָחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶן. עָרְכָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן אֶת הַיַּיִן וְאֶת כְּלֵי-הַמַּשְׁקֶה, וְסִדְּרָה אֶת הַקַּנְקַנִּים וְאֶת הַכּוֹסוֹת. הָיְתָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן מְמַלְּאָה כוֹס וּמַשְׁקָה אֶת

בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל וּמְמַלְּאָה כוֹס וְשׁוֹתָה הִיא. הִשְׁקִיפָה בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל מִן הָאֶשְׁנָב שֶׁלְּצִדָּה לְיַד אוֹתוֹ גַן וְרָאֲתָה מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ מִן הַפֵּרוֹת שֶׁעַל הָעֲנָפִים, וְנָפַל מִמֶּנָּה מַבָּט לְעֵבֶר סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ, וְרָאֲתָה אוֹתוֹ כְשֶׁהוּא מְשׁוֹטֵט בַּגַּן וְאַחֲרָיו הַמִּשְׁנֶּה סָאעִד, וְשָׁמְעָה אֶת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בַשִּׁירִים וְשׁוֹפֵךְ זֶרֶם דְּמָעוֹת. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הֵבִיא אוֹתָהּ אוֹתוֹ מַבָּט לְאֶלֶף אֲנָחוֹת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁרָאֲתָה בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל אֶת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ מְשׁוֹטֵט בַּגַּן, וְהִסְתַּכְּלָה בוֹ בְמַבָּט שֶׁגָּרַם לָהּ אֶלֶף אֲנָחוֹת, פָּנְתָה אֶל דַוְלַתֻּ כָאתּוּן, וּכְבָר שִׂחֵק הַיַּיִן בְּכָל רִגְשׁוֹתֶיהָ, וְאָמְרָה לָהּ: “אֲחוֹתִי, מִי הוּא עֶלֶם זֶה שֶׁאֲנִי רוֹאָה אוֹתוֹ בַגַּן, נָבוֹךְ וְאוֹבֵד עֶשְׁתּוֹנוֹת, כּוֹאֵב וְעוֹרֵג?” אָמְרָה לָהּ דַוְלַתֻּ כָאתּוּן: “כְּלוּם מַרְשָׁה אַתְּ שֶׁיָּבוֹא לְפָנֵינוּ, שֶׁנִּרְאֶה אוֹתוֹ?” אָמְרָה לָהּ: “אִם אֶפְשָׁר לָךְ לְהָבִיא אוֹתוֹ, הֲבִיאִיהוּ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרְאָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן וְאָמְרָה לוֹ: “בֶּן-הַמֶּלֶךְ עֲלֵה אֵלֵינוּ וְהוֹפַע בְּיָפְיֶךָ וְחִנְּךָ עָלֵינוּ”. הִכִּיר סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ אֶת קוֹלָהּ שֶׁל דַוְלַתֻּ כָאתּוּן וְעָלָה לָאַרְמוֹן. כְּשֶׁנָּפַל מַבָּטוֹ עַל בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל, כָּרַע לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף. הִזְלִיפָה עָלָיו דַּוְלַתֻּ כָאתּוּן קְצָת מִמֵּי-וְרָדִים, וְהִתְעוֹרֵר מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ. הִתְנַשֵּׂא וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל. נִפְתְּעָה מִיָּפְיוֹ וְחִנּוֹ. אָמְרָה לָהּ דַוְלַתֻּ כָאתּוּן: “דְּעִי, הַנְּסִיכָה, שֶׁזֶּהוּ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ, שֶׁהָיְתָה הַצָּלָתִי עַל יָדוֹ כְּפִי שֶׁחָרַץ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהוּא הוּא אֲשֶׁר עָדוּ עָלָיו כָּל הַצָּרוֹת בִּגְלָלֵךְ, וּבִרְצוֹנִי שֶׁתָּשִׂימִי עֵינֵךְ חֵן עָלָיו”.

אָמְרָה לָהּ בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל, וּכְבָר צָחֲקָה: “וּמִי זֶה נֶאֱמָן בְּהַבְטָחָתוֹ, עַד שֶׁיִּהְיֶה דַוְקָא עֶלֶם זֶה נֶאֱמָן בָּהּ? הֲרֵי בְנֵי-הָאָדָם אֵין לָהֶם אַהֲבָה”. אָמַר לָהּ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ: “הַנְּסִיכָה, חֹסֶר-נֶאֱמָנוּת לֹא יְהִי אֶצְלִי לְעוֹלָם. וְאֵין כָּל הָאֲנָשִׁים שָׁוִים”. בָּכָה לְפָנֶיהָ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל, חוּסִי נָא עַל אֲשֶׁר רָפָה,

נִלְאָה וְנִדְכָּא, בְּמַבַּט-כְּשָׁפִים דַּעְתּוֹ נִטְרְפָה.

שְׁבוּעָה בַּאֲשֶׁר כָּלְלוּ לְחָיַיִךְ יְפִי-הוֹד

מִלֹּבֶן וְסֻמַּק-כַּלָּנִית, אָדֹם עַד מְאֹד,

אַל תְּדַכְּאִי בְעִנּוּי רִחוּק אֲנוּשׁ-חוֹלֶה,

כִּי גֵוִי מֵאֹרֶךְ הַפֵּרוּד כָּלֶה.

זֶה חֶפְצִי, אַחֲרִית-תִּקְוָתִי,

וְהָאִחוּד כְּכָל הָאֶפְשֶׁר הוּא מַטְּרָתִי.

בָּכָה בְכִי מַר וְהִשְׁתַּלְּטוּ עָלָיו הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִים, וְנָתַן לָהּ שָׁלוֹם בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מֵאוֹהֵב עַזָּה אַהֲבָתוֹ,

וְכָל אָצִיל לָאָצִיל יַאֲצִיל חִבָּתוֹ.

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, אַל אֶחְסַר דְּמוּתְכֶם,

וּמוֹשָׁב וּמַרְגּוֹעַ בַּל יִתְרוֹקֵן מִכֶּם.

אָעִיר עֲלֵיכֶם, שִׁמְכֶם לֹא אֲבַטֵּא,

וְכָל אוֹהֵב לָאוֹהֵב אַהֲבָה יַטֶּה.

חַסְדְּכֶם מֵאוֹהַבְכֶם אַל נָא תִכְלְאוּ,

כִּי תוּגָה תְכַלֶּנּוּ וְחוֹלֶה הוּא.

אֶתְבּוֹנֵן לְכוֹכְבֵי זֹהַר וְהֵם יַבְהִילוּנִי,

וּמֵעָצְמַת חִשְׁקִי יֶאֱרַךְ לֵילִי, אֲנִי.

וְאֵין לִי תַּחְבּוּלָה וְאֹרֶךְ רוּחַ לִי לֹא נִשְׁאַר,

וּמַה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר לְשׁוֹאֲלִי אֹמַר?

עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם גַּם בִּשְׁעַת אַכְזָרִיּוּת,

שָׁלוֹם מֵאֵת תָּשׁוּשׁ נוֹשֵׂא בְסַבְלָנוּת.

אַחַר כָּךְ נָשָׂא קוֹלוֹ בְרֹב רִגְשׁוֹתָיו וְכִסּוּפָיו גַּם בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אִם הָיָה חֶפְצִי בְזוּלָתֵךְ, גְּבִרְתִּי,

בַּל אַשִּׂיג מִכֶּם שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי.

מִי זוּלַתְכֶם אֲשֶׁר חֵן אַךְ לוֹ נָטַל,

עֲדֵי קָם בְעֹז יוֹם-הַדִּין עָלַי יִתְנַפָּל?

לֹא יְתֹאַר כִּי אֶטּשׁ אַהֲבָה, וַאֲנִי הָאָדָם

אֲשֶׁר בִּגְלַלְכֶם דַּם-לִבִּי וְנִשְׁמַת-אַפִּי כִלָּם.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ בָכָה בְכִי רַב. אָמְרָה לוֹ בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל: “חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁאֶטֶּה לְךָ בְכֻלִּי, וְלֹא אֶמְצָא מִמְּךָ לֹא רֵעוּת וְלֹא אַהֲבָה, שֶׁכֵּן בְּנֵי-הָאָדָם עַל-הָרֹב הַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם מְעַטִּים, וּבְגִידָתָם עֲצוּמָה. וְדַע שֶׁהָאָדוֹן שְׁלֹמֹה בֶן-דָוִד עַל-שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, נָשָׂא אֶת בִּלְקִיס¹⁶ מִתּוֹךְ אַהֲבָה. וּכְשֶׁרָאָה זוּלָתָהּ יָפָה הֵימֶנָּה, סָר מֵעָלֶיהָ אֶל הָאַחֶרֶת”. אָמַר לָהּ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ: “הוֹי עֵינִי וְרוּחִי, לֹא בָרָא אֱלֹהִים אֶת כָּל בְנֵי הָאָדָם שָׁוִים. וַאֲנִי, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים, אֶהְיֶה נֶאֱמָן בַּבְּרִית וְאָמוּת בֵּין רַגְלַיִךְ, וְעוֹד תִּרְאִי אֲשֶׁר אֶנְהַג בְּהֶתְאֵם לְמַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר, וֵאלֹהִים עָרֵב לְמַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר”. אָמְרָה לוֹ בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל: “שֵׁב וְהַשְׁקֵט וְהִשָּׁבַע לִי לְפִי דָתְךָ, וְנִכְרֹת אֲמָנָה שֶׁלֹּא נִמְעַל זֶה בָזוֹ, וְזֶה שֶׁיִּמְעַל בַּחֲבֵרוֹ, יִקֹּם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בּוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ מִפִּיהָ דְבָרִים אֵלֶּה יָשַׁב, וְשָׂם כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם אֶת יָדוֹ בְיַד חֲבֵרוֹ, וְנִשְׁבְּעוּ זֶה לְזוֹ שֶׁכָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם לֹא יְבַכֵּר עַל חֲבֵרוֹ שׁוּם אֶחָד לֹא מִבְּנֵי הָאָדָם וְלֹא מִן הַשֵּׁדִים. חִבְּקוּ זֶה אֶת זוֹ שָׁעָה זְמַן וּבָכוּ זֶה עַל זוֹ מֵעָצְמַת שִׂמְחָתָם, וְגָבְרוּ רִגְשׁוֹתָיו עַל סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

בָּכִיתִי מֵחֵשֶׁק וּתְשׁוּקָה וְכִסּוּפַי,

בִּגְלַל זוֹ יֶאֱהָבוּהָ לִבִּי וְנִשִׁמָתִי בְאַפַּי.

מֵאֹרֶךְ רָחְקְכֶם הָלַךְ כְּאֵבִי וְהִתּוֹסֵף,

וּזְרוֹעִי קָצְרָה לְרִחוּק זוֹ לְקִרְבָתָהּ אֶכָּסֵף.

צַר קִרְבִּי לְהָכִיל אֶת אֶבְלִי,

וּמְגַדֵּף יִפְרַע לְשִׁמְצָה אֶת סִבְלִי.

מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אִם יְאַחֲדֵנוּ אֱלֹהִים,

אִם מִמְּצוּקָתִי, מִכְּאֵב וָחֹלִי אַחֲלִים?

וְאַחֲרֵי שֶׁנִּשְׁבְּעוּ בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל הִיא וְסַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ אֱמוּנִים זֶה לָזֶה, קָם סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ לְהִתְהַלֵּךְ בַּגַּן. קָמָה בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל וְיָצְאָה גַּם הִיא, וְעִמָּהּ אֲמָתָהּ נוֹשֵׂאת מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל, וְנוֹשֵׂאת גַּם קַנְקַן מָלֵא יַיִן. יָשְׁבָה בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל, וְשָׂמָה הַנַּעֲרָה לְפָנֶיהָ אֶת הַמַּאֲכָל וְאֶת הַמַּשְׁקֶה. לֹא שָׁהוּ אֶלָּא שָׁעָה, עַד שֶׁבָּא סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ. קִבְּלָה אוֹתוֹ בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם וְחִבְּקוּ זֶה אֶת זוֹ וְיָשְׁבוּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל, אַחֲרֵי שֶׁצִּוְּתָה לְהָבִיא עִמָּהּ אֶת הַמַּאֲכָל וְאֶת הַמַּשְׁקֶה, וְקִדְּמָה אֶת סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ שֶׁבָּא אֵלֶיהָ, בְּבִרְכַּת-שָׁלוֹם, יָשְׁבוּ יַחַד שָׁעָה לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. אָמְרָה לוֹ בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל: “בֶּן-הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁתִּכָּנֵס לְגַן אִרָם תִּרְאֶה אֹהֶל גָּדוֹל נִצָּב, וְהוּא מֵאָרִיג שֶׁל סָטִין אָדֹם, וּבִטְנָתוֹ מֶשִׁי יָרֹק, הִכָּנֵס אֶל הָאֹהֶל וְחַזֵּק אֶת לִבְּךָ, שֶׁכֵּן תִּרְאֶה בוֹ זְקֵנָה יוֹשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא-מַלְכוּת שֶׁל זָהָב אָדֹם מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת. כְּשֶׁתִּכָּנֵס תַּן לָהּ שָׁלוֹם בְנִמּוּס וּבְכָבוֹד וּבְיִרְאַת-הַכָּבוֹד. הִתְבּוֹנֵן לְעֵבֶר הַכִּסֵּא וְתִמְצָא תַחְתָּיו סַנְדָּלִים אֲרוּגִים בִּפְתִילֵי זָהָב וּמְקֻשָּׁטִים אֲבָנִים יְקָרוֹת. קַח סַנְדָּלִים אֵלֶּה, נַשֵּׁק אוֹתָם וְשִׂים אוֹתָם עַל רֹאשְׁךָ. אַחַר-כָּךְ הַנַּח אוֹתָם תַּחַת בֵּית-שֶׁחְיֶךָ הַיְמָנִית וַעֲמֹד לִפְנֵי הַזְּקֵנָה כְּשֶׁאַתָּה שׁוֹתֵק וְרֹאשְׁךָ מֻרְכָּן. וּכְשֶׁתִּשְׁאַל אוֹתְךָ וְתֹאמַר לְךָ: ‘מֵאַיִן בָּאתָ? וְכֵיצַד הִגַּעְתָּ לְכָאן? וּמִי הוֹדִיעַ לְךָ עַל דְּבַר מָקוֹם זֶה? וּמִשּׁוּם מַה נָּטַלְתָּ סַנְדָּלִים אֵלֶּה?’ – תִּשְׁתֹּק אַתָּה עַד שֶׁתִּכָּנֵס אֲמָתִי זֹאת וּתְשׂוֹחֵחַ אִתָּהּ וּתְעוֹרֵר רָצוֹן מִלְּפָנֶיהָ עָלֶיךָ וְתָנִיחַ דַּעְתָּהּ בִּדְבָרִים, אֶפְשָׁר יְעוֹרֵר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶת לִבָּהּ לְטוֹבָה עָלֶיךָ וְתֵעָתֵר לְךָ לְמַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ”. קָרְאָה לְאוֹתָהּ נַעֲרָה, וְהָיָה שְׁמָהּ מַרְגָ’אנָה, וְאָמְרָה לָהּ: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתָךְ בְּאַהֲבָתִי לָךְ, שֶׁתַּשְׁלִימִי חֵפֶץ זֶה הַיּוֹם, וְאַל תְּזַלְזְלִי בְבִצּוּעוֹ. וְאִם אַתְּ מְבַצַּעַת אוֹתוֹ הַיּוֹם, הֲרֵי אַתְּ בַּת-חוֹרִין לְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְכָבוֹד יִהְיֶה לָךְ, וְלֹא תְהֵא אֶצְלִי יְקָרָה יוֹתֵר מִמֵּךְ וְלֹא אֲגַלֶּה סוֹדִי אֶלָּא לָךְ”. אָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי וְאוֹר עֵינַי, הַגִּידִי לִי, מַה חֶפְצֵךְ, שֶׁאֲבַצְּעֶנּוּ לָךְ, עַל רֹאשִׁי וְעֵינִי”. אָמְרָה לָהּ: “שֶׁתִּשְּׂאִי בֶּן-אָדָם זֶה עַל כְּתֵפַיִךְ וְתוֹבִילִי אוֹתוֹ אֶל גַּן אִרָם אֵצֶל סָבָתִי, אֵם אָבִי, וְתוֹבִילִי אוֹתוֹ אֶל אָהֳלָהּ וְתִשְׁמְרִי עָלָיו. וּכְשֶׁתִּכָּנְסִי אֶל הָאֹהֶל וְרָאִית אוֹתוֹ שֶׁלָּקַח אֶת הַסַּנְדָּלִים וְחוֹלֵק לָהֶם כָּבוֹד, וְאָמְרָה לוֹ: ‘מֵאַיִן אַתָּה? וּמֵאֵיזוֹ דֶרֶךְ בָּאתָ? וּמִי הוֹבִילְךָ לְמָקוֹם זֶה? וּמִשּׁוּם מַה נָּטַלְתָּ סַנְדָּלִים אֵלֶּה? וּמַה חֶפְצְךָ שֶׁאֲמַלְּאֶנוּ לְךָ?’ הִכָּנְסִי בְאוֹתָהּ שָׁעָה בִמְהֵרָה וּתְנִי לָהּ שָׁלוֹם וְאִמְרִי לָהּ: ‘גְּבִרְתִּי, אֲנִי הִיא שֶׁהֵבֵאתִי אוֹתוֹ לְכָאן, וְהוּא בֶן מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְהוּא הוּא שֶׁהָלַךְ לָאַרְמוֹן הַבָּנוּי אֵיתָן וְהָרַג אֶת בְּנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל וְהִצִּיל אֶת הַנְּסִיכָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן, וְהוֹבִילָהּ אֶל אָבִיהָ בְשָׁלוֹם. וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ אֵלַיִךְ לְהוֹדִיעֵךְ וּלְבַשְּׂרֵךְ שֶׁהִגִּיעָה בְשָׁלוֹם. הַטִּי נָא אֵפוֹא לוֹ חַסְדֵּךְ’. אַחֲרֵי-כֵן אִמְרִי לָהּ: ‘חֵי-אֱלֹהִים, כְּלוּם אֵין בָּחוּר זֶה נָאֶה, גְּבִרְתִּי?’ וְתֹאמַר לָךְ: ‘אָמְנָם כֵּן’. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אִמְרִי לָהּ: ‘גְּבִרְתִּי, הֲרֵי הוּא שָׁלֵם בִּכְבוֹדוֹ וּבְנִמּוּסוֹ וּבְאֹמֶץ לִבּוֹ, וְהוּא שַׁלִּיט מִצְרַיִם וּמַלְכָּהּ, וְכָלוּל הוּא בְּמִדּוֹת מְהֻלָּלוֹת’. וּכְשֶׁתֹּאמַר לְךָ: ‘מַה חֶפְצוֹ’? אִמְרִי לָהּ: 'גְּבִרְתִּי מְשַׁגֶּרֶת לָךְ שָׁלוֹם, וְאוֹמֶרֶת לָךְ: ‘עַד מָתַי תְּהֵא יוֹשֶׁבֶת בַּבַּיִת רַוָּקִית בְּלִי בַעַל. וּכְבָר אָרַךְ לָהּ הַזְּמַן. וַהֲרֵי אֵין רְצוֹנְכֶם שֶׁלֹּא תִנָּשֵׂא. וּמִשּׁוּם מַה לֹּא תַשִּׂיאִי אוֹתָהּ בְּחַיַּיִךְ וּבְחַיֵּי אִמָּהּ כְּדֶרֶךְ הַבָּנוֹת?’ וּכְשֶׁתֹּאמַר לָךְ: ‘מַה נַּעֲשֶׂה כְדֵי לְהַשִּׂיאָהּ? אִם הִיא מַכִּירָה אֶחָד אוֹ עָלָה בִרְצוֹנָהּ אֶחָד, תַּגִּיד נָא לָנוּ, וְאָנוּ מְמַלְּאִים רְצוֹנָהּ בְּתַכְלִית הָאֶפְשָׁר’. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אִמְרִי לָהּ: 'גְּבִרְתִּי, בִּתֵּךְ אוֹמֶרֶת לָךְ: 'אַתֶּם הֱיִיתֶם מְבַקְּשִׁים לְהַשִּׂיאֵנִי לִשְׁלֹמֹה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְצִיַּרְתֶּם לוֹ תְמוּנָתִי בַּמְּעִיל, וְאוּלָם לֹא הָיָה לוֹ מַזָּל בִּי. וּכְבָר שָׁלַח אֶת הַמְּעִיל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְנָתַן אוֹתוֹ זֶה לִבְנוֹ, וְרָאָה תְמוּנָתִי חֲקוּקָה עָלָיו. וְאָהַב אוֹתִי וְעָזַב אֶת מַלְכוּת אָבִיו וְאִמּוֹ וּפָרַשׁ מִן הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ, וְיָצָא תְפוּשׂ-חֵשֶׁק עַל פְּנֵי כָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְנָשָׂא וְסָבַל אֶת הַקָּשׁוֹת בַּצָּרוֹת וּבַבַּלָּהוֹת בִּגְלָלִי”. נָשְׂאָה הָאָמָה אֶת סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְאָמְרָה לוֹ: “עֲצֹם אֶת עֵינֶיךָ”. עָשָׂה כֵן. טָסָה עִמּוֹ בָאֲוִיר, וְאַחֲרֵי שָׁעָה אָמְרָה לוֹ: “בֶּן-הַמֶּלֶךְ, פְּקַח אֶת עֵינֶיךָ”. פָּקַח אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת הַגַּן, וְהוּא גַן אִרָם, אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ, זֶהוּ הָאֹהֶל”. קָרָא בְשֵׁם אֱלֹהִים וְנִכְנַס. שָׁלַח אֶת מַבָּטוֹ בַגַּן, וְרָאָה אֶת הַזְּקֵנָה יוֹשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא-הַמַּלְכוּת, וּבְשֵׁרוּתָהּ הַנְּעָרוֹת. נִגַּשׁ אֵלֶיהָ בְנִמּוּס וּבְיִרְאַת-הַכָּבוֹד, וְנָטַל אֶת הַסַּנְדָּלִים וְנָשַׁק אוֹתָם. וְעָשָׂה כְכָל אֲשֶׁר צִוְּתָה לוֹ בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “מִי אַתָּה? וּמֵאַיִן בָּאתָ? וּמֵאֵיזוֹ אֶרֶץ אַתָּה? וּמִי הֵבִיא אוֹתְךָ לְמָקוֹם זֶה? וּמִשּׁוּם מַה נָּטַלְתָּ סַנְדָּלִים אֵלֶּה וְנָשַׁקְתָּ אוֹתָם? וּכְשֶׁאַתָּה שׁוֹאֵל מֵאִתִּי שְׁאֵלָה, כְּלוּם אֵינִי מְמַלְּאָה אוֹתָהּ לְךָ?” בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנְסָה הָאָמָה מַרְגָ’אנָה וְנָתְנָה לָהּ שָׁלוֹם בְּנִמּוּס וְיִרְאַת-הַכָּבוֹד. אַחַר-כָּךְ דִבְרָה אֶת דִּבְרֵי בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל שֶׁאָמְרָה לָהּ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַזְּקֵנָה דְבָרִים אֵלֶּה גָּעֲרָה בָהּ וְכָעֲסָה עָלֶיהָ וְאָמְרָה לָהּ: “מִנַּיִן יָבוֹא לִידֵי הֶסְכֵּם בֵּין בְּנֵי-הָאָדָם וְהַשֵּׁדִים?” אָמַר לָהּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁשָּׁמְעָה הַזְּקֵנָה אֶת דִּבְרֵי הַנַּעֲרָה, גָעֲרָה בָהּ וְכָעֲסָה עָלֶיהָ וְאָמְרָה: “מִנַּיִן יָבוֹא לִידֵי הֶסְכֵּם בֵּין בְּנֵי אָדָם וְשֵׁדִים?” אָמַר לָהּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “אֲנִי אַסְכִּים עִמָּךְ וְאֶהְיֶה מְשָׁרְתֵךְ וְאָמוּת בְּאַהֲבָתִי לָךְ, וְאֶשְׁמֹר בְּרִיתִי, וְלֹא אַבִּיט אֶל זוּלָתֵךְ, וְסוֹף סוֹף תִּרְאִי אֶת כֵּנוּתִי וְאִי-כָזְבִּי וְטוּב-נִמּוּסִי אִתָּךְ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. הֵשִׁיבָה הַזְּקֵנָה אֶל לִבָּהּ שָׁעָה שֶׁל זְמַן, כְּשֶׁהִיא מַרְכִּינָה רֹאשָׁהּ. אַחַר-כָּךְ הֵרִימָה רֹאשָׁהּ וְאָמְרָה: “עֶלֶם נָאֶה, כְּלוּם תִּשְׁמֹר הַבְּרִית וְהָאֱמוּנָה?” אָמַר לָהּ: “הֵן, נִשְׁבָּע אֲנִי בַאֲמִתּוּת זֶה שֶׁהֵרִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְרָקַע אֶת הָאָרֶץ עַל הַמַּיִם שֶׁאֶשְׁמֹר הַבְּרִית”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “אֲנִי אֲמַלֵּא לְךָ רְצוֹנְךָ אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְאוּלָם לֵךְ עַכְשָׁיו אֶל הַגַּן וְטַיֵּל בּוֹ וֶאֱכֹל מִן הַפֵּרוֹת שֶׁאֵין דּוֹמֶה לָהֶם, וְאֵין בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְמוֹתָם, עַד שֶׁאֶשְׁלַח אֶל בְּנִי שַׁהְיָאל שֶׁיָּבוֹא לְפָנַי, וַאֲדַבֵּר עִמּוֹ בְּעִנְיָן זֶה, וְלֹא יִהְיֶה אֶלָּא טוֹב, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁכֵּן לֹא יַמְרֶה אֶת פִּי, וְלֹא יַחֲרֹג מִפְּקֻדָּתִי, וְאַשִּׂיא לְךָ אֶת בִּתּוֹ בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל. תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ שֶׁכֵּן תִּהְיֶה אִשְׁתְּךָ, סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע מִפִּיהָ דְבָרִים אֵלֶּה, הוֹדָה לָהּ וְנָשַׁק אֶת יָדֶיהָ וְאֶת רַגְלֶיהָ וְיָצָא מֵאֶצְלָהּ פּוֹנֶה אֶל הַגָּן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַזְּקֵנָה, הִנֵּה פָנְתָה אֶל אוֹתָהּ נַעֲרָה וְאָמְרָה לָהּ: “צְאִי וְחַפְּשִׂי אַחֲרֵי בְנִי שַׁהְיָאל, וּרְאִי בְאֵיזֶה מִן הַגְּלִילוֹת וְהַמְּקוֹמוֹת הוּא וְהָבִיאִי אוֹתוֹ אֶצְלִי”. הָלְכָה הַנַּעֲרָה וְחִפְּשָׂה אֶת הַמֶּלֶךְ שַׁהְיָאל וְנִפְגְּשָׁה עִמּוֹ וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ אֶל אִמּוֹ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ. וְאוּלָם סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ הָיָה מְטַיֵּל בַּגָּן, וְהִנֵּה חֲמִשָּׁה מִן הַשֵּׁדִים, וְהֵם מֵאַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל. רָאוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ: “מֵאַיִן זֶה? וּמִי הֵבִיא אוֹתוֹ לְמָקוֹם זֶה? וְאֶפְשָׁר הוּא הוּא זֶה שֶׁהָרַג אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל”. אָמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: “נָזֹם לוֹ מְזִמָּה וְנִשְׁאַל פִּיו וְנִוָּדַע מִמֶּנּוּ דָבָר”. הָלְכוּ לְאַט לְאַט עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ בִּקְצֵה הַגַּן, יָשְׁבוּ אֶצְלוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: “בָּחוּר נָאֶה, לֹא שָׁגִיתָ בַּהֲרָגְךָ אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל וְהַצִּילְךָ אֶת דַּוְלַתֻּ כָאתּוּן מִיָּדוֹ, שֶׁכֵּן הָיָה כֶּלֶב בּוֹגֵד, שֶׁהֶעֱרִים עָלֶיהָ. וְאִלּוּלֵא מִנָּה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אוֹתְךָ לָהּ, לֹא הָיְתָה נִצָּלָה עַד עוֹלָם. וְכֵיצַד זֶה הָרַגְתָּ אוֹתוֹ?” הִסְתַּכֵּל בָּהֶם סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְאָמַר לָהֶם: “הֲרַגְתִּיו בְּטַבַּעַת זוֹ שֶׁבְּאֶצְבָּעִי”. נִהְיָה הַדָּבָר בָּרוּר לָהֶם, שֶׁהוּא הוּא שֶׁהֲרָגוֹ. תָּפְסוּ אוֹתוֹ שְׁנַיִם בִּשְׁתֵּי יָדָיו וּשְׁנַיִם בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו, וְהָאַחֲרוֹן תְּפָסוֹ שֶׁלֹּא יִצְעַק וְיִשְׁמְעוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ שַׁהְיָאל וְיַצִּילוּהוּ מִיָּדָם. נָשְׂאוּ אוֹתוֹ וְטָסוּ עִמּוֹ, וְלֹא פָסְקוּ טָסִים עַד שֶׁיָּרְדוּ אֵצֶל מַלְכָּם וְהֶעֱמִידוּהוּ לְפָנָיו וְאָמְרוּ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, כְּבָר הֵבֵאנוּ אֵלֶיךָ אֶת רוֹצֵחַ בִּנְךָ”. אָמַר לָהֶם: “וְהֵיכָן הוּא?” אָמְרוּ לוֹ: “זֶה הוּא”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ-הַתָּכֹל: “כְּלוּם הָרַגְתָּ אֶת בְּנִי וְקֶרֶב כְּבֵדִי וְאוֹר עֵינִי בְּלִי מִשְׁפָּט וּבְלִי חֵטְא שֶׁחָטָא לְךָ?” אָמַר לוֹ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “כֵּן, אֲנִי הָרַגְתִּי, וְאוּלָם בִגְלַל עָשְׁקוֹ וּמַעֲשֵׂה הָאֵיבָה שֶׁלּוֹ, שֶׁכֵּן הָיָה לוֹקֵחַ אֶת יַלְדֵי-הַמְּלָכִים וּמוֹלִיךְ אוֹתָם אֶל הַבּוֹר הַנִּדָּח וְאֶל הָאַרְמוֹן הַבָּנוּי אֵיתָן וּמַפְרִיד בֵּינֵיהֶם וּבֵין בְּנֵי-מִשְׁפַּחְתָּם וּפוֹשֵׁעַ בָהֶם. וְהָרַגְתִּי אוֹתוֹ בְטַבַּעַת זוֹ שֶׁבְּאֶצְבָּעִי. וּמִהֵר אֱלֹהִים לְהוֹרִידוֹ אֶל תּוֹךְ גֵּיהִנֹּם, וְרַע הַמָּכוֹן שָׁם”. הָיָה בָרוּר בְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל שֶׁזֶּהוּ רוֹצֵחַ בְּנוֹ, בְּלִי כָל סָפֵק. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא לְמִשְׁנֵהוּ וְאָמַר לוֹ: “זֶהוּ רוֹצֵחַ בְּנִי בְּלִי כָל פִּקְפּוּק וּבְלִי כָל סָפֵק. מָה אַתָּה מְיָעֵץ אוֹתִי אֵפוֹא בְּעִנְיָנוֹ? כְּלוּם אֶהֱרֹג אוֹתוֹ בַּמְּגֻנָּה שֶׁבַּמִּיתוֹת, אוֹ אֲעַנֵּהוּ בַקָּשִׁים שֶׁבָּעִנּוּיִים, אוֹ כֵיצַד אֶנְהַג?” אָמַר לוֹ רֹאשׁ הַמִּשְׁנִים: “קַצֵּץ מִמֶּנּוּ אֵבֶר אַחֲרֵי אֵבֶר”. וְאָמַר שֵׁנִי: “הַכֵּה אוֹתוֹ כָל יוֹם מַכּוֹת קָשׁוֹת”. וְאָמַר אַחֵר: “שַׁסְּעֵהוּ לִשְׁנַיִם”. וְאָמַר אַחֵר: “קַצֵּץ אֶצְבְּעוֹתָיו כֻּלָּן וְשָׂרְפֵהוּ בָאֵשׁ”. וְאָמַר אַחֵר: “צָלְבֵהוּ”. הָיָה כָל אֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר לְפִי דַעְתּוֹ. וְהָיָה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל אֶמִיר זָקֵן, בָּא בַיָּמִים, שֶׁהָיָה לוֹ נִסָּיוֹן בָּעִנְיָנִים וִידִיעָה בְמַצְּבֵי הָעִתִּים, וְאָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אֲנִי אַגִּיד לְךָ דָּבָר. וְהַבְּרֵירָה בְיָדְךָ לִשְׁמֹעַ לְמַה שֶּׁאֲיָעֵץ אוֹתְךָ”. וְהָיָה זֶה יוֹעֵץ מַמְלַכְתּוֹ וְרֹאשׁ מֶמְשַׁלְתּוֹ. וְהָיָה הַמֶּלֶךְ שׁוֹמֵעַ לִדְבָרָיו וְעוֹשֶׂה כַעֲצָתוֹ וְאֵינוֹ מִתְנַגֵּד לוֹ בִכְלוּם. קָם עַל רַגְלָיו וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אִם אֲנִי מְיָעֵץ אוֹתְךָ עֵצָה בְּעִנְיָן זֶה, כְּלוּם תֵּלֵךְ אַחֲרֶיהָ וְתַבְטִיחַ אוֹתִי מֵעֹנֶשׁ?” אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “בָּאֵר עֲצָתְךָ, וַאֲנִי מַבְטִיחַ אוֹתְךָ שֶׁאֵינִי עוֹשֶׂה לְךָ רָעָה”. אָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, אִם אַתָּה הוֹרֵג אֶת זֶה וְאֵינְךָ מְקַבֵּל אֶת עֲצָתִי הַדּוֹרֶשֶׁת טוֹבָתְךָ וְאֵין אַתָּה עוֹשֶׂה כִדְבָרַי, הִנֵּה הֲרִיגָתוֹ לָעֵת הַזֹּאת אֵינָהּ נְכוֹחָה, שֶׁהֲרֵי הוּא תַחַת יָדְךָ וּבְחָסוּתְךָ וְהַשָּׁבוּי שֶׁלְּךָ, וּבְכָל שָׁעָה שָׁאַתָּה דּוֹרֵשׁ אוֹתוֹ אַתָּה מוֹצְאוֹ, וְעוֹשָׂה בוֹ מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ. הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, מֶלֶךְ הַדּוֹר, שֶׁכֵּן זֶה כְבָר נִכְנָס לְגַן אִרָם וְנָשָׂא אֶת בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל בַּת הַמֶּלֶךְ שַׁהְיָאל לְאִשָּׁה, וְהָיָה לְאֶחָד מֵהֶם. וַחֲבוּרָתְךָ תָּפְסוּ אוֹתוֹ וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלֶיךָ. וְהוּא לֹא הִסְתִּיר עַצְמוֹ לֹא מִפְּנֵיהֶם וְלֹא מִפָּנֶיךָ. וּכְשֶׁאַתָּה הוֹרְגוֹ, יִדְרֹשׁ הַמֶּלֶךְ שַׁהְיָאל דָּמוֹ מִיָּדְךָ וְיַעֲלֶה עָלֶיךָ וְיָבוֹא עִם צָבָא בִּגְלַל בִּתּוֹ, וְאֵין אַתָּה יָכֹל לַעֲמֹד נֶגֶד צְבָאוֹ וְאֵין לְךָ כֹּחַ נֶגְדּוֹ”. שָׁמַע לוֹ וְצִוָּה לַחֲבֹשׁ אוֹתוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים.

זֶהוּ מַה שֶּׁאֵרַע לְסַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְסָבָתָהּ, אֵם-אָבִיו שֶׁל בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל, הִנֵּה כְּשֶׁנִּפְגְּשָׁה עִם בְּנָה שַׁהְיָאל, שָׁלְחָה אֶת הַנַּעֲרָה לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ, וְלֹא מָצְאָה אוֹתוֹ, חָזְרָה אֶל גְּבִרְתָּהּ וְאָמְרָה: "לֹא מְצָאתִיו בַּגַּן, וְשָׁאַלְתִּי אוֹתָם עַל אוֹדוֹת סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְאָמְרוּ לִי: “רְאִינוּהוּ יוֹשֵׁב תַּחַת עֵץ, וְהִנֵּה חֲמִשָּׁה מֵחֲבוּרַת הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל יָרְדוּ אֶצְלוֹ וְשׂוֹחֲחוּ עִמּוֹ. אַחַר-כָּךְ נְשָׂאוּהוּ וְסָתְמוּ אֶת פִּיו וְטָסוּ עִמּוֹ וְהָלְכוּ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה סָבָתָהּ שֶׁל בַּדִּיעַתֻּ אלְגַ’מָאל דְּבָרִים אֵלֶּה, לֹא הָיָה הַדָּבָר קַל בְּעֵינֶיהָ, וְכָעֲסָה כַעַס גָּדוֹל, קָמָה עַל רַגְלֶיהָ וְאָמְרָה לִבְנָהּ הַמֶּלֶךְ שַׁהְיָאל: “כֵּיצַד זֶה תִּהְיֶה מֶלֶךְ וְתָבוֹא חֲבוּרַת הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל אֶל גַּנֵּנוּ וְיִקְחוּ לָהֶם אֶת אוֹרְחֵנוּ וְיוֹלִיכוּ אוֹתוֹ וְיֵצְאוּ בְשָׁלוֹם בְּעוֹד אַתָּה בַחַיִּים?” אָמַר לָהּ: “אִמִּי, בֶּן-אָדָם זֶה הָרַג אֶת בֶּן-הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל, וּפוֹשֵׁעַ הוּא, וְנָתַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים בְּיָדוֹ. וְכֵיצַד זֶה אֵלֵךְ אֵלָיו וְאָרִיב אִתּוֹ בִגְלַל בֶּן-הָאָדָם?” אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “לֵךְ אֵלָיו וּדְרשׁ מִמֶּנּוּ אֶת אוֹרְחֵנוּ. וְאִם בַּחַיִּים הוּא, וְהוּא מוֹסְרוֹ לְךָ, קַח אוֹתוֹ וָבֹא. וְאִם כְּבָר הֵמִית אוֹתוֹ, תְּפֹשׂ אֶת הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל חַי, אוֹתוֹ וְאֶת יְלָדָיו וְאֶת נְשׁוֹתָיו וְאֶת כָּל הֶחָסִים בּוֹ מִמְּשָׁרְתָיו, וְהָבֵא אוֹתָם אֵלַי חַיִּים, שֶׁאֶשְׁחַט אוֹתָם בְּיָדִי, וְאַחֲרִיב חַצְרוֹתָיו. וְאִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה מַה שֶּׁצִּוִּיתִיךָ לֹא אֶחְשֹׁב אוֹתְךָ לְיוֹנֵק חֲלָבִי וּבֶן-טִפּוּחַי שֶׁגִּדַּלְתִּי, וְהָיִיתָ חֵרֶם”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָהּ לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁסָּבָתָהּ שֶׁל בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל אָמְרָה לִבְנָהּ שַׁהְיָאל: “לֵךְ אֶל הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל וּדְרשׁ אֶת סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ, וְאִם בַּחַיִּים הוּא, קָחֵהוּ וַהֲבִיאֵהוּ. וְאִם כְּבָר הֵמִית אוֹתוֹ, תְּפֹס אוֹתוֹ וְאֶת יְלָדָיו וְאֶת נְשׁוֹתָיו וְאֶת כָּל הֶחָסִים בּוֹ מִמְּשָׁרְתָיו, וְהָבֵא אוֹתָם אֵלַי חַיִּים שֶׁאַתִּיז בְּיָדִי אֶת רָאשֵׁיהֶם וְאַחֲרִיב חַצְרוֹתָיו. וְאִם אֵין אַתָּה הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה מַה שֶּׁצִּוִּיתִיךָ, לֹא אֶחְשֹׁב אוֹתְךָ לְיוֹנֵק חֲלָבִי וּבֶן-טִפּוּחַי שֶׁגִּדַּלְתִּי, וְהָיִיתָ חֵרֶם”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם הַמֶּלֶךְ שַׁהְיָאל וְצִוָּה עַל צְבָאוֹ לָצֵאת וְשָׂם פָּנָיו אֶל הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל מִתּוֹךְ כָּבוֹד לְאִמּוֹ וּמִבַּקְּשׁוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנָהּ וּרְצוֹן חֲבִיבֶיהָ, בִּגְלַל דָּבָר שֶׁנִּגְזַר מִקֶּדֶם קַדְמָתָה. נָסַע שַׁהְיָאל עִם צְבָאוֹ, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל, הִתְנַגְּשׁוּ שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת. נִשְׁבַּר הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל הוּא וּצְבָאוֹ, וְתָפְסוּ אֶת יְלָדָיו, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, וְאֶת רַבֵּי מַמְלַכְתּוֹ וְאֶת נִכְבָּדֶיהָ, וּכְפָתוּם וְהֵבִיאוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ שַׁהְיָאל. אָמַר לוֹ: “תָּכֹל, הֵיכָן סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ בֶּן-הָאָדָם, שֶׁהוּא אוֹרְחִי?” אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל: “הוֹי שַׁהְיָאל, הֲרֵי אַתָּה מִן הַשֵּׁדִים וַאֲנִי מִן הַשֵּׁדִים, וּכְלוּם תַּעֲשֶׂה בִּגְלַל בֶּן-אָדָם שֶׁהָרַג אֶת בְּנִי מַעֲשִׂים אֵלֶּה? וַהֲרֵי הוּא הָרַג אֶת בְּנִי וְקֶרֶב-כְּבֵדִי, וְהָלְכָה נִשְׁמָתִי. וְכֵיצַד זֶה עָשִׂיתָ אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה כֻלָּם, וְשָׁפַכְתָּ דְמֵי כָךְ וְכָךְ אַלְפֵי שֵׁדִים?” אָמַר לוֹ: “הַנַּח מִדַּבֵּר אֵלֵינוּ דְבָרִים אֵלֶּה¹⁷. וְאִם בַּחַיִּים הוּא, הֲבִיאֵהוּ לְפָנַי, וַאֲנִי מְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ וְאֶת כָּל אֵלֶּה שֶׁתָּפַסְתִּי מִילָדֶיךָ. וְאוּלָם אִם הָרַגְתָּ אוֹתוֹ, אֲנִי שׁוֹחֶטְךָ אוֹתְךָ וְאֶת יְלָדֶיךָ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל: “כְּלוּם זֶה יָקָר בְּעֵינֶיךָ יוֹתֵר מִבְּנִי?” אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ שַׁהְיָאל: “בִּנְךָ פּוֹשֵׁעַ הָיָה, שֶׁכֵּן הָיָה חוֹטֵף אֶת יַלְדֵי הָאֲנָשִׁים וְאֶת בְּנוֹת הַמְּלָכִים וְשָׂם אוֹתָם בָּאַרְמוֹן הַבָּנוּי אֵיתָן וְהַבּוֹר הַנִּדָּח וּפוֹשֵׁעַ בָּהֶם”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל: “אֶצְלִי הוּא, וְאוּלָם הַשְׁלֵם בֵּינֵינוּ וּבֵינוֹ”. הִשְׁלִים בֵּינֵיהֶם וְנָתַן לָהֶם בִּגְדֵי-פְּאֵר, וְכָתַב בֵּין הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל וּבֵין סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ חוֹזֶה שָׁלוֹם בִּדְבַר הֲרִיגַת בְּנוֹ. מָסַר לְיַד הַמֶּלֶךְ שַׁהְיָאל אֶת סַיְף-אַלְמֻלוּךְּ וְכִבֵּד אוֹתָם בְּכִבּוּד אוֹרְחִים יָפֶה. עָמַד הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל הוּא וּצְבָאוֹ אֶצְלוֹ שְׁלשָׁה יָמִים, וְלָקַח אֶת סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְהֵבִיא אוֹתוֹ אֶל אִמּוֹ. שָׂמְחָה בוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְהִשְׁתָּאָה שַׁהְיָאל לְיָפְיוֹ שֶׁל סַיְּפֻ-אלְמֻלוּךְּ וּשְׁלֵמוּתוֹ וְחִנּוֹ. סִפֵּר לוֹ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ סִפּוּרוֹ מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ, וּמַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל. אָמַר הַמֶּלֶךְ שַׁהְיָאל: “אִמִּי, אַחֲרֵי שֶׁאַתְּ מַסְכִּימָה לְכָךְ, הֲרֵינִי שׁוֹמֵעַ וּמְמַלֵּא פְקֻדָּתֵךְ, לְכָל דָּבָר שֶׁהוּא לִרְצוֹנֵךְ. קְחִי אוֹתוֹ וַהֲבִיאִיהוּ אֶל צַיְלוֹן וְסַדְּרִי שָׁם שִׂמְחַת-חֲתוּנָה נֶהְדָּרָה, שֶׁעֶלֶם נָאֶה הוּא וְסָבַל אֶת הַבַּלָּהוֹת בִּגְלָלָהּ”. נָסְעוּ הִיא וְנַעֲרוֹתֶיהָ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְצַיְלוֹן וְנִכְנְסוּ לַגַּן שֶׁל אִמָּהּ שֶׁל דַּוְלַתֻּ כָאתּוּן, וְרָאֲתָה אוֹתוֹ בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל וְשָׂמְחָה. אַחֲרֵי שֶׁעָבְרוּ אֶל הָאֹהֶל, נִפְגְּשׁוּ יַחַד וְסִפְּרָה לָהֶן הַזְּקֵנָה מָה שֶׁאֵרַע מִצַּד הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל, וְכֵיצַד הָיָה צָפוּי לְמִיתָה בְמַאֲסָרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל, וְאֵין בַּחֲזָרָה תּוֹעֶלֶת. אַחַר-כָּךְ אָמַר סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ לַמֶּלֶךְ תָּאגֻ‘-אלְמֻלוּךְּ: “הַמֶּלֶךְ, תִּסְלַח לִי. אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ בַּקָּשָׁה, וְאוּלָם חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁתָּשִׁיב אֶת פָּנַי רֵיקָם”. אָמַר לוֹ תָּאגֻ’-אלְמֻלוּךְּ: “אִלּוּ גַם אֶת נַפְשִׁי בִקַּשְׁתָּ, לֹא הָיִיתִי חוֹשְׂכָהּ מִמְּךָ, בִּגְלַל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ מִן הַטּוֹב”. אָמַר לוֹ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי שֶׁתַּשִּׂיא אֶת דַּוְלַתֻּ-כָאתּוּן לְאָחִי סָאעִד, שֶׁנִּהְיֶה כֻלָּנוּ מְשָׁרְתֶיךָ”. אָמַר לוֹ תָּאגֻ'-אלְמֻלוּךְּ: “שָׁמַעְתִּי וְכִדְבָרְךָ אֶעֱשֶׂה”. אָסַף אֶת גְּדוֹלֵי מַמְלַכְתּוֹ וְסִדֵּר בְּרִית-נִשּׂוּאִי דַוְלַתֻּ כָאתּוּן לְסָאעִד. כְּשֶׁגָּמְרוּ לִכְתֹּב אֶת שְׁטַר הַנִּשּׂוּאִין פִּזְּרוּ זָהָב וָכֶסֶף, וְהַמֶּלֶךְ צִוָּה לְפָאֵר אֶת הָעִיר. אַחַר-כָּךְ עָרְכוּ אֶת שִׂמְחַת-הַחֲתוּנָה, וּבָא סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ אֶל בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל וּבָא סָאעִד אֶל דַּוְלַתֻּ-כָאתוּן בְּלַיְלָה אֶחָד. וְלֹא פָסַק סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ לִפְרשׁ בִּיחִידוּת עִם בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל אַרְבָּעִים יוֹם. אָמְרָה לוֹ בְאַחַד הַיָּמִים: “בֶּן-הַמֶּלֶךְ, כְּלוּם נִשְׁאֲרוּ בְלִבְּךָ גַּעְגּוּעִים לְמַה-שֶּׁהוּא?” אָמַר לָהּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “חָלִילָה לֵאלֹהִים, כְּבָר מִלֵּאתִי חֶפְצִי וְלֹא נִשְׁאֲרוּ בְלִבִּי גַּעְגּוּעִים כְּלָל וּכְלָל. וְאוּלָם חֶפְצִי לִהְיוֹת יַחַד עִם אָבִי וְאִמִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְלִרְאוֹת אִם נִשְׁאֲרוּ בְטוֹב אִם לֹא”. צִוְּתָה חֲבוּרָה מֵעֲבָדֶיהָ לְהוֹבִילוֹ אוֹתוֹ וְאֶת סָאעִד לְאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהוֹבִילוּ אוֹתָם לְאֶרֶץ מִצְרַיִם. נִפְגַּשׁ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ עִם אָבִיו וְאִמּוֹ וּכְמוֹ כֵן סָאעִד וְיָשְׁבוּ אֶצְלָם שָׁבוּעַ. אַחַר-כָּךְ נִפְרַד כָּל אֶחָד מֵהֶם מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ וְנָסְעוּ לִמְדִינַת צַיְלוֹן. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיוּ נִכְסָפִים לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתָּם הָיוּ הוֹלְכִים וְחוֹזְרִים. חָיוּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ הוּא וּבַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל בַּנְּעִימִים בַּחַיִּים וּבְתַעֲנוּגוֹתֵיהֶם, וּכְמוֹ כֵן סָאעִד עִם דַּוְלַתֻּ-כָאתּוּן, עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הוֹרֵס הַתַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד הַחֲבִילוֹת. יִשְׁתַּבַּח הַחַי אֲשֶׁר לֹא יָמוּת וּבָרָא אֶת הַבְּרוּאִים וְגָזַר עֲלֵיהֶם אֶת הַמָּוֶת. וְהוּא הָרִאשׁוֹן בְּלִי רֵאשִׁית וְאַחֲרִית, בְּלִי קֵץ.

זֶהוּ מַה שֶּׁקִּבַּלְנוּ בְמָסֹרֶת עַל דְּבַר סִפּוּרוֹ שֶׁל סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וּבַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל. וֵאלֹהִים הוּא יוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת וְאֶת הַנָּכוֹן.