ב

עֵת כִּלְיוֹן-נֶפֶשׁ חַי יְמוֹגֵג כָּל תַּעֲלוּמָה

וְחַיִּים עִוְרֵי-חֹק יַעַטְפוּ דְמוּת תִּפְאֶרֶת, —

כֹּה מַהֵר מִבְּלִי רְאוֹת מַה תִּיעַף יָד יוֹצֶרֶת,

מַה יִּכְבַּד שְׁבִיל הַדִּמְיוֹן כִּבְעַרְבַת-חוֹל עֲרֻמָּה?

הָהּ, לַפִּיד דִּמְיוֹן גֵּא הַכָּבֶה בְאֵין רוּחַ

כְּאִלּוּ נָשְׁבָה בּוֹ מַחֲשֶׁבֶת מָוֶת קָרָה,

כְּאִלּוּ מָעֲדָה הַיָּד אֲשֶׁר יָצָרָה

בְּגַשְּׁשָׁהּ בַּלָּט עַל עֶבְרֵי תְהוֹם פָּתוּחַ.

מִי יָנוּד לְךָ, יוֹצֵר — וּבְחֶבְיוֹן כָּל יְצִירָה

מְזֹרָה תוּגַת עוֹלָם כְּרֶשֶׁת בִּלְתִּי נִרְאָה,

וְאַתָּה פַרְפַּר-אָדָם בֵּין קוּרֵי הַחֲלוֹמוֹת;

וּכְפַרְפַּר לְיַד שְׂמָמִית אֲשֶׁר אֶל קִיר הָרֶשֶׁת

יְנַסֶּה תֵּת לַשָּׁוְא הֶמְיָתוֹ הַנּוֹאֶשֶׁת —

לְנֹכַח דְּמוּת הַמָּוֶת כֵּן גַּם כְּנָפֶיךָ הוֹמוֹת.

סונטות/ מחזור ראשון (א-ו)

מאת

יעקב שטיינברג

---

[בקרוב חצות ליל קור ומעט שאון העיר]

מאת

יעקב שטיינברג

א

בִּקְרֹב חֲצוֹת לֵיל קֹר וּמָעַט שְׁאוֹן הָעִיר,

וְנִקֵּשׁ רוּחַ סְתָו בֵּין שִׁלְדֵי שְׁלָטִים טְחוּבִים;

וְאֶשְׁנַב בֵּית-הַיַּיִן עוֹד יַרְעִיף אוֹר וָשִׁיר

בַּעֲבֹר מְאַחֲרֵי-לֵיל יְגֵעִים וַעֲצוּבִים, —

אָז יֵשׁ שֶׁיֵּלֵךְ אִישׁ וְסָר אֶל המַּרְזֵחַ

וְשָׁהָה עַל כּוֹס יַיִן בְּפִנָּה סְפוּגַת חֹם,

וּרְצוּץ נְדוּדֵי-לֵיל וַעֲיֵף תַּעְתּוּעֵי-יוֹם

אֶת שְׁמוּרוֹת עֵינָיו רֶגַע יִסְגֹּר הָאוֹרֵחַ.

כָּךְ גַּם אֲנִי, עֵת נַפְשֵׁךְ לָהֲטָה לְמַעֲנִי,

רַק שִׁמְמוֹן לֵיל קַר לְחֵיקֵךְ הִדִּיחַנִי,

וָאֵשְׁתְּ מִכּוֹס הַגִּיל בִּנְפֹל עַל לִבִּי תְּנוּמָה:

אַךְ דּוֹעֲכִים הַמְּאוֹרוֹת וְקָרֵב קֵץ הַמְּנוּחָה.

כְּבָר תִּנְשֹׁם עָלַי קֹר מַרְצֶפֶת-טַחַב שְׁטוּחָה,

וּשְׁאֵרִית חֹם דּוֹדַיִךְ תִּתְנַדֵּף חִישׁ עַד תֻּמָּהּ;

---

[כדרכן נשנות הן לחיצות יד-רמיה]

מאת

יעקב שטיינברג

ב

כְּדַרְכָּן נִשְׁנוֹת הֵן לְחִיצוֹת יַד-רְמִיָּה,

מְסָעֵר רוּחַ-לֵיל עֲתֶרֶת לַהַג-תֻּמָּה;

נֶגְדֵּנוּ שׁוֹקְקָה נַהֲמַת-יָם עֲמוּמָה,

וְצוֹעֲדִים אֲנַחְנוּ נִקְלִים בַּדּוּמִיָּה.

וּפִתְאֹם נִשְׁמַט כּוֹכָב מִמִּשְׁבֶּצֶת זְהָבוֹ,

שְׁבִיל-זֹהַר נֶחֱרַת בָּרָקִיעַ וַיֵּעָלֵם;

וָאֹמַר לִי: כְּכוֹכָב נוֹפֵל אשֶׁר שָׁלֵם —

נְתִיבוֹ רָם וְצַר וַעֲלָטָה אַחֲרָיו תָּבוֹא.

כֹּה חִישׁ תְּפַזֵּר כָּל גִּצֶּיהָ אֵשׁ-הָאַהֲבָה,

וּבְתֻמָּהּ — נִשְׁאָר מַצַּע אֵפֶר קַר מִלַּהֲבָהּ.

וַאֲנַחְנוּ בוֹ נִתְפַּלֵּשׁ אִלְּמֵי-לֵב וְדַלִּים.

כָּךְ תְּהִי הַמְּנוּחָה עַל הַיָּם כְּשֹׁךְ הַסְּעָרָה:

עַד לְלֹא נִיעַ מְרוּצַת שִׁטְפּוֹ נֶעֱצָרָה,

וְעַל הַחוֹף מִתְפַּלֵּשׁ קֶצֶף — פְּלֵיטַת גַּלִּים.

---

[כזוג טורפים תועי-ליל ומוכי-צמא]

מאת

יעקב שטיינברג

ג

כְּזוּג טוֹרְפִים תּוֹעֵי-לֵיל וּמֻכֵּי-צָמָא, —

מֵרוּץ וַעֲרֹג לְאֵד יְאוֹרִים מְתוּקִים

כִּי יִפְּלוּ עַל שְׂפַת בְּרֵכָה נֶאֱלָמָה;

כִּי יִשְׁעוּ לִדְבַר-מָה מִן הָאֲפֵלָה

וּכְאֶחָד הֵם נוֹאָשִׁים וְזוֹמֵמִים,

רַק שֶׁפִי קְצֵה הַגַּלִּים הַדּוֹמֵמִים

לְשׁוֹנָם תָּלֹק רֶגַע וְחָדֵלָה: —

בְּלַהַט מַעֲרֻמֵּינוּ הַנִּחָרִים

כֵּן נַחְנוּ אָז, נוֹאָשִׁים וַחֲבוּקִים,

עַל שְׂפַת יְאוֹר עֹנֶג נָם וְגַל לֹא יָרִים.

---

[המון גילויי אהבה חדשים]

מאת

יעקב שטיינברג

ד

הֲמוֹן גִּלּוּיֵי אַהֲבָה חֲדָשִׁים

הֵבֵאת לִי אַתְּ בִּמְחִיר צְחוֹק קַל שׁל סְלִיחָה;

בְּרֶטֶט פִּיךְ הַלּוֹחֵשׁ: אֲהַבְתִּיךָ, —

כָּל יַרְכְּתֵי לְבָבֵךְ שׁוּב נִקְדָּשִׁים.

כָּל נִיב עַל שְׂפָתֵךְ — הֶמְיַת לֵב מִתְמַכֵּר,

אֲרָשֶׁת אשֶׁר רַב — כָּל מַגַּע יָדֵךְ;

אַךְ גֵּו אֶל גֵּו כִּי אָגִיל שׁוּב עִמָּדֵךְ —

רַק חִשְׁקִי עֵר וּלְבָבִי לֹא יִשְׁתַּכֵּר.

כִּי אֶהְגֶּה-לִּי: לְאוֹר חֲלוֹם לֹא אֵדַע,

וְלֹא בִנְתִיב אַהֲבָתֵךְ הָרִאשׁוֹנָה,

אַתְּ שַׁבְתְּ אֵלַי, מִתְגַּעְגְּעָה וַחֲרֵדָה.

לֹא יָשׁוּב לֵב הָאִשָּׁה הַזּוֹנֵחַ, —

גַּם אַתְּ רַק אַחֲרֵי זָר כְּבָר נַפְשֵׁךְ זוֹנָה,

וְלוּ גַם שׁוּב אָנֹכִי הַמְנַצֵּחַ.

---

[בדלול פתע מעין הלהטים המתוקים]

מאת

יעקב שטיינברג

ה

בִּדְלֹל פֶּתַע מַעְיַן הַלְּהָטִים הַמְּתוּקִים —

הוּעַמּוּ כְתֵפֶיהָ נָכְרִיּוֹת-עֲרֻמּוֹת

רַק דֹּק זֹהַר הֵלִיט עֵינֶיהָ הַחוּמוֹת,

כַּזֹּהַר הַנִּמְתָּח בַּחֲלוֹמוֹת עֲמֻקִּים.

עַל מְרוֹם הַכָּר עֻלְפָּה כְבָר זְרוֹעָהּ הַחֲשׂוּפָה,

אַךְ כְּאִלּוּ בְאֶגְרוֹף כַּף-יָדָהּ הָרָפָה

עוֹד שְׁאֵרִית הָאשֶׁר הִתְלַבְּטָה בִכְנָפָהּ;

וּבְהָקִיא כְבָר יָם-הַתַּעֲנוּגִים אֶת גּוּפָה,

עוֹד שֶׁפִי נִזְדַּעְזְעָה רַגְלָהּ הַחֲטוּבָה,

כְּדַג-פָּז גּוֹוֵעַ בְּרֶשֶׁת עֲזוּבָה.

---

[התאוה - מכת שבט החרטה]

מאת

יעקב שטיינברג

ו

הַתַּאֲוָה — מֻכַּת שֵׁבֶט הַחֲרָטָה —

בִּמְאוּרַת הַשִּׁמָּמוֹן מִסְתַּתֶּרֶת;

לִפְעָמִים הֵד שַׁאֲגָתָהּ הַנִּחֶרֶת

בַּדְּמָמָה אַאֲזִינָה עוֹד גַּם עָתָּה.

פְּרִיץ-יִצְרִי נָם, וְרַעֲמַת הָאֵימָה

מִתְפַּלְּשָׁה בְאֵפֶר מַאֲוַיִּים כָּבִים;

גַּם לַהֲקַת גַּעְגּוּעַי הַשּׁוֹבָבִים

יְפַהֲקוּ כְבָר סְרוּחִים בְּתַרְדֵּמָה.

וּבְאוּלָם לִבִּי, בָּלָה וַעֲצוּבָה,

הַדְּאָגָה הַנִּרְגֶּנֶת מְטַיֶּלֶת,

וּמְפַטְפְּטָה מִתּוֹךְ הִרְהוּרֵי תְשׁוּבָה;

גַּם אַחֲרוֹן זִכְרוֹנוֹתַי הַנֶּחְפָּזִים

יָגֵעַ נִשְׁעָן כְּבָר לְיַד הַדֶּלֶת,

וְנִפְטָר לוֹ בַּלָּט בְּלַחַשׁ-רְמָזִים.

1915

סונטות/ מחזור שני

מאת

יעקב שטיינברג

---

שַׁלְשֶׁלֶת

מאת

יעקב שטיינברג

א

מְנַשְּׁבָה רוּחַ חַיִּים סוֹרֵרָה וּמְבֹהֶלֶת,

מִתְנוֹדֵד צְבָא הָעַמִים בִּמְחִי שַׁלְשֶׁלֶת כְּבֵדָה:

כְּאִלּוּ כְלִי-מַשְׁאַבִּים בָּרוּחַ הִיא אִבֵּדָה —

מֵעַל בְּאֵר הֶעָתִיד מִתְלַבְּטָה הַשַּׁלְשֶׁלֶת.

וּמֶרְחַב שְׂדֵה-הַחַיִּים כְּנוֹף שֶׁל סְתָו קֵרֵחַ:

לְנֹכַח שֶׁמֶשׁ עָבָר הַיּוֹרֵד אַט הַיָּמָּה

כְּבָר פִּרְאֵי-אָדָם דּוֹאִים לְאֶרֶץ-אוֹר נַעֲלָמָה.

הֲתִשְׁמַע? שִׁיר הַפְּרֵדָה וְנַאֲקַת הַמַּאֲוַיִּים

מְמַלְאִים חֲלַל הָאֲוִיר בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם —

כְּמוֹ טוּר שֶׁל אַוְּזֵי-בָר בַּמָּרוֹם מַר צוֹרֵחַ.

---

שְׁעַת-בֵּינָיִם

מאת

יעקב שטיינברג

ג

עִם כְּלוֹת יְמֵי הַנְּעוּרִים מִתְרַחֲשָׁה שְׁעַת בֵּינָיִם:

נִמְהָרָה הִיא כַנֹּעַר, כַּזִּקְנָה הִיא עֲקָרָה;

כִּבְעֶבֶד בְּךָ תִדְבַּק הַמְּנוּחָה הַנִּבְעָרָה,

וּלְבָבְךָ אֲשֶׁר כָּבַד יִנְהַג בַּעֲצַלְתָּיִם.

אָז תִּדְמֶה נַפְשְׁךָ הַכְּמוּשָׁה וְהַחֲשׂוּפָה

לְשָׂדֶה אֲשֶׁר נִקְצַר וְשָׁרְשֵׁי הַגִּבְעוֹלִים,

כִּשְׁאֵרִית לְלֹא חֵפֶץ, בְּעֵרֶב רַב עוֹד עוֹלִים, —

עַד אִם תְּבַלֶּה אוֹתָם בְּרֵאשִׁית סְתָיו הַסּוּפָה.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר צִיץ אַחֲרוֹן שְׂדֵה-קָצִיר עוֹד יַצְמִיחַ

וִיהִי לְפֶרַח עַרְעָר וִיהִי לוֹ הוֹד סָפִיחַ

בִּמְקוֹם לֹא דָרַךְ אִישׁ וְעַיִן לֹא צוֹפִיָּה: —

כְּיָגוֹן בָּא לָרִיק אוֹ כְמַתַּן גִּיל-אִוֶּלֶת

כֶּן-יֵשׁ בְּשָׁעָה זֹה עוֹד נַפְשְׁךָ שׁוֹאֶלֶת

בְּאַהֲבָה אַחֲרוֹנָה לְחוֹנֵן לֵב נָכְרִיָּה.

---

דִּמְעָה

מאת

יעקב שטיינברג

ד

בְּעֵינֵי גֶבֶר עַז יֵשׁ דִּמְעַת-רָז תֵּעָצַר,

אֲשֶׁר — כְּמוֹ בְתוֹךְ הַמַּרְאָה הָאִלֶּמֶת —

גַּם עֶצֶב וְגַם גִּיל בַּהֲמוֹן חֲלִיפוֹת-אֱמֶת

יִקָּווּ בָהּ כְּרֶגַע לְרֶגַע אֶחָד קָצָר.

בִּזְרוֹעוֹת אֵשֶׁת-חֵן עֵת לִבְּךָ אשֶׁר רָוָה

וִיגוֹן הָעֹנֶג בָּא בְדִמְעַת-אוֹר עֲרֵבָה,

בִּכְזֹב לְךָ אַהֲבָה וּבְהִמּוֹג אַט כְּאֵבָה

בְּאֵד שֶׁל דְּמָעוֹת חַם — צֳרִי נֶפֶשׁ נֶעֱזָבָה: —

מַה זָּרוֹת אָז הַדְּמָעוֹת לְדִמְעָה זוֹ הַצְּלוּלָה!

רַק יֵשׁ אֲשֶׁר לְפֶתַע בִּרְחוֹב מְלֵא הֲמֻלָּה,

עֵינֶיהָ בְּךָ תָעִיף חֲמוּדַת נָשִׁים זָרָה;

וּלְמַרְאֵה יֹפִי זָר כִּי תַעֲמֹד בְּלִי נוֹעַ

וּלְבָבְךָ בְךָ רַךְ לֶאֱהֹב אוֹ לִגְוֹעַ —

בְּרֶגַע זֶה תְּבוֹאֲךָ הַדִּמְעָה הַנִּמְהָרָה.

---

סֵפֶר-הַחַיִּים

מאת

יעקב שטיינברג

ה

יֵשׁ אֲשֶׁר יֶלֶד רַךְ, בְּשַׂחֲקוֹ לְלֹא רֵעַ,

יְחַבֵּק סֵפֶר עָב, — וּקְרֹא בוֹ אִם לֹא יֵדַע,

כֹּה מַהֵר יִפְתָּחֶנּוּ בִּמְשׁוּבַת יָד חֲרֵדָה,

וִינַעֵר גְּוִיל וּגְוִיל בְּעוֹדֶנּוּ מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ.

אַךְ פִּתְאֹם, כְּאִלּוּ כָבְדוּ מֵחִידַת-לֵב נִסְתָּרָה,

שְׁתֵי יָדָיו עַל הַסֵּפֶר בְּעֶצֶב הֵן עֲרוּכוֹת,

קְטֹן אֶצְבְּעוֹתָיו נֶאֱחַז בְּרֶשֶׁת כְּתָב תַּהְפּוּכוֹת,

וּבְעֵינָיו כְּאִלּוּ קָפְאָה תוֹחֶלֶת לֹא-נִפְתָּרָה.

רַק רֶגַע אֶחָד יַחֲלֹף עַל שְׂפָתָיו צְחוֹק מְנַצֵּחַ.

וּכְבָר הָרֹאשׁ הַקָּט יָגֵעַ אַט צוֹנֵחַ

וּבְלַחַשׁ-תְּלוּנָה אַחֲרוֹן הַפֶּה הַסָּגוּר נָדָם;

וּכְבָר, בְּטֶרֶם נִרְדַּם הַיֶּלֶד עַד אַרְגִּיעָה —

בְּלִי-מֵשִׂים אֶת הַסֵּפֶר יַד-מִי בַלָּט הוֹצִיאָה,

וְהִנֵּה תַם הַמִּשְׂחָק כְּמִשְׂחַק חַיֵּי-אָדָם.

1918

---

הִמְנוֹן אֶל הֶעָתִיד

מאת

יעקב שטיינברג

כְּהִמּוֹג אֶל הַחוֹף שְׂרִיד קֶצֶף קִיא-הַגַּלִּים,

לַהֲבֵל יוֹם-יוֹם כָּךְ זָנְחָה נַפְשִׁי אֶת יְגוֹנָהּ;

אַךְ נֵד יְמֵי הֶעָתִיד, נֵד זֹהַר וְעַרְפַלִּים,

הוּא יִבְלַע עוֹד אֶת שַׁוְעַת לִבִּי הָאַחֲרוֹנָה.

שָׁאַלְתִּי לִי לְהָבִין בְּסוֹד הַיְקוּם וּפְלָאָיו,

וּזְהַב עֲטֶרֶת חוֹזִים צָבַרְתִּי בְמַחֲבוֹאִים;

אַךְ בְּדִידוּת אֲכָלַתְנִי מִבְּעַד לְצִיץ הַזָּהָב,

וְחִידַת כָּל הַמַּעֲשִׂים נֶאֶרְגָה בְּאֵין-רוֹאִים.

בְּתִקְוַת דּוֹר-חֲלוֹף וּבְאֵמוּן שְׁעַת דִּמְדּוּמִים

בִּקַּשְׁתִּי לִי חָסוּת כִּבְסֻכָּה הַנּוֹפֶלֶת —

וְהִנֵּה מָט הַכֹּל כְּתַרְמִית גְּמַר עֲלוּמִים,

וְגִיל כָּל חַיַּי נֶאֱלַם דֹּם כִּצְחוֹק אִוֶּלֶת.

וּכְשֹׁךְ כְּבָר מַאֲוַיַּי וּבְיַד-נְעוּרִים רֵיקָה

גִּשַּׁשְׁתִּי רַק לַשָּׁוְא בֵּין גְּוִילֵי חַיִּים קְרוּעִים —

וְהִנֵּה נָבַע אוֹר מֵעֵינִי הַשּׁוֹקֵקָה,

וְעִיֵּי לִבִּי שָׁטַף פִּתְאֹם גַּל גַּעְגּוּעִים.

כְּבָרָק אֲשֶׁר יִלְהַט לַיְלָה בִּקְצֵה עָבִים,

וּדְמוּת הָאָרֶץ נֶגְדּוֹ רוֹעֲדָה וּמְאִירָה —

הֶעָתִיד, שְׁבוּר נְגֹהוֹת בּוֹעֲרִים וְכָבִים,

כָּךְ טוּס וְאוֹר וַחֲלוֹף בְּחָזוֹן אֵלַי נִרְאָה.

וּכְתֹם לָרִיק הַמַּחֲזֶה כִּפְלֵיטַת דִּמְיוֹן חִוֵּר —

צָנַחְתִּי לְתוֹךְ אֵפֶר תּוֹחַלְתִּי הַגּוֹוָעַת;

אַךְ לִבִּי נָע מֵאֵלָיו כְּרִיסֵי עֵינֵי עִוֵּר,

אֲשֶׁר לְמוּל אוֹר נֶעְלָם יָנוּעוּ מִבְּלִי דָּעַת.

הָהּ, עָתִיד לִבְלִי דְמוּת! מָה אֱנוֹשׁ כִּי יְשׁוֹטֵט

לִשְׁאֹף אֶת צְלָלֶיךָ בֵּין עִיִּים וָחֳרָבוֹת?

כִּי קוֹלְךָ נָם בַּאֲבַק הָעוֹלָם הַמִּתְמוֹטֵט,

וְהֵדְךָ נָד בִּנְתִיבוֹת מָגוֹר נֶעֱזָבוֹת.

מֵרֹאשׁ הֲרִיסוֹת עוֹלָם נִשְׁמָתְךָ הַגַּלְמוּדָה

בֵּין קִבְרוֹת עָם וָעָם תְּשַׁכֵּן אֶת אַלְמוּתָהּ;

בְּלַהַט חַרְבוֹת קְרָב שֶׁהֶעֱלוּ חֲלֻדָּה

כִּכְתָב חַרְטֻמִּים בְּשׂוֹרַת יִשְׁעֲךָ חֲרוּתָה.

אֶת בְּרִיתְךָ אֲשֶׁר תָּקִים לְקֵץ יְמֵי-נְצָחִים

חָתַמְתָּ בַעֲוִית כָּל אֻמָּה הַגּוֹסֶסֶת;

בִּסְפֹד גּוֹרָלוֹ אִישׁ, בִּדְמֹעַ עֵין נִדָּחִים —

גַּם חִידַת כָּל שְׂשׂוֹנְךָ בְּלִי יוֹדְעִים אָז רוֹסֶסֶת.

הָהּ, קִסְמְךָ, הֶעָתִיד, הַנּוֹסֵךְ רוּחַ עִוְעִים

כַּעֲווֹן גַּעְגּוּעֵי אשֶׁר בְּחֵיק מוֹלֶדֶת זָרָה!

כְּדִבְרֵי אַהֲבָה מְנַחֲמִים וּמַדְאִיבִים

כָּל אִוְשַׁת כְּנָפֶיךָ בִּמְלֹא הַיְקוּם עָבָרָה.

לְרֶטֶט גְּלִימַת הוֹדְךָ הָרוֹמְזָה מֵעֲלָטָה

נָשַׁקְנוּ אֶת חֲצַץ דְּרָכֵינוּ הַנִּפְתָּלוֹת,

וְצִלְּךָ בֶן-חֲלוֹף עָלֵינוּ עֵת כִּי נָטָה —

הִבַּטְנוּ בוֹ עַד תֹּם בְּעֵינֵי-תִקְוָה כָלוֹת.

אֶת רֶשֶׁת כָּל חַיֵּינוּ, אַף גַּם אֶת פַּח-הַמָּוֶת,

כִּפַּרְנוּ רַק בְּחַסְדְּךָ שֶׁטֶּרֶם נֵדָע;

בִּגְלָלְךָ יֵין נְעוּרֵינוּ מָהַלְנוּ בְּעַצֶּבֶת,

וַנֵּשְׁתְּ אֶת כּוֹס הָאַהֲבָה בְּיָד רוֹעֵדָה.

עַל יַרְכְּתֵי שְׁאוֹל, עַל סְחִי וְרַע גַּם יַחַד,

אֶת רִקְמַת צְפוּנוֹתֶיךָ פָּרַשְׂנוּ כְמַרְבַדִּים;

וּבְהִמּוֹט מוֹסְדֵי אֶרֶץ — בְּךָ הֵנַסְנוּ פַחַד,

וַנִּשְׁקֹט אָז כִּילָדִים הָרוֹאִים חֶזְיוֹן בַּדִּים.

בָּרָאנוּ נִיב לַדִּמְיוֹן, כְּנַף-נֶשֶׁר לַמַּחֲשָׁבָה,

וַנֹּאמֶר רַק צְעֹד לְנֶגְדְּךָ עוֹד שַׁעַל;

וַתֵּצֶר לָנוּ מְאֹד הָאָרֶץ הָרְחָבָה,

וַנְּבַקֶּשְׁךָ בַתְּהוֹם וּבְכוֹכְבֵי-פָז מִמַּעַל.

וְאַתָּה מִמִּסְתָּרִים שָׁלַחְתָּ יָד נַעֲלָמָה,

רְמֹז וּקְרֹא וּבְלֹעַ יְצוּרִים לְאֵין קֶצֶב;

אֲגֻדַּת דּוֹרוֹת גָּוְעָה, אֲגֻדַּת דּוֹרוֹת קָמָה,

וּפֹעַל כֻּלָּם הֶבֶל וְחוֹתַם כֻּלָּם עֶצֶב.

וַאֲנִי, אֲשֶׁר נִדַּחְתִּי בֵין רִבְבוֹת רְבָבָה

לְשַׁחֵת יִקְרוֹת נַפְשִׁי אֶל תַּחַת רַגְלֵי זָרִים,

וַאֲשֶׁר הִשַּׁנִי אֵל שִׁלּוּמִים וַעֲנָוָה, —

אֵלֶיךָ, נֵד הֶעָתִיד, בְּיָגוֹן עֵינַי אָרִים.

הָהּ, אשֶׁר וְלֹא לִי, הָהּ עָתִיד לֹא-עֲתִידִי!

עַל גְּבוּלְךָ לוּ עוֹד-אֶרְעֶה אֶת רוּחִי הַנּוֹאֶשֶׁת,

וְשָׁם עַל סַף-אָבְנַיִם לוּ אֵשֵׁב לִי יְחִידִי,

עַד בּוֹא לִי עֵת אֶל קְצֵה מַמְלַכְתְּךָ לָגֶשֶׁת.

וּבְיוֹם זֶה בָאַחֲרוֹנָה וְאֶפְתֹּר כָּל הַחִידָה:

כִּי סְגוֹר-חֲשֵׁכָה אֶחָד לְכָל הֲמוֹן הַשְּׁבִילִים;

מְלַוָּה אֶת חַיֵּינוּ מַנְגִּינָה רַק יְחִידָה,

וּפַעֲמוֹן הַמָּוֶת הַנּוֹתֵן אֶת-הַצְּלִילִים.

אָז יֵמַר בְּכִי הָעוֹלָם עַל שְׂפָתִי הַדּוֹמֵמָה,

וּתְלוּנַת כָּל הַיְצוּרִים בְּעֵינִי הַדּוֹעֶכֶת;

וְנֶגְדְּךָ, הֶעָתִיד, אֶת יָדִי אֵט בְּחֵמָה,

אֲשֶׁר רַק תִּקְרָא, תִּרְמֹז — בְּאֵין לְאָן לָלֶכֶת.

אָז תָּבוֹא לְפָנֶיךָ שַׁוְעָתִי הָאַחֲרוֹנָה,

וְקַמְתִּי וָאֲגַשֵּׁשׁ אֶל קִירְךָ, קִיר-עַרְפַלִּים;

וּבָלַע הָעֲרָפֶל אֶת נַפְשִׁי עִם יְגוֹנָהּ,

כִּבְלֹעַ חוֹל הַחוֹף שְׂרִיד קֶצֶף קִיא-הַגַּלִּים.

1919

---

פִּזְמוֹן-אֵבֶל

מאת

יעקב שטיינברג

בְּיָד נוֹאֶשֶׁת קְרַע אֲפֵר הָרְמִיָּה

מֵעֵינֵי גוֹרָלֵנוּ הָאֲטוּמוֹת:

בְּלִי קֵץ וּבְרוּחַ רָעָה וְהוֹמִיָּה

מַה נּוֹסִיף סֹב אֶת מַעְגַּל הָאֻמּוֹת?

עַל-מָה עַל שִׂפְתֵי-רִיק וּבְלַחַשׁ שֵּׂיבָה

עוֹד נִשָּׂא חִידַת-שְׁמֵנוּ הַכּוֹזֵבָה?

כְּבָר אָכַל עָשׁ אֶת גַּרְעִין הַתִּפְאֶרֶת,

עַל-מָה נֵחָנֵק עוֹד בְּמוֹץ הַקְּלִפָּה?

הַיַּיִן פָּג: בִּמְכִתַּת כּוֹס נִשְׁבֶּרֶת,

עַל-מָה נְלַקֵּק עוֹד עַד תֹּם כָּל טִפָּה?

עָיַפְנוּ כְבָר לָנוּם — וַאֲנַחְנוּ עֵרִים

כְּסוּס הָרָץ עִם גַּלְגַּל הַסַּנְוֵרִים.

לֹא חָרְקוּ שֵׁן שְׁלָדֵינוּ הַמַּרְגִּיזִים

עֵת הִכְּתָה עַל רָאשֵׁינוּ שֶׁמֶשׁ זָרִים;

לְקוֹל הֲמוֹן הַגּוֹיִם הָעַלִּיזִים

לִבֵּנוּ נָע לָרִיק כְּאַגְמוֹן קְבָרִים.

חָרַגְנוּ קוּם — וְעַיִן כְּבָר קוֹרֶצֶת,

כְּמוֹ לוּ אֶת כַּנָּהּ תַּעֲזֹב מִפְלֶצֶת.

וַנַּחְמֹד שׁוּט וּרְעשׁ בִּמְרוֹמֵי קֶרֶת,

וּבְכָל דְּבַר שָׁוְא יָדֵנוּ הַחֲנוּטָה;

אַךְ תַּחַת גְּלִימַת פּוֹחֲזִים מִתְבַּדֶּרֶת

הִרְעַדְנוּ חֶרֶשׁ כְּנַף-אַלְמָוֶת מְרוּטָה.

וַתְּהִי נַפְשֵׁנוּ כָל הַיָּמִים סְפוּגָה

תּוּגַת לֵצִים — כְּבֵדָה מִכָּל תּוּגָה.

וַנֹּאמֶר עוֹד עֲלוֹת בִּלְבָבוֹת כָּלִים

אֶל טִירַת-הַחֲלוֹמוֹת הָאַחֲרוֹנָה;

וְהִנֵּה נִזְחַל עוֹד בַּעֲמַל נְמָלִים

וּכְבָר אֶל עִמְקֵי שְׁאוֹל נַפְשֵׁנוּ זוֹנָה.

וּכְבָר, כְּמֻכֵּי שִׁגְעוֹן הַתַּרְעֵלָה,

בְּמִדְרוֹן הָרֵי חשֶׁךְ נִתְגַּלְגֵּלָה.

קוֹל נֶפֶץ שְׁלָדִים מִן הַתְּהוֹם יָגִיחַ

וּמְתַמֵּר קֶטֶב-גְּסִיסָה מִמַּעֲמַקִּים;

וּלְמַעְלָה נִצָּב רֵיק עוֹד שְׂרִיד צְרִיחַ,

וּסְפִיחַ-תִּקְוָה עַרְעָר בֵּין הַחֲרַכִּים.

וְנִשְׁמַת עָם, כְּיַנְשׁוּף שָׂב כְּבַד-יָמִים,

תַּפְרִיחַ שָׁם צְלָלֶיהָ הַנֶּאֱלָמִים.

הָהּ, נִשְׁמַת-עָם אוֹבֵדָה! מַה יּוֹעִילֵךְ

צְחוֹק גִּיל מִפִּי גּוֹרָלֵךְ אִם תַּצִּילִי?

גּוֹרָלֵךְ — לֵץ הַמְרַקֵּד עַל פְּנֵי שְׁבִילֵךְ,

וּלְמוּל פְּנֵי תְהוֹם הוּא צוֹחֵק צְחוֹק אֱוִילִי.

עַד אִם יַרְגִּיזֵךְ שָׁוְא עֲשֶׂרֶת מוֹנִים —

שְׂאִי מֵרֹאשׁוֹ כּוֹבַע-הַפַּעֲמוֹנִים.

---

צָהֳרַיִם

מאת

יעקב שטיינברג

א

כְּאַבְנֵי גִיר מִתַּחַת רַגְלֵי הַיָּגֵעַ —

נִגָּרִים יַרְחֵי עָמָל בְּמִדְרוֹן הָעֲלוּמִים;

כִּקְרוּאֵי חַג שֶׁנִּשְׁבַּת הַשָּׁנִים תִּתְחַמֵּקְנָה,

וּשְׁבִיל מַרְגּוֹעַ נֶחְרָת מִבְּעַד אֲבַק עֲזוּבָה.

כְּהַלְמוֹת פַּעֲמוֹן הַלְּוָיָה הַשּׁוֹקֵטָה —

הַלֵּב הַנִּקְשֶׁה מוֹנֶה אֶת רִגְעֵי הַשִּׁמָּמוֹן;

עַל מַחְשׂוֹף צְדָעִים קַר יֵחָתֵם שְׁלוֹם-הֲבָלִים,

וְתָו כִּשָּׁלוֹן סוֹבֵב אֶת מִרְבַּץ הָעֵינָיִם.

חַכְלִילוֹת שׂבַע רַב תִּרְפֶּינָה הַשְּׂפָתַיִם,

וַחֲלוּד מִשְׁמַעַת יֵט הָעֹרֶף הַמִּתְאַדֵּם;

מִתַּחַת קְשִׁי גֻלְגֹּלֶת יְכַרְסֵם עַשׁ הַכִּינָה,

וּמְנַעֵר רִיס הָעַיִן אֶת שְׂרִידֵי הַגַּעְגּוּעִים.

עֵת רָז וְאֵשׁ עַרְבַּיִם יַחֲלִיפוּ דְמוּת בַּמַּעֲרָב —

הַיָּד תְּגַשֵּׁשׁ מְצֹא אֶת מְנוֹרַת הַמַּחֲבוֹאִים;

אוֹרֵחַ זָר וְשָׁקֵט הָעֶרֶב מִדֵּי בוֹאוֹ,

וּכְשׁוֹמֵר נִקְלֶה יִשְׁהֶה דוּמָם לֵיל-סַנְוֵרִים.

כְּאֶשְׁנַב מִגְדָּל צַר הַשַּׁחַר יִפָּקֵחַ,

וּבֹקֶר נִמְהָר נִבְלָע בְּשׁוּלֵי יוֹם הֶעָמָל;

וּכְעָלֶה קַל הַנּוֹשֵׁר מִקְּלִפַּת פְּרִי-בִכּוּרִים —

הֲלָךְ-הַלֵּב גּוֹוֵעַ בִּפְנֵי הַיּוֹם הַגְּלוּיִים.

וְאִישׁ בְּעֶצֶם חַיָּיו — וְשַׁח בַּאֲבַק אָבְנַיִם,

וּלְגוֹרָל בֶּן-חֲלוֹף יִתְמַכֵּר לִבְלִי-דַעַת;

עַל מַה וְלָמָה אִישׁ — וְלֹעַ הַצָּהֳרַיִם

בּוֹלֵעַ לְלֹא פִתְרוֹן עֲלִילוֹת כָּל הַיְצוּרִים?

ב

נִתָּנִים דִּינָרֵי הַנֹּעַר

בִּמְשׁוּגַת הַגִּיל הַנִּמְהָרָה;

מַגִּיעַ הָאָדָם לִגְבוּרָה

וַאֲגוֹרַת הַבִּינָה בִּשְׂכָרָהּ.

מִלְּפָנָיו בִּטָּחוֹן וָטֹרַח,

מֵאַחֲרָיו חִפָּזוֹן וָנָחַת;

וּבְאֶמְצַע מִתְחַכֵּם הָאָדָם

עַל שִׂרְטוֹן עֲלִילָה נִדָּחַת.

לְזֵכֶר שִׁגְיוֹנוֹת עֲרֵבִים

יֵשׁ קֶשֶׁת-גַבּוֹתָיו עוֹד דְּרוּכָה, —

אַךְ אַשְׁפַּת נְעוּרָיו כְּבָר רֵיקָה

וּבְצֶאֱלֵי אִישׁוֹנָיו מְנוּחָה.

רַק תּוֹרַת מֵרֵעָיו מַחְכִּימָה,

רַק עֵינֵי רַעְיָתוֹ מְאִירוֹת,

וְאֵמוּן הַחַיִּים הַמְשֻׁמָּר

בְּחַדְרוֹ בְּלֹבֶן הַקִּירוֹת.

כְּאִלּוּ בֵין נְצוּרוֹת הָאשֶׁר,

וּבֵין מַאֲוַיָּיו הַכְּלוּאִים —

שׁוֹטֶפֶת מְצוּלַת הַתְּבוּנָה,

וְלַעֲבֹר אֵין גֶשֶׁר גַּעְגּוּעִים.

רַק יֵשׁ בִּדְמִי עֶרֶב נֶאֱמָן,

הָאִשָּׁה כִּי תֵשְׂטְ אֶל הַמְּנוֹרָה,

וּמֵחַם הַסְּתָו מִתְרוֹעֵעַ,

וּשְׁפוּכָה עַצֶּבֶת טְהוֹרָה, —

אָז יֵשֵׁב הָאִישׁ כְּמִשְׁתָּאֶה

וּלְשׁוֹנוֹ אִלֶּמֶת וּצְחִיחָה,

כְּאִלּוּ מִפְלֶצֶת הַיֵּצֶר

מֵחֶבְיוֹן הַצְּלָלִים הֵגִיחָה.

וּכְאִלּוּ בְזֶמֶר הַמֵּחַם

תְּצַלְצֵל שַׁלְשֶׁלֶת אִי-נִרְאָה,

הֲלֹא הִיא שַׁלְשֶׁלֶת הַחֲלִיפוֹת

שֶׁל חֵשֶׁק וַחֲלוֹמוֹת וְשִׁירָה.

וּפִתְאֹם וְהָפְכָה הָאִשָּׁה

צוֹפִיָּה וּכְבוּדָה בִמְקוֹמָהּ;

בַּצְּלָלִים מִתְחַפְּשָׂה הַתְּנוּמָה

וּנְחשֶׁת הַמֵּחַם רַק הוֹמָה.

אָז יִצְעַד הָאִישׁ לְבַטָּלָה

וּשְׁנָתוֹ מִקָּרוֹב לֹא תָבוֹא,

כְּמוֹ מִיץ-הַהֲזָיָה הֶחָרִיף

עוֹד תּוֹסֵס בַּחֲלֻדַּת לְבָבוֹ.

וְחוֹזְרִים וְשׁוֹטְפִים הַיָּמִים

אֶל מוּל פְּנֵי הַזִּקְנָה הַקָּרִים,

וּלְאִטָּם עַל פְּנֵי חֲצַץ-עָמָל

שׁוֹלֵיהֶם הַבְּלוּיִים נִגְרָרִים.

אַךְ יֵשׁ אֲשֶׁר תִּפֹּל בְּאֵין-רוֹאִים

עַל כִּתְפֵי הַגֶּבֶר מַעֲמָסָה,

הַמְּלָאכָה עוֹדֶנָּה בֵּין יָדָיו —

וּמָאַס בְּכָל אֲשֶׁר עָשָׂה.

וּבְלֶכְתּוֹ בָעִיר הַהוֹמִיָּה

וְשָׁאַף כְּגֵר אֶת אֲוִירָהּ,

וְצָפְתָה מֵרְאִי הַחַלּוֹנוֹת

עֵין-בְּדִידוּת אֲיֻמָּה וּטְמִירָה.

וְרָקְדוּ אֲנָשִׁים מְחוֹל-נֵכָר

וִירַצְּדוּ בְזָדוֹן כִּרְכָּרוֹת,

וּלְחֵיק מַאֲרָב אֶחָד לֹא-נוֹדָע

הַחוּצוֹת הַפְּרוּעוֹת נִגָּרוֹת.

וּפִתְאֹם וְאִשָּׁה חוֹלֶפֶת,

וּמְרַחֲפָה בֵין עוֹבְרִים וְשָׁבִים,

וְרֹךְ וַחֲמוּדוֹת נֶאֱחָזִים

בְּרֶשֶׁת פְּעָמֶיהָ הַנָּאוִים.

כְּנוֹשְׂאָה אֶת סֶרַח הָאשֶׁר —

מְתַפְּשָׂה בַשִּׂמְלָה כַּף-יָדָהּ,

וְאֶשֶׁד הַשִּׂמְלָה הַקְּצוּבָה

מְרַשְׁרֵשׁ בְּחֵן שֶׁל אַגָּדָה.

וּפְאַת הַתַּלְתַּלִּים עַל עָרְפָּהּ

כִּשְׁאֵרִית כָּל עֹנֶג נִשְׁקָפָה,

וְרֶטֶט כְּתֵפֶיהָ כִּרְמָזִים

הַמְּתוּקִים מִהְיוֹת לָהֶם שָׂפָה.

אָז יַעְצֹר הָאִישׁ אֶת מֶבָּטוֹ

וְהִבִּיט בִּפְנֵי הָעוֹבָרֶת,

וּכְרֶגַע — וְחִידַת הָאשֶׁר

נָגֹלָּה בִמְרוֹמֵי הַקָּרֶת.

הַקִּרְיָה מִתְהַלְּכָה בִגְדוֹלוֹת,

וְחֶדְוַת הָאוֹן בַּהֲמוֹנָהּ,

וּפַס מְחוֹל הַפֶּרַע בַחוּצוֹת,

וְאַבְנֵי מַרְצָפוֹת תָּרֹנָּה.

לְרֶשֶׁת מִתְלַכְּדִים הַבָּתִּים,

וּמְצוּלַת מַאֲוַיִּים הָרְחוֹבוֹת;

וִיצוּרֵי אֲנָשִׁים נֶחְפָּזִים

לִדְלוֹת אֶת הָרָעוֹת וְהַטּוֹבוֹת.

אַף הוּא גֶבֶר-חַיִל כִּי יִכְרַע

בַּסֵּתֶר אֶל שִׂפְתֵי עֲדִינָה, —

כַּדְּבוֹרָה בְחֹם הַצָּהֳרַיִם

הוּא יִינַק לְשָׂבְעָה אֶת חִנָּהּ.

וְכָל אֲשֶׁר הֶעֱוָה בַנֹּעַר

בִּנְשִׁיקוֹת רְמִיָּה וּמְשׁוּגָה —

וְכִפֶּר בְּרֹךְ וְתַנְחוּמִים

בְּלַחֲצוֹ יַד אִשָּׁה עֲנֻגָּה.

וְעֵינֵי הַיָּפָה הָאוֹרְבוֹת

לָעֶלֶם הַמְּנַשְּׁקָן בַּחֲנוּפָה —

וְהָפְכוּ לַגֶּבֶר הַנֶּאֱמָן

מַסֹּרֶת הַחִבָּה הַצְּרוּפָה.

וּפִתְאֹם — וְנָמוֹג הֶחָזוֹן,

רַק זָרִים בְּזָרִים נִדְחָקִים;

וְכָל אֶחָד מְגַלְגֵל גּוֹרָלוֹ

עַל לוּחוֹת-הַגִּיר הַחֲלָקִים.

וְהָלַךְ הַגֶּבֶר לְדַרְכּוֹ,

וַהֲמֻלַּת סַנְוֵרִים שׁוּב עוֹלָה;

וּפְקוּחָה בְּתוֹךְ הַסַּנְוֵרִים

רַק עֵין-הַצָּהֳרַיִם הַגְּדוֹלָה.

ג

מִי צוֹעֵד כְּאוֹרֵב בִּמְרוֹמֵי הַחַיִּים,

וְשׁוֹמֵר אֶת צְעָדָיו בִּמְזִמָּה דוֹמֵמָה? —

הַגֶּבֶר הַהוֹלֵךְ בְּזִיו צָהֳרַיִם

וְרֶטֶט הָאוֹר יִגְדְּרֶנּוּ כְּאֵימָה.

מִי הוֹלֵם כְּזוֹעֵם עַל סְדַן הָאָבְנַיִם

וְיָדָיו תַּחֲרֹגְנָה אֶל גִּיל הָעֲבוֹדָה? —

הַגֶּבֶר הַחוֹצֵב בְּצוּר הַצָּהֳרַיִם

וּפָעֳלוֹ מִתְנַדֵּף בְּרוּחַ לֹא-נוֹדָע.

מִי שָׂם אֶת הַתְּבוּנָה כַּאֲפֵר לָעֵינַיִם

וּלְרַגְלָיו יוֹקֶשֶׁת דְּאָגָה עִוֶּרֶת? —

הַגֶּבֶר הַנִּשְׁמָע לְצַו צָהֳרַיִם

וּמְכִתַּת עֲמָלוֹ מֵאַחֲרָיו נִפְזֶרֶת.

מִי עוֹצֵר בְּמִלִּים כַּעֲרַל שְׂפָתַיִם,

וְעֶרְגַּת אֵין-חֵקֶר בִּלְבָבוֹ חֲתוּמָה? —

הַגֶּבֶר הַצּוֹפֶה לְאַהֲבַת צָהֳרַיִם

וְעַל מֹאזְנֵי גוֹרָלוֹ לֹא יַעֲלֶה מְאוּמָה.

1919

חרוזים בנכר

מאת

יעקב שטיינברג

---

[בלילה לפני ביתך לחשתי לך אהבים]

מאת

יעקב שטיינברג

א

בַּלַּיְלָה לִפְנֵי בֵיתֵךְ לָחַשְׁתִּי לָךְ אֲהָבִים,

וְאַתְּ, הִרְכַּנְתְּ אֶת רֹאשֵׁךְ, אֶת רֹאשֵׁךְ בַּתַּלְתַּלִּים;

צָרַרְתִּי גִיל מַאֲוַיַּי בִּמְשָׁלִים נֶעֱצָבִים,

וְחִידַת-אַהֲבָה כְבֵדָה בְּדִבְרֵי-חִידָה קַלִּים.

וּפִתְאֹם רִשְׁרֵשׁ צְעִיפֵךְ, וַתִּהְיִי מְעַט כִּמְחַכָּה,

וּלְנֶגְדִּי אַתְּ הִרְעַדְתְּ אֶת רִיסֵי הָעֵינָיִם;

וַתִּהְיִי כְדָג בַּמְּצוּלָה הַקָּרֵב אֶל הַחַכָּה,

וְרִשְׁרוּשׁ-סוֹד מְלַוֶּה אֶת לֶכְתּוֹ תּוֹךְ הַמָּיִם.

---

[כציפור אשר ישיגנה החץ]

מאת

יעקב שטיינברג

כְּצִפּוֹר אֲשֶׁר יַשִּׂיגֶנָּה הַחֵץ

בְּעוּפָהּ בַּמְּרוֹמִים, וְרֹאשָׁהּ כְּבָר שַׁח,

וְהִיא, אַף כִּי-תֵדַע כִּי נוֹעַד הַקֵּץ,

עוֹד אַחַת בִּכְנָפָהּ הִיא תַךְ;

וּבִרְפוֹת כְּנָפֶיהָ — עוֹד רֶגַע כִּמְעָט

הִיא תְלוּיָה כִקְסוּמָה מֵרוּם וּמֵרֶדֶת —

לֹא נִיד! אִישׁוֹן-עֵינָהּ מוּל שַׁחַק רַק שָׁט,

וְאוֹר בּוֹ, אוֹר נֶפֶשׁ נִפְרֶדֶת, —

הָהּ, כֵּן גַּם אֲנִי עֵת נֶחְפַּזְתִּי לִמְרוֹם

כָּל גִּבְעוֹת הַנֹּעַר — הִדְבִּיקַנִי יוֹם-שְׁכוֹל,

וּבְהִמּוֹט כְּבָר רַגְלִי עַל עֶבְרֵי פִּי-תְהוֹם —

אָמַרְתִּי עוֹד אַהֲבָה שְׁאֹל.

---

[אל גזע-עץ ברחוב עמדת כחולמת]

מאת

יעקב שטיינברג

ב

אֶל גֶּזַע-עֵץ בָּרְחוֹב עָמַדְתְּ כַּחוֹלֶמֶת,

וַאֲנִי, אִישׁ גֵּר עַל-יָדֵךְ, הִרְבֵּיתִי לַהַג-פְּלָאִים;

בְּקִסְמֵי-שָׁוְא הֶעֱלֵיתִי כָל-אֵלֶּה שְׂעִפֵּי-אֱמֶת,

אֲשֶׁר בַּעֲמַל הַלֵּב עִם-אַהֲבָה נִבְרָאִים.

וּפִתְאֹם זָע הָעֵץ עַל בַּדָּיו הָעֲרֻמִּים —

וַהֲבֵל-הַשָּׁוְא עַל שְׂפָתַי בִּן-רֶגַע תַּם לִגְוֹעַ;

וָאֵלֶא עוֹד מִמְּצֹא לְמַעֲנֵךְ דְּבַר-תַּנְחוּמִים,

כְּבוֹשָׁה עֵת הוֹסַפְתְּ לַעֲמֹד מִבְּלִי-נוֹעַ.

---

[העיר - כרשת קסמים, חליפות-חן לרחובות]

מאת

יעקב שטיינברג

ג

הָעִיר — כְּרֶשֶׁת קְסָמִים, חֲלִיפוֹת-חֵן לָרְחוֹבוֹת.

פֹּה גוֹרָל חָדָשׁ יוּטַל עַל גְּבוּל כָּל שְׁנֵי מְבוֹאוֹת,

בְּקֶרֶן כָּל רְחוֹב עֵינַיִךְ כְּאִלוּ רוֹאוֹת

בְּכוּר-תַּעְתּוּעִים אֶחָד הָרָעוֹת עִם הַטּוֹבוֹת.

בְּגִיל לֹא נֵדַע מַה-הוּא אֲנִי וְאַתְּ נְהַלֵּךְ,

כְּמוֹ סְפִיחַ-קִרְיָה פֶלִאי פֹּה צָץ בַּלֵּב מְהֵרָה;

כְּמוֹ נַפְשִׁי בְדֵי-רִיק כָּל נֵדֶר פֹּה הֵפֵרָה,

וּפִתְרוֹן בֶּן-חֲלוֹף פֹּה רָץ אֶל תַּחַת שַׁעֲלֵךְ.

---

[הלכנו שלובי-זרוע, ואת בבת-צחוק טובה]

מאת

יעקב שטיינברג

ד

הָלַכְנוּ שְׁלוּבֵי-זְרוֹעַ, וְאַתְּ בְּבַת-צְחוֹק טוֹבָה

הִפְנֵית אֵלַי לִרְגָעִים אֶת עֵינֵךְ הַנּוֹהָרֶת: —

כָּל רֹךְ אַהֲבָתֵנוּ, הַנּוֹהֲרָה וְגוֹוְעָה,

בִּצְחוֹקֵךְ זֶה הִתְעַלֵּם עַל-פְּנֵי מְרוֹמֵי-קָרֶת.

וְכֹה הָלַכְנוּ יַחַד, הֲלֹך וּצְחֹק בְּלִי-דַּעַת

לְחִבַּת-נֶפֶשׁ זֹאת, הַקְּצָרָה וְהַמְתוּקָה,

אֲשֶׁר כָּל-עֹנֶג אִתָּהּ וַחֲלִיפוֹת כָּל-מְצוּקָה,

וּכְצִיץ, מִיָּד יִשָּׁמֵט, בְּלִי-צְדִיָּה הִיא גוֹוָעַת.

---

[עוֹד שְׂפָתַי זָרוּ לָךְ]

מאת

יעקב שטיינברג

ה

עוֹד שְׂפָתַי זָרוּ לָךְ. וְיָדִי הַנִּמְהָרָה,

בְּלִי סֹב מַחֲבוֹאֵי-גִיל, אֶל בְּשָׂרֵךְ כְּבָר יָרָדָה;

וּבְטֶרֶם נְשִׁיקַת-גְּמוּל נָשַׁקְתִּי לָךְ בִּרְעָדָה,

וְיָדִי הַנֶּאֱלָמָה מֵחֵיקֵךְ כְּבָר נָשָׁרָה.

כָּךְ צִפּוֹר בְּאֶרֶץ-נוֹד אֶל גִּנַת-סְתָו יוֹרֶדֶת,

בְּלִי סֹב עֳפָאֵי-צֵל, בְּלִי צִפְצוּף-שִׁיר בְּפִיהָ;

וּבַד חֲשׂוּף-הֶעָלִים רַק רֶגַע קָט הֵנִיעָה —

וּכְנָפָהּ אֲשֶׁר נָחָה בָאֲוִיר כְּבָר רוֹעֶדֶת.

---

[ממרום הכר קדמתני זרועך החשופה]

מאת

יעקב שטיינברג

ו

מִמְּרוֹם הַכַּר קִדְּמַתְנִי זְרוֹעֵךְ הַחֲשׂוּפָה,

כִּירִיעַת אֹהֶל-אשֶׁר בָּאֹפֶל הִבְהֵב בְּשָׂרֵךְ;

וַאֲנִי גִשַּׁשְׁתִּי דֹם, כְּאִישׁ אֲשֶׁר יְשָׂרֵךְ

שְׁבִיל-אַהֲבָה שֶׁנִּכְבַּשׁ בְּשֶׁקֶר וּבַחֲנוּפָה.

וּפִתְאֹם הוּרַם רֹאשֵׁךְ לִקְרָאתִי בַחֲרָדָה,

וּכְנֵטֶל רַב עַל שִׁכְמִי זְרוֹעֵךְ נֶאֱלָמָה;

אָז חַשְׁתִּי רֶגַע קַל גַּם יָגוֹן גַּם נֶחָמָה,

כְּאִלּוּ חִשְׁקֵךְ רַב אֶת שְׁנֵינוּ יַחַד פָּדָה.

---

[נשקיני, עוד נשקיני, וידי ההומיה]

מאת

יעקב שטיינברג

ז

נַשְּׁקִינִי, עוֹד נַשְּׁקִינִי, וְיָדִי הַהוֹמִיָּה

בְּאֵשׁ יְצוּרֵי גֵוֵךְ תִּצָּרֵף מִכָּל-כְּזָבָהּ,

וְגֵוֵךְ זֶה הַמְעֻלָּף בְּעֶדְנַת זֹךְ-רְמִיָּה

יְהִי לִכְתֹבֶת-אַהֲבָה נֶאֱמָנָה וְנִלְהָבָה.

נַשְּׁקִינִי, עַד אִם לִבִּי יִתְעַלֵּף מֵהֲזָּיָה,

וְחֶזְיוֹן אשֶׁר-בַּדִּים כְּצֶלֶם-תַּעֲלוּמוֹת,

כְּפִתְרוֹן-עַד לְגִיל אֲשֶׁר רַק רֶגַע הָיָה —

עַל עֵינַי יַחֲלֹף פִּתְאֹם, עַל עֵינַי הָעֲצוּמוֹת.

---

[יֵשׁ שֶׁקֶט אֲשֶׁר בָּא]

מאת

יעקב שטיינברג

ח

יֵשׁ שֶׁקֶט אֲשֶׁר בָּא לִנְבוּכֵי לֵיל-תַּעֲנוּגוֹת

כִּי יִדְבַּק לֵב לְלֵב בְּגִיל לְלֹא-מְגַמָּה,

וְהָפַךְ כַּר-הַחֵשֶׁק רְפִידַת-אשֶׁר תַּמָּה,

וְקָרַן עוֹר לְעוֹר רֹךְ טָמִיר בְּלִי-הֲפוּגוֹת.

אָז יֵשׁ אֲשֶׁר בַּדְּמָמָה, עַל תְּאוֹמֵי הַנֶּאֱהָבִים,

יְצַלְצֵל שְׁעוֹן-הַקִּיר כְּחוֹצֶה שְׁעַת-נְצָחִים,

וְרָעַד הֵד הַקּוֹל עַל לְבָבוֹת כְּבָר נִדָּחִים,

וְהָרָה יָגוֹן רַב לִיצוּרִים לֹא-נֶחְשָׁבִים.

---

[כמקרה יודעי-אהבה בנכר לנו קרה]

מאת

יעקב שטיינברג

ט

כְּמִקְרֵה יוֹדְעֵי-אַהֲבָה בַּנֵּכָר לָנוּ קָרָה,

וַנֵּשְׂטְ אֶל אוֹר-תַּעְתּוּעִים מִצֵּל הָעִיר הַגְּדוֹלָה;

אַךְ נַעֲוַת-הַנֹּחַם לִשְׁנֵינוּ תָכִין דְּבָרָהּ,

וְלַעֲנַת-שִׁמָּמוֹן בַּעֲצִיץ-חִשְׁקֵנוּ עוֹלָה.

עוֹד לַיְלָה לַיְלָה אַתְּ קוֹטֶפֶת אֶת הַלַּעֲנָה,

אַךְ יוֹמָם תִּרְגַּז רַגְלֵךְ מִתְּעוֹת בְּמַעְגַּל-קְסָמִים,

וְדוֹמָה אַתְּ כִּמְנַסָּה לִבְעֹט בְּרֶגֶל קְטַנָּה

בַּעֲצִיץ-חִשְׁקֵנוּ דַּל וּפְרָחָיו הַנִּכְלָמִים.

---

[עוד שואלות עיניך במבט רך וענו]

מאת

יעקב שטיינברג

י

עוֹד שׁוֹאֲלוֹת עֵינַיִךְ בְּמַבָּט רַךְ וְעָנָו

אֶת אֲשֶׁר יוּכַל תֵּת בְּרַחֲמָיו אִישׁ לְאִשָּׁה,

וְיֵשׁ אֲשֶׁר לְנֶגְדִּי תַבִּיטִי כֹּה מַחֲרִישָׁה —

וְאֶרְאֵךְ כִּיצוּר-אָדָם אֲשֶׁר עוֹד רַב לְפָנָיו.

אָז אֶעֱרֹג אֶל פִּיךְ — אַךְ פִּיךְ הוּא כֹה שָׂבֵעַ

וְכָל נְשִׁיקוֹתַי יַחַד תְּנַעֲרִי מִבְּלִי דַעַת;

וְשׁוּב אַתְּ יוֹשְׁבָה דֹּם וְעֵינֵךְ מִתְגַּעְגַּעַת,

וְאַתְּ כְּדַל מִתְחַנֵּן אֲשֶׁר אֵין לוֹ שׁוֹמֵעַ.

---

[יום יום כי אט לדרכי עוד נפשך לי הומיה]

מאת

יעקב שטיינברג

יא

יוֹם יוֹם כִּי אֵט לְדַרְכִּי עוֹד נַפְשֵׁךְ לִי הוֹמִיָּה

וּכְעָלֶה נִדָּף אַחֲרַי נוֹהֶרֶת הִיא בִיגוֹנָהּ¹.

הָהּ, סִלְחִי לִי! בִּלְבָבֵךְ שָׁלַחְתִּי יָד בְּלִי-צְדִיָּה,

עֵת לִבֵּךְ עָנַד פְּאֵר בְּאַהֲבָה אַחֲרוֹנָה.

יֵשׁ אֲשֶׁר יַעֲבֹר אִישׁ בְּגַן יְפֵה-שַׁלֶּכֶת,

וְקָטַף פֶּרַח רַךְ וְיָחִיד מֵעַל שִׂיחַ,

וּמוֹלֵל אֶת הַפֶּרַח, בִּפְנוֹתוֹ אַט לָלֶכֶת,

עַד עָלָיו אֶחָד אֶחָד בָּרוּחַ כֵּן יַפְרִיחַ.

---

[חצות ליל-חורף היה ואני בעיר הגדולה]

מאת

יעקב שטיינברג

יב

חֲצוֹת לֵיל-חֹרֶף הָיָה וַאֲנִי בָעִיר הַגְּדוֹלָה.

אֶל זְרוֹעִי דָבְקָה נַעֲרָה — לִי תְמוֹל וְשִׁלְשׁוֹם זָרָה,

מְלֹא אִישׁוֹן-עֵינָהּ אֶמֶשׁ לִי אַהֲבָה שָׁמָרָה,

וְעַתָּה מְרִי כָל חִידָה וּפִתְרוֹן כְּבָר עֲבָרָהּ.

הָלַכְתִּי דֹם עַל-יָדָהּ בִּרְחוֹב הָעִיר הַגְּדוֹלָה.

הַדֶּרֶךְ יָרַט נֶגְדִּי עַל לוּחוֹת-גִּיר חֲלָקִים,

אַךְ כּוֹכְבֵי-עוֹלָם נִדְמוּ כֹה זָרִים וּמְרֻחָקִים,

וּבְלוֹיֵי אֶרֶג-קִרְיָה עַל רֹאשִׁי נִרְאוּ שְׁחָקִים.

---

[נפרדת דום ממני על אם-רחובות רבה]

מאת

יעקב שטיינברג

יג

נִפְרַדְתְּ דֹּם מִמֶּנִּי עַל אֵם-רְחוֹבוֹת רַבָּהּ.

רַק עֵינֵךְ כָּהֲתָה, חַכְלִילוּת פִּיךְ רַק נָסָה;

וּבְלֶכְתֵּךְ כְּבָר בַּלָּט — עוֹד פַּעַם דְּמוּתֵךְ סַבָּה,

וָאֶרְאֵךְ כְּאִלּוּ שַׁחַתְּ מִכֹּבֶד מַעֲמָסָה.

הָהּ, אַהֲבָה פוֹחֵזָה בֵּין שְׁנֵי לְבָבוֹת זָרִים!

לְגִילֵךְ בָּז הַכְּסִיל כְּמוֹ לְצַהֲלַת-זְנוּנִים,

אַךְ עִתֵּךְ כִּי חוֹלֶפֶת בְּלִי נֹחַם, בְּלִי נְדָרִים —

מָה-רַב הַכְּאֵב תַּשְׁאִירִי לִשְׁנֵי יְצוּרִים מְעֻנִּים!

---

[לא תימח מלב האהבה]

מאת

יעקב שטיינברג

לֹא תִמַּח מִלֵּב הָאַהֲבָה,

אִם אַחַת בַּחַיִּים אָהַבְתָּ;

בִּשְׂדֵה-גַּעְגּוּעִים תִּקָּבֵר

וְאֶבֶן הַנֹּחַם מַצַבְתָּהּ.

אַךְ רִגְשׁוֹת-הַחֵשֶׁק הַקַּלִּים,

שֶׁבְּטֶרֶם יִגָּמְלוּ הֵם גּוֹוְעִים —

מִצְּחוֹק וּמִנְּשִׁיקָה יָמוּתוּ

בְּעַרְשָׂם, לֹא עֶרֶשׂ-מַכְאוֹבִים.

עֲטוּפִים בִּגְלִימַת-הַחֵשֶׁק,

זֹאת תְּמוֹל עוֹד חֹם-דּוֹדִים שָׁמָרָה,

יִשָּׂאֵם אֲבִיהֶם לִקְבוּרָה

וּטְמָנָם בַּחֲצַץ דֶּרֶךְ זָרָה.

וּמָחָר וִידִידוֹת-לְבָבוֹ

תֶּאֱהַבְנָה בְּשֶׁבַע דְּרָכִים,

וְהָיָה כִּדְרֹךְ רֶגֶל-זָרִים

עַל קִבְרֵי יְלָדִים נִשְׁכָּחִים.

הָהּ, יַלְדֵי לְבָבִי הָרַכִּים!

גְּוַעְתֶּם וְשִׁמְכֶם לֹא קֹרָא,

וַאֲנִי כְאָב מֵבִישׁ עָכַרְתִּי

אֶת חֶדְוַת יַלְדוּתְכֶם הַטְּהוֹרָה.

וְעַתָּה, כִּי-תַמְתֶּם לִגְוֹעַ,

מַה-תְּכַל לָכֶם נַפְשִׁי בִיגוֹנָהּ,

לִצְחוֹקְכֶם הַחַף מִכָּל-דַּעַת,

לִמְשׁוּבַת תֻּמַּתְכֶם הַנְּבוֹנָה.

מָה-רַבּוֹת קָרָאתִי לְפָנִים

מִתּוֹךְ אִישׁוֹן עֵינְכֶם הַתְּמִימָה

הַבִּינָה הַזֹּאת הַשּׁוֹבֵבָה,

הַטּוֹבָה מִדַּעַת וּמְזִמָּה!

וְעַתָּה יֵשׁ אֵשֵׁב וְאֶזְכֹּר

וְרֹאשִׁי אֶל בִּרְכַּי צוֹנֵחַ:

הָהּ אַיְכֶם, יְלָדַי הַטּוֹבִים,

גִּיל-מִי עַל עֲפַרְכֶם פּוֹרֵחַ?

1921

ערבים

מאת

יעקב שטיינברג

---

בִּנְתִיב הַדּוּמִיָּה

מאת

יעקב שטיינברג

א

מַה-חֶפְצְךָ פֹּה, עוֹבֵר-דֶּרֶךְ,

מַה-תִּשְׁאַל לִנְתִיב הַדּוּמִיָּה?

— יוֹם תָּמִים, יוֹם-אַהֲבָה עָבַר

וְעֵינִי לָעֶרֶב צוֹפִיָּה.

מַה-יִּתֵּן, מַה-יּוֹסִיף הָעֶרֶב,

מַה-תִּרְאֶה בְּהָמִיר כָּל-צְבָעָיו?

יוֹם-אָבִיב מֻקְדָּם

שָׁם אֵשׁ, עֲשַׁן אוּדִים וָאֵפֶר,

שָׁם פִּתְרוֹן לַלֵּב אֲשֶׁר אָהָב.

---

הָעֶרֶב הָיָה רַךְ...

מאת

יעקב שטיינברג

ב

הָעֶרֶב הָיָה רַךְ וַיִּיף בְּלִי אֵשׁ-דִּמְדוּמִים,

רַק נֹגַהּ צַח וְיָרֹק הִשְׁתַּפֵּךְ בַּשָּׁמַיִם,

וַיְהִי כְּתַאֲוָה זָרָה וּמְתוּקָה לָעֵינַיִם,

כְּמוֹפֵת חַי מִקִּסְמֵי הָאשֶׁר הַחֲתוּמִים.

וַיְהִי כָל גָּוֶן רַךְ, מִשְׁבֶּצֶת-רֹךְ כָּל צוּרָהּ,

כְּמוֹ נֶפֶשׁ-כֹּל הֶאֱמִינָה לְרֶגַע קַל בְּתֻמָּהּ

בְּאשֶׁר רָחוֹק זֶה וּבְתַאֲוָה זֹאת הַמְדֻמָּה,

הַכְּתוּבִים לְזִכָּרוֹן בִּכְתֹבֶת-שְׁחָקִים בְּרוּרָה.

---

יוֹם-אָבִיב מֻקְדָּם

מאת

יעקב שטיינברג

ג

יוֹם-אָבִיב מֻקְדָּם חוֹלֵף כְּאשֶׁר בָּא בִמְשׁוּגָה,

כְּנֹחַם-גִּיל הַנָּמוֹג בְּאִישׁוֹן עֵין חַטָּאִים;

בִּקְצֵה רָקִיעַ קוֹדֵר דִּמְדּוּמֵי-אוֹר נִבְלָעִים,

כְּדִבְרֵי-אַהֲבָה עַל שִׂפְתֵי אִישׁ מְנֻגָּע.

וְעֶרֶב סַגְרִיר בָּא, וּבְאֵדָיו הָעֲכוּרִים

מִתְגּוֹלֵל הוּא בַחוּץ כִּסְפוֹג-עֲנָקִים נוֹרָא,

כִּסְפוֹג מִימֵי-בְרֵאשִׁית, הַנּוֹטֵף מָרָה שְׁחֹרָה,

הַנּוֹזֵל בְּלִי-הֲפוּגוֹת חֶלְאַת כָּל-הַיְצוּרִים.

---

עֵת יֶאֱסֹף הַיּוֹם אֶת נִדָּחָיו...

מאת

יעקב שטיינברג

ד

חֲלוֹמוֹת הַדּוֹנַג בַּתָּאִים,

גַּם תַּאֲוַת הַדְּבַשׁ בַּכַּוֶּרֶת: —

וְיוֹמָם וָלַיְלָה הַקִּרְיָה

אֶת קַו הַסַּנְוֵרִים שׁוֹמֶרֶת.

וְאוּלָם יֵשׁ שְׁעַת בֵּין-עַרְבַּיִם,

עֵת יֶאֱכֹף הַיּוֹם אֶת נִדָּחָיו,

וְזָחֲלוּ גַם אַנְשֵׁי הַקִּרְיָה

מִלֹּעַ-הֶעָמָל הָרָחָב. —

אָז יֵשׁ אֲשֶׁר יֵלֵךְ הָאָדָם

וְזָר לוֹ הָרְחוֹב אֲשֶׁר יָדָע,

וּלְחַלּוֹן אֲשֶׁר בְּקִיר בֵּיתוֹ

הוּא יִשָּׂא אֶת עֵינָיו בַּחֲרָדָה.

וְסָבְבוּ תוֹעִים בָּרְחוֹבוֹת

וְעֵינָם כְּמוֹ-רוֹאָה וְלֹא-רוֹאָה:

נְחִיל-דְּבוֹרִים שֶׁשָּׁב לַכַּוֶּרֶת

וְנִלְאָה לִמְצֹא אֶת מְבוֹאָהּ.

וּכְמוֹ אָבְדָה פִתְאֹם כָּל-דֶּרֶךְ

בְּחוּצוֹת הָעִיר הָאֲטוּמָה —

מִרְכֶּבֶת-הַחַשְׁמַל הַנְּבוֹכָה

מַשְׁמִיעָה כִילֵל אֶת זִמְזוּמָהּ.

גַּם גִּיר הַמִּדְרָכָה הָאָפֹר

כְּמוֹ הָפַךְ מְצוּלָה עֲמֻקָּה,

וּזְכוּכִית כָּל חַלּוֹן — יֵרָקוֹן,

וּשְׂפוּנִים בָּהּ שֶׂפֶק וּמְצוּקָה.

גַּם אֵלֶּה פַנָּסִים חֲשֻׁכִּים,

הַנּוֹשְׂאִים רָאשֵׁיהֶם בַּשּׁוּרָה,

כְּמוֹ אֱמֶת אִלֶּמֶת וּרְחוֹקָה

מִסְתַּתְּרָה בְּבִטְנָם הַסְּגוּרָה.

---

עִם סֵפֶר בִּשְׁעַת בֵּין-עַרְבַּיִם

מאת

יעקב שטיינברג

ה

אֲנִי יוֹשֵׁב אֶל חַלּוֹן וְהוֹגֶה בַסֵּפֶר.

עֵינַי סוֹפְגוֹת כָּאוֹר סַם-הַמִּלִּים הֶעָרֵב.

רִגְעֵי-נֹעַם נְמוֹגִים. הָעֶרֶב מִתְקָרֵב.

מוּל הַחַלּוֹן דְּמוּת-אֵשׁ. נֹגַהּ-אוֹר עַל הֶעָלִים.

אַךְ רַק קִרְעֵי הַכְּתוּבִים מֵאוֹר זֶה מֻצָּלִים,

אֶחָד יִהְיֶה כָאֵשׁ וּמִשְׁנֵהוּ כָאֵפֶר.

מַה-שֶּׁהָיָה גִיל חַי הָפַךְ דִּמְיוֹן מִתְפָּרֵד,

כְּהֵד רָחוֹק מִתְמוֹגֵג צְלִיל-רֹךְ בְּאֵין שֵׁנִי,

וְעַל-פְּנֵי בְלִיל-סַנְוֵרִים תְּגַשֵּׁשׁ עוֹד עֵינִי.

הָהּ, אִישׁ לֹא-בִינוֹת, מַה-יִּסְכֹּן עֲמָלְךָ?

הָלוֹךְ הָלְכָה דְמוּת-אשֶׁר בְּלִי-שֵׁם בַּאֲשֶׁר הָלְכָה,

וְרַק צֶאֱלֵי-רִיק בְּמַבָּטְךָ הֶחָרֵד.

---

עַל סַפְסָל שַׁח

מאת

יעקב שטיינברג

ו

אֶל מִגְרָשׁ אֶחָד סָגוּר, קַן-קְדוּמִים,

מֵחֵיק הֲמוֹן הָעִיר נִתְעֵיתִי פַעַם,

בְּתוֹךְ סְגוֹר בָּתִּים שְׁחֹרִים וַעֲגוּמִים

הוּא נִכְלָה פֹה, כִּשְׁאֵרִית שְׁכֵחַת-טַעַם.

בָּאֶמְצַע עָמַד עֵץ יְבַשׁ-עֲנָפִים

וְסַפְסָל שַׁח אֶל גִּזְעוֹ הַקֵּרֵחַ,

וְצַלְמֵי-אָדָם צְפוּפֵי-גֵו וְרָפִים

פֹּה יָשְׁבוּ דֹם בְּעֶצֶב לֵב לוֹקֵחַ.

הָעֶרֶב בָּא, וְקוֹל הָעִיר עוֹד הָמָה,

אַךְ שָׁקְטוּ פְנֵי הַמִּגְרָשׁ הַנִּזְעָמִים,

וּכְמוֹ רַק פֹּה הָעֶרֶב נָטַף דְּמָמָה,

לְאַגָּן זֶה מְלֵא-דְמִי מִכְּבָר הַיָּמִים.

וָאֶתְאַו אַף-אֲנִי מְאֹד לָשֶׁבֶת

עַל סַפְסָל זֶה, בְּסוֹד יְגִיעֵי-כֹחַ:

עַל פִּצְעֵי-לֵב מְכַסָּה פֹה עַצֶּבֶת,

וְעֶצֶב רַב מַה-יִּיטַב פֹּה לִשְׁכֹּחַ.

---

לִפְנוֹת עֶרֶב

מאת

יעקב שטיינברג

ז

הָלַכְתִּי בָדָד לִפְנוֹת עֶרֶב

בָּעִיר הַמְּלֵאָה אָדָם רָב;

בְּלִבִּי נִפְתַּח מְקוֹר-זִכְרוֹנוֹת

וְעֶצֶב נִשְׁכָּח אֵלַי שָׁב.

עָבַרְתִּי כֹה וָכֹה בָּרְחוֹבוֹת,

וּבְלִבִּי עָבַר גַּל עַל גָּל;

הַנֹּחַם יָרִים רֹאשׁ בַּנֵּכָר

וּמָגֵן אֵין לַלֵּב הַדָּל.

הָלוֹךְ וְטָפוֹף חָלְפוּ נָשִׁים

כְּנוֹטְפוֹת חֵן בְּטֶרֶם לֵיל, —

רַק בְּחִירַת-לִבִּי יָדְעָה אֱהֹב

וְיָדָהּ תְּמֹךְ כִּזְרוֹעַ-אֵל,

כְּחָדָשׁ חוֹרֵת אוֹר-הָעֶרֶב

כָּל לֹבֶן-עוֹר, כָּל אֹדֶם-פֶּה, —

מִכָּל נְשֵׁי-הַחֵן רַק אוֹתָךְ

לֹא אֶרְאֶה עוֹד בְּעוֹלָם זֶה.

מַה-תִּקְצַר רוּחַ-אִישׁ לְאשֶׁר,

אֵד-עֶרֶב עֵת עַל קִרְיָה שַׁח, —

בִּלְעָדַיִךְ אָבוֹא עַד גְּבוּל יָמַי

וּבְלִבִּי מְקוֹר-גַּעְגוּעִים זַךְ.

כְּאוֹת שֶׁל אוֹר מֵעוֹלָם אַחֵר

אוֹר כּוֹכָב רִאשׁוֹן בָּא וָגָז, —

בְּעוֹלָם אַחֵר אִם עוֹד אֶרְאֵךְ,

עוֹד שָׁם לָךְ יֶהֱמֶה רִגְשִׁי עָז.

---

שִׂיחָה

מאת

יעקב שטיינברג

ח

עַצֶּבֶת הָעֶרֶב אֶת בּוֹאָהּ הֵחִישָׁה,

וּשְׁנַיִם מִתְהַלְּכִים וּמְדַבְּרִים בְּלִי-קוֹל;

הָאֶחָד אִישׁ אוֹבֵד וּלְצִדּוֹ צֵל אִשָּׁה,

הָאֶחָד רַק יַחְקֹר אַף יַעֲמִיק לִשְׁאֹל:

— אָמַרְתִּי, בִּרְאוֹתִי אֶת רַגְלֵךְ הַחֲרֵדָה

בֵּין אַבְנֵי קְשִׁי-רוּחִי לְאשֶׁר הֲלֹךְ, —

זֹאת עַנְוַת-לְבָבֵךְ לִי תִהְיֶה לְעֵדָה,

עֵת תְּנַפְּצִי אֶל סְלָעַי אֶת גְּבִיעַ-הָרֹךְ.

הֶעָבַר זֶה לַחַשׁ בַּצְּלָלִים הַטְּמִירִים,

אוֹ עִצְּבוֹן הָעֶרֶב בִּגְדוֹתָיו יְפַךְ?

אוֹ מֹאזְנֵי-הַנֹּחַם, קַלִּילִים אִי-נִרְאִים,

יַעֲלוּ אַף יֵרְדוּ בָרוּחַ הָרַךְ?

— אָמַרְתִּי, עֵת אַהֲבָה אֶת שְׁנֵינוּ לָבָשָׁה,

גַּם-יַחַד נְבַלֶּה חֶלְדֵּנוּ עַד-גָּז, —

אַךְ חָצַב הַגּוֹרָל מֵרוּחִי הַקָּשָׁה

צוּר-חֶרֶב לִגְזֹר אֶת קִשְׁרֵנוּ כֹּה עָז.

גַּם מְנוּחַת-הַלַּיְלָה הֵחִישָׁה אֶת בּוֹאָהּ,

וּכְשָׁב אֶל אַחֲרִיתוֹ הִתְנַכֵּר הַכֹּל:

רַק צֵל אֶחָד יַעֲטֹף תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ —

אִישׁ בּוֹדֵד עוֹד הוֹלֵךְ וּמְדַבֵּר בְּלִי-קוֹל:

— אָמַרְתִּי, גַּם בְּדִידוּת בְּמַטֵּה-הַבְּגִידָה

כִּי-תַךְ עַל לְבָבִי — לֹא תוֹצִיא יְלֵל, —

וְהִנֵּה הַסֶּלַע מֵרִבְצוֹ הֶחֱרִידָה

דְּמוּת-אִשָּׁה הַמְרַחֲפָה עַל-יָדִי כַצֵּל.

---

עֶרֶב-אַהֲבָה

מאת

יעקב שטיינברג

ט

הָהּ, עַרְבִּי, עֶרֶב-אַהֲבָה,

מַה-תִּיף בְּזֵר-עַצָּבֶת!

בְּיָפְיְךָ תַעֲמֹד

עַד בּוֹא לִי לֵיל-הַמָּוֶת.

כָּל-עוֹד יַעַמְדוּ שָׁמַי

וְקָדְרוּ בָהֶם עָבִים, —

יְלַהֲטוּם תָּמִיד סָבִיב

גַּעְגּוּעַי הַנִּלְהָבִים.

עַד אִם לִמְנוּחָה אֶסְגֹּר

אֶת עֵינַי לָאַחֲרוֹנָה,

זוֹ תֵבֵל לִי תוֹפִיעַ

כֹּה זָרָה וְכֹה שׁוֹנָה:

רַק קוֹל-גַּעְגּוּעִים אֶשְׁמַע,

רַק נִכְאֵי-אשֶׁר רַכִּים,

יוֹם יַחֲלֹף בְּאֵין-שֶׁמֶשׁ

וְלֵיל בְּאֵין מַחֲשַׁכִּים.

וְהָיְתָה אֵשׁ-דִּמְדּוּמִים

וְיָקְדָה וְאֵין מְכַבָּהּ,

רַק עֶרֶב אֶחָד אָרֹךְ,

רַק עֶרְגַּת-עֶרֶב רַבָּה,

אֶת עַרְבִּי, עֶרֶב-אַהֲבָה,

בַּכֹּל רַק תַּחַז עֵינִי,

עַד אֲשֶׁר לֵיל-הַמָּוֶת

לִמְנוּחָה יַשְׁכִּיבֵנִי.

---

סְלִיחָה

מאת

יעקב שטיינברג

י

קֹר-נֹחַם בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה שְׁרַב-קִנְאָה —

וְלֵב עָזוּב לֹא יֵדַע מָנוֹחַ;

אַךְ עֶרֶב, עֵת תֵּבֵל לְנַפְשָׁהּ מַאֲזִינָה,

יֵשׁ יַעֲרֹג הַלֵּב גַּם לִסְלֹחַ.

כָּל מְכִתַּת-הַמָּגוֹר שֶׁל חַיֵּי-הֶעָבָר

בְּלִבְנַת הָעֶרֶב נֶעְלָמָה;

גַּם אָשְׁרֵךְ מֵת, גַּם הַזְמַן אֲשֶׁר קָבַר —

נִטְרָפִים בָּאֵד וּבַדְּמָמָה.

אֵשׁ תִּיקַד בַּמַּעֲרָב — כָּל צִבְעֵי-הַסְּלִיחָה

שָׁם עוֹלִים בְּלֶהָבָה דוֹמֵמָה;

דּוֹמֵמָה הָאֵשׁ — אַךְ עֲבָרְךָ הִתִּיכָה

מִבְּלִי עֲשַׁן יָגוֹן וְחֵמָה.

---

שְׁלוֹם-עֶרֶב

מאת

יעקב שטיינברג

יא

אֶל לֵב הַשָּׁמַיִם אַבִּיטָה

בָּעֶרֶב, לִפְנֵי צֵאת כּוֹכָבִים;

מַבָּטַי יֵשׁ יִכְלוּ בַמֶּרְחָק,

וְיֵשׁ שֶׁנֶּעְצָרִים וְשָׁבִים.

עַל רֹאשִׁי מְרַחֵף דֹּק יָרֹק,

מַכְבִּידָה גַם כִּפָּה אֲטוּמָה;

אֶסְתַּכֵּל לְנַחֵשׁ רְחוֹקוֹת,

אַבִּיטָה עַד-בּוֹשׁ וְאֵין מְאוּמָה.

צָפַנְתִּי בְלִבִּי אַהֲבָה,

וּבָעוֹלָם הַזֶּה אֵין פִּתְרוֹנָהּ;

הֲיַבְדִּיל רַק אֵד בֵּין עוֹלָמוֹת,

וְנִקְרַע אַף-הוּא לָאַחֲרוֹנָה?

אָמַרְתִּי: דְּמוּת-אִשָּׁה תַנְחֵנִי

לְעוֹלָם בּוֹ יִנְוֶה גַם צִלָּהּ;

הֲזֶה הוּא הָעוֹלָם — וְאַחֲרָיו

רַק תְּהוֹם הַשָּׁמַיִם מַאֲפִילָה?

אִם כֹּה וְאִם כֹּה: אֲנִי צוֹפֶה

וְרוֹאֶה כִגְמוּל אֶת אַחֲרִיתִי:

אִם נִשְׁכַּח הַכֹּל — וְשָׁכַחְתִּי,

אִם יֵשׁ עוֹד לִרְאוֹת — וְרָאִיתִי.

---

תְּפִלַּת-עֶרֶב

מאת

יעקב שטיינברג

יב

בְּעַד חַלּוֹן-חַיַּי נִשְׁקַפְתִּי:

(הָהּ נַפְשִׁי, מַה-נַּפְשִׁי עָיָפָה!)

מָתַי רוּחַ-הַלַּיְלָה תִתְרוֹמֵם

וּנְשָׂאַתְנִי בִּכְנָפָהּ?

אֵד לָבָן יִתְעַלֵּם עַל דְּרָכִים,

(אֵת כָּל אֲשֶׁר הָיָה לִי כִסָּה!)

טֶרֶם יִכּוֹן הַלַּיְלָה עוֹד תַּעֲבֹר

רוּחַ-סֵתֶר בְּטִיסָה.

עַל-מָה, רוּחַ-לֵיל, תְּבוֹשֵׁשִׁי?

(כִּי תַעֲבֹר פֹּה אֵדַע נֶאֱמָנָה!)

נַפְשִׁי זָנְחָה הַכֹּל: לִכְנָפַיִךְ

כְּמוֹץ קַל הִיא מוּכָנָה.

---

שִׁירִים לְאִישׁ אַלְמוֹנִי

מאת

יעקב שטיינברג

א

מַה-שִּׁמְךָ, אִישׁ מֵרְבָבָה? — אָנֹכִי אִישׁ אַלְמוֹנִי

וְדֶרֶךְ כֶּסֶל לִי וְכִלְיוֹן יָד עֲמֵלָה;

כִּקְלִפַּת עֵץ הַמְשֻׁמָּר תֻּמָּתִי כֵן גָּדֵלָה,

כִּשְׁרָף מֵעֵץ הַנִּבְקָע כֵּן נוֹטֵף מְרִי יְגוֹנִי.

ב

מְצָאַנִי הַיֵּאוּשׁ הַסּוֹבֵב חַטָּאִים,

הִצִּיג לִבִּי כְמוֹ-רֵיק וַיַּכֶּנּוּ לְאֵין-מַרְפֵּא.

אֵיכָה אֶשְׁאַל לִלְבָבִי מִצְּרִי הָעֲנָוִים,

וַאֲנִי טֶרֶם אֵדַע, מֶה ָעוֹון בִּי הָיָה?

הֲלָזֶה חֵטְא יִקָּרֵא: מִבֹּקֶר עַד-עֶרֶב

עַל פְּנֵי חוֹף יָם-הַחַיִּים לְלַקֵּט בֵּין צְדָפִים,

עַד יִמָּצֵא הָאֶחָד, בּוֹ שַׁבְּלוּל חִידָתְךָ

חַי לְפָנִים לְבַדּוֹ בִּמְצוּלַת בְּרֵאשִׁית,

עַד יִקָּרֶה הָאֶחָד, הַשּׁוֹמֵר הֵד פִּתְרוֹן,

הֵד הַפִּתְרוֹן הַנִּבְדָּל לְחַיֵּי אִישׁ אֶחָד?

אוֹ הֶעֱוֵיתִי מְאֹד גַּם לִרְאוֹת בָּאַחֲרוֹנָה

כָּל-בְּנֵי-אָדָם מֻשְׁלָכִים כַּצְדָפִים הַנְּבוּבִים: —

שְׁלָדִים דּוֹמִים לָרִיק, חַדְרֵי-תֹהוּ מִצְעָרִים,

כֹּה הֱקִיאָם הַיָּם וְכֹה בְלָעָם לָנֶצַח?

ג

הָגִיתִי לָרִיק עִם נְבוֹנִים,

פָּעַלְתִּי רְמִיָּה עִם כְּסִילִים;

וְעַתָּה לְבַדִּי שָׁלַוְתִּי

וּשְׁמֵי לֵיל-נְעוּרַי מַאֲפִילִים.

אֵד עֶרֶב וְאָבְדַן-מֶרְחַקִּים,

וְצִבְעֵי הָרְגָשׁוֹת אֲפוּרִים;

לֹא אֵדַע מַה-צָּפוּן בִּלְבָבִי,

וּלְאָן הוֹבִילוּנִי הַנְּעוּרִים.

וּלְפָנִים, בְּאוֹר יוֹם עֲלוּמַי,

אִשְּׁרוּנִי מֶרְחַקִים וּצְבָעִים;

בְּרֹאשׁ הַר-הַנְּצָחִים רָאִיתִי

כַּאֲרָזִים הַיָּמִים הַבָּאִים.

וּלְרַגְלֵי הָהָר — גִּבְעוֹת עִתִּים,

וְגִבְעָה וְגִבְעָה וְסוֹדָהּ;

בֵּינֵיהֶן גֵּאָיוֹת — לְהַבְדִּיל

בֵּין יָשָׁן לְחָדָשׁ לֹא-נוֹדָע.

וּלְמַטָּה, בָּאֲוִיר הַצָּלוּל,

הִסְתַּמְּנָה כָל בִּקְעָה בוֹדֵדָה,

כְּאִלוּ שָׁם חָרְשָׁה לְמַכְבִּיר

מַחֲרֵשַׁת הַגּוֹרָל הַכְּבֵדָה.

וּמְטַר הֲמוֹן אֵדֵי-תַעֲלוּמָה,

כְּגֶשֶׁם הַבָּא מִן הֶעָבִים,

יֵשׁ יֵרֵר בְּצָהֳרֵי הָעִתִּים

עַל-פְּנֵי שְׂדוֹת הָעוֹלָם הָרְחָבִים.

וְעַל-פְּנֵי שְׂדוֹת הָעוֹלָם הָרְחָבִים,

בִּמְקוֹם יֵלְכוּ אַט נַהֲרוֹת-חַיִּים,

בְּנֵי-אָדָם, כְּרוֹעֵי עֲרָבוֹת,

נָפוֹצוּ עִם עֶדְרֵי מַאֲוַיִּים.

מַה-נִּקְשִׁים הָרוֹעִים בַּנְּדוּדִים,

שְׁרַב-מְרִיבָה, קֹר-בְּדִידוּת בִּבְשָׂרָם;

לְמַעֲטֵה-נַפְשָׁם יִדָּבֵק

שְׂרִיד-פְּלָאִים מִכָּל אֲשֶׁר קָרָם.

וְעָרְפָּם מָה רָצוּף בְּחִידוֹת,

וּפְנֵיהֶם מַה-שּׁוֹנִים וּזְעוּמִים,

כְּאִלּוּ גוֹרָלָם הָרוֹעֶה

הֶעֱבִירָם בְּשֵׁבֶט חַרְטֻמִּים.

וְחוֹתַם מִצְחוֹתָם מֶה חָרוּת,

וּבְעֵינָם גַּם יָגוֹן גַּם תְּשׁוּקָה, —

כְּאִלּוּ גְדָל-כָּל-הָרוֹעִים

יְנַהֲלֵם בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה.

וּשְׁמוֹתָם מָה רַבִּים וְשׁוֹנִים,

וַחֲלִיפוֹת לְבָבָם נַעֲלָמוֹת, —

כִּרְבוֹת שְׁמוֹת הָאשֶׁר הַנֶּעְלָם,

כִּתְשׁוּאוֹת הָרַע עַל-אֲדָמוֹת.

הַבִּיטָה עַד-בּוֹשׁ בִּבְנֵי-אָדָם:

אֵי דֶרֶךְ תְּאוֹמִים עָבָרָה?

מִי דָרַךְ אֶת-קֶשֶׁת גַּבּוֹתָיו

וְתַאֲוַת אָח לוֹ מַטָּרָה?

אֱגֹר אִבְחַת רִיסֵי-עֵינֵיהֶם

וּבְרַק אִישׁוֹן-עֵינָם תִּצְרֹרָה:

בִּצְפוּנוֹת צֶאֱלֶיהָ כָּל עַיִן,

וַחֲלוֹם עוֹלָם חָדָשׁ בְּאוֹרָהּ.

כְּלָא הֶמְיַת לִבָּם, אִם תּוּכַל —

אֵי לָשׁוֹן לֹא תֵלֶא כַנּוֹתָהּ?

אֶת צִמְאוֹן הָרוּחוֹת אֵיךְ תָּמֹד —

וְנֶפֶשׁ מִמְּקוֹרָהּ רַק שׁוֹתָה?

אַל תֵּרֶא בֶן-אָדָם כִּי יִתְכַּס —

כִּי מַדֵּי כָל-נֶפֶשׁ חֲדָשִׁים,

וְאִישׁ אִישׁ בִּבְגָדָיו יִתְנַכֵּר

כְּכֹהֵן בִּלְבוּשׁ-הַקֳּדָשִׁים.

הַקְּרוּאִים אֶל מִשְׁתֵּה הָאשֶׁר,

הַצּוֹבְאִים עַל עֵמֶק הַבָּכָא —

בִּגְלִימוֹת כָּל-צֶבַע וָתֹאַר

עֲדָתָם הַגְּדוֹלָה נִמְשָׁכָה.

וְאֵטוּן כָּל-גַּאֲוָה כִּי יַבְרִיק,

וּכְסוּת כָּל-מְזִמָּה מַשְׁחִירָה —

אַךְ מִסְפְּרֵי-אֱמֶת גְזָרוּם

וְגִזְרַת אֲמִתָּם הִיא נִרְאָה.

וְכָל צְעִיף-תֹּם כִּי יִתְנַפְנֵף,

מַרְבַדֵּי הַכֶּסֶל אִם כְּבֵדִים —

לְתַבְנִית גּוֹרָלָם הַשְּׁלֵמָה

הַקַּוִּים הַגְּלוּיִים הֵם עֵדִים.

וְנִפְעַם לְבָבְךָ יוֹם אֶחָד —

וְהִנֵּה כָל-אִישׁ צִיר שָׁלוּחַ;

וּפַעַם רַק פַּעַם כִּי יָמוּת,

עִם עֶדְרֵי מַאֲוַיָּיו יָנוּחַ.

וּבְעוֹד כְּסוּת עֲמָלוֹ לֹא בָלְתָה —

הוּא רָץ עַל-פְּנֵי שְׁבִילִים נִדָּחִים,

כְּאִלּוּ בְאֵזוֹר תִּקְווֹתָיו

אֲרוּזָה אִגֶּרֶת-מְלָכִים.

וְכָתוּב בִּכְתָב-הַשִּׁמּוּרִים:

זֶה בָא וּמִשְׁלַחְתּוֹ נֶאֱמָנָה;

מֵעָפָר רֵאשִׁיתוֹ קֹרָצָה,

וְאַחֲרִיתוֹ עַל-אֶרֶץ לֹא לָנָה.

הוּא חִידָה שֶׁנִּשְׁכַּח פִּתְרוֹנָהּ

וְגֵר אֲשֶׁר שָׁכַח מוֹלֶדֶת:

כְּפֶרַח עַל חַלּוֹן פָּתוּחַ,

כֵּן נַפְשׁוֹ בְּלִי-חָשָׂךְ רוֹעֶדֶת.

יֵשׁ חַלּוֹן פָּתוּחַ הַנִּשְׁקָף

לִמְקוֹם אֲשֶׁר שֵׁם לוֹ לֹא קֹרָא:

מֵעֵבֶר מִזֶּה — נִשְׁמַת-אָדָם,

מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי — מְקוֹרָהּ.

וְנִמְשָׁךְ הָאָדָם בַּמַּחְשָׁךְ

כְּמַעְיָן שֶׁסָּתְמוּ מוֹצָאָיו,

וְנַפְשׁוֹ לוֹ מָרָה כְאִלֵּם

אֵין שֵׁם לוֹ לְכָל אֲשֶׁר אָהָב.

וְהִנֵּה זֶה בָא עִם חִידָתוֹ,

וּפֵשֶׁר רַק אֶחָד לַחִידָה:

כִּי יֻגַּד לָאִישׁ: אַתָּה אֶחָד

וְתַאֲוַת-לִבְּךָ יְחִידָה,

אַל נְאוֹת כָּל-הָעוֹלָם יִפָּתְחוּ —

אֶת תָּא-נַפְשׁוֹ פְּתַח בָּרִאשׁוֹנָה,

וּקְרָא בִלְשׁוֹן נַפְשׁוֹ וּלְאוֹרָהּ

אֶת חִידַת-הַגְּמוּל וּפִתְרוֹנָהּ.

מַה-תַּקְהִיל חֲצוֹצְרוֹת הַגְּאֻלָּה,

וּבְשׂוֹרָה לָרִיק מַה-כִּלִּיתָ?

לַמְּדֶנּוּ מַה-שִּׂיג עִשְׂבֵי קִבְרוֹ,

בָּם נַפְשׁוֹ תְּגַל אֶת אַחֲרִיתָהּ.

אִם מִצְעָר הַפִּתְרוֹן הָאַחֲרוֹן

לְמִכְסַת גַּעְגּוּעָיו הַדַּלָּה, —

אַךְ מִפְרַשׂ גּוֹרָלוֹ לֹא בָלָה

וְשִׂרְטוֹן שְׁאֵרִית הִתְגַּלָּה.

אִם עִתִּים וְחֹק לֹא נִצְפָּנוּ,

וְנַפְשׁוֹ רַק שָׁמְרָה אֶת-עִתָּהּ, —

אָז כְּסוּת הָרְמִיָּה מִתְאַחָה

וּקְלוֹן הַכִּלָּיוֹן הֵלִיטָה.

הַרְאֵהוּ, כִּי נִשְׁאָר הַגַּרְעִין

בְּתֹם פְּרִי-הַחַיִּים הַתָּפֵל —

וְהָרָה גַם-תֹּהוּ הָעוֹלָם

וְשָׂרַד גְּבִישׁ-אוֹר מֵעֲרָפֶל.

אַף תֶּן לוֹ הַגַּרְעִין אֶל שִׁנָּיו

וְכִרְסֵם חֲצַץ הָאַלְמָוֶת;

וּבְמוֹתוֹ — וּפִיהוּ עוֹד מָלֵא,

וּשְׂפָתוֹ בַקֶּבֶר דּוֹבָבֶת. —

כָּךְ רָשׁוּם בִּכְתָב-הַשִּׁמּוּרִים,

וּתְעוּדַת הָאָדָם רְשׁוּמָה;

לֹא נוֹדַע, מִי כוֹתְבָהּ הַנֶּאֱמָן,

מִי יָקִים אֶת כְּתָב-הַתַּעֲלוּמָה.

וְרִבְבוֹת אַלְפֵי רְבָבָה

אִם עָשׂוּ אֶת-דַּרְכָּם נֶחְפָּזִים —

כַּמּוֹפֵת הַזֶּה עוֹד לֹא נַעֲשָׂה,

לֹא מָסַר עוֹד אִישׁ גְּוִיל-הָרָזִים.

עַל-כֵּן עָיְפוּ רַבִּים וְכָשְׁלוּ,

וְרֶגֶל עֲצוּמִים בָּצֵקָה;

וּסְאַת הַגַּעְגּוּעִים הַמְּלֵאָה,

וְאֵיפַת הַתִּקְוָה הָרֵיקָה.

עַל-כֵּן קְצִירֵי אָדָם יִבֹּלוּ

וּסְפִיחַ הַיָּגוֹן מְלֵא-לֵחַ;

בְּהָמִיר רְגָשׁוֹת לֹא יִירָא,

וְתָמִיד הוּא לְבָבוֹת לוֹקֵחַ.

עַל-כֵּן נִכְרֹת בְּרִית עִם אֱמוּנָה

וְשֶׁבַע בַּיּוֹם נְפִירֶנָּה;

מִצָּפוֹן נְקַוֶּה לְאַחֲרִית,

נַבִּיטָה אֶל יָם וְאֵינֶנָּה.

בַּבֹּקֶר פָּעֳלֵנוּ יֵרָצֶה,

בָּעֶרֶב הוּא מִקְרֶה וָטֹרַח;

הָעוֹלָם חֲלוֹף — וּנְבַכֶּנּוּ

מָעוּף לוֹ — וּבְפִינוּ יְבֹרָךְ.

עַל-כֵּן סָר לִבֵּנוּ הַנֶּעֱצָב

מִפִּלְאֵי הַזְּמַן הַנִּשְׁכָּחִים,

אַף כָּלוֹת עֵינֵינוּ מֵהַבִּיט

מִבַּעַד לַעֲשַׁן כּוּר-הַנְּצָחִים. —

אַךְ יֵשׁ וְכָל-צִבְעֵי הָעוֹלָם

אֶל גִּנְזֵי עֵינֵינוּ נֶאֱסָפִים,

וַהֲמוֹן תְּשׁוּאוֹת תֵּבֵל יִסַּבּוּ

עַל צִירֵי-אָזְנֵינוּ הָרָפִים, —

אָז יֵשׁ וּבְמֵי דִמְעַת-עֵינֵנוּ

הַחִידָה הַקָשָׁה נִפְרָדָה,

וּבְמַחֲבוֹא אָזְנֵנוּ יִדָּגֵר

הַיִּתּוּשׁ הַנִּקְרָא אַגָּדָה.

וּמְזַמְזֵם הַיִּתּוּשׁ הַטּוֹרֵד

בְּשָׂפָה נִלְעָגָה וּסְתוּמָה;

וְאָזְנֵי שׁוֹמֵעַ תִּצַּלְנָה

וְהָבֵן לֹא יָבִין מְאוּמָה.

אַךְ יִזְכֹּר חַנּוֹת אֶת הַיִּתּוּשׁ:

"כֵּן דִּבְרֵי הַיֶּלֶד נִסְתָּרִים;

וּבְגָדְלוֹ — וְדִבֵּר נְכוֹנָה,

וּשְׂפָתָיו תִּטֹּפְנָה אֲמָרִים!"

ד

נִפְעַמְתִּי לִרְאוֹת עַל אֶצְבָּעֵךְ

טַבַּעַת-הָאשֶׁר הַסְּגוּרָה,

אֲשֶׁר בְּיוֹם בְּרִית וַאֲהָבִים

נָתַתִּי לְאוֹת לָךְ וּתְשׁוּרָה.

חֲתוּמָה כְסוֹד לְלֹא-פִתְרוֹן

טַבַּעַת-הַפָּז הָעֲגֻלָּה:

כִּי סוֹפָהּ רַק רָץ אֶל רֵאשִׁיתָהּ

וְהֶקֵּף חֲלָקוֹת הִיא כֻלָּהּ.

לֹא יוּעַם הַזָּהָב הַכָּתֹם,

אַךְ עֵינוֹ עֲמֻקָּה וּסְתוּמָה:

בּוֹלֵעַ הוּא אוֹר לִבְלִי הָשִׁיב

כִּתְהוֹם הָרוֹבֶצֶת לְתֻמָּהּ.

אִם תָּעִיף בּוֹ עַיִן מִסָּבִיב —

וְהִנֵּה הוּא רֵיק מִמִּשְׁבֶּצֶת:

עַל חֶלְקַת הַחִידָה הַכֵּהָה

אֵין אֶבֶן הַפִּתְרוֹן נוֹצֶצֶת.

מַה חוֹפֵץ כָּאֵד עַל הַזָּהָב —

חִין-אֱמֶת אוֹ מִקְסָם שֶׁל כָּזָב?

מֵעִגּוּל-הַפָּז רַק יֵחָקֵר

דְּבַר-מָה אֲשֶׁר נִשְׁפַּךְ לִרְמָזָיו.

אַךְ אַחַת הָאֶבֶן הַיְקָרָה

וְתַמָּה בַחֲלִיפוֹת הַגְּוָנִים;

בְּלֹא שְׂפַת-חֲלָקוֹת תְּדַבֵּר

וְכָל אוֹרוֹתֶיהָ נֶאֱמָנִים.

אֲבוֹי, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד

טַבַּעַת הַחַיִּים שִׁקֵּרָה:

הָעִגּוּל מְסֻגָּר כְּחִידָה

וְאֶבֶן הַפִּתְרוֹן חֲסֵרָה.

ה

יוֹם הַקָּצִיר הִגִּיעַ, וּתְנוּבַת הַמְּשׁוּגָה

לְמַגַּל הַנֹּחַם עֲרוּכָה;

וַאֲנִי עוֹד זֶה חֶפְצִי: כִּי אֵשְׁטְ מִשְּׂדֵה-חַיַּי

וְאֵשֵׁב בְּצֵל עֵץ-הַמְּנוּחָה.

עֵץ-הַבְּדִידוּת הַזֶּה יִשָּׂא דֹם כָּל פְּרִי-תְבוּנָה,

וְאִם יֵשׁ גַּם בְּרוּחַ יִנּוֹעַ —

זֶה רַק נִתְעָה לָבוֹא רוּחַ קַל שֶׁל זִכָּרוֹן,

וּבְעָבְרוֹ — שׁוּב דְּמִי וּמַרְגּוֹעַ.

1922

סונטות מבית הקפה (א-ח)

מאת

יעקב שטיינברג

---

[במכלאות-חלוף נסגרנו ליום-כליה]

מאת

יעקב שטיינברג

א

בְּמִכְלְאוֹת-חֲלוֹף נִסְגַּרְנוּ לְיוֹם-כְּלָיָה¹,

וּצְלִיל נַפְשֵׁנוּ שָׁב אֶל נַהֲמַת הַיָּם: —

זֶה עֶצֶב עַז מִנְּשׂא בְּמַאֲפֵל דָּמְךָ נָם,

הוּא שָׁט בְּךָ כְּאֵד וּלְעָנָן טֶרֶם הָיָה.

כְּדַג-תַּחְתִּיּוֹת זָר הוּא צָף בְּמֵי-דוּמִיָה

וּדְמוּת כְּתַנִין לוֹ בִּמְצוּלַת חַיֵּי-כְרַךְ;

בִּמְקוֹם שָׁם יִשְׁקֹט עָם הוּא קוֹל לֹא-בִינוֹת רַךְ,

וּכְנָחָשׁ יִשֹּׁךְ אִישׁ עַל דֶּרֶך עִיר הוֹמִיָה.

כִּרְבוֹת חֲלִיפוֹת-הוֹד וַהֲמוֹן-יְקָר בַּקֶּרֶת —

כֵּן עָצְמוּ טַבְּעוֹת-עוֹרוֹ בִּזְוָעָה מְנֻמֶּרֶת,

וּבַאֲשֶׁר יִסְאַן עָם גַּם לַחַשׁ אַרְסוֹ רוֹעֵד.

מֵרְחוֹב לִרְחוֹב וּזְחֹל עַל אַבְנֵי-גִיר חֲלָקִים,

חֲלִיפוֹת נָח וָזָע, וְעֵר וְנָם בַּשְּׁוָקִים —

וְקִפֵּל אֶת טַבְּעוֹתָיו עַל מִפְתַּן בָּתֵּי-מוֹעֵד.

---

[בשבות בבית-הקפה שיר וגיל ודברים]

מאת

יעקב שטיינברג

ב

בִּשְׁבֹת בְּבֵית-הַקָּפֶה שִׁיר וְגִיל וּדְבָרִים,

וְזֹהַר נֶשֶׁף-רִיק מֵעֵין-יְגֵעִים תָּם;

וְעָבְרָהּ שְׁעַת חֲצוֹת, וַאֲטוּם-הֶעָשָׁן נָם

קְהַל-מְנַגְּנִים זָר עַל נְבָלָיו הַנִּחָרִים; —

עֵת כִּתְבֵי-עֵת נִגְלָלִים כַּעֲלֵי-חַרְטֻמִּים נָחִים,

וּשְׁיָר כָּל כּוֹס מִתְגָּאֵל עַל שֵׁשׁ-שֻׁלְחָנוֹת קָר,

וּדְמוּת לְבֵית-הַקָּפֶה כְּתוֹהֶה דֹם מִכְּבָר,

כְּכֶלֶא תוֹהֶה עַל אַסִּירָיו הַנִּשְׁכָּחִים; —

אָז יֵשׁ שֶׁיֵּשֵׁב אִישׁ וְצָפָה מוּל נִבְרֶשֶׁת,

וּכְנוֹטְפָה מְרִי בֵין שִׁנָּיו סִיגַרְתּוֹ עוֹד לוֹחֶשֶׁת,

וַחֲרוּךְ-שְׂפָתַיִם כֵּן אֶת עֶרְוַת-פִּיו יְגַל.

גַּם אַתָּה תֶהְגֶּה דֹם; מַה-נַּפְשִׁי כֹה זָעָפָה?

וְכָל הַחַיִּים הֵם מִקְלַעַת-עָשָׁן צָפָה,

וִירֹק אֶת מְרִי-אַחֲרִיתָם כִּזְנַב-סִיגָרָה קַל.

---

[רק קנה-נברשת בודד עוד יאיר כעין שימורים]

מאת

יעקב שטיינברג

ג

רַק קְנֵה-נִבְרֶשֶׁת בּוֹדֵד עוֹד יָאִיר כְּעֵין שִׁמּוּרִים,

הַבַּיִת רֵיק מִבָּאָיו הַמַּהְגִּים עַד בּוֹא עֵת;

וּמֶלְצַר, אֲשֶׁר בּוֹשֵׁשׁ מִכּוּר-הֶעָשָׁן צֵאת,

מְנַעֵר מֵעַל פָּנָיו אֶת קְסָמָיו הָאֲרוּרִים.

בָּאוּלָם הָשְׁלַךְ שְׁכוֹל — זֶה הֵד כַּוֶּרֶת רֵיקָה,

בָּהּ דְּבוֹרֵי-אָדָם הָמוּ הֶמְיָתָן הֶמְיַת שָׁוְא;

זֶה דְמִי כָל בָּתֵּי-מוֹעֵד, בָּם יָבוֹא אָדָם רָב,

וְתוּגַת שִׂיג בַטָּלָה בַּחֲלָלָם מִתְאַפֵּקָה.

הַמֶּלְצַר יֵלֵךְ שֶׁפִי בְּצַעֲדוֹ אֶל הַדֶּלֶת,

כְּמוֹ מְכִתַּת לֵב וָלֵב — עַל דַּרְכּוֹ מִתְגּוֹלֶלֶת,

וּמְעוּכִים בַּאֲבַק-רַגְלָיו מַאֲוַיִּים לְאֵין סְפֹר. —

הָהּ, שִׁכְחַת לֵיל וָלֵיל — זוּ אִישׁ לֹא יָדַע סְפָרָהּ:

כַּאֲבַק-כְּנָפַיִם קַל לַדְּבוֹרָה הָעֲקָרָה,

כְּנֵפֶל לֵב גּוֹוֵעַ בַּלַּיְלָה חָזָה אוֹר.

---

[בטרם יארך ליל ואור תוחלת קלה]

מאת

יעקב שטיינברג

ד

בְּטֶרֶם יֶאֱרַךְ לֵיל וְאוֹר תּוֹחֶלֶת קַלָּה

עַל בָּאֵי בֵית-הַקָּפֶה כְּתַרְמִית קִרְיָה נָח, —

אָז יֵשׁ וְאִישׁ וְאִשָּׁה בִּמְרוֹמֵי דַרְגָּשׁ רַךְ

בְּשִׁבְתָּם כֵּן יַנְעִימוּ אֶת חִשְׁקָם כִּי הִתְגַּלָּה.

בְּשָׁלְחוֹ יָד חֲלִיפוֹת הוּא יְעַוֶּה דוּמָם בְּשָׂרָה,

וּבְעַיִן מְעֻלָּפָה הִיא תַבִּיט מִבְּלִי-רְאוֹת

מוּל פְּנֵיהֶם יֶעֱרַב צְחוֹק לְרוֹאֵי בָשְׁתָּם זֹאת,

מוּל עָרְפָּם נוֹהֲרָה עֲוִית-הָרְאִי הַקָּרָה.

וְתוֹפְשֵׂי כְלֵי-הַשִּׁיר בִּלְשׁוֹן-כִּנּוֹרוֹת סְתוּמָה

יַגְדִּילוּ רֶגַע גִּיל וְרֶגַע יִבְכּוּ אַט

לִכְלִמַּת-בְּשָׂרָם זֹאת, הַמְשַׂחֲקָה פֹה לְתֻמָּהּ;

רַק מֶלְצַר בָּא וְשָׁב וְחִקְרֵי-לִבּוֹ צְפוּנִים:

בְאֶפֶס גִּיל וָבוּז יְשָׁרֵת רֶגַע קָט,

וּכְעֵד לֹא אָבָה שְׁפֹט הוּא סָר מִבְּנֵי-הַזְּנוּנִים.

---

[אל קטון-שולחנות עגול לבדד ישבה אישה]

מאת

יעקב שטיינברג

ה

אֶל קְטֹן-שֻׁלְחָנוֹת עָגֹל לְבָדָד יָשְׁבָה אִשָּׁה,

וַיְהִי כְּמוֹ סָר הַלּוֹט מִלֵּב הַשֵּׁשׁ הַזַּךְ;

וַתַּט הָאִשָּׁה רֹאשָׁהּ וְנֵזֶר-שְׂעָרָה שַׂח,

וַתְּהִי כִּמְלֶכֶת-נָשִׁים עַל כִּסֵּא-שְׁבִי מַחֲרִישָׁה.

כָּל אֶחָד יָדַע פְּתֹר בִּדְמוּתָהּ מִקְסַם זוֹנָה,

אַךְ עַיִן רָאֲתָה אֶת יָפְיָהּ מִבְּלִי שְׁפֹט:

וּכְאִלּוּ מִלֶּב-כֹּל לְפֶתַע סָר הַלּוֹט —

לֹא פָנָה אִישׁ לַקְּדֵשָׁה וַיַּחַז רַק בִּיגוֹנָהּ.

בָּאוּלָם אִישׁ לֹא אָבָה בְחֹן אֶת דְּבַר הַתְּמוּרָה;

אַךְ קוֹל-כִּנּוֹרוֹת שַׁח וַיֵּרוֹם מִבְּלִי צְהֹל,

וַהֲבֵל-הָעֶרֶב נִכְתַּם בְּתוּגַת-רֹךְ לֹא-בְרוּרָה.

הַבַּיִת מָלֵא תְשׁוּאוֹת וּפְתַיּוּת נָתְנָה קוֹלָהּ,

וּבְכִי-גַּעְגּוּעִים הָמָה בַלְּבָבוֹת מִבְּלִי קוֹל,

כִּי אִישׁ לֹא יָדַע בְּכוֹת בָּעֵדָה זֹה הַגְּדוֹלָה.

---

[לכיסאות, ישבו לצים, מושטה יד עמלה]

מאת

יעקב שטיינברג

ו

לְכִסְאוֹת, יָשְׁבוּ לֵצִים, מוּשָׁטָה יָד עֲמֵלָה

וַהֲפֹךְ עַל פְּנֵיהֶם כֻּלָּם לִשְׁאֵרִית-לֵיל אַחֲרוֹנָה.

חֲשׂוּפֵי-בֶטֶן אֵלֶּה אַחֲרִיתָם זוּ מַה-שּׁוֹנָה,

עֵת רַגְלֵי פְגָרִים דְּרוּכוֹת כַּרְעֵיהֶם בָּאֲפֵלָה!

הַבַּיִת סֻגַּר כְּבָר וְאֵדָיו קִרְבּוֹ סְגוּרִים,

הָאוּלָם רֵיק מִכָּל הַנֶּפֶשׁ הַנִּדָּחָה;

וּדְבָר-מָה חַי בְּתוֹכוֹ מִטְפַּחַת-יַד מָשְׁלָכָה

מַלְבִּינָה עַל הָרִצְפָּה כַּאֲבֵדַת תֹּם וּנְעוּרִים.

הַחשֶׁךְ רַב וּדְמוּת כָּל חַלּוֹן לֹא חֲשֻׁכָּה,

לְמַעְלָה גָּבִישׁ הַמְּנוֹרוֹת בַּהֶרֶת-מָוֶת קָרָה,

וּלְמַטָּה פְּלִיט יַד-אִשָּׁה מְעוֹרֵר רֹךְ וּתְשׁוּקָה.

בְּעוֹד לַיְלָה תִנּוֹן פֹּה מַזְכֶּרֶת זֹאת עֲנֻגָּה,

וּבֹקֶר מֶלְצַר רִאשׁוֹן יַאַסְפֶנָּה דֹם וּצְרָרָהּ

בִּצְרוֹר כָּל חֶלְאַת אָדָם — בְּלִי רַחֲמֵי רֹךְ וְתוּגָה.

---

[בסתר עשן אשב. בפי סיגרה מאירה]

מאת

יעקב שטיינברג

ז

בְּסֵתֶר עָשָׁן אֵשֵׁב. בְּפִי סִיגָרָה מְאִירָה,

וְעֵינָהּ כְּעֵין הַנֹּחַם עֲשֵׁנָה כֹה וּזְעוּמָה.

הֶעָשָׁן לְעֵין הַנֹּחַם וְלֹא יִרְאֶה עוֹד מְאוּמָה,

אַף אֵשֵׁב פֹה עַד תֹּם הַדֶּלֶת סֹב עַל צִירָהּ.

כְּלֵץ יָפִיחַ דְּבָרִים הַגּוֹרָל אֲשֶׁר רִמָּה,

וַאֲפִיקֵי לַהַג יִכְלוּ אַף יַעֲלוּ כַחֲדָשִׁים;

גַם פֹּה רַק מַעֲבַר-חַיִּים וְעוֹבְרִים בּוֹ אֲנָשִׁים,

וְכֵן כָּל מַעְבְּרוֹת-תֵּבֵל הָרוֹעֲדוֹת עַל-בְּלִימָה.

פֹּה שִׁיר וְאָזְנִי רֵיקָה, פֹּה אוֹר וּבְעֵינַי צְלָלִים,

מוּל נָשִׁים עוֹגְבוֹת שָׁוְא מַאֲוַיַּי לֹא-אֻכָּלִים

וּבְקֶרֶב הָמוֹן רַב לְנַפְשִׁי אָשִׁיב דְּבָרִים.

אַךְ מִי-זֶה יֹאמַר לִי: יֶשׁ טוֹב מִזֶּה — לֵךְ שָׁמָּה?

בְּדִיר-הַחַיִּים — אֹפֶל. וּבְשֹׁקֶת-לֵיל נַעֲלָמָה

כָּל גַּרְגְּרֵי חַיֵּינוּ הַמְּתוּקִים וְהַמָּרִים.

---

[יש תשב פה עד-בוש וספות באד העשן]

מאת

יעקב שטיינברג

ח

יֵשׁ תֵּשֵׁב פֹּה עַד-בּוֹשׁ וּסְפוֹת בְּאֵד הֶעָשָׁן

תַּעְתּוּעֵי-לֵב לֹא-בְרוּרִים לְדִמְיוֹן אֶחָד רָע: —

כִּי הִנֵּה מָט הָעוֹלָם בְּיוֹם הֶרֶס אֲשֶׁר בָּא,

וְתָא רַק אֶחָד נִשְׁאַר בְּעִי-מַפֹּלֶת יָשָׁן.

וַתְּהִי מַאְפֵּלְיַת-עוֹלָם. רַק שְׁאֵרִית אוֹר-דִּמְדּוּמִים

בְּאַחֲרוֹן חַדְרֵי-תֵבֵל עוֹד תָּאִיר טֶרֶם כְּבוֹת;

וּכְתֹם כָּל חַי לִגְוֹעַ — עוֹד פְּלֵטַת-אָדָם זֹאת

יָשִׂימוּ מַחֲנָק לָהּ הָאֵדִים הָאֲטוּמִים.

קֻבַּעַת חֵשֶׁק אַחֲרוֹן תְּכַל בְּעֵינֵי גְבָרִים

וְחִוְרוֹן רַחֲמֵי-שָׁוְא מִלְּחָיֵי נָשִׁים תַּז,

אַף שְׂרִיד כִּנּוֹרוֹת-קְדוּמִים עוֹד קוֹל-מִצְהָלוֹת יָרִים.

הָהּ, כִּנּוֹר נִדָּח, הָס! בְּנֵי-אָדָם, כְּרוּ אָזְנַיִם!

כִּי הִנֵּה שְׁעוֹן-הַקִּיר מְצַלְצֵל בְּקוֹל-רָז,

וּכְבוֹא חֲצוֹת נִפָּרֵד מִכָּל חֲלוֹם-הַחַיִּים.

על סלע הבדידות

מאת

יעקב שטיינברג

---

עַל הַכֵּף הַשּׁוֹמֵם

מאת

יעקב שטיינברג

א

עַל כֵּף מְרוֹם-חַיַּי הַשּׁוֹמֵם

עָלִיתִי בְּרֶגֶל יְגֵעָה;

יָדַעְתִּי כִּי יוֹמִי פֹה יַעֲרֹב,

וָאִכּוֹן לְעֶרֶב-מַרְגֵּעָה.

מַה פָּחַד וְרָחַב שָׁם רוּחִי

בְּמַעְגַּל-הָרָז אֲשֶׁר סָבָב!

וְעַתָּה הַפִּתְרוֹן כֹּה תָפֵל:

זֶה גוֹרָל רַק אֶחָד וּכְזָבָיו.

טִפַּחְתִּי לִי גְוִילִים אֵין-חֵקֶר

בִּשְׂפַת-הַמַּאֲוַיִּים הַבְּלוּלָה —

וְעַתָּה עַל סֶלַע-הַבְּדִידוּת

הָאֱמֶת חֲרוּתָה הִיא כֻלָּהּ.

---

בַּמַעְגָּל

מאת

יעקב שטיינברג

ב

יֵשׁ דְּבַר-מָה בַּחַיִּים, כִּבְחִיר-מַאֲוַיִּים

הוּא נֵעוֹר בַּלֵּב מִבְּלִי-דָעַת;

דְּמוּת שָׂפָה לוֹ אַיִן, וּלְזִכְרוֹ כָּל-עַיִן

מֵאֵמוּן אֵין-גְּמוּל-לוֹ דּוֹמָעַת.

עַלִּיזִים מִנְּעוּרִים וּלְבָבוֹת עֲכוּרִים

יָסֹבּוּ בְמַעְגַּל-מִסְתָּרָיו;

גַּם נָבוֹן מִשֵּׂיבָה בַּחֲרָדָה עֲרֵבָה

לִדְמוּתוֹ הַנְּמוֹגָה שָׁם אָרָב.

נִפְרָדִים כִּנְטָפִים הַיָּמִים נִטְרָפִים

בְּגַלֵּי הָעִתִּים הַקָּרִים;

וְעָבָר כִּי גָּוַע בְּלִי שְׁאֵרִית נֶחְשָׁבָה

גַּם נֹחַם כְּבָר גַּל בּוֹ לֹא יָרִים.

וּפִתְאֹם יְבִיאֵם גּוֹרָלָם אֲבִיהֶם

בְּמִשְׁפָּט וּבְחֹק אֲשֶׁר צִוָּה;

וּלְתוֹרָם כִּי קָרָא, שְׁלוּבֵי-מַטָּרָה,

יָשִׂישׂוּ הַיָּמִים בַּנְּתִיבָה.

בַּאֲפֵלַת הַיְצִירָה יַד-סְתָרִים הִבְעִירָה

הַמְּדוּרָה אֵשׁ-חַיִּים לָהּ קֹרָא;

הַמָּוֶת בָּהּ נָפַח — וּלְאֵפֶר יִשָּׁפֵךְ

מְטַר זִיקֵי-חַיִּים וְאוֹרָה.

מִי יוֹעִיד שִׁלּוּמִים לִרְשָׁפִים אֲטוּמִים,

אוֹר-רֶשֶׁף מִי יָמֹד בִּמְשׂוּרָה?

לֹא בָרֵךְ כִּי יִבְעַר הַזִּיק בְּאוֹר חִוֵּר,

וְאַחֲרִית הַזִּיק לֹא אֲרוּרָה.

וּפִתְאֹם כְּאַחַת הָאָרֶץ נִמְתַּחַת

רַק דֵּי הֱיוֹת שִׂרְטוֹן מָנוֹחַ;

וּבְתָא אֶחָד סָגוּר בִּטָּחוֹן וּמָגוֹר,

וּלְרוּחֲךָ סְגֹר וּפָתוֹחַ.

וְתַמָּה מַכְשֵׁלָה בְּאֵין רוּחַ פִּלֵּלָה

אֵי תְהוֹם וְאֵי מַשְׁעֵן גָּבֹהַּ;

גַּם נַעֲוַת-הַמָּוֶת לְחִנָּם אוֹרָבֶת

בְּאֵין לְאָן מָעוֹד וְשָׁקוֹעַ.

הֲפַכְפַּךְ הֶעָמָל וְיִצְרוֹ לֹא גָמַל

לִבְלֹם פִּי הַדְּאָגָה הַבָּלָה;

וּבְשִׁגְעוֹן הַתּוּגָה חוּג-יוֹצֵר מְנֻגָּע,

וְקַלָּה רַק כְּנַף-הַבַּטָּלָה;

מִדּוֹרוֹת חֲדָשִׁים שְׂדוֹת-עוֹלָם נֶחֱרָשִׁים

וּמְשַׂגְשֵׂג חֲרוּל-הַשִּׁמָּמוֹן;

תַּחְתִּיִּים וּשְׁנִיִּים בַּחַיִּים מַפְלִיאִים

וְיָגוֹן לֹא נֵדַע אֵי טָמוֹן.

וּפִתְאֹם וַנֵּדַע: בַּדֶּרֶךְ הַכְּבֵדָה

מַה מְּאֹד שַׁח רוּחֵנוּ לָנוּחַ,

אִלְמָלֵא נִפְקָדָה נַפְשֵׁנוּ בַּחֲרָדָה —

וְהַיָּגוֹן הַצִּיר הַשָּׁלוּחַ.

עֵת תּוּגָה שָׁכָכָה — אֶל תַּכְלִית נִשְׁכָּחָה

מִי יָרִיץ אֶת צְבָא הַגְּאֵיוֹנִים;

וְקָמוּ עֲנָוִים בְּדִמְיוֹן-לְהָבִים

מִשְּׁתוֹתָם אֶת כּוֹס-הַיְגוֹנִים.

כֵּן חוֹזֵר חֲלִילָה: הַמְבַקֵּשׁ לֹא גִלָּה,

וְחוֹבֵק-יָד יֵבְךְּ לָאֲבֵדָה;

כֵּן חִידָה עַל צִירָהּ: הֶחָסֵר לֹא יִירָא,

וְנֶפֶשׁ הַיּוֹצֵר חֲרֵדָה.

---

אַגָּדַת הַבְּדִידוּת

מאת

יעקב שטיינברג

ג

יֵשׁ בָּעוֹלָם אֶבֶן-קְדוּמִים

אֲשֶׁר מָאֲסוּ אֱוִילִים;

שָׁם יִתְלַכְּדוּ שְׁבִילֵי-תֵבֵל,

שָׁם יָנוּחוּ הַמַּעְפִּילִים.

הֵד-הַדְּמָמָה לָן עַל כְּתֵפָהּ,

רִיק-מְרוֹמִים יַעֲטֹף שִׂיאָהּ;

בְּדִידוּת קָרָה רָמַת-עַיִן

מִשְׁכַּב-דּוֹדִים שָׁם הִצִּיעָה.

מִימֵי-בְּרֵאשִׁית, עֵת הָאָרֶץ

שְׂדֵה כָל רַע וּמְרִי נֶחֱרָשָׁה —

שָׁם הַבְּדִידוּת רָבְדָה עֶרֶשׂ

לְכָל הַנֶּפֶשׁ הַנּוֹאָשָׁה.

חִדְלֵי-צְחוֹק וְחִדְלֵי-רֹגֶז

עַל בִּרְכֶּיהָ הַנֶּאֱהָבִים;

קִנְאַת-מְרִי לֹא תִקַּח לִבָּם

וּמַאֲוַיִּים לֹא נֶחְשָׁבִים.

חִדְלֵי-גִיל יְחַלְּקוּ יַחַד

שְׁלַל אַהֲבָתָם הַדּוֹמֵמָה;

יַחַד יִרְווּ עוֹנַת-דּוֹדִים

חִדְלַת-חֵשֶׁק כְּתַרְדֵּמָה.

אַךְ אַהֲבָתָם, עֶת-כִּי-גָמְלָה,

חִבְּלָה דוּמָם מִקְסַם-בִּינָה: —

יֶלֶד זְקוּנִים לְכָל עָיֵף

עִם הַבְּדִידוּת הָעֲדִינָה.

כֵּן יְשַׁחֲרוּ שִׁכֵחֵי-עוֹלָם

בְּחִירַת-לִבָּם הָאַחֲרוֹנָה,

אַחֲרֵי שָׂבְעָם שִׂבְעָתַיִם

עֶרְוַת תֵּבֵל וַהֲמוֹנָה.

כָּךָ יֹאהֲבוּ כֻלָּם יַחַד

בַּת-הַבְּדִידוּת הָאִלֶּמֶת,

אֲשֶׁר יָפְיָהּ, יְפִי-בְרֵאשִׁית,

קַר וְצַח כִּיגוֹן-הָאֱמֶת.

אַף אֶת-כֻּלָּם דֶּרֶךְ אַחַת

עַד לִקְצֵה כָל שְׁבִיל הוֹבִילָה:

כֻּלָּם עָלוּ הָרֵי דִמְיוֹן,

יָרְדוּ בִקְעוֹת הָעֲלִילָה.

כֻּלָּם נָטְשׁוּ נַחֲלַת נֹעַר,

נַחֲלַת אַהֲבָה כוֹזֵבָה,

וַיִּתְעָרוּ יָמִים רַבִּים

כֹּה וָכֹה עַל תְּהוֹמוֹת אֵיבָה.

אַךְ גַּם בָּאוּ בְּמַסָעָם

בְּלֶב-אֶרֶץ חִדְלַת-דְּרָכִים,

שָׁם אֲגַם-נִשְׁכָּחוֹת יַעֲשׂוּ

מֵי-הַחַיִּים הַנִּדְלָחִים.

אָז גַּם עָיְפוּ בְּאֵין-דֶּרֶךְ,

נִטְשׁוּ דֹם בְּאֶרֶץ-גְּזֵרָה:

רֹאשָׁם שַׁח אֶל עֵץ-שִׁמָּמוֹן,

לִבָּם נָם וְעֵינָם עֵרָה

הֵם שׁוֹמֵמִים — וּלְעֻמָּתָם

הַר-הַבְּדִידוּת רָם עַל רָמִים,

וּבְהוֹד עֶלְיוֹן יַעֲטֹף כֻּלּוֹ

עָבֵי-עֶרֶב נֶאֱלָמִים.

אָז יָקוּמוּ לֶאֱחֹז דַּרְכָּם —

הִיא הַדֶּרֶךְ הַמְּגִיחָה

מִתּוֹךְ תְּהוֹמוֹת-נֹחַם קָרִים,

וַאֲשֶׁר קֹרָא לָהּ: הַסְּלִיחָה.

אַף בְּצֵאתָם יְכַסֵּמוֹ

אָבָק רַב כַּעֲנָנָה כְבֵדָה,

הֲלֹא הוּא אֲבַק-זִכְרוֹנוֹת

אֲשֶׁר עָף בְּרוּחַ-פְּרֵדָה.

וּבַעֲלוֹתָם כֵּן יוֹסִיפוּ

פְּנוֹת לְאָחוֹר, סֹב קָדִימָה:

שְׁקֹל עוֹד פַּעַם רֹךְ-הַסְּלִיחָה

עִם הַקִּנְאָה הַמַּאְשִׁימָה.

אַךְ בְּלֶכְתָּם כֵּן יַרְחִיקוּ

דְּרֹךְ וַעֲלוֹת בִּנְתִיבָה צָרָה:

הֲלֹא הִיא נְתִיבַת-שָׁלוֹם,

אוֹהֵב-רַחֲמִים רַק עֲבָרָהּ.

וּמִשָּׁם כְּבָר בְּלִי-הֲפוּגוֹת

שְׁבִיל-הַבִּינָה רָץ בֵּין סְלָעִים,

רָץ בֵּין סַלְעֵי-חִידוֹת זְקוּפִים,

סַלְעֵי-בְרֵאשִׁית הַנִּפְלָאִים.

וּמִשָּׁם לִנְטוֹת אֵין-דֶּרֶךְ —

עַד אִם נִבְלַע שְׁבִיל-הַבִּינָה

בְּמַעֲרֻמֵּי כֵף-הַמְנוּחָה,

שָׁם הַבְּדִידוּת בָּנְתָה קִנָּהּ.

הִיא הַבְּדִידוּת אֵשֶׁת-זְנוּנִים

הַיוֹקֶשֶׁת מִמְּרוֹם-כֵּפָהּ,

הַפּוֹרֶשֶׂת רֶשֶׁת-מְנוּחָה

רַק לָרֶגֶל הָעֲיֵפָה.

הִיא הַזּוֹנָה כְלִילַת-חֶסֶד

אֲשֶׁר קָפְאָה מֵעֲגָבִים,

אֲשֶׁר שָׁפְכָה נַאֲפוּפֶיהָ

רַק עַל כּוֹשְׁלִים וְנֶעֱצָבִים.

הִיא הַקְּדֵשָׁה אֲשֶׁר רָקְחָה

יֵין-הַצְּרִי לְכָל תַּמְרוּרִים,

אֲשֶׁר חָמְדָה מַפַּח-נֶפֶשׁ,

חִוְרוֹן-פֶּה וּלְבָבוֹת סְגוּרִים.

הִיא הַנְּדִיבָה אֲשֶׁר תֶּאֱהַב

מְרִי הַנִּקְלִים, קְלוֹן הַשְּׂנוּאִים;

אֲשֶׁר תַּהַר לְכָל מָשְׁחָת

וּפְרִי-רַחְמָהּ שַׁעֲשׁוּעִים.

הִיא הַמַּלְכָּה אֲשֶׁר תִּפְרֶה

בְּכַוֶּרֶת הַדּוּמִיָּה,

וִילָדֶיהָ בִּמְלֹא-תֵבֵל

עֵדָה גְדוֹלָה וְהוֹמִיָּה.

הֲלֹא הֵמָּה מִשְׁלֵי-אָדָם

חִדְלֵי רֹגֶז וְתַנְחוּמִים,

וּכְמוֹ בְשׂוֹרַת-גְּמוּל נִשְׁכָּחָה

בַּחֲרוּזֵיהֶם הַחֲתוּמִים.

---

הַחוֹרֵשׁ

מאת

יעקב שטיינברג

ד

אֶל סְלָעִים חָרְקָה שֵׁן מַחֲרַשְׁתִּי,

וּבְאַחֲרוֹן שְׁבִילַי נִטְּשָׁה דֹם:

אֱוִיל הַחוֹרֵשׁ אֲשֶׁר יִזְרַע

בַּשְּׁבִיל הַנּוֹפֵל אֶל הַתְּהוֹם.

1922

---

הִמְנוֹן אֶל הַנֹּחַם

מאת

יעקב שטיינברג

עַרְפִלֵּי נַפְשִׁי קָרִים, אַךְ חֶמְדַּת הַשַּׁלֶּכֶת

תְּכַס בְּשָׂרִיגֶיהָ עֲזוּבַת-לֵב נִשְׂגָּבָה;

כִּשְׁאֵרִית כָּל גַּל-עַד אַחֲרִיתִי עוֹד סוֹכֶכֶת

עַל בְּרִית שֶׁזִּכְרָהּ נִשְׁכַּח וְחַי רַק חַלְמִישׁ כְּתָבָהּ.

נִתַּקְתִּי חוֹתַם יָמַי כִּנְעֹרֶת-רֵיקִים רָפֶה,

וַאֲנָךְ עֲתִידִי יָנוּד כְּמִשְׁזַר פְּתִיל-יְלָדִים;

אַךְ עָצוּר עוֹד בּוֹ בְּקִרְבִּי צַו-חַיַּי לְלֹא שָׂפָה,

וּלְעֶרְגַּת-אֵלֶם אֶחָת גַּעְגּוּעַי עוֹד נִצְמָדִים.

אִישׁוֹנֵי עֵינַי קָמוּ מִצְּרֹף כָּל רִיק וּכְזָבָיו,

וְאֵמוּן-בְּדֹלַח פָּג בִּמְכִתַּת כָּל יְקָרוֹת;

אַךְ כַּחַשׁ-חֵן עוֹד סוֹבֵב אֶת רוּחִי כַּאֲשֶׁר סָבָב

וּבְקֶצֶב-רָז תִּנְהַרְנָה חִידוֹתַי הַנִּפְתָּרוֹת.

כִּמְטַחֲזֵי דִמְיוֹן רַב הִתְרַחַקְתִּי כְבָר כְּאַחַת

מֵעָרְמַת-יוֹם הוֹמִיָּה וְקִנְאַת-לֵיל יוֹקֶשֶׁת;

אַף נוֹדֵף צְרִי הַזִּקְנָה וּמְנוּחָה עוֹד בּוֹרַחַת,

הַתַּאֲוָה נָפְחָה נַפְשָׁהּ וְנֹחַם אֵין לָרֶשֶׁת.

הָהּ, אֵיפֹה אֶמְצָאֶךָ, הַנֹּחַם פְּרִי-הַמְּרוֹרִים,

אֲשֶׁר עֲסִיסְךָ רִפְאוּת וּמִחְיַת-לֵב חֲדָשָׁה?

זֶה אַרְסְךָ מִסְתַּנֵּן כְּנִטְפֵי-שְׂרָף טְהוֹרִים,

וְשׂוֹרֵף גְּלִימַת צַדִּיק וְנוֹקֵב שִׁרְיוֹן רָשָׁע.

בִּרְקַב עֲלִילוֹת-גֶּבֶר שָׁרַצְתָּ, נְחַשׁ-הַבִּינָה,

וְטַבְּעוֹת-הוֹד חָגַרְתָּ כְּגוֹרַל הַבַּלָּהוֹת;

כְּקִלְלַת יוֹם-אַחֲרוֹן בְּלַחְשְׁךָ נַאֲזִינָה,

אַךְ בְּכוֹר הֶעָתִיד עַתָּה וַאֲבִי כָל סְעָרוֹת בָּאוֹת.

מֵעִיֵּי כָּל חֲלוֹף עֵינֶיךָ מְזָרוֹת אֵימָה,

וּגְחוֹנְךָ יֵלֵךְ שֶׁפִי עַל עֶרְיַת לֵב-נוֹאָשִׁים:

אַךְ עַד-תְּהוֹם בּוֹקַעַת לְשׁוֹנְךָ הַזּוֹעֵמָה,

וּפְתֹר כָּל-סָתוּם תָּבִין כְּקוֹסֵם נְבוֹן-לְחָשִׁים.

בֵּין יִצְרֵי-אִישׁ חֲנֵפִים רַק אַתָּה תֵשְׂטְ מֵרְמִיָּה,

וְתֵדַע שְׁפֹט נְדִיבִים וְאַהֲבָה גְאֵיוֹנָה;

מִקּוֹלְךָ יַעֲרֹץ גִּבּוֹר, וְעֵינְךָ הַצּוֹפִיָּה

תְּתַו בְּעֵינֵי נִקְלִים אֶת נַפְשָׁם וְאֶת קְלוֹנָהּ.

בְּהָמִיר מוֹשַׁב-לֵצִים וּבְהַחֲלִיף סוֹד-חֲכָמִים —

כִּמְחִתַּת קֶטֶב יַעֲבֹר הֵד רַגְלְךָ בַּלְּבָבוֹת;

בְּמִשְׁתֵּה גִּיל וּמְנוּחוֹת פָּנֶיךָ הַנִּזְעָמִים

לְרֶגַע קַל נִשְׁקָפִים בְּאוֹר נִבְרָשׁוֹת כָּבוֹת.

עַל כֵּן מִקּוֹל גַּעֲרָתְךָ יָנוּסוּ יַחַד תְּמִימִים,

וֶאֱוִיל לְךָ יִתְכַּחֵשׁ וּבְתִקְווֹת יָלִיט פָּנָיו;

וְזֵד מֵרָחוֹק צָרַר חֲטָאָיו הַמַּאְדִּימִים,

וְרָן לְךָ בִּתְחִנָּה: “אָנֹכִי רַךְ וְעָנָו!”

“עָשִׂינוּ טוֹב, הִצְלַחְנוּ” — חֲנֻפָּה זוֹ מְבִישָׁה

כְּגִשְׁתְּךָ כֵּן תַּעַל כַּלְּבוֹנָה הַמְקֻטֶּרֶת;

תְּהוֹם-עֵינֶיךָ רַבָּה לְנֶגְדָּם תַּז אֶת אִשָׁהּ,

וְעֵינָם לְמוּל עֵינְךָ אֲטוּמָה כְּבַהֶרֶת.

וַאֲנִי מֵאָז אֶת קוֹלְךָ חָמַדְתִּי לִשְׁמֹעַ

כְּסַעַר מְבַשֵּׂר יַחַד גַּם רַע גַם הוֹד לֹא-נוֹדָע;

מִגֵּיא יְמֵי-אֵין-חֵפֶץ אֶל שִׂיא-חֲלוֹם גָּבֹהַּ

הָלַכְתִּי שְׁבִי אַחֲרֶיךָ וּבְנַפְשִׁי חִיל וְתוֹדָה.

כְּעָב בְּשַׁחַר חַיַּי עַל שָׁמַי כְּבָר עָלִיתָ,

וּבְמִשְׂחַק-צֵל הִפְלֵאתָ יְצָרַי הַנִּלְהָבִים;

כִּצְמֹחַ תְּנוּבַת נְעוּרַי הִקְדַּרְתָּ אֶת רֵאשִׁיתָהּ,

וּבְלוּלִים עָלַי יָרְדוּ רְבִיבִים וְרַעֲמֵי-עָבִים.

עֵת זְדוֹן-דִּמְיוֹנִי נִתְעָה כְּחֵץ לְלֹא-מַטָּרָה, —

עַל-שְׁבִיל כָּל אַהֲבַת-שָׁוְא נִצַּבְתָּ לִי לְשָׂטָן;

עֵת רוּחִי עִשָּׂה חִנָּם כָּל-חִידָה לֹא-נִפְתָּרָה —

אֶת קְלוֹנִי, אִישׁ לֹא יָדַע, עַל-אָזְנִי פִיךָ רָטָן.

עֵת טוֹב וּגְמוּל הִשְׂתָּרְגוּ כְקוּרֵי שְׂמָמִית קַלָּה,

קָרָעתָּ חִישׁ אֶת שִׁבְיִי וּכְנִכְלָם שְׁלַחְתָּנִי: —

"לֵך בַּקֵּשׁ אָח לָאשֶׁר וּלְטוֹבָה — אָחוֹת נַעֲלָה,

מֵאֲשֶׁר יִיף בְּיָדְךָ הִוָּאֵשׁ, גֵּא וְעָנִי!"

עַל זְהַב רְקַב-עֲלוּמַי אֶת צְעָדַי הַנִּשְׁכָּחִים

עָקַבְתָּ דֹּם כְּצַיָּד אֶת צֵידוֹ הַיָּגֵעַ;

וּרְחוֹקִים עוֹד נִדְבַּרְנוּ וַנָּקֶם רִיב בַּדְּרָכִים:

“הֲכִי מְצָאתַנִי, אוֹיְבִי?” — מְצָאֲךָ אָח וָרֵעַ!

וּבְעוֹד אֲנִי מִשְׁתָּאֶה לָגֶשֶׁת אוֹ לִבְרֹחַ —

כְּבָר פִּיךָ שָׁת בַּחֲלָקוֹת אֶת כָּל חִידָתְךָ כֻלָּהּ:

"אָנֹכִי זֶה הַדּוֹבֵב בְּפִי יְגִיעֵי-כֹחַ,

וּגְרוֹן הַנְּעוּרִים צוֹהֵל בְּקֶרֶן-פָּז שְׁאוּלָה!" —

אָז נַסְתִּי בָאַחְרוֹנָה אֶל שְׂרִיד כָּל-גִּיל וּרְמָזָיו,

וָאֶרְדֶּה שְׁאֵרִית אַהֲבָה וַיֵּמַר לִי בִּגְלָלָהּ:

וְעַתָּה הוֹלֵךְ נָמוֹג גַּם שְׁאָר זֶה אֲשֶׁר כָּזַב,

בֵּינִי וּבֵין אַחֲרִיתִי כְּפֶשַׂע הַבַּטָּלָה.

וְהִנֵּה אֶחָד בָּא מְדַלֵּג קַל-מְהֵרָה

עַל תְּהוֹם זִכְרוֹנוֹת גֶּבֶר וּמְצוּלַת-לֵב נִסְעָרָה;

בְּפָנָיו נֶפֶשׁ-רִמָּה בַּצַּר-לָהּ לֹא שִׁקֵּרָה,

וְאַחֲרָיו גַּבְהוּת-אִישׁ לֹא חָפְצָה עוֹד בִּיקָרָהּ.

וַאֲנִי בְּטֶרֶם יָבוֹא אֶת דְּמוּתוֹ כְּבָר חָזִיתִי:

כָּל יוֹם לִי כְּיִדְעוֹנִי וּכְבַעֲלַת-אוֹב הַחֲשֵׁכָה;

כְּחוֹגֵר לְיוֹם קְרָב כֵּן אֶחְגֹּר אֶל אַחֲרִיתִי

כָּל מְרִי וְלַהַט-עֹז זוּ רוּחִי לִי טִפֵּחָה.

כֵּן אֵשֵׁב דֹּם וַאֲצַפֶּה, וּסְבִיבִי עֵדָה גְדוֹלָה:

יְשִׁישֵׁי עָמָל נְבוֹנִים וִיצוּרֵי דִמְיוֹן רַכִּים;

וְדִמְעַת אַהֲבָה נוּגָה בְּפָנַי עֵינָהּ תּוֹלָה:

“גַּם אוֹתִי תוֹלִיךְ, אָבִי? מַה צָּפוּן בַּמֶּרְחַקִּים?”

הָהּ, מַהֵר בּוֹא, הַנֹּחַם, וּבְרוּחֲךָ עוֹד פַּעַם

כָּל יַלְדֵי רוּחִי אֵלֶּה לָרִיק וּשְׁאוֹל תַּצִּיעַ!

לוּ יִזְעַם לוֹ הַמָּוֶת רַק לִי אֵת אֲשֶׁר זָעַם —

וּבְעָנְיָם אַל-נָא אֵרֶא וּבְיָדִי אֵין לְהוֹשִׁיעַ.

---

עַל קֶבֶר הַנַּעַר

מאת

יעקב שטיינברג

הָהּ, יֶלֶד וְלֹא יַלְדִּי! בְּקִבְרְךָ תָּנוּמָה

הֲרוּג תּוֹעֵבָה גְּדוֹלָה וּבְרוּךְ עַצֶּבֶת אֻמָּה;

שְׂפָתֶיךָ אֲשֶׁר לָחֲשׁוּ מְרִי-חִבָּה אַחֲרוֹן: “אַבָּא” —

לַדּוֹר יְצַוּוּ עָמָל, עֲמַל נְקָמָה רַבָּה.

וַאֲנִי לְדִמְעַת עֵינְךָ בַּדִּמְיוֹן יֵשׁ אַבִּיטָה

כִּלְמַרְאַת-נִצַח קְטַנָּה הַצְּלוּלָה בַּאֲמִתָּהּ;

וְאֶרְאֶה בָהּ חֲלִיפוֹת אֶת כָּל הַחִידָה כֻלָּהּ:

חֲרוֹן מַזָּלוֹת עָבָר וּשְׁכוֹל יְמֵי גְאֻלָּה.

הָהּ, דִּמְעַת יֶלֶד תַּמָּה — בָּהּ נִרְאֶה בְּבַת-אַחַת

תַּהְפּוּכוֹת זֶה הָעוֹלָם הַשָּׂשׂ אֶל עֶבְרֵי פַחַת;

בָּהּ נֶחֱזֶה קְלוֹן קַדְמוֹנִים וַעֲוִית הַזְּמַן הַמְּבִישָׁה,

וּדְמוּת אַלְמָוֶת פֶּלִאית, רְחוֹקָה וּמַחֲרִישָׁה.

---

[סוב אל פני האחרית ודמה לעלה-שלכת]

מאת

יעקב שטיינברג

סֹב אֶל פְּנֵי הָאַחֲרִית וּדְמֵה לַעֲלֵה-שַׁלֶּכֶת,

זֶה כַנּוֹ מָט לִנְשֹׁר וְרִקְבוֹן פָּז עַל פָּנָיו: —

בְּאֹדֶם נֶאֱמָן תִּיף חֲרָטָה מְבֹרֶכֶת,

וּגְאוֹן כָּל קֵץ יְסֻפַּר בְּרֶמֶז-כְּמִישָׁה עָנָו.

עֲמַל כָּל פְּרִיחָה בָּא וְתַם כְּחֵטְא קַדְמוֹנִי,

וּמְרִי כָּל רָצוֹן מָהוּל בְּקִנְאַת-חַיִּים דְּלוּחָה;

אַךְ מִי זֶה, תָּם אוֹ עִקֵּשׁ, וִיתַעֵב פִּתְרוֹן עֹנִי,

וְשַׁח בְּעֹל הַתְּלוּנָה בְּלֶכְתּוֹ אֶל הַמְּנוּחָה?

הַפִּתְרוֹן דַּל וְעִוֵּר — אַךְ נֹחַם וַעֲנָוָה

יוֹבִילוּ אוֹתוֹ חֶרֶשׁ כִּדְמוּת שׁוֹשְׁבִינִין שְׁנַיִם;

וְהֵם יְהַלְּכוּ בֶטַח בַּנְּתִיבָה הַנֶּעֱצָבָה,

הֵם יֵיטִיבוּ רְאוֹת עַד קְצֵה כָּל-גְּבוּל הַחַיִּים.

---

בֶּן-שָׁנָה

מאת

יעקב שטיינברג

מִבֹּקֶר יִיף בִּצְחוֹק חַכְלִילִי,

וּבְפִיו עַד-עֶרֶב לַהַג-רָז;

וּמַעֲנֶה רַךְ בִּתְכֵלֶת עֵינָיו

כְּחֶתֶף בָּא, כְּחֶתֶף גָּז.

מְלֹא-עוֹלָם יַעֲמֹד כֵּן לְפָנָיו,

וּצְרוֹר וּכְלִי לוֹ חֵקֶר רָב;

עַל שְׂפָתָיו בְּכִי כְּאִבְחַת גּוֹרָל,

וּבְחִידַת אַהֲבָה יִתֵּן צָו.

בִּזְרוֹעוֹת אִמּוֹ יִיקַר חִנּוֹ,

וּלְזָר רַק יַעְרִים דַּל וָתָם;

וּבְגַעַת בּוֹ כִמְעַט יַד-חַיָּיו —

בְּעֶרֶשׂ-טוֹב כְּבָא לִבּוֹ נָם.

---

[ליל קור, אפס משחק מעיר. בתי-מועד ננעלים]

מאת

יעקב שטיינברג

לֵיל קֹר, אָפֵס מִשְׂחָק מֵעִיר. בָּתֵּי-מוֹעֵד נִנְעָלִים.

אֶת אֵשׁ שְׁלָגֶיהָ הַלְּבָנָה תְּלַבֶּה הַסּוּפָה.

אִישׁ יְהוּדִי מְהַלֵּךְ וְעוֹטֶה עַל כְּתֵפוֹ הַכְּפוּפָה

פַּרְוָה שֶׁל אָזְנֵי אַרְנָבוֹת וְזַנְבוֹת שׁוּעָלִים.

— אָן תֵּלֵךְ עִם גַּלְגַּל הַסּוּפָה הָרָץ בְּלִי מְגַמָּה,

וּמָה עַל כְּתֵפֶיךָ זוֹ פַרְוָה נִלְעָגָה וְזָרָה? —

"לָבַשְׁתִּי בַקָּרָה אֶת פַּרְוַת הַמּוּסָר הַחַמָּה,

וּבַאֲשֶׁר יַנְחֵנִי שָׁם אֶחְזֹר עִם גַּלְגַּל הַסְּעָרָה."

— מִי פֶלִיא וְאָמָּן וָלֵץ אֲשֶׁר לָקַט וְתָפַר

זְנַב עוֹר וּבְדַל אֹזֶן לִגְלִימָה עוֹטֶפֶת מָתְנָיִם? —

"גּוֹרָלִי-מַלְעִיגִי מֵאָז, מַלְבִּישֵׁנִי עַד עָפָר: —

הוּא לָקַט וְתָפַר, כִּי מִסְפַּר חֳרָפָיו אַלְפָּיִם."

---

[הם ריחקו ממני כל אמון]

מאת

יעקב שטיינברג

הֵם רִחֲקוּ מִמֶּנִּי כָּל אֵמוּן,

וְאָזְנָם לֹא לִי הִיא;

וְרַק גַּלְגַּל חֲנֵפִים מְנַסֵּר

בִּרְקִיעָם הַשְּׁבִיעִי.

מָה אֶזְעֹם הַדּוֹר אֲשֶׁר הֵקִיא

אֶת כָּל אֲשֶׁר קִוָּה,

הַצָּמֵא כְשִׁכּוֹר מִתְעוֹרֵר

וּמֵימָיו מֵי-מְרִיבָה.

אִם יִנְהֹם אוֹ יֵבְךְּ עַל אַחֲרִיתוֹ

בְּאֶפֶס כָּל מַעֲשֶׂה —

עוֹד מְעַט יִפֹּל עָיֵף וּפְתַלְתֹּל

וּבִקְלוֹנוֹ יִתְכַּסֶּה.

---

הַפַּרְדֵּס

מאת

יעקב שטיינברג

“אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס…”

א

הַפַּרְדֵּס נָטוּעַ אִילָנוֹת הֲלָכָה,

אֲמִירֵי אַגָדָה בִּשְׂדֵרוֹת נֶעֱזָבוֹת;

סְבַךְ רַעֲנָן צוֹמֵחַ מִבִּינָה נִשְׁכָּחָה,

חֲשׂוּפִים יִתְפַּתְּלוּ שָׁרְשֵׁי נִשְׂגָבוֹת.

נֵרְדְּ דִּמְיוֹן לֹא עַז יְצַף דֶּקֶל קֵרֵחַ.

וְאֵזוֹב עֲנָוָה עַל גְּזָעִים עַתִּיקִים;

בִּרְקַב אַרְזֵי-אֵל פִּרְחֵי-תֹם חִדְלֵי רֵיחַ.

וְשָׂרִיגֵי בְאוּשִׁים לָבֶטַח מוֹרִיקִים.

וְכָבוּל הַפַּרְדֵּס עַל עֵצָיו וּפְרָחָיו

כְּגַן נָטַע אֵל בְּיָד נִמְהָרָה וּזְעוּמָה;

וְגָדוֹל הַפַּרְדֵּס וְנָסַב וְרָחַב —

וּבְקִרְבּוֹ כְּאֹהֶל דַּל מָט בֵּית-הָאֻמָּה.

ב

אֻמָּה קְטַנָּה וְקַשּׁוּבָה

עֻלְפָּה דֹם בִּמְלוּנַת-אֵימִים,

וְיוֹם וָלַילָה תִּכְבַּד אָזְנָהּ

בְּרֹן הָעֵצִים הַשּׁוֹמֵמִים.

אָלַת בְּרִית אֶת פִּיהָ סָגְרָה,

חוֹתַם-אֵל עַל סְגוֹר לְבָבָהּ;

אַךְ בְּרוּחָהּ תִּרְגַּז תָּמִיד

חִידַת שֶׂפֶק וּמַחֲשָׁבָה:

אִם לֹא נָסַב זֶה הַפַּרְדֵּס

כְּגוֹרַל-עַד וִיגוֹן נְצָחִים,

וְרַק סְחַרְחֹרֶת-הֶבֶל אַחַת

אֵמוּן נוֹטְרָיו הַנִּדָּחִים?

ג

אַרְבָּעָה שֶׁנִּכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס הַזֶּה,

לִרְאוֹת לָמָּה יִגְדַּל לְפֶרַע וּלְמוֹרָא;

מַה נָּשְׁרָה לָעַד שָׁם הַנִּצָּה הַצְּחֹרָה,

זוֹ חֶמְדַּת כָּל עָם וְתִפְאֶרֶת לָהּ קֹרָא

בִּמְלִיצַת כָּל פֶּה.

וַיִּלְאוּ אַרְבַּעְתָּם לִמְצֹא נָתִיב צַר

בּוֹ יֵלְכוּ לְתֻמָּם דּוֹר חַי וּמוֹרָשָׁה;

וַתַּךְ אֶת הַשְּׁנַיִם הֶחָזוּת הַקָּשָׁה,

וְרוּחַ שְׁאָט אֶת הַשְּׁלִישִׁי לָבָשָׁה —

וַיִּפֶן כְּזָר.

הָרְבִיעִי הִתְהַלֵּךְ בְּשָׁלוֹם וּבְתֹם,

וְנַפְשׁוֹ הִתְעַטְּפָה בְּסוֹדָהּ וּבְגִילָהּ;

אַךְ שֶׁמֶץ מִגִּיל זֶה הָעֵת לֹא הִצִּילָה,

וּפִתְרוֹן הַסּוֹד יְצוּר אֱנוֹשׁ לֹא גִלָּה

עַד אַחֲרוֹן הַיּוֹם.

---

[את יגיע נפשנו השיפלות אכלה]

מאת

יעקב שטיינברג

אֶת יְגִיעַ נַפְשֵׁנוּ הַשִּׁפְלוּת אָכָלָה,

נָפְלוּ אֶתְּנָן וָשַׁי כָּל הַלְּבָבוֹת הַיְקָרִים

לַחֲנֻפָּה עוֹגָבֶת;

אַךְ טוֹב עוֹד כִּמְעַט אֲשֶׁר סְחִי כָּל נְבָלָׂה

בְּלֵב-רוֹאֶה יְעוֹרֵר אֶת עֵיט כָּל הַפְּגָרִים —

אֶת רַעְיוֹן הַמָּוֶת.

וְטוֹב עוֹד מִזֶּה אֲשֶׁר פֶּתִי בֵּין פְּתָאִים

אֶת רַעְיוֹן הַמָּוֶת לֹא יוּכַל הַכְרֵעַ

לָרִיק וּלְנֶחָמָה,

וְעוֹד יָנוּב לָרֹב בְּכָל הַמַּיִם הָרָעִים

דַּג-הָרָזִים הַזֶּה, אֲשֶׁר אוֹיֵב וָרֵעַ

בִּרְאִי עֵינוֹ הַקָּמָה.

---

הַדָּבָר הַגָּדוֹל

מאת

יעקב שטיינברג

יְלָדִים שִׂחֲקוּ בְּמַעֲלֵה הַגִּבְעָה,

וְכַדּוּר-מִשְׂחָק טָס וְנִצּוֹד עַד אַרְגִּיעָה;

הַשֶּׁמֶשׁ אֶת פָּנֶיהָ מִמְּרוֹמֵי-עַד הֵיטִיבָה,

הָרוּחַ רָזֵי-עוֹלָם וְרָזֵי-יוֹם הֵבִיאָה.

לַכַּדּוּר הָיָה גֹדֶל וַיִּשְׁבְּ אֶת לֵב הַנְּעָרִים,

וְאִם רַק כַּדּוּר-מִשְׂחָק וּקְסָמָיו מְאֹד יְדוּעִים;

מַה קִּנְאוּ עֵינֵי רַבִּים בְּנָפְלוֹ לְכַף זָרִים,

לַיֶּלֶד אֲשֶׁר זְרָקוֹ מַה מָּתְקוּ הַשַׁעֲשׁוּעִים;

עָמַדְתִּי וָאֵרֶא בַּתַּאֲוָה וּבַקִּנְאָה,

וָאֶזְכֹּר עֶרְגַּת גֶּבֶר בְּבַקְשׁוֹ דָבָר גָּדוֹל;

רַק הָבוּ גֹדֶל לוֹ — וְאִם נַפְשׁוֹ מְאֹד הֵבִינָה

כִּי עִנְיָן קָצָר הוּא: זְרֹק וּתְפֹס וְחָדוֹל.

---

[כל הקיץ ישבת באפיריון התכלת]

מאת

יעקב שטיינברג

כָּל הַקַּיִץ יָשַׁבְתְּ בְאַפִּרְיוֹן הַתְּכֵלֶת,

אַתְּ, אַרְצִי הַקְּטַנָּה וְהַנָּאוָה;

דָּבֵק מֵזַח-הַיָּם לִיפִי-דְמוּתֵךְ לְמִשְׁעִי —

עַד רוּחַ הַסַּעַר נָשָׁבָה.

וּבִנְשֹׁב רוּחַ סַעַר נִגְלֵית לִמְאַהֲבַיִךְ

הוֹמִיָּה וְנַעֲוָה מִדְּמָעוֹת;

רֶגַע נִשְׁמַט אֶל צַד זֶה הַמֵּזַח הַכָּחֹל,

וַחֲלִיפוֹת פָּנַיִךְ נִפְלָאוֹת.

---

[הה, ימי אשר יכלו באין-אויב ובאין-רע]

מאת

יעקב שטיינברג

הָהּ, יָמַי אֲשֶׁר יִכְלוּ בְאֵין-אוֹיֵב וּבְאֵין-רֵעַ:

אָמַרְתִּי חֶרֶשׁ יִבְּלוּ כְפִרְחֵי-סְתָו נִשְׁכָּחִים, —

וְהִנֵּה נוֹפְלִים הֵם כְּאַרְזֵי יַעַר נְצָחִים,

וְהֵד-נֹחַם כָּבֵד מְאֹד בְּנָפְלָם יִשָּׁמֵעַ.

בְּזֶרֶת-אִישׁ מַה-קְּטַנָּה אָמַרְתִּי מְדֹד יָגֵעַ

תְּהוֹם הַמָּוֶת יַחַד עִם לֹעַ הַמַּאֲוַיִּים, —

אַךְ קִצִּי הִנֵּה בָא כְּצֵל מִכָּל אַפְסַיִם,

וּלְבָבִי יוֹצֵר רָז גְּדָל-רֹגֶז וּגְדָל-דֵּעַ.

בְּהֶבֶל אֶחָד נִדָּף אָמַרְתִּי אֶשְׁתַּעֲשֵׁעַ

בְּבוֹא לִי גוֹרַל-עִלְּגִים וַאֲרֶשֶׁת קִצִּי צְפוּנָה, —

אַךְ שָׁמַי בְּטֶרֶם אֵלֵךְ מַרְעִיפִים מֶגֶד תְּבוּנָה,

וְזַעַף זָדוֹן הִקְדִּיר אֶת שִׁמְשִׁי הַשּׁוֹקֵעַ.

---

[דומם אשב הלילה ואצפה]

מאת

יעקב שטיינברג

דּוּמָם אֵשֵׁב הַלַּיְלָה וַאֲצַפֶּה,

נֵרִי תַם וְחַלּוֹנִי פָתוּחַ;

כְּבִצְדִיָּה אֶת נְפוֹצוֹת הַגֶּשֶׁם

אֵלַי יָבִיא הָרוּחַ.

הָהּ, מַה-טּוֹב! מִשִּׂיג-אשֶׁר רָחַקְתִּי,

וְנִיב רֵעַ לִי זָר שִׁבְעָתָיִם;

רַק לְקוֹלְכֶם מִגֶּשֶׁם וָסַעַר

עוֹד אֲקַו הַשָּׁמָיִם!

---

הַגֶּבֶר

מאת

יעקב שטיינברג

בְּגַאֲוַת כְּסִיל הוּא לֹא הִתְחַסֵּד,

לֹא דָגַר מְרִי כְּאֶחָד עָנָו;

רַק חֶרְפַּת תֹּם יִסְּרַתּוּ חֶרֶשׁ

בְּלֶכֶת שְׁמוֹ הָעַז לְפָנָיו.

לֹא עוֹרֵר נְהִי עַל יוֹשְׁבֵי-תֵבֵל,

וּפִיו לֹא שָׁר עַל אֶרֶץ בְּרוּכָה;

רַק עָמַד נֶגְדּוֹ רִפְיוֹן אָדָם

וִיגוֹנוֹ הוּא לְאֵין אֲרוּכָה.

לִנְשֵׁי-הַחֵן לֹא הֶחְנִיף חִנָּם,

וּבְרִיק לֹא קִדֵּם פְּנֵי נִכְנָעוֹת;

אַךְ בְּשָׂרָיו יָדְעוּ רֹךְ וָשׂבַע,

וְרוּחוֹ פָג מִבּוּז וּקְנָאוֹת.

---

יִשָּׂאֲךָ חֲמוֹר

מאת

יעקב שטיינברג

יוֹם-יוֹם יִשָּׂאֲךָ חֲמוֹר,

אַךְ שִׂים אֶת הַתְּרָפִים בָּאוּכָף: —

יֵשׁ יַרְבֶּה אֶת יָמָיו בְּטוֹב

גַּם גּוֹרָל מְשֻׁחָף.

צְבַע לְחָיֶיךָ בִכְחָל,

וֶהְיֵה נֶגֶד-כֹּל כְּלֹא יוֹדֵעַ;

וְנָשְׁקוּ וְלֹא יֵדְעוּ עַד-מָה

אֲהוּבָה וָרֵעַ.

הַחֲנֻפָּה הָרוֹעָה הַכֹּל

הִיא תָבִין בַּלָּט וְהֶחֱרִישָׁה;

הַמָּוֶת רַק הוּא יִטְעַם מָר

בַּמִּשְׁחָה הַמְּבִישָׁה.

---

בְּחָלְפָן יַחַד

מאת

יעקב שטיינברג

כִּכְלוֹת יוֹם-מִדְרוֹן אָרֹךְ בָּאַנִי לֵיל-אַפְסָיִם,

וַאֲנִי בִּמְבוֹאוֹת קִרְיָה וְתָר כָּל דְּמוּת וְצִלָּה;

הֶחֱרַשְׁתִּי כְבָר לְנַפְשִׁי — וְהִיא עָלַי הִגְדִּילָה

תּוֹחֶלֶת-סוֹד וֶעֱנוּת כָּל מִדְרַךְ אַמָּתָיִם.

זוֹ תִכְלַת יָד וָכֹחַ — לָבַשְׁתִּי יְדַעְתִּיהָ,

עֵת קְרוּם הַנֶּפֶשׁ יִבְעַר וְתַחְתָּיו אֵפֶר צוֹנֵן;

כִּשְׂבֹעַ חֶרְפַּת-אִישׁ שָׂבַעְתִּי מֵהִתְבּוֹנֵן,

מֵרְגשׁ אֶל בְּשׂוֹרַת-רִיק וּכְרוֹת רַק-רִיק מִפִּיהָ.

אָמַרְתִּי דַי — וּפִתְאֹם הִשְׁתּוֹלֵל מְחוֹל-צְעָדִים,

וּלְנֶגְדִּי שְׁלשׁ-נְעָרוֹת שְׁלוּבוֹת חֵן וּמְשׁוּבָה,

וּבְחָלְפָן יַחַד פָּרְצוּ בְּקוֹלוֹת-צְחוֹק נִצְמָדִים.

וָאֵדַע: זֶה לִי לָעַג בְּתֻמּוֹ נֹעַר תָּמִים,

וּבְשָׁטְפָהּ חִישׁ הֵנִיסָה הָאַהֲבָה אֶת טוּבָהּ,

וּבְצַחֲקוֹ גָז מִלְּפָנַי הָאשֶׁר לְעוֹלָמִים.

---

עַד עֶרֶב

מאת

יעקב שטיינברג

לֹא אֵדַע אִם אֵבְךְּ, אִם אֶתְגָּאֶה,

אַךְ זָר לִי מְאֹד דְּבַר הַתְּמוּרָה:

רַק חֵפֶץ מְעַט לִי בַדְּבָרִים,

וּדְמוּתָם פִּי-אֶלֶף לִי בְרוּרָה.

זֶה קֶסֶם, אוֹ מִשְׂחָק וּרְמִיָּה:

מִתְאָרֵךְ כְּעֵין שֹׁבֶל יְקָרוֹת —

כְּכָל אֲשֶׁר יִרְבּוּ הַיָּמִים

וַחֲלִיפוֹת הַחַיִּים נֶחְקָרוֹת.

אוֹ שָׁוְא הוּא לְנַחֵשׁ וּתְמֹהַּ

עַל גְּמַר יוֹם וָיוֹם הַקָּבוּעַ:

הַדְּבָרִים כִּרְחוֹקִים וּשְׁקוּפִים

וְצִלָּם עַד עֶרֶב יָנוּעַ.

---

הַפְּגִישָׁה

מאת

יעקב שטיינברג

בִּקְצֵה מְסִלַּת חַיִּים, בַּחֲלִיפַת גִּיל אַחֲרוֹנָה,

הָאֱמֶת פָּגְשָׁה חֶרֶשׁ בַּגַּאֲוָה אֲחוֹתָהּ;

לְבָבָה רָחַב בָּהּ, אַךְ פָּחֲדָה לִרְאוֹתָהּ

כִּפְתַיָּה מָרַת-עַיִן וּפְרוּעַת-פֶּה כְּזוֹנָה.

— מַה כֹּה דַּלּוֹת בָּאָרֶץ, אַתְּ אָחוֹת לִי נִלְבָּבָה,

בְּדֶרֶךְ קְדוּמִים זֹאת הַטוֹבָה וְהַסְּלוּלָה? —

"יָגַעְתִּי מְאֹד לִתְעוֹת בְּרֶגֶשׁ וּבְמַחֲשָׁבָה,

וְתַאֲוַת שֵׁם וְגוֹרָל שָׂמַתְנִי שָׁם בְּעֻלָּהּ."

— מַה-כֹּה נִזְעַמְתְּ בּחַיִּים, אַתְּ אָחוֹת לִי נְדִיבָה,

בִּשְׂדוֹת-עֲתִידוֹת אֵלֶּה הַדְּשֵׁנִים וְהָרְחָבִים? —

"זָרַעְתִּי חֶלְקַת-אִישׁ וּשְׁעָרִים לֹא הֵשִׁיבָה,

וַיִּהְיוּ שְׂדוֹתַי יַחַד רַק מִרְמָס לָעֲנָוִים."

— מַה-כֹּה אָבַלְתְּ עַל-עָפָר, אַתְּ אָחוֹת לִי אַמִּיצָה,

וְרֶשֶׁת שִׁבְיֵךְ קְרוּעָה אֶל עֵבֶר דְּמִי וּמְנוּחָה? —

"לִי הָיְתָה חִידָה נַעֲלָה וַתָּמָת לֹא בְקִצָּהּ,

וּקְרָבַי חֳמַרְמַרוּ מִתְּבוּנָה לֹא-הֲפוּכָה."

— מַה-גְּמוּל עוֹד נוֹתַר לָךְ, הָהּ אָחוֹת קְטַנָּה, נוּגָה,

בְּלֶכְתֵּךְ טְמֵאַת בּוּז וְחוֹלַת רִיב וּמְשׁוּגָה?

"מְעוּף-עַיִן עַז רַק אֶחָד אֶל תְּהוֹם הַשְּׁאוֹל מִתַּחַת,

וְאֶל שְׁמֵי הַתְּהוֹם מִמַּעַל עוֹד תְּפִלַּת-לֵב בּוֹטַחַת".

---

נֹחַם

מאת

יעקב שטיינברג

א

עִם רַבִּים נִלְחַמְתִּי עַל שָׁלָל,

וּלְנֹחַם קָרָאתִי עֲרִירִי;

חָרַשְׁתִּי וָאֶזְרַע בְּגָאוֹן,

וְעַנְוַת יְגֵעִים כָּל קְצִירִי.

בִּנְעוּרַי צָפַנְתִּי תַעֲלוּמוֹת,

וּלְפִתְרוֹן רַק אַחַת נִשְׁאָרָה;

הִיא שְׁקוּפָה כְדִמְעַת הַנֹּעַר.

כְּגוֹרַל הַזִּקְנָה הִיא קְצָרָה.

ב

כָּל צִדְקוֹת לְבָבִי נָמוֹגוּ,

כְּתָם-יַחַד פַּרְפְּרֵי שָׁרָב;

הָבִין — יִתּוּשׁ אֶחָד שֶׁשָּׂרַד —

מְזַמְזֵם עַל אָזְנִי אֲמָרָיו.

מַה תֶּאֱנַף, בְּזוּי כָּל יְצוּרַי —

הֲלֹא נֹחַם סָכָל אָבִיךָ,

וּכְתֹם יַרְחֵי רִיק וּבַלָּהוֹת

בְּבשֶׁת חִבְּלַתְךָ הַסְּלִיחָה.

ג

הַיָּמִים לֹא-תֹאַר לְפָעֳלָם,

בַּלֵּילוֹת לֹא נָעֲמָה מְנוּחָה;

חֵץ-הֶבֶל בְּאַשְׁפַּת הֶעָבָר

וְקֶשֶׁת הַנֹּחַם כְּבָר דְּרוּכָה.

הָהּ, נֹחַם — אֵשׁ-גֵּרָה אַחֲרוֹנָה,

הָהּ, הֶבֶל — עֲשַׁן יָמִים כָּבִים:

יְקַרְתֶּם מֵעִיֵּי אֵין-חֵפֶץ

לִמְסֹעֲרֵי-גוֹרָל נִלְבָּבִים!

---

תְּפִלַּת אָבִיב

מאת

יעקב שטיינברג

תּוֹר-אָבִיב חָדָשׁ בָּא וְהוֹלֵךְ לְמֵישָׁרִים,

וְצִבְאוֹת כָּל הַיְקוּם לְקֶצֶב רַב נִפְקָדִים,

הָהּ, קְצֹב מֵחָדָשׁ, אֵלִי, אֶת יָמַי הַנִּמְהָרִים,

וּכְתֹם כָּל חַסְדֵי חַיַּי תְּצַו לִי עוֹד חֲסָדִים.

אֶל גִּבְעוֹל מֵרִים רֹאשׁ גָּחַנְתִּי לְהִשְׁתָּאוֹת,

וּלְאֵזוֹב דַּל בּוֹטֵחַ בִּדְמוּתוֹ הַפּוֹרַחַת;

עַל פִּרְחֵי-תֹּם פָּסַחְתִּי וּבְעֵינַי רִיב וּדְמָעוֹת,

וְעַפְרוֹת-בּוּל יְרֻקִּים הֶאֱרִיכוּ חִידָה אַחַת: —

אֱמוּנֵי יֵצֶר עַז וְתַרְמִית-רֹךְ מִי מָנָה

לְסֶלֶף אֶחָד רַע הָאוֹכֵל לֵב אֲנָשִׁים?

הָהּ, מִי יַנְחֵנִי בֶטַח בְּדֶרֶךְ-שְׁכוֹל נוֹשָׁנָה,

וּמַרְפֵּא שֶׁמֶשׁ נָכוֹן לִנְבוּכֵי-אוֹן חֲדָשִׁים?

---

אֵל בְּנֵה...

מאת

יעקב שטיינברג

מִצָּפוֹן, מִיָּם, מִכָּל גּוֹי וּמַמְלָכָה

בְּרוּחַ פִּלְאֲךָ סֹעַרְנוּ עַד הֵנָּה:

אֲנַחְנוּ הַדְּבֵקִּים בַּחֲלוֹם וּבַמְּלָאכָה,

אֲנַחְנוּ הַבּוֹנִים בָּאֵת וּבַלְּבֵנָה.

אֵל בְּנֵה אֶת נַפְשֵׁנוּ כַאֲשֶׁר בָּנִינוּ

מִנִּיר אֱלֵי נִיר וּמֵחוֹמָה אֶל חוֹמָה;

וּבְרָכָה נָא-צַו בְּנַפְשֵׁנוּ עַד תְּהוֹמָהּ,

עַד יִכּוֹן בְּחֶסֶד וּבְעֹז לֵב אָחִינוּ.

מַה-כֹּחַ וּמְזִמָּה לְנֶפֶשׁ נִבְהָלָה,

מַה-פְּדוּת — אִם הַלֵּב שָׁב אֶל קִיא הַתַּהְפּוּכוֹת?

אִם כָּל מַחְמַדֵּנוּ יָדֵנוּ גָאָלָה —

גַּם עַתָּה גַּם אָז נַפְשׁוֹתֵינוּ נְבוּכוֹת.

אֵל פְּדֵה אֶת נַפְשֵׁנוּ כַאֲשֶׁר פָּדִינוּ

בָּהָר וּבַגַּיְא וּבְכָל בִּצָּה מַמְאֶרֶת;

אִם טֶרֶם חָפַצְתָּ — נְקַו לְעֵת אַחֶרֶת,

אַךְ יִכּוֹן נָא פַעַם עַד-תֹּם לֵב אָחִינוּ.

אַךְ שָׁוְא יִפְעַל עַם וְגוֹרָלוֹ לֹא מִנָּה

לֵב אֶחָד לִנְבוֹנָיו, חֹק אֶחָד לַתְּמִימִים;

אִם נֵיטִיב עֲשׂוֹת וּסְפוֹת עֵצָה עַל בִּינָה —

עוֹד כָּל חֲטָאֵינוּ בְּדָמֵנוּ מַאְדִּימִים.

אֵל מְחֵה חֲטָאֵינוּ כַאֲשֶׁר מָחִינוּ

בִּשְׁאָר כָּל חֶפְצֵנוּ הֲרִיסוֹת וּשְׁמָמָה;

מִזְּעֹף וּמִשְּׁבֹת אִם נַפְשֵׁנוּ נִכְתָּמָה —

לוּ יִטְהַר מִשְּׁאֹף וַעֲמֹל לֵב אָחִינוּ.

הַנִּגְלוֹת הֵן לָנוּ בַכָּפָן, בַּשָּׁרָב,

לִגְמוּל עֲתִידֵנוּ עֵינֵנוּ חֲרֵדָה;

וְאַתָּה הַצּוֹפֶה לָרִיק וּלְמִסְתָּרָיו,

וְנִסְתְּרוֹת כּוֹזְבִים רַק אַתָּה הֵן תֵּדָע.

אֵל זְרֵה אֶת כְּזָבֵינוּ כַאֲשֶׁר זָרִינוּ

אֶת שְׁאָר תִּקְוָתֵנוּ עַל חוֹל וְעַל סְלָעִים;

לְכוּר לָנוּ פְּקֹד אֶת הַיָּמִים הַבָּאִים —

אַךְ יֶאֱמַץ עַד-עוֹלָם כַּצּוּר לֵב אָחִינוּ.

גַּם סְחִי כְבוֹדֵנוּ נְרַחֵץ בַּזֵּעָה,

כְּרֹב עֲמָלֵנוּ גַּם בּוּז יִשָּׁכֵחַ;

אַךְ סְאַת מַכְאוֹבֵנוּ עֲדַיִן הִיא מְלֵאָה,

וְרֹגֶז וְעָרְמָה אַף הֵם מָלְאוּ לֵחַ.

אֵל שָׂא אֶת חָלְיֵנוּ כַאֲשֶׁר חָלִינוּ

עַל בַּרְזֶל שָׁמֶיךָ וְעַל אַדְמַת נְחוּשָׁה;

רַק אַחַת נְבַקֵּשׁ, רַק זֹאת לָנוּ דְרוּשָׁה: —

כִּי יִכּוֹן בְּחֶסֶד וּבְעֹז לֵב אָחִינוּ.

---

הַמִּשְׁפָּט

מאת

יעקב שטיינברג

בְּיָגוֹן תַּמּוּ גַם הָעִתִּים הָאַחֲרוֹנוֹת,

וְתֵבֵל כָּבְשָׁה דֹּם פָּנֶיהָ הַנִּזְעָמִים;

אָז תָּבֹאנָה יַחַד שְׁתַּיִם נָשִׁים זוֹנוֹת

וַתְּדַבֵּרְנָה רִיב לְרַגְלֵי כֵס עוֹלָמִים.

"אָנֹכִי בַת-יְהוּדָה וְשִׁבְיִי הֵיכַל רוּחַ,

וָאֶזְנֶה עַמִּים רַבִּים, חֲרוּפָה וְנֶאֱמָנָה;

וַיְהִי הַיּוֹם וְנַפְשִׁי עָגְמָה מְאֹד לָנוּחַ,

וְלֹא שְׁלָחַתְנִי זֹאת לְמוֹלַדְתִּי הַיְשָׁנָה." –

"אָנֹכִי בַת-אֵירוֹפָּה, הַצְהֻבָּה וְהַתַּמָּה,

וּשְׁחֹרַת-עַיִן זֹאת בִּזְנוּנַי מוֹר רָקָחָה;

אֲנִי בְּעֶדְנַת בְּשָׂרַי וְהִיא בְּנַעֲוַת עַמָּהּ,

וַנְּהִי בִּבְרִית תְּאוֹמִים כִּקְדֵשָׁה לֹא-נִשְׁכָּחָה." –

וּכְדַבְּרָה כֵּן הִצְטַחֲקָה שׁוֹמֵמָה וְכוֹזֵבָה,

כִּצְחֹק לָרִיק הַקְּדֵשׁוֹת בְּעָרְמָה וּבְגַעְגּוּעִים;

רְעוּתָהּ בָּכְתָה חֶרֶשׁ מִמִּרְיָהּ וּמִכְּאֵבָהּ,

כִּבְכוֹת אַלּוּפַת זְנוּנִים לְעֹנֶג עוֹגְבִים שְׂנוּאִים.

וַתְּהִי הַדְּמָמָה פִּתְאֹם – לֹא מִשְׁפַּט אֵל לִצְדָקָה,

לֹא צְרִי נֶחָמָה אַחַת לְאָבְדַן שְׁנֵי לְבָבוֹת;

תְּהוֹם נְפָשׁוֹת שְׁתַּיִם לְרַגְלֵי יָהּ עָמָקָה,

וְקוֹל לֹא בָא לְמַעֲנֶה – לֹא חֵמוֹת, לֹא נִשְׂגָּבוֹת.

רַק רוּחַ שַׁדַּי חָלַף וַיִּלְאַט קוֹל חֲנִינָה,

וּמוּסַר עֶלְיוֹן נָבַע בְּכָל תֻּמּוֹ וּבְכָל רָזָיו:

– צְחוֹק קְדֵשָׁה וַהֲמוֹן פְּלָאָיו גַּם רוּחִי לֹא הֵבִינָה,

לֹא אֶפְתֹּר דִּמְעַת קְדֵשָׁה חֲבוּרַת תֹּם וְכָזָב.

---

עֶרֶב

מאת

יעקב שטיינברג

פְּתִיחָה

הָאָרֶץ הֲדוֹם אֱלֹהִים וְהַחַיִּים הֵם אֶדֶר הַיְקָר

הַפָּרוּשׂ עַל פְּנֵי הַהֲדוֹם.

זוֹ רִקְמַת הַקְּדוּמִים מִלּוּאָהּ בִּתְכֵלֶת הַתֹּם

וְתַחְרִים לָהּ סָבִיב אַרְגָּמָן כְּפֶרֶג הַבָּר;

שׁוּלֶיהָ מַאֲפִילִים וְהוֹלְכִים כִּמְכִתָּה שֶׁל זָהָב עֲמוּמָה,

וְסֶרַח הַגְּדִילִים מִתְגַּוֵּן כְּמִשְׁזַר תַּעֲלוּמָה –

כְּאֶחָד גַּם לוֹהֵט גַּם קָר.

א

בֶּן-עֶשְׂרִים עוֹד שִׂחֲקָה יָדוֹ בִּצְרוֹרֵי חֲלוֹמוֹת

עַל מִיכַל הַנְּעוּרִים;

עֵינָיו לֹא שָׂבְעוּ נְכֹחָה וְאָזְנָיו לֹא שׁוֹמְעוֹת

אֶת תְּרוּעַת הַחוֹבָה וְצַעֲדֵי הַחֻקִּים הַבְּרוּרִים.

בֶּן-שְׁלשִׁים עוֹד גִּלְגֵּל עַל עָנָף אֱגוֹזֵי עֲלִילָה,

כִּסְנָאִי שָׂבֵעַ;

הוּא שָׁאַל לַפְּרִי וְאֶת פִּתְרוֹן הַקְּלִפָּה לֹא גִלָּה,

הַנַּעֲשֶׂה לוֹ זָר וְהַסָּתוּם הֶחָנֵף לוֹ רֵעַ.

הוּא יָגַע לַקַּל, וְאֶת הֶעָמָל הַנַּעֲלֶה הִבְרִיחַ

לַיָּמִים הַבָּאִים:

הוּא פִּזֵּר גּוֹרָלוֹ לְיוֹם וּלְרֶגַע צָחִיחַ,

עַד כְּלוֹת לוֹ זְמַן חַי – וַיִּנָּחֶם בֶּן שָׁנִים אַרְבָּעִים.

ב

מַה גֶּבֶר מִגְּבָרִים וְיַךְ עַל-נְקַלָּה

אֶת צֶלֶם גּוֹרָלוֹ לִרְסִיסִים עֲרִירִים?

מָה עַיִן תִּשְׁתָּאֶה לַמְכִתָּה הַדַּלָּה,

לַחֲזוֹת הוֹד חֲלִיפוֹת בְּאוֹר הַשַּׁבְרִירִים?

אֵין נֹחַם וּפְשָׁעָיו, אֵין קִנְאָה וּכְזָבָהּ

לְחוֹמֵד מַזָּלוֹ הַדַּל בָּאֲנָשִׁים;

דְּמוּת-תָּמִיד כְּאַחֲרִית וּכְרֵאשִׁית נֶחְשָׁבָה,

זֶה שֵׁם כָּל נִצָּחוֹן בַּחַיִּים הַקָּשִׁים.

אַךְ שֶׂפֶק לֹא עָז, קְטֹן מַלְאֲכֵי-חַבָּלָה,

יְרַדֵּף לָרִיק צְבָא הַיָּמִים הַפְּזוּרִים: –

מִי פוֹחֵז וּמְסוֹס עַל יְגִיעוֹ לֹא עָלָה,

כְּרֶמֶשׂ הַחֵטְא וּכְעַשׁ הַיִּסּוּרִים?

ג

עֶרֶב וְנֵדַע אִם יִגְבַּר

רוּחֵנוּ מִסּוֹדוֹת וּצְלָלִים,

עָשְׁרֵנוּ בָאֵמוּן אִם יִפְדֶּה

מִפַּחֲדֵי הַלֵּיל הַנִּקְהָלִים.

הַחֲשָׁדִים וּמְדָנֵי הַנֶּפֶשׁ

יֵעוֹרוּ בְאֵד הַדִּמְדּוּמִים,

וּמַדְוֵי הַבָּשָׂר הַנִּקְלִים

יִתְלַקְּטוּ חֲצוּפִים וּזְעוּמִים.

וּשְׂעִירֵי הַלַּיִל הַקְּטַנִּים,

אֶל כּוֹכְבֵי הָרִיק וְהַזֹּהַר,

כָּל חֶסֶד בְּמִדַּת לֵב אֱנוֹשׁ

יַבְאִישׁוּ כַחֲלוֹף לֹא-יְתֹאַר.

בַּשָּׁעָה הַזֹּאת הַשּׁוֹטֶפֶת

כָּל אִישׁ יְכַל עֵדוּת נֶאֱמָנָה;

תַּהְפּוּכוֹת הַנֹּעַר נָמוֹגוּ

וְשִׂיג הַצָּהֳרַיִם כְּבָר פָּנָה.

הַזִּקְנָה יְגֵּעָה וּכְבוּדָה,

אֶת ישֶׁר הַמַּחְזוֹר מַגִּידָה,

וּבְאֶפֶס כָּל מָגֵן רְמִיָּה

תִּתְאַבֵק עִם שִׂטְנֵי הַחִידָה.

מִיּוֹם הֱיוֹת קְרָב וְנִצָּחוֹן

בְּתֵבֵל זוּ אֵיבָה יְסוֹדָהּ –

מַעֲרָכָה כָזֹאת עוֹד לֹא הָיְתָה

כַּלּוֹחֵם הַזֶּה עוֹד לֹא נוֹדָע.

ד

זֶה הַגֶּבֶר אֲשֶׁר רָאָה

בְּאַדְמַת חַיָּיו אֱמֶת שְׂפוּנָה,

אַךְ בְּחֶטְאוֹ עִם גּוֹרָלוֹ

הוּא לֹא עָשָׂה בֶאֱמוּנָה.

עֶרֶב בָּא, וְאוֹב הַזִּקְנָה

מַעֲלֶה מַרְאוֹת תַּעְתּוּעִים;

מִקַּלַחַת הַזִּכָּרוֹן

קָמִים מַעֲשֵׂי-עָבָר פְּרוּעִים.

כֻּלָּם עֵדִים, וְכָל אֶחָד

בָּא וְנִדְחָק לְהוֹכִיחַ;

כְּאִלּוּ הוּא, רַק הוּא לְבַדּוֹ,

שִׁחֵת גּוֹרָל לֹא-שָׁכִיחַ.

רִיב לָאִישׁ, וּמַעֲנֶה אַיִן

מִן הַזִּקְנָה הָעֲצֵלָה;

רָחֲקוּ מְאֹד וְלֹא יְשׁוּבוּן

גּוֹלֵי חֶלְדָּהּ, פְּזוּרֵי חֵילָהּ.

תַּם הַפִּתְרוֹן אֲשֶׁר פִּזְּרָה,

וְנֵד הַחִידָה קָם לְמוּלָהּ;

עַתָּה תֵשֵׁב לְלֹא-אַרְצָהּ

כְּאֵם סְכָלָה וְשַׁכּוּלָה.

דּוּמָם תֵּשֵׁב וְאֵין מְנַחֵם,

אַךְ לְהַפְלִיא שִׁמְמוֹנָהּ

יֵשׁ וְנִלְוְתָה עָלֶיהָ

דְּמוּת עוֹגֶבֶת כְּאִשָּׁה זוֹנָה.

הֶבֶל מָתוֹק עַל לְשׁוֹנָהּ,

וְחָנוֹף תַּחֲנִיף כִּמְנַחֶמֶת:

שְׁבִי לָךְ דֹּם וְלֹא אֵבֶל אֶבְלֵךְ,

וְרַע וְטוֹב בִּלְשׁוֹן הָאֱמֶת.

שָׁם, מֵעֵבֶר דְּמוּת וְחַיִּים

עַל פְּנֵי גְוִילֵי עָבָר בָּלִים,

בֶּן בְּלִי-שֵׁם וּנְשִׂיא גוֹרָלוֹ

יַחַד נִפְגְּשׁוּ כִּצְלָלִים.

כָּל הַגְּמוּלוֹת קְדֵשׁוֹת חַיִּים,

וְרַק הַכְּלָיָה הִיא הַכֵּנָה;

קִבְרַת צְדָקָה, לָהּ יָגַעְתָּ,

טֶרֶם תִּרְקַב בָּהּ – וְאֵינָהּ.

כֹּה תְגַל אֵת עֶרְיַת רוּחָהּ

שֵׁדָה זוֹ מִבְּנוֹת הַבִּינָה;

כֹּה תְחַלֵּל בְּרִית עוֹלָמִים –

וְאֹזֶן נְבוֹכָה מַאֲזִינָה.

ה

בְּלַהַב מַסֹּרֶת עַתִּיקָה,

כִּבְחֶרֶב מִדָּתָהּ אַךְ זֶרֶת,

הַנֶּפֶשׁ נִלְחֶמֶת עַל זִכְרָהּ

בְּלַהֲקוֹת הַכַּת הַמַּמְאֶרֶת.

מָה עַזִּים, מָה רַבִּים הַשְּׂטָנִים,

אַבִּירֵי כָל שֶׂפֶק וּכְפִירָה;

לְקוֹלָם תִּבָּקַע הָאָרֶץ

עַל אַחֲרִית-חַיֶּיהָ הַטְּמִירָה.

וְשִׁבְעַת הַחוֹמוֹת הַבְּצוּרוֹת

סְבִיב מְזִמַּת-הַחַיִּים הַמְדֻמָּה –

תִּפֹּלְנָה וְקָבְרוּ תַחְתֵּיהֶן

כָּל פֵּשֶׁר וְכָל אוֹת-תַּעֲלוּמָה.

וְעַל עִיִּים יְרַקְּדוּ מְחַבְּלִים,

כָּל רִמְזֵי הַכְּלָיָה הַבְּרוּרָה;

וּפִיהֶם יְבַשֵּׂר רַק מָוֶת –

לְלֹא שֵׁם, לְלֹא גְמוּל, לְלֹא צוּרָה.

ו

נוּדוּ לַגֶּבֶר כִּי נָפַל בָּרֶשֶׁת

זוּ טָמְנָה לוֹ עֶרֶב נֶחָמָה יוֹקֶשֶׁת.

הוּא מָאַס בַּקֵּץ וְיַתְמוּתוֹ הַצְּלוּלָה,

וַיִּבְרַח אֶל שַׁלְוָה וַיָּבוֹא בְעֻלָּהּ.

וַתַּשְׁקְ אוֹתוֹ גְבִרְתּוֹ אֶת יֵין-הַנִּכְזָבִים,

וַיַּרְא אֶת הָעוֹלָם וּפָנָיו פְּנֵי כְזָבִים.

וַיִּשְׁכַּר וַיַּרְא אֱמֶת-חַיִּים הֲפוּכָה:

הַטּוֹב בַּחֲלוֹף וְהַמָּתוֹק בַּמְּנוּחָה.

וַיִּמְעַד בְּלֶכְתּוֹ אֶל גְּבוּל יְלִיד-אִשָּׁה,

וַיִּישַׁן עַד בּוֹשׁ שְׁנַת-רְמִיָּה מְבִישָׁה.

וַיְהִי בַּהֲקִיצוֹ וְקוֹל בַּחֲשֵׁכָה:

קוּם שַׁל אֶת כְּזָבֶיךָ עַד-תֻּמָּם וָלֵכָה.

---

הָעוֹלָם הַזֶּה...

מאת

יעקב שטיינברג

הָעוֹלָם הַזֶּה, כִּצְבִי אֲשֶׁר יָטוּס לִבְרֹחַ,

עוֹד מְעַט וְלֹא יֵחַת מֵחִצַּי הַמְעַטִּים וְהָרָעִים

וְלֹא יִשָּׁאֵר בַּפֶּה

רַק צִמָּאוֹן לְכֹחַ,

וּמְרוּצַת הָרִיק בְּתוֹךְ לַהֲקַת הַפְּרָאִים: –

הָעוֹלָם הַזֶּה…

הָעוֹלָם הַזֶּה, כִּדְבוֹרָה שׁוֹקֵקָה וּזְעוּמָה,

עוֹד מְעַט וְהִתְעוֹפֵף לוֹ הַרְחֵק מֵאָזְנִי הַכְּבֵדָה,

וְלֹא יִשָּׁאֵר בַּפֶּה

רַק מֶתֶק תַּעֲלוּמָה,

וּפַחַד הַשָּׁוְא הַמִּתְהַלֵּךְ בָּעֵדָה: –

הָעוֹלָם הַזֶּה…

הָעוֹלָם הַזֶּה, כִּפְרִי אֲשֶׁר אֵין לְפַצֵּחַ,

עוֹד מְעַט אַפְלִיטֶנּוּ בַלָּט מִבֵּין שִׁנַּי הַבְּטֵלוֹת,

וְלֹא יִשָּׁאֵר בַּפֶּה

רַק זֵכֶר שֶׁל רֵיחַ

וְעֹצֶב הַלְּוָי שֶׁלְּשִׁיר הַמַּקְהֵלוֹת: –

הָעוֹלָם הַזֶּה…

---

דְּבוֹרִים

מאת

יעקב שטיינברג

א

קוֹל זִמְזוּם הוֹלֵךְ עָרֵב בְּלִי הֲפוּגוֹת: –

הַדְּבוֹרִים, עַם-גַּמָּדִים נָבוֹן,

יָתוּרוּ לָמוֹ אֶת מְזוֹן הָרָזִים,

אֲשֶׁר עֵין-זָרִים לֹא תְשׁוּרֶנּוּ

בִּגְבִיעֵי פְרָחִים רֵיקִים.

הֵן עָפוֹת חִישׁ, הַבְּתוּלוֹת הָעֲמוּסוֹת: –

מִבְּלִי לִטְעֹם בִּמְלֹא חַיֵּיהֶן

גַּם מֶתֶק אַהֲבָה, גַּם חֶבְלֵי לֵדָה –

הֵן דּוֹגְרוֹת אֶת הַדְּבַשׁ הַטָּהוֹר

לְחַג-כְּלוּלוֹת אֶחָד קָצָר.

צְהֻבּוֹת גַּב וּזְעוּמוֹת גַּף וּבֶטֶן,

כִּדְמוּת חַרְטֻמּוֹת-שָׂדֶה קְטַנּוֹת,

כִּקְלוּיוֹת חֵשֶׁק הֵן מְאֹד תֵּקַלְנָה

בְּסָגְרָן כַּנְפֵי שַׁעֲשׁוּעִים

עַל פְּרָחִים שׁוֹמְרֵי צְבָעִים.

מֵעַל גַּפֵּיהֶן מְנַעֲרוֹת הֵן בְּלִי-יוֹדְעִים

אֲבַק הֵרָיוֹן לַצּוֹמֵחַ,

וְחֵלֶף זֶה הֵן אוֹגְרוֹת צוּף-שִׁמּוּרִים –

לְמַעַן סְפוֹת הֵרָיוֹן אַדִּיר

לְאָחוֹת בְּרוּכַת רָחֶם.

אִמָּהוֹת בְּלִי תַעֲלוּלֵי אֲבִיּוֹנָה

מְחַצֵּר קוֹלָן בְּכָל הַשָׂדֶה,

כִּי כֻלָּן יַחַד יַעֲדוּ בְתוּלֵיהֶן –

לְמַעַן קְרֹב הַזָּר הָאֶחָד

אֶל אַחַת אֲשֶׁר תֵּלֵד.

חֲנִיתָן, שְׁקוּיָה מְרִירוּת בִּקְצֵה בִטְנָן,

דְּרוּכָה עֹז לִקְרַאת כָּל שָׂטָן

אֲשֶׁר עֲרֹךְ לֹא יֵדַע רֹגֶז בְּתוּלוֹת,

אֶל מוּל כָּל חַי אֲשֶׁר לֹא יָחֹן

בְּרִית אַהֲבָה מְשֻׁתֶּפֶת.

הָהּ, עוֹד מְעַט לָהֶן בִּנְקַם נִצָּחוֹן:

הֵן נוֹתְנוֹת חִנָּם גַּם אֶת נַפְשָׁן,

לְמַעַן הָעִיד כֵּן בְּשַׁלְוַת מָוֶת –

עַל אַהֲבָה בְלִי רֵאשִׁית לֵדָה,

בְּלִי אַחֲרִית צֶאֱצָאִים.

ב

מִבֹּקֶר – זֶה מְעוּפָם אֲשֶׁר יוֹצִיא

תַּעֲצוּמוֹת אֵם מֵאֵם עֲקָרָה,

עַד עֶרֶב – זִמְזוּם נוֹגֵשׁ זֶה הַלּוֹעֵג

לְשָׂכָר אֶחָד מִנִּי אֶלֶף

וּלְאַחֲרִית כָּל מְזִמָּה.

מֵאָבִיב וְעַד בָּצִיר – בְּרִית חָרוּצוֹת

וְאֵמוּן-רָז לַעֲמַל מַסֹּרֶת,

כְּאִלּוּ הֵן תֵּדַעְנָה רְדוֹת אֶת דִּבְשָן

בַּחֲלִיפוֹת עוֹלָם זֶה הַנִּמְהָר

וּבְעֶרְכּוֹ זֶה הֶעָקָר.

בִּגְבֹר יְמֵי הַקַּיִץ הָאֲרֻכִּים

וְחֶמְדַּת כָּל הַחַי גּוֹבֶרֶת, –

מִתְאַגְּדוֹת הֵן עַד-תֹּם לְעַם קְדוֹשִׁים,

הַמְשַׁתֵּף מִשְׁטָר עִם נְדִיבוּת

בַּעֲמַל-כַּוָּנָה אֶחָד.

בֵּין אַהֲבָה וָשֹׁד – שְׁנֵי קְצוֹת הַחַיִּים –

מִסְּבִיבָן חָג הַכֹּל כִּמְטֹרָף, –

רַק הֵן מִבְּלִי אֱהֹב תִּמְצֶאנָה שָׁלָל

בִּלְבַב הַפְּרָחִים הָעֲנֻגִּים

הַפְּתוּחִים בָּעֲרָבָה.

וְתוֹר הַסְּתָו כִּי בָא וְיָמָיו כֵּהִים

מֵרְאוֹת כְּמוֹ כָל שִׂיא מַטָּרָה,

רַק סְפִיחַ דִּמְיוֹן אַחֲרוֹן – הַכִּלָּיוֹן –

מְעַוֶּה פָנָיו הַנִּזְעָמִים

מִבְּעַד עַרְפִלִּים קָרִים: –

אָז צְפוּפוֹת כֻּלָּן יַחַד לְמִשְׁמֶרֶת

בְּתוֹךְ כַּוֶּרֶת סְגוּרַת תָּאִים;

שָׁם יֶעֱרַב, כְּמוֹ בְקַן-הַגּוֹרָל,

לַחֲלֹם עַל חַיִּים הַמִּתְקָרְבִים

בְּאֵין-רוֹאִים אֶל הַתַּכְלִית.

וְהִנֵּה שׁוּב הָאוֹר בּוֹקֵעַ שְׁחָקִים,

כְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים אַדִּירִים, –

וְשׁוּב הַדְּבוֹרִים נוֹהֲרוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ,

כְּיַלְדֵי סְתָרִים אֲשֶׁר יַחַד

הִכִּירוּ אֶת אֲבִיהֶם.

ג

עַל-מָה אֶל כַּנְפֵי דְבוֹרָה שַׁאֲנַנָּה

תְּהוֹם מְשׁוּגָה כֹה עֲמֻקָּה,

אֲפֵר הַגּוֹרָל לָמָּה יַעֲטֶה חִנָּם

גּוּף דַּל, אֲשֶׁר לֹא יוֹצִיא שְׁאֵרִית

בְּמַחְשַׁךְ הַכַּוֶּרֶת?

אִם שִׁוְיוֹן אֱמֶת יֵשׁ בֵּין סְגוֹר-הַחַיִּים

וּבֵין הַיְצוּר אֲשֶׁר יִסָּגֵר –

כְּעָלֶה נָד עַל בַּד וְאֵין בּוֹ זֶרַע,

הַנּוֹעָד רֵיקָם אֶל הַמָּוֶת –

כֵּן נוֹעֲדָה הַדְּבוֹרָה.

אִם מֹאזְנֵי צֶדֶק יֵשׁ וּשְׁקוּלִים יַחַד

מְרִי אַהֲבָה וְעֹז כָּל דִּמְיוֹן –

בְּלֹא עֵת הַדְּבוֹרָה קָפְצָה מִמֹּאזְנֶיהָ,

וּבְקִרְבָּהּ רַחְמָהּ זֶה הַסָּגוּר

וְנַפְשָׁהּ זוֹ הַנְּדִיבָה.

וְהִנֵּה נִכְתַּם חֹק וְאֵין לְשַׁנּוֹת

וְעָף הַיְצוּר צְהֹב הַמֶּרֶד,

וּכְאֶחָד אֲשֶׁר צָפַן לְשַׁד-מוֹרָשָׁה –

מִתְחַפֵּשׂ הוּא בִכְתֹנֶת חַיָּיו

הַלְּבוּשָׁה רַק לְעוֹרוֹ.

וּכְאֶחָד אֲשֶׁר קִנְאָה לוֹ לְמִשְׁעָן

וְזֹהַר אַהֲבָה יְעַטְּרֶנּוּ,

הוּא הִשְׂכִּיל בְּנוֹת בִּימֵי-חֲלוֹף חֲשֻׁכִּים

נְוֵה-סְגֻלָּה צַר וְרַב כְּאֶחָד –

כָּמוֹהוּ אֵין עַל עָפָר.

כְּאִלּוּ הוּא, הֶחָג בַּהֲבֵל רְגָעָיו

כְּמַר מִדְּלִי הַנּוֹטֵף תֹּהוּ, –

נְבוֹן-אַלְמָוֶת יַחְתֹּר בַּמִּסְתָּרִים

לְהַקְדִּים אֵת כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל

בִּמְלֶאכֶת חָק-הַבְּנִיָּה.

וַכְאִלּוּ הוּא, הַבָּא עִם קִיא כָל אֶחָיו

וּעֲרִירִי יָשׁוּב הַמָּוֶת, –

גַּם לוֹ גַם לָנוּ הוּא קוֹבֵעַ יַחַד

אֱמוּנָה אַחַת וְאַדִּירָה

בְּהַשְׁאָרַת כָּל הַחַיִּים.

1924

---

הָאָב וְהַמָּוֶת

מאת

יעקב שטיינברג

א

אֵשׁ מַחֲלָה הִתְלַקְּחָה בְעֶרֶשׂ חֲמוּדוֹת,

וּמְגִלַּת-אֵל קְטַנָּה נִשְׂרֶפֶת לְאִטָּהּ;

אָב נוֹאָשׁ מִתְאַפֵּק אֶל יָדָיו הַצְּמוּדוֹת,

אֵם כּוֹשְׁלָה בְּאֵימָה אֶל יַלְדָהּ מַבִּיטָה.

מֵעֵץ-הָאַהֲבָה כְּבָר נָשְׁרוּ בַסּוּפָה

גַּם דְּאָגָה גַם חֶמְלָה, שְׁנֵי עָלִים אַחֲרוֹנִים;

הַמָּוֶת פֹּה נִצָּב בְּחַרְבּוֹ הַשְּׁלוּפָה,

וְחַתָּה כָל תִּקְוָה וּבוֹשׁוּ יְגוֹנִים.

אַךְ שְׁכוּרַת אָבְדָנָהּ הָאֵם הַשַּׁכּוּלָה

נֶאֱחֶזֶת בְּלִי-מֵשִׂים בְּרֶשֶׁת רְמִיָּה:

עָלַי אָטְרָה פִּיהָ הַזְּוָעָה כִמְצוּלָה,

וְאַתָּה לְיֶשַׁע עוֹד עֵינְךָ צוֹפִיָּה;

כְּאִישׁ גְּבוּרָתְךָ בַטּוֹב וּבָרָעָה. –

וּכְדַבְּרָהּ כֵּן יָצְאָה, נִשְׁעֶנֶת עַל כְּזָבָהּ;

הָאָב עוֹד יִתְאַפֵּק, וּבְנַפְשׁוֹ לֹא זָעָה

בַּעֲקֵב שִׁגְיוֹן רַעְיָה גַם תּוּגָה נִלְבָּבָה.

ב

הַנְּשָׁמָה לָרִיק תְּשַׁוֵּעַ,

וְעִמָּהּ בַּחֶדֶר עוֹד שְׁנַיִם:

אִישׁ רָשׁ, אֲבִי יֶלֶד גּוֹוֵעַ,

וְהַמָּוֶת, אֲדוֹן כָּל הַחַיִּים.

וְשִׂיחָה בֵינֵיהֶם נֶאֱלָמָה,

וְהַדְּבָרִים יְעַבְּטוּ מִשְׁפָּטָם:

הַמָּוֶת לֹא יַחֲרֹךְ נְקָמָה,

וְרֵעֵהוּ לֹא צַר אֲשֶׁר שָׂטָם.

בְּתַאֲוַת הַצַּעַר הַזַּכָּה,

בְּחִקְרֵי הַיֵּאוּשׁ וּפְלָאָיו,

מְכַפֵּר אָב רַחוּם וְדַכָּא

אֶת אָבְדַן הַבֵּן אֲשֶׁר אָהָב.

וְצַר לוֹ בְדֵי-רִיק לְשׂוֹחֵחַ,

וְטוֹב לוֹ עַד-תֹּם לְהִתְוַדּוֹת;

וּבָאֶבְלוֹ הוּא בָא כִמְנַצֵּחַ

בֵּין שִׁנֵּי הַמָּוֶת הַחַדּוֹת.

וְכֹה יִשָּׂא מִדְבְּרֵי אֵימָה

בְּמִשְׁבְּצוֹת שָׁלוֹם וּמְנוּחָה: –

שָׂאִינִי, תִּקְוָתִי הַשְּׁלֵמָה,

לְדֶרֶךְ הַמָּוֶת הַפְּתוּחָה.

בְּעַפְרוֹת הִַחיִּים נָבַרְתִּי,

וְסָלוֹל כְּחֹלֶד-סַנְוֵרִים;

וָאִיעַף מִסֹּב בְּמִסְגַּרְתִּי,

וְגַלְגֵּל בַּזְּמַן עִם אֲחֵרִים.

בַּצַּר בִּמְחִלּוֹתַי הַחַמּוֹת,

וְהַגַּלְגַּל רַק חוֹזֵר חֲלִילָה,

בִּקַּשְׁתִּי אֶת נַפְשִׁי לְרַמּוֹת

וָאֶחְתֹּר עַד-בּוֹשׁ עִם הַמְּסִלָּה: –

וָאָיִן. אֵין חִידָה נִפְתֶּרֶת

לְאָב אֲשֶׁר הוֹלִיד לִנְצוֹרוֹת,

הַמּוֹרִישׁ בְּצַלְמוֹ תִפְאֶרֶת

לְשַׁחֲתָהּ אֶל גָּלְמֵי הַדּוֹרוֹת.

הָעוֹלָם הַזֶּה הוֹלֵךְ סָבִיב.

וּפַאֲתֵי רָזָיו נֶחְקָרוֹת;

וְלֹא יָרוּץ בּוֹ בֵן אַחֲרֵי אָבִיו

מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹת וּקְבָרוֹת.

---

הִמְנוֹן אֶל דִּמְעַת הַיֶּלֶד

מאת

יעקב שטיינברג

מִיּוֹם הֱיוֹת הָאָדָם לְיוֹצֵר עַז וְקַנָּא,

וּבְחַדְרֵי נַפְשׁוֹ נִתְלוּ כָל צַלְמֵי הַמַּזָּלוֹת –

נָפוֹצָה עַל פְּנֵי תֵבֵל הַמַּרְאָה זוֹ הַקְּטַנָּה,

הַמְּלֵאָה רָזִים רַבִּים וּדְמֻיּוֹת לֹא-אֻכָּלוֹת.

בְּאִישׁוֹן עֵין-יְלָדִים הִיא תִרְעַד עַד-אַרְגִּיעָה,

בַּעֲלוֹת מְטַר הַדְּמָעוֹת בַּחֲלִיפוֹת אוֹר וּנְטָפִים;

רַק רֶגַע אִוְּתָה שֶׁבֶת בָּעַיִן הַמַּדְמִיעָה –

וַאֲמִתָּהּ טוֹב לָעַד וּנְצָחִים בָּהּ נִשְׁקָפִים.

בִּנְאוֹת כָּל עָם וָאָרֶץ הִיא תַעַל בְּמִסְגֶּרֶת

עֲשׂוּיָה לֶשֶׁם חַי מִתְמוֹגֵג מֵעֲבָרָיו;

בֵּין קְרָחִים תַּעֲמָד-כֵּן כָּל דְּמוּתָהּ הַנִּגֶּרֶת,

וְאִישׁ נִלְבָּב יִמְצָאֶנָּה בִּיעָרוֹת נוֹטְפִים שָׁרָב.

מוּל נִבְרְשׁוֹת הָאשֶׁר הִיא תַזְהִיר בְּלִי-הִכָּלֵם,

לֹא יָעִיב זִיו פָּנֶיהָ אֵד-מְרִי בִנְוֵה חֵלְכָּאִים;

בִּכְאֵב וּבְסַעֲרוֹת חַיִּים רְאִי-מְצוּלָתָהּ שָׁלֵם,

עַל עֶבְרֵי תְּהוֹם וּמָוֶת בְּלִבָּהּ מַחֲזוֹת נָעִים.

רַק דִּמְעַת יֶלֶד הִיא וַתְּהִי כְּדִמְעָה פוֹתָה,

יְלִידַת שְׂחוֹק וּמְרוֹרִים וִיגוֹנִים לֹא-נֶחְקָרִים;

אַךְ אִישׁ כִּי יִרְצֶה יַחַד הַחִידָה עַד כַּלּוֹתָהּ –

וְרָאָה בָהּ פְּנֵי תֵבֵל כֹּה קְרוֹבִים וְכֹה זָרִים.

הַבֵּט בְּמַרְאָה זוֹ וּרְאֵה מַה חִישׁ תִּתְגַּלָּע

עֱנוּת מִכְּנַף הַגְּבוּרָה וְרֹךְ מִשְּׁבִי הַמְּצוּקָה;

הַשַּׁלְוָה בוֹשָׁה פִתְאֹם וַתֵּשְׂטְ כִּמְשׁוּגָה קַלָּה,

הָאֵימָה פָתְחָה לֹעַ וַתְּהִי לִתְהוֹם עֲמֻקָּה.

זוֹ תֵבֵל הָיְתָה סְדָן – וְהִנֵּה תִרְעַד כֻּלָּהּ

כְּפֶלַח נֹחַם שָׁקוּף בְּדִמְעַת-תֹּם יְחִידָה;

חָפַצְתָּ תְּפֹס וֶאֱחֹז – וּלְמוּלְךָ מַרְאָה צְלוּלָה,

אִלֶּמֶת לְכָל יֵשׁ וְחָזוֹן רַק מַגִּידָה.

כִּסְדָן לְהַלְמוּת כֹּחַ עוֹלָמְךָ רָבַץ דּוּמָם,

וּמַרְאוֹת חַיָּיו עֻלְּפוּ בַאֲבַק מוֹרָשָׁה בָלָה –

אַךְ הִנֵּה רָזֵי יַלְדוּת נִפְקְחוּ לְתֻמָּם

וְעַם-חֶזְיוֹנוֹת רַב מִבֶּטֶן דִּמְעָה עָלָה.

מַה נִּפְלָא צְבָא הַדְּמֻיּוֹת בָּרַחְצָה הָאִלֶּמֶת,

רְסִיסֵי-בְכִי עַל מִצְחָן וּבְטַל-בְּרֵאשִׁית רֹאשָׁן;

מְחוֹלָן קַל מִכָּזָב וְרִמְזָן צַח מֵאֱמֶת,

זֶה סוֹדָן רַךְ וְחָדָשׁ וְהַפִּתְרוֹן יָשָׁן-נוֹשָׁן.

לֹא קָרוֹב וְלֹא רָחוֹק בָּעֵדָה הַנַּעֲלָסָה,

אַךְ רֵאשִׁית חַיִּים הֵן וְאַחֲרִית כָּל מְגַמָּה;

לִדְמוּתָן יִשְׁכַּח אִישׁ כָּל גְּבוּלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה –

וּבְשֶׁטֶף מְרוּצָתָן כְּתַבְנִית גּוֹרָל תַּמָּה.

רַק מַרְאוֹת בְּלוּלִים הֵם – וּבְדִמְמַת מְחוֹלָם

מִמִּדָּה אֱלֵי מִדָּה יַעֲבִירוּ שְׁלוֹם חֲלִיפוֹת: –

מֵחֻקִּים וּמַסְלוּלִים אֶל נַפְשׁוֹ שָׁב הָעוֹלָם,

וְחֶלֶד אִישׁ מִתְפָּרֵד לְחִידוֹת מַאֲלִיפוֹת.

הַבֵּט וּרְאֵה מַה מָּתוֹק זֶה תֹהוּ לֹא-פָרוּעַ,

הַבּוֹרֵא רַצֵּי פְלָאִים וְשָׂם בִּנְתִיב תְּאוֹמִים;

בְרַחֲמוֹ חֹק עַל חֹק כְּאָח עַל אָח יָנוּעַ,

בְּחֵיקוֹ יִשָּׂא בִינוֹת כְּאוּדֵי פִתְרוֹן דּוֹמִים.

פֹּה יִגְהַר תְּהוֹם אֶל שְׁאוֹל, וְאַהֲבָה רֵאשִׁית אוֹנָהּ

תְּכַס עַל עִוְרוֹן בְּשָׂרִים וּבְדִידוּת-גֵּו אֲנוּשָׁה;

הַשְּׁכוֹל יְבַקֵּשׁ פִּשְׁרוֹ וּפְדוּת הָרַחֲמִים עוֹנָה,

וְדֵעַ יָלִיט פָּנָיו וְאַדַּרְתּוֹ חִין הַבּוּשָׁה.

תַּנְחוּמֵי-צָו עַתִּיקִים בִּרְפִידַת דְּמִי וּמְנוּחָה

הַזִּקְנָה תָבִיא שַׁי לַיַּלְדוּת הַקַּשּׁוּבָה;

לְפֶתַח נֶפֶשׁ אִשָּׁה מַמְּגוּרַת גֶּבֶר פְּתוּחָה,

מִמֶּרְחַק נוֹף-הָאַהֲבָה הוֹבִילָה רַעְיָה טוּבָהּ.

וּכְמֶגֶד חָדָשׁ טַעְמוֹ וְזָר לְעֵינֵי אָבוֹת –

יִזָּרַע צְבָא צֶאֱצָאִים בִּנְקִיקֵי חַיִּים צְחִיחִים;

וּבָא כְסָס וּכְגוֹאֵל בַּחוֹמוֹת הַנִּצָּבוֹת,

וְנִלְבְּנוּ לְבֵנִים וְגֻדְּעוּ אַרְצָה בְרִיחִים.

וְהָס! הַגַּלְגַּל חוֹזֵר; הַמַּרְאָה הִתְאַפֵּקָה,

וּלְבָבָהּ קַר וּמְעֻלָּף כִּתְבַלּוּל עֵין-סַנְוֵרִים;

רַק שְׂרִידִים שְׁכֵחֵי-חָזוֹן מְרַחֲפִים עוֹד בְּחֵיקָה –

הָאוֹב עוֹד יָכִין דְּבָרוֹ וּקְסָמָיו כְּבָר חֲסֵרִים.

וּפִתְאֹם – הַס וָהָס! הַמְּשׁוּבָה כְבָר הֵרִימָה

עַפְעַפֵּי-צֵל אֶל עָל, וְעַיִן שׂוֹחֲקָה קָרְצָה;

הַיֶּלֶד יִשְׁעֶה דֹם, עֲוִית הַקֵּץ בַּדִּמְעָה,

וְעוֹד מְעַט וְנִתְּרָה כְגַלְגַּל קָטָן אָרְצָה.

וּבְרֶגַע זֶה לֹא-צָפוּי, הַקָּט וְאוֹבֵד חִנָּם –

בְּעֶצֶם לֵב הַדִּמְעָה עוֹד שַׁעַר קָט יִקָּרַע;

וּדְמוּת מִתּוֹכָהּ תָּצִיץ – לֹא תִּזְעֹם וְלֹא תִנְעָם,

רַק תַּחֲרִישׁ מִכָּל רֶמֶז וְתִנְהַר דֹּם בִּיקָרָהּ.

כַּחֲנִינָה אֲשֶׁר תִּיף בִּכְלוֹת כָּל צְרִי מִיָּדָהּ,

כִּגְמוּל לֹא הִכִּיר רִיב וְלֹא עָבַר שְׁבִיל הַקְּנָאוֹת;

כְּטוֹב לֹא יָדַע אָח, כֶּאֱמֶת לֹא נִפְרָדָה –

כֵּן דְּמוּת אַלְמָוֶת זֹאת תְּחַל אֶת פְּנֵי הַבָּאוֹת.

וּבְטֶרֶם יִגְאֶה לֵב – וְנֻפְּצָה כָל הַמַּרְאָה,

וְצָלְלוּ שְׁבָרֶיהָ בַדִּמְעָה הַכּוֹזָבֶת;

וְשָׁקְטָה עֵין הַיֶּלֶד מִסּוֹדָהּ וּמִסַּעֲרָהּ,

וְיָד חֲמוּדָה תִּמְחֶה אֶת בַּהֲרוֹת הָאַלְמָוֶת.

---

יוֹם אֶתְמוֹל כִּי עָבַר...

מאת

יעקב שטיינברג

יוֹם אֶתְמוֹל כִּי עָבַר –

וּשְׁכוֹל עַל לֹא-דָּבָר

יְצַו לְךָ אֵבֶל וּמְרִי לְלֹא-בִינוֹת;

כַּאֲסַפְסוּף שֶׁל מֵתִים אֶל פְּנֵי הָרוֹצֵחַ –

הָרְגָעִים מְבַכִּים, הַשָּׁעוֹת מַלִּינוֹת: –

אֲבוֹי לְךָ, גֶּבֶר, הַנָּס וְשׁוֹכֵחַ:

יוֹם אֶתְמוֹל זֶה עָבַר

כִּגְמוּל עַל לֹא-דָבָר.

יוֹם אֶתְמוֹל כִּי כָלָה –

וְגַאֲוָה נִבְהָלָה

תְּגַשֵּׁשׁ לַשָּׁוְא בֵּין נִשְׁכָּחוֹת פָּעַלְתָּ;

שְׂפַת עִוְעִים לֹא-תִשְׁמַע תַּעַנְךָ הַמְּזִמָּה,

הַקִּנְאָה לֹא תַעַן עַד-מָה בְּאִוַּלְתָּהּ,

וְחֶרֶשׁ רַק תֵּבְךְּ הָעֲלִילָה הַתְּמִימָה: –

יוֹם אֶתְמוֹל זֶה כָלָה

כְּתַאֲוָה נִבְהָלָה.

יוֹם אֶתְמוֹל כִּי זָכַר

תַּעֲלוּלֵי יוֹם-מָחָר,

וְצָרַר אֲמִתּוֹ בָאוֹן וּבְמַחֲשָׁבָה: –

עֲמָלוֹ הַגָּנוּז לֹא יָסוּף בִּמְהֵרָה,

וְדָבֵק כְּחֹק אֱלֵי חֻקֵּי רְבָבָה,

עַד אִם שְׂפַת מוֹרָשָׁה אֶת טוּבוֹ סִפֵּרָה:

יוֹם אֶתְמוֹל זֶה זָכַר

תַּעֲלוּמוֹת יוֹם-מָחָר.

---

וַיְהִי הָרִיב...

מאת

יעקב שטיינברג

וַיְהִי הָרִיב בֵּין עַם לָעָם,

וְחֶרֶב-מְרִי הוּחַדָּה;

מֵרִבְצוֹ תַּן-הַמָּוֶת קָם,

וֶעֱנוּת הֵחִישָׁה צַעֲדָהּ.

וַיֵּצֵא אִישׁ לִשְׂדֵה-הַקְּרָב,

וּשְׁמוֹ לַקְּרָב אַלְמוֹנִי;

וּבְלִבּוֹ שִׂיג: גּוֹרָלִי רַב,

כִּי גוֹרַל-עָם אֲדוֹנִי.

וַיֵּלֶךְ כֹּה בְלֶחֶם צַר

בְּכֹחַ זֹה הַגְּזֵרָה;

וַיִּיטַב לוֹ כָל סְגָן וָשַׂר

וּלְשׁוֹנָם חֹק דִּבֵּרָה.

וּבְרֶדֶת בְּרַד הָאֵשׁ מִמְּרוֹם

שָׁמַיִם, שְׁמֵי מִלְחָמָה, –

וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ עוֹד לַחֲלֹם

כִּי נַפְשׁוֹ קִרְבּוֹ רָמָה.

וּבְחָמְדוֹ בוֹר כְּחֶמְדַּת קֵן,

וּבְמַאֲרַב אֵימִים שָׁכָב –

וַיִּשְׂטֹם עוֹד וַיַּחֲרָק-שֵׁן

עַל אוֹיֵב גָּדַר דְּרָכָיו.

וּבְעָיְפוֹ מְאֹד, וְעַשׁ הַזְּמַן

בְּחַרְבּוֹ הַנִּמְהָרָה –

וַיִּשְׁלַח עוֹד הַחֵץ הָרָן

כִּשְׁלֹחַ אֶל מַטָּרָה.

וּכְתֹם כָּל קְרָב, כִּי קֵץ לַכֹּל,

וּמַזָּל עָלָיו חָמָל –

וַיֵּדַע לִבּוֹ עוֹד לִשְׁאֹל

מֵחָדָשׁ שִׂיג וְעָמָל.

וַיְחִי עַד עֵת, וְלֹא שֵׁם וָאוֹת

לְמַעֲשָׂיו לֹא-נֶחְשָׁבִים;

וַיָּמָת דַּל וְתָם כְּמוֹת

כָּל אֶחָיו הָעֲנָוִים.

---

חֲרוּזִים

מאת

יעקב שטיינברג

א

מִנְּעוּרַי קַצְתִּי דוּמָם בֶּאֱמֶת זוֹ שַׁכּוּלָה

הַטּוֹרְפָה גוּר חָכְמָתָהּ בְּפֶתַח כָּל מַטָּרָה;

כִּקְרֹא בַסֵּתֶר גּוֹרָל קְרָאַתְנִי לִקְרַאת גְּבוּלָהּ

מְזִמַּת-חַיִּים פּוֹתָה, חֲמוּדָה וַעֲקָרָה.

אֶת עָמָל לִי לֹא יָלְדָה, הַבְּכוֹר בְּטַף-הַחַיִּים,

וְאַחֲרָיו שַׁד לֹא חָלְצָה לַקִּנְאָה הַזּוֹלֵלָה;

מָלֵאתִי חֶמְדַּת יָחִיד בְּחָסְרִי אֶת הַשְּׁנַיִם,

כִּקְטֹן עֲלִילוֹת חֻקִּי חוֹבָתִי בִי גָדֵלָה.

ב

בְּגָדְלִי דָבְקָה בִּי עֲנָוָה זוֹ נִלְעָגָה

הָרוֹאָה גְמוּל בֶּעָבָר וְצֵל הֶעָתִיד טוּבָהּ;

הַגֵּא מִסֻּבְּכוֹ יֶחֱרַד אִם הוֹוֶה דָבָר הָגָה,

וְלֹא יֹאבֶה שְׂפַת-רְחוֹקוֹת וַאֲמִתָּן הָעֲזוּבָה.

וְגַם אֲנִי יֵשׁ אֶחֱרַד לִמְנָת הָעֵת הַחַיָּה,

וּשְׁבֹר רַעֲבוֹנִי בָהּ וּצְהֹל וּלְחשׁ בְּחֵיקָהּ: –

אַתְּ נַחֲלַת אִישׁ, אַתְּ אֵם כָּל-גְּמוּלוֹת, אַתְּ הָרַעְיָה –

וְהֵן כְּצֵל וַחֲלוֹם וְחַסְדָּן תִּקְוָה רֵיקָה.

ג

שְׂדֵה-קְבָרוֹת כְּכַף-אִישׁ, וּבְתַכְרִיךְ נְיָר רָעוּעַ

כָּל מֵתַי פְדוּיִים יַחַד מִתְּמוֹל זֶה לֹא הִכִּירָם;

הַיּוֹם בְּעַיִן דְּשֵׁנָה מִתְמוֹדֵד עַל צַעֲצוּעַ,

גַּלְגִלֵּי מָחָר קַלִּים יָסֹבּוּ כְבָר עַל צִירָם.

מֵחֵיק הַיּוֹם גֹּרַשְׁתֶּם, הָהּ שִׁירַי הַנִּגְנָזִים,

וּבְאוֹר תָּגוּרוּ שׁוּט – כְּחֹק לְחוֹבְקֵי-רִמָּה;

וּבְרֶדֶת לֵיל עַל עָם תָּקוּמוּ עוֹד לִרְמָזִים

וּבְנִיב-רְפָאִים תֶּהְגֶּה לְשׁוֹנְכֶם הַמַּחְכִּימָה.

ד

הֵם אָהֲבוּ הֱיוֹת טְעוּנִים כָּעֲנָפִים,

וּתְלוֹת הֲמוֹן כָּל פִּרְיָם עִם גֹּבַהּ מַבַּט-עָיִן;

מְשַׁל חַיֵּיהֶם רַךְ כְּשִׂיחַ עָלִים רָפִים,

כְּיָרֹק רַעֲנָן נַפְשָׁם וּקְלִפָּה לְבשׁ לֹא תָהִין.

וְתַחְתָּם עוֹמֵד גֶּזַע, וְעֵדוּת יָמָיו שְׁפוּנָה

בְּטַבְּעוֹת-שִׁרְיוֹן נִקְשׁוֹת כְּעֵין הַחוּם הַנּוֹבֵל;

לְשַׁד כִּלְיוֹתָיו מַחֲרִישׁ וּבְפָנָיו שֵׂיבַת-תְּלוּנָה,

וּזְבוּל שָׁרָשָׁיו יַחַד בְּמַחְשַׁךְ אֶרֶץ טוֹבֵל.

ה

הַשַּׁלִּיט, הוֹוֶה שְׁמוֹ, שְׁכֵחַנִי בֵין עֲבָדָיו,

עַל כֵּן יָשַׁבְתִּי פְרָזוֹת, לֹא אִישׁ בַּחֲצַר הַמְּלוּכָה;

וָאֵרֶא אוֹכְלֵי-לַחְמוֹ, וָאֵרֶא אֲשֶׁר נָדָב –

וָאֵלֵךְ סְחוֹר וּסְחוֹר לַסְּעֻדָּה הָעֲרוּכָה.

תָּעִיתִי כֹה וָכֹה מֵאַחֲרֵי גְבוּל וְחוֹמָה,

וּלְעִתִּים צֵאת הִרְחַקְתִּי וְשׁוּט עַד שְׂדֵה-עֲתִידוֹת;

מֵרָחוֹק קוֹל שָׁמַעְתִּי כַּעֲדַת סָרִיסִים הוֹמָה –

וּבְלִבִּי קִנְאוֹת עָתִיד, מְתוּקוֹת וּמַחֲרִידוֹת.

ו

פָּרָשַׁת דַּרְכֵי-אִישׁ, הַקְּצָרָה וְהַסְּתוּמָה,

לַשֶּׁקֶר רַק נִכְתֶּבֶת בְּעֵט-שְׂכִירִים מָהִיר;

חֲנֻפָּה, נוֹצָה קַלָּה, תְּסַלְסֵל תָּג לְתֻמָּהּ,

מִדְּיוֹ-צְדָקוֹת שְׁמֵנָה הַכְּתָב מֵאֵלָיו יָאִיר.

וּבְבוֹא הַזְּמַן לִשְׁפֹּט – לֹא יוּכַל לַתַּעֲלוּלִים,

כִּי רַב מִסְּפֹר הֲמוֹנָם וְתֹאַם רַב בִּכְזָבָם;

בַּסֵּפֶר הַקַּדְמוֹנִי נִבְלָעִים גְּוִילִים פְּסוּלִים,

וְשַׂר-הַזְּמַן בְּחָפְזוֹ לֹא רָאָם וְלֹא קְבָבָם.

ז

בְּעָנְיִי וּבְשִׁפְלִי בִּמְקוֹמִי שָׁם צָנַחְתִּי,

וְדִבַּת לֵץ מְצָאַתְנִי עַל עִיַּי הַנִּכְלָמִים;

יָגֹרְתִּי שְׁכוֹל וְחֶרְפָּה עַד כְּלוֹת הֲבֵל-מְלַאכְתִּי,

וְלֹא חָטְאוּ שְׂפָתַי לֵאמֹר: כְּבָר הָיָה לְעוֹלָמִים.

וּבְשׁוּב כָּל נִדְּחֵי רוּחִי – מְצָאוּנִי בְּמִשְׁכָּנִי,

לְרַגְלַי סִיגִים בְּלוּלִים וּבְאֵשׁ הַכּוּר הַיָּשָׁן;

וַיְהִי הַכֹּל כְּשֶׁהָיָה: הַצּוֹרֵף תָּם וְעָנִי,

וּסְבִיבוֹ דְמִי-אַשָּׁפִים וְנֵד מֵאֵשׁ וְעָשָׁן.

ח

בִּצְבַת הַכְּאֵב עֲשׂוּיָה הַמְּלִיצָה הַנִּצְרָפָה,

הַפּוֹדָה אִישׁ וָעָם מִשְּׁבִי שִׁגְיוֹנוֹת בָּלִים;

מְשַׁל-הַחֵן כִּסְלִיחָה, וּמְעַט נִיחוֹחַ שָׂפָה

כַּאֲפֵר-חֲרָטָה דַק יְשַׁו עַל זְדוֹן הֲבָלִים.

בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה תִּיף הַשָּׂפָה הַָאַמִּיצָה,

וְדִבְּרָה תֹם וּנְכֹחָה כְּאֵשֶׁת אִישׁ מַצְלִיחַ;

וּמַזָּל רַע וְשׁוֹקֵק יְגַל עֲדִי הַמְּלִיצָה,

וְהֵנִיס יוֹם בְּחִידוֹת וְהִרְנִין לֵיל בְּשִׂיחַ.

ט

הַיֵּאוּשׁ מִצְפֶּה רָם, וּצְרִיחָיו הַנִּזְעָמִים

נִפְתָּחִים לְעֵת מְצֹא לְאֶחָד זָר וּפֶלִאי;

מִסָּבִיב חַרְשֵׂי חַיִּים וּמוֹץ וּמְכִתַּת גְּלָמִים –

וְעֵין הַזָּר בּוֹחֶנֶת וְשִׂים וֶאֱצֹר בַּכֶּלִי.

מַה שִּׁמְךָ, צִיר וָהֵלֶךְ, וְאַמְתַּחְתְּךָ מַה פִּתְרוֹנָהּ?

– הַנּׂחַם שְׁמִי, וְכִלְיִי – כּוּר אַחֲרוֹן לָאַמִּיצִים;

הִצַּלְתִּי מְעַט מִזְעָר, דֵּי-צְרֹף בְּאֵשׁ אַחֲרוֹנָה –

עֲרֹךְ וּשְׂפֹת הַכּוּר, וְעָלוּ תִימְרוֹת גִּצִּים.

י

הַזִּקְנָה שָׁלְחָה רָץ… אֵיךְ אֶפְתַּח לְךָ, הַמְבַשֵּׂר –

וְאַגַּן הַדִּמְיוֹן רַב בְּיָדַי הַנִּמְהָרוֹת?

– זְרֵה כָל רַצֵּי קֶצֶף וְחֵן לֹא-עַז תְּחַסֵּר,

וְהָיוּ חֹפֶן-יָד עֲנֻגּוֹת וִיקָרוֹת.

זֶה סָר וְאָחִיו בָּא… אֵיךְ אֶפְתַּח לְךָ, הַמַּלְאָךְ –

וּזְעֵיר מִיִּקְרוֹת דּוֹר בְּכַפִּי הַחֲרֵדָה?

– נְטשׁ תַּחְתֶּיךָ כֹּל כִּגְבוּרַת אִישׁ וְסַלָּח,

וְיַצְאוּ כוֹרֵי-עָם וְחִפְּשׂוּ הָאֲבֵדָה.

---

גַּם כִּי אֶתֹּם לָרִיק

מאת

יעקב שטיינברג

גַּם כִּי אֶתֹּם לָרִיק, וַעֲמָלִי הַזַּךְ

יַד אֱוִילִים תִּטְּשֶׁנּוּ בְּאַשְׁפַּתּוֹת הַדּוֹר –

בִּרְכַּת עָנְיִי בְּמוֹתִי לֹא אֹבֶה עֲצֹר:

לוּ יִשָּׂגֵב כְּחָדָשׁ לְבַבְכֶם שֶׁשַּׁח!

לִבְּכֶם שׁוֹשָׁן בַּסְּתָו: נוֹדֵף רֵיחוֹ הַטּוֹב,

אַף גַּם יִיף בִּדְמִי גָן, עַד הָרוּחַ לֹא נָד;

פִּתְאֹם יַשִּׁיר מֵאֵלָיו, וְלֹא נָגְעָה בּוֹ יָד,

מְטַר עָלִים רֵיחָנִים כְּשַׁלֶּכֶת לָרֹב.

כָּכָה יִפְּלוּ יִצְרֵיכֶם, מֵתִים פֶּלִאים לִמְאֹד,

כְּרוּתֵי-חֶרֶשׁ מִלֵּב וְעֶדְנָתָם עוֹד בָּם;

נִגְרָר חִנָּם אַחֲרֵיכֶם זֶה שֹׁבֶל הַדָּם

בְּכָל אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בְּאַרְצוֹת-הַנּוֹד.

---

כְּתֹם גַּם קְצִיר אֵין-חֵפֶץ...

מאת

יעקב שטיינברג

כְּתֹם גַּם קְצִיר אֵין-חֵפֶץ, וְרַב חֲרוּל הַמְּשׁוּגָה

בַּחֲצַר הַחַיִּים פְּנִימָה, כִּי רָפְתָה יָד נְכוֹנָה;

כָּל שְׂדֵה-הֶעָבָר נֶעֱזַב לַשִּׁכְחָה הָעֲנֻגָּה,

וּכְעֵבֶט דַּלִּים תִּשְׁבֹּת הַחֶלְקָה הָאַחֲרוֹנָה; –

עֵת מְרִי, אֲחִי הָעֹנִי, – כְּשִׁכּוֹר בֵּין מַדּוּחִים –

יִתְפַּלֵּשׁ אַף יִתְקוֹמֵּם אֶל פִּתְחֵי יָמִים רָעִים;

וּמוֹתַר תִּקְוַת אִישׁ וּשְׁאָר זִכְרוֹנוֹת בְּרוּכִים –

בִּנְקִיק הֲזָיָה נִדָּח יְבַקְשׁוּ מִפְלַט-פְּלָאִים; –

כִּכְלוֹת גַּם רָעָה זֹאת אֶל נַפְשְׁךָ, הָאָמָּן –

זְכֹר כִּי עֶרֶב בָּא וּבְחָפְזָה צְלָלִים בּוֹנִים;

כְּבָר סֻלָּם מֻצָּב נָכוֹן אֶל עֹפֶל הָאַרְגָּמָן,

עֲלֵה – וְנָפַל אָחוֹר וְנִשְׁבַּר כַּד-אֶבְיוֹנִים.

---

הַבְּתוּלוֹת מֵרָגוּזָה

מאת

יעקב שטיינברג

הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים בִּנְתִיב הַכּוֹכָבִים,

וְצוֹפִים יָבִיאוּ בְּמִסְפָּר אֶת צְבָאָם;

כְּחָק-אֵל בַּל-יִמּוֹט גְּבוּלוֹתָם נִצָּבִים,

וְחֹק לֹא יְכַזֵּב הָאֵל אִם לֹא זָעָם.

וּתְבוּנַת הָאָדָם מִמַּעַל נִפְתַּחַת.

וּלְמִשְׁטָר צוֹפִיָּה הָאָרֶץ מִתָּחַת.

אַךְ תְּמוּרוֹת וְחִידוֹת בִּמְזִמּוֹת הָעִתִּים.

וְתַאֲוַת הַנְּצוּרוֹת עַד מָרוֹם חוֹתֶרֶת.

וְהוֹבְרֵי-שָׁמַיִם בָּאוֹתוֹת מַבִּיטִים,

וּכְנִכְתָּם לְעֵינָם נְתִיב-הַתִּפְאֶרֶת.

הֵם צוֹפִים בַּמַּחֲזֶה וּגְמוּלָם נִפְלָאוֹת,

וּמְבַשְׂרִים אֶל-נָכוֹן הַבְּשׂוֹרוֹת הָרָעוֹת.

וַיֻּגַּד בָּעָם: דָּרַךְ כּוֹכָב לֹא-נוֹדָע,

וּבְדַרְכּוֹ יִתְנַכֵּל אֶל מַסְלוּל אֲדָמָה;

זֶה שִׁבְטוֹ כְּחֶרֶב, אֲיֻמָּה בְּהוֹדָהּ,

וְאֹדֶם נְקָמוֹת בְּעֵינוֹ הַקָּמָה.

מֵאַחֲרָיו מְצוּלוֹת עַרְפִלִּים נִסְעָרוֹת,

כְּרִשְׁתוֹת אֲבַדּוֹן לְיוֹם-הָעֲבָרוֹת.

וַתִּגְדַּל הָאֵימָה וַתֶּחֱזַק בֶּעָרִים,

כִּי רַבָּה כָּל תְּנוּבָה בִּשְׂדוֹת הַחַטָּאִים;

כִּשְׂמָמִית תְּתַפֵּשׂ בָּרְחוֹבוֹת הַצָּרִים,

כְּפֶרֶס תְּקַנֵּן עַל בָּתִּים נִשָּׂאִים.

וְחִישׁ אֲבַק-עִיר אֶת הַזְּוָעָה יַפְרִיחַ,

וּזְבוּבֵי בַּלָּהוֹת נִבְרָאִים מִשִּׂיחַ.

וְרָגוּזָה הָעִיר אַף הִיא הָמְתָה לַשְּׁמוּעָה

וַיְשַׁוַּע לְנֹחַם וּצְדָקָה גַם עַמָּהּ;

הַחוֹטֵא בָהּ יֵבוֹשׁ מִדַּרְכּוֹ הַפְּרוּעָה,

מִשֹּׁבֶל עַנְוָתָהּ – הַנֶּפֶשׁ הַתַּמָּה.

כִּי עַז יוֹם-הַמִּשְׁפָּט – וְאִישׁ לִבּוֹ נָבוֹן

לֹא יִשָּׂא מַעֲמָסָה, אִם חֶסֶד אוֹ עָווֹן.

כְּנֵטֶל לַלֵּב הֵד הַמַּעֲשִׂים הַגְּמוּרִים,

וּמְחוֹת אוֹתָם יֵלֶא גַם גִּבּוֹר גַּם חָכָם;

אַךְ כְּבֵדִים מִכֹּל מַאֲוַיֵּי בִכּוּרִים,

לֹא חִלְּלָם עֹנֶג וּכְאֵב לֹא חֲנָכָם.

מֵעֹצֶב מַעֲמָסָה, עֲנֻגָּה וּסְתוּמָה,

מִתְאַפְּקָה וּמְצַפָּה הַבְּתוּלָה בְּתֻמָּהּ.

וַיַּךְ נֹחַם עַז אֶת כָּל בְּתוּלוֹת הַקִּרְיָה,

וּבְשָׂרָן עֲלֵיהֶן מַזְכֶּרֶת שִׁגָּיוֹן;

לְבָבָן יִתְפַּלֵּץ כִּקְלִפָּה מִפִּרְיָהּ,

וְתֻמָּן הַקּוֹרֵן תֵּדַעְנָה רַק עָיֹן.

וּכְכַלָּה בִּמְלֹאת אַהֲבָתָהּ הַכְּלוּלָה –

עַל דּוֹד תְּשׁוּקָתָהּ תִּתְרַפֵּק כָּל בְּתוּלָה.

חִישׁ נוֹקְפִּים הַיָּמִים, וְגֶפֶן-הַחַיִּים

כְּמוֹ מִסְפַּר יְרָחִים שָׂרִיגֶיהָ עוֹד תַּעַשׂ;

אֵין צַו וְאֵין נוֹגֵשׂ עִם עַנְוַת עַרְבַּיִם,

וּבְטֶרֶם-לֵיל חָדְלוּ גַם לַעַג גַּם כָּעַס.

אַךְ אַהֲבָה וָנֹעַר, הָאָח וְהָאָחוֹת,

מַעְפִּילִים אֶל חִשְׁקָם בִּדְרָכִים נִדָּחוֹת.

יֵשׁ כֵּף עִם-רָגוּזָה: אֶל צַלְעוֹת גַבְנֻנָּיו

תִּתְעַלֵּם מְצוּלַת-יָם עַזָּה וּשְׁחֹרָה;

רַק שְׁבִיל-פֶּרֶא אֶחָד אֶל שִׂיאוֹ יְגֻנָּב,

וּבְקֶרֶב הָעָם “כֵּף-הָאֵימִים” לוֹ קֹרָא.

וְשָׁם, עַל תְּהוֹם יָם וּתְהוֹם יוֹם-הַפְּקֻדָּה,

הִתְעַלְּסוּ הַבְּתוּלוֹת בַּעֲזוּבָה חֲמוּדָה.

בִּמְסִלַּת נֶאֱהָבִים הָעֵת תָּחִישׁ צַעֲדָהּ,

וּכְלֶכְתָּהּ כֵּן תַּבְשִׁיל אֶת פְּרִי-הָאַהָבִים;

וּכְתֹם רֵאשִׁית חֶמְדָּה הָעַלְמָה לְבַדָּהּ

מִנֹּחַם כְּבָר תֵּבְךְּ עַל חֲלוֹמוֹת נֶעֱזָבִים.

הַשְּׁכוֹל וְהָעֹנֶג כְּאַחִים תְּאוֹמִים,

וְכָזָב יֵשׁ עָף עַד חֶזְיוֹנוֹת מְרוֹמִים.

לַשָּׁוְא נִבְּאוּ צוֹפִים נוֹרָאוֹת נִשְׂגָּבוֹת,

כִּכְתָב עַל פְּנֵי מַיִם כֵּן צִיּוּן בַּזְּמַנִּים;

הָאָרֶץ הַיְשָׁנָה כְּאֶרֶץ נְדָבוֹת,

וּבִטְחוֹן אֵין-חֵקֶר פָּנֶיהָ מְתַנִּים.

רַק אֻמְלָל וְנוֹאָשׁ מֵאַהֲבַת סְתָרִים

יַרְשִׁיעוּ אֶת הַבְלֵי הַחַיִּים הַיְקָרִים.

וּבְשׁוּב הֲבֵל-עוֹלָם וַתָּשָׁב הַכְּלִמָּה.

וּגְמוּל שָׁב לַהוֹן וּכְאֵב לָאֲבֵדָה;

מְעַט דִּבַּת כָּבוֹד לַנֶּפֶשׁ נְעִימָה

מִסְּגֻלַּת שִׁגְיוֹנוֹת יְקָרָה וּכְבֵדָה.

וְעַלְמוֹת הַחֵן, אֲשֶׁר הָרוּ לִתְשׁוּקָה,

לְנַפְשָׁם כְּבָר חָפְרוּ בְּאֵר-תּוּגָה עֲמֻקָּה.

בַּחוּץ וּבַחֲדָרִים תְּשַׁכֵּל הַבּוּשָׁה,

וְרַחְמָן יֶהֱמֶה מֵרֹךְ בְּלִי-הֲפוּגוֹת;

וְשָׁם, עַל הַכֵּף, מְנוּחָתָן נְטוּשָׁה,

וּשְׁסוּעָה הִיא כֻלָּהּ מִנְּשִׁיקוֹת עֲנֻגּוֹת.

וְשָׁמָּה תָבֹאנָה אֶת שִׁבְרָן לְתַנּוֹת,

וְתוּר אַחֲרֵי שִׁבְרָן מְנוּחוֹת שַׁאֲנַנּוֹת.

וּבְאַחַד הַיָּמִים וַתִּגְמֹל עֲצָתָן,

וַיֵּלְכוּ נֵד אֶחָד בַּכֵּף אֶל הַמְּנוּחוֹת;

הַיָּם רָם לִקְרָאתָן כְּאוֹהֵב וְחָתָן,

וּמִשְׁבְּרֵי תְהוֹמוֹ כַּזְּרוֹעוֹת הַשְּׁלוּחוֹת.

וּבְקָפְצָן עוֹד עַלְמָה אֶל עַלְמָה דָבֵקָה –

וַתִּסְגֹּר עֲלֵיהֶן הַמְּצוּלָה אֶת חֵיקָהּ.

---

[כפשעים לא-יכופרו גם פשעי אב לילדיו]

מאת

יעקב שטיינברג

כִּפְשָׁעִים לֹא-יְכֻפְּרוּ גַם פִּשְׁעֵי אָב לִילָדָיו,

לֹא תִמְחֵם עוֹד בְּחָפְזָה זוֹ אַהֲבַת-נֹחַם קְרוֹבָה;

לֹא יוֹעִיל הוֹן הַלֵּב עִם חַסְדּוֹ אֲשֶׁר נָדָב,

וְעָרְמַת גְּמוּל לְרֹב וּזְמַן, אֲבִי כָל-טוֹבָה.

כַּחֲצַר אֶבְיוֹנִים נִרְפִּים כֵּן תֵּבֵל זוֹ נִדָּחָה,

וּבוֹר הַחַיִּים נֶאֱלַח בִּקְרוּם חֲנֻפָּה שְׁמֵנָה;

רַק יַלְדוּת אַחַת יֵשׁ לְזֵכֶר וְלִבְרָכָה,

בְּלִבָּהּ עֶרְגַּת-כֹּל וְקִנְאַת-תֹּם בְּעֵינָהּ.

מִי פֶתִי יֵרְדְּ בְּחֻקָּיו וּבָא בַהֲמוֹן תְּאוּנָה

עַל חֶמְדָּה זוֹ הַטְּלוּלָה בְּאֵימוֹת-חֵן וּדְמָעוֹת?

לַנִּגְלוֹת לָנוּ רִיב; אֶל תְּלוּנַת יֶלֶד שְׂפוּנָה.

כְּאִלְּמִים רַק נְגַשֵּׁשׁ לְרַחֵם וּלְהִשְׁתָּאוֹת.

---

[בין עיי עולם זה מה קל ליגע-עינים]

מאת

יעקב שטיינברג

בֵּין עִיֵּי עוֹלָם זֶה מַה קַּל לִיגַע-עֵינַיִם

לָתוּר אַחֲרֵי הַתֵּל הַצּוֹפֶה פְּנֵי מְנוּחָה;

עֲלוֹת וַחֲזוֹת מִשָּׁם, וַחֲשֹׁב: לֹא עֵת מֹאזְנַיִם,

לִשְׁקֹל בְּאֵימַת כְּסִיל זוֹ אַחֲרִית גֶּבֶר דְּלוּחָה.

אִם אֻמְלַל מַעֲשֶׂה אִישׁ וְהָשְׁלַךְ בְּאֵין-רוֹאִים

כִּפְרִי מִכַּף הַיֶּלֶד הַשָּׂשׂ לִמְשׁוּבַת חִנָּם, –

עַל-מָהּ עוֹד מְדֹד בְּזֶרֶת הַשְּׁבִיל אֶל חוֹר-מַחֲבוֹאִים,

מַה מֵּלִיץ לְנִפְשָׁעִים וּמְחוֹת לֹא יֵדַע דִּינָם?

זֶה פְּרַקְלִיט שָׁב מִדִּין וְכִפַּת רֹאשׁוֹ שְׁמוּטָה,

וּמִצְחוֹ מַעֲלֶה אֵד מִפִּלְפּוּל חַם בַּמֹּחַ: –

וּפָרַט שׁוּב נְאוּמוֹ וְ“הֵידָד” שָׁוֶה פְּרוּטָה

יַעֲטֵהוּ רֶגַע הֶבֶל לְחַטֵּט וְלִשְׂמֹחַ.

---

[על-מה יקרת כה?]

מאת

יעקב שטיינברג

עַל-מָה יָקַרְתָּ כֹּה? –

זֶה גוֹרָל לִי כְרֵעַ,

וּבְטֶרֶם אֶרְאֶה מָוֶת עוֹד מַרְאוֹת לִי נְכוֹנִים;

הַזְּמַן יַנְחֵנִי שֶׁפִי, וּבַאֲשֶׁר אֶתְמַהְמֵהַּ –

שָׁם תִּפְרֹץ דְּמוּת לְרֹב וְתִיף עֲשֶׂרֶת מוֹנִים.

עַל-מָה אֻמְלַלְתָּ כֹּה? –

זֶה גוֹרָל לִי כְחָנֵף,

לֹא יֵשֵׁב שֶׁבֶת-אָח עַד צְמֹחַ גְּדוֹלָה אַחַת;

רַק קְטַנּוֹת, זֵר בְּלִי-שֵׁם. אַךְ טוֹב הָעֵץ הֶעָנֵף: –

אֲמִירוֹ זֵכֶר רָם וְצִלּוֹ יִשְׁבְּ מִתַּחַת.

עַל-מָה שָׁלַוְתָּ כֹּה? –

זֶה גוֹרָל לִי אַכְזָרִי,

וּכְעָנְיִי כֵּן גֵּרְשַׁנִי מִקְּרֹב אֶל רֹךְ הַדְּאָגָה;

וְהוּא לִמְּדַנִי רְאוֹת מִלְּבָבִי וּמִבְּשָׂרִי –

עַד אִם גַּם בּוֹ וּפְחָדָיו לְבָבִי עוֹד לֹא הָגָה.

---

[אחזנו לשווא - וזכרתם כי נידחתי]

מאת

יעקב שטיינברג

אֶחֱזֶנּוּ לַשָּׁוְא – וּזְכַרְתֶּם כִּי נִדַּחְתִּי,

וְנִקְלוֹת אֵין בְּכַפִּי, מִבְּרִיתְכֶם הַחֲנֵפָה;

וּגְרַרְתֶּם כְּנוֹשָׁנוֹת כָּל שָׂרִיד בְּאַמְתַּחְתִּי,

וּקְרֹא: יְחִי הָאִישׁ, וְשֶׁבַח מְלֹא-הָאֵיפָה.

וַאֲנִי כְבָר צֵל לֹא-עָז וְגֵר גַּם אָז בֵּין צְלָלִים

וְנוֹטֵר לֹא יִתְּנֵנִי בְסוֹד חֲנוּטִים קְדוֹשִׁים;

זֶה מֹחִי קְלִפָּה רֵיקָה, וּסְפָרַי הַנִּבְהָלִים

מָגִנָּם אָבָק רַב מִפַּחַד כְּסִילִים נוֹשִׁים.

וּבָאתֶם בֵּית-הָעֵקֶד וְעַלְעֵל בָּם בִּרְעָדָה,

וּשְׁאֹל: מָה רֹגֶז זֶה וְאֵיכָה זְמַן לֹא בְלָמוֹ;

וְאָץ לְהָשִׁיב אַיִן. הָאֶחָד אֲשֶׁר יָדַע –

לְבָבוֹ קִיא-תוֹלָעִים וְאֵד בֵּין אֵדִים דָּמוֹ.

---

בַּלָּדוֹת

מאת

יעקב שטיינברג

א: הַדְּאָגָה

אֶת סַף בֵּיתוֹ עָבַר הַצּוֹרֵף, וַיַּרְא

כִּדְמוּת מִתְפַּלֶּשֶׁת בָּאֵפֶר הַקַּר.

וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: הֲלֹא זֹאת הַדְּאָגָה;

וַתִּלְעַג לִבְרִיחִי הָעַז, כְּמִנְהָגָהּ.

וַיֵּשֶׁב לְלַבּוֹת הָאֵשׁ בְּרֹאשׁ שַׁח;

מְזִמָּה בְרוּחוֹ וּבְפִיו מַעֲנֶה רַךְ:

– הִכָּבְדִי וּגְשִׁי עַד הָאֵשׁ, וּלְיַד כּוּרִי

כְּאַחַת נַעֲרוֹתַי הַטּוֹבוֹת תָּגוּרִי.

הִיא זָעָה וְנָעָה כַגּוֹרָל הַמָּט;

הַצּוֹרֵף מְפַתֶּה וּמַחְנִיף בַּלָּט:

– עוֹד זְעֵיר וַאֲחַבְּקֵךְ, אֲחוֹתִי דוֹאֶבֶת;

עִזְרִינִי וּפְחִי עוֹד גַּם אַתְּ בַּשַּׁלְהֶבֶת.

הִיא נִגְּשָׁה, וַתֵּיטֶב לָשֶׁבֶת בִּמְקוֹם

שָׁם תַּאֲוַת הָאָמָּן נִצְרֶפֶת עַד-תֹּם.

וּבְאָזְנָהּ בָּא לַחֲשׁוֹ: עַל כֵּן לָךְ קָרָאתִי, –

כִּי חָסְרָה עוֹד רֶטֶט הַכְּאֵב יְצִיקָתִי;

וְעַתָּה שְׁמָעִינִי וְקִסְמִי לַיְקוֹד. –

וַתִּשְׁמַע וַתִּפָּת וַתִּגְהַר מְאֹד.

וַיֵּט וַיֹּאחֲזֶנָּה בְּרֶגֶשׁ וּבְאֵיבָה,

וַיַּשְׁלֵךְ אֶת טַרְפּוֹ לָאֵשׁ הָרְעֵבָה.

וַיִּשְׁמֹר אֶת סוֹדוֹ. רַק נוֹדְעָה מֵאָז

מְלַכְתּוֹ הַטְּבוּעָה בַעֲדָיֵי הַפָּז.

ב: הַגָּבִיעַ

וַיֶּחְכַּם הַמֶּלֶךְ וַיַּגְדֵּל אֶת שְׁמוֹ,

וַיְבַקֵּשׁ עוֹד חָכְמָה וַיֵּלֶא לִמְצֹא.

וַיִּשְׁלַח לַצּוֹרֵף: עֲשֵׂה לִי גָּבִיעַ,

וְיִהְיֶה לִי אוֹב וּפִתְרוֹנִים יַבִּיעַ.

וַיִּצְבֹּר הַצּוֹרֵף אֶת זְהָבוֹ הַמְעָט,

וַיַּשְׁלֵךְ לַכּוּר – וּפִיו דּוֹבֵב בַּלָּט.

וַיְהִי בְּהַחִלּוֹ לְדוֹבֵב לְחָשָׁיו,

לָשִׁית בַּגָּבִיעַ קוֹל אוֹב, כַּאֲשֶׁר חָשָׁב –

וַיּוּעַם וַיִּקְדַּר הַזָּהָב הַטּוֹב,

וַיְהִי כִפְנֵי סִיגִים נִשְׁכָּחִים לָרֹב.

וַיִּשֹּׁם הַצּוֹרֵף, וַיְחַבֵּל תַּחְבּוּלָה;

וַיִּצֹּק מִכֶּסֶף הַיְצִיקָה הַצְּלוּלָה.

וַיָּנַע אֶת שְׂפָתָיו. אַךְ לַחַשׁ הָרָז

הִתְנַכֵּל לַכֶּסֶף וְזָהֳרוֹ גָז.

וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיֵּשְׂטְ מִן הַשְּׁנַיִם,

וַיְגַשֵּׁשׁ וַיִּמְצָא בְדִיל בֶּן-כִּלְאַיִם.

וַיּוֹסֶף לָצֶקֶת וַיִּלְאַט בְּפִיו,

וַתִּצְלַח הַמְּלָאכָה וַיּוֹשַׁע הַנִּיב.

וַיְכַל מַעֲשֵׂהוּ, וּגְבִיעַ הַקְּסָמִים

הִתְנַבֵּא וַיְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן הַחֲכָמִים.

וַיְצַף אוֹתוֹ זָהָב וַיּיף עַד-בְּלִי-דָי;

וַיָּבֵא לַמֶּלֶךְ וַיִּתֶּן לוֹ שָׁי.

ג: הַהֶבֶל

הַהֶבֶל הִתְחַפֵּשׂ וַיִּדְפֹּק כְּגֵר

עַל דֶּלֶת בָּעִיר, וְהַצּוֹרֵף עוֹד עֵר.

וְלֹא אָבָה פָתוֹחַ – אַךְ צָו לָאוֹרֵחַ;

וַיִּפְרֹץ הַזָּר, וְהָאִישׁ אַךְ פּוֹתֵחַ.

וַיֵּשֶׁב וַיַּחְתֶּה בָאֵשׁ הַדּוֹעֶכֶת,

וַיְמַשֵּׁשׁ וַיִּשְׁאַל לִפְזוּרֵי מַתֶּכֶת.

וַיַּעַן הַצּוֹרֵף, וְאִם הִתְמַהְמֵהַּ:

זֶה כַסְפִּי לִי-עֶבֶד וּזְהָבִי כְרֵעַ.

וַיֹּאמֶר: אִם תִּתֵּן לִצְמִיתוּת לִי אֵלֶּה –

וְאֶתְּנְךָ לְשֵׁם וּבְפָעָלְךָ לֹא תֵלֶא.

וַיֵּבוֹשׁ הַצּוֹרֵף מִצְּחוֹק וַעֲנָוָה,

וַיִּקְרָא: כִּדְבָרְךָ! אַךְ מוֹפֵת לִי הָבָה.

כֵּן יִהְיֶה! – עָנָהוּ, – וּבְזֹאת תֵּדַע כֹּחִי

כִּי עוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת מֵעוֹדִי אָנֹכִי.

– שְׁבֵה שֶׁבְיְךָ חִנָּם בְּצַלְמֵי מְלַאכְתִּי,

וֶאֱצָל-לְךָ בְּרָכָה מֵאֲשֶׁר בֵּרַכְתִּי.

כֹּה דִבֵּר הַלָּז; וּבְפִיו עוֹד מְשָׁלוֹ –

וַיֶּחְמַר בַּכּוּר שָׁם, גַּם יָרוֹד גַּם עָלֹה.

וּבְטֶרֶם יְלַבֶּה לֶהָבָה כְּחֻקָּהּ –

וּדְמוּת לֹא-שֹׁעֲרָהּ כַּחֹק כְּבָר יְצוּקָה.

– עוֹד הַאֲמִין לֹא אֹבֶה – כִּי גְמוּל גַּם בִּרְמִיָּה;

עֲשֵׂה לִי בְאֵשׁ, וּבְחַנְתִּיךָ בַּשְׁנִיָּה.

וּכְדַבְּרוֹ כֵן צָחַק הַצּוֹרֵף, כִּי מָנָה

מִנְּעוּרָיו גַּם תְּכָכִים בָּאֵשׁ הַנֶּאֱמָנָה.

אַךְ קַלָּה וּצְחִיחָה כְּבַת-הַמַפּוּחַ,

הִתְלַבְּטָה כְבָר אֵשׁ לַכּוּר הַנָּפוּחַ.

וּכְרוֹחֵץ מִתְפַּנֵּק מֵרַחְצוֹ כִי עָלָה –

מִלַּהֲבָהּ כֵּן עָלְתָה הַדְּמוּת הַנִּדְגָּלָה.

וְהַצּוֹרֵף עִם נַפְשׁוֹ; וַיַּהַס הֲמוֹנָהּ,

וַיִּפְצַר בָּאִישׁ: עוֹד לִי זֹאת לָאַחֲרוֹנָה: –

עֲשֵה כְחֶמְלָתִי לִיצוּר הַגִּלְגּוּלִים,

וּפְרֹשׂ אֲפֵר חַיִּים עַל פָּנָיו הַגְּאוּלִים.

וַיְמָאֵן הַזָּר, כִּי לֹא נֻסָּה בְזֹאת;

וַיֹּאמֶר: שַׁלְּחֵנִי, לֹא אוּכַל עֲשׂוֹת.

ד: שְׁלשֶׁת הַיְתָרִים

וַיֶּאֱהַב הַצּוֹרֵף וַיְאָרֶשׂ לוֹ אִשָּׁה;

וַתָּקָץ בִּמְלֶאכֶת הַדַּל הַמַּחֲרִישָׁה.

וַתַּרְא כִּי רַב חֶלְקוֹ בִתְבוּנוֹת וּבְרָעוֹת,

וַתִּתְחַל וַתֵּבְךְּ מֵרֹךְ וְהִשְׁתָּאוֹת.

וַתְּדַבֵּר עַל לִבּוֹ: מְצָרֵף וְאָמָן –

כָּל יִקְרוֹת חַיֶּיךָ כִבְלוּלוֹת מִי שָׂמָן?

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר: כְּכֹחִי אִוַּלְתִּי –

שִׁחַתִּי אֶת טוּבִי וְחֶפְצִי הִצַּלְתִּי.

וַתּוֹסֶף עַנּוֹתוֹ: מִי יִשְׁבְּ אִישׁ כָּמוֹךָ –

וּמָחַץ תַּאֲוָתוֹ וְגָאַל אֶת כֹּחָהּ?

וַיֹּאמֶר:אִסְרִינִי בִשְׁלשָׁה יְתָרִים,

בְּתוֹדָה וּבְחֵן וּבִגְמוּלוֹת נִפְתָּרִים.

וַתַּעַשׂ לוֹ כֵן; וַיְהִי אַסִּיר תְּשׁוּאוֹת,

וְקִנְאָה וַחֲנֻפָּה הַשּוֹמְרוֹת הַשְּׂנוּאוֹת.

ה: וַיְהִי בִּימֵי אֵיד…

וַיְהִי בְּידֵי אֵיד – וַיִּבְרְחוּ שְׁנַיִם

מִנַּעֲרֵי הַצּוֹרֵף אֶל בִּקְעַת הַחַיִּים.

וַיֵּרֶד לַבִּקְעָה וַיָּבוֹא בֵין זָרִים

וַיִּשְׁאַל: הֲנִתְעוּ הֵנָּה הַנְּעָרִים?

וְהָיָה כִּי נֶחְקַר לְאוֹת – וַיִּכָּלֵם

כְּאִישׁ עוֹד יִתְאַפֵּק וְאֵידוֹ כְבָר שָׁלֵם.

וַיַּגֵּד הָאוֹתוֹת: הָאֶחָד אִישׁ-עִתִּי,

וּבְבוֹאוֹ יְרַקַּע עַד-תֹּם אֶת אֲמִתִּי.

וְאָחִיו עוֹד נַעַר, וְאָץ רַק לִבְרֹחַ: –

הַדִּמְיוֹן לוֹ קֹרָא; וְהַגָּדוֹל – הַכֹּחַ.

וַיֹּאמְרוּ לוֹ רַבִּים: בַּגַּיְא בֵּין הַגְבָלִים

רָאִינוּ אֶת שְׁנֵיהֶם כִּשְׁבוּיִים אֻמְלָלִים.

הַדִּמְיוֹן כְּלֵץ, וּבִידֵי עֶבֶד כְּבוּלוֹת,

הַכֹּחַ יְסוֹבֵב אֶת גַּלְגַּל הַגְּמוּלוֹת.

ו: בַּדֶּרֶךְ

נוֹף-יוֹם. רָזֵי-תָמִיד. בְּרַגְלוֹ הַכְּבֵדִה

יִתְנַהֵל הַצּוֹרֵף, וְדַרְכּוֹ לֹא יֵדָע.

הַלְעַרְבוֹת הַגֶּבֶר? הַלְגִבְעוֹת הַנְּעוּרִים?

עַל שִׁכְמוֹ לְמַשָּׂא הַכֵּלִים הַצְּרוּרִים.

וּבְצַעֲדוֹ יַחְשֹׁב: הַכְּלִי בְאַמְתַּחְתִּי –

וּלְחֹמֶר הָאֱמֶת; וְזֹאת לֹא לָקַחְתִּי.

מִמַּחֲזֶה וּפְזוּרָיו כִּדְמוּת הִיא לְקוּחָה,

וְגָדְלָה מִדִּמְיוֹן כְּאֵשׁ מִמַּפּוּחָהּ.

וְאִישׁ יְבַקְשֶׁנָּה – יְבַקֵּשׁ בַּחַיּים,

וְאִישׁ יִמְצָאֶנָּה – לֹא יִמְצָא חָפְנַיִם.

זְעֵיר פֹּה, זְעֵיר שָׁם. וְהַסִּיגִים הֲרָרִים –

וּכְבָרָה לִי קְטַנָּה וְיָמַי כֹּה קְצָרִים.