אהרן אמיר

גלבוע

מאת

אהרן אמיר


גִּלְבֹּע

מאת

אהרן אמיר

דברי שאול אשר אמר אל נושא־כליו כאשר קראו אליו בגלבע לדקרו ולא אבה נושא־כליו כי ירא מאד


כָּלְתָה הָרָעָה כָּלָתָה

וְשׁוֹפַר־מִלְחָמָה יֶחְדַּל

כִּי חֲרוֹן אֵלִים הִשִּׂיגַנִי

וְזַעַם נָבִיא נָבָל


כִּי חִידָה עֲלִילוֹת אֱנוֹשׁ

וְגוֹרַל מְלָכִים – אֵין חֵקֶר

נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹיֵב

וְשַׁמְנֵי אוֹהֵב אַךְ שֶׁקֶר


כָּלְתָה הָרָעָה כָּלָתָה

וְיַהֲוֶה חָשַׁךְ בַּעֲדִי

כִּי רִאשׁוֹן לְעַמִּי הָיִיתִי

וָאִוָּתֵר אָנֹכִי לְבַדִּי


כִּי חֵץ עֲרֵלִים נִחַת בִּי

וְשִׁבְרִי יְשַׂמַּח מַגִּיד

מֵישָׁרִים תְּדַבֵּר הַחֶרֶב

אִם אַכְזָב חִן־שִׂפְתֵי־יְדִיד


לִבִּי לִבִּי

מֵעַי מֵעַי

בַָּנַי בָּנַי

יְהוֹנָתָן בְּנִי בְּנִי יְהוֹנָתָן

גֶּבַע בִּנְיָמִין

אֲתוֹנוֹתַי –

שְׁלוֹף חַרְבְּךָ

הַנַּעַר – –


1965


מוּסַר אָב

מאת

אהרן אמיר

זֶה קִיר בְּמַפַּלְתּוֹ

וְדֹב שַׁכּוּל בַּדֶּרֶךְ

וּכְסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ

וְנַהֲמַת אֲרִי –

אֲבָל יוֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי

הִשָּׁמֵר מִן הַחֶמְלָה


זֶה רַעַם מִתְגַּלְגֵּל

וְרוֹשׁ נָחָשׁ־עַל־דָּרֶךְ

וְרוּחַ מִסְתּוֹלֵל

וְחֶרֶב לְטוּשָׁה –

אֲבָל יוֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי

אֶת הַחֶמְלָה יְרָא


חֶמְלַת־חֲלַקְלַקּוֹת

חֶמְלָה מַמְעֶדֶת־שַׁעַל

חֶמְלָה סוּכַת־צוּפִים

חֶמְלָה מַדְלֶפֶת־עַיִן

חֶמְלָה מַרְפַּת־חֲגוֹר

חֶמְלָה מַחְלֶדֶת־תַּעַר

חֶמְלָה מַכְמִירַת־לֵב

חֶמְלָה מָמֶסֶת־גֶּרֶם

חֶמְלָה אוֹכְלָה כְּעָשׁ

חֶמְלָה־בְּהִתְקַדָּשׁ


רַק אַל בְּחֶמְלָתְךָ בְּנִי

רַק אַל בְּחֶמְלָתְךָ

וְשִׁבְעָתַיִם חָס לְךָ

מֵחוּס אֶת עַצְמְךָ


1966


אַחֲרֵי הָרַעַשׁ

מאת

אהרן אמיר

אַחֲרֵי הָרַעַשׁ בָּאָה דּוּמִיָּה

תֵּבֵל רַבָּה מוּבֶסֶת כִּמְשִׁסָּה

וּשְׁמֵי־כִּפָּה שֻׁפּוּ לְמַעְצֵבָה –

כִּמְלוֹא הָעַיִן בּוּקָה וּמְבֻלָּקָה

פִּלְחֵי־מָצוֹק זְרוּעִים בְּכֹה־וּבְכֹה

תֹּהוּ־וָבֹהוּ וְלֹא־סְדָרִים

כִּבְטֶרֶם בְּרוֹא עוֹלָם –


וְדוּמִיַּת־אַחֲרִית כְּדוּמִיַּת־רֵאשִׁית


אַחֲרֵי הָרַעַשׁ בָּאָה דּוּמִיָּה

דּוּמִיַּת־בָּדָד נִדְהֶמֶת וְעֻלְפָּה

וְאֵד־גָּפְרִית עוֹלֶה מִן אֲדָמָה –

לֹא אֵל וְלֹא שָׂרָף לֹא עִיר וְלֹא קִרְיָה

לֹא עוֹף וְלֹא חַיָּה לֹא עֵץ וְלֹא אָדָם

וְרַק אַתָּה יָחִיד לְנַפְשְׁךָ

כִּבְטֶרֶם עֵת וּזְמָן –


וְעֵת־הָאַחֲרִית כְּעֵת־רֵאשִׁית


אַחֲרֵי הָרַעַשׁ בָּאָה דּוּמִיָּה

דּוּמִיַּת־בָּדָד קָשָׁה וָאַמִּיצָה

וְעַיִן עֵרֻמָּה נִבֶּטֶת נְכוֹחָה

אֶל מֵעֵבֶר לָרַעַשׁ וּמֵעֵבֶר לַדּוּמִיָּה –

צוֹפָה לְמֵרָחוֹק, שׁוֹזֶפֶת בַּטּוּחוֹת

חוֹזָה אֶת קַו הַסֵּדֶר הַנִּטֶּה לְמֵחָדָשׁ

מֵאֹפֶק הָאָסוֹן אֶל אֹפֶק הַתִּקְוָה –


מֵאֹפֶק־אַחֲרִית עַד אֹפֶק־בְּרֵאשִׁית


1966


אַחֶרֶת

מאת

אהרן אמיר

הַמַּעֲשֶׂה

הוּא רַק הַמַּעֲשֶׂה –


אָפֹר,

אוֹ גַם עָקֹב

מִדָּם וָמַעַל –


אַךְ הוּא בּוֹרֵא

הַיֵּשׁ מֵאַיִן

וְהוּא מוֹצִיא

מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל

וְהוּא חוֹרֵץ אֶת חֲרִיצוֹ

גַם בַּיּוֹצֵר

וְגַם בַּחֹמֶר –


וְהוּא מַתְוֶה עָרוּץ וָקַו

וְהוּא פּוֹרֵץ גָּדֵר וָכֶלֶא

וְהוּא נִחָת כְּמוֹ גַּרְזֶן

וּכְמוֹ פַּטִּישׁ

יְפוֹצֶץ־סֶלַע


הַמַּעֲשֶׂה

הוּא רַק הַמַּעֲשֶׂה –

מִצְעָר,

אוֹ גַם נָבוֹךְ

וּשְׁפַל־יָדַיִם –


אַךְ הוּא לָעֵת

כִּשְׁתִי־וָעֵרֶב

וְהוּא תָּגָר

מַחְצִיף לְמוּל שָׁמַיִם

וְהוּא מֵעִיד אֶת עֵדוּתוֹ

גַם בַּקּוֹרוֹת

וְגַם בַּנֶּפֶשׁ –


וְהוּא גּוֹשֵׁשׁ, כּוֹשֵׁל וָקָם

וְצִפָּרְנוֹ שׂוֹרְטָה, פּוֹצֶרֶת

וְאִם דַּרְכּוֹ בַּמִּסְתָּרִים

הֵן אַחֲרִיתוֹ

רֵאשִׁית אַחֶרֶת.


1967


וַרְיָאצְיוֹת עַל אֱלֹהִים

מאת

אהרן אמיר

1. להם ולא לנו (קנטטה)

תֵּן לָהֶם

אֱלֹהִים

מַה תִּתֵּן לָהֶם –

– תֵּן לָהֶם אֱלֹהִים

בְּצַלְמָם וְכִדְמוּתָם

לְשִׁבְטֵיהֶם וּלְדוֹרוֹתָם

תֵּן לָהֶם אֱלֹהִים

כְּמוֹתָם


– אֱלֹהִים יְלִיד־בַּיִת

סָמוּךְ אֶל שֻׁלְחָנָם

לָשֵׂאת אֶת טָרְחָם

וְלִמְאֹס אֶת אָרְחָם

לָדִין דִּינָם

וְלִשְׁמֹעַ בִּכְיָם

לָתֵת לָהֶם גְּשָׁמִים בְּעִתָּם

לְהַעֲלוֹת לָהֶם אֶת גֵּרָתָם

תַּחְתָּם


– תֵּן לָהֶם אֱלֹהִים

עֲנָק לְגַרְגְּרוֹתָם

מְזֻמָּן בְּאַמְתַּחְתָּם

סִיכָה לְצִירֵיהֶם

טַבָּק לִנְחִירֵיהֶם

צָלוּב לִגְאֻלָּתָם –


תֵּן לָהֶם

אֱלֹהִים

מַה תִּתֵּן לָהֶם –

– תֵּן לָהֶם אֱלֹהִים מַשְׂכִּיל

וְגֵו־לְמַכִּים.


2. ברטוק: אלגרו ברברו

…וְלָנוּ

הֱיֵה אַתָּה עַצְמְךָ

כְּמוֹ שֶׁהִנְּךָ:

כְּמוֹ שֶׁאַתָּה:


אֵל־נַעֲוַת־הַמַּרְדוּת

אֵל שׂוֹרֵר וּמוֹרֶה

אֵל נָגִיד וּמְצַוֶּה

אֱלֹהִים חֲדָשִׁים

אֱלֹהִים רָזִים וְקָשִׁים

אֱלֹהִים אַבִּירִים

אֱלֹהִים אַדִּירִים

אֱלֹהֵי־רָזִים

אֱלֹהִים עַזִּים


עֶבְרָה וָזַעַם

רֻגְזַת־עוֹלָם

מָגוֹר מִסָּבִיב

תֹּהוּ לֹא־דֶּרֶךְ

דֶּרֶךְ לֹא־אָדָם:


יַהֲוֶה שְׁמוֹ:


1968


בְּאֵר

מאת

אהרן אמיר

הַבֵּט אֶל הַבְּאֵר, אָחִי,

הַבֵּט אֶל תּוֹכְךָ

כִּי מִי יְחֻנֶּךָּ, אָחִי,

וּמִי יִשְׁפָּטְךָ –

אֵין יֵשׁ מֵעָלֶיךָ, אָחִי,

וּמִי בִּלְתְּךָ:


הַבֵּט אֶל הַבְּאֵר, אָחִי,

וְאַל תָּחָס עֵינְךָ

כִּי שֹׁד לְנֶגְדֶּךָ, אָחִי,

וְהַס סְבִיבְךָ –

אָבְדוּ מְנִיסֶיךָ, אָחִי

אַךְ אֵי מְנוֹסְךָ:


הַבֵּט אֶל הַבְּאֵר, אָחִי,

וְאַמֵץ־נָא מְאֹד לִבְּךָ

כִּי הַמַּר בְּקָמֶיךָ, אָחִי,

נִבָּט מִקִּרְבְּךָ ­–

וּלְעֵת נָפְלְךָ, אָחִי,

יָדְךָ הִיא בְּעָרְפְּךָ:


1968


אִמִּי

מאת

אהרן אמיר

אִמִּי

אִמִּי

בְּכִי

אֶת הַמֵּת לָךְ בָּעִיר

הַמֵּת לָךְ בַּשָּׂדֶה

וּקְחִי

אֶת הַמֵּת לָךְ בָּעִיר

הַמֵּת לָךְ בַּשָּׂדֶה

אֶת הַמֵּת לָךְ

בַּמִּדְבָּר

בַּבִּקְעָה

וּבָהָר


אִסְפִים

בְּרַחֲמַיִךְ

אִסְפִים

אֶל רַחְמֵךְ

אִסְפִים

אֶל עַמֵּךְ

אִסְפִי

אֶת כֻּלָּם

אַחֲרֵי סְפוֹתָם

בַּשָּׂדֶה וּבָעִיר

בַּמִּדְבָּר

בַּבִּקְעָה

וּבָהָר


אִמִּי

אִמִּי

כַּאֲשֶׁר מָתְקוּ לָךְ

בִּחְיוֹתָם

כֵּן מִתְקִי לָהֶם אַתְּ

לְכֻלָּם

ְּמוֹתָם

אִישׁ וָאִישׁ

בַּשָּׂדֶה וּבָעִיר

בַּמִּדְבָּר

בַּבִּקְעָה

וּבָהָר


1970


בָּנַי

מאת

אהרן אמיר

בָּנַי

אֲשֶׁר חִבַּלְתִּי וְהָרִיתִי

בָּנַי

אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי וְקִוִּיתִי

בָּנַי

אֲשֶׁר טִפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי

בָּנַי

אֲשֶׁר דָּמָם הִנֵּה שָׁתִיתִי

לִרְוָיָה


בָּנַי

אֲשֶׁר רוֹמַמְתִּי וּבָזִיתִי

בָּנַי

אֲשֶׁר בְּרָעָתָם רָאִיתִי

בָּנַי

אֲשֶׁר קָרְבְּנוֹתָם רָצִיתִי

בָּנַי

אֲשֶׁר עַתָּה הִנֵּה כִּסִּיתִי

בַּסָּדִין


בָּנַי

אֲשֶׁר מְרִיבָתָם הָיִיתִי

בָּנַי

אֲשֶׁר עֲשַׁן־אַפָּם אִוִּיתִי

בָּנַי

אֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְכִלִּיתִי

בָּנַי

אֲשֶׁר נֶגְדִּי אוֹתָם שִׁוִּיתִי

אֶת כֻּלָּם


1970


תָּוִים

מאת

אהרן אמיר

א. נבל

הַמַּיִם הוֹלְכִים הָלוֹךְ וְחָסוֹר

הַיָּם הוֹלֵךְ הָלוֹךְ וְחָסוֹר

הַיּוֹם הוֹלֵך הָלוֹךְ וְחָסוֹר

הַיּוֹם אֵלֵךְ הָלוֹךְ וְחָסוֹר


הוֹי לַהוֹלֵךְ

הוֹי לְהוֹדוֹ

הוֹי לַהוֹלֵךְ

הָלוֹךְ

וְחָזוֹר


סֶלָה


ב. חליל

שַלְוָה תֵּרֵד

כַּהֲמוֹת יָם

וְהַס יֻשְׁלַךְ

בַּהֲמוֹן עַם

בַּהֲמוֹת יוֹם


נָמֵר רָבַץ

וּגְדִי רֻצַּץ

פּוֹרְצִי פָּרַץ

חֶבְלִי קֻצַּץ

כִּכְלוֹת קִצִּים


סֶלָה


1974

צמרמורת

מאת

אהרן אמיר


מַחֲשָׁבוֹת חֲרוּצוֹת

מאת

אהרן אמיר

הַנִּיחוּ אוֹתִי לְנַפְשִׁי

וְיֻנַּח לִי מִנַּפְשִׁי

וְלֹא יֵמַר לִבִּי בְּשִׂמְחַתְכֶם

וְלֹא אֶשְׂמַח לִקְרֹא לְאֵידֵיכֶם

הֵידָד:


הַנִּיחוּנִי וּתְנוּ לִי לַעֲבֹד

עַד בִּלְתִּי הֱיוֹת לִי עוֹד

הַנִּיחוּנִי וְאֶשְׁקֹד שָׁקֹד

הֵיטֵב:


בְּזֵיעַת אַפַּיִם

עַד לִרְפוֹת יָדַיִם

עַד לִכְשׁוֹל בִּרְכַּיִם

עַד כְּהוֹת עֵינַיִם

בַּחוֹרִים:


עַד אֲשֶׁר תְּהִי הָעֲבוֹדָה חַיַּי

עַד אֲשֶׁר תְּהִי תַּמְצִית־תַּכְלִית־חַיַּי

עַד אֲשֶׁר תְּהִי לִי בְּעוֹכְרַי

עַד אֲשֶׁר תְּהִי מֵאַחֲרַי

מַצֶּבֶת:


כִּי עוֹבֵד אֲנִי לְתִמְהוֹנִי

לְתִמְהוֹן־לִבִּי וּלְטִמְיוֹנִי

כִּי עוֹבֵד אֲנִי לְאָבְדָנִי

כִּי עוֹבֵד

עֲדֵי־אוֹבֵד:


1954


שָׁלֹש נְקֻדּוֹת

מאת

אהרן אמיר

כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן

קָטָן יוֹתֵר מֵעַכְשָׁו

חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי מוּצָר מֻגְמָר: ­–

מַה שֶּׁהִנְּנִי הִנֵּנִי

זֶהוּ־זֶה וְלֹא אַחֵר

וּלְעוֹלָם אֵינִי עָתִיד לְהִשְׁתַּנּוֹת: ­–

מוּצָר מֻגְמָר

כְּמוֹ, לְמָשָׁל, קָלִיעַ בֵּין־כּוֹכָבִי

שֶׁאֵין צֹרֶךְ אֶלָּא לְשַׁלְּחוֹ אֶל הֶחָלָל

וְהוּא כְּבָר יַעֲשֶׂה שָׁם אֶת שֶׁלּוֹ

מִן הַסְּתָם.


כְּשֶׁהָיִיתִי חָכָם

חָכָם יוֹתֵר מֵעַכְשָׁו

בָּחַרְתִּי לָשִׂים לִי נְקֻדָּה וְסוֹף־פָּסוּק: ­–

עַד כָּאן אָבוֹא וְלֹא אֶגְרַע

עַד שָׁם אֵלֵךְ וְלֹא אוֹסִיף

זֶהוּ־זֶה וְלֹא יוֹתֵר: ­–

לֹא צִוְחַת סִימַן־קְרִיאָה

לֹא פִּקְפּוּק אוֹת־שְׁאֵלָה

לֹא נְקֻדָּה־וּפְסִיק

שֶׁל פִּסּוּק־לַחֲצָאִים

אֶלָּא ­– פָּשׁוּט, שָׁקֵט וָחַד ­–

נְקֻדָּה וְסוֹף־פָּסוּק.


אוּלָם עַכְשָׁו

כְּשֶׁאֲנִי גָּדוֹל וְגַם סָכָל

יוֹתֵר מִשֶּׁהָיִיתִי

אֶנּוֹעַ לִי בַּעֲצַלְתַּיִם

בְּעַרְסַל־גַּלִּים אָדִישׁ

בֵּין צוּלָה וְכוֹכָבִים

וְלֹא אֵדַע אִם יוֹם הוּא וְאִם לַיְלָה

וְלֹא אֵדַע אִם שֶׁקֶר אוֹ אֱמֶת

וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ בִּכְלָל

אִם אֶהְיֶה לְבָרוֹת לַדָּגִים שֶׁמִּתַּחַת

אוֹ לָעוֹפוֹת שֶׁמֵּעָל: ­–

עַל כֵּן אֲנִי חוֹתֵם

אֶת זֶה הַשִּׁיר

בְּשָׁלֹש נְקֻדּוֹת

בִּלְבַד…


1957


רוּחַ

מאת

אהרן אמיר

מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בּוֹאִי הָרוּחַ

וּשְׁחִי לָעֲצָמוֹת הָאֵלּוּ

לְחֻמְלָן


מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בּוֹאִי הָרוּחַ

וּקְחִי הָעֲצָמוֹת הָאֵלּוּ

לְשֵׂאתַן


מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בּוֹאִי הָרוּחַ

וּפְחִי בָּעֲצָמוֹת הָאֵלּוּ

לִזְרוֹתָן


מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בּוֹאִי הָרוּחַ

וּמְחִי הָעֲצָמוֹת הָאֵלּוּ

עַד בִּלְתָּן


אֶל אַרְבַּע רוּחוֹת צְאִי הָרוּחַ

וּבְכִי לָעֲצָמוֹת הַלָּלוּ

כִּי אֵינָן


1959


אָטָד

מאת

אהרן אמיר

צְאוּ וּרְאוּ אֶת הָאָטָד

אֵיךְ עָמַד וְעָמַד

בָּדָד

בַּטְּרֵשָׁה


עַד אֲשֶׁר נִצְתָה בּוֹ אֵשׁ

בַּיָּבֵשׁ

וְיָצְאָה הָאֵשׁ מִמֶּנּוּ

בְּלוֹחֵשׁ

לְלַהֵט וְלִבְעֹר

בִּגְאוֹן הַמִּישׁוֹר

עַד בָּעֲרָם יַחְדָּו

וְאֵין מִי יְכַבֶּה


צְאוּ וּרְאוּ אֶת הָאָטָד

אֵיכָה הָיָה אֶבְלוֹ

לְאֵפֶר־בַּת־רַבִּים


1964


שָׁעוֹן

מאת

אהרן אמיר

הוּא טִפֵּס עַל הַקִּיר, מַעְפִּיל וְגוֹשֵׁשׁ,

בְּדַרְכּוֹ אֶל מוֹרֵה־הַשָּׁעוֹת.

כֻּלּוֹ רָצוֹן דָּרוּךְ וְהַחְלָטָה נִמְרֶצֶת

שָׁלַח יָדוֹ אֶל הַמָּחוֹג הַקָּט,

וּבְחֻדּוֹ הַפָּעוּט נִתְלָה ­–

כְּדֵי לְעָצְרוֹ מִלֶּכֶת.


הַמָּחוֹג הַקָּטָן הִשְׁלִיכוֹ לַגָּדוֹל,

וְהַגָּדוֹל בָּעַט בּוֹ בְּזַעַף־יוּהֲרָה.

וְכַעֲנָק אֲשֶׁר שָׂרָה עִם נְפִילִים

נָפַל מְגֻמָּד, בְּפִשּׁוּט־אֲבָרִים,

לְפֶתַח רִבְצוֹ הַטָּחוּב וְנֶעֱגָם ­–

לְהִתְחַמֵּם בְּאוֹר־הַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַיָּפָה בִּשְׁעוֹת־חַיָּיו.


1966


צִיּוּן

מאת

אהרן אמיר

אֶסְתֵּר, נוּחָה עֵדֶן,

הָיְתָה אִשָּׁה קְשַׁת־יוֹם בִּמְאֹד־מְאֹד:


חַיֶּיהָ הָיוּ פֶּצַע אֶחָד שׁוֹתֵת בְּלִי מְתוֹם;

זִכְרוֹנוֹתֶיהָ הָיוּ צָרֶבֶת אַחַת גְּדוֹלָה;

חֲלוֹמוֹתֶיהָ הָיוּ, מִן הַסְּתָם, צִוְחַת־מְעֻנִּים תְּדִירָה ­–

כְּצִפּוֹר מְרוּטָה וּמֻכָּה הָיְתָה מַצְלִיעָה־מְנַתֶּרֶת,

בְּלִי קֵן וּבְלִי כֹּחַ לָעוּף, בֵּין־הַמְּצָרִים ­–

צְרוֹר־עִצְבוֹנוֹת צִחֵה־צָמָא

צַלֶּקֶת צְחוֹק צָרוּד, צָהֹב:


אֶסְתֵּר, שָׁלוֹם לַעֲפָרָהּ,

לֹא מָצְאָה שָׁלוֹם עֲלֵי־אָרֶץ;

לוּ תִּמְצָא לָהּ, בְּצִמְצוּם,

בְּצֵל מָוֶת צוֹנֵן־אֲבָרוֹת,

מְנוּחָה לָעֲצָמֶיהָ,

שַׁבָּת מִצּוֹמוֹתֶיהָ,

מָזוֹר לְמַצּוּתָהּ:


1966


צְמַרְמֹרֶת

מאת

אהרן אמיר

בְּבֹקֶר שָׁרוּב אֲנִי רוֹאֶה אִשָּׁה אֲפֹרָה וּקְשִׁישָׁה הוֹלֶכֶת בָּרְחוֹב.

אִשָּׁה, כָּכָה, מְבֻגֶּרֶת. בִּרְחוֹב בְּלוֹךְ בְּתֵל־אָבִיב.

אִשָּׁה אֲפֹרָה וּשְׁקֵטָה. הוֹלֶכֶת לְאַט. מִתְנַשֶּׁמֶת. נִשְׁעֶנֶת

עַל מַקֵּל. נֶעְצֶרֶת לְיַד גְּדֵר־בֶּטוֹן שֶׁל חָצֵר מֵעֵבֶר לַגָּדֵר.

בְּתוֹךְ הֶחָצֵר, אֵיזֶה בֶּרֶז־הַשְׁקָאָה בַּדֶּשֶׁא. טִפּוֹת

שֶׁנָּטְפוּ מִן הַבֶּרֶז נִקְווּ לִשְׁלוּלִית, וְחָתוּל אֶחָד,

אֲפֹר־חֲבַרְבָּר וְשָׁקֵט, מְלַקְלֵק בִּצְמָאוֹ מִן הַמַּיִם.

הָאִשָּׁה הַקְּשִׁישָׁה, נִשְׁעֶנֶת עַל מַקְלָהּ, מִתְעַכֶּבֶת

לְיַד הַגָּדֵר לְהַבִּיט בֶּחָתוּל, מָרוּט וְאָפֹר וְלוֹקֵק.

מַאֲרִיכָה לְהַבִּיט בּוֹ. רֶגַע נִדְמֶה כְּאִלּוּ הִיא שָׁבָה

לִהְיוֹת יַלְדָּה, הָאִשָּׁה הָאֲפֹרָה הַקְּשִׁישָׁה. יַלְדָּה קְטַנָּה

בְּשֶׁכְּבָר־הַזְּמַנִּים, בְּשֶׁכְּבָר־הַמְּקוֹמוֹת.


דְּבָרִים רַבִּים כָּל־כָּךְ יֶשְׁנָם בַּהַבָּטָה הַזֹּאת.


שִׁכְחַת עוֹלָם־וּמְלוֹאוֹ.

זִכְרֵי עוֹלָם מָלֵא.

צִמָּאוֹן

וּרְוָיָה.

חַיִּים שְׁלֵמִים.


וְהַיֵּאוּשׁ.


1972

מה זה חשוב

מאת

אהרן אמיר


קַטָּר אֶקְסְפְּרֶס בַּלַּיְלָה

מאת

אהרן אמיר

מַשְׂטֵמָה נוֹהֶמֶת

וְרִשְׁעָה תִּרְעַם:

בִּבְלָיָה נִרְדֶּמֶת

זִיק־תָּגָר נִפְעָם.


זִיק־תָּגָר־וָסַעַר

חֵץ־עָשׁוֹת נִמְהַר:

יְפַלֵּחַ יַעַר

יְבַתֵּק נָהָר.


מַשְׂטֵמָה אוֹכֶלֶת

וְרִשְׁעָה תִּצְלַח:

בְּנַקְבוּת נִבְהֶלֶת

בּוּל־חָרוֹן הָשְׁלַח.


בּוּל־חָרוֹן קוֹדֵחַ

פָּר מַקְרִין אַכְזָר:

יְנַגַּח יָרֵחַ

יְסַמֵּר מַזָּר.


שׁוֹט־סוּפָה נוֹצֵחַ

עַל מֶרְחָב עָקוּד:

מוּל עֶבְרַת־רוֹצֵחַ

אֹפֶק מָט שָׁדוּד.


1957


מַעֲלוֹת הַגֵּאוּת

מאת

אהרן אמיר

1

בָּרִאשׁוֹנָה אָקוּם

לַהֲצִיפֵךְ

אָשׁוּב

אָחוֹר

וְאֶעֶזְבֵךְ

כִּ

כְ

ל

וֹ

ת

כֹּחִי

לִבְלִי הוֹתִיר בָּךְ

בִּלְתִּי קֻרְטוֹב מִלְחִי

בְּגַרְגְּרַיִךְ

זִכְרוֹן רָגְזִי הַמָּס

בַּעֲצַבַּיִךְ

עִם קְרוּמִית־זַהֲרוּרִים טוּחָה מֵעָל ­–

דַּקָּה כְּשַׁלְפּוּחִית

רוֹטֶטֶת כְּכָבֵד

נוֹצֶצֶת כְּזֵעָה

חַיָּה כְּמוֹ

חֲלוֹם־לֹא־בָּא

2

אַחַר

אַחֲלִיף אוֹנִי

אַחַר

אָשׁוּב אָצִיף

וְאֶלְפְּתֵךְ סָבִיב

אֶרְשֹׁת גִּידַי

בִּמְשִׁי עֶנְגַּת לֶחְיֵךְ הַסַּרְבָּנִית

וְנִשַּׁקְתִּיךְ עָרוּם

רוֹהֵט כִּלְשׁוֹנָחָשׁ

וְלִחַכְתִּיךְ חִסְפֵּס

כִּ

לְ

שׁ

וֹ

ן

פָּ

רִ

י

ם ­–

בְּלֵחוֹתַיִךְ אֶמָּסֵךְ אָז כְּצוּקָה

וּבְצִנּוֹרַיִךְ כַּמָּטָר אָשֹׁק

וְאֶקָּוֶה בִּתְהוֹמוֹתַיִךְ כְּאוֹרֵב

וּכְמוֹ אוֹיֵב

מִבַּיִת

3

אַךְ בְּגִיחִי

לַסּוֹף –

סוֹעֶה־שׁוֹצֵף־נֶחְמָר –

אָהֹם אוֹתָךְ כְּמוֹ עָנָן נִשְׁבָּר

קִרְבֵּךְ אָבוֹא כְּמוֹ בָּרָק שָׁלוּחַ

וַעֲבַרְתִּיךְ כַּיַּיִן –

צַמְרֵר נִימַיִךְ עַד־אֶחָד

תָּחֵחַ וּמוֹסֵס כָּל רִקְמוֹתַיִךְ

וְהִצָּנֵף תּוֹכֵךְ כְּמוֹ קָדִים –

אָז תִּמְלְאִי אוֹתִי כְּמוֹ בַּקְבּוּק

עַד־הֶחָתַם

אָז תִּמְלְאִינִי מֵהָכִיל –

לִבְלִי הוֹתִיר בָּךְ זֵכֶר עוֹד

לְזִכָּרוֹן

לִבְלִי הוֹתִיר בָּךְ זֵכֶר עוֹד

לִ

מְ

א

וּ

ם


1960


מוּסָף לְהַלֵּל

מאת

אהרן אמיר

לַמְנַצַּחַת עַל הַדּוֹדִים

לִלְשׁוֹנָהּ מִזְמוֹר:


לַבּוֹלְשָׁנִית, לַפּוֹלְשָׁנִית

לַבַּשְׂרָנִית, לַבָּסְרָנִית

לַחִסְפּוּסִית, לַמִּסְמוּסִית

לַנַּקְבּוּבִית, לַשַּׁרְבּוּבִית

לַשִּׁבּוּטִית, לַשִּׁרְבּוּטִית

לַלַּחְלוּחִית, לַצַּחְצוּחִית

לָרִקּוּקִית, לַזִּקּוּקִית

לָרַכְרוּכִית, לַנַּשְׁכּוּכִית

לַנַּבְזוּזִית, לַפַּחְזוּזִית

לָאַדְמוּמִית, לָעַרְמוּמִית

לָרַחְמוּמִית, לַגַּחְמוּמִית

לַגַּמְשׁוּשִׁית, לַכַּחְשׁוּשִׁית

לַצַּחְקוּקִית, לַחַמְקוּקִית

לַלִּקְלוּקִית, לַנַּשְׁקוּקִית

מִזְמוֹר:


לְעִנְבַּל־הַמְּשׁוּבָה

לִשְׁלוּחַת־הָאַהֲבָה

לְכִבְרַת־הַתַּאֲוָה

לְבַת־נַעֲוַת־הַיַּחְמוּת

לִלְשׁוֹן־הַחֲרוּצִים:

בִּנְפֹל לָשׁוֹן עַל לָשׁוֹן

בִּדְבֹק לָשׁוֹן אֶל לָשׁוֹן

מִזְמוֹר־מִזְמוֹרָתַיִם

סֶלָה:


כִּי לְדוֹדָהּ הוֹדָהּ

כִּי לְאָדָם חַסְדָּה

בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת מְאֹדָהּ

סֶלָה:


1964


רַק עוֹד מְעַט

מאת

אהרן אמיר

רַק עַד אוֹר

עַד יַעַל אוֹר

עַד שֶׁיֶּחֱרַץ הַבֹּקֶר לְשׁוֹנוֹ

עַד שֶׁיִפְזֹל בְּצַר־עֵינוֹ

אֲחַבֵּק אוֹתָךְ

רַק עוֹד מְעַט

עוֹד רֶגַע קָט

דּוּמָם –


עַד שֶׁיַּלְבִּין הָאוֹר

בַּחֲרַכֵּי הַתְּרִיס

יִשְׁטַח אֲלֻמּוֹתָיו

עַל בִּגְדוֹתֵינוּ־גַּל

הַמֻּטָּלוֹת בִּבְלִי הַסֵּדֶר

עַל רִצְפָּה –

עַד יַעַל יוֹם

כְּמוֹ גַּנָּב בַּחַלּוֹנִים

יָמוּשׁ בְּאֶצְבָעָיו

אֶת עַצְמוֹתֵינוּ־גַּל

הַקְּלוּעוֹת בְּקֶרֶן־חֶדֶר

וּבִפְאַת סַפָּה –


עַד בֹּקֶר־אוֹר

עַד בֹּקֶר־עוּר

עַד יוֹם עוֹרֵר

שִׁבְטוֹ וְצִדְקָתוֹ

עַד אוֹר שׁוֹטֶה

יִנְעַץ מַלְתְּעוֹתָיו

וּכְמוֹ אֶחָד יַחְדָּו

יַשְׁלִיחוּ בָּנוּ קִנְאָתָם

צָרַת־הָעַיִן

לְהַשִּׁילֵנִי מֵעָלַיִךְ

וּלְהַתִּיקֵךְ, עוֹדֵךְ חַיָּה,

מִגּוֹאֲלֵךְ הַחַי –


עַד אוֹר יַפְרֵד

דִּבְקִי בִּי, כְּלוּלָה

עַד אוֹר יִקְרַע

עֲטִינִי כַּשִּׂמְלָה

עַד אוֹר יְכַל

הֲיִי לִי כְּכַלָּה –

רַק עוֹד מְעַט

עוֹד רֶגַע קָט

מִנְעִי עֵינַי

מִבְּכִי.


1957


אֲבָק

מאת

אהרן אמיר

זֶה הַהֹוֶה

הַמְמַלְּאֵנוּ עַד לִבְלִי־הָכִיל

עַד לַחֲרוֹק כָּל חִשּׁוּקֵינוּ יַחַד

הַאָמְנָם לֹא יִהְיֶה כִּי אִם

עָבַר

סָפוּן בִּשְׁתֵּי תְּמוּנוֹת שֶׁל צַלָּמֵי־רְחוֹב –

עָבָר הַשָּׁב וְצָף אֶל סַף־הַזִּכָּרוֹן

לְעֵת מִשְׁתֵּה־הַתֵּה

בְּיוֹם שַׁבָּת אַחַר־הַצָּהֳרַיִם

אוֹ שָׂם רֶגַע מַחֲנָק לִגְרוֹנֵנוּ

עֲלֵי מִשְׁכַּב־דּוֹדִים

עֵת הַשָּׁעוֹן יִסֹּר בַּחֲשֵׁכָה

מָתוּן־מָתוּן

אֶת אַלּוֹנֵי הַזְּמָן?


הַאָמְנָם

לֹא יִהְיֶה כָּל זֶה

כִּי אִם מִקְסָם חוֹלֵף –

בָּצֵק

לָלוּשׁ מִמֶּנּוּ חֲמִשָּׁה־שִׁשָּׁה שִׁירִים

לְתִתָּם בַּסֵּפֶר וְלַחְתֹּם?

הֲיִטָּחֵן כָּל זֶה עַד־דַּק

לִהְיוֹתוֹ מְרַחֵף

כָּאֲבַק־כּוֹכָבִים

לֹא־נִרְאֶה

בֶּחָלָל?


1957


כָּאן

מאת

אהרן אמיר

יָצָאת כִּמְעַט בְּהֵחָבֵא

וְלָקַחְתָּ כָּל מַה שֶּׁהָיָה לְךָ

כָּל מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לְךָ

כָּאן:

הַבְּגָדִים, הַלְּבָנִים, הָעֲנִיבוֹת,

עִם כְּלֵי־הַגִּלּוּחַ

וּכְלֵי־הַצִּחְצוּחַ

וְעִם הַטַּבָּק־לְמִקְטֶרֶת –

כָּל מַה שֶּׁקַּל וְנֹחַ לְטִלְטוּל

כָּל שֶׁנִּתָּן לְהֵאָרֵז

בְּמִזְוָדָה אוֹ שְׁתַּיִם.


אֲבָל אֶת הַדְּבָרִים הַכְּבֵדִים יוֹתֵר

לֹא יָכֹלְתָּ לָקַחַת אִתְּךָ:

אֶת רֵיחַ אַהֲבָתֵנוּ וְחֻמָּהּ,

שֶׁלֹּא יָפוּגוּ מִבֵּין הַכְּתָלִים הָאֵלֶּה

כָּל עוֹד אֲנִי כָּאן,

וְאֶת עַרְשֵׂנוּ הַנִּצֶּבֶת

הָכֵן כְּמוֹ מֵאָז,

עֵדוּת שֶׁל רֹךְ וּצְחוֹר

לֶאֱמֶת־מְצִיאוּתְךָ

הַכְּבֵדָה וּמַמָּשִׁית מִשֶּׁקֶר־הַפְּרֵדָה.


וְעוֹד דָּבָר הִשְׁאַרְתָּ כָּאן

וְלֹא יָכֹלְתָּ קַחַת

(אוּלַי מִשּׁוּם שֶׁשּׁוּב אֵינוֹ שֶׁלְּךָ):

אֶת עַצְמְךָ,

אֲהוּבִי,

אֶת לִבְּךָ הַפּוֹעֵם

בְּחָזִי.


…לָכֵן אֲנִי שְׁקֵטָה.

וּבְעֶצֶם לֹא אִכְפַּת לִי כָּל כָּךְ

שֶׁהוֹצֵאתָ מִכָּאן, כִּמְעַט בְּהֵחָבֵא,

אֶת מַה שֶׁשַּׁיָּךְ לְךָ –

כִּי כָּל שֶׁהוּא שֶׁ לִּ י

וְכָל הַשַּׁיָּךְ לִ י

הֲלֹא הוּא כָּאן כְּמוֹ מֵאָז,

בְּתוֹךְ חֶדְרִי,

בְּתוֹךְ חָזִי –

וְאַף אַתָּה הֲלֹא תָּשׁוּב, אֲהוּבִי,

גָּלוּי לְעֵין כֹּל,

לִמְצוֹא מַה שֶּׁהִשְׁאַרְתָּ

כָּאן.


1958


שֶׁקֶט

מאת

אהרן אמיר

…הַכֹּל שָׁתְקוּ.

אֲטוּמָה וּזְגוּגִית הָיְתָה הַדְּמָמָה

שֶׁבָּלְעָה אֶת הַבְּכִי וְהַכְּאֵב וְהַבּוּשָׁה.

בְּאֶגְרוֹפָה קָלְטָה כָּל זְעָקָה

לַהֲשִׁיבָהּ אֶל הַגָּרוֹן.


…הָרְצָפוֹת, הַמִּדְרָכוֹת וְהַכְּבִיש הָיוּ אַךְ צֶמֶר־גֶּפֶן

וּצְעָדֵינוּ נִסְפְּגוּ בִּרְפִידָה רַכָּה שֶׁל מֹךְ.

רוֹאֵי־פָּנֵינוּ אַךְ הִשְׁפִּילוּ עֵינֵיהֶם לְבַל יִרְאוּ

וּשְׁאֵלוּנוּ בְּלֹא קוֹל

אִם לֹא מוּטָב שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ.


…כְּשֶׁנָּעַצְתִּי צִפָּרְנַי בְּעִסַּת צַוָּארֵךְ

הָיָה לוֹעֵךְ דָּמוּם כְּמוֹ לוּ מִלְּאוּהוּ קֶמַח

וְרַק חִצֵּי עֵינַיִךְ הַקָּמוֹת, מְשׁוּחִים אַהֲבָה וָצַעַר,

נֶחְבְּטוּ אָז אֶל לוּחַ־חָזִי.

נֶחְבְּטוּ אֵין־אוֹנִים וְנָפְלוּ.


…בְּשֶׁקֶט עָנְבוּ אֶת הַחֶבֶל לְגַרְגְּרוֹתַי

וַאֲנִי אַף עָזַרְתִּי לָהֶם, מְנֻמָּס וְנָבוֹן,

וּשְׂפָתַיִם הִדַּקְתִּי לַחֲנֹק אֶת חִרְחוּר־חֶדְלוֹנִי.

וְאֶת נִשְׁמָתִי הֲשִׁיבוֹתִי דּוּמָם

לִמְקוֹם אֲשֶׁר שָׁם מְקוֹמָהּ.


1958


מַחֲשָׁבוֹת רֶצַח

מאת

אהרן אמיר

אִם מֵחֶמְדַּת־בִּצְעוֹ יָקוּם כִּילַי לִרְצֹחַ

אוֹ אִם גֵּאֶה יִשְׁלֹף פִּגְיוֹן לָרֶשֶׁת כֶּתֶר –

אוֹ אִם עָנִי יָקוּם עַל שְׂנוּא־נַפְשׁוֹ

עוֹשְׁקוֹ הַמְעַנֵּהוּ

מַסִּיג אַבְנֵי־שָׂדֵהוּ

לַהֲמִיתוֹ בְּמַר־יֵאוּשׁ וַחֲמַת־רוּחַ –

הֵן בּוּז נָבוּז לָהֶם

בְּשַׁעַר־הַמִּשְׁפָּט נִדְרֹשׁ אֶת אָבְדָנָם

וְנִסְקְלֵם סָקֹל בְּשַׁעַר־הָאַשְׁפּוֹת

כִּי תּוֹעֵבַת־נַפְשֵׁנוּ יֵחָשְׁבוּ:


אַךְ אִם קִנְאָה הֵעִירָה אִישׁ אוֹהֵב לִרְצֹחַ

אִם בַּיָּתֵד יִמְחַץ רַקַּת אִשָּׁה

אוֹ אִם בַּסַּיִף בִּתְּקָהּ בַּתֵּק –

אֶת שְׁכוּבַת עַרְשׂוֹ, מַשְׁבֶּרֶת רַעֲבוֹ,

מַזְכֶּרֶת אֲבִיבוֹ,

עַצֶּבֶת לְבָבוֹ –

אִם כַּלָּתוֹ הִכְרִית מֵאֶרֶץ־הַחַיִּים

אִם חֲלוֹמוֹ עָרַף וְאֶת אָשְׁרוֹ רוֹצֵץ

וּבְמַלְאָכוֹ יֹאחַז אֶל סֶלַע לְנַפֵּץ –

בַּל יִמָּצֵא אֶחָד בָּכֶם אֲשֶׁר יִבְזֵהוּ

אֲשֶׁר יֵצֵא בּוֹ אֶבֶן לְיַדּוֹת

כִּי אֶת עֲצַת רַבִּים הוּא הִתְחַזֵּק וַיַּעַשׂ

וְאֶת עֲוֹן כֻּלָּנוּ הוּא יִשָּׂא:


1954


צְחוֹק

מאת

אהרן אמיר

לִצְחֹק, לִצְחֹק

לֹא לָשִׂים לֵב

לַעֲמֹד כָּכָה לְבַד

נִשְׁעָן אֶל מַשְׁקוֹף הַחַלּוֹן

לַעֲמֹד לְבַד וּלְהַבִּיט וְלִצְחֹק

מוּל הָרְחוֹב הַהוֹמֶה

מוּל קוֹלֵי הָעַרְמוֹנִים

מוּל רוֹכְלֵי הַפֵּרוֹת וְרוֹכְלֵי הַסִּדְקִית

מוּל הָעֵצִים הַמְלַבְלְבִים

מוּל הָרַכָּבוֹת הָעוֹבְרוֹת מַהֵר־מַהֵר

מוּל הָאֲרֻבּוֹת הַמַּהְבִּילוֹת מְלוֹא הָאֹפֶק

מוּל הָאֵפֶר הָרַךְ וְהַנּוֹטֵף שֶׁל שְׁמֵי־הָאַקְוָרֶל

מוּל הַשְּׁנַיִם הַלְּחוּצִים אֶל הָעַמּוּד שֶׁבַּפִּנָּה וּמִתְנַשְּׁקִים

וּמוּל הַשְּׁנַיִם בַּפִּנָּה מִנֶּגֶד

שֶׁאֵין לָהֶם עוֹד מַה לְּהַגִּיד זֶה לָזוֹ

וְכֵן גַּם מוּל בָּבוּאָתִי הַנִּשְׁקָפָה אֵלַי מִן הַחַלּוֹן


לֹא לָשִׂים לֵב

לִצְחֹק, לִצְחֹק

לִצְחֹק בְּפֶה מָלֵא

לִצְחֹק לְכָל אֲשֶׁר הָיָה וְאֵינוֹ עוֹד

לִצְחֹק לְכָל אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ וְהוּא חָשׁוּב כָּאַיִן

לִצְחֹק לְכָל חַיֵּינוּ שֶׁכָּלוּ בֶּעָשָׁן, כֶּעָשָׁן

לִשְׁבוּעוֹת־הָאֱמוּנִים וּלְנִדְרֵי־הַשִּׁכְחָה כְּאֶחָד

לַנְּסָכִים אֲשֶׁר הִסַּכְנוּ

וְלֶעָמָל אֲשֶׁר עָמַלְנוּ

וּלְכָל הָאַהֲבָה אֲשֶׁר נָתַנּוּ אֶת נַפְשֵׁנוּ בָּהּ

עַד הֱיוֹת כָּל סְבִיבֵנוּ מַהְפֵּכַת־אֱלֹהִים


לִצְחֹק, לִצְחֹק

עַד שֶׁיֵּרֵד הַלַּיְלָה וְיֶחְשַׁךְ עָלַי סְבִיבִי

וְלֹא אֶרְאֶה עוֹד שׁוּם דָּבָר מִבַּעַד לַזְּכוּכִית

וְלֹא אֶרְאֶה עוֹד אֶת בָּבוּאָתִי בַּשִּׁמְשָׁה

וְאֶפֹּל עַל עַרְשִׂי מְפַרְפֵּר וְקוֹדֵחַ

מֵרָב הַצְּחוֹק


1958


מַה זֶּה חָשׁוּב

מאת

אהרן אמיר

מַה זֶּה חָשׁוּב, אִם

אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אוֹ לֹא


מַה זֶּה חָשׁוּב, אִם

אֲנַחְנוּ כּוֹאֲבִים אוֹ לֹא


מַה זֶּה חָשׁוּב, אִם

אֲנַחְנוּ מוֹשְׁכִים

זֶה אֶת זוֹ

אוֹ נוֹשְׁכִים

זֶה אֶת זוֹ

אִם אֲנַחְנוֹ חוֹבְקִים

אוֹ יוֹרְקִים


מַה זֶּה חָשׁוּב —

אִם אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים


1964


חִידוֹת

מאת

אהרן אמיר

כַּמָּה מוּזָר:

עַתָּה הִנֵּה הָיָה לִבֵּךְ עִמִּי

וּבַל עִמָּךְ —

וְאֶל מוּל זֶה הָרֶגַע הַסּוֹרֵר

נָפוֹג לִבִּי —


וּפֶתַע:

כָּל הַחַיִּים אֲשֶׁר עֲשִׂינוּ יַחַד

עוֹר אֶל עוֹר וְעֶצֶם אֶל עַצְמוֹ —

כָּל שְׁנוֹת הָאוֹר

וִימוֹת הַחֹם

וּשְׁעוֹת הַמֹּר

הַנְּשִׁימוֹת הַמֻתָּכוֹת יַחְדָּו

הַגּוּפִים אֲשֶׁר הָיוּ כַּגֶּפֶן הָאַחַת

הַדָּם־אֲשֶׁר־הָיָה־בָּשָׂר־שֶׁהוּא־הַנֶּפֶשׁ

בְּאַחַת הָיוּ

כְּלֹא־הָיוּ —


הַעוֹד יֵשׁ עִמָּךְ חִידוֹת

לְנַסּוֹתָן בִּי

לְנַסּוֹתֵנִי בָּן?


1967


עִזָּבוֹן בַּחַיִּים

מאת

אהרן אמיר

אֲנִי מְצַוֶּה לָךְ בָּזֶה

אֶת הַבַּיִת הַזֶּה

וְאֶת הַכִּירָה

וְאֶת הַמְּקֵרָה

וְאֶת הַמְּגֵרָה —

וְגַם אֶת כָּל כִּתְבֵי־הַיָּד

הַחֲתוּמִים בַּכַּד

לְנַחֲלָה לָעַד.


הִנְּנִי וְצִוִּיתִי לָךְ בָּזֶה

אֶת הַכֹּל —

אֶת כָּל אֲשֶׁר לִי בַּחַיִּים —

וְהָלַכְתִּי לָתוּר, הוֹזֶה

וְאֵין־עֹל,

אַחַר כָּל הַחַיִּים

אֲשֶׁר בִּי.


1964


סְתָיו לְחוֹף כִּנֶרֶת

מאת

אהרן אמיר

לְבַדִּי אֲנִי שׁוֹכֵב לִי

בַּדֶּשֶׁא הַנִּקְשֶׁה בִּקְמִילָתוֹ —

אַשְׁכְּלוֹת הַתְּמָרִים מִתְכַּרְבְּלִים בְּשַׂקֵּיהֶם

הַקְּלֵמַנְטִינוֹת מוֹרִיקוֹת בְסֵתֶר עַלְוָתָן

הַשִּׁטִּים עוֹדָן פּוֹרְחוֹת

הָאֹרֶן הַמִּתְנַשֵּׂא רוֹחֵשׁ זַרְזִירִים

וּפוֹנְצְיַאנָה חֲסוֹנָה פּוֹרֶשֶׂת זְרוֹעוֹתֶיהָ —

רַק שֶׁהַיַּמָּה נִדְלַחַת

וְצֵל גּוֹהֵר עַל הַגּוֹלָן

וְהַבּוּגְנֶוִילְיָה

מַשִּׁירָה אֶת חַכְלִילֶיהָ —


רֹאשִׁי נִמְלָא צִפְצוּפֵי צִפֳּרִים

הַדּוּכִיפַת חוֹלֶפֶת מֵעָלַי

תַּכְלִיתִית וּמִתְנַכֶּרֶת —

אֶצְבְּעוֹתַי צוֹבְטוֹת בִּבְשַׂר הָהָר

מְמוֹלְלוֹת קִרְעֵי עָנָן

בִּשְׁמֵי־עָכוֹר —


לְבַדִּי אֲנִי שׁוֹכֵב לִי

בַּדְּשָׁאִים הַקְּמֵלִים לְבַדָּם

אֶחָד לְאֶחָד

וּמְחַכֶּה לְיָפָתִּי

שֶׁתָּבוֹא לְשַׁבָּת —

לַדּוּכִיפַת

שֶׁתֵּרֵד עַל יָדִי לָשֶׁבֶת

וְתִהְיֶה לִי צִפּוֹר־חֵיקִי

תִּצְבֹּט אֶת בְּשָׂרִי הַמַּאֲפִיר

וְתִקְרַע מְלִילוֹת סְתָוִי —

בוא אני אגיד לך

מאת

אהרן אמיר


טֶכְנִיקָה

מאת

אהרן אמיר

אַתָּה אֵינְךָ קוֹבֵעַ לְךָ עִתִּים לְשִׁירָה

וְאֵין לְךָ מַה שֶּׁקָּרוּי בְּשֵׁרוּת־הַשִּׁדּוּר

בְּלָשׁוֹן עֲדִינָה־מְרֻמֶּזֶת (מֶלְקָחַיִם וְרָאשֵׁי־בְּהוֹנוֹת)

“רֶגַע שֶׁל שִׁיר”.


אַתָּה פָּשׁוּט נִמְצָא יוֹשֵׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן —

שֻׁלְחָן גָּדוֹל, שֻׁלְחָן קָטָן (מַה־זֶּה־חָשׁוּב)

וְשָׂם עָלָיו גִּלְיוֹן נְיָר

וְשׁוֹלֵף אֶת עֶטְךָ הַכַּדּוּרִי, הַמְנַוֵּן כָּל־כָּךְ

אֶת כְּתַב־יָדְךָ הָאִישִׁי, וּמַתְחִיל

וּמַתְחִיל לְהָשִׁיט אֶת הַחֹד הַמַּשְׁחִיר

עַל חֶלְקַת הַנְּיָר הַלָּבָן (אוֹ הַצָּהֹב, אוֹ הַשָּׁחוֹר)

וּמַטִּיל עָלָיו אוֹתִיּוֹת

הַהוֹיוֹת לְמִלִּים

הַמִּצְטָרְפוֹת לְשׁוּרוֹת

הַמִּסְתַּכְּמוֹת בְּשִׁיר.

וּכְשֶׁכָּל זֶה נִגְמָר, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁנִּגְמַר

וּכְלֹא־מַאֲמִין אַתָּה נִבָּט אֶל דַּף־הַנְּיָר

וּלְתִמְהוֹנְךָ אַתָּה נוֹכָח לִרְאוֹת

שֶׁהַתּוֹצָאָה הִיא בְּדִיּוּק מַה שֶּׁרָצִיתָ

לְהַבִּיעַ לְבַטֵּא לוֹמַר לִשְׁפֹּךְ —

אוֹ מַה שֶׁמִּישֶׁהוּ בְּתוֹכְךָ, בְּחַגְוֵי הַחֹמֶר הָאָפֹר

אוֹ בְּסֵתֶר הָעוֹרְקִים,

רָצָה לִשְׁפֹּךְ, לוֹמַר לִפְלֹט הַחוּצָה

בָּרֶגַע שֶׁהֵחֵל הָעֵט הַכַּדּוּרִי

לְהַדֵּס עַל־גַּבֵּי הַנְּיָר


לְדַרְדֵּר אֱגוֹזֵי־אוֹתִיּוֹת

שֶׁהִצְטָרְפוּ לְמִלִּים

שֶׁהִתְחָרְזוּ לְשׁוּרוֹת

וְהָיוּ לְשִׁיר.

וּכְמִשְׁתָאֶה אַתָּה רוֹאֶה, כְּמוֹ בִּרְאִי, אוֹ

כְּמוֹ בְּמַבְחֵנָה, אֶת עֶצֶם־עַצְמְךָ,

בְּאוֹתוֹ רֶגַע, אוֹ אוֹתָהּ שָׁעָה,

שֶׁל יוֹם אוֹ לַיְלָה,

אֶת הַלְּשַׁד אֲשֶׁר, כְּכָל הַמִּסְתַּבֵּר,

הָיָה מְפַכֶּה בְּעַצְמוֹתֶיךָ,

אֶת חוֹתַם הִסְתַּכְּלוּתְךָ לְגֵו וּלְבָר,

אֶת הָאַוָּה וְהַכְּאֵב

אֶת הָרַעַד וְהַסּוֹד

אֶת הָרָעָב וְהַיֻּמְרָה

אֶת הַחָכְמָה וְהַסִּכְלוּת

אֲשֶׁר הִנֵּה־זֶה בָּאוּ וְהֻבָּעוּ

בְּמַעֲשֶׂה אֶחָד חָטוּף, לֹא־מְכֻוָּן, מוּסַח־מִדַּעַת

כְּמוֹ שֶׁל כִּבּוּשׁ סָבִיל, גְּלוּי־עֵינַיִם

וְהִתְמַסְּרוּת פְּעִילָה, עֲצוּמַת־עַיִן.

וּלְפֶתַע מִתְבָּרֵר לְךָ (תָּמִיד לְפֶתַע)

שֶׁמִּישֶׁהוּ בְּתוֹכְךָ, בְּהֶעְלֵם מִמְּךָ,

מִלֵּא אוֹתְךָ כְּדֵי לְרוֹקֶנְךָ —

שֶׁמִּישֶׁהוּ בְּתוֹכְךָ, בְּהֶעְלֵם מִמְּךָ,

קָבַע לְךָ

מוֹעֵד עִם מִישֶׁהוּ

בְּתוֹכְךָ.


1966


בַּעֲצַלְתַּיִם, שֶׁלֹּא בָּעוֹנָה

מאת

אהרן אמיר

יוֹשֵׁב־לוֹ קַיְטָן בְּבֵית־הַבְרָאָה שֶׁלֹּא בָּעוֹנָה, כִּמְעַט לְבַדּוֹ,

מוּל כְּבִירֵי הָרַקָּפוֹת־בַּהָמוֹנָן־וּבְעוֹנָתָן — וּבַדֶּשֶׁא, פְּרָגִים

מְבַצְבְּצִים בִּשְׁחוֹר־לִבָּם, אַף הֵם בְּעוֹנָתָם, עִתִּים יִשָּׁמַע קוֹל הַתּוֹר,

וְיֵשׁ וּסְקַיְהוֹק מְתַמְרֵן יַחֲלֹף בִּתְכוֹל־רָקִיעַ צַח עַד־לִצְוָחָה.

מַה־יָּפָה הָעוֹנָה שֶׁמִּחוּץ לָעוֹנָה.


אַחַר הָאֲרוּחָה יְטַיֵּל הָאוֹרֵחַ בֵּין עֵצִים גִּבְהֵי־צַמֶּרֶת שֶׁבַּגַּן,

אוֹ יָפוּשׁ עַל כִּסֵּא־הַמַּרְגּוֹעַ, בַּשֶּׁמֶשׁ הָחָרְפִּית. הִנֵּה זַרְזִיר

מְחַבֵּט כְּנָפַיִם. הַקַּיְטָן־הַחוֹרֵג נִנְעָר. מִשּׁוּם־מָה הוּא חָשׁ עַצְמוֹ

כַּאֲגַּרְטַל סִינִי עַתִּיק, מִתּוֹךְ פִּזּוּר יָרִים אֶת הַמִּלּוֹן הֶעָב אֲשֶׁר

נִקְלַע לְכָאן אֵי־כָּךְ. אָכֵן מָה־רַבּוֹת הַמִּלִּים שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ,

מַמָּשׁ אֵין לְשַׁעֵר. הֲרֵי לְךָ “מָשָׁר”, אוֹ “מֶשֶׁר” תֶּלֶם בְּקַו יָשָׁר הוּא זֶה,

אוֹמֵר הַמִּלּוֹן. כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, “קוּמִי”, שְׂעַר הָרֹאשׁ. וְ “קוּמִי שָׂפָה”, שְׂעַר הַשָּׂפָם.

מִן הַסִּפְרוּת הַתַּלְמוּדִית, כַּמּוּבָן. וְ“דָגוּי” הוּא מִי שֶׁהִתְרַבָּה כִּדְגֵי־הַיָּם.

“רִבְצָל” מָצִינוּ, הוּא מִזְוָדָה קְטַנָּה לְנוֹסְעִים לָשִׂים בָּהּ צֵידָה

לְצָרְכֵי הַדֶּרֶךְ.


גַּם מִלִּים צְרִיכוֹת לְמַזָּל. טוֹב לְמִלָּה שֶׁתִּהְיֶה כִּמְעַט לְבַדָּהּ וְחַד־פְּעָמִית,

אֲבָל בַּתְּנַ“ךְ. כְּנֶגֶד זֹאת, מַה יַּעֲשֶׂה הַקַּיְטָן שֶׁאֵינוֹ בַּתְּנַ”ךְ וְאֵינֶנּוּ חַד־פְּעָמִי

וְהַמָּקוֹם אֵלָיו בָּא הוּא מִחוּץ לָאָפְנָה וְהַזְּמַן הוּא שֶׁלֹּא בָּעוֹנָה

וְהַשָּׁעָה כְּלָל אֵינָהּ שְׁעָתוֹ…יַתְקִין עַצְמוֹ לַדֶּרֶךְ. וְעַד אָז, יִשְׁכַּב־לוֹ.

בַּעֲצַלְתַּיִם. כַּאַגַּרְטַל סִינִי עַתִּיק.


זכרון־יעקב, פברואר 1971


תְּמוּנוֹת מֵחֲדַר־הַנִּתּוּחַ

מאת

אהרן אמיר

א

מַהֵר, דּוֹקְטוֹר, צָרִיךְ לַעֲזֹר בְּמִסְפָּר 7.

כְּבָר שָׁעָה וָחֵצִי מְנַסִּים לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה אֶת הָעֻבָּר.


ב

עִם שׁוּלוּ אֲנִי נִכְנָס לַחֲדַר־הַנִּתּוּחַ מִסְפַּר 7.

שׁוּלוּ זֶה: מַפְּלֵי־בָּשָׂר גַּמְלוֹנִיִּים, מֵצַח גִּבֵּחַ

מִתְנוֹצֵץ בִּרְסִיסֵי־זֵעָה. מַזְכִּיר אֵיזֶה פִּיל אַתְלֵטִי,

כָּבֵד־זָרִיז, סַבְלָנִי, אַךְ גַּם כּוֹמֵס

תַּעֲצוּמוֹת חָרוֹן בָּלוּם בְּחֶדֶק נוֹשֵׁף־קוֹלְטָנִי.

נִמְרָץ הוּא פּוֹסֵעַ, בַּחֲלוּק יָרֹק דְּהוּי־כִּבוּסִים

וְכֻמְתָּה תּוֹאֶמֶת לְפַּדַּחְתוֹ. בְּסֵבֶר עַסְקָנִי תַּכְלִיתִי, אִם גַּם לֹא

שֶׁל מִי אֲשֶׁר יָגֵס בִּכְמוֹ אֵלֶּה אֶת לִבּוֹ. הוֹ, לֹא. וַאֲנִי

אַחֲרָיו, מַדַּי כְּמַדָּיו, מִתְחַזֶה כְּאִישׁ־סֶגֶל, מִסְתַּנֵּן

נָכְרִי וְסַקְרָן בִּמְחוֹזוֹת הַכְּאֵב שֶׁל עִסּוֹת־אָדָם מְחֻטָּאוֹת,

מֻרְדָּמוֹת, שׁוֹתְתוֹת, בִּמְחוֹזוֹת הָאַלִּימוּת הָרְפוּאִית

הַמּוֹשִׁיעָה, הַמְלֻמָּדָה.


ג

גַּבְשׁוּשֵׁי־אֲבָרִים בּוֹצְצִים מִן הַפֹּת הַפְּעוּרָה…

מְשׁוֹךְ, שׁוּלוּ! מְשׁוֹךְ בַּגֶּזֶר! הוֹצֵא אוֹתוֹ חַיִּים!

הוֹצִיאֵהוּ לְחַיִּים…הָיְתָה לוֹ הַפְסָקַת־נְשִׁימָה שֶׁל כַּמָּה

שְׁנִיּוֹת. לָתֵת לוֹ הַנְשָׁמָה, עִסּוּי חָזֶה!…הַיּוֹלֶדֶת,

צְהַבְהַבָּה וְחִוֶּרֶת, אֵינָה יוֹדַעַת כְּאֵב. אֵינָה יוֹדַעַת

מְאוּמָה. מְחַיֶּכֶת מֵעָמְקָיו שֶׁל אַגַּן־יְרֵכַיִם מֻרְדָּם

וְקָהוּי…הַחַיִּים הִנֵּה זֶה יָצְאוּ מִמֶּנָּה, אַךְ נוֹתְרוּ

בָּהּ עוֹד חַיִּים. גַּם שֶׁלָּהּ קְרוּיִים חַיִּים, לֹא כֵן?…

חִיּוּךְ מְרוֹקָן. מְרוֹקָן עַד תֹּם. רָפוּי מִכָּל רָפוּי.


אַךְ גַּם שָׁפוּי. יֶס, סֵיר!…מְחַיֶּכֶת בְּאשֶׁר־שְׂרִידָה רִאשׁוֹנִי,

בַּהֲמִי, חַיָּתִי. מֵעֹמֶק פֻּרְקָן מְעֻרְטָל, חַוָּתִי.

לֹא שְׂפָתַיִם פְּשׂוּקוֹת מְחַיְּכוֹת בָּהּ. לֹא פֶּה פָּצוּי.

עֶרְוָתָה הַפְּשׂוּקָה מְחַיֶּכֶת. “תּוֹדָה רַבָּה, דּוֹקְטוֹר”,

הִיא לוֹאֶטֶת כְּמוֹ מִבֵּית־סְתָרֶיהָ הָאָפֵל, אֲשֶׁר עַתָּה־זֶה

גָּח עוֹלָם חָדָשׁ מִמֶּנּוּ…“אוֹ. קֵיי., גֶ’נִי”, מַפְטִיר

שׁוּלוּ, “אַתְּ בְּסֵדֶר עַכְשָׁו. אַתֶּם שְׁנֵיכֶם בְּסֵדֶר”.

ד

לַחְלוּחִית־הַכָּרָה מַפְצִיעָה בִּזְגוּגִיּוֹת־עֵינֶיהָ שֶׁל גֶ’נִי.

בְּסָמוּךְ בּוֹקְעִים צְוִיצֵי־בְּכוֹרָה מֵאוֹתוֹ מֶטֵאוֹרִיט שֶׁל בָּשָׂר

וַעֲצַבִּים. “בּוֹא אַרְאֶה לְךָ מַשֶׁהוּ אַחֵר”, זוֹרֵק אֵלַי שׁוּלוּ,

וְאָנוּ יוֹצְאִים מֵחֲדַר־הַנִּתּוּחַ מִסְפָּר 7 בְּבֵית הַחוֹלִים הַגָּדוֹל.

בְּווֹשִׁינְגְטוֹן, דִּי.סִי., ארה"ב, אֲמֶרִיקָה, עוֹלָם, תֵּבֵל.


23.1.73


סֶפְּטֶמְבֶּר 1940

מאת

אהרן אמיר

הָיָה יוֹם שֶׁל סֶפְּטֶמְבֶּר אַחַר־הַצָּהֳרַיִם

שְׁנַת אֶלֶף תְּשַׁע־מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים

וַאֲנִי אָז בֶּן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה,

בּוֹגֵר הַגִּמְנַסְיָה.

בְּשָׁעָה אַרְבַּע בְּעֵרֶךְ,

בַּחֹם הַמְיֻזָּע וְהַמַּהְבִּיל,

שָׁמַעְנוּ זִמְזוּם חָשׁוּד וְזָר מִמַּעַל.

עָמַדְתִּי בַּמִּרְפֶּסֶת וְרָאִיתִי

מִפְּאַת צְפוֹן־מַעֲרָב

חֲמִשָּׁה יַתּוּשִׁים עָפִים גָּבֹהַּ בַּשָּׁמַיִם

וּכְהֶרֶף־עַיִן אָז יָדַעְתִּי —

זֶהוּ זֶה.

כִּמְסֻמָּר בָהֶם הִבַּטְתִּי

בִּתְחוּשָׁה מַפְתִּיעָה שֶׁל בַּגְרוּת

כְּמוֹ יָחִיד וְחָשׂוּף אֶל מוּל הַסַּכָּנָה —

עַד שֶׁרָאִיתִי אֶת זֵרְעוֹנֵי־הַמָּוֶת

מַתְחִילִים לִנְשֹׁר מֵהֶם.


בְּתוֹךְ כָּךְ הִתְחִילוּ צְפִירוֹת־הָאַזְעָקָה לִפְעוֹל

וְכָל בְּנֵי־בֵּיתִי עִם כָּל דָּרֵי הַבַּיִת

בִּשְׁתִיקָה סוֹאֶנֶת שָׁטְפוּ־יָרְדוּ בַּמַּדְרֵגוֹת

לַכְּנִיסָה הַחֲסוּמָה בְּקִיר־מָגֵן שֶׁל לְבֵנִים.

אֲנִי, מִשּׁוּם־מָה, בִּצְעָדִים מְדוּדִים

בְּהִלּוּך מְרֻסָּן

בּוֹטֵחַ, מִשּׁוּם־מָה, שֶׁלִּי לֹא יְאֻנֶּה כָּל רַע

נוֹשֵׁךְ שְׂפָתַי בְּבוּז גֵּאֶה —

יוֹדֵעַ, כִּבְיָכוֹל, כִּי בְּרִית כֹּרְתָה לִי עִם

הָאִיטַלְקִים

הַמַּפְצִיצִים

אֶת תֵּל־אָבִיב


שֶׁכְּמוֹהֶם כָּמוֹנִי

נֶחְתְּכוּ לִי

חַיִּים שֶׁל סַכָּנָה.


[הָעִנְיָן עַצְמוֹ נִגְמַר קַל־מְהֵרָה.

בְּנֵי הָעִיר הַהֲלוּמָה

יָצְאוּ בְּסַנְדָלִים וּבְגוּפִיּוֹת

לְפַנּוֹת הַהֲרִיסוֹת

לִלְקוֹט הָאֲבָרִים הָרְטוּשִׁים מִן הַמַּפֹּלֶת

לְמַשֵּׁשׁ אֶת הַחֻרְבָּן

וּסְתָם לְהִסְתַּכֵּל בַּתְּכוּנָה הָעַסְקָנִית, הָאֲבֵלָה.]


בָּעֶרֶב,

מְאֻחָר בָּעֶרֶב,

יָשַׁבְנוּ עַל סַפְסָל

בְּגַן־הֲדַסָּה,

אֲנִי וְנַעֲרָתִי הַשְּׁחַרְחֹרֶת,

כְּמִשְׁפָּטֵנוּ תְּמוֹל

וְגַם שִׁלְשֹׁם.

בַּחשֶׁךְ הַשָּׁטוּף אוֹר יָרֵחַ מָלֵא וּמְסַמֵּא,

מְדֻקָּר צְוָחוֹת שֶׁל תַּנִּים

וּמְרֻסָּס לְחִישׁוֹת שֶׁל זוּגוֹת אֲחֵרִים

וְנִרְמָס בְּטַלְפֵיהֶם,

יָשַׁבְנוּ מְעַשְּׁנִים סִיגָרִיּוֹת,

מַעֲלִים עָשָׁן כְּמֻמְחִים,

בֵּין נְשִׁיקוֹת מְלוּחוֹת, מִתְיַמְּרוֹת לָדַעַת,

מַחֲלִיפִים אוּלַי כַּמָּה הֶעָרוֹת שֶׁל אָדִישׁוּת לְמוּדָה

וְחוֹשְׁבִים, אוּלַי, לִרְגָעִים מֶה הָיִינוּ אוֹמְרִים

וְאֵיךְ הָיִינוּ נוֹהֲגִים

אִילוּ הָיִינוּ מְשַׂחֲקִים בַּסְּרָטִים

אוֹ כְּתוּבִים בַּסְּפָרִים —

וְחָשִׁים בְּתוֹךְ כָּךְ כִּי אָכֵן,

תַּגִּידוּ מַה שֶּׁתַּגִּידוּ,


יֵשׁ נֹפֶךְ שֶׁל עַזּוּת חֲצוּפָה וְרוֹמַנְטִית

בְּעֶצֶם גִּפּוּפֵינוּ אֵלֶּה

בַּלַּיְלָה הַגּוֹהֵר עַל הַחֻרְבָּן אֲשֶׁר בָּעִיר,

בָּעִיר אֲשֶׁר כָּבְשָׁה אֶת אֶנְקָתָהּ

לָלֹק אֶת הַמַּכָּה אֲשֶׁר הֻכָּתָה.


חֲצוֹת. חֲצוֹת וָחֵצִי.

הַיָּרֵחַ עוֹדוֹ סָרוּחַ מְעֻרְטָל

מֵצִיף בְּלֹבֶן־זִרְמָתוֹ

אֶת הָעִיר הָעֲקוּדָה, הָאֲנוּסָה

הָרוֹטְטָה אֶל רוּחַ־לַיִל,

הַמָּאֳפֶלֶת עַל־פִּי צַו־הַמִּלְחָמָה.

וַאֲנִי הַנַּעַר,

בּוֹגֵר הַגִּמְנַסְיָה,

טַל בְּרֹאשִׁי

חֲטָטִים בְּמִצְחִי

וְתַעַר טֶרֶם יַעֲלֶה עַל לֶחְיִי,

צוֹעֵד־רוֹהֵט הַבַּיְתָה לְבַדִּי

עַל־פְּנֵי הַפַּקָּחִים שֶׁל הַמִּשְׁמָר הָאֶזְרָחִי,

עַל־פְּנֵי הָאַמְבּוּלַנְסִים וְהַטֶּנְדֶּרִים,

וְשׁוֹרֵק לִי מַרְסֶיֵּז מוּבָס־גֵּאֶה —

נַעַר סָמוּר וְרָזֶה

תַּחַת שְׁמֵי־חָלָב

צוֹעֵד בְּצַד צִלּוֹ,

נַעַר רָהוּי וְהוֹזֶה

כָּל שִׁרְיוֹנוֹ עָלָיו

וְכָל חִידוֹתָיו מוּלוֹ.


יולי 1973


זִכְרֵי כְּתוּבִים בְּעִיר זָרָה

מאת

אהרן אמיר

1

לְבַדִּי

יוֹשֵׁב בַּפֻּנְדָּק

עַל אֵם־הַדְּרָכִים

עַל כּוֹס־קַרְלְסְבֶּרְג

מוּלִי אֲדָמָה וַאֲבָנִים

וְיָרֹק כֹּה יָרֹק

כִּמְלֹא הָעַיִן

וְאוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ מָתוֹק לָעֵינַיִם


רַמְבּוֹ, רַמְבּוֹ! —

“אֵין בִּי חִבָּה כִּי אִם לַאֲדָמָה וְלַאֲבָנִים”.


2

רָחוֹק? מָה רָחוֹק?

עוֹף־הָאֲלוּמִינְיוּם יַגְמִיאֵנוּ הַמֶּרְחָק

בְּאַרְבַּע־וָחֵצִי שְׁעוֹת טִיסָה.


קָרוֹב? מַה קָּרוֹב?

מֵאָה־וְאַחַת שְׁנוֹת־אוֹר מַפְרִידוֹת בֵּינֵינוּ

וּמוֹעֵד־מוֹעֲדִים־וָחֵצִי שֶׁל הִיסְטוֹרְיָה.


וּבְתוֹךְ כָּךְ, גֵּאוֹרְג סֶפֶרִיס:

"אָנוּ שֶׁיָּצָאנוּ לַעֲלִיַּת־רֶגֶל זוֹ

הִבַּטְנוּ בַּפְּסִילִים הַנְּתוּצִים

שָׁכַחְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ וְאָמַרְנוּ שֶׁהַחַיִּים

אֵינָם אוֹבְדִים כֹּה בְּנָקֵל

שֶׁהַמָּוֶת יֵשׁ לוֹ שְׁבִילִים לֹא־נֶחְקָרוּ


וְצֶדֶק מְיֻחָד מִשֶּׁלּוֹ.

שֶׁבְּעוֹד אָנוּ גּוֹוְעִים, זְקוּפִים עַל רַגְלֵינוּ,

הוֹפְכִים הֱיוֹת אַחִים־בָּאֶבֶן,

מְאֻחָדִים בְּקַשְׁיוּת וּבְחֻלְשָׁה,

הַמֵּתִים הַקַּדְמוֹנִים נִמְלְטוּ מִן הָעִגּוּל וְקָמוּ שׁוּב

וְהָיוּ מְחַיְּכִים בִּשְׁתִיקָה מוּזָרָה".


וּכְמוֹ סֶפֶרִיס, גַּם אֲנִי הַקָּטָן מַעְדִּיף

“נֵטֶף־דָּם עַל כּוֹס שֶׁל דְּיוֹ”.

3

פַנְטִי סֶרִיקוֹסְקִי אִישׁ פִינִי הוּא (מְשׁוֹרֵר),

לֹא כָּמוֹנִי,

אַךְ כָּמוֹנִי הוּא לְגִיל (כִּמְעַט).


וְהוּא אוֹמֵר:

"הַחַיִּים נִתְּנוּ לָאָדָם

כְּדֵי שֶׁיִּשְׁקֹל

בְּאֵיזֶה מַצָּב

רוֹצֶה הוּא לָמוּת:

שָׁמַיִם אֲפֹרִים צָפִים־חוֹלְפִים

אֶפְרֵי־כּוֹכָב תְּלוּיִים מִמַּעַל

וְהֶעָפָר

בָּא אֶל תּוֹךְ פִּיךָ

כְּמוֹ לֶחֶם".


וַאֲנִי, כָּמוֹהוּ, לֹא כָּמוֹהוּ,

עוֹנֶה אַחֲרָיו

אָמֵן.


4

מַה מִּסְתַּתֵּר

מֵאַחֲרֵי הַחַלּוֹנוֹת הַמְוֻלָּנִים?

מַה מִּסְתַּתֵּר

מֵאַחֲרֵי קִירוֹת הָאֶבֶן הַסּוּדִים שַׁמֶּנֶת?

מַה מִסְתַּתֵּר

מֵאַחֲרֵי הַשֶּׁקֶט וְהַנֹּעַם?


אֲנִי בּוֹלֵשׁ

אֲנִי מְרַגֵּל

שָׁלוּחַ לִמְשִׂימָה

בְּשֵׁם עַצְמִי בִּלְבַד

מִמְּחוֹזוֹת הָרֹגֶז וְהַשֶּׁלַח

נוֹשֵׂא אֶת הָאֶשְׁכּוֹל

בַּמּוֹט

לְבַדִּי


לוּ אַךְ אֶקַּח עִמִּי מַלְקוֹחַ

חַלּוֹן אֶחָד מְוֻלָּן

קִיר־אֶבֶן אֶחָד סוּד־לָבָן,

יָשָׁן, אַךְ לֹא יָשָׁן מִדַּי,

עִם כְּזַיִת שֶׁקֶט יְרַקְרַק

וְנָכְרִי


בריסל, אוגוסט 1974


חֲגִיגָה

מאת

אהרן אמיר

הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא מֵעָלַי

עוֹשֶׂה לִי חֲגִיגָה


הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה

הַשָּׁלֵו בְּחַשְׁמַלָּיו

מַפְרִיחַ לִי מִנְּשִׁיקוֹת־פִּיהוּ


הַנְּבִיחוֹת מֵעֲבָרִים —

מִצְהֲלוֹת יְדִידוּת


צִפּוֹר קְטַנָּה בַּגָּן

לוֹחֶשֶׁת לִי

כְּמִתְחַטֵּאת:

"אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה

אֲבָל —

זֶה

מְאֹד

לֹא

מוֹדֶרְנִי.

אַיֵּה נִכּוּר?

תִּמְהוֹן־לֵבָב?

לְפָחוֹת קַמְצוּץ

עֶרְכֵי־הֲרָחָה

לִרְפוּאָה?"


אֲנִי מַבִּיט

אֶל הַיָּרֵחַ

אֶל הָהָר

וְאֶל הַכְּלָבִים

הַמַּבִּיטִים


אוּלַי כָּמוֹנִי

אֶל הַיָּרֵחַ וְהָהָר


כֻּלָּנוּ מַבִּיטִים

זֶה אֶל זֶה

בַּהֲבָנָה סַלְחָנִית

בְּעִצּוּמָה שֶׁל זוֹ הַחֲגִיגָה שֶׁלָּנוּ


וְאָנוּ סוֹלְחִים לָהּ

לַצִּפּוֹר

הַקְּטַנָּה


עין כרם, אוקטובר 1975


בּוֹא אֲנִי אַגִּיד לְךָ

מאת

אהרן אמיר

מַה זֶּה שִׁיר, אַתָּה יוֹדֵעַ?

בּוֹא אֲנִי אַגִּיד לְךָ מַה שֶׁזֶּה.


שִׁיר זֶה, קֹדֶם־כֹּל, דָּבָר כָּזֶה חֶסְכוֹנִי.

זֶה מִין דָּבָר שֶׁאִם אַתָּה עוֹשֶׂה אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִים,

בַּזְּמַן וּבַמָּקוֹם שֶׁצְּרִיכִים אוֹתוֹ,

אָז זֶה יָכוֹל לַחְסוֹךְ הָמוֹן:

הֲמוֹן מִלִּים,

הֲמוֹן דְּגָלִים,

וְטִלְטוּלִים —

הֲמוֹן מַחְסָנִיּוֹת שֶׁל כַּדּוּרִים,

הֲמוֹן אַלּוֹת מְסֻמָּרוֹת,

וְגַם גְּדֵרוֹת מְחֻשְׁמָלוֹת,

וְסוֹלְלוֹת שֶׁל תּוֹתָחִים

אוֹ רַמְקוֹלִים.


בּוֹא אֲנִי אַגִּיד לְךָ מַה זֶּה שִׁיר.

שִׁיר זֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, דָּבָר שֶׁבָּא לַחְסוֹךְ.

זֶה מִין “בִּמְקוֹם” שֶׁאֵין כִּמְעַט כָּמוֹהוּ:

בִּמְקוֹם טִיסָה בַּחֲלָלִית אֶל הַיָּרֵחַ,

בִּמְקוֹם שָׁנִים שֶׁל חִטּוּטִים בְּתוֹךְ כּוּכִים מְעֻפָּשִׁים,

בִּמְקוֹם קִדּוּחַ בְּאֵרוֹת,

בִּמְקוֹם שִׁלּוּחַ תַּבְעֵרוֹת —

בִּמְקוֹם חִנְגַּת־רֵעִים,

בִּמְקוֹם מוֹשַׁב־לֵצִים,

בִּמְקוֹם מָחוֹל מַשְׁכִּיחַ בְּמַחֲנַק־עֲשַׁן־קֻבּוֹת —


בִּמְקוֹם חֲצַר־הַמַּטָּרָה,

בִּמְקוֹם עֲטֶרֶת־הַקּוֹצִים,

בִּמְקוֹם פַּךְ־שֶׁמֶן־הַמִּשְׁחָה,


בִּמְקוֹם שַׁרְבִיט וְכֵס־מַלְכוּת —

בִּמְקוֹם חֶמְדַת נָשִׁים וּפִילַגְשִׁים,

בִּמְקוֹם דִּבּוּק הַבְּשָׂרִים,

בִּמְקוֹם צָמָא, בִּמְקוֹם רִוְיוֹן —

בִּמְקוֹם צִירֵי־לֵדָה,

בִּמְקוֹם חֶבְלֵי־חֲלוֹם,

בִּמְקוֹם סִיּוּט־עִוְעִים —

בִּמְקוֹם כָּל חֹלִי וְכָל מוּם,

בִּמְקוֹם סַמֵּי־מַרְפֵּא, סַמֵּי־הִמּוּם —

בִּמְקוֹם חַיִּים,

בִּמְקוֹם מִיתָה.


— אִם זֶה חוֹסֵךְ כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה, אַתָּה אוֹמֵר,

אָז בִּשְׁבִיל מַה זֶּה טוֹב בִּכְלָל?


אוּלַי יֵשׁ מַשֶׁהוּ בְּמָה שֶׁאַתָּה מְבַרְבֵּר.

אוּלַי אַתָּה צוֹדֵק אֲפִלּוּ. נַנִּיחַ.

אֲבָל אִם כָּךְ,

אִם אַתָּה כָּזֶה חָכָם גָּדוֹל,

אָז בִּשְׁבִיל מָה אַתָּה צָרִיךְ

אוֹתִי?


מאי 1976

איקונים

מאת

אהרן אמיר


עֵדוּת עַל מוֹתוֹ שֶׁל לֶנִין

מאת

אהרן אמיר

רָאִיתִי אֶת וְלָדִימִיר אִילִיץ' אוּלְיָנוֹב, הוּא לֶנִין שֶׁלָּנוּ,

וְהִנֵּה אֲחָזוֹ הַשָּׁבָץ, שְׂפָתָיו נָעוֹת וְקוֹלוֹ

אֵינוֹ נִשְׁמָע. פְּתָקִים מַגִּישִׁים לוֹ לְמִטָּתוֹ וַעֲלֵיהֶם

מוֹלִיכִים אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו הַצְּפוּדוֹת הַמַּחֲזִיקוֹת בָּעִפָּרוֹן

וּמִתְאַמְּצוֹת לִרְשֹׁם דְּבָרִים אַחֲרוֹנִים — הוֹרָאוֹת,

פְּקֻדּוֹת אוֹ עֵצוֹת לַקּוֹמִיסָרִים הָעֲמָמִיִּים שֶׁל ס.ס.ס.ר.,

מַצְבִּיאֵיהֶם שֶׁל כֹּחוֹת הַמָּחָר.


“וְלָדִימִיר אִילִיץ'!” אָמַרְתִּי. “אֵיךְ זֶה יִתָּכֵן?”

וְעֹוד קָרָאתִי לֵאמוֹר:

"הוֹי, רֶכֶב הַמַּהְפֵּכָה וּפָרָשֶׁיהָ,

מְמַגֵּר הָעָרִיצוּת וּמְרוֹצֵץ הָאִינְטֶרְוֶנְצְיָה,

אֵימַת הַבֻּרְגָּנוּת וְהַקַּפִּיטָלִיזְם,

מְשָׁרֵשׁ הַפֵיאוֹדָלִיזְם,

אַתָּה גּוֹאֵל הַפּוֹעֵל וּמוֹשִׁיעַ הָאִכָּר,

זוֹקֵף קוֹמָתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הָרוּסִי,

מְשַׁחְרֵר נִדְכְּאֵי הָאִימְפֶּרְיָה,

הוֹגֶה מַחֲשֶׁבֶת הַבְּנִיָּה הַסּוֹצְיָאלִיסְטִית!

אַלּוּף־נְעוּרֵינוּ,

אַבִּיר־מִלְחֲמוֹתֵינוּ

הַהוֹלֵךְ לְפָנֵינוּ בַּקְּרָב,

אַתָּה, אַבָּא רְחִימַאי, כְּבָר מוּטָל,

מַשְׁמַע, כְּאֵבֶר מְדֻלְדָּל,

וְאֵינְךָ מְסֻגָּל

עוֹד לִפְגֹּעַ בִּזְבוּב עַל הַקִּיר!?"


בִּנְקֻדָּה זוֹ הִרְעִימָה בַּחוּץ תִּזְמֹרֶת כְּלֵי־נְשִׁיפָה

בִּצְלִילֵי הַפְּתִיחָה שֶׁל הָ“אִינְטֶרְנַצְיוֹנָל”.

וְלָדִימִיר אִילִיץ' נַעֲנָה — לֹא אֵדַע, לָהּ אוֹ לִי? —

בַּעֲקִימַת שְׂחוֹק מְרֻפָּט כְּבֶכִי.

שְׁבִיב הַחָכְמָה הַיָּהִיר בְּעֵינָיו הַמּוֹנְגוֹלִיּוֹת

נֶאֱסַף וְאֵינֶנּוּ.

בִּנְקֻדָּה זוֹ שָׁמַט וְלָדִימִיר אִילִיץ'

אֶת עֶפְרוֹנוֹ מִבֵּין אֲגֻדָּל וְאֶצְבַּע

וּבִשְׁנֵיהֶם הֵנִיד רָפוֹת כְּאוֹמֵר:

“אֶט…הַשֵּׁד יִקַּח…”


לְבַסּוֹף שָׁמַט רֹאשׁוֹ עַל חָזֵהוּ.

מַשְׁמַע, חֲסַל.


וַאֲנִי, טְרוֹפִים נִיקִיטִיץ', בִּנְקֻדָּה זוֹ,

בִּבְלִי־מֵשִׂים צְלָב הִתְוֵיתִי עַל חָזִי,

וּבְרַגְלַי הַמְמֻגָּפוֹת

נִגַּשְׁתִּי אֶל הַחַלּוֹן,

הֵסַטְתִּי הַוִּילוֹן,

הִבַּטְתִּי אֶל הַחֲשֵׁכָה הַמֻּשְׁלֶגֶת שָׁם בַּחוּץ,

וְעָצוּב הָיָה פִּתְאֹם בַּנְּשָׁמָה.


רָצִיתִי, כָּכָה, לִפְתֹּחַ אֶת הַחַלּוֹן הַכָּפוּל

וְלִצְעֹק לַתִּזְמֹרֶת, בְּתוֹךְ הַקֹּר הַפְּרָבוֹסְלָבִי:

"הַפְסִיקוּ, מַשְׁמַע, תִּנָּזֵף אִמְּכֶם!

אַבָּא־לֶנִין אֶת נִשְׁמָתוֹ נָפַח

וְהַלָּלוּ, מַשְׁמַע, בַּחֲצוֹצְרוֹת נוֹפְחִים לָהֶם!"


אַף־עַל־פִּי־כֵן, כְּמוֹ פֶּסֶל נִצַּבְתִּי

קוֹפֵא תַּחְתַּי. רַק שְׂפָמִי רָטַט.

וְלָדִימִיר אִילִיץ' לֹא הָיָה עוֹד.

חָשְׁכוּ עֵינַי. טְפוּ.


1971


רִאשׁוֹנִים עַל הַיָּרֵחַ

מאת

אהרן אמיר

1

הָאֲֲנָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים עַל הַיָּרֵחַ

הִגִּיעוּ שָׁמָּה לְמוּדִים וּמְתֻרְגָּלִים

שֶׁלֹּא כְּשַׁיָּטִים מָכִים מִימֵי־קַדְמַת —

יוֹרְדֵי־אֳנִי מִיַּרְכְּתֵי צִידוֹן וּגְבָל

מִקַּרְת־חֲדַשְׁתְּ אוֹ אַרְגּוֹס,

מִפְרְצֵי־וִיקִינְגִים —

יָדְעוּ קַוָּם, מֻטַּת דַּרְכָּם, מְחוֹז חֶפְצָם

כָּל דּוֹדָנֵיהֶם יָכְלוּ לְלַוּוֹתָם

עַל הַמָּסָךְ הַקָּט בַּטֶּלֶבִיזְיָה

מֵרֶגַע שִׁלּוּחָם עַד נַחֳתָם־הֵידָד,

מְנוֹפְפִים יָדָם, מְחַיְּכִים בְּעַד לַמַּסֵּכָה,

בְּעַב־אָבָק לָבָן־קִמֵּחַ, סַהֲרוּרִים

עַל דֹּפֶן הַמַּכְתֵּשׁ.


2

הַתּוֹשָׁבִים הָרִאשׁוֹנִים עַל הַיָּרֵחַ

שֶׁשָּׁם אִוּוּ לָהֶם מוֹלֶדֶת וּמִקְלָט

שָׂמְחוּ לִמְצֹא שֶׁבֶּאֱמֶת הַכֹּל פָּשׁוּט —

צָרִיךְ הָיָה אָמְנָם אֵי־כָךְ לְהִתְרַגֵּל

לְשִׁנּוּיִים מְסֻיָּמִים בְּמִנְהָגִים וּבְנֹהַל,

כַּמִּתְחַיֵּב מִן הַמְסִבּוֹת הַמְיֻחָדוֹת,

אַךְ בְּסִכּוּם הוּכַח חִישׁ־מְהֵרָה

שֶׁהָאָדָם אָכֵן דּוֹמֶה לִשְׁאָר יוֹנְקִים,

לַחֲתוּלִים בִּפְרָט, בְּמוּבָן זֶה שֶׁהוּא מַשְׂכִּיל

לִפֹּל בְּכָל מָקוֹם עַל הָרַגְלַיִם, בִּמְעֻמָּד,

וּבְכָל מָקוֹם יִמְצָא מְלוּנָתוֹ, כּוֹלֵל

גַם דֹּפֶן הַמַּכְתֵּשׁ.


3

הָאֶזְרָחִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַיָּרֵחַ,

מְשֻׁחְרָרִים מֵהַשְׁפָּעַת חֻקֵּי־הַכֹּבֶד,

הוֹסִיפוּ לְהַפְלִיא אוֹתָנוּ, דָּרֵי־מַטָּה —

הֵקִימוּ מִפְעָלִים שֶׁעַיִן־לֹא־רָאָתָה,

הִתְאַרְגְּנוּ בְּמִסְגָּרוֹת מְשֻׁכְלָלוֹת

שֶׁבַּחֲלוֹם־דּוֹרוֹת טִפַּחְנוּ דֻּגְמָתָן,

וּבְהִסְתַּמֵּךְ עַל זִקָּתֵנוּ הַמַּתְמֶדֶת

כְּעֹרֶף בַּל־יִלְאֶה, יַצְרָן, שׁוֹפֵעַ,

גַּם פִּתְּחוּ לָהֶם חֶבְרָה טֶלֶבִיזְיוֹנִית

עַל אֲדָנִים שֶׁל דַּעַת, חֹפֶשׁ וְאַחֲוָה —

גַּאֲוָתֵנוּ הֵם הָיוּ, כְּהִצָּמְדָם

אֶל דֹּפֶן הַמַּכְתֵּשׁ.


4

הַמְּנוֹחִים הָרִאשׁוֹנִים עַל הַיָּרֵחַ

הָיוּ כְּדִיסוֹנַנְס תָּמוּהַּ, בֶּן־אַל־פֵּשֶׁר

(הֵם נִפְטְרוּ מִן הָעוֹלָם כְּתוֹצָאָה

מִתַּקָּלוֹת בְּמַעֲרֶכֶת־הַחַמְצָן) —

אַף עַל פִּי כֵן, צָפוּי הָיָה אָחוּז קָטָן

שֶׁל תְּאוּנוֹת, וְלֹא נִתְפַּסְנוּ לִדְאָגָה,

עַד שֶׁמְּעַט־מְעַט פָּשָׂה הַחִדָּלוֹן

בְּמַחֲנֵיהֶם כְּמַגֵּפָה, כְּמוֹ הָיוּ

בְּנֵי־מִיתָה גַם הֵם, כָּמוֹנוּ כְּמוֹתָם.

צָפִינוּ בָּם עַד שֶׁפָּסְקוּ הַשִּׁדּוּרִים.

לֹא־נֻחָמִים, כְּהִטַּמְנָם, עַד־אַחֲרוֹן,

בְּדֹפֶן הַמַּכְתֵּשׁ.


אפריל 1976


הָאָב סוֹרְיַאנוֹ מַעֲתִיק אֶת חִבּוּרוֹ עַל הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה

מאת

אהרן אמיר

ב־1516 ישב האב (הפראנציסקאני) פראנצ’סקו סוריאנו תפוס־סרעפים על כתב־היד שלו במנזר הר־ציון הבנוי־למחצה. כובש חדש ונורא עולה היה על עיר־הקודש. הוא חשש לגרוע־מכל מצד התורכי; הוא לא רווה נחת הרבה תחת שלטונו של הממלוכי. 400 שנה שלט התורכי בירושלים; לא יצאו 50 מהן והפראנציסקאנים גורשו מהר־ציון.

עתה, כתום 433 שנה, במנזר הגואל הקדוש, משכנם של הפראנציסקאנים שגורשו מהר־ציון, אנחנו, יורשיהם, מחכים במתיחות דומה לזו לגורלה של ירושלים החצויה — “מורשת השלום” — כשאנו מוציאים לאור את סיפור תקוותיו ומוראיו של אותו נזיר טוב שנאבק למען האמת בימים משכבר.

אולי מעולם לא נאמנו כהיום דבריו של בעל־התהילים:

“שאלו שלום ירושלים, ישליו אוהביך”.


מתוך דברי־פתיחה ל“חיבור על הארץ הקדושה” מאת הנזיר פ’רא פ’ראנצ’סקו סוריאנו. הספר נדפס לראשונה בוונציה בידי פראנצ’סקו בינדוני ב־1524, ותרגומו מאיטלקית לאנגלית — מעשה הנזירים תיאופילוס בילוריני ויוג’ין הוד — הופיע, עם מבוא והערות מאת מנהל ביה"ס הביבלי הפראנציסקאני, בליארמינו באגאטי, בבית־ההוצאה הפראנציסקאני,

ירושלים, 1949.


אֲנִי הָאָב פְרַאנְצֶ’סְקוֹ סוֹרְיַאנוֹ

שְׁתֵּי פְּעָמִים הָיִיתִי קוֹסְטוֹס הַר־צִיּוֹן

שָׁנָה אַחַת שִׁמַּשְׁתִּי מַטִּיף לְמוֹשֶׁבֶת הַוֶּנֶצְיַאנִים בְּמִצְרַיִם

וְלֹא מִכְּבָר בְּעֵת אֲשֶׁר הִכּוּ הַתֻּרְכִּים אֶת הַמַּמְלֻכִּים לְפִי־חֶרֶב

הָיִיתִי אֲנִי נְצִיב הַכֵּס הַקָּדוֹשׁ אֵצֶל הַמָּרוֹנִים בִּלְבָנוֹן וּבְסוּרְיָה

בְּמִצְוַת הָאַפִּיפְיוֹר לֵיאוֹ הָעֲשִׂירִי בָּאתִי אֲלֵיהֶם

עֲמוּס מַתְּנוֹת־בִּגְדֵי־פְּאֵר וּמַלְבּוּשֵׁי־רִקְמַת־זָהָב


מִזֶּה יָצָא כָּבוֹד גָּדוֹל לֵאלֹהִים וְלָעָם הַזֶּה

שֶׁבַח לָאֱמוּנָה הָאַפּוֹסְטוֹלִית וּלְמַחֲזִיקֶיהָ וּתְהִלָּה לָאֵל הַכֹּל־יָכוֹל

אָמֵן וְאָמֵן


זֶה לִי אַרְבָּעִים־וְאַחַת שָׁנָה אָח הִנְּנִי בְּמִסְדַּר הַמִּינוֹרִיטִים

בִּכְנֵסִיַּת סַן־פְרַאנְצֶ’סְקוֹ אַלָּה־וִינְיָה בְּוֶנֶצְיָה מוֹלַדְתִּי

קִבַּלְתִּי גְּלִימַת נְזִירוּתִי מִידֵי הָאָב פְרַאנְצֶ’סְקוֹ רַאיְמוֹנְדִי

(הוּא הָיָה אָז וִיקַרְיוּס פְּרוֹבִינְצְיַאלִי לַפְרַאנְצִיסְקַאנִים שֶׁל וֶנֶצְיָה)

מִפְּנֵי הֲסָחוֹת־דַּעַת בְּעֶטְיָם שֶׁל יְדִידִים וּשְׁאֵרֵי־בָּשָׂר עָקַרְתִּי לְאוּמְבְּרִיָּה

שָׁם לָמַדְתִּי תֵּיאוֹלוֹגְיָה וְהֻסְמַכְתִּי לִכְהֻנָּה

בֶּרְנַרְדִינוֹ אִישׁ־פֶ’לְטְרֶה בֵּרֵךְ אֶת לְשׁוֹנִי וּגְאָלַנִי מִן הַשִּׁנְשׁוּן

וּמֵאָז הָיִיתִי לְמַטִּיף מַצְלִיחַ לְתוֹעֶלֶת הָאֱמוּנָה וְלִבְרָכָה לְמִסְדָּרֵנוּ

אָמוּן עַל חַיִּים שֶׁל עֲנִיּוּת וְטָהֳרָה וְצִיּוּת לְשֶׁגְּבֹהִים מִמֶּנִּי

אֶת חֶמְדּוֹת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְנִפְלְאוֹתֶיהָ נֹעַם אֲוִירָהּ וְזִיו הַשְׁרָאָתָהּ

הֶעֶלֵיתִי עֲלֵי גְּוִיל בְּסִפְרִי אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי בִּשְׁנַת 1485

לְבַקָּשַׁת אֲחוֹתִי בַּת־אִמִּי הַנְּזִירָה

בְּמִנְזַר פִּישִׁינְיַאנוֹ יָשַׁבְתִּי אָז וּכְתַבְתִּיהוּ

כִּשְׁלשִׁים שָׁנָה עָבְרוּ עָלַי מֵאָז וְאֶת רֻבָּן עָשִׂיתִי פֹּה

בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר לָרִאשׁוֹנָה בָּאתִי אֵלֶיהָ בְּעוֹדִי

נַעַר־מַלָּחִים זָרִיז וְנִבְעָר בֶּן שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה

בַּשָּׁנָה בָּהּ כָּבַשׁ הַתֻּרְכִּי אֶת הָאִי מִיתִילֵנִי

וְאֶת הַמֶּלֶךְ נִיקוֹלַאוּס הַשֵּׁנִי הֵמִית בְּחֶנֶק

(כָּךְ עָלָה הַכּוֹרֵת עַל בֵּית גֵטִילוֹזְיוֹ)

זוֹ הַשָּׁנָה בָּהּ קָם יַעֲקֹב הַשֵּׁנִי “הַמַּמְזֵר” מֶלֶךְ קַפְרִיסִין

הוּא הָאַחֲרוֹן לְבֵית לִיסִינְיַאן וְלָכַד אֶת פָמָגוּסְטָה

בְּנַצְּלוֹ אֶת הַמְּרִיבוֹת בֵּין הַוֶּנֶצְיַאנִים לְאַנְשֵׁי גֵ’נוֹבָה

מֵאָז הֵיטֵב הִכַּרְתִּי דֶּרֶךְ־אֳנִיָּה־בְּלֵב־יָם בְּשׁוּטָהּ מִזְרָחָה

מִוֶּנֶצְיָה לְקוֹרְפוּ מִשָּׁם לְאִי זָנֵטָה מִשָּׁם לִכְרֵתִים מִשָּׁם לְרוֹדוֹס

מִשָּׁם לְקַפְרִיסִין מִשָּׁם עַד סֶלַע אַנְדּרוֹמֵדָה אֲשֶׁר מוּל יָפוֹ

וּבְעוֹדִי עֶלֶם לָמַדְתִּי לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן הַסָּרָצִינִים וּבִלְשׁוֹן הַהֵילֵנִים

אִישׁ־אֱמוּנִים יְקַר־סְגֻלָּה הָיִיתִי לְרַבֵּי־חוֹבְלִים

יוֹדֵעַ־הֲוָיוֹת־עוֹלָם וּמֵלִיץ בֵּין סוֹחֲרִים לְעָרֵיהֶם וּלְדָתֵיהֶם

אֲבָל רִאשׁוֹנָה הָלַכְתִּי אֶל אַרְצוֹת־הַקֹּדֶשׁ בְּלִי כָּל כַּוָּנָה אַרְצִית

כְּנָזִיר שָׁלוּחַ וְעִמִּי עוֹד נְזִירִים אַחַד־עָשָׂר מִקְּהִלָּתִי

בְּחֹדֶשׁ אוֹגוּסְט 1480 בָּאֳנִיָּה שֶׁלָּאַלּוּף פְרַאנְצֶ’סְקוֹ בּוֹנְהָבֶר

וּכְתָם יָמִים שְׁמֹנָה־עָשָׂר הָיִינוּ בְּבֵירוּת הִיא בְּאֵרוֹת

הוֹצְאוֹת הַדֶּרֶךְ לְרַבּוֹת מָזוֹן וּדְמֵי שְׁהִיָּה בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה

עוֹלוֹת כְּדֵי שְׁלשִׁים עַד שִׁשִּׁים דּוּקָטִים לְצַלְיָנִים

אַךְ נְזִירִים יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָתָם בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר דּוּקָט בִּלְבַד

כְּקוֹסְטוֹס שֶׁל הַר־צִיּוֹן אֲנִי יוֹדֵעַ מָה אֲנִי סָח

שֶׁהֲרֵי בְּצַלְיָנִים עִסּוּקִי וַאֲנִי הַמְּבִיאָם מִיָּפוֹ וּמְלִינָם

בָּאַכְסַנְיָה הַפְרַאנְצִיסְקָנִית אֲשֶׁר לָנוּ בְרַמְלֶה הָעִיר הַמַּעֲטִירָה

אֲנִי הַמְלַוֶּה אוֹתָם בְּשׁוֹטְטָם בָּעִיר בִּנְתִיב־הַיִּסּוּרִים וְעוֹד

וּבְצֵאתָם בְּעִקְּבֵי מְשִׁיחֵנוּ לַיַּרְדֵּן לְבֵית־לֶחֶם לְעֵין־כֶּרֶם

(כְּפַר יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל) אֲנִי הָרוֹחֵץ רַגְלֵיהֶם (רַק בְּאִשּׁוּר

הַדּוֹגֶ’ה לֵיאֹונַרְדּוֹ לָאוֹרִידָנוֹ אֲשֶׁר נָתַן לִי בַּשְּׁנִיָּה בְּיוּלִי

1512 נִפְטַרְתִּי מִנֵּטֶל אִכְסוּנָם שֶׁל קְבַרְנִיטִים

בְּמִנְזַר־הַר־צִיּוֹן זֶה שֶׁלָּנוּ) וַאֲנִי הַמְּשִׁיבָם לְיָפוֹ

אוּלַי זוֹ הַזְּכוּת שֶׁעָמְדָה לִי בִּפְסוֹחַ עָלַי הַדֶּבֶר הַנּוֹרָא

לִפְנֵי כִּשְׁנָתַיִם כַּאֲשֶׁר אָבְדוּ שִׁשָּׁה־עָשָׂר מֵאַחֵינוּ בַּמַּגֵּפָה

וְעִמָּהֶם גַּם הַפְּרוֹקוּרָטוֹר וּמְשָׁרְתִים שְׁנַיִם

מְאֻשָּׁרִים בְּצֵל אֲדוֹנֵנוּ יִסְתּוֹפָפוּ


זָרְקָה קָרְחָה בְּשֵׂיבָתִי וְרַגְלַי לֹא עוֹד קַלּוֹת־מֵרוֹץ בְּסַנְדָּלַי כְּבֶעָבָר

אֲבָל בְּלִי תִּקּוּן וּבְלִי מִגְרַעַת וּבְלֵב שָׁלֵם כְּבֶעָבָר

מַעְתִיק אֲנִי אֶת אֲשֶׁר הֵשַׁבְתִּי לִפְנֵי יוֹתֵר מִשְּׁלשִׁים שָׁנָה

לַאֲחוֹתִי בַּת־אִמִּי (עִם מַלְאֲכֵי־עֶלְיוֹן בְּגַן־עֵדֶן תְּהִי מְנוּחָתָהּ)

כַּאֲשֶׁר שְׁאֵלַתְנִי בִּדְבַר שְׁלֵמוּת־מִדּוֹתֶיהָ שֶׁל אֶרֶץ־הַקֹּדֶשׁ

וּמַה טַּעַם נִבְחֲרָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְכִנּוּיָהּ “מֻבְטַחַת” וְ“יעוּדָה”

זֹאת יַעַן כִּי הַשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה עָלֶיהָ בְּמֵישָׁרִים יוֹתֵר

כָּאָמוּר בְּסֵפֶר מַלְאָכִי (ד, 2) וְכֵן מִשּׁוּם הַשִּׁלּוּשׁ הַקָּדוֹשׁ

שֶׁיָּרַד לְחֶבְרוֹן שְׂדֵה־דַמֶּשֶׂק וְשָׁם בָּרָא אֶת אָדָם וַיֹּאמַר

“נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ” כָּאָמוּר בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית (א, 26)

וּרְאֵה גַּם הָאָמוּר בְּסֵפֶר יְשַׁעְיָה בְּפֶרֶק “שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ”

וּרְאֵה לְעִנְיָן זֶה גַם מָתִי (יט, 29) "וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר עָזַב

בָּתִּים וְאַחִים וַאֲחָיוֹת וְאָב וָאֵם וְאֵשֶׁת וּבָנִים וְשָׂדוֹת

לְמַעַן שְׁמִי הוּא יִקַּח מֵאָה שְׁעָרִים וְחַיֵי־עוֹלָם יִירַשׁ"

וְכֵן נִבְחֲרָה הִיא הָאָרֶץ מִשּׁוּם הַצְּלָב הַקָּדוֹשׁ

שֶׁאַף כִּי שֵׁשׁ שָׁעוֹת בִּלְבַד הָיָה מְשִׁיחֵנוּ מוּקָע עָלָיו

הִנֵּה חֶסֶד כֹּה גָּדוֹל הֶאֱצִיל עָלָיו עַד שֶׁהוּא רוֹפֵא חוֹלִים

מְגָרֵשׁ שֵׁדִים מְחַיֶּה מֵתִים רַב לְהוֹשִׁיעַ אָמֵן וְאָמֵן

וְכֵן מִשּׁוּם שֶׁדָּר וְהִתְהַלֵךְ בָּהּ שְׁלשִׁים שָׁנָה בִּרְצִיפוּת

לָכֵן כָּל אֲשֶׁר בָּהּ קָדוֹשׁ הוּא וּמְצֻיָּן בִּשְׁלֵמוּת־הַמִּדּוֹת

קְדוֹשִׁים הַפֵּרוֹת בָּהּ קָדוֹשׁ הָאִילָן קְדוֹשִׁים הָעֵץ הַיָּרָק

קְדוֹשִׁים עֲשָׂבֶיהָ לַחְמָהּ וּמֵימֶיהָ אַף גַּם אֲבָנֶיהָ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ

וְלֹא עוֹד אֶלָּא קְדֻשָּׁתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל יֵשׁוּעַ נִיחוֹחוֹ וּבָשְׂמוֹ

מוֹשְׁכִים אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת נְשָׁמוֹת נֶאֱמָנוֹת מִכָּל פִּנּוֹת תֵּבֵל

וּבַאֲשֶׁר הִיא לֵב הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עַל כֵּן רוֹמְמָה הָאֱלֹהִים וַיְפָאֲרָהּ

וְהֶעֱדָה עָלֶיהָ כָּל מַעֲלָה טוֹבָה שֶׁל קְדֻשָּׁה וְחֶסֶד יָתֵר עַל כָּל

מָקוֹם אַחֵר שֶׁבָּעוֹלָם וּמִן הַמָּקוֹם הַזֶּה יָפוּצוּ כָּל חֲסָדִים

אֶל כָּל מָקוֹם שֶׁבָּעוֹלָם כַּאֲשֶׁר יָפוּצוּ מִלֵּב הַחַי כָּל רוּחוֹת הַחִיּוּת

אֶל כָּל אֶבְרֵי הַגּוּף הַחַי וְכַאֲשֶׁר יַגִּיר הַמַּעְיָן מֵימָיו וְהִזִּילָם

וְכַאֲשֶׁר יִמָּתְחוּ הַקַּוִּים מִמֶּרְכַּז הַמַּעְגָּל אֶל הֶקֵּפוֹ

וְהוּא שֶׁאָמַר דָּוִד בְּמִזְמוֹר סה, 10 בְּסֵפֶר־תְּהִלִּים

בַּהֲגוֹתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הָאָרֶץ הַזֹּאת וּבְקָרְאוֹ לֵאלֹהִים בָּרוּחַ

“פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשׁוֹקְקָהּ רַבַּת תְּעַשְׁרֶנָּהּ”


הַשֻּׂלְטָן סֶלִים בֶּן בַּאיֵזִיד הִכָּה אֶת הַמַּמְלוּכִּים לְפִי חֶרֶב

אֶת כָּל אֶחָיו הָרַג בַּעֲלוֹתוֹ לָרֶשֶׁת כֵּס בַּאיֵזִיד אָבִיו

אֶת כָּל אֶחָיו הָרַג וְאֶת בְּנֵיהֶם שִׁבְעָה

בָּנִים הָיוּ לוֹ חֲמִשָּׁה וְרַק אֶחָד מֵהֶם חִיָּה כִּי יִירָשֶׁנּוּ בְּמוֹתוֹ

תֶּחֱרַד הָאָרֶץ מִשֵּׂאתוֹ

בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אִוָּה אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ אָבְלוּ אֳרָחוֹת

בָּעִיר אֲשֶׁר כִּפֵּר שֵׂה־הָאֱלֹהִים אַדְמָתָהּ בְּדָמוֹ הַיָּקָר וְהַקָּדוֹשׁ

אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא מָגוֹר מִסָּבִיב

הַשּׁוֹמְרִים הַסּוֹבְבִים בָּעִיר מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת נֶחְבָּאִים אֶל הַחוֹמָה

עַם־הָאָרֶץ מַשְׁחִיזִים מַאַכְלוֹתֵיהֶם צוֹפִים אֶל בָּז וָטֶבַח

יְלֵל תַּנִּים יְבַעֲתֵנוּ לַיְלָה אֲבָל אֲנַחְנוּ מִתְחַזְּקִים בָּאֱמוּנָה

מַעֲתִירִים תְּפִלָּה וּקְטֹרֶת אֶל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְאֶל הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה

אֲשֶׁר בְּלֹא דֹּפִי הָרְתָה אֶת בֶּן־הָאֱלֹהִים בְּרַחְמָהּ הַטָּהוֹר מִכָּל טָהוֹר

רַבַּת הָרַחֲמִים הִיא תְּרַחֵם וְתַצִּילֵנוּ מִצִּפָּרְנֵי הַשָּׂטָן הַמַּשְׁחִית


אָכֵן רַבַּת צְרָרוּנוּ הַסָּרָצִינִים גַּסֵּי־הָרוּחַ אֲשֶׁר חֵלֶק וְנַחֲלָה אֵין לָהֶם

לֹא בָּאָרֶץ וְלֹא בִּקְדֻשָּׁתָהּ מִתְפָּרְצִים הָיוּ אֶל מִנְזָרֵנוּ כְּכָל אֲשֶׁר

יְסִיתֵם יֵצֶר לִבָּם הָרַע תּוֹחֲבִים אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם הַמְעֻפָּרוֹת בֶּעָפָר

לְתוֹךְ קַלַּחַת הַמָּרָק לִשְׁלוֹת נִתְחֵי בָּשָׂר וְאַחֲרֵי־כֵן יְזוֹרְרוּ

אֶל תּוֹךְ קַלַּחַת הַמָּרָק וּבִתְמוּנַת הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה יִתְקַלְּסוּ

כָּל זֹאת בְּמֶרְחַק פְּסִיעוֹת מִסְפָּר מִמְעָרַת גָּלִיקַנְטוּס הַקְּדוֹשָׁה

אֲשֶׁר שָׁם בָּכָה פֶּטְרוּס עַל חֶטְאוֹ וְשָׁם רָחַץ יֵשׁוּעַ אֶת רַגְלֵי הַשְּׁלִיחִים

אֲשֶׁר שָׁם מֵתָה מִרְיָם הַבְּתוּלָה וְשָׁם כִּפֵּר דָּוִד עַל חֶטְאוֹ עִם בַּת־שֶׁבַע

מֶרְחַק פְּסִיעוֹת מִסְפָּר מִן הַמָּקוֹם שָׁם נִצְלָה קָרְבַּן־הַפֶּסַח בַּסְּעֻדָּה הָאַחֲרוֹנָה

וְאִם אֵין דַּי בָּזֹאת הֵן לֹא אַחַת הֶחֱרִיבוּ אֶת הַכְּנֵסִיָּה הָרוֹמֵמָה

אֲשֶׁר לָנוּ בְּהַר־צִיּוֹן בָּאַחֲרוֹנָה שׁוּב הֶחֱרִיבוּהָ בַּחֲרוֹן־אַפָּם

אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵקִימָה מֵחֻרְבָּנָהּ פִילִיפּ דֻּכַּס בּוּרְגוּנְדְיָה זָכוּר לְטוֹב

וַיְפָאֲרָהּ בְמַלְבּוּשֵׁי־זְהַב־רִקְמָה אַף נָתַן בָּהּ אַרְבָּעָה־עָשָׂר אֶלֶף דּוּקָטִים

לְהַגְדִּיל הוֹדָהּ וְכָל יְמֵי חַיָּיו נָתַן אֶלֶף דּוּקָטִים בְּשָׁנָה לְמִחְיָה

לַנְּזִירִים הַמְשָׁרְתִים בַּקֹּדֶשׁ בַּקַּפֶּלָּה הַנִּשְׂגָּבָה שֶׁל רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבְּמוֹתוֹ צִוָּה לַעֲקֹר אֶת לִבּוֹ מִגּוּפוֹ

וּלְטָמְנוֹ בַּקַּפֶּלָה הַמְפֹאֶרֶת הַלָּזוֹ

אֶפֶס הַיְּהוּדִים בָּדוּ אָז מִלִּבָּם כִּי מָצְאוּ מִתַּחַת לַקַּפֶּלָּה

אֶת קֶבֶר דָּוִד הַמֶּלֶךְ וְכַאֲשֶׁר הֻגַּד לַשֻּׂלְטָן צִוָּה לָקַחַת

אֶת הַמָּקוֹם מִידֵי הַנְּזִירִים וּלְהַקְדִּישׁוֹ לְדַת הַמֻּסְלְמִים

וְאַחֲרֵי־כֵן רָאוּ זֹאת הַסָּרָצִינִים לָהֶם לְחֶרְפָּה אֲשֶׁר יָחֹגּוּ הַנּוֹצְרִים

מֵעָלֵיהֶם עַל כֵּן קָם הֶהָמוֹן יוֹם אֶחָד הוּא יוֹם חשֶׁךְ וְלֹא אוֹר

וְכִלָּה חֲמָתוֹ בַּמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ וְהַמְפֹאָר הַזֶּה

אֲבָל כַּאֲשֶׁר נוֹדַע מַעֲשֵׂה־הַפַּלָּצוּת בִּמְדִינוֹת הַיָּם

מִהֲרוּ מֶלֶךְ סְפָרַד וְהַמַּלְכָּה הַקָּתוֹלִיִּים מֵאֵין כְּמֹהֶם

וְהָרְסוּ כָּל מִסְגָּד בַּאֲחוּזַת־מַמְלַכְתָּם לְמַעֵט מִסְגַּד טוֹלֵדוֹ וְעוֹד אֶחָד

לֹא אֶזְכֹּר אַיֵּהוּ וְסָרָצִינִים מִן הַסָּרִים לְמִשְׁמַעְתָּם שָׁלְחוּ קָהִירָה

אֶל הַשֻּׂלְטָן לְהַזְהִירוֹ כִּי אִם יוֹסִיפוּ עוֹד לְהַצִיק וּלְהָרֵעַ

לָנוּ נְזִירֵי־הַר־צִיּוֹן יְצַוּוּ לְאַבֵּד וּלְהַשְׁמִיד שְׁמֹנִים רִבּוֹא סָרָצִינִים

אֲשֶׁר בַּאֲחֻזּוֹת־מַמְלַכְתָּם אָז הֻנַּח לָנוּ שָׁנִים אֲחָדוֹת


לֹא הָיוּ לָנוּ יָמִים כֹּה טוֹבִים פֹּה כַּיָּמִים בָּם מָלַךְ בְּקָהִיר

הַשֻּׂלְטָן קָאִיט בֵּי וְשַׂר־חֲצֵרוֹ אָז מִיר אִזְבֵּק אַל־פָ’קִיהְּ

בִּימֵי מָשְׁלָם עַל יְרוּשָׁלַיִם לְפָנִים הֵאַרְנוּ לָהֶם פָּנִים בְּמִנְזָרֵנוּ

אֲרוּחוֹת־יָרָק בִּשַּׁלְנוּ לָהֶם מִמֵּיטַב הַתְּנוּבָה אֲשֶׁר בְּגַנֵּנוּ הַמְהֻלָּל

כַּאֲשֶׁר עָלוּ לִגְדֻלָּה לֹא שְׁכֵחוּנוּ וְלֹא כִּחֲשׁוּ בָּנוּ

גָּדוֹל הָיָה כְּבוֹדֵנוּ מְאֹד בְּכָל הָאָרֶץ בִּימֵי שִׁלְטוֹנָם

וּבְכָבוֹד גָּדוֹל קִבְּלוּנִי הֵמָּה וַיְקָרְבוּנִי בְּבוֹאִי אֲלֵיהֶם קָהִירָה

כֶּלֶב לֹא יֶחְרַץ אָז לְשׁוֹנוֹ וְהַנְּזִירִים (יִמְחַל לָהֶם הָאֱלֹהִים)

מִתְנַקְּמִים בַּמֻּסְלְמִים מוֹרְטִים זְקָנֵיהֶם עַד זָב דָּם


מַה־נּוֹרָאִים פַּעֲמֵי הַיֶּנִיצֵ’רִים אֲשֶׁר לְסֵלִים בֶּן בַּאיֵזִיד

בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אִוָּה אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ אָבְלוּ אֳרָחוֹת

הַשּׁוֹמְרִים הַסּוֹבְבִים בָּעִיר מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת נֶחְבָּאִים אֶל הַחוֹמָה

יְלֵל תַּנִּים יְבַעֲתֵנוּ לַיְלָה אֲבָל אֲנַחְנוּ מִתְחַזְּקִים בָּאֱמוּנָה

מַעֲתִירִים תְּפִלָּה וּקְטֹרֶת אֶל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְאֶל הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה

אֲשֶׁר בְּלֹא דֹפִי הָרְתָה אֶת בֶּן־הָאֱלֹהִים בְּרַחְמָהּ הַטָּהוֹר מִכָּל טָהוֹר

רַבַּת הָרַחֲמִים הִיא תְּרַחֵם וְתַצִּילֵנוּ מִצִּפָּרְנֵי הַשָּׂטָן הַמַּשְׁחִית

אָמֵן וְאָמֵן


1977


מֶנְהֶטֶן, רְחוֹב 42, בְּיוֹם שֶׁמֵּת בִּינְג קְרוֹסְבִּי

מאת

אהרן אמיר

בֶּן שִׁבְעִים וְשָׁלשׁ בִּינְג קְרוֹסְבִּי בְּמוֹתוֹ,

אִישׁ עָנָו וְרַךְ־קוֹל, וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה בִּדֵּר אֶת הָאֲמֶרִיקָאִים.

עוֹד הוּא מֵנִיף אַלָּתוֹ בְּמִשְׂחַק־הַגּוֹלְף בִּסְפָרַד וְלִבּוֹ נְקָפוֹ, וְאֵינֶנּוּ.


לְרַבִּים הִזְכִּיר בְּמוֹתוֹ אֶת יַלְדוּתָם בַּגְרוּתָם שְׁקִיעָתָם:

שְׁנוֹת מַשְׁבֵּר וָשֵׁפֶל, רֵאשִׁית הַסֶּרֶט הַמְדַבֵּר וּמְזַמֵּר,

נֶלְסוֹן אֵדִי, גֶ’נֶט מֶקְדוֹנֶלְד, וּפְרֵד אַסְטֵר וְגִ’ינְגֶ’ר רוֹגֶ’רְס;

שְׁנוֹת מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, מַחֲנוֹת הַצָּבָא, חֶמְדַּת הַמַּדִּים,

נַחְשׁוֹל הַלֵּדוֹת; רֵאשִׁית הַטֶּלֶבִיזְיָה, מֶקַּרְתִּי, מֵרְלוֹן בְּרֶנְדוֹ;

שְׁנוֹת הַחֲמִשִּׁים, הַשּׂבַע, הָרֹגַע, גֵ’ימְס דִּין, וּמִין אִי־שֶׁקֶט עָמוּם;

תְּחוּשַׁת הָעָצְמָה, וְאֶלְוִיס, וְהַבַּיִת בְּפַרְוַר־הַגַּנִּים, וְהַמְּכוֹנִית הַשְּׁנִיָּה;

עַד עֲלוֹת גֵ’י־אֶף־קֵי, עַד הָרֶצַח בְּדַאלָס, וּמוֹת מֵרִילִין

בִּנְבִיבוּת שֶׁל יַתְמוּת עֲשׁוּקָה וְנִפְחֶדֶת, מְכֻתֶּרֶת סוֹגְדִים עַרְלֵי־לֵב;

עַד לִשְׁנוֹת הַדִּרְדּוּר אַחַר־כָּךְ: וְיֶנְטָם וְגִיּוּס וְאֵימָה וְכוּשִׁים וְסַמִּים

וּמָגוֹר בָּרְחוֹבוֹת, מִצְעֲדֵי־הֲמוֹנִים, וּסְחַרְחֶרֶת־מִסְחֹרֶת־מִכְשֹׁרֶת־תִּקְשֹׁרֶת־פִּרְסֹמֶת.


אִם לֹא זָכְרוּ מֵעַצְמָם בָּאָה בַּרְבְּרָה ווֹלְטֶרְס לְהַזְכִּיר לָהֶם זֹאת

בְּתָכְנִית שֶׁל סִכּוּם וּמִסְפֵּד, מִקְצוֹעִית וּמְלֻטֶּשֶׁת.

מִי לֹא מַכִּיר אֶת בַּרְבְּרָה ווֹלְטֶרְס, מְרַאֲיֶנֶת מַגִּישָׁה תָּכְנִיּוֹת בַּעֲרוּץ 7

שֶׁל אֵי־בִּי־סִי? שָׁוָה מִילְיוֹן דּוֹלָר בְּשָׁנָה. לֹא הָיָה שָׁוֶה יוֹתֵר מִמֶּנָּה

עַד שֶׁקָּם ג’וֹנִי קַרְסוֹן, עֲגַלְגַּל וְהָדוּר בְּשֵׂיבַת 51 שְׁנוֹתָיו,

זֶה הַמְרַאֲיֵן אֶת הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר הַמַּצְלִיחִים בְּיוֹתֵר הַמַּצְחִיקִים בְּיוֹתֵר

בְּתָכְנִית־הַלַּיְלָה־הַמְאֻחֶרֶת, וְתוֹבֵעַ עַכְשָׁו מִילְיוֹן וָחֵצִי מֵאֵן־בִּי־סִי.

לְעִנְיָן זֶה עַיֵּן בְּמַה שֶׁאָמַר בְּרֵאָיוֹן לִ“נְיוּ־יוֹרְק־טַיְמְס” (רִאשׁוֹן שֶׁנָּתַן מִיָּמָיו)

ג’וֹן קוֹבֵּרְן, שֶׁהוּא מַחֲזַאי חָדָשׁ מִטֶּקְסַס, תַּגְלִית הָעוֹנָה, שֶׁבְּ“תֵאַטְרוֹן הַזָּהָב”

בִּבְרוֹדְוֵי מֻצָּג עַכְשָׁו מַחֲזֵהוּ “מִשְׂחַק־הָרֶמִי” (רִאשׁוֹן שֶׁכָּתַב מִיָּמָיו)

עַל זוּג קְשִׁישִׁים (אַל תֹּאמַר “זְקֵנִים”. בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה שֶׁל יָמֵינוּ

תֹּאמַר “אֶזְרָחִים בְּכִירִים”) בְּמַסָּע לֵילִי אָרֹךְ וְכָאוּב אֶל תּוֹךְ עֲבָרָם הַמְשֻׁתָּף.

בְּסִיּוּטָיו בַּלֵּילוֹת, כָּךְ אוֹמֵר אֵפוֹא ג’וֹן קוֹבֵּרְן, כַּאֲשֶׁר הוּא מֵקִיץ בִּשְׁאוֹל־תַּחַת,

וְהִנֵּה הוּא מוֹפִיעַ פִּתְאֹם בְּתָכְנִית שֶׁל ג’וֹנִי קַרְסוֹן. אַךְ אֵין דָּבָר:

זֶה יַעֲבֹר לוֹ, מִן הַסְּתָם. בְּעוֹד שָׁנָה כָּעֵת חַיָּה וַדַּאי יִרְאוּ אוֹתוֹ

מֵסִיחַ דֵּעוֹת רְשָׁמִים חֲוָיוֹת לִפְנֵי ג’ֹונִי קַרְסוֹן הָאֱלֹהִי בְּסוֹד אֻלְפָּנוֹ

בְּאָזְנֵי הַמִּילְיוֹנִים לְעֵינֵי הַמִּילְיוֹנִים שֶׁל ארה"ב מֵחוֹף וְעַד חוֹף. אָמֵן.


"עִנּוּגִים שֶׁכָּאֵלֶּה לֹא יָדַע פָרוּק הַמֶּלֶךְ מִיָּמָיו. בְּ’הַרְמוֹן' בַּשְּׂדֵרָה הַשְּׁלִישִׁית

נִמְצָא דֶּרֶךְ לְהָבִיא אוֹתְךָ עַל סִפּוּקְךָ. כַּרְטִיסֵי־אַשְׁרַאי מִתְקַבְּלִים.

זוֹ חֲוָיָה שֶׁל 50$". לָרִאשׁוֹנָה יִתֵּן לְךָ עַתָּה מוֹסָד חָדָשׁ

אֶת אֲשֶׁר תִּתְאַוֶּה לוֹ בְּיוֹתֵר: פְּרָטִיּוּת גְּמוּרָה בִּסְבִיבָה שֶׁל מוֹתָרוֹת

עִם בַּחוּרוֹת יָפוֹת (אַחַת יָפָה מֵחֲבֶרְתָּהּ) בִּמְחִיר קָבוּעַ.

מִי־שֶׁהָיוּ דֻּגְמָנִיּוֹת, שַׂחְקָנִיּוֹת, דַיָּלוֹת, רַק עִדִּית־שֶׁבְּעִדִּית, בַּ’הַרְמוֹן' יִהְיֶה לְךָ מִבְחָר.

אֲמִתִּי. רַק תִּסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת וַהֲרֵי אַתָּה בְּעוֹלָם מְמֻזָּג־אֲוִיר

מִשֶּׁלְּךָ. אֲרִיגֵי־קְטִיפָה, כָּתְלֵי־מַרְאָה, מַצָּעֵי־תַּפְנוּקִים. הַכֹּל בַּצְּבָעִים הַחַמִּים

שֶׁל אַרְמוֹן פַּרְסִי וּבִדְגָמָיו, וְהַכֹּל לְמַעַן תִּרְווּ דּוֹדִים בְּשׁוּבָה וָנַחַת,

אַתָּה וְהַיְפֵהפִיָּה אֲשֶׁר תִּבְחַר. שָׁם, לִצְלִילֵי נְגִינוֹת שֶׁל סְטֵרֵיאוֹ,

תְּמַלֵּא הִיא אַחַר הַקַּלָּה בִּמְשׁוּבוֹת־רְצוֹנְךָ, תְּפַנֶּקְךָ בִּדְרָכִים שֶׁדַּיָּן

לְקָרֵר דַּעְתּוֹ שֶׁל נָסִיךְ מִנְּסִיכֵי הַמִּדְבָּר.

הַמְּחִיר הוּא 50$ בִּלְבַד, כּוֹלֵל הַכֹּל, שׁוּם תּוֹסָפוֹת, שׁוּם דְּרִישָׁה לְמַתַּת־יָד.

חֶדֶר פְּרָטִי, זְמַן עִם נַעֲרַת־הַ’הַרְמוֹן' שֶׁלְּךָ, זְמַן בַּמְּבוֹאָה הַפַּרְסִית שֶׁלָּנוּ,

בָּהּ הַמַּשְׁקָאוֹת חִנָּם. כָּל זֶה בְּמִסְגֶּרֶת הַקַּו הַנָּקוּט בְּיָדֵינוּ: מְחִיר קָבוּעַ.

חֲוָיַת 50 הַדּוֹלָר. אַתָּה לֹא תִּשְׁכְּחֶנָהּ".


בְּבִנְיַן הָאוּ"ם בָּאוּלָם הַמְפֻלָּשׁ שֶׁל הָעֲצֶרֶת מְסַיֵּם שַׂר־הַחוּץ הָאַלְגִ’ירִי

מַר בּוּתֶפְלִיקָה, לְרַעַם תְּשׁוּאוֹת רָמוֹת, בְּצָרְפַתִּית רְהוּטָה, נְאוּם שֶׁנָּשָׂא

עַל בַּעֲיוֹת הָעוֹלָם. אִישׁ קְטַן־קוֹמָה, מַזְכִּיר קְצָת אֶת צַ’רְלִי צַ’פְּלִין בִּימֵי

זָהֳרוֹ, אֲבָל הוּא שַׂר־הַחוּץ שֶׁל אַלְגִ’ירְיָה: עוֹלָם שְׁלִישִׁי, גַּז וְנֵפְט וכו'.

הוּא גַּם שִׁמֵּשׁ פַּעַם נָשִׂיא־תּוֹרָן שֶׁל הָעֲצֶרֶת, וְלָכֵן רוֹאִים עַל הַבִּימָה הַמֻּגְבַּהַת

מֵעַל דּוּכַן־הַנּוֹאֲמִים אֶת הַמַּזְכִּיר־הַכְּלָלִי שֶׁל הָאוּ"ם, כֻּלּוֹ קֶשֶׁב וּדְרִיכוּת.

לְרַעַם תְּשׁוּאוֹת יוֹרֵד אֵפוֹא מַר בּוּתֶפְלִיקָה מִדּוּכַן־הַנּוֹאֲמִים וּפוֹנֶה מַעֲדַנּוֹת

לָשׁוּב אֶל מְקוֹמוֹ, אֲבָל נְצִיגִים שֶׁל אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ מְדִינוֹת חָשִׁים לִקְרָאתוֹ,

שְׁחוֹרִים לְבָנִים וּצְהֻבִּים, נִפְעָמִים מִתְמוֹגְגִים מֵעָז־מְלִיצָתוֹ וְכֹחַ־הֲגוּתוֹ,

וְהֵם מִסְתַּדְּרִים בְּשׁוּרָה מְנֻמֶּסֶת לְבָרְכוֹ עַל נְאוּמוֹ הַגָּדוֹל, מְחַכִּים סַבְלָנִית

אִישׁ אִישׁ לְתוֹרוֹ, לְחַבְּקוֹ לְנַשְּׁקוֹ לְגַפְּפּוֹ לִלְחֹץ אֶת יָדוֹ וּלְקַלְּסוֹ,

וְהוּא בְּעַנְוַת־חֵן יִשְׁמַע כָּל שְׁבָחָיו בְּעוֹד נְצִיגָהּ שֶׁל זָאִיר כְּבָר נוֹשֵׂא

מִדַּבְּרוֹתָיו בְּאֵין שָׂם אֶל לֵב. אַחֲרָיו יָבוֹא מַר הֶרְצוֹג, אִזְרָאֵל.


"אַתָּה חוֹשֵׁב עַל גֵּרוּשִׁים אַךְ אֵין יָדְךָ מַשֶּׂגֶת?

הִתְגָּרֵשׁ בְּעַצְמְךָ בְּלִי עוֹרֵךְ־דִּין בְּתִשְׁעִים־וְתִשְׁעָה דּוֹלָר וָחֵצִי

(לְמַעֵט מַס וְהוֹצְאוֹת בֵּית־דִּין). עַכְשָׁו אַתָּה יָכוֹל לְקַבֵּל בִּנְיוּ־יוֹרְק

גֵט זוֹל כַּדָּת וְכַדִּין בְּשִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת בִּלְבַד הוֹדוֹת לַתִּיק הַמְּקוֹרִי, הַמְּפֻשָּׁט,

‘הִתְגָּרֵשׁ בְעַצְמְךָ’! בְּתִיק ‘הִתְגָּרֵשׁ בְּעַצְמְךָ’ תִּמְצָא מַעֲטָפוֹת נִפְרָדוֹת

וּבְכָל אַחַת מֵהֶן הוֹרָאוֹת מְלֵאוֹת, גִּלְיוֹנוֹת־עֲבוֹדָה, וְאוֹתָם טְפָסִים רִשְׁמִיִּים

הַנְּחוּצִים לְהַגָּשַׁת בַּקָּשָׁה לְגֵרוּשִׁים. הַהוֹרָאוֹת וְגִלְיוֹנוֹת־הָעֲבוֹדָה מֻתְאָמִים

לְרָמָה שֶׁל בֵּית־סֵפֶר יְסוֹדִי, וְלָכֵן אִם רַק יָדַעְתָּ קְרוֹא וּכְתוֹב הֲרֵי תּוּכַל

לְמָלְּאָם בְּעַצְמְךָ וּלְטַפֵּל בְּגֵרוּשֶׁיךָ שֶׁלְּךָ. יוֹתֵר מֵרִבּוֹא אֲנָשִׁים מְרֻצִּים קָנוּ

אֶת הַתִּיק וְעָסְקוּ בְּהַצְלָחָה בְּגֵרוּשֵׁיהֶם שֶׁלָּהֶם. הַכְּתֹבֶת: רְחוֹב 42־מִזְרָח".


בְּרוֹקְפֶלֶר־פְּלַאזָה תַּחַת כִּפַּת־הַשָּׁמַיִם

עַל רַחֲבַת־הַהַחְלָקָה הַמְשֻׁקַּעַת

אֲנָשִׁים מְכַרְכְּרִים דּוֹאִים מְרַחֲפִים בְּמַחֲלִיקֵיהֶם

עַל הַקֶּרַח הַמְּלָאכוּתִי הַנִּצְחִי

יוֹצְאִים בִּמְחוֹל־מַחֲלִיקִים

יְחִידִים וְזוּגוֹת קְטַנִּים וּגְדוֹלִים שְׂמֵחִים וּמְאֻשָּׁרִים

מִצְטַנְּפִים מְנַתְּרִים

רֶגַע וּכְמוֹ הֵם עָפִים

אִישׁ בְּמַסְלוּלוֹ

אִישׁ כְּסִגְנוֹנוֹ —

פַּרְפָּרִים

שְׁכוּרֵי חֹפֶשׁ וּתְנוּעָה

בְּמֶרְחָב תָּחוּם שֶׁל שִׁכְחָה־עַצְמִית וְהִתְפָּרְקוּת

בְּאִי חֲלַקְלַק שֶׁל אוֹר צוֹנֵן וּסְפּוֹנְטָנִיּוּת מִתְרוֹנֶנֶת —

בְּאִי זָעִיר

בֵּין מִגְדְּלֵי־קוֹמוֹת

שֶׁל שַׁיִשׁ וּבֵטוֹן פֶּרְסְפֶּקְס וּזְכוּכִית —

מְרַפְרְפִים כְּבַחֲלוֹם

יָפִים יָפִים

כְּמוֹ חֲלוֹם —

כַּחֲלוֹם אֲמֶרִיקָאִי.


בְּקִיר הַמִּסְפָּרָה הַקְּטַנָּה קָבוּעַ תַּצְלוּם־יֻקְרָה בּוֹ שְׁלשָׁה הַסַּפָּרִים בִּצְחוֹר חֲלוּקֵיהֶם

נִצָּבִים חֲגִיגִית מֵאַחֲרֵי שְׁלשָׁה כִּסְאוֹת־הָעֲבוֹדָה שְׁלשָׁה לָקוֹחוֹת בְּכִסְאוֹת

בִּצְחוֹר סְדִינֵי־תִּסְפֹּרֶת כָּל הַשִּׁשָּׁה נִבָּטִים בְּכֹבֶד־רֹאשׁ אֶל הַצַּלָּם

וּבְשׁוּלֵי הַמַּרְאָה שֶׁמִּמֶּנָּה פַּרְצוּפִי נִבָּט אֵלַי שְׁלשָׁה תַּצְלוּמִים מִשְׁפַּחְתִּיִּים

שֶׁל סַפָּרִי: אָב וְאֵם עִם בֵּן וּבַת, וּלְצִדָּם תַּצְלוּם הַבֵּן בִּגְלִימָה שֶׁל קוֹלֶג' מִזֶּה

וְתַצְלוּם הַבַּת בְּמַדֵּי צָבָא מִזֶּה, הַכֹּל בִּצְבָעִים טִבְעִיִּים. כֵּן, הַבֵּן מֻצְלָח מְאֹד.

עַכְשָׁו הוּא שׁוֹטֵר גָּר אִתָּנוּ בַּבַּיִת עוֹזֵר כַּמָּה שֶׁרַק יוּכַל מֵבִיא הַכֹּל לְאִמָּא

מִן הַסּוּפֶּרְמַרְקֶט. הַבַּת נְשׂוּאָה בְּטֶקְסַס, סְרָנִית מִצְטַיֶּנֶת בְּחֵיל־הָאֲוִיר.

יְלָדִים טוֹבִים. הֵם יוֹדְעִים לְהַעֲרִיךְ מַה הִשְׁקַעְנוּ בָּהֶם. כָּל הַשָּׁנִים

מֵאָז בָּאנּו הֵנָּה (מִיָּוָן? מֵאִיטַלְיָה?) שְׁנֵינוּ עָבַדְנוּ קָשֶׁה וְחָסַכְנוּ

בִּשְׁבִילָם מִלַּחְמֵנוּ. לֹא בִּזְבַּזְנוּ. אַף פַּעַם לֹא הָלַכְנוּ לְמוֹעֲדוֹן־לַיְלָה.

עַכְשָׁו יֵשׁ לָנוּ שְׁנֵי יְלָדִים שֶׁהֵם אֲמֵרִיקָאִים כְּפַשְׁטִידָה־שֶׁל־תַּפּוּחִים.


הִנֵּה רוֹאִים בַּטֶּלֶבִיזְיָה אֶת פְרַנְק סִינַטְרָה בְּתוֹךְ קְהַל רְבָבוֹת בָּאִצְטַדְיוֹן

יוֹשֵׁב עִם אִשָּׁה חֲדָשָׁה מְחֻמְצֶנֶת־שֵׂעָר לִצְפּוֹת בְּאֶחָד מִשִּׁבְעָה

מִשְׂחֲקֵי הַבֵּיזְבּוֹל הַגּוֹרָלִיִּים עַל הַגָּבִיעַ הָעוֹלָמִי בֵּין הַיֶּנְקִיז לַדּוֹגֶ’רְז

הַמְרַאֲיֵן מְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ עַל מוֹת עֲמִיתוֹ הַוָּתִיק וְהָאָהוּב בִּינְג קְרוֹסְבִּי

זוֹ יְדִיעָה מַכְאִיבָה וּמְהַמֶּמֶת, אוֹמֵר פְרֶנְקִי, אֲבָל

מִתּוֹךְ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ כַּמָּה אָהַב בִּינְג בְּעַצְמוֹ אֶת מִשְׂחֲקֵי־הַגָּבִיעַ

בָּרִי לוֹ שֶׁגַּם הוּא הָיָה נוֹהֵג מַמָּשׁ כָּמוֹהוּ וְנִשְׁאָר לַחֲזוֹת בַּמִּשְׂחָק

עַד הַסּוֹף.


עַל הַמִּדְרָכָה שֶׁל רְחוֹב 42 צוֹעֵד אִישׁ לָבוּשׁ חֲלִיפַת־עֲסָקִים גִּילוֹ מְמֻצָּע

קוֹמָתוֹ מְמֻצַּעַת חֲזוּתוֹ מִזְרָחִית אוֹ בַּלְקָנִית בַּיְבְּל שָׁחוֹר בְּיָדוֹ וְהוּא

מְנוֹפֵף בּוֹ כְּלַפֵּי שָׁמַיִם. לִרְגָעִים הוּא עוֹמֵד עַל עָמְדּוֹ, מְטַלְטֵל יָדָיו הַשְּׁתַּיִם —

אַחַת שֶׁבָּהּ הַסֵּפֶר וְאַחַת שֶׁאֵין מְאוּם בָּהּ — וְהוּא נוֹתֵן קוֹלוֹ. לֹא בְּכֹחַ,

וְאַף עַל פִּי כֵן בְּמַפְגִּיעַ. אַתָּה עוֹבֵר עַל יָדוֹ וְאֵינְךָ שׁוֹמֵעַ מַה הוּא סָח,

אַךְ שְׂפָתָיו נָעוֹת וְהַבָּעַת־פָּנָיו אוֹמֶרֶת הַתְרָסָה וָתֹקֶף. בָּרוּר שֶׁהוּא מְדַבֵּר יָשָׁר

אֶל יוֹשֵׁב־הַמְּרוֹמִים, אוֹ אֶל אֶחָד מִצְּבָא־מַלְאָכָיו. לֹא מְדַבֵּר, בְּעֶצֶם, אֶלָּא מְשַׁדֵּר.

תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם אָדָם שֶׁבְּכָל רֶגַע הוּא יָכוֹל לְהָזִיז מֶתֶג שֶׁל ווֹקִי־טוֹקִי וְלִפְנוֹת

יָשָׁר לֵאלֹהִים וְאַחַר־כָּךְ, מִסְתַּבֵּר, גַּם לְקַבֵּל תְּשׁוּבָה מִיָּד! "הָלוֹ צִפּוֹר־2. כָּאן

אֱלֹהִים־1. אֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתְךָ. עֲבוֹר". סְתָם אָדָם כָּמוֹנִי וְכָמוֹךָ, עִם ווֹקִי־טוֹקִי

מֻצְנָע בְּסֵפֶר־הַתְּנָ"ךְ. אֲבָל כַּמָּה בּוֹדֵד הָאִישׁ הַזֶּה,

וֵאלֹהָיו עִמּוֹ.


אוקטובר 1977

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.