הָיָה בִזְמַן קַדְמוֹן וּבִתְקוּפוֹת וְעִתִּים שֶׁחָלְפוּ בְּמִצְרַיִם מֶלֶךְ, וּשְׁמוֹ עָאצִם בֵּן צַפְוָאן. וְהָיָה מֶלֶךְ נָדִיב וְאָצִיל, בַּעַל הַדְרָה וִיקָר. וְהָיוּ לוֹ אֲרָצוֹת רַבּוֹת וְטִירוֹת וּמִבְצָרִים וּצְבָאוֹת. וְהָיָה לוֹ מִשְׁנֶה, פָארִס בֶּן צָאלִח שְׁמוֹ. וְהָיוּ כֻלָּם עוֹבְדִים לַשֶּׁמֶשׁ וְלָאֵשׁ מִבִּלְתִּי לַמֶּלֶךְ הַגִּבּוֹר וְהַנַּעֲלֶה וְהָאַדִּיר. נִהְיָה הַמֶּלֶךְ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וּכְבָר הֶחֱלִישׁוּ אוֹתוֹ הַזִּקְנָה וְהַמַּחֲלָה וְהַתְּשִׁישׁוּת, שֶׁכֵּן חַי מֵאָה וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְלֹא הָיָה לוֹ וָלָד. וְהָיָה שָׁרוּי בִּגְלַל זֶה בִדְאָגָה וָצַעַר לַיְלָה וָיוֹמָם. אֵרַע שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, כְּשֶׁהָאֶמִירִים וְהַמִּשְׁנִים וְהַמְפַקְּדִים וְרַבֵּי הַמַּלְכוּת נִצָּבִים לְשֵׁרוּתוֹ כְּמִנְהָגָם וּלְפִי עֶרֶךְ מַדְרֵגוֹתֵיהֶם. וְכָל מִי שֶׁנִּכְנַס אֵלָיו מִן הָאֶמִירִים וְאִתּוֹ בֵן אוֹ שְׁנֵי בָנִים, הָיָה הַמֶּלֶךְ מְקַנֵּא בוֹ וְאוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “כָּל אֶחָד שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בִּילָדָיו, וַאֲנִי אֵין לִי וָלָד. לְמָחָר אֲנִי מֵת וְעוֹזֵב מַמְלַכְתִּי וְכִסְאִי וַאֲחֻזּוֹתַי וְאוֹצְרוֹתַי וְהוֹנִי, וְיִטְּלוּ אוֹתָם זָרִים, וְלֹא יִזְכֹּר אוֹתִי אָדָם לְעוֹלָם, וְלֹא יִשָּׁאֵר לִי זֵכֶר בָּעוֹלָם הַזֶּה”. שָׁקַע הַמֶּלֶךְ עָאצִם בְּיַם הַמַּחֲשָׁבוֹת, וּמֵרֹב מַה שֶּׁזָּרְמוּ הַצַּעַר וְהַמַּחֲשָׁבוֹת וְצָפוּ אֶת לִבּוֹ, בָּכָה וְיָרַד מֵעַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וְיָשַׁב לָאָרֶץ בּוֹכֶה וְנִדְכָּא. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה וְחֶבֶר הַנִּמְצָאִים מֵרַבֵּי-הַמַּלְכוּת, שֶׁעָשָׂה כָךְ בְּעַצְמוֹ, קָרְאוּ לָאֲנָשִׁים וְאָמְרוּ לָהֶם: “לְכוּ לְבָתֵּיכֶם וְנוּחוּ עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַמֶּלֶךְ מִמַּה שֶּׁהוּא שָׁרוּי בּוֹ”. הִסְתַּלְּקוּ לְבָתֵּיהֶם, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא הַמֶּלֶךְ וְהַמִּשְׁנֶה. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר הַמֶּלֶךְ, נָשַׁק הַמִּשְׁנֶה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ-הַדּוֹר, מַה סִּבַּת בְּכִי זֶה? הַגֵּד לִי מִי הוּא אֲשֶׁר קָם לְאוֹיֵב לְךָ מִן הַמְּלָכִים בַּעֲלֵי-הַמִּבְצָרִים אוֹ מִן הָאֶמִירִים וְרַבֵּי-הַמְּלוּכָה? וְהוֹדִיעֵנִי מִי הוּא הַמַּמְרֶה אֶת פִּיךָ, הַמֶּלֶךְ, שֶׁנָּקוּם עָלָיו כֻּלָּנוּ וְנִטֹּל אֶת נִשְׁמָתוֹ מִתּוֹךְ גּוּפוֹ”. אַךְ הַמֶּלֶךְ לֹא עָנָה אוֹתוֹ דָבָר, וְאַף לֹא הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ. נָשַׁק הַמִּשְׁנֶה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו שֵׁנִית, וְאָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, הֲרֵי אֲנִי כְבִנְךָ וְעַבְדְּךָ, שֶׁטִּפַּחְתָּ וְרִבִּיתָ אוֹתִי. וְאִם אֲנִי לֹא אֵדַע סִבַּת צַעַרְךָ וְדַאֲגָתְךָ וִיגוֹנְךָ וּמָה שֶׁאַתָּה שָׁרוּי בּוֹ, מִי זֶה יֵדַע זוּלָתִי וְיָקוּם בִּמְקוֹמִי לְפָנֶיךָ? הַגֵּד נָא לִי מַה הַסִּבָּה לִבְכִי וְאֵבֶל זֶה?” אַךְ הַמֶּלֶךְ לֹא דִבֵּר דָּבָר וְלֹא פָתַח אֶת פִּיו וְלֹא הֵרִים רֹאשׁוֹ, וְלֹא פָסַק מִלִּבְכּוֹת וְלִזְעֹק בְּקוֹל גָּדוֹל וּלְהִתְאַנֵּחַ אֲנָחָה הוֹלֶכֶת וְגוֹבֶרֶת וּלְהֵאָנֵק, וְהַמִּשְׁנֶה עוֹמֵד לְפָנָיו בְּאֹרֶךְ-רוּחַ. אַחַר-כָּךְ אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אִם אֵין אַתָּה אוֹמֵר לִי מַה סִּבַּת זֶה, הֲרֵינִי הוֹרֵג אֶת עַצְמִי לְנֶגְדְּךָ מִיָּד, לְעֵינֶיךָ רוֹאוֹת, שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אוֹתְךָ דָאוּג”. הֵרִים הַמֶּלֶךְ אֶת רֹאשׁוֹ וּמָחָה אֶת דִּמְעוֹתָיו וְאָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, הַדּוֹרֵשׁ לִי טוֹב, הַנַּח לִי בְדַאֲגָתִי וְצַעֲרִי, שֶׁדַּי לִי בַיָּגוֹן שֶׁבְּלִבִּי”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אֱמֹר לִי, הַמֶּלֶךְ מַה סִּבַּת בְּכִי זֶה, אֶפְשָׁר יָשִׁית לְךָ אֱלֹהִים רֶוַח הַצָלָּה עַל-יָדִי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר הַמִּשְׁנֶה אֶל הַמֶּלֶךְ עָאצִם וְאָמַר לוֹ: “אֱמֹר לִי מַה סִּבַּת בְּכִי זֶה, אֶפְשָׁר יָשִׁית לְךָ אֱלֹהִים רֶוַח וְהַצָּלָה עַל-יָדִי”, עָנָה לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, אֵין בְּכִיָּתִי לֹא עַל הוֹן וּמָמוֹן וְלֹא עַל סוּסִים וְלֹא עַל שׁוּם דָּבָר. וְאוּלָם הֲרֵי נִהְיֵיתִי אִישׁ בָּא בַיָּמִים, וְיָמַי הֵם בְּעֵרֶךְ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְלֹא חוֹנַנְתִּי וָלָד, לֹא בֵן וְלֹא בַת. וּכְשֶׁאֲנִי מֵת, קוֹבְרִים אוֹתִי, וְנִמְחָה רָשְׁמִי וְנִכְרַת שְׁמִי, וְיָבוֹאוּ זָרִים וְיִטְּלוּ כִסְאִי וּמַלְכוּתִי, וְלֹא יִזְכֹּר אוֹתִי שׁוּם אָדָם”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אֲנִי גָדוֹל מִמְּךָ בְּמֵאָה שָׁנָה וְלֹא חוֹנַנְתִּי וָלָד כְּלָל, וְאֵינִי פוֹסֵק מִהְיוֹת שָׁרוּי לַיְלָה וָיוֹם בְּצַעַר וּדְאָגָה. מַה נַּעֲשֶׂה אֵפוֹא אֲנִי וָאָתָּה? וְאוּלָם שָׁמַעְתִּי עַל דְּבַר שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁלּוֹ אֱלֹהִים אַדִּיר, הַיָּכוֹל כֹּל. צָרִיךְ אֵפוֹא שֶׁאָשִׂים פָּנַי אֵלָיו עִם מַתָּנָה וְאֶפְנֶה אֵלָיו שֶׁיִּשְׁאַל אֶת אֱלֹהָיו, אֶפְשָׁר יְחוֹנֵן אֶת כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ וָלָד”. הִצְטַיֵּד הַמִּשְׁנֶה לַנְּסִיעָה וְלָקַח אִתּוֹ מַתָּנָה מְפֹאָרָה וְשָׂם פָּנָיו אֶל שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. וּכְבָר גָּלָה אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה אֶת אָזְנוֹ וְאָמַר לוֹ: “שְׁלֹמֹה, הִנֵּה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שָׁלַח אֵלֶיךָ אֶת מִשְׁנֵהוּ הַגָּדוֹל עִם מַתָּנָה וּסְגֻלּוֹת-יְקָר, וְהֵם כָּךְ וְכָךְ, שְׁלַח אֵפוֹא לִקְרָאתוֹ אֶת מִשְׁנְךָ אָצָף בֶּן בַּרַכְיָה לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו בְּכָבוֹד וְצֵידָה בִּמְקוֹמוֹת חֲנִיּוֹתָיו. וּכְשֶׁיַּעֲמֹד לְפָנֶיךָ אֱמֹר לוֹ: ‘הִנֵּה הַמֶּלֶךְ שָׁלַח אוֹתְךָ לְבַקֵּשׁ כָּזֹאת וְכָזֹאת’. אַחַר-כָּךְ הַצַּע לְפָנָיו אֶת הָאֱמוּנָה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה שְׁלֹמֹה אֶת מִשְׁנֵהוּ אָצָף, שֶׁיִּקַּח עִמּוֹ חֲבוּרָה מִמְּשָׁרְתָיו לְקַבְּלָם בְּכָבוֹד וּבְצֵידָה מְפֹאֶרֶת בִּמְקוֹמוֹת חֲנִיּוֹתֵיהֶם. יָצָא, אַחֲרֵי שֶׁהֵכִין אֶת כָּל הַצָּרִיךְ לִפְגִּישָׁתָם, וְנָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל פָארִס מִשְׁנֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם. קִבֵּל אֶת פָּנָיו וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְחִלֵּק כָּבוֹד רַב לוֹ וּלְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ, וְהָיָה מַגִּישׁ לָהֶם צֵידָה וּמִסְפּוֹא בִּמְקוֹמוֹת הַחֲנִיָּה. וְאָמַר לָהֶם: “בְּרוּכִים אַתֶּם וּבָרוּךְ בּוֹאֲכֶם הָאוֹרְחִים הַבָּאִים, וְהִתְבַּשְּׂרוּ שֶׁחֶפְצְכֶם יִמָּלֵא, וְיֵרָגַע רוּחֲכֶם וְתָנוּחַ דַּעְתְּכֶם וְיִרְחַב לְבַבְכֶם”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה בְּלִבּוֹ: “מִי הוּא שֶׁהוֹדִיעַ לָהֶם אֶת הַדָּבָר?” אָמַר לְאָצָף בֶּן בַּרַכְיָה: “וּמִי הוּא שֶׁהוֹדִיעַ לָכֶם עַל אוֹדוֹתֵינוּ וּבִדְבַר חֶפְצֵנוּ, אֲדוֹנִי?” אָמַר לוֹ אָצָף: “שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הוּא שֶׁהִגִּיד לָנוּ אֶת הַדָּבָר”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה פָארִס: “וּמִי הוּא שֶׁהִגִּיד אֶת הַדָּבָר לַאֲדוֹנֵנוּ שְׁלֹמֹה?” אָמַר לוֹ: “הִגִּיד לוֹ אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וֵאלֹהֵי הַבְּרוּאִים כֻּלָּם”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אֵין זֶה אֶלָּא אֱלֹהִים אַדִּירִים”. אָמַר לוֹ אָצָף בֶּן בַּרַכְיָה: “וּכְלוּם אַתֶּם אֵין אַתֶּם עוֹבְדִים אוֹתוֹ?” אָמַר לוֹ פָארִס מִשְׁנֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם: “אָנוּ עוֹבְדִים לַשֶּׁמֶשׁ וּמִשְׁתַּחֲוִים לָהּ”. אָמַר לוֹ אָצָף: “הַמִּשְׁנֶה פָארִס, הֲרֵי הַשֶּׁמֶשׁ כּוֹכָב מִכְּלַל הַכּוֹכָבִים בְּרוּאֵי אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה, וְחָלִילָה שֶׁתְּהֵא אֱלוֹהַּ, שֶׁכֵּן הַשֶּׁמֶשׁ עִתִּים תּוֹפִיעַ וְעִתִּים תֵּעָלֵם, וֵאלֹהֵינוּ נִמְצָא תָדִיר לֹא יֵעָדֵר, וְהוּא כֹּל יוּכָל”. נָסְעוּ קְצָת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִמְדִינַת שְׁבָא וְקָרְבוּ אֶל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. צִוָּה שְׁלֹמֹה עַל גְּדוּדָיו מִבְּנֵי-הָאָדָם וְהַשֵּׁדִים וְזוּלָתָם לְהִתְיַצֵּב בְּדַרְכָּם מַעֲרָכוֹת מַעֲרָכוֹת. עָמְדוּ חַיּוֹת-הַיָּם וְהַפִּילִים וְהַנְּמֵרִים וְהַבַּרְדְּלֵסִים כֻּלָּם וְהִתְיַצְּבוּ בַדֶּרֶךְ בִּשְׁתֵּי מַעֲרָכוֹת, כְּשֶׁכָּל מִין מִצְטָרֵף אֶל בְּנֵי מִינוֹ לְחוּד. וְכֵן הַשֵּׁדִים נִגְלוּ כָל אֶחָד מֵהֶם לָעַיִן מִבְּלִי הִסְתַּתֵּר, בְּצוּרָה מַבְהִילָה, בְּמַצָּבִים שׁוֹנִים, וְעָמְדוּ כֻלָּם בִּשְׁתֵּי מַעֲרָכוֹת. וְהָעוֹפוֹת פָּרְשׂוּ כַנְפֵיהֶם עַל הַבְּרוּאִים לִהְיוֹת לָהֶם לְצֵל, וְהָיוּ הָעוֹפוֹת הוֹגוֹת בְּכָל הַלְּשׁוֹנוֹת וּבְכָל הַמַּנְגִּינוֹת. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ אַנְשֵׁי מִצְרַיִם אֲלֵיהֶם נִבְהֲלוּ מִפְּנֵיהֶם וְלֹא הֱעִיזוּ לָלֶכֶת. אָמַר לָהֶם אָצָף: “הִכָּנְסוּ בֵינֵיהֶם וּלְכוּ בְדַרְכְּכֶם וְאַל תִּירְאוּ מִפְּנֵיהֶם, שֶׁנְּתִינֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד הֵם, וְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא יַזִּיק אֶתְכֶם”. נִכְנַס אָצָף בֵּינֵיהֶם, וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו הַבְּרִיּוֹת כֻּלָּם וּבְתוֹכָם חֲבוּרָתוֹ שֶׁל מִשְׁנֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, כְּשֶׁהֵם מְפַחֲדִים. וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָעִיר. הִשְׁכִּין אוֹתָם בַּחֲצַר-הָאוֹרְחִים, וְכִבְּדָם תַּכְלִית הַכָּבוֹד, וְהֵבִיאוּ לָהֶם כִּבּוּד מְפֹאָר בְּמֶשֶׁךְ זְמַן שְׁלשָׁה יָמִים. אַחַר-כָּךְ הֵבִיאוּ אוֹתָם לִפְנֵי שְׁלֹמֹה נְבִיא-אֱלֹהִים, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ בִקְּשׁוּ לְנַשֵּׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. הֵנִיא אוֹתָם שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד מִזֶּה וְאָמַר: “לֹא צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁתַּחֲוֶה אָדָם עַל הָאָרֶץ אֶלָּא לֵאלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה בּוֹרֵא הָאָרֶץ וְהַשָּׁמַיִם וְזוּלָתָם. וּמִי מִכֶּם הָרוֹצֶה לַעֲמֹד יַעֲמֹד, וְאוּלָם אַל יַעֲמֹד לְשָׁרֵת אוֹתִי”. מִלְּאוּ אֶת מִצְוָתוֹ, וְיָשַׁב הַמִּשְׁנֶה פָארִס וַאֲחָדִים מִמְּשָׁרְתָיו וְעָמְדוּ לְשֵׁרוּתָם אֲחָדִים מִן הַקְּטַנִּים שֶׁבָּהֶם. כְּשֶׁיָּשְׁבוּ הָכֵן עַל מְקוֹמוֹתֵיהֶם, עָרְכוּ לָהֶם אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת, וְאָכְלוּ הָאֲנָשִׁים וּשְׁאָר הַבְּרוּאִים כֻּלָּם מִן הַמַּאֲכָלִים עַד שֶׁשָּׂבְעוּ. אַחַר-כָּךְ צִוָּה שְׁלֹמֹה אֶת מִשְׁנֵה מִצְרַיִם לְהַגִּיד לוֹ חֶפְצוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּמַלְּאֶנּוּ, וְאָמַר לוֹ: “הַגֵּד, וְאַל תִּירָא כְלָל, מַה הוּא שֶׁבָּאתָ בִגְלָלוֹ, שֶׁכֵּן לֹא בָאתָ אֶלָּא לְמַלֵּא חֵפֶץ. וַהֲרֵי אֲנִי מַגִּיד לְךָ מַה הוּא, וְכָךְ הוּא, הַיְנוּ שֶׁמֶּלֶךְ מִצְרַיִם שֶׁשָּׁלַח אוֹתְךָ, עָאצִם שְׁמוֹ. וּכְבָר נַעֲשָׂה זָקֵן בָּא בַיָּמִים תָּשׁוּשׁ וְחַלָּשׁ, וְלֹא חָנַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וָלָד. לֹא בֵן וְלֹא בַת, וְהָיָה מֵצֵר וּמִצְטַעֵר עַל כָּךְ וְדוֹאֵג יוֹמָם וָלַיְלָה. אֵרַע יוֹם אֶחָד, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, וְנִכְנְסוּ אֵלָיו הָאֶמִירִים וְהַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה. רָאָה אֲחָדִים מֵהֶם שֶׁלָּהֶם בֵּן אֶחָד וַאֲחֵרִים שְׁנֵי בָנִים, וַאֲחָדִים גַּם שְׁלשָׁה בָנִים לָהֶם, בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ אֲנָשִׁים אֵלֶּה בְּלִוְיַת בְּנֵיהֶם, וְעָמְדוּ לְפָנָיו לְשָׁרְתוֹ. הָיָה מְהַרְהֵר בַּדָּבָר וְאוֹמֵר אֶל לִבּוֹ בְּרֹב יְגוֹנוֹ: ‘אוֹי, מִי יָקוּם עַל מַמְלַכְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי? הֲרֵי לֹא תַּעֲבֹר אֶלָּא לְאִישׁ זָר, וְהָיִיתִי אֲנִי כְלֹא הָיִיתִי’. שָׁקַע בְּיַם מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל יָגוֹן, וְהָיָה הוֹלֵךְ וּמוֹסִיף צַעַר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, עַד שֶׁזָּלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. הִסְתִּיר אֶת פָּנָיו בְּמִטְפַּחְתּוֹ וּבָכָה מַר. אַחַר כָּךְ קָם מֵעַל כִּסֵּא¹-מַלְכוּתוֹ וְיָשַׁב לָאָרֶץ וּבָכָה וְקוֹנֵן. וְאוּלָם אִישׁ לֹא יָדַע מַה בְּלִבּוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁיָּשַׁב לָאָרֶץ, זוּלָתִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנְּבִיא אֱלֹהִים שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, אַחֲרֵי שֶׁהִגִּיד לַמִּשְׁנֶה פָארִס עַל דְּבַר יְגוֹנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְדִמְעוֹתָיו, וּמַה שֶּׁאֵרַע בֵּינוֹ וּבֵין הַמִּשְׁנָה מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, הוֹסִיף וְאָמַר לְפָארִס: “כְּלוּם אֱמֶת נָכוֹן הוּא מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לְךָ הַמִּשְׁנֶה?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה פָארִס: “הוֹי נְבִיא אֱלֹהִים, מַה שֶּׁאָמַרְתָּ אֱמֶת וְנָכוֹן הוּא. וְאוּלָם, נְבִיא אֱלֹהִים, הֲרֵי כְשֶׁהָיִיתִי מְשׂוֹחֵחַ אֲנִי וְהַמֶּלֶךְ בְּעִנְיָן זֶה לֹא הָיָה אֶצְלֵנוּ שׁוּם אָדָם כְּלָל וּכְלָל, וְלֹא יָדַע גַּם אֶחָד מִן הָאֲנָשִׁים עַל דְּבַר שִׂיחָתֵנוּ. מִי הוּא אֵפוֹא שֶׁהִגִּיד לְךָ אֶת כָּל הַדְּבָרִים כֻּלָּם?” אָמַר לוֹ: “הִגִּיד לִי אֱלֹהַי הַיּוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת הָעֵינַיִם וַאֲשֶׁר יַסְתִּירוּ הַלְּבָבוֹת”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַמִּשְׁנֶה פָארִס: “הוֹי נְבִיא-אֱלֹהִים אֵין זֶה אֶלָּא אֱלֹהִים נָדִיב וְאַדִּיר הַיָּכֹל כֹּל”. וְקִבְּלוּ פָארִס וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ אֶת דַּת הָאִסְלָאם. אָמַר נְבִיא-אֱלֹהִים שְׁלֹמֹה לַמִּשְׁנֶה: “הִנֵּה אִתְּךָ כָּזֹאת וְכָזֹאת מִסְּגֻּלּוֹת-הַיְקָר וּמִן הַמַּתָּנוֹת”. אָמַר לוֹ: “כֵּן הוּא”. אָמַר לוֹ שְׁלֹמֹה: “מְקַבֵּל אֲנִי מִמְּךָ כֻּלָּם, וְאוּלָם אֲנִי נוֹתֵן אוֹתָם לְךָ מַתָּת. הִנָּפֵשׁ עַתָּה אַתָּה וְאֵלֶּה שֶׁעִמְּךָ בְּמָקוֹם שֶׁיְּרַדְתֶּם בּוֹ עַד שֶׁתַּעֲבֹר מֵעֲלֵיכֶם עֲיֵפוּת הַנְּסִיעָה, וּלְמָחָר אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה נְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתְךָ בַּשְּׁלֵמוּת שֶׁתִּתָּכֵן, בִּרְצוֹן אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וּבוֹרֵא הַבְּרוּאִים כֻּלָּם”. הָלַךְ לוֹ פָארִס אֶל מְקוֹמוֹ, וְשָׂם פָּנָיו אֶל שְׁלֹמֹה בַיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְאָמַר לוֹ נְבִיא אֱלֹהִים שְׁלֹמֹה: “כְּשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ אֶל הַמֶּלֶךְ עָאצִם בֶּן צַפְוָאן וְתִפָּגְשׁוּ יַחַד, עָלוּ שְׁנֵיכֶם עַל עֵץ פְּלוֹנִי, וּשְׁבוּ שׁוֹתְקִים, וּכְשֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה בֵּין שְׁתֵּי-הַתְּפִלּוֹת² וְיָפוּג חֹם הַצָּהֳרַיִם, רְדוּ אֶל הָעֵץ מִלְּמַטָּה וְהִתְבּוֹנְנוּ שָׁם, וּמְצָאתֶם שְׁנֵי נְחָשִׁים יוֹצְאִים, לָאֶחָד מֵהֶם כְּרֹאשׁ הַקּוֹף, וְרֹאשׁוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי כְּרֹאשׁ שֵׁד מִמִּשְׁפַּחַת העִפְרִית. וּכְשֶׁתִּרְאוּ אוֹתָם יְרוּ בָהֶם חִצִּים וְהָמִיתוּ אוֹתָם. אַחַר-כָּךְ הַתִּיזוּ מִצַּד רָאשֵׁיהֶם בְּגֹדֶל טֶפַח אֶחָד וְכָזֹאת מִצַּד זַנְבוֹתֵיהֶם וְיִשָּׁאֵר בְּשָׂרָם וּבַשְּׁלוּ אוֹתָם, וְיָפֶה יָפֶה תְּבַשְּׁלוּ אוֹתָם וְהַאֲכִילוּ אוֹתָם אֶת נְשׁוֹתֵיכֶם וְתִישְׁנוּ אֶצְלָן, שֶׁאָז תַּהֲרֶינָה בִּרְשׁוּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בְּבָנִים זְכָרִים”. הֵבִיא שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם טַבַּעַת וְחֶרֶב וַחֲבִילָה שֶׁבְּתוֹכָהּ שְׁנֵי מְעִילִים עֶלְיוֹנִים כְּלוּלִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וְאָמַר: “הַמִּשְׁנֶה פָארִס, כְּשֶׁיִּגְדְּלוּ בְנֵיכֶם וְיִתְבַּגְּרוּ וְהָיוּ לָאֲנָשִׁים, תְּנוּ לְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם מְעִיל מֵאֵלֶּה שְׁנֵי הַמְּעִילִים”. אַחַר-כָּךְ אָמַר לַמִּשְׁנֶה: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים. מִלֵּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מִשְׁאַלְתְּךָ, וְלֹא נִשְׁאַר לְךָ אֶלָּא שֶׁתִּסַּע בְּבִרְכַּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁכֵּן מְצַפֶּה הַמֶּלֶךְ לַיְלָה וְיוֹם לְבוֹאֲךְ וְעֵינוֹ תָּמִיד צוֹפָה לַדֶּרֶךְ”. נִגַּשׁ הַמִּשְׁנֶה פָארִס אֶל שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ וְיָצָא מֵעַל פָּנָיו אַחֲרֵי שֶׁנָּשַׁק אֶת שְׁתֵּי יָדָיו, וְנָסַע שְׁאֵרִית יוֹמוֹ, שָׂמֵחַ עַל שֶׁנִּתְמַלְּאָה שְׁאֵלָתוֹ. שָׁקַד עַל הַנְּסִיעָה לַיְלָה וָיוֹם עַד שֶׁהִגִּיעַ קָרוֹב לְמִצְרַיִם. שָׁלַח אַחַד מְשָׁרְתָיו לְהוֹדִיעַ לַמֶּלֶךְ עָאצִם עַל כָּךְ. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ עָאצִם עַל דְּבַר בּוֹאוֹ וְשֶׁמִּשְׁאַלְתּוֹ נִתָּנָה, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה הוּא וְהַפָּמַלְיָה שֶׁלּוֹ וְרַבֵּי-מַלְכוּתוֹ וְכָל צְבָאוֹ, וּבְיִחוּד עַל שֶׁהִגִּיעַ הַמִּשְׁנֶה פָארִס בְּשָׁלוֹם. כְּשֶׁנִּפְגְּשׁוּ הַמֶּלֶךְ וְהַמִּשְׁנֶה, יָרַד הַמִּשְׁנֶה מֵעַל סוּסוֹ וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, וּבִשֵּׂר לַמֶּלֶךְ שֶׁמִּשְׁאַלְתּוֹ נִתְּנָה עַל הַצַּד הַשָּׁלֵם בְּיוֹתֵר, וְהִצִּיעַ לְפָנָיו אֶת הָאֱמוּנָה וְאֶת הָאִסְלָאם. הִתְאַסְלֵם הַמֶּלֶךְ וְכָל נְתִינָיו וְאָמַר לַמִּשְׁנֶה: “לֵךְ אֶל בֵּיתְךָ וְנוּחָה הַלַּיְלָה וְעַד סוֹף הַשָּׁבוּעַ. וְהִכָּנֵס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ, וְאַחֲרֵי זֶה בוֹא אֶצְלִי אוֹדִיעַ לְךָ דָבָר שֶׁנְּטַכֵּס בּוֹ עֵצָה”. נָשַׁק הַמִּשְׁנֶה אֶת הָאָרֶץ וְנִפְטַר מֵעָלָיו הוּא וּמְשָׁרְתָיו וּנְעָרָיו וְסָרִיסָיו וְהָלַךְ לַחֲצֵרוֹ וְנָח שְׁמוֹנָה יָמִים. אַחַר-כָּךְ שָׂם פָּנָיו אֶל הַמֶּלֶךְ וְסִפֵּר לוֹ כָל מַה שֶׁהָיָה בֵינוֹ וּבֵין הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם וְאָמַר לַמֶּלֶךְ: “קוּם אַתָּה לְבַדְּךָ וּבוֹא אִתִּי”. קָמוּ הוּא וְהַמִּשְׁנֶה וְלָקְחוּ שְׁתֵּי קְשָׁתוֹת וּשְׁנֵי חִצִּים וְעָלוּ עַל הָעֵץ וְיָשְׁבוּ שׁוֹתְקִים עַד שֶׁעָבַר חֹם-הַצָּהֳרַיִם. וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד קָרוֹב לְבֵין-הָעַרְבַּיִם. יָרְדוּ וְהִתְבּוֹנְנוּ וְרָאוּ שְׁנֵי נְחָשִׁים יוֹצְאִים מִתַּחַת לְאוֹתוֹ עֵץ. הִסְתַּכֵּל בָּהֶם הַמֶּלֶךְ וְחָשַׁק בָּהֶם, שֶׁכֵּן מָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה אוֹתָם בְּחִשּׁוּקֵי הַזָּהָב מִסָּבִיב לְצַוְּארֵיהֶם, וְאָמַר: “הַמִּשְׁנֶה, הִנֵּה שְׁנֵי הַנְּחָשִׁים הָאֵלֶּה חִשּׁוּקֵי זָהָב בָּהֶם. אָכֵן דָּבָר נִפְלָא הוּא. הַנַּח לָנוּ וְנִתְפֹּס אוֹתָם וְנָשִׂים אוֹתָם בְּתוֹךְ כְּלוּב שֶׁנִּתְעַנֵּג עַל מַרְאֵיהֶם”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “שְׁנֵי אֵלֶּה בָרָא אוֹתָם אֱלֹהִים לְתוֹעֶלֶת לָנוּ. יְרֵה אֵפוֹא אַתָּה חִצְּךָ בְּאַחַד מֵהֶם וְאִירֶה אֲנִי בְאֶחָד”. יָרוּ בָהֶם וְהָרְגוּ אוֹתָם וְכָרְתוּ מִצַּד רָאשֵׁיהֶם טֶפַח וּמִצַּד זַנְבוֹתֵיהֶם טֶפַח וְהִשְׁלִיכוּ אוֹתָם. הוֹלִיכוּ אֶת הַשְּׁאָר אֶל בֵּית-הַמֶּלֶךְ וּבִקְּשׁוּ אֶת הַטַּבָּח וְנָתְנוּ לוֹ אוֹתוֹ בָשָׂר וְאָמְרוּ לוֹ: “בַּשֵּׁל בָּשָׂר זֶה בִּשּׁוּל יָפֶה בְּתוֹךְ רֹטֶב שֶׁל בְּצָלִים וְתַבְלִין, וְצַק אוֹתָם בְּתוֹךְ שְׁתֵּי צַלָּחוֹת וְהָבֵא אוֹתָן וּבֹא הֵנָּה בִזְמַן פְּלוֹנִי וּבְשָׁעָה פְלוֹנִית וְאַל תְּאַחֵר”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּתְנוּ אוֹתוֹ מֶלֶךְ וְהַמִּשְׁנֶה לַטַּבָּח אֶת בְּשַׂר הַנְּחָשִׁים, וְאָמְרוּ לוֹ: “בַּשֵּׁל אוֹתוֹ וּצְקֵהוּ לְתוֹךְ שְׁתֵּי צַלָּחוֹת וְהָבֵא אוֹתָן אֵלֵינוּ וְאַל תְּאַחֵר”, נָטַל הַטַּבָּח אֶת הַבָּשָׂר וֶהֱבִיאוֹ אֶל הַמִּטְבָּח וּבִשְּׁלוֹ. יְצָקוֹ בְתוֹךְ שְׁתֵּי צַלָּחוֹת וְהֵבִיא אוֹתָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. נָטַל הַמֶּלֶךְ צַלַּחַת וְהַמִּשְׁנֶה צַלַּחַת וְהֶאֱכִילוּן אֶת נְשׁוֹתֵיהֶן, וְלָנוּ אוֹתוֹ לַיְלָה. וּבִרְצוֹן אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה וְכֹחוֹ וְחֶפְצוֹ הָרוּ שְׁתֵּיהֶן בְּאוֹתוֹ לַיְלָה. שָׁהָה הַמֶּלֶךְ אַחֲרֵי זֶה שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים כְּשֶׁדַּעְתּוֹ דְאוּגָה, וְהוּא אוֹמֵר לְנַפְשׁוֹ: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אִם אֱמֶת הַדָּבָר”. אַחַר-כָּךְ הָיְתָה אִשְׁתּוֹ יוֹשֶׁבֶת בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, וְהִתְנוֹעֵעַ הַוָּלָד בְּבִטְנָהּ, וְיָדְעָה שֶׁהָרָה הִיא. חָשָׁה כְאֵבִים וְנִשְׁתַּנָּה מַרְאֶהָ. בִּקְּשָׁה אַחַד הַסָּרִיסִים שֶׁאֶצְלָהּ, וְהוּא הַגָּדוֹל בָּהֶם וְאָמְרָה לוֹ: “לֵךְ אֶל הַמֶּלֶךְ, יִהְיֶה בְאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה, וֶאֱמֹר לוֹ: 'מֶלֶךְ הַדּוֹר, מְבַשֵּׂר אֲנִי אוֹתְךָ שֶׁגְּבִרְתֵּנוּ נִתְבָּרֵר הֶרְיוֹנָהּ, וְהַוָּלָד הִתְנוֹעֵעַ בְּבִטְנָהּ”. יָצָא הַסָּרִיס מְמַהֵר, כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ, וְרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ יְחִידִי וְיָדוֹ עַל לֶחְיוֹ. נִתְקָרֵב אֵלָיו הַסָּרִיס וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְהוֹדִיעַ לוֹ דְבַר הֶרְיוֹנָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַסָּרִיס הִתְרוֹמֵם וְקָם עַל רַגְלָיו, וּמֵעֹצֶם שִׂמְחָתוֹ נָשַׁק אֶת יַד הַסָּרִיס וְאֶת רֹאשׁוֹ וּפָשַׁט כָּל מַה שֶּׁעָלָיו מִן הַלְּבוּשׁ, וְנָתַן אוֹתוֹ לוֹ, וְאָמַר לְאֵלֶּה שֶׁנִּמְצְאוּ בְמוֹשַׁב-מַלְכוּתוֹ: “כָּל מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתִי, הִנֵּה יֵיטִיב עִמּוֹ”. נָתְנוּ לוֹ מִן הַמָּמוֹן וְהָאֲבָנִים-הַטּוֹבוֹת וְאַבְנֵי-חֵן וְהַסּוּסִים וְהַפְּרָדִים וְהַגַּנִּים מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא יִמָּנֶה וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנַס הַמִּשְׁנֶה אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, הִנֵּה בְשָׁעָה זוֹ הָיִיתִי יוֹשֵׁב בַּבַּיִת יְחִידִי, וְדַעְתִּי טְרוּדָה, מְהַרְהֵר בְּעִנְיַן הַהֵרָיוֹן וְאוֹמֵר בְּלִבִּי: ‘מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, אִם אֱמֶת הִיא, אִם כָאתוּן הָרָה אִם לַאו’. וְהִנֵּה הַסָּרִיס נִכְנָס אֵלַי וּמְבַשֵּׂר אוֹתִי שֶׁאִשְׁתִּי הָרָה, וְשֶׁהַוָּלָד הִתְנוֹעֵעַ בְּבִטְנָהּ וּמַרְאֶהָ נִשְׁתַּנָּה. וּמִשִּׂמְחָתִי פָשַׁטְתִּי כָּל מַה שֶּׁעָלַי מִן הַבְּגָדִים וְנָתַתִּי אוֹתָם לַמְּשָׁרֵת וְנָתַתִּי לוֹ אֶלֶף דִּינָר וּמִנִּיתִי אוֹתוֹ לָרֹאשׁ לַסָּרִיסִים”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ עָאצִם: “אָכֵן אֱלֹהִים יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה הֵיטִיב עִמָּנוּ בְחַסְדּוֹ וְטוּבוֹ וּנְדִיבוּתוֹ וּבְהַפְלוֹתוֹ אוֹתָנוּ לָלֶכֶת בַּדָּת הַנְּכוֹנָה, וְכִבְּדָנוּ בִנְדִיבוּתוֹ וְחַסְדּוֹ, בְּהוֹצִיאוֹ אוֹתָנוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. רְצוֹנִי אֵפוֹא, לָתֵת רְוָחָה לִבְנֵי-הָאָדָם וּלְשַׂמְּחָם”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “עֲשֵׂה מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה”. אָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, רֵד מִיָּד וְהוֹצֵא אֶת כָּל מִי שֶׁהוּא חָבוּשׁ בְּבֵית-הָאֲסוּרִים מִן הַפּוֹשְׁעִים וְאֵלֶּה שֶׁעֲלֵיהֶם חוֹבוֹת. וְכָל מִי שֶׁיֶּחֱטָא אַחֲרֵי זֶה, נְשַׁלֵּם לוֹ מַה שֶּׁהוּא רָאוּי לוֹ. וְנִמְחַל לִבְנֵי-הָאָדָם אֶת הַמִּסִּים שָׁלשׁ שָׁנִים. וְהָקֵם בִּסְבִיבוֹת הָעִיר מִטְבָּחִים לְיַד הַחוֹמוֹת וְצַו אֶת הַטַּבָּחִים, שֶׁיּוֹצִיאוּ לְשָׁם כָּל מִינֵי קְדֵרוֹת וְשֶׁיְּבַשְּׁלוּ כָל מִינֵי הַמַּאֲכָלִים. וְשֶׁיַּמְשִׁיכוּ לְבַשֵּׁל לַיְלָה וָיוֹם. וְכָל הַנִּמְצָא בִמְדִינָה זוֹ וּבִסְבִיבוֹתֶיהָ מִן הָאָרֶץ הָרְחוֹקָה וְהַקְּרוֹבָה יֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ וְיִשְׁלְחוּ מִזֶּה גַּם אֶל בָּתֵּיהֶם. וְצַו אוֹתָם שֶׁיִּשְׂמְחוּ וִיפָאֲרוּ אֶת הָעִיר שִׁבְעָה יָמִים וְשֶׁלֹּא יִנְעֲלוּ אֶת בָּתֵּי-הַיַּיִן לַיְלָה וָיוֹם”. יָצָא הַמִּשְׁנֶה תֵּכֶף וּמִיָּד וְעָשָׂה מַה שֶּׁצִּוָּה עָלָיו הַמֶּלֶךְ עָאצִם. פֵּאֲרוּ אֶת הָעִיר וְאֶת הַטִּירָה וְהַמִּגְדָּלִים בַּתִפְאָרָה הַיָּפָה בְיוֹתֵר וְלָבְשׁוּ אֶת הַיָּפִים בַּבְּגָדִים, וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וְשַׁעֲשׁוּעִים וְהַרְחָבַת הַלֵּב, עַד שֶׁבָּאוּ לָהּ לַמַּלְכָּה צִירִים וַחֲבָלִים בְּאַחַד הַלֵּילוֹת, שֶׁכֵּן מָלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת. קָרָא הַמֶּלֶךְ לַמְלֻמָּדִים וְלָאִצְטַגְנִינִים וְלַחֲכָמִים וְלָרוֹפְאִים וְלַתּוֹכְנִים, בַּעֲלֵי-הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע הַנִּמְצָאִים בַּמְּדִינָה. כְּשֶׁנִּתְאַסְּפוּ יָשְׁבוּ מְצַפִּים עַד שֶׁיּוּטַל כַּדּוּר הַזְּכוּכִית לְתוֹךְ הַחַלּוֹן, שֶׁכֵּן הָיָה זֶה הָאוֹת לָאִצְטַגְנִינִים וּלְכָל הַחֲבוּרָה הַנִּכְבָּדָה. בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים יַחַד, מְצַפִּים, יָלְדָה הַמַּלְכָּה בֵּן-זָכָר דּוֹמֶה לְאַגַּן-הַסַּהַר בְּלֵיל מִלּוּאוֹ. הִתְחִילוּ הַמְלֻמָּדִים מְחַשְּׁבִים לִמְצֹא אֶת כּוֹכַב מַעֲרַכְתּוֹ וְלַחֲקֹר אֶת חֲלִיפוֹת-הַזְּמָן בְּחַיָּיו. וּכְשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתָם קָמוּ כֻלָּם וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהוֹדִיעוּ לוֹ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה לֵאמֹר: “יֶלֶד זֶה שֶׁיֻּלַּד מְבֹרָךְ הוּא, וּמַעֲרֶכֶת הַכּוֹכָבִים בְּמַזָּל טוֹב הִיא. וְאוּלָם בְּרֵאשִׁית חַיָּיו יִקְרֶה לוֹ מַשֶּׁהוּ, שֶׁאָנוּ חוֹשְׁשִׁים לְהַגִּידוֹ לַמֶּלֶךְ”. אָמַר לָהֶם: “אִמְרוּ, וְאֵין לָכֶם לְפַחֵד כְּלָל”. אָמְרוּ לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, יָלוּד זֶה יֵצֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְיִסַּע לַנֵּכָר וְיִטְבַּע בַּיָּם וְיִפֹּל בְּצָרָה וּבִשְׁבִי וּבִמְצוּקָה, וְיַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ פְגָעִים רַבִּים. אַחֲרֵי-זֶה יִנָּצֵל וְיַשִּׂיג חֶפְצוֹ וְיִחְיֶה שְׁאֵרִית חַיָּיו בַּטּוֹבִים שֶׁבַּחַיִּים וְיִשְׁלֹט בִּבְנֵי-הָאָדָם וּבָאָרֶץ, וְיִפְעַל בָּאָרֶץ כְּחֶפְצוֹ עַל אַפָּם שֶׁל אוֹיְבִים וּמְקַנְּאִים”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי הָאִצְטַגְנִינִים אָמַר לָהֶם: “הָעִנְיָן מוּלָט בַּאֲפֵלָה, וְכָל דָּבָר שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה גוֹזֵר עַל הָאָדָם מִטוֹב וּמֵרָע יָבוֹא עָלָיו כְּתֻמּוֹ. וְאֵין סָפֵק שֶׁיָּבוֹאוּ לוֹ מִן הַיּוֹם עַד אָז אֶלֶף שְׂמָחוֹת”. לֹא שָׁעָה לְדִבְרֵיהֶם וְהֶעֱנִיק לָהֶם בִּגְדֵי-פְּאֵר, וּלְכָל אֵלֶּה מִבְּנֵי הָאָדָם שֶׁנִּמְצְאוּ בְאוֹתוֹ מַעֲמָד, וְהָלְכוּ לָהֶם כֻּלָּם. וְהִנֵּה הַמִּשְׁנֶה פָארִס נִכְנָס אֶל הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ. נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, בְּשׂוֹרָה טוֹבָה עִמִּי, שֶׁכֵּן יָלְדָה אִשְׁתִּי בְּשָׁעָה זוֹ יֶלֶד דּוֹמֶה לְאַגַּן-הַסַּהַר”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “הַמִּשְׁנֶה, לֵךְ וְהָבֵא אוֹתוֹ לְכָאן, לְמַעַן יִגְדְּלוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד בְּאַרְמוֹנִי, וְשִׂים אֶת אִשְׁתְּךָ אֵצֶל אִשְׁתִּי, שֶׁתְּגַדֵּלְנָה שְׁתֵּיהֶן אֶת בְּנֵיהֶן יַחַד זֶה עִם זֶה”. הֵבִיא הַמִּשְׁנֶה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת הַיֶּלֶד. מָסְרוּ אוֹתָם לְאוֹמְנוֹת וּלְמֵינִיקוֹת. כְּשֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם שִׁבְעָה יָמִים הֵבִיאוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ עָאצִם וְאָמְרוּ לוֹ: “מַה הַשֵּׁם אֲשֶׁר נִקְרָא לָהֶם?” אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: “קִרְאוּ אַתֶּם לָהֶם שֵׁמוֹת”. אָמְרוּ לוֹ: “אֵין קוֹרֵא שֵׁם לְיֶלֶד אֶלָּא אָבִיו”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: "קִרְאוּ שֵׁם בְּנִי סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ³ עַל שֵׁם סָבִי, וְקִרְאוּ אֶת שֵׁם בֶּן-הַמִּשְׁנֶה סָאעִד⁴. הֶעֱנִיק בִּגְדֵי-פְאֵר לָאוֹמְנוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת וְאָמַר לָהֶן: “נַהֵגְנָה בָהֶם בְּרַחֲמִים וְגַדֵּלְנָה אוֹתָם גִּדּוּל הַיָּפֶה בְיוֹתֵר”. שָׁקְדוּ הַמֵּינִיקוֹת עַל גִּדּוּלָם עַד שֶׁהִגִּיעַ גִּילוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם לְחָמֵשׁ שָׁנִים. מָסַר אוֹתָם הַמֶּלֶךְ לַחֲכַם-תּוֹרָה וְלִמֵּד אוֹתָם קְרִיאָה וּכְתִיבָה, עַד שֶׁהִגִּיעַ גִּיל כָּל אֶחָד מֵהֶם לְעֶשֶׂר שָׁנִים. מָסַר אוֹתָם הַמֶּלֶךְ לְמוֹרִים, שֶׁיְּלַמְּדוּ אוֹתָם לִרְכֹּב עַל סוּסִים וְלִירוֹת חִצִּים וּמִשְׂחַק-הָרְמָחִים וּמִשְׂחַק הַכַּדּוּרִים וְלִמּוּדֵי הַפָּרָשׁוּת עַד שֶׁהִגִּיעַ כָּל אֶחָד מֵהֶם לְגִיל חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה. נַעֲשׂוּ מֻמְחִים בְּכָל הַמַּדָּעִים וּבְכָל אֻמָּנוּת, וְלֹא הָיָה אֶחָד הַדּוֹמֶה לָהֶם בַּפָּרָשׁוּת. וְהָיָה כָל אֶחָד מֵהֶם נִלְּחָם נֶגֶד אֶלֶף וְעוֹמֵד בִּפְנֵיהֶם יְחִידִי. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְבַגְרוּת, הָיָה הַמֶּלֶךְ עָאצִם, כָּל פַּעַם שֶׁהָיָה מִתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם, שָׂמֵחַ שִׂמְחָה רַבָּה. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְגִיל עֶשְׂרִים שָׁנָה, בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת הַמִּשְׁנֶה פָארִס לָבוֹא לְחַדְרוֹ שֶׁהָיָה פוֹרֵשׁ אֵלָיו יְחִידוֹ וְאָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, עָלָה בְדַעְתִּי עִנְיָן, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹתוֹ. וְאוּלָם רְצוֹנִי לְהִוָּעֵץ בְּךָ בּוֹ”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “כְּכָל אֲשֶׁר עָלָה בְמַחְשַׁבְתְּךָ עֲשֵׂה, שֶׁמְּבֹרֶכֶת הִיא”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ עָאצִם: “הַמִּשְׁנֶה, הִנֵּה נַעֲשֵׂיתִי זָקֵן, יָשִׁישׁ וְתָשׁוּשׁ, שֶׁכְּבָר בָּאתִי בַיָּמִים, וּרְצוֹנִי לָשֶׁבֶת בִּמְקוֹם פְּרִישׁוּת לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְלִמְסֹר מַלְכוּתִי וְשִׁלְטוֹנִי לִבְנִי סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ, שֶׁכֵּן הָיָה לְבָחוּר נָאֶה שָׁלֵם בְּפָרָשׁוּת וּבְשֵׂכֶל וְתַרְבּוּת וּבְהַדְרָה וְכִשְׁרוֹן לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ. מָה אַתָּה, הַמִּשְׁנֶה, אוֹמֵר לְרַעֲיוֹן זֶה?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “רַעֲיוֹן יָפֶה הוּא שֶׁאַתָּה הוֹגֶה, וְהוּא רַעֲיוֹן מְבֹרָךְ וְאשֶׁר בּוֹ. וּכְשֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה זֹאת, הֲרֵי אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה כְּמוֹתְךָ, וְהָיָה בְנִי סָאעִד מִשְׁנֶה לוֹ, שֶׁכֵּן בָּחוּר נָאֶה הוּא, בַּעַל דַּעַת וְעֵצָה, וְיִהְיוּ הַשְּׁנַיִם בְּיַחַד וַאֲנַחְנוּ נְסַדֵּר דַּרְכָּם וְלֹא נְזַלְזֵל בְּעִנְיָנָם, אֶלָּא נַדְרִיכֵם בַּדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה”. אָמַר הַמֶּלֶךְ עָאצִם לְמִשְׁנֵהוּ: “כְּתֹב מִכְתָּבִים וּשְׁלַח אוֹתָם בְּיַד סָאעִד אֶל כָּל הַגְּלִילוֹת וְהָאֲרָצוֹת וְהַטִּירוֹת וְהַמִּבְצָרִים שֶׁתַּחַת יָדֵינוּ וְצַו אֶת רָאשֵׁיהֶם, שֶׁיָּבוֹאוּ כֻלָּם בְּחֹדֶשׁ פְּלוֹנִי אֶל מִגְרַשׁ-הַפִּיל”⁵.

יָצָא הַמִּשְׁנֶה פָארִס תֵּכֶף וּמִיָּד וְכָתַב אֶל כָּל הַנְּצִיבִים וּבַעֲלֵי-הַמִּבְצָרִים וּלְכָל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ תַחַת שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עָאצִם, שֶׁיּוֹפִיעוּ כֻלָּם בְּחֹדֶשׁ פְּלוֹנִי, וְצִוָּה שֶׁיָּבוֹאוּ כָל אֵלֶּה שֶׁבָּעִיר, כָּל רָחוֹק וְקָרוֹב. צִוָּה הַמֶּלֶךְ עָאצִם, אַחֲרֵי שֶׁעָבַר רֹב הַזְּמָן, עַד לַמּוֹעֵד עַל נַעֲרֵי-הָאֹהָלִים לְהָקִים מַעְגָּל-אֹהָלִים בְּאֶמְצַע הַמִּגְרָשׁ וְשֶׁיְּקַשְּׁטוּ אוֹתָם בַּקִּשּׁוּטִים הַמְּפֹאָרִים בְּיוֹתֵר. וְשֶׁיַּצִּיבוּ אֶת כִּסֵּא-הַמַּלְכוּת הַגָּדוֹל שֶׁאֵין הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עָלָיו אֶלָּא בַחַגִּים. עָשׂוּ מִיָּד כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתָם, וְהִצִּיבוּ אֶת כִּסֵּא-הַמַּלְכוּת. יָצְאוּ הַנְּצִיבִים וְשׁוֹמְרֵי-הַסַּף וְהָאֶמִירִים, וְיָצָא הַמֶּלֶךְ, וְצִוָּה לְהַכְרִיז בְּתוֹךְ הָאֲנָשִׁים: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, צְאוּ וּבוֹאוּ אֶל הַמִּגְרָשׁ”. נִתְכַּנְּסוּ וּבָאוּ כָל הָאֶמִירִים וְהַמִּשְׁנִים וּנְצִיבֵי הַגְּלִילוֹת וּבַעֲלֵי-הָאֲחֻזּוֹת אֶל אוֹתוֹ מִגְרָשׁ, וְנִכְנְסוּ לְשֵׁרוּת הַמֶּלֶךְ כְּפִי מִנְהָגָם, וְעָמְדוּ כֻלָּם נְכוֹנִים לְפִי דַרְגוֹתֵיהֶם, מֵהֶם מִי שֶׁיָּשְׁבוּ וּמֵהֶם מִי שֶׁעָמְדוּ, עַד שֶׁנִּתְאַסְּפוּ הָאֲנָשִׁים כֻלָּם. צִוָּה הַמֶּלֶךְ לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָנוֹת, וְעָרְכוּ אוֹתָם. אָכְלוּ וְשָׁתוּ וּבֵרְכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ. אַחַר-כָּךְ צִוָּה עַל שׁוֹמְרֵי-הַסַּף לְהַכְרִיז בֵּין הָאֲנָשִׁים, שֶׁלֹּא יַעַזְבוּ אֶת הַמָּקוֹם. הִכְרִיזוּ וְאָמְרוּ בִכְרוּזָם: “אַל יֵלֵךְ אִישׁ מִכֶּם כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ”. הֵרִימוּ אֶת הַמָּסָךְ, וְאָמַר הַמֶּלֶךְ: “כָּל מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתִי יִשָּׁאֵר שֶׁיִּשְׁמַע אֶת דְּבָרַי”. נִשְׁאֲרוּ הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם שׁוֹקְטִים וּבוֹטְחִים, אַחֲרֵי שֶׁהָיוּ מְפַחֲדִים. קָם הַמֶּלֶךְ עַל רַגְלָיו וְאָמַר לָהֶם: “אַתֶּם הָאֶמִירִים וְהַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי-הַמְּלוּכָה, גְּדוֹלֵיכֶם וּקְטַנֵּיכֶם וְכָל הַנִּמְצָאִים מִכָּל בְּנֵי-הָאָדָם. כְּלוּם יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁמַּלְכוּת זוֹ מוֹרָשָׁה הִיא לִי מֵאֲבוֹתַי וַאֲבוֹת-אֲבוֹתַי”? אָמְרוּ לוֹ: “כֵּן, הַמֶּלֶךְ, יָדַעְנוּ זֹאת”. אָמַר לָהֶם: “כֻּלָּנוּ, אֲנִי וְאַתֶּם הָיִינוּ עוֹבְדִים לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ, וְחוֹנֵן אוֹתָנוּ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶת הָאֱמוּנָה הַנְּכוֹנָה וְהוֹצִיאָנוּ מֵאֲפֵלָה לָאוֹרָה, וְהִדְרִיךְ אוֹתָנוּ אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה אֶל דַּת הָאִסְלָאם. וְעַתָּה דְעוּ, שֶׁאֲנִי כַיּוֹם אִישׁ זָקֵן וְיָשִׁישׁ, תָּשׁוּשׁ וְחַלָּשׁ, וּרְצוֹנִי לָשֶׁבֶת בִּמְקוֹם פְּרִישׁוּת לַעֲבֹד בּוֹ אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וּלְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מֵאִתּוֹ לַחֲטָאִים שֶׁחָטָאתִי בֶעָבָר. וְהִנֵּה בְנִי סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ לִפְנֵיכֶם, וְאַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁבָּחוּר נָאֶה הוּא, צַח-הַלָּשׁוֹן, בָּקִי בְכָל הָעִנְיָנִים, אִישׁ-שֵׂכֶל, נַעֲלֶה וְיָשָׁר. וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי אֵפוֹא בְּשָׁעָה זוֹ לָתֵת לוֹ אֶת מַמְלַכְתִּי, וְלָשִׁית אוֹתוֹ מֶלֶךְ תַּחְתַּי, וְלָשִׁית אוֹתוֹ שַׁלִּיט בִּמְקוֹמִי, וְלִפְרשׁ אֲנִי לַעֲבוֹדַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בִּמְקוֹם פְּרִישׁוּת. בְּנִי סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ יְקַבֵּל בְּיָדוֹ אֶת הַמְּלוּכָה וְיִשְׁפֹּט בֵּינֵיכֶם. וּמַה הוּא שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים כֻּלְּכֶם יַחַד?” קָמוּ כֻלָּם וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְעָנוּ: “שָׁמַעְנוּ וּכְמִצְוָתְךָ נַעֲשֶׂה”. הוֹסִיפוּ וְאָמְרוּ: “מַלְכֵּנוּ וּמָגִנֵּנוּ, אִלּוּ הָיִיתָ מְמַנֶּה גַּם מְמַנֶּה עָלֵינוּ עֶבֶד מֵעֲבָדֶיךָ הָיִינוּ סָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ, שׁוֹמְעִים לְקוֹלְךָ וּמְמַלְּאִים אֶת פְּקֻדָּתְךָ, עַל-אַחַת-כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁזֶּהוּ בִנְךָ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ. כְּבָר קִבַּלְנוּהוּ עָלֵינוּ וּמְרֻצִּים אָנוּ בוֹ, וְעַל עֵינֵינוּ וְרָאשֵׁינוּ הוּא”. קָם הַמֶּלֶךְ עָאצִם בֶּן-צַפְוָאן וְיָרַד מֵעַל כִּסְּאוֹ, וְהוֹשִׁיב אֶת בְּנוֹ עַל כִּסֵּא-הַמַּלְכוּת הַגָּדוֹל, וְהֵסִיר אֶת הַכֶּתֶר מֵעַל רֹאשׁוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ עַל רֹאשׁ בְּנוֹ, וְחָגַר אֶת מָתְנָיו בְּאֵזוֹר הַמְּלוּכָה. יָשַׁב הַמֶּלֶךְ עָאצִם עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ לְצַד בְּנוֹ, וְקָמוּ הָאֶמִירִים וְהַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי-הַמְּלוּכָה וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. הָיוּ עוֹמְדִים וְאוֹמְרִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ: “רָאוּי הוּא לַמְּלוּכָה, וְלוֹ הַזְּכוּת לְכָךְ עַל כָּל אַחֵר זוּלָתוֹ”. וְקָרְאוּ לַחֲסוּת וּלְבִטָּחוֹן וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ בְּנִצָּחוֹן וּבְאשֶׁר. וּפִזֵּר סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ זָהָב וָכֶסֶף עַל רָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהוֹשִׁיב הַמֶּלֶךְ עָאצִם אֶת בְּנוֹ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ עַל כִּסֵּא-הַמְּלוּכָה, וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם בְּנִצָּחוֹן וּבְאשֶׁר, פִּזֵּר הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ זָהָב וָכֶסֶף עַל רָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם, וְנָתַן בִּגְדֵי-פְאֵר וְחִלֵּק וְנָתַן מַתָּנוֹת. אַחֲרֵי הֶרֶף עַיִן אֶחָד קָם הַמִּשְׁנֶה פָארִס וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ וְאָמַר: “הָאֶמִירִים וְרַבֵּי-הַמְּלוּכָה, כְּלוּם יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁמִּשְׁנֶה אֲנִי, וּזְמַן מִשְׁנוּתִי קְדוּמָה, עוֹד לִפְנֵי שֶׁעָלָה הַמֶּלֶךְ עָאצִם בֶּן צַפְוָאן לִמְלוּכָה. וַהֲרֵי הוּא פָרַשׁ עַצְמוֹ מִן הַמַּלְכוּת וּמִנָּה אֶת בְּנוֹ תַּחְתָּיו”. אָמְרוּ לוֹ: “הֵן, יוֹדְעִים אָנוּ אוֹתְךָ אָב מִפִּי סָב”. אָמַר לָהֶם: “וְעַכְשָׁו אֶפְרשׁ אַף אֲנִי, וַאֲמַנֶּה אֶת בְּנִי סָאעִד, שֶׁהוּא בַעַל-שֵׂכֶל וּתְבוּנָה וְיוֹדֵעַ-דָּבָר. מָה אַתֶּם אוֹמְרִים כֻּלְּכֶם?” אָמְרוּ לוֹ: “לֹא יִצְלַח לַמֶּלֶךְ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ אֶלָּא בִּנְךָ סָאעִד, שֶׁכֵּן יִצְלְחוּ זֶה לָזֶה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם הַמִּשְׁנֶה פָארִס וְהֵסִיר מֵעָלָיו אֶת מִצְנֶפֶת הַמִּשְׁנֶה וְשָׂם אוֹתָהּ בְּרֹאשׁ בְּנוֹ סָאעִד, וְשָׂם גַּם אֶת קֶסֶת-הַמִּשְׁנִים לְפָנָיו. אָמְרוּ שׁוֹמְרֵי-הַסַּף וְהָאֶמִירִים: “אָכֵן רָאוּי הוּא לְמִשְׁנֶה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמוּ הַמֶּלֶךְ עָאצִם וְהַמִּשְׁנֶה פָארִס וּפָתְחוּ אֶת הָאוֹצָרוֹת וְנָתְנוּ בִגְדֵי פְאֵר יְקָרִים לַמְּלָכִים וְלָאֶמִירִים וְלַמִּשְׁנִים וּלְרַבֵּי-הַמְּלוּכָה וְלָאֲנָשִׁים כֻּלָּם וְנָתְנוּ מַתָּנוֹת וְטוּב וְכָתְבוּ לָהֶם מִנְשָׁרִים חֲדָשִׁים וּתְעֻדּוֹת בַּחֲתִימַת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וַחֲתִימַת הַמִּשְׁנֶה סָאעִד. עָמְדוּ הָאֲנָשִׁים בָּעִיר שָׁבוּעַ, וְאַחַר-כָּךְ נָסַע כָּל אֶחָד מֵהֶם לְאַרְצוֹ וּמְקוֹמוֹ. לָקַח הַמֶּלֶךְ עָאצִם אֶת בְּנוֹ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְאֶת סָאעִד בֶּן הַמִּשְׁנֶה וְנִכְנְסוּ לָעִיר וְעָלוּ אֶל הָאַרְמוֹן וְהֵבִיא לְפָנָיו אֶת שַׂר-הָאוֹצָר וְצִוָּה עָלָיו לְהָבִיא אֶת הַטַּבַּעַת וְאֶת הַחֶרֶב וְאֶת הַחֲבִילָה וְאֶת הַחוֹתָם. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “יְלָדַי, גְּשׁוּ וְכָל אֶחָד מִכֶּם יִבְחַר מִמַּתָּנָה זוֹ מַשֶּׁהוּ וְיִטֹּל אוֹתוֹ”. וְהָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁלַח אֶת יָדוֹ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ שֶׁנָּטַל אֶת הַחֲבִילָה וְאֶת הַטַּבַּעַת. וְשָׁלַח סָאעִד אֶת יָדוֹ וְנָטַל אֶת הַחֶרֶב". נָשְׁקוּ אֶת יְדֵי הַמֶּלֶךְ וְהָלְכוּ לִמְעוֹנוֹתֵיהֶם. כְּשֶׁנָּטַל סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ אֶת הַחֲבִילָה לֹא פָתַח אוֹתָהּ וְלֹא הִתְבּוֹנֵן לְמַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, אֶלָּא הֵטִיל אוֹתָהּ עַל הַיָּצוּעַ שֶׁהָיוּ יְשֵׁנִים עָלָיו בַּלַּיְלָה הוּא וְסָאעִד מִשְׁנֵהוּ, שֶׁהָיָה מִנְהָגָם לִישֹׁן יַחְדָּו. הִצִּיעוּ לָהֶם אֶת מַצָּעֵי-הַשֵּׁנָה וְשָׁכְבוּ יַחְדָּו עַל יְצוּעָם, כְּשֶׁהַנֵּרוֹת מְאִירִים עֲלֵיהֶם. נִשְׁאֲרוּ בְכָךְ עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה. אַחַר-כָּךְ הִתְעוֹרֵר סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ מִשְּׁנָתוֹ וְרָאָה אֶת הַחֲבִילָה לִמְרַאֲשׁוֹתָיו. אָמַר בְּלִבּוֹ: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מַה הוּא מִסְּגֻלּוֹת הַחֶמְדָּה בְתוֹךְ חֲבִילָה זוֹ, שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמֶּלֶךְ בְּמַתָּנָה”. נָטַל אוֹתָהּ וְנָטַל אֶת הַנֵּר וְיָרַד מֵעַל הַיָּצוּעַ וְעָזַב אֶת סָאעִד יָשֵׁן. נִכְנַס לְתוֹךְ תָּא וּפָתַח אֶת הַחֲבִילָה, וְרָאָה בְתוֹכָהּ מְעִיל עֶלְיוֹן מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁדִים. פָּתַח אֶת הַמְּעִיל וּפָרַשׂ אוֹתוֹ וּמָצָא עַל בִּטְנָתוֹ מִבִּפְנִים לְצַד גַּב הַמְּעִיל צוּרַת נַעֲרָה רְקוּמָה בְזָהָב, יָּפְיָהּ פִּלְאִי. כְּשֶׁרָאָה צוּרָה זוֹ פָּרַח שִׂכְלוֹ מֵרֹאשׁוֹ וְנַעֲשָׂה מְשֻׁגָּע מִתּוֹךְ אַהֲבָה לְאוֹתָהּ צוּרָה, וְנָפַל לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף. הָיָה בוֹכֶה וְנֶאֱנַח וּמַכֶּה עַל פָּנָיו וְחָזֵהוּ וּמְנַשֵּׁק אוֹתָהּ. נָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הָאַהֲבָה בְרֵאשִׁיתָהּ אַךְ טִפַּת-רִיר הִנָּהּ,

וַיְבִיאֶנָּה הַגּוֹרָל הוֹבִיל יוֹבִילֶנָּה.

יִצְלֹל הַנַּעַר בְּאַהֲבָה מְצֻלּוֹת

וּבָאוּ צָרוֹת לֹא יוּכַל שֵׂאת, גְּדוֹלוֹת.

וְגַם שְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה

לוּ יָדַעְתִּי כִּי אַהֲבָה כָזֹאת הִנֶּהָ,

תִּשְׁדֹּד הַנְּפָשׁוֹת, הָיִיתִי נִזְהָר מִפָּנֶיהָ.

וְאוּלָם נַפְשִׁי הִשְׁלַכְתִּי בְכַוָּנָה תְחִלָּה אֲנִי,

נִבְעָר מִדַּעַת בְּעִנְיַן אַהֲבָה, אֵיךְ יְהִי.

לֹא פָסַק סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ לְהֵאָנֵחַ וְלִבְכּוֹת וּלְהַכּוֹת עַל פָּנָיו וְחָזֵהוּ, עַד שֶׁהִתְעוֹרֵר הַמִּשְׁנֶה סָאעִד. הִסְתַּכֵּל בַּיָּצּוּעַ וְלֹא רָאָה אֶת סַיִף אלְמֻלוּךְּ, וְרָאָה נֵר אֶחַד. אָמַר בְּלִבּוֹ: “לְאָן הָלַךְ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ?” נָטַל אֶת הַנֵּר וְקָם מְשׁוֹטֵט בָּאַרְמוֹן כֻּלּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַתָּא, שֶׁסַּיְפֻ אלְמֻלוּךְּ בְּתוֹכוֹ, וְרָאָה אוֹתוֹ בוֹכֶה בְכִי מָר וְנֶאֱנָח. אָמַר לוֹ: “אָחִי, מַה הַסִּבָּה לִבְכִי זֶה? מַה הוּא שֶּׁאֵרַע לְךָ? סַפֵּר לִי וְהַגֵּד לִי סִבַּת זֶה”. אַךְ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֵלָיו וְאֵינוֹ מֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ, אֶלָּא בוֹכֶה וְנֶאֱנָח וּמַכֶּה בְּיָדוֹ עַל חָזֵהוּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ סָאעִד בְּמַצָּב זֶה אָמַר: “אֲנִי מִשְׁנְךָ וְאָחִיךָ וְגָדַלְנוּ יַחַד אֲנִי וְאַתָּה. וְאִם אֵין אַתָּה מְבָרֵר לִי עִנְיָנֶיךָ וּמְגַלֶּה לִי סוֹדְךָ, לְמִי זֶה תוֹצִיא סוֹדְךָ וּתְגַלֶנּוּ לוֹ?” לֹא חָדַל סָאעִד מֵהִתְרַפֵּס לְפָנָיו וּמִנַּשֵּׁק אֶת הָאָרֶץ שָׁעָה שֶׁל זְמָן, אַךְ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ אֵינוֹ שׁוֹעֶה אֵלָיו וְאֵינוֹ מְדַבֵּר אֵלָיו גַּם מִלָּה אַחַת אֶלָּא בוֹכֶה. כְּשֶׁהִבְהִיל מַצָּבוֹ אֶת סָאעִד וְהֶלְאָה אוֹתוֹ עִנְיָנוֹ, יָצָא מֵאֶצְלוֹ וְנָטַל חֶרֶב וְנִכְנַס לַתָּא, שֶׁסַּיְפֻ אלְמֻלוּךְּ בְּתוֹכוֹ, וְשָׂם אֶת חֻדּוֹ עַל חָזֵהוּ הוּא וְאָמַר לְסַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “הִתְעוֹרֵר אָחִי. אִם אֵין אַתָּה אוֹמֵר לִי מַה הוּא שֶׁאֵרַע לְךָ, הֲרֵינִי הוֹרֵג אֶת עַצְמִי, שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אוֹתְךָ בְּמַצָּב זֶה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵרִים סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ אֶת רֹאשׁוֹ אֶל מִשְׁנֵהוּ וְאָמַר לוֹ: “אָחִי, מִתְבַּיֵּשׁ אֲנִי לְהַגִּיד לְךָ וּלְסַפֵּר מַה שֶּׁאֵרַע לִי”. אָמַר לוֹ סָאעִד: “שׁוֹאֵל אֲנִי מִמְּךָ בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים, וּמְשַׁחְרֵר כָּל עֹרֶף וּמְסוֹבֵב הַסִּבּוֹת, הָאֶחָד, הַמְקַבֵּל שָׁבִים, הַנָּדִיב וְהַמַּאֲצִיל טוֹב, שֶׁתַּגִּיד לִי, מַה הוּא שֶׁאֵרַע לְךָ, וְאַל תִּתְבַּיֵּשׁ בְּפָנַי. שֶׁהֲרֵי עַבְדְּךָ וּמִשְׁנְךָ אָנִי וְיוֹעֶצְךָ בְכָל הָעִנְיָנִים כֻּלָּם”. אָמַר לוֹ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “בּוֹא וּרְאֵה צוּרָה זוֹ”. כְּשֶׁרָאָה סָאעִד אוֹתָהּ צוּרָה, הִתְבּוֹנֵן בָּהּ שָׁעָה שֶׁל זְמָן, וְרָאָה כָתוּב בְּרֹאשׁ הַצּוּרָה מְסֻדָּר בִּפְנִינִים: “צוּרָה זוֹ צוּרַת בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל בַּת שַּׁמָאךְ בֶּן שָׁרוּךְ מִמַּלְכֵי הַשֵּׁדִים הַמַּאֲמִינִים הַחוֹנִים בִּמְדִינַת בָּבֶל וְשׁוֹכְנִים בְּגַן אִרָם בֶּן עָאד הַגָּדוֹל”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁסַּיְפֻ אלְמֻלוּךְּ בֶּן הַמֶּלֶךְ עָאצִם וְהַמִּשְׁנֶה סָאעִד בֶּן הַמִּשְׁנֶה פָארִס הִתְבּוֹנְנוּ לַכְּתָב שֶׁעַל הַמְּעִיל, וְרָאוּ שָׁם אֶת צוּרַת בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל בַּת שַׁמָּאךְ בֶּן שָׁרוּךְ מֶלֶךְ בָּבֶל מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי הַשֵּׁדִים הַמַּאֲמִינִים הַחוֹנִים בִּמְדִינַת בָּבֶל וְשׁוֹכְנִים בְגַן אִרָם בֶּן עָאד הַגָּדוֹל. אָמַר הַמִּשְׁנֶה סָאעִד לַמֶּלֶךְ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “אָחִי, כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה מִי הִיא בַּעֲלַת צוּרָה זוֹ מִן הַנָּשִׁים, עַד שֶׁנְּחַפֵּשׂ אוֹתָהּ?” אָמַר לוֹ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “לֹא, חֵי-אֱלֹהִים, אָחִי; אֵינִי יוֹדֵעַ אֶת בַּעֲלַת צוּרָה זוֹ”. אָמַר לוֹ סָאעִד: “בּוֹא וּקְרָא אֶת הַכְּתָב הַזֶּה”. נִגַּשׁ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְקָרָא אֶת הַכָּתוּב עַל הַכֶּתֶר וְהֵבִין אֶת הַתֹּכֶן וְצָעַק מִקֶּרֶב לִבּוֹ: “אָהּ, אָהּ, אָהּ”. אָמַר לוֹ סָאעִד: “אָחִי, אִם בַּעֲלַת צוּרָה זוֹ נִמְצְאָה, וּשְׁמָהּ בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל, וְהִיא בָעוֹלָם הַזֶּה, הֲרֵינִי מְמַהֵר לְחַפְּשָׂהּ מִבְּלִי לִשְׁהוֹת וַאֲבַקֵּשׁ לְתִתָּהּ לְךָ לְאִשָּׁה. מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים שֶׁתַּנִּיחַ אֶת הַבְּכִי, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ אַנְשֵׁי-הַמֶּמְשָׁלָה לְשַׁמֶּשְׁךָ. וּבִשְׁעוֹת לִפְנֵי-הַצָּהֳרַיִם הַמֻּקְדָּמוֹת בַּקֵּשׁ אֶת הַסּוֹחֲרִים וְאֶת הַדֶּרְוִישִׁים וְאֶת הַתַּיָּרִים וְאֶת הַקַּבְּצָנִים וּשְׁאַל פִּיהֶם עַל דְּבַר תָּאֳרָה שֶׁל אוֹתָהּ מְדִינָה, אֶפְשָׁר יוֹרֵנוּ אֶחָד מֵהֶם בְּבִרְכַּת אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה וְעֶזְרָתוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ אֵלֶיהָ וְאֶל גַּן אִרַם”. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר קָם סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְעָלָה עַל כִּסֵּא-הַמַּלְכוּת. נִכְנְסוּ אֵלָיו הָאֶמִירִים וְהַמִּשְׁנִים וְהַצָּבָא וְרַבֵּי-הַמְּלוּכָה. כְּשֶׁנִּתְאַסֵּף הַמּוֹשָׁב כֻּלּוֹ וְהִסְתַּדְּרוּ כֻלָּם עַל מְקוֹמוֹתֵיהֶם, אָמַר הַמֶּלֶךְ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ לְמִשְׁנֵהוּ סָאעִד: "פְּנֵה אֲלֵיהֶם וֶאֱמֹר לָהֶם: ‘הַמֶּלֶךְ, הֻדְרְכָה מְנוּחָתוֹ הַלַּיְלָה, חֵי-אֱלֹהִים, וְלֹא לָן הַלַּיְלָה אֶלָּא כְּשֶׁהוּא חוֹלֶה’ ". עָלָה הַמִּשְׁנֶה סָאעִד וְהוֹדִיעַ לָאֲנָשִׁים מַה שֶּׁאָמַר הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ עָאצִם זֹאת, לֹא הָיָה הַדָּבָר קַל בְּעֵינָיו בִּדְבַר בְּנוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא לָרוֹפְאִים וְלָאִצְטַגְנִינִים וְנִכְנַס אִתָּם אֶל בְּנוֹ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ. בָּדְקוּ אוֹתוֹ וְרָשְׁמוּ לוֹ מַשְׁקֵה-רְפוּאָה, וְנִמְשְׁכָה מַחֲלָתוֹ זְמַן שֶׁל שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים. אָמַר הַמֶּלֶךְ עָאצִם לָרוֹפְאִים הַנִּמְצָאִים, כְּשֶׁהוּא כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם כַּעַס גָּדוֹל: “אוֹי לָכֶם כְּלָבִים, כְּלוּם אֵין בְּכֹחֲכֶם כֻּלְּכֶם לְרַפֵּא אֶת בְּנִי? אִם אֵין אַתֶּם מְרַפְּאִים אוֹתוֹ מִיָּד, הֲרֵינִי הוֹרֵג אֶת כֻּלְּכֶם”. אָמַר לוֹ הָרֹאשׁ בָּהֶם: “הַמֶּלֶךְ, יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁבִּנְךָ הוּא וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין אָנוּ מְזַלְזְלִים גַּם בְּרִפּוּי הַנָּכְרִי, וּמַה גַּם בְּרִפּוּי בִּנְךָ. וְאוּלָם בְּבִנְךָ מַחֲלָה קָשָׁה, וָאִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ נַגִּיד אוֹתָהּ לְךָ וּנְבָאֵר לְךָ”. אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ עָאצִם: “מַה הוּא שֶׁנִּתְגַּלָּה לָכֶם בִּדְבַר מַחֲלַת בְּנִי?” אָמַר לוֹ הָרוֹפֵא הַגָּדוֹל: “בִּנְךָ הוּא עַכְשָׁו אוֹהֵב, וְהוּא אוֹהֵב אֶת אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ לְהַשִּׂיג”. כָּעַס הַמֶּלֶךְ כַּעַס גָּדוֹל עֲלֵיהֶם וְאָמַר: “מֵאַיִן יְדַעְתֶּם שֶׁבְּנִי אוֹהֵב? וּמִנַּיִן בָּאָה הָאַהֲבָה לִבְנִי?” אָמְרוּ לוֹ: “שְׁאַל אֶת אָחִיו וּמִשְׁנֵהוּ סָאעִד, שֶׁהוּא הַיּוֹדֵעַ אֶת מַצָּבוֹ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם הַמֶּלֶךְ עָאצִם וְנִכְנַס לְתָאוֹ הַמְיֻחָד לוֹ וְקָרָא אֶת סָאעִד וְאָמַר לוֹ: “הַגֵּד לִי דְבַר אֱמֶת בִּדְבַר מַחֲלַת אָחִיךָ”. אָמַר לוֹ: “אֵינִי יוֹדֵעַ אֶת הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ לְנוֹשֵׂא-חַרְבּוֹ: “קַח אֶת סָאעִד וּקְשֹׁר אֶת עֵינָיו וְהַתֵּז אֶת רֹאשׁוֹ”. פָּחַד סָאעִד לְנַפְשׁוֹ וְאָמַר: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, תֵּן לִי הַבְטָחָה שֶׁלֹּא תִגַּע בִּי לְרָעָה”. אָמַר לוֹ: “הַבְטָחָתִי נְתוּנָה לְךָ”. אָמַר לוֹ סָאעִד: “בִּנְךָ אוֹהֵב”. אָמַר לוֹ: “וּמִי חֲשׁוּקָתוֹ?” אָמַר לוֹ סָאעִד: “בַּת מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי הַשֵּׁדִים, שֶׁכֵּן רָאָה תְמוּנָתָהּ בַּמְּעִיל הָעֶלְיוֹן שֶׁבַּחֲבִילָה שֶׁנָּתַן אוֹתָהּ לָכֶם בְּמַתָּנָה שְׁלֹמֹה, נְבִיא אֱלֹהִים”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם הַמֶּלֶךְ עָאצִם וְנִכְנַס אֶל בְּנוֹ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, מָה רָעָה קָרְתָה אוֹתְךָ, וּמַה הִיא הַתְּמוּנָה שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתָהּ, וּמִשּׁוּם מַה לֹּא הִגַּדְתָּ לִי?” אָמַר לוֹ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ: “אָבִי הַיָּקָר, הָיִיתִי מִתְבַּיֵּשׁ בְּפָנֶיךָ, וְלֹא הָיִיתִי יָכֹל לְסַפֵּר לְךָ וְלֹא אוּכַל לְגַלּוֹת לְאַף אֶחָד מַשֶּׁהוּ מִזֶּה. וּמֵעַתָּה הֲרֵי יָדַעְתָּ אֶת מַצָּבִי, וּרְאֵה כֵיצַד תַּעֲשֶׂה לְרִפּוּיִי”. אָמַר לוֹ אָבִיו: “כֵּיצַד תִּמָּצֵא תַּחְבּוּלָה? אִלּוּ הָיְתָה זֹאת מִבְּנוֹת הָאָדָם, הָיִינוּ מְתַכְּנִים תַּחְבּוּלָה לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ. וְאוּלָם זוֹ הִיא מִבְּנוֹת מַלְכֵי הַשֵּׁדִים, וּמִי זֶה יוּכַל לָהּ, אִם לֹא שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד? רַק הוּא יוּכַל זֹאת. וְאוּלָם קוּם מִיָּד וְתֵרָגַע רוּחֲךָ, וּרְכַב לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל וּלְמִשְׂחָק בְּמִגְרַשׁ הַמִּשְׂחָקִים, וְהַסַּח דַּעְתְּךָ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, וְהָסֵר דְּאָגָה וָצַעַר מִלִּבְּךָ, וַאֲנִי מֵבִיא לְךָ מֵאָה בָנוֹת מִבְּנוֹת הַמְּלָכִים, וְאֵין לְךָ צֹרֶךְ בִּבְנוֹת הַשֵּׁדִים, שֶׁאֵין לָנוּ שְׁלִיטָה עֲלֵיהֶם, וְאֵין הֵם מִן הַמִּין שֶׁלָּנוּ”. אָמַר לוֹ: “אֲנִי אֵינִי מַרְפֶּה מִמֶּנָּה וְאֵינִי מְבַקֵּשׁ זוּלָתָהּ”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד יֵשׁ לַעֲשׂוֹת, בְּנִי?” אָמַר לוֹ בְנוֹ: “הָבֵא לְפָנֵינוּ אֶת כָּל הַסּוֹחֲרִים וְהַנּוֹסְעִים וְהַתַּיָּרִים בָּאֲרָצוֹת, שֶׁנִּשְׁאַל אוֹתָם עַל כָּךְ, אֶפְשָׁר יַנְחֵנוּ אֱלֹהִים אֶל גַּן אִרָם וּמְדִינַת בָּבֶל”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ עָאצִם לְהָבִיא כָּל סוֹחֵר שֶׁבַּמְּדִינָה וְכָל נָכְרִי בָהּ וְכָל רַב-חוֹבֵל. כְּשֶׁבָּאוּ שָׁאַל אוֹתָם עַל דְּבַר מְדִינַת בָּבֶל וְעַל אִיֶּיהָ וְעַל דְּבַר גַּן אִרָם, וְלֹא הָיָה אֶחָד בָּהֶם יוֹדֵעַ תֹּאַר אֵלֶּה וְלֹא הִגִּיד עַל אוֹדוֹתָם דָּבָר. בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְפַּזֵּר הַמּוֹשָׁב אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה לָדַעַת, עָלֶיךָ לִפְנוֹת לְאֶרֶץ סִין, שֶׁהִיא אֶרֶץ גְּדוֹלָה, וְיִתָּכֵן שֶׁאֶחָד מִמֶּנָּה יוֹרֶה לְךָ הַדֶּרֶךְ לְמַטָּרָתְךָ”. אָמַר סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ: “אָבִי צַיֵּד לִי אֳנִיָּה לִנְסִיעָה לְאֶרֶץ סִין”. אָמַר לוֹ אָבִיו: “בְּנִי, שֵׁב אַתָּה עַל כִּסֵּא-מַמְלַכְתְּךָ וּמְשֹׁל בִּנְתִינֶיךָ, וַאֲנִי אֶסַּע אֶל אֶרֶץ סִין, וְאֵלֵךְ לְשֵׁם עִנְיָן זֶה בְּעַצְמִי”. אָמַר לוֹ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ: “אָבִי, הֲרֵי עִנְיָן זֶה שַׁיָּךְ לִי, וְלֹא יוּכַל אָדָם לַחֲקֹר אוֹתוֹ כָּמוֹנִי. וּמַה זֶּה יִקְרֶה כְּשֶׁתִּתֵּן לִי רְשׁוּת לִנְסֹעַ, וְאֶסַּע וְאֶפָּקֵד מִכָּאן מֶשֶׁךְ זְמַן? וְאִם אֲנִי מוֹצֵא יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתֶיהָ, הֲרֵי הִשַּׂגְתִּי מְבֻקָּשִׁי. וְאִם לֹא אֶמְצָא יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתֶיהָ, תִּהְיֶה בַנְּסִיעָה הַרְחָבַת הַלֵּב וְהַרְוָחַת הַדַּעַת, וְיֵקַל לִי בְסִבַּת זוֹ. וְאִם אֶחְיֶה, אֶחֱזֹר אֵלֶיךָ שָׁלֵם”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְאַרְבָּעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁסַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ אָמַר לְאָבִיו הַמֶּלֶךְ עָאצִם: “צַיֵּד לִי אֳנִיָּה, שֶׁאוּכַל לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ סִין. וְאִם אֶחְיֶה, אֶחֱזֹר אֵלֶיךָ שָׁלֵם”. הִסְתַּכֵּל הַמֶּלֶךְ בִּבְנוֹ וְלֹא רָאָה עֵצָה זוּלָתִי זוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ. נָתַן לוֹ רְשׁוּת לִנְסֹעַ וְצִיֵּד לוֹ אַרְבָּעִים סְפִינָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף מַמְלוּכִּים מִלְּבַד בְּנֵי לִוְיָתוֹ, וְנָתַן לוֹ מָמוֹן וְאוֹצָרוֹת וְכָל מַה שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ מִכְּלֵי הַמִּלְחָמָה וְאָמַר לוֹ: “סַע, בְּנִי, בְּטוֹבָה וּבְרִיאוּת וְשָׁלוֹם, מַפְקִיד אֲנִי אוֹתְךָ בְּיַד זֶה אֲשֶׁר לֹא יִכָּזֵב אֶצְלוֹ הַפִּקָּדוֹן”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ אָבִיו וְאִמּוֹ. טָעֲנוּ אֶת הָאֳנִיּוֹת בְּמַיִם וְצֵידָה וָנֶשֶׁק וְצָבָא, וְנָסְעוּ. וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִמְדִינַת סִין. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אַנְשֵׁי-סִין שֶׁהִגִּיעוּ אֲלֵיהֶם אַרְבָּעִים סְפִינוֹת טְעוּנוֹת אֲנָשִׁים וְכֵלִים וְנֶשֶׁק וְתַחְמשֶׁת, הֶאֱמִינוּ שֶׁאוֹיְבִים הֵם שֶׁבָּאוּ לְהִלָּחֵם בָּהֶם וְלָצוּר עֲלֵיהֶם. נָעֲלוּ אֶת שַׁעֲרֵי הַמְּדִינָה. וְהֵכִינוּ מְכוֹנוֹת בְּלִיסְטְרָאוֹת. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ זֹאת, שָׁלַח אֲלֵיהֶם אֲחָדִים מִמַּמְלוּכָּיו, מִן הַפָּמַלְיָה שֶׁלּוֹ וְאָמַר לָהֶם: “לְכוּ אֶל מֶלֶךְ סִין וְאִמְרוּ לוֹ: 'הִנֵּה זֶה הוּא סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ בֶּן הַמֶּלֶךְ עָאצִם, בָּא אֶל מְדִינָתְךָ לְטַיֵּל בְּאַרְצְךָ מֶשֶׁךְ זְמַן, וְלֹא יִלָּחֵם וְלֹא יָרִיב. וְאִם אַתָּה מְקַבְּלוֹ, יִתְאַכְסֵן אֶצְלֶךָ, וְאִם אֵין אַתָּה מְקַבֵּל אוֹתוֹ, הֲרֵי הוּא חוֹזֵר וְלֹא יַדְרִיךְ לֹא אֶת מְנוּחָתְךָ וְלֹא אֶת מְנוּחַת תּוֹשָׁבֵי מְדִינָתְךָ”. כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַמַּמְלוּכִּים אֶל הָעִיר, אָמְרוּ לְתוֹשָׁבֶיהָ: “אָנוּ שְׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ”. פָּתְחוּ לָהֶם הַשַּׁעַר וְהוֹלִיכוּ אוֹתָם וֶהֱבִיאוּם לִפְנֵי מַלְכָּם, וְהָיָה שְׁמוֹ פַגוּר⁶ שָׁאהּ. וְהָיָה בֵינוֹ וּבֵין הַמֶּלֶךְ עָאצִם הַכָּרָה עוֹד לִפְנֵי זֶה. כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁהַמֶּלֶךְ הַבָּא הוּא סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ בֶּן הַמֶּלֶךְ עָאצִם, נָתַן לַשָּׁלִיחַ בֶּגֶד-פְּאֵר וְצִוָּה לִפְתֹּחַ אֶת הַשְּׁעָרִים וְהֵכִין מַתָּנוֹת לָאוֹרְחִים וְיָצָא בְעַצְמוֹ עִם פָּמַלְיַת-מַלְכוּתוֹ וּבָא אֶל סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ. חִבְּקוּ זֶה אֶת זֶה, וְאָמַר לוֹ “בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ בּוֹאוֹ שֶׁל זֶה שֶׁבָּא אֵלֵינוּ, וַהֲרֵי אֲנִי הַמַּמְלוּךְּ שֶׁלְּךָ וּמַמְּלוּכּוֹ שֶׁל אָבִיךָ, וְאַרְצִי לְפָנֶיךָ, וְכָל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ יוּבָא אֵלֶיךָ”. הִגִּישׁ לוֹ אֶת מַתְּנוֹת-הָאוֹרְחִים וְצֵידָה בִּמְקוֹמוֹת הַחֲנִיּוֹת, וְרָכְבוּ הַמֶּלֶךְ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְסָאעִד מִשְׁנֵהוּ וְאִתָּם פָּמַלְיַת-מַלְכוּתָם וּשְׁאָר הַצָּבָא וְנָסְעוּ מֵחוֹף הַיָּם עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לַמְּדִינָה. צִלְצְלוּ בִצְלִילִים וְהִכּוּ בְתֻפֵּי הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה, וְעָמְדוּ בָהּ אַרְבָּעִים יוֹם בַּהַאֲרָחָה הַיָּפָה בְיוֹתֵר. אַחַר-כָּךְ אָמַר לוֹ: “בֶּן אָחִי, כֵּיצַד מַצָּבְךָ? כְּלוּם מָצְאָה חֵן בְּעֵינֶיךָ אַרְצִי?” אָמַר לוֹ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “יַתְמִיד אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה כְּבוֹדָהּ עַל יָדְךָ, הַמֶּלֶךְ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ פַגוּר-שָׁאהּ: “לֹא הֵבִיא אוֹתְךָ לְכָאן פֶּתַע אֶלָּא חֵפֶץ שֶׁיֵּשׁ לְךָ, וּמַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ מֵאַרְצִי הִנְנִי לְמַלְּאוֹתוֹ לְךָ”. אָמַר לוֹ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “הַמֶּלֶךְ אָכֵן סִפּוּרִי פִּלְאִי, וְהוּא שֶׁאָהַבְתִּי אֶת תְּמוּנַת בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל”. בָּכָה מֶלֶךְ סִין מֵרַחֲמָיו עָלָיו וְחֶמְלָתוֹ וְאָמַר לוֹ: “וּמָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֵפוֹא עַכְשָׁו, סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ?” אָמַר לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתָּבִיא אֵלַי אֶת כָּל הַתַּיָּרִים וְהַנּוֹסְעִים וְכָל מִי שֶׁרָגִיל בִּנְסִיעוֹת, כְּדֵי שֶׁאֶשְׁאַל מֵהֶם עַל דְּבַר בַּעֲלַת-הַתְּמוּנָה. אֶפְשָׁר יוֹדִיעֵנִי אֶחָד מֵהֶם דָּבָר עַל אוֹדוֹתֶיהָ”. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ פַגוּר שָׁאהּ אֶת הַנְּצִיבִים וְאֶת שׁוֹמְרֵי-הַסַּף וְאֶת שׁוֹמְרֵי-רֹאשׁוֹ, וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לְהָבִיא כָּל הַנִּמְצָא בָאָרֶץ מִן הַתַּיָּרִים וְהַנּוֹסְעִים, וֶהֱבִיאוּם, וְהָיוּ חֲבוּרָה רַבָּה. הִתְאַסְּפוּ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ פַגוּר-שָׁאהּ. שָׁאַל אוֹתָם הַמֶּלֶךְ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ עַל-דְּבַר מְדִינַת בָּבֶל וְגַן אִרָם, וְלֹא הֵשִׁיב לוֹ גַם אֶחָד מֵהֶם תְּשׁוּבָה. נָבוֹךְ הַמֶּלֶךְ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ בְּעִנְיָנוֹ. אַחַר-כָּךְ אָמַר אֶחָד מֵרַבֵּי-הַחוֹבְלִים: “הַמֶּלֶךְ, אִם רְצוֹנְךָ לָדַעַת מְדִינָה זוֹ וְגַן זֶה, עָלֶיךָ לִפְנוֹת אֶל הָאִיִּים שֶׁבְּאֶרֶץ הֹדּוּ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ לְהָבִיא אֶת הַסְּפִינוֹת, וְעָשׂוּ. הֶעֱבִירוּ אֲלֵיהֶן מַיִם וְצֵידָה וְכָל מַה שֶּׁהֵם זְקוּקִים לוֹ, וְעָלוּ בָהֶם סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְסָאעִד מִשְׁנֵהוּ וַאֲנָשָׁיו, אַחֲרֵי שֶׁנִּפְרְדוּ מֵעַל הַמֶּלֶךְ פַגוּר-שָׁאהּ, וְנָסְעוּ בַיָּם אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים בְּרוּחַ טוֹבָה, שְׁלֵמִים וּבְטוּחִים. אֵרַע שֶׁיָּצְאָה עֲלֵיהֶם רוּחַ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, וּבָאוּ עֲלֵיהֶם הַגַּלִּים מִכָּל מָקוֹם, וְיָרְדוּ עֲלֵיהֶם הַגְּשָׁמִים, וְנִשְׁתַּנָּה הַיָּם מֵעֹז הָרוּחַ, וְנָקְשׁוּ הַסְּפִינוֹת זוֹ בְזוֹ מֵעֹז הָרוּחַ וְנִשְׁבְּרוּ כֻלָּן, וּכְמוֹ כֵן הַסִּירוֹת הַקְּטַנּוֹת וְטָבְעוּ כֻלָּן, וְנוֹתַר סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ עִם חֲבוּרָה מִן הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ בְּסִירָה קְטַנָּה, אַחֲרֵי-זֶה שָׁקַט הָרוּחַ בְּכֹחוֹ שֶׁל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ. פָּקַח סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ אֶת עֵינָיו וְלֹא רָאָה כְלוּם מִן הַסְּפִינוֹת, וְלֹא רָאָה בִלְתִּי אִם אֶת הַשָּׁמַיִם וְהַמַּיִם, כְּשֶׁהוּא עִם אֵלֶּה שֶׁאִתּוֹ בַּסִּירָה הַקְּטַנָּה. אָמַר לְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ מִן הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ: “הֵיכָן הַסְּפִינוֹת וְהַסִּירוֹת הַקְּטַנּוֹת, וְהֵיכָן הוּא אָחִי סָאעִד?” אָמְרוּ לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, לֹא נוֹתְרוּ לֹא סְפִינוֹת וְלֹא סִירוֹת וְלֹא אֵלֶּה שֶׁבְּתוֹכָם, שֶׁכֵּן טָבְעוּ כֻלָּם, וְהָיוּ לְמַאֲכָל לַדָּגִים”. צָעַק סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְאָמַר אֶת הַמַּאֲמָר אֲשֶׁר לֹא יֵבוֹשׁ אוֹמְרוֹ, הַיְינוּ: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. הָיָה מַכֶּה עַל פָּנָיו וּבִקֵּשׁ לְהָטִיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ הַיָּם. עִכְּבוּ בְיָדוֹ הַמַּמְלוּכִּים וְאָמְרוּ לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, מַה יּוֹעִיל לְךָ זֶה? וַהֲרֵי אַתָּה בְעַצְמְךָ עָשִׂיתָ מַעֲשֶׂה זֶה. וְאִלּוּ הָיִיתָ שׁוֹמֵעַ לְדִבְרֵי אָבִיךָ, לֹא הָיָה קוֹרֶה אוֹתְךָ מִזֶּה כְלוּם. וְאוּלָם כָּל זֶה נִגְזַר מִבְּרֵאשִׁית בִּרְצוֹנוֹ שֶׁל בּוֹרֵא כָל נְשָׁמָה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ לְהָטִיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ הַיָּם, עִכְּבוּ בְיָדוֹ הַמַּמְלוּכִּים וְאָמְרוּ לוֹ: "מַה יּוֹעִיל לְךָ זֶה? וַהֲרֵי אַתָּה בְעַצְמְךָ עָשִׂיתָ מַעֲשֶׂה זֶה. וְאוּלָם כָּל זֶה נִגְזַר מִבְּרֵאשִׁית בִּרְצוֹנוֹ שֶׁל בּוֹרֵא כָל נְשָׁמָה, כְּדֵי שֶׁיְּמַלֵּא הָאָדָם אֶת אֲשֶׁר גָּזַר עָלָיו אֱלֹהִים. וּכְבָר אָמְרוּ הָאִצְטַגְנִינִים לְאָבִיךָ בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹלַדְתָּ: “זֶה, יִקְרוּ אוֹתוֹ כָל הַצָּרוֹת כֻּלָּן. אִם כֵּן אֵפוֹא אֵין לָנוּ תַחְבּוּלָה אֶלָּא לְהַאֲרִיךְ רוּחֵנוּ עַד שֶׁיָּסִיר אֱלֹהִים מֵעָלֵינוּ אֶת הַצַּעַר שֶׁאָנוּ בוֹ”. אָמַר סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. אֵין מִפְלָט מִגְּזֵרַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְאֵין מָנוֹס”. אַחַר-כָּךְ נֶאֱנַח וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

נְבוּכוֹתִי, חֵי-הָרַחֲמָן, בְּלִי סָפֵק בְּעִנְיָנִי,

וְרַעַד מִמְּקוֹם לֹא אֵדַע הִדְרִיכָנִי.

אַאֲרִיךְ רוּחִי עַד יֵדְעוּ אָדָם כִּי אָנֹכִי

גַּם בְּדָבָר מַר מִן הָאָהָל אַאֲרִיךְ רוּחִי.

וְאֵין לִי כָל תַּחְבּוּלָה בַדָּבָר, וְאוּלָם

אַשְׁלִיךְ יְהָבִי עַל אֲדוֹן הָעִנְיָנִים כֻּלָּם.

שָׁקַע בְּיַם הַמַּחֲשָׁבוֹת וְזָרְמוּ דִמְעוֹתָיו עַל לֶחְיוֹ וְיָשֵׁן שָׁעָה מִן הַיּוֹם. אַחַר-כָּךְ הִתְעוֹרֵר וּבִקֵּשׁ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל וְאָכַל דֵּי-שָׂבְעוֹ, הֵסִירוּ אֶת הַמָּזוֹן מִלְּפָנָיו. וְהָיְתָה הַסִּירָה מוֹבִילָה אוֹתָם, וְאֵין הֵם יוֹדְעִים לְאֵיזֶה צַד הִיא פוֹנָה אִתָּם. לֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ עִם הַגַּלִּים וְהָרוּחוֹת לַיְלָה וָיוֹמָם מֶשֶׁךְ זְמַן רַב, עַד שֶׁאָפְסָה מֵהֶם הַצֵּידָה וְנָבוֹכוּ בְדַעְתָּם, וְנִמְצְאוּ בְּמַצָּב קָשֶׁה מִפְּנֵי הָרָעָב וְהַצָּמָא וְהַחֲרָדָה. וְהִנֵּה נִגְלָה לָהֶם אִי מֵרָחוֹק. וְהָיוּ הָרוּחוֹת מוֹבִילוֹת אוֹתָם עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו. עָגְנוּ עַל יָדוֹ וְעָלוּ מִן הַסִּירָה, וְעָזְבוּ בָהּ אֶחָד מֵהֶם. שָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל אוֹתוֹ אִי, וְרָאוּ בוֹ פֵרוֹת רַבִּים מִכָּל הַמִּינִים. אָכְלוּ מֵהֶם עַד שֶׁשָּׂבְעוּ. וְהִנֵּה דְּמוּת יוֹשֶׁבֶת בֵּין אוֹתָם הָעֵצִים, פָּנֶיהָ אֲרֻכִּים וּמַרְאֶהָ מוּזָר, לָבָן זְקָנָהּ וְגוּפָהּ. קָרְאָה לְאֶחָד הַמַּמְלוּכִּים בִּשְׁמוֹ וְאָמְרָה: “אַל תֹּאכַל מִפֵּרוֹת אֵלֶּה, שֶׁאֵין הֵם בְּשֵׁלִים, אֶלָּא בוֹא אֶצְלִי שֶׁאַאֲכִיל אוֹתְךָ מִפֵּרוֹת אֵלֶּה הַבְּשֵׁלִים”. הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַמַּמְלוּךְּ, וְדָמָה שֶׁהוּא מֵאֵלֶּה הַטְּבוּעִים שֶׁטָּבַע, וְעָלָה לְאִי זֶה. שָׂמַח לִרְאוֹתוֹ תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה וְהָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ קָרוֹב אֵלָיו. וְאוֹתוֹ הַמַּמְלוּךְּ לֹא יָדַע מַה שֶּׁנִּגְזַר עָלָיו בַּתַּעֲלוּמָה, וּמַה שֶׁנִּרְשַׁם עַל מִצְחוֹ. כְּשֶׁנִּמְצָא אוֹתוֹ מַמְלוּךְּ קָרוֹב לוֹ, הִתְנַפֵּל עָלָיו אוֹתוֹ אִישׁ, שֶׁכֵּן הָיָה שֵׁד מִמִּשְׁפַּחַת הַמָּאִרד, וְרָכַב עַל כְּתֵפָיו, וְלָפַת בְּאַחַת רַגְלָיו אֶת צַוָּארוֹ וְאֶת הַשֵּׁנִית שִׁלְשֵׁל עַל גַּבּוֹ, וְאָמַר לוֹ: “לֵךְ. אֵין לְךָ שׁוּב הַצָּלָה. מֵעַתָּה נַעֲשֵׂיתָ חֲמוֹרִי”. קָרָא אוֹתוֹ מַמְלוּךְּ לַחֲבֵרָיו, וְהָיָה בוֹכֶה וְאוֹמֵר: “הוֹי אֲדוֹנִי, צְאוּ מִכָּאן וְהַצִּילוּ נַפְשְׁכֶם מִן הַיַּעַר הַזֶּה וּבִרְחוּ, שֶׁכֵּן רָכַב אֶחָד מִשּׁוֹכְנָיו עַל כְּתֵפַי, וְהַשְּׁאָר יְבַקְּשׁוּ אֶתְכֶם וְיַחְפְּצוּ לִרְכֹּב עֲלֵיכֶם, כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ לִי”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ דְבָרִים אֵלֶּה שֶׁאָמַר לָהֶם הַמַּמְלוּךְּ, בָּרְחוּ כֻלָּם וְיָרְדוּ בַסִּירָה. הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם אֶל הַיָּם וְאָמְרוּ לָהֶם: “לְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים, בּוֹאוּ שְׁבוּ אֶצְלֵנוּ שֶׁנִּרְכַּב עַל גַּבֵּיכֶם וְנַאֲכִילְכֶם וְנַשְׁקֶה אֶתְכֶם וְתִהְיוּ חֲמוֹרִים לָנוּ”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּיהֶם דְּבָרִים אֵלֶּה, מִהֲרוּ לְהַפְלִיג בַּיָּם עַד שֶׁהִתְרַחֲקוּ מֵהֶם, וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם נִשְׁעָנִים עַל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ מֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ, עַד שֶׁנִּגְלָה לְעֵינֵיהֶם אִי אַחֵר. עָלוּ לְאוֹתוֹ אִי וְרָאוּ בוֹ פֵרוֹת מִמִּינִים שׁוֹנִים. נִתְעַסְּקוּ בַאֲכִילַת הַפֵּרוֹת, וְהִנֵּה לִפְנֵיהֶם מַשֶּׁהוּ בַּדֶּרֶךְ מֵאִיר מֵרָחוֹק. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֵלָיו הִתְבּוֹנְנוּ בוֹ, וְרָאוּהוּ מְכֹעָר לְמַרְאֶה, מֻטָּל כְּעַמּוּד שֶׁל כֶּסֶף. דְחָפוֹ מַמְלוּךְּ אֶחָד בְּרַגְלוֹ, וְהִנֵּה הוּא דְּמוּת שֶׁל אֲרוּךְ שְׁתֵּי-הָעֵינַיִם וְרֹאשׁוֹ בָּקוּעַ, חָבוּי מִתַּחַת לְאַחַת אָזְנָיו, שֶׁכֵּן כְּשֶׁהָיָה יָשֵׁן, הָיָה שָׂם אֶת אָזְנוֹ הָאַחַת מִתַּחַת לְרֹאשׁוֹ וּמִתְכַּסֶּה בְאָזְנוֹ הַשְּׁנִיָּה. חָטַף אֶת הַמַּמְלוּךְּ שֶׁדְּחָפוֹ וְהָלַךְ עִמּוֹ אֶל תּוֹךְ הָאִי, וְהִנֵּה הָאִי כֻלּוֹ מָלֵא שֵׁדִים גּוּלִים הָאוֹכְלִים בְּנֵי-אָדָם. קָרָא לַחֲבֵרָיו וְאָמַר לָהֶם: “הִמָּלְטוּ עַל נַפְשְׁכֶם, שֶׁאִי זֶה אִי שֶׁל גּוּלִים הוּא הָאוֹכְלִים בְּנֵי-אָדָם וְהֵם מְבַקְּשִׁים לִגְזֹר אוֹתִי לִגְזָרִים וְלֶאֱכֹל אוֹתִי”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ דְבָרִים אֵלֶּה, הִפְנוּ פְנֵיהֶם מִתְרַחֲקִים, וְיָרְדוּ מִן הַיַּבָּשָׁה אֶל הַסִּירָה, מִבְּלִי לֶאֱסֹף מֵאוֹתָם פֵּרוֹת מְאוּמָה. נָסְעוּ מֶשֶׁךְ יָמִים, וְאֵרַע שֶׁנִּרְאָה לְעֵינֵיהֶם בְּיוֹם מִן הַיָּמִים אִי אַחֵר. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו מָצְאוּ בוֹ הַר גָּבוֹהַּ. עָלוּ עַל אוֹתוֹ הַר וְרָאוּ בוֹ יַעַר מְרֻבֶּה בְעֵצִים, כְּשֶׁהֵם רְעֵבִים, וְנִתְעַסְּקוּ בַאֲכִילַת הַפֵּרוֹת. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁוּ בְכָךְ וּכְבָר יָצְאוּ עֲלֵיהֶם מִבֵּין הָעֵצִים דְּמוּיוֹת מַבְהִילוֹת בְּמַרְאָן, אֲרֻכּוֹת; אֹרֶךְ כָּל אַחַת מֵהֶן חֲמִשִּׁים אַמָּה, וְשִׁנֶּיהָ יוֹצְאוֹת מִפִּיהָ כְּשִׁנֵּי הַפִּיל. וְהִנֵּה לִפְנֵיהֶם דְּמוּת יוֹשֶׁבֶת עַל גִּזְרַת לֶבֶד שָׁחוֹר מֵעַל לְצוּר סֶלַע, וּמִסָּבִיב לָהּ כּוּשִׁים, וְהֵם חֲבוּרָה גְדוֹלָה נִצָּבִים עָלֶיהָ לְשַׁמְּשָׁהּ. בָּאוּ אוֹתָם כּוּשִׁים וְתָפְסוּ אֶת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְאֶת הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ, וְהֶעֱמִידוּ אוֹתָם לִפְנֵי מַלְכָּם, וְאָמְרוּ לוֹ: “אָנוּ מָצָאנוּ עוֹפוֹת אֵלֶּה בֵּין הָעֵצִים”. וְהָיָה הַמֶּלֶךְ רָעֵב. תָּפַס שְׁנַיִם מִן הַמַּמְלוּכִּים וְשָׁחַט אוֹתָם וַאֲכָלָם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁתָּפְסוּ הַכּוּשִׁים אֶת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְאֶת הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ, הֶעֱמִידוּ אוֹתָם לִפְנֵי מַלְכָּם וְאָמְרוּ לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, מָצָאנוּ עוֹפוֹת אֵלֶּה בֵין הָעֵצִים”, וְתָפַס הַמֶּלֶךְ שְׁנַיִם מִן הַמַּמְלוּכִּים וּשְׁחָטָם וַאֲכָלָם. כְּשֶׁרָאָה סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ זֹאת, פָּחַד לְנַפְשׁוֹ וּבָכָה. אַחַר-כָּךְ נָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הִסְכִּין לִבִּי לְצָרוֹת, וָאַסְכִּין לָהֶן

אַחֲרֵי סָלְדִי מֵהֶן, שֶׁכֵּן אָצִיל יַסְכֵּן.

וְהַדְּאָגָה לֹא סוּג אֶחָד לִי הִנָּה,

הַתְּהִלָּה לָאֵל, אֲלָפִים לִי מִנָּה,

אַחַר-כָּךְ נֶאֱנַח וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

יָרָה בִי זְמַן אֶת פְּגָעָיו,

עֲדֵי לִבִּי כֻּסָּה חִצָּיו,

וָאֶהִי, בִּפְגֹּעַ בִּי חֵץ וָחֵץ,

חֹד חֵץ קָדַם לוֹ, חֻדּוֹ יְנַפֵּץ.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ בְּכִיָּתוֹ וְקִינָתוֹ אָמַר: “אָכֵן עוֹפוֹת אֵלֶּה קוֹל נָאֶה לָהֶם וְזִמְרָה. מָצְאוּ חֵן בְּעֵינַי קוֹלוֹתֵיהֶם. שִׂימוּ כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּתוֹךְ כְּלוּב”. שָׂמוּ כָל אֶחָד מֵהֶם בְּתוֹךְ כְּלוּב וְתָלוּ אוֹתָם מֵעַל לְרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּשְׁמַע אֶת קוֹלוֹתֵיהֶם. הָיוּ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְהַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ בְתוֹךְ הַכְּלוּבִים, כְּשֶׁהַכּוּשִׁים מַאֲכִילִים וּמַשְׁקִים אוֹתָם, וְהֵם עִתִּים בּוֹכִים וְעִתִּים צוֹחֲקִים, עִתִּים מְדַבְּרִים וְעִתִּים שׁוֹתְקִים. וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁמֶּלֶךְ הַכּוּשִׁים מִתְעַנֵּג עַל קוֹלוֹתֵיהֶם. לֹא פָסְקוּ מִהְיוֹת שְׁרוּיִים בְּמַצָּב זֶה מֶשֶׁךְ זְמַן. וְהָיְתָה לַמֶּלֶךְ בַּת נְשׂוּאָה בְאִי אַחֵר. שָׁמְעָה שֶׁאֵצֶל אָבִיהָ עוֹפוֹת שֶׁקּוֹלוֹת נָאִים לָהֶם. שָׁלְחָה חֲבוּרָה אֶל אָבִיהָ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מִקְצָת מִן הָעוֹפוֹת. שָׁלַח אֵלֶיהָ אָבִיהָ אֶת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וּשְׁלשָׁה מִן הַמַּמְלוּכִּים בְּתוֹךְ אַרְבָּעָה כְלוּבִים, בְּיַד הַשְּׁלִיחִים שֶׁבָּאוּ לְבַקְּשָׁם. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֵלֶיהָ הָאַרְבָּעָה, וְהִסְתַּכְּלָה בָהֶם, מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֶיהָ. צִוְּתָה לְהַעֲמִיד אוֹתָם בְּמָקוֹם מֵעַל לְרֹאשָׁהּ. הָיָה סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ תָּמֵהַּ עַל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ, וְהָיָה מְהַרְהֵר בְּמַה שֶׁהָיָה בוֹ מִן הַיְקָר. הָיָה בוֹכֶה עַל עַצְמוֹ, וּשְׁלשֶׁת הַמַּמְלוּכִּים בּוֹכִים עַל עַצְמָם. וְהָיָה כָל זֶה, כְּשֶׁבַּת הַמֶּלֶךְ מַאֲמִינָה שֶׁהֵם שָׁרִים. וְהָיָה מִנְהָגָהּ שֶׁל בַּת-הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁהָיָה נוֹפֵל בְּיָדָהּ אֶחָד מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ זוּלָתָהּ, וּמָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ, הָיָה אֶצְלָהּ בְּמַדְרֵגָה חֲשׁוּבָה. וְהָיָה, עַל-פִּי מַה שֶּׁגָּזַר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְחָרַץ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁרָאֲתָה אֶת סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ, מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֶיהָ יָפְיוֹ וְחִנּוֹ וְקוֹמָתוֹ וְגִזְרָתוֹ, וְצִוְּתָה לְכַבֵּד אֶת הַשְּׁבוּיִים. אֵרַע שֶׁהָיְתָה לְבַדָּהּ יוֹם אֶחָד מִן הַיָּמִים עִם סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וּבִקְּשָׁה מִמֶּנּוּ לָבוֹא אֵלֶיהָ. מֵאֵן סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ לַעֲשׂוֹת זֹאת וְאָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, אִישׁ נָכְרִי אֲנִי, וְהַתְּשׁוּקָה לְזוֹ שֶׁאֲנִי אוֹהֲבָהּ, כּוֹאֶבֶת, וְאֵינִי רוֹצֶה בְזוּלָתָהּ”. הָיְתָה בַת-הַמֶּלֶךְ נוֹהֶגֶת עִמּוֹ בְרַכּוּת וּמְפַתָּה אוֹתוֹ, אַךְ הוּא סֵרֵב לָהּ, וְלֹא יָכְלָה לִקְרַב אֵלָיו וְלֹא לְהַגִּיעַ אֵלָיו בְּשׁוּם אֹפֶן. כְּשֶׁנִּלְאֲתָה לַחֲזֹר אַחֲרָיו, כָּעֲסָה עָלָיו וְעַל מַמְלוּכָּיו, וְצִוְּתָה עֲלֵיהֶם לְשָׁרְתָהּ וְלָשֵׂאת לָהּ מַיִם וְעֵצִים. נִשְׁאֲרוּ בְּמַצָּב זֶה אַרְבַּע שָׁנִים, וְהִלְאָה אֶת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ מַצָּב זֶה, וְשָׁלַח לְהַמְלִיץ עָלָיו לִפְנֵי הַנְּסִיכָה, אֶפְשָׁר תְּשַׁחְרֵר אוֹתָם וְיֵלְכוּ לְדַרְכָּם, וְיָנַח לָהֶם מִמַּה שֶּׁהֵם שְׁרוּיִים בּוֹ, שָׁלְחָה וְהֵבִיאָה לְפָנֶיהָ אֶת סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְאָמְרָה: “אִם אַתָּה מִתְרַצֶּה לִי לְחֶפְצִי, הֲרֵינִי מְשַׁחְרֶרֶת אוֹתְךָ מִזֶּה שֶׁאַתָּה נִמְצָא בוֹ, וְתַחֲזֹר שָׁלֵם וּבִרְכוּשׁ רַב לְאַרְצֶךָ”. לֹא פָסְקָה מֵהִתְרַפֵּס לְפָנָיו וּמִדַּבֵּר עַל לִבּוֹ, וְלֹא נְעֲנָה לָהּ לְחֶפְצָהּ. סָרָה מֵעָלָיו כּוֹעֶסֶת, וְנִשְׁאֲרוּ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְהַמַּמְלוּכִּים אֶצְלָהּ בְּאוֹתוֹ מַצָּב, כְּשֶׁאֲנָשֶׁיהָ יוֹדְעִים שֶׁהֵם עוֹפוֹת בַּת-הַמֶּלֶךְ, וְאֵין גַּם אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי הַמְּדִינָה מֵעֵז לִגְרֹם לָהֶם נֶזֶק אֵיזֶה-שֶׁהוּא. הָיָה לֵב בַּת-הַמֶּלֶךְ בָּטוּחַ בָהֶם, וְהָיָה בָרוּר לָהּ שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לָהֶם מִפְלָט מִן הָאִי הַזֶּה. הָיוּ נִפְקָדִים מֵאֶצְלָהּ יוֹמַיִם וּשְׁלשָׁה, כְּשֶׁהֵם מְשׁוֹטְטִים בָּעֲרָבָה לְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים מִקְּצוֹת הָאִי וּמְבִיאִים אוֹתָם לְמִטְבָּחָהּ שֶׁל בַּת-הַמֶּלֶךְ. וְנִשְׁאֲרוּ בְכָךְ חָמֵשׁ שָׁנִים. אֵרַע שֶׁסַּיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ יָשַׁב הוּא וְהַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ בְיוֹם מִן הַיָּמִים עַל חוֹף הַיָּם, מְשׂוֹחֲחִים בְּמַה שֶּׁקָּרָה. פָּנָה סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ כֹּה וָכֹה וְרָאָה עַצְמוֹ בְמָקוֹם זֶה, הוּא וְהַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ. הִרְהֵר בְּאִמּוֹ וּבְאָבִיו וּבְאָחִיו סָאעִד, וְזָכַר אֶת הַיְקָר שֶׁהָיָה שָׁרוּי בּוֹ, וְהִרְבָּה לִבְכּוֹת וּלְהֵאָנֵחַ, וְכֵן בָּכוּ הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ כָּמֹהוּ. אָמְרוּ לוֹ הַמַּמְלוּכִּים: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, עַד מָתַי תִּבְכֶּה, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין הַבְּכִי מוֹעִיל, וְזֶה הוּא דָבָר הָרָשׁוּם עַל מִצְחוֹתֵינוּ, בִּגְזֵרַת אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה; וּכְבָר מִלֵּא הָעֵט אֶת אֲשֶׁר גָּזַר, וְלֹא יוֹעִיל לָנוּ אֶלָּא אֹרֶךְ-רוּחַ. אֶפְשָׁר אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה שֶׁפָּגַע אוֹתָנוּ בְצָרָה זוֹ, יְסִירֶנָּה מֵעָלֵינוּ”. אָמַר לָהֶם סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “אַחַי, כֵּיצַד נַעֲשֶׂה לְהַצָּלָתֵנוּ מֵאֲרוּרָה זוֹ? אֵין אֲנִי רוֹאֶה הַצָלָה אֶלָּא אִם יַצִּילֵנוּ מִמֶּנָּה אֱלֹהִים בְּחַסְדּוֹ. וְאוּלָם עָלָה בְדַעְתִּי שֶׁנִּבְרַח וְיָנוּחַ לָנוּ מֵעָמָל זֶה”. אָמְרוּ לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, וּלְאָן נֵלֵךְ בְּאִי זֶה, כְּשֶׁהוּא כֻּלּוֹ שֵׁדִים, גּוּלִים הָאוֹכְלִים בְּנֵי-אָדָם? הֲרֵי כָל מָקוֹם שֶׁנִּפְנֶה אֵלָיו, יִמְצְאוּ אוֹתָנוּ בוֹ, וְאוֹ שֶׁיֹּאכְלוּנוּ אוֹ שֶׁיִּקְחוּ אוֹתָנוּ בַשְּׁבִי וְיַחֲזִירוּ אוֹתָנוּ לִמְקוֹמֵנוּ, וְתִכְעַס עָלֵינוּ בַת-הַמֶּלֶךְ”. אָמַר לָהֶם: “אֲנִי עוֹשֶׂה לָכֶם מַשֶּׁהוּ, אֶפְשָׁר יַעַזְרֵנוּ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְהִנָּצֵל, וְנִמָּלֵט מִן הָאִי הַזֶּה”. אָמְרוּ לוֹ: “כֵּיצַד תַּעֲשֶׂה?” אָמַר לָהֶם: “נִכְרֹת מֵאֵלֶּה הַקּוֹרוֹת הָאֲרֻכּוֹת וְנִקְלַע מִקְּלִפָּתָם חֲבָלִים וּנְקַשֵּׁר אוֹתָן זוֹ אֶל זוֹ וְנָשִׂים אוֹתָם דּוֹבְרָה, וְנָטִיל אוֹתָהּ לַיָּם, וּנְמַלֵּא אוֹתָהּ מִפֵּרוֹת אֵלֶּה, וְנַעֲשֶׂה לָהּ מְשׁוֹטִים וְנֵרֵד בָּהּ. אֶפְשָׁר שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יָשֶׁת לָנוּ בָהּ מִפְלָט, שֶׁכֵּן הוּא כֹּל יוּכָל. וְאֶפְשָׁר שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יְחוֹנֵן אוֹתָנוּ רוּחַ טוֹבָה שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְאֶרֶץ הֹדּוּ, וְנִפָּטֵר מֵאֲרוּרָה זוֹ”. אָמְרוּ לוֹ: “עֵצָה טוֹבָה הִיא זוֹ”. שָׂמְחוּ בָהּ שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְנִגְּשׁוּ תֵכֶף וּמִיָּד לִכְרֹת אֶת קוֹרוֹת הָעֵץ לְמַעֲשֵׂה הַדּוֹבְרָה. קָלְעוּ אֶת הַחֲבָלִים לְקַשֵּׁר בָּהֶם אֶת הַקּוֹרוֹת זוֹ לְזוֹ, וְהִמְשִׁיכוּ בְכָךְ מֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ. וּבְכָל יוֹם, בְּסוֹף הַיּוֹם, הָיוּ נוֹטְלִים מַשֶּׁהוּ מֵעֲצֵי הַדֶּלֶק, וּמוֹלִיכִים אוֹתוֹ לְמִטְבָּחָהּ שֶׁל בַּת-הַמֶּלֶךְ, וְעוֹסְקִים שְׁאֵרִית הַיּוֹם בְּמַעֲשֵׂה הַדּוֹבְרָה עַד אֲשֶׁר כִּלּוּ לַעֲשׂוֹתָהּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁכָּרְתוּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְהַמַּמְלוּכִּים אֶת קוֹרוֹת הָעֵץ וְקָלְעוּ אֶת הַחֲבָלִים, קָשְׁרוּ אֶת הַדּוֹבְרָה שֶׁעָשׂוּ. וּכְשֶׁגָּמְרוּ מְלַאכְתָּם הֵטִילוּ אוֹתָהּ לַיָּם וְטָעֲנוּ אוֹתָהּ מִן הַפֵּרוֹת שֶׁקָּטְפוּ מֵאוֹתָם הָעֵצִים שֶׁבָּאִי. הִתְכּוֹנְנוּ לַנְּסִיעָה בְסוֹפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם, מִבְּלִי לְהוֹדִיעַ לְשׁוּם אֶחָד מַה שֶּׁעָשׂוּ, רָכְבוּ עַל אוֹתָהּ דּוֹבְרָה וְנָסְעוּ בַיָּם מֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים, מִבְּלִי שֶׁיֵּדְעוּ לְאָן הֵם הוֹלְכִים. אָפְסָה הַצֵּידָה מֵהֶם, וְהָיוּ בַּקָּשֶׁה בְיוֹתֵר מִן הָרָעָב וּמִן הַצָּמָא. וְהִנֵּה הֶעֱלָה הַיָּם קֶצֶף וְהִתְגַּעַשׁ, וְעָלוּ בוֹ גַלִּים גְּבוֹהִים, וְקָרַב אֲלֵיהֶם תַּנִּין אָיוֹם לְמַרְאֶה וְשָׁלַח יָדוֹ וְחָטַף מַמְלוּךְּ מִן הַמַּמְלוּכִּים וּבָלַע אוֹתוֹ. כְּשֶׁרָאָה סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ תַּנִּין בַּמַּמְלוּךְּ מַעֲשֶׂה זֶה, בָּכָה בְכִי רַב, וְנִשְׁאַר בַּדּוֹבְרָה הוּא וְהַמַּמְלוּךְּ הַנִּשְׁאָר⁷ לְבַדָּם. הִתְרַחֲקוּ מִמְּקוֹם הַתַּנִּין, כְּשֶׁהֵם מְפַחֲדִים. וְלֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ עַד שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים נִגְלָה לִפְנֵיהֶם הַר עָצוּם וּמַבְהִיל, רָם וּמִתְנַשֵּׂא בָאֲוִיר. שָׂמְחוּ בוֹ, וְנִגְלָה לְעֵינֵיהֶם אַחַר-כָּךְ אִי. הִתְאַמְּצוּ לִנְסֹעַ אֵלָיו בְּתִקְוָתָם לְהִכָּנֵס אֵלָיו. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ, כְּשֶׁהַיָּם סָעַר וְעָלוּ גַּלָּיו וְנִשְׁתַּנּוּ מַצָּבָיו. הֵרִים תַּנִּין אֶת רֹאשׁוֹ וְשָׁלַח יָדוֹ וְלָקַח אֶת הַמַּמְלוּךְּ שֶׁנִּשְׁאַר מִן הַמַּמְלוּכִּים שֶׁל סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וּבָלַע אוֹתוֹ, וְהָיָה סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ יְחִידִי. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל הָאִי הִתְחִיל מְטַפֵּס עַד שֶׁעָלָה עַל הָהָר. הִסְתַּכֵּל וְרָאָה יַעַר. נִכְנַס לַיַּעַר, וְהִתְהַלֵּךְ בֵּין הָעֵצִים, וְהִתְחִיל אוֹכֵל מִן הַפֵּרוֹת. רָאָה, שֶׁעָלוּ עַל הָעֵצִים יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים קוֹף גְּדוֹלִים; כָּל אֶחָד מֵהֶם גָּדוֹל יוֹתֵר מִן הַפִּרְדָּה. כְּשֶׁרָאָה קוֹפִים אֵלֶּה, תָּקַף אוֹתוֹ פַּחַד רַב. יָרְדוּ הַקּוֹפִים וְהִקִּיפוּ אוֹתוֹ מִכָּל צַד, וְאַחַר-כָּךְ הָלְכוּ לְפָנָיו, וְרָמְזוּ לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם. הָלְכוּ וְהָלַךְ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ אַחֲרֵיהֶם, וְלֹא פָסְקוּ לָלֶכֶת וְהוּא אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁבָּאוּ אֶל מִבְצָר רָם הַבִּנְיָן וִיסוֹדוֹתָיו אֵיתָן. נִכְנְסוּ לְאוֹתוֹ מִבְצָר, וְנִכְנַס הוּא אַחֲרֵיהֶם, וְרָאָה בְתוֹכוֹ מִכָּל סְגֻלוֹת-הַחֶמְדָּה וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַתָּכוֹת יְקָרוֹת, אֲשֶׁר לֹא תַּעֲצֹר הַלָּשׁוֹן כֹּחַ לְתָאֵר, וְרָאָה גַם בָּחוּר שֶׁאֵין בּוֹ חֲתִימַת זָקָן, וְאוּלָם הוּא אָרֹךְ, אָרֹךְ עַל הַמִּדָּה. כְּשֶׁרָאָה סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ אֶת הַבָּחוּר שָׂשׂ עָלָיו, שֶׁלֹּא הָיָה בְאוֹתוֹ מִבְצָר אָדָם מִלְּבַד אוֹתוֹ בָחוּר. כְּשֶׁרָאָה הַבָּחוּר אֶת סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ תָּמַהּ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה, וְאָמַר לוֹ: “מַה-שְּׁמֶךָ? וּמֵאֵיזוֹ אֶרֶץ אָתָּה? וְכֵיצַד הִגַּעְתָּ לְכָאן? סַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ, וְאַל תַּעֲלִים מִמֶּנִּי כְּלוּם”. אָמַר לוֹ: “אֲנִי לֹא הִגַּעְתִּי לְכָאן מֵרְצוֹנִי, וְלֹא מָקוֹם זֶה הָיָה מַטְּרָתִי. וְאֵין אֲנִי יָכוֹל אֶלָּא לִנְסֹעַ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עַד אֲשֶׁר אַשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשִׁי”. אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: “וּמַה מְבֻקָּשְׁךָ?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי מֵאֵרֶץ מִצְרַיִם, וּשְׁמִי סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ, וְאָבִי הוּא הַמֶּלֶךְ עָאצִם בֶּן צַפְוָאן”. סָח לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית הָעִנְיָן וְעַד סוֹפוֹ. קָם אוֹתוֹ בָחוּר לְשֵׁרוּתוֹ וְאָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אֲנִי הָיִיתִי בְמִצְרַיִם וְשָׁמַעְתִּי שֶׁנָּסַעְתָּ לְאֶרֶץ סִין, וַהֲרֵי הֵיכָן אֶרֶץ זוֹ שֶׁאַתָּה בָהּ וְהֵיכָן סִין? אָכֵן דָּבָר מַתְמִיהַּ הוּא וְעִנְיָן מוּזָר”. אָמַר לוֹ: “דְּבָרֶיךָ אֱמֶת הֵם. וְאוּלָם אֲנִי נָסַעְתִּי אַחַר-כָּךְ מֵאֶרֶץ סִין לְאֶרֶץ הֹדּוּ, וְיָצְאָה עָלֵינוּ רוּחַ וְסָעַר הַיָּם וְנִשְׁבְּרוּ כָל הַסְּפִינוֹת שֶׁהָיוּ עִמִּי”. סָח לוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עַד שֶׁאָמַר לוֹ לְבַסּוֹף: “וּכְבָר הִגַּעְתִּי אֵלֶיךָ לַמָּקוֹם הַזֶּה”. אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: “בֶּן-מֶלֶךְ, דַּי הוּא מַה שֶּׁקָּרָה אוֹתְךָ מִן הַנֶּכֶר וְהַצָּרוֹת. וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהוֹבִילְךָ לְמָקוֹם זֶה. שֵׁב אֶצְלִי שֶׁאֶשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּחֶבְרָתְךָ עַד שֶׁאָמוּת, וְתִהְיֶה אַתָּה מֶלֶךְ עַל הַגָּלִיל הַזֶּה, שֶׁכֵּן בּוֹ אִי זֶה שֶׁאֵין אַף אֶחָד יוֹדֵעַ גְּבוּלוֹתָיו, וְקוֹפִים אֵלֶּה הֵם בַּעֲלֵי-אֻמָּנוּת, וְכָל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ תִּמְצָא כָאן”. אָמַר לוֹ: “אָחִי, לֹא אוּכַל לָשֶׁבֶת בְמָקוֹם, עַד אֲשֶׁר יִמָּלֵא חֶפְצִי, וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה עָלַי לְשׁוֹטֵט בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לִשְׁאֹל בִּדְבַר חֶפְצִי. אֶפְשָׁר יִתֵּן לִי אֱלֹהִים חֶפְצִי, אוֹ אָבוֹא לִמְקוֹם בּוֹ יַגִּיעַ קִצִּי וְאָמוּת”. פָּנָה הַבָּחוּר אֶל קוֹף אֶחָד וְנָתַן לוֹ אוֹת. נֶעֱלַם הַקּוֹף שָׁעָה אַחַת, אַחַר-כָּךְ בָּא וְעִמּוֹ קוֹפִים, מָתְנֵיהֶם חֲגוּרִים בְּסִנָּרִים שֶׁל מֶשִׁי. הִגִּישׁוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן וְשָׂמוּ עָלָיו בְּעֶרֶךְ מֵאָה צַלָּחוֹת שֶׁל זָהָב וְכֶסֶף, וּבָהֶן מִכָּל הַמַּאֲכָלִים. וְהָיוּ הַקּוֹפִים עוֹמְדִים כְּמִנְהַג הַמְשָׁרְתִים הָעוֹמְדִים לִפְנֵי הַמְּלָכִים. אַחַר-כָּךְ נָתַן אוֹת לְשׁוֹמְרֵי-הַסַּף לָשֶׁבֶת וְיָשְׁבוּ, וְעָמְדוּ אֵלֶּה שֶׁמִּתַּפְקִידָם לְשָׁרֵת. אָכְלוּ דֵי-שָׂבְעָם, וְהֵסִירוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן וְהֵבִיאוּ אַגָּנִים וְקַנְקַנִּים שֶׁל זָהָב, וְנָטְלוּ יְדֵיהֶם. הֵבִיאוּ אֶת כְּלֵי-הַמַּשְׁקֶה, בְּעֵרֶךְ אַרְבָּעִים כֵּלִים, וּבָהֶם כָּל מִינֵי מַשְׁקֶה, וְשָׁתוּ וְהִתְעַנְּגוּ וְשָׂמְחוּ וְהֵיטִיבוּ אֶת לִבָּם, כְּשֶׁכָּל הַקּוֹפִים מְרַקְּדִים וּמְשַׂחֲקִים בִּשְׁעַת הִתְעַסְּקוּת הָאוֹכְלִים בַּמַּאֲכָל. כְּשֶׁרָאָה סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ זֹאת הִשְׁתָּאָה לָהֶם וְשָׁכַח מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מִן הַצָּרוֹת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁרָאָה סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ אֶת מִנְהַג הַקּוֹפִים וְרִקּוּדָם, הִשְׁתָּאָה לָהֶם וְשָׁכַח מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מִן הַצָּרוֹת שֶׁסָּבַל בַּנֵּכָר. כְּשֶׁהָיָה לַיְלָה הִדְלִיקוּ אֶת הַנֵּרוֹת וְשָׂמוּ אוֹתָם בְּפָמוֹטוֹת שֶׁל זָהָב וָכֶסֶף. אַחַר-כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת כְּלֵי הַפֵּרוֹת הַיְבֵשִׁים וְהַלַּחִים וְאָכְלוּ. וּכְשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַשֵּׁנָה, הִצִּיעוּ לָהֶם אֶת הַיְצוּעִים וְיָשְׁנוּ. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר קָם הַבָּחוּר כְּמִנְהָגוֹ, וְעוֹרֵר אֶת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְאָמַר לוֹ: “הוֹצֵא אֶת רֹאשְׁךָ מִן הַחַלּוֹן, וּרְאֵה מַה הוּא הָעוֹמֵד תַּחַת הַחַלּוֹן”. הִסְתַּכֵּל וְרָאָה קוֹפִים שֶׁמִּלְּאוּ אֶת כָּל הָעֲרָבָה רַחֲבַת-הַיָּדַיִם וְאֶת הַמִּדְבָּר כֻּלּוֹ, שֶׁאֵין יוֹדֵעַ מִסְפָּרָם אֶלָּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. אָמַר סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “אֵלֶּה הֵם קוֹפִים רַבִּים שֶׁמִּלְּאוּ אֶת כָּל הַמֶּרְחָב, וּמִשּׁוּם מַה נִּתְאַסְּפוּ בְשָׁעָה זוֹ?” אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: “כָּךְ הוּא מִנְהָגָם. וְכָל מַה שֶׁבָּאִי כְבָר בָּא. וּמֵהֶם שֶׁבָּאוּ מִמֶּרְחַק יוֹמַיִם וּשְׁלשָׁה יָמִים, שֶׁכֵּן יָבוֹאוּ בְּכָל יוֹם שַׁבָּת וְיַעַמְדוּ כָאן עַד שֶׁאֲנִי מִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתִי וּמוֹצִיא אֶת רֹאשִׁי מִן הַחַלּוֹן עַד שֶׁיִּרְאוּהוּ. וּכְשֶׁהֵם רוֹאִים אוֹתוֹ הֵם מְנַשְּׁקִים אֶת הָאָרֶץ לְפָנַי, וּמִסְתַּלְּקִים לַעֲבוֹדָתָם”. יָשַׁב סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ אֵצֶל הַבָּחוּר מֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ תָּמִים. אַחַר-כָּךְ נִפְרַד מִמֶּנּוּ וְנָסַע. צִוָּה הַבָּחוּר אַרְבָּעִים קוֹפִים בְּעֶרֶךְ וְנָסְעוּ עִמּוֹ. נָסְעוּ מְשַׁמְּשִׁים אֶת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים, עַד שֶׁלִּוּוּהוּ עַד קְצֵה אִיֵּיהֶם. אַחַר-כָּךְ נִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ וְחָזְרוּ לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם, וְנָסַע סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ יְחִידִי בֶּהָרִים וּבַגְּבָעוֹת, בַּמִּדְבָּרוֹת וּבַצִּיּוֹת בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים, יוֹם כְּשֶׁהוּא רָעֵב וְיוֹם כְּשֶׁהוּא שָׂבֵעַ, וְיוֹם כְּשֶׁהוּא אוֹכֵל מִן הָעֵשֶׂב וְלֹא מִפֵּרוֹת הָעֵצִים. הִתְחִיל לְהִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁעָשָׂה בְעַצְמוֹ וְעַל צֵאתוֹ מֵאֵצֶל אוֹתוֹ בָחוּר, וּבִקֵּשׁ לָשׁוּב אֵלָיו עַל עִקְּבוֹתָיו. רָאָה דְמוּת שְׁחוֹרָה מִתְנוֹצֶצֶת מֵרָחוֹק. אָמַר בְּלִבּוֹ: “כְּלוּם עִיר שְׁחוֹרָה הִיא זוֹ, אוֹ כֵיצַד הוּא הַמַּצָּב? וְאוּלָם אֵינִי חוֹזֵר, עַד שֶׁאֲנִי רוֹאֶה מַה הִיא דְמוּת זוֹ”. כְּשֶׁקָּרַב אֵלֶיהָ רָאָה שֶׁהִיא אַרְמוֹן בָּנוּי רָמִים, וְהָיָה זֶה שֶׁבָּנָה אוֹתוֹ יֶפֶת בֶּן נֹחַ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְהוּא הָאַרְמוֹן שֶׁהִזְכִּירוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בְּסִפְרוֹ הַנַּעֲלֶה, בְּאָמְרוֹ: “וּבְאֵר עָזוּב וְאַרְמוֹן נִשָּׂא”⁸. יָשַׁב סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ עַל שַׁעַר הָאַרְמוֹן וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מֶה הָעִנְיָן בְּתוֹךְ אַרְמוֹן זֶה, וּמִי בְתוֹכוֹ מִן הַמְּלָכִים. מִי יַגִּיד לִי אֶת הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ, וּכְלוּם שׁוֹכְנָיו הֵם מִבְּנֵי-הָאָדָם אוֹ מִן הַשֵּׁדִים?” יָשַׁב מְהַרְהֵר שָׁעָה זְמַן, וְלֹא מָצָא אֶחָד נִכְנָס אֵלָיו וְלֹא יוֹצֵא מִתּוֹכוֹ. קָם מְהַלֵּךְ, נִשְׁעָן עַל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, עַד שֶׁנִּכְנַס לָאַרְמוֹן. מָנָה בְדַרְכּוֹ שִׁבְעָה פְּרוֹזְדוֹרִים וְלֹא רָאָה אָדָם. רָאָה לִימִינוֹ שָׁלשׁ דְּלָתוֹת וּלְפָנָיו דֶּלֶת שֶׁוִּילוֹן מִשְׁתַּלְשֵׁל וְיוֹרֵד עָלֶיהָ. נִגַּשׁ אֶל אוֹתָהּ דֶּלֶת וְהֵרִים אֶת הַוִּילוֹן בְּיָדוֹ וְהָלַךְ לְתוֹךְ הַפֶּתַח, וְהִנֵּה לְפָנָיו הֵיכָל גָּדוֹל מֻצָּע שְׁטִיחִים שֶׁל מֶשִׁי. וּבְרֹאשׁ אוֹתוֹ הֵיכָל כִּסֵּא-מַלְכוּת שֶׁל זָהָב, וְעָלָיו נַעֲרָה יוֹשֶׁבֶת, פָּנֶיהָ כַלְּבָנָה, וְעָלֶיהָ לְבוּשׁ שֶׁל מְלָכִים וְהִיא כְּכַלָּה בְלֵיל חֲתֻנָּתָהּ. וּמִתַּחַת לְכִסֵּא-הַמְּלוּכָה אַרְבָּעִים שֻׁלְחָנוֹת, וַעֲלֵיהֶם צַלָּחוֹת שֶׁל זָהָב וְשֶׁל כֶּסֶף, וְכֻלָּן מְלֵאוֹת מַאֲכָלִים מְשֻׁבָּחִים. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ נִגַּשׁ אֵלֶיהָ וְנָתַן לָהּ שָׁלוֹם. הֶחֱזִירָה לוֹ שָׁלוֹם וְאָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם מִבְּנֵי-אָדָם אַתָּה אוֹ מִן הַשֵּׁדִים?” אָמַר לָהּ: “אֲנִי מִן הַטּוֹבִים בִּבְנֵי-הָאָדָם, שֶׁמֶּלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ אֲנִי”. אָמְרָה לוֹ: “מַה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? הֲרֵי לְפָנֶיךָ מַאֲכָלִים אֵלֶּה, וְאַחַר-כָּךְ סַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ, וְכֵיצַד הִגַּעְתָּ לְמָקוֹם זֶה”. יָשַׁב סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ אֶל הַשֻּׁלְחָן וְהֵסִיר אֶת הַמִּכְסֶה מֵעַל הַמַּאֲכָלִים, שֶׁהָיָה רָעֵב וְאָכַל מֵאוֹתָן צַלָּחוֹת עַד שֶׁשָּׂבַע, וְנָטַל אֶת יָדוֹ⁹ וְעָלָה עַל כִּסֵּא-הַמְּלוּכָה וְיָשַׁב לְיַד הַנַּעֲרָה. אָמְרָה לוֹ: “מִי אַתָּה? וּמַה שְּׁמֶךָ? וּמֵאַיִן בָּאתָ? וּמִי הוֹבִילְךָ לְכָאן?” אָמַר לָהּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “בַּאֲשֶׁר לִי, הִנֵּה סִפּוּרִי אָרֹךְ”. אָמְרָה לוֹ: “אֱמֹר לִי, מֵאַיִן אַתָּה? וּמַה סִּבַּת בּוֹאֲךָ לְכָאן? וּמַה חֶפְצֶךָ?” אָמַר לָהּ: “הַגִּידִי לִי אַתְּ, מָה עִנְיָנֵךְ? וּמַה שְּׁמֵךְ? וּמִי הֵבִיא אוֹתָךְ לְכָאן? וּמִשּׁוּם מַה אַתְּ יוֹשֶׁבֶת בְּמָקוֹם זֶה יְחִידָה?” אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “אֲנִי שְׁמִי דַוְלַתֻּ כָאתּוּן בַּת מֶלֶךְ הֹדּוּ, וְאָבִי שׁוֹכֵן בִּמְדִינַת סַרְנַדִיבּ וּלְאָבִי גַן נָאֶה וְגָדוֹל, שֶׁאֵין בְּאֶרֶץ הֹדּוּ וּגְלִילוֹתֶיהָ יָפֶה מִמֶּנּוּ, וּבוֹ בְרֵכָה גְדוֹלָה. נִכְנַסְתִּי לְאוֹתוֹ גַן בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עִם נַעֲרוֹתַי, וּפָשַׁטְתִּי בְגָדַי אֲנִי וְנַעֲרוֹתַי, וְיָרַדְנוּ לְאוֹתָהּ בְּרֵכָה וְהָיִינוּ מְשַׂחֲקִים וּמַרְחִיבִים אֶת דַּעְתֵּנוּ. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַּדָּבָר וְהִנֵּה מַשֶּׁהוּ דּוֹמֶה לֶעָנָן יָרַד עָלַי וְחָטַף אוֹתִי מִבֵּין נַעֲרוֹתַי וְטָס עִמִּי בֵין הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: “דַוְלַתֻּ כָאתּוּן, אַל תִּפְחֲדִי וֶהֱיִי שְׁקֵטָה וּבוֹטַחַת”. טָס עִמִּי מֶשֶׁךְ זְמַן מֻעָט, וְאַחַר-כָּךְ הוֹרִידַנִי בְּאַרְמוֹן זֶה. וְתֵכֶף וּמִיָּד הִתְהַפֵּך, וְהִנֵּה הוּא בָחוּר נָאֶה יָפֶה בַבַּחוּרִים וּבְגָדָיו נְקִיִּים, וְאָמַר לִי: ‘כְּלוּם מַכִּירָה אַתְּ אוֹתִי?’ אָמַרְתִּי לוֹ: ‘לֹא, אֲדוֹנִי’. אָמַר לִי: ‘אֲנִי בְנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים, וְאָבִי שׁוֹכֵן בְּטִירַת אַלְכֻּלְזֻם¹⁰, וְתַחַת יָדוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף מִן הַשֵּׁדִים הַמְּעוֹפְפִים וְהַצּוֹלְלִים בַּיָּם. אֵרַע לִי שֶׁהָיִיתִי עוֹבֵר בַּדֶּרֶךְ הוֹלֵךְ לְדַרְכִּי, וְרָאִיתִי אוֹתָךְ וְחָשַׁקְתִּי בָךְ וְיָרַדְתִּי עָלַיִךְ וְחָטַפְתִּי אוֹתָךְ מִבֵּין הַנְּעָרוֹת וְהֵבֵאתִיךְ לְאַרְמוֹן בָּנוּי אֵיתָן זֶה, שֶׁהוּא מְקוֹמִי וּמוֹשָׁבִי. וְלֹא יַגִּיעַ אֵלַיִךְ לְעוֹלָם גַּם אֶחָד לֹא מִן הַשֵּׁדִים וְלֹא מִבְּנֵי-הָאָדָם. וּמֵהֹדּוּ לְכָאן מַסַּע מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. יְהֵא בָרוּר לָךְ אֵפוֹא, שֶׁלֹּא תִרְאִי אֶרֶץ אָבִיךְ וְאִמֵּךְ לְעוֹלָם. שְׁבִי אֵפוֹא אֶצְלִי בְמָקוֹם זֶה, כְּשֶׁלִּבֵּךְ וְדַעְתֵּךְ שְׁקֵטִים, וַאֲנִי מֵבִיא לָךְ כָּל מַה שֶּׁתְּבַקְּשִׁי’. אַחַר-כָּךְ חִבֵּק אוֹתִי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה אָמְרָה לְסַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ “אַחֲרֵי שֶׁדִּבֵּר אֵלַי מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים, חִבֵּק אוֹתִי וְנָשַׁק אוֹתִי, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לִי: ‘שְׁבִי כָאן וְאַל תִּפְחֲדִי מִכְּלוּם’. אַחַר-כָּךְ עָזַב אוֹתִי וְנֶעֱלָם מֵעֵינַי שָׁעָה, וְאַחֲרֵי-זֶה בָא וְעִמּוֹ שֻׁלְחָן זֶה וּמַצָּעִים וּשְׁטִיחִים. וְאוּלָם הוּא בָא אֵלַי בְּכָל יוֹם שְׁלִישִׁי לַשָּׁבוּעַ. וּכְשֶׁהוּא בָא הוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִמִּי וּמְחַבְּקֵנִי וּמְנַשְּׁקֵנִי. וַאֲנִי נַעֲרָה בְתוּלָה בְאוֹתוֹ מַצָּב שֶׁבְּרָאַנִי בוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְאָבִי שְׁמוֹ תָּאגֻ' אלְמֻלוּךְּ, וְאֵין הוּא יוֹדֵעַ דָּבָר עַל אוֹדוֹתַי, וְאֵינוֹ יָכֹל לִמְצֹא עִקְּבוֹתַי. זֶהוּ סִפּוּרִי. מֵעַתָּה סַפֵּר לִי אַתָּה אֶת סִפּוּרְךָ”. אָמַר לָהּ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ: “סִפּוּרִי אָרֹךְ, וְחוֹשְׁשַׁנִי שֶׁאִם אֲנִי מְסַפְּרוֹ לָךְ יֶאֱרַךְ הַזְּמַן עָלֵינוּ, וְיָבוֹא הַשֵּׁד”. אָמְרָה לוֹ: “לֹא נָסַע מֵאֶצְלִי אֶלָּא שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַסְתָּ, וְאֵין הוּא בָא אֵלַי אֶלָּא בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לַשָּׁבוּעַ. שֵׁב אֵפוֹא שׁוֹקֵט וּבוֹטֵחַ וְתָנוּחַ דַּעְתְּךָ, וְסַפֵּר לִי מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית”. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְסִפּוּרָהּ שֶׁל בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל, נִתְמַלְּאוּ עֵינֶיהָ זֶרֶם דְּמָעוֹת וְאָמְרָה: “לֹא הָיִיתִי חוֹשֶׁבֶת עָלַיִךְ כָּךְ, בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל. הוֹי מַה שֶּׁעָשָׂה הַזְּמָן. הוֹי בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל, כְּלוּם זוֹכֶרֶת אַתְּ אוֹתִי וְאוֹמֶרֶת: 'אָנָה הָלְכָה אֲחוֹתִי דַיְלַתֻּ כָאתּוּן?” גָּבַר בִּכְיָהּ יוֹתֵר וְהָיְתָה מְקוֹנֶנֶת עַל שֶׁאֵין בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל זוֹכֶרֶת אוֹתָהּ. אָמַר לָהּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “דַוְלַתֻּ-כָאתּוּן, הֲרֵי אַתְּ בַּת בְּנֵי-אָדָם וְהִיא בַת שֵׁדִים. וּמֵהֵיכָן תִּהְיֶה זֹאת אֲחוֹתֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אֲחוֹתִי הִיא מִן הַיְנִיקָה, וְסִבַּת הַדָּבָר הוּא, שֶׁאִמִּי יָרְדָה לְטַיֵּל בַּגָּן, וּבָאוּ לָהּ חֲבָלִים וְיָלְדָה אוֹתִי בַגָּן. וְהָיְתָה אִמָּהּ שֶׁל בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל בַּגָּן הִיא וּבְנוֹת לִוְיָתָהּ מִן הַשֵּׁדִים וּבָאוּ לָהּ חֲבָלִים וְיָרְדָה אֶל קְצֵה-הַגַּן וְיָלְדָה אֶת בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל. שָׁלְחָה אַחַת מִנַּעֲרוֹתֶיהָ אֶל אִמִּי לְבַקֵּשׁ מֵאִתָּהּ אֹכֶל וְצָרְכֵי לֵדָה, וְשָׁלְחָה לָהּ אִמִּי מַה שֶּׁבִּקְּשָׁה, וְהִזְמִינָה אוֹתָהּ אֵלֶיהָ. קָמָה וְנָטְלָה אֶת בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל וּבָאָה אֶל אִמִּי, וְהֵינִיקָה אִמִּי אֶת בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל. אַחֲרֵי כֵן עָמְדָה אִמָּהּ וְהִיא עִמָּהּ אֶצְלֵנוּ בַגַּן זְמַן שֶׁל שְׁנֵי חֳדָשִׁים, וְאַחֲרֵי זֶה נָסְעָה לְאַרְצָהּ. נָתְנָה לְאִמִּי חֵפֶץ¹¹ וְאָמְרָה לָהּ: ‘כְּשֶׁתִּהְיִי זְקוּקָה לִי, אָבוֹא אֵלַיִךְ בְּאֶמְצַע הַגָּן’. הָיְתָה בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל בָּאָה עִם אִמָּהּ כָּל שָׁנָה, וְהָיוּ עוֹמְדוֹת אֶצְלֵנוּ מֶשֶׁךְ זְמַן, וְחוֹזְרוֹת לְאַרְצָן. וְאִלּוּ הָיִיתִי אֲנִי אֵצֶל אִמִּי, וְהָיִיתִי רוֹאָה אוֹתְךָ, סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ, אֶצְלֵנוּ, בְּאַרְצֵנוּ, כְּשֶׁאָנוּ מְקֻבָּצִים יַחַד כַּמִּנְהָג, הָיִיתִי מוֹצֵאת תַּחְבּוּלָה לָהּ, לַהֲבִיאֲךָ אֶל מְבֻקָּשְׁךָ. וְאוּלָם הֲרֵי אֲנִי בְמָקוֹם זֶה, וְאֵינָם יוֹדְעִים מַה אִתִּי. וְאִלּוּ הָיוּ יוֹדְעִים עִנְיָנִי וְהָיָה נוֹדָע לָהֶם שֶׁכָּאן אֲנִי, הָיוּ יְכוֹלִים לְחַלְּצֵנִי מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה. וְאוּלָם הַדָּבָר הוּא לֵאלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה, וּמַה אוּכַל עֲשׂה?” אָמַר לָהּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: "קוּמִי וּבוֹאִי אִתִּי שֶׁנִּבְרַח וְנִסַּע אֶל אֲשֶׁר יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. אָמְרָה לוֹ: “לֹא יַעֲלֶה הַדָּבָר בְּיָדֵנוּ. וַאֲפִלּוּ הָיִינוּ בוֹרְחִים מַהֲלַךְ שָׁנָה, הָיָה אָרוּר זֶה מֵבִיא אוֹתָנוּ בְּשָׁעָה אַחַת וּמַשְׁמִידֵנוּ”. אָמַר לָהּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “אֲנִי אֶסְתַּתֵּר בְּמָקוֹם אֶחָד, וּכְשֶׁיַּעֲבֹר עָלַי אַכֶּה אוֹתוֹ בַחֶרֶב וַאֲמִיתֶנוּ”. אָמְרָה לוֹ: “לֹא תּוּכַל לַהֲרֹג אוֹתוֹ אֶלָּא אִם כֵּן תַּהֲרֹג נִשְׁמָתוֹ”. אָמַר לָהּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “ונִשְׁמָתוֹ בְּאֵיזֶה מָקוֹם הִיא?” אָמְרָה לוֹ: "אֲנִי שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ עַל אוֹדוֹתֶיהָ פְּעָמִים רַבּוֹת וְלֹא הִגִּיד לִי הֵיכָן מְקוֹמָהּ בֶּאֱמֶת. אֵרַע שֶׁהִפְצַרְתִּי בוֹ בְיוֹם מִן הַיָּמִים, וְנִתְמַלֵּא זַעַם עָלַי וְאָמַר לִי: ‘כַּמָּה זֶה תִּשְׁאֲלִי אוֹתִי בִדְבַר נִשְׁמָתִי?’ אָמַרְתִּי לוֹ: ‘הוֹי חָאתִּם, הִנֵּה לֹא נִשְׁאַר לִי אֶחָד זוּלָתְךָ בִּלְתִּי אֱלֹהִים, וְכָל עוֹדִי בַּחַיִּים לֹא אֶחְדַּל מִהְיוֹת חוֹבֶקֶת אֶת נִשְׁמָתְךָ, וְאִם אֵינִי שׁוֹמֶרֶת אֶת נִשְׁמָתְךָ וְשָׂמָה אוֹתָהּ בְּבָבַת-עֵינִי, כֵּיצַד יִהְיוּ חַיַּי אַחֲרֶיךָ. וּכְשֶׁאֲנִי יוֹדַעַת אֶת נִשְׁמָתְךָ, הֲרֵינִי שׁוֹמֶרֶת אוֹתָהּ כְּעֵינִי הַיְמָנִית’. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לִי: ‘בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹלַדְתִּי אָמְרוּ הָאִצְטַגְנִינִים שֶׁהַשְׁמָדַת נִשְׁמָתִי תְהֵא בְּיַד אֶחָד מִבְּנֵי הַמְּלָכִים מִן הָאָדָם. נָטַלְתִּי אֶת נִשְׁמָתִי וְהִנַּחְתִּי אוֹתָהּ בְּתוֹךְ זֶפֶק שֶׁל צִפּוֹר, וְחָבַשְׁתִּי אֶת הַצִּפּוֹר בְּתוֹךְ נַרְתִּיק וְשַׂמְתִּי אֶת הַנַּרְתִּיק בְּתוֹךְ קֻפְסָה וְשַׂמְתִּי אֶת הַקֻּפְסָה בְּתוֹךְ שֶׁבַע קֻפְסוֹת זוֹ בְתוֹךְ זוֹ וְשַׂמְתִּי אֶת הַקֻּפְסוֹת בְּתוֹךְ תּוֹכָן שֶׁל שֶׁבַע תֵּבוֹת אַחַת בְּתוֹךְ הַשְּׁנִיָּה, וְשַׂמְתִּי אֶת הַתֵּבוֹת בְּתוֹךְ אָרוֹן שֶׁל שַׁיִשׁ בִּקְצֵה הָאוֹקְיָנוּס הַמַּקִּיף אֶת הָעוֹלָם, שֶׁכֵּן רָחוֹק קָצֶה זֶה מֵאַרְצוֹת בְּנֵי-הָאָדָם וְלֹא יוּכַל גַּם אֶחָד מִבְּנֵי-הָאָדָם לְהַגִּיעַ אֵלָיו. וְהִנֵּה אָמַרְתִּי לָךְ, וְאַל תְּדַבְּרִי לְאַף אֶחָד עַל אוֹדוֹת זֶה, שֶׁסּוֹד הוּא בֵינִי וּבֵינֵךְ’.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁסִּפְּרָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן לְסַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ עַל-דְּבַר נִשְׁמַת הַשֵּׁד שֶׁחָטַף אוֹתָהּ, וְגִלְּתָה לוֹ מַה שֶּׁאָמַר לָהּ הַשֵּׁד, אַף גַּם אֶת דְּבָרָיו: ‘דָבָר זֶה סוֹד הוּא בֵינִי וּבֵינֵךְ’, וְהוֹסִיפָה וְאָמְרָה: “וּלְמִי הָיִיתִי יְכוֹלָה לְסַפֵּר זֹאת מֵאַחַר שֶׁלֹּא בָא אֵלַי גַם אֶחָד זוּלָתְךָ שֶׁאֲסַפֵּר לוֹ”? אַחֲרֵי זֶה אָמַרְתִּי לוֹ: ‘אָכֵן הִנַּחְתָּ אֶת נִשְׁמָתְךָ בְּתוֹךְ מִבְצָר מְבֻצָּר מְאֹד, שֶׁלֹּא יַגִּיעַ אֵלָיו אַף אֶחָד. וְכֵיצַד יַגִּיעַ אֵלָיו אֶחָד מִבְּנֵי-הָאָדָם, אִם לֹא שֶׁנִּגְזַר הַבִּלְתִּי-אֶפְשָׁרִי וְחָרַץ זֹאת אֱלֹהִים, כְּפִי שֶׁאָמְרוּ הָאִצְטַגְנִינִים. וְכֵיצַד יִתָּכֵן שֶׁיַּגִּיעַ אָדָם לְכָאן’. אָמַר לִי: 'יִתָּכֵן שֶׁאֶחָד מֵהֶם תִּהְיֶה בְאֶצְבָּעוֹ טַבַּעַת-חוֹתָמוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, וְיָבוֹא לְכָאן וְיָשִׂים אֶת יָדוֹ עִם הַטַּבַּעַת הַזֹּאת עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְיֹאמַר: ‘מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בְכֹחַ שֵׁמוֹת אֵלֶּה שֶׁל הַחוֹתָם וְהַקְּמֵיעוֹת, אַתְּ נִשְׁמַת גֻ’נְדִּס שֶׁתַּעֲלִי’, וְאָז יַעֲלֶה הָאָרוֹן, וְהוּא יִשְׁבֹּר אוֹתוֹ וְכֵן אֶת הַתֵּבוֹת וְאֶת הַקֻּפְסוֹת, וְתֵצֵא הַצִּפּוֹר מִן הַנַּרְתִּיק, וְהוּא יַחֲנִיק אוֹתָהּ וְאָמוּת אֲנִי". אָמַר לָהּ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ: “אֲנִי הוּא בֶן-הַמֶּלֶךְ וְזֶה חוֹתַם-טַבַּעְתּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, בְּאֶצְבָּעִי הוּא. קוּמִי אֵפוֹא אִתִּי וְנֵלֵךְ אֶל חוֹף יָם זֶה, שֶׁנִּרְאֶה אִם שֶׁקֶר דְּבָרָיו אוֹ אֱמֶת הֵם”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמוּ שְׁנֵיהֶם וְהָלְכוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַיָּם. עָמְדָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן עַל שְׂפַת הַיָּם, וְנִכְנַס סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ בַּמַּיִם עַד מָתְנָיו וְאָמַר: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתָךְ בְּכֹחַ הַשֵּׁמוֹת וְהַקָּמֵיעוֹת שֶׁעַל טַבַּעַת זוֹ, וּבְכֹחוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם – אַתְּ נִשְׁמַת גֻ’נְדִּס בֶּן הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים שֶׁתֵּצֵא”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה סָעַר הַיָּם וְעָלָה הָאָרוֹן. נְטָלוֹ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְהִכָּה אוֹתוֹ עַל הָאֶבֶן וּשְׁבָרוֹ. שָׁבַר אֶת הַתֵּבוֹת וְאֶת הַקֻּפְסוֹת וְהוֹצִיא אֶת הַצִּפּוֹר מִן הַנַּרְתִּיק, וּפָנוּ שְׁנֵיהֶם וְהָלְכוּ אֶל הָאַרְמוֹן וְעָלוּ עַל כִּסֵּא-הַמְּלוּכָה. וְהִנֵּה אָבָק מַבְהִיל וְדָבָר עָצוּם עָף וְאוֹמֵר: “הַשְׁאִירֵנִי בֶּן-הַמֶּלֶךְ וְאַל תַּהַרְגֵנִי וְשִׂים אוֹתִי לְעַבְדְּךָ הַמְשֻׁחְרָר, וַאֲנִי מַשִּׂיג לְךָ אֶת מְבֻקָּשְׁךָ”. אָמְרָה לוֹ דַוְלַתֻּ-כָאתּוּן: “כְּבָר בָּא הַשֵּׁד. הֲרֹג אֶת הַצִּפּוֹר, לֹא יִכָּנֵס אָרוּר זֶה לָאַרְמוֹן וְיִטֹּל אוֹתָהּ מִמְּךָ וְיַהֲרֹג אוֹתְךָ וְיַהֲרֹג אוֹתִי אַחֲרֶיךָ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חִנֵּק אֶת הַצִּפּוֹר וְנָפַל הַשֵּׁד עַל הָאָרֶץ, אֵפֶר שָׁחוֹר. אָמְרָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן: “כְּבָר נִצַּלְנוּ מִידֵי אָרוּר זֶה, וְכֵיצַד נַעֲשָׂה?” אָמַר לָהּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “אֶת הָעֶזְרָה יֵשׁ לְבַקֵּשׁ מֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה אֲשֶׁר פָּגַע בָּנוּ, שֶׁהוּא יַנְחֵנוּ וְיַעַזְרֵנוּ לְהִנָּצֵל מִמַּה שֶּׁאָנוּ בוֹ”. קָם סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְעָקַר מִדַּלְתוֹת הָאַרְמוֹן עֶשֶׂר דְּלָתוֹת בְּעֶרֶךְ. וְהָיוּ אוֹתָן דְּלָתוֹת מֵעֲצֵי הָאַלְמֹג וְהָאָהָל, וּמַסְמְרוֹתֵיהֶן זָהָב וָכֶסֶף. נָטַל חֲבָלִים שֶׁהָיוּ שָׁם מִמֶּשִׁי, מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים, וְקָשַׁר אֶת הַדְּלָתוֹת אַחַת אֶל אַחַת. וְעָזְרוּ הוּא וְדַוְלַתֻּ כָאתּוּן זֶה אֶת זוֹ עַד אֲשֶׁר הוֹבִילוּ אוֹתָן אֶל הַיָּם וְהִטִּילוּ אוֹתָן בּוֹ, אַחֲרֵי שֶׁהָיוּ לְדוֹבְרָה. קָשְׁרוּ אוֹתָהּ לְחוֹף הַיָּם וְחָזְרוּ לָאַרְמוֹן וְנָשְׂאוּ אִתָּם אֶת צַלָּחוֹת הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וְכֵן אֶת הָאֲבָנִים-הַטּוֹבוֹת וְאַבְנֵי-הַחֵן וְהַמַּתָּכוֹת הַיְקָרוֹת וְהֶעֱבִירוּ כָּל מַה שֶׁבָּאַרְמוֹן מִמַּה שֶּׁהָיָה מַשָּׂאוֹ קַל וּמְחִירוֹ יָקָר וְשָׂמוּ אוֹתוֹ בְּאוֹתָהּ דּוֹבְרָה וְעָלוּ בָהּ נִשְׁעָנִים עַל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אֲשֶׁר כָּל הַנִּשְׁעָן עָלָיו רַב הוּא לוֹ וְלֹא יְאַכְזֵב אוֹתוֹ. עָשׂוּ לָהֶם שְׁתֵּי קוֹרוֹת בְּצוּרַת מְשׁוֹטִים. הִתִּירוּ אֶת הַחֲבָלִים וְהִנִּיחוּ לַדּוֹבְרָה לָשׁוּט אִתָּם בַּיָּם. וְלֹא פָסְקוּ נוֹסְעִים בְּמַצָּב זֶה בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים עַד שֶׁאָפַס מֵהֶם הַמָּזוֹן וְגָבְרָה עֲלֵיהֶם הַצָּרָה. הָיָה צַר לָהֶם וּבִקְּשׁוּ מֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁיָּחֹן אוֹתָם וְיַצִּילֵם מִמַּה שֶּׁהֵם שְׁרוּיִים בּוֹ. וְהָיָה סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ בְּכָל זְמַן נְסִיעָתָם שָׁת אֶת דַוְלַתֻּ כָאתּוּן, כְּשֶׁהָיָה יָשֵׁן, מֵאַחֲרֵי גַבּוֹ. וּכְשֶׁהָיָה מִתְהַפֵּךְ הָיְתָה חֶרֶב נְעוּצָה בֵינֵיהֶם. וּבְעוֹד הֵם בְּמַצָּב זֶה בְלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת, קָרָה שֶׁסַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ הָיָה יָשֵׁן, וְדַוְלַתֻּ כָאתּוּן עֵרָה. וְהִנֵּה נָטְתָה הַדּוֹבְרָה אֶל קְצֵה הַיַּבָּשָׁה וּבָאָה אֶל נָמֵל, וּבְאוֹתוֹ נָמֵל אֳנִיּוֹת. הִתְבּוֹנְנָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן בָּאֳנִיּוֹת וְשָׁמְעָה אָדָם מְשׂוֹחֵחַ עִם הַמַּלָּחִים, וְהָיָה זֶה שֶׁהָיָה מְשׂוֹחֵחַ רֹאשׁ רַבֵּי-הַחוֹבְלִים וְהַזָּקֵן בָּהֶם. כְּשֶׁשָּׁמְעָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן אֶת קוֹלוֹ שֶׁל רַב-הַחוֹבֵל, יָדְעָה שֶׁיַּבָּשָׁה זוֹ נָמֵל שֶׁל עִיר מִן הֶעָרִים הִיא, וְשֶׁהֵם הִגִּיעוּ לְיִשּׁוּב. שָׂמְחָה שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְעוֹרְרָה אֶת סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ מִן הַשֵּׁנָה וְאָמְרָה לוֹ: “קוּם וּשְׁאַל אֶת רַב-הַחוֹבֵל הַזֶּה לְשֵׁם נָמֵל זֶה, וּלְשֵׁם מְדִינָה זוֹ”. קָם שָׂמֵחַ וְקָרָא: “אַחָא, מַה שֵּׁם עִיר זוֹ? וּמַה שֵּׁם יִקָּרֵא לְנָמֵל זֶה?” אָמַר לוֹ רַב-הַחוֹבֵל: “פַּרְצוּף-שׁוֹטֶה וְזָקָן-תָּפֵל, אִם אֵין אַתָּה מַכִּיר נָמֵל זֶה וְלֹא מְדִינָה זוֹ, כֵּיצַד זֶה בָאתָ לְכָאן?” אָמַר לוֹ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “נָכְרִי אֲנִי, וְהָיִיתִי בִסְפִינָה מִסְּפִינוֹת הַסּוֹחֲרִים וְנִשְׁבְּרָה וְטָבְעָה עַל כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ. עָלִיתִי עַל לוּחַ וְהִגַּעְתִּי לְכָאן וּשְׁאַלְתִּיךָ. וְאֵין הוּא מְגֻנֶּה לִשְׁאֹל”. אָמַר לוֹ רַב-הַחוֹבֵל: “זוֹ הִיא מְדִינַת עַמָארִיָּה וְשֵׁם הַנָּמֵל נְמַל כַּמִין אַלְבַּחְרַיִן”¹². כְּשֶׁשָּׁמְעָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן דְּבָרִים אֵלֶּה שָׂמְחָה שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְאָמְרָה: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים”. אָמַר לָהּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “מַה הַדָּבָר?” אָמְרָה לוֹ: “הוֹי סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ, הִתְבַּשֵּׂר בְּהַצָּלָה קְרוֹבָה, שֶׁכֵּן מֶלֶךְ מְדִינָה זוֹ הוּא אֲחִי-אָבִי”.

הִרְגִישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאֶחָד, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁדַוְלַתֻּ כָאתּוּן אָמְרָה לְסַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: "הִתְבַּשֵּׂר בְּהַצָּלָה קְרוֹבָה, שֶׁכֵּן מֶלֶךְ מְדִינָה זוֹ הוּא אֲחִי-אָבִי, וּשְׁמוֹ עָאלִי-אלְמֻלוּךְּ. שְׁאַל אֶת רַב-הַחוֹבֵל וֶאֱמֹר לוֹ: ‘הַאִם שֻׂלְטָאן מְדִינָה זוֹ, עָאלִי-אלְמֻלוּךְּ בְּטוֹב?’ שָׁאַל אוֹתוֹ עַל כָּךְ. אָמַר לוֹ רַב הַחוֹבֵל זוֹעֵם זַעַם רַב עָלָיו: “אוֹמֵר אַתָּה לִי: ‘מֵעוֹדִי לֹא בָאתִי לְכָאן רַק אִישׁ נָכְרִי אֲנִי’ וּמִי הוּא שֶׁהוֹדִיעַ לְךָ אֶת שֵׁם אֲדוֹן מְדִינָה זוֹ?” שָׂמְחָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן, שֶׁהִכִּירָה אֶת רַב הַחוֹבֵל, וְהָיָה שְׁמוֹ מֻעִין אַלדִּין, וְהָיָה מֵרַבֵּי-חוֹבְלָיו שֶׁל אָבִיהָ וְיָצָא לְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ אַחֲרֵי שֶׁאָבְדָה וְלֹא מָצָא אוֹתָהּ. וְלֹא פָסַק מִשּׁוֹטֵט עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת דּוֹדָהּ אֲחִי אָבִיהָ. אָמְרָה לְסַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “אֱמֹר לוֹ: 'רַב-הַחוֹבֵל מֻעִין-אַלדִּין, בֹּא וּשְׁמַע דִבְרֵי גְבִרְתְּךָ”. קָרָא וְאָמַר לוֹ מַה שֶּׁאָמְרָה. כְּשֶׁשָּׁמַע רַב-הַחוֹבֵל אֶת דִּבְרֵי סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ נִתְכַּעֵס כַּעַס גָּדוֹל וְאָמַר לוֹ: “כֶּלֶב, מִי אַתָּה? וְכֵיצַד אַתָּה מַכִּיר אוֹתִי?”, וְאָמַר לַאֲחָדִים מִן הַמַּלָּחִים: “תְּנוּ לִי מַקֵּל שֶׁל אֶרֶד, שֶׁאֵלֵךְ אֶל הַמְתֹעָב הַזֶּה וְאֶשְׁבֹּר רֹאשׁוֹ”. נָטַל אֶת הַמַּקֵּל וּפָנָה לְעֶבְרוֹ שֶׁל סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְרָאָה אֶת הַדּוֹבְרָה, וְרָאָה בְתוֹכָהּ מַשֶּׁהוּ מַפְלִיא וְנֶהְדָּר, וְנִפְתַּע בְּדַעְתּוֹ. הִתְבּוֹנֵן וְהִסְתַּכֵּל יָפֶה וְרָאָה אֶת דַוְלַתֻּ כָאתּוּן יוֹשֶׁבֶת כְּדִסְקַת הַיָּרֵחַ. אָמַר לוֹ רַב-הַחוֹבֵל: “מַה הוּא זֶה שֶׁאֶצְלְךָ?” אָמַר לוֹ: “אֶצְלִי נַעֲרָה, דַוְלַתֻּ כָאתּוּן שְׁמָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע רַב הַחוֹבֵל דְּבָרִים אֵלֶּה נָפַל מִתְעַלֵּף, כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת שְׁמָהּ וְהִכִּיר שֶׁגְּבִרְתּוֹ הִיא וּבַת מַלְכּוֹ. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר עָזַב אֶת הַדּוֹבְרָה וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ וּפָנָה וְהָלַךְ אֶל הֵעִיר וְעָלָה אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס. נִכְנַס שׁוֹמֵר הַסַּף אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “רַב הַחוֹבֵל מֻעִין אַלדִּין בָּא אֵלֶיךָ לְבַשֶּׂרְךָ טוֹב”. נָתַן לוֹ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס. נִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, שְׂכַר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה לִי אֶצְלְךָ, שֶׁכֵּן הִגִּיעָה בַת-אָחִיךָ דַוְלַתֻּ כָאתּוּן לַמְּדִינָה בְּרִיאָה וּבְטוּב, וַהֲרֵי הִיא בְדוֹבְרָה בְחֶבְרַת בָּחוּר כַּיָּרֵחַ בְּלֵיל מִלּוּאוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ עַל דְּבַר בַּת אָחִיו שָׂמַח וְנָתַן לְרַב-הַחוֹבֵל בֶּגֶד-פְּאֵר יָקָר. צִוָּה מִיָּד לְפָאֵר אֶת הָעִיר לְהַגִּיעַ בַּת אָחִיו בְּשָׁלוֹם, וְשָׁלַח אֵלֶיהָ וְהֵבִיא אוֹתָהּ אֶצְלוֹ, אוֹתָהּ וְאֶת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ. נָתַן לָהּ שָׁלוֹם וּבֵרֵךְ אוֹתָהּ לְהַגִּיעָהּ בְּשָׁלוֹם. שָׁלַח אֶל אָחִיו לְהוֹדִיעוֹ, שֶׁבִּתּוֹ נִמְצְאָה וְשֶׁהִיא אֶצְלוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו הַשָּׁלִיחַ הִצְטַיֵּד וְנִתְאַסֵּף הַצָּבָא, וְנָסַע תָּאגֻ' אלְמֻלוּךְּ אֲבִי דַוְלַתֻּ כָאתּוּן עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל אָחִיו עָאלִי אלְמֻלוּךְּ, וְנִפְגַּשׁ עִם בִּתּוֹ דַוְלַתֻּ כָאתּוּן, וְשָׂמְחוּ שִׂמְחָה עֲצוּמָה. יָשַׁב תָּאגֻ‘-אלְמֻלוּךְּ אֵצֶל אָחִיו שָׁבוּעַ. אַחַר-כָּךְ לָקַח אֶת בִּתּוֹ וּכְמוֹ כֵן אֶת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ, וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְצֵילוֹן אֶרֶץ אָבִיהָ. נִפְגְּשָׁה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן עִם אִמָּהּ וְשָׂמְחוּ שֶׁיָּצְאָה בְשָׁלוֹם וְעָרְכוּ שְׂמָחוֹת. וְהָיָה זֶה יוֹם נֶהְדָּר שֶׁלֹּא נִרְאָה כְמוֹתוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ, הִנֵּה כִּבֵּד אֶת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְאָמַר לוֹ: “הִנֵּה עָשִׂיתָ אִתִּי וְעִם בִּתִּי אֶת כָּל הַטּוֹב הַזֶּה כֻלּוֹ, וַאֲנִי לֹא אוּכַל לִגְמָלְךָ טוֹב עָלָיו, וְלֹא יִגְמָלְךָ טוֹב אֶלָּא רִבּוֹן-הָעוֹלָמִים. וְאוּלָם מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתֵּשֵׁב עַל כִּסֵּא-הַמְּלוּכָה תַּחְתַּי וְתִמְשֹׁל בְּאֶרֶץ הֹדּוּ, שֶׁכְּבָר נָתַתִּי לְךָ מַלְכוּתִי וְכִסֵּא-מַמְלַכְתִּי וְאוֹצְרוֹתַי וּמְשָׁרְתַי. וְכָל זֶה מַתָּנָה הוּא לְךָ מִמֶּנִּי”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהוֹדָה לוֹ וְאָמַר: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, כְּבָר קִבַּלְתִּי כָּל מַה שֶּׁנָּתַתָּ לִי, וַהֲרֵי הוּא מוּשָׁב מֵאִתִּי גַּם הוּא כְּמַתָּנָה לְךָ. וַאֲנִי, מֶלֶךְ-הַדּוֹר, אֵינִי חָפֵץ לֹא בְמַמְלָכָה וְלֹא בְשִׁלְטוֹן, וְאֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא זֶה בִלְבַד, שֶׁאֱלֹהִים יַגִּיעֵנִי לְמַטְּרָתִי”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “הִנֵּה אוֹצְרוֹתַי לְפָנֶיךָ, וְכָל מַה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ מֵהֶם, קָחֶנּוּ מִבְּלִי לִשְׁאֹל פִּי עָלָיו וְיִגְמֹל אוֹתְךָ אֱלֹהִים בַּעֲדִי כָּל טוֹב”. אָמַר לוֹ: “יְרוֹמֵם אֱלֹהִים אֶת הַמֶּלֶךְ, אֵין חֵפֶץ לִי בְמַלְכוּת וְלֹא בְהוֹן עַד שֶׁאַשִּׂיג חֶפְצִי. וְאוּלָם רְצוֹנִי לְטַיֵּל בִּמְדִינָה זוֹ וְלִרְאוֹת רְחוֹבוֹתֶיהָ וּשְׁוָקֶיהָ”. צִוָּה תָּאגֻ’ אלְמֻלוּךְּ לְהָבִיא לוֹ סוּסָה מֵאַבִּירֵי סוּסָיו, וְהֵבִיאוּ לוֹ סוּסָה עַל אֻכָּפָהּ וְרִסְנָהּ מֵאַבִּירֵי הַסּוּסִים. רָכַב עָלֶיהָ וְיָצָא לַשּׁוּק וְעָבַר בְּתוֹךְ רְחוֹבוֹת הָעִיר. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה מִסְתַּכֵּל לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, רָאָה בָחוּר וְעִמּוֹ מְעִיל-עֶלְיוֹן וְהוּא מַכְרִיז עָלָיו בִּמְחִיר חֲמִשָּׁה עָשָׂר דִּינָר. הִתְבּוֹנֵן בּוֹ וּמְצָאוֹ דּוֹמֶה לְאָחִיו סָאעִד, וּבְעֶצֶם הָעִנְיָן הָיָה זֶה הוּא בְעַצְמוֹ, אֶלָּא שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ מַרְאֵהוּ וּמַצָּבוֹ מֵאֹרֶךְ הַנֶּכֶר וּתְלָאוֹת הַנְּסִיעָה, וְלֹא הִכִּירוֹ. אָמַר לְאֵלֶּה שֶׁמִּסָּבִיב לוֹ: “הָבִיאוּ בָחוּר זֶה שֶׁאֲדַבֵּר עִמּוֹ” הֱבִיאוּהוּ אֵלָיו. אָמַר לָהֶם: “טְלוּהוּ וְהוֹבִילוּ אוֹתוֹ אֶל הָאַרְמוֹן שֶׁאֲנִי בוֹ, וְהַנִּיחוּהוּ אֶצְלְכֶם עַד שֶׁאֶחֱזֹר מִן הַטִּיּוּל”. דָּמוּ שֶׁאָמַר לָהֶם: “קָחוּהוּ אֶל בֵּית-הַסֹּהַר”, וְאָמְרוּ: “אֶפְשָׁר מַמְלוּךְּ הוּא מִן הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ שֶׁבָּרַח מִמֶּנּוּ”. לָקְחוּ אוֹתוֹ וְהוֹבִילוּהוּ לְבֵית-הָאֲסוּרִים וְכָבְלוּ אוֹתוֹ וְעָזְבוּ אוֹתוֹ יוֹשֵׁב. חָזַר סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ מִן הַטִּיּוּל וְעָלָה לָאַרְמוֹן וְשָׁכַח אֶת אָחִיו סָאעִד וְלֹא הִזְכִּיר אוֹתוֹ בוֹ אָדָם, וְנִשְׁאַר סָאעִד בְּבֵית-הַסֹּהַר. כְּשֶׁהוֹצִיאוּ אֶת הָאַסִּירִים לַעֲבוֹדוֹת הַבִּנְיָן לָקְחוּ אֶת סָאעִד אִתָּם, וְהָיָה עוֹבֵד עִם הָאַסִּירִים, וְנִתְרַבָּה עָלָיו הַלִּכְלוּךְ. וְנִשְׁאַר סָאעִד בְּמַצָּב זֶה מֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ, כְּשֶׁהוּא מְהַרְהֵר בְּמַצָּבוֹ וְהוּא אוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “מַה סִּבַּת מַאֲסָרִי?” וּכְבָר נִתְעַסֵּק סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ בְמַה שֶּׁהָיָה שָׁרוּי בּוֹ מִן הַשִּׂמְחָה וְזוּלָתָהּ. אֵרַע שֶׁיָּשַׁב סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים וְנִזְכַּר בְּאָחִיו סָאעִד, אָמַר לַמַמְלוּכִּים שֶׁהָיוּ עִמּוֹ: “הֵיכָן הַמַּמְלוּךְּ שֶׁהָיָה עִמָּכֶם בְּיוֹם פְּלוֹנִי?” אָמְרוּ לוֹ: "כְּלוּם לֹא אָמַרְתָּ לָנוּ: ‘הוֹבִילוּהוּ לְבֵית-הַסֹּהַר?’ אָמַר לָהֶם סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ: “אָמַרְתִּי לָכֶם הוֹבִילוּהוּ אֶל הָאַרְמוֹן שֶׁאֲנִי בּוֹ”. שָׁלַח אֶת שׁוֹמְרֵי הַסַּף וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלָיו כְּשֶׁהוּא כָּבוּל. הִתִּירוּ אֶת אֱסוּרָיו וְהִצִּיגוּהוּ לִפְנֵי סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ. אָמַר לוֹ: “בָּחוּר, מֵאֵיזוֹ אֶרֶץ אַתָּה?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי מִמִּצְרַיִם וּשְׁמִי סָאעִד בֶּן הַמִּשְׁנֶה פָארִס”. כְּשֶׁשָּׁמַע סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ אֶת דְּבָרָיו קָם מֵעַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת, וְהִפִּיל עַצְמוֹ עָלָיו וְנִתְלָה בְּצַוָּארוֹ, וּמִשִּׂמְחָתוֹ הִתְחִיל לִבְכּוֹת בְּכִי מָר, וְאָמַר: “אָחִי סָאעִד, הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁחַי אַתָּה וּרְאִיתִיךָ, הֲרֵי אֲנִי אָחִיךָ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ בֶּן הַמֶּלֶךְ עָאצִם”. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי אָחִיו וְהִכִּיר אוֹתוֹ, חִבְּקוּ זֶה אֶת זֶה וּבָכוּ זֶה עַל זֶה, וְהִתְפַּלְּאוּ הַנִּמְצָאִים עֲלֵיהֶם. אַחַר-כָּךְ צִוָּה סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ לָקַחַת אֶת סָאעִד אֶל בֵּית-הַמֶּרְחָץ, וְהוֹבִילוּ אוֹתוֹ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ. וּכְשֶׁיָּצָא מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ הִלְבִּישׁוּהוּ בְּגָדִים מְפֹאָרִים וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל מוֹשַׁב סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ, וְהוֹשִׁיב אוֹתוֹ עִמּוֹ עַל כִּסֵּא-הַמְּלוּכָה. כְּשֶׁנּוֹדַע לְתָּאגֻ'-אלְמֻלוּךְּ שָׂמַח שִׂמְחָה רַבָּה עַל פְּגִישַׁת סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ אֶת אָחִיו סָאעִד, וּבָא. יָשְׁבוּ הַשְּׁלֹשָׁה מְשׂוֹחֲחִים בְּמַה שֶׁאֵרַע לָהֶם מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. אָמַר סָאעִד: “אָחִי, כְּשֶׁטָּבְעָה הַסְּפִינָה וְטָבְעוּ הַמַּמְלוּכִּים, עָלִיתִי אֲנִי וַחֲבוּרָה מִן הַמַּמְלוּכִּים עַל לוּחַ-עֵץ וְהוֹבִילָנוּ הַיָּם מֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ תָּמִים. אַחַר-כָּךְ הֱטִילָנוּ הָרוּחַ בִּגְזֵרַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל אִי. עָלִינוּ עָלָיו וְאָנוּ רְעֵבִים. נִכְנַסְנוּ בֵין הָעֵצִים וְאָכַלְנוּ מִן הַפֵּרוֹת, וְהִתְעַסַּקְנוּ בַאֲכִילָה. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁנוּ בַדָּבָר כְּשֶׁיָּצְאוּ עָלֵינוּ בְּרוּאִים כְּמוֹ שֵׁדֵי הָעִפְרִית וְרָכְבוּ עַל כְּתֵפֵינוּ וְאָמְרוּ לָנוּ: ‘הוֹבִילוּ אוֹתָנוּ, שֶׁאַתֶּם נַעֲשֵׂיתֶם חֲמוֹרִים לָנוּ’. אָמַרְתִּי לְזֶה שֶׁרָכַב עָלַי: ‘מָה אַתָּה? וּמִשּׁוּם מָה רָכַבְתָּ עָלַי?’ כְּשֶׁשָּׁמַע מִפִּי דְבָרִים אֵלֶּה, לָפַת בְּרַגְלוֹ אֶת צַוָּארִי, עַד שֶׁקָּרַבְתִּי לָמוּת, וְהִכָּה עַל גַּבִּי בְּרַגְלוֹ הַשְּׁנִיָּה, עַד שֶׁדָּמִיתִי שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גַּבִּי. נָפַלְתִּי לָאָרֶץ עַל פָּנַי, וְלֹא הָיָה בִי עוֹד כֹּחַ בְּסִבַּת-הָרָעָב וְהַצָּמָא. כְּשֶׁנָּפַלְתִּי הֵבִין שֶׁרָעֵב אֲנִי. תָּפַס בְּיָדִי וְהֵבִיא אוֹתִי אֶל אִילָן גָּדוֹל וְאָמַר לִי: ‘אֱכֹל מֵאִילָן זֶה עַד שֶׁתִּשְׂבַּע’. אָכַלְתִּי מִמֶּנּוּ עַד שֶׁשָּׂבַעְתִּי וְקַמְתִּי לָלֶכֶת בְּאֵין בְּרֵירָה. לֹא הָלַכְתִּי אֶלָּא קְצָת עַד שֶׁקָּפַץ עָלַי הַיְצוּר, וְרָכַב עַל כְּתֵפַי. הָיִיתִי שָׁעָה הוֹלֵךְ וְשָׁעָה רָץ וְשָׁעָה אָץ וְהוּא רוֹכֵב וְצוֹחֵק וְאוֹמֵר: ‘מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי חֲמוֹר כָּמוֹךָ’. אֵרַע שֶׁבָּצַרְנוּ בְיוֹם מִן הַיָּמִים אֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁל עֲנָבִים. אַחַר-כָּךְ שַׂמְנוּ אוֹתָם בְּתוֹךְ חֲפִירָה אַחֲרֵי שֶׁדָּרַכְנוּ אוֹתָם בְּרַגְלֵינוּ. נֶעֶשְׂתָה אוֹתָהּ חֲפִירָה נָהָר גָּדוֹל. הִמְתַּנּוּ מֶשֶׁךְ זְמַן וּבָאנוּ אֶל אוֹתוֹ נָהָר, וּמָצָאנוּ שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הִכְּתָה אוֹתוֹ מִיץ בְּקַרְנֶיהָ וְנַעֲשָׂה יַיִן. הִמְשַׁכְנוּ לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ וְלִשְׁכֹּר עַד שֶׁאָדְמוּ פָנֵינוּ, וְלָשִׁיר וְלִרְקֹד מֵעֲלִיצוּת הַשִּׁכָּרוֹן, אָמְרוּ לָנוּ מְעַנֵּינוּ: ‘מַה הוּא זֶה שֶׁהֶאְדִּים אֶת פְּנֵיכֶם וְעָשָׂה אֶתְכֶם לִרְקֹד וְלָשִׁיר?’ אָמַרְנוּ לָהֶם: ‘אַל תִּשְׁאֲלוּ עַל אוֹדוֹת זֶה. וּמַה חֶפְצְכֶם בַּשְּׁאֵלָה עַל אוֹדוֹתָיו?’ אָמְרוּ לָנוּ: ‘הַגִּידוּ לָנוּ שֶׁנֵּדַע אֶת הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ’. אָמַרְנוּ לָהֶם: ‘מִסְחַט הָעֲנָבִים’. הוֹבִילוּ אוֹתָנוּ אֶל נַחַל שֶׁלֹּא יָכֹלְנוּ לְהַבְחִין בֵּין אָרְכּוֹ לְרָחְבּוֹ, וּבְאוֹתוֹ נַחַל כַּרְמֵי-עֲנָבִים שֶׁאֵין לְהַבְחִין בֵּין רֵאשִׁיתָם לְאַחֲרִיתָם. וְכָל אֶשְׁכּוֹל מִן הָאֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁבָּהֶם בְּעֶרֶךְ עֶשְׂרִים רוֹטֶל וְכֻלָּם קְרוֹבִים לְבָצְרָם. אָמְרוּ לָנוּ: ‘בִּצְרוּ אֵלֶּה’ בָּצַרְנוּ מֵהֶם מַשֶּׁהוּ רַב, וְרָאִינוּ שָׁם חֲפִירָה גְדוֹלָה, גְּדוֹלָה מִן הַבְּרֵכָה הַגְּדוֹלָה. מִלֵּאנוּ אוֹתָהּ עֲנָבִים וְדָרַכְנוּ אוֹתָם בְּרַגְלֵינוּ, וְעָשִׂינוּ כְמוֹ שֶׁעָשִׂינוּ בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וְנַעֲשָׂה יַיִן. אָמַרְנוּ לָהֶם: ‘זֶה הִגִּיעַ לִגְמַר בִּשּׁוּלוֹ, וּמַה הוּא שֶׁתִּשְׁתּוּ אוֹתוֹ בוֹ?’ אָמְרוּ לָנוּ: ‘הָיוּ אֶצְלֵנוּ חֲמוֹרִים כְּמוֹתְכֶם, וְאָכַלְנוּ אוֹתָם וְנִשְׁאֲרוּ רָאשֵׁיהֶם. הַשְׁקוּנוּ בְגֻלְגְּלוֹתֵיהֶם’. הִשְׁקֵינוּ אוֹתָם וְנִשְׁתַּכְּרוּ, וְשָׁכְבוּ, וְהָיוּ בְעֶרֶךְ מָאתַיִם. אָמַרְנוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: ‘כְּלוּם לֹא דַי לְאֵלֶּה שֶׁיִּרְכְּבוּ עָלֵינוּ, עַד שֶׁגַּם יֹאכְלוּנוּ? אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר. וְאוּלָם נַגְבִּיר עֲלֵיהֶם הַשִּׁכָּרוֹן וְנַהַרְגֵם וְיָנוּחַ לָנוּ מֵהֶם וְנֵחָלֵץ מִידֵיהֶם’. עוֹרַרְנוּ אוֹתָם וְהָיִינוּ מְמַלְּאִים לָהֶם אוֹתָן גֻּלְגָּלוֹת וּמַשְׁקִים אוֹתָם, כְּשֶׁהֵם אוֹמְרִים: ‘מַר הוּא זֶה’. אָמַרְנוּ לָהֶם: ‘מִשּׁוּם מַה אַתֶּם אוֹמְרִים: ‘זֶה מַר?’ הֲרֵי כָל הָאוֹמֵר כָּךְ יָמוּת בְּאוֹתוֹ יוֹם, אִם לֹא יִשְׁתֶּה מִמֶּנּוּ עֶשֶׂר פְּעָמִים’. פָּחֲדוּ מִפְּנֵי הַמָּוֶת וְאָמְרוּ לָנוּ: ‘הַשְׁקוּנוּ עֶשֶׂר הַפְּעָמִים תְּמִימוֹת’ כְּשֶׁשָּׁתוּ שְׁאָר עֶשֶׂר הַפְּעָמִים וְגָבַר עֲלֵיהֶם הַשִּׁכָּרוֹן וְדָעַךְ כֹּחָם, גָּרַרְנוּ אוֹתָם בִּידֵיהֶם, וְאָסַפְנוּ מֵעֲצֵי הַדֶּלֶק שֶׁל אוֹתָם הַכְּרָמִים מַשֶּׁהוּ רַב, וְשַׂמְנוּ אוֹתָם מִסָּבִיב לָהֶם וּמֵעֲלֵיהֶם וְהִצַּתְנוּ אֵשׁ בַּעֲצֵי הַדֶּלֶק, וְעָמַדְנוּ מֵרָחוֹק לִרְאוֹת מַה יִּהְיֶה בָהֶם”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁסָאעִד הוֹסִיף לְסַפֵּר: "אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי עִם חֲבֵרַי הַמַּמְלוּכִּים, הִצַּתְנוּ אֶת הָאֵשׁ בַּעֲצֵי הַדֶּלֶק כְּשֶׁהַשֵּׁדִים בְּתוֹכָם, עָמַדְנוּ מֵרָחוֹק לִרְאוֹת מַה יִּהְיֶה בָהֶם. אַחַר-כָּךְ נִגַּשְׁנוּ אֲלֵיהֶם אַחֲרֵי שֶׁדָּעֲכָה הָאֵשׁ. רָאִינוּ אוֹתָם שֶׁנַּעֲשׂוּ גַל שֶׁל אֵפֶר, הוֹדֵינוּ לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁהִצִּילָנוּ מֵהֶם, וְיָצָאנוּ מִתּוֹךְ אוֹתוֹ אִי וְשַׂמְנוּ פָנֵינוּ אֶל חוֹף הָאִי. אַחַר-כָּךְ נִפְרַדְנוּ אֵלֶּה מֵאֵלֶּה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי וְלִשְׁנַיִם מִן הַמַּמְלוּכִּים, הִנֵּה הָלַכְנוּ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ אֶל יַעַר גָּדוֹל מְשֻׁפָּע בְּעֵצִים, וְנִתְעַסַּקְנוּ בַאֲכִילָה. וְהִנֵּה לְפָנֵינוּ דְמוּת גְּבוֹהַת הַקּוֹמָה וַאֲרֻכַּת הַזָּקָן, אָזְנֶיהָ אֲרֻכּוֹת וְעֵינֶיהָ כְּאִלּוּ הֵן אֲבוּקוֹת, וּלְפָנֶיהָ צֹאן רָב וְאֶצְלָהּ חֲבוּרָה מִסּוּגָהּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָנוּ הֶרְאָה אוֹתוֹת שִׂמְחָה וְשָׂשׂ וְקִדֵּם אוֹתָנוּ בִּבְרָכָה וְאָמַר: ‘בְּרוּכִים אַתֶּם וּבָרוּךְ בּוֹאֲכֶם, בּוֹאוּ אֶצְלִי שֶׁאֶזְבַּח לָכֶם שֶׂה מִצֹּאן זֶה וְאֶצְלֶה אוֹתוֹ וְאַאֲכִיל אֶתְכֶם’. אָמַרְנוּ לוֹ: ‘וְהֵיכָן מְקוֹמְךָ?’ אָמַר לָנוּ: ‘קָרוֹב לְהַר זֶה. לְכוּ לְעֵבֶר זֶה עַד שֶׁתִּרְאוּ מְעָרָה, וְתִכָּנְסוּ לְתוֹכָהּ, שֶׁבָּהּ הַרְבֵּה אוֹרְחִים כְּמוֹתְכֶם. לְכוּ אֵפוֹא וּשְׁבוּ אִתָּם, עַד שֶׁנָּכִין לָכֶם כִּבּוּד לְאוֹרְחִים’. הֶאֱמַנּוּ שֶׁדְּבָרָיו אֱמֶת. הָלַכְנוּ לְאוֹתוֹ עֵבֶר וְנִכְנַסְנוּ לְאוֹתָהּ מְעָרָה, וְרָאִינוּ אֶת הָאוֹרְחִים שֶׁבְּתוֹכָהּ כֻּלָּם עִוְרִים. וּבְשָׁעָה שֶׁנִּכְנַסְנוּ אֲלֵיהֶם, אָמַר אֶחָד מֵהֶם: ‘חוֹלֶה אֲנִי’, וְהַשֵּׁנִי אָמַר: ‘חַלָּשׁ אֲנִי’. אָמַרְנוּ לָהֶם: ‘מָה הֵם הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים? וּמַה סִּבַּת חָלְיְכֶם וַחֲלִישׁוּתְכֶם?’ אָמְרוּ לָנוּ: ‘מִי אַתֶּם?’ אָמַרְנוּ לָהֶם: ‘אוֹרְחִים אֲנַחְנוּ’. אָמְרוּ לָנוּ: ‘מַה הוּא שֶׁהִפִּיל אֶתְכֶם בְּיַד אָרוּר זֶה? אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר. זֶהוּ גוּל אוֹכֵל בְּנֵי-אָדָם. וּכְבָר עִוֵּר אֶת עֵינֵינוּ וּמְבַקֵּשׁ לֶאֱכֹל אוֹתָנוּ’. אָמַרְנוּ לָהֶם: ‘וְכֵיצַד עִוֵּר גוּל זֶה אֶת עֵינֵיכֶם?’ אָמְרוּ לָנוּ: ‘הֲרֵי בְשָׁעָה זוֹ יְעַוֵּר גַּם אֶת עֵינֵיכֶם, כָּמוֹנוּ’. אָמַרְנוּ לָהֶם: ‘וְכֵיצַד זֶה יְעַוֵּר אֶת עֵינֵינוּ?’ אָמְרוּ לָנוּ: ‘יָבִיא לָכֶם כּוֹסוֹת שֶׁל חָלָב וְיֹאמַר לָכֶם: ‘אַתֶּם עֲיַפְתֶּם מִן הַנְּסִיעָה, קְחוּ חָלָב זֶה וּשְׁתוּ מִמֶּנּוּ’. וּבְשָׁעָה שֶׁתִּשְׁתּוּ אוֹתוֹ, תֵּעָשׂוּ כָמוֹנוּ’. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: ‘לֹא נִשְׁאֲרָה לָנוּ הַצָּלָה אֶלָּא עַל-יְדֵי תַחְבּוּלָה’. חָפַרְתִּי חֲפִירָה בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה וְיָשַׁבְתִּי עָלֶיהָ. אַחֲרֵי שָׁעָה נִכְנַס הָאָרוּר, הַגּוּל אֵלֵינוּ, וְאִתּוֹ כוֹסוֹת שֶׁל חָלָב. הוֹשִׁיט לִי כוֹס וְהוֹשִׁיט לְאֵלֶּה שֶׁעִמִּי, לְכָל אֶחָד כּוֹס, וְאָמַר לָנוּ: ‘אַתֶּם בָּאתֶם מִן הָעֲרָבָה צְמֵאִים, טְלוּ אֵפוֹא חָלָב זֶה וּשְׁתוּ מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁאֶצְלֶה לָכֶם אֶת הַבָּשָׂר’. וְאוּלָם אֲנִי לָקַחְתִּי אֶת הַכּוֹס וְהִגַּשְׁתִּי אוֹתוֹ אֶל פִּי וּשְׁפַכְתִּיו לְתוֹךְ הַחֲפִירָה וְצָעַקְתִּי: ‘הוֹי הוֹי, כְבָר הָלְכוּ עֵינַי’, וְתָפַסְתִּי אֶת עֵינַי בְּיָדַי וְהִתְחַלְתִּי בוֹכֶה וְצוֹעֵק, וְהוּא צוֹחֵק וְאוֹמֵר: ‘אַל תִּפְחַד’. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַשְּׁנַיִם בְּנֵי-לִוְיָתִי, הִנֵּה שָׁתוּ אֶת הֶחָלָב, וְנַעֲשׂוּ עִוְרִים. קָם הָאָרוּר תֵּכֶף וּמִיָּד וְנָעַל אֶת דֶּלֶת הַמְּעָרָה וְנִגַּשׁ אֵלַי וּמִשֵּׁשׁ צַלְעוֹתַי וּמָצָא אוֹתִי כָּחוּשׁ וְאֵין עָלַי מַשֶּׁהוּ מִן הַבָּשָׂר. מִשֵּׁשׁ אֶת זוּלָתִי וְרָאָה אוֹתוֹ שָׁמֵן, וְשָׂמַח. אַחַר-כָּךְ שָׁחַט שְׁלשָׁה צֹאן וּפָשַׁט אוֹתָם וְהֵבִיא שַׁפּוּדִים שֶׁל בַּרְזֶל וְשָׂם בָּהֶם אֶת בְּשַׂר הַצֹּאן וְשָׂם אוֹתָם עַל הָאֵשׁ וְצָלָה אוֹתוֹ וְהִגִּישׁוֹ אֶל שְׁנֵי בְנֵי לִוְיָתִי וְאָכְלוּ וְאָכַל-אִתָּם. הֵבִיא נֹאד מָלֵא יַיִן וְשָׁתָה אוֹתוֹ וְשָׁכַב עַל פָּנָיו וְנָחַר. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: ‘הִנֵּה שָׁקַע בְּשֵׁנָה, וּמַה הַדֶּרֶךְ שֶׁאֶהֱרֹג אוֹתוֹ?’ נִזְכַּרְתִּי בַשַּׁפּוּדִים. לָקַחְתִּי מֵהֶם שְׁנַיִם וְשַׂמְתִּי אוֹתָם בָּאֵשׁ, וְהִמְתַּנְתִּי עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ כְגַחֲלֵי-אֵשׁ. אַחַר-כָּךְ קַמְתִּי וְאָזַרְתִּי אֶת חֲלָצַי וְעָמַדְתִּי עַל רַגְלַי וְלָקַחְתִּי אֶת שְׁנֵי הַשַּׁפּוּדִים בְּיָדִי וְנִגַּשְׁתִּי אֶל הָאָרוּר וְהִכְנַסְתִּי אוֹתָם בְּתוֹךְ שְׁתֵּי עֵינָיו וְנִשְׁעַנְתִּי עֲלֵיהֶם בְּכֹחִי. קָפַץ דּוֹאֵג לַחַיִּים הַמְּתוּקִים וְקָם עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו וּבִקֵּשׁ לְתָפְסֵנִי, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה עִוֵּר. בָּרַחְתִּי מִפָּנָיו אֶל תּוֹךְ תּוֹכֵי הַמְּעָרָה, כְּשֶׁהוּא רָץ אַחֲרַי. אָמַרְתִּי לְעִוְרִים שֶׁאֶצְלוֹ: ‘מָה אֶעֱשֶׂה בְאָרוּר זֶה?’ אָמַר לִי אֶחָד מֵהֶם: ‘סָאעִד, קוּם וַעֲלֵה אֶל שֶׁקַע חַלּוֹן זֶה, וְתִמְצָא בוֹ חֶרֶב לְטוּשָׁה. קַח אוֹתָהּ וּבֹא אֶצְלִי שֶׁאֹמַר לְךָ, כֵּיצַד לַעֲשׂוֹת’. עָלִיתִי אֶל שֶׁקַע הַחַלּוֹן וְלָקַחְתִּי אֶת הַחֶרֶב וּבָאתִי אֵצֶל אוֹתוֹ הָאִישׁ. אָמַר לִי: ‘קַח אוֹתוֹ וְהַךְ אוֹתוֹ בוֹ בְמָתְנָיו, שֶׁאָז יָמוּת מִיָּד’. קַמְתִּי וְרַצְתִּי אַחֲרָיו, וּכְבָר עָיֵף מִן הַמְּרוּצָה וּבָא אֶל הָעִוְרִים לַהֲרֹג אוֹתָם. בָּאתִי אֵלָיו וְהִכִּיתִי אוֹתוֹ בַחֶרֶב בְּמָתְנָיו, וְשֻׁסַּע לִשְׁנֵי חֲצָאִים. זָעַק עָלַי וְאָמַר: ‘אִישׁ, בִּהְיוֹת שֶׁאַתָּה חָפֵץ לַהֲרֹג אוֹתִי, הַךְ אוֹתִי מַכָּה שְׁנִיָּה’. בִּקַּשְׁתִּי לְהַכּוֹתוֹ מַכָּה שְׁנִיָּה וְאָמַר זֶה שֶׁהֶרְאַנִי אֶת הַחֶרֶב: ‘אַל תַּךְ אוֹתוֹ מַכָּה שְׁנִיָּה, שֶׁאָז לֹא יָמוּת אֶלָּא יִחְיֶה וְיַשְׁמִידֵנוּ’.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁלוֹשָׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁסָאעִד אָמַר: "כְּשֶׁהִכֵּיתִי אֶת הַגּוּל בַּחֶרֶב, אָמַר לִי: ‘אִישׁ, בִּהְיוֹת שֶׁאַתָּה חָפֵץ לַהֲמִיתֵנִי, הַךְ אוֹתִי מַכָּה שְׁנִיָּה’. וּכְבָר בִּקַּשְׁתִּי לְהַכּוֹתוֹ מַכָּה שְׁנִיָּה, כְּשֶׁאָמַר לִי זֶה שֶׁהֶרְאַנִי עַל הַחֶרֶב: ‘אַל תַּךְ אוֹתוֹ מַכָּה שְׁנִיָּה, שֶׁאָז לֹא יָמוּת אֶלָּא יִחְיֶה וְיַשְׁמִידֵנוּ’. שַׂמְתִּי לִבִּי לְמִצְוַת אוֹתוֹ אִישׁ וְלֹא הִכִּיתִיו, וּמֵת הָאָרוּר. אָמַר לִי אוֹתוֹ הָאִישׁ: ‘קוּם וּפְתַח אֶת הַמְּעָרָה וְתֵן לָנוּ לָצֵאת מִתּוֹכָהּ. אֶפְשָׁר יַעֲזֹר לָנוּ אֱלֹהִים וְיָנַח לָנוּ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘אֵין עוֹד כָּל צָרָה עָלֵינוּ, לֹא כִי יָנַח לָנוּ וְנִזְבַּח צֹאן זֶה וְנִשְׁתֶּה מִיַּיִן זֶה, שֶׁרְחָבָה הִיא אֶרֶץ הַיַּבָּשָׁה’. עָמַדְנוּ בְמָקוֹם זֶה שְׁנֵי חֳדָשִׁים, אוֹכְלִים מִצֹּאן זֶה וּמִפֵּרוֹת אֵלּוּ. אֵרַע שֶׁיָּשַׁבְנוּ עַל חוֹף הַיָּם בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, וְרָאִינוּ סְפִינָה גְדוֹלָה בַיָּם, מֵרָחוֹק. רָמַזְנוּ לַאֲנָשֶׁיהָ וְקָרָאנוּ לָהֶם. פָּחֲדוּ מִזֶּה, שֶׁכֵּן הָיוּ יוֹדְעִים, שֶׁאִי זֶה גוּל בְּתוֹכוֹ הָאוֹכֵל בְּנֵי-אָדָם, וּבִקְּשׁוּ לִבְרֹחַ. רָמַזְנוּ לָהֶם בְּסֶרַח מִצְנְפוֹתֵינוּ וְקָרַבְנוּ אֲלֵיהֶם וְהִתְחַלְנוּ זוֹעֲקִים אֲלֵיהֶם. אָמַר אֶחָד מִן הַנּוֹסְעִים, שֶׁהָיָה מַבָּטוֹ חַד: ‘חֲבוּרַת הַנּוֹסְעִים, רוֹאֶה אֲנִי אֶת הַדְּמֻיּוֹת הָאֵלֶּה בְּנֵי-אָדָם כָּמוֹנוּ וְאֵין בָּהֶם מִמַּרְאֵה הַגּוּלִים’. נָסְעוּ לְעֶבְרֵנוּ קִמְעָא קִמְעָא עַד שֶׁקָּרְבוּ אֵלֵינוּ. כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לָהֶם שֶׁבְּנֵי-אָדָם אָנוּ, נָתְנוּ לָנוּ שָׁלוֹם וְהֶחֱזַרְנוּ לָהֶם שָׁלוֹם, וּבִשַּׂרְנוּ אוֹתָם בַּהֲרִיגַת הַגּוּל הָאָרוּר, וְהוֹדוּ לָנוּ. הִצְטַיַּדְנוּ מִן הָאִי בְּמַשֶּׁהוּ מִן הַפֵּרוֹת שֶׁבּוֹ וְיָרַדְנוּ בַסְּפִינָה, קָם עָלֵינוּ רוּחַ חָזָק, וְנִתְרַבְּתָה הָעֲלָטָה בָאֲוִיר, וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה עַד שֶׁסָּחַף הָרוּחַ אֶת הַסְּפִינָה אֶל הַר וְנִשְׁבְּרָה וְנִתְפָּרְקוּ לוּחוֹתֶיהָ, וְגָזַר אֱלֹהִים הָאַדִּיר שֶׁנִּתְלֵיתִי בְּלוּחַ מֵהֶם וְרָכַבְתִּי. הוֹבִיל אוֹתִי שְׁנֵי יָמִים, וּכְבָר בָּאָה רוּחַ טוֹבָה, וְהָיִיתִי עַל הַלּוּחַ דּוֹחֵף בְּרַגְלַי שָׁעָה קְצָרָה, עַד שֶׁהוֹבִילַנִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶל הַיַּבָּשָׁה בְשָׁלוֹם. עָלִיתִי לִמְדִינָה זוֹ, וְהָיִיתִי נָכְרִי, בּוֹדֵד וִיחִידִי מִבְּלִי דַּעַת אֶת אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה. הֵצִיק לִי הָרָעָב וְהִגִּיעַנִי עָמָל רַב. בָּאתִי לְשׁוּק בָּעִיר, אַחֲרֵי שֶׁהִתְחַבֵּאתִי וְהֵסַרְתִּי מְעִיל עֶלְיוֹן זֶה מֵעָלַי וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֶמְכְּרֶנּוּ וְאֹכַל בִּמְחִירוֹ עַד אֲשֶׁר יַחֲרֹץ אֱלֹהִים אֶת אֲשֶׁר יַחֲרֹץ. נָטַלְתִּי, אָחִי, מְעִיל זֶה בְיָדִי, וּבְנֵי אָדָם מִתְבּוֹנְנִים בּוֹ וּמוֹסִיפִים זֶה עַל זֶה בִמְחִירוֹ, עַד שֶׁבָּאתָ אַתָּה וְרָאִיתָ אוֹתִי וְצִוִּיתָ לְהָבִיא אוֹתִי אֶל הָאַרְמוֹן. נְטָלוּנִי הַנְּעָרִים וַחֲבָשׁוּנִי בְּבֵית הָאֲסוּרִים. וְאַחֲרֵי זְמַן זֶה נִזְכַּרְתָּ בִי וְהֵבֵאתָ אוֹתִי אֶצְלֶךָ. הֲרֵי כְבָר סִפַּרְתִּי לְךָ מַה שֶּׁאֵרַע לִי וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁקִּבְּצָנוּ יַחַד”.

כְּשֶׁשָּׁמְעוּ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְתָּאגֻ' אלְמֻלוּךְּ אָבִיהָ שֶׁל דַוְלַתֻּ כָאתּוּן אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה סָאעִד, הִתְפַּלְּאוּ עָלָיו הִתְפַּלְּאוּת רַבָּה. וּכְבָר הֵכִין תָּאגֻ' אלְמֻלוּךְּ אָבִיהָ שֶׁל דַוְלַתֻּ כָאתּוּן מָקוֹם נָאֶה לְסַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְאָחִיו סָאעִד. וְהָיְתָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן סָרָה לְשָׁם לְבַקֵּר אֶת מַצִּילָהּ לְהוֹדוֹת לוֹ וּלְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ עַל מַעֲשֵׂה גְבוּרָתוֹ. יוֹם אֶחָד אָמַר לָהּ הַמִּשְׁנֶה סָאעִד: “נְסִיכָה, מְבַקֵּשׁ הָיִיתִי, שֶׁתִּהְיִי לְעֶזְרָה לוֹ לְהַשִּׂיג חֶפְצוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “הֵן, אֶשְׁתַּדֵּל בְּמַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. פָּנְתָה אֶל סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְאָמְרָה לוֹ: “תִּשְׁקֹט רוּחֲךָ וְיֵרָגַע לְבָבֶךָ”.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וּמִשְׁנֵהוּ סָאעִד. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל, הִנֵּה הִגִּיעָה אֵלֶיהָ הַיְדִיעָה בִּדְבַר שִׁיבַת אֲחוֹתָהּ דַּוְלַתֻּ כָאתּוּן אֶל אָבִיהָ וּמַמְלַכְתָּהּ, וְאָמְרָה: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת אוֹתָהּ וּמְבָרֶכֶת אוֹתָהּ בְשָׁלוֹם לְשׁוּבָהּ בְּתִפְאָרָה מַזְהִירָה וּבְבִגְדֵי פְאֵר וְתַכְשִׁיטִים”, וְשָׂמָה פָנֶיהָ אֵלֶיהָ. כְּשֶׁהִגִּיעָה קָרוֹב לִמְקוֹמָהּ יָצְאָה לִקְרָאתָהּ הַנְּסִיכָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן וְנָתְנָה לָהּ שָׁלוֹם וְחִבְּקָה אוֹתָהּ וְנָשְׁקָה לָהּ בֵּין עֵינֶיהָ. בֵּרְכָה אוֹתָהּ הַנְּסִיכָה בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל לְשׁוּבָה בְשָׁלוֹם. יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ. אָמְרָה בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל לְדַוְלַתֻּ כָאתּוּן: “מַה הוּא שֶׁאֵרַע לָךְ בַּנֵּכָר?” אָמְרָה לָהּ דַּוְלַתֻּ כָאתּוּן: “אֲחוֹתִי, אַל תִּשְׁאֲלִי אוֹתִי עַל מַה שֶּׁאַרַע לִי מִן הַדְּבָרִים. כַּמָּה קָשׁוֹת הַצָּרוֹת שֶׁהַבְּרוּאִים סוֹבְלִים מֵהֶן”. אָמְרָה לָהּ בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמְרָה לָהּ: “אֲחוֹתִי, הָיִיתִי בְאַרְמוֹן אֵיתָן, וְהֶחֱזִיק אוֹתִי בְתוֹכוֹ בֶּן הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל”. סִפְּרָה לָהּ שְׁאֵרִית הַסִּפּוּר מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ וְאֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ, וּמַה שֶׁקָּרָה לוֹ בָאַרְמוֹן וּמַה שֶׁסָּבַל מִן הַצָּרוֹת הַנּוֹרָאוֹת עַד שֶׁהִגִּיעַ לָאַרְמוֹן הָאֵיתָן, וְכֵיצַד הָרַג אֶת בְּנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל, וְכֵיצַד עָקַר אֶת הַדְּלָתוֹת וְשָׂם אוֹתָן דּוֹבְרָה וְתִקֵּן לָהּ מְשׁוֹטִים וְכֵיצַד נִכְנַס לְכָאן. הִשְׁתָּאֲתָה בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל לָזֶה וְאָמְרָה לָהּ: “אֲחוֹתִי, אָכֵן זֶה מִן הַפְּלָאוֹת הַמּוּזָרִים בְּיוֹתֵר. אָכֵן בֶּן חַיִל הוּא סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ זֶה. וְאוּלָם מִשּׁוּם מַה עָזַב אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, וְיָצָא לַנְּסִיעָה, וְהֵטִיל עַצְמוֹ בְּסַכָּנוֹת אֵלּוּ?” אָמְרָה לָהּ דַוְלַתֻּ כָאתּוּן: “חֲפֵצָה הָיִיתִי לְסַפֵּר לָךְ אֶת הַיְסוֹד לִמְאוֹרָעוֹתָיו. וְאוּלָם הַבּוּשָׁה מְעַכֶּבֶת עַל יָדִי מִזֶּה”. אָמְרָה לָהּ בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל: “מַה סִּבַּת הַבּוּשָׁה? וַהֲרֵי אֲחוֹתִי אַתְּ וְרֵעָתִי וּבֵינִי וּבֵינֵךְ קֶשֶׁר רַב, וְיוֹדַעַת אֲנִי שֶׁאֵין אַתְּ דּוֹרֶשֶׁת לִי אֶלָּא טוֹב. וּמִמַּה זֶה תִּתְבַּיְּשִׁי? הַגִּידִי לִי אֵפוֹא אֶת אֲשֶׁר אִתָּךְ וְלֹא תִּתְבַּיְּשִׁי בְּפָנַי, וְאַל תַּסְתִּירִי מִמֶּנִּי כְלוּם מִזֶּה”. אָמְרָה לָהּ דַוְלַתֻּ כָאתּוּן: “הוּא רָאָה אֶת תְּמוּנָתֵךְ בַּמְּעִיל אֲשֶׁר שָׁלַח אָבִיךְ לִשְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, וְלֹא פְתָחוֹ וְלֹא הִסְתַּכֵּל בּוֹ, אֶלָּא שָׁלַח אוֹתוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ עָאצִם בֶּן צַפְוָאן מֶלֶךְ מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַמַּתָּנוֹת וּסְגֻלּוֹת-הַחֶמְדָּה שֶׁשָּׁלַח אֵלָיו, וְהַמֶּלֶךְ עָאצִם נְתָנוֹ לִבְנוֹ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ לִפְנֵי שֶׁפָּתַח אוֹתוֹ. וּכְשֶׁנְּטָלוֹ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ פְּתָחוֹ וּבִקֵּשׁ לִלְבּשׁ אוֹתוֹ, וְרָאָה בוֹ אֶת תְּמוּנָתֵךְ, וְחָשַׁק בָּךְ וְיָצָא לְחַפְּשֵׂךְ, וְסָבַל כָּל הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה כֻלָּן בִּגְלָלֵךְ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁדַּוְלַתֻּ כָאתּוּן סִפְּרָה לַנְּסִיכָה בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל, כֵּיצַד הִגִּיעַ הַדָּבָר, שֶׁנִּמְלָא סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ אַהֲבָה וּתְשׁוּקָה אֵלֶיהָ, הַיְנוּ שֶׁהַגּוֹרֵם לְכָךְ הָיָה הַמְּעִיל שֶׁתְּמוּנָתָהּ בּוֹ, וְכֵיצַד עָזַב אֶת מַלְכוּתוֹ מִיָּד אַחֲרֵי שֶׁרָאָה אֶת הַתְּמוּנָה, מְדֻכָּא מִכִּסּוּפָיו, וְהִרְחִיק נְדוֹד מִבְּנֵי-מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְחָתְמָה אֶת סִפּוּרָהּ בְּאָמְרָה: “וְסָבַל אֶת כָּל הַצָּרוֹת בִּגְלָלֵךְ”. אָמְרָה לָהּ בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל, וּכְבָר הִסְמִיקָה, בּוֹשָׁה בִּפְנֵי דַוְלַתֻּ כָאתּוּן: “אָכֵן דָּבָר הוּא אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה לְעוֹלָם, שֶׁכֵּן אֵין בְּנֵי הָאָדָם מַתְאִימִים לַשֵּׁדִים”. הִתְחִילָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן לְתָאֵר לְפָנֶיהָ אֶת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וִיפִי צוּרָתוֹ וְאֹרַח-חַיָּיו וְאַבִּירוּתוֹ. וְלֹא פָסְקָה מִלְּשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ, וּמֵהַזְכִּיר לְפָנֶיהָ אֶת תְּכוּנוֹתָיו, עַד שֶׁאָמְרָה: “אֲחוֹתִי, לְמַעַן אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וּלְמַעֲנִי, שׂוֹחֲחִי עִמּוֹ, וְלוּ רַק מִלָּה אַחַת”. אָמְרָה לָהּ בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל: “דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת אֵינִי שׁוֹמַעַת אוֹתָן וְלֹא אֲצַיֵּת לָךְ בָּהֶן”. וְהָיָה כְאִלּוּ לֹא שָׁמְעָה כְלוּם, וְלֹא נָפַל בְּלִבָּהּ מְאוּם מֵאַהֲבָתוֹ שֶׁל סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וִיפִי צוּרָתוֹ וְאֹרַח-חַיָּיו וְאַבִּירוּתוֹ. הִתְחִילָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן מִתְרַפֶּסֶת לְפָנֶיהָ וּמְנַשֶּׁקֶת רַגְלֶיהָ וְאוֹמֶרֶת: “הוֹי בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל, בְּשֵׁם הֶחָלָב שֶׁיְּנַקְנוּהוּ אֲנִי וְאַתְּ, וּבַשֵּׁם הֶחָקוּק עַל טַבַּעַת שְׁלֹמֹה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲנִי מַשְׁבִּיעֵךְ, שֶׁתִּשְׁמְעִי לִדְבָרַי אֵלּוּ, שֶׁכֵּן נָטַלְתִּי עַל עַצְמִי בָּאַרְמוֹן הָרָם, שֶׁאַרְאֶה לוֹ אֶת פָּנַיִךְ, בְּחַיַּי אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתָךְ שֶׁתַּרְאִי לוֹ מַרְאֵךְ פַּעַם אַחַת, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנִי, וְאָז תִּרְאִי אוֹתוֹ אַף אַתְּ”. הָיְתָה בוֹכָה וּמִתְרַפֶּסֶת לְפָנֶיהָ וּמְנַשֶּׁקֶת אֶת יָדֶיהָ וְאֶת רַגְלֶיהָ, עַד שֶׁנִּתְרַצְּתָה וְאָמְרָה: “לְמַעֲנֵךְ אֲנִי מַרְאָה לוֹ אֶת פָּנַי פַּעַם אַחַת”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְגַּע לִבָּהּ שֶׁל דַוְלַתֻּ כָאתּוּן וְנָשְׁקָה אֶת יָדֶיהָ וְאֶת רַגְלֶיהָ וְיָצְאָה וּבָאָה אֶל הָאַרְמוֹן הַגָּדוֹל שֶׁבַּגָּן, וְצִוְּתָה אֶת הַנְּעָרוֹת לְהַצִּיעַ בּוֹ מַצָּעִים וּלְהַצִּיב בּוֹ כִּסֵּא-מַלְכוּת שֶׁל זָהָב, וְלָשִׂים כְּלֵי הַמַּשְׁקֶה עֲרוּכִים בְּמַעֲרָכָה. אַחַר-כָּךְ קָמָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן וְנִכְנְסָה אֶל סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְסָאעִד מִשְׁנֵהוּ, כְּשֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בִּמְקוֹמָם, וּבִשְּׂרָה אֶת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ שֶׁחֶפְצוֹ הֻשַּׂג וּבַקָּשָׁתוֹ בָאָה, וְאָמְרָה לוֹ: “שִׂים פָּנֶיךָ אֶל הַגַּן, אַתָּה וְאָחִיךָ וְהִכָּנְסוּ לָאַרְמוֹן, וְהִסְתַּתְּרוּ מֵעֵינֵי בְּנֵי-אָדָם, שֶׁלֹּא יִרְאֶה אֶתְכֶם אֶחָד מֵאֵלֶּה שֶׁבָּאַרְמוֹן, עַד שֶׁאָבוֹא אֲנִי וּבַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל”. קָמוּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְסָאעִד וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהוֹרְתָה אוֹתָם דַּוְלַתֻּ כָאתּוּן. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ רָאוּ כִסֵּא-מַלְכוּת שֶׁל זָהָב נִצָּב, וְעָלָיו כָּרִים, וּמַאֲכָל שָׁם וּמַשְׁקֶה. יָשְׁבוּ שָׁעָה זְמַן. הִרְהֵר סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ בַּאֲהוּבָתוֹ וְצַר לְחָזֵהוּ, וְהִסְתָּעֲרוּ עָלָיו הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִים, וְקָם וְהָלַךְ עַד שֶׁיָּצָא מִמִּסְדְּרוֹן הָאַרְמוֹן. הָלַךְ אַחֲרָיו אָחִיו סָאעִד אָמַר לוֹ: “אָחִי, שֵׁב אַתָּה בִמְקוֹמְךָ וְאַל תֵּלֵךְ אַחֲרַי, עַד שֶׁאָבוֹא אֵלֶיךָ”. יָשַׁב סָאעִד וְיָרַד סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְנִכְנַס לַגַּן, שִׁכּוֹר מִיֵּין-הַכִּסּוּפִים, מְבֻלְבָּל מֵעָצְמַת הַחֵשֶׁק וְהָאַהֲבָה הָעַזָּה, וּכְבָר טִלְטְלָה אוֹתוֹ הַתְּשׁוּקָה וְגָבְרוּ עָלָיו רִגְשׁוֹתָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל, אֵין לִי זוּלָתֵךְ,

רַחֲמִי עָלַי, כִּי אֲנִי אַסִּיר אַהֲבָתֵךְ.

אַתְּ מִשְׁאַלְתִּי וְחֶפְצִי וְשִׂמְחָתִי.

מֵאֲנָה אֲהֹב זוּלָתֵךְ לִבָּתִי.

מִי יִתֵּן וְאֵדַע אִם יָדַעְתְּ בִּכְיִי,

עֵת עֵרָה עֵינִי, בּוֹכֶה כָל לֵילִי.

צַוִּי תְּנוּמָה לַעֲטֹף עַפְעַפִּי,

אוּלַי בַּחֲלוֹם אֶרְאֵךְ תַּחְלְפִי.

חוּסִי עַל מְטֹרָף בְּאַהֲבָתֵךְ,

הַצִּילִיהוּ מֵאָבְדַן קְשִׁי לִבָּתֵךְ.

אֱלוֹהַּ יוֹסִיף עַל גִּילֵךְ וְזָהֳרֵךְ,

וְשָׁת כָל הָאָדָם כָּפְרֵךְ,

אָכֵן אוֹהֲבִים תַּחַת דִּגְלִי יִתְאַסֵּפוּ,

וְכָל הַיָּפוֹת תַּחַת דִּגְלֵךְ יִסְתּוֹפֵפוּ.

בָּכָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ גַם בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מִפְלָאַת-הַיֹּפִי¹³ שְׁאֵלָתִי עַד נֶצַח אַךְ הִיא.

תּוֹךְ צְפוּנֵי לִבִּי הִיא, בְּקִרְבִּי

וְאִם אָשִׂיחַ, בְּיָפְיָהּ תֶּהְגֶּה לְשׁוֹנִי,

וְאִם אֶשְׁתֹּק אַךְ בָּהּ צָרוּר צְפוּנִי.

בָּכָה בְכִי רַב וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

וּבִכְבֵדִי אֵשׁ, מוֹקְדֶיהָ יוֹסִיפוּ וְיֵלְכוּ,

אַךְ אַתְּ חֶפְצִי, וְגַעְגּוּעַי יֶאֶרְכוּ.

אֵט אֵלַיִךְ וְלֹא אֵט לְזוּלָתֵךְ אַתְּ,

וַאֲצַפֶּה לִרְצוֹנֵךְ, וְאוֹהֵב שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל יַט,

לְמַעַן תִּרְחֲמִי אֶת אַהֲבָה הִרְזְתָה גֵווֹ,

וְהֶחֱלִישָׁה אוֹתוֹ, וְחוֹלֶה לְבָבוֹ.

חוּסִי וַעֲשִׂי עִמִּי טוֹב וָחֶסֶד וּנְדִיבוּת

מֵעוֹלָם לֹא סַרְתִּי מֵעָלַיִךְ וְלֹא אָמוּט.

בָּכָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ גַם בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הִגִּיעוּנִי יְגוֹנִים עִם הַגִּיעַ אַהֲבָתֵךְ,

וְשֵׁנָה מִנִּי רָחֲקָה עִם הִתְרַחֲקֵךְ.

סִפֵּר לִי שָׁלִיחַ כִּי עָלַי תִּכְעֲסִי,

אֱלֹהִים, מֵרָע יְסַפֵּר, מַחֲסִי.

מְצָאָהוּ סָאעִד מִתְמַהְמֵהַּ וְיָצָא מִן הָאַרְמוֹן לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ בַגַּן, וְרָאָהוּ מִתְהַלֵּךְ בַּגַּן תּוֹהֶה, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

חַי אֶל, אֱלֹהִים אַדִּירִים, וּשְׁבוּעָה

בַּאֲשֶׁר פָּרָשַׁת הַיּוֹצֵר¹⁴ יִקְרְאָה,

לֹא חָל מַבָּטִי עַל כָּל יֹפִי אֶרְאֶה,

מִבְּלִי אֲשֶׁר מַרְאֵךְ יִפְעָה¹⁵ לִי רֵעֶה.

נִפְגַּשׁ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ עִם סָאעִד אָחִיו, וְהָיוּ מְטַיְּלִים בַּגָּן וְאוֹכְלִים מִן הַפֵּרוֹת.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן סָאעִד וְסַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְדַוְלַתּ כָאתּוּן, הִנֵּה כְּשֶׁבָּאָה הִיא וּבַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל לָאַרְמוֹן, נִכְנְסוּ לְתוֹכוֹ אַחֲרֵי שֶׁקִּשְּׁטוּ אוֹתוֹ הַמְשָׁרְתִים בְּמִינֵי תַפְאוּרָה, וְעָשׂוּ בוֹ כָל מַה שֶׁצִּוְּתָה עֲלֵיהֶם דַוְלַתֻּ כָאתּוּן. וּכְבָר הֵכִינוּ לְבַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל כִּסֵּא-מַלְכוּת שֶׁל זָהָב שֶׁתֵּשֵׁב עָלָיו, כְּשֶׁרָאֲתָה בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל אוֹתוֹ כִסֵּא-מַלְכוּת. יָשְׁבָה עָלָיו, וְהָיָה לְצִדָּה אֶשְׁנָב הַנִּשְׁקָף עַל הַגָּן. וּכְבָר הֵבִיאוּ הַמְשָׁרְתִים אֶת מִינֵי הַמַּאֲכָלִים הַמְשֻׁבָּחִים, וְאָכְלָה בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל הִיא וְדַוְלַתֻּ כָאתּוּן. וְהָיְתָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן מַלְגִּימָה אוֹתָהּ עַד שֶׁשָּׂבְעָה. אַחַר-כָּךְ צִוְּתָה לְהָבִיא אֶת מִינֵי-הַמְּתִיקָה, וְהֵבִיאוּ אוֹתָם הַמְשָׁרְתִים, וְאָכְלוּ מֵהֶם דֵּי-צָרְכָּן וְרָחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶן. עָרְכָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן אֶת הַיַּיִן וְאֶת כְּלֵי-הַמַּשְׁקֶה, וְסִדְּרָה אֶת הַקַּנְקַנִּים וְאֶת הַכּוֹסוֹת. הָיְתָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן מְמַלְּאָה כוֹס וּמַשְׁקָה אֶת

בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל וּמְמַלְּאָה כוֹס וְשׁוֹתָה הִיא. הִשְׁקִיפָה בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל מִן הָאֶשְׁנָב שֶׁלְּצִדָּה לְיַד אוֹתוֹ גַן וְרָאֲתָה מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ מִן הַפֵּרוֹת שֶׁעַל הָעֲנָפִים, וְנָפַל מִמֶּנָּה מַבָּט לְעֵבֶר סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ, וְרָאֲתָה אוֹתוֹ כְשֶׁהוּא מְשׁוֹטֵט בַּגַּן וְאַחֲרָיו הַמִּשְׁנֶּה סָאעִד, וְשָׁמְעָה אֶת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בַשִּׁירִים וְשׁוֹפֵךְ זֶרֶם דְּמָעוֹת. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הֵבִיא אוֹתָהּ אוֹתוֹ מַבָּט לְאֶלֶף אֲנָחוֹת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁרָאֲתָה בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל אֶת סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ מְשׁוֹטֵט בַּגַּן, וְהִסְתַּכְּלָה בוֹ בְמַבָּט שֶׁגָּרַם לָהּ אֶלֶף אֲנָחוֹת, פָּנְתָה אֶל דַוְלַתֻּ כָאתּוּן, וּכְבָר שִׂחֵק הַיַּיִן בְּכָל רִגְשׁוֹתֶיהָ, וְאָמְרָה לָהּ: “אֲחוֹתִי, מִי הוּא עֶלֶם זֶה שֶׁאֲנִי רוֹאָה אוֹתוֹ בַגַּן, נָבוֹךְ וְאוֹבֵד עֶשְׁתּוֹנוֹת, כּוֹאֵב וְעוֹרֵג?” אָמְרָה לָהּ דַוְלַתֻּ כָאתּוּן: “כְּלוּם מַרְשָׁה אַתְּ שֶׁיָּבוֹא לְפָנֵינוּ, שֶׁנִּרְאֶה אוֹתוֹ?” אָמְרָה לָהּ: “אִם אֶפְשָׁר לָךְ לְהָבִיא אוֹתוֹ, הֲבִיאִיהוּ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרְאָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן וְאָמְרָה לוֹ: “בֶּן-הַמֶּלֶךְ עֲלֵה אֵלֵינוּ וְהוֹפַע בְּיָפְיֶךָ וְחִנְּךָ עָלֵינוּ”. הִכִּיר סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ אֶת קוֹלָהּ שֶׁל דַוְלַתֻּ כָאתּוּן וְעָלָה לָאַרְמוֹן. כְּשֶׁנָּפַל מַבָּטוֹ עַל בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל, כָּרַע לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף. הִזְלִיפָה עָלָיו דַּוְלַתֻּ כָאתּוּן קְצָת מִמֵּי-וְרָדִים, וְהִתְעוֹרֵר מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ. הִתְנַשֵּׂא וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל. נִפְתְּעָה מִיָּפְיוֹ וְחִנּוֹ. אָמְרָה לָהּ דַוְלַתֻּ כָאתּוּן: “דְּעִי, הַנְּסִיכָה, שֶׁזֶּהוּ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ, שֶׁהָיְתָה הַצָּלָתִי עַל יָדוֹ כְּפִי שֶׁחָרַץ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהוּא הוּא אֲשֶׁר עָדוּ עָלָיו כָּל הַצָּרוֹת בִּגְלָלֵךְ, וּבִרְצוֹנִי שֶׁתָּשִׂימִי עֵינֵךְ חֵן עָלָיו”.

אָמְרָה לָהּ בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל, וּכְבָר צָחֲקָה: “וּמִי זֶה נֶאֱמָן בְּהַבְטָחָתוֹ, עַד שֶׁיִּהְיֶה דַוְקָא עֶלֶם זֶה נֶאֱמָן בָּהּ? הֲרֵי בְנֵי-הָאָדָם אֵין לָהֶם אַהֲבָה”. אָמַר לָהּ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ: “הַנְּסִיכָה, חֹסֶר-נֶאֱמָנוּת לֹא יְהִי אֶצְלִי לְעוֹלָם. וְאֵין כָּל הָאֲנָשִׁים שָׁוִים”. בָּכָה לְפָנֶיהָ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל, חוּסִי נָא עַל אֲשֶׁר רָפָה,

נִלְאָה וְנִדְכָּא, בְּמַבַּט-כְּשָׁפִים דַּעְתּוֹ נִטְרְפָה.

שְׁבוּעָה בַּאֲשֶׁר כָּלְלוּ לְחָיַיִךְ יְפִי-הוֹד

מִלֹּבֶן וְסֻמַּק-כַּלָּנִית, אָדֹם עַד מְאֹד,

אַל תְּדַכְּאִי בְעִנּוּי רִחוּק אֲנוּשׁ-חוֹלֶה,

כִּי גֵוִי מֵאֹרֶךְ הַפֵּרוּד כָּלֶה.

זֶה חֶפְצִי, אַחֲרִית-תִּקְוָתִי,

וְהָאִחוּד כְּכָל הָאֶפְשֶׁר הוּא מַטְּרָתִי.

בָּכָה בְכִי מַר וְהִשְׁתַּלְּטוּ עָלָיו הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִים, וְנָתַן לָהּ שָׁלוֹם בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מֵאוֹהֵב עַזָּה אַהֲבָתוֹ,

וְכָל אָצִיל לָאָצִיל יַאֲצִיל חִבָּתוֹ.

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, אַל אֶחְסַר דְּמוּתְכֶם,

וּמוֹשָׁב וּמַרְגּוֹעַ בַּל יִתְרוֹקֵן מִכֶּם.

אָעִיר עֲלֵיכֶם, שִׁמְכֶם לֹא אֲבַטֵּא,

וְכָל אוֹהֵב לָאוֹהֵב אַהֲבָה יַטֶּה.

חַסְדְּכֶם מֵאוֹהַבְכֶם אַל נָא תִכְלְאוּ,

כִּי תוּגָה תְכַלֶּנּוּ וְחוֹלֶה הוּא.

אֶתְבּוֹנֵן לְכוֹכְבֵי זֹהַר וְהֵם יַבְהִילוּנִי,

וּמֵעָצְמַת חִשְׁקִי יֶאֱרַךְ לֵילִי, אֲנִי.

וְאֵין לִי תַּחְבּוּלָה וְאֹרֶךְ רוּחַ לִי לֹא נִשְׁאַר,

וּמַה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר לְשׁוֹאֲלִי אֹמַר?

עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם גַּם בִּשְׁעַת אַכְזָרִיּוּת,

שָׁלוֹם מֵאֵת תָּשׁוּשׁ נוֹשֵׂא בְסַבְלָנוּת.

אַחַר כָּךְ נָשָׂא קוֹלוֹ בְרֹב רִגְשׁוֹתָיו וְכִסּוּפָיו גַּם בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אִם הָיָה חֶפְצִי בְזוּלָתֵךְ, גְּבִרְתִּי,

בַּל אַשִּׂיג מִכֶּם שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי.

מִי זוּלַתְכֶם אֲשֶׁר חֵן אַךְ לוֹ נָטַל,

עֲדֵי קָם בְעֹז יוֹם-הַדִּין עָלַי יִתְנַפָּל?

לֹא יְתֹאַר כִּי אֶטּשׁ אַהֲבָה, וַאֲנִי הָאָדָם

אֲשֶׁר בִּגְלַלְכֶם דַּם-לִבִּי וְנִשְׁמַת-אַפִּי כִלָּם.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ בָכָה בְכִי רַב. אָמְרָה לוֹ בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל: “חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁאֶטֶּה לְךָ בְכֻלִּי, וְלֹא אֶמְצָא מִמְּךָ לֹא רֵעוּת וְלֹא אַהֲבָה, שֶׁכֵּן בְּנֵי-הָאָדָם עַל-הָרֹב הַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם מְעַטִּים, וּבְגִידָתָם עֲצוּמָה. וְדַע שֶׁהָאָדוֹן שְׁלֹמֹה בֶן-דָוִד עַל-שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, נָשָׂא אֶת בִּלְקִיס¹⁶ מִתּוֹךְ אַהֲבָה. וּכְשֶׁרָאָה זוּלָתָהּ יָפָה הֵימֶנָּה, סָר מֵעָלֶיהָ אֶל הָאַחֶרֶת”. אָמַר לָהּ סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ: “הוֹי עֵינִי וְרוּחִי, לֹא בָרָא אֱלֹהִים אֶת כָּל בְנֵי הָאָדָם שָׁוִים. וַאֲנִי, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים, אֶהְיֶה נֶאֱמָן בַּבְּרִית וְאָמוּת בֵּין רַגְלַיִךְ, וְעוֹד תִּרְאִי אֲשֶׁר אֶנְהַג בְּהֶתְאֵם לְמַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר, וֵאלֹהִים עָרֵב לְמַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר”. אָמְרָה לוֹ בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל: “שֵׁב וְהַשְׁקֵט וְהִשָּׁבַע לִי לְפִי דָתְךָ, וְנִכְרֹת אֲמָנָה שֶׁלֹּא נִמְעַל זֶה בָזוֹ, וְזֶה שֶׁיִּמְעַל בַּחֲבֵרוֹ, יִקֹּם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בּוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ מִפִּיהָ דְבָרִים אֵלֶּה יָשַׁב, וְשָׂם כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם אֶת יָדוֹ בְיַד חֲבֵרוֹ, וְנִשְׁבְּעוּ זֶה לְזוֹ שֶׁכָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם לֹא יְבַכֵּר עַל חֲבֵרוֹ שׁוּם אֶחָד לֹא מִבְּנֵי הָאָדָם וְלֹא מִן הַשֵּׁדִים. חִבְּקוּ זֶה אֶת זוֹ שָׁעָה זְמַן וּבָכוּ זֶה עַל זוֹ מֵעָצְמַת שִׂמְחָתָם, וְגָבְרוּ רִגְשׁוֹתָיו עַל סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

בָּכִיתִי מֵחֵשֶׁק וּתְשׁוּקָה וְכִסּוּפַי,

בִּגְלַל זוֹ יֶאֱהָבוּהָ לִבִּי וְנִשִׁמָתִי בְאַפַּי.

מֵאֹרֶךְ רָחְקְכֶם הָלַךְ כְּאֵבִי וְהִתּוֹסֵף,

וּזְרוֹעִי קָצְרָה לְרִחוּק זוֹ לְקִרְבָתָהּ אֶכָּסֵף.

צַר קִרְבִּי לְהָכִיל אֶת אֶבְלִי,

וּמְגַדֵּף יִפְרַע לְשִׁמְצָה אֶת סִבְלִי.

מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אִם יְאַחֲדֵנוּ אֱלֹהִים,

אִם מִמְּצוּקָתִי, מִכְּאֵב וָחֹלִי אַחֲלִים?

וְאַחֲרֵי שֶׁנִּשְׁבְּעוּ בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל הִיא וְסַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ אֱמוּנִים זֶה לָזֶה, קָם סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ לְהִתְהַלֵּךְ בַּגַּן. קָמָה בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל וְיָצְאָה גַּם הִיא, וְעִמָּהּ אֲמָתָהּ נוֹשֵׂאת מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל, וְנוֹשֵׂאת גַּם קַנְקַן מָלֵא יַיִן. יָשְׁבָה בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל, וְשָׂמָה הַנַּעֲרָה לְפָנֶיהָ אֶת הַמַּאֲכָל וְאֶת הַמַּשְׁקֶה. לֹא שָׁהוּ אֶלָּא שָׁעָה, עַד שֶׁבָּא סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ. קִבְּלָה אוֹתוֹ בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם וְחִבְּקוּ זֶה אֶת זוֹ וְיָשְׁבוּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל, אַחֲרֵי שֶׁצִּוְּתָה לְהָבִיא עִמָּהּ אֶת הַמַּאֲכָל וְאֶת הַמַּשְׁקֶה, וְקִדְּמָה אֶת סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ שֶׁבָּא אֵלֶיהָ, בְּבִרְכַּת-שָׁלוֹם, יָשְׁבוּ יַחַד שָׁעָה לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. אָמְרָה לוֹ בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל: “בֶּן-הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁתִּכָּנֵס לְגַן אִרָם תִּרְאֶה אֹהֶל גָּדוֹל נִצָּב, וְהוּא מֵאָרִיג שֶׁל סָטִין אָדֹם, וּבִטְנָתוֹ מֶשִׁי יָרֹק, הִכָּנֵס אֶל הָאֹהֶל וְחַזֵּק אֶת לִבְּךָ, שֶׁכֵּן תִּרְאֶה בוֹ זְקֵנָה יוֹשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא-מַלְכוּת שֶׁל זָהָב אָדֹם מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת. כְּשֶׁתִּכָּנֵס תַּן לָהּ שָׁלוֹם בְנִמּוּס וּבְכָבוֹד וּבְיִרְאַת-הַכָּבוֹד. הִתְבּוֹנֵן לְעֵבֶר הַכִּסֵּא וְתִמְצָא תַחְתָּיו סַנְדָּלִים אֲרוּגִים בִּפְתִילֵי זָהָב וּמְקֻשָּׁטִים אֲבָנִים יְקָרוֹת. קַח סַנְדָּלִים אֵלֶּה, נַשֵּׁק אוֹתָם וְשִׂים אוֹתָם עַל רֹאשְׁךָ. אַחַר-כָּךְ הַנַּח אוֹתָם תַּחַת בֵּית-שֶׁחְיֶךָ הַיְמָנִית וַעֲמֹד לִפְנֵי הַזְּקֵנָה כְּשֶׁאַתָּה שׁוֹתֵק וְרֹאשְׁךָ מֻרְכָּן. וּכְשֶׁתִּשְׁאַל אוֹתְךָ וְתֹאמַר לְךָ: ‘מֵאַיִן בָּאתָ? וְכֵיצַד הִגַּעְתָּ לְכָאן? וּמִי הוֹדִיעַ לְךָ עַל דְּבַר מָקוֹם זֶה? וּמִשּׁוּם מַה נָּטַלְתָּ סַנְדָּלִים אֵלֶּה?’ – תִּשְׁתֹּק אַתָּה עַד שֶׁתִּכָּנֵס אֲמָתִי זֹאת וּתְשׂוֹחֵחַ אִתָּהּ וּתְעוֹרֵר רָצוֹן מִלְּפָנֶיהָ עָלֶיךָ וְתָנִיחַ דַּעְתָּהּ בִּדְבָרִים, אֶפְשָׁר יְעוֹרֵר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶת לִבָּהּ לְטוֹבָה עָלֶיךָ וְתֵעָתֵר לְךָ לְמַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ”. קָרְאָה לְאוֹתָהּ נַעֲרָה, וְהָיָה שְׁמָהּ מַרְגָ’אנָה, וְאָמְרָה לָהּ: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתָךְ בְּאַהֲבָתִי לָךְ, שֶׁתַּשְׁלִימִי חֵפֶץ זֶה הַיּוֹם, וְאַל תְּזַלְזְלִי בְבִצּוּעוֹ. וְאִם אַתְּ מְבַצַּעַת אוֹתוֹ הַיּוֹם, הֲרֵי אַתְּ בַּת-חוֹרִין לְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְכָבוֹד יִהְיֶה לָךְ, וְלֹא תְהֵא אֶצְלִי יְקָרָה יוֹתֵר מִמֵּךְ וְלֹא אֲגַלֶּה סוֹדִי אֶלָּא לָךְ”. אָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי וְאוֹר עֵינַי, הַגִּידִי לִי, מַה חֶפְצֵךְ, שֶׁאֲבַצְּעֶנּוּ לָךְ, עַל רֹאשִׁי וְעֵינִי”. אָמְרָה לָהּ: “שֶׁתִּשְּׂאִי בֶּן-אָדָם זֶה עַל כְּתֵפַיִךְ וְתוֹבִילִי אוֹתוֹ אֶל גַּן אִרָם אֵצֶל סָבָתִי, אֵם אָבִי, וְתוֹבִילִי אוֹתוֹ אֶל אָהֳלָהּ וְתִשְׁמְרִי עָלָיו. וּכְשֶׁתִּכָּנְסִי אֶל הָאֹהֶל וְרָאִית אוֹתוֹ שֶׁלָּקַח אֶת הַסַּנְדָּלִים וְחוֹלֵק לָהֶם כָּבוֹד, וְאָמְרָה לוֹ: ‘מֵאַיִן אַתָּה? וּמֵאֵיזוֹ דֶרֶךְ בָּאתָ? וּמִי הוֹבִילְךָ לְמָקוֹם זֶה? וּמִשּׁוּם מַה נָּטַלְתָּ סַנְדָּלִים אֵלֶּה? וּמַה חֶפְצְךָ שֶׁאֲמַלְּאֶנוּ לְךָ?’ הִכָּנְסִי בְאוֹתָהּ שָׁעָה בִמְהֵרָה וּתְנִי לָהּ שָׁלוֹם וְאִמְרִי לָהּ: ‘גְּבִרְתִּי, אֲנִי הִיא שֶׁהֵבֵאתִי אוֹתוֹ לְכָאן, וְהוּא בֶן מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְהוּא הוּא שֶׁהָלַךְ לָאַרְמוֹן הַבָּנוּי אֵיתָן וְהָרַג אֶת בְּנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל וְהִצִּיל אֶת הַנְּסִיכָה דַוְלַתֻּ כָאתּוּן, וְהוֹבִילָהּ אֶל אָבִיהָ בְשָׁלוֹם. וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ אֵלַיִךְ לְהוֹדִיעֵךְ וּלְבַשְּׂרֵךְ שֶׁהִגִּיעָה בְשָׁלוֹם. הַטִּי נָא אֵפוֹא לוֹ חַסְדֵּךְ’. אַחֲרֵי-כֵן אִמְרִי לָהּ: ‘חֵי-אֱלֹהִים, כְּלוּם אֵין בָּחוּר זֶה נָאֶה, גְּבִרְתִּי?’ וְתֹאמַר לָךְ: ‘אָמְנָם כֵּן’. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אִמְרִי לָהּ: ‘גְּבִרְתִּי, הֲרֵי הוּא שָׁלֵם בִּכְבוֹדוֹ וּבְנִמּוּסוֹ וּבְאֹמֶץ לִבּוֹ, וְהוּא שַׁלִּיט מִצְרַיִם וּמַלְכָּהּ, וְכָלוּל הוּא בְּמִדּוֹת מְהֻלָּלוֹת’. וּכְשֶׁתֹּאמַר לְךָ: ‘מַה חֶפְצוֹ’? אִמְרִי לָהּ: 'גְּבִרְתִּי מְשַׁגֶּרֶת לָךְ שָׁלוֹם, וְאוֹמֶרֶת לָךְ: ‘עַד מָתַי תְּהֵא יוֹשֶׁבֶת בַּבַּיִת רַוָּקִית בְּלִי בַעַל. וּכְבָר אָרַךְ לָהּ הַזְּמַן. וַהֲרֵי אֵין רְצוֹנְכֶם שֶׁלֹּא תִנָּשֵׂא. וּמִשּׁוּם מַה לֹּא תַשִּׂיאִי אוֹתָהּ בְּחַיַּיִךְ וּבְחַיֵּי אִמָּהּ כְּדֶרֶךְ הַבָּנוֹת?’ וּכְשֶׁתֹּאמַר לָךְ: ‘מַה נַּעֲשֶׂה כְדֵי לְהַשִּׂיאָהּ? אִם הִיא מַכִּירָה אֶחָד אוֹ עָלָה בִרְצוֹנָהּ אֶחָד, תַּגִּיד נָא לָנוּ, וְאָנוּ מְמַלְּאִים רְצוֹנָהּ בְּתַכְלִית הָאֶפְשָׁר’. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אִמְרִי לָהּ: 'גְּבִרְתִּי, בִּתֵּךְ אוֹמֶרֶת לָךְ: 'אַתֶּם הֱיִיתֶם מְבַקְּשִׁים לְהַשִּׂיאֵנִי לִשְׁלֹמֹה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְצִיַּרְתֶּם לוֹ תְמוּנָתִי בַּמְּעִיל, וְאוּלָם לֹא הָיָה לוֹ מַזָּל בִּי. וּכְבָר שָׁלַח אֶת הַמְּעִיל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְנָתַן אוֹתוֹ זֶה לִבְנוֹ, וְרָאָה תְמוּנָתִי חֲקוּקָה עָלָיו. וְאָהַב אוֹתִי וְעָזַב אֶת מַלְכוּת אָבִיו וְאִמּוֹ וּפָרַשׁ מִן הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ, וְיָצָא תְפוּשׂ-חֵשֶׁק עַל פְּנֵי כָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְנָשָׂא וְסָבַל אֶת הַקָּשׁוֹת בַּצָּרוֹת וּבַבַּלָּהוֹת בִּגְלָלִי”. נָשְׂאָה הָאָמָה אֶת סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְאָמְרָה לוֹ: “עֲצֹם אֶת עֵינֶיךָ”. עָשָׂה כֵן. טָסָה עִמּוֹ בָאֲוִיר, וְאַחֲרֵי שָׁעָה אָמְרָה לוֹ: “בֶּן-הַמֶּלֶךְ, פְּקַח אֶת עֵינֶיךָ”. פָּקַח אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת הַגַּן, וְהוּא גַן אִרָם, אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, סַיְפֻ אלְמֻלוּךְּ, זֶהוּ הָאֹהֶל”. קָרָא בְשֵׁם אֱלֹהִים וְנִכְנַס. שָׁלַח אֶת מַבָּטוֹ בַגַּן, וְרָאָה אֶת הַזְּקֵנָה יוֹשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא-הַמַּלְכוּת, וּבְשֵׁרוּתָהּ הַנְּעָרוֹת. נִגַּשׁ אֵלֶיהָ בְנִמּוּס וּבְיִרְאַת-הַכָּבוֹד, וְנָטַל אֶת הַסַּנְדָּלִים וְנָשַׁק אוֹתָם. וְעָשָׂה כְכָל אֲשֶׁר צִוְּתָה לוֹ בַּדִיעַתֻּ אלְגַ’מָאל. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “מִי אַתָּה? וּמֵאַיִן בָּאתָ? וּמֵאֵיזוֹ אֶרֶץ אַתָּה? וּמִי הֵבִיא אוֹתְךָ לְמָקוֹם זֶה? וּמִשּׁוּם מַה נָּטַלְתָּ סַנְדָּלִים אֵלֶּה וְנָשַׁקְתָּ אוֹתָם? וּכְשֶׁאַתָּה שׁוֹאֵל מֵאִתִּי שְׁאֵלָה, כְּלוּם אֵינִי מְמַלְּאָה אוֹתָהּ לְךָ?” בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנְסָה הָאָמָה מַרְגָ’אנָה וְנָתְנָה לָהּ שָׁלוֹם בְּנִמּוּס וְיִרְאַת-הַכָּבוֹד. אַחַר-כָּךְ דִבְרָה אֶת דִּבְרֵי בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל שֶׁאָמְרָה לָהּ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַזְּקֵנָה דְבָרִים אֵלֶּה גָּעֲרָה בָהּ וְכָעֲסָה עָלֶיהָ וְאָמְרָה לָהּ: “מִנַּיִן יָבוֹא לִידֵי הֶסְכֵּם בֵּין בְּנֵי-הָאָדָם וְהַשֵּׁדִים?” אָמַר לָהּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁשָּׁמְעָה הַזְּקֵנָה אֶת דִּבְרֵי הַנַּעֲרָה, גָעֲרָה בָהּ וְכָעֲסָה עָלֶיהָ וְאָמְרָה: “מִנַּיִן יָבוֹא לִידֵי הֶסְכֵּם בֵּין בְּנֵי אָדָם וְשֵׁדִים?” אָמַר לָהּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “אֲנִי אַסְכִּים עִמָּךְ וְאֶהְיֶה מְשָׁרְתֵךְ וְאָמוּת בְּאַהֲבָתִי לָךְ, וְאֶשְׁמֹר בְּרִיתִי, וְלֹא אַבִּיט אֶל זוּלָתֵךְ, וְסוֹף סוֹף תִּרְאִי אֶת כֵּנוּתִי וְאִי-כָזְבִּי וְטוּב-נִמּוּסִי אִתָּךְ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. הֵשִׁיבָה הַזְּקֵנָה אֶל לִבָּהּ שָׁעָה שֶׁל זְמַן, כְּשֶׁהִיא מַרְכִּינָה רֹאשָׁהּ. אַחַר-כָּךְ הֵרִימָה רֹאשָׁהּ וְאָמְרָה: “עֶלֶם נָאֶה, כְּלוּם תִּשְׁמֹר הַבְּרִית וְהָאֱמוּנָה?” אָמַר לָהּ: “הֵן, נִשְׁבָּע אֲנִי בַאֲמִתּוּת זֶה שֶׁהֵרִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְרָקַע אֶת הָאָרֶץ עַל הַמַּיִם שֶׁאֶשְׁמֹר הַבְּרִית”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “אֲנִי אֲמַלֵּא לְךָ רְצוֹנְךָ אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְאוּלָם לֵךְ עַכְשָׁיו אֶל הַגַּן וְטַיֵּל בּוֹ וֶאֱכֹל מִן הַפֵּרוֹת שֶׁאֵין דּוֹמֶה לָהֶם, וְאֵין בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְמוֹתָם, עַד שֶׁאֶשְׁלַח אֶל בְּנִי שַׁהְיָאל שֶׁיָּבוֹא לְפָנַי, וַאֲדַבֵּר עִמּוֹ בְּעִנְיָן זֶה, וְלֹא יִהְיֶה אֶלָּא טוֹב, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁכֵּן לֹא יַמְרֶה אֶת פִּי, וְלֹא יַחֲרֹג מִפְּקֻדָּתִי, וְאַשִּׂיא לְךָ אֶת בִּתּוֹ בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל. תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ שֶׁכֵּן תִּהְיֶה אִשְׁתְּךָ, סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע מִפִּיהָ דְבָרִים אֵלֶּה, הוֹדָה לָהּ וְנָשַׁק אֶת יָדֶיהָ וְאֶת רַגְלֶיהָ וְיָצָא מֵאֶצְלָהּ פּוֹנֶה אֶל הַגָּן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַזְּקֵנָה, הִנֵּה פָנְתָה אֶל אוֹתָהּ נַעֲרָה וְאָמְרָה לָהּ: “צְאִי וְחַפְּשִׂי אַחֲרֵי בְנִי שַׁהְיָאל, וּרְאִי בְאֵיזֶה מִן הַגְּלִילוֹת וְהַמְּקוֹמוֹת הוּא וְהָבִיאִי אוֹתוֹ אֶצְלִי”. הָלְכָה הַנַּעֲרָה וְחִפְּשָׂה אֶת הַמֶּלֶךְ שַׁהְיָאל וְנִפְגְּשָׁה עִמּוֹ וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ אֶל אִמּוֹ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ. וְאוּלָם סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ הָיָה מְטַיֵּל בַּגָּן, וְהִנֵּה חֲמִשָּׁה מִן הַשֵּׁדִים, וְהֵם מֵאַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל. רָאוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ: “מֵאַיִן זֶה? וּמִי הֵבִיא אוֹתוֹ לְמָקוֹם זֶה? וְאֶפְשָׁר הוּא הוּא זֶה שֶׁהָרַג אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל”. אָמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: “נָזֹם לוֹ מְזִמָּה וְנִשְׁאַל פִּיו וְנִוָּדַע מִמֶּנּוּ דָבָר”. הָלְכוּ לְאַט לְאַט עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ בִּקְצֵה הַגַּן, יָשְׁבוּ אֶצְלוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: “בָּחוּר נָאֶה, לֹא שָׁגִיתָ בַּהֲרָגְךָ אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל וְהַצִּילְךָ אֶת דַּוְלַתֻּ כָאתּוּן מִיָּדוֹ, שֶׁכֵּן הָיָה כֶּלֶב בּוֹגֵד, שֶׁהֶעֱרִים עָלֶיהָ. וְאִלּוּלֵא מִנָּה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אוֹתְךָ לָהּ, לֹא הָיְתָה נִצָּלָה עַד עוֹלָם. וְכֵיצַד זֶה הָרַגְתָּ אוֹתוֹ?” הִסְתַּכֵּל בָּהֶם סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְאָמַר לָהֶם: “הֲרַגְתִּיו בְּטַבַּעַת זוֹ שֶׁבְּאֶצְבָּעִי”. נִהְיָה הַדָּבָר בָּרוּר לָהֶם, שֶׁהוּא הוּא שֶׁהֲרָגוֹ. תָּפְסוּ אוֹתוֹ שְׁנַיִם בִּשְׁתֵּי יָדָיו וּשְׁנַיִם בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו, וְהָאַחֲרוֹן תְּפָסוֹ שֶׁלֹּא יִצְעַק וְיִשְׁמְעוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ שַׁהְיָאל וְיַצִּילוּהוּ מִיָּדָם. נָשְׂאוּ אוֹתוֹ וְטָסוּ עִמּוֹ, וְלֹא פָסְקוּ טָסִים עַד שֶׁיָּרְדוּ אֵצֶל מַלְכָּם וְהֶעֱמִידוּהוּ לְפָנָיו וְאָמְרוּ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, כְּבָר הֵבֵאנוּ אֵלֶיךָ אֶת רוֹצֵחַ בִּנְךָ”. אָמַר לָהֶם: “וְהֵיכָן הוּא?” אָמְרוּ לוֹ: “זֶה הוּא”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ-הַתָּכֹל: “כְּלוּם הָרַגְתָּ אֶת בְּנִי וְקֶרֶב כְּבֵדִי וְאוֹר עֵינִי בְּלִי מִשְׁפָּט וּבְלִי חֵטְא שֶׁחָטָא לְךָ?” אָמַר לוֹ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “כֵּן, אֲנִי הָרַגְתִּי, וְאוּלָם בִגְלַל עָשְׁקוֹ וּמַעֲשֵׂה הָאֵיבָה שֶׁלּוֹ, שֶׁכֵּן הָיָה לוֹקֵחַ אֶת יַלְדֵי-הַמְּלָכִים וּמוֹלִיךְ אוֹתָם אֶל הַבּוֹר הַנִּדָּח וְאֶל הָאַרְמוֹן הַבָּנוּי אֵיתָן וּמַפְרִיד בֵּינֵיהֶם וּבֵין בְּנֵי-מִשְׁפַּחְתָּם וּפוֹשֵׁעַ בָהֶם. וְהָרַגְתִּי אוֹתוֹ בְטַבַּעַת זוֹ שֶׁבְּאֶצְבָּעִי. וּמִהֵר אֱלֹהִים לְהוֹרִידוֹ אֶל תּוֹךְ גֵּיהִנֹּם, וְרַע הַמָּכוֹן שָׁם”. הָיָה בָרוּר בְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל שֶׁזֶּהוּ רוֹצֵחַ בְּנוֹ, בְּלִי כָל סָפֵק. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא לְמִשְׁנֵהוּ וְאָמַר לוֹ: “זֶהוּ רוֹצֵחַ בְּנִי בְּלִי כָל פִּקְפּוּק וּבְלִי כָל סָפֵק. מָה אַתָּה מְיָעֵץ אוֹתִי אֵפוֹא בְּעִנְיָנוֹ? כְּלוּם אֶהֱרֹג אוֹתוֹ בַּמְּגֻנָּה שֶׁבַּמִּיתוֹת, אוֹ אֲעַנֵּהוּ בַקָּשִׁים שֶׁבָּעִנּוּיִים, אוֹ כֵיצַד אֶנְהַג?” אָמַר לוֹ רֹאשׁ הַמִּשְׁנִים: “קַצֵּץ מִמֶּנּוּ אֵבֶר אַחֲרֵי אֵבֶר”. וְאָמַר שֵׁנִי: “הַכֵּה אוֹתוֹ כָל יוֹם מַכּוֹת קָשׁוֹת”. וְאָמַר אַחֵר: “שַׁסְּעֵהוּ לִשְׁנַיִם”. וְאָמַר אַחֵר: “קַצֵּץ אֶצְבְּעוֹתָיו כֻּלָּן וְשָׂרְפֵהוּ בָאֵשׁ”. וְאָמַר אַחֵר: “צָלְבֵהוּ”. הָיָה כָל אֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר לְפִי דַעְתּוֹ. וְהָיָה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל אֶמִיר זָקֵן, בָּא בַיָּמִים, שֶׁהָיָה לוֹ נִסָּיוֹן בָּעִנְיָנִים וִידִיעָה בְמַצְּבֵי הָעִתִּים, וְאָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אֲנִי אַגִּיד לְךָ דָּבָר. וְהַבְּרֵירָה בְיָדְךָ לִשְׁמֹעַ לְמַה שֶּׁאֲיָעֵץ אוֹתְךָ”. וְהָיָה זֶה יוֹעֵץ מַמְלַכְתּוֹ וְרֹאשׁ מֶמְשַׁלְתּוֹ. וְהָיָה הַמֶּלֶךְ שׁוֹמֵעַ לִדְבָרָיו וְעוֹשֶׂה כַעֲצָתוֹ וְאֵינוֹ מִתְנַגֵּד לוֹ בִכְלוּם. קָם עַל רַגְלָיו וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אִם אֲנִי מְיָעֵץ אוֹתְךָ עֵצָה בְּעִנְיָן זֶה, כְּלוּם תֵּלֵךְ אַחֲרֶיהָ וְתַבְטִיחַ אוֹתִי מֵעֹנֶשׁ?” אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “בָּאֵר עֲצָתְךָ, וַאֲנִי מַבְטִיחַ אוֹתְךָ שֶׁאֵינִי עוֹשֶׂה לְךָ רָעָה”. אָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, אִם אַתָּה הוֹרֵג אֶת זֶה וְאֵינְךָ מְקַבֵּל אֶת עֲצָתִי הַדּוֹרֶשֶׁת טוֹבָתְךָ וְאֵין אַתָּה עוֹשֶׂה כִדְבָרַי, הִנֵּה הֲרִיגָתוֹ לָעֵת הַזֹּאת אֵינָהּ נְכוֹחָה, שֶׁהֲרֵי הוּא תַחַת יָדְךָ וּבְחָסוּתְךָ וְהַשָּׁבוּי שֶׁלְּךָ, וּבְכָל שָׁעָה שָׁאַתָּה דּוֹרֵשׁ אוֹתוֹ אַתָּה מוֹצְאוֹ, וְעוֹשָׂה בוֹ מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ. הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, מֶלֶךְ הַדּוֹר, שֶׁכֵּן זֶה כְבָר נִכְנָס לְגַן אִרָם וְנָשָׂא אֶת בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל בַּת הַמֶּלֶךְ שַׁהְיָאל לְאִשָּׁה, וְהָיָה לְאֶחָד מֵהֶם. וַחֲבוּרָתְךָ תָּפְסוּ אוֹתוֹ וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלֶיךָ. וְהוּא לֹא הִסְתִּיר עַצְמוֹ לֹא מִפְּנֵיהֶם וְלֹא מִפָּנֶיךָ. וּכְשֶׁאַתָּה הוֹרְגוֹ, יִדְרֹשׁ הַמֶּלֶךְ שַׁהְיָאל דָּמוֹ מִיָּדְךָ וְיַעֲלֶה עָלֶיךָ וְיָבוֹא עִם צָבָא בִּגְלַל בִּתּוֹ, וְאֵין אַתָּה יָכֹל לַעֲמֹד נֶגֶד צְבָאוֹ וְאֵין לְךָ כֹּחַ נֶגְדּוֹ”. שָׁמַע לוֹ וְצִוָּה לַחֲבֹשׁ אוֹתוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים.

זֶהוּ מַה שֶּׁאֵרַע לְסַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְסָבָתָהּ, אֵם-אָבִיו שֶׁל בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל, הִנֵּה כְּשֶׁנִּפְגְּשָׁה עִם בְּנָה שַׁהְיָאל, שָׁלְחָה אֶת הַנַּעֲרָה לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ, וְלֹא מָצְאָה אוֹתוֹ, חָזְרָה אֶל גְּבִרְתָּהּ וְאָמְרָה: "לֹא מְצָאתִיו בַּגַּן, וְשָׁאַלְתִּי אוֹתָם עַל אוֹדוֹת סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְאָמְרוּ לִי: “רְאִינוּהוּ יוֹשֵׁב תַּחַת עֵץ, וְהִנֵּה חֲמִשָּׁה מֵחֲבוּרַת הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל יָרְדוּ אֶצְלוֹ וְשׂוֹחֲחוּ עִמּוֹ. אַחַר-כָּךְ נְשָׂאוּהוּ וְסָתְמוּ אֶת פִּיו וְטָסוּ עִמּוֹ וְהָלְכוּ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה סָבָתָהּ שֶׁל בַּדִּיעַתֻּ אלְגַ’מָאל דְּבָרִים אֵלֶּה, לֹא הָיָה הַדָּבָר קַל בְּעֵינֶיהָ, וְכָעֲסָה כַעַס גָּדוֹל, קָמָה עַל רַגְלֶיהָ וְאָמְרָה לִבְנָהּ הַמֶּלֶךְ שַׁהְיָאל: “כֵּיצַד זֶה תִּהְיֶה מֶלֶךְ וְתָבוֹא חֲבוּרַת הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל אֶל גַּנֵּנוּ וְיִקְחוּ לָהֶם אֶת אוֹרְחֵנוּ וְיוֹלִיכוּ אוֹתוֹ וְיֵצְאוּ בְשָׁלוֹם בְּעוֹד אַתָּה בַחַיִּים?” אָמַר לָהּ: “אִמִּי, בֶּן-אָדָם זֶה הָרַג אֶת בֶּן-הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל, וּפוֹשֵׁעַ הוּא, וְנָתַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים בְּיָדוֹ. וְכֵיצַד זֶה אֵלֵךְ אֵלָיו וְאָרִיב אִתּוֹ בִגְלַל בֶּן-הָאָדָם?” אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “לֵךְ אֵלָיו וּדְרשׁ מִמֶּנּוּ אֶת אוֹרְחֵנוּ. וְאִם בַּחַיִּים הוּא, וְהוּא מוֹסְרוֹ לְךָ, קַח אוֹתוֹ וָבֹא. וְאִם כְּבָר הֵמִית אוֹתוֹ, תְּפֹשׂ אֶת הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל חַי, אוֹתוֹ וְאֶת יְלָדָיו וְאֶת נְשׁוֹתָיו וְאֶת כָּל הֶחָסִים בּוֹ מִמְּשָׁרְתָיו, וְהָבֵא אוֹתָם אֵלַי חַיִּים, שֶׁאֶשְׁחַט אוֹתָם בְּיָדִי, וְאַחֲרִיב חַצְרוֹתָיו. וְאִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה מַה שֶּׁצִּוִּיתִיךָ לֹא אֶחְשֹׁב אוֹתְךָ לְיוֹנֵק חֲלָבִי וּבֶן-טִפּוּחַי שֶׁגִּדַּלְתִּי, וְהָיִיתָ חֵרֶם”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָהּ לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁסָּבָתָהּ שֶׁל בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל אָמְרָה לִבְנָהּ שַׁהְיָאל: “לֵךְ אֶל הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל וּדְרשׁ אֶת סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ, וְאִם בַּחַיִּים הוּא, קָחֵהוּ וַהֲבִיאֵהוּ. וְאִם כְּבָר הֵמִית אוֹתוֹ, תְּפֹס אוֹתוֹ וְאֶת יְלָדָיו וְאֶת נְשׁוֹתָיו וְאֶת כָּל הֶחָסִים בּוֹ מִמְּשָׁרְתָיו, וְהָבֵא אוֹתָם אֵלַי חַיִּים שֶׁאַתִּיז בְּיָדִי אֶת רָאשֵׁיהֶם וְאַחֲרִיב חַצְרוֹתָיו. וְאִם אֵין אַתָּה הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה מַה שֶּׁצִּוִּיתִיךָ, לֹא אֶחְשֹׁב אוֹתְךָ לְיוֹנֵק חֲלָבִי וּבֶן-טִפּוּחַי שֶׁגִּדַּלְתִּי, וְהָיִיתָ חֵרֶם”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם הַמֶּלֶךְ שַׁהְיָאל וְצִוָּה עַל צְבָאוֹ לָצֵאת וְשָׂם פָּנָיו אֶל הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל מִתּוֹךְ כָּבוֹד לְאִמּוֹ וּמִבַּקְּשׁוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנָהּ וּרְצוֹן חֲבִיבֶיהָ, בִּגְלַל דָּבָר שֶׁנִּגְזַר מִקֶּדֶם קַדְמָתָה. נָסַע שַׁהְיָאל עִם צְבָאוֹ, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל, הִתְנַגְּשׁוּ שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת. נִשְׁבַּר הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל הוּא וּצְבָאוֹ, וְתָפְסוּ אֶת יְלָדָיו, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, וְאֶת רַבֵּי מַמְלַכְתּוֹ וְאֶת נִכְבָּדֶיהָ, וּכְפָתוּם וְהֵבִיאוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ שַׁהְיָאל. אָמַר לוֹ: “תָּכֹל, הֵיכָן סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ בֶּן-הָאָדָם, שֶׁהוּא אוֹרְחִי?” אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל: “הוֹי שַׁהְיָאל, הֲרֵי אַתָּה מִן הַשֵּׁדִים וַאֲנִי מִן הַשֵּׁדִים, וּכְלוּם תַּעֲשֶׂה בִּגְלַל בֶּן-אָדָם שֶׁהָרַג אֶת בְּנִי מַעֲשִׂים אֵלֶּה? וַהֲרֵי הוּא הָרַג אֶת בְּנִי וְקֶרֶב-כְּבֵדִי, וְהָלְכָה נִשְׁמָתִי. וְכֵיצַד זֶה עָשִׂיתָ אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה כֻלָּם, וְשָׁפַכְתָּ דְמֵי כָךְ וְכָךְ אַלְפֵי שֵׁדִים?” אָמַר לוֹ: “הַנַּח מִדַּבֵּר אֵלֵינוּ דְבָרִים אֵלֶּה¹⁷. וְאִם בַּחַיִּים הוּא, הֲבִיאֵהוּ לְפָנַי, וַאֲנִי מְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ וְאֶת כָּל אֵלֶּה שֶׁתָּפַסְתִּי מִילָדֶיךָ. וְאוּלָם אִם הָרַגְתָּ אוֹתוֹ, אֲנִי שׁוֹחֶטְךָ אוֹתְךָ וְאֶת יְלָדֶיךָ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל: “כְּלוּם זֶה יָקָר בְּעֵינֶיךָ יוֹתֵר מִבְּנִי?” אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ שַׁהְיָאל: “בִּנְךָ פּוֹשֵׁעַ הָיָה, שֶׁכֵּן הָיָה חוֹטֵף אֶת יַלְדֵי הָאֲנָשִׁים וְאֶת בְּנוֹת הַמְּלָכִים וְשָׂם אוֹתָם בָּאַרְמוֹן הַבָּנוּי אֵיתָן וְהַבּוֹר הַנִּדָּח וּפוֹשֵׁעַ בָּהֶם”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל: “אֶצְלִי הוּא, וְאוּלָם הַשְׁלֵם בֵּינֵינוּ וּבֵינוֹ”. הִשְׁלִים בֵּינֵיהֶם וְנָתַן לָהֶם בִּגְדֵי-פְּאֵר, וְכָתַב בֵּין הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל וּבֵין סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ חוֹזֶה שָׁלוֹם בִּדְבַר הֲרִיגַת בְּנוֹ. מָסַר לְיַד הַמֶּלֶךְ שַׁהְיָאל אֶת סַיְף-אַלְמֻלוּךְּ וְכִבֵּד אוֹתָם בְּכִבּוּד אוֹרְחִים יָפֶה. עָמַד הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל הוּא וּצְבָאוֹ אֶצְלוֹ שְׁלשָׁה יָמִים, וְלָקַח אֶת סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וְהֵבִיא אוֹתוֹ אֶל אִמּוֹ. שָׂמְחָה בוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְהִשְׁתָּאָה שַׁהְיָאל לְיָפְיוֹ שֶׁל סַיְּפֻ-אלְמֻלוּךְּ וּשְׁלֵמוּתוֹ וְחִנּוֹ. סִפֵּר לוֹ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ סִפּוּרוֹ מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ, וּמַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל. אָמַר הַמֶּלֶךְ שַׁהְיָאל: “אִמִּי, אַחֲרֵי שֶׁאַתְּ מַסְכִּימָה לְכָךְ, הֲרֵינִי שׁוֹמֵעַ וּמְמַלֵּא פְקֻדָּתֵךְ, לְכָל דָּבָר שֶׁהוּא לִרְצוֹנֵךְ. קְחִי אוֹתוֹ וַהֲבִיאִיהוּ אֶל צַיְלוֹן וְסַדְּרִי שָׁם שִׂמְחַת-חֲתוּנָה נֶהְדָּרָה, שֶׁעֶלֶם נָאֶה הוּא וְסָבַל אֶת הַבַּלָּהוֹת בִּגְלָלָהּ”. נָסְעוּ הִיא וְנַעֲרוֹתֶיהָ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְצַיְלוֹן וְנִכְנְסוּ לַגַּן שֶׁל אִמָּהּ שֶׁל דַּוְלַתֻּ כָאתּוּן, וְרָאֲתָה אוֹתוֹ בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל וְשָׂמְחָה. אַחֲרֵי שֶׁעָבְרוּ אֶל הָאֹהֶל, נִפְגְּשׁוּ יַחַד וְסִפְּרָה לָהֶן הַזְּקֵנָה מָה שֶׁאֵרַע מִצַּד הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל, וְכֵיצַד הָיָה צָפוּי לְמִיתָה בְמַאֲסָרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַתָּכֹל, וְאֵין בַּחֲזָרָה תּוֹעֶלֶת. אַחַר-כָּךְ אָמַר סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ לַמֶּלֶךְ תָּאגֻ‘-אלְמֻלוּךְּ: “הַמֶּלֶךְ, תִּסְלַח לִי. אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ בַּקָּשָׁה, וְאוּלָם חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁתָּשִׁיב אֶת פָּנַי רֵיקָם”. אָמַר לוֹ תָּאגֻ’-אלְמֻלוּךְּ: “אִלּוּ גַם אֶת נַפְשִׁי בִקַּשְׁתָּ, לֹא הָיִיתִי חוֹשְׂכָהּ מִמְּךָ, בִּגְלַל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ מִן הַטּוֹב”. אָמַר לוֹ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי שֶׁתַּשִּׂיא אֶת דַּוְלַתֻּ-כָאתּוּן לְאָחִי סָאעִד, שֶׁנִּהְיֶה כֻלָּנוּ מְשָׁרְתֶיךָ”. אָמַר לוֹ תָּאגֻ'-אלְמֻלוּךְּ: “שָׁמַעְתִּי וְכִדְבָרְךָ אֶעֱשֶׂה”. אָסַף אֶת גְּדוֹלֵי מַמְלַכְתּוֹ וְסִדֵּר בְּרִית-נִשּׂוּאִי דַוְלַתֻּ כָאתּוּן לְסָאעִד. כְּשֶׁגָּמְרוּ לִכְתֹּב אֶת שְׁטַר הַנִּשּׂוּאִין פִּזְּרוּ זָהָב וָכֶסֶף, וְהַמֶּלֶךְ צִוָּה לְפָאֵר אֶת הָעִיר. אַחַר-כָּךְ עָרְכוּ אֶת שִׂמְחַת-הַחֲתוּנָה, וּבָא סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ אֶל בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל וּבָא סָאעִד אֶל דַּוְלַתֻּ-כָאתוּן בְּלַיְלָה אֶחָד. וְלֹא פָסַק סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ לִפְרשׁ בִּיחִידוּת עִם בַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל אַרְבָּעִים יוֹם. אָמְרָה לוֹ בְאַחַד הַיָּמִים: “בֶּן-הַמֶּלֶךְ, כְּלוּם נִשְׁאֲרוּ בְלִבְּךָ גַּעְגּוּעִים לְמַה-שֶּׁהוּא?” אָמַר לָהּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ: “חָלִילָה לֵאלֹהִים, כְּבָר מִלֵּאתִי חֶפְצִי וְלֹא נִשְׁאֲרוּ בְלִבִּי גַּעְגּוּעִים כְּלָל וּכְלָל. וְאוּלָם חֶפְצִי לִהְיוֹת יַחַד עִם אָבִי וְאִמִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְלִרְאוֹת אִם נִשְׁאֲרוּ בְטוֹב אִם לֹא”. צִוְּתָה חֲבוּרָה מֵעֲבָדֶיהָ לְהוֹבִילוֹ אוֹתוֹ וְאֶת סָאעִד לְאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהוֹבִילוּ אוֹתָם לְאֶרֶץ מִצְרַיִם. נִפְגַּשׁ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ עִם אָבִיו וְאִמּוֹ וּכְמוֹ כֵן סָאעִד וְיָשְׁבוּ אֶצְלָם שָׁבוּעַ. אַחַר-כָּךְ נִפְרַד כָּל אֶחָד מֵהֶם מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ וְנָסְעוּ לִמְדִינַת צַיְלוֹן. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיוּ נִכְסָפִים לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתָּם הָיוּ הוֹלְכִים וְחוֹזְרִים. חָיוּ סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ הוּא וּבַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל בַּנְּעִימִים בַּחַיִּים וּבְתַעֲנוּגוֹתֵיהֶם, וּכְמוֹ כֵן סָאעִד עִם דַּוְלַתֻּ-כָאתּוּן, עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הוֹרֵס הַתַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד הַחֲבִילוֹת. יִשְׁתַּבַּח הַחַי אֲשֶׁר לֹא יָמוּת וּבָרָא אֶת הַבְּרוּאִים וְגָזַר עֲלֵיהֶם אֶת הַמָּוֶת. וְהוּא הָרִאשׁוֹן בְּלִי רֵאשִׁית וְאַחֲרִית, בְּלִי קֵץ.

זֶהוּ מַה שֶּׁקִּבַּלְנוּ בְמָסֹרֶת עַל דְּבַר סִפּוּרוֹ שֶׁל סַיְפֻ-אלְמֻלוּךְּ וּבַּדִיעַתֻּ-אלְגַ’מָאל. וֵאלֹהִים הוּא יוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת וְאֶת הַנָּכוֹן.