מְסַפְּרִים, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָיָה בִּזְמַנִּים שֶׁעָבְרוּ וּבְעִתִּים וְדוֹרוֹת שֶׁחָלְפוּ בְּאֶרֶץ פָּרַס מֶלֶךְ וּשְׁמוֹ שַׁהְרִמָאן. וְהָיָה מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ אֵיתָן בְּכֹרָסָאן. הָיוּ אֶצְלוֹ מֵאָה פִלַגְשִׁים, וְלֹא חוֹנַן מֵהֶן בְּכָל יְמֵי חַיָּיו לֹא בֵן וְלֹא בַת. הִרְהֵר בְּכָךְ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, וְהָיָה מִצְטָעֵר, בַּאֲשֶׁר כְּבָר עָבְרוּ רֹב שְׁנוֹתָיו וְלֹא חוֹנַן בֵּן-זָכָר שֶׁיִּירַשׁ הַמַּלְכוּת אַחֲרָיו, כְּשֵׁם שֶׁיְּרָשָׁהּ הוּא מֵאֲבוֹתָיו וַאֲבוֹת-אֲבוֹתָיו. בָּא בְּסִבַּת זֶה לִידֵי תַּכְלִית הַיָּגוֹן וּמְגִנַּת-הַלֵּב קָשָׁה. וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים נִכְנַס אֵלָיו אֶחָד הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלּוֹ וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, עַל הַשַּׁעַר עוֹמֶדֶת נַעֲרָה עִם סוֹחֵר, שֶׁלֹּא נִרְאֲתָה יָפָה הֵימֶנָּה”. אָמַר לוֹ: “הָבֵא לְפָנַי אֶת הַסּוֹחֵר וְאֶת הַנַּעֲרָה”. הֵבִיא לְפָנָיו אֶת הַסּוֹחֵר וְאֶת הַנַּעֲרָה. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ מְצָאָהּ דּוֹמָה לָרֹמַח הָרֻדַיְנִי¹, וְהִיא עֲטוּפָה בִצְעִיף מֶשִׁי רָקוּם בְּזָהָב. גִּלָּה הַסּוֹחֵר אֶת פָּנֶיהָ וְהֵאִיר הַמָּקוֹם לְיָפְיָהּ, וְיָרְדוּ לָהּ, שִׁבְעָה קְוֻצּוֹת שֵׂעָר עַד לְשֵׁרוֹת רַגְלֶיהָ כְּזַנְבוֹת הַסּוּסִים; עֵינֶיהָ כְחֻלּוֹת-כֵּהוֹת וְעַגְבוֹתֶיהָ כְבֵדוֹת וּמָתְנֶיהָ דַקּוֹת, מַרְפֵּא לְמַחֲלַת זֶה שֶׁחָלָה, וּמְכַבָּה אֵשׁ מֵעֹז אַהֲבָה עוֹלָה, כְּמָה שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר בְּמוּבָן זֶה בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

חָשַׁקְתִּי בָהּ תַּמָּה בְיֹפִי וְהָדָר,

וְשִׁכְלְלוּלָהּ שַׁלְוַת נֶפֶשׁ וִיקָר.

לֹא אֲרֻכָּה הִיא אַף לֹא קְצָרָה,

וְאוּלָם אַדַּרְתָּהּ לְעַכּוּזָהּ צָרָה.

גִּזְרָתָהּ בֵּין הָרָחָב וּבֵין הַצָּר,

לֹא אָרוֹךְ יְגֻנֶּה וְלֹא קָצָר.

וְשֵׂעָר שֵׁרוֹת רַגְלֶיהָ עָבָר,

וְאוּלָם פָּנֶיהָ, מַרְאֶהָ תָּמִיד יִנְהָר.

הִשְׁתָּאָה הַמֶּלֶךְ לְמַרְאֶהָ וְיָפְיָהּ וְחִנָּהּ וְקוֹמָתָהּ וְחִטּוּב גֵּוָהּ וְאָמַר לַסּוֹחֵר: “זָקֵן, בְּכַמָּה הִיא נַעֲרָה זוֹ?” אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “אֲדוֹנִי, קְנִיתִיהָ בְאַלְפַּיִם דִּינָר מִן הַסּוֹחֵר שֶׁהָיְתָה שַׁיֶּכֶת לוֹ לְפָנַי. וְזֶה לִי שָׁלשׁ שָׁנִים שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ עִמָּהּ, וְהוֹצֵאתִי עָלֶיהָ עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְמָקוֹם זֶה שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר. וְאוּלָם הֲרֵי הִיא מַתָּנָה מֵאִתִּי לְךָ”. נָתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ בֶּגֶד-פְּאֵר יָקָר וְצִוָּה לְשַׁלֵּם לוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר. נָטַל אוֹתָם וְנָשַׁק אֶת יְדֵי הַמֶּלֶךְ וְהוֹדָה לוֹ עַל חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ וְהָלַךְ לוֹ. מָסַר הַמֶּלֶךְ אֶת הַנַּעֲרָה לַחַדְרָנִיּוֹת וְאָמַר לָהֶן: “טַפֵּלְנָה בְנַעֲרָה זוֹ וְשַׁפְּרוּהָ וְקַשְּׁטוּהָ וְרַפֵּדְנָה לָהּ חֶדֶר וְהַכְנֵסְנָה אוֹתָהּ לְתוֹכוֹ”. וְצִוָּה עַל שׁוֹמְרַי סִפּוֹ לְהַעֲבִיר אֵלֶיהָ כָּל מַה שֶׁהִיא זְקוּקָה לוֹ. וְהָיְתָה הַמַּמְלָכָה שֶׁהָיָה שׁוֹלֵט עָלֶיהָ עַל שְׂפַת-הַיָּם, וְהָיְתָה עִירוֹ מְכֻנָּה בְּשֵׁם הָעִיר הַלְּבָנָה. הִכְנִיסוּ אֶת הַנַּעֲרָה לְתוֹךְ חֶדֶר, וְהָיוּ לוֹ לְאוֹתוֹ חֶדֶר חַלּוֹנוֹת הַנִּשְׁקָפִים עַל הַיָּם.

הִרְגִישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וְתִשְׁעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל הַמֶּלֶךְ אֶת הַנַּעֲרָה מְסָרָהּ לַחַדְרָנִיּוֹת וְאָמַר לָהֶן: “טַפֵּלְנָה בְנַעֲרָה זוּ וְשַׁפְּרוּהָ וְהַכְנִיסוּ אוֹתָהּ לְתוֹךְ חֶדֶר”, וְצִוָּה עַל שׁוֹמְרֵי-סִפּוֹ לְהַעֲבִיר אֵלֶיהָ כָּל מַה שֶּׁהִיא זְקוּקָה לוֹ, וּלְהַכְנִיסָהּ לְחֶדֶר שֶׁחַלּוֹנוֹתָיו נִשְׁקָפִים אֶל הַיָּם, וְלִנְעֹל מֵאַחֲרֶיהָ אֶת כָּל הַדְּלָתוֹת. אַחַר כָּךְ נִכְנַס הַמֶּלֶךְ אֶל הַנַּעֲרָה. וְאוּלָם הִיא לֹא קָמָה לִקְרָאתוֹ וְלֹא שָׂמָה לִבָּהּ אֵלָיו. אָמַר הַמֶּלֶךְ בְּלִבּוֹ: “דּוֹמֶה הַדָּבָר כְּאִלּוּ הָיְתָה אֵצֶל בְּנֵי אָדָם שֶׁלֹּא לִמְּדוּהָ נִמּוּס”. פָּנָה הַמֶּלֶךְ אֵלֶיהָ וְרָאָה אוֹתָהּ מְצֻיָּנָה בְיֹפִי וָחֵן וְקוֹמָה וְחִטּוּב הַגֵּו, וּפָנֶיהָ כְּאִלּוּ הֵם אַגַּן הַסַּהַר בְּמִלּוּאוֹ אוֹ הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּאִירָה בַּשָּׁמַיִם הַצַּחִים. הִשְׁתָּאָה לְיָפְיָהּ וְחִנָּהּ וְקוֹמָתָהּ וְחִטּוּב גֵוָהּ, וְשִׁבַּח אֶת הָאֱלֹהִים הַבּוֹרֵא יְרוֹמַם עֻזּוֹ. נִגַּשׁ אֶל הַנַּעֲרָה וְיָשַׁב לְצִדָּהּ וְאִמְּצָהּ אֶל חָזֵהוּ, וּמְשָׁכָהּ אֵלָיו עַל בִּרְכָּיו וּמָצָה אֶת טַל שִׂפְתוֹתֶיהָ הַמָּתוֹק מִדְּבַשׁ. צִוָּה לְהָבִיא אֶת הַשֻׁלְחָנוֹת עִם הַמֻּבְחָרִים שֶׁבַּמַּטְעַמִּים מִכָּל הַמִּינִים. אָכַל הַמֶּלֶךְ וְהֶאֱכִילָהּ עַד שֶׁשָּׂבְעָה. וְאוּלָם לֹא דִבְּרָה אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת. הָיָה הַמֶּלֶךְ מְשׂוֹחֵחַ אוֹתָהּ וְשׁוֹאֲלָהּ לִשְׁמָהּ, וְהִיא שׁוֹתֶקֶת וְאֵינָהּ הוֹגָה גַם מִלָּה אַחַת מִפִּיהָ וְאֵינָהּ עוֹנָה אוֹתוֹ דָבָר, וְנִשְׁאֶרֶת מֻרְכֶּנֶת בְּרֹאשָׁהּ לָאָרֶץ. וְהָיָה שׁוֹמֵר עָלֶיהָ מִפְּנֵי זַעַף הַמֶּלֶךְ יָפְיָהּ וְחִנָּהּ הַמֻּפְלָגִים וְהַגִּנְדּוּר שֶׁהָיָה לָהּ. אָמַר הַמֶּלֶךְ בְּלִבּוֹ: “יִשְׁתַּבַּח הָאֱלֹהִים בּוֹרֵא נַעֲרָה זוֹ. מַה מַּקְסִימָה הִיא, אֶלָּא שֶׁאֵינָהּ מְדַבֶּרֶת. וְאוּלָם הַשְּׁלֵמוּת רַק לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה הִיא”. שָׁאַל הַמֶּלֶךְ אֶת הַשְּׁפָחוֹת: “כְּלוּם דִבְּרָה?” אָמְרוּ לוֹ: “מֵעֵת בּוֹאָהּ עַד שָׁעָה זוֹ לֹא דִבְּרָה אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת וְלֹא שְׁמַעֲנוּהָ מְדַבֶּרֶת”. הֵבִיא לְפָנָיו הַמֶּלֶךְ אֲחָדוֹת מִן הַנְּעָרוֹת וְהַפִּלַגְשִׁים וְצִוָּה אוֹתָן לְזַמֵּר לְפָנֶיהָ וּלְהֵיטִיב לִבָּן עִמָּהּ, אֶפְשָׁר תְּדַבֵּר. נִגְּנוּ הַנְּעָרוֹת וְהַפִּלַגְשִׁים לְפָנֶיהָ בְּכָל כְּלֵי הַנְּגִינָה וְהַשִּׁיר וְזוּלַת זֶה, עַד אֲשֶׁר נִמְלְאוּ גִּיל כָּל הַנִּמְצָאִים בַּמְּסִבָּה, אַךְ הַנַּעֲרָה מִסְתַּכֶּלֶת בָּהֶן, שׁוֹתֶקֶת וְאֵינָהּ צוֹחֶקֶת וְאֵינָהּ מְדַבֶּרֶת. הָיָה צַר לְלִבּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וּפִטֵּר מִלְּפָנָיו אֶת הַנְּעָרוֹת וְנִשְׁאַר יְחִידִי עִם אוֹתָהּ נַעֲרָה. פָּשַׁט אֶת בְּגָדָיו וּפָשַׁט אֶת בְּגָדֶיהָ בְיָדָיו, וְסָכָה בְגוּפָהּ וּמָצָא אוֹתוֹ כְּעֶשֶׁת כֶּסֶף. אָהַב אוֹתָהּ אַהֲבָה עֲצוּמָה וְהִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ. וּכְשֶׁמָּצָא אוֹתָהּ בְּתוּלָה תְמִימָה, שָׂמַח עַד מְאֹד וְאָמַר בְּלִבּוֹ: חֵי-אֱלֹהִים אַךְ פִּלְאִי הוּא שֶׁנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה שֶׁכְּמוֹתָהּ הָיְתָה זְמַן כֹּה רַב אֵצֶל הַסּוֹחֲרִים וְנִשְׁאֲרָה בְתוּלָה תְמִימָה". נָטָה לִבּוֹ אֵלֶיהָ כֻּלּוֹ וְלֹא שָׁעָה אֶל זוּלָתָהּ וּפָרַשׁ מִכָּל שְׁגָלָיו וּפִלַגְשָׁיו וְשָׁהָה עִמָּהּ שָׁנָה תְמִימָה כְּאִלּוּ הָיְתָה יוֹם אֶחָד. וְהִיא אֵינָהּ מְדַבֶּרֶת. אָמַר לָהּ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, כְּשֶׁנִּתּוֹסְפוּ אַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ וְחִשְׁקוֹ בָּהּ: “הוֹי עֶרְגַּת הַנְּפָשׁוֹת, הִנֵּה אַהֲבָתִי אֵלַיִךְ עֲצוּמָה, וּכְבָר פָּרַשְׁתִּי בִגְלָלֵךְ מִכָּל הַנְּעָרוֹת, וְהַפִּלַגְשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַשְּׁגָלִים, וְשַׂמְתִּיךְ מְנַת חֶלְקִי בָעוֹלָם, וְהֶאֱרַכְתִּי רוּחִי שָׁנָה תְמִימָה. וַהֲרֵי אֲנִי שׁוֹאֵל מֵאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁיַּעֲשֶׂה חֶסֶד עִמָּדִי וִירַכֵּך אֶת לִבֵּךְ אֵלַי שֶׁתְּדַבְּרִי אֵלַי. וְאִם אִלֶּמֶת אַתְּ, הוֹדִיעִי אוֹתִי בְרֶמֶז כְּדֵי שֶׁאַכְרִית תִּקְוָתִי מִדַּבְּרֵךְ. וּמַעְתִּיר אֲנִי לֵאלֹהִים יִשְׁתַּבַּח שֶׁיְּחוֹנֵן אוֹתִי מִמֵּךְ בֵּן זָכָר אֲשֶׁר יִירַשׁ מַלְכוּתִי אַחֲרַי, שֶׁיָּחִיד וּבוֹדֵד אָנִי, אֵין לִי מִי שֶׁיִּירַשׁ אוֹתִי, וּכְבָר זָקַנְתִּי בָּאתִי בַיָּמִים. וְאִם אוֹהֶבֶת אַתְּ אוֹתִי, נָא הָשִׁיבִי לִי תְשׁוּבָה, בְּשֵׁם אֱלֹהִים”.

הִרְכִּינָה הַנַּעֲרָה רֹאשָׁהּ לָאָרֶץ מְהַרְהֶרֶת. אַחַר-כָּךְ הֵרִימָה רֹאשָׁהּ וְחִיְּכָה בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, עַד שֶׁנִּדְמָה לוֹ לַמֶּלֶךְ שֶׁבָּרָק מִלֵּא אֶת הַחֶדֶר, וְאָמְרָה: “הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר וְהָאַרְיֵה לְכֹחַ כַּבִּיר, כְּבָר נֶעְתַּר הָאֱלֹהִים לִתְפִלָּתְךָ, וַאֲנִי הָרָה לְךָ, וּכְבָר מָלְאוּ יָמַי לָלֶדֶת. וְאוּלָם אֵין אֲנִי יוֹדַעַת, אִם זָכָר הוּא הַעֻבָּר אוֹ נְקֵבָה. וְאִלּוּלֵא שֶׁהָרִיתִי לְךָ לֹא הָיִיתִי מְדַבֶּרֶת אֵלֶיךָ אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבָרֶיהָ, נָהֲרוּ פָנָיו מִשִּׂמְחָה וּמֵרֹחַב-לֵבָב וּנְשָׁקָה עַל רֹאשָׁהּ וְאֶת שְׁתֵּי יָדֶיהָ בְּעֹז שִׂמְחָתוֹ וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר אָצַל חַסְדוֹ לִי בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּי מֵאִתּוֹ; הָרִאשׁוֹן זֶה שֶׁאַתְּ מְדַבֶּרֶת וְהַשֵּׁנִי זֶה שֶׁהוֹדַעְתְּ לִי עַל דְּבַר הֶרְיוֹנֵךְ מִמֶּנִּי”. קָם הַמֶּלֶךְ מֵאֶצְלָהּ וְיָצָא וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ כְּשֶׁלִּבּוֹ רָחַב עַד לִמְאֹד, וְצִוָּה עַל הַמִּשְׁנֶה שֶׁיּוֹצִיא לָעֲנִיִּים וְלָאֶבְיוֹנִים וְלָאַלְמָנוֹת וּלְזוּלָתָם מֵאָה אֶלֶף דִּינָרִים, תּוֹדָה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה וּצְדָקָה לִשְׁמוֹ. עָשָׂה הַמִּשְׁנֶה מַה שֶּׁצִוָּה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ. אַחַר-כָּךְ נִכְנַס הַמֶּלֶךְ אֶל הַנַּעֲרָה וְיָשַׁב אֶצְלָהּ וְחִבְּקָהּ וְאִמְּצָהּ אֶל לִבּוֹ וְאָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי וּמוֹשֶׁלֶת-רוּחִי, מִשּׁוּם מַה שְּׁתִיקָה זוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהָיִית אֶצְלִי שָׁנָה תְמִימָה לַיְלָה וָיוֹם, קָמָה וְשׁוֹכֶבֶת? וּמִשּׁוּם מַה לֹּא דִבַּרְתְּ אֵלַי אֶלָּא בְיוֹם זֶה. מַה סִבַּת שְׁתִיקָתֵךְ?” אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “שְׁמַע, מֶלֶךְ הַדּוֹר, וְדַע שֶׁאֲנִי מִסְכֵּנָה וְנָכְרִיָּה שְׁבוּרַת-הַלֵּב, נִפְרֶדֶת מֵאִמִּי וּמִמִּשְׁפַּחְתִּי וּמֵאָחִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבָרֶיהָ הֵבִין לְחֶפְצָהּ וְאָמַר לָהּ: “אוּלָם בַּאֲשֶׁר לְזֶה שֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת: ‘מִסְכֵּנָה’, הֲרֵי אֵין כָּל מָקוֹם לְדִבּוּר זֶה, שֶׁכֵּן כָּל מַלְכוּתִי וְכָל אֲשֶׁר לִי עוֹמֵד לְשֵׁרוּתֵךְ, וְאַף אֲנִי עַבְדֵּךְ אֲנִי. אַךְ בַּאֲשֶׁר לְזֶה שֶׁאָמַרְתְּ: ‘רְחוֹקָה אֲנִי מֵאִמִּי וּמֵאָחִי וּמִבְּנֵי-מִשְׁפַּחְתִּי’, הוֹדִיעִינִי נָא בְּאֵיזֶה מָקוֹם הֵם וְאֶשְׁלַח אֲלֵיהֶם וְאָבִיא אוֹתָם אֶצְלֵךְ”. אָמְרָה לוֹ: “הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שְׁמִי גֻּ’לָּנָאר בַּת-הַיָּם; וְהָיָה אָבִי מִמַּלְכֵי הַיָּם וּמֵת, וְעָזַב לָנוּ אַחֲרָיו אֶת הַמְּלוּכָה, וּבְעוֹד אֲנַחְנוּ בָהּ, כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר עָלֵינוּ מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי הַיָּם וְנָטַל הַמַּלְכוּת מִיָּדֵנוּ. וְלִי אָח, צָאלִח שְׁמוֹ, וְאִמִּי מִנְּשֵׁי הַיָּם. פָּרַץ סִכְסוּךְ בֵּינִי וּבֵין אָחִי וְנִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאֲנִי מְטִילָה עַצְמִי אֵצֶל אָדָם מֵאַנְשֵׁי הַיַּבָּשָׁה. יָצָאתִי מִן הַיָּם וְיָשַׁבְתִּי עַל שְׂפַת אִי לְאוֹר הַיָּרֵחַ. עָבַר עַל פָּנַי אִישׁ וּלְקָחַנִי וְהוֹבִיל אוֹתִי לְבֵיתוֹ. בִּקֵּשׁ לְפַתּוֹת אוֹתִי וְהִכִּיתִיו עַל רֹאשׁוֹ, עַד שֶׁכִּמְעַט מֵת. יָצָא וּמָכַר אוֹתִי לְאָדָם זֶה שֶׁלָּקַחְתָּ אוֹתִי מִמֶּנּוּ, וְהוּא אָדָם כָּשֵׁר עַד מְאֹד, שׁוֹמֵר דָּת וְנֶאֱמָן וּבַעַל נִמּוּסִים. וְאִלּוּלֵא שֶׁאָהַב אוֹתִי לִבְּךָ וּבִכַּרְתַּנִי עַל כָּל פִּלַגְשֶׁיךָ, לֹא הָיִיתִי יוֹשֵׁב אֶצְלְךָ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, וְהָיִיתִי מְטִילָה עַצְמִי לַיָּם מֵחַלּוֹן זֶה וְהוֹלֶכֶת אֶל אִמִּי וַעֲדָתִי. וּמֵעַכְשָׁיו אֲנִי בוֹשָׁה לָלֶכֶת אֲלֵיהֶם כְּשֶׁאֲנִי הָרָה, שֶׁמָּא יַחְשְׁבוּ עָלַי רָעָה וְלֹא יַאֲמִינוּ לִי וַאֲפִלּוּ אִם אֲנִי נִשְׁבַּעַת לָהֶם, כְּשֶׁאֲנִי מְסַפֶּרֶת לָהֶם שֶׁמֶּלֶךְ הוּא שֶׁקָּנַנִי בְמָמוֹנוֹ וְשָׂמַנִי חֶלְקוֹ בָעוֹלָם וְהִפְלַנִי עַל נָשָׁיו וְעַל כָּל אֲשֶׁר הִשִּׂיגָה יָדוֹ. וְזֶהוּ סִפּוּרִי, וְשָׁלוֹם”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שגֻּ’לָּנָאר בַּת-הַיָּם, סִפְּרָה לַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁשָּׁאַל אוֹתָהּ, אֶת סִפּוּרָהּ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרֶיהָ הוֹדָה לָהּ וּנְשָׁקָהּ בֵּין שְׁתֵּי עֵינֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי וְאוֹר עֵינַי, אֲנִי אֵין בִּי כֹחַ לִפְרשׁ מִמֵּךְ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת וְאִם אַתְּ עוֹזֶבֶת אוֹתִי אֲנִי מֵת מִיָּד. וְכֵיצַד יֵשׁ לְסַדֵּר הַדָּבָר?” אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, כְּבָר קָרְבָה עֵת לִדְתִּי, וְאֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא לְהָבִיא אֶת מִשְׁפַּחְתִּי שֶׁיְּחַלְּצוּ אוֹתִי, שֶׁכֵּן אֵין נְשֵׁי הַיַּבָּשָׁה יוֹדְעוֹת הַדֶּרֶךְ לְיַלֵּד אֶת בְּנוֹת הַיָּם, וּבְנוֹת-הַיָּם אֵין הֵן יוֹדְעוֹת הַדֶּרֶךְ לְיַלֵּד בְּנוֹת-הַיַּבָּשָׁה. וּכְשֶׁיָּבוֹאוּ בְנֵי-מִשְׁפַּחְתִּי, אֶתְפַּיֵּס אִתָּם וְיִתְפַּיְּסוּ עִמִּי”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד זֶה הֵם מְהַלְּכִים בַּיָּם וְאֵינָם מִתְרַטְּבִים?” אָמְרָה לוֹ: “מְהַלְּכִים אָנוּ בַיָּם כְּדֶרֶךְ שֶׁאַתֶּם מְהַלְּכִים בַּיַּבָּשָׁה בְּבִרְכַּת הַשֵּׁמוֹת הַחֲקוּקִים בְּטַבַּעַת חוֹתָמוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶן-דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. וְאוּלָם, הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ בְנֵי-מִשְׁפַּחְתִּי וְאַחַי, אֲנִי מוֹדִיעָה אוֹתָם שֶׁקָּנִיתָ אוֹתִי בְמָמוֹנְךָ וְעָשִׂיתָ עִמִּי הַיָּפֶה וְהַטּוֹב, וְצָרִיךְ שֶׁתְּאַשֵּׁר אֶת דְּבָרַי לִפְנֵיהֶם, וּכְשֶׁיִּרְאוּ מַצָּבְךָ יֵדְעוּ שֶׁמֶּלֶךְ בֶּן-מֶלֶךְ אַתָּה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “גְּבִרְתִּי, עֲשִׂי לְפִי רְאוֹת עֵינַיִךְ וּכְחֶפְצֵךְ, שֶׁאֲנִי מְצַיֵּת לָךְ בְּכָל אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי”. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “דַּע, מֶלֶךְ הַדּוֹר, שֶׁאָנוּ מְהַלְּכִים בַּיָּם כְּשֶׁעֵינֵינוּ פְתוּחוֹת וְרוֹאִים כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ וְרוֹאִים אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים וְאֶת הַשָּׁמַיִם כְּאִלּוּ הָיִינוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְאֵין זֶה מַזִּיק לָנוּ. וְדַע אַף זֹאת שֶׁכָּל מַה שֶּׁבַּיַּבָּשָׁה מְעַט הוּא מְאֹד בְּיַחַס לְמַה שֶׁנִּמְצָא בַיָּם”. הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ עַל דְּבָרֶיהָ. אַחַר-כָּךְ הוֹצִיאָה הַנַּעֲרָה מִתּוֹךְ כְּתֵפָהּ שְׁנֵי כְפִיסִים שֶׁל הָעֵץ הַקּוֹמּוֹרִינִי² וְנָטְלָה מֵהֶם קֵיסָם וְהִצִּיתָה אֵשׁ וְהִשְׁלִיכָה אוֹתוֹ קֵיסָם בְּתוֹכָהּ. וְצִפְצְפָה צִפְצוּף עָצוּם וְהִתְחִילָה מְדַבֶּרֶת דְּבָרִים שֶׁאֵין אָדָם מֵבִין אוֹתָם. עָלָה עָשָׁן רַב, וְהַמֶּלֶךְ רוֹאֶה. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: “אֲדוֹנִי, קוּם וְהִתְחַבֵּא בְחֶדֶר, כְּדֵי שֶׁאַרְאֶה לְךָ אֶת אָחִי וְאֶת אִמִּי וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתִּי, כְּשֶׁהֵם אֵינָם רוֹאִים אוֹתְךָ, שֶׁכֵּן רְצוֹנִי לַהֲבִיאָם. וְתִרְאֶה בְמָקוֹם זֶה בְּשָׁעָה זוֹ פֶּלֶא, וְתִשְׁתָּאֶה לְמַה שֶּׁבָּרָא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מִן הַמַּרְאוֹת הַשּׁוֹנִים וְהַצּוּרוֹת הַמֻּפְלָאוֹת”. קָם הַמֶּלֶךְ תֵּכֶף וּמִיָּד וְנִכְנַס לְתוֹךְ חֶדֶר, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל לְמַה שֶׁהִיא עוֹשָׂה. הָיְתָה מַקְטִירָה קְטֹרֶת וְלוֹחֶשֶׁת לְחָשִׁים עַד שֶׁהֶעֱלָה הַיָּם קֶצֶף וְגָעַשׁ וְעָלָה מִתּוֹכוֹ עֶלֶם יְפֵה-הַצּוּרָה וּמַזְהִיר בְּמַרְאֵהוּ כְּאִלּוּ הוּא אַגַּן הַסַּהַר בְּמִלּוּאוֹ. כַּפֶּרַח מִצְחוֹ וְאָדֹם לֶחְיוֹ וְשִׁנָּיו דַּר וְכָל אֶבֶן-יְקָר, וְהוּא הַדּוֹמֶה יוֹתֵר בְּכָל הַפַּרְצוּפִים לַאֲחוֹתוֹ. וְעָלָיו נֶאֶמְרוּ בַשִּׁיר שְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אַגַּן-הַסַּהַר בְּכָל חֹדֶשׁ רַק פַּעַם יִשְׁלַם,

אַךְ יְפִי פָנֶיךָ כָּל יוֹם שָׁלֵם וָתָם.

וּמְגוּרָיו רַק בְּלֵב הַמַּזָּל הָאֶחָד,

וּלְךָ מָעוֹן כָּל הַלְּבָבוֹת יָחַד.

אַחַר-כָּךְ יָצְאָה מִן הַיָּם זְקֵנָה לִבְנַת-שֵׂעָר וְעִמָּהּ חָמֵשׁ בָּנוֹת, כְּאִלּוּ הָיוּ בַשָּׁמַיִם לְבָנוֹת, וְדִמְיוֹן לָהֶן עִם הָעַלְמָה גֻּ’לָּנָאר שְׁמָהּ. רָאָה הַמֶּלֶךְ אֶת הָעֶלֶם וְאֶת הַזְּקֵנָה וְאֶת הַנְּעָרוֹת מְהַלְּכוֹת עַל פְּנֵי הַמַּיִם עַד שֶׁבָּאוּ אֶל הַנַּעֲרָה. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֶל הַחַלּוֹן וְרָאֲתָה אוֹתָם גֻּ’לָּנָאר, קָמָה לִקְרָאתָם וְקִדְּמָה אֶת פְּנֵיהֶם בְּשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן. וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתָהּ הִכִּירוּהָ וְנִכְנְסוּ אֶצְלָהּ וְחִבְּקוּהָ וּבָכוּ בְכִי רַב. אָמְרוּ לָהּ: “גֻ’לָּנָאר, כֵּיצַד זֶה עָזַבְתְּ אוֹתָנוּ אַרְבַּע שָׁנִים מִבְּלִי שֶׁנֵּדַע אֶת הַמָּקוֹם שֶׁאַתְּ בּוֹ? הֲרֵי צַר הָיָה לָנוּ הָעוֹלָם מִצָּרַת פֵּרוּדֵךְ וְלֹא עָרְבוּ לָנוּ לֹא מַאֲכָל וְלֹא מַשְׁקֶה גַם יוֹם אֶחָד. וְהָיִינוּ בוֹכִים לַיְלָה וָיוֹם מֵעָצְמַת גַּעְגּוּעֵינוּ עָלַיִךְ” הָיְתָה הַנַּעֲרָה מְנַשֶּׁקֶת יַד הָעֶלֶם אָחִיהָ וְיַד אִמָּהּ, וְכָזֹאת שֶׁל בְּנוֹת דּוֹדָהּ. יָשְׁבוּ אֶצְלָהּ שָׁעָה אַחַת כְּשֶׁהֵם שׁוֹאֲלִים אוֹתָהּ לְמַצָּבָהּ, וּמַה שֶּׁאֵרַע לָהּ וְעַל דְּבַר מַה שֶּׁהִיא שְׁרוּיָה בוֹ". אָמְרָה לָהֶם: “דְּעוּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעָזַבְתִּי אֶתְכֶם וְיָצָאתִי מִן הַיָּם יָשַׁבְתִּי עַל שְׂפַת אִי. נְטָלַנִי אָדָם וּמָכַר אוֹתִי לְאִישׁ סוֹחֵר, וֶהֱבִיאַנִי הַסּוֹחֵר לִמְדִינָה זוֹ וּמְכָרַנִי לְמַלְכָּהּ בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר. טִפֵּל בִּי וְעָזַב אֶת כָּל פִּלַגְשָׁיו וְנָשָׁיו וּשְׁגָלָיו בִּגְלָלִי, וְהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִהְיוֹתוֹ עָסוּק בִּי, מִכָּל מַה שֶּׁאֶצְלוֹ וּמִכָּל מַה שֶּׁבִּמְדִינָתוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע אָחִיהָ אֶת דְּבָרֶיהָ אָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁקִּבֵּץ פְּזוּרֵנוּ. וְאוּלָם, אֲחוֹתִי, חֶפְצִי הוּא שֶׁתָּקוּמִי וְתֵלְכִי אִתָּנוּ לְאַרְצֵנוּ וּמִשְׁפַּחְתֵּנוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי אָחִיהָ, וְקָצְרָה יָדוֹ מִלְּעַכְּבָהּ לַמְרוֹת מַה שֶּׁהָיָה לָהוּט בְּאַהֲבָתָהּ, נַעֲשָׂה נָבוֹךְ מְאֹד מִפַּחַד פְּרִידָתָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַנַּעֲרָה, הִנֵּה כְשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דִּבְרֵי אָחִיהָ אָמְרָה לוֹ: "אָחִי, הָאִישׁ שֶׁקָּנָה אוֹתִי הוּא מַלְכָּהּ שֶׁל אֶרֶץ זוֹ, וְהוּא מֶלֶךְ אַדִּיר וְאָדָם נָבוֹן, נָדִיב מְאֹד, בְּתַכְלִית הַנְּדִיבוּת וְכִבֵּד אוֹתִי, וְהוּא בַעַל נִמּוּסִים יָפִים וְהוֹן רַב, וְאֵין לוֹ וָלָד לֹא זָכָר וְלֹא נְקֵבָה, וּכְבָר הֵיטִיב עִמִּי וְעָשָׂה אִתִּי כָּל טוֹב, וּמִיּוֹם שֶׁבָּאתִי אֵלָיו עַד עַכְשָׁו לֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו מִלָּה רָעָה שֶׁתַּמְרֶה אֶת רוּחִי, וְלֹא פָסַק מִנְּהֹג בִּי רַכּוֹת, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה כְלוּם שֶׁלֹּא בַעֲצָתִי, וַאֲנִי אֶצְלוֹ בַטּוֹב שֶׁבַּמַּצָּבִים וּבִשְׁלֵמוּת הַנֹּעַם. וְאַף גַּם זֹאת שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי עוֹזֶבֶת אוֹתוֹ הוּא מֵת, שֶׁלֹּא יוּכַל לָשֵׂאת אֶת פֵּרוּדִי לְעוֹלָם אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. וְגַם אֲנִי כְמוֹתוֹ מֵתָה מֵעֹז אַהֲבָתִי אוֹתוֹ בִּגְלַל שֶׁפַע הֲטָבָתוֹ עִמִּי בְּמֶשֶׁךְ זְמַן שְׁהוּתִי אֶצְלוֹ. וְאִלּוּ גַם הָיָה אָבִי חַי לֹא הָיָה לִי מָקוֹם אֶצְלוֹ כִּמְקוֹמִי אֵצֶל מֶלֶך אַדִּיר וְרוּם הַמַּעֲלָה הַזֶּה. וּכְבָר רְאִיתֶם אוֹתִי הָרָה לוֹ. וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁשָּׂמַנִי בַת מֶלֶךְ הַיָּם וְהִשִּׂיאַנִי לָאַדִּיר בְּמַלְכֵי הַיַּבָּשָׁה. אָכֵן לֹא עֲזָבַנִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶלָּא הִשְׁפִּיעַ עָלַי טוֹבָה עַל טוֹבָה…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְאֶחָד אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁגֻּ’לָּנָאר בַּת הַיָּם, סִפְּרָה לְאָחִיהָ אֶת כָּל הַסִּפּוּר וְחָתְמָה אֶת סִפּוּרָה בְּאָמְרָהּ: “אָכֵן לֹא עֲזָבַנִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְהִשְׁפִּיעַ עָלַי טוֹבָה עַל טוֹבָה”. וְשׁוֹאֶלֶת אֲנִי מֵאֵת הָאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁיְּחוֹנֵן אוֹתִי בֶן-זָכָר, שֶׁיְּהֵא יוֹרֵשׁ לְמֶלֶך אַדִּיר זֶה". כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אָחִיהָ וּבְנוֹת-דּוֹדָהּ אֶת-דְּבָרֶיהָ, נָחָה דַעְתָּם מִדְּבָרִים אֵלֶּה, וְאָמְרוּ לָהּ: “גֻּ’לָּנָאר, אַתְּ יוֹדַעַת אֶת עֶרְכֵּךְ אֶצְלֵנוּ וּמַכִּירָה אֶת אַהֲבָתֵנוּ אוֹתָךְ, וּבָרוּר הוּא לָךְ כִּי אַתְּ הַיְּקָרָה בְּכָל הָאָדָם יַחְדָּו עָלֵינוּ, וְיוֹדַעַת נֶאֱמָנָה שֶׁחֶפְצֵנוּ הוּא שַׁלְוָה לָךְ בְּלִי עָמָל וִיגִיעָה, וְאִם אֵין אַתְּ בְּשַׁלְוָה, קוּמִי וּבוֹאִי אִתָּנוּ אֶל אַרְצֵנוּ וּמִשְׁפַּחְתֵּנוּ. וְאִם בְּשַׁלְוָה אַתְּ כָּאן, בִּיקָר וְשִׂמְחָה, הֲרֵי יְהִי כִרְצוֹנֵךְ וְחֶפְצֵךְ, שֶׁאֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁים אֶלָּא שַׁלְוָה לָךְ בְּכָל אֹפֶן”. אָמְרָה גֻּ’לָּנָאר: “אֲנִי בְתַכְלִית הַשַּׁלְוָה וְהַהֲנָאָה וְהַיְקָר וְהַטּוּב”. כְּשֶׁשָּׁמַע מִפִּיהָ דְּבָרִים אֵלֶּה שָׂמַח וְרָגַע לִבּוֹ וְהוֹדָה לָהּ עַל-כָּךְ וְהוֹסִיף עוֹד אַהֲבָה עַל אַהֲבָתוֹ לָהּ וְנִכְנְסָה אַהֲבָתָהּ לְתוֹךְ חַדְרֵי לִבּוֹ, וְהִכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ כְּשֵׁם שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ וְשֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת לָשֶׁבֶת אֶצְלוֹ שֶׁתִּרְאֶה אֶת בְּנוֹ. אַחַר-כָּךְ צִוְּתָה הַנַּעֲרָה, הַיְנוּ גֻ’לָּנָאר בַּת-הַיָּם, אֶת נַעֲרוֹתֶיהָ לְהַגִּישׁ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת וְאֶת הַמַּאֲכָל מִכָּל הַמִּינִים. וְהָיְתָה גֻ’לָּנָאר הִיא עַצְמָה שֶׁהֵכִינָה אֶת הָאֹכֶל בַּמִּטְבָּח. הִגִּישׁוּ לָהֶם הַנְּעָרוֹת אֶת הַמַּאֲכָל וְאֶת הַמְּתִיקוֹת וְאֶת הַפֵּרוֹת, וְאָכְלוּ הִיא וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ. אַחַר-כָּךְ אָמְרוּ לָהּ: “גֻּ’לָּנָאר, הֲרֵי בַעֲלֵךְ אָדָם זָר וְנִכְנַסְנוּ לְבֵיתוֹ בְּלִי רְשׁוּת מִמֶּנּוּ, וְאֵינוֹ מַכִּיר אוֹתָנוּ, וְאַתְּ הִלַּלְתְּ בְּפָנֵינוּ אֶת חַסְדּוֹ וְאַף הֵבֵאת לָנוּ מִצֵּידוֹ וְאָכַלְנוּ מִבְּלִי שֶׁנִּפָּגֵשׁ אִתּוֹ וּמִבְּלִי שֶׁנִּרְאֶה אוֹתוֹ וְיִרְאֶה אוֹתָנוּ. וְלֹא הוֹפִיעַ לְפָנֵינוּ וְלֹא אָכַל אִתָּנוּ, שֶׁיִּהְיֶה בֵינֵינוּ וּבֵינוֹ בְּרִית לֶחֶם וָמֶלַח”. נִמְנְעוּ כֻלָּם מִלֶּאֱכֹל וְכָעֲסוּ עָלֶיהָ עַד שֶׁהָיְתָה אֵשׁ יוֹצֵאת מִפִּיּוֹתֵיהֶם כַּאֲבוּקוֹת. כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ כָּךְ פָּרְחָה דַעְתּוֹ וְיָצְאָה מֵעֹצֶם הַפַּחַד מִפְּנֵיהֶם. קָמָה גֻ’לָּנָאר אֲלֵיהֶם וְהֵנִיחָה אֶת דַּעְתָּם, וְהָלְכָה עַד שֶׁנִּכְנְסָה לַחֶדֶר שֶׁהַמֶּלֶךְ, אֲדוֹנָהּ, בּוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם שָׁמַעְתָּ אֶת אֲשֶׁר הִלַּלְתִּי וְשִׁבַּחְתִּי אוֹתְךָ לִפְנֵי בְנֵי-מִשְׁפַּחְתִּי, וְשָׁמַעְתָּ מַה שֶּׁאָמְרוּ שֶׁהֵם מְבַקְּשִׁים לְקַחְתֵּנִי אִתָּם אֶל מִשְׁפַּחְתֵּנוּ וְאַרְצֵנוּ?” אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “שָׁמַעְתִּי וְרָאִיתִי; יִגְמְלֵךְ אֱלֹהִים כָּל טוֹב בַּעֲבוּרֵנוּ, לֹא נוֹדְעָה לִי מִדַּת אַהֲבָתֵךְ אֵלַי אֶלָּא בְשָׁעָה מְבֹרָכָה זוֹ. וְאֵינֶנִּי מְפַקְפֵּק בְּאַהֲבָתֵךְ אֵלַי”. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם אֵין גְּמוּל הַטּוֹבָה אֶלָּא בְטוֹבָה? וַהֲרֵי הֵיטַבְתָּ עִמִּי, וְנָהַגְתָּ אִתִּי נְדִיבוּת בַּחֲסָדֶיךָ הַנַּעֲלִים, וַאֲנִי רוֹאָה³ אוֹתְךָ אוֹהֵב אוֹתִי תַּכְלִית הָאַהֲבָה וְעָשִׂיתָ עִמִּי כָּל טוֹב וְהִפְלֵיתָ אוֹתִי עַל כָּל מַה שֶּׁאַתָּה אוֹהֵב וְשׁוֹאֵף. וְכֵיצַד זֶה יִיטַב לְלִבִּי בְּעֵת שֶׁאֶעֱזֹב אוֹתְךָ וְכֵיצַד תִּהְיֶה כָזֹאת בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מֵיטִיב לִי וּמַרְבֶּה חַסְדְּךָ עִמִּי? מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמְּךָ אֵפוֹא, שֶׁתָּבוֹא וְתִתֵּן שָׁלוֹם לִבְנֵי-מִשְׁפַּחְתִּי וְתִרְאֶה אוֹתָם וְיִרְאוּ אוֹתְךָ וְתֻשַּׂג הַיְדִידוּת וְהַחִבָּה בֵינֵיכֶם. וְאוּלָם דַּע, מֶלֶךְ הַדּוֹר, שֶׁאָחִי וְאִמִּי וּבְנוֹת-דּוֹדִי כְּבָר אוֹהֲבִים אוֹתְךָ אַהֲבָה עֲצוּמָה, מִתּוֹךְ מַה שֶּׁהִלַּלְתִּי אוֹתְךָ בִּפְנֵיהֶם, וְאָמְרוּ: ‘אֵין אָנוּ חוֹזְרִים אֶל אַרְצֵנוּ מֵאֶצְלֵךְ עַד שֶׁלֹּא נִפָּגֵשׁ עִם הַמֶּלֶךְ וְנִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם’, וְהֵם מְבַקְּשִׁים לִרְאוֹת פָּנֶיךָ וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּחֶבְרָתֶךָ”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה, שֶׁזֶּה הוּא חֶפְצִי”. קָם מִמְּקוֹמוֹ וְהָלַךְ אֲלֵיהֶם וְנָתַן לָהֶם שָׁלוֹם בַּיָּפֶה שֶׁבַּשְּׁלוֹמוֹת. הִזְדָּרְזוּ לָקוּם לִקְרָאתוֹ וְקִבְּלוּ פָּנָיו בְּקַבָּלַת הַפָּנִים הַיָּפָה בְיוֹתֵר. יָשַׁב אִתָּם בָּאַרְמוֹן וְאָכַל עִמָּם עַל הַשֻּׁלְחָן. שָׁהָה אִתָּם שְׁלשִׁים יוֹם, וְאַחֲרֵי כֵן בִּקְּשׁוּ לִפְנוֹת וְלָלֶכֶת לְאַרְצָם וּמְקוֹמָם, וְנִפְרְדוּ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה גֻּ’לָּנָאר בַּת-הַיָּם בִּנְטִילַת רְשׁוּת מֵהֶם, וְנָסְעוּ מֵאֶצְלָם אַחֲרֵי שֶׁכִּבְּדָם הַמֶּלֶךְ תַּכְלִית הַכָּבוֹד. אַחֲרֵי זֶה מָלְאוּ יְמֵי הֶרְיוֹנָהּ שֶׁל גֻּ’לָּנָאר וְהִגִּיעוּ יְמֵי הַלֵּדָה. יָלְדָה בֵן דּוֹמֶה לְאַגַּן הַסַּהַר בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ, וְהִגִּיעָה בְכָךְ לַמֶּלֶךְ תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא חוֹנַן לֹא בֵן וְלֹא בַת בְּכָל יְמֵי חַיָּיו. עָרְכוּ שְׂמָחוֹת וְתִפְאָרָה בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים כְּשֶׁהֵם בְּתַּכְלִית הַשִּׂמְחָה וְהַתַּעֲנוּג, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בָאָה אִמָּהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה גֻ’לָּנָאר וְאָחִיהָ וּבְנוֹת דּוֹדָהּ, אַחֲרֵי שֶׁנּוֹדַע לָהֶם שֶׁכְּבָר יָלְדָה גֻ’לָּנָאר.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ בְנֵי-מִשְׁפַּחְתָּהּ שֶׁל גֻ’לָּנָאר, אַחֲרֵי לִדְתָּהּ, שָׂמַח הַמֶּלֶךְ עַל בּוֹאָם וְאָמַר לָהֶם: “אָמַרְתִּי, אֵין אֲנִי קוֹרֵא שֵׁם לִבְנִי עַד שֶׁתָּבוֹאוּ וְתִקְרְאוּ לוֹ שֵׁם לְפִי יְדִיעַתְכֶם”. קָרְאוּ לוֹ שֵׁם בַּדְר בָּאסִם⁴. וְהִסְכִּימוּ כֻלָּם לַשֵּׁם הַזֶּה. שָׂמוּ אֶת הַנַּעַר לִפְנֵי דוֹדוֹ אֲחִי אִמּוֹ צָאלִח⁵ וּנְטָלוֹ עַל יָדָיו וְקָם עִמּוֹ מִתּוֹכָם וְהִתְהַלֵּךְ בָּאַרְמוֹן לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. אַחַר כָּךְ יָצָא עִמּוֹ מִתּוֹךְ הָאַרְמוֹן וְיָרַד עִמּוֹ לַיָּם הַמָּלוּחַ, וְהָלַךְ עַד שֶׁנֶּעֱלַם מֵעֵינֵי הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ, שֶׁנָּטַל אֶת בְּנוֹ וְנֶעֱלַם מֵעֵינָיו בְּקַרְקַע הַיָּם, הִתְיָאֵשׁ מִמֶּנּוּ וְהָיָה בוֹכֶה וּמִתְאַנֵּחַ. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ גֻ’לָּנָאר בְּמַצָּב זֶה, אָמְרָה לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אַל תִּירָא וְאַל תִּתְאַבֵּל עַל בִּנְךָ, שֶׁהֲרֵי אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת בְּנִי יוֹתֵר מִמְּךָ. וְאִם בְּנִי עִם אָחִי, אַל תִּדְאַג מִפְּנֵי הַיָּם וְאַל תַּחֲשֹׁשׁ לוֹ מִן הַטְּבִיעָה. שֶׁאִלּוּ הָיָה אָחִי יוֹדֵעַ שֶׁיַּגִּיעַ לַתִּינוֹק נֵזֶק, לֹא הָיָה עוֹשֶׂה מַה שֶּׁעָשָׂה בּוֹ. וְעַכְשָׁו הוּא מֵבִיא לְךָ אֶת בִּנְךָ שָׁלֵם, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה”. לֹא עָבְרָה אֶלָּא שָׁעָה, כְּשֶׁהַיָּם כְּבָר הִכָּה גַלָּיו וְגָעַשׁ וְעָלָה מִתּוֹכוֹ דוֹדוֹ אֲחִי אִמּוֹ שֶׁל הַתִּינוֹק, וְעִמּוֹ בֶן הַמֶּלֶךְ שָׁלֵם. טָס מִן הַיָּם עַד שֶׁהִגִּיעַ אֲלֵיהֶם וְהַתִּינוֹק עַל יָדָיו, כְּשֶׁהוּא שׁוֹתֵק וּפָנָיו כַּיָּרֵחַ בְּלֵיל שְׁלֵמוּתוֹ. הִסְתַּכֵּל דּוֹדוֹ שֶׁל הַתִּינוֹק בַּמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “אֶפְשָׁר חָשַׁשְׁתָּ לְנֵזֶק לְבִנְךָ, כְּשֶׁהוֹרַדְתִּי אוֹתוֹ לַיָּם וְהוּא עִמִּי”. אָמַר לוֹ: “כֵּן אֲדוֹנִי. חָשַׁשְׁתִּי לוֹ וְלֹא דִמִּיתִי שֶׁיֵּצֵא בְשָׁלוֹם מִתּוֹכוֹ כְּלָל וּכְלָל”. אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַיַּבָּשָׁה, אֲנַחְנוּ כְּחַלְנוּהוּ בִכְחָל הַיָּדוּעַ לָנוּ וְלָחַשְׁנוּ עָלָיו אֶת הַשֵּׁמוֹת הַחֲקוּקִים עַל חוֹתַם טַבַּעְתּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. שֶׁכֵּן כְּשֶׁוָּלָד נוֹלָד אֶצְלֵנוּ, אָנוּ עוֹשִׂים בּוֹ מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לְךָ. אַל תַּחֲשֹׁשׁ לוֹ אֵפוֹא לֹא מִפְּנֵי טְבִיעָה וְלֹא מִפְּנֵי חֶנֶק וְלֹא מִשּׁוּם יָם כְּשֶׁיֵּרֵד לְתוֹכוֹ, וּכְשֵׁם שֶׁאַתֶּם מְהַלְּכִים בַּיַּבָּשָׁה, מְהַלְּכִים אָנוּ בַיָּם”. הוֹצִיא מִכִּיסוֹ תִּיק כָּתוּב וְחָתוּם, וְהֵסִיר חוֹתַמְתּוֹ וּפִזֵּר מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ וְיָרְדוּ מִתּוֹכוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת חֲרוּזוֹת מִכָּל מִינֵי אַבְנֵי הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וּשְׁלשׁ מֵאוֹת קָנִים שֶׁל זְמָרַגְדִּין וּשְׁלשׁ מֵאוֹת קָנִים שֶׁל אֲבָנִים יְקָרוֹת גְּדוֹלוֹת בְּגֹדֶל בֵּיצַת בַּת הַיַּעֲנָה, שֶׁאוֹרָם מֵאִיר יוֹתֵר מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ, וְאָמַר: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אֲבָנִים טוֹבוֹת אֵלּוּ וְאַבְנֵי הָאֹדֶם מַתָּנָה הֵן לְךָ מֵאִתִּי, שֶׁכֵּן לֹא הֵבֵאנוּ לְךָ כָּל מַתָּנָה כְּלָל, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיִינוּ יוֹדְעִים מְקוֹמָהּ שֶׁל גֻּ’לָּנָאר, וְלֹא הָיִינוּ מוֹצְאִים עִקְבוֹתֶיהָ וְכָל יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתֶיהָ. וּכְשֶׁרְאִינוּךָ שֶׁנִּתְחַבַּרְתָּ אֵלֶיהָ וְהָיִינוּ לְאֶחָד, הִנְנוּ מְבִיאִים לְךָ מַתָּנָה זוֹ. וּלְאַחֲרֵי יָמִים מֻעָטִים אָנוּ מְבִיאִים לְךָ עוֹד כְּמוֹ זֶה. אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה, מִשּׁוּם שֶׁאֲבָנִים טוֹבוֹת אֵלּוּ וְאַבְנֵי-הָאֹדֶם מְרֻבִּים אֶצְלֵנוּ יוֹתֵר מִן הֶחָצָץ שֶׁבַּיַּבָּשָׁה, וְאָנוּ יוֹדְעִים לְהַבְחִין בֵּין הַטּוֹבוֹת בָּהֶן לַגְּרוּעוֹת וְכָל דַּרְכֵיהֶן וּמְקוֹמוֹתֵיהֶן, וְקַל הוּא לָנוּ זֶה”. כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן הַמֶּלֶךְ אֶל אֲבָנִים-טוֹבוֹת אֵלּוּ, וְאַבְנֵי-חֵן, נִתְבַּלְבְּלָה דַעְתּוֹ וְנָבוֹךְ לִבּוֹ וְאָמַר: “הֲרֵי אֶבֶן-טוֹבָה אַחַת מֵאֲבָנִים-טוֹבוֹת אֵלּוּ שְׁקוּלָה כְנֶגֶד כָּל מַלְכוּתִי”. הוֹדָה לְצָאלִח בֶּן-הַיָּם עַל טוּבוֹ, וְהִבִּיט אֶל הַמַּלְכָּה גֻ’לָּנָאר וְאָמַר לָהּ: “בּוֹשׁ אֲנִי כְּלַפֵּי אָחִיךְ, שֶׁאָצַל לִי טוֹב וְנָתַן לִי מַתָּנָה יְקָרָה זוֹ, שֶׁתִּקְצַר יָד כָּל אַנְשֵׁי הָעוֹלָם לְהַשִּׂיגָהּ”. הוֹדְתָה גֻ’לָּנָאר לְאָחִיהָ עַל מַה שֶׁעָשָׂה. אָמַר אָחִיהָ: "מֶלֶךְ הַדּוֹר, יֵשׁ לְךָ זְכוּת אֶצְלֵנוּ לְשֶׁעָבַר וְחַיָּבִים תּוֹדָה אָנוּ לְךָ, עַל שֶׁהֱטִיבוֹתָ עִם אֲחוֹתִי וְעַל שֶׁנִּכְנַסְנוּ לְבֵיתְךָ וְאָכַלְנוּ מִצֵידָתְךָ. וּכְבָר אָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:

אִלּוּ לִפְנֵי בִכְיָהּ בָּכִיתִי מֵאַהֲבָה

לְסֻעְדָא,לִפְנֵי הַנֹּחַם, הִנֵּה לְנַפְשִׁי רָפָא.

וְאוּלָם בָּכְתָה לְפָנַי, וּבִכְיָהּ עוֹרֵר

אוֹתִי לִבְכִי וָאֹמַר: הַיִּתְרוֹן לָרִאשׁוֹן עוֹבֵר.

הוֹסִיף צָאלִח וְאָמַר: “וְאִלּוּ הָיִינוּ עוֹמְדִים בְּשֵׁרוּתְךָ, מֶלֶךְ הַדּוֹר, מְסוּרִים לְךָ אֶלֶף שָׁנָה, לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לִגְמֹל לְךָ חַסְדְּךָ. וּמְעַט הוּא זֶה לְעֻמַּת מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לְךָ”. הוֹדָה לוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁפַע תּוֹדָה. עָמְדוּ צָאלִח וְאִמּוֹ וּבְנוֹת-דּוֹדוֹ עִם הַמֶּלֶךְ אַרְבָּעִים יוֹם. אַחַר-כָּךְ קָם צָאלִח וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בַּעְלָהּ שֶׁל אֲחוֹתוֹ. אָמַר לוֹ: “מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ, צָאלִח?” אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר. כְּבָר הִרְבֵּיתָ חַסְדְּךָ עָלֵינוּ, וּבַקָּשָׁתֵנוּ מִטּוּבְךָ הִיא שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וְתִתֵּן לָנוּ רְשׁוּת לָלֶכֶת, שֶׁמִּתְגַּעְגְּעִים אָנוּ לְמִשְׁפַּחְתֵּנוּ וְאַרְצֵנוּ וּקְרוֹבֵינוּ וּבְנֵי-מוֹלַדְתֵּנוּ, וְאֵין אָנוּ פוֹסְקִים מִשָּׁרֵת אוֹתְךָ וְאֶת אֲחוֹתֵנוּ וְאֶת בֶּן-אֲחוֹתֵנוּ. וְאֵין רוּחֵנוּ נוֹחָה לְהִפָּרֵד מִכֶּם, וְאוּלָם כֵּיצַד נַעֲשֶׂה אַחֲרֵי שֶׁגָּדַלְנוּ בַיָּם, וְאֵין הַיַּבָּשָׁה נוֹחָה לָנוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבָרָיו, קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו וְנִפְרַד מִצָּאלִח וּמֵאִמּוֹ וּמִבְּנוֹת-דּוֹדוֹ. וּבָכוּ יַחְדָּו לְפֵרוּדָם, וְאָמְרוּ לוֹ: “בְּקָרוֹב נִהְיֶה אֶצְלְכֶם, וְלֹא נַעֲזֹב אֶתְכֶם לַחֲלוּטִין, וְאַחֲרֵי כָל מִסְפַּר יָמִים נְבַקֵּר אֶתְכֶם”. טָסוּ וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל הַיָּם עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹכוֹ וְנֶעֶלְמוּ מִן הָעַיִן.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּפְרְדוּ קְרוֹבֵי גֻ’לָּנָאר בַּת-הַיָּם מִן הַמֶּלֶךְ בָּכוּ יַחְדָּו, וְטָסוּ וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל הַיָּם עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹכוֹ וְנֶעֶלְמוּ מִן הָעַיִן. הֵיטִיב הַמֶּלֶךְ לְגֻ’לָּנָאר וְכִבְּדָהּ תּוֹסֶפֶת כָּבוֹד, וְגָדַל הַתִּינוֹק גִּדּוּל יָפֶה. וְהָיוּ דוֹדוֹ אֲחִי-אִמּוֹ וְאֵם-אִמּוֹ וְדוֹדָתוֹ וּבְנוֹת דּוֹד אִמּוֹ בָּאִים תָּמִיד אַחֲרֵי מִסְפַּר יָמִים, מְעָט, אֶל מְקוֹם הַמֶּלֶךְ וְעוֹמְדִים אִתּוֹ חֹדֶשׁ וּשְׁנֵי חֳדָשִׁים, וְחוֹזְרִים לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם. וְלֹא פָסַק הַיֶּלֶד מִלְּהוֹסִיף עִם תּוֹסֶפֶת הַגִּיל חֵן וָיֹפִי עַד שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְהָיָה יָחִיד בְּדוֹרוֹ בִּשְׁלֵמוּתוֹ וְקוֹמָתוֹ וְחִטּוּב גֵּווֹ. וּכְבָר לָמַד כְּתָב וּקְרִיאָה וְדִבְרֵי הַיָּמִים וְדִקְדּוּק וְלָשׁוֹן וְלִירוֹת בְּחִצִּים, וְלָמַד לְשַׂחֵק בְּרֹמַח וְאֻמָּנוּת הַפָּרָשִׁים וְכָל מַה שֶּׁבְּנֵי מְלָכִים זְקוּקִים לוֹ. וְלֹא נִשְׁאַר אִישׁ מִבְּנֵי תּוֹשָׁבֵי הַמְּדִינָה, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, שֶׁלֹּא הָיָה מְסַפֵּר בִּסְגֻלּוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ נַעַר, שֶׁכֵּן הָיָה מְצֻיָּן בְּחִנּוֹ וּשְׁלֵמוּתוֹ כְּפִי שֶׁתֵּאֲרוּ אוֹתוֹ דִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

כָּתְבָה כְשׁוּת-שֵׂעָר פְּנִינִים בְּעִנְבָּר,

שְׁתֵּי שׁוּרוֹת עֲלֵי תַפּוּחִים מְצֻיָּר.

הַמָּוֶת בְּאִישׁוֹנוֹ כָּמֵהַּ, בְנָשְׂאוֹ עַיִן,

וְהַשִּׁכָּרוֹן בַּלְּחָיַיִם וְלֹא בַיַּיִן.

אוֹ כְּמָה שֶׁאָמַר אַחֵר:

עָלְתָה כְשׁוּת-שֵׂעָר עַל חֶלְקַת לְחָיָיו,

כָּרִקְמָה הוּשְׁתָה עֲלֵי פָנָיו,

כְּמוֹ מְנוֹרָה נִתְלְתָה עֵת לֵיל,

בְּשַׁרְשֶׁרֶת עִנְבָּר תֵּרֵד בַּאֲפֵל.

וְהָיָה הַמֶּלֶךְ אוֹהֵב אוֹתוֹ אַהֲבָה עֲצוּמָה. הֵבִיא הַמֶּלֶךְ לְפָנָיו אֶת מִשְׁנֵהוּ וְאֶת אֶמִירָיו וְאֶת רַבֵּי מְדִינָתוֹ וּגְדוֹלֵי מַמְלַכְתּוֹ, וְהִשְׁבִּיעָם שְׁבוּעָה נֶאֱמָנָה. שֶׁיָּשִׂימוּ אֶת בַּדְר-בָּאסִם עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ אַחֲרֵי אָבִיו. נִשְׁבְּעוּ לוֹ שְׁבוּעָה נֶאֱמָנָה וְשָׂמְחוּ בְכָךְ, שֶׁכֵּן הָיָה הַמֶּלֶךְ מֵיטִיב עִם כָּל-אָדָם וּדְבָרָיו אַךְ נֹעַם, מָכוֹן כָּל טוֹב, וְלֹא מְדַבֵּר אֶלָּא מַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ מִן הַמּוֹעִיל לָאֲנָשִׁים. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי רָכַב הוּא וְרַבֵּי-הַמְּדִינָה וְכָל הָאֶמִירִים וְהַצָּבָא כֻּלּוֹ וְעָבְרוּ בָעִיר וְחָזְרוּ. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֶל הָאַרְמוֹן יָרַד הַמֶּלֶךְ מֵעַל סוּסוֹ וְהָלַךְ בָּרֶגֶל בְּשֵׁרוּת בְּנוֹ וְהָיוּ הוּא וְכָל הָאֶמִירִים וְרַבֵּי-הַמְּדִינָה נוֹשְׂאִים אֶת צָפִית-אֻכָּף סוּס הַמַּלְכוּת לְפָנָיו. וְהָיָה כָל אֶחָד מִן הָאֶמִירִים וְרַבֵּי-הַמְּדִינָה נוֹשֵׂא אֶת הַצָּפִית שָׁעָה אַחַת. וְלֹא פָסְקוּ לָלֶכֶת לְפָנָיו עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל פְּרוֹזְדוֹר הָאַרְמוֹן, כְּשֶׁהוּא רוֹכֵב. יָרַד מֵעַל הַסּוּס, וְחִבְּקוּ אוֹתוֹ אָבִיו וְהָאֶמִירִים וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ עַל כִּסֵּא-הַמְּלוּכָה. עָמַד אָבִיו וְכֵן הָאֶמִירִים לְפָנָיו. שָׁפַט בַּדְר-בָּאסִם בֵּין הָאֲנָשִׁים וְהֵסִיר אֶת עוֹשֵׂי-הָעָוֶל מִמִּשְׂרוֹתֵיהֶם וּמִנָּה אֶת הָעוֹשִׂים צֶדֶק. וְהִמְשִׁיךְ לִשְׁפֹּט עַד קָרוֹב לַצָּהֳרַיִם. אַחַר-כָּךְ קָם מֵעַל כִּסֵּא-הַמַּלְכוּת וְנִכְנַס אֶל אִמּוֹ, כְּשֶׁהַכֶּתֶר עַל רֹאשׁוֹ, כְּאִלּוּ הוּא הַיָּרֵחַ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ אִמּוֹ וְהַמֶּלֶךְ לְפָנָיו, קָמָה לִקְרָאתוֹ וְנָשְׁקָה אוֹתוֹ וּבֵרְכָה אוֹתוֹ לַעֲלוֹתוֹ לְשִׁלְטוֹן וּבֵרְכָה אוֹתוֹ וְאֶת אָבִיו בַּאֲרִיכוּת יָמִים וּבְנִצָּחוֹן עַל הָאוֹיְבִים. יָשַׁב אֵצֶל אִמּוֹ וְנָח. וּכְשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת בֵּין-הָעַרְבַּיִם רָכַב, וְהָאֶמִירִים לְפָנָיו, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל מִגְרַשׁ-הַהִתְחָרוּת. וְשִׂחֵק בַּנֶּשֶׁק עַד לְעֵת עֶרֶב עִם אָבִיו וְרַבֵּי-מְדִינָתוֹ. אַחַר-כָּךְ חָזַר אֶל הָאַרְמוֹן, כְּשֶׁכָּל הָאֲנָשִׁים לְפָנָיו. וְהָיָה רוֹכֵב בְּכָל יוֹם אֶל מִגְרַשׁ-הַהִתְחָרוּת, וּכְשֶׁהָיָה שָׁב, הָיָה שׁוֹפֵט בְּצֶדֶק בֵּין הֶעָנִי לְבֵין הָאֶמִיר, וְלֹא פָסַק מִכָּךְ מֶשֶׁךְ שָׁנָה תְמִימָה. אַחֲרֵי זֶה יָצָא לְצֵיד חַיּוֹת-הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל וְסוֹבֵב בֶּעָרִים וּבַמְּחוֹזוֹת שֶׁתַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ וּמַכְרִיז עַל בִּטָּחוֹן וְשַׁלְוָה, וְעוֹשֶׂה מַה שֶּׁמְּלָכִים עוֹשִׂים. וְהָיָה יָחִיד וּמְיֻחָד בִּבְנֵי דוֹרוֹ לִיקָר וּלְאֹמֶץ-הַלֵּב וּלְמִשְׁפַּט-צֶדֶק בֵּין בְּנֵי-הָאָדָם. אֵרַע שֶׁהַמֶּלֶךְ אָבִיו שֶׁל בַּדְר-בָּאסִם חָלָה בְיוֹם מִן הַיָּמִים, וְהָיָה לִבּוֹ הוֹלֵם בְּחָזְקָה וְהִרְגִּישׁ שֶׁהוּא עוֹבֵר לָעוֹלָם הַקַּיָּם. נִתּוֹסְפָה בוֹ מַחֲלָתוֹ עַד שֶׁקָּרַב לָמוּת. הֵבִיא לְפָנָיו אֶת בְּנוֹ וְצִוָּה אוֹתוֹ עַל הַנְּתִינִים וְצִוָּה אוֹתוֹ עַל אִמּוֹ וְעַל כָּל רַבֵּי מְדִינָתוֹ וְעַל כָּל הַשַּׁלִּיטִים הַכְּפוּפִים לוֹ, וְהִשְׁבִּיעַ אוֹתָם וְהֶעֱבִירָם בַּבְּרִית שֵׁנִית לָסוּר לְמִשְׁמַעַת בְּנוֹ, וְקִיֵּם אֶת הַדָּבָר בִּשְׁבוּעָה. נִשְׁאַר עוֹד אַחֲרֵי זֶה יָמִים מֻעָטִים וְנֶאֱסַף אֶל רַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. הִתְאַבֵּל עָלָיו בְּנוֹ בַּדְר-בָּאסִם וְאִשְׁתּוֹ גֻּ’לָּנָאר וְהָאֱמִירִים וְהַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי-הַמְּדִינָה, וְעָשׂוּ לוֹ בִנְיָן לְקֶבֶר וּקְבָרוּהוּ בוֹ. אַחַר-כָּךְ יָשְׁבוּ בַאֲבֵלוּת עָלָיו חֹדֶשׁ תָּמִים, וּבָא צָאלִח אָחִיהָ שֶׁל גֻּ’לָּנָאר וְאִמָּהּ וּבְנוֹת דּוֹדָהּ וְנִחֲמוּ אוֹתָם בְּאֶבְלָם עַל הַמֶּלֶךְ וְאָמְרוּ: “גֻּ’לָּנָאר, אִם הַמֶּלֶךְ מֵת הֲרֵי הִנִּיחַ אַחֲרָיו בֵּן מְאֻמָּן וְזָרִיז זֶה, וּמִי שֶׁהִנִּיחַ אַחֲרָיו כְּמוֹתוֹ לֹא מֵת. וַהֲרֵי הוּא אֵין מְשָׁלוֹ, הָאַרְיֵה הַטּוֹרֵף”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאָחִיהָ שֶׁל גֻּ’לָּנָאר, צָאלִח וְאִמָּהּ וּבְנוֹת דּוֹדָהּ אָמְרוּ לָהּ: “אִם הַמֶּלֶךְ אָמְנָם מֵת, הֲרֵי הִנִּיחַ אַחֲרָיו בֵּן מְאֻמָּן וְזָרִיז זֶה שֶׁאֵין מְשָׁלוֹ, הָאַרְיֵה הַטּוֹרֵף וְשׁוֹבֵר, וְהַיָּרֵחַ הַקּוֹרֵן וְנוֹהֵר”. נִכְנְסוּ רַבֵּי הַמְּדִינָה וְהַנִּכְבָּדִים אֶל הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם וְאָמְרוּ לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, אֵין רָעָה בְךָ. וְאוּלָם הָאֵבֶל אֵינוֹ נָאֶה אֶלָּא לְנָשִׁים, אַל תַּטְרִיד אֶת דַּעְתְּךָ וְאֶת דַּעְתֵּנוּ בָּאֵבֶל עַל אָבִיךָ, שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ אוֹתְךָ אַחֲרָיו, שֶׁכֵּן מִי שֶׁהִנִּיחַ אַחֲרָיו כְּמוֹתְךָ, לֹא מֵת”. דִּבְּרוּ עַל לִבּוֹ טוֹבוֹת וְנִחֲמוּהוּ, וְאַחֲרֵי זֶה הִכְנִיסוּהוּ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ. וּכְשֶׁיָּצָא מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ לָבַשׁ בֶּגֶד פְּאֵר נֶהְדָּר, אָרוּג זָהָב וּמְשֻׁבָּץ אֲבָנִים טוֹבוֹת וְאַבְנֵי-חֵן, וְשָׂם אֶת כֶּתֶר הַמַּלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא-מַלְכוּתּוֹ, וּמִלֵּא אֶת עִנְיְנֵי הָאֲנָשִׁים וְשָׁפַט מִשְׁפַּט הַחַלָּשׁ מִן הֶחָזָק, וְדָרַשׁ מִשְׁפַּט הָעֶבֶד מֵאֲדוֹנָיו. אָהֲבוּ אוֹתוֹ בְנֵי-אָדָם חִבָּה רַבָּה. וְלֹא פָסַק מִכָּךְ מֶשֶׁךְ שָׁנָה תְמִימָה. וְהָיוּ מְבַקְּרִים אוֹתוֹ אַחֲרֵי כָל זְמַן מֻעָט בְּנֵי-מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הַיָּם. וְנָחָה דַּעְתּוֹ וְרָגַע לְבָבוֹ, וְלֹא פָסַק מִכָּךְ מֶשֶׁךְ זְמַן אָרֹךְ. אֵרַע שֶׁדּוֹדוֹ אֲחִי אִמּוֹ נִכְנַס בְּלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת אֶל גֻּ’לָּנָאר וְנָתַן לָהּ שָׁלוֹם. קָמָה לִקְרָאתוֹ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ וְהוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ לְצִדָּהּ וְאָמְרָה לוֹ: “אָחִי, מַה שְּׁלוֹמְךָ וּמַה שְּׁלוֹם אִמִּי וּבְנוֹת-דּוֹדִי?” אָמַר לָהּ: “אֲחוֹתִי, הֵן בְּשָׁלוֹם וּבְכָל טוֹב וְשָׁפַר גוֹרָלָן, וְאֵינָן חֲסֵרוֹת אֶלָּא לִרְאוֹת פָּנַיִךְ”. הִגִּישָׁה לוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל, וְאָכַל. וְנָסַבָּה הַשִּׂיחָה בֵּין-שְׁנֵיהֶם וְשׂוֹחֲחוּ בַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב נִשְׁעָן עַל זְרוֹעוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת אִמּוֹ וְאֶת דּוֹדוֹ מְדַבְּרִים עַל אוֹדוֹתָיו וּמְשׂוֹחֲחִים בּוֹ, הֶרְאָה עַצְמוֹ כְיָשֵׁן, וְהָיָה שׁוֹמֵעַ שִׂיחָתָם. אָמַר צָאלִח לַאֲחוֹתוֹ גֻ’לָּנָאר: “הֲרֵי יְמֵי-שְׁנֵי בְנֵךְ שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַעֲדַיִן לֹא נָשָׂא אִשָּׁה, וְחוֹשְׁשִׁים אָנוּ שֶׁיֶּאֱרַע לוֹ מַשֶּׁהוּ וְאֵין לוֹ יֶלֶד. רְצוֹנִי אֵפוֹא לְהַשִּׂיאוֹ נְסִיכָה מִנְּסִיכוֹת הַיָּם הַדּוֹמָה לוֹ לְיֹפִי וָחֵן”. אָמְרָה לוֹ גֻ’לָּנָאר: “הַגֵּד לִי אֶת שְׁמוֹתֵיהֶן, שֶׁהֲרֵי אֲנִי מַכִּירָה אוֹתָן”. הָיָה מוֹנֶה אוֹתָן לְפָנֶיהָ אַחַת אַחַת וְהִיא אוֹמֶרֶת: “אֵינִי רוֹצָה בְזוֹ וְאֵינִי מַשִּׂיאָהּ אוֹתוֹ אֶלָּא מִי שֶׁתְּהֵא דוֹמָה לוֹ לְיֹפִי וָחֵן וְשֵׂכֶל וָדָת וְתַרְבּוּת וְנִמּוּסִים טוֹבִים וּמַלְכוּת וּמוֹלֶדֶת וָיַחַס”. אָמַר לָהּ: “אֵינִי יוֹדֵעַ יוֹתֵר גַּם אַחַת מִבְּנוֹת הַמְּלָכִים שֶׁבַּיָּם. וּכְבָר מָנִיתִי לְפָנַיִךְ יוֹתֵר עַל מֵאָה נְעָרוֹת, וְאַתְּ אֵין גַּם אַחַת מֵהֶן נוֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינַיִךְ. וְאוּלָם, רְאִי אֲחוֹתִי, כְּלוּם בְּנֵךְ יָשֵׁן אוֹ לָאו”? מִשְּׁשָׁה אוֹתוֹ, וּמָצְאָה בוֹ סִימָנֵי שֵׁנָה, וְאָמְרָה לוֹ: “יָשֵׁן הוּא. מָה אִתְּךָ לְהַגִּיד לִי, וּמַה מַּטְּרָתְךָ בִּשְׁנָתוֹ?” אָמַר לָהּ: "אֲחוֹתִי, דְּעִי שֶׁנִּזְכַּרְתִּי בְנַעֲרָה מִבְּנוֹת-הַיָּם אֲשֶׁר-תִּצְלַח לִבְנֵךְ, וְאוּלָם חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְהַזְכִּיר שְׁמָהּ כְּשֶׁבְּנֵךְ עֵר, שֶׁלֹּא יְהֵא לִבּוֹ דָבֵק בְּאַהֲבָתָהּ, בְּעוֹד שֶׁיּוּכַל הֱיוֹת שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ, וְיָגַעְנוּ לַשָּׁוְא הוּא וַאֲנַחְנוּ וְרַבֵּי-מַמְלַכְתּוֹ. וְנִטָּרֵד בְכָךְ. וַהֲרֵי כְבָר אָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:

רַק טִפַּת-רִיר בִתְחִלָּתָהּ הָאַהֲבָה,

אַךְ בְּהִשְׁתַּלְּטָהּ תְּהִי יָם רְחָבָה.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֲחוֹתוֹ אֶת דְּבָרָיו אָמְרָה לוֹ: “אֱמֹר לִי מָה עִנְיָנָהּ שֶׁל בַּת זוֹ? וּמַה שְּׁמָהּ? שֶׁכֵּן מַכִּירָה אֲנִי אֶת בְּנוֹת הַיָּם שֶׁל הַמְּלָכִים וְשֶׁל זוּלָתָם, וּכְשֶׁאֲנִי רוֹאָה שֶׁהִיא תִצְלַח לוֹ, אֲנִי מְבַקַּשְׁתָּהּ מֵאָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ לְאִשָּׁה, וַאֲפִלּוּ אִם אֲנִי מוֹצִיאָה עָלֶיהָ כָּל מַה שֶּׁבְּיָדִי. הַגֵּד לִי אֵפוֹא וְאַל תַּחֲשֹׁשׁ לִכְלוּם, שֶׁבְּנִי יָשֵׁן”. אָמַר לָהּ: "מְפַחֵד אֲנִי שֶׁמָּא עֵר הוּא. וּכְבָר אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

אֲהַבְתִּיו בְּעֵת אֲשֶׁר סִפְּרוּ תְּאָרָיו,

וְהָאֹזֶן פְּעָמִים לִפְנֵי הָעַיִן תֹּאהַב."

אָמְרָה לוֹ גֻ’לָּנָאר: “דַּבֵּר וְקַצֵּר וְאַל תַּחֲשֹׁשׁ, אָחִי”. אָמַר לָהּ: אֲחוֹתִי, לֹא תִצְלַח לִבְנֵךְ אֶלָּא הַנְּסִיכָה גַ’וְהָרָה בַּת הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל⁶, שֶׁהִיא כְמוֹתוֹ לְיֹפִי וּלְחֵן וְזֹהַר וְשְׁלֵמוּת, וְאֵין לֹא בַיָּם וְלֹא בַיַּבָּשָׁה יָפָה מִמֶּנָּה וְלֹא בַת-סְגֻּלוֹת נְעִימוֹת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לָהּ, שֶׁכֵּן הִיא בַעֲלַת יֹפִי וָחֵן וְקוֹמָה וְחִטּוּב-הַגֵּו. הַלֶּחִי אָדֹם לָזֹהַר, מִצְחָהּ פֶּרַח לָטֹהַר, שִׁנֶּיהָ וּפָנֶיהָ יָפוֹת. וּבְהַבִּיטָהּ וַתִּפְנֶה, תֵּבוֹשׁ וְחָפְרָה הָאַיָּלָה וְהָעָפְרָה, וּבְטוֹפְפָהּ עֲנַף צַפְצָפָה יְקַנֵּא בָהּ, וְעֵת אוֹרָה זוֹרֵחַ תְּבַיֵּשׁ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, כָּל רוֹאֶיהָ יֵלְכוּ שְׁבִי אַחֲרֶיהָ, מְתוּקוֹת שִׂפְתוֹתֶיהָ וְרַכִּים יְצִירֶיהָ". כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דִּבְרֵי אָחִיהָ אָמְרָה לוֹ: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, אָחִי. רְאִיתִיהָ פְעָמִים רַבּוֹת, וְהָיְתָה יְדִידָתִי כְּשֶׁהָיִינוּ קְטַנּוֹת, וְאֵין בֵּינֵינוּ הַכָּרָה כַּיּוֹם מִשּׁוּם הַמֶּרְחָק. וְזֶה לִי שְׁמֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁלֹּא רְאִיתִיהָ. לֹא תִצְלַח לִבְנִי אֶלָּא הִיא”. כְּשֶׁשָּׁמַע בַּדְר-בָּאסִם אֶת דִּבְרֵיהֶם וְהֵבִין מוּבָנֵיהֶם מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית בְּתֵאוּר הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר צָאלִח זְכָרָהּ, הַיְנוּ גַ’וְהָרָה בַּת אַלסַּמַנְדָּל אָהַב אוֹתָהּ עַל-פִּי הַשְּׁמוּעָה, כְּשֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ כְיָשֵׁן, וְנִתְלַקְּחָה בְלִבּוֹ בִגְלָלָהּ לַהֶבֶת אֵשׁ, וְטָבַע בְּתוֹךְ יָם שֶׁאֵין לוֹ חוֹף וְלֹא לְמֵימָיו סוֹף.

הִרְגִישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבַּדְר-בָּאסִם שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי דוֹדוֹ צָאלִח וְאִמּוֹ גֻ’לָּנָאר בִּשְׁבַח בִּתּוֹ שֶׁל אַלסַּמַנְדָּל, וְנִתְלַקְּחָה בְלִבּוֹ בִגְלָלָהּ לַהֶבֶת אֵשׁ, וְטָבַע בְּתוֹךְ יָם שֶׁאֵין לוֹ חוֹף וְלֹא לְמֵימָיו סוֹף. הִסְתַּכֵּל צָאלִח בַּאֲחוֹתוֹ וְאָמַר: “אֲחוֹתִי, אֵין בְּמַלְכֵי הַיָּם טִפֵּשׁ יוֹתֵר מֵאָבִיהָ, וְאֵין חָזָק לְאַלִּימוּת מִמֶּנּוּ, אַל תּוֹדִיעִי אֵפוֹא אֶת בְּנֵךְ בְּעִנְיַן נַעֲרָה זוֹ, עַד שֶׁתְּבַקְּשִׁי אוֹתָהּ מֵאָבִיהָ לָתֵת אוֹתָהּ לִבְנֵךְ, וְאִם יֵעָתֵר לָנוּ נוֹדֶה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְאִם אֵין הוּא מַשִּׂיאָהּ לִבְנֵךְ, נָנוּחַ וּנְבַקֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה זוּלָתָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה גֻ’לָּנָאר אֶת דִּבְרֵי אָחִיהָ צָאלִח, אָמְרָה: “טוֹבָה עֲצָתְךָ שֶׁיָּעַצְתָּ”. שָׁתְקוּ וְלָנוּ אוֹתוֹ לַיְלָה, כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם בְּלִבּוֹ לַהֶבֶת אֵשׁ מֵאַהֲבַת הַנְּסִיכָה גַ’וְהַרָה. וְאוּלָם הִסְתִּיר עִנְיָנוֹ וְלֹא אָמַר לֹא לְאִמּוֹ וְלֹא לְדוֹדוֹ כְלוּם מֵעִנְּיָנָהּ, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה מֵאַהֲבָה שֶׁאָהַב אוֹתָהּ כְּמֻטָּל עַל גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת. כְּשֶׁקָּמוּ בַבֹּקֶר נִכְנְסוּ הַמֶּלֶךְ הוּא וְדוֹדוֹ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְהִתְרַחֲצוּ. אַחַר-כָּךְ יָצְאוּ וְשָׁתוּ מַשְׁקֶה וְהִגִּישׁוּ לָהֶם אֶת הָאֹכֶל. אָכְלוּ הַמֶּלֶךְ בַּדְּר-בָּאסִם וְאִמּוֹ וְדוֹדוֹ דֵי שָׂבְעָם וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם. אַחֲרֵי זֶה קָם צָאלִח עַל רַגְלָיו וְאָמַר לַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם וְאִמּוֹ: “בִּרְשׁוּתְכֶם, הֶחְלַטְתִּי לָלֶכֶת אֶל אִמִּי, שֶׁהֲרֵי כְבָר שָׁהִיתִי אֶצְלְכֶם בְּמֶשֶׁךְ יָמִים, וְדַעְתָּם טְרוּדָה עָלַי וְהֵם מְצַפִּים לִי”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם לְדוֹדוֹ צָאלִח: “עֲמֹד אֶצְלֵנוּ הַיּוֹם”. נִשְׁמַע לוֹ. אָמַר לוֹ: “קוּם עִמִּי, דוֹדִי, וְנֵצֵא לַגַּן”. הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הַגַּן וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִים וּמְטַיְּלִים. יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם תַּחַת עֵץ מֵצֵל, וּבִקֵּשׁ לָנוּחַ וְלִישׁוֹן. הִרְהֵר בְּמַה שֶׁאָמַר דּוֹדוֹ צָאלִח בְּתֵאוּר הַנַּעֲרָה, וּמַה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִן הַיֹּפִי וְהַחֵן, וּבָכָה בִדְמָעוֹת שָׁלִישׁ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

לוּ לִי נֶאֱמַר עֵת לַהֶבֶת אֵשׁ בָּעֲרָה,

וְהָאֵשׁ בַּלֵּב וּבַקֶּרֶב נִשְׂעָרָה:

"הֲהֵם אֲהוּבִים יוֹתֵר וְתִכָּסֵף אֲשֶׁר תִּרְאֵם,

אִם מַשְׁקֶה מַיִם זַכִּים?" אָמַרְתִּי: “הֵם”.

הִתְאוֹנֵן וְקוֹנֵן וּבָכָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מִי בוֹ מֵאַהֲבַת צְבִיַּת-רֵעוּת אֶחֱסֶה?

בַּת פָּנִים כַּשֶּׁמֶשׁ, לֹא כִי יָפָה מִזֶּה.

הָיָה לִבִּי שָׁלֵו מֵאַהֲבָתָהּ, נָח,

וְהִנֵּה בְאַהֲבַת בַּת אַלסַּמַנְדָּל הִתְלַקָּח.

כְּשֶׁשָּׁמַע דּוֹדוֹ צָאלִח אֶת דְּבָרָיו סָפַק כַּף אֶל כַּף וְאָמַר: “אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אַללָּהּ, מֻחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּהּ, וְאֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם שָׁמַעְתָּ בְּנִי מַה שֶּׁשּׂוֹחַחְנוּ בוֹ אֲנִי וְאִמְּךָ מֵעִנְיַן הַנְּסִיכָה, בַּדְר-בָּאסִם, וְהִזְכַּרְנוּ מִתֵּאוּרֶיהָ?” אָמַר לוֹ בַּדְר-בָּאסִם: “הֵן דּוֹדִי, וַאֲהַבְתִּיהָ עַל-פִּי הַשְּׁמוּעָה כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי מַה שֶּׁאֲמַרְתֶּם מִן הַדְּבָרִים, וּכְבָר דָּבַק לִבִּי בָהּ, וְאֵין לִי אֹרֶךְ-רוּחַ לְהַמְתִּין עַד שֶׁאַשִּׂיגֶנָּה”. אָמַר לוֹ⁷ : “הָבָה וְנָשׁוּב אֶל אִמְּךָ וְנוֹדִיעַ לָהּ אֶת הַדָּבָר, וְאֶחֱזֹר אֲנִי וְאַתָּה, מִשּׁוּם שֶׁחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁאִם אֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתְךָ בְּלִי רְשׁוּת מֵאִתָּהּ, תִּכְעַס עָלַי, וְהַצֶּדֶק יִהְיֶה עִמָּהּ, שֶׁכֵּן אֶהְיֶה אֲנִי הַסִּבָּה לַפֵּרוּד בֵּין שְׁנֵיכֶם, כְּשֵׁם שֶׁהָיִיתִי הַסִּבָּה לְפֵרוּדָהּ הִיא מֵאִתָּנוּ, וְאַף הַמְּדִינָה תִּשָּׁאֵר בְּלִי מֶלֶךְ, בְּאֵין מִי שֶׁיִּשְׁלֹט בָּהֶם וְיִדְאַג לְעִנְיְנֵיהֶם, וִיסַכְסְכוּ נֶגְדְּךָ בְּעִנְיַן הַמַּלְכוּת וְתִנָּטֵל הַמְּלוּכָה מִיָּדֶךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע בַּדְר-בָּאסִם אֶת דִּבְרֵי דוֹדוֹ צָאלִח אָמַר לוֹ: “דַּע, דּוֹדִי, שֶׁכְּשֶׁאֲנִי חוֹזֵר אֶל אִמִּי וְשׁוֹאֵל בַּעֲצָתָהּ בְּעִנְיָן זֶה, לֹא תִתֵּן לִי הָאֶפְשָׁרוּת לְכָךְ. אֵינִי חוֹזֵר אֵפוֹא אֵלֶיהָ וְאֵינִי נוֹעָץ בָּהּ כָּלַל”. בָּכָה לִפְנֵי דוֹדוֹ וְאָמַר לוֹ: “הוֹלֵךְ אֲנִי עִמְּךָ וְאֵינִי מוֹדִיעָהּ וְאַחַר-כָּךְ אֶחֱזֹר”. כְּשֶׁשָּׁמַע צָאלִח אֶת דִּבְרֵי בֶן-אֲחוֹתוֹ, נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ וְאָמַר “אֲבַקֵּשׁ עֶזְרָה מֵאֱלֹהִים עַל כָּל פָּנִים”. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ דוֹדוֹ צָאלִח בְּמַצָּב זֶה, וְיָדַע שֶׁאֵין הוּא רוֹצֶה לָשׁוּב אֶל אִמּוֹ, אֶלָּא לָלֶכֶת עִמּוֹ, הֵסִיר מֵאֶצְבָּעוֹ טַבַּעַת חוֹתָם שֶׁחֲקוּקִים עָלֶיהָ שֵׁמוֹת מִשֵּׁמוֹת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְהוֹשִׁיטָהּ לַמֶּלֶךְ בַּדְר בָּאסִם וְאָמַר לוֹ: “שִׂים אוֹתָהּ בְּאֶצְבָּעֲךָ שֶׁתִּהְיֶה בָּטוּחַ מִפְּנֵי הַטְּבִיעָה וּמִזּוּלָתָהּ וּמֵרָעַת חַיּוֹת הַיָּם וְתַנִּינָיו”. נָטַל הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם אֶת הַטַּבַּעַת מִיַּד דּוֹדוֹ וְשָׂם אוֹתָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ, וְצָלְלוּ בְתוֹךְ מַעֲמַקֵּי הַיָּם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁצָּלְלוּ הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם וְדוֹדוֹ צָאלִח בְּתוֹךְ מַעֲמַקֵּי הַיָּם, הִמְשִׁיכוּ בוֹ בְדַרְכָּם עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל אַרְמוֹנוֹ שֶׁל צָאלִח. נִכְנְסוּ לְתוֹכוֹ וְרָאֲתָה אוֹתוֹ סָבָתוֹ, אֵם-אִמּוֹ, כְּשֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת וְאֶצְלָהּ קְרוֹבֶיהָ. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ אֲלֵיהֶם הַשְּׁנַיִם נָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵיהֶם. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ סָבָתוֹ קָמָה לִקְרָאתוֹ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ וְנָשְׁקָה לוֹ בֵין שְׁתֵּי עֵינָיו וְאָמְרָה לוֹ: “יְהֵא בוֹאֲךָ מְבֹרָךְ, בְּנִי. וְכֵיצַד עָזַבְתָּ אֶת אִמְּךָ?” אָמַר לָהּ: “בְּשַׁלְוָה וּבְטוֹב וּבִבְרִיאוּת, וְהִיא שׁוֹלַחַת שָׁלוֹם לָךְ וְלִבְנוֹת דּוֹדָהּ”. סָח צָאלִח לְאִמּוֹ מַה שֶׁאֵרַע בֵּינוֹ וּבֵין אֲחוֹתוֹ וְשֶׁהַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בַּנְּסִיכָה גַ’וְהָרָה בַּת הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל עַל-פִּי הַשְּׁמוּעָה, וְסִפֵּר לָהּ אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ וְאָמַר: “הֲרֵי לֹא בָא, אֶלָּא כְּדֵי לְבַקְּשָׁה מֵאָבִיהָ וְלָשֵׂאת אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה סָבְתַת הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם אֶת דִּבְרֵי צָאלִח, כָּעֲסָה עָלָיו כַּעַס גָּדוֹל וְנִתְגָּעֲשָׁה וְנִתְמַלְּאָה דְאָגָה וְאָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, מִשְׁגֶּה עָשִׂיתָ בְּהַזְכִּירְךָ אֶת שֵׁם הַנְּסִיכָה גַ’וְהָרָה בַּת הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל לִפְנֵי בֶן-אֲחוֹתְךָ, שֶׁכֵּן יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁהַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל טִפֵּשׁ וְעָרִיץ, מְעוּט-הַשֵּׂכֶל וְרַב הָאַלִּימוּת, וְחוֹשֵׂךְ אֶת בִּתּוֹ גַ’וְהַרָה מִכָּל הַמְּבַקְּשִׁים לָשֵׂאתָהּ לָהֶם, וַהֲרֵי כָל מַלְכֵי הַיָּם כְּבָר בִּקְּשׁוּהָ מִמֶּנּוּ לְהַשִּׂיאָהּ לָהֶם, וְלֹא הִסְכִּים לְאֶחָד מֵהֶם, וְלֹא זוֹ בִלְבָד אֶלָּא שֶׁהֵשִׁיב אֶת פְּנֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: ‘אֵין אַתֶּם שָׁוִים לָהּ לֹא בְיֹפִי וְלֹא בְחֵן וְלֹא בְזוּלַת זֶה’. חוֹשְׁשִׁים אָנוּ אֵפוֹא, שֶׁכְּשֶׁנְּבַקְּשָׁהּ מֵאָבִיהָ יָשִׁיב אֶת פָּנֵינוּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵשִׁיב פְּנֵי זוּלָתֵנוּ. וַאֲנַחְנוּ יַחֲסָנִים בְּמוֹצָאֵנוּ, נַחֲזֹר שְׁבוּרֵי-הַלֵּב”. כְּשֶׁשָּׁמַע צָאלִח אֶת דִּבְרֵי אִמּוֹ אָמַר לָהּ: “אִמִּי, וְאוּלָם מַה לַּעֲשׂוֹת? הֲרֵי הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם כְּבָר חָשַׁק בְּנַעֲרָהּ זוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהִזְכַּרְתִּי שְׁמָהּ לִפְנֵי אִמּוֹ, וְאָמַר: ‘אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁנְּבַקֵּשׁ מֵאָבִיהָ לְהַשִּׂיא אוֹתָהּ לוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם אֲנִי מוֹצִיא עַל כָּךְ אֶת כָּל מַלְכוּתִי’, וְאַף אָמַר שֶׁאִם אֵינוֹ נוֹשֵׂא אוֹתָהּ יָמוּת מֵאַהֲבָה אֵלֶיהָ וּתְשׁוּקָה”. הוֹסִיף צָאלִח וְאָמַר לְאִמּוֹ: “דְּעִי, שֶׁבֶּן-אֲחוֹתִי יָפֶה וְחָנוּן יוֹתֵר מִמֶּנָּה, וְשֶׁאָבִיו הָיָה מֶלֶךְ פָּרַס כֻּלָּהּ, וְעַכְשָׁיו הוּא מַלְכָּם, וְלֹא תִצְלַח גַ’וְהַרָה אֶלָּא לוֹ. וּכְבָר הֶחְלַטְתִּי שֶׁאֶקַּח אֲבָנִים טוֹבוֹת, אַבְנֵי-אֹדֶם וְזוּלָתָן וְאֶשָּׂא לוֹ מִנְחָה הַמַּתְאִימָה לוֹ, וַאֲבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַשִּׂיאָהּ לָנוּ, וְאִם יָבוֹא בְטַעֲנָה שֶׁהוּא מֶלֶךְ, הֲרֵי בַּדְר-בָּאסִם מֶלֶךְ בֶּן-מֶלֶךְ. וְאִם יְבַקֵּשׁ לוֹ אֲמַתְלָה בַּחֵן, הֲרֵי הוּא בַּעַל-חֵן יוֹתֵר הֵימֶנָּה. וְאִם יִטְעַן נֶגְדֵּנוּ טַעֲנַת מֶרְחֲבֵי-מַמְלַכְתּוֹ, הֲרֵי מַלְכוּת בַּדְר-בָּאסִם מַמְלָכָה רְחָבָה יוֹתֵר מִזּוֹ שֶׁלָּהּ וְשֶׁל אָבִיהָ וְרַבָּה יוֹתֵר לְצָבָא וּמִשְׁמָר. שֶׁכֵּן מַמְלַכְתּוֹ גְדוֹלָה מִמַּלְכוּת אָבִיהָ, וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה כָל מַאֲמָץ לְמַלֵּא חֵפֶץ בֶּן-אֲחוֹתִי, וַאֲפִלּוּ אִם אֲנִי מְאַבֵּד נַפְשִׁי, שֶׁכֵּן הָיִיתִי אֲנִי הַסִּבָּה לְעִנְיָן זֶה; וּכְשֵׁם שֶׁהֵטַלְתִּי אוֹתוֹ בְיַם אַהֲבָתָהּ, אֶתְאַמֵּץ לְהַשִּׂיאָהּ לוֹ, וֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה יִסְעָדֵנִי בָזֶה”. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “עֲשֵׂה מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ. וְאוּלָם הִשָּׁמֵר לְךָ וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְדַבֵּר אֵלָיו קָשׁוֹת כְּשֶׁאַתָּה מְדַבֵּר אֵלָיו, שֶׁהֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה אֶת טִפְּשׁוּתוֹ וְאַלִּימוּתוֹ, וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁלֹּא יִנְהַג בְּךָ אַלִּימוּת, שֶׁכֵּן אֵינוֹ מַכִּיר בְּעֶרֶךְ שׁוּם אִישׁ”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. קָם וְנָטַל עִמּוֹ שְׁנֵי תַרְמִילִים מְלֵאִים אֲבָנִים טוֹבוֹת וְאַבְנֵי-חֵן וְקָנִים שֶׁל זְמָרַגְדִּין וּמַתָּכוֹת יִקְרוֹת-הָעֵרֶךְ מִכָּל הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. טָעַן אוֹתָם עַל נְעָרָיו וְהָלַךְ עִמָּהֶם הוּא וּבֶן-אֲחוֹתוֹ אֶל אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל. בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֵלָיו, וְנָתַן לוֹ רְשׁוּת. כְּשֶׁנִּכְנַס נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם בַּדֶּרֶךְ הַיָּפָה בְיוֹתֵר. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל קָם לִקְרָאתוֹ וְכִבְּדוֹ תַכְלִית הַכָּבוֹד וצִּוָּהוּ לָשֶׁבֶת, וְיָשַׁב. כְּשֶׁיָּשַׁב הָכֵן עַל מְקוֹמוֹ, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, כְּבָר שׁוֹמַמְתָּנוּ בְאִי-בּוֹאֲךָ אֵלֵינוּ זֶה זְמָן, צָאלִח. מַה חֶפְצְךָ שֶׁבִּגְלָלוֹ בָאתָ אֵלֵינוּ? הַגֵּד לִי חֶפְצְךָ, צָאלִח, שֶׁאֲמַלֵּא אוֹתוֹ”. קָם וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו פַּעַם שְׁנִיָּה וְאָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אֵין בַּקָּשָׁתִי אֶלָּא מֵאֱלֹהִים וּמֵאֵת הַמֶּלֶךְ אֲצִיל הַנֶּפֶשׁ, הַכַּבִּיר, הָאַרְיֵה הַטּוֹרֵף הָאַבִּיר אֲשֶׁר זֵכֶר סְגֻלּוֹתָיו בְּפִי כָל עוֹבֵר לְמַסְעוֹתָיו, וְיָצָא שִׁמְעוֹ בְכָל הַמְּחוֹזוֹת וְהָאֲרָצוֹת עַל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ וַחֲנִינָתוֹ וְסַלְחָנוּתוֹ וְרֹב נְדִיבוּתוֹ”. פָּתַח אֶת שְׁנֵי הַתַּרְמִילִים וְהוֹצִיא מִתּוֹכָן אֶת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְאֶת זוּלָתָן וּפִזֵּר אוֹתָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל, וְאָמַר: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּקַבֵּל מִנְחָתִי וְעָשִׂיתָ בָזֶה חֶסֶד עִמִּי, וְתַעֲשֶׂה נַחַת רוּחַ לִי בְּקַבֶּלְךָ אוֹתָהּ מִמֶּנִּי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהִגִּישׁ צָאלִח לַמֶלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל אֶת הַמִּנְחָה, וְאָמַר לוֹ: “שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי שֶׁהַמֶּלֶךְ יַעֲשֶׂה חֶסֶד עִמִּי וְיַעֲשֶׂה נַחַת רוּחַ לִי בְּקַבְּלוֹ אוֹתָהּ מִיָּדִי”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל: “לְשֵׁם מַה נָתַתָּ לִי מַתָּנָה זוֹ? אֱמֹר לִי עִנְיָנֶךָ וְהַגֵּד לִי חֶפְצֶךָ, וְאִם יִהְיֶה בְכֹחִי לְמַלְּאוֹתוֹ, הֲרֵינִי מְמַלֵּא אוֹתוֹ לְךָ מִיָּד, וְלֹא אַצְרִיךְ אוֹתְךָ לִטְרֹחַ, וְאִם תִּקְצַר יָדִי לְמַלְּאוֹתָהּ, הֲרֵי אֵין אֱלֹהִים מַטִּיל עַל נֶפֶשׁ אֶלָּא כְפִי יְכָלְתָּהּ”. קָם צָאלִח וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ שָׁלשׁ פְּעָמִים וְאָמַר: “מֶלֶךְ-הַדּוֹר, בַּקָּשָׁתִי הִיא כָזוֹ שֶׁאַתָּה יָכֹל לְמַלְּאוֹתָהּ, וּבְיָדְךָ נִתָּנָה, וְאַתָּה הַשּׁוֹלֵט בָּהּ. וְאֵין אֲנִי מַטְרִיחַ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּדָבָר קָשֶׁה, וְאֵין אֲנִי מְשֻׁגָּע שֶׁאֲדַבֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ בְּדָבָר שֶׁאֵין הוּא יָכֹל לַעֲשׂוֹתוֹ. וּכְבָר אָמַר אַחַד הַחֲכָמִים: אִם רְצוֹנְךָ שֶׁיִּשְׁמְעוּ לְקוֹלְךָ שְׁאַל מַה שֶּׁיּוּכְלוּ לְמַלְּאוֹתוֹ לְךָ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבַקָּשָׁתִי, שֶׁבָּאתִי לְבַקְּשָׁהּ, הֲרֵי הַמֶּלֶךְ יָכֹל לְמַלְּאוֹתָהּ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “שְׁאַל חֶפְצֶךָ וּבָאֵר עִנְיָנֶךָ וּבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁתֶךְ”. אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ-הַדּוֹר, דַּע, שֶׁבָּאתִי אֵלֶיךָ לְדַבֵּר אֵלֶיךָ עַל חֶפְצִי בַפְּנִינָה שֶׁעוֹד כְּמוֹתָהּ אַיִן וּבָאֶבֶן-הטּוֹבָה הַסְּפוּנָה מִן הָעַיִן. בַּנְּסִיכָה גַ’וְהַרָה בַּת מוֹשְׁלֵנוּ. וְאַל תְּכַזֵּב, הַמֶּלֶךְ, בְּזֶה שֶׁבָּא לְפָנֶיךָ לְבַקֶּשְׁךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דְבָרָיו צָחַק עַד שֶׁנָּפַל עַל גַּבּוֹ, לוֹעֵג לוֹ, וְאָמַר: “צָאלִח הָיִיתִי חוֹשֵׁב אוֹתְךָ לְאִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וּבָחוּר מוּרָם מֵעָם שֶׁאֵינוֹ טוֹרֵחַ אֶלָּא בַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹחָה, וְרַק בְּשֵׂכֶל וּתְבוּנָה יְשׂוֹחֲחָה, וּמַה הוּא שֶׁפָּגַע בְּשִׂכְלְךָ וְעוֹרֵר אוֹתְךָ לְעִנְיָן זֶה הַכַּבִּיר וְהָרַעְיוֹן הָאַדִּיר, עַד כְּדֵי לְבַקֵּשׁ לָשֵׂאת בְּנוֹת מְלָכִים, מוֹשְׁלֵי מְחוֹזוֹת וּכְרַכִּים. כְּלוּם עָלָה עֶרְכְּךָ עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁהִגַּעְתָּ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה זוֹ? וּכְלוּם חֲסַר-שֵׂכֶל הִנְּךָ עַד כְּדֵי זֶה שֶׁתִּפְנֶה אֵלַי בִּדְבָרִים אֵלֶּה?” אָמַר לוֹ צָאלִח: “יֵיטִיב אֱלֹהִים לַמֶּלֶךְ, אֵין אֲנִי מְבַקֵּשׁ אוֹתָהּ לְשֵׂאתָהּ לִי. וְאִלּוּ גַם בִּקַּשְׁתִּיהָ לִי הֲרֵי אֲנִי דּוֹמֶה לָהּ בְּיַחַשׂ וְיוֹתֵר מִכֵּן, שֶׁכֵּן יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁאָבִי מֶלֶךְ בֶּן מִמַּלְכֵי הַיָּם, אִם כִּי כַיּוֹם אַתָּה מַלְכֵּנוּ. וְאוּלָם אֵין אֲנִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא שֶׁתִּתֵּן אוֹתָהּ לְאִשָּׁה לַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם מוֹשֵׁל אַרְצוֹת פָּרַס, וְאָבִיו הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִמָאן, וְאַתָּה יוֹדֵעַ תָּקְפּוֹ. וְאִם מְסַפֵּר אַתָּה שֶׁהִנְּךָ מֶלֶךְ אַדִּיר, הִנֵּה הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם אַדִּיר יוֹתֵר. וְאִם טוֹעֵן אַתָּה שֶׁבִּתְּךָ מְלֵאָה חֵן, הֲרֵי הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם מָלֵא-חֵן יוֹתֵר מִמֶּנָּה וְיָפֶה לְמַרְאֶה יוֹתֵר וְנַעֲלֶה לְיַחַשׂ אָבוֹת, וְהוּא אַבִּיר דּוֹרוֹ. וְאִם נַעֲנֶה אַתָּה, מֶלֶךְ הַדּוֹר, לְמַה שֶּׁשָּׁאַלְתִּי מֵאִתְּךָ, הֲרֵי סִדַּרְתָּ אֶת הָעִנְיָן בִּמְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם, אַךְ אִם מִתְנַשֵּׂא אַתָּה עָלֵינוּ, הֲרֵי אֵין אַתָּה נוֹהֵג בְּישֶׁר אִתָּנוּ וְאֵין אַתָּה הוֹלֵךְ עִמָּנּוּ בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹחָה. וְיוֹדֵעַ אַתָּה, הַמֶּלֶךְ, שֶׁנְּסִיכָה זוֹ גַ’וְהַרָה בַּת אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ אֵין לָהּ אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר לְהִנָּשֵׂא, שֶׁכֵּן אוֹמֵר הֶחָכָם: ‘אֵין דֶּרֶךְ לַנַּעֲרָה אֶלָּא הַנִּשּׂוּאִין אוֹ הַקֶּבֶר’. וְאִם הֶחְלַטְתָּ לְהַשִּׂיאָהּ, הֲרֵי בֶן אֲחוֹתִי רָאוּי לָהּ יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר הָאֲנָשִׁים”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבָרָיו נִתְכָּעֵס כַּעַס גָּדוֹל וְכִמְעַט נִטְרְפָה דַעְתּוֹ עָלָיו, וְכִמְעַט יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ מִגּוּפוֹ, וְאָמַר לוֹ: “כֶּלֶב שֶׁבִּבְנֵי אָדָם, כְּלוּם שֶׁכְּמוֹתְךָ יְדַבֵּר אֵלַי כַּדְבָרִים הָאֵלֶּה. וְתִשָּׂא אֶת שֵׁם בִּתִּי בַּמּוֹשָׁב וְתֹאמַר, שֶׁבֶּן-אֲחוֹתְךָ דּוֹמֶה לָהּ? מִי אַתָּה? וּמִי אֲחוֹתְךָ? וּמִי הוּא בְנָהּ? וּמִי הוּא אָבִיו עַד שֶׁתְּדַבֵּר אֵלַי כָּךְ, וְתֹאמַר לִי דְּבָרִים אֵלֶּה? כְּלוּם אֵין אַתֶּם בְּיַחַס לָהּ אֶלָּא כְלָבִים?” קָרָא לִנְעָרָיו וְאָמַר לָהֶם: “נְעָרִים, הָסִירוּ אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל בַּר-תְּלִיָּה זֶה”. תָּפְסוּ הַחֲרָבוֹת וְשָׁלְפוּ אוֹתָם מִנְּדָנָם וּבִקְּשׁוּ לִפְגֹעַ בּוֹ, פָּנָה לִבְרֹחַ מִשָּׁם, וּלְשַׁעַר הָאַרְמוֹן פָּנָיו שָׂם. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל שַׁעַר הָאַרְמוֹן רָאָה אֶת בְּנֵי דוֹדוֹ וּקְרוֹבָיו וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וַעֲבָדָיו, וְהָיוּ יוֹתֵר עַל אֶלֶף פָּרָשׁ, שְׁקוּעִים בְּבַרְזֶל וְשִׁרְיוֹנִים עֲבֻתִּים וּבִידֵיהֶם רְמָחִים וַחֲרָבוֹת נוֹצְצִים. כְּשֶׁרָאוּ אֶת צָאלִח בְּמַצָּב זֶה אָמְרוּ לוֹ: “מָה הַדָּבָר?” וְסִפֵּר לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. וּכְבָר שָׁלְחָה אוֹתָם אִמּוֹ לְעֶזְרָתוֹ. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דְּבָרָיו, הִכִּירוּ שֶׁהַמֶּלֶךְ טִפֵּשׁ וְרַב הָאַלִּימוּת. יָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם וְשָׁלְפוּ חַרְבוֹתֵיהֶם וְנִכְנְסוּ אֶל הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל וּמְצָאוּהוּ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וְאֵינוֹ נוֹתֵן דַּעְתּוֹ עֲלֵיהֶם מִהְיוֹתוֹ מָלֵא חֵמָה עַל צָאלִח, וְרָאוּ אֶת מְשָׁרְתָיו וַעֲבָדָיו וְשׁוֹמְרָיו בִּלְתִּי מוּכָנִים. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם וּבִידֵיהֶם הַחֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת, קָרָא לַאֲנָשָׁיו וְאָמַר: “הוֹי לָכֶם, הָסִירוּ אֶת רָאשֵׁי הַכְּלָבִים הָאֵלֶּה”. וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה עַד שֶׁנֶּהֶדְפוּ אָחוֹר אַנְשֵׁי אַלסַּמַנְדָּל וְהִפְנוּ לָנוּס. וּכְבָר תָּפְסוּ צָאלִח וּקְרוֹבָיו אֶת הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל וּכְפָתוּהוּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁצָאלִח וּקְרוֹבָיו כָּפְתוּ אֶת הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל. וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרָה הַנְּסִיכָה גַ’וְהָרָה נוֹדַע לָהּ שֶׁאָבִיהָ לֻקַּח בַּשֶּׁבִי וְשֶׁשּׁוֹמְרָיו נֶהֶרְגוּ. יָצְאָה מִן הָאַרְמוֹן בּוֹרַחַת אֶל אַחַד הָאִיִּים. פָּנְתָה אֶל עֵץ גָּבוֹהַּ וְהִתְחַבְּאָה עָלָיו. וּבְשָׁעָה שֶׁנִּלְחֲמוּ שְׁתֵּי הַמַּחֲנוֹת בָּרְחוּ אֲחָדִים מִנַּעֲרֵי הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל נִמְלָטִים עַל נַפְשָׁם. רָאָה אוֹתָם בַּדְר-בָּאסִם וְשָׁאַל אוֹתָם לְמַצָּבָם, וְהִגִּידוּ לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע. כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁהַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל נִתְפָּס, הִפְנָה לָנוּס, שֶׁפָּחַד לְנַפְשׁוֹ, שֶׁכֵּן אָמַר בְּלִבּוֹ: “הָרֵי כָּל הַמֶּרֶד הַזֶּה הָיָה בִגְלָלִי, וְלֹא יִדְרְשׁוּ זֹאת אֶלָּא מִיָּדִי”. פָּנָה עֹרֶף נִמְלָט וּמְבַקֵּשׁ לוֹ מִפְלָט, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ לְאָן יָשִׂים פָּנָיו. הוֹבִילָהוּ הַגּוֹרָל אֶל אוֹתוֹ אִי שֶׁבּוֹ גַ’וְהָרָה בַּת הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל. בָּא אֵצֶל הָאִילָן וְהֵטִיל עַצְמוֹ לָאָרֶץ כְּהָרוּג וּבִקֵּשׁ לָנוּחַ כְּשֶׁהוּא מוּטָל לָאָרֶץ, כְּשֶׁאֵין הוּא מֵשִׁיב אֶל לִבּוֹ, שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּחַפְּשִׂים אַחֲרָיו לֹא יִמְצָא מָנוֹחַ, וְשֶׁאֵין גַּם אֶחָד הַיּוֹדֵעַ אֶת הַצָּפוּן לוֹ בַמִּסְתָּרִים מִיַּד הַגּוֹרָל. כְּשֶׁשָּׁכַב נָשָׂא מַבָּטוֹ כְּלַפֵּי הָאִילָן, וְנָפְלָה עֵינוֹ בְּעֵינָהּ שֶׁל גַ’וְהַרָה. הִסְתַּכֵּל בָּהּ, וּמְצָאָהּ כַּיָּרֵחַ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא זוֹרֵחַ, וְאָמַר: “יִשְׁתַּבַּח יוֹצֵר צוּרָה מֻפְלָאָה זוֹ וְהוּא בוֹרֵא כֹל וְהוּא הַכֹּל יָכֹל. יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים הָאַדִּיר הַיּוֹצֵר וְהַבּוֹרֵא וְהַצָּר צוּרָה. וְאִם נָכוֹן הוּא אֲשֶׁר אֲנִי מְנַחֵשׁ, הֲרֵי זֹאת גַּ’וְהַרָה בַּת הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל, וְדוֹמַנִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעָה עַל הַמִּלְחָמָה שֶׁנָּפְלָה בֵינֵיהֶם בָּרְחָה וּבָאָה אֶל אִי זֶה וְהִתְחַבְּאָה עַל אִילָן זֶה. וְאִם אֵין זֹאת הַנְּסִיכָה גַ’וְהַרָה, הֲרֵי הִיא יָפָה הֵימֶנָּה”. הָיָה מְהַרְהֵר בָּהּ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אָרוּץ וְאַחֲזִיק בָּהּ וְאֶשְׁאַל אוֹתָהּ לְמַצָּבָה, וְאִם הִיא זֹאת, הֲרֵי אֲבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה עַצְמָהּ לְהִנָּשֵׂא לִי, וַהֲרֵי זֶה הוּא הַמְבֻקָּשׁ”. הִתְרוֹמֵם וְקָם עַל רַגְלָיו וְאָמַר לְגַ’וְהַרָה: “הוֹי תַּכְלִית הַמְבֻקָּשׁ, מִי אַתְּ? וּמִי הֵבִיא אוֹתָךְ לְמָקוֹם זֶה?” הִסְתַּכְּלָה גַ’וְהַרָה בְּבַּדְר-בָּאסִם וְרָאֲתָה אוֹתוֹ כַסַּהַר בְּמִלּוּאוֹ בְהוֹפִיעוֹ מִתַּחַת לַעֲרָפֶל הַשָּׁחוֹר, וְהוּא גֵווֹ חָטוּב וְחִיּוּכוֹ אָהוּב. אָמְרָה לוֹ: “הוֹי יְפֵה כָל סְגֻלָּה, אֲנִי הַנְּסִיכָה גַ’וְהַרָה בִתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל, וּכְבָר בָּרַחְתִּי לְמָקוֹם זֶה, מִשּׁוּם שֶׁצָּאלִח וְחֵילוֹ נִלְחֲמוּ בְּאָבִי וְהָרְגוּ חֵילוֹתָיו וְלָקְחוּ אוֹתוֹ בַשֶּׁבִי אוֹתוֹ וְאֶת מִקְצָת חֵילוֹ וּבָרַחְתִּי, אֲנִי יְרֵאָה לְנַפְשִׁי”. הוֹסִיפָה הַנְּסִיכָה גַ’וְהַרָה וְאָמְרָה אֶל בַּדְר-בָּאסִם: “וַאֲנִּי לֹא בָאתִי לְמָקוֹם זֶה אֶלָּא בוֹרַחַת, מְפַחֶדֶת שֶׁלֹּא אֵהָרֵג, וְאֵינִי יוֹדַעַת מֶה עָשָׂה הַזְּמַן בְּאָבִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם אֶת דְּבָרֶיהָ הִתְפַּלֵּא תַכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת עַל הַמִּקְרֶה הַמַּפְלִיא הַזֶּה וְאָמַר: “אֵין סָפֵק שֶׁהִשַּׂגְתִּי חֶפְצִי עַל-יְדֵי זֶה שֶׁשָּׁבוּ אֶת אָבִיהָ”. הִסְתַּכֵּל בָּהּ וְאָמַר לָהּ: “רְדִי גְבִרְתִּי, שֶׁאֲנִי הֲרוּג אַהֲבָתֵךְ וְלָקְחָה אוֹתִי בַּשְּׁבִי עֵינֵךְ. וַהֲרֵי בְגִינִי וּבְגִינֵךְ הָיָה מֶרֶד זֶה וּמִלְחָמוֹת אֵלּוּ, וּדְעִי שֶׁאֲנִי הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם מֶלֶךְ פָּרַס, וְשֶׁצָּאלִח דּוֹדִי, אֲחִי-אִמִּי הוּא, וְהוּא הוּא שֶׁבָּא אֶל אָבִיךְ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַשִּׂיאֵךְ לִי, וַאֲנִי כְבָר עָזַבְתִּי אֶת מַלְכוּתִי בִּגְלָלֵךְ, וּפְגִישָׁתֵנוּ בְשָׁעָה זוֹ הִיא מִפְּלָאוֹת הַמִּקְרֶה. קוּמִי אֵפוֹא וּרְדִי אֶצְלִי, שֶׁנֵּלֵךְ אֲנִי וְאַתְּ אֶל אַרְמוֹן אָבִיךְ וַאֲבַקֵּשׁ מִדּוֹדִי צָאלִח לְשַׁלְּחוֹ חָפְשִׁי וְאֶשָּׂא אוֹתָךְ בְּהֶתֵּר”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה גַ’וְהַרָה אֶת דִּבְרֵי בַּדְר-בָּאסִם, אָמְרָה בְלִבָּהּ: “בִּגְלַל בַּר-תְּלִיָּה זֶה בָא עִנְיָן זֶה וְלֻקַּח אָבִי בַשְּׁבִי וְנֶהֶרְגוּ שׁוֹמְרֵי סִפּוֹ וּמְשָׁרְתָיו, וְגָלִיתִי אֲנִי מֵאַרְמוֹנִי וְיָצָאתִי נִדַּחַת לְאִי זֶה. אִם אֵין אֲנִי זוֹמֶמֶת מְזִמָּה לְהִתְבַּצֵּר בָּהּ מִפָּנָיו, כּוֹבֵשׁ הוּא אוֹתִי וּמַשִּׂיג חֶפְצוֹ. הֲרֵי אוֹהֵב הוּא, וְהָאוֹהֵב לֹא יְגֻנֶּה בְּכָל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה”. עָקְבָה אוֹתוֹ בִּדְבָרִים וּבְרֹךְ מִדְבָּרָהּ, כְּשֶׁהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר צָפְנָה בְלִבָּהּ מִן הַמְּזִמּוֹת, וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי וְאוֹר עֵינִי, כְּלוּם אַתָּה הוּא הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם בְּנָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה גֻ’לָּנָאר?” אָמַר לָהּ “הֵן, גְּבִרְתִּי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁגַּ’וְהַרָה בַת הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל, אָמְרָה לָעֶלֶם: “כְּלוּם אַתָּה אֲדוֹנִי בֶּאֱמֶת הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם בְּנָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה גֻ’לָּנָאר?” וְאָמַר לָהּ: “הֵן, גְּבִרְתִּי”. אָמְרָה לוֹ: “יַכְרֵת אֱלֹהִים אֶת אָבִי וְיָשֵׂם קֵץ לְמַלְכוּתוֹ, וְלֹא יִתֵּן לוֹ נַחַת-רוּחַ, וְלֹא יָסִיר מִמֶּנּוּ גָּלוּת וָנֶכֶר, אִם הָיָה מְבַקֵּשׁ יָפֶה יוֹתֵר מִמְּךָ וְיָפוֹת יוֹתֵר מֵאוֹתָן הַסְּגֻלּוֹת הַנָּאוֹת, שֶׁכֵּן מִעוּט שֵׂכֶל וְשִׁקּוּל-דַּעַת הוּא”. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אַל תְּהֵא טִינָא בְלִבְּךָ עַל מַה שֶּׁעָשָׂה. וְאִם אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי זֶרֶת, הֲרֵי אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ אַמָּה, וּכְבָר נָפַלְתִּי בְרֶשֶׁת אַהֲבָתְךָ, וְהָיִיתִי בְתוֹךְ כְּלַל הֲרוּגֶיךָ. וּכְבָר עָבְרָה הָאַהֲבָה שֶׁהָיְתָה אֶצְלְךָ וְהָיְתָה אֶצְלִי, וְלֹא נִשְׁאֲרָה אֶצְלְךָ אֶלָּא הָעֲשִׂירִית מִמַּה שֶּׁאֶצְלִי”. יָרְדָה מֵעַל הָאִילָן וְקָרְבָה אֵלָיו וּבָאָה אֶצְלוֹ וְאִמְּצָה אוֹתוֹ אֶל חָזָהּ, וְהִתְחִילָה מְנַשֶּׁקֶת אוֹתוֹ. כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם אֶת אֲשֶׁר הִיא עוֹשָׂה, נִתּוֹסְפָה אַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ וְחָזְקוּ כִסּוּפָיו לָהּ, וְדָמָה שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ, וּבָטַח בָּהּ בִּטָּחוֹן גָּמוּר, וְהָיָה מְחַבְּקָהּ וּמְנַשְּׁקָהּ. אָמַר לָהּ: “נְסִיכָה, לֹא תֵאֵר לְפָנַי דּוֹדִי צָאלִח גַּם רֶבַע הָעֲשִׂירִית מִזֶּה שֶׁאַתְּ בּוֹ מִן הַחֵן. וְלֹא הַחֵלֶק הָרְבִיעִי מֵחֶלְקֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה”. אִמְּצָה אוֹתוֹ גַ’וְהַרָה אֶל חָזֶהָ וְדִבְּרָה אֵלָיו דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מוּבָנִים לוֹ, וְיָרְקָה בְפָנָיו וְאָמְרָה לוֹ: “צֵא מִצּוּרָה זוֹ שֶׁל בֶּן-אָדָם לְצוּרַת עוֹף הַיָּפֶה בָעוֹפוֹת, לְבֶן-הַנּוֹצָה וַאֲדֻם הַמַּקוֹר וּשְׁתֵּי הָרַגְלַיִם”. לֹא נִגְמְרוּ דְּבָרֶיהָ עַד שֶׁנֶּהְפַּךְ הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם לְעוֹף הַיָּפֶה בְּכָל הָעוֹפוֹת, וְהִתְנָעֵר וְעָמַד עַל רַגְלָיו, וְהִתְחִיל מִסְתַּכֵּל בְּגַ’וְהַרָה. וְהָיְתָה אֶצְלָהּ נַעֲרָה מִנַּעֲרוֹתֶיהָ, מַרְסִינָה⁸ שְׁמָהּ. הִבִּיטָה אֵלֶיהָ וְאָמְרָה: “אִלְמָלֵא לֹא הָיִיתִי חוֹשֶׁשֶׁת לְזֶה שֶׁאֲבִי שָׁבוּי אֵצֶל דּוֹדוֹ, הָיִיתִי הוֹרַגְתּוֹ, אַל יִגְמְלֶנּוּ אֱלֹהִים טוֹב. מָה רַע הָיָה הַמַּזָּל שֶׁבּוֹ בָא אֵלֵינוּ, שֶׁכֵּן כָּל הַמֶּרֶד הַזֶּה בִגְלָלוֹ הוּא. וְאוּלָם, נַעֲרָה, טְלִיהוּ וְהוֹלִיכִי אוֹתוֹ אֶל אִי-הַצִּמָּאוֹן וְעִזְבִי אוֹתוֹ שָׁם שֶׁיָּמוּת בְּצָמָא”. לָקְחָה אוֹתוֹ הַנַּעֲרָה וְהוֹבִילָה אוֹתוֹ אֶל הָאִי וּבִקְּשָׁה לַחֲזֹר מֵאֶצְלוֹ. אָמְרָה בְלִבָּהּ: “הֲרֵי בַעַל-יֹפִי זֶה וָחֵן אֵינוֹ כְדַאי שֶׁיָּמוּת בַּצָּמָא”. הוֹצִיאָה אוֹתוֹ מֵאִי הַצִּמָּאוֹן וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ לְאִי מֻשְׁפָּע בְּעֵצִים וּפֵרוֹת וּנְהָרוֹת, וְהִנִּיחָה אוֹתוֹ בוֹ וְחָזְרָה אֶל גְּבִרְתָּהּ וְאָמְרָה לָהּ: “כְּבָר הִנַּחְתִּי אוֹתוֹ בְאִי הַצִּמָּאוֹן.”

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה בְּבַּדְר-בָּאסִם וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְצָאלִח דּוֹדוֹ, הִנֵּה בְשָׁעָה שֶׁנָּפַל בְּיָדוֹ הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל וְהָרַג אֶת שׁוֹמְרָיו וּמְשָׁרְתָיו, וְהָיָה בַשֶּׁבִי עִמּוֹ, בִּקֵּשׁ אֶת גַ’וְהַרָה בַת הַמֶּלֶךְ וְלֹא מְצָאָהּ. חָזַר אֶל אַרְמוֹנוֹ אֵצֶל אִמּוֹ וְאָמַר: “אִמִּי, הֵיכָן בֶּן-אֲחוֹתִי הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם?” אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, אֵין לִי כָּל יְדִיעָה עָלָיו, וְאֵינִי יוֹדַעַת לְאָן הָלַךְ, שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו הַשְּׁמוּעָה שֶׁנִּלְחָם אַתָּה עִם הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל, וּפָרְצוּ בֵינֵיכֶם קְרָבוֹת וְתִגְרוֹת, נִבְהַל וּבָרַח”. כְּשֶׁשָּׁמַע צָאלִח אֶת דִּבְרֵי אִמּוֹ נִצְטַעֵר עַל בֶּן אֲחוֹתוֹ וְאָמַר: “אִמִּי, כְּבָר נִכְשַׁלְנּוּ בַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁמָּא יֵהָרֵג, אוֹ יִפֹּל עָלָיו אֶחָד מִצְּבָאוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל, אוֹ תִתְנַפֵּל עָלָיו בַּת-הַמֶּלֶךְ, גַ’וְהַרָה, וְתַגִּיעַ לָנוּ בוּשָׁה בִפְנֵי אִמּוֹ וְלֹא יַגִּיעֵנוּ טוֹבָה מִמֶּנָּה, מִשּׁוּם שֶׁלְּקַחְתִּיו שֶׁלֹּא בִרְשׁוּתָהּ”. שָׁלַח אַחֲרָיו אֶת הַשּׁוֹמְרִים וְאֶת הַמְרַגְּלִים אֶל עֵבֶר הַיָּם וְזוּלָתוֹ, וְלֹא עָמְדוּ עַל יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתָיו, וְחָזְרוּ וְהוֹדִיעוּ זֹאת לְצָאלִח. נִתּוֹסְפוּ דַאֲגָתוֹ וְצַעֲרוֹ, וְהָיָה צַר לְלִבּוֹ עַל הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מְעִנְיַן בַּדְר-בָּאסִם עִם דּוֹדוֹ צָאלִח, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאִמּוֹ גֻּ’לָּנָאר בַּת-הַיָּם, הִנֵּה כְשֶׁיָּרַד בְּנָהּ בַּדְר-בָּאסִם עִם דּוֹדוֹ צָאלִח, צִפְּתָה לוֹ וְלֹא חָזַר, וְאֵחֲרָה לָבוֹא אֵלֶיהָ יְדִיעָה מִמֶּנּוּ. יָשְׁבָה יָמִים מִסְפָּר מְצַפָּה לוֹ. אַחַר-כָּךְ קָמָה וְיָרְדָה לַיָּם וּבָאָה אֶל אִמָּהּ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָהּ אִמָּהּ קָמָה לִקְרָאתָהּ וְנָשְׁקָה אוֹתָהּ, וְחִבְּקָה אוֹתָהּ, וְכָךְ בְּנוֹת דּוֹדָהּ. שָׁאֲלָה אֶת אִמָּהּ בִּדְבַר בַּדְר-בָּאסִם, אָמְרָה לָהּ: "בִּתִּי, כְּבָר בָּאוּ הוּא וְדוֹדוֹ. אַחַר-כָּךְ לָקַח דּוֹדוֹ אַבְנֵי-חֵן וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְשָׂם פָּנָיו עִמּוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל וּבִקֵּשׁ לָשֵׂאת אֶת בִּתּוֹ, וְלֹא נַעֲנָה לוֹ, וְדִבֵּר קָשׁוֹת אֶל אָחִיךְ. שָׁלַחְתִּי אֶל אָחִיךְ בְּעֶרֶךְ אֶלֶף פָּרָשִׁים, וּפָרְצָה מִלְחָמָה בֵינֵיהֶם וּבֵין הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל. וְנָתַן אֱלֹהִים תְּשׁוּעָה לְאָחִיךְ עָלָיו, וְהָרַג אֶת שׁוֹמְרָיו וְחֵילוֹתָיו וְלָקַח בַּשְּׁבִי אֶת הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל. הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה אֶל בְּנֵךְ, וְדוֹמֶה שֶׁפָּחַד לְנַפְשׁוֹ וּבָרַח מֵאֶצְלֵנוּ מִבְּלִי רְצוֹנֵנוּ, וְלֹא חָזַר אַחֲרֵי זֶה, וְלֹא נוֹדַע לָנוּ עַל אוֹדוֹתָיו דָבָר. שָׁאֲלָה אוֹתָהּ גֻ’לָּנָאר עַל אוֹדוֹת אָחִיהָ צָאלִח, וְהִגִּידָה לוֹ: “הִנֵּה הוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא-הַמַּמְלָכָה בִמְקוֹם הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל, וּכְבָר שָׁלַח לְכָל הַעֲבָרִים לְחַפֵּשׂ אֶת בְּנֵךְ וְאֶת הַנְּסִיכָה גַ’וְהַרָה”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה גֻ’לָּנָּאר דְּבָרִים אֵלֶּה, הִתְאַבְּלָה עַל בְּנָהּ אֵבֶל כָּבֵד, וְגָבַר זַעֲמָהּ עַל אָחִיהָ צָאלִח, בַּאֲשֶׁר הָיָה הוּא זֶה שֶׁלָּקַח אֶת בְּנָהּ וְיָרַד לַיָּם בְּלִי רְשׁוּתָהּ. אָמְרָה: “אִמִּי, חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לַמַּלְכוּת אֲשֶׁר לָנוּ, שֶׁכֵּן בָּאתִי אֲלֵיכֶם, וְלֹא הוֹדַעְתִּי לְאִישׁ מֵאַנְשֵׁי-הַמַּמְלָכָה. וִירֵאָה אֲנִי שֶׁאִם אֲנִי שׁוֹהָה יַפְסִידוּ אֶת הַמְּלוּכָה עָלֵינוּ וְתֵצֵא הַמַּמְלָכָה מִיָּדֵינוּ; הָעֵצָה הַנְּכוֹחָה הִיא אֵפוֹא שֶׁאֲנִי אֶחֱזֹר וַאֲנַהֵל אֶת הַמַּמְלָכָה עַד אֲשֶׁר יְתַכֵּן אֱלֹהִים לָנוּ עִנְיַן בְּנִי. וְאַל תִּשְׁכְּחוּ וְאַל תָּקֵלּוּ דַעְתְּכֶם בְּעִנְיָנוֹ, שֶׁכֵּן אִם הִגִּיעָה לוֹ צָרָה, אֲנִי מֵתָה בְלִי כָל סָפֵק, מִשּׁוּם שֶׁאֵינִי רוֹאָה עוֹלָמִי אֶלָּא בוֹ, וְאֵין לִי כָל עֹנֶג אֶלָּא בְחַיָּיו”. אָמְרָה לָהּ אִמָּהּ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד, בִּתִּי, אַל תִּשְׁאֲלִי מַה שֶּׁאֶצְלֵנוּ בִּגְלַל פֵּרוּדוֹ וְהֵעָדְרוֹ”. שָׁלְחָה לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו, וְחָזְרָה אִמּוֹ אֲבֵלַת-הַלֵּב, בּוֹכִיַּת הָעַיִן אֶל הַמַּמְלָכָה, כְּשֶׁהָעוֹלָם צַר בַּעֲדָהּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁנָּסְעָה הַמַּלְכָּה גֻ’לָּנָאר מֵאֵצֶל אִמָּהּ, הָיָה צַר לְלִבָּהּ וְדַאֲגָתָהּ מְרֻבָּה. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבַּדְר-בָּאסִם, הִנֵּה הָיָה אוֹכַל מִן הַפֵּרוֹת וְשׁוֹתֶה מִן הַנְּהָרוֹת שֶׁבְּאוֹתוֹ אִי, וְלֹא פָסַק מִכָּךְ מֶשֶׁךְ יָמִים וְלֵילוֹת, כְּשֶׁהוּא בְצוּרַת עוֹף, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן יִפְנֶה וְלֹא כֵיצַד יָעוּף. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה בְיוֹם מִן הַיָּמִים בְּאוֹתוֹ אִי, בָּא לְשָׁם צַיָּד מִן הַצַּיָּדִים לָצוּד מַשֶּׁהוּ שֶׁיִּתְפַּרְנֵס בּוֹ. רָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם, כְּשֶׁהוּא בְּצוּרַת עוֹף לְבֶן-הַנּוֹצָה וַאֲדֻם הַמָּקוֹר וְהָרַגְלַיִם, לוֹקֵחַ שְׁבִי אֶת הָרוֹאֶה וּמַפְתִּיעַ אֶת הַדַּעַת. הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַצַּיָּד וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “עוֹף זֶה נָאֶה הוּא וְלֹא רָאִיתִי עוֹף כָּמוֹהוּ לֹא לְיָפְיוֹ וְלֹא לְמַרְאֵהוּ”. הִשְׁלִיךְ עָלָיו אֶת הָרֶשֶׁת וְצָד אוֹתוֹ וְהִכְנִיסוֹ לָעִיר, שֶׁאָמַר בְּלִבּוֹ: “מוֹכֵר אֲנִי אוֹתוֹ וְנוֹטֵל אֶת מְחִירוֹ”. בָּא לִקְרָאתוֹ אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר וְאָמַר לוֹ: “בְּכַמָּה עוֹף זֶה, צַיָּד?” אָמַר לוֹ הַצַּיָּד: “כְּשֶׁאַתָּה קוֹנֶה אוֹתוֹ, מַה זֶּה תַעֲשֶׂה בוֹ?” אָמַר לוֹ: “אֶשְׁחַט אוֹתוֹ וְאֹכְלֶנּוּ”. אָמַר לוֹ הַצַּיָּד: “מִי זֶה יִתְּנֶנּוּ לִבּוֹ לִשְׁחֹט עוֹף זֶה וְלֶאֱכֹל אוֹתוֹ? רְצוֹנִי לְתִתּוֹ בְמַתָּנָה לַמֶּלֶךְ, שֶׁיִּתֵּן לִי יוֹתֵר מִן הַסְּכוּם שֶׁתִּתֵּן לִי אַתָּה בִמְחִירוֹ, וְהוּא לֹא יִשְׁחַט אוֹתוֹ אֶלָּא יְהֵא מִסְתַּכֵּל בְּיָפְיוֹ וְחִנּוֹ, שֶׁכֵּן בְּכָל יְמֵי חַיַּי, שֶׁאֲנִי צַיָּד, לֹא רָאִיתִי כְמוֹתוֹ לֹא בְצֵיד הַיָּם וְלֹא בְצֵיד הַיַּבָּשָׁה. וְאַתָּה גַם אִם חָפַצְתָּ בּוֹ, הֲרֵי סוֹף סוֹף לֹא תִתֵּן לִי אֶלָּא אֲדַרְכְּמוֹן אֶחָד. חֵי אֱלֹהִים הָאַדִּיר שֶׁאֵינִי מוֹכְרוֹ”. הוֹלִיכוֹ הַצַּיָּד אֶל חֲצַר-הַמֶּלֶךְ וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ מָצָא חֵן בְּעֵינָיו יָפְיוֹ וְאֹדֶם מַקּוֹרוֹ וְרַגְלָיו. שָׁלַח אֵלָיו מְשָׁרֵת שֶׁיִּקְנֶנּוּ מִמֶּנּוּ. בָּא אֶל הַצַּיָּד וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם מוֹכֵר אַתָּה עוֹף זֶה?” אָמַר לוֹ: “לָאו, כִּי לַמֶּלֶךְ הוּא, מַתָּנָה מֵאִתִּי לוֹ”. לָקַח אוֹתוֹ הַמְשָׁרֵת וּפָנָה אִתּוֹ לַחֲצַר-הַמֶּלֶךְ. נָתַן לַצַּיָּד עֲשָׂרָה דִינָרִים. נְטָלָם וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְהִסְתַּלֵּק. הֵבִיא הַמְשָׁרֵת אֶת הָעוֹף אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וְשָׂם אוֹתוֹ בְּתוֹךְ כְּלוּב נָאֶה וּתְלָאוֹ וְהִנִּיחַ לְפָנָיו מַה שֶּׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה. כְּשֶׁיָּרַד הַמֶּלֶךְ אָמַר לַמְשָׁרֵת: “הֵיכָן הָעוֹף? הָבֵא אוֹתוֹ שֶׁאֶרְאֶנּוּ שֶׁנָּאֶה הוּא”. הֵבִיאוֹ הַמְשָׁרֵת וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְרָאָה אֶת הָאֹכֶל שֶׁאֶצְלוֹ, שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִמֶּנּוּ כְלוּם. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא אוֹכֵל שֶׁאַאֲכִילֶנּוּ”. צִוָּה לְהָבִיא אֶת הָאֹכֶל, וְהֵבִיאוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן לְפָנָיו, וְאָכַל הַמֶּלֶךְ מִזֶּה. כְּשֶׁרָאָה הָעוֹף אֶת הַבָּשָׂר וְהַמַּאֲכָל וְהַמְּתִיקוֹת וְהַפֵּרוֹת, אָכַל מִכָּל מַה שֶּׁעַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ. תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ עַל כָּךְ וְהִתְפַּלֵּא עַל אֲכִילָתוֹ, וְכֵן הַנִּמְצָאִים. אָמַר הַמֶּלֶךְ לְאֵלֶּה שֶׁמִּסָּבִיב לוֹ מִן הַמְשָׁרְתִים וְהַמַּמְלוּכִּים: “מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי עוֹף אוֹכֵל כְּעוֹף זֶה”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ שֶׁתָּבוֹא אִשְׁתּוֹ לַחֲזוֹת בּוֹ. הָלַךְ הַמְשָׁרֵת לַהֲבִיאָהּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, הַמֶּלֶךְ מְבַקְּשֵׁךְ שֶׁתֶּחֱזִי בְעוֹף זֶה שֶׁקָּנָהוּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵבֵאנוּ אֶת הַמַּאֲכָל, בָּרַח מִן הַכְּלוּב וְנָפַל עַל הַשֻּׁלְחָן וְאָכַל מִכָּל מַה שֶּׁעָלָיו. קוּמִי אֵפוֹא, גְּבִרְתִּי, שֶׁתֶּחֱזִי בוֹ, שֶׁנָּאֶה הוּא לְמַרְאֶה וְהוּא הַנִּפְלָא בְּפִלְאֵי הַזְּמָן”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דִּבְרֵי הַמְשָׁרֵת בָּאָה מְהֵרָה, וּכְשֶׁהִסְתַּכְּלָה בָעוֹף וְהִבִּיטָה בּוֹ בָרוּר, כִּסְּתָה אֶת פָּנֶיהָ וְהִפְנְתָה לָשׁוּב. קָם הַמֶּלֶךְ אַחֲרֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “מִשּׁוּם מַה כִּסִּית אֶת פָּנַיִךְ, מֵאַחֲרֵי שֶׁאֵין אֶצְלֵךְ אֶלָּא הַנְּעָרוֹת וְהַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אוֹתָךְ וְאֶת בַּעְלֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, עוֹף זֶה אֵינוֹ עוֹף, וְרַק גֶּבֶר הוּא כְּמוֹתְךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ, אָמַר לָהּ: “מְשַׁקֶּרֶת אַתְּ. כַּמָּה רַע הוּא שֶׁאַתְּ מְהַתֶּלֶת. כֵּיצַד יִהְיֶה זֶה זוּלַת עוֹף?” אָמְרָה לוֹ: “לֹא הֵתַלְתִּי בְךָ, וְלֹא אָמַרְתִּי לְךָ אֶלָּא דְבַר אֱמֶת, שֶׁכֵּן עוֹף זֶה הוּא הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם בֶּן הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִמָאן מוֹשֵׁל אֶרֶץ פָּרַס, וְאִמּוֹ גֻ’לָּנָאר בַּת-הַיָּם”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמְרָה הַמַּלְכָּה לְבַעֲלָהּ: “אֵין זֶה עוֹף, וְהוּא הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם בֶּן הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִמָאן וְאִמּוֹ גֻ’לָּנָאר בַּת-הַיָּם”, שָׁאַל אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד הָפַךְ לְמַרְאֶה זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “עָשְׂתָה לוֹ כְשָׁפִים הַנְּסִיכָה גַ’וְהַרָה בַּת הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל”. סִפְּרָה לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְזֶה שֶׁהוּא בִקֵּשׁ מֵאֵת אָבִיהָ לְהַשִּׂיא לוֹ אֶת גַּ’וְהַרָה, וְלֹא נִתְרַצָּה אָבִיהָ לְכָךְ, וְשֶׁדּוֹדוֹ צָאלִח נִלְחַם הוּא וְהַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל וְנִצַּח צָאלִח אוֹתוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ, תָּמַהּ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה. וְהָיְתָה אוֹתָהּ מַלְכָּה מְכַשֶּׁפֶת יוֹתֵר מִכָּל בְּנֵי דוֹרָהּ. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “בְּחַיַּי אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אוֹתָךְ שֶׁתַּתִּירִי אוֹתוֹ מִן הַכִּשּׁוּף וְאַל תַּעַזְבִי אוֹתוֹ מִתְעַנֶּה. יַכְרֵת אֱלֹהִים יַד גַּ’וְהַרָה, מַה מְּגֻנָּה הִיא וּמַה פָּחוּת דָּתָהּ, וּמַה רַבִּים נְכָלֶיהָ וְעָרְמָתָהּ”. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: “אֱמֹר לוֹ: בַּדְר-בָּאסִם, הִכָּנֵס לְתוֹךְ תָּא זֶה”. צִוָּהוּ הַמֶּלֶךְ לְהִכָּנֵס לַתָּא. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ נִכְנַס לַתָּא. קָמָה אֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ וְהֵלִיטָה פָנֶיהָ וְנָטְלָה בְיָדָהּ סֵפֶל שֶׁל מַיִם וְנִכְנְסָה לַתָּא וְלָחֲשָׁה עַל הַמַּיִם בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָם מוּבָנִים וְאָמְרָה לוֹ: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בַּאֲמִתּוֹת הַשֵּׁמוֹת הָאַדִּירִים וְהָאוֹתוֹת הַנִּכְבָּדִים, וּבַאֲמִתּוּת בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וּמְחַיֵּה הַמֵּתִים וּמְחַלֵּק הַמָּזוֹן וִימוֹת-הַחַיִּים, שֶׁתֵּצֵא מִצּוּרָה זוֹ שֶׁאַתָּה בָהּ וְתַחֲזֹר לַצּוּרָה שֶׁבְּרָאֲךָ אֱלֹהִים בָּהּ”. לֹא גָמְרָה אֶת דְּבָרֶיהָ עַד שֶׁהִתְנָעֵר הִתְנַעֲרוּת וְחָזַר לְצוּרָתוֹ. מָצָא אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ עֶלֶם נָאֶה, שֶׁאֵין עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ נָאֶה הֵימֶנּוּ. כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם מַצָּב זֶה, אָמַר: “אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אַללָּהּ. מֻחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּהּ. יִשְׁתַּבַּח בּוֹרֵא הַבְּרוּאִים וְקוֹצֵב מְזוֹנוֹתֵיהֶם וִימֵי חַיֵּיהֶם”. נָשַׁק אֶת יְדֵי הַמֶּלֶךְ וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ בַּאֲרִיכוּת יָמִים. וְנָשַׁק הַמֶּלֶךְ לְבַּדְר-בָּאסִם עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַר לוֹ: “בַּדְר-בָּאסִם, סַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ”. סִפֵּר לוֹ אֶת סִפּוּרוֹ וְלֹא הִסְתִּיר מִמֶּנּוּ כְלוּם. תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ עַל כָּךְ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “בַּדְר-בָּאסִם, כְּבָר הִצִּיל אוֹתְךָ אֱלֹהִים מִן הַכְּשָׁפִים, וּמַה הוּא שֶׁהֶחְלַטְתָּ בְדַעְתְּךָ וּמָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת?” אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ-הַדּוֹר, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִטּוּבְךָ שֶׁתְּצַיֵּד לִי סְפִינָה וַחֲבוּרָה מֵעֲבָדֶיךָ וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי זָקוּק לוֹ שֶׁזֶּה לִי זְמַן אָרֹךְ שֶׁאֲנִי בַנֵּכָר וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁתֵּלֵךְ הַמַּמְלָכָה מִיָּדִי, וְאֵינִי חוֹשֵׁב שֶׁאִמִּי בַחַיִּים בִּגְלַל פֵּרוּדִי, וּמִתְגַּבֶּרֶת עַל דַּעְתִּי הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁמֵּתָה בְאֶבְלָהּ עָלַי, שֶׁכֵּן אֵין הִיא יוֹדַעַת מַה הוּא שֶׁאֵרַע, וְאֵין הִיא יוֹדַעַת, אִם חַי אֲנִי אוֹ מֵת. וַאֲנִי שׁוֹאֵל מֵאִתְּךָ, הַמֶּלֶךְ, שֶׁתַּשְׁלִים חַסְדְּךָ עָלַי בְּמַה שֶׁבִּקַּשְׁתִּי מֵאִתְּךָ”. כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן הַמֶּלֶךְ אֶל יָפְיוֹ וְחִנּוֹ וְצַחוּת לְשׁוֹנוֹ, נַעֲנָה לוֹ וְאָמַר: “שָׁמַעְתִּי וְכִדְבָרְךָ אֲנִי עוֹשֶׂה”. צִיֵּד לוֹ סְפִינָה, שֶׁבְּתוֹכָהּ כָּל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ, וְשָׁלַח עִמּוֹ חֲבוּרָה מֵעֲבָדָיו. יָרַד בַּסְּפִינָה אַחֲרֵי שֶׁנִּפְרַד מִן הַמֶּלֶךְ וְנָסַע בַּיָּם. וְהָיְתָה הָרוּחַ בְּעֶזְרָתָם. לֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ עֲשָׂרָה יָמִים רְצוּפִים. כְּשֶׁהָיָה הַיּוֹם הָאַחַד-עָשָׂר סָעַר הַיָּם סְעָרָה קָשָׁה, וְהָיְתָה הַסְּפִינָה מִתְרוֹמֶמֶת וְיוֹרֶדֶת מַטָּה, וְלֹא יָכְלוּ הַמַּלָּחִים לְהַחֲזִיק בָּהּ. לֹא פָסְקוּ שְׁרוּיִים בְּמַצָּב זֶה, כְּשֶׁהַגַּלִּים מְשַׂחֲקִים בָּהֶם, עַד שֶׁקָּרְבוּ אֶל צוּר בַּיָּם. נָפַל אוֹתוֹ צוּר עַל הַסְּפִינָה, וְנִשְׁבְּרָה, וְטָבַע כָּל מִי שֶׁהָיָה בָהּ מִלְּבַד הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם, שֶׁכֵּן רָכַב עַל לוּחַ מִן הַלּוּחוֹת אַחֲרֵי שֶׁהָיָה קָרוֹב לָמוּת. לֹא פָסַק אוֹתוֹ לוּחַ לָרוּץ בּוֹ בַיָּם, כְּשֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ לְאָן הוּא הוֹלֵךְ, וְאֵין לוֹ תַּחְבּוּלָה לַעֲצֹר בַּלּוּחַ, וְהוֹלִיךְ אוֹתוֹ הַלּוּחַ לְפִי זֶרֶם הַמַּיִם וְהָרוּחַ. לֹא פָסַק מִכָּךְ בְּמֶשֶׁךְ שְׁלשָׁה יָמִים, וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי עָלָה הַלּוּחַ עִמּוֹ לְחוֹף הַיָּם. מָצָא שָׁם מְדִינָה לְבָנָה כַיּוֹנָה הַלְּבָנָה עַד מְאֹד, וְהִיא בְנוּיָה עַל הָאִי שֶׁלְּחוֹף הַיָּם. וְאוּלָם עַמּוּדֶיהָ נִשָּׂאִים וּבִנְיָנֶיהָ נָאִים וְחוֹמוֹתֶיהָ גְבוֹהִים, וְהַיָּם מַכֶּה בְחוֹמָתָהּ. כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם אוֹתוֹ אִי שֶׁמְּדִינָה זוֹ בוֹ, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה. וּכְבָר הָיָה קָרוֹב לָמוּת מִן הָרָעָב וְהַצָּמָא. יָרַד מֵעַל הַלּוּחַ וּבִקֵּשׁ לַעֲלוֹת אֶל הַמְּדִינָה. בָּאוּ אֵלָיו פְּרָדוֹת וַחֲמוֹרִים וְסוּסִים כַּחוֹל לָרֹב, וְהָיוּ מַכִּים אוֹתוֹ וּמְעַכְּבִים עַל יָדוֹ לַעֲלוֹת מִן הַיָּם אֶל הַמְּדִינָה. שָׁב אֶל אֲחוֹרֵי אוֹתָהּ מְדִינָה וְעָלָה לַיַּבָּשָׁה, וְלֹא מָצָא אָדָם. תָּמַהּ וְאָמַר: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, לְמִי הִיא מְדִינָה זוֹ, וּמֵאַחֲרֵי שֶׁאֵין לָהּ מֶלֶךְ וְאֵין בָּהּ אָדָם, מִנַּיִן אֵפוֹא אוֹתָם פְּרָדוֹת וַחֲמוֹרִים וְסוּסִים שֶׁעִכְּבוּ עַל יָדִי לַעֲלוֹת?” הָיָה מְהַרְהֵר בְּעִנְיָנוֹ כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן לָלֶכֶת. רָאָה זָקֵן חֶנְוָנִי. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם. הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַזָּקֵן וּמָצָא אוֹתוֹ מָלֵא-חֵן. אָמַר לוֹ: “עֶלֶם, מֵאַיִן בָּאתָ? וּמַה הוֹבִילְךָ לִמְדִינָה זוֹ?” סִפֵּר לוֹ סִפּוּרוֹ מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. תָּמַהּ עָלָיו וְאָמַר: “בְּנִי, כְּלוּם לֹא פָגַשְׁתָּ אַף אֶחָד בְּדַרְכְּךָ?” אָמַר לוֹ: “אָבִי, אָכֵן תָּמֵהַּ אֲנִי עַל מְדִינָה זוֹ, שֶׁרֵיקָה הִיא מִבְּנֵי-אָדָם”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “בְּנִי, הִכָּנֵס לַחֲנוּת שֶׁלֹּא תִשָּׁמֵד”. נִכְנַס בַּדְר-בָּאסִם וְיָשַׁב בַּחֲנוּת. קָם הַזָּקֵן וְהֵבִיא לוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הָאֹכֶל וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, הִכָּנֵס לְתוֹךְ הַחֲנוּת פְּנִימָה. יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁהוֹצִיא אוֹתְךָ בְשָׁלוֹם מֵאֵשֶׁת-שְׂטָנִים זוֹ”. פָּחַד הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם פַּחַד רַב. אָכַל מֵאָכְלוֹ שֶׁל הַזָּקֵן דֵּי-שָׂבְעוֹ וְרָחַץ יָדָיו, וְנָשָׂא עֵינָיו אֶל הַזָּקֵן וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, מַה סִּבַּת דְּבָרִים אֵלֶּה? כְּבָר הִפְחַדְתָּ אוֹתִי מִפְּנֵי מְדִינָה זוֹ וּמִפְּנֵי תוֹשָׁבֶיהָ”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: "בְּנִי, דַּע, שֶׁמְּדִינָה זוֹ מְדִינַת הַכְּשָׁפִים הִיא, וּבָהּ מְכַשֶּׁפֶת דוֹמָה כְאִלּוּ הִיא הַשָּׂטָן בְּעַצְמוֹ, וְהִיא קוֹסֶמֶת וּמְכַשֵּׁפָה וּבַעֲלַת מִרְמָה וּבְגִידָה. וְזֶה שֶׁרָאִיתָ מִן הַסּוּסִים וְהַפְּרָדוֹת וְהַחֲמוֹרִים, כָּל אֵלֶּה כֻלָּם כָּמוֹךָ הֵם וְכָמוֹנִי מִבְּנֵי-אָדָם. וְאוּלָם נָכְרִים הֵם, שֶׁכֵּן כָּל מִי שֶׁנִּכְנַס לִמְדִינָה זוֹ וְהוּא בָחוּר כָּמוֹךָ, נוֹטֶלֶת אוֹתוֹ כּוֹפֶרֶת וּמְכַשֵּׁפָה זוֹ וְשׁוֹהָה עִמּוֹ אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַחֲרֵי אַרְבָּעִים הַיּוֹם הִיא עוֹשָׂה לוֹ כְשָׁפִים, וְיֵהָפֵך לְפֶרֶד אוֹ סוּס אוֹ חֲמוֹר אוֹ מַשֶּׁהוּ אַחֵר מִחַיּוֹת אֵלּוּ שֶׁרָאִיתָ עַל שְׂפַת הַיָּם.

הִרְגִישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַחֶנְוָנִי הַזָּקֵן חָתַם אֶת סִפּוּרוֹ וּדְבָרָיו אֶל בַּדְר-בָּאסִם עַל דְּבַר הַמַּלְכָּה הַמְכַשֵּׁפָה בְּאָמְרוֹ: “וּכְבָר עָשְׂתָה כְשָׁפִים לְכָל תּוֹשָׁבֵי מְדִינָה זוֹ. וּכְשֶׁבִּקַּשְׁתָּ לַעֲלוֹת אֶל הַיַּבָּשָׁה, חָשְׁשׁוּ לְךָ שֶׁתְּכַשֵּׁף אוֹתְךָ כְּמוֹ אוֹתָם, וְאָמְרוּ לְךָ בְרֶמֶז: ‘אַל תַּעֲלֶה’, שֶׁלֹּא תִּרְאֶה אוֹתְךָ הַמְכַשֵּׁפָה, מֵרַחֲמִים עָלֶיךָ שֶׁקָּרוֹב מְאֹד הוּא שֶׁתַּעֲשֶׂה בְךָ כְּמוֹ שֶׁעָשְׂתָה בָהֶם”. הוֹסִיף וְאָמַר לוֹ: “וּכְבָר כָּבְשָׁה מְדִינָה זוֹ מִידֵי תוֹשָׁבֶיהָ בִּכְשָׁפִים, וּשְׁמָהּ הַמַּלְכָּה לָאבּ⁹ שֶׁפֵּרוּשׁוֹ חֶשְׁבּוֹן הַחַמָּה”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּי הַזָּקֵן פָּחַד פַּחַד רַב וְהָיָה רוֹעֵד כְּקָנֶה מִפְּנֵי רוּחַ וְאָמַר לוֹ: “עוֹד טֶרֶם הָיִיתִי מַאֲמִין שֶׁנִּצַּלְתִּי מִן הַצָּרָה שֶׁהָיִיתִי בָהּ, מִן הַכְּשָׁפִים, עַד שֶׁהַגּוֹרָל הֱטִילַנִי לְמָקוֹם גָּרוּעַ מִמֶּנּוּ”. הָיָה מְהַרְהֵר בְּמַצָּבוֹ וּבְמַה שֶׁאֵרַע לוֹ. וּכְשֶׁהִסְתַּכֵּל בּוֹ הַזָּקֵן, רָאָה שֶׁכְּבָר חָזַק פַּחְדּוֹ, וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, קוּם וְשֵׁב עַל מִפְתַּן הַחֲנוּת וְהִסְתַּכֵּל בִּבְרוּאִים אֵלֶּה וּבִלְבוּשָׁם וּמַרְאֵיהֶם, וּמַה שֶׁהֵם שְׁרוּיִים בּוֹ מִשּׁוּם הַכְּשָׁפִים, וְאַל תִּירָא, שֶׁכֵּן הַמַּלְכָּה וְכָל מִי שֶׁבִּמְדִינָה זוֹ אוֹהֲבִים וּמְכַבְּדִים אוֹתִי, וְלֹא יַחֲרִידוּ אֶת לִבִּי וְלֹא יַעֲצִיבוּ אֶת רוּחִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם אֶת דִּבְרֵי הַזָּקֵן, יָצָא וְיָשַׁב עַל פִּתְחָהּ שֶׁל הַחֲנוּת, מִסְתַּכֵּל. עָבְרוּ עַל פָּנָיו הָאֲנָשִׁים, וְרָאָה אֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ מֵרֹב. וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים, נִגְּשׁוּ אֶל הַזָּקֵן וְאָמְרוּ לוֹ: “זָקֵן, כְּלוּם שָׁבוּי שֶׁלְּךָ הוּא זֶה שֶׁשָּׁבִיתָ בְיָמִים אֵלֶּה?” אָמַר לָהֶם: “בֶּן-אָחִי הוּא, וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאָבִיו מֵת וְשָׁלַחְתִּי אַחֲרָיו לְכַבּוֹת אֵשׁ גַּעְגּוּעַי בּוֹ”. אָמְרוּ לוֹ: “בָּחוּר זֶה נָאֶה בְבַחוּרִים הוּא, וְאוּלָם חוֹשְׁשִׁים אָנוּ לוֹ מִפְּנֵי הַמַּלְכָּה לָאבּ, וְדוֹאֲגִים שֶׁלֹּא תִתְגּוֹלֵל עָלֶיךָ בְמִרְמָה וְתִקַּח אוֹתוֹ מִמְּךָ, שֶׁכֵּן אוֹהֶבֶת הִיא אֶת הַבַּחוּרִים הַיָּפִים”. אָמַר לָהֶם הַזָּקֵן: “הֲרֵי הַמַּלְכָּה לֹא תַמְרֶה אֶת רְצוֹנִי וְהִיא מְכַבֶּדֶת אוֹתִי וְאוֹהֶבֶת. וּכְשֶׁתֵּדַע שֶׁבֶּן-אָחִי הוּא לֹא תִפְגַּע בּוֹ לְרָעָה, וְלֹא תִגְרֹם לִי רָעָה בּוֹ וְלֹא תַדְרִיךְ אֶת מְנוּחָתִי בִגְלָלוֹ”. עָמַד הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם אֵצֶל הַזָּקֵן בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, וְאָהַב אוֹתוֹ הַזָּקֵן אַהֲבָה עֲצוּמָה. כְּשֶׁהָיָה בַּדְר-בָּאסִם לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל הַזָּקֵן בְּאוֹתוֹ יוֹם כְּמִנְהָגוֹ, וְהִנֵּה אֶלֶף סָרִיסִים בָּאִים, בִּידֵיהֶם חֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת וַעֲלֵיהֶם מִינֵי לְבוּשִׁים, וּבְמָתְנֵיהֶם חֲגוֹרוֹת מְשֻׁבָּצוֹת אֲבָנִים טוֹבוֹת, וְהֵם רוֹכְבִים עַל סוּסִים עַרְבִים מְזֻיָּנִים בְּחַרְבוֹת הֹדּוּ. בָּאוּ אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל הַזָּקֵן וְנָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם. עָבְרוּ הָלְאָה וּבָאוּ אַחֲרֵיהֶם אֶלֶף נְעָרוֹת, כְּאִלּוּ הֵן לְבָנוֹת בַּשָּׁמַיִם וַעֲלֵיהֶן מִינֵי לְבוּשִׁים שֶׁל מֶשִׁי, שֶׁל סָטִין רָקוּם בְּרִקְמַת זָהָב וּמְשֻׁבָּץ בְּמִינֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת וְכֻלָּן חֲמוּשׁוֹת בָּרְמָחִים, וּבְאֶמְצָעִיתָן נַעֲרָה רוֹכֶבֶת עַל סוּסָה עַרְבִיָּה, שֶׁעָלֶיהָ אֻכָּף שֶׁל זָהָב וּמְשֻׁבָּץ בְּמִינֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת וְאַבְנֵי-חֵן. לֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל הַזָּקֵן וְנָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וּפָנוּ לְדַרְכָּן. וְהִנֵּה הַמַּלְכָּה לָאבּ קְרֵבָה וּבָאָה בְתַהֲלוּכָה עֲצוּמָה, וְלֹא פָסְקָה לִקְרַב וְלָבוֹא עַד שֶׁהִגִּיעָה לַחֲנוּתוֹ שֶׁל הַזָּקֵן, וְרָאֲתָה אֶת הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם, כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב לְיַד הַחֲנוּת, דּוֹמֶה כְאִלּוּ הוּא אַגַּן הַסַּהַר בְּמִלּוּאוֹ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הַמַּלְכָּה לָאבּ, נָבוֹכָה מִיָּפְיוֹ וְחִנּוֹ וְנִדְהֲמָה, וְאָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתֶיהָ בְּאַהֲבָתָהּ אוֹתוֹ. נִגְּשָׁה אֶל הַחֲנוּת וְיָרְדָה וְיָשְׁבָה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם וְאָמְרָה לַזָּקֵן: “מֵאַיִן לְךָ יְפֵה-תֹאַר זֶה?” אָמַר לָהּ: “בֶּן אָחִי הוּא, בָּא אֵלַי זֶה מִקָּרוֹב”. אָמְרָה לוֹ: “הַנַּח לוֹ שֶׁיִּהְיֶה הַלַּיְלָה אֶצְלִי שֶׁאֲסַפֵּר עִמּוֹ”. אָמַר לָהּ: כְּלוּם תִּקְחִי אוֹתוֹ מִמֶּנִּי, וְלֹא תַעֲשִׂי לוֹ כְשָׁפִים?" אָמְרָה: “הֵן”. אָמַר לָהּ: “הִשָּׁבְעִי לִי”. נִשְׁבְּעָה לוֹ שֶׁלֹּא תַזִּיקֶנּוּ וְלֹא תַעֲשֶׂה לוֹ כְשָׁפִים. צִוְּתָה לְהַגִּישׁ לוֹ סוּסָה נָאָה בְאֻכָּף וְרֶסֶן שֶׁל זָהָב, וְכָל מַה שֶּׁעָלֶיהָ זָהָב מְשֻׁבָּץ אֲבָנִים טוֹבוֹת, וְנָתְנָה לַזָּקֵן אֶלֶף דִּינָר וְאָמְרָה לוֹ: "מְצָא לְךָ עֵזֶר בָּהֶם. לָקְחָה הַמַּלְכָּה לָאבּ אֶת הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם וְהָלְכָה עִמּוֹ, וְהוּא כְאִלּוּ הוּא אַגַּן הַסַּהַר בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר. הָיָה עִמָּהּ, וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים כְּכָל אֲשֶׁר סָכוּ בוֹ וּבְיָפְיוֹ, כּוֹאֲבִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: “הֲרֵי עֶלֶם זֶה אֵינוֹ רָאוּי לְכָךְ שֶׁתַּעֲשֶׂה לוֹ כְשָׁפִים, אֲרוּרָה זוֹ”. וְהַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם שׁוֹמֵעַ אֶת דִּבְרֵיהֶם. וְאוּלָם הוּא שׁוֹתֵק שֶׁכְּבָר מָסַר עִנְיָנוֹ לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְלֹא פָסְקוּ נוֹסְעִים אֶל הָאַרְמוֹן.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם נָסַע עִם הַמַּלְכָּה לָאבּ וּפָמַלְיָתָהּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשַׁעַר הָאַרְמוֹן. יָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם הָאֶמִירִים וְהַסָּרִיסִים וְרַבֵּי-הַמַּמְלָכָה. וּכְבָר צִוְּתָה אֶת שׁוֹמְרֵי-הַסַּף שֶׁיְּצַוּוּ אֶת רַבֵּי-הַמַּמְלָכָה כֻּלָּם לָלֶכֶת לְדַרְכָּם. נָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ וְהִסְתַּלְּקוּ. נִכְנְסָה הַמַּלְכָּה וְהַסָּרִיסִים וְהַנְּעָרוֹת בְּתוֹךְ הָאַרְמוֹן. כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם לָאַרְמוֹן, רָאָה אַרְמוֹן שֶׁלֹּא רָאָה כָמוֹהוּ מֵעוֹלָם. קִירוֹתָיו בְּנוּיִים זָהָב, וּבְאֶמְצַע הָאַרְמוֹן בְּרֵכָה עֲצוּמָה שׁוֹפַעַת מַיִם בְּגַן גָּדוֹל. הִתְבּוֹנֵן הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם בַּגָּן וְרָאָה בוֹ עוֹפוֹת מְצַיְּצִים בְּכָל הַלְּשׁוֹנוֹת וְהַמַּנְגִּינוֹת הַמְשַׂמְּחוֹת וְהַמַּעֲצִיבוֹת. וְאוֹתָם עוֹפוֹת מִכָּל הַמַּרְאוֹת וְהַצְּבָעִים. רָאָה הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם מַלְכוּת עֲצוּמָה וְאָמַר: “יִשְׁתַּבַּח הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּנְדִיבוּתוֹ וְאֶרֶךְ-אַפָּיו יָחֹן אֶת אֲשֶׁר יַעֲבֹד לְזוּלָתוֹ”. יָשְׁבָה הַמַּלְכָּה בְּחַלּוֹן הַנִּשְׁקָף אֶל הַגַּן, כְּשֶׁהִיא עַל עֶרֶשׂ שֶׁל שֵׁן וּמֵעַל לָעֶרֶשׂ מַצָּעִים יְקָרִים, וְיָשַׁב הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם לְצִדָּהּ, וְאִמְּצָה אוֹתוֹ אֶל חָזָהּ. צִוְּתָה עַל הַנְּעָרוֹת לְהָבִיא שֻׁלְחָן שֶׁל זָהָב אָדֹם מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים-טוֹבוֹת וְעָלָיו מִכָּל מַאֲכָל. אָכְלוּ שְׁנֵיהֶם דֵּי-שָׂבְעָם וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם. הֵבִיאוּ הַנְּעָרוֹת כְּלֵי זָהָב וָכֶסֶף וּבְדֹלַח וְהֵבִיאוּ גַם כָּל מִינֵי פְּרָחִים וְסַלִּים עִם פֵּרוֹת מְיֻבָּשִׁים, צִוְּתָה לְהָבִיא לְפָנֶיהָ אֶת הַמְזַמְּרוֹת, וּבָאוּ עֶשֶׂר נְעָרוֹת כְּאִלּוּ הֵן לְבָנוֹת שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּבִידֵיהֶן כָּל כְּלֵי נַגֵּן. מִלְּאָה הַמַּלְכָּה כּוֹס וְשָׁתְתָה אוֹתוֹ וּמִלְּאָה שֵׁנִי וְהוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לְבַּדְר-בָּאסִם. נְטָלוֹ וְשָׁתָה אוֹתוֹ. לֹא פָסְקוּ מִכָּךְ, שׁוֹתִים, עַד שֶׁרָווּ. צִוְּתָה עַל הַנְּעָרוֹת לְזַמֵּר וְזִמְּרוּ בְכָל הַלְּחָנִים. וְהָיָה הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם מְדַמֶּה שֶׁהָאַרְמוֹן רוֹקֵד עִמּוֹ מִגִּיל. נִטַּשְׁטְשָׁה דַעְתּוֹ וְרָחַב לְבָבוֹ וְשָׁכַח נָכְרוֹ וְאָמַר: “אָכֵן מַלְכָּה זוֹ בַּחוּרָה נָאָה, שׁוּב אֵינִי הוֹלֵךְ מֵאֶצְלָהּ עַד עוֹלָם, שֶׁהֲרֵי מַמְלַכְתָּהּ רְחָבָה מִמַּמְלַכְתִּי, וְהִיא יָפָה יוֹתֵר מִן הַנְּסִיכָה גַ’וְהַרָה”. לֹא פָסַק לִשְׁתּוֹת עִמָּהּ עַד שֶׁהֶעֱרִיב הָעֶרֶב וְהָדְלְקוּ הַמְּנוֹרוֹת וְהַנֵּרוֹת, וְהֶעֱלוּ קְטֹרֶת. לֹא פָסְקוּ לִשְׁתּוֹת שְׁנֵיהֶם עַד שֶׁנִּשְׁתַּכְּרוּ, כְּשֶׁהַמְזַמְּרוֹת מְזַמְּרוֹת, כְּשֶׁנִּשְׁתַּכְּרָה הַמַּלְכָּה לָאבּ קָמָה מִמְּקוֹמָהּ וְיָשְׁבָה עַל עֶרֶשׂ, וְצִוְּתָה עַל הַנְּעָרוֹת לְהִסְתַּלֵּק. אַחַר-כָּךְ צִוְּתָה עַל הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם לִשְׁכַּב לְצִדָּהּ, וְיָשְׁנוּ בַנְּעִימִים שֶׁבַּחַיִּים עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁקָּמָה מִן הַשֵּׁנָה, נִכְנְסָה לְבֵית-הַמֶּרְחָץ שֶׁבָּאַרְמוֹן, וְהַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם בְּחֶבְרָתָהּ וְרָחֲצוּ שְׁנֵיהֶם. כְּשֶׁיָּצְאוּ מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ, הִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ מִן הַיָּפִים שֶׁבַּבְּגָדִים וְצִוְּתָה לְהָבִיא אֶת כְּלֵי הַשְּׁתִיָּה. הֵבִיאוּ אוֹתָם הַנְּעָרוֹת, וְשָׁתוּ שְׁנֵיהֶם. קָמָה הַמַּלְכָּה וְתָפְשָׂה לוֹ לְבַּדְר-בָּאסִם בְּיָדוֹ וְיָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם עַל כִּסֵּא, וְצִוְּתָה לְהָבִיא אֹכֶל וְאָכְלוּ שְׁנֵיהֶם וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם. הִגִּישׁוּ הַנְּעָרוֹת אֶת כְּלֵי הַמַּשְׁקֶה וְהַפֵּרוֹת וְהַפְּרָחִים וְהַמְּתִיקוֹת, וְלֹא פָסְקוּ מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וָגִיל בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים יוֹם. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לוֹ: “בַּדְר-בָּאסִם, מָקוֹם זֶה טוֹב יוֹתֵר אוֹ חֲנוּתוֹ שֶׁל דּוֹדְךָ?” אָמַר לָהּ: “הַמַּלְכָּה, חֵי-אֱלֹהִים זֶה טוֹב יוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי דוֹדִי קַבְּצָן הוּא, מוֹכֵר פּוּלִים”. צָחֲקָה לִדְבָרָיו. שָׁכְבוּ בַּנָּעִים שֶׁבַּמַּצָּב עַד הַבֹּקֶר, וְהִתְעוֹרֵר הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם מִשְּׁנָתוֹ וְלֹא מָצָא אֶת הַמַּלְכָּה לָאבּ לְצִדּוֹ אָמַר: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, לְאָן הָלְכָה”. הִרְגִּישׁ בְּדִידוּת בְּהֵעָדְרָה, וְהָיָה נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ, שֶׁכְּבָר נִפְקְדָה מֵאֶצְלוֹ שָׁעָה אֲרֻכָּה וְלֹא חָזְרָה. אָמַר בְּלִבּוֹ: “לְאָן הָלְכָה?” לָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו וְהָיָה מְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ וְלֹא מְצָאָהּ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר הָלְכָה לַגָּן”. הָלַךְ לַגַּן וְרָאָה בוֹ נָהָר זוֹרֵם וּלְצִדּוֹ עוֹפוֹת לְבָנִים, וְעַל שְׂפַת אוֹתוֹ נָהָר אִילָן וְעָלָיו עוֹפוֹת שׁוֹנִים בְּצִבְעֵיהֶם. הָיָה מִסְתַּכֵּל בָּעוֹפוֹת, כְּשֶׁהָעוֹפוֹת אֵינָם רוֹאִים אוֹתוֹ. וְהִנֵּה עוֹף שָׁחוֹר יָרַד עַל אוֹתָהּ עוֹף-נְקֵבָה לְבָנָה, וְהִתְחִיל לְחַרְטֵם אוֹתָהּ בְּחַרְטֻמּוֹ כְּדֶרֶךְ הַיּוֹנִים. זִנֵּק הָעוֹף הַשָּׁחוֹר עַל אוֹתָהּ עוֹף-נְקֵבָה שָׁלשׁ פְּעָמִים. אַחֲרֵי שָׁעָה נֶהְפְּכָה אוֹתָהּ עוֹף-נְקֵבָה לְצוּרַת בֶּן-אָדָם. הִתְבּוֹנֵן בָּהּ, וְהִנֵּה הִיא הַמַּלְכָּה לָאבּ, וְיָדַע שֶׁהָעוֹף הַשָּׁחוֹר בֶּן-אָדָם הוּא שֶׁעָשׂוּ לוֹ כְשָׁפִים, וְשֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ, וּמְהַפֶּכֶת עַצְמָהּ בִּכְשָׁפִים לְעוֹף-נְקֵבָה בְּגִינוֹ. עָבְרָה עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְכָעַס כַּעַס עַל הַמַּלְכָּה לָאבּ בִּגְלַל הָעוֹף הַשָּׁחוֹר. חָזַר לִמְקוֹמוֹ וְשָׁכַב עַל מַצָּעוֹ. אַחֲרֵי שָׁעָה חָזְרָה אֵלָיו. הָיְתָה הַמַּלְכָּה לָאבּ מְנַשֶּׁקֶת אוֹתוֹ וּמְבַדַּחְתּוֹ וְהוּא כוֹעֵס כַּעַס גָּדוֹל עָלֶיהָ, וְלֹא דִבֵּר אֵלֶיהָ גַם מִלָּה אַחַת. הֵבִינָה מַה שֶּׁבְּקִרְבּוֹ, וְנִתְבָּרֵר לָהּ שֶׁרָאָה אוֹתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה לְעוֹף, וְכֵיצַד בָּא אֵלֶיהָ אוֹתוֹ עוֹף. לֹא הֶרְאֲתָה לוֹ כְלוּם, אֶלָּא הִסְתִּירָה מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ. אָמַר לָהּ: “הַמַּלְכָּה, רְצוֹנִי שֶׁתִּתְּנִי לִי רְשׁוּת שֶׁאֵלֵךְ לַחֲנוּתוֹ שֶׁל דּוֹדִי, שֶׁמִּתְגַּעְגֵּעַ אֲנִי עָלָיו, וְזֶה לִי אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁלֹּא רְאִיתִיו”. אָמְרָה לוֹ: “לֵךְ אֵלָיו, אַךְ אַל תִּתְמַהְמֵהַּ לָשׁוּב אֵלַי, שֶׁאֵינִי יְכוֹלָה לְהִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ וְאֵין לִי אֶרֶךְ-רוּחַ לְצַפּוֹת לְךָ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. רָכַב וְהָלַךְ אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל הַזָּקֵן הַחֶנְוָנִי. בֵּרְכוֹ לְבוֹאוֹ וְקָם לִקְרָאתוֹ וְחִבְּקוֹ וְאָמַר לוֹ: “כֵּיצַד אַתָּה עִם אוֹתָהּ כּוֹפֶרֶת?” אָמַר לוֹ: “הָיִיתִי בַנְּעִימִים בְּטוֹבָה וּבִבְרִיאוּת, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה בְלַיְלָה זֶה יְשֵׁנָה לְצִדִּי, וְהִתְעוֹרַרְתִּי וְלֹא רְאִיתִיהָ. לָבַשְׁתִּי אֶת בְּגָדַי וְסוֹבַבְתִּי לְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ עַד שֶׁבָּאתִי לַגַּן”. סִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁרָאָה מִן הַנָּהָר וְהָעוֹפוֹת שֶׁהָיוּ עַל הָאִילָן. כְּשֶׁשָּׁמַע הַזָּקֵן אֶת דְּבָרָיו, אָמַר לוֹ: “הִשָּׁמֶר-לְךָ מִפָּנֶיהָ, וְדַע שֶׁהָעוֹפוֹת שֶׁהָיוּ עַל הָאִילָן, כֻּלָּם בַּחוּרִים נָכְרִים, אָהֲבָה אוֹתָם וְהָפְכָה אוֹתָם בִּכְשָׁפִים לְעוֹפוֹת. וְאוֹתוֹ עוֹף שָׁחוֹר שֶׁרְאִיתוֹ, הָיָה בְתוֹךְ כְּלַל הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלָּהּ, וְהָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ אַהֲבָה עַזָּה. נָשָׂא עֵינָיו אֶל אַחַת הַשְּׁפָחוֹת, וְהָפְכָה אוֹתוֹ בִכְשָׁפִים לְעוֹף שָׁחוֹר”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁסִּפֵּר הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם לַזָּקֵן אֶת כָּל סִפּוּרָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה לָאבּ, וּמַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִמָּהּ, וְנוֹדַע לוֹ מִפִּיו שֶׁהָעוֹפוֹת שֶׁעַל הָאִילָן בַּחוּרִים נָכְרִים הֵם שֶׁעָשְׂתָה לָהֶם כְּשָׁפִים, וְשֶׁגַּם הָעוֹף הַשָּׁחוֹר, שֶׁהָיָה אֶחָד מִן הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלָּהּ, נֶהְפַּך לְאוֹתָהּ צוּרָה בִּכְשָׁפֶיהָ. הוֹסִיף הַזָּקֵן וְאָמַר: “וּבְכָל פַּעַם שֶׁהִיא מִתְאַוָּה לוֹ, הִיא מְהַפֶּכֶת עַצְמָהּ בִּכְשָׁפִים לְעוֹף בְּגִינוֹ, שֶׁכֵּן אוֹהֶבֶת הִיא אוֹתוֹ אַהֲבָה עַזָּה. וּמֵאַחֲרֵי שֶׁהִיא יוֹדַעַת שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ אֶת מַצָּבָהּ, הִיא חוֹרֶשֶׁת לְךָ רָעָה, שֶׁכֵּן אֵין לִבָּהּ שָׁלֵם עִמְּךָ. וְאוּלָם אֵין כָּל רָעָה לְנֶגְדְּךָ מֵאִתָּהּ, כָּל עוֹד עֵינִי עָלֶיךָ, אָנִי. אַל תִּירָא, שֶׁכֵּן אֲנִי אִישׁ מֻסְלִם וּשְׁמִי עַבְּדֻ אַללָּהּ, וְאֵין בִּזְמַנִי מְכַשֵּׁף רַב מִמֶּנִּי. וְאוּלָם אֵינִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְשָׁפִים אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁאֲנִי אָנוּס לְכָךְ. וְהַרְבֵּה הוּא שֶׁאֲנִי מְבַטֵּל כְּשָׁפֶיהָ שֶׁל אֲרוּרָה זוֹ וּמַצִּיל בְּנֵי-אָדָם מִמֶּנָּה. וְאֵינִי שָׂם לֵב לָהּ, שֶׁאֵין לָהּ דֶּרֶךְ עָלַי, וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁהִיא מְפַחֶדֶת מִפָּנַי פַּחַד רַב. וּכְמוֹ כֵן כָּל מִי שֶׁהוּא מְכַשֵּׁף בִּמְדִינָה זוֹ, כָּמוֹהָ, בְּאוֹתָהּ צוּרָה, מְפַחֲדִים מִפָּנַי. וְכֻלָּם הוֹלְכִים בְּדָתָהּ, עוֹבְדִים לָאֵשׁ מִבִּלְתִּי לַמֶּלֶךְ הַגִּבּוֹר. וּלְמָחָר בּוֹא אֵלַי וְהַגֵּד לִי מַה שֶׁהִיא עוֹשָׂה עִמְּךָ. שֶׁכֵּן הַלַּיְלָה הַזֶּה תִשְׁתַּדֵּל לְהַשְׁמִידְךָ, וַאֲנִי אֹמַר לְךָ מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה לְהִנָּצֵל מִמְּזִמָּתָהּ”. נִפְרַד הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם מִן הַזָּקֵן וְחָזַר אֵלֶיהָ וּמְצָאָהּ יוֹשֶׁבֶת מְצַפָּה לוֹ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ קָמָה לִקְרָאתוֹ, וְהוֹשִׁיבַתְהוּ לְצִדָּהּ וּבֵרְכָה אוֹתוֹ לְבוֹאוֹ, וְהֵבִיאָה לוֹ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, וְאָכְלוּ שְׁנֵיהֶם דֵּי שָׂבְעָם וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם. צִוְּתָה לְהָבִיא אֶת הַמַּשְׁקֶה וְהֵבִיאוּ. שָׁתוּ עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה. אַחַר-כָּךְ גָּחֲנָה אֵלָיו בַּכּוֹסוֹת וְהָיְתָה נוֹתֶנֶת לוֹ עַד שֶׁנִּשְׁתַּכֵּר וְלֹא הָיָה עוֹד בְּדַעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ כָךְ, אָמְרָה לוֹ: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בַאֲמִתּוּת אֱלֹהֶיךָ שֶׁאַתָּה עוֹבֵד אוֹתוֹ, שֶׁכְּשֶׁאֲנִי שׁוֹאֶלֶת אוֹתְךָ עַל מַשֶּׁהוּ תַּגִּיד לִי הָאֱמֶת בּוֹ, וְתַעֲנֶה לִדְבָרַי”. אָמַר לָהּ, כְּשֶׁהוּא בְמַצַּב שֶׁל שִׁכָּרוֹן: “מוּטָב, גְּבִרְתִּי”. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי וְאוֹר עֵינִי, כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתָּ מִשְּׁנָתְךָ וְלֹא מָצָאתָ אוֹתִי, חִפַּשְׂתָּ אַחֲרַי וּבָאתָ אֵלַי בַּגָּן וְרָאִיתָ אֶת הָעוֹף הַשָּׁחוֹר שֶׁזִּנֵּק עָלַי. הֲרֵי אֲנִי מַגִּיד לְךָ אֶת עִנְיָנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עוֹף לַאֲמִתּוּתוֹ. הוּא הָיָה מִן הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלִּי, וְהָיִיתִי אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ אַהֲבָה עַזָּה. נָתַן יוֹם אֶחָד עֵינָיו בְּנַעֲרָה מִנַּעֲרוֹתַי, וְעָבְרָה עָלַי רוּחַ קִנְאָה וְהָפַכְתִּי אוֹתוֹ בִּכְשָׁפִים לְצוּרַת עוֹף שָׁחוֹר. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַנַּעֲרָה, הִנֵּה הֲרַגְתִּיהָ. וְעַד הַיּוֹם אֵינִי יְכוֹלָה לַעֲצֹר בְּרוּחִי לְבִלְתִּי רְאוֹתוֹ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. וּבְכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי מִתְאַוָּה לוֹ, אֲנִי הוֹפֶכֶת עַצְמִי בִּכְשָׁפִים לְעוֹף וְהוֹלֶכֶת אֵלָיו כְּפִי שֶׁרָאִיתָ. וְאוּלָם אַתָּה כוֹעֵס עָלַי בִּגְלַל זֶה אַף-עַל-פִּי שֶׁאֲנִי נִשְׁבַּעַת לְךָ בַאֲמִתּוּת הָאוֹר וְהֵצֵּל וְהַחֹם שֶׁכְּבָר נִתּוֹסְפָה אַהֲבָתִי אֵלֶיךָ, וְשַׂמְתִּי אוֹתְךָ מְנַת-חֶלְקֵי מִן הָעוֹלָם”. אָמַר לָהּ כְּשֶׁהוּא שִׁכּוֹר: “אָכֵן זֶה שֶׁהֲבִינוֹת מִכַּעֲסִי בִגְלַל זֶה, אֱמֶת הִיא. וְאֵין לְכַעֲסִי סִבָּה זוּלַת זוּ”. חִבְּקָה אוֹתוֹ וְנָשְׁקָה לוֹ וְהֶרְאֲתָה לוֹ אַהֲבָה וְשָׁכְבָה, וְשָׁכַב אַף הוּא לְצִדָּהּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה, קָמָה מִן הַיָּצוּעַ, וְהַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם עֵר וְרַק מַרְאֶה עַצְמוֹ כְיָשֵׁן וּמַגְנִיב מֶבָּט וּמִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁהִיא עוֹשָׂה. מְצָאָהּ שֶׁהוֹצִיאָה מִתּוֹךְ כִּיס אָדֹם מַשֶּׁהוּ אָדֹם, וְנָטְעָה אוֹתוֹ בְאֶמְצַע הָאַרְמוֹן, וְנַעֲשָׂה נָהָר שׁוֹטֵף כַּיָּם. נָטְלָה קֹמֶץ שְׂעוֹרִים בְּיָדָהּ וּפִזְּרָה אוֹתוֹ עַל הֶעָפָר וְהִשְׁקְתָה אוֹתָם מֵאוֹתָם מַיִם, וְנַעֲשָׂה תְבוּאָה בְּשִׁבָּלֶיהָ. נָטְלָה אוֹתָהּ וְטָחֲנָה אוֹתָהּ לְקֶמַח. שָׂמָה אוֹתוֹ בְמָקוֹם אֶחָד וְחָזְרָה וְשָׁכְבָה אֵצֶל בַּדְר-בָּאסִם עַד לַבֹּקֶר. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר קָם בַּדְר-בָּאסִם וְרָחַץ פָּנָיו, וּבִקֵּשׁ מֵהַמַּלְכָּה רְשׁוּת לָלֶכֶת אֶל הַזָּקֵן וְנָתְנָה לוֹ. הָלַךְ אֶל הַזָּקֵן וְהוֹדִיעַ לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע מִצִּדָּהּ וּמַה שֶּׁרָאָה בְּעֵינָיו. כְּשֶׁשָּׁמַע הַזָּקֵן אֶת דְּבָרָיו צָחַק וְאָמַר: “הֲרֵי הַכּוֹפֶרֶת הַמְכַשֶּׁפֶת זוֹמֶמֶת לְךָ מְזִמָּה. וְאוּלָם אַל תִּתֵּן דַּעְתְּךָ עַל כָּךְ כְּלָל”. הוֹצִיא לוֹ בְעֵרֶךְ רוֹטֶל שֶׁל גַּרְעִינִים קְלוּיִים וּכְתוּשִׁים וְאָמַר לוֹ: “טֹל זֶה עִמְּךָ, וְדַע, שֶׁכְּשֶׁהִיא רוֹאָה אוֹתָם וְהִיא אוֹמֶרֶת לְךָ: ‘מַה זֶּה? וּמַה תַּעֲשֶׂה בָּהֶם?’ אֱמֹר לָהּ: ‘תּוֹסֶפֶת טוֹבָה טוֹבָה’, וֶאֱכֹל מֵהֶם. וּכְשֶׁהִיא מוֹצִיאָה אֶת גַרְעִינֶיהָ הַכְּתוּשִׁים וּקְלוּיִים, וְאוֹמֶרֶת לְךָ: ‘אֱכֹל מִגַּרְעִינִים אֵלֶּה’, עֲשֵׂה עַצְמְךָ כְּאוֹכֵל מֵהֶם וֶאֱכֹל מֵאֵלֶּה. וְהִשָּׁמֵר וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תֹאכַל מִגַּרְעִינֶיהָ כְּלוּם, וַאֲפִלּוּ גַרְעִין אֶחָד, שֶׁאִם אַתָּה אוֹכֵל מֵהֶם אֲפִלּוּ גַּרְעִין אֶחָד יִהְיוּ לִכְשָׁפֶיהָ שְׁלִיטָה עָלֶיךָ, וְתַעֲשֶׂה לְךָ כְשָׁפִים וְתֹאמַר: ‘צֵא מִצּוּרָה זוֹ שֶׁל בֶּן-אָדָם’, וְתֵצֵא מִצּוּרָתְךָ לְאֵיזוֹ צוּרָה שֶׁהִיא תַּחְפֹּץ. אַךְ אִם לֹא תֹאכַל מִגַּרְעִינֶיהָ הַכְּתוּשִׁים יִהְיוּ כְשָׁפֶיהָ בְטֵלִים וְלֹא יַגִּיעַ לְךָ מֵהֶם שׁוּם נֵזֶק, אָז תֵּבוֹשׁ הִיא תַכְלִית בּוּשָׁה וְתֹאמַר לְךָ: ‘מִתְבַּדַּחַת אֲנִי עִמְּךָ’, וּתְאַשֵּׁר לְךָ שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ וּמְחַבֶּבֶת. וְאוּלָם כָּל זֶה אַךְ צְבִיעוּת וּמְזִמָּה מֵאִתָּהּ, וְאַף אַתָּה הַרְאֵה לָהּ אַהֲבָה לְמַרְאִית עַיִן וֶאֱמֹר לָהּ: ‘גְּבִרְתִּי וְאוֹר עֵינִי, אִכְלִי מִגַּרְעִינִים אֵלֶּה וּרְאִי טוּב-טַעֲמָם’. וּכְשֶׁהִיא אוֹכֶלֶת מֵהֶם, וַאֲפִלּוּ גַּרְעִין אֶחָד, תִּקַּח בְּכַפְּךָ מַיִם וְהַךְ בָּהֶם בְּפָנֶיהָ וֶאֱמֹר לָהּ: ‘צְאִי מִצּוּרָה זוֹ שֶׁל בְּנֵי אָדָם’. לְאֵיזוֹ צוּרָה שֶׁאַתָּה חָפֵץ. אַחֲרֵי זֶה הַנַּח לָהּ וּבֹא אֵלַי שֶׁאֲתַכֵּן לְךָ עֵצָה”. נִפְרַד מִמֶּנּוּ בַּדְר-בָּאסִם וְהָלַךְ עַד שֶׁעָלָה לָאַרְמוֹן וְנִכְנַס אֵלֶיהָ. כְּשֶׁרָאַתְהוּ, אָמְרָה לוֹ: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ וּמְבֹרָךְ”. קָמָה לִקְרָאתוֹ וְנָשְׁקָה לוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “הִתְמַהְמַהְתָּ עָלַי, אֲדוֹנִי”. אָמַר לָהּ: “הָיִיתִי אֵצֶל דּוֹדִי”. רָאָה אֶצְלָהּ גַּרְעִינִים קְלוּיִים וּכְתוּשִׁים וְאָמַר לָהּ: “אַף דּוֹדִי נָתַן לִי מִגַּרְעִינִים אֵלֶּה”. אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי אֵלֶּה שֶׁאֶצְלֵנוּ יָפִים מֵהֶם”. שָׂמָה גַרְעִינָיו בְּתוֹךְ צַלַּחַת וְגַרְעִינֶיהָ בְצַלַּחַת שְׁנִיָּה, וְאָמְרָה לוֹ: "אֱכֹל מִזֶּה, שֶׁטָּעִים הוּא יוֹתֵר מִגַּרְעִינֶיךָ. הֶרְאָה עַצְמוֹ כְּאוֹכֵל מֵהֶם. כְּשֶׁיָּדְעָה שֶׁאָכַל מֵהֶם, נָטְלָה בְיָדָהּ מַיִם וְהִזְלִיפָה עָלָיו מֵהֶם וְאָמְרָה לוֹ: “צֵא מִצּוּרָה זוֹ בַּר-תְּלִיָּה, נָבָל, וֶהֱיֵה בְצוּרַת פֶּרֶד עִוֵּר בְּעֵינוֹ הָאַחַת, מְכֹעָר לְמַרְאֶה”. וְאוּלָם הוּא לֹא נִשְׁתַּנָּה. כְּשֶׁרָאַתְהוּ כְמוֹת שֶׁהָיָה וְלֹא נִשְׁתַּנָּה, נִגְּשָׁה אֵלָיו וְנָשְׁקָה לוֹ בֵין שְׁתֵּי עֵינָיו וְאָמְרָה לוֹ: “אֲהוּבִי, רַק הִתְבַּדַּחְתִּי עִמְּךָ, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא נִשְׁתַּנֵּיתָ לִי בְסִבַּת זֶה”. אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי כוֹעֵס עָלַיִךְ כְּלָל, וּמַאֲמִין אֲנִי שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת אוֹתִי, אִכְלִי אֵפוֹא מִגַּרְעִינַי הַכְּתוּשִׁים אֵלֶּה”. נָטְלָה מֵהֶם לְגִימָה וְאָכְלָה אוֹתָם. כְּשֶׁנִּמְצְאוּ נָכוֹן בְּבִטְנָהּ, אָחֲזָה אוֹתָהּ עֲוִית. נָטַל הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם בְּכַפּוֹ מַיִם וְהִזְלִיף בָּהֶם עַל פָּנֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “צְאִי מִצּוּרָה זוֹ שֶׁל בְּנֵי-אָדָם לְצוּרַת פִּרְדָּה אֲפוּרָה”. וַעֲדַיִן לֹא רָאֲתָה עַצְמָהּ עַד שֶׁהִיא כְבָר בְאוֹתוֹ מַצָּב. הָיוּ דִמְעוֹתֶיהָ זוֹלְגוֹת עַל לְחָיֶיהָ וְהָיְתָה מְחַכֶּכֶת לְחָיֶיהָ עַל רַגְלָיו. קָם לָשִׂים בָּהּ רֶסֶן, וְלֹא קִבְּלָה אֶת הָרֶסֶן. עָזַב אוֹתָהּ וְהָלַךְ אֶל הַזָּקֵן עַבְּדַ אללָּהּ וְהוֹדִיעַ לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע. קָם הַזָּקֵן וְהוֹצִיא לוֹ רֶסֶן וְאָמַר לוֹ: “טֹל רֶסֶן זֶה וְרַסְּנָהּ בוֹ”. נְטָלוֹ וּבָא אֶצְלָהּ. כְּשֶׁרָאַתְהוּ נִגְּשָׁה אֵלָיו וְשָׂם אֶת הָרֶסֶן בְּפִיהָ וְרָכַב עָלֶיהָ וְיָצָא מִן הָאַרְמוֹן. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “בְּנִי, אֵין לְךָ עוֹד מָקוֹם לַעֲמֹד בְּעִיר זוֹ. רְכַב אֵפוֹא עָלֶיהָ וְסַע לְמָקוֹם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה. וְהִשָּׁמֵר וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִמְסֹר אֶת הָרֶסֶן גַּם לְאֶחָד”. הוֹדָה לוֹ הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ וְנָסַע. לֹא פָסַק לִנְסֹעַ שְׁלשָׁה יָמִים, עַד שֶׁקָּרַב לְעִיר אַחַת. פָּגַשׁ אוֹתוֹ זָקֵן בַּעַל הַדְרַת-שֵׂיבָה וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, מֵאַיִן אַתָּה בָא?” אָמַר לוֹ “מִמְּדִינָתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ מְכַשֵּׁפָה”. אָמַר לוֹ: “אוֹרְחִי אַתָּה הַלַּיְלָה”. נַעֲנָה לוֹ וְהָלַךְ עִמּוֹ בַדֶּרֶךְ. וְהִנֵּה אִשָּׁה זְקֵנָה בָאָה לִקְרָאתָם. וּכְשֶׁרָאֲתָה אֶת הַפִּרְדָּה בָּכְתָה וְאָמְרָה: “אֵין אֱלוֹהַּ אֶלָּא אַללָּה. פִּרְדָה זוֹ דּוֹמָה לְפִרְדָּתוֹ שֶׁל בְּנִי שֶׁמֵּתָה, וְלִבִּי עָגוּם עָלֶיהָ, אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ אֵפוֹא אֲדוֹנִי שֶׁתִּמְכְּרֶנָּה לִי”. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, אֵינִי יָכֹל לִמְכֹּר אוֹתָהּ”. אָמְרָה לוֹ: “אַל תָּשֵׁב בַּקָּשָׁתִי רֵיקָם, שֶׁכֵּן אִם אֵינִי קוֹנָה לִבְנִי פִּרְדָּה זוֹ, הוּא מֵת בְּלִי כָל סָפֵק”. הִכְבִּירָה עָלָיו בְּבַקָּשָׁה, עַד שֶׁאָמַר: “אֵינִי מוֹכְרָהּ אֶלָּא בְאֶלֶף דִּינָר”, שֶׁהָיָה בַּדְר-בָּאסִם אוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “מִנַּיִן לִזְקֵנָה זוֹ שֶׁתַּשִּׂיג יָדָהּ אֶלֶף דִּינָר?” בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹצִיאָה מֵחֲבִילָתָהּ אֶלֶף דִּינָר. כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם כָּךְ אָמַר לָהּ: “אִמִּי, רַק הִתְבַּדַּחְתִּי אִתָּךְ, וְאֵינִי יָכֹל לְמָכְרָהּ”. הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַזָּקֵן וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, בְּעִיר זוֹ אֵין אָדָם מְשַׁקֵּר, וְכָל הַמְּשַּׁקֵּר בְּעִיר זוֹ, הוֹרְגִים אוֹתוֹ”. יָרַד הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם מֵעַל הַפִּרְדָּה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁיָּרַד הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם מֵעַל הַפִּרְדָּה, וּמָסַר אוֹתָהּ לַזְּקֵנָה, הוֹצִיאָה אֶת הָרֶסֶן מִפִּיהָ וְנָטְלָה בְיָדָהּ מַיִם וְהִזְלִיפָה עָלֶיהָ וְאָמְרָה: “בִּתִּי, צְאִי מִצּוּרָה זוֹ לַצּוּרָה שֶׁהָיִית בָּהּ”. נֶהְפְּכָה מִיָּד וְחָזְרָה לְצוּרָתָהּ הָרִאשׁוֹנָה. נִגְּשָׁה כָּל אַחַת מֵהֶן אֶל הַשְּׁנִיָּה וְחִבְּקוּ זוֹ אֶת זוֹ. וְנוֹדַע לַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם שֶׁזְּקֵנָה זוֹ אִמָּה הִיא, וְשֶׁהִצְלִיחָה הַמְּזִמָּה עָלָיו, וּבִקֵּשׁ לִבְרֹחַ. צִפְצְפָה הָאִשָּׁה צִפְצוּף. וְעָמַד לְפָנֶיהָ שֵׁד מִמִּשְׁפַּחַת עִפְרִית דּוֹמֶה כְאִלּוּ הוּא הַר עָצוּם. פָּחַד הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם וְעָמַד. רָכְבָה עַל גַּבּוֹ וְהִרְכִּיבָה אֶת בִּתָּהּ עָלָיו מֵאֲחוֹרֶיהָ, וְנָטְלָה אֶת הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם לְפָנֶיהָ, וְטָס אִתָּם הֶעִפְרִית. וְלֹא עָבְרָה עֲלֵיהֶם שָׁעָה, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאַרְמוֹן הַמַּלְכָּה לָאבּ, כְּשֶׁיָּשְׁבָה עַל כִּסֵּא הַמַּמְלָכָה פָּנְתָה אֶל הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם וְאָמְרָה לוֹ: “נָבָל, כְּבָר הִגַּעְתָּ לְמָקוֹם זֶה וְהִשַּׂגְתָּ מַה שֶּׁשָּׁאַלְתָּ לְנַפְשֶׁךָ. אָכֵן אֲנִי מַרְאָה לְךָ מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשָׂה בְךָ וּבְזָקֵן חֶנְוָנִי זֶה. שֶׁכַּמָּה הֵיטַבְתִּי עִמּוֹ, וְהוּא מֵרֵעַ לִי. וְאַתָּה לֹא הִגַּעְתָּ לְחֶפְצֶךָ, אֶלָּא בְאֶמְצָעוּתוֹ”. נָטְלָה מַיִם וְהִזְלִיפָה אוֹתָם עָלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “צֵא מִן הַצּוּרָה הָזּוֹ שֶׁאַתָּה בָהּ לְצוּרַת עוֹף מְכֹעַר הַמַּרְאֶה, לַמְכֹעָר שֶׁבְּעוֹפוֹת”. נֶהְפַּךְ מִיָּד וְנַעֲשָׂה עוֹף מְכֹעָר לְמַרְאֶה, לַמְכֹעָר שֶׁבְּעוֹפוֹת. שָׂמָה אוֹתוֹ בְּתוֹךְ כְּלוּב, וּמָנְעָה מִמֶּנּוּ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. רָאֲתָה אוֹתוֹ נַעֲרָה וְרִחֲמָה עָלָיו. הָיְתָה מַאֲכִילָה אוֹתוֹ וּמַשְׁקָה אוֹתוֹ שֶׁלֹּא בִידִיעַת הַמַּלְכָּה. מָצְאָה הַנַּעֲרָה אֶת גְּבִרְתָּהּ בְיוֹם מִן הַיָּמִים מַסִּיחָה דַעְתָּהּ, וְיָצְאָה וְהָלְכָה אֶל הַזָּקֵן הַחֶנְוָנִי וְהוֹדִיעָה לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע וְאָמְרָה לוֹ: “הִנֵּה הַמַּלְכָּה לָאבּ הֶחֱלִיטָה לְהַשְׁמִיד אֶת בֶּן-אָחִיךָ”. הוֹדָה לָהּ וְאָמַר: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָקַחַת אֶת הָעִיר מִמֶּנָּה, וַאֲנִי שָׁת אוֹתָךְ לְמַלְכָּה בִמְקוֹמָהּ”. צִפְצֵף צִפְצוּף עָצוּם וְיָצָא אֵלָיו שֵׁד עִפְרִית שֶׁאַרְבַּע כְּנָפַיִם לוֹ. אָמַר לוֹ: “טֹל נַעֲרָה זוֹ וְהוֹלֵךְ אוֹתָהּ אֶל מְדִינַת גֻּ’לָּנָאר בַּת-הַיָּם וְאִמָּהּ פֵרָאשָׁה, שֶׁכֵּן שְׁתֵּיהֶן הֵן הַמְכַשְּׁפוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּכָל הַנִּמְצָאוֹת עַל פְּנֵי הָאָרֶץ”. וְאָמַר לַנַּעֲרָה: “כְּשֶׁאַתְּ מַגִּיעָה לְשָׁם, הוֹדִיעִי אוֹתָן שֶׁהַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם הוּא שָׁבוּי בִּידֵי הַמַּלְכָּה לָאבּ”. נָשָׂא אוֹתָהּ הָעִפְרִית וְטָס עִמָּהּ. וְלֹא עָבְרָה אֶלָּא שָׁעָה, עַד שֶׁהוֹרִיד אוֹתָהּ עַל אַרְמוֹנָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה גֻּ’לָּנָאר. יָרְדָה הַנַּעֲרָה עַל גַּג הָאַרְמוֹן וְנִכְנְסָה אֶל הַמַּלְכָּה גֻּ’לָּנָאר וְנָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹדִיעָה לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע לִבְנָהּ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. קָמָה לִקְרָאתָהּ וְכִבְּדָה אוֹתָהּ וְהוֹדְתָה לָהּ. צִוְּתָה לְתוֹפֵף בַּתֻּפִּים הַמְבַשְּׂרִים טוֹב וּלְהוֹדִיעַ אֶת הַתּוֹשָׁבִים וְאֶת רַבֵּי-מַמְלַכְתָּהּ שֶׁהַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם כְּבָר נִמְצָא. אַחַר-כָּךְ הִזְעִיקוּ אֲלֵיהֶם גֻּ’לָּנָאר וְאִמָּהּ פַרָאשָׁה וְאָחִיהָ צָאלִח אֶת כָּל שִׁבְטֵי הַשֵּׁדִים וְחֵילוֹת הַיָּם, שֶׁכֵּן הָיוּ מַלְכֵי הַשֵּׁדִים סָרִים לְמִשְׁמַעְתָּם אַחֲרֵי שֶׁנָּפַל הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל בַּשְּׁבִי. טָסוּ בָאֲוִיר וְיָרְדוּ עַל מְדִינַת הַמְכַשֵּׁפָה וּבָזְזוּ אֶת הָאַרְמוֹן וְהָרְגוּ אֶת כָּל מִי שֶׁנִּמְצָא בוֹ, וּבָזְזוּ אֶת הָעִיר וְהָרְגוּ אֶת כָּל מִי שֶׁהָיָה בְתוֹכָהּ מִן הַכּוֹפְרִים בְּהֶרֶף-עַיִן אֶחָד. אָמְרָה לַנַּעֲרָה: “הֵיכָן בְּנִי?” נָטְלָה הַנַּעֲרָה אֶת הַכְּלוּב וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ לְפָנֶיהָ, וְהֶרְאֲתָה עַל הָעוֹף שֶׁהוּא בְתוֹכוֹ, וְאָמְרָה: “זֶהוּ בְנֵךְ”. נָטְלָה אוֹתוֹ גֻ’לָּנָאר מִתּוֹךְ הַכְּלוּב, וְלָקְחָה מַיִם בְיָדָהּ וְהִזְלִיפָה אוֹתָם עָלָיו וְאָמְרָה: “צֵא מִן הַצּוּרָה הַזֹּאת אֶל הַצּוּרָה שֶׁהָיִיתָ בָהּ”. לֹא גָמְרָה אֶת דְּבָרֶיהָ, עַד שֶׁהִתְנַעֵר וְנַעֲשָׂה אָדָם כְּמוֹת שֶׁהָיָה. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ אִמּוֹ בְּצוּרָתוֹ הָאֲמִתִּית, נִגְּשָׁה אֵלָיו וְחִבְּקָה אוֹתוֹ, וּבָכָה בְכִי רַב; וְכָךְ דּוֹדוֹ וְאֵם-אִמּוֹ פַרָאשָׁה וּבְנוֹת דּוֹדוֹ, וְהָיוּ מְנַשְּׁקִים אֶת יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו. אַחַר-כָּךְ שָׁלְחָה גֻּ’לָּנָאר לִקְרֹא לַזָקֵן עַבְּדַ-אללָּהּ וְהוֹדְתָה לוֹ עַל מַעֲשֵׂהוּ הַטּוֹב עִם בְּנָהּ. הִשִּׂיאָה לוֹ אֶת הַנַּעֲרָה שֶׁשָּׁלַח אֵלֶיהָ לְהוֹדִיעָהּ עַל-דְּבַר בְּנָהּ וּבָא אֵלֶיהָ. הִפְקִידָה אוֹתָהּ לְמַלְכָּה עַל אוֹתָהּ הָעִיר, וְהֵבִיאָה לְפָנֶיהָ אֶת אֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מִתּוֹשָׁבֵי הַמְּדִינָה מִן הַמֻּסְלִמִים, הִשְׁבִּיעָה אוֹתָם לִהְיוֹת נֶאֱמָנִים לַשֵׁיךְ עַבְּדַ אללָּהּ וְכָרְתָה אִתָּם בְּרִית וַאֲמָנָה שֶׁיָּסוּרוּ לְמִשְׁמַעְתּוֹ וְיַעַמְדוּ בְשֵׁרוּתוֹ, וְאָמְרוּ: “שָׁמַעְנוּ וּמִצְוָתֵךְ נְמַלֵּא”. נִפְרְדוּ מֵעַל הַשֵּׁיךְ עַבְּדַ אללָּהּ וְנָסְעוּ לְאַרְצָם. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְאַרְמוֹנָם, פָּגְשׁוּ אוֹתָם תּוֹשָׁבֵי הַמְּדִינָה בְּצָהֳלָה וְשִׂמְחָה, וּפֵאֲרוּ אֶת הָעִיר שְׁלשָׁה יָמִים לְעֹצֶם שִׂמְחָתָם בְּמַלְכָּם בַּדְר-בָּאסִם, וְשָׂמְחוּ שִׂמְחָה עֲצוּמָה. אַחַר-כָּךְ אָמַר הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם לְאִמּוֹ: “אִמִּי, לֹא נִשְׁאַר עוֹד אֶלָּא שֶׁאֶשָּׂא, וְיִקָּבְצוּ פִּזּוּרֵינוּ יַחְדָּו”. אָמְרָה לוֹ: “יָפָה מַחְשַׁבְתְּךָ אֲשֶׁר חָשַׁבְתָּ. וְאוּלָם הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ עַד שֶׁנִּשְׁאַל מִי הִיא אֲשֶׁר תִּכְשַׁר לְךָ מִבְּנוֹת הַמְּלָכִים”. אָמְרָה לוֹ אֵם-אִמּוֹ פֵרָאשָׁה וּבְנוֹת דּוֹדוֹ: “אָנוּ, בַּדְר-בָּאסִם, כֻּלָּנוּ נַעֲזֹר לְךָ מִיָּד לְהַשִּׂיג מְבֻקָּשְׁךָ”. קָמָה כָל אַחַת מֵהֶן וְהָלְכָה לְחַפֵּשׂ בָּאָרֶץ; וּכְמוֹ כֵן שָׁלְחָה אִמּוֹ גֻ’לָּנָאר בַּת-הַיָּם אֶת נַעֲרוֹתֶיהָ עַל כִּתְפוֹת הַשֵּׁדִים הָעַפְרִיתִים וְאָמְרָה לָהֶן: “אַל תַּנִּיחוּ לֹא עִיר וְלֹא אַרְמוֹן מֵאַרְמוֹנוֹת הַמְּלָכִים, עַד שֶׁתִּתְבּוֹנְנוּ לְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָם מִן הַנְּעָרוֹת הַיָּפוֹת”. כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם אֶת דַּאֲגָתָן וְטִפּוּלָן בְּעִנְיָן זֶה, אָמַר לְאִמּוֹ גֻ’לָּנָאר: "אִמִּי, הַנִּיחִי מִזֶּה, שֶׁכֵּן אֵין אֲנִי חָפֵץ אֶלָּא בְּגַ’וְהַרָה בַת הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל, שֶׁכֵּן אֶבֶן-טוֹבָה הִיא כִּשְׁמָהּ¹⁰. אָמְרָה לוֹ: “מֵעַכְשָׁו יוֹדַעַת אֲנִי חֶפְצֶךָ”. שָׁלְחָה מִיָּד מִי שֶׁיָּבִיא אֵלֶיהָ אֶת הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל, וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ תֵכֶף וּמִיָּד לְפָנֶיהָ. שָׁלְחָה אַחֲרֵי בַּדְר-בָּאסִם. כְּשֶׁבָּא בַּדְר-בָּאסִם הוֹדִיעָה לוֹ עַל דְּבַר בּוֹא הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל, וְנִכְנַס אֵלָיו. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל קָרֵב וּבָא, קָם לִקְרָאתוֹ. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וּבֵרְכוֹ לְבוֹאוֹ. בִּקֵּשׁ מֵאִתּוֹ הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם לָתֵת לוֹ אֶת בִּתּוֹ גַ’וְהַרָה לְאִשָּׁה. אָמַר לוֹ: “לְשֵׁרוּתְךָ הִיא וְשִׁפְחָתְךָ וַהֲרֵי הִיא לְפָנֶיךָ”. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל אֲחָדִים מֵאֲנָשָׁיו אֶל אַרְצוֹ וְצִוָּם לְהָבִיא אֶת בִּתּוֹ גַ’וְהַרָה וְשֶׁיּוֹדִיעוּ לָהּ שֶׁאָבִיה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם בֶּן גֻּ’לָּנָאר בַּת-הַיָּם. טָסוּ בָאֲוִיר וְנֶעֶלְמוּ שָׁעָה אַחַת וּבָאוּ וְאִתָּם הַנְּסִיכָה גַ’וְהַרָה. כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת אָבִיהָ בְעֵינֶיהָ, נִגְּשָׁה אֵלָיו וְחִבְּקָה אוֹתוֹ. הִסְתַּכֵּל בָּהּ וְאָמַר: “בִּתִּי, דְּעִי שֶׁכְּבָר הִשֵּׂאתִי אוֹתָךְ לְמֶלֶךְ זֶה אֲצִיל נֶפֶשׁ כַּבִּיר וְאַרְיֵה אַבִּיר, לַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם בֶּן הַמַּלְכָּה גֻ’לָּנָאר, שֶׁהוּא הַיָּפֶה בִּבְנֵי דוֹרוֹ וְהַנָּאֶה בָהֶם, וְהָרָם בְּמַעֲלָה עַל כֻּלָּם וְהַנִּכְבָּד לְיַחַס בְּתוֹכָם, וְלֹא יִכְשַׁר אֶלָּא לָךְ וְאַף אַתְּ לֹא תִּכְשְׁרִי אֶלָּא לוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “אָבִי, לֹא אוּכַל לַמְרוֹת פִּיךְ, עֲשֵׂה אֵפוֹא מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ, וּכְבָר חָלְפוּ עָבְרוּ דְאָגָה וּתְלָאָה, וַהֲרֵינִי בְתוֹךְ אַמְהוֹתָיו.” בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵבִיאוּ אֶת הַקָּאצִ’ים וְאֶת הָעֵדִים, וְכָתְבוּ אֶת שְׁטַר-נִשּׂוּאֵי הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם בֶּן הַמַּלְכָּה גֻ’לָּנָאר אֶת הַנְּסִיכָה גַ’וְהַרָה. וְתוֹשָׁבֵי הָעִיר פֵּאֲרוּ אוֹתָהּ וְתֻפֵּי-הַבְּשׂוֹרָה נִשְׁמַע קוֹלָם, וְהוּצְאוּ לַחָפְשִׁי כָּל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ חֲבוּשִׁים בְּבָתֵּי-הָאֲסוּרִים. וְהִלְבִּישׁ הַמֶּלֶךְ אֶת הָאַלְמָנוֹת וְאֶת הַיְתוֹמִים, וְנָתַן בִּגְדֵי-פְאֵר לְרַבֵּי הַמְּלוּכָה וְלָאֶמִירִים וְלַנִּכְבָּדִים. סִדְרוּ שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְעָרְכוּ מִשְׁתָּאוֹת, וְהָיוּ שְׁרוּיִים בִּשְׂמָחוֹת מֶשֶׁךְ זְמַן עֲשָׂרָה יָמִים, עֶרֶב וָבֹקֶר, וְגִלּוּהָ, אֶת הַכַּלָּה, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם בְּתִשְׁעָה חֲלִיפוֹת-בְּגָדִים מְפֹאָרוֹת. נָתַן הַמֶּלֶךְ בַּדְר-בָּאסִם בֶּגֶד-פְּאֵר לַמֶּלֶךְ אַלסַּמַנְדָּל וְהֵשִׁיב אוֹתוֹ לְאַרְצוֹ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ וּקְרוֹבָיו. וְלֹא פָסְקוּ מִחְיוֹת בַּנְּעִימִים שֶׁבַּחַיִּים וּבְאֹשֶׁר-הַיָּמִים, אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמִתְעַנְּגִים עַד שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם הַמָּוֶת הוֹרֵס הַתַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד הַחֲבִילוֹת. וְזֶהוּ סוֹף סִפּוּרָם, יְרַחֵם אוֹתָם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, כֻּלָּם.

וּמִמַּה שֶׁמְּסֻפָּר