אֶבֶק
°1, ש"ז, מ"ר אֲבָקִים, – עניבה רפה שדרך שם עובר ומחליק פתיל או חבל ואפשר להרפותו וללחצו: נראה לי שלא היה מעביר דרך נקב האבק אלא שבעה חוטין לכל היותר והשמיני מניח וקושר בו דאל"ב היה יכול להעביר הציצית מן הטלית דרך האבק אחר עשייתו (תוספ' מנח' מב.).
1 מן ארמית אבקתא.