שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָיָה בְיָמִים קַדְמוֹנִים וּבִזְמַנִּים וְעִתִּים שֶׁחָלְפוּ מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי פָרַס, וּשְׁמוֹ מֻחַמָּד בֶּן סַבָּאִיק. וְהָיָה מוֹשֵׁל עַל אֶרֶץ כֹרָסָאן. הָיָה פוֹשֵׁט בִגְדוּדָיו כָּל שָׁנָה עַל אַרְצוֹת הַכּוֹפְרִים בְּהֹדּוּ הַקִּדְמִית וְהַפְּנִימִית וּבְסִין וּבָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַנָּהָר וּמִלְּבַד זֶה בְאַרְצוֹת פָּרַס וְזוּלָתָן. וְהָיָה מֶלֶךְ נוֹהֵג בְּצֶדֶק, אַמִּיץ-לֵב וְאָצִיל וְנָדִיב. הָיָה מֶלֶךְ זֶה מְחַבֵּב חֶבְרַת רֵעִים לְהַקְשִׁיב לְמָסֹרֶת וְשִׁירִים וִידִיעוֹת וְסִפּוּרִים וְשִׂיחוֹת וְאָרְחוֹת חַיֵּי הַקַּדְמוֹנִים. וְהָיָה מֵיטִיב לְכָל מִי שֶׁהָיָה שׁוֹמֵר בְּזִכְרוֹנוֹ סִפּוּר מֻפְלָא וּמְסַפְּרוֹ לוֹ. אָמְרוּ: כְּשֶׁהָיָה מֵבִיא אֵלָיו אָדָם נָכְרִי סִפּוּר מֻפְלָא, וְהָיָה מַרְצֵהוּ לְפָנָיו, וְנָשָׂא חֵן לְפָנָיו וּמָצָא אֶת דְּבָרָיו יָפִים, הָיָה נוֹתֵן לוֹ בֶגֶד-פְּאֵר יָקָר וּמַעֲנִיק לוֹ אֶלֶף דִּינָר וּמַרְכִּיב אוֹתוֹ עַל סוּס מֵאֻכָּף נָאֶה וּמַלְבִּישׁ אוֹתוֹ מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו וְנוֹתֵן לוֹ מַתָּנוֹת יְקָרוֹת. וְהָיָה הָאִישׁ נוֹטְלָן וְהוֹלֵךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ. וְהָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁהֵבִיא אֵלָיו אָדָם בָּא-בַיָּמִים סִפּוּר מֻפְלָא וְסִפֵּר אוֹתוֹ לְפָנָיו. מָצָא אוֹתוֹ יָפֶה וְנָשְׂאוּ דְבָרָיו חֵן בְּעֵינָיו, וְצִוָּה לָתֵת לוֹ מַתָּנוֹת יְקָרוֹת וּבְתוֹכֶן אֶלֶף דִּינָר כֹרָאסָאנִים וְסוּסָה עַל כָּל כְּלֵי רִתְמָתָהּ. נִתְפַּרְסְמָה שְׁמוּעָה זוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ בְּכָל הֶעָרִים, וְשָׁמַע עַל כָּךְ אָדָם שֶׁשְּׁמוֹ הָיָה הַסּוֹחֵר חַסַן. וְהָיָה זֶה אָדָם אָצִיל וְנָדִיב וּמְלֻמָּד וּמְשׁוֹרֵר וּבַעַל מִדּוֹת תְּרוּמִיּוֹת. וְהָיָה אֵצֶל אוֹתוֹ מֶלֶךְ מִשְׁנֶה מָלֵא קִנְאָה הַמֵּבִיא רַק רָעָה, שֶׁלֹּא הָיָה אוֹהֵב שׁוּם אָדָם לֹא עָנִי וְלֹא עָשִׁיר. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה אָדָם בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהָיָה הַמֶּלֶךְ נוֹתֵן לוֹ מַשֶּׁהוּ הָיָה מְקַנֵּא בוֹ וְאוֹמֵר: “הֲרֵי עִנְיָן זֶה יְכַלֶּה אֶת הַמָּמוֹן וְיַחֲרִיב אֶת הָאָרֶץ, וְאוּלָם כָּךְ הוּא מִנְהָגוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ”. וְלֹא הָיוּ דְרָכִים אֵלֶּה אֶלָּא מִתּוֹךְ קִנְאָה וְשִׂנְאָה מֵאוֹתוֹ מִשְׁנֶה. שָׁמַע הַמֶּלֶךְ בִּדְבַר הַסּוֹחֵר חַסַן וְשָׁלַח אֵלָיו וְהֵבִיא אוֹתוֹ. כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו אָמַר לוֹ: “הַסּוֹחֵר חַסַן, הִנֵּה הַמִּשְׁנֶה חָלַק עָלַי וְשׂוֹטֵם אוֹתִי בִּגְלַל הַמָּמוֹן שֶׁנָּתַתִּי לַמְשׁוֹרְרִים וּלְרֵעֵי-מוֹשָׁבִי וּלְרַבֵּי-הַסִּפּוּרִים וְהַשִּׁירִים. מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתְּסַפֵּר לִי סִפּוּר נָאֶה וּמְאֹרָע מֻפְלָא, שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי כָמוֹהוּ מֵעוֹלָם, וְאִם יִמְצָא סִפּוּרְךָ חֵן בְּעֵינַי, הֲרֵינִי נוֹתֵן לְךָ אֲחֻזַּת-אֶרֶץ גְּדוֹלָה עַל טִירוֹתֶיהָ, וְאָשִׂים אוֹתָהּ נַחֲלָה לְךָ תּוֹסֶפֶת עַל נַחֲלוֹתֶיךָ, וְאָשִׂים אֶת מַמְלַכְתִּי כֻלָּהּ לְפָנֶיךָ וַאֲשִׂימְךָ לְרֹאשׁ לְמִשְׁנַי, תֵּשֵׁב לִימִינִי וְתִמְשֹׁל בִּנְתִינַי. וְאִם אֵין אַתָּה מֵבִיא לִי מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לְךָ, הֲרֵינִי נוֹטֵל כָּל מַה שֶּׁבְּיָדְךָ וּמְגָרֶשְׁךָ מֵאַרְצִי”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה, אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ. וְאוּלָם עַבְדְּךָ מְבַקֵּשׁ מֵאִתְּךָ, שֶׁתִּתֵּן לוֹ שָׁהוּת שָׁנָה אַחַת, וְאַחֲרֵי זֶה אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר שֶׁלֹּא שָׁמַעְתָּ כָּמוֹהוּ, אַתָּה בְּכָל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְלֹא שָׁמַע זוּלָתְךָ כָּמוֹהוּ וְלֹא יָפֶה מִמֶּנּוּ מֵעוֹלָם.” אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “כְּבָר נָתַתִּי לְךָ שָׁהוּת שָׁנָה תְמִימָה”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא בֶגֶד-פְּאֵר יָקָר וְהִלְבִּישׁוֹ אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: “אַל תֵּצֵא מִפֶּתַח בֵּיתְךָ וְלֹא תִּרְכַּב, וְאַל תֵּלֵךְ וְאַל תָּבוֹא בְמֶשֶׁךְ זְמַן שָׁנָה תְּמִימָה, עַד שֶׁתָּבִיא מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מֵאִתְּךָ. וּכְשֶׁאַתָּה מְבִיאוֹ, הִנֵּה לְךָ טוֹבָה מְיֻחֶדֶת, וְתִשְׂמַח בְּמַה שֶׁהִבְטַחְתִּי לְךָ, וְאִם אֵין אַתָּה מֵבִיא אוֹתוֹ, הֲרֵי אֵין אַתָּה מִשֶּׁלָּנוּ וְלֹא אָנוּ מִשֶּׁלְּךָ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ מֻחַמָּד בֶּן סַבָּאִיק אָמַר לַסּוֹחֵר חַסַן: “וּכְשֶׁאַתָּה מֵבִיא אֵלַי מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מֵאִתְּךָ, הִנֵּה לְךָ טוֹבָה מְיֻחֶדֶת וְתִשְׂמַח בְּמַה שֶּׁהִבְטַחְתִּי לְךָ. וְאִם אֵין אַתָּה מֵבִיא אוֹתוֹ, הֲרֵי אֵין אַתָּה מִשֶּׁלָּנוּ וְלֹא אָנוּ מִשֶּׁלְּךָ”. נָשַׁק הַסּוֹחֵר אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְיָצָא. בָּחַר מִמַּמְלוּכָּיו חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים, שֶׁכֻּלָּם יוֹדְעִים כְּתֹב וּקְרֹא, וְהֵם אַנְשֵׁי-מַעֲלָה וּבַעֲלֵי-שֵׂכֶל וְתַרְבּוּת, מִן הַמְיֻחָדִים שֶׁבַּמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ, וְנָתַן לְכָל אֶחָד מֵהֶם חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר וְאָמַר לָהֶם: “אֲנִי לֹא טִפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי אֶתְכֶם אֶלָּא לְיוֹם שֶׁכָּזֶה. עִזְרוּ לִי אֵפוֹא לְמַלֵּא חֵפֶץ הַמֶּלֶךְ, וְהַצִּילוּנִי מִיָּדוֹ”. אָמְרוּ לוֹ: “וּמַה הוּא רְצוֹנְךָ שֶׁנַּעֲשֶׂה? הֲרֵי נִשְׁמוֹתֵינוּ כַפָּרָתְךָ”. אָמַר לָהֶם: “רְצוֹנִי שֶׁיִּסַּע כָּל אֶחָד מִכֶּם אֶל אֵזוֹר אֶרֶץ אַחֶרֶת, וְתִדְרְשׁוּ בִדְבַר הַמְלֻמָּדִים וְאַנְשֵׁי-הַתַּרְבּוּת וְהַמַּעֲלָה וּבַעֲלֵי-הַסִּפּוּרִים הַמֻּפְלָאִים וְהַיְדִיעוֹת הַמֻּפְלָאוֹת וְתַחְקְרוּ לִי בִדְבַר סִפּוּר סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְתָבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי. וּכְשֶׁאַתֶּם מוֹצְאִים סִפּוּר זֶה אֵצֶל מִי שֶׁהוּא, עוֹרְרוּ אוֹתוֹ לְסַפְּרוֹ בִמְחִיר, וְכָל מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ מִן הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף, תְּנוּ אוֹתוֹ לוֹ, וַאֲפִלּוּ הוּא מְבַקֵּשׁ מִכֶּם אֶלֶף דִּינָר, תְּנוּ לוֹ אֶת הַמְּזֻמָּן אִתְּכֶם, וְהַבְטִיחוּ לוֹ אֶת הָעֹדֶף, וְהָבִיאוּ אֶת הַסִּפּוּר אֵלַי. וּמִי שֶׁיַּשִּׂיג סִפּוּר זֶה וְיָבִיא אוֹתוֹ אֵלַי, אֲנִי נוֹתֵן לוֹ בֶגֶד-פְּאֵר יָקָר וְשֶׁפַע טוֹבָה, וְלֹא יִהְיֶה אֶצְלִי יָקָר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ”. אָמַר הַסּוֹחֵר חַסַן לְאֶחָד מֵהֶם: “לֵךְ אַתָּה לְהֹדּוּ הַקִּדְמִית וְהַפְּנִימִית וּגְלִילֶיהָ וֶאֱזוֹרֶיהָ”. וְאָמַר לַשֵּׁנִי: “לֵךְ אַתָּה לְאֶרֶץ פָּרַס וְסִין וּגְלִילוֹתֵיהֶן”. וְאָמַר לְאַחֵר: “לֵךְ אַתָּה לְאֶרֶץ כֹרָאסָאן וּגְלִילוֹתֶיהָ וֶאֱזוֹרֶיהָ וּלְכָל קַצְווֹתֶיהָ”. וְאָמַר לְאַחֵר: “וְאַתָּה אֶל אַרְצוֹת הַמַּעֲרָב וּמְחוֹזוֹתֵיהֶן וֶאֱזוֹרֵיהֶן וּגְלִילוֹתֵיהֶן”. וְאָמַר לְאַחֵר, וְהוּא הַחֲמִשִּׁי: “לֵךְ אַתָּה לְאֶרֶץ סוּרְיָה וּמִצְרַיִם וּגְלִילוֹתֵיהֶן וֶאֱזוֹרֵיהֶן”. בָּחַר לָהֶם הַסּוֹחֵר חַסַן יוֹם שֶׁהוּא בְמַזָּל טוֹב וְאָמַר לָהֶם: “סְעוּ בְיוֹם זֶה וְשִׁקְדוּ לְהַשִּׂיג חֶפְצִי וְאַל תְּזַלְזְלוּ בַדָּבָר, וַאֲפִלּוּ אִם אַתֶּם מְסַכְּנִים נַפְשְׁכֶם”. נִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ וְנָסְעוּ כְּשֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם הוֹלֵךְ לָעֵבֶר שֶׁצִּוָּה אוֹתוֹ עָלָיו. נֶעֶדְרוּ אַרְבָּעָה מֵהֶם אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים וְחִפְּשׂוּ וְלֹא מָצְאוּ כְלוּם. הָיָה צַר לְלִבּוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר חַסַן כְּשֶׁחָזְרוּ אֵלָיו אַרְבָּעָה הַמַּמְלוּכִּים וְהוֹדִיעוּ לוֹ שֶׁחִפְּשׂוּ בְּכָל הַמְּדִינוֹת וְהָאֲרָצוֹת וְהָאֱזוֹרִים אֶת הַמְבֻקָּשׁ מֵאֵת אֲדוֹנָם וְלֹא מָצְאוּ כְלוּם מִמֶּנּוּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמַּמְלוּךְּ הַחֲמִשִּׁי, הִנֵּה נָסַע אֶל פְּנִים אֶרֶץ סוּרְיָה וְהִגִּיעַ אֶל מְדִינַת דַּמֶּשֶׂק וּמָצָא אוֹתָהּ עִיר יָפָה יוֹשֶׁבֶת בֶּטַח, בַּעֲלַת אִילָנוֹת וּנְהָרוֹת וְעוֹפוֹת הַמְשַׁבְּחִים אֶת הָאֱלֹהִים הָאֶחָד הָאַדִּיר אֲשֶׁר בָּרָא לַיְלָה וָיוֹם, וְעָמַד בָּהּ יָמִים שׁוֹאֵל עַל דְּבַר חֵפֶץ אֲדוֹנָיו, וְאוּלָם אִישׁ לֹא עָנָה אוֹתוֹ דָבָר. בִּקֵּשׁ לָלֶכֶת מִתּוֹכָהּ וְלִנְסֹעַ אֶל זוּלָתָהּ, וְהִנֵּה לְפָנָיו בָּחוּר רָץ לְדַרְכּוֹ וְנִלְבָּט בְּשׁוּלֵי בְּגָדָיו. אָמַר לוֹ הַמַּמְלוּךְּ: “מָה עִנְיָנְךָ שֶׁאַתָּה רָץ וּמִצְטָעֵר וּלְאָן מְגַמַּת פָּנֶיךָ?” אָמַר לוֹ: “יֵשׁ כָּאן זָקֵן נַעֲלֶה הַיּוֹשֵׁב כָּל יוֹם בְּשָׁעָה זוֹ עַל כִּסֵּא וּמְסַפֵּר סִפּוּרִים וּמַעֲשִׂיּוֹת וְשִׂיחוֹת יָפוֹת, שֶׁלֹּא שָׁמַע אָדָם כְּמוֹתָן, וַאֲנִי רָץ לִמְצֹא לִי מָקוֹם קָרוֹב אֵלָיו, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁלֹּא אֶמְצָא לִי מָקוֹם מֵרֹב הַבְּרִיּוֹת הַבָּאוֹת אֵלָיו”. אָמַר לוֹ הַמַּמְלוּךְּ: “קַח אוֹתִי עִמְּךָ”. אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: “הִזְדָּרֵז לָלֶכֶת”. נָעַל אֶת דֶּלֶת בֵּיתוֹ וּמִהֵר לָלֶכֶת עִמּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהַזָּקֵן מְסַפֵּר בּוֹ בֵין הָאֲנָשִׁים. רָאָה אוֹתוֹ זָקֵן, פָּנָיו מְאִירוֹת וְהוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא וּמְסַפֵּר לִבְנֵי-אָדָם. יָשַׁב בְּקִרְבָתוֹ וְהֶאֱזִין לִשְׁמֹעַ סִפּוּרוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ, כִּלָּה לְסַפֵּר וְנִסְתַּלְּקוּ מִסְּבִיבוֹ בְנֵי-הָאָדָם הַמַּאֲזִינִים לְסִפּוּרוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ אֵלָיו הַמַּמְלוּךְּ, נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם וְהִרְבָּה בְשֶׁפַע בְּרָכָה וְכָבוֹד. אָמַר לוֹ הַמַּמְלוּךְּ: “אֲדוֹנִי הַשֵּׁיךְ, הִנֵּה אַתָּה אִישׁ נָאֶה וְנִכְבָּד וְשִׂיחָתְךָ נָאָה. רְצוֹנִי אֵפוֹא לִשְׁאֹל מֵאִתְּךָ מַשֶּׁהוּ”. אָמַר לוֹ: “שְׁאַל מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה סִפּוּרוֹ שֶׁל סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וּבַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל?”¹ אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “וּמִמִּי זֶה שָׁמַעְתָּ דָבָר זֶה? וּמִי הוּא שֶׁהִגִּיד זֹאת לְךָ?” אָמַר לוֹ הַמַּמְלוּךְּ: “אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי זֹאת מִפִּי אָדָם. וְאוּלָם מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה אֲנִי וּבָאתִי לְשֵׁם מַטָּרָה זוֹ. וְכָל מַה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ בִּמְחִירוֹ אֲנִי נוֹתֵן לְךָ, אִם רַק יֶשְׁנוֹ אִתְּךָ, וְתַעֲשֶׂה עִמִּי צְדָקָה וָחֶסֶד בָּזֹאת, וְהָיְתָה זֹאת מִנְּדִיבוֹת מִדּוֹתֶיךָ, וְתֵחָשֵׁב לְךָ לִצְדָקָה. וַאֲפִלּוּ הָיְתָה נַפְשִׁי בְיָדִי, וְהָיִיתִי נוֹתֵן אוֹתָהּ לְךָ בִמְחִירוֹ, הָיִיתִי מְרֻצֶּה בָזֶה”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבָךְ שֶׁהוּא מוּבָא אֵלֶיךָ. אוּלָם זֶה הוּא סִפּוּר שֶׁאֵין אָדָם מְסַפְּרוֹ בְּרֹאשׁ חוּצוֹת, וְלֹא לְכָל אָדָם אֲנִי נוֹתֵן סִפּוּר זֶה”. אָמַר לוֹ הַמַּמְלוּךְּ: “אֲדוֹנִי, חֵי-אֱלֹהִים אַל תַּחֲשׂךְ אוֹתוֹ מִמֶּנִּי. וּדְרשׁ מֵאִתִּי כָּל מַה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “אִם חָפֵץ אַתָּה בְסִפּוּר זֶה, תַּן לִי מֵאָה דִינָר וַאֲנִי נוֹתְנוֹ לְךָ, וְאוּלָם בַּחֲמִשָּׁה תְּנָאִים”. כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ שֶׁהַסִּפּוּר יָדוּעַ לַזָּקֵן וְשֶׁהוּא מַסְכִּים לְמָסְרוֹ לוֹ, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְאָמַר לוֹ: “נוֹתֵן אֲנִי לְךָ מֵאָה דִינָר מְחִירוֹ וַעֲשָׂרָה מִלְּבַד זֶה, פְּרָס לְךָ, וְנוֹטְלוֹ מִמְּךָ בַּתְּנָאִים שֶׁהִזְכַּרְתָּ.” אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “לֵךְ הָבֵא אֶת הַזָּהָב וְטֹל חֶפְצֶךָ”. קָם הַמַּמְלוּךְּ וְנָשַׁק אֶת יְדֵי הַזָּקֵן וְהָלַךְ לִמְעוֹנוֹ שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ וְלָקַח בְּיָדוֹ מֵאָה דִינָר וַעֲשָׂרָה וְשָׂם אוֹתָם בְּכִיס שֶׁהָיָה עִמּוֹ. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר קָם וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו וְלָקַח אֶת הַדִּינָרִים וּבָא אִתֶּם אַל הַזָּקֵן. מָצָא אוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם, וְהֶחֶזִיר לוֹ שָׁלוֹם. נָתַן לוֹ אֶת מֵאָה הַדִּינָר וְאֶת הַעֲשָׂרָה. נְטָלָם מִמֶּנּוּ הַזָּקֵן וְקָם וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ וְהִכְנִיס אֶת הַמַּמְלוּךְּ וְהוֹשִׁיב אוֹתוֹ בְמָקוֹם אֶחָד וְהִגִּישׁ לוֹ דְיוֹתָא וְקֻלְמוֹס וּנְיָר, וְהִגִּישׁ לוֹ סֵפֶר וְאָמַר לוֹ: “כְּתֹב זֶה שֶׁאַתָּה מְבַקְּשׁוֹ מִסִּפּוּר סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ”. יָשַׁב הַמַּמְלוּךְּ לִכְתֹּב סִפּוּר זֶה עַד שֶׁגָּמַר כְּתִיבָתוֹ. קָרָא אוֹתוֹ לִפְנֵי הַזָּקֵן וְהִגִּיהַּ אוֹתוֹ. אַחֲרֵי זֶה אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “דַּע, בְּנִי, שֶׁהַתְּנַאי הָרִאשׁוֹן הוּא שֶׁלֹּא תְסַפֵּר סִפּוּר זֶה לֹא לְיוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת וְלֹא לְנָשִׁים וּנְעָרוֹת וְלֹא לִפְנֵי עֲבָדִים וּבוֹעֲרִים וְלֹא לִפְנֵי תִינוֹקוֹת. וְלֹא תִקְרָא אוֹתוֹ אֶלָּא לִפְנֵי נְסִיכִים וּמְלָכִים וּמִשְׁנִים וְאַנְשֵׁי-מַדָּע, יוֹדְעֵי פֶשֶׁר-דָּבָר וְהַדּוֹמִים לְאֵלֶּה”. קִבֵּל הַמַּמְלוּךְּ אֶת הַתְּנַאי וְנָשַׁק אֶת יְדֵי הַזָּקֵן וְיָצָא מֵאֶצְלוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁכָּתַב הַמַּמְלוּךְּ שֶׁל הַסּוֹחֵר חַסַן אֶת הַסִּפּוּר מִתּוֹךְ סִפְרוֹ שֶׁל הַזָּקֵן בְּדַמֶּשֶׂק וְשָׁמַע אֶת תְּנָאָיו וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ וְנִפְטַר מֵעָלָיו, נָסַע עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ. לֹא פָסַק מִלְּמַהֵר בַּנְּסִיעָה, מֵרֹב הַשִּׂמְחָה שֶׁהִגִּיעָה לוֹ בְּסִבַּת הַשִּׂיגוֹ אֶת סִפּוּר סַיְפֻ אַלְמֻלוּךְּ, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאַרְצוֹ. שָׁלַח אֶת מְלַוֵּהוּ לְפָנָיו שֶׁיְבַשֵּׂר אֶת הַסּוֹחֵר וְיֹאמַר לוֹ: “כְּבָר הִגִּיעַ הַמַּמְלוּךְּ שֶׁלְּךָ בְּשָׁלוֹם וְהִשִּׂיג חֶפְצוֹ וּמְבֻקָּשׁוֹ”. וּבְשָׁעָה שֶׁהִגִּיעַ הַמַּמְלוּךְּ אֶל מְדִינַת אֲדוֹנָיו וְשָׁלַח אֵלָיו אֶת הַמְּבַשֵּׂר, לֹא נִשְׁאֲרוּ מִן הַמּוֹעֵד שֶׁבֵּין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הַסּוֹחֵר, אֶלָּא עֲשָׂרָה יָמִים. נִכְנַס אֶל אֲדוֹנָיו הַסּוֹחֵר וְהוֹדִיעַ לוֹ מַה שֶּׁהִשִּׂיג, וְשָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה. נָח לוֹ הַמַּמְלוּךְּ בַּמָּקוֹם הַמֻּקְצֶה לוֹ וְנָתַן לַאֲדוֹנָיו אֶת הַסֵּפֶר שֶׁבּוֹ סִפּוּר סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וּבַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל. כְּשֶׁרָאָה בְּעָלָיו זֹאת פָּשַׁט כָּל מַה שֶּׁהָיָה עָלָיו מִן הַלְּבוּשִׁים וּמָסַר אוֹתָם לַמַּמְלוּךְּ וְנָתַן לוֹ עֲשָׂרָה מִן הַסּוּסִים הָאַבִּירִים וַעֲשָׂרָה מִן הַגְּמַלִּים וַעֲשָׂרָה מִן הַפְּרָדִים וּשְׁלשָׁה עֲבָדִים וּשְׁנֵי מַמְלוּכִּים. אַחַר-כָּךְ נָטַל הַסּוֹחֵר אֶת הַסִּפּוּר וְכָתַב אוֹתוֹ בִּכְתַב-יָדוֹ מְפֹרָשׁ הֵיטֵב וְעָלָה אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, הִנֵּה הֵבֵאתִי מַעֲשִׂיָּה וְסִפּוּרִים נָאִים וּבִלְתִּי שְׁכִיחִים שֶׁלֹּא שָׁמַע כְּמוֹתָם אָדָם מֵעוֹלָם”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי הַסּוֹחֵר חַסַן, צִוָּה תֵכֶף וּמִיָּד לְהָבִיא לְפָנָיו כָּל אֶמִיר מַשְׂכִּיל וְכָל מְלֻמָּד נַעֲלֶה וְכָל אִישׁ-תַּרְבּוּת וּמְשׁוֹרֵר וְשׁוֹפֵט נָבוֹן, וְיָשַׁב הַסּוֹחֵר חַסַן וְקָרָא סִפּוּר-מַעֲשֶׂה זֶה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ וְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּמְצְאוּ הִתְפַּלְּאוּ כֻלָּם, וְהִבִּיעוּ אֶת הִתְפַּלְּאוּתָם כָּל הַנִּמְצָאִים, וּפִזְּרוּ לוֹ זָהָב וָכֶסֶף וַאֲבָנִים טוֹבוֹת. צִוָּה הַמֶּלֶךְ לָתֵת לַסּוֹחֵר חַסַן בֶּגֶד-פְּאֵר יָקָר מִן הַמְפֹאָרִים שֶׁבִּלְבוּשָׁיו, וְנָתַן לוֹ מְדִינָה גְדוֹלָה עַל טִירוֹתֶיהָ וַאֲחֻזּוֹתֶיהָ וְשָׁת אוֹתוֹ מִגְּדוֹלֵי מִשְׁנָיו וְהוֹשִׁיב אוֹתוֹ לִימִינוֹ. אַחַר-כָּךְ צִוָּה עַל הַסּוֹפְרִים שֶׁיִּכְתְּבוּ סִפּוּר זֶה בְּזָהָב וְיָשִׂימוּ אוֹתוֹ בְּבֵית-גְּנָזָיו הַמְיֻחָדִים. וְהָיָה הַמֶּלֶךְ בְּכָל שָׁעָה שֶׁהָיָה צַר לְלִבּוֹ, מֵבִיא לְפָנָיו אֶת הַסּוֹחֵר שֶׁיִּקְרָא אוֹתוֹ לְפָנָיו. וְזֶהוּ תֹכֶן סִפּוּר זֶה: