— קל לא נמצא.

 — נִפע', נֶאֱבַק, הֵאָבֵק, — נאבק עם פלוני, נתעצם והתגושש עמו והתאמץ להפילו, ringen; lutter; to wrestle : ויותר יעקב לבדו וַיֵּאָבֵק1 איש עמו עד עלות השחר וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בְּהֵאָבְקוֹ עמו (בראש' לב כה-כו).

— נִתפ', °נִתְאַבֵּק, — כמו נֶאֱבַק: שנים שנתאבקו יחד והפיל האחד את חבירו לארץ (תשו' הרא"ש קא, וטור ושו"ע תו"מ תקא). כיון שהתאבקו זה עם זה מדעת שניהם הזיקו זה את זה שלא בכונה וכו' כששניהם מתאבקין יחד עיקר כונתם שיפיל א' את חבירו וכו' כי בכל כחם הם מתאבקים (לבוש, חובל בחברו תכא ה).

°אִבּוּק, ש"ז, — שה"פ מן אִבֵּק, הִתְאַבֵּק: וכשתתאוה לאכול בעת שהיית נהוג תתנועע תנועה שתיגע בדרך וזה באבּוק או בהלוך או שתרכב על סוסיך (שער ההנהגה המשובחה לר"י חריזי, הצופה להמגיד יא מז).