1, ש"ז, סמי' אֲבַק, בכנ' אֲבַקַם, מ"ר אֲבָקָאוֹת, -קִים, —  א) הדק בעפר האדמה וכל דבר שחוק ומֻדק מאד, Staub; poussière; dust: קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה והיה לְאָבָק על כל ארץ מצרים (שמות ט ח-ט).  והיה כְּאָבָק דק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים (ישע' כט ה).  משפעת סוסיו יכסך אֲבָקָם (יחזק' כו י). —  ובתו"מ: ולא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובפונדתו ובאבק שעל רגליו (ברכ' ט ה).  ולא יטמיננה (את הביצה) בחול ובאבק דרכים (שבת ג ג).  עלה בה (בהסלת) אבק פסולה עד שיניפנה (מנח' ח ב).  וכי בערביים חשדתנו שהם משתחוים לאבק רגליהם (ב"מ פו:). —  ב) שחק שמשתמשים בו הסופרים לפזר על הכתב ליבשו:  כתב במשקין במי פירות באבק דרכים באבק סופרים (שבת יב ה). —  ג) °שחק דק של סממנים ישתמשו בו לרפואה, pulver; poudre; powder: אבק נשאף מועיל מריח הטהורים (קאנון, מזכרת הרפואות, ה א ד ב). —  ומ"ר °אבקים: הנכון שיורטה קודם שתזרה האבקים החזקים וכו' וזה מכלל האבקים המופלאים בתועלת (קאנון  ג יו). ופעם יבלבלו האויר באבקים ועשונים ואוחזים את העינים (לוית חן, גנזי נסתרות של קבק). —  ד) °אבק שרפה, תערובות של גפרית ופחם וכו' אשר בהתחממה יאצל ממנה אד מתפשט בכח גדול וידחה וייר מלפניו כל גוף, ישתמשו בה ליריה מכלי נשק של אש, Schiesspulver; poudre à canon; gunpowder: צריכים אתם לשים בכל סוללה מהם עשרה ליטרין מהאבק וכו' ובסוללה של ששה ליטרין יהיה בה אבק במשקל ארבעה ליטרין וכו' ועוד תדעו כי האבק שיהיה לתשמיש הארטילריה צריך שיהי' יותר גם ממה שהוא בקשתות (אבר' הרופא, שלטי גבורים מב).  האבק עם הסוללות פסלו את כל כלי הראשונים (יש"ר, אילים, 86).  וירד אש וברד מן השמים ויצת במגדל הארמון אשר היה שם בתוכו יותר מאלף ככרי אבק השרפה (צמ"ד לד"ג, ח"ב, אנף ו).  קול רעש כשל אבק השרפה (אגר' מודע לבינה ו).  חרשים חכמים לעשות קני ואבק שריפה (ש' בלוך, שבי"ע, אלג'יר). —  וכמו"כ °אבק מורה: ושלש מאות גמלים טעונים אבק מורה שבו ויבזו (מא"ג, דביר, מכתבי לוי ב).  מחט הצפוני אבק המורה (ומלאכת) דפוס הספרים וכו' על אדות המצאת אבק המורה דעות שונות בין החוקרים וכו' אך זאת ידענו נאמנה כי רק באמצע מאה הארבע עשרה החלו בני ארפה לירות באבק מורה בהצותם עם אויביהם ביום קרב (ק' שולמן, די"ע, חלק ג, מבשר עת החדשה). —  ובהשאלה, פלוני לא המציא אבק שרפה, איננו חריף ביתר, לא עשה גדולות בעולם: ויש עוד אנשים אשר אף כי לא פעלו גדולות ונצורות בקרב תבל לא דברו בשבעים לשון ולא המציאו את אבק השרפה אבל צבאם על ארץ היה מלא מסכות מתהפכות אלפי מינים (יל"ג, אגרות מה). —  ה) בהשאלה, *מעין איזה דבר, דומה לו במקצת: ארבע אבקאות הן אבק ריבית2 אבק  שביעית אבק  עבודה זרה ואבק לשון הרע  אבק ריבית לא ישא אדם ויתן בהלוואתו של חבירו מפני אבק ריבית אבק שביעית לא ישא אדם ויתן בפירות שביעית מפני אבק שביעית אבק עבודה זרה לא ישא אדם ויתן עם חבירו ביום אידו של גוי מפני אבק עבודה זרה אבק לשון הרע לא יסיח אדם אפילו בטובתו של חבירו מפני אבק לשון הרע (תוספתא ע"ז א י).  כמה קשה אבקה של שביעית וכו' אדם נושא ונותן בפירות שביעית לסוף מוכר את מטלטליו (סוכ' מ:). —  ובסהמ"א: ויש דברים שהן אבק לשון הרע כיצד מי יאמר לפלוני שיהיה כמות שהוא עתה וכו' וכל המספר בטובת חבירו בפני שונאיו הרי זה אבק לשון הרע שזה גורם להם שיספרו בגנותו (רמב"ם דעות ז ד).  שמר לך מגזלים הצעירים, אבק גזל מקוראים (מנחם מלונזנו, דרך חיים).  אבק  הרציחה היא הלבנת פנים (אורח צדיק', שער הבושת).

אֲבָקָה, לקמן. —  אֵפֵר, הנשאר מכל דבר בהשרפו באש.

גָּרַד, *גָּרַר וגֵרֵר, הוליך והביא דבר חד על פני איזה גוף והסיר ממנו חלקים דקים כאבק.

דּוּךְ, כתש, שחק במְדוּכה, והוא כלי שישימו בו דברים ויכתשום לשחקם כאבק. —  דַּק, הדק, עשה איזה דבר לדק.

זָרָה, זֵרָה, פזר אבק על פני איזה דבר.

חוֹל. —  *חִרְגה, האבק הנראה באויר באור השמש.

טָחַן, עשה דבר דק כאבק ברחים. —  טַחֲנָה, עי' טַחֲנָה.

*נִעֵר, הניע, למשל את הבגד, למען יצא ממנו האבק. —  *נְעֹרֶת, החלקים הנופלים הדקים מהפשתן כשמנפצים אותו. —  נִפֵּץ, חבט, למשל בגד, במקל, למען יצא האבק.

עָפָר, אדמה שחוקה ודקה כאבק. —  עִפֵּר, זרק עפר על. —  *עַפְרוּרִית, גופים דקים כעפר.

פִּזֵּר, שפך דברים דקים, אבק, בקצת מרחק אחד מהשני. —  פִּיחַ, חלקים קטנים מהפחמים שהעשן משאיר אחריו. —  *פֵּרֵךְ, שבר בין אצבעותיו לחתיכות קטנות. —  פִּתֵּת, פתותים.

קֶמַח, דגן טחון.

רֹבַע, כמו עפר.

*שׁוֹף, שָׁף, גרד ב*שוּפִין, והוא כלי מלאכה מברזל קשה מלא חריצים. —  שָׁחַק, שבר ועשה דק כאבק. —  שַׁחַק, דבר שחוק.