ג. אָבַק
°1, פ"י, עת' אֶאֱבֹק, --הקיף הזרוע סביב ולחצו בחזקה, umfassen; étreindre; to embrace: שכן דרך שנים שמתעצמים להפיל איש את רעהו שחובקו ואובקו בזרעותיו (רש"י בראש' לב כה).
--נִפע' °נֶאֱבַק, --נאבק בדבר, נתחבר ונדבק בו, sich anhängen; s'attacher à; cleave to: כל המשתמדים אחר שנאבקו במינות אינם שבין רש"י ע"ז יז..
1 בארמ' אֲבַק דומה לו בערב' חַבַק ואולי גם בערבית דבק.