1, אֲבַעְבּוּעָה, ש"נ, מ"ר אֲבַעְבֻּעוֹת,   —  א) נפח בעור הבשר מלא לחה או מים, Blatter, Blase; cloche, ampoule; pustule, blister: והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אֲבַעְבֻּעֹת בכל ארץ מצרים (שמות ט ט). — ובסהמ"א: ויהיו (הצמחים) מימיים כמו אבעבועות ויהיו רוחיים כמו בועות (קאנון א ב א ה). — ב)°השתמשו האחרונים בשם זה להמחלה המפרחת אבעבועות בעור האדם, שהראשונים קראו בשם הערבי גדרי, Pocken; petite vérole; small-pox, variole : כמו השחין הכולל שהתחיל בזמנו קוראים אותו חולי אבעבועות (ר"י אברבנאל, וארא ד). כשיש אבעבועות פורחים בתינוקות יבריחו הבנים מהעיר ואם לא עשו כן הם חייבים בנפשם (שנ"ה, ושו"ע או"ח תקעו מג"א). סגולה בזמן שחולי אבעבועות שקורין וירגואילה או סאראנפיון הולך בעיר וכו' ואני תמה על אדות מכת האבעבועות ההולכת בקטנים ב"מ למה אין נזהרין להבריח התינוקות לצאת מן העיר (דרך ישרה, שער הסגולות). וגרש אסכרה ואבעבועות וכפייה ועין הרע מעל ילדי עמך בית ישראל (חמד' הימים ב א). ואבעבועות הנקראים ויראוילי (מעשה טוביה, העולם יד). ויותר מהמה בני הזהר והזהר בחדר אשר שם תינוק שיש לו אבעבועות היא המחלה הנקראת (בלעז) פאקין (ספר הברית ז כ). מחלת האבעבועות (פאקין) מורשה היא לנו מן הערביים וכו' (ש"ב, שבי"ע, רוסיה). ליעקב הקטן הרכיבו אבעבועות והימים האלה ימי יסורים לנפש יקרה זאת (ינ"ג, אגרות קנ).  בשנות המאה שעברה היתה מחלת האבעבועות מחלה משכלת עזה מאוד (דר' י' פרנקל, שומר הבריאות). — ג) שה"פ: ובתחלת אבעבועתו (של הדם) ונפיחתו יראו בו האבעבּועות שיפרד מהם הלב (נוה שלום ב ז ד).